פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
13/03/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 11
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שני, כ' באדר התשפ"ג (13 במרץ 2023), שעה 12:00

פיתוח כלכלי של פיתחת ניצנה

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
יוסף עטאונה

אלון שוסטר

יובל יעקובי - סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה

ניצן צוק - רע"ן מעברים במטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה

הדר שור - ראש תחום מזה"ת, משרד הכלכלה והתעשייה

אמיר רובין - מנהל תחום בכיר אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה והתעשייה

מאיר מלכה גרניט - רא"ג תפעול מסופים ושתפ"א רש"ת, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רן פלג - מנהל מחלקת כלכלת מז"ת, משרד החוץ

יפתח עשהאל - רפרנט שיכון באג"ת, משרד האוצר

שחר אלוני - רע"ן תו"פ, משרד הביטחון

עמית שרעבני - רמ"ד דרום, משרד הביטחון

סיגל גבאי - מנהלת תחום תכנון, משרד התיירות

רננה אילן - מנהלת תחום תשתיות במחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה

יהודה אבני - מנהל מרחב דרום החטיבה להתיישבות, משרד ההתיישבות

ערן דורון - ראש המעוצה רמת נגב, מועצות אזוריות

יעקוב מוסקוביץ' - מנהל מחקר ופיתוח מועצת רמת נגב, מועצות אזוריות

דוד אהרונסון - מכון הסכמי אברהם לשלום

שגיא גולי - מ"מ סגן מנהל מחוז הנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

לירון אדלר

אמל ביבאר

אפרת שלמה – חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידה שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

פיתוח כלכלי של פיתחת ניצנה

שלום לכולם, אנחנו מתחילים את הדיונים של הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, והיום אנחנו מקיימים דיון מיוחד, בסוגייה של הפיתוח הכלכלי של פיתחת ניצנה.

למי שלא יודע מה זה פיתחת ניצנה, למשל עוזר של נגב גליל שכתב לי הבוקר שהנושא לא רלוונטי עבורם, עכשיו אני מעריך את השר לפיתוח הנגב והגליל, אבל לכתוב לנו מכתב שזה לא רלוונטי עבורם, זה לא פחות מביזוי הכנסת, השר הבין את זה, דיברתי איתו, הוא יטפל, ואנחנו מקווים שעוד יעלה פה דמות משמעותית מהנגב והגליל לייצג את עמדתם.

השר בא ואמר, אם אני לא יודע מה אני עושה שם אז על מה אני אעלה, אז אמרתי לו אתה עולה כדי לשמוע וכדי לבנות תוכניות, לא רק לספר מה כבר עשית.

אז הדבר הזה לא יעבור לסדר היום ויהיה פה נציג של נגב גליל, זאת וועדת האם של נגב גליל, אבל ניצנה זה השער הדרומי היבשתי למדינת ישראל, מהרגע שיצאנו מגוש קטיף, הפעילות היבשתית המרכזית מול מצריים היא ניצנה, המקום הזה היו בו המון תקוות להסכמי שלום, לסחר אדיר, אנחנו מול מצריים שיש בה 110 מיליון אזרחים, ועל אף האתגרים של שמירת השלום עם מצריים, ומתוך ידיעה גם כשר וגם כחבר קבינט, אנחנו יודעים לבנות שיתופי פעולה בתחומים שונים ולבנות תיאום.

והדבר הכי חשוב הוא לייצר חיים ולייצר פיתוח כלכלי, והיו תקוות אדירות שניצנה כשער לשלום עם מצריים, תהווה קרקע פורה לסחר, ליזמות, לחקלאות, למידע, ללמידה משותפת.

אם יש מקום מבודד במדינה באופן דרמטי, זה פיתחת ניצנה, גם בכמות התושבים, גם במרחק של הנסיעה, והריחוק ממרכזים עירוניים קיימים.

ניצנה מאותגרת יותר מתמיד, המרחב הזה עם כניסה של פעילות זולגת של איומים ביטחוניים, שזולגים גם מעזה ומדינות אחרות לאזור סיני, ואז החשיבות של המרחב הזה ושל הפעילות בו, של ההתיישבות בו, של החיזוק הכלכלי שלו, עולה לאין ערוך מגבול שהיה במידה מסוימת גבול שלום, באזורים מסוימים אפילו ללא גדר, הופך לגבול חם, גבול דרמטי, גבול שכשהזנחנו אותו הגיעו לישראל 10,000 מהגרים בחודש, מהגרי עבודה, זה מה שקרה כשהזנחנו את גבול מצריים, ועדיין האתגרים שם אדירים.

לבקשתו של ראש המעוצה האזורית רמת נגב ערן דורון, אנחנו רוצים דיון כוללני של משרדי הממשלה על פיתחת ניצנה, על העתיד שלה ועל הפיתוח שלה.

אני מבקש מנציגי המשרדים לא להסביר לנו מה אין, מה שהם כן עושים ועושים טוב שיגידו בתמצית, אבל איך הם מתכוונים לחבור להנהגת האזור ולבנות תוכנית, שהאזור הזה יקבל תושבים, יקבל ביסוס כלכלי, ייצר מקומות עבודה, יש כבר מקור לגאווה באזור הזה גם מבחינה חינוכית, כפר הנוער ניצנה, גם יזמות של אנרגיה מתחדשת, גם מנהיגות בעולם החקלאות והחדשנות של מוצרים שגדלים בפיתחת ניצנה והם מובילים בעולם, אבל הכמות וההיקפים, והיציבות של הדברים היא קצת מוטלת בספק.

אני אתן לראש המועצה לפתוח בתמצית, ואז נציגי הממשלה יתייחסו.

תודה רבה מיכאל, ובאמת תודה לך ולוועדה על הדיון, על החבל ארץ שרוב האנשים באמת פחות מכירים, אבל יש לו משמעותיות אסטרטגיות לאומיות, ולפני שש שנים אני חושב, הגיע שר האוצר דאז משה כחלון לפיתחת ניצנה, ואני זוכר שאמרתי לו, תראה יכול להיות שלמדינת ישראל יותר כלכלי עכשיו להכניס את כל תושבי פיתחת ניצנה לשני מגדלי בתי דירות בגבעתיים, אבל אם מדינת ישראל חפצה בהתיישבות בנגב אז צריך לעשות משהו.

מה שמדינת ישראל הצליחה לעשות בפיתחת ניצנה מאז הסכמי השלום עם מצריים, זה בסוף מעט מידי, המצגת שלנו היא קיימת? אפשרי להציג? אני רק יגיד על שהמצגת תעלה, אנחנו באמת מנסים כבר שש שנים להעביר החלטת ממשלה, להזנקה לאומית לפיתחת ניצנה, שהכותרת שלה בעצם מדברת על שני דברים, מ- 1,000 תושבים, זה הכל 1,000 תושבים, עוד רבע תבינו מה ה- 1,000 תושבים האלה יודעים לעשות, ל- 1,000 משפחות, או ל- 2,000 או 3,000 משפחות ויש את הפוטנציאל, וכמובן מחצר אחורית שהיה בה את כל המפגעים והתחלואים שיש למדינת ישראל כחצר אחורית, ואגב חצר אחורית זה תמיד נשמע רע, אבל חצר אחורית זה בסדר, גם אצלנו בחצר אחורית אתה תולה את הכביסה, ואתה שם את האשפה ואתה עושה את הגינה וזה בסדר.

(הצגת מצגת)

אז בדיוק, מחצר אחורית לחלון ראווה, אני לא יודע אם אתם מצליחים פה, מצד ימין במפה הקטנה מדינת ישראל, המפה, הזום אין הוא של כל תחום המועצה האזורית, המועצה האזורית היא 4.2 מיליון דונם, כ- 20% משטח מדינת ישראל, אנחנו מעל 9,000 תושבים, ואנחנו מפוזרים על 15 ישובים, אנחנו נתמקד בצד המערבי ששוכן לגבול מצריים, זה בעצם פיתחת ניצנה.

חמישה יישובים, בסך הכל 240 משפחות, מחולקים על חמישה יישובים, תבינו עד כמה זה אירוע, הם לא מחולקים בצורה שוויונית, יש לנו שמה 70 משפחות ואפילו 18 משפחות, זה עדיין חצי שכונה במקום, אבל מה המקום הזה יודע לעשות?

אז הנה, אז יש לנו פה בעצם חמישה יישובים, היישוב הראשון זה קדש ברנע, שבמפות אם תחפשו או אם תשימו ווייז קדש ברנע, ייצא לכם ניצני סיני, ניצני סיני זה השם הרשמי של ועדת השמות, אבל זה קדש ברנע המקראית או קדש ברנע, לאחר מכן הוקם היישוב כמהין, ניצנה, עזוז ובאר מילכה, זה מושב העובדים האחרון שהוקם במדינת ישראל, אלה חמשת היישובים.

היישובים האלה יודעים לעשות בעצם את החקלאות הכי מתקדמת בעולם שיש, היום אנחנו יודעים לגדל מ- את העגבניות שרי שכולכם מכירים, 90% מעגבניות השרי של מדינת ישראל מגיעות מהאזור הזה, או בין 70% ל- 90% תלוי בעונה, אבל אנחנו יודעים לגדל הכל, מאננס דרך פירות אקזוטיים, ירקות אקזוטיים מהמזרח, דרך דברים שגדלים באזורים ממוזגים כמו תותים ואוכמניות, אנחנו באמת יודעים לגדל הכל, עכשיו מתוך זה שאנחנו יודעים לגדל הכל, באים מכל העולם לבדוק איך אנחנו עושים את זה.

יושב פה שר החקלאות לשעבר, שבכל כובעיו השונים, וגם שני שרים לשעבר בכובעיהם השונים, הגיעו וראו מאות סטודנטים שמגיעים מרחבי המזרח ואפריקה, לראות איך אנחנו עושים תיקון עולם, איך אנחנו יודעים לייצר עבור מדינת ישראל, אבל גם עבור העולם ביטחון תזונתי.

לפני חודשיים היה אצלי ראש עיריית סייגון, היום קוראים לזה אוצ'ימין סיטי, נכנסו כולם עם ז'קטים וחליפות ואני שואל אותו, ראש העיר כמה אנשים יש באוצ'ימין סיטי, הוא אומר קצת מעל 10 מיליון תושבים, אני אומר לו אנחנו קצת מתחת ל- 10 אלף תושבים, אבל אנחנו יודעים להאכיל את אותם 10 מיליון תושבים, האמת שאנחנו גם יודעים להאכיל את ה- 80 ואת ה- 100 ואת באמת את מיליוני הפיות שצריכים היום, ראינו את זה בקורונה וראינו את זה גם עם שינויי האקלים, את המשמעות של מזון טרי.

המטרה שלנו זה באמת קליטת משפחות, ארבעה מרכיבים לתוך קליטת משפחות באזורים פריפריאליים, זה יהיה נושא של דיור, דבר ראשון דיור, דבר שני זה פרנסה, חינוך, ומה שקרוי סנס אוף קומיוניטי, קהילה.

בוא נמשיך, יש פה בעצם את הצפי של תחזיות הגידול שלנו לגבי העתיד לבוא, אז אני אומר לכם שכל מספר חוץ מה- 1,200 מגרשים, יכול להיות גם 2,000, כי אנחנו בעצם כבר עכשיו, הצלחנו הממשלה הקודמת העבירה אחרי 21 שנים את החלטת הממשלה, על הקמת היישוב ניצנה.

החלטת ממשלה ראשונה ב- 2001 לובה אליאב, ועכשיו ב- 2022, הממשלה הקודמת העבירה החלטה מאוד מאוד חשובה, על הקמת היישוב ניצנה, שיש לו כרגע תוכנית מפורטת ל- 1,200 יחידות, ותוכנית מתארית לעוד 1,000, זאת אומרת תיאורטית יכולים להיות 10,000 איש שמה, בנוסף לשלושת המושבים שהם כל אחד יכולים לקבל 150 נחלות, סך הכל 450 נחלות.

אנחנו מיכאל, בנינו תוכנית שהיא נקראת תוכנית הזנקה לאומית לפיתחת ניצנה, היינו כבר בדיונים מתקדמים עם כמה וכמה ממשלות, רק שתחלופת הממשלות מנעה אפשרות באמת לייצר פה תוכנית רב שנתית, שתאפשר לעשות את כל מה שצריך, ומה שצריך זה בעצם - -

הייתה החלטת ממשלה על ניצנה בעבר?

אז יש שלוש החלטות, החלטת ממשלה שציינתי כבר זה על הקמת היישוב, החלטת הממשלה השנייה זה היה על הרחבת הפעילות הכלכלית של מצריים עם ישראל באמצעות המסוף, יושב פה יובל.

