פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



32
ישיבה משותפת של ועדת החינוך התרבות והספורט
והוועדה לזכויות הילד
13/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 25
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
פרוטוקול מס' 8
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שני, כ' באדר התשפ"ג (13 במרץ 2023), שעה 12:00

מעבר החינוך לגיל הרך למשרד החינוך

חברי הוועדה: יוסף טייב – יושב-ראש ועדת חינוך
אלי דלל – יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד
דבי ביטון
סימון דוידסון
יבגני סובה
לימור סון הר מלך
יפעת שאשא ביטון
קטי קטרין שטרית
מיכל שיר סגמן
עאידה תומא סלימאן

שרית חאיק שפיגלשטיין - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד החינוך

נועה צור - פרוייקטורית בכירה - מעונות היום, משרד החינוך

אייל גינגולד - עוזר ראשי מעונות יום, לשכת יעוץ משפטי, משרד החינוך

גור רוזנבלט - מנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה, משרד החינוך

נועה שוקרון - רכזת תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

ענת אלבס - מנהלת תחום ועדות מקומיות, משרד הפנים

מריה רבינוביץ' - חוקרת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מיכל בק - המועצה לשלום הילד

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי

חנן דגן - מנכ"ל, איחוד גני הילדים

ולרי זילכה - רכזת פורום ארגונים והורים למען ילדים עם, בית איזי שפירא

יניב בר אור - מנכ"ל, התאחדות מעונות היום

קרן אוחנה איוס - מנכ"ל, חיבה - איגוד גני הילדים הפרטיים

יערה שילה - מומחית בגיל הרך, מכללות

דורית חזן - יו"ר, ארגון הגננות

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל, איגוד מורים עולים

יעל וייס-ריינד - מנהלת העמותה, ארגון "אופק לילדינו"

מור דקל - מנכ"לית, העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך

סינטיה כהן - מנהלת תחום הגיל הרך בתקצ, התנועה הקיבוצית

שרית סילברמן - חוקרת בכירה, מרכז טאוב

חגית פאר - יושבת ראש נעמת, נעמת

טלי ניר - מנכ"לית, עמותת 121

אינסה ליאחוביצקי - רכזת גיל הרך, איגוד מורים עולים

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל, איגוד מורים עולים

שירן יחיא - ס' יו"ר, ארגון ההורים הירושלמי

רויטל לן כהן - צוות ניהול, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

שירלי אברמוביץ - מנהלת מעון, הקואליציה לחינוך מלידה

דנית ברביבאי - מנכ״לית פורום מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל

עאדלה אוסטא דדן - מנהלת גיל הרך

עולא פחראלדין - מנכ"ל עמותת ינבוע

מיטל בק - מנהלת תחום חינוך

אלה כהן - מנכ"לית

ערן צימרין - נשיא האגודה להגנת הילד

צמרת אביבי - מנכ"ל העשרה וחוגים

יפעת שאשא ביטון - חברת כנסת

נירה לאמעי – יועצת משפטית של הוועדה לזכויות הילד

יהודית גידלי – מנהלת ועדת החינוך, התרבות והספורט
תמי ברנע – מנהלת הוועדה לזכויות הילד

אתי בן-שמחון



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

מעבר החינוך לגיל הרך למשרד החינוך

שלום לכולם, צהריים טובים, אנחנו מתחילים בוועדה משותפת, יחד כמובן עם יושב-ראש ועדת החינוך, חברי וידידי, חבר הכנסת יוסף טייב. אנחנו בדיון המשותף הזה בין שתי הוועדות. מה שחשוב לנו, זה לנסות לתאם בין הוועדות לגבי הנושא של המעקב על החינוך לגיל הרך שבעצם עובר לאחריות משרד החינוך. אני מקווה שיהיה לנו פה דיון פורה עם החלטות לטובת ילדי ישראל. בבקשה.

בבקשה, מריה, חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת. יש מצגת.

צהריים טובים, תודה רבה לכם יושבי ראש הוועדות, אני מהמרכז למחקר והמידע של הכנסת. אני אציג בקצרה את הממצאים של המסמך שאנחנו הגשנו לקראת הדיון על יישום רפורמת הגיל הרך במערכת החינוך. אני לא אכנס לפרטים של המעבר עצמו, אבל כפי שכבר יושב-ראש הוועדה ציין, בינואר 2022, עבר תחום הפיקוח על מעונות יום לפעוטות למשרד החינוך, וככה גם יישום חוק הפיקוח על המעונות האלה. אנחנו מדברים פה על המעונות שבהם יש שבעה או יותר פעוטות. ככה בעצם משרד החינוך והמדינה מייצרים עכשיו רצף של מענים מפוקחים ואיכותיים לילדים מגיל לידה עד גיל 18.

בקצרה, על עיקרי הרפורמה שהיא כוללת כמה רכיבים עיקריים. פה ציינתי כמה מרכזיים, ויש עוד במסמך שלנו. אתם תוכלו לראות. קודם כל, במסגרת הרפורמה, משרד החינוך מתכוון לשפר את התקינה במסגרות – יחס ילד למטפלת, להקטין את מספר הילדים למטפלת אחת. להפוך את המסגרות האלה ליותר זמינות, להגדיל את ההיצע של המסגרות שהיום הן פחות נגישות בחלק מקבוצות האוכלוסייה, למשל, באוכלוסייה הערבית. לתת הכשרה מקצועית לצוותים במסגרות, ולתת ליווי מקצועי לצוותים, וכמובן, לבנות את מערך הפיקוח.

זה כולל מגילאי שלוש ומטה. רק על מעונות יום מגילאי שלוש ומטה.

משרד החינוך גם יצא עם יוזמה עם קול קורא לתפקיד חדש ברשויות המקומיות לגיל הרך, וכבר 225 רשויות נענו לכך, והם מקימים את התפקיד. אז בעצם יהיה רכז גיל הרך בכל רשות שהוא ירכז את תחום הפעילות עבור ילדים - מסגרות לילדים מגיל לידה עד כיתה א'. במסגרת הזו גם ייעשה בהמשך מיפוי של כל המסגרות שפועלות היום.

כאן אתם יכולים לראות את הפירוט של המסגרות – מעונות יום לפעוטות עד גיל שלוש שיש בהם שבעה או יותר פעוטות, שהם מוכרים היום ופועלים תחת הפיקוח של משרד החינוך. אנחנו מדברים על שני סוגים של המסגרות. סך הכול זה - 4,421 מסגרות. סוג ראשון של המסגרות, זה מעונות סמל כפי שכולם יודעים, שיש בהם סבסוד של המדינה במחירים מפוקחים, הם היו לפני מעבר תחת פיקוח של משרד החינוך, וזרוע העבודה של משרד הכלכלה. פועלות היום ברישיון קבוע – כ-1,300 מסגרות. סך הכול קיבלו לקבל רישיון – כ-2,240 מעונות, זאת אומרת, יש עוד חלק מהמעונות, כמעט קרוב ל-1,000 שעוד לא קיבלו רישיון קבוע. במסגרות האלה אנחנו יודעים שמתחנכים לפחות - כ-120 אלף פעוטות. למה לפחות? כי אנחנו יודעים רק על הפעוטות שהם קיבלו סבסוד מהמדינה, לא יודעים על כולם. אבל סך הכול בשנה שעברה - היו 145 אלף מקומות מאושרים במעונות האלה.

חלק השני – מעונות פרטיים. מעונות פרטיים שנכנסו תחת הפיקוח של משרד החינוך. נכון להיום זה כ-2,200, ביקשו רישיון – כ-1,300 קיבלו רישיון קבוע, כל השאר עדיין נמצאים בתהליכים. לגבי המסגרות האלה, אין לנו נתונים על מספר הילדים בהם, לא נעשה רישום. וגם מה שאנחנו לא יודעים, זה כמה עוד מסגרות פרטיות יש במדינת ישראל שלא נכנסו בעצם.

איך מתבצע התהליך? פונים אלינו.

הם אמורים לפנות למשרד החינוך.

הם פונים למשרד החינוך, זאת אומרת, אין פנייה יזומה של המשרד אליהם.

יש. במסגרת הפיקוח והמפקחים, יש גם איזשהו תהליך יזום של משרד החינוך שהם בעצם פונים למסגרת ובודקים אם היא פועלת ברישיון או לא.

סמל זה רשתות?

כן. סמל זה רשתות.

משרד החינוך, יש לנו - - -

תגדירי סמל. את אומרת שרשתות - - -

לא רק רשתות, גם רשויות מקומיות מפעילות את המסגרות.

תגדירי מה זה סמל.

מה זה סמל? בעצם, המסגרת שעמדה בקריטריונים שנקבעו עוד בעבר על-ידי זרוע העבודה במשרד הכלכלה, הם עמדו בקריטריונים, ביקשו הכרה, וקיבלו תרומה הזאת – סבסוד ומימון, יש שם מחיר מפוקח.

כלומר, קריטריונים מחמירים מבחינת בינוי, בטיחות, הם עובדים ברף מאוד גבוה.

תמיד קראנו להם מסגרות מוכרות.

יש הגבלה שם על מספר הילדים?

יש, זה גם הגבלה על-פי חוק. על-פי חוק והתקנות של חוק הפיקוח יש הגבלה.

הגבלה עם צפיפות הכי נוראית מכל מדינות המערב זו ההגבלה.

אני רוצה להבין דבר אחד - איך אנחנו מגיעים לאותו מספר של סמל, או בלי סמל, או פרטיים בלי סמל? יש איזשהו מערך פיקוח נכון? מערך הפיקוח הזה נמצא ברווחה, במשרד העבודה? משרד החינוך.

במשרד החינוך.

כמה מפקחים יש לנו?

בבקשה, השקף הבא.

זה בעצם מערך הפיקוח שקיים השנה במשרד החינוך. המעבר נעשה בינואר 22, וזה מערך הפיקוח שקיים. סך הכול יש 73 בעלי תפקידים במערך זה שמתוכם 43 מפקחות חינוך טיפול, זה מפקחות מקצועיות שיש להן הכשרה בתחום החינוך.

כלל ארצי. מדהים.

בגלל זה האלימות חוגגת, והרבה דברים אנחנו מפספסים. יותר פיקוח – יותר עיניים בוחנות היה יכול להימנע, זו דעתי עם כל הכבוד. מפקחת, לא יזיק לה גם אם תסתכל על מצלמות ותבין מה קורה, אולי תשב עם הסייעות שם ותשאל אם יש משהו מוזר, זה פיקוח לדעתי.

חברים, לפי המצב פה כרגע בוועדה, אני מבקש. אני פשוט הולך להביא לפה יותר מפקחים עכשיו כדי שיהיה סדר בוועדה. אני מעביר כרגע לחבר הכנסת יוסף טייב, אני יוצא להפסקה של 15 דקות, ואני חוזר עם המפקחים שלי.

בבקשה.

יש לנו 43 מפקחות שהן עובדות משרד החינוך. בנוסף לכך, יש 18 בקרי רישוי שהם בעצם המפקחים שעברו מזרוע העבודה משרד הכלכלה והם עובדים גם כן בפיקוח. יש עוד חמישה ממונה בטיחות ושבעה יועצי בטיחות חיצוניים במשרד החינוך, אז סך הכול הגענו ל-73 בעלי תפקידים. חשוב לציין, שכאשר אושרה הרפורמה ב-2022, משרד החינוך בעצם תכנן, והוא מתכנן את זה עד היום, להרחיב את המצע של המפקחים. אז מפקחות הוא רוצה שיהיו 105 מפקחים, וגם תוספת של עוד 100 בקרים חיצונים מוסמכים. זאת אומרת, סך הכול אנחנו מגיעים פה למערך הפיקוח שאמור להיות על-פי משרד החינוך יותר מ-200 איש, והיום בפועל יש לנו רק כשליש מהרצוי.

אבל כתוב שיש רק 43 מפקחות, ופה כתבתם הכפלה מ-54 ל-105. איפשהו יש תשע שהלכו לאיבוד.

זה התכנון.

נכון. תשע עוד הלכו לאיבוד, וגם יש עדיין מחסור. בטח משרד החינוך יוכל להתייחס לנקודה הזאת.

בהתאם למערך הפיקוח שאנחנו מציגים, אנחנו מציגים גם תוצאות של הפיקוח שנעשה עד היום, אתם יכולים לראות את זה בשקף הזה במהלך 2022, זה בעצם שנה ראשונה של הפיקוח של משרד החינוך. נערכו 1,100 בקרות במעונות יום. אתם יכולים לראות למטה פירוט של התוצאות של הבקרות האלה. 242 מטפלות בעלות רישום פלילי שנמצאו במסגרת הפיקוח הזה, והם הוצאו מהמעונות, חשוב לציין. הביקורת נעשתה בכל המעונות. זאת אומרת, במהלך הביקורת הזאת גם מצאו מעונות שהם פועלים בלי רישיון – כ-250, אבל משרד החינוך יוכל להתייחס. ניתנו 24 צווי הפסקת פעילות מעון מינהליים, ניתנו 38 מכתבי התראה. ויותר מ-550 מקרים בעצם ניתנה סמכות למפקח לפתוח ולהשתמש בחומרים של המצלמות בגלל שהיה מצב של סכנה לבריאות ובטיחות של הילדים.

בשקף הבא תוכלו לראות את הנושא של שיפור התקינה. כפי שאמרתי, זה אחד הרכיבים של הרפורמה שמשרד החינוך מתכוון לשפר תקינה, וגם מופיע בתקנות חוק הפיקוח.

אמרת שהיו 241 בקרות.

1,100.

סליחה, טעות שלי.

זה עניין שיפור התקינה. בעצם, עניין שיפור התקינה הוא מצוין גם בתקנות של חוק הפיקוח שהותקנו ב-2021, שמיום הפרסום של התקנות, בעצם, הממונה על התחום יוכל לשקול שנה וחצי אחרי זה, שיפור התקינה, ולכך מתכוון גם משרד החינוך. בטור השמאלי אפשר לראות את התקינה המשופרת שהייתה מתוכננת לשנת הלימודים הנוכחית. למיטב הבנתי, זה לא קרה, אנחנו עדיין באותה תקינה כפי שהיא הייתה קודם, תקינה פחות טובה.

החוק לא מדבר על כל המסגרות, אלא רק על המעונות סמל, לא בכל הגנים.

מדברים על כל הגנים.

התקנות לפי חוק הפיקוח מדברות על כל מסגרת של שבעה ומעלה.

יש פה יועצת משפטית.

מבחינת הפרטים מדובר בתוספת לכל מעון של שלוש כיתות בחצי מיליון שקל לכל מעון בשנה.

לא נכנסנו פה לדיון. נירה, אם תוכלי לבדוק את זה. תודה רבה.

אמרתי את מה שאמרתי.

אז זה נבדק. בבקשה.

