פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



41
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
14/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 12
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, כ"א באדר התשפ"ג (14 במרץ 2023), שעה 13:17

היצע, ביקוש, אכלוס ומצב הדיור הציבורי בנגב ובגליל

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
יסמין פרידמן

מיכל צדוק שטרנברג - סגנית ראש אגף בכיר נכסים וחברות, משרד הבינוי והשיכון

עשאל צור - משרד האוצר

מאי הדר - פעילה, פורום הדיור הציבורי

מדלן מזל מיארה - פעילה בפורום הדיור הציבורי

מור אוחיון - פעילה, פורום הדיור הציבורי

אדיר כהן - פעיל, פורום הדיור הציבורי

דני גיגי - פעיל, פורום הדיור הציבורי

אפרת רותם - עו"ד, עו"ס, מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

בילי רובין - בעלת חברה ויזמית

יאיר שמוליאנוב - ליבי המיליון

אור חיון



הודיה חיון



אלנתן חיון



אליה חיון

פאר לרדו - ע. ראש העיר קריית שמונה

מור לייבל - עובדת סוציאלית

יפעת משלוף - עו"ס ראש צוות מחלקת רווחה מצפה רמון

ארז שני - מנכ"ל עמיגור

אמל ביבאר

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות
היצע, ביקוש, אכלוס ומצב הדיור הציבורי בנגב ובגליל

שלום לכולם, אנחנו ממשיכים בסדרת דיונים בסוגיית הדיור הציבורי בוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. היום אנחנו מתמקדים בנגב ובגליל. אנחנו שומעים פה תינוקת, זה בסדר, אליה קוראים לה? אליה. אני אספר לכם סיפור על בכי של תינוקת. פעם היה אדמו"ר סבא, שהנכד שלו למד תורה לידו, זה סיפור שהרב עמיטל זכרונו לברכה היה מספר. ולנכד היה תינוק, הסבא לומד תורה בחדר הזה, בחדר ליד התינוק הנכד לומד תודה ובחדר הבא התינוק, והתינוק בוכה. הסבא האדמו"ר קם הולך מרגיע את התינוק ועוצר ליד הנכד שלו ואומר לו, מי שלא שומע בכי של תינוק כשהוא לומד תורה, התורה שלו לא שווה הרבה, צריך לדעת לשמוע בכיו של תינוק. זה מהרב עמיטל.

אבל התינוקת הזאת באה לפה לא סתם, יחד עם אח שלה אלנתן, ויחד עם ההורים כי יש להם בעיה. אבל אני רוצה להתנצל בפניכם ההורים של אליה ואלנתן, אני פשוט מתבייש בשם מדינת ישראל שיזמנו דיור על פתרון עבורכם, ונציג חברת עמידר לא נמצא פה בכלל. חברה ממשלתית, שעושה דין לעצמה, שלא שולחת לכאן נציג, שרק מלמדת אותנו שצריך לסגור אותה מיידית. שרק מלמדת אותנו שהיא התעייפה מלשרת את האזרחים.

אדוני יושב הראש, אני מייצגת את חברת עמידר.

את לא יכולה לייצג, את משרד השיכון.

הם עובדים אצלנו.

גם אתם עובדים אצלנו.

נכון.

אני זימנתי את החברות המשכנות, הוועדה קובעת מי יגיע לכאן, ומנכל עמידר אמר שמסיבות אישיות הוא לא יכול, אבל יש לו סמנכ"לים ויש לו דירקטוריון ויש לו מנהלי מחוזות, וכל מנהל מחוז כזה וכל סמנכ"ל מקבל משכורות יפות של עשרות אלפי שקלים בחודש. משרד השיכון, אם הייתם מייצגים את עמידר אז גם הייתם לוקחים אחריות על המחדלים שלהם. יש לכם חוזה מול עמידר. איך את יכולה לייצג את עמידר אם זאת שחותמת חוזה מולם על תנאי שירות והם לא עומדים בתנאים? אז את מייצגת את חוסר התפקוד שלהם?

גם.

לא, את צריכה לדאוג שהם יתפקדו, לא לייצג אותם. את צריכה לא לייצג אותם כי בחוזה כתוב שהם היו צריכים לשפץ בתים בזמן, ולעשות סטנדרט שירות בזמן ולעשות גינות בכל בלוק. אני הולך לעשות תביעה ייצוגית נגד משרד השיכון ונגד חברת עמידר, רב שנתית, על כל המחדלים והחזר כספי על כל דבר שהם לא טיפלו בו בשבע השנים האחרונות. אנחנו עוד לא התחלנו דיון, רצינו להתחיל אותו בטוב עם עמידר לשאול אותם כמה שאלות, אבל הם לא פה.

עמיגור המנכל התנצל והוא יעלה בזום, וזו תקלה של הכנסת, אישרתי לו לעלות בזום. זו תקלה שלנו אבל הוא בא, קראנו לו והוא בא. לעמיגור יש אולי 11,000-14,000 בתים. לעמידר יש קרוב ל-40,000. הריקבון הזה הוא אינסופי, המחדל הזה הוא אינסופי, צריכה לקום וועדת חקירה ממשלתית על מה שקורה בעמידר. אנשים צריכים להחזיר כסף, ראש עיר שמשתמש בתקציב לא ראוי יש לו חובה אישית לשלם את הכסף בחזרה למדינה. אנחנו נתבע את ראשי עמידר תביעה אישית, כספית. אנחנו לא נוותר להם. מי שחושב שהוא יתעלם מהכנסת לא יודע עם מי הוא מתעסק. וחבל מאוד.

משרד השיכון אנחנו רוצים לשאול אותכם את השאלות הבאות. מה מתוך הדיור הציבורי והדיור המוגן בישראל מתקיים בנגב ובגליל, באיזה היקפים? האם יש מאפיינים למצב של הדירות בנגב ובגליל ביחס למרכז, גם בזמינות גם בתחזוקה? האם יש פערים בין נגב וגליל למרכז הארץ? אנחנו שומעים שיש דירות פנויות באופקים, למשל. שומעים שיש 100 בתים מאנשים שהולכים לשטח ומצלמים לנו, 100 בתים ריקים בבאר שבע, ובדו"ח של זכאים וממתינים כתוב לי שבבאר שבע 216 איש ממתינים לדיור ציבורי. ומישהו הלך וצילם לי 100 דירות, בתים ריקים בבאר שבע. האם אתם יכולים לתת לנו תמונת מצב על השאלות האלו?

בשמחה.

מאוד ספציפי, לא סקירה כללית.

קוראים לי מיכל ש. צדוק אני סגנית ראש אגף בכיר נכסים וחברות, זה אגף שאמון על המלאי בתוך משרד השיכון. אנחנו כמובן מברכים על כל דיון שנוגע בדיור הציבורי ושמחים תמיד שהוא מקצועי והגון. אז ככה, בנגב ובגליל יש לנו כמות מאוד גדולה של דירות ואכן יש דירות פנויות, צריך להגיד, המלאי שלנו הוא דבר דינאמי - - -

סליחה שאני עוצר אותך, אמל אני מבקש מיושב ראש הכנסת להוציא צו איסור כניסה לכנסת למנכל עמידר ולכל הדירקטורים. רוצים לאכוף את זה. אם הם לא רצו לבוא לפה הם לא יתקרבו לכאן, אנחנו נגיע אליהם דרך בתי משפט. הם עוד יתחננו להגיע לכנסת. אבל אני רוצה מכתב ליושב ראש הכנסת, בזיון הכנסת על ידי חברה ממשלתית, ביטול כל אישורי הכניסה של כל הנהלת עמידר והדירקטוריון. זה דבר שנטפל בו. סליחה, תמשיכי.

יש לנו כמות מאוד גדולה של יחידות דיור הן בנגב והן בגליל, 9,900 בדרום ו8,118 בצפון, זו כמות מאוד גדולה. אכן יש באזורים מסוימים דירות פנויות, צריך להגיד שהמלאי שלנו הוא דבר דינאמי, זאת אומרת שכל הזמן דירות מתפנות דירות מתאכלסות, זה משהו שהוא זז אז זה לא מאוד חשוב להגיד בדיוק בדיוק כמה דירות יש כרגע בכל אחת מהערים, אבל בהחלט יש דירות רבות פנויות, באופקים כמו שאמרת, בדימונה, בירוחם, בצפון יש גם בקרית שמונה, בית שאן יש דירות רבות פנויות. ואנחנו נשמח מאוד לאכלס אותן.