מתי זה היה?

זה היה במאי, מאי האחרון, בדיוק לפני כמעט שנה, במאי שבו בעצם מדינת ישראל והרפובליקה.

איזה החלטה זאת?

על הרחבת המסוף המעבר.

מה המספר שלה?

1522 אם אני זוכר נכון.

שעיקרה?

הרחבת הפעילות הכלכלית בין ישראל למצריים באמצעות המסוף, הגדלת המסוף, ובעצם הרחבת הפעילות שלו בכמעט פי שש, ויובל יעקובי ממשרד ראש הממשלה הוא מתכלל את האירוע הזה.

והחלטה לא פחות חשובה, אומנם היא לא הייתה ברמה של החלטת ממשלה, אבל היא לא פחות אסטרטגית מתוקף המשמעות שלה, שזה בעצם הוויתור של המשרד לביטחון פנים ומשרד הביטחון על מתקן חולות, כאמצעי או כליאה או כבסיס צבאי מתוך תפיסה שזה יהיה מחולל תעסוקה ופיתוח כלכלי, לטובת תושבי פיתחת ניצנה, שהיום באמת למעט שני יתרונות יחסיים, שזה הנושא החקלאי והתיירותי, עוד רגע נדבר על התיירות, אז יש פה הזדמנות באמת אולי לדברים אחרים, ממרלו"גים ועד לאומנות ותרבות, אקדמיה לביטחון ועוד הרבה מאוד רעיונות שעלו וצצו במהלך השנים, שמתקן חולות צריך להגיד, הושקעו בו 320 מיליון שקל על ידי מדינת ישראל, עומד היום ריק, הוא לא נטוש הוא ריק.

300 מיליון?

כן.

מה היית עושה עם 300 מיליון? כל התוכנית שלך פה זה 170 מיליון.

לכמה שנים נכון.

תוסיף לזה את ה- 600 מיליון שהם רצו להביא עובדי הייטק לנגב, עד היום מחפשים את העובדים, 600 מיליון, הדוחות של החברות שהם הביאו בין 100 ל- 200 עובדים, כל עובד היה צריך לקבל 3 מיליון שקל ולבוא לבד.

נכון, אז מה שהיינו עושים, היינו עושים את הדבר הבא, היינו נותנים הטבות במס, היינו מכשירים עוד שטחים לחקלאות, עוד מכשירים שטחים לתעסוקה, לתעשייה, מגדילים את הנס החינוכי שקורה שמה, בניצנה מי שלא ראה ש"שינים ישראלים, יחד עם עולים מחבר העמים, יחד עם בית ספר לילדי הבדואים רב שנים, פעם ראשונה שיש בית ספר פנימייתי לילדי הבדואים, יש שמה בית ספר לילדי החרדים ועוד ועוד תוכניות, יש כ- 14 תוכניות שהסוכנות היהודית מפעילה, באמת בחזונו של לובה אליאב על קהילה חינוכית התיישבותית, ואנחנו הגענו לשלב של ההתיישבות, שבאמצעות אותם מיזמים, אנחנו גם נגייס התיישבות.

אבל צריך עוד פעם להגיד מיכאל ביושר, מדינת ישראל ב- 40 השנה האחרונות הצליחה להביא 200 משפחות לפיתחת ניצנה, זה לא בר קיימא.

יושבים פה חבריי רוקח מהגולן, וגדי ירקוני מאשכול, 200 משפחות בגולן ברור שזה לא היה מחזיק מעמד, וגם באשכול, ולכן מי שחפץ חיים בהתיישבות צריך להביא עוד אנשים, וההתיישבות היא הבסיס בעצם לקיום של כל המרחב הזה, שהוא בעצם מבני נצרים שהיא במועצה אזורית אשכול ועד אילת, זה ההתיישבות הישראלית, היהודית היחידה שקיימת.

אני רוצה להקרין סרטון קצר מיכאל ובזה אני אסיים, לגבי איך ניצנה צריכה להיראות ב- 2024, אז ברשותכם.

רגע לפני הסרטון, אז יש לך דין ודברים עם הממשלה על החלטת ממשלה על האזור הזה? איפה זה נמצא הדבר הזה?

כרגע פחות או יותר מאז הקמת הממשלה החדשה, אז באמת השר לפיתוח הנגב והגליל היה אצלנו בסיור, אבל כמו שאתם יודעים, לוקח לממשלה זמן עד שהיא מתניעה את עבודתה, ולכן כרגע אין משהו קונקרטי, אנחנו צריכים את המשרדים, את כולם בלי יוצא מן הכלל, כולל היחידות סמך אני קורא לזה, הגורמים המשלמים, אם זה החטיבה להתיישבות שיושב פה יהודה אבני, אם זה קק"ל ואם זה גורמים אחרים שיודעים להיות מכפילי כוח, ויושבים פה שני נציגים, אחד חברים וגם נציגים חשובים של משרד הביטחון, שחר אלוני ועמית שרעבי, שאולי הדבר הכי מרכזי שיאפשר את המשך השגשוג של האזור הזה, זה באמת ניהול מיטבי של המרחב, זאת אומרת שהגורמים שפועלים במרחב, שזה צה"ל, ורט"ג והמועצה, ושב"ס לצורך העניין, כל אחד ימצא את מקומו וימקסם את השימוש שלו בקרקע, ויאפשר בעצם למרחב להתפתח ואני אסביר רגע למה אני מתכוון.

כמו שעשינו עם מתקן חולות, שבעצם אנחנו חושבים שהוא לא היה צריך להיות עוד מתקן כליאה, שמתקן כליאה חוץ מקצת ארנונה למועצה, אני לא מזלזל בה, אבל הוא לא מביא אפילו לא תלמיד אחד לגני הילדים, הוא לא מביא אפילו לא עסק לצורך העניין, אנחנו צריכים לייצר את אותם מחוללי צמיחה, שבסוף יביאו גם חוגים אחרי הצוהריים, ותנועת נוער, ואירועים וקהילה, ואת כל הדבר הזה שהוא לא רק מתקנים מהסוג הזה.

ולכן אנחנו בדין ודברים חשוב עם משרד הביטחון, על גם שחרור שיטחי אש לא מנוצלים, וגם שחרור שטחי צבא שהם כבר לא בשימוש, ואני חייב להגיד עוד פעם, יש לי הרבה פז"מ עם אנשי משרד הביטחון, ואני רוצה להגיד, צה"ל מגן על עם ישראל, גם רשות הטבע והגנים, שמורות הטבע ושטחי אש הם למען עם ישראל.

אנחנו מצפים ומבקשים וזוהי בקשתנו, שמה שלא משתמשים בו לבניין הכוח ולהגנה, יוחזר לצרכים אזרחיים, וזהו, זאת הבקשה שלנו מול משרד הביטחון, ואני באמת רוצה לציין את השיתוף פעולה החיובי שיש לנו עם אנשי אג"ת, במקרה הזה זה אג"ת פה, אבל אנחנו יכולים להאיץ את המהלך הזה, כי אני אתן את המספרים.

ב- 2015 או 2016, פגשתי את אודי אדם שהיה מנכ"ל משרד הביטחון, אגב זה היה עוד שלא הייתי ראש מועצה, זה היה שבתקופת קודמי שמוליק ריפמן זיכרונו לברכה, ונאמר לנו תביאו מפת דרכים, מפת דרכים, עזבו אותנו עוד דונם לפה, עוד איזה 500 דונם, עוד איזה 1000 דונם, בואו תביאו מפת דרכים, עשינו תוכנית מטה מאוד מאוד מסודרת, הבאנו את מפת הדרכים ל- 30 שנה הבאות, על 300 אלף דונם שלא מנוצלים, שלא משתמשים בהם, ומאז ועד היום אחרי שהצגנו את המפה הזאת, ויש איזה פרוטוקול עבודה מול משרד הביטחון ואג"ת, הצלחנו בפועל לשחרר 2800 דונם, יכול להיות שאני טועה בדונם לכאן או דונם לכאן, אבל לא הרבה יותר מזה, כ- 3000 דונם, בטח עמית או שחר ידעו להגיד בדיוק את המספר.

אחד זה חשוב כי ב- 2800 דונם האלה תהיה חקלאות, עכשיו ממש ברגעים אלה קק"ל עושים הכשרות קרקע, ובעתיד יהיה גם דברים נוספים, ומעבר לזה אנחנו צריכים פשוט להאיץ את זה כי אין זמן, ואני רוצה להגיד דבר כזה, היום פיתחת ניצנה נשמעת כמו סוף העולם, זה שעה מבאר שבע, רוב האנשים שיושבים פה היום, כנראה לקח להם יותר זמן להגיע לעבודה.

אם בניצנה תהיה אלטרנטיבה טובה, גם מבחינת דיור בר השגה, גם מבחינת מקורות פרנסה, החינוך טוב אנחנו יודעים, טבע ונוף והאזור מהיפים בארץ, אגב זהו אחד מפוטנציאלי התיירות, מה שאנחנו קוראים המדבר הנמיבי, שלא נדבר על עוג'ה אל חפיר שהיא תשוקם ותהפוך להיות באמת מושכן תיירות גדול, ופארק אקולוגי שעכשיו מוקם, ועוד מהדברים שאתם חלקכם תראו בסרטון, בסוף בן אדם יכול לקום בבוקר בניצנה ולנסוע לבאר שבע, וזה בסדר הוא מהמועצה וזה בסדר.

הדבר האחרון שאני אגיד בהקשר הזה, זה שהחיבוריות ואזוריות היא מאוד מאוד חשובה, ואנחנו מבקשים ממשרד התחבורה, משרד הביטחון, החטיבה להתיישבות, קק"ל, כל מי שבעצם יכול להתכנס לתוך הדבר הזה, לחבר את מועצה אזורית אשכול וכמובן נגב גליל, לחבר את בני נצרים, היישוב לדעתי הדרומי ביותר בחבל אשכול, עם באר מילכה שזה היישוב הכי צפוני אצלנו, והחיבור הזה ימנע מאלפי משאיות לנסוע כל יום עם אמוניה על הכבישים המרכזיים אצלנו, אלא ינסעו סמוך לגבול, הכוונה לא בכביש 211 אלא בכביש 10, זאת אומרת הכוונה לשקם את כביש 10 על מנת שיאפשר מעבר משאיות שחלקן, לא עוברים שם בגלל תשתית וביטחון, זאת אומרת גם העניין הביטחוני והיום זה גם התשתית, הכביש הוא לא מספיק טוב, וגם יש את העניין הביטחוני, אבל פיקוד דרום למיטב הבנתי, תומך בפתיחת הכביש הזה.

וגדי מסכים ש- 232 יועמס על ידי כל המשאיות האלו?

בגלל זה הוא מעדיף את כביש 10.

כביש 10 במקום המקורי אי אפשר לבנות אותו, הוא קרוב מידי לגבול, והיום עם האיומים שיש, היום צה"ל לא ייתן לבנות אותו, שם זה גם משהו, נראה מה הם יעשו.

אני מכיר אחרת, פיקוד דרום תומך בפתיחת הכביש צפונה, אנחנו רואים את זה כחיבוריות בין חבל אשכול לחבל ניצנה, דבר חיובי, יש שני אירועים, יש אורנים גדול שזה 700 מטר מהגדר, אני מניח 300, 400 מיליון שקל, ויש על הגדר, שזה בערך 30 מיליון שקל.

אני רוצה לחזור על השאלה של היושב-ראש, השאלה היא האם אתה בעצם מגיע הנה כדי לחפש את הקולב שיניע את המהלך, או שמשרד רוה"מ מתכלל, או נגב גליל, איך אתה רואה את זה?

אנחנו נשמע ממשרד רוה"מ רגע, יובל - -

אבל אולי רגע אנחנו נראה את הסרט מיכאל ואני אסיים.

(הקרנת סרטון)

ככה נראה עוג' אל חפיר.

יפה, נציג משרד ראש הממשלה, גם את חלקכם בעניין, והאם אתם לוקחים על עצמכם לתכלל החלטת ממשלה, ולהוביל בזמן הקרוב החלטה כזאת?

וגם אני שומע שבהסכמי אברהם הייתה התחייבות ואמירה שהנושא הזה יקודם, יתוקצב, והסחר יוגבר עם מצריים, היכן הדברים עומדים ביחס להצהרה הזאת ולהחלטה בהסכמי אברהם?

שלום לכולם, שמי יובל יעקובי, אני ממשרד ראש הממשלה, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ועומד בראש הצוות הממשלתי שהוקם מתוקף החלטת הממשלה, כדי לתכלל את החלטת הממשלה.