מה שכן עוד חשוב לציין כאן שמשרד החינוך כן מתכוון לשפר את התקינה. מצד שני, אנחנו יודעים, והיה כבר דיון פה בוועדה על המחסור בכוח אדם במסגרות שהוא מחסור מאוד גדול, אקוטי, ויש אלפי מטפלות חסרות, זה על-פי הדיווחים כאן מהשטח.

נעבור לשקף הבא. אני לא אפרט את כל הרכיבים ואת כל עיקרי הרפורמה, אני רק אגיד שכן, כמו שכבר אמרתי, אנחנו הרחבנו במסמך על המחסור בכוח אדם. אנחנו גם כתבנו על אבחון תעריפי מסגרות בעלות סמל איפה שהמחירים מפוקחים. ועדת מחירים כבר קבעה שצריך להגדיל את התעריף, אבל עדיין אין אישור רשמי של הממשלה. סוגיה נוספת, מתן היתר שימוש חורג במבנה מגורים לצורך הפעלת מעון יום. ההסדר הזה נקבע כאן בוועדת החינוך ב-2021, אבל מהשטח אנחנו שומעים קולות לכך שהוא לא מיושם עד הסוף.

ברשותכם, שקופית אחרונה, כאן בעצם אנחנו מדברים על פיצול מערכות. נכון שכל מעונות היום בהם יש שבעה פעוטות או יותר הם נכנסו תחת הפיקוח של משרד החינוך. מצד שני, ולצד זה, מישהו שאחראי על הסבסוד מסגרות סמל, זה עדיין משרד הכלכלה. משרד הכלכלה גם אחראי על מתן עדיפות לכניסה למעון זה לילדים. יש את הפיקוח של משרד החינוך, אבל עניין העלויות וכניסה למעון זה משרד הכלכלה. יש גורם נוסף, שזה משרד הרווחה שהוא בעצם נותן אישור כניסה למעונות האלה לילדים בסיכון על פי חוק פעוטות וסיכון. אנחנו עוד לא דיברנו על מעונות יום שיקומיים לילדים עם מוגבלות. בשנה שעברה פעלו כ-140 מעונות יום שיקומיים בהם מתחנכים יותר מ-3,300 ילדים עם מוגבלות. המעונות האלה נמצאים תחת הפיקוח, ואחראים עליהם זה משרד הרווחה בשיתוף עם משרד הבריאות.

במערכת החינוך לילדים בני שלוש המצב הוא לא כזה, כולם נמצאים תחת אותה מערכת של משרד החינוך. גם כאן יש פיצולים, ואז אנחנו מגיעים לנושא של משפחתונים שזה עוד סוג של המסגרות, שהמסגרות הן משפחתונים בהן יש פחות משבעה פעוטות, הן לא תחת חוק הפיקוח. יש היום בערך כ-3,600 משפחתונים שהם בפיקוח של משרד הכלכלה, והם קובעים שם את הסבסוד ואת הזכאות לתשלום. אבל יש גם משפחתונים שהם - - -

מורחבים. יש משפחתונים מורחבים שנופלים בין הכיסאות שיש להם עשרה ילדים, והם לא נמצאים מחוץ לחוק, אבל גם משרד החינוך לא קיבל אחריות עליהם.

לא מכירה את הסוג הזה של המסגרות.

משפחתון מורחב, זה משפחתון של שתי מטפלות בבניין אחד, במקום אחד שיש לו עשרה ילדים. משרד החינוך סירב בשנה שעברה לקבל אחריות עליהם כי הם רחוקים מהסטנדרטים ומהחוקים.

רק דייקתי פה. יש פה בלבול עם הכינוי משפחתון אל מול מה שאומר החוק. החוק מדבר על כל מסגרת שיש בה שבעה פעוטות ומעלה. זה לא משנה אם קוראים לזה משפחתון, מעון או כל דבר אחר. צריך להבחין בין המסגרות הללו לבין מסגרות שהן שבעה פעוטות ומטה, ואז באמת הן לא נמצאות תחת הפיקוח של משרד החינוך.

תודה, יפעת.

משרד החינוך ברשותכם, אם נוכל לקבל את הסקירה שלכם מבחינתכם, ואם אתם יכולים להתייחס גם לסיפור של התקינה. ניקח דוגמה של תינוקות עד 15 חודשים – אחד לחמישה, שבעיקרון, היה אמור להתחיל מאחד לארבעה.

לתינוקות עד גיל 15 חודשים, זה אחד לחמישה, עד גיל 24 חודשים – זה אחד לשמונה. עד גיל 36 אמור להיות. זה המתוכנן.

מה יש בפועל? התכוונתי אחד יותר. בפועל היה אמור להיות אחד לחמש, בפועל יש אחד לשש לכאורה.

אני סמנכ"ל משרד החינוך, והממונה בחוק על המעונות בהגדרה של החוק. נמצאים כאן לצידי נועה צור, היא הפרוייקטית הבכירה של מעבר מעונות היום למשרד החינוך. יש פה את נציגי הלשכה המשפטית שרית ואייל.

כמה דברים לגבי הדברים שהוצגו כאן. אני אדייק את הדברים שיהיו ברורים. קודם כל, מהרגע שמעונות היום הועברו אלינו, התחלנו במהלך מאוד גדול ומקיף גם של גיוס כוח אדם, גם של רגולציה מאוד משמעותית על כל המערך. התחלנו במתן הרישיונות כפי שהוצג כאן. אנחנו יוצאים עכשיו כבר למעלה מ-2,600 רישיונות. צריך לזכור שהרישוי במעונות היום, אנחנו נותנים רישיונות גם לגנים וגם לבתי ספר, הרשות למעונות היום הוא יותר מאתגר, כי בניגוד לבתי הספר וגני הילדים שיתוקצבו בעקבות הרישיון, כאן אין תקציב בקצה. מעונות הסמל מסובסדים, אבל לא מתוקצבים. המעונות הפרטיים לא מתוקצבים, והתוצאה היא שמי שבא אלינו לקבל רישוי, הוא בא לקבל רישוי כי הוא מבין את הערך של הרישיון ללא תקצוב, וזה משהו שהוא מאוד משמעותי. אנחנו גם עושים פניות יזומות למעונות לאלה שאנחנו מכירים אותם, בין אם קיבלנו ממשרד הכלכלה, ובין אם ידוע עליהם מגורמים אחרים, ואנחנו פונים אליהם באופן יזום כדי שיעשו רישיון.

מעון שמוציא רישיון, זה מעון שאנחנו יודעים שהוא מסודר מכל הבחינות של ניהול צוות בטיחותי, מכל בחינה שהיא אנחנו יודעים שהוא מסודר. כפי שהוצג כאן יש בין אלף לאלפיים מעונות שנמצאים עכשיו בתהליך. בתהליך, זה אומר שהם התחילו את מתן הרישיון, ונעצרו מכל מיני סיבות – הם צריכים לפעמים לתקן בטיחות. הם צריכים להוסיף מטפי כיבוי, לא משנה, כל משהו שצריך לתקן אותו בתהליך, אז הם נמצאים איתנו בתהליך. בוודאי שיש מעונות שעדיין לא נכנסו לתוך התהליך, זה ברור לנו, אבל אנחנו עושים אאוט ריצ' כדי להגיע גם לאותם מעונות.

הקמנו גם מערך פיקוח מאוד גדול ומשמעותי. המערך הזה התחיל ונמצא בעיצומו של ביקורים במעונות עצמם. המערך הזה מורכב כפי שהוצג כאן בשני חלקים, חלק של עובדי מדינה, והוא מושלם החלק השני על-ידי עובדות זכיין שמשלימות את המהלך הזה מכיוון שבקרוב ייקלטו מספיק מפקחות לתוך המערך כולו. כך נוכל לראות מערך מפוקח ושלם למעונות היום.

הן מפקחות רק לגיל הרך?

רק לגיל הרך. כן. דיברתי רק על הרישוי של לידה עד גיל שלוש. לא דיברתי על הרישוי של הגנים.

לגבי כוח אדם, אמרת, כשזה עבר אליכם, בעצם, התחלתם לגייס כוח אדם. כמה מהכוח אדם שהיה קיים במשרד הרווחה עבר אליכם?

חלק מהעובדים של משרד הכלכלה רצו לעבור אלינו. חלק לא רצו לעבור. מה שמשנה כרגע זה כמה תקנים יש לנו. כמה איישנו בתהליך הזה. ראיתם את המספרים, סך הכול קלטנו מספר מכובד מאוד של מפקחים, אנחנו הולכים ומגדילים את המערך הזה. מה שנאמר כאן לגבי צווי הסגירה, וזה דבר שמופיע גם בתקשורת, ומאוד כואב גם לציבור. צריך לומר, אנחנו בעדיפות שמשרד החינוך יטפל בדברים, זאת אומרת, איפה שצריך יגיע למשטרה כמובן, אבל הכוונה היא שהורים יוכלו לפנות אלינו כמשרד חינוך. אנחנו פתחנו אפשרות להגיש תלונה, לפנות אלינו, ובעקבות הפניות מפקחת יכולה לגשת למעון ולצפות ולראות במצלמות האם באמת היה כאן אירוע שמצדיק את זה. אני עוצר פה. לגבי כל נושא התקינה, אני מעביר לנועה. בבקשה.

מריה התייחסה לתקינה. כן, אני חושבת שזה היה ברור. הכיוון שלנו באמת להפחית את מספר הפעוטות פר מבוגר. עד היום זה היה כל השנים אחד על שש. אחד על תשע, ואחד על אחת עשרה. אנחנו מורידים אחד בשלב הזה בכל כיתה. אנחנו פועלים במספר זירות, וזה חשוב להבין. זה לא רק השכר. זה לא רק התקינה. זה הכול צריך לפעול בו זמנית במספר זירות כדי להתחיל להבריא את המערך של מעונות היום. אנחנו פועלים בזירת ההכשרות והאופק המקצועי, אנחנו עובדים עם 18 מכללות, 10 סמינרים. סיימנו השנה להכשיר קרוב ל-12 אלף נשות צוות בקורס חובה של 220 שעות שהוא חובה על-פי החוק. בנינו תוכנית מודולרית שבסופו של דבר הם זכאיות לאדפטציה, עד היכולת להשלים לתואר ראשון. בסופו של דבר, השנה, אני מקווה, שנפתח את הקורסים, שזה קורס בסיס, קורס מתקדם, קורס למנהלות, וקורס לבעלות וותק במשרד.

בנוסף להכשרות, גור התייחס לכל תהליך הפיקוח. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה בכדי שאנחנו באמת נצליח להגיע למקרים או למצלמות. אנחנו מודעים למחסור כוח האדם שיש במשטרה. אנחנו בכל אופן עושים את כל המאמצים להגיע מהר, ובשיתוף פעולה איתם לטפל בבעיה. המשרד השנה מימן חמש שעות של הדרכה פדגוגית לכל מעון עם רישיון, אני מקווה שגם זה נצליח בשנה הבאה לתת יותר שעות. אנחנו יודעים שהדרכה פדגוגית תוך מעונית, ואני עושה את ההפרדה בין הכשרה במכללות לבין הדרכה בתוך המעון, היא בעצם הכלי החשוב ביותר כדי לטייב את איכות חינוך טיפול במעון. אני מקווה שבאמת שנה הבאה נצליח לאפשר לרשויות לתת מענה טוב יותר. מענה פדגוגי טוב יותר. פה אני חייבת לומר תודה לשלטון המקומי שככה לא מובן מאליו ש-230 רשויות לקחו על עצמן לתת, לספק מענה של הדרכה פדגוגית - מיכל, תודה, לך ול-230 רשויות, זה לא מובן מאליו. בשיתוף פעולה עם הרשויות, אנחנו מקווים להיות פרו-אקטיביים, ובאמת להגיע לכל אותם מעונות יום עם שבעה פעוטות ומעלה שכרגע אנחנו לא יודעים עליהם, וגם שם נתקדם.

אני רק רוצה שתתייחסי לגבי הסיפור של המצלמות. אני מקבל המון תלונות, ואני מאמין שהיושבת-ראש לשעבר מיכל שיר, וגם דלל אלי, בעצם, בפיקוח שלכם קורה עכשיו משהו. אתם באים, לוקחים את ה-DVR, לוקח את הזמן שלוקח, זה בסדר גמור. הבעיה שבפרק הזמן הזה, אותו גל שלכאורה הוא גם מועד, הוא ללא פיקוח, בעצם ללא פיקוח של מצלמות.

יוסי, הערה קטנה לנושא הזה, זה פשוט המשך גשר באמצע. הבעיה היא גם בכוח האדם – זאת אומרת, הבעיה בסוף נופלת על כוח האדם של השוטרים. כשצריך לעבור על מצלמה, זה דורש המון שעות של בן-אדם שיושב ועובר על שעות של תסריטים. אין מספיק שוטרים שיעברו על הכול.

כן. אבל מה שאת אומרת נאמר על-ידי משרד החינוך.

אתם צודקים. אנחנו מודעים לבעיה. וכפי שאמרתי, אנחנו בשיתוף פעולה הדוק בגלל אותה בעיה. קודם כל, חשוב לציין, משרד החינוך הוא לא זה שיכול לקחת את ה-DVR. מי שלוקח זאת המשטרה. אבל בעזרת שיתוף הפעולה ההדוק שיש לנו עם המשטרה, אגב, גם עם ההורים, אז אנחנו בהחלט צופים המפקחות שלנו שמוסמכות על-פי חוק צופות במצלמות, ולפעמים שעות עומדות על שולחן ועל כיסא פלסטיק, רק בשביל להגיע ל-DVR שנמצא שם בתקרה, ושעות צופות ועל בסיס מה שהמפקחות חינוך טיפול שלנו רואות.

מורשות לגעת בזה?

ברור, אמרתי, מוסמכות על-פי חוק.

דיברתם בזמנו על שינויים שאתם רוצים לערוך בחקיקה הזאת, אתם מתגבשים עם זה?

כרגע הצעות החוק הן הצעות חוק פרטיות, אין הצעת חוק ממשלתית שמונחת על השולחן.

בין השאר של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון אם אני לא טועה. מהם התיקונים שהמשרד היה רוצה כן לעשות.

בדיוק הנקודה שאני רוצה לחדד, שגורמי המקצוע במשרד מגבשים ממש בימים האלה את המדיניות בהתייחס לחוק המצלמות, הם יביאו אותם בפני שר החינוך.

אז מה מקור הסמכות כרגע של המפקחות?

בחוק זה מופיע.

הסמכות היא של הממונה, והממונה מאציל את הסמכות שלו.

אז למה יש יותר אלימות בחברה?

לא אמרנו שאין יותר אלימות. אני חושב שביחד עם הפיקוח הפרונטלי, יש גם מצלמות.

