פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



54
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
22/03/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 13
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום רביעי, כ"ט באדר התשפ"ג (22 במרץ 2023), שעה 9:09

מדיניות משרד ההתיישבות בנוגע לנגב ולגליל בהשתתפות חה"כ אורית סטרוק, שרת ההתיישבות.

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
יוסף עטאונה

דן אילוז
אוהד טל
אלון שוסטר

שרת ההתיישבות אורית מלכה סטרוק
דוריס קריאף - מנהלת תחום תיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה

ישי מרלינג - יו"ר החטיבה להתיישבות, משרד ההתיישבות

הושעיה הררי - מנכ"ל החטיבה להתיישבות, משרד ההתיישבות

אבי מאיר - מ"מ מנכ"ל החטיבה להתיישבות

אופיר צימרינג - מנהל חטיבה חברה וקהילה, משרד ההתיישבות

אליהו עטייה - רמ"ש השרה

יצחק אלקסלסי - יועץ מקצועי לשר הנגב הגליל והחוסן הלאומי

דני עברי - ראש המועצה האיזורית משגב

ניצן אבירן - מנהל אגף כלכלה, תנועת הקיבוץ הדתי

יסמין גאנש - גרעין הראל

אורנה הורביץ - גרעין הראל

דניאל ברססט - מנהל שותפויות ממשל וכנסת, תנועת אור

סעדיה גורדצקי - מנהל מרחב כפרי, תנועת אור

משה מונטג - אחראי התיישבות, גרעין נגב

צליל שנער - גרעין הראל

מתן גבריאל טולדנו - נציג גרעין אפיק התיישבות בנגב

אילן רובין - ארגון לב בגליל

איילת סלע - התנועה הקיבוצית

אמל ביבאר

רינת בן מוחה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות

מדיניות משרד ההתיישבות בנוגע לנגב ולגליל בהשתתפות חה"כ אורית סטרוק, שרת ההתיישבות.

שלום לכולם, אנחנו מתחילים דיון בסוגיית מדיניות משרד ההתיישבות, ספציפית על המעשים והיוזמות שלו בתחומי הנגב והגליל, שזו סמכות הוועדה שלנו. אנחנו מקדמים בברכה את שרת ההתיישבות, חברת הכנסת אורית סטרוק, והיא תפתח ותציג את התפיסה, את המדיניות, אני אשמח גם פעולות שנקטתם בארבעת החודשים האחרונים, בתקציב הקיים, הדגשים וההשקעות העתידיות. משם נשמע עוד גופים ונקיים דיון עם השרה בבקשה, שרה ההתיישבות.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

(הצגת מצגת)

אדוני יושב הראש, אני קודם כל כפי שכבר אמרתי בדיון הראשון, אני מאוד מברכת על עצם הקמת הוועדה הזו בכלל, חשוב מאוד, ועוד יותר על זה שאתה עומד בראשה. אני בטוחה שתעשה כאן עבודה מאוד מאוד טובה וחשובה לטובת שני האזורים החשובים האלה, הנגב והגליל. כמובן, חלקנו בעניין נתפרס עכשיו על פי המצגת. כאן לידי יושב מנכ"ל המשרד אבי מאיר.

שלום, ברוך הבא. מתי יתמנה?

ממלא מקום.

אה, ממלא מקום? הוא הולך להיות מנכ"ל קבוע?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כן, בעזרת השם.

אוקיי, בהצלחה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בהחלט בהצלחה, ונמצא איתנו כאן גם המנכ"ל החדש של החטיבה להתיישבות הושעיה הררי.

הכרנו אותו בזמן שהתעכבתם.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

יופי, מצוין. אז ככה, אני קודם כל רציתי לדבר על הבעיה הדמוגרפית שאנחנו נתקלים בה בנגב ובגליל. כשאני אומרת בעיה דמוגרפית אני מתכוונת לפריסת הגילאים בחלק ניכר מיישובי הנגב והגליל. אז אנחנו רואים פה על המצגת את הגידול באוכלוסייה של נוף הגליל, ולעומת זאת, את אחוזי האוכלוסייה שעולים על גיל 65 ומעלה לעומת הממוצע הארצי. הפער הוא מדאיג מאוד וזו דוגמה אחת מיני רבים. אנחנו תכף נראה בשקף הבא מה קורה באחד האזורים הכפריים במועצה האזורית משגב.

במועצה האזורית משגב אנחנו רואים בצד ימין את מספר הלידות שהולך ומצטמצם משנה לשנה, כתוצאה מכך, גם אדוני יושב הראש, נסגרים גני הילדים כמעט בכל יישובי המועצה. ואנחנו רואים גם במקביל את התחלות הבניה שגם הם, בסך הכל, מלבד איזושהי עלייה מסוימת, במגמת ירידה, וזה כמובן חופף.

זה של הלמ"ס, הנתונים?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הנתונים האלה של הלמ"ס, נכון. והסיפור הזה של הפערים הדמוגרפים המטרידים, אנחנו נתקלים בגליל, אדוני, גם בישובים, לדוגמה, בגבול הצפון ביישובים סמוכי הגבול, אנחנו נתקלים בלא מעט יישובים שהגיל הממוצע של התושבים הוא 70. 70. זה מצב מטריד ביותר. ביקרתי למשל לפני מספר שבועות ביישוב דובב.

באמת? 70 זה הגיל?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

70 גיל ממוצע. ממוצע. זה צריך להטריד אותנו מאוד כי בזמן שהבנייה לא מתקדמת, והתכנון לא מתקדם, ואנחנו נדבר על חסמי התכנון הנוראיים שיש באזורים האלה, במיוחד בהקשר של ההתיישבות הכפרית. בזמן הזה הדמוגרפיה לא עוצרת, אנשים מזדקנים, מה לעשות, כולנו מזדקנים. והאוכלוסייה הצעירה עוזבת, והיישובים הם בתהליך של כמילה.

זה גם בעיקר ביישובים הכפריים אבל גם בחלק לא מבוטל של היישובים העירוניים, זה צריך להטריד אותנו כמדינה, ולכן אנחנו שמנו לעצמנו - - - למשוך אוכלוסייה צעירה, הן לנגב ובמיוחד לגליל, ולייצר מגנטים משמעותיים שימשכו אוכלוסייה צעירה לאזורים האלו. זו המגמה הראשית שעליה אני ארצה לדבר בהמשך, וכמובן שגם במקומות שיש אוכלוסייה מזדקנת, אנחנו צריכים לשים דגש על מתן שירותים וסיוע ותמיכה באוכלוסייה המזדקנת בוודאי ובוודאי כשאין מספיק אוכלוסייה צעירה כדי לתמוך באוכלוסייה המזדקנת הזו. זו גם בעיה שצריכה להטריד אותנו.

אז מכאן אני עוברת לתפקידים שלנו, של המשרד שלנו במה שנוגע לנגב ולגליל. אז קודם כל, המשרד, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות הוא המשרד שאחראי, ממונה מטעם הממשלה על החטיבה להתיישבות. ובהקשר הזה המשרד עוסק גם בפיתוח וחיזוק של ההתיישבות הכפרית. אנחנו לא מתעסקים עם פיתוח של ההתיישבות העירונית, רק של ההתיישבות הכפרית.

אז למה להציג לנו את נצרת עלית? אתם לא מתעסקים עם המגזר העירוני.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני תכף אסביר. לא בהקשרים של פיתוח ובינוי, כן בהקשרים חברתיים, תכף אני אגיע לזה.

למה? מה הסיבה? ולמה לא תשני את זה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

החטיבה להתיישבות בשנים האחרונות לפחות, מאז החלטה 1998, תכף גם המנכ"ל או יושב הראש אם הוא יצליח להגיע, כי הוא גם תקוע בפקקים, יסבירו את זה, עובדת מכוח החלטת ממשלה 1998 והיא מוגבלת למה שההחלטה הזו תוחמת אותה.

אבל למה? וגם אם זה לא הגיוני, למה לא להביא החלטת ממשלה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

וגם דרך אגב אדוני יושב הראש, אנחנו, אני כמובן שמחה להיות שרה בממשלת ישראל, אבל אני לא שרה יחידה, יש משרד הבינוי והשיכון, יש מספיק משרדים.

כן, אבל תראי, את מציגה למשל, את נצרת עלית, כמוה יש עשרות יישובים. נגיד המשרד הכפרי בגודל שלו בנגב ובגליל הוא 3%-2% בכל המדינה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עיקר הדמוגרפיה היא כמובן ביישובים העירוניים, זה ברור.

אבל אם את רוצה התיישבות, ואלה אין להם בתים והגיל מבוגר, ויש לך כלי לעידוד התיישבות, ומישהו קבע מסמרות שהוא לא יכול לפעול במגזר עירוני, למה לא לשנות את החלטת הממשלה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אנחנו משנים, רגע, אני אגיע לזה עוד מעט במצגת. אני אסביר איך הפעילות שלנו כן פועלת גם לייצר את המגנט עבור היישובים העירוניים. זה בהקשרים של למשל קביעת מפת אזורי עדיפות לאומית, אבל במסגרת החטיבה להתיישבות, שעל זה אני מדברת כעת.

אבל למה לא? למה שלא יקימו מקבץ קרוואנים לעידוד סטודנטים כמו שעשיתי בירוחם ובדימונה? למה זו לא משימה של החטיבה להתיישבות, לא הבנתי? הקדוש ברוך הוא קבע את זה? את נגד התיישבות בירוחם ודימונה? למה שזה לא ימומן על ידי החטיבה להתיישבות? אלו כספי מדינה וזה סוציואקונומי נמוך ויש את כל הסיבות לתקצוב דיפרנציאלי. אז אני צריך להבין, גם אם מישהו קבע כלל כזה, למה כשרה את לא בוחנת לשנות אותו?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אז קודם כל אני אומרת, יש כלל כזה. יצא בזמנו דו"ח של מי שהייתה אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עורכת הדין דינה זילבר, יצא דו"ח החטיבה להתיישבות, בעקבותיו הפעילות של החטיבה להתיישבות הצטמצמה והוגבלה למי שקובע את החלטת ממשלה 1998. אני לא אומרת שאי אפשר לשנות אבל אני חושבת, תכף אני אציג את זה גם, שאנחנו כן פועלים, ונראה את זה תכף, לשינוי דמוגרפי גם ביישובים העירוניים, תכף נציג את זה, באמצעות החלטות ממשלה על אזורי עדיפות לאומית, זה וודאי שכן. אבל בכלים שלנו של החטיבה, אנחנו במה ששייך לפיתוח, אנחנו עוסקים בהתיישבות הכפרית. תכף אסביר איך אנחנו כן נוגעים בצרכים של היישובים העירוניים.

אבל אם הייתי מסביר לך שממשלת ישראל לא יודעת לשים ניידת בשבת ביהודה ושומרון כי כתוב באיזו החלטת ממשלה שאין ניידות בלילה כי אין חייל, לא היית מקבלת את זה. אז למה אני צריך לקבל מישהו שהחליט שכספי המדינה של החטיבה להתיישבות לא יכולים לעודד גם פעולות פיזיות ופיתוח גם בעיירות פיתוח? למה הכסף הזה הולך רק למגזר הכפרי? ולמה את מגינה על ההחלטה הזאת?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני לא מגינה, אנחנו גם מכינים שינויים בהחלטה. אבל אני אומרת, אדוני יושב הראש, אם למשל, אנחנו מדברים על זה שחסרה ניידת, בין שהיא חסרה ביהודה ושומרון, בין שהיא חסרה בגליל, אני לא אגיד שאני כמשרד ההתיישבות אשים ניידת, כי המשטרה צריכה לשים ניידת. כל משרד ותפקידיו.

בסדר, עם זה אני מסכים. אבל המעט שיש לך בחטיבה להתיישבות, ויש לך גם קבוצות אידאליסטיות בעררי פיתוח, גם דתיים, גם חילוניים, גם משולבים גם בני המקום. למה שלא ייהנו מהמשאב הזה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

תכף נדבר על זה.

לדבר זה טוב, למה לא נקצה להם קרוואנים?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הסעיף הרביעי פה מדבר על הקבוצות שמטפלות - - -

בסדר, אבל בכלים את אומרת, כלים קהילתיים, חברתיים.

המשרד יש לו כמה כלים, כלי אחד זה החטיבה להתיישבות - - -

נשמה, תקשיב, אורית מכירה אותי. אל תמרח אותי. תענה לי על השאלה. למה אני לא יכול להביא מקבץ קרוואנים לירוחם מהחטיבה להתיישבות? מה הסיבה? אלוהים קבע את זה? בית משפט עליון קבע את זה? ואם זה לא ראוי ואתם רוצים לדאוג לכולם באופן שווה תשנו את החלטת הממשלה. והממשלה יודעת לשנות את החלטות הממשלה, גם בארבע בבוקר. אני אגיד לך, השרה, שאני לא פראייר.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

את זה אנחנו יודעים.

ואני גייסתי כסף מהחטיבה להתיישבות בירוחם, עם כל הכללים שסיפרת.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

באיזו שנה?

מתישהו מה זה חשוב עכשיו?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא מתישהו, לפני 1998 או אחרי 1998? תספר לנו באיזו שנה זה היה?

אחרי 1998. מה זה חשוב?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

חשוב, חשוב.

חשוב שצריך להשקיע בדימונה, ובשדרות ובאופקים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

נכון. אני אתן דוגמה אדוני יושב הראש, הגרעינים המשימתיים שאנחנו גם אחראיים עליהם והם עושים עבודה חברתית נהדרת, בין היתר, עם האוכלוסייה הקשישה ששם יש לנו בהחלט מוקד. הגרעינים האלה לא יכולים לעבוד במרחב הכפרי, רק במרחב העירוני.

אבל אין להם איפה לשים את הראש בלילה. למה אנחנו מעודדים התיישבות עם קרוואנים במגזר הכפרי ולא מעודדים התיישבות במגזר העירוני עם קרוואנים? למה, בן המקום לא מגיע לו קרוואן? להתחיל את החיים, להתנדב עם הקשישים? לעשות חינוך? לא ראוי שגם הוא יקבל הזדמנות? אני בעד ללכת למגזר הכפרי, אנחנו תכף נשמע את עיר אובות, את גרעין הראל. אבל למה את, כשרה, לא מפעילה שיקול דעת ואומרת אני אדאג גם לעיירות פיתוח, להתיישבות? בכל הכלים, גם הפיזיים, לא רק הרכים של מלגות ותקציבי פעילות. אני בקיא בזה, אני הקמתי עמותת צעירים, עסקתי במימון הגרעינים בפילנתרופיה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בכל מקרה, אני יכולה להגיד לאדוני יושב הראש, שאנחנו ברוך ה' זכינו להגדיל מאוד בצורה מבורכת את התקציב של החטיבה לשנתיים הקרובות. אבל אם היינו סבורים שהחטיבה צריכה גם לטפל בהיבט ההתיישבותי באזורים העירונים, אז לא היינו מגדילים אותו רק ל-200 מיליון, היינו מגדילים אותו פי כמה וכמה וכמה כי הצרכים העירוניים הם הרבה יותר גדולים. יש ברוך ה', משרד ממשלה נוספים, משרד השיכון תזמין אותו לכאן לדבר.

לא, אבל אף אחד לא ידוע לשים קרוואנים. אף אחד לא יודע לעשות את מה שאת יודעת. אם התשובה היא משרד השיכון, אז יש גם משרד השיכון ביהודה ושומרון. למה מי בנה בתים אצל אריק שרון? החטיבה? משרד השיכון בנה בתים ביהודה ושומרון. הטיעון לא אותו טיעון. זה חל על כולם.

לעניין הספציפי, החטיבה מוציאה קול קורא לכפרי, נקרא לזה כפרי סטודנטים, במרחב הכפרי - -

במגזר עירוני?

- - מכורח החלטה ישנה של 741.

אתה יכול להקים מקבצי דיור לצעירים במגזר העירוני?

יש החלטה שאנחנו משלימים מהחלטה ישנה על פי החיה משפטית ממשרד המשפטים. אנחנו לא נוכל לעשות את זה בשנים הבאות, אבל יש עוד 15 מיליון שקלים שאנחנו משלימים כרגע לטובת - - -

למה לא אבל?