החלטת הממשלה 1522 ממאי 2022, היא באמת רחבה ונוגעת בהרבה היבטים, בכל ענפי המשק בעצם, אבל באמת אנחנו חייבים לציין שהפיתוח של מסוף ניצנה, זוהה מהתחלה בתור הנדבך המרכזי שיכול לפתח ולקדם את כל היחסים עם יחסי הסחר עם מצריים, ולהביא לשיתופי פעולה אחרים.

והפיתוח באמת בשנה האחרונה של המסוף, הוא באמת משמעותי, גדול, פעילויות חדשות, גם עלייה בהיקפי הפעילות, וגם מגוון וגיוון של תחומי הפעילות במסוף.

נמצא איתנו פה מאיר מלכה גרניט מראשות שדות התעופה, שהם הגוף שמתוקף זה שהם מפעילים את מעברי הגבול היבשתיים בישראל, הם הגוף שעובד ועושה את זה בפועל, אנחנו עובדים איתם כתף אל כתף והם באמת מבצעים את זה, את כל מה שאנחנו מדברים עליהם.

שאלת אדוני היושב-ראש לגבי התקציב, אז בהחלטת הממשלה של מאי 2022, הסעיפים התקציבים העיקריים היו, הקצאה של 18 מיליון שקלים לטובת פיתוח המסוף, הרחבת השערים כדי לאפשר את הרחבת הקיבולת של המסוף וליעל כמה שאפשר את העבודה במסוף, 18 מיליון השקלים האלה הוקצו בסוף 2022, ומאיר אולי ירחיב על זה אחרי זה, אבל מה שנקרא נכנסו לעבודה, כרגע בשלב התכנון.

המרכיב השני היה, הקצאה של 42 מיליון שקלים למשקף מכס חדש, אז גם אחד מצווארי הבקבוק המרכזיים, כרגע במסוף ניצנה יש משקף מכס ישן שלא עונה על הצרכים, גם שמה אנחנו שמחים לדווח על ההתקדמות, זאת אומרת התקציב קיים, מינהל המכס בקרוב יפרסם מכרז, וייצא להקמה ולהפעלה של משקף מכס חדש, שאמור להקל על הפקק התפעולי העצום שיש שמה, הפקק התפעולי הזה הוא מצד אחד מאוד משמח כי הוא מראה את העניין ואת הפוטנציאל, מצד שני צריך להתמודד איתו, כי כיום המסוף מוגבל ולא יכול לקלוט את כל היקף הפעילות המבוקשת.

כל התקציבים שהזכרת זמינים לביצוע?

כן, כן.

והם בביצוע?

כן, כן.

יש חסמים שמונעים מהם להתבצע?

יש כמה חסמים קטנים, בוא נגיד פעולות משלימות שצריכות לקרות, זאת אומרת אין איזה שהוא עיקוב מהותי, כמו שאמרתי ה- 18 מיליון שקל הוקצו וכבר נכנסו לשלב התכנון, ועוד פעם - -

יש תוכנית לתקצב תקציבים נוספים ב- 2022, 2023?

כן, אז זה מוביל אותי באמת לשאלה של אדוני על הכוונה לעשות החלטת ממשלה נוספת, אז בהחלט החלטת ממשלה נוספת התחלנו לגלגל אותה, אנחנו עדיין חושבים על המתכונת אם היא תהיה בשילוב המשרד לנגב גליל או שהיא תהיה רק ייעודית לניצנה, אבל ברור שהיא דרושה.

למה, מה השיקולים לשלב, לא לשלב? היא תהיה כוללנית לאזור? היא לא תעסוק רק במסוף.

אז זאת בדיוק ההתלבטות, האם כדאי להביא שתי החלטות בסמיכות, שכל אחת מתמקדת ואז אפשר באמת להתמקד בכל נושא, או להביא החלטה הוליסטית לכל האזור, וכרגע זה לא משנה, ברמה המהותית אנחנו עובדים על כל הנושאים, ואנחנו נקיים קשר גם עם המועצה, גם עם ערן וגם עם המשרד נגב גליל, ואם בסופו של דבר נביא שתי החלטות או החלטה אחת זה פחות חשוב, בכל אופן אין כוונה לדלג על אף אחת משתיהן.

לגבי מה שאמור להיות בהחלטת הממשלה הזאת בכל מה שקשור למסוף ניצנה, אז בהחלט יש את הפעולות המשלימות שדיברתי עליהן, של הבאת תשתיות לראש השטח, חשמל, מים, ביוב שצריך להשקיע וזה כרגע לא מתוקצב וצריך להיות מתוקצב.

והנושא השני זה כל מה שקשור לצנרת, לאמצעי שינוע חוצי גדר מערכת.

איך היחסים מול המצרים? מה התחושות? מה הרצונות שלהם?

המצרים, אנחנו רואים שיתוף פעולה ועניין מאוד מאוד גדול, הוא מתבטא כבר בדברים שקורים בשטח, קודם לגבי הרחבת התשתיות של המעבר, הם כבר עשו את זה, הם כבר הרחיבו, הם פונים אלינו בבקשה להאיץ את פעולות ההרחבה

אז הם יותר מתקדמים מאיתנו?

כן בהחלט.

נו איך זה קרה לנו יובל?

אתה רואה, אנחנו ב- 2022 רצנו הכי מהר שאנחנו יכולים, והנה כבר הדברים קורים.

מתי אתה יכול להגיד שהמסוף הזה עבר את ההתאמות להגדלת ה- capacity(הקיבולת) שלו?

האמת שאני יכול להגיד, אבל הכי טוב שמאיר מרשות שדות התעופה יגיד, כי הם באמת האנשים בשטח.

מאיר בבקשה.

שלום לכולם, מאיר מלכה גרניט, מנהל התפעול של מעברי הגבול ברשות שדות התעופה, כמה נתונים כדי שנתרשם, מסוף ניצנה הוא חלק ממערך מסופי הגבול הבינלאומיים של מדינת ישראל, מעביר רק סחורות בניגוד למסופים אחרים שהם דואליים.

הפעילות במסוף ניצנה הולכת וגדלה, אנחנו ב- 2022 סיימנו עם 20 אלף משאיות יבוא דרך המעבר, זה משקף עלייה - -

מה המוצרים שמיובאים?

אני כבר אגיד, זה משקף עלייה של 30% משנה קודמת, ומשקף הכפלה בשנתיים האחרונות.

עיקר המוצרים, התמהיל קודם כל זה 40% לשוק הישראלי, 40% לאיו"ש ועוד 20% לעזה, עיקר המוצרים הם חומרי בנייה, שיש, אגרגטים למיניהם, וגם מוצרי מזון, ביצוא אנחנו רואים בעיקר טקסטיל, היקף הסחר הוא כ- 150 מיליון דולר דרך המעבר.

20% הולך לעזה?

20% הולך לעזה.

אז למה זה דרכינו ולא דרך רפיח?

זה נכנס דרכינו והולך דרך כרם שלום.

מה מתוך בקרה, מאיזו סיבה?

בעיקר מתוך בקרה.

זאת אגב הסיבה שאנחנו רוצים שכביש 10 ייפתח, כדי שהם לא יעשו את כל ה- 120 קילומטר עיקוף.

היקף הסחר כפי שציינתי הוא כ- 150 מיליון דולר דרך מעבר ניצנה ב- 2021, וזה רק הולך ועולה.

כמה?

כ- 150 מיליון דולר.

שווי הסחורות?

שווי הסחורות כן.

שנכנסו אלינו?

שנכנסו ויצאו כן.

כמה אנחנו מוציאים?

סליחה?

כמה אנחנו מכניסים? כמה אנחנו מוציאים? אמרת תנועה של משאיות.

65% זה יבוא.

משאית שלהם שמגיעה לכאן, היא חוזרת טעונה או ריקה?

לא לא לא, המסוף עובד בשיטת אוף ליין, זאת אומרת משאית מצרית נכנסת, פורקת את הסחורה שלה, יוצאת מהמסוף, מגיעה משאית ישראלית לוקחת את הסחורה.

אז אמרת 20,30 אלף שאנחנו מביאים לכאן משאיות?

כן.

וכמה אנחנו מכניסים למצריים?

זניח, זניח, 10% מהפעילות במסוף זה פעילות יצוא.

מה למשל?

אמרתי, בעיקר סביב הסכם הקוויז, טקסטיל שהולך ועובר עיבוד וחוזר חזרה לישראל או ממשיך משם.

הטקסטיל יוצא מפה אליהם? חומרי גלם?

כן, חומרי גלם לטקסטיל.

ואז זה חוזר לפה?

או שחוזר או משם ממשיך הלאה, לא חוזר.

ויש כיוונים לייצא דברים נוספים או רצון?

כן, כן, יש לאחרונה במסגרת החלטת הממשלה או בסמוך להחלטת הממשלה, התחילו פעילויות, אתה שואל לגבי הקשר עם המצרים, אנחנו בהחלט מרגישים שינוי מהותי ביחסים שלנו עם מצריים, אנחנו מפעילים גם את מסוף טאבה, אז יש לנו עוד רפרנס, יש יותר שיתוף פעולה, יותר רצון לעשות סחר בין המדינות, אם בעבר לא יכולנו לתאם דברים פשוטים של תפעול המסופים, היום כבר אנחנו מרגישים כבר משהו אחר, כולל מפגשים לפיתוח נוסף.

אנחנו בעיצומו של תכנון לתשתיות חוצות גדר, צנרת שתעבור בין הצד המצרי לצד הישראלי, עוד לא הוחלט על היקפים, יש תכנון ראשוני, אבל זה יהיה גיים צ'יינג'ר מבחינתנו.

מה זה אומר תשתיות חוצות גדר?

למעשה היום, סחורה שנכנסת למדינת ישראל שזה עיקר הפעילות במסוף ניצנה, צריכה להגיע למסוף המצרי, לחכות לתור שלה, לעבור איזה שהוא בידוק בצד המצרי, לעבור בידוק ביטחוני בצד הישראלי, להיכנס למכס, לשקף את הסחורה, לפרוק, וזה לוקח להם ימים, ימים, התור שמה הוא באמת ברמה של ימים.

צנרת חוצת גדר תייתר את הפעילות הזאת, זאת אומרת המסוף המצרי יקלוט משאיות מצריות, הם לא יצטרכו להיכנס לשטח של ישראל בכלל, והם יעבירו בצנרת תת קרקעית את הסחורה שלהם אל הצד הישראלי.

איזה סוג צנרת? איזה סוג סחורה?

כרגע בודקים הכל, כרגע בודקים את שלושת האופציות, גם אבקות בעיקר מלט, גם נוזלים למיניהם, חומרים כאלו ואחרים, וגם גז נבדק, אנחנו עוד בשלב הבדיקה הראשונית, ולכן אין עוד קביעה בנושא, אבל אנחנו מרגישים שזה - -

אז מתי המקום הזה יהיה דומה למה שהמצרים הספיקו כבר לעשות?

המקום הזה כבר בגידול ניכר, עם התשתיות שתוקצבו בהחלטת הממשלה אנחנו מעריכים שנוכל להכפיל את קיבולת השער איפה שהוא בסוף 2025, המכס, אני לא רוצה לדבר בשמם, אבל לפי הלו"ז שלהם יפגוש אותנו בסוף 2026, אבל בינתיים אנחנו נראה יותר מהכפלה של התנועה במסוף, פוטנציאלית אם נצליח באמת להרים את המיזם הזה של צנרת חוצת גדר.

תודה רבה, נציג משרד החקלאות, אתה רוצה להגיד משהו? לשאול בבקשה, חבר הכנסת שוסטר.

יובל רציתי לשאול, לאור החזון של ראש המועצה שאתם מכירים אותו היטב, אני רק רוצה לוודא שאתם מקבלים או לא את הכיוון של חיזוק היישובים, מעבר לסיפור המסוף שהוא חשוב, זה מקובל עליכם? עכשיו השאלה רק איך מקדמים?

יובל, הניסיון שלנו מראה שמשרד רוה"מ יודע לתכלל החלטות ממשלה, וזה יהיה טעות ובכי לדורות, אם תסתכלו רק על המעבר ולא על המרחב שהוא מתקיים בו, כי המרחב הזה תומך במה שקורה במעבר, גם בכוח אדם, גם בזמינות של הון אנושי, ביטחון, הרבה סוגיות.

אז להביא תוכנית כוללנית לאזור עם המעבר, ולעשות סינרגיה בין המעבר לאזור, זאת הדרך הראויה.