כמה פנויות?

אני לא יודעת פנויות אחד אחד, זה לא מה שביקשת.

כמה פנויות סך הכל?

יש עשרות דירות פנויות בערים האלו.

כמה סך הכל? עיר ועוד עיר? עשרות ועוד עשרות?

אני יכולה לפתוח את המערכת ולחפש לך.

אז תחפשי לי.

זה מפורסם באופן קבוע ותדיר באתר של המשרד. אפשר לעשות גוגל.

לא לא, אבל אני רוצה דיון ממוקד. דירות פנויות - - -

סליחה, יש הבדל בדירות הפנויות. סליחה שאני רגע רוצה לחדד, יש דירות פנויות שהן פשוט לא רצו לגור להן, שהן פנויות ומוכנות למגורים אבל לא מאוכלסות. לעומת זאת, יש דירות פנויות שלא מאכלסים אותן, שהן אטומות בבטון, אז צריך לעשות הפרדה.

או שהן לא ראויות למגורים.

כן, צריך לעשות איזושהי הפרדה באפיון של הדירות.

אז כמה דירות פנויות בנגב ובגליל וכמה במדינה? אם עכשיו אין את הנתון, אנחנו פה בעוד שעה, תענו לי על השאלה כמה דירות פנויות היום, מאיזה סוג, שראויות למגורות ושלא ראויות למגורים? אלו נתונים שתביאו לנו עכשיו, נגב גליל ומרכז הארץ, נתונים.

עם הפרדה מה ראוי ומה לא ראוי.

רגע, אני אסביר שניה אחת. כמו שאמרה חברת הכנסת, יש דירות שהן פנויות ומיועדות לאכלוס. אני שניה אסביר, דירה שלא משופצת סתם אנחנו לא מבזבזים כסף סתם. דירה משופצת כאשר אומר דייר זכאי, מעוניין אני בדירה הזאתי, מראים לקבוצה של זכאים את הדירות ומשפצים כאשר בן אדם אומר, אנחנו קוראים לו שריון. כאשר שהדירה משוריינת היא משופצת בהתאם לצרכים ובהתאם למצב הדירה. אין דבר כזה דירות משופצות עומדות ריקות קצת. יש דירות ריקות ראויות למגורים שיושבות ומחכות ובהחלט.

מחכות לשיפוץ?

לא, מחכות לדייר שיהיה מעוניין בהן.

לדייר שיגיד אני רוצה ואז משפצים.

אנחנו פה בשעה הקרובה. תביאי לי את הנתונים הכללים. תעבדי על זה, יש זמן. אבל השאלה שלי - - -

אני יכולה לסיים שניה אחת?

כן.

חוץ מזה ישנן דירות רבות לצערנו, שעומדות במצב שבו הן אינן עומדות ראויות למגורים. יש פעמים - - -

כמה?

זה לא חד חד-ערכי, זה מאות מספרים מה שאתה מבקש ממני.

למה מאות?

כי כל עיר זה כבר עשרות, בכל עיר כמה פנויות כמה לא ראויות למגורים, כמה צריכות שיפוצים. זה הרבה מאוד מספרים.

אבל אלו הרבה מאוד מספרים שצריכים להיות לכם בלחיצת כפתור. מה, אתם מנהלים חנות מכולת?

אנחנו לא מנהלים חנות מכולת, והכל זמין.

יש לכם ב CRM בלחיצת כפתור.

זה לא בלחיצת כפתור, זה טיפה יותר מסובך מזה, המערכות שלנו יותר מורכבות.

זה שזה מסובך זה מדאיג.

זה בסדר, אני - - -

לא זה לא בסדר.

אפשר לסיים את המשפט פעם אחת?

לא, את יכולה לעצור כשאני מדבר איתך. זה לא בסדר שאת לא יודעת בלחיצת כפתור כמה דירות פנויות במדינה ובאיזה עיר. מה זה הדבר הזה? איזה תירוץ זה הרבה נתונים? אתם מנהלים מכסה מדינה, 50,000 דירות נניח שהשווי הממוצע שלהן 700,000 שקלים או מיליון שקלים בשוק? זה מיליארדים. אתם מנהלים 50 מיליארד ואתם לא יודעים איפה נמצא כל נכס, מה מצבו?

לפנות דיירים הם אלופים.

לא, חכה רגע אל תפריע לי. אז עוד מעט תביאי לי את הנתונים, וזה לא הרבה נתונים. כמה פנויות בארץ בנגב בגליל במרכז? כמה מתוכן ראויות למגורים מיידית כמה לא ראויות? חמש נתונים תעבדו על זה בשעה הקרובה. אבל, בבאר שבע מתגלה שיש 100 בתים ריקים. ויש 200 ממתינים בבאר שבע לפי דו"חות שלכם. איך קורה מצב כזה?

כפי שהסברתי, יש דירת שהן פנויות והן אינן ראויות למגורים, או שנמצאות בכל מיני תהליכים של רה-תכנון ותהליכים שיפוצים וזה.

אז פה את טועה. אני יכולה לומר משהו לגבי זה? אני אסביר בדיוק מה קורה בבאר שבע.

חכי רגע יסמין, אני אתן לך, יהיה לך הרבה זמן. תכף. מה זה רה תכנון?

זה תהליך שבו השטח עובר תהליכי תכנון אחרים יש לנו דירות בהתחדשות עירונית, יש לנו שטחים בהתפתחות של דירות - - -

ואז מה קורה בזמן הזה?

אי אפשר לגור בהם.

למה?

כי once מכניסים דייר בדיור ציבורי הוא חי שם עד סוף חייו. אי אפשר להוציא אותו ולהכניס בן אדם לתוך שטח - - -

אז מה זה אומר? כמה דירות לא מאוכלסות בגלל רה-תכנון? כמה דירות הן בנות ערובה לתכנון? ותכנון, בישראל לעשות תב"ע, זה יכול לקחת גם 10-15 שנים.

כפי שאמרת, אנחנו מנהלים נכסים בעלי ערך, הן במדינה והן בשוק החופשי, ולעיתים צריך לעשות להן פעולות שלוקחות זמן. כשאנחנו לא משפרים את הדיור ולא משפצים אז מתלוננים על זה, כשאנחנו כן עושים תהליכים לשיפור הדיור - - -

אוקיי בואי נתקדם איתך, את עושה תהליך. רגע תהיי איתי. אז בגילה את עושה רה תכנון?

לא.

למה?

בגילה זה תהליך של התחדשות עירונית.

אז זה רה תכנון לא?

אלו שני תהליכים שונים, זה על שטח וזה אנחנו מדברים על קומפלקס מסוים, שמוציאים אותו ומכניסים אותו.

אז זה רה תכנון.

שני תהליכי תכנון שונים, בסדר, נניח.

יש לך שם כ-200 דיירים היום?

כן.

כמה את מתכננת שיהיו דירות ציבוריות שם?

זה לא אני מתכננת, זה מה שמאשרות הוועדות, ויש לזה תהליכים יותר גדולים ,זו לא שאלה שלי.

לא, זה מתחכם, זו לא התשובה.

זה לא מתחכם, ככה הולכים תהליכי תכנון.

תקשיבי אני יושב ראש ועדה לתכנון ובניה, יש לי קצת ניסיון. אי אפשר למכור לי אגדות. אתם מציגים תוכנית להתחדשות עירונית ומקבלים אישור ועדה. בירושלים, בגילה קיבלתם אישור ועדה לתכנון ל-1,000 בתים ומעלה.

זה לא אנחנו אבל - - -

מי זה לא אנחנו?

זה עמידר עשו את זה.

אבל את אמרת שאת מייצגת את עמידר, אז עכשיו את לא מייצגת את עמידר? אז את רואה את הבעיה? היה צריך להיות פה עמידר כי את אומרת זה לא אנחנו. את צריכה להיות עקבית בדיבור שלך. אם את לפחות מנסה לייצג את עמידר, אל תגידי זה לא אנחנו. ואם את לא מייצגת אז הם היו צריכים להיות פה. אז עמידר קיבלו זכאות ל-1,000 בתים בגילה?

אישור לתוכנית, כן.

כן. מה אמרתי? זכאות ל-1,000 בתים.

כן, נניח.

בפרויקט עתידי. כמה דירות יהיו לדיור ציבורי במתחם הזה?

על פי חוק הרשות להתחדשות עירונית, כמו שנתנו כך נקבל.

