פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים וחמש

הכנסת



40
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
12/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 25
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שני, כ"ג בסיוון התשפ"ג (12 ביוני 2023), שעה 9:00

עידוד תרבות בנגב ובגליל , בהשתתפות חברת הכנסת אורית סטרוק, שרת ההתיישבות

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
יסמין פרידמן

אלון שוסטר
משה סלומון
נעמה לזימי

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק
גלית והבה שאשו - ראשת מינהל תרבות, משרד התרבות והספורט

כפיר כהן - רמ"ט מנכ"ל משרד התרבות והספורט

איתי גרנית - מנהל תחום מעקב ובקרה, משרד התרבות והספורט

סברין חיג'ראת - מנכ"לית אגף תכנון ואסטרטגיה, משרד התרבות והספורט

יצחק אלקסלסי - יועץ מקצועי לשר, משרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי

עדי בן דהן - מנהלת תחום פיתוח אזורי, משרד הפנים

אתי וויסבלאי - מרכז המידע והמחקר של הכנסת (ממ"מ)

בני כהן - מנהל סינמטק שדרות

יעל שושנה בוגוש - מנהלת מחלקת התרבות, החברה למתנ"סים

סיגל ואנונו גדיש - מנכ"לית איגוד מנהלי התרבות ברשויות המקומיות, מרכז השלטון המקומי

יאיר נגיד - ראש מנהל התרבות, עיריית באר שבע

מתן חכים - מנהל מחקר, המכון הישראלי למדיניות תרבות

אמיתי יעיש בן אוזיליו - מנהל תיאטרון עוטף הנגב, תנועת תרבות

מור ליפשיץ - מנהלת קואליציית מוסדות תרבות ומורשת בנגב ובגליל, תנועת תרבות

עידן אבישר - מנכ"ל בת דור באר שבע להקת המחול קמע

בנימין כהן - מנהל סינמטק שדרות, תנועת תרבות

שלומית דגן - מנכ"לית התזמורת האנדלוסית מעוז, תנועת תרבות

ניר בן גל - מנכ"ל מרכז התנועה שדרות אדמה, תנועת תרבות

אדם דה לנגה - מנהל ומייסד קרקס במדבר מצפה רמון, תנועת תרבות

ליאורה לוי - אוצרת ומנהלת גלריה אורייתא בגליל, תנועת תרבות

דבורה גולן - נשיאת עמותת עתיד במסחר וחברה בקואליציה המוסדית בנגב ובגליל, תנועת תרבות

גור שלי - יו"ר תנועת תרבות והמכון הישראלי למדיניות תרבות, תנועת תרבות

יפעת בחר - מנכ"לית ומייסדת השתחוויה, תיאטרון קהילה חברה, תנועת תרבות

חומי נובנשטרן - סמנכ"לית המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

קרן שרעבי רייש - המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, מנהלת מחלקת חינוך

גילה יעקבי גורביץ - ראש תחום תיירות ותרבות, הרשות לפיתוח הנגב והגליל

יוני רוזנפלד - מורה לאזרחות בבית הספר צורים

מיכל - תלמידה בבית הספר צורים

אופיר - תלמידה בבית הספר צורים

ליה - תלמידה בבית הספר צורים

רונן מרלי - ראש עיריית נהריה

Ekaterina Travkina - מנהלת תחום תרבות, תעשיות יצירתיות ופיתוח מקומי, OECD

אמל ביבאר

רינת בן מוחה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


עידוד תרבות בנגב ובגליל

בוקר טוב לכולם, אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, דיון ראשון הבוקר בסוגיית עידוד תרבות בנגב ובגליל. אחד מהגופים שביקש ויזם את הדיון זאת תנועת תרבות שתציג פה בפתיח, שרת ההתיישבות אמורה להגיע ולכבד אותנו בנוכחותה לזמן קצר. היא תהיה פה רבע שעה וגם תגיד כמה דברי ברכה.

נציגי תנועת תרבות בבקשה. יש לכם מצגת, תהיו קצרים כדי שיהיה לכל הגופים הזדמנות לדבר.

תודה רבה בוקר טוב, גור שלי, יושב ראש תנועת תרבות והמכון הישראלי למדיניות תרבות. תודה רבה קודם כל אדוני יושב הראש על הבמה ועל ההזדמנות ועל ההזמנה. הדיון הזה מאוד מאוד חשוב, אני, ותכף חברי מתן חכים ביחד נהיה דובר אחד, אז נתכנס לשתיים-שלוש דקות. אני רוצה ברשותכם להגיד בכמה משפטים למה הדיון הזה מאוד מאוד חשוב למדינת ישראל ולחברה הישראלית בכלל?

ידוע שהרבה פעמים מתייחסים כמו אוויר, דבר שהוא מובן מאליו, ואז כשזה נהיה דליל והוא חסר מרגישים בחשיבותו. אז אני רוצה להגיד שזה מרגיש כמו משהו דליל בהקשר הזה של התרבות, והרבה מאוד מהאוויר שאנחנו זקוקים לו נמצא בנגב ובגליל, הרבה מאוד מהחמצן של עולם התרבות שלנו נמצא בנגב ובגליל, ואת הדבר הזה צריך להוציא אותו ולהביא אותו לעולם, בכדי לגלות אותו, לחשוף אותו, ולשתף בו.

אני זוכר בשנה שעברה, נזכרתי פה עכשיו עם חברתי דבי גולן מירוחם, זכינו להשתתף במשלחת רשמית של משרד מורשת וירושלים דאז בעיר קטוביץ', זה היה הפורום העולמי לעירוניות, ומשרד המורשת בירושלים כינס משלחת בביתן ישראלי סביב הנושא של מורשת ועירוניות או המורשת בתהליכי התחדשות עירונית.

דבר אחד שאני רוצה לספר לכם ולשתף אתכם זה מה השאלה שעמדה במרכז הביתן הישראלי? והשאלה המרכזית שעמדה על הקיר של הביתן היא כזאת, אני מצטט, ישראל תכפיל את אוכלוסייתה ב-2040, מה אתם הייתם עושים? ישראל תכפיל את אוכלוסייתה, מה אתם הייתם עושים? והשאלה הזאת מהדהדת בראשי משנה שעברה ואני מביא אותה רגע מהקיר של הביתן בקטוביץ' לשולחן הוועדה הזאת. אם יורשה לי, יושב ראש תנועת תרבות והמכון הישראלי למדיניות תרבות. אז אני מביא את השאלה הזאת מהקיר בקטוביץ' לשולחן הוועדה הזאת, מה אתם הייתם עושים?

אני חושב שלתחום התרבות, האומנות והמורשת יש תפקיד מכריע בשאלה הזאת מכיוון שהתרבות זה הסיפור הישראלי, והשאלה שאני הולך איתה מאז, זה האם הסיפור הישראלי הקיים יספיק ב-2040 כשאוכלוסיית ישראל תכפיל את עצמה? ואני חושב שזה לא מספיק, בהינתן שהתרבות היא הסיפור וזה האוויר והחמצן, צריך להגדיל את הסיפור הזה, להרחיב את הסיפור הזה, ולהביא אותו במלוא תפארתו.

בזה אני אסיים, הרב קוק, זכר צדיק לברכה, כותב בספר אורות הקודש ציטוט שאני משתמש בו הרבה. כל עוד יש אור גנוז בנפש האדם, יש תפקיד לאומנות להוציאו ואני טוען שהאור הגנוז הזה נמצא בנגב ובגליל ויש לנו תפקיד להוציא, ולהביא אותו לאחר כבוד להיות חלק מהסיפור הישראלי, להיות חלק מהאוויר והחמצן של החברה הישראלית, ואני רוצה להגיד בהקשר הזה רגע מדברים שנחשפתי אליהם בחודשים האחרים ובשנה האחרונה, ודווקא לפרגן רגע לסברין שיושבת כאן, כמי שמנהלת את אגף תכנון ואסטרטגיה של משרד התרבות, ששמה ולקחה על עצמה לשים את השחקן החשוב ביותר בעניין הזה בנגב ובגליל, שזה הרשויות המקומיות והאשכולות, הם שחקן מאוד מאוד משמעותי ודרמטי ביכולת להוציא את האור הגנוז הזה ואת כל האוצר הזה שיש לנו בתחום תרבות ואומנות בנגב והגליל. אני מעביר את רשות הדיבור ברשותכם למתן שישלים את הנתונים.

גור אמרת דברים משמעותיים, רק הבטחת שלוש דקות שניכם.

אז אני ממש מתנצל ועברו ארבע דקות.

אז אני לא יודע אם אתם מנהלי זמן טוב.

כנראה שלא.

אז תעמוד בהתחייבויות, אז קדימה.

תודה רבה, בוקר טוב, שמי מתן חכים, מנהל המחקר של מכון הישראלי למדיניות תרבות. אם אפשר רק להעלות את המצגת?

(הצגת מצגת)

אנחנו בעצם כדי ליידע את נבחרות ונבחרי הציבור והפקידים ומשרתי הציבור הנהדרים שיושבים פה, הכנו ניתוח נתונים כדי לאפשר את הדיון הזה ולהעשיר אותו, אני אציג בקצרה ממש שתיים-שלוש שקופיות מכאן ושאר המסמך נמצא באתר הכנסת בדיון של הוועדה, אני מזמין אתכם להעמיק.

כשניסינו להבין בראייה מחוזית, כלומר מחוזות צפון ודרום קרי הנגב והגליל, ולהבין את משאבי התרבות העומדים ברשותם, ביצענו ניתוח של, בעצם, כל התמיכות של מנהל תרבות אבל בראייה מחוזית. מה שראינו, שרוב מוחלט של התמיכות של תקציב התרבות מגיעות בסופו של דבר למחוזות תל אביב ירושלים, רק מיעוט מהתמיכות הללו ומהתקציבים הללו מגיעים למחוזות הצפון והדרום מה שאתם רואים כאן, זה בעצם כמה שקלים מגיעים לכל תושב בכל אחד מהמחוזות האלה בשנה? מחוז תל אביב כ-250 שקלים, מחוז ירושלים כ-145 שקלים, ומחוזות אחרים סדר גדול פחות מהדבר הזה.

מנגנון התמיכה בהיצע הוא מעמיק גם כשמסתכלים, לא רק מן הסתם על משרד התרבות, אלא יש פה מדיניות כוללת של כלל משרדי הממשלה.

מתן, מאיפה הנתונים?

אלו נתונים שהמקור שלהם, כמו שכתוב בשקופית הקודמת, זה מאתר מפתח התקציב שהוא שואב באופן אוטומטי את הנתונים שלו מנתוני משרד האוצר, ואנחנו הצלבנו את זה עם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמתפרסמים באופן רשמי.

ותגיד עוד פעם את הפערים פר נפש?

במחוז תל אביב כל תושב מקבל תקציבים של תמיכת מנהל תרבות, 253 שקלים בשנה, במחוז ירושלים 145 שקלים, מחוז צפון 61 שקלים, מחוז דרום 48 שקלים. אני אגיד יש עוד מחוזות עם מספרים נמוכים יותר, אבל מחוזות הצפון והדרום בהיותם מרוחקים - - -

תגיד הכל, תגיד את האחרים.

מחוז חיפה 36 שקלים לתושב.

חיפה זה לא העיר חיפה?

זה מחוז חיפה יש עוד ערים.

כולל חיפה?

כולל העיר חיפה.

מקבלת כל כך מעט?

אמת.

הבא בתור?

הבא בתור אזור יהודה ושומרון 28 שקלים לתושב, ומחוז המרכז 17 שקלים לתושב.

מה זה מרכז למשל?

מחוז מרכז זה בעצם כל המעטפת מסביב לגוש דן הקטן, לצורך העניין הוד השרון, רחובות.

אלה הגדרות ממשלתיות?

כן, אלו המחוזות של משרד הפנים, כפי שמתפרסמים באתר.

לאיזה שנה הנתונים האלה?

הנתונים הם לאתר 2021, הנתונים המלאים החל משנת 2013 נמצאים במסמך המלא שהגשנו לכנסת.

ובמסמך המלא מה המגמה?

המגמה היא יחסית דומה, כלומר, לא תראה פתאום היפוך מגמה אם תסתכל שלוש שנים אחורה, זו המגמה.

אוקיי, תמשיך. הצטרפה אלינו שרת ההתיישבות, חברת הכנסת אורית סטרוק, היא תגיד עוד מעט כמה דברים, אבל תשמע אתכם כעשר דקות, בבקשה. וגם ראש מנהל תרבות גלית, ברוכה הבאה.

תודה רבה אדוני יושב הראש. הנתון הבא שאנחנו רואים פה הוא בעצם נתון של מספר מופעים בהיצע של סל תרבות ארצית, תוכנית הפצת התרבות של משרד החינוך, והנתון הזה הוא חשוב. מה שאנחנו רואים פה זה שרוב המופעים שמופיעים בהיצע של סל תרבות ארצי, מגיעים גם הם ממחוז תל אביב. אנחנו בעצם רואים קשר ישיר בין מדיניות התמיכה של המדינה, לבין היכולת של היצע תרבותי לצמוח ולגדול.

סל תרבות זה משרד החינוך?

אמת, משרד החינוך.

יש פה נציג משרד חינוך? אמל, נציג משרד חינוך אין פה. יש לך עוזרים בוועדה או שאתה לבד? הזמנת אותם ולא באו? יש לך שם ספציפי של מי שאחראי על סל תרבות? תן לו הזדמנות לבוא לפני שנרד עליו, תגיד לו שהוועדה התחילה ושיבוא. כן, תמשיך.

אז המשמעות של הנתון הזה, אם היינו מסתכלים על נתוני הצריכה של סל תרבות, היינו רואים שהנגב והגליל הם הצרכנים המרכזיים של המופעים של תוכנית סל תרבות ארצי, אבל במובן של ההיצע, כלומר מי מייצר את אותם מופעים? אנחנו רואים שבסופו של דבר זה מרוכז באותו מקום.

הם צרכנים מעבר לממוצע?

כן.

למה?

אני מעריך שיש קשר בין החוסר בהיצע , כלומר באתגר ובקושי של מפיקים ואנשי תרבות בצפון ובדרום לייצר מופעים כאלה, לבין זה שצריך להביא מופעים בסופו של דבר מהמרכז. לצורך העניין אני רק אדגים, שעיריית תל אביב לא משתתפת בתוכנית סל תרבות ארצית כי יש לה תוכנית משלה שהיא יכולה לממן ולהשקיע ולהנגיש תרבת איכותית ונהדרת לתלמידים שלה.

אני אגיד במשפט אחד, הנתונים מראים בעצם שהנגב והגליל נתפסים בעצם כצרכנים של התרבות, כאשר המרכז הוא היצרן של התרבות. על מנת לתמוך בתחום התרבות והאומנות בנגב והגליל צריך לשנות את המשוואה.

אבל הם גם דנים בתרבות פר נפש.

צריך להגדיל את ההיצע, במובן הזה היכולת להגדיל את ההיצע של התרבות בנגב ובגליל, זה גם מה שיגדיל את הצריכה של התרבות בנגב ובגליל, בטח ובטח ברמה המקומית.

מתן, דברי סיכום.

דברי סיכום שקופית אחרונה, ראינו את התחום של המדיניות הציבורית, כלומר מה המדינה עושה? אבל גם בתחום הכלכלי, מה שנקרא תעשיית התרבות, כלכלת התרבות, אנחנו רואים שיש הבדלים משמעותיים בין המרכז לבין מחוזות הצפון והדרום וגם כאן אנחנו מצביעים על הקשר הזה שבין המדיניות של הממשלה לבין היכולת של הכלכלה לפרוח, ובסופו של דבר אנחנו אומרים שכדי שהמחוזות הללו יגדלו אנחנו צריכים להצמיח ולהשקיע ולעודד מדיניות של פיתוח בכלכלת התרבות בנגב ובגליל, תודה רבה.