אם אני יכול להוסיף מיכאל בבקשה, אנחנו נגיד שני דברים, אחד החזון הוא אפילו מעבר לזה, למעבר של עובדים, כמו אפרופו הזכירו פה את מעבר טאבה, אז ליד טאבה יש את המעבר לירדן, ושמה עוברים כל יום פועלים לעבודה במלונאות באילת, ואנחנו רואים בחזון שלנו עובדים מיצרים שיעבור לעבוד במשקים החקלאיים, במקום שיגיעו משתלמים או עובדים ממזרח אסיה, וזה יהיה אפילו עוד קפיצת מדרגה.

ואחרי שאמרתי את זה צריך להבין, הנפח והווליום הזה של כמות המשאיות, זה לא איזה שהוא דבר שאנחנו אוהבים, בסוף זה עוד משאיות על הכביש, עוד פקקים במונחי נגב שלנו, זה לא בדיוק איילון, אבל יש פה דברים שאנחנו מצפים ממשרד ראש הממשלה, ואנחנו גם בקשר טוב ורציף עם יובל והצוות שלו, באמת שיהיו תועלות לכל האזור.

אפרופו אנחנו מדברים, בסוף למדינת ישראל לא חשוב רק המסוף, אלא שתהיה גם התיישבות משגשגת באזור הזה.

ואתם בתכנון עכשיו יש הכנות למעבר של בני אדם גם?

כרגע זה רק עולה בדיונים בעבודת המטה שלנו מול המועצה, זה בבחינה הסיפור הזה של עובדים לחקלאות, זה לא אמור להיות בהחלטת ממשלה שמתגבשת רגע, אלא אם כן יהיו התפתחויות.

טוב תודה, שגיא גולי ממשרד החקלאות בזום, אישרתי לו באופן חריג, הייתה להם תקלה בהסעה, בבקשה.

שלום וברכה, שגיא גולי ממחוז הנגב של משרד החקלאות, אני יותר מעשר שנים האחרונות מלווה את פיתחת ניצנה, כמי שאחראי על האזור הזה מטעם המחוז, וגם בשנה האחרונה מתפקד כממלא מקום של סגן מנהל המחוז, בעקבות איזה שהם טענות לאיושם של תפקידים במחוז שלנו.

אני חייב להגיד קודם כל שאני מצביע לכל חקלאי באשר הוא, ובטח בנגב המרוחק, בירוחם ובפיתחת ניצנה זה גם אזור שאני מטפל בו, ואנחנו מלווים את רמת הנגב בתוכנית הזאת, החל מ- 2017, ערן ציין את זה בתחילת הדברים שלו, שש שנים שאנחנו כבר עוסקים בסוגייה הזאת של תוכנית הזנקה לפיתחת ניצנה, עברה כמה גרסאות בדרך, ואכן כל הנושאים שהוזכרו בתוך התוכנית, אנחנו שותפים אליהם.

אני מעדיף דברים כמותיים ומעשיים, פחות הצהרות כלליות, כמה חקלאים חדשים נוספו בפיתחת ניצנה בחמש שנים האחרונות?

בחמש שנים האחרונות סדר גודל של בן 15 ל- 20 חקלאיים.

אוקי, והתשתית לקליטת חקלאים נוספים קיימת במרחב הזה?

הייתה קצת חסרה בשנים האחרונות, בעיקר במושב החדש בבאר מילכה, שמה המצוקה הכי קשה של קרקעות מוכשרות לפעילות חקלאית, ערק גם ציין את זה, אני אזכיר שבבאר מילכה היום מפתחים, מכשירים שטח בהיקף של כ- 800 דונם מצטבר בשני צידי הכביש החקלאי של השטחים החקלאיים של באר מילכה, אותי זה מאוד מאוד שימח כי שנים ארוכות אנחנו מדברים על זה ולא הצלחנו.

יש פוטנציאל לעוד קרקעות לחקלאים? לקליטת עוד חקלאים? יש לכם תוכנית רב שנתית לקלוט חקלאים במרחב הזה?

כן, כן כן, ההכשרה הזאת היא גם דרך אגב מצוינת בתוך תוכנית ההזנקה, בפועל כבר מוכשרים כמעט כ- 800 דונם, עובדים כבר על החלק הנוסף.

אז אתם רואים בחיוב את החלטת הממשלה סביב פיתחת ניצנה ואתם תשימו את חלקכם במרחב הזה?

לגמרי, כן, כמובן יש לנו פה עוד נציגי מטה שצריכים - -

יש חסמים? יש דברים שמונעים מכם להתקדם בפיתחת ניצנה?

יש חסמים ראש המועצה מול משרד החקלאות בדבר הזה? יענקל'ה מוסקוביץ'.

יענקל'ה עוד נציג פיתחת ניצנה אבל בסיני, ממייסדי מושב קדש ברנע בסיני.

מדהים.

אם יש חסמים, אנחנו נסיר אותם.

אני אוהב את הגישה שלך.

אנחנו נמשיך קדימה בכל העוצמה לפתח את אזור ניצנה. אנחנו יודעים גם שתסייעו לנו בעניין הזה.

יושב פה שר החקלאות לשעבר שאני לא חושב שהגיע איזה שר כל כך הרבה פעמים לפתחת ניצנה לבקר ולתמוך ולחזק, ואני באמת שמח על הדיון הזה, כל דיון שאתה מזמין אנחנו מגיעים וכבוד גדול הוא לנו וכמובן אנחנו נמשיך קדימה.

אבל אני רוצה פה איזו שהיא הערה קטנה , כי אני מבין שמעלים עוד פעם לישיבת הממשלה את הנושא של מעבר הגבול בניצנה, ועוד פעם זה לא מופיעה על סדר היום הנושא של העובדים.

אנחנו הצענו, תראו, פיתחת ניצנה אם יהיה לה עובדים, היא תייצר את כל המזון של מדינת ישראל. אנחנו צריכים כוח אדם בשביל לייצר מזון יש מים, יש קרקע טובה, יש חקלאים טובים, יש גם ידע רב לעשות חקלאות מטורפת שם, ואנחנו יכולים לייצר את כל המזון למדינת ישראל.

מה אנחנו צריכים? אמרתי את זה גם בישיבה הקודמת, כח אדם. אנחנו רוצים לעשות פיילוט עם המצרים, זה מהלך מאוד מאוד חשוב גם למדינת ישראל מבחינת השלום עם המצרים, ואני רוצה להגיד לציין את זה, אנחנו בפיתחת ניצנה היום מעבירים 90 מיליון שקל בשנה שכר לעובדים מתאילנד? למה שלא ניקח את הכסף הזה? ניתן השכנים שלנו שיבואו לעבוד אצלנו. למה לא נעשה את המהלך הזה? דיברנו כבר עשרות פעמים, רואים מביאים את זה עוד פעם אחת ממשלה, בוא נעשה פיילוט של 50 נלמד את זה שיתנו ל- 50 לעבור, זה לא איזה התארגנות דרמטית, יש לנו קשר עם המצרים.

מי הפיבוט הממשלתי שיכול לעשות גו נו גו על הדבר הזה?

המל"ל.

יש מל"ל פה כפר מלל?

לא, המטה לביטחון לאומי.

בינתיים ניצנה זה כפר, אז קדימה מל"ל תציג את עצמך.

אולי לגולי, אני רק יגיד בנוסף למה שיענקל'ה אמר על כוח אדם ואנשי המל"ל יציינו עוד שני חסמים, אחד זה קרקע או תיאורטית יש קרקע, אבל צריך להכשיר אותה, הכשרות קרקע אין מחיר עגבנייה שיודע לתקצב את הכשרת הקרקע, זאת אומרת, זה צריך להיות תמיד תוספתי או דרך - -

השקעות מדינה.

או דרך השקעות מדינה, היום קק"ל עושים את זה וצריך להגיד להם יישר כח כי באמת קק"ל אין עוד גורם שעושה את זה, ושתיים, זה באמת לשחרר את הקרקע. עכשיו עשינו הסכם עם משרד החקלאות ורט"ג - -

אז משרד החקלאות לא מושקע בהכשרות קרקע? אנחנו תלויים רק בקק"ל?

משרד החקלאות לא יודע, אני לא מכיר שמשרד החקלאות יודע היום להכשיר קרקע, אנחנו נשמח מאוד להכשיר.

למה אנחנו לא יכולים לשים בתוך ההחלטת ממשלה הזאת תקציב להכשרות קרקע?

זה תקציב ייעודי, ועוד דבר זה שאת חלק מהשטחים הם שטחי אש שישוחררו ואז כדי לזכות אותם צריך להכניס את הרשות לפינוי מוקשים ונפלים, שזה עוד פעם מקפיץ אותנו במיליוני שקלים שהרלפ"מ, ושניכם מכירים את הנושא של הרלפ"מ, הרלפ"מ לא מתוקצב זאת אומרת יש לו תקציב ייעודי רק למוקשים.

אבל צריך לתקצב את זה, לתקצב את זה בהחלטה.

נכון, את הרלפ"מ צריך על מנת לשחרר שמה עוד, אנחנו צריכים בערך 19 אלף דונם 19 אלף דונם, עוד פעם לא צריך אותם למחר בבוקר, אבל בטווח של עשר שנים צריך 19 אלף דונם. זה יביא אותנו ל 450 נחלות של חקלאים 450 ישלימו את זה ל 30 אלף דונם, 36 אלף דונם כמו שאין כאלה, אמר, יביאו מזון לכל עם ישראל אפשר יהיה לעשות איתו.

מה התג מחיר של הרלפ"מ לפינוי כזה?

הרלפ"מ כאילו ביבש זה בערך בין 10 אלפים שקל ל- 15 אלף שקל בניכוי מקסימלי אבל הרלפ"מ, ויש שם בחור בשם שרון חדד, צריך לציין את השם שלו, שהוא יודע לעשות גם, לכווץ את זה, לצמצם את העלויות בצורה משמעותית אם הוא עובד לפי איזה שהוא פרוטוקול, לא אכנס לשיטת העבודה שלהם, אבל זה יכול להגיע גם למאות זאת אומרת לעשרות אלפי שקלים בודדים לשטחים נרחבים ושרון - -

אם זה עשרות אלפי שקלים ולא עושים את זה, זה לא טוב.

נכון, נכון, ולכן צריך גם לשחרר את השטח, גם לזכות אותו, ואז להכשיר אותו.

גם מאות אלפי שקלים.

זאת אומרת צריך פה לשחרר שטח, לזכות אותו, להכשיר אותו ואז לגדל עליו.

אז אתה אומר שמבחינת מדיניות משרד הביטחון וצה"ל ל כבר זיהה את השטחים שהוא יכול לשחרר, והחסם יהיה המוקשים? אתה תיכף תתייחס.

המל"ל תציג את עצמך.

נעים מאוד ניצן צוק, ראש ענף לוט"ר ומעברים במל"ל.

כמו שאני אתן רגע הקדמה לפני שאני רגע אתייחס לסוגיה של הפועלים, כמו שיובל התייחס, אנחנו שותפים ביחד עם המועצה וביחד עם רש"ת לכל התהליכים, ממש לכל מה שצריך בדרך לטובת הסרת חסמים כאלה ואחרים גם לפרויקטים של הצנרת, גם לפרויקט של אמוניה שנכנסת דרך המעבר ומגיעה לתוך שטח ישראל מגיעה המפעלים. ופרויקטים נוספים, כל פרויקט כזה של שדרוג המעבר, אנחנו שותפים אליו בכל ההיבטים הביטחוניים, וכשאנחנו מסתכלים בכלל כמו שאמרת בתחילת ההתכנסות אדוני היושב-ראש לגבי פתחת ניצנה, אז אנחנו מסתכלים גם בהיבטים של רפיח, כרם שלום וניצנה ככה על כל הדבר הזה.

לגבי סוגיית הפועלים - -

אנחנו צריכים לקרוא לך צוק ניצנה, ואז אולי אתה תתחיל להיות יותר לטפל, אתה יודע שבן שבת הוא היה דרמטי בהסכמי אברהם?

אנחנו פועלים ליישם הכל.

אתם הבאתם את הסכמי אברהם המל"ל, אז לא תדאגו שיהיה מעבר כוח אדם? תתייחס לעניין של הכוח אדם ולמה שמוסקוביץ' אמר, תן לו 50, 100 עובדים להרגיש את זה, מה הבעיה? בוא נשלוט בסיטואציה.

תראו בו. כל סוגיה כזאת, לצורך העניין אני אתן את הדוגמה במעברים אחרים מה שקורה ,במעברים לצורך במעבר רבין ערבה, פועלים ירדנים ובסוף שנכנסים עוברים תהליך אבחון, תהליך אבחון של שב"כ, אם צריך גם תהליך אבחון של משטרת ישראל עוברים תהליך אבחון כזה.