אנחנו נעבוד על זה, אבל יש לנו מגבלה שבעקבות - - -

אבל למה אתם לא משנים את המגבלה?

אנחנו עכשיו עובדים על תיקון ההחלטה.

יש כמה מגבלות שהיו עליכם בממשלה עד לא מזמן ושיניתם אותם. למה אתם לא משנים את המגבלה הזאת, זו השאלה שלי? למה שלא יהיה כלי במגזר העירוני?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני אומרת שוב, אדוני יושב הראש, אני מוכנה לבחון את זה.

טוב, אנחנו נעשה דיון עוד חודשיים בתקווה שבתקציב יהיה משהו.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני רק אומרת, שבסופו של יום אנחנו מדברים על תקציב. ואף על פי שהוא מוגדל, הוא מוגבל. לו הייתי מעלה בדעתי שאנחנו צריכים להקים שכונות קרוואנים ביישובים העירוניים הייתי מבקשת תקציב פי 6-8 ממה שביקשתי. אנחנו כן ביקשנו, וגם ברוך ה' קיבלנו תקציב מוגדל לטובת ההתיישבות הכפרית.

אני מרגיש שלא דאגתם לציבור ענק.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אדוני יושב הראש, אני רק רוצה לומר, אני מסיירת הרבה מאוד.

אגב, אלו מקומות בלי קונפליקט. האדמות אדמות ציבור, חוקיות, קרוואן שיונח שם לא יוזז. אז למה שלא נשים שם כסף?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני יודעת, אבל אני עונה. אני מסיירת הרבה מאוד בגליל, גם בנגב, בעיקר בגליל כי שם המצב, להערכתי הרבה יותר קשה, מההיבטים שדיברתי עליהם, הדמוגרפים. ואני מוצאת, שחסמי התכנון וממילא גם חסמי הבניה במגזר הכפרי הם גדולים פי כמה וכמה מהמגזר העירוני באותם האזורים ממש. ולכן, אנחנו רוצים לשים דגש, זה גם תפקידנו וזה גם נכון מבחינה לאומית לאור ההיחלשות הדרמטית בעיקר במגזר הכפרי, אנחנו רואים חובה לעצמנו לחזק את היישובים האלה.

אני חוזרת רגע שניה, למשל ליישובי גבול הצפון. המצב שם כמו שאמרתי הוא קשה מנשוא. אם אנחנו לא נחזק אותם עכשיו, ואנחנו נגיע לזה עוד מעט במצגת, יש לנו תוכנית לכיסוי כל יישובי - - -

אבל בשלומי המצב קל, בקרית שמונה קל, בחצור קל?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בשלומי אנחנו לא מוצאים מצב, אדוני יושב הראש, שהגיל הממוצע של האוכלוסייה הוא 70.

יש הגירה שלילית בחלק מהישובים האלה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

נכון, אבל לא הגענו שם למצב שהגיל הממוצע של האוכלוסייה הוא 70. לא הגענו למצב הזה בשלומי וטוב שכך גם בנוף הגליל לא הגענו למצב הזה.

אבל את נותנת את הדוגמה של נוף הגליל, ואת אומרת, אני מבינה את המצוקה של נוף הגליל, אבל אני לא יכולה לפעול שם בכלים שיש לי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא, אני לא יכולה לפעול בכלים של תכנון ובניה, אבל אני כן ישבתי ממש לאחרונה, לפני שבוע עם שר השיכון.

אבל זה החסם הכי מרכזי, דיור, דיור לצעירים, דיור בר השגה. למה אלה ייהנו מקרוואן זול ואלה לא ייהנו? זה צדק בישראל?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני מסכימה. יש צדק, ויש גם חלוקה בין משרדי הממשלה.

לא הייתם מקבלים את זה אם הייתה אפליה כזאת הפוכה, הייתם מבעירים את הכנסת. אם היה משאב שהולך רק לעיירות פיתוח ולא הולך ליהודה ושומרון הייתם מבעירים את הכנסת. למה יש משאב שיכול ללכת גם לישובים שיש בהם צעירים אידיאליסטים ולא מפנים אותו לשם? ואם צריך לשנות החלטת ממשלה, תשנו החלטת ממשלה. ואת המעט שיש לך, ואת המעט שהגדלת.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אדוני יושב הראש, אני רוצה להגיד רגע. אני קודם כל ממש מוחמאת מזה שאתה חושב שאני השרה הכי מוכשרת והמשרד שלי הוא המשרד הכי מוצלח בממשלה, ומה שהמשרד שלנו לא יעשה, לא ייעשה.

ברוך ה', בממשלה זה לא עובד ככה. כמו לדוגמה, היינו בבית החולים פורייה במרכז השיקומי שהולך ונבנה שם, אני מאוד ממליצה לסיור של הוועדה שם. הם הכינו תוכנית נהדרת לקידום המרכז הזה, בהיבט גם של משיכת אוכלוסייה של בעלי מקצוע בתחום רפואה, ופרה-רפואי וכו' לטובת חיזוק המרכז השיקומי הזה, הנהדר, שהולך ונבנה. הם לא מצפים ממשרד ההתיישבות לתת שם את כל הצרכים, יש להם מה שהם מבקשים ממשרד השיכון, מה שהם מבקשים ממשרד הבריאות, מה שהם מבקשים ממשרד החינוך, יש להם סקאלה של משרדים, הממשלה עובדת כחבילה ולכל משרד יש את היכולות שלו, ואת התפקידים שלו. המשרד שיש לו את היכולות והתפקידים לקידום הפיתוח והבנייה במגזר העירוני, זה משרד הבינוי והשיכון. אני ממליצה להזמין לפה את השר ולשמוע מה התוכניות שלו לגבי הפיתוח והחיזוק של המגזר העירוני.

השר יגיד לי שהוא לא יודע לשים קרוואנים. זוהי תשובתו של שר השיכון, ואני מכיר את התשובה. אתם היחידים שיודעים לשים דיור זמני לעידוד התיישבות. ואני שואל, למה זה לא יהיה גם למגזר העירוני בנגב ובגליל, ולא קיבלתי תשובה טובה. את הקצת שיש לך, למה לא לחלק? את היותר שגייסת, זה גם סוציואקונומי. מה, את רוצה שנעשה בג"ץ על זה? שיש אי שוויון? שכסף ילך רק לאוכלוסייה עם סוציואקונומי מסוים?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני תכף אגע בסוציואקונומי, משום שלדעתי, זה אלמנט מטעה. אתה יודע מה? נגע בו עכשיו.

קדימה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

באזורים הכפריים, אדוני יושב הראש, אתה מוצא, לפי הלמ"ס, מצב סוציואקונומי גבוה וגבוה מאוד. עכשיו, הנתון הזה, הוא נתון מטעה, הוא נתון שמעוות את התמונה. למה הסוציואקונומי בישובים האלה גבוה? משום שהאוכלוסייה הצעירה עזבה, הילדים הצעירים עזבו משום שלא הייתה להם אפשרות להמשיך ולהתיישב במקומות האלה, בגלל בעיות של מחירי קרקע ומחירי פיתוח ובגלל מחסור בתעסוקה ו-1,001 דברים. הם עזבו. נשארו ההורים שלהם הזקנים, משום שאין שם מספיק תחבורה ציבורית אז הם גם צריכים שתי מכוניות כי אחרת איך הם יחיו. ואז אתה מודד את זה, ואתה רואה את היקף האוכלוסייה מול מה שיש לה.

רמת ההכנסה שלה היא יותר גבוה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אתה נותן סוציואקונומי גבוה.

הכנסת השכר שלהם במגזר הכפרי יותר גבוה מעיירות הפיתוח. זה לא מטעה. השכר במגזר הכפרי של התושבים הצעירים יותר גבוה מהממוצע בעיירות פיתוח.


השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני לא דנה בשאלה מה השכר.

אז מה מטעה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני מסבירה.

יש קשיים למגזר הכפרי, צריך לעזור לו, אבל גם את זה את לוקחת לנו? שיש הבדל אמיתי בהכנסה בין אנשים במגזר הכפרי למגזר עירוני מסוים בסוציואקונומי נמוך? מה, הם עשירים וטעו שמו אותם אשכול שתיים ושלוש?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני מסבירה, הוא מטעה בהיבט של היכולת לפתח את המקומות האלה ולהרחיב אותם. משום שעל בסיס המצב הסוציואקונומי הגבוה שהוא מתכתב בסופו של יום עם אוכלוסייה מזדקנת ומזדקנת מאוד.

השרה, אני תאמיני לי, שנה נלחמתי למען החקלאות והמגזר הכפרי. אף אחד לא נלחם כמוני בשנה הזאת, אנחנו לא מתווכחים על זה. אבל אני חושב שהסברתי לך את הבעיה. אני מקווה שתתעשתו ותפעילו את כל הכלים שיש לחטיבה להתיישבות, גם למגזר העירוני. יש בני המקום שצריכים עזרה, יש גרעינים של דתיים ולא דתיים שעובדים יחד. יש ציונות דתית שבאה לעיירות פיתוח.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

על זה אנחנו באים לדבר אדוני יושב הראש.

הם צריכים קרוואנים. אותם כלים שאת יודעת לתת במקום אחד, תתני גם להם. למה האפליה הזאת? ובשם החוק ובשם החלטת ממשלה. אפשר לתקן אותה. אבל אני רוצה שתחזרו לשקף המקורי, בוא נמשיך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אנחנו פה בשקף הזה. אז דיברנו על פיתוח וחיזוק ההתיישבות הכפרית. דיברנו על הסדרת חוות הבודדים כחלק משמירה על השטחים הפתוחים, זה חוק שגם אדוני יושב הראש חתום איתנו על החוק הזה.

מה אתם עושים בחוק הזה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

החוק הזה יאפשר - - -

החוק כבר קיים, מה אתם עושים?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

החוק קיים בהתייחס לחלק מאזורי הנגב. הוא לא קיים ביחס - - -

כן, בנגב מערבי. ואיפה שהוא קיים מה אתם עושים?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

איפה שהוא קיים, החטיבה להתיישבות מסייעת בטבעות ובהסדרה של המקומות - - -

מממנת תכנון? לחוות?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

ואיפה שהוא לא קיים אנחנו עכשיו באמת מקדמים את החוק ביחס ליתר האזורים על מנת - - -

מי המשרד הממשלתי שקיבל את הסמכויות? כי קראנו בחוק שהנגב והגליל הוא הסמכות לנושא. אנחנו מתבלבלים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

משרד החקלאות.

חקלאות זה במקור. אבל בהסכמים הקואליציוניים ראינו סעיפים של נגב גליל. אני העברתי את זה לשר וסרלאוף. מה אתה אומר? אתה יודע? הושעיה, אתה לא בקיא בדבר?

זה עבר לנגב גליל, רשות התכנון.

מי הסמכות והאחריות להסדרת החוות הבודדים? זו השאלה שעל הפרק.


השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

נגב גליל.

נגב גליל. סופית? אז אתם פועלים בתחום, אבל אתם לא האחראים על פי חוק.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

החטיבה להתיישבות פועלת.

יש לכם שולחן עגול עם נגב גליל על הדבר הזה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כמובן. אבל מעבר לכך אני אומרת, כעת - - -

כי אנחנו קיבלנו מכתבים קשים מאוד, של חוואים שהם עשר שנים. יש פה נציג של אחת מחוות הבודדים שפנה אלינו במכתב? אני מציע לך השרה, להיכנס לזה לעומק.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני קודם כל נכנסתי לזה. אני ביקרתי בחוות, שמעתי את בעלי החוות שהם מרגישים - - -

לא, לא רק בנגב המערבי. במקום שכבר היה חוק והוא לא בוצע. החוק הזה בתוקף לדעתי 5-10 שנים. ואולי רק שתי חוות הוסדרו וקיבלו את השמאות של הקרקע.

ב-2016 עשו את התיקון לחוק.

נו אמרתי, 5-10 שנים יוצא שבע. כן?

תיקנו את החוק כדי להוריד את הבעיה שרמ"י ומוסדות התכנון לא ראו את ההתכנות התכנונית, ובעצם החוק אפשר לאותן החוות הצפוניות בנגב להתקדם בתכנון. אנחנו בחטיבה להתיישבות, כבר ב-2017-2018 מתקצבים את התכנון. אנחנו בסוף לא הגורם שיכול בוועדה לאשר אותם, אבל אנחנו הגורם שמסייע לחוות להתקדם בתכנון על מנת שהם יוכלו להגיע לוועדה. לא סתם השרה כתבה את זה כאחד מהנקודות העיקריות, כי אנחנו רואים בחוות כגורם ששומר על השטח בשביל העתיד של כולנו.

בסדר גמור, תמשיך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

וכמו שאתה יודע, כרגע מקודם בכנסת חוק שישלים את החוות באזורים הנוספים.

נגב מערבי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

גם נגב מערבי, גם גליל, גם גולן ששם החוק עדיין לא חל.

כבוד יושב הראש, אני רציתי.

אני אתן לך אחר כך. הערה או זמן דיבור?

הערה לא זמן דיבור. כבוד יושב הראש, אני מסתכל על התוכנית של המשרד ולכן עולה בי משהו מציק. ואני שואל שאלה אחת. האם אני רלוונטי לדיון? כי לפי כל מה שכתוב לגבי התוכניות של המשרד ודרכי הפעולה שלו, זה מיועד רק ליהודים? אם זה נכון או שאני הבנתי לא נכון.

השרה תשיב.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

טעות. קודם כל יש ישובים ערבים שהחטיבה להתיישבות מטפלת בהם. ישובים במגזר הכפרי, ויש גרעינים.

כמו?

כמו אל-קסום ונווה מדבר.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

וראש המועצה של משגב יכול להגיד, גם אצלו יש.

באל-קסום ובנווה מדבר מה אתם?

החטיבה להתיישבות מטפלת במועצה האזורית משגב ב-8000 תושבים ערביים, תושבי הישובים סלאמה, ערב אל נעים, חוסניה, ראס אל עין, וכמאנה בתקציבי החטיבה להתיישבות. בטיפול משרד ההתייישבות.

כשאת מדברת על 23 ישובים

ראש המועצה האזורית משגב, דני עברי, ברוך הבא. אילו פעולות נעשות במסגרת?

טיפול השקעה בתשתית, בתכנון, בנוער, בהעשרה.

בתוך היישובים הערביים?

בתוך הישובים הערביים.

יפה מאוד.

הם נמצאים בתוך קולות הקוראים השוטפים של החטיבה.

אז אתה רלוונטי לדיון.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

רלוונטי, רלוונטי.

עדיין אבל, לשאר הדברים, כל מה שמוזכר, אין, זה הלא מתייחס להתיישבות.

אתה צריך לבוא הרבה לוועדה ולהיפגש הרבה עם השרה. ולהגדיל את הפעילות, כמו כל דבר.

אני מגיע לכל הוועדות, אתה יודע.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

גם עוד לא הגענו לנושא של הגרעינים. גם בגרעינים יש לנו גרעין בדואי, דרוזי, יש לנו הכל. אנחנו רב מגזריים.

יפה. מה אתה אומר על זה?

אני צריך לדעת פרטים.

היא אומרת לך גרעין ברהט.

הוא הזכיר את אל-קסום ונווה מדבר. אני לא יודע איזו פעילות יש לכם שם?

מה הפעולות שאתם עושים באל-קסום ונווה מדבר? הנה הם יענו לנו.

סתם בשביל הדוגמה סידרנו בעיות של חיבורי מים בקולות הקוראים, עוד פעם זה מועצה.

מה הכוונה סידרתם בעיות של חיבורי מים?

יש קולות קוראים של החטיבה, תשתיות, טיפול נקודתי, חברה וקליטה.

ממש שמתם כסף על תשתיות?

איפה?

תגיד לו איפה?

כן. בכל מקום שהמועצה מגישה אותם.

דוגמאות?

אז אני אומר, בנווה מדבר, אני לא זוכר אני צריך להעביר לך את - - -

באום בטין, בביר האדג'.

מנהלת חטיבת חברה וקהילה אופיר צימרינג, בבקשה.