אז זה לא רק שאין שוויון בתרבות, זאת אומרת שאזרחי הנגב והגליל מופלים בתקצוב תרבותי באופן דרמטי. ראיתי את המספרים קרוב ל-300 שקלים בתל אביב ובנגב גליל 60 שקלים, מה המספרים?

נכון, אלו המספרים.

כן, בין 50-60 שקלים.

זאת אומרת פי?

פי חמישה בערך, חמישה-ארבעה.

זאת אומרת שאזרח בתל אביב מקבל מהמדינה לתרבות פי חמישה-פי שישה מאזרח בנגב ובגליל? תבוא עוד מעט גלית ותגיד לי מה פתאום. המוסד, הבימה הוא לכל המדינה.

אני תכף אתייחס.

חשוב להגיד אנחנו לא מצביעים על הכשל בהקשר הזה של מנהל התרבות ומשרד התרבות, להיפך. משרד התרבות עושה את עבודתו נאמנה. העניין הוא שעל מנת להשקיע בתחום תרבות כתומך התיישבות בנגב ובגליל, זה לא משרד התרבות, זה כל הגורמים והשחקנים האחרים במדינת ישראל, שיכולים לסייע בקידום התרבות והאומנות ככוח ליישב, ככוח כלכלי ובעיקר ובעיקר כחוסן חברתי ברמה המקומית והאזורית. זה לא התפקיד של מנהל התרבות.

אני אתייחס לאורך השנים, יש לי פרספקטיבה.

אני אתן לך עוד מעט, השרה יותר ממהרת. לדעתי אתה עשית הנחה למשרד התרבות. אם הוא לא יהיה אחראי על שוויון הזדמנויות בתרבות אז מי יהיה אחראי על זה? לא הבנתי. אתה לא פונה אליהם בדרישות, מי כן פונה? זה לא נראה לי מה שאתה מספר. זה שאתה פונה למשרדים אחרים, שיביאו ערך מוסף בתחום הזה, הם לא יעשו שוויון בתרבות. מי שצריך לעשות שוויון בתרבות זה משרד התרבות.

משרדים אחרים, נגב גליל, התיישבות, יכולים איזו נישה ספציפית לפרק זמן מסוים, אבל זה לא האחריות הישירה שלהם על הדבר הזה. אנחנו בוועדה הזאת לא חוששים להגיד את המצב הכואב כמו שהוא. זה שיש לכם דרכי עבודה טובים עם מנהל התרבות, זה לא אומר שמשרד התרבות לדורותיו כנראה לא עשה את מה שצריך. זה לא אומר.

אני מסכים.

יכול להיות שהוא עשה קצת, יכול להיות שיש מגמה, אני ראיתי גם התקדמות בתחומים האלה. אבל האם הכריעו את שוויון ההזדמנויות בתרבות לנגב ובגליל? כנראה שעוד לא הכריעו. חברת הכנסת לזימי את רוצה עכשיו או בהמשך?

אני אשמח להגיד כמה משפטים.

בבקשה.

תודה. קודם כל תודה לך, יושב ראש הוועדה על הדיון החשוב הזה. אני אספר שהנושא הזה הגיע לפתחי לפני כמה שנים. הרבה גם מהדיון הפילוסופי, תיאורטי, על יצירת תרבות מהמרחב עצמו, והנטייה של התפיסה שלנו הישראלית, שצריך לייבא תרבות ותרבות היא עצם קיומה במרחב, לא איך היא נוצרת, איך היא מתהווה ואת מה היא גם מקדמת? והסיפור של תרבות בפריפריה זה לא להביא אומנים או יוצרים אל הפריפריה, אלא זה לייצר אותה ולהפוך אותה למשהו שהוא חי במרקם וקיים ומתהווה, והוא חלק מהיצירה המקומית, אני בטוחה שגם תסכים איתי על זה, יו"ר הוועדה.

אני רוצה לספר רגע על פרויקט שבעיניי הוא היה מדהים. הוא פרויקט אני חושבת שאני הכרתי אתכם כבר לפני כן, אבל הפרויקט הזה הוא בעיני אחד הדברים שהכי ככה גרמו לי להבין כמה זה חשוב. בדיוק כשעברתי לשכונת קריית אליעזר חיפה, נפתחה תערוכה שתנועת תרבות יצרה עם הקהילה המקומית, קהילת ההגירה המקומית, בעיקר מברית המועצות, על סיפור ההגירה שלהם לישראל ולשכונה, ואין מרכז קהילתי בשכונה שלי לצערי, ופתחו את התערוכה בבית הספר. ואני הייתי אז יושבת ראש דירקטוריון מוזאוני חיפה, הגעתי גם מתפקידי בעירייה כדי גם באמת לפרגן, וגם בדיוק עברתי לשכונה וזה ממש סיקרן אותי. כל מה שהיה שם היה מדהים, אבל גם ראיתי כבוד. ראיתי כבוד לקהילה, כבוד לסיפורים, כבוד לצד הנוסף.

אתה יודע מיכאל זה היה בדיוק אירוע חנוכה, הגיעו המשפחות של אותם יוצרים שעבדו איתם בקהילה, לראות את התערוכה של בני המשפחה, עם הדלקת נרות ועם הכל, וזה היה גם יפה. אמרתי טוב מי יצר את התערוכה הזאת? זה היה ממש מרשים ומקצועי ויפה. ואתה יודע, הסיפור של תרבות גבוהה, תרבות נמוכה אין אצלי דבר כזה.

הכל גבוהה.

אני חושבת שכשעושים משהו במידת הכוונה וההשקעה והרצון, אתה יכול לראות בכל מרחב ומכל זירה את אותו מקום. וככה גם באמת עקבתי אחרי הפעילות הזו וראיתי כמה שזה גם משמעותי לצמצום פערים ולשוויון הזדמנויות. כי כשאתה פותח בית מוזיקה בנהריה, ואפילו מחיפה באים אליו, כמקום יצירה, התכנסות ועבודה משותפת במקום שהמקום הזה יהיה איזשהו פיל לבן נטוש אלא מקום שמגייסים אליו משאבים ועושים ממנו משהו, זה מדהים.

אבל איפה הבעיה מיכאל? שאין משאבים, הכל יצירה יש מאיין, אתה יודע זה הגרושים של הגרושים, ובסוף הכל ליקוט מכל מיני מקומות כדי להשיג, ואתה רואה כמה אימפקט עצום אל מול המעט מידי שמושקע. והתפיסה הזו חייבת להשתנות, לא רק במובן של הבימה כן עושה או לא, זה לא העניין. זה האם אנחנו מגלים את היצירה המקומית? האם אנחנו מעשירים את המרחב הנוסף? האם אנחנו מצמיחים משם את אותם קולות, אותם סיפורים, אותה רבגוניות שאנחנו לא רואים אותה אחרת? או שאנחנו מוותרים על זה? וזה ויכוח מאוד גדול שיש, רואים את זה ויכוח שמתעורר כל יום עצמאות שמעדיפים להביא אמנים במיליונים ולא לתת רגע ליצירה המקומית גם לקחת חלק.

משפט סיכום נעמה.

זה ויכוח שמתקיים גם ביום יום כשאנחנו לא משקיעים בשגרת הדבר הזה, באירועי הקהילה, ביצירה ביחד. בשנה שעברה העברתי כספים קואליציוניים לטובת תרבות בפריפריה, לצערי, בגלל ויכוח משפטי הכסף לא הגיע ליעדו. שזה דבר שאני חושבת, שממחיש, עד כמה המעט של המעט לא מתקבל. אגב זה היה לנגב גליל, כי כמו שאתה אומר, זה לא הכל מוסדר בתרבות.

כן, וכמה שהייתה פה הערה שאפשר להעביר כספים לאשכולות ולרשויות ופטור ממכרז, יותר קשה להעביר לעמותות ספציפיות, אז צריך לחשוב גם כשעושים את זה.

אתה יודע מה עוד יותר קשה לעשות? לייצר תקנה.

כן.

זה הדבר שהכי לא רוצים לעשות.

לא קשה, כשממשלה רוצה היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה.

נכון.

אני רוצה לשמוע את ראש עיריית נהריה, רונן מרלי בזום. הוא מחובר? ואז השרה תתייחס ואנחנו נמשיך. תתחיל אתה, שרת ההתיישבות פה וראש מנהל תרבות פה ועוד נציגי ממשלה וגופים שיוזמים בתרבות, בבקשה מרלי.

אני אגיד לך, קודם כל אנחנו מאמינים בתרבות מורשת, בכלל באופן כללי וכחלק מחיזוק הכלכלה בעיר. עכשיו לי יש תנועת תרבות מדהימה בנהריה, שישבתי איתם לפני, בערך חודש, 35 חבר'ה, קהילה מדהימה שנוצרה מכלום, מאנשים טובים ששירתו בנחל, היו בגרעין והביאו 20 איש בני אותו גרעין ואחר כך הצטרפו אליהם אנשים, כולם בני 29. מדהים. אמיתי כולם בני 29. אנחנו רצינו לפתח את נהריה בעניין הזה ובכלל בגליל.

אז אני חושב שבאופן כללי יש לנו אינטרס לאומי לחזק את הגליל, אני חושב שבטח לא צריך להסביר, ונהריה בהתפתחות אדירה בכל תחום התרבות, ממש נעשה שינוי גם פיזי בעין לראות איך הכל נפתח, וגם במהות של הפעילות. ואני לא מדבר רק על תנועת תרבות, אני מדבר באופן כללי, עשינו פה לא מעט דברים שקשורים לתרבות, לתיאטרון, לאמנות רחוב, מציורי גרפיטי מסודרים על קירות ועד גלריות שפיזרנו ברחבי העיר, כשכל הדברים האלו מתבצעים על ידי הנוער ותנועת תרבות שלנו.

אני אומר, אני מוכן לעשות כל מה שצריך ביחד איתכם כדי לקדם את העניין הזה, ואני חושב שלתנועת תרבות יש מקום וצריך לראות אותה, היא עושה דברים מדהימים, היא בונה קהילה, ואני הולך לעשות איתם פרויקט שהם צריכים להציג לי אותו, שנקרא רובע תרבות, משהו ייחודי, אני מודה שאני עדיין לא מכיר את הפרטים, לא נכנסנו עדיין לפרטים הם צריכים להציג לי את זה, אבל אני זורם עם החבר'ה האלה, אני אגיע איתם לאן שאני יכול להגיע, כי הם מדהימים.

יפה. תודה לך ראש העיר נהריה, ואתה מוזמן אם אתה רוצה להישאר, בהמשך אולי נפנה אליך שוב. שרת ההתיישבות, חברת הכנסת אורית סטרוק. קודם כל אנחנו שמחים שבאת לפה, דבר שני אנחנו שמחים שאת מהדקת את הקשר עם תנועת תרבות.

את המרכיב הזה שבאים צעירים, בני המקום וחדשים, ורוצים לעסוק בתרבות ולהיות יזמי תרבות, ולייצר קהילה וחיים קהילתיים סביב תרבות, זה מרכיב שבהחלט משרדי ממשלה כמו נגב גליל ומשרד ההתיישבות יכולים לאמץ מתוך התמונה הגדולה של תרבות, ואני חושב שאם את כאן, ואת בקשר איתם זו התחלה טובה, ואנחנו נשמח גם במעלה הדרך לדעת שנוצרה שותפות ועושים דברים ביחד. בבקשה שרת ההתיישבות.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

תודה רבה אדוני יושב הראש, קודם כל תבורך על הדיון המאוד מאוד חשוב הזה. אני מאמינה שתרבות היא חלק מהחיים של עם וחלק מהחיים של קהילה והיא דבר שמעצים את הנוכחות של הקהילה במרחב, את הקשר שלהם במרחבים שבהם היא חיה. והאמת שמי שהזמין אותי וביקש אותי להגיע אלו החבר'ה של קהילת תרבות בנהריה שהייתי אצלם לפני מספר שבועות והתפעלתי ממה שהם עושים, זה פשוט נפלא.

עכשיו אני רגע אדייק את הכותרת של עצמי. אני שרת ההתיישבות והמשימות הלאומית, כרגע אני פה על תקן המשימות הלאומית. במסגרת המשימות הלאומיות, אנחנו ברוך ה' זוכים, במשרד שלנו, לתמוך בשלל קהילות משימתיות בהרבה מאוד מקומות בפריפריה, אחת הקהילות היא קהילת תרבות, ולא הכרתי את הפעילות שלהם לפני כן, אדוני יושב הראש, אני מאוד מציעה שנכיר לעומק וגם נלווה, משום שמה שהם עושים זה דבר מאוד אמיתי. הם באים ואומרים בעצם שהיצירה היא הדרך של בן האדם להביע, וגם של הקהילה, להביע את הקשר למקום לייצר את הקשרים בתוכם, להעצים את החיים בתוך הקהילה, והם עושים עבודה פנטסטית. אני לא צריכה לשמוע כי אני הייתי אצלם שעות ונהניתי מכל רגע. ואני מציעה שהוועדה תשמע, ושהכנסת תשמע, ושהכנסת תמשיך ללוות את המיזם הנפלא הזה.

אנחנו תומכים בהם בתקציבים כמובן כמו ביתר הקהילות המשימתיות. נמצא איתנו גם ידידי חבר הכנסת משה סלומון שהוא מאלו שהקימו את המיזם הנפלא הזה של מקום, אולי הוא ירחיב אחר כך ויספר, קהילות שונות אדוני יושב הראש, ממגוון מגזרים בחברה יש שם הכל, הכל, מחרדים, דרך בני עקיבא דרך חילונים דרך הכי שמאל, דרוזים, הכל, באמת הכל, זה פנטסטי.

המיזם הזה של מקום חשוב להכיר אותו כי הוא אחד הגורמים שמעצימים קהילות בפריפריה ונותנים להם כוח ומקום ויכולת לבטא את עצמם, והדרך הזו של התרבות היא פנטסטית, היא באמת פנטסטית, הם עושים המון מכלום, לא מכלום, סליחה מהלב שלהם האוהב, מהאכפתיות שלהם, מהרצון שלהם, מהאמונה שלהם.

מכלום כלכלי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כן ממש מכלום כלכלי, לא, אנחנו נותנים כלכלית, אבל אנחנו נותנים רק את המעט, הם מפיחים את הרוח הגדולה. וזה באשר לפעילות שלהם, אבל מעבר לכך מכיוון שנגעתם פה גם בשאלה של צריכת תרבות גם היא חשובה, צריכת תרבות. אז אני רוצה להגיד מהמקום שלי, שוב, אני אחראית על האגף לתרבות תורנית, זה כמובן שולי שבשולי לעומת משרד התרבות ומנהל תרבות אבל עדיין יש לנו מה לתרום בתרבות גם לפריפריה. ואני רואה לעצמי כמשימה לשים יותר בפריפריה, יותר. משום שבאופן כללי אנחנו צריכים לחזק את הפריפריה, באופן כללי זו המשימה שלנו, אנחנו היום גם עמלים בממשלה גם בהיבטים של הנחות קרקע והתיישבות והכל, אבל בסוף אתה יכול להביא הנחות בקרקע, אתה יכול להביא כל מיני דברים כלכליים, אם אין לך את החיים עצמם, את חיי הרוח, אתה מאבד את זה.

לכן אני רואה על עצמי כמשימה, גם בפינה הקטנה הזו שלי של תרבות יהודית, לתת יותר בפריפריה בשביל לחזק, להעשיר, ולעשות שם את החיים כיפים, נחמדים, נעימים. זאת המשימה שלנו ואני מקווה בעזרת ה' שנעמוד בה.

אני באמת רוצה מהמקום הזה, והגעתי במיוחד בשבילכם, שיניתי לוזים, באתי בשבילכם החבר'ה מנהריה אתם עושים עבודת קודש, אני רוצה פשוט להצדיע לכם, אתם אלופי עולם, נותנים את הלב ואת הנשמה ומצליחים להפריח כל כך הרבה יופי סביבכם, כל כך הרבה יופי פנימי שנמצא אצל האנשים, ובאמת כמו שאמרה קודם נעמה גם מתוך קהילות של עולים, של אנשים שלא תמיד שמים לב אליהם, ואתם באים ואתם מעירים אצלם את היכולת הזאת ליצור דבר נפלא, באמת לא יסולא בפז, תודה רבה לכם.