היום, רק בשביל לסבר את האוזן במעבר ערבה היום כבר יש קרוב ל 1,600 פועלים ירדנים שנכנסים זה תהליך שהוא - -

נו, אז מה שלמדנו שם נעשה.

לגמרי. זה תהליך שהוא בר יישום.

אפשר לסגור על 100 פיילוט השנה?

זה תהליך שהוא בר יישום.

צוק ניצנה אפשר 100? יש גם חמוקי ניצנה, אתה צריך להחליט מה אתה רוצה, תהיה צוק ניצנה, אתה יכול להגיד שתפעל לתת פיילוט למוסקוביץ' של 100 עובדים?

לגמרי אין בעיה לקדם דיון בנושא, עם גופי הביטחון, שב"כ, משטרה כדי לקדם את הדבר הזה.

אנחנו נסכם את זה בדיון. אני אקרא לבן שבת מדימונה, אני אחזיר אותו לתפקיד, כי הנגבי לא פחות טוב, כשמו כן הוא לא? הנגב.

והוא גם ביקר במסוף אגב.

הוא היה כבר במסוף.

סוגייה חשובה כדי לקדם באמת את המסוף, ולשדרג את המסוף בפרויקטים שהוצגו פה על ידי רש"ת, זה בעצם לחבר את משרד הביטחון לפרויקט הזה, בסוף מדובר בפרויקט שאפשר להסתכל עליו כפרויקט ביטחוני שנמצא על גדר המערכת עם כל ההיבטים של הדבר הזה, וגם למול הזמנים שהוצגו לך פה, המצרים מקדמים דברים בצד שלהם, ומשרד הביטחון כגוף שיכול לתכלל את העבודה הזאת, אני חושב שרש"ת עושים עבודה מדהימה, אבל הם צריכים את משרד הביטחון בתוך התהליך הזה, ומשרד הביטחון כרגע לא מחוברים לפרויקט הזה מבחינת, גם תכנונית, גם - -

תיכף ניתן להם להתבטא.

אני חושב שאם יש איזה שהוא הישג נדרש, צריך שהם יירתמו לתוך הפרויקט הזה, גם מבחינת קיצור הזמנים, ניהול התהליכים.

גלנט היה אלוף פיקוד דרום, אני חושב שהוא מחובר.

כרגע הם לא מחוברים.

יש לנו נציג צה"ל פה, שהם גם בהשאלה למשרד הביטחון, זאת אומרת לפעמים קצין הוא עובד במשרד הביטחון בתפקידו, תפקיד רוחב, יש מצבים כאלה במשרד הביטחון.

אז אני רק אסיים את ההתייחסות שלי, אני חושב שהישג נדרש זה לחבר את משרד הביטחון לכל התהליך הזה.

רק אני מקווה שמשרד הביטחון לא יגיד שההישג הנדרש לחבר את המל"ל? כי אז אני רואה שזה יהיה רע מאוד, הפינג פונג הזה זה לא מתאים בממשלה.

אנחנו בפנים, אני מבטיח לך, אני גם יציג לך פה מכתב שכבר עבר למנכ"ל משרד הביטחון על ידי ראש האגף שלי, מה שנקרא כבר חתום צח"י, מסמך שביקשנו לרתום אותם לתוך הפרויקט הזה, כי הם כרגע מחוצה לו, ואני חושב שזה משהו שהוא חשוב.

והדבר הנוסף שאני רוצה ככה מה שנקרא לסכם את ההתייחסות שלי, זה שיש גם תהליכי תכנון שמתבצעים עם רש"ת, יחד עם המנהלת המו"פ הדואלית של מנהלת מחקר ופיתוח הדואלית, בהיבטי, לקחת את הפרויקט הזה כמו שמאיר הציג, חסר מתח, חסר חשמל באזור, וחשבו כבר להסתכל על הדבר הזה באנרגיה ירוקה, בבנייה ירוקה, בתוכנית שאני מקווה שזה משהו שכן ייכנס בתוך החלטת הממשלה שיובל דיבר עליה, כי אם אנחנו כבר מסתכלים מה שנקרא כמו שאתה אומר בראיית העתיד, אז אני חושב שלשם צריך ללכת.

צריך להגיד שלפיתחת ניצנה יש את הכבוד המפוקפק להיות שיאנית הארץ בהפסקות חשמל.

בהפסקות?

בהפסקות חשמל, באי אמינות אספקת חשמל.

מדינת ישראל בנתה חווה סולארית בקליפורניה ב- 1970, חברת סולל. אנחנו טובים לעשות בקליפורניה חווה, מה עם המגדל הסולארי, לא יכול לעזור לנו?

זה בדיוק העניין, אנחנו יחד עם הצוות של יובל, באמת מתחילים פיילוט של מיקרוגריד, שבסופו של דבר יהיה גם תחמ"ש שמה, ואני יכול להגיד שגם המצרים יכולים לייצר חשמל, זאת אומרת יש פה הזדמנות אדירה למדינת ישראל.

בינתיים נראה שהמצרים משיגים אותנו בפיתוח, זה מדאיג הנתון הזה שנאמר פה, שהתשתית במצריים ערוכה ואצלנו לא, זה נתון לא טוב.

לכן הדגשתי את משרד הביטחון בהקשר הפרויקט האלה.

תכף נשמע אותם, הם בטח הוציאו מכתב לחבר את המל"ל לאירוע, תכף נראה מה הם יספרו.

לפני זה, חכו רגע, נציג הסכמי אברהם הבינלאומי, אהרון נכון?

דוד.

דוד, תן לנו את זה באנגלית, או בעברית?

מה שאתה רוצה, מה שאתה רוצה.

אולי תיתן קצת באנגלית שתוכל לספר את זה לצוות של ארצות הברית.

יש תרגום סימולטני או עוד לא?

לא אתה תעשה קצת אנגלית ואז.

אני אתחיל בעברית, אם יש מישהו שלא מבין אני אעשה גם באנגלית.

אבל תציג עצמך.

דוד אהרון סמנכ"ל ישראל במכון הסכמי אברהם לשלום, קודם כל תודה רבה ל יו"ר הוועדה שהוא גם יושב-ראש שדולת הסכמי אברהם בכנסת.

לא היית צריך לגלות את זה, זה אני בניגוד עניינים, מקדמים את השדולה שלנו, אנחנו בעד בעד.

כולנו בעד הסכמי השלום, כולנו בהסכמי אברהם, אדוני היושב-ראש הייתי במעבר ניצנה לפני כחודשיים, מאיר היה שם גם מנהל המסוף, דוד חזות היה שם, יש פוטנציאל ענק.

לפי הדוח השנתי שאנחנו פרסמנו במכון הסכמי אברהם לשלום, הסחר השנתי בין ישראל ומצרים היה 170 מיליון דולר ב- 2019 לפני הסכמי אברהם, ואחרי הסכמי אברהם עכשיו בשנה האחרונה ב 2022, הסחר בין ישראל למצרים הגיע ל 300 מיליון דולר, כמעט כפול בזכות הסכמי אברהם. אז אתה רואה שיש פוטנציאל ענק בזכות הסכמי אברהם גם יתרום ליחסים בין ישראל ומצרים, גם במסוף עוברות כיום סחורות בהיקף קטן מסודן, סוכר, שומשום וכו'. אז גם יש פוטנציאל להעמיק את הקשר עם סודן.

בנוסף, כשהייתי במסוף גיליתי, ש- 60% מהיבוא בניצנה, מיועד לרשות הפלסטינית ולעזה, זאת אומרת שגם הפלסטינים מרוויחים מהקשר שלנו עם מצרים ועם מדינות הסכמי אברהם, כל מי שטוען שהפלסטינים לא מרוויחים פשוט טועה. הם מרוויחים ועוד ירוויחו.

אני חושב שכדאי ליישם את החלטת הממשלה מספר אחר 1522 כדי לממן לתקצב את המסוף בגלל הפוטנציאל, אני חושב שברגע שמגדילים את הסחר היבשתי בין מדינות הסכמי אברהם כולל מצרים וירדן, נוכל להביא עוד מדינות, אפילו גם מאירופה להשתמש במסלול הזה בנתיב הזה, כדי להרחיב את היחסים הכלכליים כמה שיותר. אז תודה רבה אדוני היושב-ראש, אני חושב שיש פוטנציאל ענק ונוכל לעשות הרבה.

תגיד את זה באנגלית.

אם אתה רוצה.

לא תגיד בשם - -

(אומר דברים באנגלית להלן התרגום החופשי)

בשם ארגון הסכמי אברהם, נהדר להיות פה בוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל שמוביל היושב-ראש המדהים מיכאל ביטון, שעושה עבודה מדהימה, וגם כיושב-ראש שדולת הסכמי אברהם בכנסת, והפוטנציאל פה הוא עצום, הפוטנציאל כאן הוא להגדיל את הסחר בין ישראל למצריים גדול, ראינו את זה לפני הסכמי אברהם ב- 2019, הסחר בין ישראל למצריים היה 170 מיליון דולר, אחרי הסכמי אברהם בשנת 2022, גדל ל- 300 מיליון דולר, כמעט כפול, אז ראינו שלהסכמי אברהם יש השפעה גדולה על היחסים בין ישאל למצריים, ובדומה מדינות אחרות נהנות מכך, אנחנו רואים שסוכר ושומשום מסודן גם עוברים מניצנה לישראל, אנחנו רואים ש- 60% מהיבוא בניצנה מגיע לרשות הפלסטינאית בעזה, כך שמי שאומר שהפלסטינאים לא מרוויחים מהסכמי אברהם, טועים, הם מרוויחים והם ירוויחו.

לסיכום, יש כל כך הרבה פוטנציאל אם ניישם את החלטת הממשלה, לשדרג את ניצנה, את המבנים, השעות, העובדים, אני חושב שכל אחת מהמדינות תרווחי מכך, במיוחד המדינות האירופאיות שישתמשו בסחר הזה גם ירוויחו, כשתוסיפו את הכלכלה האירופאית להסכמי אברהם, כולם ירוויחו, אז תודה אדוני היושב-ראש, מעריך מאוד.

תודה רבה, אמרת דברים אחרים באנגלית אבל דברים טובים.

אני יכול לענות למל"ל כי משהו פה להגיוני במה שהוא אמר.

עוד מעט מוסקוביץ', אתה בין בית בוועדה, אבל משרד הביטחון בבקשה.

אדוני, אני רק יכול להגיד סליחה שאני קוטע אותך, רק לגבי היקף הסחר אני רק רוצה להגיד מילה אחת חשובה, שבאמת אדוני פה הוא צודק, רק לא הזכרנו את יצוא הגז מישראל למצרים, תמיד שאומרים היקף הסחר בן ישראל למצרים, צריך גם לזכור שהגז לא כלול בפנים.

פעם זה היה הפוך, פעם קנינו גז ממצרים. נ

נכון.

בבקשה משרד הביטחון.

צוהריים טובים לכולם, שחר אלוני נציג משרד הביטחון עבודות המחוזיות, כמו שאמר חבר ערן דורון, יושב באג"ת צה"ל.

קודם כל אני אתחיל מהסוף להתחלה, אנחנו חושבים שהמקום הזה צריך להיות מפותח זאת משימה לאומית, אני חושב שאנחנו הולכים יד ביד ומצביעים ברגליים, צה"ל נמצא בדרום נמצא במועצות המרחביות גם ברמת נגב, גם באשכול, היה פה גדי ירקוני והלך, ואנחנו שם וגם מראים את זה בשטח.

אני חושב שהאדם הראשון שראיתי בפיתחת ניצנה היה מוסקוביץ', שטיפסנו את השלוחה בשלח למקם בריכת מים לחקלאות נכון?

בונים אותה עכשיו.

עכשיו נכון על מחנה צבאי בתוך שטח אש, ואני חושב שזה אומר הכל, מפת הדרכים כמו שהציג ראש המועצה לכל המועצה, אכן עומד סביב סדר גודל של 300 אלף דונם, אבל אנחנו מדברים על פיתחת ניצנה זה סדר גודל של כ- 20 אלף דונם כמו שאמרת, מתוכם בשנים האחרונות כבר שחררנו כ- 3,000 דונם, 2,800 באזור כמהין, אם הולכים קצת יותר מזרחה אז עוד כ- 1,200 דונם בשדה פקועה, שזה כבר שוחררו וזה מאחורינו. אפילו הילדים שהתגלגלו שם על החול, דיונת החול בתוך שטח האש. גם היא שוחררה. אמנם זה תיירות, לא חקלאות, אבל עדיין.