חשוב לי רגע לחדד. משרד החינוך פועל על-פי החוק. המצלמה נותנת מענה ראייתי בלבד. אנחנו כן, ואם מישהו בדק את הנתונים, ניתן לראות שבחודשים האחרונים משרד החינוך עושה כל מאמץ להוציא את כל העשבים השוטים שיש במטרה לטייב את המערך כולו. כשאנחנו פוגשים מעון יום ואנחנו צופים במצלמות גם אם אין שם עבירה על החוק, אבל אנחנו רואים שבהחלט ניתן לטייב את החינוך טיפול, אנחנו דורשים מהמעון שעות הדרכה פדגוגיות נוספות מעבר למה שהוא כבר נותן, ואנחנו בעצם מטפלים במקום של חינוך טיפול, פדגוגיה, או בכלים פדגוגיים מול המעון.

תודה רבה.

בבקשה, יפעת שאשא ביטון.

תודה רבה, חברת הכנסת סלימאן, אני גם אוסיף קצת על הדברים, שתוכלו להתייחס לגבי כמה דברים שנאמרו כאן. ראשית, אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, ולחבר הכנסת דלל, תודה על עריכת הדיון החשוב הזה, דיון המעקב, זה לא מובן מאליו שמתקיים בכנסת.

לגופם של דברים. צריך לזכור שהנושא של הגדרת מעונות היום והוועדה לזכויות הילד עוד בשנת 2016, 2017, 2018, הוא בעצם הגיע לסיום חוק המצלמות וחוק הפיקוח, כשהיה ברור לכל השותפים, אני רואה את חלקם כאן גם בזום וגם מסביב לשולחן, היה ברור שבשביל להשלים את המהלך הזה חייב לעבור למשרד החינוך. דבר נוסף שהיה ברור לכולם שאין פה קסמים. אנחנו מדברים על מארג שהיה פרוץ 70 שנה, אלפי מסגרות, והינה, אני אומרת לך גם עכשיו כשאנחנו מדברים. עם כל שיתופי הפעולה גם של הרשויות, גם של ההורים, גם הפעולות שאנחנו עושים, אנחנו עדיין לא יודעים על כל המסגרות שיש בהם שישה פעוטות ומעלה. כאן אני רוצה לקרוא להורים כי הם הגורם העיקרי שיכול לסייע לנו עם מעונות שעדיין לא נמצאים תחת פיקוח, שנמצאים ככה מתחת לרדאר. לכולם צריך להיות אישור, צריכה להיות תעודה במקום שהוא בולט, ואם אין להם את התעודה, אז חשוב לבקש אותה. ואם הם לא מוציאים את התעודה הזו, אז לדעת שהילדים שלהם נמצאים במקום שהוא לא מפוקח. יש כמובן מוקד פיקוח שכדאי ונכון לדווח אליו, ומשם כבר משרד החינוך נכנס ועושה את העבודה.

יש כאן כמה עתירות שבהם אנחנו צריכים לפעול. הדבר שהיה חשוב לכולם, גם למי שהיו בתהליך זה הנושא של הביטחון האישי של הילדים. הביטחון האישי של הילדים זה לדעת קודם כל איפה הם נמצאים. מי המטפלות שמטפלות בהם. לוודא שבהמשך הן מקבלות את ההכשרה - יש מערך הכשרה על חשבון המדינה לכל המטפלות בכל המסגרות, בין אם זה מסגרות סמל שמסובסדות, ובין אם זה מסגרות פרטיות. לדעת שהמבנה מותאם. ולדעת שיש שיתוף פעולה של הרשות המקומית, שגם היא יכולה לסייע לנו במציאת המסגרות, ולוודא שהכול מתנהל כפי שצריך.

הנושא של השכר של המטפלות שצריך לקחת אותו בחשבון כדי שיאפשר גם לשנע כוח אדם, וגם להביא כוח אדם שהוא איכותי, ועוד שורה שלמה של צעדים שכולם התחילו בעצם בשנה האחרונה. צריך לומר, אנחנו הכשרנו 12 מטפלות, יש עוד אלפי מטפלות שצריכות לעבור הכשרה, זה תהליך של חמש שנים לפחות, כשבקצה שלו המטרה היא שהמסגרות האלה יהיו מסגרות של שלוש עד שש, עם כל המשמעויות של זה כמסגרת חינוכית שמקבלת בעצם את המענים מהמדינה, והוא לא רק עבור ההורים, אלא גם עבור המסגרת כמסגרת חינוכית. ויהיו מסגרות שבהן אנחנו יודעים שכוח האדם עבר הכשרה, וכבר אלה שנכנסים מחדש, הם כאלה שמלווים מבחינה פדגוגית, אבל כבר יש להם את הכלים הנדרשים. וכמו שאמרתי קודם זה תהליך ארוך.

עכשיו אני רוצה לדבר על חוק המצלמות. חוק המצלמות כשאני הייתי במשרד החינוך, התחלנו לגבש תזכיר חוק שבו מתייחסים למי יכול לפתוח את המצלמות האלה. גם המפקחות שלנו יכולות להגיע לגן ולפתוח ולראות אם יש משהו שהוא חריג. אגב, בדרך הזו אנחנו הגענו להרבה מאוד מקומות שלא הגיעו לתקשורת בהם אנחנו זיהינו שיש התעללות, או שיש התנהגות לא מותאמת, והמסגרות האלה או נסגרו או טופלו ולווו. צריך לזכור את זה. אני יודעת שזה לא מספיק. יש גם כאלה שרוצים שמנהלות הגן יפתחו. אנחנו רוצים לאפשר גם לבקר הראשותי לפתוח את זה, ואנחנו רוצים גם שהמפקחות יפתחו את המצלמות כחלק מתהליך של פיקוח שיגרתי, ולא רק אם חלילה איזה הורה חושד או חושב שקרה משהו. את כל הדבר הזה, אגב, אפשר למצוא בתזכיר חוק שנמצא במשרד החינוך, ואפשר למצוא את זה בהצעה לחוק הפרטי שאני הגשתי ושמתי על שולחן הכנסת, בכדי שנוכל לבוא ולקדם את התהליך הזה כמו שצריך.

רק לסיכום אני אומר, אדוני היושב-ראש, חשוב שהתבצע מעקב על ההתפתחות של הבניית המערך הזה לא מדי שנה, אלא אפילו בטווח זמן קצר יותר משום אנחנו עדיין בתהליך של התחלה, אנחנו עדיין בתהליך של בנייה. חשוב לעבות את הסגל שמפקח, לראות שאנחנו באמת עושים את התהליכים החקיקתיים. אתה יודע כל המעבר של עוד בחירות, ועוד בחירות, ודברים שהיו צריכים לעבור בחוק, לא עברו, וחשוב להשלים אותם. אני חושבת שיהיה נכון שאנחנו נעשה תהליך של בקרה ופיקוח שלנו, של הכנסת על המערך הזה כדי לוודא פעם אחת שהילדים באמת נמצאים במסגרות טובות. אנחנו הרחבנו את מספר המסגרות המפוקחות וצריכים להגיע לכאן יותר מסגרות שנמצאות היום בשטח, ושאנחנו צועדים באמת לפי המתווים שאנחנו קבענו שבסופם תהיה מערכת מסובסדת עבור ההורים, ומתוקצבת עבור המסגרות, והילדים נמצאים במקום שהוא בטוח עבורם.

תודה רבה יפעת.

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה.

תודה רבה כבוד שני יושבי-הראש, קודם כל, אני מצטרפת לדברים של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, שמי שליווה את התהליך הזה - אנחנו הרגשנו שבאמת אנחנו עושים היסטוריה, כאשר ליווינו בשנים האחרונות את התהליך, כי יש הצהרה מאוד ברורה על-ידי המדינה, שכל הנושא של חינוך גיל הרך זה חינוך קודם כל. זה לא תעסוקת נשים, ולמצוא פתרון לילדים, ולעודד נשים לצאת לעבודה. אלא ממש אנחנו מתחילים להסתכל על הנושא כנושא של חינוך, וחינוך לגיל הרך על כל המשתמע מהדבר. לצערי הרב, עדיין לא הפנמנו שמי שעוסקות עם הילדים הן מחנכות, וצריך לתת להן את הכבוד הראוי ואת המשכורת הראויה כמחנכות לגיל הרך. לצערי, זה עוד מאבק שצריך להמשיך לנהל אותו ולא לשכוח, שכדי שיהיה חינוך טוב - צריך שמי שנותן את החינוך הזה, שתרגיש שהיא מסופקת, והיא מקבלת את מה שמגיע לה. וזה עוד צעד שצריך לעבוד עליו.

לגבי כל הנושא של הרישוי, אני הסתכלתי ואני רואה שלפחות ממי שהגישו בקשות, עדיין יש כ-2,600 מעונות שעוד לא קיבלו את האישורים, והתהליך של האישור עדיין תקוע או בגללם, או, וזה מה שהייתי רוצה לשמוע - האם זה בגלל התקינה הירודה מבחינת מספר האנשים שנמצאים במשרד החינוך שיכולים לטפל בתהליך הזה, כי כאשר פתאום אנחנו מבקשים מכולם – תבואו, תיגשו ותקבלו את האישור, צריך לגייס מספר אנשים מתאים כדי לעבוד מהר כמה שאפשר, ולהנפיק את האישורים כמה שאפשר.

עוד שאלה בבקשה, העניין של התקינה החדשה שלפי החוק. אני מבינה שעוד לא הגענו ליעד ששם משרד החינוך לעצמו. אם אפשר להבין למה לא הגענו לשם, יש מחסור בכוח אדם. לגבי השכר, ועד כמה נשים נוטשות את המקצוע בגלל חוסר התגמול הראוי לתפקיד שלהן. מה מתכנן המשרד לעשות, ומה הלו"ז? כלומר, כאשר שמתם יעדים, אי-אפשר לבוא ולהגיד מתכננים. כלומר, באמת, האם יש נקודות, ציון דרך שאתם בודקים את עצמכם מתי נגיע לתקינה הזו. מה אנחנו עושים כדי שנגיע לתקינה הזו? תודה.

לגבי התקינה, באמת, בגלל כוח האדם בבקשה של המעונות לעכב את זה בשנה ושתהיה בר קיימא, ולכן, זה נקבע לספטמבר הקרוב כדי שהדבר יוכל להתממש.

סוגיית הרישוי רק להבהיר - אני עונה לחברת הכנסת לגבי סוגיית הרישוי שנשאלנו. זה תהליך גדול. הקמנו מערכת ממוחשבת ייעודית לדבר הזה, ועשינו כנסים בכל הארץ לבעלי המעונות. זה תהליך מאוד גדול, ובאמת, הייתה תקופה מאוד ממושכת שהיה לנו פיק מאוד גדול, היום אנחנו אחריו. היום אין מעון שמחכה לנו – אנחנו מחכים למעונות. כל מי שכרגע לא מקבל רישיון, זה לא בגלל שהעובדים שלי עוד לא הגיעו אליו, אלא בגלל שהוא צריך לתקן דברים ולחזור. זה כל הזמן קורה, כל יום אנחנו מוציאים עשרות רישיונות, ואני מקווה שעד סוף השנה, לפחות כל מי שיכול לקבל נוכל לתת לו.

גור, גם כדאי שתעלה את האפשרות שלא ניתן לסיים בגלל כיבוי אש.

אגב, גור העלה את זה בדבריו. מי שהקשיב בהתחלה, הוא דיבר על בעיות בטיחות.

אז כמו שאני אומר שוב, וחברת הכנסת שאשא ביטון דיברה על זה. ככל שמשבר כוח האדם הוא גדול יותר ואנחנו בהחלט יודעים שהוא לא רק במעונות היום, כך גם המורכבות להבריא את המערך כולו. אנחנו יודעים שזה לא רק שכר, כי במרכז תל-אביב משלמים גם 70 שקל לשעה, ויש שם משבר. אנחנו יודעים שזה לא רק תקינה, כי יש מעונות יום עם תקינה משופרת, וגם שם יש משבר כוח אדם. זאת אומרת, אנחנו מבינים שוב, כמו שאמרתי קודם, חייבים לפעול בכל הזירות בו זמנית כדי לשנות את תפיסת החברה בכלל על מעונות היום. כמובן שלגבי שאר הדברים שהעליתם שזה שכר ותנאים טובים יותר זה כרגע כמובן על המדוכה. השר והמנכ"ל עושים כל מה שניתן.

האם ההקלות על-ידי שימוש חורג סייעו בעניין הזה? בשנה שעברה הכנסנו בתוכנית הכלכלית סעיף שאומר שהמעונות האלה פטורים - - -

נכון. אבל רק עד 36 פעוטות זה לא מספיק.

עד 36 האם זה בכלל היום מתבצע בפועל?

זה מתבצע בפועל.

אני מקבל פניות ללשכתי שבעצם הרשויות המקומיות לא נותנות. הם פשוט לא מגישים. לא נותנים את האפשרות להגיש את המסמכים, שום דבר, לא קורה שום דבר.

יש סעיף חוק מאוד מפורט, כולל - - -

נכון. אני יודע שהסעיף קיים. אני אומר לך, פניות שמגיעות לשולחני, לכן אני שואל את משרד החינוך אם הוא יודע על זה משהו, ואם לא, משרד השלטון המקומי אולי אחר כך התייחס לזה, מיכל, אם אפשר.

יותר מזה גם, למה וועדה שהייתה אמורה להתכנס מעל 36 ילדים, והיא התכנסה למיטב ידיעתנו, לא ראינו את מסקנותיה, ונכון להיום, מעונות מעל 36 ילדים, נאלצים להוציא ילדים החוצה, כדי לרדת למספרים של 36 ילדים. מעונות טובים שיכולים להכיל מבחינת כמות הילדים במבנה, גם על-פי תקנות חוק הפיקוח, וגם על פי תקנה טור ד' שהיא עדיין לא נכנסה לתוקף, הם יכולים להכיל את כמות הילדים הזאת, אבל הם נאלצים לרדת מתחת ל-36 ילדים, כדי לא לעשות את השימוש חורג. הנושא הזה חייב להיפתר. אנחנו פשוט על-פי תהום. יש הרבה מאוד מעונות שממש נמצאים עם המפתחות בדלת.

תודה רבה.

אם אפשר לשאול, האם יש פילוח כמה מעונות יום יש באוכלוסייה הערבית, כאלה המאושרים, וכאלה שמחכים לאישור פרטיים ועם סמל, וכמה ילדים רשומים? יש פילוח? אני רוצה לשמוע ממשרד החינוך קודם. אני רוצה לדעת אם הם יודעים.

במגזר הערבי אנחנו הוצאנו השנה כבר קרוב ל-300 רישיונות מתוך סך הכול הרישיונות שהוצאנו, כך שאלה מספרים פחות או יותר הגיוניים מבחינת הכמות היחסית. כמה בכלל? – אפשר להכין את זה לוועדה. אנחנו לא התכוננו לשאלה הזאת של כמה מתוך הילדים הם ערבים.

300 מעונות יום בחברה הערבית מתוכם 180 מעונות עם סמל, ועוד 120 מעונות יום שהם פרטיים. אני העברתי אותם רישיונות לפני שנתיים, והם עשו עכשיו חידוש.

בבקשה, מינהל התכנון לגבי אישור חורג.