נעים מאוד, אופיר צימרינג מהחטיבה להתיישבות, מנהל חברה וקהילה. עד לפני רגע הייתי מנהל אזור במרחב דרום ובין היתר טיפלתי גם באל-קסום ובנווה מדבר. אני אתן לכם קצת דוגמאות בהיבטים הפיזיים וגם בקהילתיים.

ממש השקעות.

לא רק השקעות, גם ביצוע.

זאת אומרת, שמדינת ישראל דואגת לערבים, לבדואים, למגזר הכפרי, ולא לעיירות פיתוח?

באופן שווה לכל מי שאנחנו יכולים לטפל.

ותשתיות אתם נותנים לבדואים, לערבים, ליהודה ושומרון ולא לעיירות פיתוח?

בכל מה שהמחוקק יאפשר לנו.

רק רציתי להבין את הכותרת של היום.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אדוני יושב הראש אני מתפלאה מאוד מההערה הזאת.

אדוני יושב הראש אני מבקש, אני רוצה קודם כל, בפריפריה של הפריפריה. אני כבדואי בנגב, אני רוצה קודם כל עיירת הפיתוח לפני שנגיע לדברים אחרים.

אתה נותן לנו עדיפות? אני מודה לך, לפחות אתה מבין. אני מודה לך את החשיבות שאתה רואה בדבר הזה. באמת הצלחתם לתת להט תשתיות, ולאום בטין ולנו אתם לא יודעים לתת?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אדוני יושב הראש הסברתי שוב ואני מסבירה שוב.

הסברים לא היית מקבלת, כשהייתי שר משרד הביטחון הייתי מסביר לך שוב, לא קיבלת הסברים. עד שלא קיבלת תוצאה, לא קיבלת הסברים.

מיכאל, אתה לא היית מסכים לשבת בתנאים של אום-בטין, בתשתיות שיש שם, אפילו יום אחד.

אני מברך על ההשקעות באום-בטין, אני מוריד את הכובע בפניהם. רק שאלתי איפה התשתיות של עיירות הפיתוח? גם השרה אמרה שהשמיכה שלה קצרה. שהיא הגדילה את תקציב המשרד, אבל אין לה לעיירות פיתוח כי אין לה מספיק. אז פתאום יש לה לכולם? לאום-בטין יש לה ולעיירות פיתוח אין לה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

יושב הראש ציפה שנטפל במגזר הכפרי ונפלה לרעה ישובים ערביים?

לא, מה שיש מחלקים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אנחנו כרגע אחראים על המגזר הכפרי, אנחנו נבחן.

למה? למה? על הבדואים אתם אחראיים ועל ערבים אתם אחראיים ועל מגזר כפרי אתם אחראים ועל ירוחם אתם לא אחראיים? מה זה הדבר הזה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

ידידי יושב הראש, יושב הראש ביקש שנבחן אפשרות להגדיל את עיירות הפיתוח.

את הפיזי. לא למרוח אותנו בכל מיני פרויקטים חברתיים של 50,000 שקלים. אנחנו רוצים מקבצי התיישבות בעיירות פיתוח.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אתה בשוונג.

כמוך, אני למדתי ממך. מי לימד אותנו לעבוד בכנסת? מי לימד אותנו איך תוקפים? אז מה את רוצה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לכבוד הוא לי.

מה רצית, שיהיה פה קל?

כבוד יושב הראש, רק בשנה האחרונה המשרד עבד על, למשל, הקמת מכינה קדם צבאית באופקים.

עוד פעם אתה מורח אותי? אם זה היה תלוי בי, לא הייתי ממנה אותך למנכ"ל. אל תמרח יושבי ראש ועדה, תגיד להם את האמת בפנים. אני מוגבל אני לא יכול לתת לך.

אני אומר ליושב הראש, תסתכל על התמונה.

מכינות הקמתי בלעדייך, תאמיני לי, יש לנו מכינת ירוחם, עזוב אותך. פיתוח וחיזוק ההתיישבות הכפרית, אתם מקבלים ציון נורמלי על הבדואים כנראה אתם בסדר, ועיירות הפיתוח לא עשיתם.

הוא אמר שמטפל בנווה מדבר.

הנה הוא אמר.

אז הוא אמר, אבל במציאות אני אומר לך אני בא מהשטח, אני ביקשתי פירוט אין כלום.

אז אמרתי לך, תהדק את הקשר איתם.

בתשתיות לא משקיעים בכלום, כמו שאמרת אולי משקיעים חברתית ב-20,000 שקלים.

יהיה פרויקטור של החטיבה להתיישבות המגזר הבדואי.

אדוני יושב הראש, נשמח לתת פירוט שנמצא גם באתר החטיבה.

אתה רוצה פירוט כלכלי?

כן.

אנחנו נוסיף מסמך לוועדה של החטיבה להתיישבות על ההשקעות במגזר הערבי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בלחיצת כפתור.

באתר החטיבה להתיישבות באופן שקוף הכל פתוח, כולל ההשקעות וגם מה שלא מומש.

אוקיי, סעיף שתיים, השרה, נראה לי על הכיפאק, זו לא אחריות ישירה שלך ואת מסייעת פה, בואו נמשיך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

קידום תכנון ארוך טווח לפיתוח בנקודות קצה. שוב, עדיין אנחנו בתוך העולם של החטיבה להתיישבות, זה רק אגף אחד במשרד שלנו, אבל זה אגף מאוד פעיל בתחום הזה. יש לנו שם גם אגף תכנון בחטיבה. אבי אתה רוצה שניה להרחיב בסוגייה הזו של התכנון?

מר ריבלין?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כן, מר ריבלין הידוע והידוע לטובה. כולנו מעריכים אותו מאוד.

בסדר כן, מקדם, אחלה.

אנחנו בכסף קטן, יחסית, בחטיבה להתיישבות, מקדמים תוכניות שבסוף הופכות לישובים, מבואות ערד עכשיו.

אתם מקדמים את זה עד רמה של תב"ע או קונספט?

תלוי איפה. יש מקומות שבהם אנחנו יורדים לתכנון מפורט בשביל להביא מחנות זמניים. יש מקומות שאנחנו נשארים ברמה הגבוהה יותר. כל הקמת הישובים שהייתה בממשלה הקודמת, החטיבה הייתה שותפה. אנחנו עכשיו מקימים ישוב מיוחד, שיבולת, מסייעים ביחד עם משרד השיכון וביחד עם משרדים נוספים, מקימים יישוב שיבולת בסמוך לבית רימון.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אתמול היינו בטקס חנוכת האתר הקדמי של שיבולת, ברוך ה'

האתר הקדמי זה קרוואנים לגור?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

זה קרוואנים, כן.

זה מה שאני רוצה בעיירות הפיתוח. אתר קדמי, אנחנו רוצים את עיריות הפיתוח קדימה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני לא רוצה להגיד שאם תעיר אותי ב-00:00 אני אדע לשרוק מה שאתה אומר, כי אי אפשר להעיר אותי ב-00:00 כי אני אף פעם לא ישנה בשעה הזאת.

אפשר, אפשר, את הערת אותי ב-00:30, כשר. אני אחייג אליך ב-01:00. על מה שעשית לי כשר אני אחזיר לך בטוב ליבך. קדימה, השרה. אני מכיר את התכנון, בואי נמשיך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

ויש את החיזוק הקהילתי בהתיישבות העירונית ששם זה נעשה בכלים הנוספים שלנו, כפי שאמרתי הגרעינים המשימתיים הם באמת סקאלה רחבה מאוד של גרעינים מכל המגזרים בחברה. ממש, מהחרדים ודתיים והשומר הצעיר והנוער העובד והלומד ודרור ישראל ודרוזים, כל מה שרוצים.

מה נעשה מהן הפעולות?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

נעשית פעילות חברתית תכף נראה את זה גם בהמשך המצגת.

יש פרטים של הדבר הזה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כן, יש פירוט. ויש לנו גם את המכינות הקדם צבאיות שנמצאות גם בסקאלה רחבה מאוד של יישובים, ומעורבות מאוד מאוד חזק בממשק החברתי עם הישובים שבהן הן נמצאות ותורמות לא מעט.

אני מציע השרה, כדי שנאפשר לכולם, אני הפרעתי לך, אבל בואי ככה ברצף של 10 דקות לסיים את המצגת. ניתן גם לח"כים להתייחס, ואחרי זה לשותפים נוספים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בשמחה גדולה. אז עכשיו אנחנו מדברים על הכלים שהמשרד עושה בהם שימוש. אז כפי שאמרנו יש לנו את החטיבה להתיישבות, אנחנו מעורבים כעת בגיבוש מפת אזורי עדיפות לאומית, אני שניה ארחיב על זה. הובא לממשלה לפני כחודשיים וחצי חידוש של מפת העדיפות הלאומית שהייתה קיימת לאורך שנים, פשוט, לשחזר אותה כפי שהיא. רק אם להוריד, להנשיר ממנה ישובים שהמצב הסוציואקונומי שלהם השתפר לטובה, או שגדלו דמוגרפית. אנחנו התנגדנו והגענו להסכמה ולהחלטת ממשלה שקובעת שתגובש מפה חדשה, כאשר, על פי החלטת הממשלה, המשרד שלנו וגם משרד נגב גליל, יהיו מעורבים בגיבוש המפה החדשה הזו.

המטרה שלנו במפה החדשה, שעדיין לא הושלמה, היא כפי שאמרתי בראשית הדיון, לייצר מגנטים חזקים מאוד למשיכת אוכלוסייה צעירה לאזורי נגב גליל. זו המטרה שלנו, אנחנו אמונים על כך, אז זה הכלי השני.

הכלי השלישי, אנחנו מקדמים כעת תיקון לפקודת האגודות השיתופיות שיאפשר הרחבה של היישובים קהילתיים תוך שמירה על אופי ומרקם החיים של כל ישוב. זה יושב שאדוני יושב הראש, ישב בראש ועדת הכלכלה שקידמה את החוק הזה לקריאה ראשונה, כעת הוא יקודם בעזרת ה' עשינו לו דין רציפות, ויקודם לקריאה שניה ושלישית, זה מאוד קריטי לעתיד הישיבות הכפריות. אני לא ארחיב בזה, יש פה אנשים שכולים להרחיב יותר טוב ממני אפילו.

ואנחנו מקדמים כעת גם כן בחקיקה בעזרת ה' שבוע הבא גם כן יקודם בקריאה שניה ושלישית חברות של נציגי המשרד, בוועדות התכנון, ובמועצת תכנון הארצית, בוועדות התכנון האזוריות בנגב ובגליל. שוב, מתוך מגמה להסיר חסמי תכנון ולקדם בניה, וגם במועצת רמ"י. שוב, כל המטרה שלנו בהשתלבות בגופים האלו, היא להסיר כמה שיותר חסמי תכנון, לייצר כמה שיותר מגנטים שימשכו אוכלוסייה, כולל הנחות בקרקע וסבסוד במחירי פיתוח וכו', שוב, לחזק מאוד את הישובים האלה כי כפי שאמרתי הקושי המרכזי שאנחנו רואים באזורים האלה, זה הקושי הדמוגרפי והאוכלוסייה המזדקנת, ואנחנו רוצים למשוך משפחות צעירות לאזורים האלה.

יש פה על פעילות המכינות הקדם צבאיות שאנחנו מפעילים בעיקר באזורים העירוניים, בהתיישבות העירוני. גם יש בהתיישבות הכפרית, מעט, למשל בנחל עוז יש לנו מכינה מצוינת וכן הלאה, אבל בעיקר בישובים העירוניים ובעיירות הפיתוח.

זה גם חצי שנתיות וגם שנתיות?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא, המשרד שלנו לא אחראי על המכינות החצי שנתיות, רק על השנתיות.

מי אחראי על החצי שנתיות?

משרד החינוך. זה נקרא תוכנית אופק במשרד החינוך.

לא שקלתם להצטרף לזה?

יש ועדה שדנה.

ממתי חוק מפריע לך לפעול? לא ראיתי שיש לך בעיה. לא ראיתי שכשאת רוצה לפעול יש לך בעיה.

היה ניסיון בהסכמים הקואליציוניים.

מה שאת אומרת עד היום שהחוקים שקיבלת במשרד זה הקדוש ברוך הוא עשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

ממש לא.

בגלל זה את לא רוצה לשנות אותם.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני הקטנה, כאן בכנסת הזאת, רק במושב הזה - - -

כשאת רוצה לשנות חוקים את משנה אותם.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אם צריך נשנה.

אז מה אתה אומר על החצי שנתי?

אני רק אגיד שאנחנו רצינו אותם ולצערנו בהסכמים הקואליציוניים לא הייתה הסכמה על זה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אדוני יושב הראש הבטיח לא להפריע לי, ושנרוץ מהר במצגת ותאפשר לי לדבר.

מה אני אעשה, החצי שנתיות זה הנשמה שלנו. זה הילדים שלא קיבלו הזדמנות.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

נכון, ולכן רצינו אותם. כרגע לא נתנו לנו. אבל מה שחשוב לי להגיד בהקשר של המכינות, מעבר לכך שיש לנו 31 מוקדים של המכינות בנגב ובגליל, ופה יש מפה חלקית של הגליל שמציינת אותן, אנחנו רואים שני יעדים חשובים בהקשר של המכינות האלה שנמצאות בנגב גליל.

יעד אחד, זה עוד בתקופת החיים במכינה, לחזק את הקשר ואת התרומה של המכינה לקהילה שבתוכה ההיא נמצאת. והיעד השני, זה לדרבן, ליצור אצל תלמידי המכינה את התחושה של השייכות למקום, על מנת שהם יבואו ויחזרו לחיות במקומות האלה כשהם מסיימים את השירות הצבאי הם חוזרים. אנחנו רואים בהם חוד החנית של החברה הישראלית, דור העתיד של המנהיגות הישראלית, אנשים שהחברה הישראלית חשובה להם מאוד, ואנחנו מעודדים את הגישה הזאת. אני משתדלת לעשות מהר, פעילות הגרעינים המשימתיים. הגרעינים המשימתיים זה לדעתי אחד - - -

רק אם אפשר במילה בתכנון התקציבי של 2023, את מגדילה את תקציב המכינות? את מגדילה את הגרעינים המשימתיים?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כן, כן.

אני יודע שהתקציב לא אושר, אבל את הקונספט עשיתם בממשלה?

אני אתן את המספרים. תקציב המכינות הקדם צבאיות עמד על 117,900 ב-2022, זה יגדל כ-15% בהתאם לחוק, החוק מגביל את הגדילה עד 15%. מעבר לזה אנחנו גם מתקצבים במבחני תמיכה שיפוצים למכינות ויש לנו עוד כל מיני פעולות שאנחנו מסייעים למכינות מה שמעבר לחוק. סבסוד. אנחנו גם עושים מלגות ליוצאי העדה האתיופית, המלגות האלו פורסמו בשבוע שעבר. אנחנו עוד עובדים על התיקצובים שלהם במסגרת - - -

אני בעד העדה האתיופית אבל למה רק להם? אין ילדים עניים עולים מרוסיה?

אנחנו גם על זה עובדים.

יש עולים מכל.

יש עניים גם דוברי צרפתית, אתם צריכים לדעת.

יש להם גם, אה? צרפת אתם כולכם באתם עשירים לארץ.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

חיכיתי, חבר הכנסת אילוז, שתגיד משהו.

יש לנו שיתוף פעולה עכשיו עם משרד התפוצות.

סליחה, המנכ"ל, חבר הכנסת דן אילוז ממהר ועדיין רוצה להגיד משהו, אז נעצור רגע ונשמע אותו.

אם אני יכול להגיד משהו קצר לפני שאני הולך, כי זה יום של הרבה מאוד הצבעות.

איזה הצבעות?

הרבה מאוד הצבעות בוועדות. אתה פה יושב ונח.

אני לא רואה הצבעות עכשיו, בשום מקום, אבל תמשיך.

אני פה יושב כנציג השדולה למען ארץ ישראל. אני קודם כל מברך על הדיון הזה, אני רואה גם בוועדה הזאת, וגם במשרד של השרה שותפים מאוד גדולים לכל הנושא של ההתיישבות. השדולה למען ארץ ישראל פועלת למען התיישבות בכל חלקי ארץ ישראל בכל חלקי ארץ ישראל, גם יהודה ושומרון, אבל כמובן גם בנגב, בגליל, בגולן. זו משימה ציונית מאוד חשובה.