אנחנו אישרנו את זה

משרד החקלאות נכון.

תיכף ניתן לכם, תיירות עוד רגע אתם, אני בכלל ממליץ לכל משרד לא לדבר על משרד אחר, להגיד מה הוא עושה למען מטרה, לא לכדרר אותנו, אבל תיכף תיירות יהיה לכם זכות דיבור, ביטחון, קודם כל תגיב לעניין שאתם לא מחוברים לאירוע, מה צריך? פלאג? כבל?

אני אגיב לזה בסוף ברשותך היושב-ראש, אני פה כנציג צה"ל על שטחי האש.

אתה גם נציג משרד הביטחון בדיון הזה?

אתה צודק, אבל הנציג שזומן לסעיף מספר 5 בסדר היום, הוא נציג רשות המעברים, והוא יוכל לתת את הנתונים בנושא הזה, זה לא תחום שאני מתעסק פה, ואני לא יודע אם הוא נמצא פה או הגיע, זה נציג רשות המעברים, ככה גם יצא זימון, אז ברשותך אני אתייחס לשטחי האש היושב-ראש.

אז כמו שאמרתי כבר שחררנו כבר יותר מ- 3,000 דונם, יש עוד שטח, סליחה שאני מתבטא במפת הדרכים, אז אין אחד באזור באר מילכה מצפון, כ- 1,200 דונם שכבר הסכמנו לשחרר, ממתין לעבודות הרלפ"מ, גם ב- 6 מצפון לקציעות, גם שמה בשלב מסוים הסכמנו גם זה בדרך, ויש שטח נוסף ב- N4- יותר לכיוון דרום, לכיוון עזוז שהוא נמצא כרגע בתהליך בחינה, יש פה משהו כמו 3,000 דונם, לא סיימנו את העבודה, השטחים הגדולים שנקרא להם N3, N7 יושבים על מטווח קציעות, יושבים על משפך הירי הפעיל, ושמה אנחנו לא נוכל לשחרר את השטח בעת הזאת.

ואומר שוב, כל מה שאפשר, כל בקשה ראש המעוצה יודע, אנחנו מדברים השקם וערב, אנחנו הולכים, מסיירים בשטח, בודקים, עושים את כל המאמצים האפשריים כן לתת, כן לאפשר, גם החוות הסולאריות הגדולות, B פלוט A, הכל על שטחי אש שצה"ל יכל והסכים ושחרר כבר, אוקי? ולכן הכל נבחן בנפש חפצה, ואיפה זה אפשר זה קורה, ואיפה שזה פוגע משמעותית ביכולת של צה"ל להמשיך לבצע את בניין הכוח, אז אנחנו יותר מתקשים.

אבל עדיין יש לכם לא מעט אלפי דונם מוסכמים כבר לתת, שזה נותן כמה שנים קדימה עתודות, זה במצטבר כמה זה יוצא?

כבר שוחררו כ- 3,500 יש לנו עוד 3,000 בבחינה, יש עוד 1,500 בדרך.

ומה דיברו? דיברו פה על 800 דונם של הכשרות, אז אם בשנה יכשירו כל שנה 1,000 זה דבר נפלא.

זה מה שצריך להיעשות, הוא דיבר על N1 בצפון.

מתוך השטחים האלה, יש לרלפ"מ איזה תיעדוף אולי מהתקציבים שלה לעשות את הניקיון מוקשים?

תקציב הרלפ"מ עוד מהקמת הרלפ"מ עומד על 27 מיליון שקלים בשנה, אני לא נציג הרלפ"מ שרון יודע, 27 מיליון שקלים בשנה, כשהמחשבה הייתה שיהיה מכספי תרומות ופעילות בינלאומית לפינוי שדות מוקשים, זה יגיע עד 100 מיליון שקל בשנה, זה לא קורה, אני יודע מהדיונים זה מגיע לכדי 1 מיליון דולר נוספים בשנה, לא יותר מזה, ולכן כמו שאמר ראש המועצה, צריך תקציב ייעודי, אנחנו רוצים, רק סליחה היושב-ראש, ה- 27 מיליון שקלים האלו בשנה מוקצים לפינוי מוקשים ולא נפלים, זה חידוד שחייב להיעשות, לכן הנושא של הנפלים כמו שאמר ראש המועצה, חייב לקבל מענה ישיר.

ניקוי של נפלים זה יותר פשוט ממוקשים.

לא, הפוך, זה שונה לגמרי, שדה מוקשים יש לך מפה, אתה יודע איפה נמצאים המוקשים, יש תו"ל תורת לחימה וזה בדרך כלל שטח מאוד מצומצם, שטחי נפלים זה שטחי אש שאתה לא יודע איפה ספורדית נשאר נפל בשטח, מידי פעם אנחנו גם שומעים שיש מקרים, ולכן שיטת הפינוי היא אחרת, אני לא רוצה להיכנס לעניינים המקצועיים של הרלפ"מ זה לא מקומי, אבל המנגנון אומר שכרגע צריך תקציב ישיר.

אבל נניח בסדר, החלטת הממשלה הזאת אם הכל יהיה טוב תהיה זמינה עוד חצי שנה, תשעה חודשים, אבל עד אז האם סיד מאני לשטחים ראשונים? וגם השאלה אם יש כסף לפתח אותם, כי אנחנו נשחרר אותם מנפלים, מי ישים את הכסף להכשיר אותם?

זה קק"ל עושים הכשרות, ואחרי זה ברגע שקק"ל עושים את ההכשרות, אחרי זה משמה זה כבר רץ קדימה.

מה עוד אלוני, מה עוד רצית להגיד? מה עם חיבור לאירוע?

רגע החיבור, לגבי השטחים ששחררנו כבר דיברתי, מה שעוד נשחרר כרגע שכבר מוסכם, זה ב- N1 1,200 דונם, ומדרום עוד 500 דונם, מדרום לכביש 2 בדרך 11, מצפון לבא"ח קציעות, זה מה שיש לנו כרגע מוסכם, ב- N4 3,300 דונם זה עדיין צריך להיות בחינה, אני מאמין שנוכל לשחרר חלק מזה לא את הכל מול תוואי השטח, לגבי המעבר עצמו אמרתי, זומן לפה נציג רשות המעברים, זה לא אני.

זה לא שייך לרשות המעברים זה שייך לרש"ת, לכן רש"ת מייצגים את המעברים.

לחיבור האירוע מה הטענה, מה הכוונה שמשרד הביטחון לא מחובר? מל"ל אתה יכול להבהיר את זה? מה היכולות של משרד הביטחון במקומות אחרים שלא מופעלות כאן, או שנהוג היה שישימו פה את המאמץ שלהם?

כמו שנאמר, הפרויקט בצד הישראלי לוקח יותר זמן מהפרויקט בצד המצרי, לאור המורכבות של הפרויקט, לאור העבודה מול הגדר, בסוף כדי לקדם את התהליכים, כדי לעשות את הפרויקט הזה כמו שגם מאיר ציין פה, זה בסוף פרויקט משולב זרועות, יש פה הרבה גופים שרלוונטיים, וראוי שמשרד הביטחון גם כגורם מבצע וגם כגורם מתכנן, יהיה שותף לפרויקט הזה.

אז מה הבעיה שהוא יהיה שותף, המל"ל מקדם את הקבינט המדיני ביטחוני, אתם לא יודעים לזמן את השרים הרלוונטיים?

אנחנו יודעים ומזמנים אבל אתה יודע, בסוף המל"ל זה לא גוף ביצועי, הגוף הביצועי זה משרד הביטחון ואנחנו העברנו את ההנחיה.

מי במשרד הביטחון, המנכ"ל, השר?

המנכ"ל.

אוקי, מי זה המנכ"ל עכשיו?

אייל זמיר.

איש רציני.

חד משמעית, אין ויכוח.

אני אדבר עם אייל זמיר.

אבל אם זה מעבר של רש"צ, למה רשות המעברים?

אני אדבר עם אייל זמיר ובהחלטה פה משרד הביטחון ישיב לנו תוך חודש במכתב, מה בכוונתו לעשות ביחס להחלטת הממשלה הזאת.

אני אשמח אם היושב-ראש ירצה להבהיר את השאלה, כי אם זה מעבר רש"צ.

תראה אני אגיד לך משהו שחר - -

אני חוזר על הסוגייה המורכבת בהיבט גדר המערכת, בהיבט האזור, בסוף שוב זה לא בגלל - -

לא, שחר אני רוצה להגיד לך משהו, כשמגיע לפה נציג משרד יכול להיות שהמומחיות שלו היא בתחום מסוים אבל הוא צריך לייצג את כלל המשרד, ואז אם אתה לא עושה את זה, ואתה שולח אותנו לנציג אחר במשרד, אז צריך לבוא לפה מנכ"ל משרד הביטחון כי אז הוא לא ישלח אותנו לאף אחד, אז הוועדה תבקש ממנכ"ל משרד הביטחון בתוך חודש מכתב, איך הוא הולך לטפל בפיתחת ניצנה, לאור מדיניות המל"ל, לאור הסכמי אברהם ונכניס שם כמה אתגרים, והוא ייתן לנו תשובה כוללת, והוא ישלח לפה את הנציגים שהוא חושב, שצריכים להשלים את מה שאתה לא יכול להשיב עליו, ואת זה אנחנו נדרוש, ואני גם אדבר איתו, כי אנחנו מיודדים ויש לי הערכה עצומה לאייל זמיר, אבל זה אסטרטגיה אתם מבינים.

אנחנו באירוע שהוא לא אירוע רק של פיתוח וציונות, יש פה הסכמי שלום, יש פה התחייבויות בינלאומיות, יש פה הצהרה שרצים קדימה, וישראל לא נראית טוב, אנחנו המדינה המודרנית המתקדמת, לא יודעת להכין את המעבר לפני מצריים? כל הכבוד למצרים אני מוריד בפניהם את הכובע, צריך ללמוד מהם לעבוד, אז הדבר הזה צריך לתקן אותו במהירות האפשרית.

אני רוצה משפט אחד, לפני שנתיים הייתה ישיבה במסוף עם כל גורמי הביטחון, שב"כ, יטל"ז מל"ל, משטרת ישראל כולם, והיה דיון על הנושא של ההצעה שלנו להביא עובדים ממצריים, ואני שומע עוד פעם שזה עוד פעם בהתייעצות ביטחונית, שנתיים כבר עבר, שנתיים.

בסדר, אבל אנחנו מביאים לך פיילוט, צוק ניצנה, פרויקט צוק ניצנה.

אבל אנחנו שומעים פה שעוד פעם זה בהתייעצויות, אז תגידו לנו לא, אם זה לא מעניין.

לא, לא למה לא, מוסקוביץ כן.

ה- 50 עובדים האלה, תאמינו לנו לא מזיזים לנו שום דבר.

אני ביקשתי 100, למה אתה יורד ל- 50.

גם 100 לא מזיז לנו, יש פה עניין.

זה שני אוטובוסים.

יש פה עניין שאנחנו רוצים להיטיב עם השכנים שלנו בצד השני של הגבול.

לא, יש פה הון אנושי, 110 מיליון מיצרים.

נכון, אז למה לא להרים את זה, למה כל כך הרבה שנים זה לוקח?

אנחנו נקדם את זה מוסקוביץ', נתת לנו אתגר אנחנו רוטווילרים, אנחנו לא עוזבים, לא עוזבים את הנושא, יהיו 100 עובדים ממצריים, ירדנים יודעים לבוא, מיצרים יבואו, נעשה מה שצריך, זה לא כזה סיפור מה יש לכם, זה פיילוט מינימלי, זה פרויקט טיול שנתי לישראל של שני אוטובוסים.

נציגת התיירות.

טוב, שני נושאים העלה פה ערן בנוגע לתיירות, קודם כל משרד התיירות מקדם את התיירות המדברית, את תיירות הנגב בכל היבט אפשרי, יש לנו תקציבי פיתוח מאוד מצומצמים, ולכן כל רשות מקומית בדרך כלל אנחנו מתקצבים פרויקט אחד.

פרויקט שהציג ערן עוג'ה אל חפיר, פעם ראשונה שאני רואה את זה, זה יפה מאוד ערן, אבל לא הוצג עדיין במשרד התיירות, אנחנו לא מכירים את זה, יהיה דיונים של צת"פ 2023, יוכל ערן להציג את זה, ואנחנו מאפשרים לרשויות לתעדף, יש פרויקט אחד שאנחנו מתקצבים והם יתעדפו איזה פרויקט הם רוצים, כמובן זה צריך להיות מותאם למדיניות המשרד, פרויקט תיירותי שמתאים למרחב, אני לא רואה סיבה שזה לא יעבור בצת"פ ערן.