איזה חוק התחדשות עירונית?

הרשות להתחדשות עירונית מגדיר את הזכויות של דיירי הדיור הציבורי ואת ההתנהלות של הדיור הציבורי בתוך התחדשות עירונית.

מה זה קשור לזכויות הדיירים? אין להם פה שום זכויות. הם שוכרים.

נכון.

אז למה אתה משתמשת בביטוי זכויות דיירים?

תסתכל על סעיף 18 בתוך החוק, מגדיר - - -

את מדברת על זכות חברת עמידת בהתחדשות העירונית?

החוק מגדיר את ה התנהלות הן מול הדיור הציבורי בכללותו, והן מול הדיירים הנוכחים.

אין חוק שאוסר על עמידר בפרויקט התחדשות עירונית שהיא מקיימת, להקצות 500 דירות שם לדיור ציבורי. אין חוק כזה, תראי לי אותו, אני פה.

אדוני יושב הראש עשאל צור ממשרד האוצר.

אתה תחכה בסבלנות. לא כדאי לך להפריע עכשיו. אתה תמתין בסבלנות.

רק להסביר.

אתה תמתין בסבלנות. אל תפריע לי. אין חוק שאוסר על עמידר מתוך ה-1,000 שקיבלו אישור תכנון, להקצות 500 דירות. אין חוק כזה, ואם יש חוק נא להביא לי אותו ונשנה אותו. את איתי מיכל?

כן אני איתך.

אין חוק שאוסר על עמידר?

אין חוק כזה.

אין חוק, סיכמנו את זה. יסמין בבקשה.

חבל שעמידר לא פה באמת.

מה זה חבל? אם את רוצה שהם יהיו פה אז כל נאום שלך שלוש דקות בפיליבסטרים תיכנסי בעמידר בחודש הקרוב, ותצטרפי לתביעה הייצוגית שאני עושה להם.

לא, זה לא העניין, עם כל הכבוד. מיכאל, אני חושבת שהאחריות היא קודם כל של משרד השיכון, כי עמידר היא זרוע הביצוע של משרד השיכון. זאת אומרת שמבחינתי משרד השיכון לוקח אחריות לכל מחדל גם, של עמידר, הם אמורים לקחת אחריות על הדבר הזה.

את צודקת, הצדק איתך.

מיכל, ראשית באמת כל הכעס יוצא עליך כי את כאן, זה לא אישי, חשוב לומר.

זה לא כעס, זה תקיף הדברים האלה, אני לא כועס עליך, את פה. תאמיני לי שאת פה זה טוב, אלה שלא פה אנחנו כועסים עליהם, עליך אני לא כועס. אני אומר רק דברים תקיפים אבל זה לא כעס, ואת גם לא המחליטה של המדיניות, את צריכה להגן פה על המדיניות, יש שרים שצריכים להיות פה ומנכ"לים.

זה גם, וגם אני אגיד שבתקופה כזאתי חשוב לי להיות משרתת ציבור נאמנה וטובה וזה בסדר גמור, זה חלק מהתפקיד שלי, אתם מוזמנים.

אחלה.

פשוט היה חשוב להבהיר שזה לממש לא אישי. יש מדיניות של שרים, ושר אחרי שר אחרי שר אחרי שר לא מטפלים בדיור הציבורי לאורך עשורים. אוקיי? בואו נשים את זה על השולחן, כולם יודעים את זה, גם את יודעת את זה, וגם משרד השיכון יודע את זה. לא ייתכן שנשארו 52,000 דירות בדיור הציבורי, יש פה בעיה חמורה.

ואני אתייחס לשני דברים, אחד זה לנושא הקניה והמכירה. אני באופן אישי בקדנציה הקודמת, כשהיה תקציב לרכוש דירות בבאר שבע, הבאתי את מי שמנהל את הנכסים בעמידר לבאר שבע, הפגשתי אותו עם כל המתווכים בעיר, אמרתי להם חבר'ה בשבילי תעשו את זה, אני מבקשת ממכם שכולכם תעברו על רכישת דירות, תעבדו בשביל רכישת הדירות של עמידר בבאר שבע.

מתי זה היה?

בקיץ שעבר. אני מדברת איתך על קדנציה קודמת, כי היה תקציב לרכוש דירות. כל דירה, והם הביאו עשרות דירות, כל דירה שהביאו למכירה שעומדת בתקציב שנתנו להם, פסלו אותה. רגע, עזבי אנחנו לא נכנס לזה.

חבל אני רוצה להיכנס לזה.

הקריטריונים שאתם מתנים לרכישת דירות חדשות, הם כמעט בלתי אפשריים לעמוד בהם. לא קומה אחרונה, לא בניין שיש בו עוד דיור ציבורי, לא בזה הזה לא בפה, במחיר שהמחיר הוא כבר כמעט ולא תואם למחיר שוק אפילו בבאר שבע. זאת אומרת, יש פה בעיה עם הקריטריונים של רכישת הדירות שאני חושבת שצריך מאוד להתמקד בהם. כי האור בקצה המנהרה זה האם יהיה תקציב השנה לכמה רכישת דירות חדשות? הרי לא משנה אם תשפצו ותשחררו וזה, עדיין אנחנו במחסור בלתי מתקבל על הדעת של הדיור הציבורי. אוקיי, זה דבר אחד.

אני יכולה להגיד על זה משהו בבקשה? קודם כל אני אשמח שנעשה את זה שוב, ואנחנו נבוא איתך גם מבחינתי לסיור ספציפית בבאר שבע, אנחנו מחפשים בנרות לקנות דירות, והמעורבות של המנהיגות המקומית היא מאוד קריטית בנושא הזה, ואנחנו מאוד נשמח, ואנחנו מבינים שהכל תלוי רשתות חברתיות וזה מאוד חשוב הסיפור. אני אגיד רגע לגבי הקריטריונים.

כמה דירות הממשלה מכרה בפרויקט מחיר למשתכן, מחיר מופחת ומחיר מטרה בשנתיים האחרונות?

זה באמת לא בסמכות שלי, אני מצטערת אני משתדלת לא להגיד את המשפט הזה, זה לא בסכמות שלי.

את יודעת את הנתון ?

אני לא יודעת את הנתון.

אני יודע. מכרו אלפי דירות. אלפי דירות. מה מנע מכם לכלול בחוזים איתם רכש של דיור ציבורי?

זה היה. זה נגמר כתוצאה מפוליטיקה ולא בדרג שלי, זו האמת.

מה היה ומה נגמר?

היה עד כמה שידוע לי 7%.

לא היה מעולם.

אדוני זה היה - - -

זה לא היה דקה אחת, זה לא יושם שניה אחת.

זה לא יושם, זה היה בחקיקה.

אל תגידו היה כי לא היה כלום, אתם מבלבלים את האנשים.

אדוני יושב הראש אני מקבלת היום את הדירות האלה, זה לא נכון. יש לי כ-200 דירות בדרך מתוך הפרויקט הזה.

אתם מבלבלים את האנשים. זה לא 7% משיווק שנתי. החוק דיבר על 7%, הזה 7,000 בתים ב-100,000 שיווקים. תפסיקו לספר סיפורים.

אני לא יודעת את זה.

החוק דיבר על 7% וביטלו אותו.

אני יכולה רגע להשלים את הקריטריונים לרכישה? כי זה חשוב.

אבל למה זה בוטל?

אני לא יודעת. זה עניין של פוליטיקה.

זה שביקש את זה מאלקין, בוא תציג למה ביקשתם מאלקין לבטל את זה תמורת 1700 דירות? תגיד.

כי הוא אמר לו אל תדאג, עליי, אני קונה לך 2000 בתים, תהיה רגוע. עברו שנתיים קנה לו 200 בתים, עשה עסקה. זה הדיל.

אני יכולה רגע להגיד משהו לגבי הקריטריונים?

כן.

נקודת המבט שלנו היא שאנחנו קונים את הדיור הציבורי לדורות שלמים, אנחנו צריכים שהדורות האלו יהיו ברמה מסוימת, כי אנחנו רואים היום את ההשלכות - - -

מיכל, את מצד אחד לא רוצה לקחת אחריות על אחרים.

אני לוקחת אחריות.

לא, את מספרת סיפורים. לא את לא יכולה לפתור את בעיית הדיור הציבורי.

אני לא אפתור - - -

הדיור הציבורי לא ייפתר בכלים של האגף שלך.

למה לא?