נשמעה פה טענה שהוועדות המקומיות לא מכירות את החוק לעניין היתר - - -

לא. לא שמכירות את החוק, פשוט המעונות לא מקבלים מהם את המסמכים.

אני רוצה להבהיר שמינהל התכנון עשה עבודה מאוד מקיפה לעניין פרסום החוק, לעניין ההטמעה. הגשנו את הטפסים באופן ברור כל אתר מינהל התכנון, יש אישור מסודר לטפסים, איך ההליך מתבצע ומה נדרש. יש לנו נציגים רפרנטים שהם פועלים בתוך הוועדות המקומיות שבאמת הם זמינים לתת את המענה. אבל שוב, אין לי את הנתונים והמידע.

אנחנו נשמח הארגונים אם תוכלו להעביר את זה כדי שנוכל לטפל במקרים הפרטניים. אנחנו מדברים על מסגרות פרטיות.

בבקשה, דנית ברביבאי, מנהלת מסגרות החינוך לגיל הרך.

תודה, אדוני יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יוסי טייב, חבר הכנסת אלי דלל. תודה רבה לכם. תודה רבה לכל מי שנוכח פה. אז קודם כל אני רוצה לומר שהמעבר למשרד החינוך הוא מעבר מבורך לכשעצמו, כך שכל נושא הרצף החינוכי, וכל הנושא של הכשרה והעמקת הידע בכל מה שקשור לפעוטות הוא חשוב מאין כמותו. אבל לצד זה צריך להבין, שעם כל ההדרכה וההכשרה אין את מי להדריך, אין את מי להכשיר לא רק בגלל השכר הזעום והמבזה שאו-טו-טו בראשון לאפריל ההסכם של הסייעות הולך להיכנס לתוקף, הסייעות הולכות לקבל תקצוב, והמטפלות במעונות יום הולכות להישאר בחצר האחורית ללא שום תקציב. נכון שנועה אמרה שלא מדובר רק בתקציב, מדובר גם ביחס לתחום הזה בכלל. אבל כן. בסופו של דבר אי-אפשר. זו עבודת קודש, אבל שם אי-אפשר לגמור את החודש. בעצם, המטפלות הללו חייבות לקבל תקציב, אני לא מדברת כבר על שנת תשפ"ד, אני מדברת על תשפ"ג שאנחנו מוצאים את עצמנו עם מטפלות שהולכות לנטוש לגני העירייה, כי תנאי ההעסקה שלהן הם תנאים מבזים.

בנוסף לכל הדברים הללו, אני רוצה להגיד משהו לגבי חוק המצלמות. מצלמות אמורות להיות גם כלי חינוכי, הדרכתי בתוך מעונות היום. לא צריך להסתכל במצלמות הללו רק בדרג של משטרה או מפקחות שייכנסו בעקבות אירוע כזה או אחר. צריך להיות כלי הדרכתי ללא יכולת לצפות רטרו-אקטיבית מה קרה, אבל כן שמנהלת מעון תוכל להסתכל על מה מתרחש, איך לבוא ולהדריך את המטפלות שלה, את הנשים שעובדות במעון, זה כלי שיכול לסייע כמנהלת להדריך את המטפלות שלה.

דבר נוסף, ברשויות המקומיות שזה דבר מבורך שהרשויות המקומיות הולכות לקלוט מדריכות, אבל צריך להבין שהמדריכות הללו ללא יום אחד עם ניסיון בשטח ומה קורה במעונות. כמנכ"לית מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל, יש המון מדריכות שיצאו מתוך השורות שלנו, שנפלטו מהמערכת וניגשות לתפקידים הללו בתוך הרשויות המקומיות מגישות מועמדות. שוב, זה חדש, זה בתוך המערכת. אבל כן צריך לשים על זה את הדעת שמדריכות שנזרקו – סליחה שאני אומרת את המילה נזרקו, אבל שנמצאו לא מותאמות להדריך במסגרת מעונות היום המפוקחים, הולכות להגיש מועמדות לרשויות המקומיות. זה משהו שצריך לשים עליו את הדעת ולבדוק אותו. אבל כן בשורה התחתונה אנחנו מוצאים את עצמנו בלי מטפלות שנוכל להדריך אותן, להכשיר אותן. השכר צריך במהירות ובדחיפות התנאים שלהן צריכים לעלות ולהיות הדבר שהוא בראש סדר העדיפויות, להיות הדבר הראשון שמונח על השולחן. תודה רבה.

תודה רבה. נאמרו דברים, אני לא יודע אם זה נכון, או לא נכון. אני יוצא מנקודת הנחה שאכן יש דברים כאלה. הייתי כן מבקש ממשרד החינוך אם אפשר, לקבל מהארגונים, או לפחות מראשי הארגונים שיש להם את המידע הזה, לקבל את המידע, ואתם תעשו את ההחלטות שלכם, תבדקו את הנושא, רק שבאמת לא נכניס למערכות – ודאי שאנחנו רוצים לבוא ולשפר, אנשים שנפלטו מהמערכת ולהכניס אותן כמפקחות.

אני אשמח לקבל את הרשימה. חבל שהרשימה הזאת לא הועברה אלינו לפני זה.

נעביר לך מה שנדרש.

הדלת פתוחה, את יודעת את זה. בכל מקרה, יצא קול קורא עם קריטריונים מאוד ברורים למדריכות הפדגוגיות. אני מזכירה לכם שהחוק עצמו בכלל לא דורש קריטריונים למדריכות פדגוגיות, ולכן, אנחנו משרד החינוך יצא בקול קורא, והקול הקורא הזה הוא מחייב ורשות שמגייסת, אני סומכת מאוד על כל מנהלות תחום לידה שלוש שגוייסו על-ידי הרשויות שיפעילו את שיקול הדעת המאוד מקצועי שלהם עם משאבי אנוש ברשות כדי לבחור.

אנחנו נעביר את הרשימה, תבחנו בבקשה. תודה רבה.

משרד החינוך לא התנגד לקבל את הרשימה. אתם מוזמנים להעביר את הרשימה למשרד החינוך.

אם משרד החינוך ירצה לברר על קורות החיים של מועמדת מסוימת, שיפנה למעסיק האחרון.

לא, לא מדובר ברשימה שחורה. אני חושב שמין הראוי שאם אנחנו רוצים לבוא ולשפר את המערכת, שאם ישנו ארגון או מעון לצורך העניין, יודע על מטפלת או על מנהלת או מפקחת שלא עשתה את העבודה כראוי, ולכן פוטרה, מין הראוי היה שמשרד החינוך לפחות יקבל את הרשימות האלה ויעשה את הבדיקות שלו. אני לא אומר לקבל את זה כמשהו מוגמר. נמצא פה הייעוץ המשפטי, ואם אכן זה חוקי אז בבקשה. אם לא חוקי – לא חוקי.

אני חושב שאם דורשים את המטפלות, ויש רשימה במשרד החינוך של המטפלות שעובדות, ואם מטפלת מתגלה כמישהי בעלת עבירה, אז גם היועצים החינוכיים ירצו להיכנס לרשימה כזאת.

התנאי למתן רישיון הוא בחינת המרשם הפלילי של כל מי שעובד בעצם בשטח המעון. ואם זה מעון בדירת מגורים, גם מי שגר באותה דירת מגורים. היה בעבר נוהל אצל הממונה בזרוע העבודה לגבי זה, כי החוק לא מפרט באיזה עבירות מישהו יכול או לא יכול לעבוד, אלא היא עבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה לא מתאים שיעבדו. משרד החינוך יגיד מה המדרג שלו, אם עבירת תכנון ובנייה נחשבת, או רק עבירת אלימות - אני לא יודעת אם אתם עובדים על פי הנוהל הישן או שיש לכם נוהל חדש איך אתם נותנים רישיון למעון, זה המינימום.

נירה יקרה, אני מדברת על מדריכות פדגוגיות.

המינימום שנדרש ממטפלת מחנכת, יידרש, אני מניחה גם ממדריכה פדגוגית.

נדרש בחוק כל מי שבא במגע במעון עם הילדים, נכנס בתוך פעילות נוספת, נדרש לבדיקת אי-רישום פלילי.

לא. זה לא אי רישום פלילי לגמרי, זה עבירות מסוימות שלממונה יש סמכות להחליט באילו עבירות מדובר.

חברת הכנסת קטי שטרית. בבקשה.

אני מחזיקה את הדיון האחרון, זאת אומרת, אני מסתכלת על הדיון הראשון שהתעסקנו בנושא הזה, זה היה 2021. אני מדברת עליי, ואני מסתכלת על זה, ואני אומרת שכל הנושאים שרשמתי לעצמי לדבר באותה וועדה אקטואליים גם עכשיו, אז זה סימן טוב או לא טוב? לא יודעת, צריך לחשוב על זה. אני לא הייתי ב-2012. הנושאים הם באמת אקטואליים. בוא נתחיל מהברכה.

אני מתעצבנת תופסים אותנו כעבריינים, אחר כך צריכים לבדוק איזה אנשי חינוך - - -

דורית, זה לא בסדר, ולא מדברים מהיציע למרות שאין מקום סביב השולחן. תודה רבה.

באמת, אני הייתי בין אלה שבירכתי על העברה של כל הנושא הזה של הגיל הרך לידה עד שלוש למשרד החינוך. התפיסה שלי היא שמעונות הם לא בייבי סיטר כדי שההורים יוכלו לצאת לעבודה, הם באמת מוסד חינוכי, וצריך ליצוק לשם את התוכן. שמעתי והגעתי עם נושאים אחרים לגמרי, והחלטתי שאני כן רוצה לבוא עם בשורה שאני חושבת שהיא קשורה לנושא שלנו. אני בשלבי סיום של לחוקק שני חוקים שמאוד קשורים לנושא הזה. חוק אחד, אני מחוקקת אותו יחד עם מיכאל ביטון. אתה יודע, יש חוק שנקרא עבודה מעודפת לחיילים. אני מסתכלת בעצם בחוק הזה לראות מי בעצם יכול להיות בעבודה מועדפת, ואני מוצאת דברים כמו תחנות דלק, עם כל הכבוד, הם לא צריכים היום. אני לא תדלקתי עם מתדלק שנים, אלא אני מתדלקת לבד בשרות עצמי, אז יש דברים, יש קדמה, אנחנו מתקדמים.

אני רק רוצה להגיד לך שב-2008 הגשנו בקשה ראשונה שהתפקידים האלה יהיו.

אז כן, אז אני מדברת על חוק, לא חוק המשכנתאות, אל תיבהלו. אני מדברת על החוק שלי. חוק החיילים המשוחררים, בדרך כלל נותנים לחיילים שסיימו שרות צבאי, יש להם מענק מהמדינה, ואז נותנים להם מקבץ של עבודות שאפשר לעבוד בהם והם מקבלים את זה. אז אני מסתכלת על אתרי בנייה, תחנות דלק, בתי מלון. אני יכולה להתווכח אם זה חשוב או לא חשוב. אבל בהעדר כוח אדם בצורה כל כך מאסיבית במערכת החינוך, ואני מהמערכת הזו ואני יודעת. אני מסתכלת על זה ואומרת – כוח אדם צעיר, נמרץ, אחרי צבא, שזה מאוד קרוב בדינמיקה עם הילדים אני חושבת שיכול להיות win win לא רק דווקא למעונות, אפשר גם לסייעות בגנים, לילדים מוגבלים, ועוד הרבה דברים שאפשר לסייע בזה, וזה חוק שמיכאל ביטון ואני הגשנו, ואני חושבת שאפשר להתקדם עם זה.

רק כדאי שיעברו הכשרה לפני כן.

אדוני היושב-ראש, טיפול באנשים עם מוגבלויות זה גם עבודה מועדפת, תראי לי אחד, אחד צעיר שעובד בעבודה הזו - אחד.

בסיעוד, לא במוגבלים.

חברים, בבקשה, אם אתם רוצים שניתן לכל אחד לדבר ונשתדל, אז בבקשה.

החוק השני שאני חושבת שיכול לסייע מאוד, וזה דווקא יותר עניין של יוקר המחייה. יש לנו את פקודת מס העיריות במסי הממשלה, והם כוללים הנחות בארנונה וכל מיני אגרות למוסדות שונים, בעיקר יש גם את מוסדות החינוך, מוסדות וארגונים שונים, המצב היום במעונות הפרטיים, זאת אומרת, מגיל לידה עד גיל שלוש שהם מחויבים בארנונה. הם מחויבים מצד אחד בתנאי רגולציה מאוד קשים. אתה יודע, זה משהו שאפשר לתת כדי לסייע להם, ורבים מהם חווים קריסה ומצוקה תחזוקתית מאוד קשה, ומתקשים באמת להתקיים בשוק התחרותי הזה, זה לא פשוט. לצערנו הרב, אין להם ברירה, הם מגלגלים גם את הסכומים האלה גם להורים. אנחנו מדברים על 40% מסך התשלום של משק הבית של צעיר לפעוטון בחודש שהולך למסים. אז הצעת החוק שלי נותנת מענה רחב ואידיאלי מבחינת עלויות למדינה, והמשימה הזאת היא טובה לפתור את המשבר החברתי הזה, וזה יכול לתת זריקת עידוד. זה הרי שרשרת של דברים לשוק הפעוטונים.

עוד נקודה אחת ואני אסיים. כל הנושא הזה תעודת יושר, אני לא חושבת שהוא דבר שהוא בשמיים ואפשר לדרוש את זה מכל מי שמסייעת. אני לא יודעת, למה לנהג מונית צריך תעודת יושר?

אבל מותר להם בתחנת משטרה לצלם את זה מתוך - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני מתפלאת על מה שאת אומרת קטי.

הנושא האחרון שרציתי לדבר, וזה אני מפנה למשרד החינוך. כמי שהייתה ראש מטה שר החינוך, יש הרבה כוח אדם בעיקר של מפקחים שיושבים בבניין בתל-אביב, חדרים, חדרים. אפשר להביא אותם ולתת להם הכשרה מסוימת. תקשיבו לי, אם עכשיו אני יוצאת מהכנסת, הייתי מתה לפתוח מעון, ולטפל בילדים המקסימים האלה, שיבואו אליי, אחד מפה, ואחד מפה, ולחבק אותם. אני מוצאת את עצמי אפילו בקניונים, רואה איזה ילד שהולך לאיבוד, אני הולכת איתו, שכחתי את הקניות ומחפשת את האימא שלו, או משהו כזה. זה העולם הכי יפה עלי אדמות. אין עולם יותר יפה מהגיל הרך. כמה כיף לגעת בילדים האלה. כמה כיף לשמוע את כל הדברים החדשים שלהם.

תורידי לי את הארנונה העסקית, אני אשלם לך יותר לשעה.

יושבים הרבה מחבריי שניהלו בית-ספר או שהיו בפיקוח, סגרו את בית-הספר ויושבים בבניין הזה. לדעתי, לא יקרה שום דבר, אם הם יעברו לעסוק בפיקוח, כי ראיתי את המצוקה של כוח האדם. המפקח, זו בעיה פנימית שאפשר לפתור.