המון המון תודה.

אפשר שאלה לשרה, אדוני יושב ראש הוועדה?

אפשר בטח כן.

אז אני רוצה לשאול את השרה, ראשית תודה רבה, אבל אני רוצה אמת לשאול כי דיברת על החשיבות ואני מסתכלת על התקציב של המשרד שלך. אז יש פה תרבות יהודית פעולות 100 מיליון בשנתיים הקרובות, זהות יהודית מיזמים 85 מיליון בשנתיים הקרובות, חיזוק זהות יהודית 285 מיליון בשנתיים הקרובות, פעולות המנהלת עוד 25 מיליון.

אני באמת שואלת בכנות, מה מתוך הבאמת מיליונים על גבי מיליונים יגיע לתרבות בפריפריה? כי את לא ציינת, את אמרת שזה חשוב ואנחנו יודעים שזה חשוב, זה האוכל של הנשמה, אבל אם לתיאטרון באר שבע חסרים כספים, חשוב לנו שתגידי באמת איפה מכל הכסף הזה זה יגיע לתרבות? וכשאת רושמת תרבות יהודית, זהות יהודית, חיזוק זהות יהודית, האם יש דברים שאת לא תתקצבי? דברים שפחות את מתחברת אליהם? חשוב לנו שניה רגע לשמוע יותר את הפרטים אם אפשר?

אולי להוסיף, גם מתוך התקציבים האלה למוסדות שרוצים לעסוק בתוכן יהודי במובן הרחב ביותר? האם הם יוכלו להנות מתקציבים כאלה? זה לא חייב להיות תוכן דתי, זה יכול להיות יהודי.

תיאטרון באר שבע זה לא מספיק יהודי?

לא, אני ממשיך איתך. אם לתיאטרון באר שבע יש הפקה מסוימת שעונה על הקריטריונים האלה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני אענה בקצרה, אז כמו ששמתם לב, אני לא שרת הבריאות, לא שרת התחבורה, לא שרת החינוך, וגם אני לא שרת התרבות, אני למשל לא אחראית על תיאטרון באר שבע, זה לא בתחום האחריות שלי. האחריות שלי, ואת זה את שכחת לציין ברשימה שהקראת, אני אחראית כן ברוך ה' על הגרעינים והקהילות המשימתיות, ושם שמנו עשרות מיליונים ומתקצבים הרבה - - - אנחנו גדלים.

אבל רשום תרבות יהודית 100 מיליון שקלים, אז מה זה תרבות יהודית?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני עונה.

יסמין, השרה באה מתוך, אני לא יודע השאלה שלך טובה אבל אני לא רוצה שיהיה עכשיו פינג-פונג גם הבטחתי לה שהיא תהיה פה לזמן קצר.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

השאלה גם לא מאוד טובה.

לא, השאלה היא טובה במובן שאם תעבור שנה ולא הוספת שקל לפעילות המשותפת הזאת, אז המצב לא טוב, במובן הזה שאלה טובה. מאיפה יבוא השקל ואיך הוא יגיע? זה כבר אני סומך עליכם.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אז אני מדייקת, מי שאחראי על תקצוב של תיאטרונים זה משרד התרבות.

ברור לי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לכן אני לא אחראית על תיאטרון באר שבע. מה אני כן אחראית ואני כן אעשה ואעשה יותר למען הפריפריה? אני אחראית במסגרת הפעילות מול הקהילות המשימתיות, להעצים את הפעילות הזו, לתקצב אותה ביותר ממה שהיה עד עכשיו, ולהפנות זרקור מיוחד לפריפריה.

בתוך העולם של הקהילות. יש לנו גם קהילה של תרבות, ואני אחראית על תרבות יהודית במובן של מופעים וכדומה, ושוב, אני נותנת את זה ארצי, פרוס, ואני אתן יותר לפריפריה, זה הכל. אני לא יכולה להיות אחראית על התיאטרון, כמו שאני לא יכולה להיות אחראית על בית חולם סורוקה.

לא זה בסדר, גברתי השרה, כל מה שחשוב לי להבין מה זה תרבות?

יסמין מדובר על 95 מיליון שקלים שהולכים להשקיע בכל הקהילות המשימתיות. בתוכם יש גם את קהילת תרבות. מה שהשרה אומרת שהסיפור של תרבות בעולם של תיאטרונים זה נשאר במקומות שזה היה תמיד, אבל להשקיע עכשיו כל כך הרבה מיליונים כדי להביא גם לקהילת תרבות, אגב זה לא רק לקהילת תרבות, יש עוד קהילות שעושות תרבות.

השאלה שלי הייתה, מכיוון שיש פה 100 מיליון שרשום תרבות יהודית, השאלה שלי הייתה מה ההגדרה לתרבות יהודית? האם תיאטרון זה תרבות יהודית?

זה לא מטרת הדיון עכשיו. אני רוצה שמזה יגיעו כספים לנגב ולגליל יותר מבעבר. מה שאני אומר לשרה, זה שאם יש לך גרעינים משימתיים, קהילות משימתיות ואת יודעת, נתת את הקרדיט למשה סלומון על קהילות מקום, ואמרת לנו ללמוד את הנושא, אבל בסדר.

בכל מקרה אנחנו רוצים לבקש ממך, באותו עולם של קהילות התיישבות, קהילות מקום, גרעינים, דברים שאת כבר מחויבת אליהם תקציבית, שם את יכולה לגבות בתקציבים ליזמות תרבותית, גם במובן היהודי הרחב ויהודי חילוני ויהודי דתי ומסורתי, וחרדי, כל אחד.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

ואפילו דרוזי.

כן, הכל הולך. אז באמת, זו ההזדמנות, ואנחנו כוועדה נשמח.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

יש לנו גם קהילה דרוזית.

כן כן אני בעד, אני אומר אנחנו כוועדה נשמח לבשורות ולהחלטות משמעותיות עבור הקהילות האלה שאתם תביאו וגם נדאג לדון בזה כאן, לראות בעוד חצי שנה מה המצב.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מצוין.

אז תודה רבה לך על הזמן.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

ישר כוח גדול ובהצלחה רבה.

אנחנו רוצים לשמע את בנימין כהן מנהל סינמטק שדרות, בבקשה.

אהלן בוקר טוב, אורית אם אני יכול להגיד לפני שאת יוצאת, למשל אנחנו עושים שיתוף פעולה עם תרבות תורנית בסינמטק בשדרות, ועשינו עכשיו נשות חיל בסינמטק, וזו הצלחה בלתי רגילה, רק כשתמיד אני אומר לה בואו נעשה שיתופי פעולה אז אין להם כסף לזה ואין להם כסף לזה, אז בואו תשקיעו גם בעניין הזה בסדר?

שיתופי פעולה.

לשתף פעולה, כן. אז הנה אני אציג דוגמה קטנה בכלל לפריפריה נגב גליל חשוב גם בתרבות יהודית. אז קודם כל תודה רבה יושב ראש הוועדה מיכאל, תודה לגלית תודה לחברי הכנסת שבאו, זה כבר מראה. תודה לכולם, תודה לחברי הפורום, לפורום תרבות, נגב גליל, זה מאוד מאוד חשוב.

אני אומר קודם כל מדינה, ממשלה צריכה להכריז מראש לפני שאנחנו יורדים לרזולוציות כאלו של תיאטרון לשים עוד קצת תמיכה, לשים עוד קצת אחוז מסוים. מדינה צריכה להחליט שהתרבות זה דבר חשוב, לא רק כאמירה, אמירה זה דבר ראשוני, אבל גם כמעשה, להגיד 2% מתקציב המדינה הולכים לתרבות, כי תרבות זה דבר מאוד מאוד חשוב במדינה שכמותנו, לא רק שזה חשוב גם כן מדינה שחיה במתח תמידי, וזה דבר שנותן אתנחתא לנפש, אלא זה גם כחינוך. רבותי, תרבות זה דבר מחנך.

אני אתן דוגמה רק על עצמי אני יכול לתת דוגמה ותסלחו לי אני אומר את זה מתוך צניעות. אני הייתי תלמיד לא טוב ביסודי, גם בתיכון הייתי תלמיד לא טוב. אבל מה עניין אותי? תמיד כשסל תרבות הגיעו לשמוע את מוצארט, או לייצר או לצייר אות לפסל, זה הדבר שפשוט האיר לי את העיניים.

אנחנו צריכים לתת ולחשוף ולהגיד כמו שיש תרבות, ואנחנו ראינו נתונים קודם, כמו שיש תרבות שהיא מתוקצבת במרכז, היא מתוקצבת בצורה כפולה ומכופלת ביחס לנגב גליל, צריך לתמוך ואתם יודעים מה? אני אומר השקל בתמיכה, את אותו שקל שמוסיף לתמיכה בפריפריה החשיבות שלו יותר חשובה מהמרכז. אני לא מזלזל במרכז, אני גם הולך לבימה וזה בסדר, חלילה אני לא מזלזל.

אבל עם כל הכבוד, יש עוצמה וכוח למרכז, יש את הקהל שילך וינהר לתיאטראות ולקולנוע ולסינמטקים, ולכן צריך לסייע בפריפריה בלהביא יותר קהל, ולתת מקום גם ליצירה וגם לתת במה לאומנות ותרבות כדי לחשוף את הקהל שלנו. למה הקהל שלנו צריך לקבל תמיכה פחותה מאשר במרכז או מאשר במקום שהמצב הסוציואקונומי גבוה?

אנחנו, כמדינה, אני אומר מנהיגות אמיתית, מעניקה ונותנת את החשיבות לאותם מקומות שאנחנו כן צריכים להשקיע בהם וכן ליזום כדי שאנחנו המדינה גם תהיה יותר יפה ברגע שתהיה אומנות ותרבות אנחנו נהיה מדינה שיש בה יותר מכובדות, יש בה יותר נועם, יש בה יותר לימוד, פחות אלימות. אנחנו אחר כך נשקיע פחות בבתי כלא. זה מאוד מאוד חשוב.

ולפתיח שדיברתם קודם, כן נכון גלית הגיבה וגור דיברו קודם, נכון ישבנו עם מיקי זוהר שר התרבות, הייתה פגישה מעולה בפעם הקודמת, זה לא מספיק. יש כוונות מצוינות, זה לא מספיק. אנחנו צריכים להגיד בריש גלי, ויש פה חברי כנסת ויש פה ועדות ולא יודע, לוביסטים, חבר'ה צריך להגיד מכריזים שבשנה הבאה אנחנו תומכים בתרבות ואומנות 2-2.5 אחוז, מפה אנחנו ממשיכים הלאה. אחר כך להתווכח לאן הולכים 100 מיליון שקלים? האם זה יהיה פה 5 מיליון? 10 מיליון? חבר'ה זה כסף קטן.

המדינה היא מדינה עשירה, והיא יכולה להעניק כמו שהיא נותנת בהינף יד לכל מיני ישיבות, ואני בא מבית דתי. אגב אח שלי הוא הרב של אור יהודה, אז תדעו שאני לא בא חלילה כאנטי דתי, אני גם בוגר ישיבה תיכונית 11 כיתות לא 12.

וולקאם טו דה קלאב.

ולכן אני אומר, עם כל ההשקעה שיש, ויש השקעות בלתי רגילות, לשים את התרבות בפרונט, כי זה חשוב לכולנו.

תודה רבה בנימין. גלית וראש מטה השר. אני רוצה שתקשיבו לעוד, בסדר? אתם תקבלו המון זמן להתייחס, גם תאספו את הדברים.

זה כתוב על לוח הלב, זה מה שחשוב.

יפה, מצוין. חבר הכנסת משה סלומון.

תודה רבה, א' אני תמיד נרגש בדיונים מעין אלו, כי בעיניי הם מאוד משמעותיים, וזה נכנס לסדר היום הלאומי ויש לזה משמעות גדולה מאוד מאוד. גם הסיפור של הקהילות המשימתיות, מועצת הקהילות בקבוצות המשימתיות מורכב מ-300 קהילות. 300 קהילות ממגוון החברה הישראלית, כמו שאמרה השרה קודם לכן. הייתה לי הכבוד להיות שותף להקמה שלהם. ניהלתי רשת כזאתי ב-"הנני" בקרית גת, ובכל הארץ, ושם התוודעתי ביתר שאת לסיפור של התרבות, עם קהילת תרבות ועוד קהילות כהנה וכהנה.

אני רוצה להגיד כמה מילים על החשיבות שלה ואני אעשה את זה בקצרה. אני חרטתי על הסלוגן שלי להפוך את הפריפריה למרכז וזו השליחות שלי כאן בכנסת ישראל, והדרך להפוך את הפריפריה למרכז היא לא להעביר את האנשים מפה לפה, אלא להביא את יתר או מקסימום דברים של שירות ותרבות ושל השכלה ושל תעסוקה והמון דברים אל הפריפריה כדי להפוך את כל הארץ למרכז במובן הסימבולי של הדבר הזה.

ובעיני, אחת הדרכים לדבר הזה זה סיפור התרבות. למה בתרבות? כי לתרבות בעיני, יש איזושהי סטיגמה שתרבות היא איזושהי מותרות. סטיגמה של מי שצורך תרבות זה מי שיש לו יותר, ומי שכבר, מה שנקרא, עבר איזשהו רף מסוים, ולא כן. ובעיני תרבות זאת דרך להעביר מסרים, תרבות זאת דרך להציג דברים מורכבים מאוד מאוד, זו דרך אולי להסיר את כל הדברים שאנחנו במחלוקת איתם ולהביא אותם אל בימת המרכז לשיח בינינו.

אנחנו רואים את זה בהרבה מאוד דברים, גם קהילות, גם קהילת עולים, גם קבוצות שהסוגייה הוורבליות שלהם היא שונה, כן? היכולת של להנגיש מידע בתרבות או באומנות, בכל מיני דרכים, היא מאוד משמעותית ולכן אני חושב שמה שמוצע כאן, אדוני יושב הראש, ואני יודע שזה חונה אצלך וזה בהחלט יתקדם בעזרת ה', אנחנו מכירים את המסירות שלך גם לגליל והנגב, גם לפריפריה, אבל גם לסוגיות כאלו.

אני חושב שההשקעה שלנו כמדינה, השקעה כלכלית משמעותית, בסוגית התרבות על כל חלקיה, על כל הדברים, ובלבד שכמובן, הדבר הזה משרת את מדינת ישראל. לא מדובר כרגע על תרבות שמקעקעת את הקיום שלנו כאן. אני חושב שיש עם זה חשיבות גדולה מאוד מאוד, אני עוסק בזה ככל יכולתי בכל המשרדים, גם בתרבות, גם במשימות לאומיות, גם בעולם של הקהילות משרד החינוך. אז אני רק רוצה להגיד לכם שמי שככה בא לייצג את הדבר הזה ולהוכיח את זה אז יש לכם כתובת לפחות אחת, אני יכול להגיד את עצמי. אני מבין שמורן חברתי היקרה ילדה הבוקר, מגיע לה מזל טוב.

ביום שישי היא ילדה.

אה אז היא הצליחה לכתוב לי מחדר לידה.

מורן היא מנכל או סמנכ"ל?

היא מנכ"לית משותפת של קהילת תרבות. תודה רבה לכם.

תודה רבה לך משה סלומון. אני רוצה להגיד לכם, רציתי שהשרה תשמע את זה אבל פעם אחרת. כשחשבנו איך לחולל שינוי בירוחם, הנושא של התרבות היה מרכזי ולא הצלחנו להביא הרבה כסף מהממשלה לצערי. אנחנו גייסנו קצת מתורמים ומעצמנו בכוחות עצמנו, אבל כל דבר שעשינו זה שינה פניה של עיר, עשינו פסטיבל דוק אביב נגב והבאנו את הסרטים הכי טובים, אבל עשינו סרטים מקומיים, כל שנה ארבעה כוכבים מהעיר קיבלו סרט אישי, דמויות מופת כאלה, פורטרט קראנו לזה. עשינו פסטיבל הפיוט שהפך לעוגן זה כן עם משרד התרבות ועוד גופים.