אתה יכול שהשדולה תביא לנו מרכזים קדמיים בדימונה, באופקים?

קודם כל אתה מוזמן להצטרף לשדולה, שתדע, אנחנו מאוד נשמח לראות אותך.

בינתיים עיירות הפיתוח זה לא בארץ ישראל, לפי תוכנית הקרוואנים שלכם.

ותביע את הקול החשוב הזה גם כן.

יש לכם תוכנית קרוואנים ביהודה ושומרון, בדואים, ערבים, מגזר כפרי. לעיירות פיתוח אין קרוואנים. הוצאתם אותנו מארץ ישראל.

אתה לא עונה להזמנה שלנו. נשמח אותך בתוך השדולה מביע את הקול החשוב הזה.

תביא את הקרוואנים, אני בא לשדולה. תדאג שיהיו קרוואנים.

אנחנו נמשיך לקדם את ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל, מהשדולה, כחברי כנסת, גם מהקואליציה, גם מהאופוזיציה, תודה רבה.

אשריך, דן האהוב.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אפשר להתקדם?

אהוב ב' יכול להמשיך?

מה שאני אוהב אצלך שרק באת. אפילו לא יבשה הדיו.

אני צריך ללכת לאותן הצבעות שממשיכות.

אה אתה גם צריך? ברשותך השרה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אם אני לא אתן לאלון שוסטר, למי אני אתן? זה ברור מאליו.

חבר הכנסת שוסטר, בבקשה.

אני רוצה לומר, אנחנו נמצאים כאן כאשר יש אחדות אינטרסים, אפשר לקרוא לזה, היה לנו בהקשר מסוים, האם קוראים לזה ייעוד הגליל, או קוראים לזה חיזוק המרקם ההתיישבותי של יישובים שיתופיים, כמו שאני אוהב לראות את הדברים.

אני חושב שהמשימה שלנו, של מדינת ישראל, היא לחזק, איך קראנו לזה לפני הבחירות הקודמות? את המשילות. מבחינתי, משילות, זה לא רק, בוודאי זה חוק וסדר בוודאי, אבל זו גם תחושת ריבונות של האזרחים עצמם יהודים וערבים, שהם חיים במדינה שכי לחיות בה, שהם גאים לחיות בה, ותחושת הבית ויכולת לקלוט ולצמוח, ולראות שהבנים והבנות גדלים ונוטעים יתד ביחד עם ההורים, זה דבר חשוב ביותר. מהבחינה הזאת אני מברך את השרה בהירתמות למשימה הזו. אנחנו שותפים בזה ואני מקווה שנתמקד בזה ולא בנושאים שאנחנו בחילוקי דעות גדולים לגביהם.

תודה לך שוסטר.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

תודה רבה.

אוהד טל, השרה מסיימת עוד רגע את הסקירה. אם תרצה אז תתייחס.

אני מתנצל שאיחרתי, אבל זה באשמתכם.

הם לא התנצלו, הם באו ודיברו.

זה באשמת הצד שלכם, אז זה בסדר.

אנחנו אשמים שאתם לא ישנים בלילה? אולי אתם גורמים לנו לא לישון בלילה?

אתה נראה לי ישנת טוב בלילה.

לא, אני הייתי ער עד 04:00. בבקשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

ולכן קמת עצבני?

לא עצבני, כואב לי. כואב לי שפתאום החלטת ממשלה זה דבר שאת לא יודעת לנצח אותו, זה מה שכואב לי. כשאת רוצה את יודעת.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מיכאל, איך זה הולך? כל כמה דקות מכניסים את זה?

זה נגמר, זה לא יעזור לי, בינתיים לא פתרנו את זה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בסדר גמור, אני באמת חושבת כבוד יושב הראש, שבכל הנושא של נגב וגליל אנחנו נמצא הרבה שיתופי פעולה, גם חוצה מפלגות וחוצה קואליציה אופוזיציה, זה בסוף נושא שחשוב לכולנו.

נכון.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עכשיו אנחנו מתקדמים, אז לגבי הגרעינים, התחלתי להגיד, הגרעינים, הקהילות המשימתיות עושות עבודת קודש, בכלל בתחום החברתי, ובשנתיים הקרובות גם שנה אחת אחורה הם החליטו לייחד את הפעילות שלהם להעצמת האוכלוסייה המתבגרת. כבר הצגתי מקודם שזו בעיה מרכזית שלנו בנגב ובגליל. צריך גם לקחת בחשבון שברגע שיש אוכלוסייה מתבגרת, ואין מספיק אוכלוסייה צעירה, אז שוב אין מספיק מי שיתמוך במבוגרים, ולכן הנוכחות של הגרעינים במקומות האלה והעבודה שלהם עם האוכלוסייה הזו, תוך גם מתן טיפול וגם העצמה, היא מאוד מאוד משמעותית לקהילות. בסדר? יש לנו כ-80 גרעינים בנגב ובגליל.

אתם מגדילים את התקציב שלהם?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כן, בוודאי.

התקציב עמד בשנת 2022 על 42 מיליון שקלים למבחני התמיכה. בשנה הקרובה זה יעמוד על כ-50, זה עוד לא סגור. אנחנו צריכים להגיד שכלל התקציב של הגרעינים הוא תקציב קואליציוני.

כל התקציב הזה? כל השנים הללו הוא יושב בסעיף קואליציוני?

כן.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כן, לדאבוננו

אז תכניסו אותו לא לקואליציוני.

יש כ-50 למבחני התמיכה הרגילים.

למה לא להכניס אותו לתקציב הבסיס?

אנחנו דרשנו את זה בדיוני התקציב זה עדיין בדיונים, אנחנו נשמח לעזרתך.

אני אבוא לוועדת כספים, אנחנו נהיה שם הרבה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אדוני יושב הראש מוזמן מאוד.

אבל מה ההליך שקובע אם תקציב מופיע בבסיס התקציב או בקואליציוני? נניח שוועדת כספים אומרת מאשרים את התקציב בתנאי שזה יהיה בבסיס התקציב. מה ההליך המשפטי של הדבר הזה?

אליהו ראש המטה של השרה. אני אומר שיכולים להשפיע על זה בתוך דיוני התקציב. אנחנו מנסים מאוד, ההתמודדות היא לא מולנו, אלא מול האוצר.

לעגן את זה בבסיס התקציב. טוב, נעבוד על זה ביחד. תמשיכי השרה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני רואה שחסר פה שקף, אני אגיד ממש במשפט, שמכיוון שהמשרד, אני כשרה, גם אחראית על הרשות לשירות הלאומי, אז אני אציין גם שההנחיה שלי לרשות השרות הלאומית בשנה שנתיים הקרובות, זה להגדיל את מספר התקנים, שוב, שיעסקו בחיזוק האוכלוסייה המתבגרת. זה כלל ארצי, זה לא רק בנגב וגליל. אבל זה חשוב וייתן מענים.

יפה, זאת שליחות חשובה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עכשיו, אנחנו עוברים לפעילות החטיבה להתיישבות בנגב ובגליל בשנת 2022.

יש עוד הרבה שקפים?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

שניים. אז עכשיו אנחנו מדברים על מה שהיה ב 2022. קודמה הקמתם של 14 ישובים בנגב, זה, כבוד יושב הראש יודע היטב, מכיר. קודמו החלטות הממשלה. הטבעות, התחילו עבודת התשתית להקמת המבנים. בסדר? אני מדברת על מה שהיה. קודמה הקמתם של שלושה ישובים בגליל ובגולן, אנחנו מדברים על מיטל בגלבוע, על רמת טראמפ בגולן ועל שיבולת במועצה אזורית גליל תחתון.

טיפול נקודתי ביישובים במשבר זה אחד הנושאים שהחטיבה מתמחה בהם מאוד, היא ממש מרימה את הישובים ממצבי משבר קשים. שוב אדוני ישאל למה זה לא חל בעיירות פיתוח? אני שואלת במקומך, אני כבר עוזרת לך.

לא, אם את היית במקומי את לא היית מסכימה שיפלו את היישובים שאת מייצגת. אבל תמשיכי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אבל צריך לדעת שהחטיבה באמת יודעת לתת טיפול.

זה לוחם זה? תאמין לי כשאני לוחם אתה יודע. זה רגיש עכשיו.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אתה עוד לא הכרת את חבר הכנסת ביטון. תכיר בהמשך. זו אחד הדמויות החזקות כאן בכנסת, הדוחפות, והפעילות, והמקדמות. ברוך ה' זכינו גם בכנסת הקודמת לעשות - - - ביחד.

נכון, עשינו כמה דברים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כל ההערות שלך מתקבלות רק באהבה אצלי. בסדר. אז החטיבה טיפלה טיפול נקודתי בישובים במשבר, כ-23 ישובים בנגב ובגליל באמצעות מעטפת חברתית וטיפול בתשתיות פיזיות ותקצוב חברה וקליטה, שוב, נושא שהחטיבה מאוד מתמצאת ומחזקת מאוד מאוד את היכולות החברתיות של הישובים וגם את היכולות שלהם לקלוט תושבים חדשים.

אנחנו עוברים לשקף האחרון שמדבר על תוכנית קדימה לשנתיים הקרובות. אז יש לנו, כפי שאמרתי, תוכנית לחיזוק יישובי הצפון, כל הישובים ממערב למזרח, כולם זקוקים לחיזוק, רובם ככולם לא קיבלו שום השקעה ממשלתית, במשך עשרות בשנים ומרגישים מוזנחים בצורה קשה מאוד, ואנחנו יש לנו תוכנית שאנחנו הולכים לעגן סביבה, שוב זאת התוכנית של החטיבה להתיישבות, יואל ריבלין היקר והמוכר לכולנו, אנחנו נעגן אליה לא מעט משרדי ממשלה כדי לקדם אותה.

הרחבת ההתיישבות הכפרית בנגב, אותם גרעינים שדיברנו עליהם, אותם 14 הישובים, סוף סוף לעבור לאכלוס של מחנות זמניים, לפחות בחלקם. משיכת אוכלוסייה צעירה לנגב ולגליל, מה שדיברנו, גם באמצעות גרעינים להתיישבות, גם באמצעות שינוי מפת אזורי עדיפות לאומית ויצירת מגנט למשיכת אוכלוסייה צעירה, דיברנו על זה. זה יעד מרכזי מאוד בתוכנית שלנו.

מתן עדיפות והסרת חסמים לתכנון בהרחבת הישובים. אני לא ארחיב עכשיו על כל החסמים, אבל יש חסמי תכנון איומים ונוראיים בעיקר בהתיישבות הכפרית. זאת הסיבה שדרשנו, וקיבלנו עכשיו נציג בוועדות התכנון כפי שאמרתי. והעמקת הטיפול הנקודתי, משום שישנם ישובים במצוקה שהדרך היחידה באמת להרים אותם מהמצוקה שהם נקלעו אליהם, זה באמצעות הכלים והיכולות המיוחדים, המיומנויות המיוחדות שהחטיבה להתיישבות פיתחה במשך השנים ועושה עבודה נפלאה. ואני רוצה בהקשר הזה לומר שאני רואה לעצמי זכות מאוד מאוד גדולה, ותכף תגיד עוד פעם למה לא עיירות הפיתוח? אבל אני רואה לעצמי זכות מאוד מאוד גדולה לקבל את האחריות על החטיבה להתיישבות שזה כלי נפלא.

החטיבה להפליית עיירות הפיתוח, זה הכותרת של האירוע.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הלוואי שנצליח, אדוני יושב הראש להכניס גם את - - -

תראי השרה, יש לך חמישה סעיפים של היעדים האסטרטגים של המשרד. הראשון, מגזר כפרי, השני מגזר כפרי, השלישי נגיד יש גם במגזר העירוני, הרביעי מגזר כפרי והחמישי מגזר כפרי. יש במדינה 3%-2% במגזר הכפרי. יכולת להכפיל את הנגב והגליל אם היית הולכת למגזר העירוני, יותר בתים, יותר תושבים, יותר טבעות, יותר אדמות, ולמה זה צריך להיות ככה, אני לא יודע?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הכל בסדר אדוני יושב הראש? מכיוון שאני רואה ממש מולי בכינון ישיר, אני רואה את דני עברי ראש המועצה האזורית משגב, אולי תיתן לו לדבר הוא יסביר לך את המצוקות הקשות של המגזר הכפרי, אולי אולי תשתכנע

אבל גם לראשת המועצה המקומית ירוחם יש מצוקות קשות. יש בירוחם גרעין ציוני דתי, יש לו מצוקות קשות. יש עוד גרעין של בני המקום עם מצוקות קשות. מה זה קשור? אין אחד שנלחם יותר ממני למען המגזר הכפרי השנה, אבל אין הדדיות בקשר. אני לא רואה שאתם נלחמים למען עיירות הפיתוח.

אתם לא בזבזתם את הזמן, כמו שאני השקעתי את הזמן במגזר החקלאי השנה. אבל לא ראיתי אתכם באים למי שצריך עזרה, והם בסוציואקונומי נמוך, ועיריות בלי עושר מוניציפלי, ובלי הכנסות מארנונה, ובלי גמישות תקציבית. למה זה צריך להיות ככה? אני אומר לך, תעשי בדק בית. תביאי תוכנית שאת יכולה לפעול בכלים פיזיים בכמה עיירות פיתוח, וזה לטובתך. והפוטנציאל הגדלת התושבים הוא עצום.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אמרתי שמענו.

שמענו ולא קיבלת אני חושב. שמענו ומה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אמרתי שאני אבדוק את זה, ואמרתי שהתוכנית התקציבית שתכננו, לא כוללת את ההערה המבורכת של אדוני אנחנו נבדוק אפשרות להרחיב, ואמרתי גם עוד משהו, שאני מציעה שאדוני יזמין לפה גם את שר הבינוי והשיכון.

הזמנתי אותו, הוא לא עושה את מה שאתם עושים, הוא לא יודע לעשות. הוא ישיב לי שזה החטיבה להתיישבות עושה, זה מה שהוא יגיד לי. תודה השרה, ניתן לכמה חברים פה להציג. משה מונטג, גרעין נגב.

שלום וברכה, משה מונטג גרעין נגב אני גדלתי בנתניה. בשלוש השנים האחרונות, אני וקבוצת חברים מהמרכז גיבשנו קבוצה של מעל 400 משפחות שרוצות לעבור לגור בנגב משתי סיבות, אחד, כי הנגב חשוב להם והם רוצים להביא רוח חדשה, ודבר שני כי הם מחפשים התיישבות כפרית.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם אופיר צימרינג והחטיבה להתיישבות. ואנחנו מכווננים לבקעת ערד. ניישב שם את היישובים, וכרגע אנחנו יודעים שיש המון המון חסמים בדרך לשם, ואנחנו מבקשים ואפילו דורשים מעשה חלוצי, אין ואקום, אנחנו שם כל הזמן, בכל שבוע אנחנו מגיעים לשם. יש שם דברים שקורים, אם לא נעשה מעשה חלוצי בזמן הקרוב, לא תהיה אופציה להקים שם התיישבות גם ב-5-10 שנים הקרובות.

יש לנו דוגמה מצוינת שזה גרעין חירן, דרור, 12 שנים, יש לנו אפשרות עכשיו. אני אומר לך, הקבצוה שלנו לבד יודעת לאייש את כל הישובים האלה, ואנחנו נשמח שהשרה תקדם ותפעל למען הדבר הזה. זהו.

בסוף השרה תתייחס. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה.

תודה רבה, כבוד יושב הראש, כבוד השרה. אני רוצה להתייחס לסוגה הבדואית. אתה דיברת בתוך הדיון על המצוקה של עיירות הפיתוח, מאיפה שאתה בא. גם על המצוקה של משגב השרה דיברה. אבל לפי דעתי המצוקה האמיתית בכל מה שקשור ליישובים והכרה ביישובים, היא נמצאת בנגב אצל הבדואים, ואני רוצה לתת כמה נתונים שיהוו בסיס לדברים שאני הולך להגיד. שטח הנגב הוא 50% משטח ארץ ישראל.

אני מצטער, אבל תמקד את זה ב-2-3 דקות.

אני צריך להציג את הדברים. זה לא יספיק.

ארבע? יש לנו פה עוד דוברים.