כי לא הכניסו לחוזים של מופחת ומטרה ומשתכן רכש. זה לא בידיים שלך, אז מה את עונה? את אומרת אני לא יודעת על זה כלום ואז את משיבה שאני כן יודעת.

אני מנסה להשיב על משהו אחר.

מיכאל רגע, זה משהו אחר, יש תקציבים היום לרכישת דירות גם בבאר שבע. ואני ניסיתי להסביר שגם כשהבאתי את כל המתווכים של העיר שיעבדו על זה, הם לא אישרו, משרד השיכון לא אישר לעמידר את הדירות, אז חשוב לי להדגיש את הקריטריונים.

על רכש עשינו דיון. אני לא קיבלתי תשובה למה מצאו 100 בתים בבאר שבע פנויים, דירות קרקע פנויות בבאר שבע, מבוקשות, עם נכים שממתינים ולא הקצו את הדירות האלו בבאר שבע?

מיכל אני רוצה לדבר איתך על הדירות האלו.

הדיווח מהשטח זה שיש 100 כאלה בבאר שבע.

נכון. ואני ערכתי סיור וצילמתי בעצמי את הדירות האלה. יש לי צילומים של רוב הדירות האלה. עכשיו אני רוצה לומר לך משהו ועשיתי תחקיר ואני אתן לך דוגמה. קחי לדוגמה את שכונת נחל בקע בבאר שבע, זו שכונה שבה כל הדירות הן דירות קרקע, שמן הסתם הן הדירות הכי מבוקשות. יש שם כ-30 דירות אטומות בבטון כבר מעל לשלוש שנים.

שבע שנים.

חלק שבע שנים, חלק שלוש שנים, והתחלתי לעשות תחקיר כדי להבין, ופניתי לחברת עמידר וחברת עמידר אמרו לי תקשיבי, אנחנו מייעדים את זה לפרויקט של סוג של פינוי-בינוי, הם רוצים לפנות. יש להם מתחם גדול לעמידר הם רוצים לפנות אותו ולבנות דירות של שלוש קומות. אוקיי? מהמם. לפני כמה זמן? חמש שנים. מתקשרת לעיריית באר שבע, עושה תחקיר עם עיריית באר שבע, חבר'ה איפה עומדת התוכנית של פינוי-בינוי נחל בקע עמידר? אמרו לי על מה את מדברת? התוכנית הזו נגנזה לפני יותר משלוש שנים. ופה באה השאלה, האם אתם מעודכנים שהתוכנית הזו נגנזה?

אני לא יודעת על איזו תוכנית מדובר בעירייה.

אז אני אומרת נחל בקע.

לא לא, נחל בקע אכן יש שם דירות מאוד בעייתיות עם איזושהי בעיה - - -

טרמיטים תגידי. אז תשפצו.

תעצרו כולם. רגע, יסמין, מנכ"ל עמיגור עולה איתנו בזום. אני רוצה לשאול אותך, אחד על ההבדלים בין נגב גליל ומרכז הארץ בניהול הנכסים שלכם, ושתיים, על דירות ריקות שלדעתי יש לכם באופקים. למה הן לא ניתנות בהגמשת קריטריונים לתושבי אופקים? הרי אופקים היא בסוציואקונומי נמוך, לדעתי אשכול שלוש אולי שתיים, ויש בה מספיק אתגרי רווחה, ויש בה מספיק אנשים שאין להם בתים, למה את הקצת שיש ריק באופקים לא נותנים לדיירים באופקים בהגמשת קריטריונים, ומחזיקים שם עשרות דירות ריקות? אז תענה לי תשובה כללית על השאלה ואז ספציפית על הדוגמה הזאת.

קודם כל אני מתנצל שאני לא נמצא איתכם שם פיזית, זה יום השנה לפטירתו של יובל פרנקל זכרונו לברכה מנכ"ל עמיגור ואני פה מצטרף מהזום, כיוון שבעוד כמה דקות מתחילה האזכרה. לשאלתך, לחברת עמיגור כיום בדיור הציבורי יש כמעט 60 דירות ריקות בעיר אופקים. זה המקום היחיד שיש לנו דירות רבות פנויות. בשאר המקומות בערים שאנחנו נמצאים אנחנו מלאים, וכך גם בערים אחרות בדרום הארץ.

זה סיפור של כבר מספר שנים, אנחנו ביקשנו מהמשרד לבצע הליך של הגמשה, זו התפיסה שלנו של עמיגור, שיש לבצע הגמשה במידה ואין מועמדים בעיר. היה סירוב של המשרד לבצע הגמשה, הוחלט לאחר לחצים רבים בממשלה הקודמת, ללכת לתהליך שנקרא שכירות איטית שזה למעשה שכירות, סוג של הגמשה אבל לא מדויק, סוג של מתן פתרון לתקופה מוגבלת עד שלוש שנים ב-50% שכר דירה חופשי. המשרד סירב לבצע את ההגמשה ולמעשה ביקש מאיתנו גם למכור דירות.

כרגע אתם 60 דירות ריקות באופקים?

היינו לפני שנה, כשנכנסנו לתהליך של השכירות האיטית.

תעצור שניה המנכ"ל. מדוע לא הגמישו באופקים אפשרות שבני אופקים ובנות אופקים ייכנסו לקורת גג?

זה צריך לשאול את המשרד.

אני שואל את המשרד.

צריך להגיד, הגמשת קריטריונים לאזור מסוים ולא לכל הארץ יש לה את הבעיות המשפטיות שלה, זה לא משהו שהוא כל כך פשוט לעשות כאילו להגיד למה דווקא פה ולא שם רגע שניה? אני רוצה להגיד, זה בכל מקרה לא משרת את תור הממתינים שלנו כרגע שהוא האינטרס הראשי שלנו, ומבחינתו לעיתים, עדיף למכור דירות, הרבה דירות שהן מיותרות לתור הממתינים שלנו שאין להן ביקוש ולקנות במקומות אחרים.

זה לא נעשה מיכל, גם זה לא נעשה.

מה הקריטריון שיזכה אדם באופקים לקבל דירה באופקים? מה הרף היום?

לעניות דעתי זה כמו בכל הארץ, אין שום הבדל.

תגידי לי מה הרף?

אני לא מזכרות ואני לא יודעת

אבל את לא יכולה לתת תשובות כאלה.

אני מצטערת אבל אני מנהלת - - -

את צריכה להביא לידך את מי שעוסק בזכאות. את מי שיש לו תשובות. את יודעת נושא מסוים, אנחנו צריכים תשובות כוללניות.

אתם שלחתם אג'נדה מאוד מסודרת לדיון.

האג'נדה היצע ביקוש אכלוס, ומצב הדיור הציבורי בנגב ובגליל. ואם יש ביקוש או היצע זה מושפע מהקריטריון. מה הקריטריון?

כמו בכל הארץ, כמו בדימונה, בירוחם.

מהו? מה הקריטריון?

אני לא יןדעת להגיד את זה במדויק, ואני לא אכנס לזה בגדול.

חד הורית עם שלושה ילדים - - -

אז רק חוד הורית יכולה לקבל בית?

לא, מה פתאום.

אז מי יכול לקבל בית?

מצד סוציואקונומי, גודל משפחה, כמות הכנסות.

מה הגודל ומה המצב? מנכ"ל עמיגור אתה יכול להגיד לנו את הקריטריון?

אני יכול להגיד לכם את חלק מהקריטריונים על סמך תהליך הגמשה שהיה לנו לפני כעשור.

לפני הגמשה.

לפני כעשור היו 100 דירות ריקות לעמיגור בעיר אופקים הייתה הגמשה מלאה וכל הדירות אוכלסו כי נכנסו אם חד הורית למשל עם ילד נכנסה.

אז הייתם פושעים? עברתם על החוק?

משרד השיכון אישר לכם הגמשה או שעשיתם את זה ללא אישור?

זה היה הליך שהמשרד אישר.

גלנט אישר.

העניין פה הוא אחר.

תדע לך שגלנט וג'קי לוי לא גמרו את העבודה, אבל הם היו רוח טובה לדיור הציבורי.

אבל הוא אומר לפני שנה. לפני שנה זה היה אלקין.

לא, הוא אומר עשר שנים.

אה עשר שנים, שמעתי שנה.

אז הנה מיכל, מנכ"ל חברה ממשלתית קיבל אישור ממשרד השיכון ונציב המשפטים להגמיש קריטריונים, אז למה לא יתגמשו באופקים?