עם חיים נבון,

חיים כבר לא בתפקיד, אחד הדברים ששינו את פניה של ירוחם וזה יום טוב לציין את זה זה עולם המקהלות. אתם יודעים, בעבר היו מקהלות והיה מימון והיה מימון, וזה דעך בהרבה ישובים.

הייתי ילדת מקהלות.

כן אני גם הייתי במקהלה, אבל כשהיינו ילדים היה קצת כסף לשיקום שכונות ומקומות אחרים ואז משבר כלכלי ברשויות והדבר הראשון שנפגע זה תרבות, ואתה עוד פעם בודק איפה יש מקהלות בארץ? ואתה רואה שבהרבה יישובי פריפריה וסוציואקונומי נמוך אין מקהלות.

הגיע אליי בזמנו לביקור עם תלמה ילין, ישי שטקלר, עם המקהלה שלו, להופיע בירוחם ואמרתי לו אני לא צריך הופעות של תל אביבים, תבוא לעבוד פה. וישי הקים שש מקהלות, מנצח בינלאומי עם ידע, עשה את זה, לא יודע, קרוב לעשר שנים, כולל מקהלה שיש לנו עם הזמיר, שזו מקהלה בינלאומית שנפגשת בניו-יורק עם עשרות קבוצות מהארץ והעולם. היום ישי מסיים את תפקידו במקהלות, יש לו פרידה בירוחם, אני לא אהיה. אבל תחשבו על ילד ירוחמי שהולך ללינקולן סנטר, עומד על במה עם 400 זמרים, אולי גר בירוחם, אבל הוא כבר חלק מהעולם הגלובלי, הוא יודע אנגלית, יש לו ביטחון עצמי.

זאת אומרת הזכות להיות חלק מתרבות היא זכות יסוד, היא לא דבר שאנחנו צריכים להתחנן עליו או לבקש, וכשעושים את מפת התרבות של ישראל, וככל שיש יותר פעילות תרבות נניח, אז הצבע יהיה אדום, ואתם תראו שהמרכז בוהק ובולט באודם שלו, והרבה מקומות הן יהיו דף לבן, או איזה ורדרד או משהו כתמים קטנים של משהו.

והחובה שלנו בוועדה הזאת, ותנועת תרבות, אבל לא רק תנועת תרבות, יש פה קהילות צעירות בכל הארץ שעושות תרבות ויזמי תרבות בפריפריה, יש את תיאטרון באילות שעושה עבודה מדהימה, עם קבוצה שהתיישבה שם.

מי שלימד אותנו בכלל להתייחס לצעירים במדינה זה רוביק דנילוביץ' כסגן ראש עיר צעיר שלקח את ה-theme הזאת, ביחס הייתי איתו מהצד של הפילנתרופיה אבל לקדם את סטרט אפ ולהפוך אותו למרכז הצעירים הראשון של ישראל. ואחרי זה גם הקמנו מרכז צעירים לתרבות בבאר שבע, שמי שניהל אותו והוביל אותו זה יאיר מגיד שנמצא פה. לא זיהיתי אותו היום, חצי ממנו נעלם, הוא אמר לי שלום ולא זיהיתי אותו, לא ידעתי מי זה, אמרתי לו שלום נחמד, אחר כך אמרתי לו זה יאיר נגיד? האמנם? אז יאיר נגיד לבאר שבע זכויות גדולות גם לצעירים, גם כיזמת תרבות, אחת הערים שעשתה קפיצה אדירה בעולם התרבות, גם בתיאטרון באר שבע, גם בבית ספר לתיאטרון, גם בפרינג', גם בעולמות אחרים, במחול, בת שבע, עניינים, באמת שאפו גדול. בבקשה יאיר.

אז תודה רבה, בהחלט קצת רזינו, אבל זיהית אותי בסוף שזה בסדר.

אנחנו רוצים לרזות אבל שתקציבי התרבות ישמינו. זה מה שאנחנו רוצים.

בדיוק. אני תמיד מספר את הבדיחה, שראש העיר בא אליי ואמר לי תקצץ, חזרתי אליו ככה, הוא אמר לי לא בזה, בתקציב, בתקציב דיברתי איתך. אז שלום לכולם, נעים מאוד, יאיר נגיד ראש מנהל התרבות באר שבע, וסגן יושב ראש איגוד מנהלי תרבות ברשויות המקומיות.

יש המון נושאים שאנחנו עובדים ומדברים עם המשרד, ואני חייב לציין שהמשרד הזה קשוב, המשרד הזה, המשרד הקודם, הפקידים שנמצאים במשרד עושים עבודה נהדרת ואנחנו איתם בשיח תמידי, אבל אם אנחנו רוצים לעשות שינוי בנושא התרבות בנגב ובכלל צריך לעשות כמה דברים.

אחד, קודם כל לקבע ולהסדיר את מעמדו של מנהל התרבות בכל ישוב. יש ישובים שבהם אין מנהל תרבות. אני הייתי באיזשהו כנס, בכלל ברשויות הערביות בכלל יש מישהו שאחראי על התחבורה הציבורית ועל התרבות, יש מישהו שהוא הקב"ט של האצטדיון והוא גם אחראי על התרבות ביישוב. אז צריך לבנות מנגנון, עכשיו המשרד כבר עובד על זה, ומפתח את כל העניין של קידום מעמד מנהל התרבות, ואנחנו איתם בדיון, אבל זה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב.

משרד התרבות לדעתי, חייב למנות מנהל מחוז. יש איזשהו מבנה ארגוני בספורט שעובד ובתרבות זה לא נמצא. אבל אם היה לנו מנהל מחוז דרום, מנהל מחוז צפון שיודע לאגד את הישובים, להביא קולות קוראים, לייצג את שני המחוזות בתוך המשרד.

הצעתם את זה למשרד?

אנחנו בדיוק עכשיו מדברים על זה.

נשמח שלצד ההצעה יגיעו גם תקנים.

יש פה איזה טריק, זה לא רק המשרד, כי יש פה גם משרד הפנים. יש פה עניין של תקנים, זה לא רק משרד התרבות זה גם משרד הפנים. תקציבים ריאליים לאירועים, חייבים להבין שאנחנו מתמודדים כל הזמן עם כוח קניה נמוך. זאת אומרת בתל אביב מביאים את ברונו מארס, מוכרים 27,000, הכל בסדר, עושים גם הופעה של אביב גפן מביאים 30,000 איש הכל טוב. כשאתם מביאים את זה לבאר שבע כוח הקניה, הכיס, נמוך אצל האזרחים. הם לא יכולים להשקיע כל כך הרבה. לכן העיריות מכניסות יד לכיס וצריכות לממן מופע שבתל אביב העירייה לא מתערבת בו בכלל, כאילו תשכירו מקום הכל בסדר.

אנחנו צריכים תקציבים גדולים יותר כדי לעשות תרבות ברמה שהיא משתווה, אוקיי? מבחינת ההשקעה אני מדבר על רמה, לא מתייחס לתרבות עצמה כתוכן. אנחנו חייבים שתקנת סלע שהיא תקנה נהדרת, תקנה נפלאה, עוזרת לרשויות לעשות דברים פורצי דרך, היא חייבת להיכנס לבסיס התקציב של משרד התרבות. זה לא יכול להיות שכל פעם אנחנו מחכים לזה, הנה עד עכשיו אין, תקנת סלע עוד לא יצאה כי חיכו להעביר תקציב, ולחתום ממשלה וזה, אוקיי וזה לא בבסיס התקציב זה לא עם שאר התקנות ואנחנו ממתינים לזה.

זה תוספתי.

כן זה תוספתי אז אנחנו ממתינים לזה כל פעם.

היא בעל-שינוייו, היא לא תוספתית.

גלית את צריכה להתאפק, את צריכה לרשום לך נקודות, לא פינג-פונג. יאיר, משפט סיום.

משפט סיום, צריך לחשוב, וזה הצעד הבא שלנו. צריך לחשוב על התרבות ככלי מחבר אוקיי? אנחנו בנגב יש לנו את הישובים הבדואים. לצד המשילות שצריך לעשות, התרבות יכולה להיות מחברת, יש תוכנית שאני עובד עליה, של תרבות משותפת עם כמה ארגונים מהדרום, הגורל שלנו משותף בנגב, אנחנו צריכים לשבת ולעשות אירועי תרבות משותפים, אני אציג את זה למשרדי הממשלה.

יפה. קודם כל תדעו שהיום זה יום ההולדת של יסמין פרידמן, לא לעצבן אותה. מזל טוב יסמין.

תודה, מאיפה אתה יודע?

אני דיברתי עם רוביק, הוא מוסר לך מזל טוב. האמת שלא דיברתי איתו אבל יש לנו מידע פנימי בכנסת. יסמין באה מבאר שבע, היא באה לנגב, מטרופולין באר שבע, לבעלי החיים, אז תודה שאת איתנו.

אנחנו רוצים לשמוע את יקטרינה טרבקינה, מנהלת תחום תרבות תעשיות יצירתיות ופיתוח מקומי ב-OECD.

(עובר לדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

יקטרינה ברוכה הבאה לדיון הזה, את הולכת לדבר בעברית או באנגלית?

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

אני אשמח מאוד, תודה רבה, ואני גאה להיות מוזמנת לדיון הזה.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

קיבלת הסבר רקע על דיון הזה? על מה הוא? מה נושא הדיון?

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

כן.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

זה לא רק הסיפור הכללי על התרבות בישראל ברמה הלאומית, אלא גם הסתכלות על הפריפריות, על האזורים המוזנחים יותר, ואיך אנחנו יכולים לצמצם פערים ולאפשר שוויון הזדמנויות אצל הקהילות הקטנות והמרוחקות יותר. בבקשה, יקטרינה.

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

כן, מעולה, תודה רבה, ואני אשמח גם להודות לעמיתיי במכון המחקר למדיניות התרבות בישראל. אני מאוד מצטערת שלא יכולתי לעקוב אחרי כל הפרטים בדיון, אבל אני חושבת ומקווה שעדיין אוכל לתרום. בקצרה, מה שאני רוצה להראות ולכבד את העבודה שלנו, ארגון ה-OECD לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח, הוא שתרבויות במגזרים השונים הם נכס אמיתי לפיתוח כלכלי ותעסוקתי, כולל מקומית, שישראל ממוקמת היטב מבחינת מיצוי הפוטנציאל והיתרונות האלה, אבל גישות מדיניות משולבות הן הכרחיות בשביל לעשות את זה. אז תרבות היא לא רק עניין של שר התרבות, אבל גם המשרד להתפתחות, חדשנות, תעסוקה, פיתוח מקומי. ברחבי מדינות ה-OECD, אפשר להשתמש בנכס הזה בצורה טובה יותר ויותר לתמוך בו.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

יקטרינה, סליחה, אני רק אספק תרגום בו-זמנית.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

אנחנו כולנו יודעים אנגלית, אז אתה יכול לעשות את זה בקצרה, אל תתרגם מילה במילה.

אז בקצרה בעברית, יקטרינה אומרת שהתרבות והיצירתיות הן מהוות נכס לפיתוח מקומי, ישראל ממוצבת ברמה בינלאומית בהקשר ביכולת מצוינת כדי לפרוץ קדימה ולהתפתח בתחומים האלה, אבל יש אמצעי מדיניות שהמדינה צריכה לנקוט בהם. היא מדגישה את העובדה שהתחום של תרבות ותעשיות יצירתיות זה לא רק משרד התרבות, וזה לא רק התחום שהמחלקה שלה עובדת בו אלא גם משרדים נוספים כמו משרדים לפיתוח כלכלי. זהו.

(עובר לדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

בבקשה, תמשיכי.

ומשרד החדשנות, היא דיברה על רשות החדשנות.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

בבקשה, תמשיכי.

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

כן, תודה. אולי, בזמן שאני מדברת מישהו יוכל לעזור לי לשתף את המצגת?

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

אנחנו לא יודעים כאן על אף מצגת. אז עדיף שתגידי את מה שאת רוצה להגיד בנקודות.

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

אז אם אני יכולה לשתף את המסך שלי, אם אפשר, אני אשמח לעשות את זה. כשאנחנו אומרים תרבות, אנחנו מתכוונים למציאויות שונות, אנחנו מתכוונים לתרבויות שונות במגזרים שונים, שכוללות אמנים, מוזיאונים, תיאטראות, פסטיבלי מוזיקה, אבל זה גם כולל דברים כמו סרטים, ספרים, עיצוב, משחקי מחשב, ארכיטקטורה.

נטפליקס, למשל, היא דוגמא נהדרת. אז אלה מציאויות שונות ומגוונות. אז אלה מגזרים מסובסדים, כשאנחנו חושבים על מוזיאונים, אבל גם מסחריים מאוד כשאנחנו חושבים על סרטים, נטפליקס, משחקי מחשב. אז זו מציאות כלכלית מאוד מגוונת ועשירה. כשאנחנו, למה אנחנו בארגון ה-OECD, חושבים על תרבות? כי זה יוצר עבודות, זה עסק גדול, אז זה יוצר עבודות. זה עד 5.7% במדינות ה-OECD אחוזי תעסוקה, ולפעמים גם 10% בערים מסוימות. וזה גדל מהר מאוד, ביחס לתעסוקה בסך הכול, לפני מגפת הקורונה. אני אעצור כאן בשביל תרגום.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

אבל גם, אחרי שאתה מתרגם, בבקשה גם תסכם כי אנחנו צריכים להמשיך. אז תתמצת את המילים.

אז יקטרינה אומרת שהתחומים שמתעסקים בהם זה גם תחומים יותר קלאסיים של אומנויות, כמו אומנויות במה, מוזיקה, פסטיבלים, מוזיאונים, אבל גם תחומים יותר מסחריים, כמו קולנוע, עיצוב, שירותים יצירתיים וכו' והיא מדגישה את המגוון של התחומים האלו. כלומר יש פה גם תחומים שהם מסובסדים אבל גם תחומים מסחריים. היא מדגישה את העובדה שהם תחומים שגם מאוד יוצרים משרות, הרבה מאוד עסקים, תעסוקה של 5.7% ממדינות ה-OECD, בחלק מהם זה מגיע ל-10%, ובסיום היא הדגישה את העובדה שזה משרות ותחומים כלכליים שצמחו בהיקף גדול יותר עד הקורונה, מאשר שאר התחומים של הכלכלה.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

בבקשה, תמשיכי.

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

7% מהחברות במדינות ה-OECD הן בתחומי תרבות ושירותים יצירתיים, שהשירותים והסחורות של המגזר הזה הם בדרישה גבוהה על ידי בתי-האב ברחבי מדינות ה-OECD. זה הצד הכלכלי של התרבות, אבל כולנו יודעים שיש לה השפעה חברתית עצומה ויכולה לשנות לחלוטין מקומות. ב-OECD, ערים ואזורים משתמשות בתרבות כדי להתחדש עירונית, ואני לא מדברת על לונדון או פריז, אני מדברת על אזורים מרוקחים, כפריים, במדינות ה-OECD, שיכלו להשקיע בתרבות שלהם ולשנות את חייהם של האנשים, ולמשוך עוד משקיעים וליצור עוד אפשרויות תעסוקה, באמצעות התרבות.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

תודה.

אדוני יושב הראש לסיים את התרגום?

כן.