אבל יש דוברים, ויש דיון שהוא נוגע בדבר מהותי מאוד, ואני אומר ש-50% משטח מדינת ישראל נמצא בנגב, האוכלוסייה שנמצאת - - -

אבו יוסף אני מכבד אותך. אתה תגיד ארבע דקות, נשמע עוד דוברים, ואם יהיה זמן נחזור אליך. תמקד את הדברים. אני גם ראיתי שאתה יוזם הרצאה עכשיו, אז ארבע דקות, קדימה.

אני לא יוזם הרצאה, אני מציג מציאות, ואתה יודע טוב מאוד.

אני טובע בדבר הזה, אבל ארבע דקות.

אבל לא יכול להיות דיון בוועדה בנושא הזה, ואני בא להציג את הדברים ואתה אומר לי מראש שתי דקות ושלוש דקות.

בוועדה כשמקבלים ארבע דקות זה הרבה זמן.

אני גם חבר ועדה ואני גם צריך להציג את הדברים כחבר כנסת.

אבל ארבע דקות זה הרבה זמן.

זה לא הרבה זמן. אנחנו איבדנו שתי דקות, ואנחנו מדברים על ארבע דקות.

תתחיל יוסף.

אני אומר דבר כזה, השטח הוא 50%, בתוך השטח הזה גרים 9% מאוכלוסיית מדינת ישראל. והנקודה שאני אומר, שאם באים לפתח ולהסתכל על הנגב ועל היישוב, והכרה בישובים, צריך להתייחס לתושבים שנמצאים שם, לערבים ויהודים כשווה בשווה ולא להסתכל בפרנויה של דמוגרפיה ושל אויבים שמשתלטים על הקרקע.

התפיסה הזו והתיאוריה הזו לא תוביל לשום מקום, כי 75 שנים היא לא הובילה. מי שרוצה לפתח את הנגב, אי אפשר להתעלם מהאוכלוסייה הבדואית, והצרכים שלה, והכרה בכפרים שלה. כשאת מציגה את כל הנושא של ההתיישבות הכפרית, והבדואים חיו בנגב כל הזמן והיו בחקלאות, זה האופי שיכול להתאים להם. וכל הפיתוח הכפרי בנגב לא מתייחס לבדואים בכלל. וכשבאים להכיר בכפרים, הם באים בתהליך שהוא כפוי, וריכוז, ועירוני שלא מתאים לאופי ההתנהלות של הבדואים והחיים שלהם.

ולכן כשבאים לתכנן את הנגב ואת הישובים שלו, צריך להכיר באוכלוסייה הבדואית כאוכלוסייה שווה. ואני לא אומר שצריך חוקים מיוחדים לבדואים. אותם חוקי תכנון ובניה, כבוד השרה, שקיימים וחלים על ערבים ויהודים, גם מה זה יישוב כפרי, מה זה חוות בודד, מה זה מושב, מה זה קיבוץ, כל צורת התיישבות שמגיעה ליהודי, גם מגיעה לבדואי באותו חוק. אבל אי אפשר ליצור שתי מדינות בתוך הנגב, מדינה לבדואים, מדינה ליהודים, וגם הממשלה שהיום את יושבת בה. לפי דעתי, גם חלוקת התיקים שהאוכלוסייה הבדואית דרך שוויון חברתי, את מטפלת בהתיישבות, חקלאות לקחה חלק, נגב גליל.

לפי דעתי הגיע הזמן שפעם אחת לשבת ערבים יהודית ולמצוא פתרון לפי הצרכים של האנשים, לפי ההכרה שלהם. כי בסופו של דבר, כל התביעות של הבדואים על בעלות בנגב, הם על 3.5%. לפי חוקי התכנון והבנייה, אם המדינה תתחיל לתכנן ולעשות את הדברים, אפשר. אבל בתפיסה שהם אויבים, וצריך להשתלט, אתה דיברת על אום אל חיראן ועל הגרעין של חירן. הנגב כל כך רחב שאפשר לבנות ערים בנגב. מצאתם רק דווקא איפה שיש אום אל חירן ולהקים חירן? אתה בגרעין של חירן.

אני לא בגרעין של חירן, נתתי את חירן כדוגמה.

איפה שאתה יושב היום, אתה יכול להסתכל מסביב אום אל חיראן מכל הכיוונים, אפשר להקים את העיר באר שבע. ודווקא איפה שנמצאים הבדואים, דווקא דווקא על הבתים שלהם באים לתכנן? זה לא יכול להיות. ואז אני אומר עוד פעם שאם באים ומתייחסים לנגב, צריך קודם כל להכיר בכפרים ולתכנן לבדואים לפי הצרכים שלהם.

תאמין לי, עשית בול ארבע דקות.

אני ניסיתי לקצר.

עשית טוב, תודה רבה. גרעין הראל, אורנה הורוביץ.

אהלן שלום לכולם, חבר הכנסת מיכאל ביטון תודה רבה על ההזמנה. השרה אורית סטרוק אנחנו נפגשנו בוועדה הזאת לפני שנה, אני חושבת, כשהיית חברת כנסת.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא הייתה הוועדה הזאת, טוב שהיא הוקמה.

דרך ועדת הכלכלה אני חושבת? אחת הועדות. אני לא פוליטיקאית, אני מייצגת את השטח, את האנשים בסוף שרוצים להתיישב. יש לנו מדינה מורכבת מאוד, אני שומעת פה את הכאב של הבדואים, וכל מיני כאבים של פריפריה והכל, ואני מייצגת 52 משפחות שיכלו להיות כבר 100 משפחות אם היה לנו מקום, שכבר מנסות הרבה שנים להתיישב. אין שום דבר בעייתי במיוחד.

אנחנו באים לערבה, דרך אגב הגענו לשם כבר באוגוסט, נראה לי שאם שרדנו את החום שם נשרוד את הכל, לישוב במרחבים אדירים שאין בהם שום דבר, שעברה החלטת ממשלה, שיש שטח חום שאפשר להקים שם מחנה קרוואנים, מחנה זמני, אנחנו עוברים ממחנה זמני תשע שנים לעוד מחנה זמני. אני אישית, עם שלושה ילדים שהייתי בטוחה שכבר את השלישית אני כבר אגדל באיזה בית נורמלי, אבל נראה לי שאת הנכדים אני אגדל במחנה קבע, וזה לא קורה.

עכשיו, כולם עם רצון טוב יושבים פה אנשים של החטיבה להתיישבות ששמים כסף ושמים זמן, ויש פה את תנועת אור שמלווה, ויש כאן אנשים טובים שאני חושבת שברצון הטוב של כולם שזה יקרה, זאת מרה קשה בעיניי למדינת ישראל, כי את מדברת על בעיה דמוגרפית של אוכלוסייה זקנה, אנחנו יחסית צעירים, אוקיי?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מזדקנת.

אנחנו בינתיים גם הזדקנו בתהליך הזה של ליישב את הנגב. ואנחנו מייצגים משפחות צעירות וחבר'ה צעירים ואפילו רווקים וזוגות שרוצים להתיישב ולפתח.

אורנה, ישר לנקודה.

לא צריך להקים גרעינים, הנה יש פה גרעין, יש פה בעיה. זה לא קורה, זה מתעכב.

מה הבעיה?

קק"ל יצאו, חסרים כמה מיליונים. הכל כסף קטן יחסית לממשלה.

השרה, מה את יודעת על הדבר הזה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לענות כבר? לא על הכל ביחד?

את יכולה על הכל בסוף.

אני אגיד אולי שורה תחתונה, בסדר? בסופו של דבר, במבחן המציאו לא קורה. יש שטח, יש הכל, זה לא מתקדם. אני חושבת שגרעינים אחרים שמסתכלים.

אתם בארץ ישראל מתמקמים?

לא בירוחם. אנחנו בסדר.

תבדקו אולי אתם גם לא במפה.

הערבה התיכונה, אבל אני אגיד שבסוף אם רוצים לחזק עוד גרעינים, רוצים להקים עוד גרעינים, רוצים לפתח את הנגב והגליל, אם אני הייתי בת 20 ומשהו והייתי מסתכלת מה קורה עם גרעינים שכבר רצים שנים, מה קורה איתם, לאן הם מגיעים? הייתי זונחת את החלום הזה. בחיים לא הייתי, וגם מי שפה, לא הייתי מקימה היום גרעין, לא הייתי הולכת להתיישב, ולחפש את זה.

ניתן לשרה להשיב מה הסטטוס של גרעין הראל אצלם, ואיך פותרים את הבעיה?

נשמח להשיב, וגם נשמח להיפגש איתך בהמשך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כן.

קודם כל השרה, צריך לבקר אותם. צריך ללכת אליהם, לעזור להם.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לכולם אנחנו מגיעים, רק אתה יודע, יש עוד כמה דברים שצריך באמצע.

ראש המועצה האזורית משגב, דני בבקשה.

קודם כל אני מבין שדיברו קצת על מועצה אזורית משגב, אבל חבל שיצא חבר הכנסת, אנחנו ביחד עם החטיבה להתיישבות הבאנו בשורה בדואית בעבודה של שנים רבות למצב של הסדרה. כמה מספרים, חבר הכנסת ביטון, אנחנו מכירים ואנחנו יודעים לשתף פעולה, 3% זה החקלאים, תושבי המועצות האזוריות זה מיליון איש, מועצות אזורית אבל זה גם מבחן למרחב הכפרי. כי יש מועצות מקומיות שהן במרחב הכפרי גם יהודיות כמו כפר תבור, או לא משנה, ובגליל, אני כמובן מכיר יותר טוב, יש גם מועצות מקומיות ערביות.

אני כראש מועצה אזורית, בחרו אותי 8,000 תושבים ערבים. יש לי יותר תושבים ערביים מאשר טובא זנגריה והם אגב מאותו שבט. הדברים הם לא כפי שנראים בפשטות, יש מורכבות בשטח, והטיפול, חלק מהתושבים אי אפשר להנגיש להם שירותים בסיסים, אפילו שירותי חובה, בנושא של רווחה, בנושא של תרבות, בכל הנושאים.

החטיבה להתיישבות והמשרד להתיישבות זה למעשה הגוף היחידי שמדבר באופן ישיר את השפה שלנו. אתה מכיר את זה דרך חינוך, אנחנו בגרעין משימתי, יש לי גרעין משימתי בסלאמה, למשל, שעובד עם הנוער. הדבר הזה, אנחנו בפריפריה, אנחנו רשות מעורבת, אנחנו חיים מפוזרים על ההרים, אנחנו צריכים עזרה רצינית בשביל להתגבר על החסמים התודעתיים, החסמים הטכניים גם אבל בעיקר התודעתיים. זה אני אומר פה לוועדה, בעיקר התודעתיים, זה יותר קשה.

מנהלת הבדואים בנגב היום אצלי, אנחנו עובדים איתה, אנחנו מנסים לעשות אותו דבר. גם ההתיישבות היהודית. חוץ מהחטיבה להתיישבות, אני ויושב ראש ועדת רווחה במרכז המועצות האזוריות, מרכז שלטון אזורי, כשאני בא להנגיש שירותים לדור השלישי, אז אני מתקשה לאסוף, יש בעיה של נגישות, יש בעיה של אנשים שזרוקים על ההרים שאי אפשר להגיע אליהם עם שירותים. כשאני בא לעשות פעולות של חינוך, יש בעיה שמפוצלים לי בתי הספר, אני גם כמו עיר מעורבת. אני אגב, מעורב באותם אחוזים כמו של עכו, או של לוד, מבחינת האחוזים יהודים-ערבים.

המורכבות פה, של הטיפול בשטח, אף אחד מכל משרדי הממשלה כולם, לא מדברים ישירות את השפה שלנו ממש, ויש בעיית קומוניקציה ובעיית הנגשה, בעיות טכניות חוץ מאשר משרד ההתיישבות והחטיבה להתיישבות ואמרו פה את הדברים. עכשיו, התוצאה בסוף שזה לא עובד. כשמחילים עליי עקרונות תכנון על ישובים צמודים, כשישוב אחד בדואי עלה לתודעה שצריך להסדיר את הבדואים, לא עלה לתודעה שישוב קהילתי לא חקלאי, גם אותו צריך להסדיר, גם הוא צריך לצמוח, גם בו יש גנים, גם בו יש שירותים.

בסיס החיים שלנו בסופו של דבר, הוא בסיס קהילתי, ואנחנו בנויים על ההתנדבות ואנחנו מתנדבים גם בעיירות הפיתוח, גם הרמה של ההתנדבות, שנת השירות, כל מה שאנחנו עושים, גם הסמיכות שלנו אגב. אנחנו חלק מכרמיאל במקרה שלנו, או מעכו כי זה איפה שאנחנו. אנחנו גם חלק מסכנין ומעראבה ואנחנו גם חלק מהפיתוח העסקי גם שלהם.

קודם כל דני, יש לך מצב מיוחד כמועצה אזורית. אין הרבה מועצות אזוריות שנושאות באתגר של מועצה אזורית מעורבת, בהיקפים כאלה ובאיכות כזאת. אני רק אתקן איתך, אדם אחד נפטר קראו לו צביקה צמרת, הוא היה - -

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

איש יקר.

- - התיישב בשדה בוקר, בירוחם, בקרית שמונה, באלון שבות, מודיעין, איש אידיאליסט. הוא כתב מאמר שנקרא חדלו להתנדב, כשהיה מנהל בית ספר בשנות ה-70' בקרית שמונה, כתב את זה לקיבוצניקים. הוא בעצם אמר, אתם רוצים, תבואו לגור בקרית שמונה. הערים האלו צריכות תושבים, הם לא צריכות התנדבות.

בשביל לתת להם תושבים צריך להפעיל את כל הכלים שעומדים לרשות המדינה. ומה שאתה עושה עם החטיבה להתיישבות זה מבורך. וכנראה אתה יודע לעבוד, אתה עושה את העבודה. אבל הכלי הזה שעומד לרשותך, בעידוד התיישבות, צריך לעמוד לרשות רשויות שנאבקות לא פחות על האתגרים שלהן.

היו שנים רבות שלא טיפלה החטיבה להתיישבות בבדואים, ועכשיו היא כן מטפלת אז בבקשה.

בסדר, אז לכן אמרתי לשרה, לא הקדוש ברוך הוא קבע, אפשר לפתוח את הדברים, אפשר לחשוב על הכל. אז תודה לך ראש המועצה. חבר הכנסת אוהד טל, בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב הראש אני רוצה לחזק אותך, למרות שאני מרגיש שקמת קצת טעון הבוקר, אולי לא ישנת טוב באמת בלילה, אבל אני רוצה לחזק אותך גם על הוועדה.

אמרתי לך זה רך, זה מרוכך. זה כמו החוק שלכם. מה שקורה פה זה רכות.

רגע, מפרגן לך. אני מושיט לך יד חזרה, עכשיו בוא נראה אתכם מושיטים לנו יד בחזרה. ואני רוצה גם לחזק את השרה, גברתי השרה, אני חושב שעם ישראל זכה שאת השרה שמובילה את התחום הזה של התיישבות. אין מי שפעילה יותר ממך לאורך שנים רבות, בתחומים הללו. וכמובן, בשיתוף פעולה עם אנשים טובים גם בחטיבה להתיישבות, אין לי ספק שאתם תיקחו אותנו למקומות טובים הרבה הרבה יותר.

תראו, אני בעצמי בן הנגב, אני נולדתי באילת וגדלתי במצפה רמון ההורים שלי גרים היום בשדרות בעשור האחרון, ואנחנו מכירים את האתגרים, גם בצפון וגם בדרום. האתגרים הם באמת גדולים, הם באמת רבים ושמענו גם ככה חלק מהדברים כבר עכשיו, וצריכים להבין שבסופו של דבר השמיכה היא קצרה. עם כל הכוחות והרצונות הטובים שיש כאן, אי אפשר לפתור את כל הבעיות, ולא מחר בבוקר אנחנו נקום והכל יהפוך להיות ורוד.