אם זו המדיניות שהמשרד יתנו לעשות, אז זה מה שנעשה.

אם לא תיזמי, איך תהיה מדיניות? מישהו צריך ליזום, מישהו צריך לנצח את הייעוץ המשפטי. עכשיו, זכאים מבאר שבע הופנו לאופקים? יש סינרגיה?

יש התנהלות מאוד ספציפית לגבי ההעברה של אנשים. אתה בדרך כלל זכאי, ברשות מסוימת יש כמות מסוימת של זכאים שמוכנה רשות אחרת לקבל.

נכון.

יופי, אז גם אתה מכיר את זה.

אז אם היא לא מוכנה לקבל, לכן הפתרון יהיה רק בהגמשה. כי מה לעשות? עכשיו תגידי לי שחד הורית עם שני ילדים - - -

יש עוד פתרונות - - -

למה למכור? למה אדם רווחתי עם שני ילדים לא מגיע לו בית? הרי הקריטריונים הלכו והוחמרו בהתאם למצאי הדירות. כשהיו 200,000 דירות זה לא היה קריטריונים כאלה, זוג צעיר עם הכנסה נמוכה קיבל בית. נעלמו הדירות אז חיפשו כמה ילדים, חיפשו רווחה חיפשו חד הוריות.

אני יכולה משפט? אני פשוט חייבת לצאת. אני רק רוצה לומר משהו. זה כאילו גלגל שלא יוצאים ממנו, כי את אומרת רשות אחרת לא רוצה לקבל זכאים. אז את אומרת שאת לא יכולה למכור את הדירות באופקים ונניח לקנות בבאר שבע.

אני יכולה, זה בדיוק מה שאני עושה.

אבל את אומרת שרשויות לא מוכנות לקבל זכאים.

אבל מותר לי לקנות. רשות אחרת לא מעוניינת לקבל את הזכאים של הרשות האחרת. יש זכאים בבאר שבע, יש זכאים רבים שאין להם כרגע פתרונות, אנחנו יכולים למכור באופקים ולמכור בבאר שבע.

מה זאת אומרת אין בעיה? אבל לא עשיתם את זה?

מה לא עשינו?

הדירות באופקים כמה שנים עומדות ריקות של עמיגור?

עומדות הרבה זמן.

אז מה אין שום בעיה? יש בעיה.

אני אומרת שאנחנו מקדמים את זה כרגע, זה הרעיון.

אבל מה, בגלל הדיון שלנו זה מקודם? כמה שנים הדירות ריקות?

הרבה זמן.

כמה שנים? המנכ"ל?

הרבה שנים.

תגידו מספר, אל תגידו לי הרבה.

יש כבר לפחות שלוש שנים עומדות מעל 40 דירות ריקות.

תגיד זה הגיוני שאנשים יקרסו?

לפני שאני הולכת אני רוצה באמת שתבדקו מה קורה עם נחל בקע. זה לא הגיוני, תקשיבו זה ממש לא הגיוני מה שקורה עם נחל בקע, זה גם הופך להיות מפגע תברואתי בשכונה.

מה התשובה על נחל בקע? כמה שנים הדירות ריקות בנחל בקע?

שבע שנים.

חבר'ה תהליכי תכנון ותהליכי בנייה הם תהליכים שלוקחים הרבה זמן.

התוכנית נגנזה אבל, היא גנוזה כבר שלוש שנים.

תדעי לך מיכל, אני מחזיק ממך אדם הגון. באמת.

תודה, אני מעריכה את זה גם אני מחזיקה ממך.

ואני אומר לך שאף פעם אל תגידי דבר שמוסרית את לא יכולה להגן עליו.

למה?

כי אם זה שבע שנים תהליכי תכנון וחברת עיריית באר שבע אומרת לך שהיא בדקה בעירייה ואין תוכנית, אז זה עוד שבע שנים. אז מוסרית יעמדו 100 בתים ריקים ל-216 ממתינים בבאר שבע כי מישהו התרשל שבע שנים כמו יעקב אבינו ועוד שבע שנים?

ואם הייתי מאכלסת אותם בתוך בתים שלא ראויים למגורים, ולא מסוגלת לקדם שום תוכנית כי יש שם אנשים שחיים ל-50 שנים קדימה, אז היית מזמן אותי לפה ושואל למה אתם לא משפצים?

הדבר הכי חמור שעשיתם, הכי חמור, זה שיש לכם, כמה דירות פנויות אמרת שתגידי לי, במדינה?

לא, רגע, אתה ביקשת בצפון ובדרום.

הכל, הכל, כמה? אחד ועוד אחד ועוד אחד.

רגע אני מדברת איתך תוך כדי שולפת נתונים תוך כדי.

להתראות יסמין, תצטרפי אלינו לתביעה הייצוגית אם את יכולה. כן?

200 בצפון פחות או יותר ו-300 בדרום.

500.

כן בנגב ובגליל, בגדול.

כולל הכל כל הסוגים?

כל הסוגים. כמה ממתינים לדיור ציבורי רשומים היום זכאים?

באופן כללי, 5,000.

5,000 , 10% מהבעיה.

אני קוראת לך לקרוא להם לבוא לנגב ולגליל.

הם שם הם בבאר שבע, 216.

באר שבע היא אנומליה בתוך האזור הזה, זה לא נכון. יש לנו דירות פנויות בירוחם, דימונה, באופקים. גם דירות כשאנחנו מחליטים למכור אותן, כל עוד אין אנשים שמעוניינים לחיות בהן הן עומדות ככה. ברגע שיגיע דייר שמעוניין לחיות באחת הדירות האלה, הוא יקבל את זה.

מיכל אני אוהב את העמידה שלך על הדברים, אבל תישארי בטיעון, 216 ממתינים בבאר שבע. 100 בתים כבר הודיתם שסגורים שבע שנים. 500 בכל הארץ, שזה פתרון ל-10% מהבעיה. ואנחנו לא מסוגלים לאכלס אותם?

בשמחה.

עכשיו תדמייני שהיית מאכלסת את ה-500, ותדמייני שהיית קונה את ה-1,700 שהתחייבתם לקנות. חצי מהבעיה של הממתינים בתוך שנתיים הייתם פותרים. האם זה מוצדק שבתים יעמדו ריקים שבע שנים ממתינים לתכנון? האם זה מוסרית מוצדק?

כן. אני אסביר. תנו לי רגע לסיים.

איך מוצדק? איך את אומרת דבר כזה?

תנו לי רגע לסיים פעם אחת.

את יכולה לסיים. בבקשה.

אם היינו מאכלסים את הדירות האלה, דירות שיש בהן טרמיטים ואינן טובות למגורים, אם היינו מאכלסים אותן ולא מסוגלים לקדם את השטח הזה ולמצות את זה. בסוף אלו נכסים של המדינה שצריך לנהל אותם. לא רק להיות בתוך אטרף של להיות מסוגלת לקבל ממכם מחמאות, אני צריכה לעשות את העבודה הקשה. העבודה הקשה היא להשביח את הנכס הזה ככל הניתן. אם לא הייתי עושה את כל זה - - -

אבל לא עשיתם את זה שבע שנים.

הבטחת לתת לי לסיים. אני בתפקיד שנה, אנחנו עובדים מאוד קשה בשביל הדבר הזה. דרך אגב לא רק שם, יש לנו הרבה מאוד נכסים, ואנחנו עושים הרבה מאוד כדי למקסם אותם לטובת הדיור הציבורי, זה לא הולך לשום מקום אחר. אם לא הייתי עושה את כל זה, היית קורא לי לוועדה ושואל אותי למה אני ממשיכה לאכלס שם בתוך בתים שאינם ראויים למגורים ולא משפצים?

אבל אני אשאל אותך שאלה. יש לך 100 בתים?

כן
.

שבע שנים לא עשית רה תכנון? כמה שנים עוד תחזיקי אותם ריקים? לא צריך רה תכנון תשפצי אותם.

לשפץ אותם זה לשים פלסטר ולא באמת למצות את היכולת.

זה לא נכון.

יש שם אנשים גרים בדירות האלה, לידם, שיישארו שם כל החיים. אותם את יכולה לפנות, למה שלא תכניסי לידם עוד משפחות?

זו אחת הבעיות שיש אנשים שעדיין חיים.

אז מה את מחכה? שהם ימותו נכון?

אז למה את מחכה?

לא, אני לא אזיז אותם עד שאין ליי צורך אמיתי.