לעניין אזור מוטה תיירות, אני לא מכירה כזה מושג, אני מכירה ערי ליבה תיירותיות שיש אצלנו, וכשאתה מוגדר עיר ליבה אתה מתוקצב ביותר פרויקטים, גם זו לא בקשה שאנחנו מכירים במשרד, ערן יודע את הדרכים להגיע לדיונים במשרד ולנסות לשכנע, אם זה יהיה במסגרת החלטת ממשלה, אז המשרד יתייחס לזה במסגרת ההחלטה, אבל אנחנו לא מכירים את שני הנושאים האלה, זה פעם ראשונה שאני נתקלת וגם למשרד אני לא חושבת שמישהו מכיר את זה.

סיגל, אני מכיר אותך כאישה פרקטית ודוחפת קדימה, אז ראש המועצה קיבל את הנזיפה שהוא לא עדכן אותך מראש, אבל מה את עושה למען פיתחת ניצנה? זאת השאלה.

למען פיתחת ניצנה אנחנו עושים, אנחנו מקדמים תיכנון למיזם תיירותי בעזוז, אגב זה בניגוד לעמדת המועצה, המועצה רצתה מיזם אחר, ואנחנו התערבנו וביקשנו לקדם מיזם תיירותי גדול יותר, וזה מקודם עכשיו, אנחנו יושבים יחד עם המועצה, עם הנציגים של המועצה כדי להעביר את זה בוועדה המחוזית.

בנוסף, אנחנו מקדמים את הסימבולים התיירותיים, גם עוג'ה אל חפיר, ערן זה עדיין לא מתוכנן, צריך לתכנן את זה.

לא, יש שני אירועים, יש את הגן הלאומי שזה מקודם על ידי רט"ג בגלל זה, ואנחנו ורט"ג בעצם נבוא יחד לצת"פ, ויש את האירוע התיירותי, המוקד המלונאי זה מה שקוראים מגורי הקצינים, וזה לקראת הפקדה עם המחוזית.

ואחרי שזה יאושר ותהיה תוכנית מאושרת, אנחנו נוציא את זה לשיווק, יחד עם מנהל מקרקעי ישראל, אני מאמינה שאם מה שקורה היום בנגב ומה שקורה ברמת נגב, כולל היישובים החדשים שמתכננים שם, ואני מקווה שנעשה מיתוג נכון לשיווק, נצליח להביא חברות בינלאומיות שירצו להקים מלון במקום הזה, אז זה מה שאנחנו עושים כרגע לפיתחת ניצנה, אני מקווה שבעתיד נוכל לעשות יותר.

יפה, תודה רבה לך, עוד נציגים שרוצים להגיד משהו שלא התבטאו, החטיבה להתיישבות משהו קצר.

כן אני אגיד כמה נקודות, קודם כל אין ספק שהפיתוח של פיתחת ניצנה זה אחד הנקודות מבחינתנו יותר חשובות, יש כאן מרכיב שאני חושב שחשוב להגיד אותו, שלצד ערן תמיד אומר שהאישי והלאומי מתחברים, אז האינטרס של המסוף, אין ספק שזה אינטרס לאומי, אבל צריך לראות איך מחברים ביחד עם זה את כל שאר סוגיות הפיתוח.

אני אגיד איפה אנחנו נמצאים בסוגייה הזאת, הדבר הראשון סביב ניצנה, סביב הקמת גרעין וגם מגורים, קרוואנים ראשונים, יש כבר גרעין שנמצא בשטח, תמיכה של כל נושא גם היזמויות, כי בסוף מי שנמצא בניצנה צריך גם למצוא תעסוקה, וכל סוגיית התעסוקה לפתח אותה לצד המסוף זה סוגייה חשובה שאנחנו נמצאים סביבה, כולל גם כל נושא הכשרות השטח והתשתיות, שאנחנו כרגע יש קול קורא קיים שהמועצה הגישה וזה תקציב כבר קיים שהוא נגיש.

לגבי ציר 10, אני קצת יעמיק קצת בחלופות, כי אנחנו עושים חשיבה ואת העבודה הזאת ביחד עם המועצה גם מול משרד הביטחון.

ישנן שתי חלופות, חלופה אחת שיש כרגע למרות ההערה שנאמרה, יש הסכמה עם משרד הביטחון וגם רצון מצד הפיקוד, לקדם חלופה שבה משפצים את ציר 10, שהיא החלופה היותר זולה וכרגע צריך לעשות לה איגום, איגום תקציבי שהיא גם תיתן מענה, לרמה שהוא יהיה מסוגל להניע, ההתניה היחידה שיהיו כמה הסדרות ביטחוניות במסגרת הביצוע, זו כרגע ההתניה מצד הפיקוד, וחלופה שנייה שהיא יותר יקרה, זה באמת לעשות עבודה על הציר הסטטוטורי שמאושר תב"ע, כאן יצטרך להיות איגום תקציבי הרבה יותר משמעותי, עשינו קצת עבודה לרדד את העלויות, אפשר להגיע שם בעלויות של סדר גודל של 180 מיליון שקל כן לציר בר קיימא, שהוא ייתן מענה לתנועת משאיות, וגם תנועת אזרחים לא פחות חשוב בסוגיה הזאת.

תודה יהודה, נציגי משרד הכלכלה נמצאים פה? תציג את עצמך.

אני הדר שור מאגף סחר חוץ ממשרד הכלכלה והתעשייה, הייתי פה עם אסטרטגיה קודם כל תודה על ההזמנה, אנחנו בלי ספק כמשרד עומדים מאחורי החלטת הממשלה, לגמרי בעד, אנחנו אחראים על תחום הסחר, אגב עם כל אהבתי לדוד ולפרויקט הנהדר שלהם, האחראים על שימור הסכמי אברהם והבקרה על הסחר זה אנחנו ומשרד החוץ שיושבים פה, אז רק בשביל הפרוטוקול לתקן את הנתונים.

מבחינת הלמ"ס ובראייה שלהם, 2022 יש יצוא של 127 מיליון דולר, ליבוא של 306 מיליון דולר, כך שסך הסחר הוא 433 מיליון, אכן כמו שדוד הזכיר יש הכפלות מאוד יפות.

מאז היציאה להסכמי אברהם כמו שהזכיר היושב-ראש, אנחנו מסתכלים בעצם הכפלה ואז שילוש של הסחר עם מצריים, אבל כמו שהזכירו כאן לפני, עיקר הפעילות היא של יבוא ולא של יצוא, שני הכיוונים מבחינתנו א' כמשרד, אם שאלת לגבי התכולות ומה אנחנו כן עושים ולא מה לא עושים, משרד הכלכלה שם רבע מהסכום של פרויקט ה- 18 4.5 מיליון ₪ בשביל להרחיב את המעברים, אנחנו לחלוטין תומכים במה שהוזכר פה.

ואתם תשימו בהחלטה החדשה גם תשתתפו?

בוא נגיד שלפי המתווים שקרו עד היום אנחנו נמשיך לשים כן, אנחנו מעורבים בזה, הסחר עם מצריים מבחינתו נמצא בחשיבות מאוד עליונה, אבל המעורבות בוא נגיד המאוד רחבה של כל משרדי הממשלה היא קריטית, הסיבה שהמצרים כמו שהזכרת בוא נגיד ערוכים עוד לפנינו, זה כי כל משרדי הממשלה שלהם מיושרים, אומנם עם פחות רגולציה, אבל אצלם הכל מיושר לטובת זה.

ומהצד השני אם אנחנו מדברים על כל הפיתחה, אני אשאיר את זה לאגף אסטרטגיה אצלנו, אבל מבחינת הסחר, הפתיחה של שוק המזון, זה משהו שאנחנו לגמרי רואים אותו כפוטנציאל, בעיקר אם ראש המועצה פה הזכיר את המצוינות של המועצה בייצור של פירות וירקות, בעיקר אקזוטיים וכל הכיוונים הללו, זה לחלוטין יכול להיות חלק מהיצוא החדש למצריים, ואיזה שהוא התנתקות מהקוויז כמו שיובל פה הזכיר.

היום היצוא הישראלי למצריים הוא קוויז, מבוסס כמעט כולו, כמעט כל ה- 127 מיליון הללו, זה קוויז שיוצא למצריים במוצרים שבסוף הערך המוסף הישראלי שלהם הוא לא רב, ומה שראש המועצה הזכיר, מבחינתנו יכול להיות פוטנציאל נהדר להרחבה הזאת.

אוקי, אתה רוצה עוד נציג שלכם להוסיף כמה מילים?

כן, תודה רבה אמיר מאגף אסטרטגיה במשרד הכלכלה, אני רוצה לברך את התפיסה של ראש המועצה, שבאמת עשה ניתוח עומק ורמה מהם הנכסים, ומה הם היכולות, ומה הם החוזקות של המקום בשביל למנף לפיתוח כלכלי למקום שהוא בסך הכול ברור לנו שהוא מאתגר.

הסיפור של מתקן חולות. אם אני לא טועה זה עלה בדיונים עם סמנכ"ל אסטרטגיה מיכל שגם מוסרת דרישת שלום ואנחנו נשמח לראות איך אנחנו מפתחים את הרעיון הזה.

בחודשים הקרובים משרד הכלכלה מגבש תוכנית פיתוח כלכלי מבוססת קלסטרים תחרותיים בכל הארץ, ואנחנו נשמח לכלול גם את האזור החשוב הזה בתוך התוכנית, בתוך בחינה של כלל הארץ, זה הכל תודה רבה.

רן פלג, משרד החוץ, רן אנחנו הזמנו את השגרירה, למה לא נתתם לה לעלות? היא רצתה לעלות הידעת?

ידעתי, אבל מהלשכות במשרד החוץ, הרעיון הוא שבוועדות הכנסת יציגו נציגי מטה משרד החוץ שמתכללים את העמדות המדיניות.

אין לנו בעיה, אבל עם השגרירה רוצה להגיד מילה להוסיף למה למנוע את זה ממנה? אז תעשה בדיקה למה זה קרה, אנחנו זה לא במקום אנשי המטה, וודאי שאנשי המטה עושים את העבודה, אבל אם היא רואה ממצרים משהו, איזה מבט של הבנת הקהילה שם זה יכול להיות טוב, בבקשה רן.

אותנו הנושא של ניצנה, פיתחת ניצנה פוגש כמובן במעבר הגבול ניצנה, ובזום אאוט מזה ליחסינו עם שכנתינו החשובה ביותר, וחשיבות תהליך השלום, היחסים האסטרטגיים עם מצריים.

במסגרת היחסים האלה, הסחר הופך להיות בשנים האחרונות, תופס מקום יותר ויותר מרכזי עולה, זה נכון שהוא גם עולה עובר להסכמי אברהם, אבל מסיבות נוספות, כמו למשל עלויות השינוע הימי וכו', מעבר ניצנה ספציפית תופס מקום יותר ויותר חשוב, והוא גם אחד החסמים העיקריים, או יותר נכון שדרוגו והשאיפה לשדרג ולאפשר למשאיות ולתשומות גדולות יותר של סחורות לעבור, הוא גם אחד הפילרים החשובים בקידום הסחר הזה, ובהיבט הזה גם מינוף.

קודם כל זה כלכלית לרווחת שני העמים, חשוב מאוד גם למצרים כמובן, לאור המאמצים שהם עושים גם בצד שלהם, וגם למנף את זה מההיבט המדיני, זאת אומרת ככל שהסחר עולה אנחנו יכולים גם לקצור את הפירות במובן המדיני.

אנחנו רואים חשיבות רבה ליישום החלטה 1522, אנחנו גם שותפים מלאים לדיונים האיטיים שנעשים, מתכללים לצד המועצה הלאומית לכלכלה את הצד המדיני שלהם, השגרירה שלנו במצריים שעושה עבודה מצוינת, אמירה אורון בקשר עם המצרים ונדרשת לנושא ניצנה כחלק מהמגעים, גם הפידבקים שמקבלים כי כאמור הבעיה מהצד המצרי היא בעיה של עומסים כבדים, בעיקר מהצד המצרי.

מעבר ניצנה מעביר כחצי מהסחר ההדדי שלנו עם מצריים עובר דרך מעבר ניצנה, נכון שרובו יבוא לישראל, ובשורה התחתונה, אנחנו תומכים ועושים גם מאמצים לקידום, והצעת יישום החלטת הממשלה 1522, מעבר לזה שזה יתרום גם לתעסוקה ולשיפור התשתיות כמו כבישי הגישה למעבר ולרווחת תושבי האזור, זה יתרום רבות גם למאמצים המדיניים שלנו מול מצריים.