אני חושב שהאתגר המרכזי אם אנחנו מדברים על פריפריות, על נגב, על גליל, שהאוכלוסייה בעצם הולכת ומזדקנת. הצעירים בסופו של דבר הולכים ועוזבים, זאת המציאות. אם ניקח בגליל, הנתון שמונח בפניי, שלפי הלמ"ס 2020-2021 היום האוכלוסייה היהודית בגליל עומדת על 42.5%, שזו ירידה דרמטית מאז שנות ה-80' ודיברת על כפרי ועירוני, ברובה בסופו של דבר, מתוך האוכלוסייה הצעירה, בערים. כשהאתגר המרכזי זה כמובן תעסוקה. בסופו של דבר אין מה לעשות אם אין תעסוקה, אם אין מה השקעות כלכליות של המדינה בתחומים הללו, אין מה שישאיר את האוכלוסייה הצעירה במקומות הללו, ולכן אני חושב שבעיני, צריך לשים דגש, זאת צריכה להיות המשימה המרכזית, זה הפוקוס. כמה שיותר להביא תעסוקה זה יכול לייצר את השינוי שאנחנו כולנו מייחלים לו.

תודה לך חבר הכנסת אוהד טל סעדיה גורדצקי. זה אוקסימורון.

אוקסימורון בדור שספרדים ואשכנזים לא התחתנו ביחד, אני אחרי זה.

סעדיה? יפה.

חצי אלג'יראי חצי פולני.

זכית תאמין לי.

אני מנהל המרחב הכפרי בתנועת אור, תנועה שאתה יודע, אדוני יושב הראש, לראייתנו כדי שהמרכז לא יקרוס לתוך עצמו והנגב והגליל יפסיקו להיות פריפריה, אז ב-25 השנים הקרובות צריך להביא 4 מיליון איש לנגב ולגליל, ואין ספק ש-90% מהם יגורו במרחב העירוני, ובנקודה הזו אני רוצה לציין משהו, היה פה ויכוח, על החטיבה להתיישבות או משרד ההתיישבות והמרחב העירוני. המשרד שותף מרכזי למיזם שנקרא עיר שווה שאדוני יושב הראש מכיר, שמחזק את ערי הפיתוח בנגב ובגליל, עבד בארבעה ערים אופקים, דימונה, קריית שמונה ועכו. והוא הולך להיכנס בשנה הקרובה לעוד ארבעה ערים נוספות, אז המשרד שותף מרכזי לפיתוח ערי הנגב והגליל, פילוח גם כלכלי, גם דמוקרטי, גם קהילתי ועוד הרבה דברים נוספים וחייבים לציין את זה.

אני חושב שראוי שיהיה שם גם את הכלי של מרכז קדמי?

אני חושב שאסור שיהיו מחנות זמניים, לא במרחב הכפרי ולא במרחב העירוני, צריך לבנות ישר. אבל אנחנו מבינים שהמורכבות במרחב הכפרי זה לוקח המון זמן ולכן כדאי שאנשים יהיו בשטח כי בלי שהם יהיו בשטח זה גם לא יוקם. במרחב העירוני צריך לבנות ישר. למה צריך מחנות זמניים?

אז אולי החטיבה תבנה ישר?

זאת שאלה אחרת שאני לא יודע.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

זה לא משרד הבינוי והשיכון.

רק זמני היא עושה?

הדבר השני, לפני מספר חודשים, בזכות השרה, ופעולות נוספות שעשינו גם מאחורי הקלעים אל מול שרים נוספים בממשלה, הייתה את ההחלטה על אזורי עדיפות לאומית להביא הצעה חדשה לממשלה, וההצעה, בזכות המניעה של ההחלטה שעלתה לממשלה, והחלפתה, ניצלו ערים מרכזיות בנגב ובגליל מירידה דרמטית בסבסוד עלויות הפיתוח, ויש לזה השפעה דרמטית על המחירים בערי הנגב והגליל, ומי שהוביל את זה זו השרה, אז עוד נקודה שבה השרה משפיעה על המרחב העירוני.

אני רוצה להגיד מילה אחת. אפשר להגיד הרבה דברים. מבחן תקנת הגרעינים של המשרד ההתיישבות והתמיכה בגרעינים היא במרחב העירוני. אבל צריך לזכור שככדי להקים ישובים צריך ישובים גם לשם, ואפשר להביא את הדוגמאות של דרור 13 שנים, יתיר אנחנו מלווים גרעין כבר גם שמונה שנים, ולזה אין תמיכה ממשלתית היום לתנועות שמלוות, מגבשות, מאתרות ומיישבות את הגרעינים הללו, והיינו רוצים למצוא דרכים לראות איך משרד ההתיישבות תומך בזה, כי בסוף, את גרעין יתיר, גרעין אור חב"ד שמונה שנים מי שמלווה אותו ומתקצב את כל הליווי והפעילות זו תנועת אור. בדרור החטיבה להתיישבות כמובן שותפה מרכזית לכל מה שקשור למחנה הזמני, והיא גם מלווה. אבל תנועת אור מוציאה על זה המון משאבים, והיינו רוצים למצוא את הדרך.

יש בנגב, עוד 7-10 גרעינים שצריך לגבש בשנים הקרובות. אני מדבר על מבואות דימונה, אני מדבר על חנון אני מדבר על נווה גוריון אני מדבר על מבואות ערד שכרגע יש גרעינים כולל משה שנמצא פה ואחרים. לא מעט גרעינים שצריך לגבש, וצריך בשביל זה גם את המשאבים בממשלתיים. תודה.

תודה לך, יש מישהו שרוצה להגיד משהו? נציג הקיבוץ הדתי? אלקסלסי? נגב גליל? תכף ניתן לך.

יצחק אלקסלסי יועץ מקצועי לשר הנגב והגליל. אנחנו כמובן מברכים על הדיון, פיתוח הנגב, הגליל, הבאת מנועי צמיחה, הגירה חיובית לאוכלוסיות צעירות, עומדים גם בראש מענייני משרד הנגב והגליל. בממשקים שבין המשרד שלנו לבין משרד ההתיישבות, אני אציין שכבר נערכו פגישות בין השר והשרה. יש רצון משותף וחיובי לקדם דברים יחד, בשיתוף פעולה מלא. אמורים להיות גם פגישות המשך על נושאים ספציפיים. אנחנו מודים לאדוני יושב הראש על הדיון הזה.

תודה לך אלקסלסי.

שלום לכולם, מתן טולדנו מגרעין אפיק. אנחנו גרעין אפיק, גרעין מעורב, כרגע 20 משפחות ושלושה רווקים. אנחנו בקשר רציף עם החטיבה להתיישבות ואחנו רוצים להיות אחד מהגרעינים שיעלו למבואות ערד מזרח. רציתי שתכירו אותנו, אנחנו צעירים, אנחנו רוצים לעשות, אנחנו רוצים להתקדם ולקדם, ואנחנו רוצים גם לדעת שלא נהיה מאותם גרעינים שנמצאים כמו חברנו כאן מעיר אובות, בתהליך כל כך הרבה שנים עד שהם מגיעים למחנה הקבע.

מאיפה אתם?

אנחנו כיום פזורים בכל הארץ, קבוצה של חברים שמתגבשת ברגעים אלו, ואנחנו גדלים כל הזמן.

מה המכנה המשותף? מה החזון המשותף לגרעין הזה?

כיום אנחנו רוצים להקים קהילה מעורבת דתיים חילונים שיושבת היום. אתם מכירים את מדינת ישראל, את השסעים שיש פה, אנחנו רוצים לשבת ולגור ביחד בטוב, על בסיס המכנה המשותף שלנו כציונות מיישבת וחקלאית.

תודה רבה. עוד מישהו?

אני אשמח. אילן רובין, ארגון לב בגליל, תודה רבה על הדיון החשוב, יושב ראש הוועדה. ממש בשתי נקודות קצרות. אחד, אני מצטרף לכל הנאמר פה, גם באמת על הדאגה, כרגע אני מדבר בתור תושב הגליל, דני עברי פה לצדי. וגם המרחב הכפרי וגם במרחב העירוני.

אני בן השומרון שעבר לגליל, גר תקופה ארוכה בעיר כרגע עבר לישוב, מי יודע אולי עוד נשוב לעיר אבל כרגע חווה את כל האתגרים והקשיים, גם במרחב הכפרי וגם במרחב העירוני. אני רוצה לחזק את דבריו של חבר הכנסת אוהד טל על הנושא של פיתוח כלכלי. יושב ראש הוועדה, מי כמוך מכיר את זה, מי שלא קרא את הספר שלו אני ממליץ. כן כן סיימתי אותו לפני שבועיים, ההתיישבות והפיתוח הכלכלי שזורים זה בזה.

למה לא קיבלתי פידבק?

נשלים אחר כך. וכמובן לחזק את השרה שמתוך התקופה שהממשלה הזאת עומדת ונמצאת, היא בערך פעם בשבוע בגליל בסיורים, גם בהתיישבות וגם בפיתוח הכלכלי במרחב העירוני. וכל הנושאים שקשורים באופן כללי, כלל גלליים, אז אנחנו באמת מחזקים ותודה רבה על הדיון החשוב.

תודה. עוד מישהו שרצה להגיד? יפה. השרה תשיב לדברים שעלו. בבקשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

טוב אני אשיב, אני ארצה גם שראש החטיבה להתיישבות ישיב אחריי. אז ככה, אני לא הולכת לפי הסדר.

העיקר שכולם יקבלו התייחסות.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני מתחילה רגע שניה מסוגיית הסדרת הבדואים שעלתה כאן, כי זה נושא ששכחתי לציין במצגת. אני חברה בוועדת השרים להסדרת הבדואים. הסדרת הבדואים הוא אתגר לאומי מאוד מאוד חשוב, אני מציעה גם לאדוני גם לעשות פה דיונים על הנושא הזה, זה נושא סופר חשוב.

יהיו עוד דיונים, זה נושא רציני.


השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

נושא רציני. הוקדשו לו גם בתקציב המדינה הרבה יותר כספים ממה שהושקעו במשרד שלנו הדל. מיליארדי שקלים וטוב שכך, ואנחנו נעשה את זה בעזרת ה' בשום שכל. זה אחד.

שתיים, לגבי כל הסוגייה של הקמת גרעיני התיישבות, עלייה לקרקע של גרעיני התיישבות, אני אגיד רגע משהו כללי ואחר כך בעזרת ה' ישי ראש החטיבה יפרט יותר. באופן כללי, אני רוצה להגיד לך אדוני יושב הראש, לפעמים אני יושבת בדיונים שעוסקים בקידום ותכנון של ישובים, ואומרת לעצמי, אם היו מגיעים לפה במנהרת הזמן ראשוני הציונות שהקימו פה את הישובים הראשונים, והיו רואים כמה זמן לוקח במדינת ישראל להקים ישוב ולהעלות אותו על הקרקע, או אפילו להרחיב ישוב קיים, הם היו תולשים את שיערות ראשיהם, וצועקים עלינו מה עשיתם? מה עשיתם?

הרגולציה אוכלת בנו בכל פה, ואם יש משהו שצריך לשנות אדוני יושב הראש, זה קודם כל את זה. אנחנו, את כל הכישרונות והשכל משקיעים באיך לסבך את עצמנו ולהרים על עצמנו עוד ועוד ועוד רגולציה, ואז אנשים טובים, כמו האנשים שאנחנו רואים פה, יושבים וממתינים.

גרעין חירן למשל, היום דרור, אני ביקרתי אותו מיד כשהתמניתי לחברת כנסת בכנסת הקודמת. שמעתי את הטרללת הזאת שהם יושבים שנים על גבי שנים, עשרות בשנים במחנה קדמי, אני הלכתי לדבר עם חבריי השרים דאז, והיה ידוע שהיו מחלוקות קשות בין הקואליציה והאופוזיציה אבל אמרתי זה לא נושא שצריך להיות במחלוקת. זה נושא שחייב להיפתר. ואני רואה עצמי כן משימה להקל ברגולציה, לקצר תהליכים ולאפשר לישובים גם לקום, החדשים, ולגרעינים לקבל את הגיבוי וגם לישובים לגדול. זה משהו שהוא קריטי, ואני מקווה גם לקבל ממך אדוני יושב הראש עזרה וסיוע בעניין הזה. אחר כך אני אבקש שישי ירחיב בעניין הזה.

רגע, אבל זה נכון לרגולציה. לגרעין הראל יש הכל, אין להם פשוט כסף.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

תכף לגבי גרעין הראל ישי ירחיב, כי זה סיפור ישן ועתיק, אני כידוע - - -

אבל עכשיו את מתנהגת כמו שאת לא רצית שראשי הציונות התנהגו. אמרת איזה בושות למדינה שלא יודעת ליישב. הנה, מוכנים, יש אדמה יש הכל, אתם לא יודעים לפתור את זה בתוך חודש? אז עכשיו את מסבירה לנו את הבירוקרטיה? אין בירוקרטיה, יש אדמה, יש אנשים, יש הכל. למה את לא אומרת בתוך חודש אני פותרת את זה? מה את מראשי הציונות או מראשי הבירוקרטיה? אז צריך לפתור את זה. תנו תשובה ספציפית על המקרה הזה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

התשובה הספציפית תינתן עוד רגע.

למה לא על ידך? למה מישהו אחר?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

משום שאני חדשה באירוע, והם ותיקים באירוע. אז ישי רוצה.

בבקשה, תן לנו תשובה ספציפית.

שלום אדוני יושב הראש, גברתי השרה, שותפים יקרים. בנושא של עיר אובות יש לי עוד הרבה דברים אחרים לומר על הרבה נושאים שעלו פה. אבל בנושא של עיר אובות, קודם כל אולי כדאי להתחיל מהתחלה, החל מ-2014 ועד היום מדינת ישראל השקיעה מיליונים רבים עבור ההתיישבות של הגרעין, הן בצוחר והן בעיר אובות.

אני יכול להגיד לכם שהלכנו פה למתווה ועבדנו מאוד קשה, והגרעין, אני בטוח, מרגיש את זה, וגם כשאר השותפים, ופה צריך לציין את מאיר צור ראש המועצה שדוחף הרבה. ואנחנו, לפני כארבעה חודשים סיימנו את האירוע כאשר הצלחנו למצוא שותפה למימון ולביצוע של עבודות עפר ותשתיות, שזו קרן קיימת לישראל, ואנחנו מבצעים בעצם את המבנים של המחנה הזמני, ובמקביל אנחנו מסיימים תכנון של עיר אובות עצמה ועליה לישוב, לתב"ע הקבועה. ובמהלך חריג ושונה מכל מה שאני מכיר, בעצם אחרי החלטת דירקטוריון קק"ל חזרה בה כרגע, וזה עלול לעלות להחלטת דירקטוריון נוספת.

למה היא חזרה בה?

היועץ המשפטי של קק"ל בעקבות פניות כאלה ואחרות קבע, שצריך לבחון את זה שוב. ובעצם, אנחנו בחטיבה להתיישבות הקצנו תקציב חריג, כשאני אומר חריג בסופו של דבר החטיבה להתיישבות פועלת על פי חוק חובת המכרזים, החטיבה להתיישבות פועלת בשוויון, בסופו של דבר החטיבה להתיישבות לא יכולה לקבל החלטה לתת ל-X יותר ול-Y פחות. ולכן, עשינו פה באמת מאמצעים ושמיניות באוויר על מנת להצליח להגיע למתווה הנ"ל וכרגע, כשאנחנו נמצאים באוויר, אנחנו בעצם בוחנים את החלופות שלנו. הכסף שאנחנו הקצנו.

מה החלופות?

קודם כל אני אגדיר את מה שיש לנו כרגע. כרגע הוקצו כ-10 מיליון שקלים, סכום לא מבוטל בכלל, על מנת להקים את המחנה הזמני שחלקו הוא בעצם העברת מבנים והחזרת המצב לקדמותו בצוחר, וחלקו הוא שיפוץ המבנים והקמת המחנה הזמני עצמו. ובעצם הסכום הנדרש הוא סכום גבוה בהרבה, כ-6 מיליון שקלים קק"ל הייתה אמורה לתת לנושא הזה, עכשיו בסוף אנחנו כמו שאמרתי מקודם, פועלים על פי חוק.

אבל אין 6 מיליון.