אז למה שלא תכניסי לשם אנשים בינתיים?

מה זה בינתיים? אין דבר כזה בינתיים.

ואת אומרת שזה מוסרי לעשות את זה?

אני רוצה לשאול מה זה בינתיים? אין דבר כזה בינתיים, דייר דיור ציבורי מקבל דירה לנצח. אין בינתיים. אם אני מפנה אותו אתה הולך לתקשורת נגדי, נכון?

לא, כשאת מפנה אותו ואת נותנת לו אלטרנטיבה למען התחדשות עירונית, את עושה את זה גם ככה.

מיכל, אתם התרשלתם בתפקידכם.

אם תמשיך לומר את זה, זה לא עושה את יותר נכון.

זה 100% נכון.

לא אכפת לך להוציא דיירים? את מפנה אנשים לרחוב.

אתם משרד השיכון התרשלתם כי מכרתם בבאר שבע אלפי בתים במחיר מטרה, במחיר מופחת ובמחיר למשתכן בפרויקטים של משרד השיכון, ויכולת שם לשבץ 1,000 בתים בכסף שיש לך.

חוצפה אני לא מאמין.

נו אז מה גילית? מה אמר לך נער האוצר? מה הטיפ שהוא נתן?

הוא לא נתן טיפ, זה לא קשור

אז מה הפואנטה?

הוא אמר לה פשוט להיות בשקט, כי כששותקים אז לא אומרים כלום. וזה בסדר, תמשיכו לשתוק.

כשאני אומרת אתה גם לא - - -

אבל בואי תעני על שאלות, יש לך דירות ריקות. מה עם שכונה ד' בבאר שבע שריקה? למה אתם לא דואגים שאנשים שם יתגוררו?

אני אסביר רגע לגבי שכונה ד'.

לא אני לא רוצה הסברים. אני גם עצוב ממה שאמרת. כשאת אומרת כאן בוועדה שזה מוסרי להחזיק שבע שנים בתים ריקים ולא לדעת מתי יאוכלסו ,כש-200 איש בלי בית בבאר שבע, ושיש לך 60 בתים שנים רבות באופקים לא מאוכלסים, וזה בסדר?

אין כל קשר בין השניים - - -

זה לא בסדר, וזה לא מוסרי, וזה פשע חברתי, ולא את נושאת בו. ואת שואלת אותי האם היה לזה פתרון? בכלים קלים ופשוטים של משרד השיכון. משרד השיכון התערב בשוק, הלך ונתן אדמות במחיר מופחת, ובמשתכן, וחתם חוזים עם ספקים. מספיק שהיה זורע בכל החוזים הללו 3% ורוכש בכסף שיש לו, בקופה השנייה, כל הממתינים היו מסתדרים.

האם זה ברמה שלך? לא. האם זה באחריות שלך? לא. אבל את לא יכולה להגן על זה שהיו לו כלים אחרים, וחוזים אחרים והוא היה יכול לממש אותם. אני תכף אשאל את האוצר מה הוא רוצה להגיד בדבר? אבל אני רוצה לשמוע את המשפחה, את נציג המשפחה. כן, באתם בזמן. אתה רוצה להגיד משהו? קדימה.

טוב אז אני כאן בעקבות בקשה שלי לעבור מדימונה לאשדוד. היום אתם מכירים לראשונה את המשפחה שלי, אני לא פעם ראשונה בכנסת. הבן שלי אלנתן מאובחן על הספקטרום האוטיסטי. הבת שלי יש לה אלרגיה מסכנת חיים.

שניה אחת שאני קוטע אותך. אני רוצה קודם כל, מנכ"ל עמיגור להודות לך שעלית. אני חושב שזו גם הזדמנות להגיד לכם תודה על שירות אחר ואיכותי שאתם נותנים בדיור הציבורי, אנחנו כמעט לא מקבלים תלונות על עמיגור שזה דבר טוב, וגם כשאנחנו מקבלים תלונות אז יש פתרונות. והרוח הטובה הזו של חברה ממשלתית או סוכנותית שעובדת עם הממשלה, היא נולדה בזכות יובל זכרונו לברכה שהיה המנכ"ל שאתה עבדת לצידו, נתת אוויר בשם הכנסת וחברי הכנסת למשפחה, את ההערכה שיש לנו לנציג ציבור ששירת אזרחים וזה לא היה קל בשבילו לנהל חברה לדיור ציבורי, כי שם מתנקזים כל הכאבים של בני האדם, והוא לא ויתר וטיפל ואני אישית פניתי אליו עם עשרות מקרים, והוא נייד והגמיש ועשה כל מה שהוא יכול, והלך לבדוק בעיניים, ולא סתם מנכ"לים של עמידר התחלפו כל יומיים והוא התמיד שנים רבות.

ולא סתם עמיגור חדשנית, ומראה למדינה איך אפשר לעשות דיור מוגן, איך אפשר להגדיל באמצעות במקום לשפוך את הכסף על שכר דירה להסב אותו להסכמים ארוכי טווח של בינוי בבעלות המדינה, של נכסים? אז את כל ההוקרה הזאת, ליובל, אתה תעביר בשם הכנסת ותודה רבה שעלית בזום. אני רוצה לשמוע את המשפחה.

אז הילד שלי מאובחן על הספקטרום האוטיסטי. הוא עוד מעט בן 6. הבת שלי יש לה אלרגיה מסכנת חיים לחלב ולשומשום. הגשתי בקשה למשרד השיכון לעבור מדימונה לאשדוד, בשביל שתהיה לי תמיכה משפחתית, כל המשפחה שלנו גרים באזור אשדוד.

כל הטיפולים של הילד נמצאים מחוץ לעיר, אני נוסע בממוצע 3-4 פעמים בשבוע 40 דקות נסיעה לעומר הלוך חזור בשביל לטפל בילד אחרי שהוא מסיים את הגן. שעות על גבי שעות כסף באופן פרטי שאני מוציא כי טיפולים בדימונה אין, אז המטפלים הם פרטיים כ-400 שקלים לכל טיפול. אין פתרון לילד שלי, אין פתרון לבת שלי שאמורה לקבל טיפולים בשיבא בתל השומר, ופעם אחרי פעם אני מסורב לעבור.

אני נשאר בדירה בדימונה. זה בשבילי כמו כלא לילדים שלי. שעון החול של הילדים שלי עוד מעט מסתיים. הילד היה צריך לקבל טיפולים הוא מתחיל לסגת אחורה. אחרי חמש שנים שאני מטפל בו. הבת שלי צריכה טיפולים כמה שיותר מהר, בחודש חמישי היא כבר נכנסת לטיפולים בשיבא. כאשר את כל הכסף שלי כבר הוצאתי, את כל החסכונות פתחתי. ממצב של משפחה שיכלה לצאת ממעגל העוני, אנחנו חזרנו להיות משפחת רווחה, אנחנו חיים מתמיכה של קצבאות ומשרד הרווחה, אנחנו במסלול של נושמים לרווחה של משרד הרווחה, וזהו, זה המצב, אנחנו באים לפה בשביל לקבל פתרון דחוף.

מול מי אתה עובד על הנושא הזה?

כרגע אני ממתין לערעור, הוועדה הראשונה כבר דחתה אותנו. אנחנו ממתינים לערעור, וככל הנראה .אנחנו יודעים מה תהיה התשובה.

אתם מכירים את המקרה הזה מיכל?

אתה לא תאהב את התשובה הזאת, אבל כל מה שקשור לזכאות נמצא באגף אחר שנקרא זכאות.

כן, אבל אנחנו לא הזמנו את האגף שלך לדיון, הזמנו את משרד השיכון. בהתחלה היית אבועלי מייצגת את כולם. עכשיו את רק את האגף שלך.

אני אבועלי רק על הנכסים.

אז כבר לא על עמידר, עמידר את לא מייצגת יותר?

לא, כל הנכסים, מי שמנהל את הנכסים בין היתר זה עמידר.

אני יכול לבקש ממך לחבר אותו לאיש בשיכון?

נשמע שהוא בתוך התהליך, הוא פונה לוועדות.

אבל הוא סורב, צריך לבדוק.

הוא גם יסורב בוועדה הקרובה. אפילו אם אף אחד לא יפנה אני יכול להתערב איתכם שאני אסורב.

למה אתה כזה פאסימי? אבל אולי היא תעזור לך, מיכל.

כי אני רגיל לסירוב כבר חמש שנים.