קטי, אני רוצה לענות לך לגבי הנושא של הארנונה. אפשר לבקש אותו דבר מחברת חשמל, ואותו דבר ממים ועוד כמה דברים. לא יכול להיות שמטילים על הרשויות המקומיות כל דבר בנושא של ארנונה. הרשות היא לא שק חבטות של הממשלה. אם הממשלה רוצה, שתיתן שיפוי.

הינה מצאת את הפתרון.

אם הממשלה רוצה, שתיתן שיפוי. אני רק רוצה להביא לידיעתכם, למשל, עירייה בינונית, או גדולה בינונית של למעלה מ-250 אלף תושבים, השיפוי שאם המדינה הייתה צריכה לתת, או נקרא לזה ההוצאות בתקציב, או הפטור לפי חוק לאותה רשות, יכול להגיע בערך ל-150 מיליון שקל לפי חוק. זאת אומרת, זה יכול להיות עולים חדשים, חד-הוריות, אם זה מוסדות אקדמיים וכך הלאה. את זה מי משפה? המדינה לא משפה. ולכן, אם אתה גר ברשות שבה יש פחות עולים חדשים, או דברים אחרים, אז בעצם האזרח שם נהנה יותר מתקציב הארנונה מאשר רשות שיש לה יותר בעיות.

אז זה דיפרנציאלי. יש חלוקה דיפרנציאלית. אם רוצים ויש באמת אפשר למצוא את הפתרון.

הרעיון יכול להיות בסדר, אבל לא להטיל את זה על הרשויות המקומיות.

אלי, אתה צריך להבין שאנחנו מדברים על מעונות - - -

חברת הכנסת דבי ביטון. בבקשה.

תודה לכבוד היו"רים על הוועדה החשובה הזו. מספר דברים קטנים, לא אגזול הרבה מהזמן. מה שנאמר כאן, באמת, נאמר בטוב טעם עם אחריות. כמובן ששכר המטפלות יש חובה לטפל, אי אפשר להמשיך ולבזות אותן. האנשים האלה מגדלים לנו את הילדים. בואו נהיה גם קצת – אנחנו צריכים לתת להן הערכה עצמית לגבי הסיוע שלהן, והן עושות, לא פשוט. כל עקרת בית, ומי שגידלה ילדים יודעת שזה לא פשוט.

דבר נוסף, הייתי רוצה את ההתייחסות לעניין המצלמות. אני חושבת שזו שערורייה שמנהלת מעון לא יכולה לצפות אחת ליום במצלמות. היא תחתום על תצהיר שימנע ממנה למחוק, שחלילה אם היא תתגלה כמשתפת פעולה, אז היא תשלם במחיר גבוה, והייתי אפילו עושה ענישה מאוד גבוהה כדי שלא יעלה להן בראש, אבל מעשי האלימות היו נמנעים אם מישהו היה בודק ולא יעלה על הדעת אם אני מסתכלת על מקרה שקרה בשדרות שבמשך חודש, כמעט 200 ומשהו מעשי התעללות שזה לבכות, ומעשי אלימות קשים של הילדים. אם אחת המנהלות היו מסתכלות על זה – היו מונעים את זה, והילדים האלה לא היו ממשיכים לסבול כי זה מטורף. זה ילדים שלא יכולים לדבר. אנחנו צריכים לזכור שלא יודעים הילדים האלה לבוא לספר לאימא קיבלתי מכה, הרביצו לי. חייב לעשות את זה בחקיקה, לאפשר צפייה, לא יודעת מי יעשה את זה פיקוח וכו'.

דבר נוסף, אני חושבת שיש חובה שמפקחים בגנים של ילדים עם צרכים מיוחדים, שעד כמה וכמה אנחנו לא יודעים מה קורה איתם שם שכן צריך להיות. דבר אחרון שהייתי רוצה התייחסות - בעצם אתם עתידים לאשר את הסבסוד של גילאי שנתיים עד שלוש, ומרבית המערכות מגיל שלוש, בעצם עברו למשרד החינוך. מה שעכשיו מטריד אותי, זה דווקא החלק אצל ילדים מוגבלים שהם מתחת לגיל שלוש, ושייך היום כל התמיכה והכול דרך משרד הרווחה. אני חושבת שאין מקום להפריד ביניהם שהתמיכה תעבור למשרד החינוך, וההפרדה הזו אין לה מקום, כי בסוף, הילדים האלה גם מגיעים לגיל, שלוש וארבע, וברגע שיהיה גוף אחד שילווה אותם, זה מה שאנחנו צריכים ולנתק רק לרווחה וחינוך. תודה.

בבקשה, פורום הגנים הפרטיים. בבקשה.

קודם כל אני רוצה להודות לראשי הוועדה, לחבר הכנסת טייב, וחבר הכנסת דלל, שהסכמתם לקיים את הדיון הזה לבקשתנו. אנחנו ממש חיכינו לשיתוף פעולה בין הוועדה לזכויות הילד לוועדת החינוך, כדי שנוכל להעלות את הבעיות שאנחנו נתקלים בהן ביום יום, במעבר של מעונות היום למשרד החינוך. ראשית, מתוארת כאן איזשהו אופוריה של עולם ורוד שבו אנחנו נייצר פיקוח והדרכה והכשרה, ומסגרות אוטופיות לילדים, אבל הפער בין מה שנאמר סביב השולחן הזה, לבין מה שאנחנו חווים בשטח, הוא בערך שמים וארץ. ואם תיקחו מנהלת מעון אחת שתשב כאן ותביא סיפור אחד פרטי שלה, אתם תבינו שאנחנו עוברים שבעת מדורי גיהינום. יש לנו שותפים טובים, הם יושבים כאן על השולחן. אנחנו בשיח פתוח ונינוח איתם. נועה, גור, אנחנו אוהבים את השיח איתכם. אבל בין מה שקורה בשטח זה באמת שמים וארץ. אין אחידות בין הדרישות של המפקחים בשטח. כל מפקחת מציבה דרישות כראות עיניה, או מה שהיא מכירה מעולמה – אם היא באה ממעון יום מפוקח, או אם היא באה ממשרד החינוך, היא מרשה לעצמה לעשות פרשנות לתקנות לצערי הרב. המפקחים לא עובדים לפי תקנות חוק הפיקוח שנקבעו ונחקקו ונחתמו במשרדי משרד העבודה והרווחה. גם דוחות הבטיחות שאנחנו מכירים שונים ממה שאנחנו פוגשים.

אני חושבת שמשרד החינוך מתערב. הפערים הם מאוד גדולים בגישות החינוכיות בין מה שהשטח הפרטי בנה לאורך השנים וקוראים לזה פלורליזם חברתי. יש המון גישות חינוכיות שהמגזר הפרטי יצר ובנה, ולכן הוא פרטי, לכן הוא לא בחר להיות מראשית כחלק ממערכת שנתקל בדלתיים סגורות, שמה שלא מתאים לעיני המפקחת כנראה שלא מתאים, וזה משהו שאנחנו לא יכולים להעביר אותו לסדר היום. אנחנו במדינה דמוקרטית שבה להורה יש את הזכות הבלעדית לבחור את החינוך שבו התחנך ילדו, ואנחנו דורשים את זה וכך זה יהיה.

למה את מתכוונת?

אני אסביר. משרד החינוך מוסיף דרישות כאלה ואחרות שאנחנו לא מכירים אותן מהתקנות. וכשהם מגיעים לגנים, בשורה התחתונה אנחנו מוצאים מנהלות שמקבלות כל מיני היערכויות, היתכנויות, הוצאות שהם לא בדרישות חוק הפיקוח. כמובן שדיברנו על עניין ההרחבה של הרפורמה של מעל 36 ילדים שאנחנו מחכים לחתימת שר או לרשות המקומית שתרחיב את זה. מסגרות חינוכיות לא יכולות להיות עד 36 ילדים כתוצאה מהחלטת התקינה ואני אתן דוגמה. אם מעון הוא תלת שנתי ונותן מענה לילדים מגילאי לידה עד שלוש, ויש שם תינוקייה ופעוטות ובוגרים, מראשית הוא מעל 36 ילדים כדי שתהיה לו היתכנות כלכלית. מה שאתם מבקשים מאיתנו זה לעשות משפט שלמה. זה להחליט את מי אנחנו מקבלים, ואת מי אנחנו זורקים החוצה. ולאור העובדה שיש מסגרות שנסגרות חדשות לבקרים, זה אומר שגדל הביקוש על ההיצע ואני אתן דוגמה פרטית.

יש לי מעון פרטי, על כל מקום יש לי 20 מבקשים. על 24 מקומות, יש לי 48 ממתינים, ככה שאומר שבשנה הבאה ההורים האלה לא יילכו לעבוד. דיברנו על חוק המצלמות, ואמרה פה אחת מחברותיי – נשללה מאיתנו היכולת לבקרה, לפדגוגיה, להערכה מקצועית, מכיוון שנשללה מאיתנו היכולת לצפייה כמנהלים, ואנחנו יכולים לעסוק במניעה ולא בדיעבד. אם סמכו עלינו ונתנו לנו לקבל רישיונות, והכשירו אותנו בהכשרה, אין שום סיבה בעולם שלא תהיה לנו את העין המקצועית לאמוד את הדברים טרם הם קורים. אנחנו מעסיקים את הכוח האדם הזה שלכאורה פוגע.

תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

צהריים טובים לכולם, כבוד היושבים בראש, חברי וועדה נכבדים, אורחים, באמת, אני אחזור ואדגיש שוב פעם את הידוע שהשקעה בגיל הרך, היא השקעה הכי משתלמת חברתית וכלכלית. אני כאן רוצה לפנות לנציגים של משרד החינוך שבסקירה דיברו על זה שהמשרד מתכוון לשפר את התקינה. אני שואלת מתי, ומה מונע ממנו לשפר את התקינה, במיוחד, בעידן של ממשלה שהתעמולה של הבחירות של ראש הממשלה הייתה חינוך חובה בחינם, בוא נגיד חינם לגילאי לידה עד שלוש. אני לא יכולה לשמוע את שני המשפטים ולהישאר אדישה לדבר הזה. חוץ מזה, מדברים על כוח אדם, כאילו שיש מחסור בכוח אדם. כל עוד תמשיכו לעשות את ההפרדה הזאת, כנראה במכוון, בין החברה הערבית לחברה היהודית, המצב ימשיך להידרדר. יש לנו 14 אלף מורות, ברובן מורות מובטלות. בנוסף, בקטע של מטפלות, ויש לי הרבה מה להגיד על ההכשרה של המטפלות, בכל זאת, יש לנו אלפי מטפלות שיושבות מחוסרות עבודה. אז פתרון יש. כוונות - שמעתי שיש. השאלה אם רוצים באמת לעשות ביחד עם הכוונות גם מעשים ואפשר לעשות.

הדבר השלישי שאני רוצה להתייחס אליו. אני חושבת שיש צורך מאוד בסיסי לתכלל את כל העשייה בגיל הרך במשרד אחד. מזמן אנחנו מסכימים, אז שיהיה במשרד החינוך, זה עבר חלקית, ועדיין צולע מאוד ולא מותנע כמו שצריך, אבל צריך להתאמץ ולקחת משרד אחד שמתכלל את העבודה בצורה נכונה, ועושה עבודה ממשקית עם המשרדים הרלבנטיים. גם אי-אפשר להתכחש לזה או להתעלם מזה, שיש משרדים שקשורים לזה, אבל צריכים להיות אבא ואימא מוגדרים, ברורים, שיכולים לטפל בסוגיה הזאת.

נקודה אחרונה לגבי החברה הערבית. שמעתי שניתנו 300 רישיונות השמה, ושמעתי מהצד מעולא, שזה בעצם חידוש למה שהיה בשנים הקודמות. באמת, אנחנו יודעים שיש בעיה רצינית מבחינת המסגרות בתוך החברה הערבית, מבחינת שילוב של פעוטות בחברה הערבית בתוך המעונות הרשמיים. אני פונה דרך הוועדה, בבקשה, כבוד היושב-בראש, ומבקשת לדעת מה מספר הילדים בשכבת גיל זו בכלל. כמה מהם נמצאים בתוך המעונות, וכמה מהם נופלים בין הכיסאות? כבר מתביישים לחזור על אותן שאלות, ואותן אמירות ברורות ולהישאר במקום שאנחנו שלא מקבלים תשובות בשטח ובפועל. אם יש כוונות טובות – אפשר לעשות את הדברים. במיוחד שיש עכשיו ממשלה שחרטה זאת על דגלה. אז בואו נתחיל לעבוד. תודה.

תודה רבה.

מור דקל, מנכ"לית העמותה למען הילד בגיל הרך.

שומעים אותי? לא, כי ההרגשה היא שאני כבר פה כמה שנים כל שבוע, ולא משנה מה אני אומרת, בסוף אנחנו חוזרים לאותו סיבוב, אז כנראה לא שומעים אותנו עוד פעם. כבוד היו"רים, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. באמת, אני רוצה להגיד שזה מאוד נחמד לשבת פה עוד פעם ביום שני ולדבר על אותם דברים - לשמוע שיש כבר תהליכים, ויש מהלכים, ורק מחכים לחתימות, ורק מחכים להחלטות, ורק מחכים לתקציבים, ועדיין אין פה נציג של משרד האוצר. אנחנו מדברים על משבר לאורך שנים במיוחד מתקופת הקורונה. ואני אומרת לכם, אנחנו כבר אחרי המשבר, אנחנו כבר בהתרסקות, אנחנו כבר עם גופות על הרצפה. אנחנו במצב שיש אלפי הורים שאין להם לא איפה לשים את הילדים שלהם ב-1 בספטמבר, אלא כבר מחר בבוקר, כי גם היום מסגרות נסגרות על ימין ועל שמאל. אנחנו מדברים על מצב שאין כוח אדם, ולצערי, ביקשנו ודרשנו שהדיונים העיקריים של הוועדות האלה בתקופה הקרובה, יהיו אך ורק על כוח האדם, כי רגולציה ניתן להוסיף ואפשר להביא עוד תקנות, ועוד פיקוח, ועוד מפקחים, ומשרד החינוך עושה פה, באמת, צריך גם לדעת לברך על מה שקורה, וקורים הרבה דברים, אך צערי, עדיין כלכלית, כסף, לא נכנס למשרד החינוך כדי לתת איזה פוש לתוך האיכות. אנחנו אמרנו את זה, תזכירו לי פה כל חבריי, דיברנו על זה חודשים. התרענו ואמרנו אם ייחתם משהו לסייעות של גני שלוש עד שש, ובירכנו על זה, כי הן חייבות הסכם שכר. אבל במקביל לא יהיה שום דבר לכוח האדם של מעונות היום לידה עד שלוש, אנחנו יורים לעצמנו ברגל, ואנחנו בקריסה.