יפה מאוד, ולכן כשאנחנו מוציאים קול קורא, כל מועצה יכולה לגשת, והקל קורא הזה גם מוגבל בסכום כי בסוף אנחנו עם אמצעים מסוימים. אז אם מדינת ישראל תחליט שהחטיבה להתיישבות לא פועלת על פי חוק, והיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה, אז בשמחה, אפשר להגדיר מה שאנחנו רוצים. אבל היות ואנחנו פועלים על פי כללים מאוד ברורים, ופה אני יכול להגיד שגם עם היועץ המשפטי של המשרד, וגם עם המועצה, עשינו פה מהלך של בעצם, רק כדי לחדד, ישוב יכול לקבל בקול קורא הזה עד 5 מיליון, היישוב קיבל יותר מכפול, בכלים שונים על מנת שאנחנו וכל להגיע לפתרון הזה.

אנחנו בוחנים את האפשרויות שלנו להגיע עם הסכום הזה לאיזושהי תשתית שתוכל לאפשר מגורים. כרגע אנחנו עדיין לא הגענו לפתרון של הדבר הזה אנחנו גם מחפשים שותפים אחרים, ובנוסף אני יכול להגיד לך שאני בעצמי עובד לא מעט מול קק"ל ומנסה לשכנע אותם שבישיבת הדירקטוריון הקרובה שעוד לא התקיימה, שיצביעו בעד האירוע הזה, ובעצם ברגע שיש הצבעה חיובית של קק"ל, האירוע הוא פתור, וכל המושבים נמצאים.

ואם אין קק"ל?

אם אין קק"ל אז יש חלופה אחת שאומרת שאנחנו מנסים באמצעים הקיימים לעלות, ובסוף זו מגבלה תקציבית, ונסתכל לקדימה. אופציה נוספת זה שתעבור החלטת ממשלה ספציפית ושמשרדי הממשלה יקצו לזה תקציב. זו תמיד אופציה, שתנחה את החטיבה להתיישבות.

מה השרה אומרת? את הבעיה הבנו. מה הפתרון השרה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

להגיד כרגע מה הפתרון אני לא יודעת .אני יודעת להגיד מה לא הפתרון.

זה לא מעניין.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

זה מאוד מעניין אדוני יושב הראש.

את, אורית סטרוק בתפקידה הקודם, לא הייתה אומרת משפט כזה. יש גרעין יש אדמה הם לא יכולים לעלות לקרקע. מה הפתרון? לא מה לא הפתרון?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני עונה. אם אדוני יושב הראש רוצה לסתום לי את הפה, אפשר.

לא, אני שואל מה הפתרון? את אומרת לי מה לא הפתרון.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אי אפשר לשבת פה לצידי ולשאול למה מתוך התקציב של החטיבה לא הולך גם, לא יודעת איזה סכום.

6 מיליון חסר.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עזוב שניה, אני עוד לא הגעתי להראל, אני עוד לפני כן. אדוני יושב לידי כל הזמן ושואל למה נתח אדיר של תקציב החטיבה המצומצם לא הולך לעיירות הפיתוח? עכשיו אומר אדוני, בהתיישבות הכפרית למה אתם לא לוקחים מהתקציב, שמים את הכל, הכל, מעבר לעולם השוויוני שכבר חרגנו ממנו כבר מזמן, אתם נותנים הרבה מעבר לפי שניים שקיבל הראל לגרעין הראל היקר והחביב על חשבון מי, אדוני ושב הראש? אנחנו מתעסקים עם כל הישובים במגזר הכפרי. מה אני אגיד להם? אני אגיד להם, יש לי גרעין הראל.

כמה גרעינים עם 50 משפחות ותב"ע זמינה יש לכם השנה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אנחנו צריכים להעלות את כל הגרעינים לבקעת ערד.

לא, תעני לי על השאלה. כמה גרעינים תב"ע זמינה לביצוע ו-50 משפחות.

אדוני יושב הראש, אין גם אף גרעין שתוקצב אפילו לא בקירוב לתקציב של הראל.

כי אולי זה היחיד שיש לכם.

לא, יש עשרות גרעינים שאנחנו מטפלים בהם.

עם תב"ע להקמה?

מה זאת אומרת? יש ישובים כל יום.

עם תב"ע, תב"ע?

מה זה תב"ע, יש לנו מחנות זמניים בהרבה מאוד נקודות. הרבה מאוד נקודות. דיברה מקודם לשרה על ישובים חדשים, רמת שיזף, מיטל, רמת טראמפ מיצר, יש עשרות, בכל מקום.

מיצר יש תב"ע, ויש מתיישבים?

בוודאי. יש מתיישבים ויש להם תקציב והם עלו לקרקע, אבל התקציב בכלל לא קרוב. לא קרוב לאירוע הזה.

למה שם הצלחת ופה לא?

יש פה הרבה מאוד חסמים אדוני יושב הראש, אני יכול להציג לך. אני שנתיים וחצי באירוע, הפתרון שנמצא - - -

אומר לך שפשוט הקבוצה הזאת לא מעניינת אותכם וזה בערבה, אם זה היה במקום אחרת הייתם רוצים. זו הבושה של האירוע הזה. אני יודע מה זה אורית סטרוק כשהיא רוצה ליישב מישהו באיזה מקום.

אני דוחה את הדברים בתוקף, ואני אומר לך אדוני יושב הראש, משאבי הזמן והרצון שלנו להיענות לאירוע הזה ולפתור אותו.

אז תגמור אותו. 10 שנים?

רגע אדוני יושב הראש, יש משהו שאני לא מצליח להבין מה קורה פה. כשאנחנו מדברים על הכבישים אז אתה אומר למה אין מספיק כסף לכבישים? אתה צודק. כשאנחנו מדברים על הכפרי אתה אומר רגע אבל צריך להשקיע בערים. כשאנחנו מדברים על הערים, אתה אומר מה עם הגרעינים? כשהוא אומר שהוא שם 10 מיליון שקלים בגרעין אז אתה אומר אז למה.

לא, אני תולה פה בעיה בת עשר שנים. אתה חושב שאורית סטרוק מקבלת מצב שגרעין לא יכול להתיישב בגלל 6 מיליון שקלים? זה המצב שיש פה.

אבל הוא אומר לך שהסיפור לא מתחיל ב-6 מיליון שקלים, הוא כבר השקיע שם 10 מיליון שקלים.

זה סיפורים. העובדות שעשר שנים זה לא נפתר.

אדוני יושב הראש השקענו בשנים האחרונות הרבה יותר מעשר מיליון שקלים.

אז תגמור את האירוע.

אני אשמח לגמור את האירוע. אדוני, אנחנו היחידים שמביאים פה שותפים, היחידים שמתקצבים את האירוע, היחידים שמלווים את הגרעין לאורך השנים למרות התנגדות של גופים רבים.

אני רוצה לשמוע שהשרה אומרת אני אגמור את זה, אני אכריע את זה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני אומרת כאן, בצורה הכי ברורה, הכי ברורה. אני לא אפלה לרעה גרעינים שלא עושים לעצמם את הלובינג היפה והראוי להערכה שעושה גרעין הראל, אני לא אפלה אותם לרעה ולא אקח מהמעט שיש להם, כדי שגרעין הראל יקבל את מה שמגיע לעוד גרעינים. יושב לך כאן בחור שאומר שהוא גם מגרעין. אני צריכה לעזור לגרעין הזה לקום, יש לי ישובים שאני צריכה להקים ולטפל בצרכים.

אבל אתם קיבלתם החלטה להקים את גרעין הראל. אתם מימנתם את ההקמה של השטח, אתם בניתם את ההסכם על קק"ל, ברח לכם שותף, אז מה עכשיו? זה בעיה שלהם?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אנחנו נחפש שותף, אבל מה שאנחנו לא נעשה אדוני.

את לא עושה את זה כי זה בערבה, והם עדיפות שניה שלך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני לא מקבלת את ההאשמה, זה שלך.

הערבה היא בעדיפות ראשונה אדוני יושב הראש. הערבה היא במקום ראשון.

כמה גרעינים הבאת לערבה בשנתיים האחרונות? מקום ראשון הערבה.

אדוני יושב הראש יושב משמאלי אופיר - - -

אני מכיר את אופיר. כמה גרעינים הבאת לערבה בשנתיים האחרונות?

אדוני יושב הראש, ההשקעות - - -

אל תספר לי על ההשקעות , תענה לי על השאלה.

אני מספר לך אדוני, כי אתה בוחן אותנו בגרעינים - - -

כמה גרעינים הבאת לערבה בשנתיים האחרונות?

אדוני יושב הראש, אנחנו בנינו Hub כדי לאפשר למתיישבים להגיע, ואנחנו קולטים - - -

עזוב אותך Hub, זה אגדות אורבניות, אתה משתמש במילים גבוהות. כמה גרעינים הבאת לערבה בשנתיים האלה? גרעין אחד יש לך, תסיים את זה.

אדוני יושב הראש, אתה מסתכל על הדברים בצורה נורא צרה.

תודה על האבחנה.

כי בסופו של דבר, בוא, אתה יכול להראות את זה במספרים, ההשקעות של החטיבה.

תסיים אירוע שהתחלת. תסיים אירוע. ואל תסביר לי על קק"ל, מה אנחנו תלויים בקק"ל? ממשלת ישראל תלויה בקק"ל.

כן אדוני יושב הראש, יש חוק של שוויון.

את השוויון כבר הפרת מזמן, כי אתה הסברת לנו שהבאת להם כפול כשרצית. אמרת שנתת 5 מיליון ושנתת 10 מיליון , את השוויון שרצית הפרת.

אז אם הוא נותן 10 מיליון שקלים זה לא טוב? ואם הוא לא מצליח להביא 6 מיליון שקלים זה גרוע?

גרעין לא מתיישב ואתה לא שומע תשובה אני אגמור את זה.

אבל מיכאל, אנחנו חיים במציאות , נו מה, אני לא מצליח להבין את הפופוליסטיות הזו.

בחיים היא לא הייתה מקבלת תשובות כאלה משרים, בחיים. אם היא הייתה עכשיו מול שר אחר ואומרים לו יש גרעין ולא מיישבים אותו, המדינה הייתה בוערת. ועכשיו מסבירים לי שוויון.

אולי היו חוסמים כבישים באיילון.

שוויוניות ותקציב, ואלה פולנים ואלה שיווקיים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אדוני יושב הראש, אני אשמח שתתן לי לדבר.

בבקשה, תסכמי את הדברים, כי היו עוד דברים שרצית להתייחס.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני אסכם, יש לנו משימות רבות וחשובות כפי שהזכרתי. אני רגע לוקחת דוגמה מהחיים שלי הפרטיים, אדוני יושב הראש יודע שברוך ה' זכיתי ב-11 ילדים, ברוך ה'. אני לא אקח מעשרה ילדים או מתשעה או מילד אחד, ואגיד סליחה, אני מעבירה את מה שאתה צריך בשביל, למשל החינוך שלך, האח שלך יותר מועדף ממך כי הוא צועק יותר חזק, ולכן את מה שאני רציתי להשקיע בחינוך שלך אני נותנת לאחיך, לא אעשה את זה. אנחנו צריכים לפעול למען כל הישובים, למען כל הגורמים שאנחנו אחראים עליהם, וזה עוד לפני שיושב הראש רוצה שנפעל גם למען אלה שכרגע אנחנו לא אחראים עליהם.

מה, את לא אחראית על גרעין הראל? את באמצע ההשקעות שלהם, את בסוף, מה לא אחראית?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

סיכמנו שתיתן לי לדבר.

אבל אמרת לא אחראית, אני רוצה להבין.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אתה רוצה להבין? אז תיתן לי לענות אם אתה רוצה להבין, אי אפשר לחתוך אותי בכל חצי שניה, זה לא מכובד ולא מכבד. אדוני יושב הראש ניצל חלק עצום מהדיון כדי לדרוש שוב ושוב ושוב שנפרוס את האחריות שלנו גם על עיירות הפיתוח בהיבטים של מבנים זמניים. נכון?

השקעות פיזיות.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עוד לפני שאני הולכת לתת תקציבים שאין לי לגורמים שאני כרגע לא אחראית עליהם, ויש משרדי ממשלה אחרים שכן אחראיים עליהם, עוד לפני כן, אדוני מציע עכשיו, שלישובים שאני כן אחראית עליהם, אני אקח מיישובים אחרים ואני אתן את החלק שלהם, את החלק היחסי שלהם לגרעין הראל. למה? כי גרעין הראל כרגע במצוקה או התחלנו או כל דבר אחר. אני לא עושה דבר כזה. לא עושים דבר כזה.

אנחנו מחויבים להיות בשוויוניות כלפי כלל הישובים שמשוועים לתקציבים הלא גדולים שלנו. אנחנו בנינו על שת"פ של קק"ל. קק"ל ברחה מהאירוע. אנחנו ננסה לחפש שותף אחר. אנחנו לא ניקח מישובים אחרים שמשוועים לתקציבים האלה רק בגלל שאדוני יושב הראש רוצה שניתן את הכסף להראל. זה לא יקרה.

לא, שתעמדו במשימה של עצמכם. אתם לקחתם משימה ליישב גרעין, ואתם לא מסיימים את המשימה. ואתם הבטחתם לראש המועצה האזורית שאתם אחראיים לכך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אדוני יושב הראש, זה לא נכון.

וביקשתם ממנו שיקלוט את הגרעין. החטיבה להתיישבות פנתה אליו וביקשה שיסכים לקלוט אותם בעיר אובות, והם עשו החלטת מועצה, והחלטת המועצה הזאת אמרתם אנחנו נדאג למבנה הזמני. זה הצהרתם למועצה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

זה מאוד יפה וכיוצא בזה, אנחנו התחייבנו ליישובים נוספים, בהקמה, וכאלה שכבר הוקמו, ולראשי מועצות נוספים, שיש להם ישובים בהקמה וכאלה שכבר קיימים.

איך ראשי מועצות יסמכו עליכם אם אתם לא עומדים בהתחייבויות?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בהחלט, איך ראשי מועצות יסמכו עלינו אם עכשיו אני אבוא לראש מועצה אחר שאני מחויבת כלפיו?

לא נאמר מעולם.

תלך לפרוטוקולים של המליאה. תשמע את מאיר אומר למליאה אנחנו נקבל את המחנה הזמני הזה במימון.

אני לא הייתי במליאה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אל תענה לו, שניה. אדוני יושב הראש, אני לא מקבלת את הטפת המוסר הזו משום שאני מחויבת כלפי ראשי מועצות רבים, וכלפי ישובים רבים, ולא בגלל שאדוני יושב הראש החליט לתעדף גרעין מסוים אני אקח תקציבים שמיועדים לישובים אחרים.

אתם תעדפתם תקצבתם אותו כפול, אתם אמרתם פה לפרוטוקול שתקצבתם כפול ושתקצבתם יותר מכל גרעין, רק תסיימו כבר. תסיימו.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הבנתי, אם תקצבנו כפול זה לא בסדר. לא מקובלת עליי הדרישה לקחת מישובים אחרים לטובת גרעין אחר שאדוני יושב הראש החליט לתעדף אותו, לא מקובל.

זה את מתעדפת אותו.

אני מרגיש שאנחנו חוזרים על עצמנו, מיכאל, בוא נתקדם.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני סיימתי.

את המתעדפת, לא אני. אתם אמרתם שמימנתם יותר מכל אחד.


השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אז במקום לומר תודה אתה אומר תורידי מאחרים?

תסיימי. אורית סטרוק של ההתיישבות כשהיא לא שרה הייתה מסיימת את זה. אבל כשהיא שרה יש לה מגבלות, יש לה אילוצים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אורית סטרוק של ההתיישבות לא תיקח מיישובים אחרים ותיתן לישובים אחרים.

אתה צודק, יש בעיה במדינת ישראל שהממשל לא יכול ליישם את המדיניות, אני מציע שנעשה רפורמה, מה אתה אומר אתה בעד? יאללה בוא נתקדם.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא ניקח מיישובים כדי לתת לגרעין, שמשום מה אדוני יושב הראש החליט שהוא מתעדף אותו על האחרים. ואנחנו בעד הגרעין הזה, ונשתדל למענו, והשתדלנו למענו, ונחפש שת"פ, ונעשה מאמצים, אבל לא נכניס את היד - -

עד מתי תחפשי שת"פ?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא נכניס את היד לכיס של ישובים אחרים כדי לתת לישוב הזה. את זה לא נעשה.