אין בעיה, אתה יכול לשלוח ואפשר אבדוק את זה.

אז בואו נסכם שהיא תפגוש אותך ותהיו בקשר אחרי הוועדה, והיא תחבר אותך לאגף של אכלוס. מי זה האחראי על האגף הזה?

זה מנהל שאחראית עליו בחורה בשם ענבל שור.

תחברי אותו, אחרי הוועדה תישארו ותעשי את המצווה הזאת. כן, גיגי.

תודה. קודם כל ממש קשה לי לשמוע את הדיון הזה, אני מודה. זה פשו3 מעצבן אותי. אני הסתובבתי בנחל בקע כמה פעמים כבר, יש שם כמו שנאמר, כ-100 דירות ריקות. עכשיו, אלו דירות שנכנסנו לתוכן, אלו דירות שממש אפשר להיכנס אליהן, יש שם חלק פתוחות, יש שם דירות שאתה בהשקעה של 30,000-40,000 שקלים אתה הופך אותן ומשמיש אותן, אלו דירות קרקע. בבאר שבע. דירות קרקע ריקות.

אני מכיר את הסיפור הזה כבר למעלה משבע שנים. עכשיו, יש שם אנשים, אתה ספרת פה רק ממתינים 200 ממתינים לדיור ציבורי, אבל יש שם עוד כמה אלפים שזה אנשים נכים שצריכים דירות מונגשות ולא מצליחים לעלות במדרגות, צריכים לעלות לקומה רביעית.

מה זה כמה אלפים?

יש שם כמה אלפים.

יש 5,000 ממתינים.

לא, אני מדבר איתך עכשיו על אנשים שחיים כבר בתוך הדיור הציבורי.

רוצים לעבור לדיור של נכים?

כן, יש להם כבר אישור לעבור לדיור של נכים ואומרים להם אין בשבילכם דירות בקומת קרקע. אז אתם תישארו בדירות, תעלו מדרגות עם הילדים שלכם הנכים. ועם זה אין בעיה. אז אתה מבין? הבעיה היא הרבה יותר חריפה ממה שאתה ציינת פה.

נוסיף על זה, כמו שאתה יודע הקריטריונים שהבטיחו לנו שיעדכנו אותם לא עודכנו מעולם, ולכן יש שם עוד הרבה מאוד ממתינים. ובכלל, לא סופרים את משרד הקליטה, במשרד הקליטה יש עוד 27,000 משפחות ממתינות מעל ה-4,000 האלה שאתה סופר, מיכאל, והם חלקם בבאר שבע, חלקם בצפון, והם בכלל אף אחד לא רואה אותם.

אתה יודע, אם יש סיכוי שהרפורמה המשפטית תשתנה, זה רק בגלל המחאה. ואני אומר לך, שאם יש סיכוי שמשהו ישתנה בדיור הציבורי, זה שנבעיר את המדינה על הדיור הציבורי. כי בינתיים כולם ישנים בלילה.

זה מה שאנחנו עושים עכשיו בשביל עמוס כהן שעומדים לפנות אותו מהבית. על זה אנחנו מוחים.

טוב מאוד.

מיכאל, אני רוצה להמשיך.

הוא חולה סרטן.

אני מכיר אותו, אני מתכתב איתו. אני אשתדל לתת לכם, תבוא לפה שב פה, עוד מעט אני אתן לך. את גם יכולה.

אני חייב עוד דקה שתיים. הבעיה החמורה היא, אתה מבין את כפל המוסריות פה? כי מצד אחד היא מספרת לנו פה סיפור על כמה חשוב למשרד השיכון לייצר עוד מלאי, ולהשקיע במלאי ולהשקיע בזה. עומדו תדירות ריקות, אנשים נזרקים לרחוב, אנשים אין להם פתרונות נזרקים לרחוב, אתה מבין? עכשיו זה כפל במוסריות שאני לא מבין איך הם ישנים בלילה. הרי אם דירה עומדת ריקה ובן אדם יכול לחיות בה אפילו שנה, תתנו לו לחיות שנה, תתנו לו לחיות שנתיים, מה אתם זורקים אותו החוצה?

רגע, אדוני, אם תפריע לי אני אוציא אותך. תסיים גיגי.

כמו שאמרת פה, הבעיה היא בעיה גדולה שפה יושב נציג משרד האוצר, יושב מחייך צוחק, עושה מה שהוא רוצה, שיעשה מה שהוא רוצה זה החיים שלו, אבל אנשים פה סובלים ואני חושב שזה מזלזל לשבת בצורה הזאת ולא לבוא לפה עם תשובות על כל השאלות שצריכות לעלות פה. על התקציבים, על למה לא קונים דירות? על למה אין תוכנית ארוכת טווח לדיור הציבורי כבר שנים ארוכות? על למה הם זורקים אנשים לרחוב?

יש תשובה אחת לכל זה. יש פרויקט רצח של הדיור הציבורי על ידי האוצר. להרוג אותו לאט לאט, לנתק לו כל יום צינור אחר, כל יום להקטין לו את האינפוזיה עד שייחנק. אלו העובדות, אלה המספרים. דעיכת המאגר של דיור ציבורי זה פרויקט הרג שיטתי של האוצר, הוא אשם בזה. השאר אשמים קצת.

האוצר בחר אסטרטגיה של הרג הדיור הציבורי, של בזבוז כספי ציבור בסיוע בשכר דירה, זה מה שהוא בחר. הוא גם בחר ברשע להעביר סבסוד של קרקעות למעמד ביניים גבוה במחיר מטרה ומחיר מופחת, ובמחיר למשתכן סבסוד קרקע של 500,000, 600,000 ו-700,000 לזוג שההכנסה שלו 20,000-30,000 שקלים, והוא לא היה מוכן לפתור לעניים ביותר שהולכים לעבוד ב-5,000 שקלים. זה פרויקט. זה פרויקט עם מודעות, עם שיטה.

שאלת על המכירה אגב מיכאל. אין להם בעיה למכור את הדירות בפריפריה, אבל למכור לדיירים את הדירות זה לא. הם ילכו וימכרו את זה בשוק הפרטי. אחד על חמש אתם מספרים לאנשים. על כל דירה שאני מוכר. סיפורים.

טוב גיגי תודה. להוריד את הידיים, אין זמן. אני אנסה לתת לכולם. מה התשובה לגבי גילה? למה במקום שיהיו בו 1,000 בתים ובירושלים יש 2,500 דירות היום, וממתינים לדירות - --

700 בירושלים.

גיגי אתה מפריע לי. ממתינים 776 בירושלים. למה בגילה בהתחדשות העירונית לא מקצים עוד 400-500 לדיור ציבורי? למה משאירים את זה על מספר 200?

אני לא יודעת לענות על זה כרגע.

לא יודעת. תוכלי לענות לנו במכתב בתוך שבועיים? נחכה למכתב רשמי.

בסדר.

בילי רובין, חברה לבניה והשקעות נדל"ן. מה יש לך לספר לנו על מה שאת שומעת כאן?

אני באה בדיוק מהצד האחר, אני באה בדיוק דווקא מהצד הביצועי, ואני רוצה להגיד לך דבר אחד מיכל שלא דייקת בפרטים ואני אגיד לך גם למה. כי קודם כל אם הייתם רוצים שאנשים כן ייכנסו לדירות, בדיוק לשפץ את הדירות האלה בתקציבים שיש לכם, זה הדבר הכי קל.

רק מי את?

סליחה אני לא הפרעתי לך.

דווקא כן, אבל את יכולה להסביר רגע מי את?

אני בעלת חברת בנייה ואני יזמית בארץ ובעולם.

נהדר.

אני בדיוק בצד השני של המתרס, אבל אכפת לי פה מהאנשים שיושבים כי כואב לי, כי אני רואה מה אתם עושים איך אתם מתעללים באנשים. אם אתם תחליטו שאתם רוצים לשפץ את הדירות האלו, תתנו לאנשים לגור, זה הדבר הראשון.

דבר שני, שדיברת על התחדשות עירונית, אתם עושים לנו את כל הבעיות בהתחדשות העירונית. כשאנחנו מבקשים פינוי בינוי ודברים כאלה, תמיד הבעיות שלי מגיעות למשרד השיכון שאני צריכה להביא אתכם למפקחת על הבתים המשותפים. למה? כי אתם לא מוכנים לשיפוץ, אתם לא מוכנים שנחדש את הדירות האלו. פה מתחבר ההון והשלטון, מה שדיברנו עליו מיכאל. האנשים האלה יכולים לקבל דירות כמה שהם רוצים, אבל אתם לא מוכנים לעזור להם. זה מה שיש לי להגיד, זה הדבר הראשון.