אני יכולה לספר לכם שבשבועות האחרונים, אנחנו שומעים, ואני שומעת את זה כי יש לנו את פורום הרשויות שגם הגיעו לכאן היום, והנציגות יכולות להגיד שמאות בכל הארץ של מטפלות, ואפשר כבר להתחיל לקרוא להן מחנכות, פשוט מודיעות שהן עוזבות, והולכות לעבוד בגני עירייה, כי שם התנאים יותר טובים, כי שם העבודה פחות קשה. כי שם השעות יותר קצרות. ועדיין לאור ההסכם יש נהירה.

שנית, יש לנו בעיה, שלצערי, לא אומרים אותה בזמן האחרון וזה התינוקיות. יש חוסר ומחסור אדיר גם במעונות הפרטיים וגם במפוקחים של התינוקיות של שלושה חודשים עד שנה. בגלל שהתקינה שם יותר קטנה ויש מחסור בכוח אדם, אז הרבה מעונות וגנים מעדיפים פשוט לסגור תינוקיות, ולהכיל את כוח האדם לתוך הגילאים הגדולים, מה שיוצר מצב – או כיתות נסגרות להורים, או אין הרשמה לשנה הבאה. גם אם אנחנו עכשיו הולכים לנושא של חינוך חינם, וואוצ'רים של שתיים עד שלוש, אז קחו בחשבון שזה ייצור עוד יותר את הפער, והתינוקיות כבר נסגרות וייסגרו עוד. זה לנושא של ההיצע ולתקינה.

תקציב. אנחנו מדברים פה על תקציב. אני שומעת פה מיליארדים. אנחנו דרשנו מיליארד, מיליארד וחצי מינימום לתוך משרד החינוך. שמענו – חמש, שש מיליארד, אנחנו מברכים על זה. אני מאוד מקווה שזה לא הולך רק לבינוי או רק לוואוצ'רים, כי שוב פעם, גם בזה, אנחנו לא יכולים לתת רק בצד אחד. אנחנו שומעים פה בשולחן שהפתרונות הם חייבים לבוא כמה פתרונות במקביל בהלימה, וצריך להחדיר כסף לתוך המערכת. אני באמת מבקשת גם מהחברים פה, וגם מהח"כים שנמצאים, ואני מברכת את כולם. חברים, בואו נפתור את בעיית פעוטון הכנסת, כשאנחנו נמצאים פה, אנחנו שומעים את זה על ימין ועל שמאל, ואז אנחנו באים לדבר על חינוך מגיל לידה. כשאנחנו נתחיל ביחד לשתף פעולה גם ההורים, גם המסגרות, וגם משרד החינוך וכל הגופים, ככה נביא לפתרון. אבל בבקשה, תקציב גם למשרד החינוך. לדבר על התינוקיות, לא לשכוח את זה, כי אנחנו נירא על עצמנו שוב פעם. מהר, מהר שכר ולהביא פתרונות לכוח האדם. תנאים זה חלק מכל התדמית הזאת. אנחנו כרגע עושים סקר לדבר הזה, יש לנו כבר מעל ל-700 הורים שעלו מכל הארץ. אני אשמח בוועדה הבאה להציג את הסקר דרך האוניברסיטאות שאנחנו עושים.

וכמובן, לגבי חוק המצלמות. אני נותנת פה כוכבית. מדברים פה על לפתוח את המצלמות למנהלות. אני מזכירה לכם שעשרות מקרים שחשפנו היו שהמנהלות עצמן היו בתוך המעון, או שמחקו ופגעו במצלמות על מנת שלא יהיה ניתן להוכיח, לכן, החוק הזה עבר ככה. ולכן, מצלמות הן כלי ראייה, וכלי הרשעה, הן לא פתרון. הפתרון בא מהשטח. הפתרון בא מכוח האדם. הפתרון בא מהשכר, מהתדמית, מהתקינה, מהאיכות, ובאמון שכולנו יחד גם ההורים וגם הצוותים צריך לתת אחד בשני.

בדרך הזו האמון רק נפגע.

מור, אני רוצה להתייחס ודאי לשאר הדברים שאמרת, עם חלקם אני מסכים. הייתי מצפה ממך למשוך את המילים שלך על מעון הכנסת. אני חושב שיש פה חברי כנסת שעובדים ימים כלילות כדי לעשות טוב למען אזרחי ישראל. יחד עם זאת, אני מסכים איתך שלפעמים השיח ירוד, אבל זו לא סיבה לקרוא לזה מעון.

אתה ישבת איתנו ארבעה ימים עד שתים-עשרה בלילה כאשר העברנו את תקנות הפיקוח, ואנחנו ראינו איך זה עובד. זה לא היה אישית למי שפה, מי שפה מבורך, ולצערי, זה תמיד אותם פרצופים, יש עוד הרבה, הרבה.

בבקשה, חבר הכנסת סימון דוידסון. בבקשה.

תודה רבה. יש פה כל כך הרבה פרצופים שאני רואה עוד פעם, ועוד פעם, וישבנו בקדנציה הקודמת, ואני מתחבר למה שמור אמרה. אנחנו נשב פה גם עוד עשר שנים, בסוף, בסוף, מי שלא יבין אותי, אני אגיד בכמה שפות. מדובר פה על כסף. בסוף, בסוף, אף אחד לא רוצה ללכת לעבוד בשביל השכר שהוא מקבל בפעוטונים, בגני ילדים, תגדירו את זה איך שאתם רוצים. כל המטפלות שבלעדיהן אי-אפשר להפעיל את המערכת הזאת, פשוט, אי-אפשר להפעיל אותן, לא יעבדו בשכר הזה. עכשיו מתחיל חוק ההסדרים, כל הנושא של תקציב המדינה. זה חייב להיות חקוק בדבר הראשון של מערכת החינוך. לדאוג לזה שקודם כל המטפלות ירוויחו שכר הולם, כדי שיהיו מטפלות, שנית, אחרי זה אפשר לשדרג אותן מקצועית, לעבור השתלמויות, ללמד אותן. אבל קודם כל, חברים מדובר פה על כסף. זה דבר ראשון.

אם אנחנו ברגולציה לא נדע לעזור למפעילים של גני הילדים, דיברו פה על ארנונה, ודיברו פה על עבודה מועדפת, הכול מבורך. אבל בסוף, זה צריך להגיע לבן אדם שמשלם את הסכומים המטורפים היום כדי שהילד שלו יילך למסגרת, והוא ילך לעבוד. מי יכול היום לשלם 5,000, 6,000 שקלים, כשמעבר לזה יש לו משכנתא, ועוד, ועוד – איך הוא יעשה את זה? בסוף השכר הגבוה הוא בגלל שצריכים לשלם ארנונה ועוד דברים, שזה נוסף בסוף על הבעלים של גני הילדים והם לא עומדים בזה. אז מה הם עושים? סוגרים את הגן, פותחים משפחתון, עובדים עם שבעה ילדים, מרוויחים יותר כסף, ואין להם את כל כאב הראש הזה. וזה מה שקורה. אני מקבל עשרות פניות ציבור, במיוחד באזור שאני גר בו, באזור נתניה ומסביב, אין איפה לשים את הילדים. אין. אז חברים, בואו לא נתייפייף כולנו פה, ותבינו שעכשיו מתחילים עם חוק ההסדרים. אני מבקש שבפרוטוקול יהיה רשום שזו בושה שפה בדיון אין נציג של משרד האוצר. בושה למשרד האוצר. בדיון הזה וגם בדיונים הקודמים לא מגיעים, הם לא רוצים להתמודד עם זה. הם לא רוצים להתמודד עם זה. אז אני מבקש שיירשם בפרוטוקול, שחבר הכנסת דוידסון אמר שזו בושה שאין פה נציג של משרד האוצר. צריכים לטפל בנושא הזה של הכסף במידי, ואז לעבוד על הרבה מאוד דברים אחרים. תודה. ביקשו שלא אדבר פוליטיקה עכשיו, אני לא רוצה להגיד.

לא, לא צריך פוליטיקה.

זה מאוד פוליטיקה. זה הכי פוליטיקה שבעולם.

חברי, חבר הכנסת סימון דוידסון, שאל איך אומרים כסף. אתה יודע איך אומרים בליטא כסף? יורו – זה מסביר הכול... אני מסכים לגמרי עם מור ששאלה אם שומעים. חברים, אנחנו כבר למעלה משנה באירוע הזה של העברה. אדוני היושב ראש, אני פונה אליך, ואני אומר לך, אני משתדל באמת לא להכניס פוליטיקה לדיון הוועדה. אני מבקש שגם יירשם בפרוטוקול. תסתכלו על החוקים שכרגע הקואליציה מקדמת – נבצרות, התגברות, חוק החמץ, אין שום אזכור של הדברים שקשורים לחינוך לגיל הרך, ובטח לא לנושא של החינוך. אנחנו שומעים גם בשנה שמתקיימות בחירות לרשויות המקומיות שזה נושא קריטי מאוד, באמת השתדלתי לבדוק באילו רשויות הנושא הזה הוא נושא קריטי להצבעה. חבר'ה, אני התקשיתי למצוא.

תמיד אני אומר, ראש העיר או ראש רשות מקומית הוא לא נכנס לפוליטיקה גדולה, מה מעניין אותו בשביל שאנשים יצביעו לו – ילדים, חינוך, תחבורה, ניקיון בעיר, נכון על זה הולכים להצביע ברשויות המקומיות. ומה אנחנו רואים? אנחנו רואים פה חלוקה לפי קואליציה אופוזיציה גם בתוך הרשויות. אם אתה מזוהה עם הקואליציה - אז מוחא כפיים, עושה כל מיני כנסים, מביא פה ראש ממשלה, מביא פה שרים, ח"כים מהקואליציה. הלו, אתה הולך להיבחר על-ידי הרשות המקומית בגלל הנושאים שהחינוך בין היתר מהנושאים החשובים. קודם כל, אני מנצל את ההזדמנות הזאת וקורא באמצעות השידור הזה לכל ראשי ערים שמתמודדים לבחירות שהתקיימו בעוד שישה, שבעה חודשים. אם אתם לא תעלו את החינוך על סדר-היום, לא תבחרו בשנית. חינוך זה הדבר הראשון, כי זה המאסה של אנשים.

דבר נוסף, אני חושב שאתה צריך להיות יותר תקיף. אני אינטליגנט, אירופאי, ג'נטלמן תקיף, פה אני מצטרף לסימון. תדרוש, תדרוש. שר החינוך צריך להגיע, ולא רק שר בתוך משרד החינוך, שהוא חבר מפלגה, תדרוש שיגיע שר החינוך, לא שומעים אותו. כבר חודשיים וחצי לא שומעים את שר החינוך. כשהוא היה השר המקשר, אני מדבר על יואב קיש, היה השר המקשר בין הממשלה לכנסת, הוא ידע לעשות את כל הבלגאן פה בכנסת, מה קרה? נעלם. חודשיים וחצי לא שומעים אותו. תבקש שיגיע וייתן הסברים. הגיע הזמן שיתחיל לתת הסברים.

דבר אחרון וחביב. אתם כל הזמן מגיעים לוועדה הזאת נכון? תסתכלו על הקירות – צריך להגיד מילה טובה למנהלת הוועדה יהודית. אבל לא בהקשר של התערוכה, בהקשר של השלמת התהליך. תראו איך הציורים מתחלפים, דברים פה מתחלפים, כיף לבוא לוועדה. אולי תעזרו בניסיון שלה להשלמת התהליכים גם בדברים שלכם, היא תעזור לכם בתור מנהלת הוועדה. באמת, תסתכלו מסביב. אני מבקש גם מהבמאי של השידור.

מחר תתקיים פתיחת התערוכה.

בבקשה, סמנכ"לית השלטון המקומי מיכל מנקס.

אדוני, אני ממש מבקשת, לא להפריד את הילדים עם המוגבלות.

רויטל, ביקשתי ממך. הגעת אליי, אמרתי לך שזה לא הנושא ועל זה יהיה נושא בנפרד. למה לעשות כך?

כי זה מדיר את הילדים שלנו מהדיון הכללי. אני לא רוצה בנפרד, אני רוצה עם כולם, הם חלק מהקהילה. הם חלק ממערכת החינוך.

רויטל, אני מכבד אותך מאוד, כרגע זה לא הנושא.

בהחלט הנושא.

אני ממש לא יודעת איפה להתחיל, אבל היות והרימו פה להנחתה, ודיברו על ראשי הרשויות והתפקיד שלהם, אז עם כל הכבוד, ראשי הרשויות הם הכתובת של כל התושבים, וכולנו כאלה. אבל מדיניות הממשלה היא שצריכה לבוא לידי ביטוי, ואמרת נכון - כסף. חבר הכנסת דוידסון, אמרת נכון, הכול תלוי בכסף. יש כאן גופים פרטיים, יש גם גופים ציבוריים שמפעילים מעונות יום. אני רוצה להזכיר לכולם, אנחנו מדברים על מעבר הגיל הרך למשרד החינוך, ולא כך הוא. מה שעבר למשרד החינוך, זה אך ורק מעונות היום. במה שעוסק משרד החינוך, זה אך ורק במעונות היום המפוקחים. זאת אומרת, שאנחנו נשארים עם הרבה מאוד מסגרות שהן לא תחת פיקוח של המדינה, שהם גם לא תחת האחריות שלא נהנים מהרבה מאוד דברים. אמרת יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד, אמרת ובצדק, מי כמוך יודע - קל מאוד לתת עצות, ובמיוחד זה חורה לי כשזה מגיע מהממשלה איך אפשר להיטיב עם כל הארגונים על חשבון המסים שהם משלמים לארנונה? מאוד קל לתת עצות, בואו נקל בארנונה. למה שלא יקלו במס הכנסה? למה לא ממע"מ? כולם יודעים לתת פה עצות. אז השלטון המקומי שבע מלקבל את העצות האלה, אבל הוא הראשון שרוצה לתת את המענים לתושבים שלו. אף ראש רשות לא ירוץ עם אג'נדה של פתיחת מעונות יום, כי הוא לא ייכנס בנעלי המדינה, אבל הוא כן ישקיע בחינוך. הוא ישקיע במערכת החינוך מהכספים שכולם נותנים לו. אני לא רוצה להתמקד בנושא מסוים.

מה שאת אומרת במלים האלה – זה אם יש עירייה עשירה, אז זה נראה אחרת.

אסור שיקרה. לכן אנחנו כאן. ולכן אנחנו יושבים כאן.

ולכן אתם צריכים לדבר כל הזמן על נושא של כסף.

לא, אני התכוונתי שראש העיר שרוצה, הוא יודע גם להגיע לממשלה. זה מה שאמרתי. שאם ראש העיר לא ידבר על הנושא הזה, בטח בשנת הבחירות שלו, אז שלא יבוא אחר-כך בטענות לציבור, זה מה שהתכוונתי להגיד.