כי הערבה לא מעניינת אותך, זו הסיבה האמיתית. אם זה היה חומש היית מוצאת.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

זה לא נכון, זו הוצאת לעז.

מיכאל, על מה אתה מתבסס?

אני רואה, אני רואה.

אני מצפה ממך אם אתה לא פופוליסט, על מה אתה מתבסס כשאתה מאשים את ההאשמה הזאת?

על ההשקעות, על השקעות של זמן.

יש לך נתונים?

כן.

אני מבקש את הנתונים. על מה אתה מתבסס שאתה יכול להצביע באופן מובהק שלא אכפת לה מהערבה.

זמן ישיבות ודיונים על חומש מול זמן ישיבות ודיונים על גרעין הראל במשרד השרה.

אני לא מצליח להבין את זה. מיכאל אני מתנצל להגיד לך את זה, זה דיון פופוליסטי ברמות שאני ממש לא מאמין שהוא מתנהל.

לא נעים לשמוע את האמת.

לא, זו לא האמת, אין לך שום נתון, אתה מאשים פה האשמות מופרכות בחלל האוויר בלי שום בסיס.

אני אומר לך שעל חומש היא השקיעה עשרות שעות במקום שאין תב"ע, במקום שיש תב"ע היא לא השקיעה עשרות שעות.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

זה פופוליסטי, זה לא יפה שאתה עושה.

זו האמת, היא כואבת , אתם צובעים את זה שוויוניות, קריטריונים, אגדות, לא רצית להכריע את הסוגייה. בחרת לשים את זה שולי אצלך בעשייה. אבל בואו נסכם את הדברים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

זו הערה חסרת קשר למציאות. 75% מתקציב החטיבה להתיישבות מושקע וימשיך להיות מושקע בנגב ובגליל, שזה כולל את הערבה. אתה מוציא לעז לא במקום ולא על בסיס נתוני אמת.

אני לא מוציא. אני מסכם את מה שאמרת. פתאום יש לך אילוצים, בירוקרטיה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

זה מאוד מצער אותי שאתה בוחר - - -

על חומש את שינית את החוק, ביטלת את חוק ההתיישבות כדי לקדם את חומש. פה את לא יודעת לעשות משהו.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אדוני יושב הראש, אתה מעיר הערות פוליטיות לא רלוונטיות.

הכל פה פוליטי, חבל הארץ הזה לא בעדיפות אצלך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אדוני יושב הראש, המגבלה שלי היא מגבלה מוסרית.

בחומש אין לך מגבלות, הבאת שינויי חוקים, עשית עשרות דיונים, נלחמת מול משרד הביטחון, אני יודע מה עשית על חומש, אז על גרעין הראל את לא יודעת לעשות את הדבר הזה? יש לי מגבלות? אסור לי? זו התשובה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני חושבת שזה לא מכובד שיושב ראש ועדה לא נותן לשרה לסיים משפט. זה מאוד לא מכובד.

בשעתיים האלה את אמרת הרבה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

ואני מבקשת לומר עכשיו משפט מסכם בלי שתפריע לי.

בבקשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

ואני אומרת כך, המגבלה המוסרית שלי היא גם חוקית אבל היא גם מוסרית, היא פשוטה מאוד, לא לקחת מישובים אחרים בנגב ובגליל כדי לצ'פר ישוב אחד. אני חושב שזו מגבלה חוקית ומוסרית שאם אתה אדוני יושב הראש לא תומך בה - - -

למעט חומש.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אין קשר לחומש.

לחומש את יודעת לעשות שינויים - -

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הישוב חומש לא קיבל אגורה.

- - לחומש את יודעת לעשות חקיקה מיוחדת. בחומש ידעת להשקיע זמן.

ואנחנו גאים בזה מיכאל שההתיישבות, אנחנו גאים גם בזה, וגם זה יקרה. אבל לא באופן פופוליסטי. בנחישות וברגישות ולא בפופוליזם, שזה מה שקורה כאן בדיון עכשיו.

אם אני מעלה פה בעיה ואומרים לי אנחנו נפתור את זה, אני רגוע. אבל כשאומרים לי אני לא אפלה ואני לא זה ואני לא זה, זה הסתייגויות על הסתייגויות.

לא, אומרים לך שהשקיעו ויש כוונה להמשיך ולהשקיע ומחפשים פתרונות לבעיות אמיתיות שיש במציאות. מה לעשות, המציאות היא יותר מורכבת מאשר צעקות בוועדה.

בוא נסכם. תודה, אוהד.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני מאוד מאוכזבת.

גם אני מאוכזב, באתי עם בעיה אמיתית ולא נתת תשובה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

שאמרת שתיתן לי להשלים משפט אחד ולא השלמתי.

השלמת אותו מלא על מלא. את רוצה עוד משפט? תגידי. אמרת אותו, אני עצרתי רק בסוף.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

ואתה תצליח להתאפק? בוא ננסה.

בוודאי. אמרת את המשפט הזה, קדימה. תנסי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

החטיבה להתיישבות לא השקיעה אגורה נכון לעכשיו, אגורה אחת בחומש, משום שאין עדיין במה להשקיע. ההתיישבות ביהודה ושומרון מקבלת סכום זעום מתקציבי החטיבה להתיישבות לעומת מה שקיבל הנגב והגליל, והצגתי כאן שאנחנו רואים כמשימה ראשית את חיזוק הנגב והגליל.

אנחנו מתנהגים בשוויוניות, לא נשקיע ביישוב אחד יותר רק בגלל שיושב הראש מעדיף אותו משום שזה לא חוקי וגם לא מוסרי כלפי היישובים האחרים. אנחנו נעשה מאמץ גדול לפתור את הבעיה של גרעין הראל, לא על חשבון ישובים אחרים. תודה.

אפשר להוסיף משהו?

לא, אנחנו בסיום.

חשוב לי בהמשך להערה שלך נעים מאוד לי קוראים איילת סלע, אני מהתנועה הקיבוצית. בהמשך לדברים שלך, אדוני יושב הראש, אני רוצה לציין שאנחנו לפני חודשיים ביקשנו פגישה, נפגשנו בכנס חקלאות של התנועה הקיבוצית ולא נפגשנו עדיין. אז אני תוהה אם זה קשור למה שאמר אדוני יושב הראש או לא, ואני רוצה להאמין שלא.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

שלחתם בקשה לפגישה למשרד שלי?

כן.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אז אני אבדוק אני לא קיבלתי שום בקשה.

אז אני רק אומרת שבעניין סדרי העדיפויות יכול להיות שאנחנו טועים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני אשמח שתראי לי אחרי הדיון את הבקשה לפגישה ששלחתם.

מה התפקיד שלך שם?

קשרי ממשל.

אני רק רוצה להוסיף שלפני שבוע בדיוק, אדוני יושב הראש, נפגשתי עם גרעין משותף לתנועה הקיבוצית, תנועת תרבות ובוגרי השומר הצעיר. אנחנו בקשר רציף כולל אתמול בסיור בערבה דרומית עם נציגי התנועה הקיבוצית. זאת אומרת יש עבודה רציפה החטיבה להתיישבות - - -

אין לי ספק בכלל, אני מכיר את החטיבה.

ואני רוצה לחזק את האמירה הזאת בכל הממשקים שלנו, תנועת הקיבוץ הדתי מול השרה, בכל נושא לא רק בנגב גליל, אלא בכלל אתגרי ההתיישבות. הלוואי שכל שרי הממשלה יהיו זמינים כמו המשרד הזה והשרה.

כן אבל עכשיו אתה מדאיג אותנו שאתה מחזק שזה בקיבוץ הדתי, וכשזה בקיבוץ הלא הדתי?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אחרי שהגברת תראה לי את הבקשה שהיא שלחה.

בסדר, עזוב, בוא אנחנו מסיימים.

אני באמת אומרת את זה מהרבה הערכה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אין שום בעיה, תראי לי את הבקשה ששלחת ואנחנו נבדוק אם היא אכן נשלחה, ואם היא נשלחה בוודאי תהיה פגישה.

תהיה לכם פגישה. אני רוצה לסכם את הדיון בבקשה. גם כשהדיון הזה היה מאתגר וגם כשאתגרתי את השרה אני מודה לה ושמח שהיא באה לשעתיים יסודיות ועשתה הכנה, והציגה תוכנית סדורה. ככה צריך להתנהג מול ועדות בכנסת. וגם יש פה בתוך המצגת מעשים טובים, אחד הגדלת ההשקעה במכינות שתיים הגדלת השקעה בגרעינים המשימתיים. שלוש, מחויבות להסדרת החוות על אף שזה לא התפקיד החוקי לעסוק בדבר הזה שהוא גם עשרות שנים שלא נגמר, וזיהוי הבעיה של הגירה שלילית והזדקנות אוכלוסייה.

כמה דגשים אנחנו רוצים להגיד, אחד, אי אפשר לקיים חטיבה להתיישבות והמילה התיישבות תהיה שייכת רק למגזר הכפרי, מתוך חמישה יעדים של המשרד כפי שהוצגו פה, אחד מתייחס למגזר העירוני, וגם הוא מקוצץ כנפיים כי הוא לא יכול להיות עם השקעות פיזיות, את זה צריך לתקן. אם אתם רוצים לעודד התיישבות במגזר העירוני, תביאו את כל הכלים שעומדים לרשותכם, ואם ידעתם לפתור את זה במגזר הבדואי והערבי ולהביא לשם כלים פיזיים תביאו גם כלים למגזר העירוני, במיוחד ליישובי עיירות הפיתוח בנגב ובגליל. הדבר הזה נראה לי הגיוני וייסודי.

לא נחה דעתנו שהולך להיות פתרון לגרעין הראל. אני מקווה שתפתרו את זה בחודשים הקרובים, ותסיימו את זה. מה שכואב לי בגרעין הראל זה הימשכות האירוע, ושיש לכם השקעות שם, ואתם מלווים את זה שנים, אבל תגמרו את האירוע. ילדים נרשמו שם לבתי ספר, והגיעו לערבה על בסיס ידיעה שבקיץ יש מתחם. אז קק"ל ברח מאחריות, צריך לפתור את הבעיה. לפחות להתחייב שבחודשים הקרובים אתם הולכים לפתור את הבעיה.

אנחנו נעשה ישיבת מעקב בעוד חודשיים-שלושה, גם ספציפית על גרעין הראל, גם נראה מתי תקציב המדינה יבוא ושאכן כל מה שהוצהר כאן מבחינת תיעדוף תקציבי והעדפה תקציבית, וגם לשמוע את המדיניות של השרה. האם בכוונתה לפעול להגמיש את הסמכויות של החטיבה להתיישבות? ולהביא אותם גם לעיירות הפיתוח בהיבטים הפיזיים? הדבר הזה נדרש ומבוקש.

על המילים הטובות של גופים שעובדים עם החטיבה להתיישבות אני גם רוצה להצטרף. גם אנחנו עבדנו עם החטיבה להתיישבות, אבל לא צריך לעשות את זה לא בדלת הראשית. אני ידעתי לעבוד עם החטיבה להתיישבות כראש מועצה בירוחם, לא בדלת הראשית. ראשי רשויות ועיריות של סוציואקונומי נמוך עם פוטנציאל גדילה, עם אדמות לבינוי של אלפי יחידות, הרי גם כשאתה בא להציל ישוב כפרי אתה לא מוצא תב"ע, אתה לא מוצא הרחבה זמינה. פה יש לך בכל ישוב אלפי יחידות. מספיק שאתה שם יד על שטח של בינוי רווי ובונה בעצמך יחידות, אז אל תבנה זמני, תבנה יחידות לסטודנטים, יחידות לעידוד התיישבות, יחידות לצעירים.

עומדים לפניכם שם תשתיות ורצון של ישובים לעבוד איתכם, ומרכיב מסוים גדול בדבר הזה חסום בפניהם. אנחנו נעשה מעקב, יכול להיות שזה יהיה לאחר תקציב המדינה, שנראה את ההשקעות.

ואני רוצה להגיד לך השרה, את לא עשית חיים קלים לשרים, ואף אחד גם לא יעשה לכם חיים קלים. הרוח שאת באה, אין כמוך, את נחושה, את יודעת לבצע, את לא מוותרת. ולזה אנחנו מצפים בכל בעיה שנעלה פה, את אותה רוח. אנחנו לא נקבל את המצב שאת אומרת עכשיו אני שרה, יש לי אילוצים, זה לא אורית סטרוק שאני מכיר. זו אורית סטרוק אחרת, זה כל מה שאני ניסיתי להגיד בדיון הזה. כשאני מעלה לך בעיה על גרעין הראל, מיכאל אני אפתור את זה. זה מה שאורית סטרוק ראשת תנועת התיישבות הייתה אומרת לי, אני אדאג לפתרון. לא הייתה מסבירה לי את כל ההסברים האלה, וזה הכאב, שתביני, וגם לא היית מקבלת ממני כשר משרד הביטחון, אם לא הייתי שם מעלית במערת המכפלה והייתי מסביר לך למה אני לא יכול, או שלא הייתי מסדר את הקו הכחול של תקוע, או שמציל את מעיינות ענר מהריסה. בסוף אנחנו צריכים להביא פתרונות ופתרתי דברים יתר קשים ואת יודעת את זה. ואותו דבר אני מצפה ממך, אותה הדדיות. מעלים פה בעיה, להגיד אני אפתור את זה.

להאשים אותי שאני מתעדף אותם? לא מכיר אותם, לא חבר שלהם, לא כלום. אני פשוט מלווה את זה עשר שנים, אז אני בא ואומר שרה חדשה באה, רוח חדשה, והתשובות הן אותן תשובות, יש קשיים, נראה, נחפש, זה פחות טוב, זה לא מה שרציתי. אבל אמרתי יש גם המון דברים טובים בהצגת תוכנית העבודה עם ההסתייגויות שלנו. אי אפשר לפתור את הכל בחודשים הראשונים. תקציב המדינה והפעולות שייעשו גם מול גופים שרוצים את השותפות איתך, כל המגזרים רוצים קשר וזמן וקשב ואני מקווה שבכל זאת תיקחי מהישיבה הזאת כמה דברים. את רוצה להגיד משהו?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אמרתי כבר ואני אגיד שוב. אני משרתת את כל האוכלוסיות. למשרד שלי מגיעים גורמי התיישבות מכל האוכלוסיות, אני גם מגיעה אליהם, אני לא סופרת מי שייך למגזר שלי, ומי לא, כי אני שרה, ואני צריכה לטפל בכולם, ואני עושה את זה באהבה רבה, ובכלל ההתיישבות בעיני היא ערך בלי קשר למי שמיישב.

אני כמובן מוכנה להתגייס ולנסות לפתור את כל הבעיות כולן, אבל אני לא מוכנה לפתור בעיות דרך זה שאני מכניסה יד לכיס של מישהו אחר, ולוקחת על חשבון מישהו אחר כדי לתת לגרעין, חשוב ככל שיהיה, גם אם אדוני יושב הראש חושב שאת הבעיה שלהם צריכים לפתור, גם אני חושבת שצריך לפתור, אבל אי אפשר לפתור בעיה, לא על חשבון התנועה הקיבוצית, ולא על חשבון הגרעין הזה, ולא על חשבון הישובים של דני עברי במשגב, אי אפשר. צריך לכל יישוב לתת את המענה השוויוני שמתאים לו, ולהשתדל בעבורו במקסימום, ואת זה אנחנו נעשה אדוני יושב הראש.

כשאנחנו באים לעסוק בנושא לאומי כל כך חשוב כמו נגב גליל. באמת, אחד הנושאים הכי חשובים במדינה שלנו. אני חושבת שאנחנו צריכים לנקות פוליטיקה, לנקות הערות ציניות ולעבוד בצורה רצינית ובשילוב ידיים ולא לנסות לזרוק האשמות, זה לא במקום, אני מגויסת על מלא. כל מי שבא איתי במגע יודע את זה, רואה את זה, חש את זה, וחווה את זה, וגם יראה את הפתרונות. אני עובדת עם אנשים נהדרים, שבאמת אין אלא לשבח אותם, אנשי החטיבה להתיישבות, ואנחנו נטפל בכולם, בלי להפלות אף אחד.

תודה רבה, אנחנו נועלים את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:04.