אז לסיכום היא אומרת ש-7% מהעסקים ב-OECD הם בתחומי תרבות ושירותים יצירתיים, יש עליהם ביקוש מאוד גבוה, היא מדגישה לא רק את הצד הכלכלי, אלא גם את הצד החברתי של התרבות, את היכולת שלה לתרום להתחדשות עירונית וכפרית באזורים מרוחקים, ובסופו של דבר באמצעות השקעה בתרבות לשנות את החיים של האנשים וליצור משרות ולאפשר פיתוח כלכלי.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

תודה רבה יקטרינה. אנחנו מקווים שנרחיב את ההשקעה והמעורבות של הממשלה בתרבות באזורים מרוחקים ופריפריאליים. תודה לך על שיתוף הפעולה שלך עם הארגונים כאן בישראל.

(חוזר לדבר בעברית) נעבור לשלומית דגן, תזמורת אנדלוסית אל-מוגרביה, מעלות תרשיחא.

בוקר טוב, תודה על רשות הדיבור. אני בהחלט מצטרפת למילים של יקטרינה, ואני קצת, ברשותכם, במספר נקודות קצרות. מעלות תרשיחא, תזמורת מעלות תרשיחא משמשת כמטרופולין, כמה שזה נשמע מוזר עבור כל הנגנים, למעלה מ-25 כאלה, שחיים בפריפריה של מעלות תרשיחא, קרי ישובים כמו בר יוחאי, קיבוץ יראון, קדיתא, דרך ג'יש, כפר יאסיף ועוד.

אני, במשך שנים תושבת הגליל, ובמשך שנים פועלת לייסוד וחיזוק תרבות בפריפריה, במיוחד כמובן בגליל, רואה בתרבות ככלי ומנוע כלכלי. בעצם במילים אחרות, כשאני הולכת ללקוח ומנסה למכור את הקונצרט של תזמורת אלמוגרביה, אני אומרת לו קודם כל אתה תורם לפריפריה, קודם כל אתה תורם לפרנסה של למעלה מ-30אנשים שמתפרנסים מזה בצורה מקצועית. כמובן שאי אפשר להתחמק מהעובדה שתרבות גם היא מנוע חינוכי חשוב מאוד, מגיל אפס עד בכלל, היא צריכה להיות כל מוסד תרבות, כל תרבות שקורית בעיר צריכה להיות הגאווה של העיר.

כן, אני בהחלט מצטרפת ואנחנו מדברים על זה כבר מספר שנים, על העבודה המצוינת שעושה משרד התרבות מצד אחד, עם גלית כראש מנהל התרבות, אבל באותה נשימה היכולת להנגיש את התרבות, לערים, במיוחד לערי הגליל והנגב בצורה של מחוזות, שכן ידחפו ויאמינו וימשיכו לתמוך בנו.

אני רוצה לדבר גם קצת על משהו אחד שחשוב להבין, במצגת שהעלו כאן בתחילת הדיון. חשוב להבין שתקציב התרבות שראינו פה כולנו, שהוא נמוך בצורה משמעותית לאותו תקציב פר אדם בתל אביב, בפריפריה התרבות, הכסף עבור רכישת התרבות, הולך לא רק על המופע עצמו, הוא גם הולך על דלק לדוגמא, הוא גם הולך על הרבה דברים מסביב, כי מה לעשות, יש מרחבים, גם בגליל וגם בנגב. אני לא ממוצבת היום כמו כל מוסד אחר שנמצא בגליל או בנגב, ברמה של תל אביב, שהתושב יכול לצעוד את ה-1,500 צעדים שלו לטובת חיטוב הגוף גם, ולהתיישב בכיף במקום ממוזג, עם איכויות מצוינות בתחום התיאטרון, ואני לא מזלזלת, זה מבורך.

יחד עם זאת, אין שום סיבה בעולם שזה גם לא יקרה בפריפריה, זה לא יכול לקרות, כי באותה פריפריה מה לעשות, בן האדם צריך להגיע ברכב, אם יש לו כזה, באוטובוסים, אם יש כאלו, הוא צריך להשקיע זמן, מוטיבציה, וכן, הרבה חינוך גם לילדים כדי שירכשו את הדבר הזה. זה לא הולך ברגל. סל תרבות לילדי תל אביב - - -

משפט סיום שלומית.

בכל עיר באירופה וגם יקטרינה עכשיו אמרה את זה, לצורך הדוגמה כ-case study יש תזמורת. כל עיר במזרח אירופה יש תזמורת. ביקור הזקנה, ביקור התזמורת, זה לא סתם, וזו האחריות של כולנו, כל הנוכחים כאן בחדר וגם כל העדים של כל אלו שלא יכלו להגיע והיו שמחים מאוד לקחת חלק בטיעון בואו אנחנו נעשה את השינוי, בואו אנחנו נביא לכך שלכל עיר יהיה לפחות מוסד תרבות אחד, שיהיה גאה בו, שיוכל להצעיד אותו קדימה, גם כלכלית גם חינוכית וכמובן גם תרבותית. תודה רבה.

הכל עניין של תקציבים.

זה אפשרי.

מיכאל אני חייבת להמשיך את הדיון, אני יכולה ממש בקצרה כי יש לנו עוד דיון?

כן.

זה בגלל יום ההולדת אתה אומר?

בבקשה, יום הולדת, אנחנו לא יכולים להגיד כלום.

אני רוצה בלי יום הולדת.

50, לא סתם.

אין לה קריאות היום.

ממש בקצרה, אני לצערי לא יכולה להישאר עד סוף הדיון. אבל בסופו של דבר עם כל מי שידבר כאן מכל תחום, ויש פה נציגים מהמחול, ויש פה מתיאטרון, ויש פה באמת מהכל, בסופו של דבר מדובר על תקציבים, בסופו של דבר הפריפריה מקבלת הרבה פחות מהמרכז, וזה אמור להיות ההיפך, ולכן לא ברור לי ההיגיון, כמו ברפואה, כמו בכל דבר, הפריפריה נזנחת מאחור ומתוקצבת פחות, וכל מה שדרוש זה שינוי חשיבה.

פה, בפריפריה, אנחנו יודעים שהעיריות צריכות להכניס כסף לכיס. האם לירוחם יש כסף מיותר להכניס לכיף לטובת תרבות כל הזמן? האם לדימונה? האם לבאר שבע? האם לגליל או למעלות תרשיחא יש כסף מיותר? לא. ולכן זה התפקיד של הממשלה, כשאת אומרת אנחנו, כשאת אומרת זה, לא, זו אחריות של הממשלה שתהיה תרבות בכל מקום במדינה, ולא רק במדינת תל אביב גדרה-חדרה, זו אחריות של משרד התרבות וגם של משרד ההתיישבות שהיה פה, וגם של נגב גליל, וזו אחריות שלנו לעשות רעש ולדרוש את זה. אני שלכם, מה שצריך. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר בבקשה.

תודה מיכאל תודה יושב הראש, אני שוב מודה לך על רוחב היריעה ועל היומרה הכל כך מוצדקת ומעודדת שאתה מנהל בה את הוועדה הזו. אני רוצה 30 שניות להזכיר איש תרבות שהלך מאיתנו לא מכבר, זוהר אביטן.

.
כן, איש שדרות

כמעט בן שדרות, בני כהן פה נמצא איתנו, שעשה המון מען השכלה גבוהה, סטודנטים, אבל היה בעצמו איש תרבות.

יושב ראש הנהלת הסינמטק.

וגם היה מורה לספרות - - - קריירה.

ממש, איש אשכולות, איש תרבות בכל רמ"ח איבריו, שידע את מה שאנחנו צריכים להפנים, שהאחריות, אגב, הראשונה, בהמשך למה שאומרת יסמין, ולא במקום, אבל הראשונה זה עלינו, על אנשים שגרים בקצוות הארץ, אנחנו צריכים להרגיש על עצמנו את המסע הזה, את האחריות לכך שקהילה לא רק צריכה להיבחן במספר האנשים, ביופי הבתים, בתשתיות או ביציבות הכלכלית, כל זה נכון, אבל היא צריכה להיבחן בשאר הרוח, בפרח שיש ליד השקל. ואת זה זוהר עשה, ועל זה כולנו מצווים.

אני מוכרח לחזק את חוסר ההוגנות כפי שקורה בתחומים אחרים, התקציבית, זאת לאור העובדה שכשגרים רחוק זה עולה יותר. זה עולה יותר משלוש סיבות, רחוק נהיה ממוקדי העשייה והעבודה וכו' או ייצור בהקשרים השונים, זה יותר מסובך כי מה שאנחנו קוראים פריפריה, קצוות ארץ, האזורים המרוחקים, הרבה פעמים ספר, הם ישובים קטנים יותר, יש את חסרון הקוטן, ומדובר במרחקים פנימיים בתוך אותה פרובינציה, בתוך אותו מחוז, וזה כמובן מקשה. היתרון העצום של חיזוק מקומי הוא לא רק ההתמודדות עם המרכז, אלא זה חיזוק הלוקל-פטריוטיות, היכולת לייצר שילוביות, צדק מקומי, היכרות הדדית שמפחיתה את המתחים, לפעמים עוינות, ואני רואה בתרבות כלי לשלווה מקומית, ליצירת הטרוגניות.

ואני מאוד מאוד מקווה שנצליח בעזרת החברים שלנו במשרדים, התרבות, נגב גליל צריך לבטא את האיזון, כל מקום שהמשרד, נגיד משרד התרבות נותן את חלקו, אבל צריך בדיוק מנגב גליל לראות את התוספת המקומית לטובת החיזוק.

תודה רבה שוסטר. נציג נגב גליל, יצחק בוא לשולחן.

עד שהוא ידבר רק להגיד תודה לתרבות ולכל התרבותניקים האחרים שאת חלקכם אני מכיר, עושים מעשה חשוב ביותר.

תגיד לפרוטוקול שם ותפקיד.

יצחק אלקסלסי, יועץ מקצועי לשר. כפי שאנחנו אומרים פה בדיונים רבים, המשרד רואה בתרבות כמשהו שהוא גם מנוע צמיחה ומביא הגירה חיובית ודברים לחזק, ולכן המשרד שותף בפעילויות תרבות. לאחרונה יצא קול קורא לאירועי תרבות ענקיים בנגב ובגליל. לאורך השנים המשרד תמך בלא מעט אירועי תרבות. כמו שהשרה סטרוק אמרה, אנחנו כמובן לא מחליפים את משרד התרבות, אלא מנסים לתת מענה רק במקומות שאנחנו יכולים. אנחנו מתכוונים גם להביא החלטות ממשלה באזורים שונים בנגב והגליל שאנחנו בטוחים - - -

האם בתקציב שלכם הדו שנתי שלכם תגברתם את התחום הזה, של תרבות בנגב ובגליל?

במסגרת התוכניות בגבולות התקציב, הוקצו תקציבים לתרבות כמובן.

אלקסלסי לא ענית על השאלה.

אני לא יודע להגיד לאדוני.

אז תגיד אני לא יודע, אל תגיד לי אגדות. האם הגדלתם את התקציב לתרבות בנגב ובגליל?

אז אני אומר, אני לא יודע להגיד האם הייתה קפיצה מהשנים הקודמות, אני יודע להגיד - - -

אז תבדוק לי את זה עד סוף הדיון, יש לנו עוד 20 דקות-חצי שעה, תבדוק האם הגדלתם את תקציב התרבות בנגב ובגליל בתכנון שלכם? בתוכנית העבודה? זה חשוב. וגם תבדוק לי מכתב ששלחנו ב-27 במרץ, תוכנית תשתיות מפעלי תרבות כמנוע צמיחה בנגב. לא קיבלנו תשובה על המכתב הזה. אתה יודע על מה אני מדבר? היו 2.5 מיליון שקלים.

אני יודע אדוני.

אבל למה לא קיבלנו תשובה? מה התשובה?

מדובר בתוכנית שיש כסף אליה שלמיטב זכרוני של תנועת תרבות, התוכנית הזאת להבנתי נמצאת אצל גורמי המקצוע בשלבים אחרונים שממתינים להתייחסות התנועה, ואני מקווה שבקרוב היא תיחתם ותצא לדרך.

אז זה הולך לקרות?

כן, זה נתון אצל גורמי המקצוע אצלנו, בהתהוות.

זה הולך לקרות?

כן , זה לא נושא שאנחנו - - -

מעולה, אז אתה רק תשיב לי על תגבור התקציבים בתוכנית התקציבית שלכם, כי אני יודע שאתם בעד אבל אם אין הגדלה תקציבית אז אנחנו עומדים במקום, וצריך לתגבר את התחום הזה כמו שאמרת, הוא באמת מחולל שינוי בזהות ובגאוות המקום, ובשייכות ובתחושה של תדמית של מקומות שהרבה שנים סבלו מתדמית מסוימת ודרך פעילות תרבות המציאות הזאת משתנה. אז בסוף אתה תמשיך, תתייחס אחרי שתבדוק את הדבר הזה. אתי וויסבלאי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ממש בקצרה מה התובנות שלכם?

כן, שלום תודה רבה. באמת הוצגו פה נתונים ממוקדים על הנושא של תרבות במחוזות השונים. אני רוצה להציג נתון רחב אחד מנתוני הלמ"ס שבסך הכל, מההוצאה הלאומית לתרבות לבידור ולספורט, 5% מגיעים מהממשלה, 11% מהרשויות המקומיות, וכ-81% ממשקי הבית. כלומר, הממשלה תומכת יחסית בחלק קטן מהוצאות התרבות מגיעות מהממשלה.

זהו? תמציתי. ומה עם הפערים בנגב גליל, יש לכם מחקר על זה?

היה לנו מחקר. המחקר האחרון שכתבתי בנושא הזה היה בשנת 2019 ושם עקבנו אחרי מבחני התמיכה הגדולים של משרד התרבות וראינו שבאמת חלק קטן מההקצאה באותם מבחני תמיכה, מגיע לפריפריה.

חלק קטן?

חלק קטן יחסית. אבל אלו היו הנתונים של באמת לפני כמה שנים ש-2017 ו-2018 ומאז לא בדקנו את הנושא הזה.

טוב. עדי בן דיין, מנהלת תחום פיתוח אזורי. מאיזה משרד את?

משרד הפנים, בוקר טוב. אני אשמח להתייחס לקולות שעלו פה גם כצד הפתרון. הרבה מהשיח עלה פה על חיבור של הרשויות המקומיות והיכולת לחזק את הרשויות המקומיות. השיח פה סביב אשכולות עלה כמה פעמים, אני יודעת שהוא הוצג גם לוועדה, ולכן אני רק אחזק את החיבור בהיבטים של תרבות.

יש לא מעט פעילות של תרבות שכבר נעשית היום דרך האשכולות האזוריים אנחנו רואים את החשיבות לזהות איפה דברים צריכים להישאר ברמה המקומית, ולחזק את הרמה המקומית כמו שהתייחסו פה נציגי הרשויות המקומיות, יש לזה מקום וחשיבות לצד הסתכלות אזורית רחבה יותר, ככלי לצמצום פערים הרבה מהשירותים שאנחנו לא מצליחים לספק בפריפריה בגלל שאין מספיק משאבים, בקלל שאין מספיק צורכים של השירותים, ואני אתן שתי דוגמאות רק כדי לחבר.

אחד, התייחסת אדוני יושב הראש, לסיפור של תזמורות ומוזיקה, אז באשכול גליל מערבי הקימו מרכז מוזיקה אזורי לילדים ונוער כדי שיוכלו להשתתף בפעילות של תזמורות שלא היו יכולות להתקיים אם היו מוקמות לבד בכל רשות, ויחד, המרכז קם, משתתפים בו ילדים יהודים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים, מכל הרשויות שחברות באשכול.

הדוגמה השנייה שאני אתן, זה מרכז שמוקם, נחנך בימים אלה בקרית מלאכי, והוא בעצם מסתכל על היכולת לראות את תחום התרבות כמתחבר למנוף של פיתוח כלכלי, למנוף של חינוך בתיירות, זה מרכז להופעות ומוזיקה חיה בקרית מלאכי שמיועד לשרת את כל האזור סורק דרומי.