סליחה, אנחנו כשלנו בפרסום שלנו. אז יושב-ראש מרכז השלטון המקומי נמצא כאן ועדה אחת ליד, במקרה, או שלא במקרה, נלחם יחד עם ראשי רשויות, גם עם שי חג'אג, מהשלטון האזורי על הדברים שאמורים לעזור. מבחינתנו, הרבה מאוד כספים שהולכים לאיבוד, אני לא רוצה להרחיב בעניין. אנחנו עושים ימים כלילות, ואנחנו בשיח מתחילת הדרך עם השרה הקודמת, עם השר הנוכחי. עם נועה והצוות שלה במשרד החינוך, חייבת להצדיע להם. חברים, הם עושים סדר במשהו שעד לפני שנה אפילו לא ידענו לדבר את המספרים האלה. אף גוף במדינה לא ידע להגיד כמה ילדים במסגרות. כמה מסגרות יש, ועדיין יש לנו הרבה עבודה, אז גם בזה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. אנחנו לא תמיד מסכימים ורואים עין בעין, אבל אנחנו נמשיך ונעבוד איתם יחד, ועם כל הגופים. רק הבוקר הייתה לנו שיחה עם ארגון שמייצג מעונות יום פרטיים, עם כאבי הבטן שלהם, אנחנו קשובים, כי בסופו של יום, צריך לדאוג לילדים, לצוותים, וגם לגופים שמפעילים. גם הם תושבים שלנו. תודה רבה.

בבקשה, המועצה לשלום הילד.

אני רוצה לומר תודה על הדיון הזה. אנחנו מקדמים פה בעצם שורה של דיונים כבר תקופה, אולי מ-2012, אולי קודם לכן. המהלך שקרה כאן בשנה החולפת הוא מהלך נדיר, היסטורי. אנחנו מברכים על המהלך הזה ועל המשרד בחוד החנית של ההתקדמות המדהימה שקרתה כאן לגיל הרך. נכון, יש עוד דרך לעשות, לא הכול מושלם בראש ובראשונה בגלל שהוקצו רק 200 מיליון שקלים למהלך הזה, זה סכום מבזה שלא יכול להסדיר את התחום כולו. ובאמת, העדר הנוכחות של משרד האוצר דיון אחר דיון, אנחנו כבר לא יודעים איך לתאר אותה. אני חושבת שאת הדיון הבא אי-אפשר לקיים בלי שאנחנו נקבל תשובות ברורות ממשרד האוצר מה התוכנית התקציבית שהוא בנה יחד עם משרד החינוך ב-2023, 2024, כולל לוחות זמנים. אי-אפשר עם 200 מיליון שקלים לעשות את כל מה שהם עשו, והם עשו את זה באמת בנס גלוי וזה עדיין לא מספיק, צריך עוד הרבה יותר. אנחנו מדברים פה על תפוסה ותקינה בשכר המטפלות, ובינוי ועוד ועוד. אני מפנה את כולם אל הניירות שאנחנו הגשנו לדיון הזה. אי-אפשר לעשות את זה ב-200 מיליון שקלים. אז קודם כל השקעה ממשלתית בגיל הרך, זה מה שנדרש כאן היום, וזה מה שאנחנו מבקשים לקראת הדיון הבא.

אני רוצה להשלים את הדברים ולומר שאנחנו מקימים מרכז פניות וסיוע. מאות הורים וילדים פונים אלינו בכל חודש, וגם אנחנו מפעילים מרכז ליווי לילדים נפגעי עבירה, מקרים קשים מאוד שאנחנו מלווים על התעללויות בפעוטות. נכון, חוק המצלמות הוא מאגף את זה והוא מסייע ראייתית והרשעתית, אבל ברור שזה חינוך, וחינוך איכותי של מטפלות והכשרות והדרכות, הדברים הם שלובים יחד, צריך תקציב לכל הדבר הזה. אני לא יכולה לטפל במשפחה בקצה, ולנסות לתת לה את המענים בלי שהמשרד בסופו של דבר יש לו את הכלים לתת. בראש ובראשונה את החינוך הכי איכותי והטוב שהוא יכול, כי זו החובה שלנו כלפי כל ילד במדינת ישראל – חינוך איכותי, זו הזכות שלהם לקבל את זה. זכות בסיסית לשוויון, להגנה, להתפתחות, לחינוך זה הבסיס של כל הדיון שלנו כאן.

אני אקצר בדברים ואני אפנה שוב לניירות שהגשנו. ואם יש הורים ששומעים אותנו, אני מתחברת שוב לקריאה, לבדוק שוב את המסגרת שאליה אתם פונים, לוודא שהיא פועלת ברישיון. ואם חלילה אתם נתקלים באיזשהו ספק או חשש, מוזמנים לפנות אלינו למועצה ואנחנו ננסה לסייע. תודה.

תודה רבה.

יניב בר אור, מנהל התאחדות מעונות היום הפרטיים.

שלום, תודה רבה על הדיון, כבוד יושבי הראש וחברי הכנסת - - -

למה אתם לא מתאחדים לגוף אחד? יש פה 700 אלף גופים.

אני אשמח לענות לך על זה אחר כך בנפרד. אני רק אענה לחבר הכנסת סימון, אנחנו הקמנו ב-2019 את ההתאחדות מכיוון שהרגשנו שנשארנו עבריינים לחוק תכנון ובנייה חשובים מראש מחוק המצלמות ונטולי זכויות למול מעונות הסמל, ולכן החלטנו להקים את ההתאחדות. ולכן אנחנו נמצאים כאן. אני חייב להגיד שאני מרגיש התרוממות רוח מהדברים שלך, ומהדברים של מיכל מנקס. באמת, מעולם לא דיברו על פטור מארנונה ופטור ממע"מ ומים וחשמל, וכל הדברים האלה שהעלה פה חבר הכנסת אלי דלל. אני חושב שזה מבורך. אני חושב שבלי הדבר הזה, ובלי ההסתכלות על המעונות יום הפרטיים כשותפים מלאים לכל מהלך שיינתן, ואנחנו לא מתנגדים לתת להורים הקלות כאלה או אחרות שידובר עליהן כנראה בהמשך. אבל אנחנו רוצים להיות שותפים מלאים. ובלי פטור מארנונה, ובלי פטור ממע"מ, ובלי הסיוע של המדינה, אנחנו לא נוכל לעשות את זה, כי כשמדברים על תוספת כוח אדם, ועל העלאת שכר המטפלות אנחנו בעד. אבל תראו לנו מאיפה יגיע הכסף, כי כל מטפלת עולה 150 אלף שקלים בשנה, ושלוש מטפלות כאלה בכל מעול, בכל כיתה, זה 450 פלוס התוספת של השכר, אנחנו מגיעים לחצי מיליון שקל בשנה למעון. אין לנו את זה אפילו בשורת הרווח. אנחנו הגשנו בעבר מסמכים כלכליים שמוכיחים כמה מעון מפסיד ביום רגיל, וכמה הוא הפסיד בימי קורונה, וחלקנו עדיין מלקקים את הפצעים של הקורונה בגלל שהיינו צריכים להנשים את העסקים שלנו. אנחנו באמת רוצים שלראשונה סוף, סוף, באמת יכירו בנו כמוסד כחינוכי על כל המשתמע מכך, והסתכלו עלינו כאל שותפים שווים, ולא כאל בעיה, ולא כאל משהו שצריך פתאום להמציא את הגלגל מחדש ולבנות. אנחנו כאן. אנחנו בתוך היישוב. בתוך הרחובות, בתוך השכונות. אנחנו נותנים אתה שרות כבר הרבה מאוד שנים. הגיע הזמן שיתחילו להסתכל עלינו כאל שותפים מלאים ויתנו לנו את הפטורים האלה, ולא הסתכלו עלינו רק כאל צינור העברת כספים של כספי מסים מההורים למדינה. ואחר-כך יבואו ויאשימו אותנו שאנחנו עושקים את ההורים. אנחנו עושים את זה כי אין לנו ברירה. ואתם יודעים מה, כבוד יושב-הראש, אני חייב להגיד לכם. אם הדברים האלה חלילה יפלו איפשהו בדרך, לא תהיה לנו ברירה אלא להעלות את המחירים שוב, כי אנחנו נצטרך להתחרות במחיר של הסייעות. אנחנו נצטרך למנוע העברה של מטפלות טובות, מחנכות טובות לחינוך הציבורי. אנחנו נעשה את זה בכל מחיר. אנחנו נילחם עליהן בכל מחיר. אנחנו לא נאפשר לסגור את הגנים הפרטיים. אני אומר, אנשים נמצאים עם המפתחות בדלת. אבל אלה שיסכימו וירצו להישאר כאן, צריך להגיד להם תודה. ואותם אנשים יעשו את הכול כדי לשמר את העובדים שלהם בכל מחיר. אני חושב שאנחנו חייבים לעצור את הגלגל הזה. תודה.

בבקשה יערה.

חוץ מזה שאני חברת מועצת עיריית ירושלים, ויש לי עוד כמה כובעים. אני פה מ-2008. 2012, עם מלכיאור וכו'. קודם כל צריך להבין, החוק של הפעוטות לא חונה בחוק חינוך, וזה ראשית הבעיה. רוצים לדבר על חוקים, העברה - קרתה בהסכם קואליציוני שהוא הכי מבורך בעולם. אנחנו הכי שמחים בעולם. אבל הוא יצר שלושה רגולטורים – משרד הרווחה עבור הילדים עם מוגבלויות, או תתקני אותי רויטל שאני לא טועה. משרד הכלכלה שעכשיו עבר עוד פעם לזרוע העבודה, אלוקים יודע לאן הוא מטייל. עד שישה ילדים ורק המפוקחים, זאת אומרת, מה שהיה ציבורי שזה 20 אלף ילדים, משהו כזה. משישה ילדים ומטה, אף אחד לא משגיח, וברוכים הבאים לעולם, יהיו לנו המון מסגרות כאלה בקרוב. ומשבעה ילדים, באמת, המשרד עושה מעל ומעבר.

אני רוצה להבהיר רגע את נקודת המדיניות. מה שקורה פה - חובטים בש"ג – והש"ג זו המחנכת והמטפלת שהיא מקבלת עוד הרשאה, ועוד אכיפה, ועוד נפגעי עבירה, ועוד ועוד. היא הש"ג של המדינה שהיא נושאת את האלונקה של המדינה, ושל המדיניות. במדיניות משהו אחד חסר. כל העולם חבר'ה, או שיש מערכת מפוצלת, או שיש מערכת מאוחדת. רק בישראל צריך גם וגם, אלוקים יודע למה. החלטתם להעביר – תודה רבה, זה דבר הכי מבורך. תעשו מערכת אחת מאוחדת מלידה עד 18. לא אומרת לכם כמו מדנמרק עם השכלה גבוהה, בלי. את זה תעשו. ואם לא עשינו את זה – אז יש חוק שנחקק, ואנשים שיושבים פה כולם עמלו. חוק המועצה לגיל הרך, תיישמו אותו ריבון העולמים. מתכלל מלידה עד שש. יש הכול, ובאמת, יסלחו לי שני יושבי הראש, אתם מספיק מכירים אותי. מריה, באמת מחילה מכבודך. לא צריך יותר שום מסמך לכתוב. אפשר לתפור בגדים מהמסמכים הנרשמים. די. יש ערמות פה באמצע עד למעלה, תשכבו לישון על זה. די, תפסיקו לכתוב מסמכים.

ואז איך נקפוץ לשם...

לא יודעת. אתה תעשה את הקפיצה. אני חושבת שצריך להפסיק לכתוב מסמכים. צריך ליישם מדיניות שמיושמת בעולם. רק אצלנו זה מזדחל ככה. אז בבקשה, או חוק המועצה לגיל הרך שייושם, או מדיניות נורמלית סגורה, הדוקה, כי כל מה שקורה בסוף מי שמשלם זה הש"ג. מילה טובה, באמת, משרד החינוך מתאמץ אם זה בהכשרה. יש הכשרות היום, זה הרבה יותר טוב. יש עוד פערים, כי מה לעשות, בור של 70 שנה קשה למלא בשנה אחת, אז בבקשה, במדיניות להתייחס למדיניות ולא לש"ג שסוחב את האלונקה הזו.

משרד החינוך הזכירו לי עכשיו פה משהו. היה דוח של הגיל הרך שמשרד החינוך היה אמור לערוך, וממה שאנחנו מבינים הוא כבר הסתיים.

אז נאמר שהוא הסתיים, אבל לא ראינו איפה זה עומד.

זה דוח שהמועצה הייתה צריכה להעביר לשרה.

אנחנו יודעים איפה זה עומד?

נאמר אז שהוכן דוח. במועצה לשלום הילד זה נאמר לנו בכנסת הקודמת.

אני אברר איפה זה עומד.

נמסר אז שהדוח שלה הושלם.

משרד החינוך יבדוק את זה ויחזור אלינו. תודה רבה.

אני יושבת-ראש ארגון גננות מחנכות. תודה לכולם, לכל השותפים והשותפות והפנים המוכרות שמלווים אותי ביחד משנת 2012, אותי, אני בטוחה שיש כאן שעושים הרבה. אני אתכנס רק לדבר אחד – אם אנחנו רוצים להביא את הצוות האיכותי, אנחנו לא יכולים להביא אף אדם לעבודה כשאנחנו מראש אומרים לו – אנחנו לא סומכים עליך. מצלמה היא באה להגיד – אני לא סומכת, זה לא שאני נגד מצלמות, תיכף תקשיבו. אני לא סומכת עליך, אני מביאה כאן מצלמה. המטפלת של סבתא שלי, זיכרונה לברכה, שמנו מצלמה בבית כי לא סמכנו עליה שהיא לא תכה את הסבתא שלי. אם אני מביאה אשת חינוך מהמעלה הראשונה והיא צריכה להיות מגיל לידה, אפילו את זאת שמביאים אותה לנקות, אני רוצה שהיא תדע למה היא צריכה לנקות בצורה חינוכית ליד הילדים. אני לא מוכנה שאף בן-אדם שהוא לא מוכשר יטפל בנכד שלי, בילד שלי, בי. אנשים צריכים להגיע מוכשרים. לא לבקש מהם אישור מהמשטרה לעשות להם מבחני אישיות. על האישום במשטרה זה על עבירות של כספים. אתה רוצה לשמוע משהו - - -

אין לך אנשים, את מי את רוצה לסנן? אין לך את מי לסנן.

רגע, אל תפריע לי. אני אגיד לך טוב מאוד. יש לי גננות מעולות – יפה בן דוד אמרה שהיא עשתה הסכם שכר, הביאה שכר. הגננות האלה רוצות לעזוב את המקצוע. גננות עוברות כי הן רוצות לעזוב גם במעונות וגם בגנים. אם אתה לא תיתן מגיל לידה והלאה, ואמרו כאן הכשרות, כל הכבוד. הדרכות כל הכבוד. תורידו את הפיקוח. אני משלמת למפקח כל כך הרבה כסף. מה אנחנו מדברים? עם נשמות. אני לא רוצה פיקוח. אני רוצה מדריכות. אני רוצה יועצות. אני רוצה מלוות.