תודה רבה, רננה את רוצה להגיד משהו?

נתבקשתי להתייחס למפגעים, אז אני רק אומר - -

תציגי את עצמך לפרוטוקול.

רננה המשרד להגנת הסביבה, שלושה סוגי מפגעים עיקריים יש בפתיחת ניצנה, סוגי פסולת חקלאית, אנחנו שמחים שמועצה אזורית רמת נגב הצטרפה דרך אשכול נגב מזרחי לעבודה על הקול קורא, ואני מקווה שהסרנו את החסם שהיה עם החוקי עזר, ואני מקווה שתכנסו לעבודה יותר מואצת למציאת פתרונות לפסולת חקלאית, ואז נהיה במקום אחר.

נפגעי ביוב, דווקא אתמול היה פה מוועדת שיפוט ברשות המים, זה לא שלנו זה שלהם, אבל נראה שהולכים למקום טוב בסך הכל.

ונפגעי הזבובים, א' אנחנו נשמח לעזרה מול מצריים כידוע, כי כנראה שחלק מהמקורות הם מעבר לגבול, לפחות זה השיח בנושא, וגם היה לאחרונה סיור עם ראש תחום פיקוח אצלנו, כדי לנסות בכל זאת גם את אותם המקורות בתוך המועצה לנסות לתת הדרכה מתאימה ולצמצם.

ואני חושבת שאם נצליח לפתור את שלושת הדברים האלה אז נוכל לשחרר הרבה.

אולי צריך גם לכלול תקצוב בהחלטת ממשלה, שלא חסמים סביבתיים יעצרו פיתוח, מה שצריך לעשות.

אולי נגיד לגבי פסולת חקלאית, אנחנו התחלנו עכשיו פיילוט יחד עם משרד החקלאות ומשרד האנרגיה, לטיפול בפסולת חקלאית, במימון של גורמים פילנתרופיים קק"ל הולנד, צריך להגיד להם תודה לקק"ל הולנד שראו, דווקא לצערנו משרד הגנת הסביבה, לא כל כך מסייע בתחום הזה של פסולת חקלאית, שלדעתי זה הדבר שהם אמורים לעשות, בכלל הם צריכים להיות החץ של הדבר הזה, זה לא המצב.

למה לא רננה?

כמו שאמרתי, היה קול קורא לתכנון אזורי של פתרונות לפסולת חקלאית, רמת נגב ניגשה כחלק מאשכול נגב מזרחי היה שם איזשהו חסם שהיה צריך להסיר מבחינת חוקי עזר, והייתי בקשר עם המועצה, אנחנו חושבים שאנחנו מתקדמים מאוד עם הסרת החסם הזה.

הם יקבלו תקציב מתישהו?

הם קיבלו התחייבות תקציבית במסגרת האשכול, ואני מקווה שגם נשחרר את החסם ליישום.

האשכול כבר זכה בקול קורא והמועצה לא יכולה לקבל את הכסף?

האשכול זכה בקול הקורא, המועצה היא חלק, הם אמורים לתכנן ביחד פתרונות לפסולת חקלאית, לבנות תוכנית כוללת לשלושת המועצות האזוריות שחברות באשכול.

נו אבל אם הגיעו ההולנדים, אי אפשר שיתוף, מיזם משותף? למשרד מותר לעשות מיזם משותף שקל לשקל מול ארגוני המגזר השלישי, וגם מול פילנטרופיים תדע לך, אתה יכול לבוא איתם למשרד, זה נקרא מיזם משותף, יש לכם מיזמים משותפים? עם גופים פילנטרופיים ומגזר שלישי, זה צריך להיות חצי חצי עם הכסף?

יש מיזמים, זה צריך להיות 51% לפחות עד כמה שידוע לי, אבל יש מיזמים משותפים כמובן לפי הכללים.

אז כדאי לבחון את זה, לבדוק כדאי לעשות את זה.

תראה, אני אגיד משהו לגבי תראה, אנחנו מצפים ממשרד כמו המשרד להגנת הסביבה שלא יספר לנו עכשיו קול קורא וזה וזה וזה, שהמשרד הזה שמכיר את המצוקות של האזור, ייזום דברים, אבל מה שהם אומרים לנו זה את הדברים הכי בירוקרטיים שיש, זה מה שמדינה אנחנו גם מדינה נכון, יודעים לעשות אז בסדר, אז ככה ככה לא יקרה כלום, זה אני אומר לך מיכאל.

רגע, למה לא לשמוע בהחלטת הממשלה 3,4 מיליון שקל סביבתיים לאזור הזה מה הבעיה?

אני לא מחכה למשרד להגנת הסביבה כי בסוף אתה יודע אומרים לך חוק עזר, מה זה רלוונטי כבר 10 שנים, מה הפסולת החקלאית נולדה היום? יש פסולת חקלאית שמה עשרות שנים, הדבר הזה הוא בעיה לאומית והמשרד להגנת סביבה עכשיו מה הוא אומר? יש איזה משהו עם חוק עזר, תגיד זה רציני? אני באמת אני.

אני לא יודעת אם זאת הבמה לדייק את זה, אבל הכל קורה הוא לא 10 שנים.

לא, אבל זה העניין, הבעיות הן כבר 10 שנים, איפה הייתם כל העשור הזה? פיתחת ניצנה לא נולדה היום.

במקום לשאול איפה היינו, נשמח שהגענו.

אתם לא הגעתם, זה בדיוק הבעיה, אתם לא הגעתם, אתם אומרים שהגעתם על קול קורא זה הכל, הכל תמיד מחזירים אותך לאיזה בירוקרטיה של אתה יודע, כמו בשטח בנוי כזה אתה נכנס בזיג ימין זיג שמאלה, בסוף אתה נתקע בקיר.

ראש המועצה, אני הייתי איתך ראש מועצה.

נכון, מורי ורבי.

יש לנו כלל אם נותנים לך משהו תיקח, ואחרי זה תכוון לפתרונות טובים יותר.

אז אני אכלול את זה בסיכום, שהמשרד לאיכות הסביבה יסיר את החסמים כדי שכבר לראשונה יהיה תקציבים להתמודד עם פסולת חקלאית, כדי שרמת נגב תהנה מהמשאבים האלה ותוכל לפעול ולצרף את ההולנדים לפגישה עם השרה לאיכות הסביבה?

כן, היא אפילו תגיע אלינו מתי שהוא.

ולעשות מיזם משותף זה יפתור לך בעיית קול קורא כי זה דבר שמשרדים יודעים לעשות אם אתה מביא 50% מהכסף, הם יודעים להביא לך חצי, ואחרי זה לשתול בהחלטת הממשלה ב- 170 מיליון שלך שמה כתוב איכות סביבה?

כן, כן בוודאי.

אז צריך להופיע שם, והם צריכים לתקצב את זה בתוך החלטת הממשלה.

טוב אני מסכם תסלחו לי, אני קצת מצונן היום.

אני מודה לכל הגופים שהגיעו אני רושם נקודה אדומה והערת אזהרה למשרד לפיתוח הנגב והגליל, שלא נכח פה היום, אני לא יודע באיזה סמכותו מודיע לנו מישהו שם שפיתחת ניצנה זה לא בתחום שלו, מעניין מה כן בתחום של הנגב אם פיתחת ניצנה לא בתחום.

שר הפיתוח הנגב והגליל אמר לי שהוא יעשה בדק בית, לא יהיה מצב שיש פה דיונים על הנגב שאין נציג של המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אני אומר את זה באופן נחמד, תלכו ל בר לתיעוד, לראות משרדים שלא עבדו איתנו כמו שצריך, ידענו גם לטפל בהם בצורה נוקשה, חבל שמשרד פיתוח הנגב והגליל עושה את הדבר הזה, אבל אנחנו נטפל בזה בכל הרמות, כולל הכנסת ויושב-ראש הכנסת וכולל השר ומקווה שהשר יבדוק במשרד מה קרה שם.

אנחנו מבקשים ממשרד רוה"מ להוביל החלטת ממשלה על פיתוח כלכלי של פיתחת ניצנה, ולכלול את המעבר כתנאי לסחר אזורי עם מצרים, יחד עם הפיתוח של החברה האזרחית והמרחב הפיזי, סובב המעבר ליצירת סינרגיה ומינוף הדדי של ההזדמנות שנוצרה מתוך הסכמי אברהם.

אני מבקש ממשרד רוה"מ לעדכן את הוועדה בתוך חודשיים במכתב, מה הפעולות שביצע כדי לקדם את החלטת הממשלה, הפעולות והדיונים.

אנחנו מבקשים ממשרד ראש הממשלה לממש במלואה את החלטת הממשלה 1522, על אף הקשיים שנשמעו פה, ולתקצב באופן משמעותי בתקציב החדש של 2022, 2023 מנה נוספת לפתרונות שיאפשרו להכפלה שילוש וריבוע הסחר הכלכלי ממצרים, לצד התשתית האזרחית במרחב שסובב אותו.

הוועדה מבקשת מכלל משרדי הממשלה לסייע בהפיכת מתקן חולות למיזם אזרחי כלכלי, תיירותי ותרבותי, כעוגן למשיכת הון אנושי למרחב של ניצנה, במיוחד לאלה שלא ירצו לעסוק בחקלאות.

הוועדה רשמה לעצמה שהמצרים מתקדמים יותר מאיתנו בהכנת המעבר שלהם להגדלת הסחר, הדבר הזה לא מקובל, מדינת ישראל צריכה לצמצם את הפער מיידית ולפחות להגיע לקצב הפיתוח שהצד המצרי ביצע.

הוועדה מבקשת ממנכ"ל משרד הביטחון, להשיב לה בתוך חודש מה הפעולות שבכוונתו לעשות כדי לתמוך ביישום של החלטת הממשלה 1522, ולסייע לרעיון ולחזון של פיתחת ניצנה כמרכז אסטרטגי, כולל האתגרים הישירים שקשורים למשרד הביטחון, סיום שחרור שטחי האש, סיום שחרור אזורי ממוקשים או שיש בהם נפלים, והצטרפות למאמץ הממשלתי למימוש תוכנית 1522, הוועדה מבקשת מהמנכ"ל אישית להשיב לנו בתוך חודש מהפעולות שביצע כדי לקדם את ההחלטה הזאת על בסיס הפנייה של תת אלוף איציק בר מהמל"ל אל משרד הביטחון בסוגיה הזאת.

הוועדה דורשת מהמל"ל, משרד הביטחון, רשות המעברים ומשרד התחבורה, לקדם מיידית פיילוט של 100 עובדים, פיילוט ניסיוני 100 עובדים בחקלאות שיגיעו ממצרים, המועצה תקלוט אותם, ותבדקו האם יש לדבר הזה פוטנציאל עתידי להרחבה, ההון האנושי במצרים הוא בלתי מוגבל ולא הגיוני שאנחנו יודעים להביא עובדים מתאילנד ולא יודעים להביא עובדים ממצרים, הדבר הזה ייבחן כחלק מהבקרה שלנו על הדיון הזה.

הוועדה רואה בהסכמי אברהם בהזדמנות אדירה לפיתוח הנגב, והזדמנות אדירה לפיתוח רמת נגב ומרחב ניצנה באופן ספציפי, הסכמי אברהם חשבו נכון, שההסכמים יצליחו, רק אם יהיה לזה בנפיט ותועלות, כלכליות ואזרחיות וקהילתיות, וההשקעה הראשונית של הממשלה היא מבורכת בקידום המעבר, אבל לא הסתיים המהלך.

אנחנו מבקשים מכל נציגי הממשלה שנמצאים פה להאיץ את שיתופי הפעולה ביניהם ולהביא החלטת ממשלה שתחבר את כל החזון הזה למעשים לשנים הקרובות, בהובלה של המועצה האזורית רמת נגב וערן דורון, כמי שיש לו ראייה כוללנית, מצד אחד בממשלה צריכה ליזום את העבודה בין המשרדים, ולפעמים מישהו מלמטה דוחף את הממשלה, אז ערן יעשה את העבודה שלו אבל רוה"מ אתם הגב שלו, אתם צריכים להביא את כל המשרדים לשולחן, ויש לה רואה ביכולת להוביל החלטות ממשלה הכי טובות שיש, כי המשרדים בסוף צריכים אותו והוא יודע להביא אותם לשולחן הממשלה.

הוועדה תכנס דיון מעקב על ההחלטות שהוצגו פה בעוד 3 חודשים והוועדה תסייר בפיתחת ניצנה לאחר אותו דיון. תודה רבה, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:35.