אז אני קוראת מפה, גם אני יודעת שהאשכולות קוראות לוועדה, והנושא עלה פה כמה פעמים, אבל אני חושבת שאפשר לראות ביכולת לחבר ולייצר שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות הזדמנות ומנוף משמעותי לצמצום פערים, אז אנחנו פה כדי לחזק את הקריאה הזאת ולחזק את שיתופי הפעולה דרך האשכולות.

תודה רבה. דבי גולן, מייסדת עמותת עתיד במדבר. גילוי נאות, אני הייתי יושב ראש בהתנדבות של העמותה הזאת. בבקשה דבי.

כן, תודה רבה אדוני יושב הראש, אני רוצה להוסיף כמה נקודות כמי שגרה בירוחם רוב שנותיי בארץ ויזמת תרבות במקום. אני רוצה להוסיף כמה מונחים לדיון שלנו. קודם כל יאיר, אתה צדקת, לא רק בין יהודים ובדואים בנגב, אלא בכלל בין קהילות שונות אנחנו ראינו ב-33 שנות פעילות של העמותה בשיתופי פעולה מקומיים ואזורים, את החשיבות של החיבור בין קהילות שונות בתוך המגוון הרב תרבותי של ירוחם והאזור, והדבר הזה בא דווקא בתקופה של פילוג בין כל כך הרבה קבוצות ומגזרים ודעות בחברה שלנו, חיזוק התרבות הישראלית והיהודית במובן הרחב בנגב ובגליל, יכול באמת לחזק את מדינת ישראל בכלל, ולהפוך אותה למלוכדת יותר.

כשיש חיבור עומק בין אנשים, עם הסיפור המקומי שלהם, הסיפור של השורשים שלהם, החיבור שלהם למשמעות רחבה מהיום-יום שלהם, וההכרות שיכולה להוביל, כמו שאלון אמר, מהיכרות לשייכות לתחושה של שיתוף פעולה וערבות הדדית, זה ממש מפתח לחיזור החברה שלנו והתגברות על הפערים הגדולים.

התוכנית שבעצם יזמנו ביחד איתך, כראש המועצה וגם עם אלון, גוונים לרשויות בנגב, עסקה בתפקיד של תרבות יהודית וישראלית כדבק בין הקהילות, שמונה ישובים שונים בנגב במשך כמה שנים שהיה התקציב.

אני רוצה להתייחס רגע לנושא של צדק חלוקתי. יש צורך בתקציב דיפרנציאלי כמו שנאמר כאן, לפריפריה, לא רק בגלל המרחקים, לא רק בגלל היכולות הפחותות מבחינה כלכלית של הרשויות המקומיות, אתגר המצ'ינג הוא אתגר מאוד מאוד גדול, וגם נושא של כמויות אוכלוסייה, הקריטריונים לזכות לתמיכה ממשלתית לפעמים לא משקפים את גודל האוכלוסייה במקומות האלה, גם כשיש שיתופי פעולה אזוריים. החשיבות לדימוי העצמי של התושבים.

דבי משפט סיום, יש לנו עוד דוברים ואני חייב לתת הזדמנות לכולם

החיזוק של הדימוי העצמי של התושבים דרך החיזוק של התרבות שלהם מאוד מאוד חשוב. הסיפור של מורשת ואתרי מורשת בשיתוף במועצה לשימור אתרי מורשת, כאן מפתח ליצירת סיפור יהודי וישראלי הרבה יותר רחב, מושרש, שיש בו אפשרות לפריסת כנפיים ויצירה עכשווית.

דבי תודה על הדברים ועל כל העשייה הטובה של. חבר'ה נשארו פה עוד 4-5 דוברים ואנחנו באיחור זמן. אז אני אתן לכם, אבל כל אחד ממש דקה את הרעיון המרכזי שהוא רוצה להעביר. יפעת בחר, השתחוויה המנכ"לית, בבקשה.

בוקר טוב, תודה אדוני יושב ראש הוועדה. אני יפעת בחר, מייסדת ומנהלת השתחוויה, הקמתי את השתחוויה לפני 11 שנים כבר, אנחנו עוסקים בתיאטרון קהילתי. המטרה שלנו היא להביא קהילות ואנשים לקדמת הבמה, להשמיע את הקול שלהם, את האנשים עצמם, בעצם תיאטרון העם. יש לנו 65 קבוצות ברחבי הארץ, בעיקר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, מילדים ונוער ועד קשישים.

בסופו של דבר כשאנחנו מדברים עכשיו על פיתוח תרבות בנגב ובגליל, ועל תקציבים, אנחנו נמדדים בעצם האם אנחנו עובדים עם אומנים או לא אומנים, ואנחנו רואים בקהילה, הם האומנים, הם יוצרים את הסיפור שלהם, אין להם דרך אחרת להגיע לאמנות ותרבות לפני שהם מתרגלים את זה על עצמם, לפני שנשים מכסיפה, נשים בדואיות מעלות את ההצגה שלהן, שהן לא ראו הצגה לפני כן בחייהן, או בני נוער בירוחם, שזו גם קבוצה שנסגרה כי התורם לא המשיך את התרומה.

אנחנו נסמכים המון המון על תקציבים שאנחנו משתדלים להביא מכל מיני מקורות, ואנחנו זקוקים למדינה שתראה בכלי שהקהילה היא זו שיוצרת את התרבות של עצמה, את האומנות של עצמה, שתראה בזה חלק גם מתרבות.

תודה רבה יפעת. אדם דה לנגה, קרקס במדבר מצפה רמון.

בוקר טוב, אני ממצפה רמון, הקמתי שם לפני חמש שנים את קרקס במדבר, בית הספר המקצועי לקרקס הכי גדול בארץ כיום, תלת שנתי. במצפה רמון יש פריחה של מספר בתי ספר לאומנויות, 3.5 בתי ספר אני אגיד, למוזיקה, לתיאטרון, לריקוד, ואני אומר את הוחצי כי זה הקרקס שלי, זה התחום שלי שהוא כיום לא תחום שהוא מאוד מוכר או שניתן לקבל עליו תמיכות ישירות, הוא לא מופיע באותן הקטגוריות, ואני חושב שזה אחד הכלים היפים ביותר כמנועי צמיחה. רואים את זה מאוד יפה בכולנא בירוחם ובמקאמאת בצפת, וגם מצפה רמון היא על המפה.

אני מאוד מסכים עם יאיר נגיד בעניין הזה של יציאה במחשבה של להסתכל על מחוזות, לעסוק ב-reaching out ממש reaching out של השלטון המרכזי במרכז, לא רק להביט לפריפריה אלא ממש לעשות יד אקטיביסטית, אקטיביזם שלטוני שמגיע אל הפריפריה ומסתכל מה קורה שם ואיך אפשר לעזור?

אתה ממומן מהמדינה?

לא בשום צורה שהיא לא.

אין קטגוריה של קרקס.

למה לא עושים קטגוריה של זה?

אז היכולות שלנו, אני יכול להגיד אולי רק על מרכז תרבותי צעיר כמו שלי, שהיכולת שלנו, שלי, להגיע למרחבים בין אם זה להיות במשרד, מערכת של גיוס כספים, ולעשות לובינג, היא מאוד מאוד נמוכה. המרחק הפיסי והמרחק הכלכלי שמצריך את זה.

אני אסיים במקום הזה של חוסן ולכידות. אני גדלתי בנהריה אז אני מכיר, והתרוצצתי שם בין המקלטים ביחד עם ההורים שלי שהם זוג אמנים שהקימו שם מוסד תרבות, ובהתנדבויות בשדרות תחת קסאמים, ופעילות בהרבה מקלטים, ובארץ כמו שלנו, חיזוק של תרבות מקומית, תרבות יוצרת היא חוסן, היא חוסן מרמת הלכידות מה שדבי גולן דיברה עליו, למצוא את המכנה המשותף, זה יכול להיות דבק מדהים.

ויותר מזה אפילו בעתות משבר שבתוך מקלט ילד שידע לצייר, ילד שידע להוציא מתחים בתיאטרון, בשירה, בכל אחת מהאומנויות, כמובן בקרקס, ויעמוד על ידיים ויעשה עמידת ראש ויוצא שם מתח במקום לטפס על הקירות בצורה לא טובה, אז זה נראה לי משהו שהוא ממש אפשר להסתכל עליו כלי לחוסן אמיתי גם בחינוך, ואגב זה משהו שלדעתי מאוד חשוב לחבר בין התרבות והחינוך, זה אותו דבר. ואני אסיים, כמו שיש לנו משפט של עם בונה צבא בונה עם, תרבות יוצרת עם.

אז אמרת אידיאולוגיה, אבל בינתיים אתה לא יכול להגיש לשום קול קורא ממשלתי. אתה בן אדם מבסוט. יש איזה קול קורא אחד שאתה יכול להגיש משהו. יש אחד שמעתי. יש שניים, זה מתפתח, תכף גלית תגיד לנו. תודה רבה לך. עידן אבישר, מנכ"ל בת דור באר שבע, ולהקת המחול קמע.

תודה רבה לך, שלום נעים מאוד. אני אנסה לקצר כי ביקשת.

ממש קצר, באר שבע קיבלה פה במה גדולה לכבוד יום ההולדת. קדימה.

פריפריה זה מצב תודעתי יש כבר כתבות כאלה מבאר שבע משנת 2012, ולכן התרבות זה הדבר היחיד שישנה בעצם את התודעה הזאת של המדינה, של מי שגר ואיך שהוא גר בדיוק כמו שתיארת על אותו ילד מירוחם שהיה באותה תערוכה.

הפוקוס צריך לעבור מצרכנות ליצירה. אמרו את זה מספיק פעמים, לספר את הסיפור המקומי, תכף יהיו פה עוד דוגמאות, גם מהעוטף.

אני אגיד משהו פרקטי, יש במשרד התרבות תקנת ירושלים, ויש תקנת פריפריה. בעיני הצרות אין שום סיבה שהסכומים שבירושלים יהיו אותם הסכומים שבפריפריה. אם מדברים במספרים של תושבים אז אני מניח שבפריפריה יש יותר תושבים מאשר בירושלים, ולכן פר נפש אז אין לי מילים אחרות להגיד, למה הם מתוקצבים ב-35 וזה ב-15 או 20? למה? שיהיה לפחות אותו דבר אם לא יותר, כהעדפה מתקנת.

בנוסף, פעם היה הרשות לפיתוח הנגב עדיין יש, אבל מבחינתנו פעם היה ובאיזשהו שלב חתכו את זה אמרו כפל תמיכות, אי אפשר יותר. זאת אומרת פעם הייתה מודעות לזה שרוצים להגדיל ולתת יותר בפריפריה בנגב ובגליל באמצעות המשרדים האלה, פתאום חתכו את הדבר הזה.

אתם מדברים כמדינה, כמדיניות על הקמת מטרופולינים. יש שני מטרופולינים ירושלים-תל אביב, ועכשיו זה הזמן של חיפה ובאר שבע, וצריך להתייחס לזה גם כמטרופולין תרבות, מה זה אומר מטרופולין בנושא התרבות? מבחינתי, זה אומר שכל מטרופולין תרבות צריך לפחות שלושה גופים בהגדרה של גדולים שמשרד התרבות מתיאטרון, מחול, מוזיקה, הדברים לפחות, האלה, הם בעצמם מייצרים תנועה בתוך העיר.

עידן, משפט סיום.

משפט סיום, כמו שאמר יאיר אני חושב שכן, צריך לעזור לרשויות לתת להן כסף לפרויקטים של תרבות, אני אגיד שעיריית באר שבע, שהיא מדהימה ואני מת על האנשים שם וגם על ראש העיר שאני חושב שהוא עילוי. בסופו של דבר אני כמוסד קוצצתי משנת 2019 ועד לשנה הזאת ב-35% מתקציב הרשות המקומית. אוקיי? אז יכולים לדבר עד מחר על הדברים, בסוף בכסף לא נכנס.

אז תודה רבה לכם. אגב, עיריית באר שבע עשתה עיר תאומה עם עיריית מינכן לא מזמן רק בשביל לסבר את האוזן, בסוף הסיור הם שמו לנו דף שלהם, הם אשכרה גם פירטו את התקציב של עיריית מינכן בנושא התרבות, 232 מיליארד יורו, רק עיריית מינכן.

זה לא אותו גודל אתה יודע ולא אותו עושר.

ולא אותם אתגרים.

אמיתי יעיש בן אוזיליו, מנכ"ל תיאטרון עוטף הנגב.

בוקר טוב אני זוכר שביקרתי אותך יושב הראש בירוחם, ואמרת לי בתפקידי הקודם במועצת התרבות של מפעל הפיס, שיש לך חלום שבמרכז המסחרי בירוחם יהיה נגן רחוב. אחרי חצי שנה הבאנו לשם את פרויקט נגני הרחוב, פעולה כזאת קטנה, פעולה תרבותית קטנה, איזה אדוות היא עושה. היא במרכז היא לא נראית והיא לא מורגשת. פעולה שלנו במקומות שאנחנו נמצאים, אני נמצא בעוטף הנגב, וחבריי גם בגליל וגם בנגב, היא פעולה הרבה יותר משמעותית ואנחנו צריכים לשים על זה את הדגש.

אנחנו צריכים להתייחס למוסדות תרבות כאל מרכזי תרבות. אני היום נאבק על ההישרדות שלי כקבוצה, וגלית יודעת את זה, היא שותפה ועוזרת לי, אבל אנחנו צריכים משב רוח רענן כדי להגדיל את הפעילות שלנו. תושבי העוטף צריכים הרבה יותר מאשר את הפעולות שהמדינה נותנת להם היום במשורה, וצריך להתייחס לזה, אנחנו נמצאים שם על הגדר, וצריך לתת לתושבים האלה הרבה מעבר ולתת להם לחלום, לתת לנו לעשות שם מושבות של אומנים, לפרגן לנו, לתת לנו כוח כדי להעצים את התרבות באזור שלנו.

תודה רבה, דברים מהלב. כפיים זה טוב אבל צריך לתת תקציב תרבותי לעוטף שהוא מוגדל, אנחנו מדברים כל כך הרבה על ההון האנושי והחוסן הקהילתי בעוטף, ואם אנחנו לא מגדילים שם תקציבים לתרבות, אנחנו בבעיה. האמת היא שאפילו משרד הביטחון שלחתי לשם כסף, קראתי לזה פעילות חוסן קהילתי, אבל בפועל זה לייצר חיי תרבות, משמעות, בסביבה שסובלת כל כך הרבה מאירועי חירום ומבצעים.

עכשיו אנחנו רוצים ממש לסכם. יש מישהו בנוכחים שממש רצה לדבר ולא נרשם? היה לו איזה משפט להגיד? פחות או יותר באתם על סיפוקכם. כן בבקשה? מישהו שרצה? ממש דקה אחת.

אז בוקר טוב תודה רבה אדוני יושב הראש, שמי קרן רייש מהמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. דבי הזכירה את זה מקודם, המועצה לשימור אתרים אפשר להגיד פועלת בשני מישורים, אחד לשימור מבנים היסטוריים בעלי חשיבות והשני הוא הנושא של חינוך, חינוך לשימור, אבל גם בעצם ארגון גג ל-200 אתרי מורשת בפריסה ארצית.

אתרי מורשת כמו מוזיאונים, כמו הרבה מוסדות תרבות, הם פה כדי לייצר את הרוח הזאת, את הרוח במפרשים, אבל עוד משהו שאתרי מורשת עושים, אתרי מורשת הם הרבה פעמים בתוך הקהילה, הם בתים בקהילה, ובעצם מתוקף העשייה הזאת, הם מאפשרים גם לחזק את תחושת השייכות והזהות המקומית והזהות הלאומית.