אבל הילדים צריכים את הפיקוח.

הנכד שלי נמצא במעונות היום. אני רוצה לדעת שאותה אחת שמגיעה היא בן אדם מוכשר, היא בן אדם שיודע להכיל. היא בן אדם שיש לה הסמכה, ויש לה הדרכה, ויש לה ליווי ויש לה ייעוץ.

הכול צריך. אבל איפה העשבים השוטים? המצלמה תעקור את העשבים השוטים. הפיקוח יעקור את העשבים השוטים - - -

אם אנחנו נשים את המצלמות עם סאונד, והמדריכה והמנהלת וכולם יראו יום יום, שעה, שעה ויוכלו להדריך לפי התנהגות של גננת זו או אחרת.

תביאו גם להורים מפקח. לקחו את המצלמות - - - תנו להורים מפקח - - -

סליחה, תודה רבה. אין מה לעשות, כל אחד ידבר בתורו.

נכון, אז מישהו צריך להשמיע את הקול של הילדים. אם חברי הכנסת ישמעו - - -

דיברנו על חוק המצלמות. דיברנו שצריך להיות - - -

נעים מאוד. כל הדברים שנאמרו כאן הם באמת חשובים – פיקוח, מצלמות, הכשרה, הכול נכון וחשוב. אבל אני עוד פעם מדברת כמו תקליט שבור, ואני אגיע כל פעם לדבר על זה וחוזר, וכל הזמן אני לא אפסיק. אני אזכיר דבר חשוב מאוד, ששיעורי העצמה זה לא nice to have. בעולם בו הניכור בין האנשים הולך ומתעצם, חשוב לנטוע את זרעי החינוך החברתי, הרגשי כבר מהגיל הרך. המרחב החינוכי צריך להיות מקום בו הילדים לומדים ומתאמנים, להיות אנשים עם לב אמפטי, עם חמלה, ולא שדה מלחמה. האם לאנשי החינוך הפורמליים יש את היכולת היום יומית תחת המסגרת השוחקת הזאת להיות רגישים ולהיות ערים לכל ניע בנפשם של הילדים? אז אני אומרת שלא. לא, כי זה שוחק. אז אני מציעה, ושוב מעלה על סדר היום את אנשי החינוך הבלתי פורמלי בתוך מסגרות החינוך, אנחנו סוכני החינוך של הדור הבא. אנחנו מחנכים את הילדים לחמלה, לאמפטיות, ואהבת לרעך כמוך. אלה ערכים שחשוב שאנחנו ננחיל בדור שלנו, ונשבור את מעגל הקסם הזה של ניכור, ומה שמוביל לחרמות והתאבדויות. אני עדיין מזועזעת מהמקרה של אלרואי בן שבת, שקרה ביום שבת שעברה. אני חושבת שביום ראשון כל מערכת החינוך הייתה צריכה לעצור ולעשות ריסטרט ולדבר על הדבר הזה. ולעשות מעגלי שיחה. אני מדברת על אלרואי בן שבת, שזה מקרה מזעזע בעיניי.

זה - - - שמתפלאים שזה קורה בכלל.

זה פשוט התוצאה של המרדף אחרי הציונים, ואין את המקום הזה של הילד שיש לו את היכולת לבטא את עצמו. אז אני אומרת לעשות ריסטרט למערכת החינוך שהוא הכרחי. מקבלי ההחלטות צריכות לשנות את התקליט, ולשנות את התפיסה החינוכית שלהם שמרדף אחרי ציונים, ולא, זה לא מה שצריך להנחיל אותנו, ולהיות לנגד עינינו. חינוך לאמפטיה כבר מגיל הרך. כבר מהגיל הרך.

תודה רבה.

אני מנהלת מעון מפוקח, לא מעון פרטי. זאת הפעם הראשונה שלי פה, לא הפעם השמונים. קודם כל, באמת, הכול פה מאוד משמח. אני אגש לעניין. אני באתי כדי לספר לכם – מישהי אמרה כאן, אם תשמעו מהשטח מטפלת או מנהלת – אז אני מנהלת מהשטח, ואני באה משם. אני באה להגיד, שאנחנו משלמות בגוף שלנו, במשפחה שלנו, ובנפש שלנו על החלטות שמתקבלות כאן, ואני רוצה שהדבר הזה השתנה. אנחנו מגיעות חסרות סבלנות לבתים שלנו. לנו אין כוח לילדים שלנו. מטפלת שמחליפה 30 פעם חיתולים. שצריכה להוציא כינים לילד, אני עשיתי את זה. אני נדבקתי בכינים, והצוות שלי נדבק בכינים. שצריכה להתווכח עם הורה שיבוא וייקח את הילד שלו שבוער מחום ב-40 מעלות, ולהורה לוקח חמש שעות, אם הוא בכלל טורח לענות לי. המצב הזה לא יכול להמשיך. אנחנו חייבים פה שינוי עכשיו.

מחילה מכבודכם, מערכת הגיל הרך היא לא צריכה הבראה, היא מתה. והיא גם לא צריכה החייאה, היא צריכה שפשוט יבנו אותה מחדש. אנחנו לא יכולות לעמוד בזה יותר. בוודאי שיחד עם משרד החינוך, אני רועדת ומתרגשת, כועסת, וזועמת. אני באה לפה, יש לי את צוות המעון בעיניי הכי טוב בארץ. נשים מסורות שאוהבות ילדים. הבת שלי במעון שלי, היא בת שנתיים, לא הייתי שמה אותה באף מעון אחר, כי אני יודעת מה קורה בשטח. כי אני יודעת מי הצוותים שבלתי אפשרי לגייס. אני יודעת שזה כל יום לראות דמות אחרת. יש לי כיתת תינוקות שיש שם שתי מטפלות במקום שלוש, דמות שלישית שכל פעם מתחלפת לילדים בני חמישה חודשים, חצי שנה. המצב הזה לא אנושי, אנחנו נחנקות. אנחנו במצב של מוות. נגמר. אנחנו כבר עם שתי רגליים בחוץ, לא חצי רגל. הפתרון צריך להיות אתמול ולא מחר. ולא עוד חודשיים, ולא עוד שנה. כמה עזבו? אין לי אצבעות. אני מנסה לגייס צוות כבר קרוב לעשרה חודשים. היום הוצאנו פרסום חדש ששילמנו עליו כסף למעצבת גרפית, אני בספק אם מישהי תפנה אליי. העלנו שכר. אנחנו נכנסים לגרעון כארגון מפעיל. היישוב שאני עובדת בו סופג את הכסף הזה. הוא נכנס לגרעון כדי שלילדים תהיה מסגרת. אני לא יודעת מה יהיה בשנה הבאה.

אני רוצה להזכיר, שמה שלא עבר למשרד החינוך, זה מעונות היום השיקומיים. אבל פעוטות משולבים בתוך מסגרות הפעוטונים, הגנים. הבן שלי היה משולב מאז ומעולם, בחיים כף רגלו לא דרכה במעון יום שיקומי, או במסגרת של חינוך מיוחד. אנחנו מדברים פה על זה שצריך מטפלות, וצריך הכשרה, ואף אחד, אף אחד לא מזכיר פה את העובדה שבתוך המעונות האלה יהיו לא רק ילדים מאובחנים שצריכים שהצוותים יקבלו הכשרה, ושיהיו להם משלבים עם הכשרות מדויקות, אלא שיהיו שם ילדים שטרם אובחנו, שטרם אותרו. ואני רוצה לדעת האם בכל ההכשרות האלה שמשרד החינוך טוען שהוא עושה, הוא טורח לעשות גם הכשרות שקשורות להתפתחות הילד כי אני יודעת שהוא לא עושה את זה בחינוך הכללי משלוש והלאה, למרות שגם שם צריך לאבחן, וברור לי שהוא לא עושה את זה גם עכשיו. ולא יכול להיות שלא נצליח בדיון הכללי לדבר על זה כי יהיה דיון מיוחד. נכון, צריך גם דיון מיוחד רק על זה. אבל זה נושא שחייב להיאמר, כי אחרת יגידו, אבל לא אמרת. אז הינה אני אומרת. משרד החינוך לא עושה. אין התייחסות לא לצוותים, לא למשלבים, לא לנגישות של גנים. לא לעובדה שצריך אביזרי שיקום ודברים מיוחדים לילדים שמשתלבים שם. אז הינה אני אומרת צריך להתייחס לזה.

תודה רבה. בבקשה, עו"ד ולרי זילכה.

תודה רבה, אדוני, אני בעצם פה נכנסת לדלת פתוחה. גם אני בכובע של פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות, בכובע של ילדים עם מוגבלות, אני רוצה להגיד שלוש נקודות קצרות. אחת – שבעצם כמו שנאמר קודם, המעבר של האגף למעונות יום נעשה שלא באמצעות חקיקה למשרד החינוך, ולמעשה, השאיר את כל הנושא של התמיכות לשילוב במשרד הרווחה, במינהל המוגבלויות. הדבר הזה צריך לעבור גם כן, כמו שמשרד החינוך יודע מגיל שלוש ומעלה, מכוח חוק לימוד חובה לתת תמיכות וסייעות וכל מה שצריך כדי שילדים עם צרכים מיוחדים יוכלו להיות חלק מכלל הקהילה שלהם, כך צריך שהעניין הזה יעבור למשרד החינוך. אני רוצה להגיד שגם משרד החינוך מבין את זה, כי הוא בהיערכות שלו הקים אגף לנושא של צרכים מיוחדים וילדים בסיכון, כך שיש להם הבנה שהדבר הזה צריך לעבור אליהם. גם משרד הרווחה, למיטב הבנתי, יש לו הבנה ורצון שהדבר הזה יעבור. והם מקדמים הצעה בנושא הזה. אני חייבת לומר שהדבר הזה חייב להיות מוסדר לא רק בהעברה, אלא גם בחקיקה. כי בחוק לימוד חובה זה מוסדר, ולכן יש חקיקה, ולכן זה נעשה וזה לא ספורדי ותלוי תקציב. אותו דבר זה חייב להיעשות גם מטה, והדברים האלה גם של האיתור המוקדם וכו' יבואו לידי ביטוי בחקיקה הזאת.

עוד משפט בבקשה. נכון שהיום משרד הרווחה, מינהל המוגבלויות נותן את התמיכות האלה, והוא נותן את התמיכות של סייעות וכדומה במעונות סמל, אבל אדוני גם במעונות הפרטיים. אלה מה שאין נוהל בעניין הזה, ואני חרדה שבקרוב מאוד הדבר הזה יתפוגג. אני מבקשת שתצא פה גם קריאה שיוסדר נוהל מסודר, שאת התמיכות לשילוב שאפשר לקבל היום במעונות סמל מה שהם עושים, אני רוצה את זה בנוהל, כי בסוף זה לא יכול להיות הורה שמכיר אותי ומבקש עזרה ממפקחת, שייצא נוהל שהתמיכות לשילוב תעשינה גם במעונות הפרטיים שתחת חוק הפיקוח על המעונות. תודה רבה. אני יודעת שקיים, אני רק רוצה נוהל מסודר בזה בבקשה, שלא יגידו אחר-כך שההורים שרק באים אליי - - -

חברים, זה לא תפקיד הוועדה. אם יש נוהל וצריך לאכוף אותו - - -

לא, אין נוהל כתוב. יש הנחיה למפקחות, אבל אין נוהל. הציבור לא יכול לראות אותו.

משרד החינוך התגייס לסוגיה הזאת מהרגע הראשון, אנחנו נמצאים עם אגף רווחה ופותרים בעיות שמגיעות לשולחננו עם פעוטות עם צרכים מיוחדים, אתם יודעים את זה.

צריך להבין שמשרד החינוך מתמודד עם פערים מאוד גדולים בין המסגרות. צריך להבין ש-70% מנשות הצוות היום שעובדות בשטח עם השכלה תיכונית ומטה. צריך להבין ונאמר פה ש-70 שנה הנושא של מערך מעונות היום לא טופל. הפערים שגם דוברו עליהם בין משרד החינוך לשטח, מין הסתם התפקיד שלנו הוא לראות את כוכב הצפון ולהוביל לשם. ומין הסתם ייקח זמן.

שמענו פה את כל הקולות. אנחנו מדברים בנושא של הגיל הרך, לצערי, הנושא הוא קשה. צריכה להיות כמובן אכיפה טובה יותר. צריך לאפיין את כל סוגי המעונות, כל מה שקשור גם בכוח אדם, אלה דברים מאוד חשובים. ולכן, בוועדות המשותפות, כמובן, אנחנו פונים פה גם לשר החינוך, שהוא השר העיקרי בנושא הזה, שאליו בעצם הנושא של הגיל הרך עובר אליו, ודיברנו לגבי עבודה מועדפת. חבר הכנסת מלכיאלי, ימלא במקום שר הפנים, וליו"ר המרכז לשלטון מקומי - חיים ביבס.

הוועדות חושבות שהשקעה בגיל הרך, היא השקעה חשובה ביותר, ולכן, על הממשלה להשקיע בכך הרבה יותר כסף כדי שיהיו מסגרות לכל הילדים בגיל הרך, ושיינתן בהם הטיפול ההולם.

הוועדות רשמו לפניהן את סקירת משרד החינוך על פעולותיו בטיפול בגיל הרך, ועל השיפורים המתוכננים.

הוועדות קראו למשרד החינוך להדק את הפיקוח כדי לדעת על כל המסגרות לפעוטות, גם הקטנות ביותר.

הוועדות רשמו לפניהן שיש הצעות חוק פרטיות לטיפול במצלמות בגני ילדים.

הוועדות מבקשות ממשרד החינוך את הנתונים. מה מספר המעונות במגזר הערבי, קיבלו את האישור וכמה ילדים יש בהם.

הוועדות קוראות למשרד החינוך ולרשויות המקומיות להשקיע ולמצוא את כל המסגרות הפרטיות לילדים בגיל הרך באשכולות הנמוכים וגם במגזר הערבי.

הוועדות מבקשות ממשרד החינוך להעביר לה את הנתונים, מספר הילדים יש עד גיל שלוש, כמה מהם במעונות, וכמה ילדים נופלים בין הכיסאות.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך עדכון לגבי הדוח השנתי של המועצה לגיל הרך.

הוועדות מבקשות ממשרד החינוך לאסוף מידע מהארגונים השונים על מטפלות כדי שתוכל לטפל במטפלות אם יש להן רישום פלילי על-פי הנתונים שהתקבלו.

כדי להתגבר על מחסור בכוח אדם המטפלות בגנים, הוועדות פונות להכיר בעבודת המטפלות כעבודה מועדפת.

הוועדות קוראות לממשלה לממן את תשלום הארנונה של המעונות ולא להטיל את התשלום על הרשויות המקומיות.

הוועדות מודות לכל המשתתפים. בכבוד רב, חבר הכנסת יוסף טייב, וחבר הכנסת אלי דלל.


תודה רבה לכולם.


הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:10.