יש לנו מתוך 200 אתרי מורשת בארגון הגג, 70 אתרים הם נמצאים בעצם בנגב ובגליל, בשנים האחרונות יש איזושהי גדילה עם הפרויקט של בתי המייסדים של משרד התרבות, כמו בית המייסדים בירוחם, בשדרות, במעלות, ובעצם אנחנו רואים איך הבתים האלה הם לא רק מוסד שמספר את הסיפור המקומי, הם בעצם הופכים לבית בקהילה להרבה מאוד פעילויות תרבות החל מערב קריאת מגילה ביום העצמאות, דרך אירועי ט"ו בשבט, ובעצם זאת גם יכולה להיות איזושהי דרך לפתור את הבעיה שעלתה פה, וכולנו מכירים, הפריפריה רחוקה. ולא בכל ישוב יש אפשרות להקים עכשיו תיאטרון או איזשהו אולם למופעים, אבל אתר מורשת הוא גם מבנה שכבר קיים ואין צורך עכשיו להשקיע משאבים בבניה של מבנה חדש, וגם זאת אפשרות בעצם לחבר את הקהילה שנמצאת סביב הבית ולהביא את התרבות אליו, כך שהוא בתוך הקהילה.

תודה. אני אומר לך קודם כל העשייה של אתרי המורשת והעשייה שלכם היא ממש משמעותית, ובעצם כמו שאדם עובד על הזהות שלו ובונה זהות ויודע מאיפה הוא בא ויודע לאן הוא הולך, גם עיר וקהילה כשהיא עוסקת בסיפור שלה, בזהות שלה, והופכת אותו לפעילות תרבותית, אז יש לה חוסן קהילתי. ובמובן הזה העיסוק במורשת כבסיס ליזמות תרבותית הוא דרמטי. כן גברתי?

תודה רבה אדוני יושב הראש, אני רק רוצה להציג ממש בקצרה. קודם כל אני מור, אני מנהלת את קואליציית מוסדות תרבות ומורשת בנגב ובגליל, אני גם חברת תנועת תרבות ובעצם אנחנו, לפני שלוש שנים, החלטנו להקים ולייסד את הקואליציה שככה 90% ממנהלי המוסדות שיושבים כאן במעגל הם בעצם חברים של קואליציית מוסדות התרבות בנגב ובגליל באמת מתוך הבנה ומטרה שכל הדברים האלו שנאמרו, וכל הצרכים וכל הנתונים, הכוח שלנו ביחד, כמוסדות מהנגב ומהגליל שמתאגדים ופועלים גם במישור המדיני הפוליטי, וגם במישור של יצירת שיתופי פעולה בשטח, ליצור את הקשרים, ליצור את החיבורים, לחזק אחד את השני, ובעצם להתמודד ביחד גם עם האתגרים וגם עם היתרונות, והיכולות של מה זה אומר להיות בנגב ובגליל? ולא רק במרכז, ולהיות גם קשורים לחינוך, ולמנוף של בעצם כל הפעולה של ההגירה והכלכלה והתיירות, וזו בעצם הסיבה שהקמנו את החיבור ואת ההתאגדות הזאת. תודה רבה על הדיון הזה.

תודה רבה לך מור, אנחנו עוברים לשמוע את מנהל התרבות ואז לסכם את הדיון.

טוב קודם כל תודה רבה לך יושב הראש, ותודה לכם ולכן. מבחינת משרד התרבות והספורט, ברור לנו, בוא נתחיל מהסוף, שעדיין ישנם פערים לצמצם באופן חד משמעי. יחד עם זאת, לאורך השנים, אני שמונה שנים עוד מעט בתפקיד מיכאל, נעשו דברים שיש בהם כדי לשנות ולעזור להבנות מתוך האוכלוסייה למען עצמה, תשתיות תרבות.

אם ניקח לדוגמה את סול, את מרכז המחול החדש שהוקם כיוזמה בתקנת סלע. תקנת סלע, תקנת סל תרבות עירוני, שתודה לאל שזיכה אותי להיות בין הכותבים שלה, אפרופו מדיניותה של השרה רגב בשעתו. אנחנו בעצם נתנו בה שני נדבכים, נדבך אחד זה פסטיבלים בפריפריה, נדבך שני של יוזמות שיכלו להיכנס עם אופק לתקנות המקצועיות.

יש לנו הצלחות מאוד מאוד גדולות בהקשר הזה ובכללם גם פסטיבל אופקים הבינלאומי לתיאטרון ברחוב שמביא לאופקים מכולי עלמא, מכל מדינת ישראל ואף מחוץ למדינת ישראל אורחים רבים. יש שם עשייה מאוד מאוד משגשגת.

רק לסבר את האוזן, כ-55% מתקציב התקנה סלע, מוקצים לפריפריה חד משמעית באופן מובהק, בכוונת מכוונת 35% הוקצו לאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, שכולנו יודעים שהלמ"סים הנמוכים הם בקרבם.

אני רוצה להגיד שאפרופו הנושא של פריפריה יש ענין של הגדרת הפריפריה. אתה ודאי יודע, מיכאל, שחדשות לבקרים משנים את ההגדרה. אנחנו בעבודת מטה לפי מדיניותו של השר מיקי זוהר, שכבן הפריפריה בוודאי מכיר את הפערים באופן אישי ומיידי. אנחנו מגדילים את תקציב תקנת סלע. אנחנו בעבודת מטה לתיקון ודיוק מבחני התמיכה באופן כזה שיינתנו יותר תקציבים לפריפריה. השר מיקי זוהר הביא כ-300 מיליון שקלים תוספת בתקציב האחרון. אנחנו נעשה כדי שהתקנות תדברנה באופן כזה שנוכל כמובן לעזור בצמצום.

אני קוטע אותך לרגע, אנחנו מקדמים בברכה את בית ספר צורים, בית ספר צורים הינו בית ספר לחינוך מיוחד, אלה ילדים שיש להם אתגרים בחיים אבל הם מנצחים את האתגרים האלה כל יום. ולא רק שהם מנצחים, הם גם עובדים ולומדים עם מורה דגול לאזרחות, סביב סוגיות של סביבה. והכינו שתי עבודות בתחום זיהום הסביבה, כתוצאה משימוש בפלסטיק, וזיהום עשיר ממטוסי סילון. אנחנו נזמין נציג של התלמידים ואת המורה, בואו לשולחן פה איתנו, יש פה כיסאות. המורה ותביא נציג או שניים איתך פה לשולחן, ועוד מעט ניתן לכם להגיד כמה מילים. גלית תמשיכי.

אני צריכה להסדיר את הנשימה, כי אני אשת חינוך, ניהלתי שני מוסדות חינוך, וכשאתה מדבר חינוך אתה מהדהד אותי.

תודה.

אז קצת ככה להסדיר את הנשימה ברמה הרגשית. אני חייבת לומר שאנחנו הבנו, מיכאל, לנוכח ניתוח הנתונים והנתונים הם מולי, כ-18% מכלל התקציב במנהל תרבות בחלוקת התמיכות, הוקצו לנגב וגליל, אז ברור לנו שאנחנו צריכים עוד לעשות עבודה.

האחוז הזה על פני שנים, איך הוא?

אז אני אגיד, לפני תקנת סלע, ולפני, מה שנקרא, תיקוני השרה רגב, ולפני דיוקים של השר חילי טרופר, אם בתחילת הדרך ב-2015 היינו במצב עגום לחלוטין כולל גם את יהודה ושומרון אבל כמובן גם נגב וגליל, היינו בסביבות בין 8-10 אחוזים, תלוי איך אתה מפלח את הנתונים. היום אנחנו ב-18%, אנחנו לא הגענו לגן העדן המובטח, ממש לא, אני לא באתי לפה to sweet talk אלא להביא את הדברים כהווייתם.

קודם כל המעבר מ-10% ל-18% הוא מבורך וצריך להמשיך במגמה. אבל האם יש לכם את הניתוח שלכם פר אזרח, ואיך הוא צריך להשתנות? כי בסוף מדינה משקיעה באזרחיה. אני אתן לך דוגמה, בבריאות האזרחים משלמים ביטוח בריאות כולם אותו דבר, בנגב מקבלים חצי בריאות כי חצי מכמות הרופאים האחיות ומיטות האשפוז, ובצפון אותו דבר. ותורים פי 4 פי 5 המתנה בנגב ובגליל.

אני מכירה את זה מקרוב, כי הבן שלי - - - עבר לגור בשדרות.

איזה מדד יש לכם כמשרד שעושה בקרה על אותו צדק חלוקתי לא רק ברמה של אחוז התקציב לנגב ולגליל, אלא פר אזרח מה המצב ולאן פניכם?

אז אתה מרים לנו להנחתה. הוקמה יחידת אסטרטגיה במשרד התרבות והספורט, שהיא בעצם עושה ניתוח של הנתונים. כרגע אין ברשותי. אמרתי לך אני לא גדלתי ב-"חרטטתלנד", אלא מספרת את העובדות כהווייתן, ולכן אין לנו ניתוח כזה. אבל יש לנו ניתוח של צופות וצופים באירועי התרבות בפריפריה, אין ספק שצריך עוד לעשות.

השר מיקי זוהר הורה לעבודת מטה, אם בתיקוני רגב, כך לצורך העניין אני אתן דוגמה, מקום שהוא מוסד תרבות בפריפריה קיבל על עצם המקום, על עצם שהותו בפרמטרים לדוגמה במרכזי הפרינג' 25% מהתקציב בפרמטרים, וגם אם הוא היה עושה הרצות במקום שלו גם היה נחשב כאילו הוא יוצא ממקומו למקומו, וגם אם הוא היה יוצא לפריפריה אחרת היה משופה.

יחד עם זאת מיכאל, הנתונים מראים שאנחנו עדיין חייבם לצמצם את הפערים. יכול מאוד להיות, וככה אנחנו בחשיבה, יחד עם המועצה לתרבות ואומנות, שהיא הסוברנית בעצם להמליץ לשר על מדיניות התרבות, יכול מאוד להיות שאנחנו צריכים לשנות גם את הקופסה, ולראות האם לא רק בפרמטרים once אחרי שנכנסת לתמיכה, אלא אולי אפילו בתנאי הסף לתמיכה, לדרוש מגוף התרבות או מגופי התרבות לקיים מהלכים בתוך הפריפריה.

עכשיו אני אגיד עוד משהו. ישנן לא מעט החלטות ממשלה שעוסקות, למשל בחיזוק העוטף, החלטות ממשלה שעסקו במטולה, החלטות ממשלה שעסקו בירוחם דרך אגב, ובערים אחרות. ברור ששם יש איגום משאבים. אנחנו השכלנו יחד עם נגב גליל להקים שתי תשתיות.

הבעיה בהחלטות ממשלה זה מבורך וזה תוספתי, אבל זה עונתי. בא שנתיים שלוש חמש זה נגמר, זה יכול לעזור בתשתיות אבל תרבות היא דבר שוטף, דבר מתמשך.

בדיוק. ולכן התחלתי מהתקנות השוטפות מיכאל, אבל אני רוצה להתייחס שכשאנחנו בונים ביחד עם נגב גליל לצורך העניין8, קול קורא אנחנו בונים אותו באופן כזה כמו למשל מרכזי המוזיקה שקמו בבאר שבע ובעכו, אנחנו בונים את קול הקורא באופן כזה שיש לו אופק כניסה לתקנות המקצועיות. למה? כי אם לא, אחרי כמה שנים וגם ראינו את זה לפעמים בחממות תרבות, שהם לא נבנו על בסיס מבחני התמיכה, בסופו של דבר הם התרסקו. ולכן אנחנו מבנים יחד עם משרד ממשלתי אחר, או באמצעותנו, מתוך תפיסת עולם שאנחנו רוצים שהגופים הללו יגיעו לתקנות המקצועיות ולא יתרסקו.

עכשיו אני אגיד עוד משהו. מאוד חשוב לנו להגיד שאנחנו עושים בעצם פעולה שהיא דו שלבית. פעולה אחת זה פיתוח תשתיות תרבות וכמובן כל הזמן קשר עם השטח, אגב בתוכנית העבודה שלנו מי שדיברה מה-OECD gל ה-innovation or creator industries, אנחנו עכשיו מעצימים את העוגה, כי כולנו יודעים ומיכאל אתה יודע את זה הרבה יותר טוב ממני, שלצערנו רק שליש אחוז מתקציב המדינה מוקצה לתרבות. מה שאומר שהאחריות עליי כראשת מנהל התרבות והאחריות השר שלנו היא מאוד מאוד גדולה, כי אנחנו צריכים עבור כל שקל שאנחנו מוציאים לחשוב what's in it למדינה? עד כמה זה משרת את המטרות הלאומיות?

המחקרים מוכיחים שהמכפיל לפעולת תרבות, המכפיל הכלכלי הוא בין 1.4-1.6. שווה בנפשך, שעכשיו שנוסדו מוסדות חדשים בעכו ובבאר שבע, כמה המניפה של זה היא לא רק מניפה של מוביליות חברתית, כי כולנו יודעים ששני אמצעים הם מוביליות חברתית, חינוך ותרבות, אלא גם מניפה שהיא מניפה כלכלית. ולכן עבור כל שקל, אנחנו צריכים לחשוב עשר פעמים איך הוא מגיע למי שצריך, למי שצריך משום שניתוח, ואני יודעת את הנתונים.

אז יש לי שאלה, קודם כל אותה יחידת אסטרטגיה שלכם, נניח בעוד 3-4 חודשים. תבואו לפה ותציגו מסקנות ותוכנית עבודה איך לצמצמם פערים במשרד? בתוכנית רב שנתית?

אז אני אגיד, היי, אני סברין חיג'ראת, אני מנהלת האגף. אני חושבת שאנחנו רק עכשיו מקימים את המערך, רמה של BI עד דיגיטציה, אז התהליכים ייקחו לנו לפחות שנה עד להקמה שלהם. אבל תוך כדי אנחנו רוצים להקים את ה-KPI, של מה זה תרבות? איך מודדים את האימפקט של תרבות וספורט. אז זה ייקח לנו קצת זמן אבל אנחנו בכיוון, עכשיו מתחילים ליישם, אחרי אסטרטגיה ארוכה, אז זה הכיוון הראשון שאנחנו גם מתחילים לשאול את עצמנו מהי תרבות? ואיך מודדים את ההצלחה שלה? לראות גם מה פר נפש? מה מגיע בוא נגיד לפריפריה, למגזרים? וכל הניתוחים שאנחנו עושים.

אז אם את אומרת שלוקח לכם שנה להקים, לא נוכל לחכות לכם. כי הפערים גדולים מידי בשביל שנחכה לדבר הזה.

אני חייבת להגיד שיש לי שני מהלכים מקבילים שאנחנו רוצים להקים. אחד, הקמת התשתיות הארוכות טווח, ודבר השני אנחנו מביאים אנליסטים שהם ינתחו את המצב הקודם.

זה טוב ויפה וזה נשמע יסודי, אבל זה לוקח שנה.

טווח קצר.

והפערים הם פי חמש פר משתתף, זה לא פר אזרח. אני לא יכול לחכות שנה לעבודה תכנונית. זה לא תשובה. וגם מיקי זוהר לא יקבל את התשובה הזאת. לשר התרבות יש שנה-שנתיים על הכיסא יגידו לו שבעוד שנה תהיה בקשר, לא נראה לי שהוא יאהב את זה.

אנחנו נציג בפני הועדה, מיכאל, אחרי שנסיים את עבודת המטה של תיקון מבחני התמיכה, כמו גם תיקופו של מבחן סלע שהוא מאוד משמעותי.

למה לא להעמיק את סלע? הסלע קיים, למה לא להגדיל ולהעמיק?

זה בדיוק מה שאנחנו עושים. השר מיקי זוהר, בדיור הרמת לנו להנחתה.

אבל הוא לא קיבל תקציב תוספתי. סך התקציב השנה לא גדל השנה בתרבות, חבל.

סך התקציב גדל לפי הנתונים שברשותי, אבל אני חייבת לומר לך שתהיה הגדלה של 20 מיליון שקלים של סלע. אנחנו מטייבים את ההגדרה בסלע, משום שסלע בהגדרתו הנוכחית נותן מענה ל-184 רשויות בפריפריה וכולנו יודעים שסך הכל הרשויות שהם פריפריה גיאוגרפית זה - - -

גלית יש לנו רק להתייחס לתלמידים, אני רוצה קצת זמן ולסכם מה עם הקרקס?

זהו, בדיוק, גרנד פינאלה. טוב, לראשונה בשנה הקודמת, משרד התרבות והספורט הקים בתחום אומנות במרחב הציבורי שכוללת קרקס כתחום דעת שייתמך על ידי המשרד בשני מישורים. האחד בקרן ליוצרות ויוצרים עצמאיים, והשני בנושא של רוח תרבות שמתוקצבת על ידינו, ומופעלת על ידי החברה למתנ"סים, ששם מסובסדים אירועים שכוללים גם קרקס.

ידעת את זה?

כן הוא יודע כי הוא קיבל ממני משנה בהעמקה.

אבל הוא לא קיבל את הכסף עדיין. עד היום לא הבאת כסף מהממשלה.

רגע שני, אני דיברתי על נדבך נוסף, נדבק נוסף זה תקנת בתי הספר.

יש רק קרקס אחד בארץ?

שני קרקסים מקצועיים.

אחד במצפה?

והשני בפלורנטין.

לא לא, שם זה מרכז קרקס, השני בעין שמר בקרקס שבזי.

אז מה יהיה גלית? יהיה קרקס בישראל?

קודם כל יש קרקס בישראל - -

כן, אבל בתמיכת ממשלה?

- - ובית הספר יוכל להיתמך בהינתן שהוא יעמוד בתבחינים. יש תקנה מקצועית, אנשי שידכתי בין אדם לבין מנהל המחלקה שלי, מי שמכיר אותי יודע שאני מאוד מאוד נחושה מיכאל, ומאוד בת הפריפריה.

הנה הרווחת את הפעילות שלך, למה? כי הוא מנומס, הוא מדבר אידיאולוגיה, הוא בכלל לא מדבר על כסף. אבל אני צריך לדבר.

אני רוצה להגיד משהו, מי שדיברו קודם כל על תקנים אז אני רוצה להגיד משהו. כשאנחנו הקמנו תקנת סלע תקדימית ב-2016, אני הייתי לבדי בתקנה. והצלחנו להגיע ל-100% הגשות. אתה יודע למה? כי בשוכבך ובקומך, ובלכתך בדרך אתה זוכר את הפריפריה.

מקסים.

תודה רבה.

זה don’t call us, we call you, זה לא לחכות. אבל לגבי תקנים, תראי למשל, מנהל תחום הנוער ברשויות, בסוף המדינה מביאה 60, 70 אחוז, 80 אחוזים מהכסף. אבל באמת בלי שלעיר יהיה אחד שיהיה יזם תרבות או רכז תרבות זו בעיה, ישובים קטנים יכולים להיות עם אדם עם משכורת צנועה, אבל אם אין אחד כזה בעיר העיר בבעיה. וצריך לחשוב מה לעשות.

גם בעניין הזה התחלנו בשנה הקודמת, מיזם עם שותפויות רוטשילד ועם קבוצות אחרות, תוכנית בשם היצע תרבות שבעצם המטרה שלה להגדיר את התרבות כפרופסיה.

מיכאל אפשר להתייחס רגע?

נו כבר סיימנו לנגה, כבר הכסף בדרך אליך, כל מילה שלך מיותרת. אני אומר לך לא כדאי, משפט סיום, גלית.

אז קודם כל אני רוצה להגיד שיש לנו עוד הרבה עבודה לעשות. אני אשמח להופיע בפני הוועדה שלך, מיכאל, כאשר אנחנו

בוא נקבע עוד חמישה חודשים, מדיניות השר אם השר יוכל לכבד אותנו, איזה הסטות, איזה שינויים, אלו הגדלות, זה יהיה מצוין. בסדר? אני מאוד מעריך את שר התרבות גם מניסיון קודם שלי איתו, אני גם אפרט בהמשך. אבל אנחנו עושים פאוזה חינוכית, ואני מבקש מהמורה של בית ספר צורים לאזרחות, המורה, תגיד לנו כמה מילים על המיזם. ואז ניתן לתלמידות לדבר. תציג את עצמך לפרוטוקול.

אהלן, לי קוראים יוני רוזנפלד, אני מורה לאזרחות בבית ספר צורים. במסגרת מטלת ביצוע שאנחנו עושים בעבודה באזרחות, התלמידים בוחרים נושא שמעצבן אותם. והתלמידים שלנו בחרו לבחור בזיהום האוויר. אחד כתוצאה ממטוסי סילון, קוראים לזה זיהום עשיר, והשני זיהום הפלסטיק, אנחנו משתשים המון בפלסטיק, אנחנו מטפלים לא נכון בפלסטיק. לא מזמן הייתה ועידה שדיברה בנושא הזה.

אנחנו יודעים שגם המטמנות, והזיהום הוא בדרך כלל בישובים של הפריפריה והתלמידים חקרו את הנושא, הזה אספו סקירה ספרותית, ביצעו שאלון מחקר מה עמדות הציבור לגבי תפיסת בנושא זיהום הפלסטיק? וגיבשו איזשהו רעיון איך אפשר לטפל בפסולת.

אז המיזם הזה הוא חלק מהבאתם לכנסת? אתה מחבר אותם לכנסת?

בדיוק, כן.

יפה מאוד. אז קודם כל תודה לך כמורה שיוזם חדשנות, ומגיע לכנסת, ומתייחס לתלמידים שלו באופן שווה, ונותן להם לפרוץ את התקרה. אז אולי מישהי מהתלמידות רוצה להציג את עצמה ולספר משהו? לא להתבייש אנחנו איתכם, לאט לאט, ברגוע. בואי קחי את המיקרופון. תגידי כמה דברים גם על עצמך ואז על הפרויקט ועל המורה אם את רוצה גם.

היי, קוראים לי מיכל, אני והקבוצה שלי עשינו את העבודה על זיהום הפלסטיק. בעצם מאוד מאוד מפריע לנו איך שהפלסטיק משפיע על המדינה ומזהם ועם השנים רק עולה וגובר השימוש, וכמובן שהפלסטיק מתכלה באופן מאוד מאוד איטי והוא רק עולה וגובר. ואנחנו בעצם חקרנו על הנושא, וניסינו למצוא פתרונות שיכולים להועיל בבעיה. אז אנחנו, מה שעשינו בעבודה שלנו, בעצם חקרנו על הנושא, עשינו סקירה, שאלון עם הרבה שאלות, ש-104 אנשים בדיוק ענו עליהם, ומצאנו וחקרנו על כל מיני פתרונות.

תני דוגמה של פתרונות שהצעתם. נתנו שני פתרונות פתרון א' פתרון ב'.

פתרון אחד נגיד שאנחנו מצאנו זה בעצם שיש דו"ח מסוים, שהראה שאפשר ליצור דלק מצמחים שמתוכו אפשר ליצר, סוג של להשתמש בדלק הזה במקום.

אנחנו נביא את שרת הסביבה סילמן שתשמע את הפתרון.

ניתן לעוד ילדה להגיד משהו. גם על עצם ההשתתפות, לא חייב את העבודה עצמה. מה זה עושה לכם להיות חלק מהפרויקט הזה? מה זה עושה לכם לכתוב עבודה כזאת? לבוא לכנסת? כן? מה קורה? איך קוראים לך?

אופיר. גם ליה פה.

ליה אז בואי תתקרבי, תעשה לה מקום, אופיר וליה מאיפה אתם?

מכפר סבא.

אתן אוהבות את בית הספר הזה?

כן.

למה?

הוא מיוחד.

ומה עשה לכם להיות חלק מהפרויקט הזה? מה המשמעות שלו מבחינתכם?

הוא גרם לי להרגיש שאנחנו גם לקחת חלק. גם אם זה חלק קטן ולאו דווקא כזה משמעותי.

מה קטן? אתם בכנסת ישראל בשידור חי, אתם חלק גדול. סילמן שרת הסביבה צופה בזה. אומרת איך לא ידעתי שהם פה? בבקשה תמשיכי.

ואני חושבת שמספיק ששלושה תלמידים עשו עבודה והעלו לעצמם את המודעות לזה, אז זה כבר שיפור מאוד גדול.

מאז העמותה התחילו להביא את הסנדוויצ'ים בקופסאות ולא בשקיות.

כן? אז הם לא רק מדברים החבר'ה האלה, הם עושים. שינוי מתחיל בבית. תגידו, אבל כתוב פה שיש את הטיסות שזה מזהם, אתם תטוסו פחות לחוץ לארץ? זה כבר קשה יותר לקבל החלטה.

אני חושבת שיותר התמקדנו בזיהום אוויר ממטוסים פרטיים, כי אי אפשר פשוט להפסיק לטוס, אי אפשר להפסיק לטוס במטוסים מסחריים.

את רוצה לטוס במטוס עם פאנלים פוטו-וולטאים? יש מטוס כזה שעובד על אנרגיה סולרית, הוא הקיף את העולם רק הוא עדין לא יציב.

התעסקנו יותר במטוסים פרטיים לא מטוסים מסחריים.

יפה. אופיר וליה. מה את רוצה להגיד ליה? משהו שאופיר לא אמרה? מה זה עושה לך להיות חלק מהפרויקט הזה?

זה מרגיש מאוד חשוב. אני חושבת שחשוב שאני אציין למה הצעתי את הרעיון לקבוצה? הצעתי אותו כי אנחנו כאנשים, גם כשהייתי יותר ביסודי דיברו על התחממות גלובלית, דיברו על ההשפעות של כל התעשיות והדברים המזהמים, ואני בתור ילדה קטנה אני לא יודעת כל כך מה לעשות עם זה.

והשנים עברו, ואז אני מתחילה לשמוע, כאילו אני כבן אדם, מכניסים לנו לבית הספר כל מיני, היה לנו פח מחזור קטן ואז תשימו את האוכל שם ואת האוכל האורגני, ואז אנחנו מנסים לעשות מה שאנחנו יכולים, ואז אני נתקלת במידע שטיסה של כמה דקות, ההשפעה שהיא עושה על כדור הארץ היא כל כך גדולה, ואז אני לא יודעת מה אני כבן אדם יכול לעשות?

יפה. את אומרת שאם אנחנו כנים עם עצמנו, צריכים לשאול שאלות לא נעימות, כמו לעלות על מטוסים ואיך מקטינים את הפליטה של מטוסים? אז תודה רבה, תודה רבה ליוני המורה ולתלמידות האמיצות שדיברו. אבל לכל התלמידים המדהימים מבית ספר צורים, תודה רבה.

אתם יודעים, אבן צור זו האבן אחת הכי חזקות שיש, וכשלוקחים ממנה שבר, היא הופכת לסכין. ראשי החץ של האדם הקדמון נעשו מאבן צור, אז אתם צורים, אתם עוצמתיים אתם. אגב אבן צור גם ממנה הדליקו את האש בפעם הראשונה. אז אתם ממש אש בוערת. אז תודה רבה לכיתה, אנחנו מסכמים את הדיון.

אני אתחיל דווקא בדבר פחות טוב. משרד החינוך לא העמיד כאן נציג ולא את נציגי סל תרבות, מעבר לזה שזה ביזוי הכנסת, והתייחסות לא רצינית לדיון כזה, אל עף שנציגי סל תרבות הוזמנו לכאן, הם בחרו שלא להיות. אני בטוח שזה לא על דעתו של השר קיש והוא יידרש לעשות בדק בית איך נציגיו לא מגיעים לדיון כזה? כל שכן שאנחנו שומעים נתון שבו הפרויקטים של סל תרבות, רובם מיוצרים במרכז הארץ, ומוסעים אל הנגב ואל הגליל, במקום שרוב היצירה התרבותית תהיה של תושבי הנגב וגם צריכה תרבותית מהמרכז, אבל להפוך את הפירמידה. אז אנחנו נותנים הערה שלילית לסל תרבות, גם על היעדרות וביזוי הכנסת וגם על המבנה התקציבי שלהם, שבו רוב הכסף נוצר ומושקע ביזמות תרבותית במרכז והקניה היא בנגב ובגליל. הדבר הזה צריך להשתנות. שר החינוך דיבר על שוויון הזדמנויות כנושא מרכזי שלו. הנה נושא מרכזי שאתה יכול לנגוע בו ולצמצם פערים בנגב ובגליל.

לגבי משרד התרבות, המגמה שבה עברו מ-10% השקעות בנגב ובגליל, ל-18% על פי הצהרת המשרד, היא מגמה חיובית. שותפים לה שרים רבים, השרה רגב וחיליק טרופר, וגם מיקי הם בראש הזה של צמצום פערים, אבל גם היסטורית גם אחרים היו בדבר הזה, ולכולם זכויות יסוד. עדיין ה-18% הוא לא מספק ועדיין הפער של השקעה פר נפש בנגב ובגליל לא יכולה להיות פי חמישה ושישה בתל אביב ביחס לתושבי הנגב והגליל. זה פער בלתי מתקבל על הדעת. ואנחנו רשמנו לפנינו את התחייבות המשרד להתאמץ בנושא הזה.

שר התרבות היה חבר כנסת צעיר בכנסת ישראל והקים ועדת משנה ראשונה אי פעם שנקראה הוועדה לצדק חלוקתי. זאת הוועדה של מיקי זוהר. ואני זכיתי להופיע בה ראשון גם במאבק על צדק חלוקתי בחינוך בצעדת השוויון, וגם במאבק על צדק חלוקתי בגבולות. אבל שר התרבות מיקי זוהר מכיר תרבות מהבית, יודע את אתגרי היזמים התרבותיים בנגב ובגליל, ואנחנו מצפים וסומכים עליו שהוא יעשה מעשים דרמטיים לצמצום פערים ביחס של הנגב והגליל אל מול מרכז הארץ בתקציבים.

אנחנו נזמן בעוד כמה חודשים דיון מעקב ונזמין את השר בעצמו להציג לנו איזה הסטות תקציב, הגדלות תקציב, ואיזה תוכנית רב שנתית הוא מבצע כדי לתקצב טוב יותר את הנגב ואת הגליל. אנחנו מודים לשרה אורית סטרוק, שרת ההתיישבות על ההגעה לכאן ועל ההצהרה הכללית שלה שהיא תעצים את הקהילות הצעירות של בני המקום וחדשים, שהגיעו לנגב ולגליל כבסיס ליזמות תרבותית ויזמות קהילתית שמבוססת על סיפור מקומי וגאווה מקומית ויצירה מקומית, גם מול משרד ההתיישבות תבצע מעקב ונזמן אותם בעוד מספר חודשים.

שר הנגב והגליל, השר וסרלאוף עוד חייב לי תשובה על אלקסלסי, האם הגדילו את המספר של המיליונים לתרבות בנגב ובגליל בתקציב הקיים?

לצערי לא קיבלתי תשובה על השקל, אבל הבנתי שהתקציב הוגדל.

הוגדל, אבל לא על השקל. אנחנו נזמן אתכם להציג לנו מפורט את ההשקעות בתרבות, בעוד כמה חודשים, אנחנו מבקשים מכם להסיט ולהגדיל כמה שיותר לעולמות האלה, לקהילות הצעירות, לקהילות המקומיות, לפרויקטים תרבותיים שמחוללים שינוי בקהילה, שיוצרים עוגן שנתי של הגעה גם של משתתפים מחוץ לאותה קהילה. הדבר הזה משנה תדמית, יוצר גאוות מקום, בונה סיפור חדש למקומות, והשר מבין את הנושא הזה.

נבצע מעקב על כל הדברים שנאמרו כאן, אני מודה למשתתפים, לתנועת תרבות, לכל הקהילות שמובילות את הסוגייה התרבותית, גם לראשי הארגונים ולנציגי משרדי הממשלה, היה פה דיון עם נוכחות יפה ועם מיקוד טוב, והמבחן יהיה מבחן הביצוע והתוצאה. אז אנחנו נעשה מעקב על הדיון הזה בפורמט הזה בעוד כמה חודשים. תודה רבה לכולם, אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 11:01.