אם את היום באה אליי ואת אומרת לי בילי בואי תשפצי את הדירות שלכם, אני אתן לך במחיר עלות, הנה אני אומרת פה בפני כולם, רק תני לאנשים שיגורו, אל תתני להם להיות ברחוב. הדבר היחיד שאתם גורמים לאנשים להיות עניים, ומה קורה? זה הנטל על החברה, עלינו, כאנשים שמשלמי מיסים, אנחנו נשלם יותר, במקום לעזור לאנשים האלה אתם מדרדרים אותם למטה זה מה שיש לי להגיד.

אלו דברים חמורים ואמיצים. בדרך כלל קבלן לא יגיד את זה כי הוא לא רוצה לריב עם הממשלה.

נכון.

כמה פעמים אני מביאה את משרד השיכון למפקחת על הבתים המשותפים. את יודעת?

אין לי מושג על מה את מדברת.

אוקיי, חבל מאוד.

תעשו פגישה. תכירו אחת את השנייה.

איך זה רלוונטי לדיור הציבורי אני לא מבינה?

מה קשור?

לא יודעת.

יש פה יזמת פרטית שאומרת אפשר היה לשפץ מהר, אפשר היה לאכלס מהר, אפשר היה לתכנן מהר, אפשר היה לשלב את החברות הפרטיות במחיר למשתכן, במחיר מופחת, במחיר מטרה, לדיור ציבורי.

ולמה לא? למה לא לעזור לאנשים האלה?

זה קול חשוב. זה מראה שאפשר. מה שנראה לכם בלתי אפשרי הוא אפשרי. אם הייתה מנהיגות במשרד השיכון ונחישות ברמת שר, שהיה אומר על זה יקום וייפול המשרד, לא היה תור של 5,000 איש. בשנתיים האלה לבד רכש של 1,700 כבר יש לכם כסף, 500 דירות פנויות לזרוע במחיר למשתכן, מחיר מטרה ומחיר מופחת עוד 2,000 בתים, גמרתם את התור.

עוד דבר מיכאל, בניתי במרוקו לאנשים בדיוק חסרים שם. את יודעת איך הממשלה בפחות משלושה חודשים משרד השיכון נתן לי היתרים, הכל, שחרר הכל רק בואי תכניסי את האנשים שלא יגורו ברחובות, אבל לכם לא אכפת, אנשים פה גרים ברחובות, מסכנים. את יודעת מה זה גורם לאנשים שאין להם קורת גג? כל הביטחון שלהם, איך הילדים שלהם יכולים להסתכל להם, להורים בעיניים?

תודה, בילי אני רוצה להמשיך. אדוני עכשיו תורך

קודם כל שלום מיכאל נעים להכיר, נעים מאוד אני אדיר כהן, הבן של עמוס כהן בן 62. לפני מספר חודשים גילו לאבי את המחלה, מחלת הסרטן ומאז חיינו התהפכו 360 מעלות. אנחנו שלושה אחים שעכשיו נמצאים בשתי מלחמות, מלחמה אחת על החיים של אבא שלי, ומלחמה יותר קשוחה ויותר מייגעת, ואין לי איך להסביר מה אנחנו עוברים בחמישה חודשים, זר לא יבין זאת. מה שאנחנו עוברים עם חברת עמידר, קודם כל הם רוצים לפנות את אבי ב-6 למאי.

למה? למה?

אבא שלי גר 20 שנים בדירה של עמידר. הדירה של עמידר 40 שנים עוד מתקופת סבא וסבתא שלי. בשנת 2005 אבי התגרש מאמא שלי ועבר לגור בדירה הזאת. עמידר היו שולחים כל פעם נציגים, חוקרים, את החוקר עודד פרנקו, שולחים חוקרים שהם עבריינים, שהם עושים כל מה שעולה על רוחם, ויש לנו הכל, יש לנו מסמכים הכל מתועד, מה שתרצו אנחנו נביא לכם. הסיפור הזה חייב להישמע. אנחנו לא נשקוט.

מתי צריך לפנות את זה?

פחות מחודשיים. אנחנו לא משקרים. אם אנחנו משקרים - - -

קודם כל רפואה שלמה לאבא. וב' אנחנו נלווה אותכם. אנחנו נלווה אותכם אישית. תאמין לי אני עצרתי את תקציב המדינה על פינוי של משפחה אחת.

שמי מור אוחיון אני הבת של עמוס כהן.

התכתבתם איתי נכון?

נכון. אנחנו באמונה גדולה בכל המערכת הזאת, חשבנו שאפשר לסמוך על מדינת ישראל, אבל ברגע האמת פשוט זרקו אותנו לכלבים, ואנחנו באמת בהתמודדות מאוד גדולה עם כל מה שמשתמע עם מחלת הסרטן. ובנוסף, אנחנו גם מתמודדים עם המפלצות האלה שפועלים ללא רחמים.

עבריינים בחסות החוק, וחבל שמנכל עמידר לא היה פה.

חוקרים, ומול מי? מול אנשים חסרי ישע, סבתי שנפטרה לפני ארבע שנים - -

אנשים לא מפותחים מעדות המזרח שפשוט, את יודעת, באו עליהם תמימים.

הוציאו ממנה דברים בכוח ובמרמה ובאלימות.

מה הוציאו ממנה?

כשאותו חוקר הקבוע שהם שכרו באופן פרטי הגיע אליה הביתה, עמד מולה ושאל אותה שאלות, והפחיד אותה.

מיכאל חשוב לי לציין שהסבתא הזאת שנפטרה לפני ארבע שנים, אישה לא מפותחת, סליחה שאני אומר את זה, זאת סבתא שלי.

מה התאריך?

6 במאי.

6 במאי יש צו פינוי מבית משפט מחוזי.

אני מבקש לפנות לי את היום, אני אהיה שם. אנחנו נעצור את הפינוי הזה בגופינו. אני מקווה

איך נציגה של משרד השיכון יכולה להגיד לנו שתראו את האנשים שיש פה, תראה את המסכן הזה.

שניה אחת אדיר, זהו. אנחנו נעזור לכם. יש לך מה לומר על המקרה הזה מיכל?

אני לא מכירה כל דייר.

האם את תוכלי לפגוש אותם אחרי הישיבה ולהתמודד עם הפינוי הזה?

אנחנו חייבים.

תנו לי במייל את כל הפרטים.

אז אחרי הישיבה הזאת - - -

תודה רבה.

יש לי עוד דבר אחד נשמה, מחילה - - -

לא, לא קיבלת פה במה - - -

אם יש שקר אחד במה שאנחנו אומרים, ב-6 במאי אנחנו מתפנים. תזכרו מה אני אומר לכם

אנחנו מאמינים לכם. אדיר תודה רבה. אפרת רותם, איגוד העובדים הסוציאליים.

תודה רבה. אנחנו פה הרבה מאוד בפרטים ,כמה דירות יש כאן כמה ממתינים יש פה. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, בסדר כולנו יודעים את זה. אבל כשמתמקדים בפרטים אפשר להסביר כל אחד מהפרטים ולפספס את התמונה המלאה. כמו שאמרת יושב הראש, יש פה פשוט שיטה כללית, שיטה שנמשכת כבר המון המון שנים להרס של הדיור הציבורי. בונים קריטריונים לכל דבר, בונים את הפרטים ככה שזה יהיה לא ישים, לא יעיל ותהיה הצדקה לבטל את זה.

בואו נשים את הדברים כמו שזה. מדינת ישראל אף פעם לא בדקה כמה כסף היא משקיעה בדיור ציבורי וכמה היא יכולה לחסוך שם. כעובדות ועובדים סוציאליים אנחנו יודעים שדיור ציבורי זה לא רק קורת גג, הרבה כאן יכולים להסכים עם זה, הלכנו ובדקנו לגבי כמעט 500 משפחות, שאלנו את העובדות הסוציאליים שמלווים אותם מה קרה אחרי שהן קיבלו דירה? בלמעלה מ-90% מהמקרים ראינו שיש שיפור. יש שיפור של 60% במצוקות הרגשיות, יש שיפור של שליש בשוק התעסוקה, יש פחות שימוש בסמים ובאלכוהול.

אנחנו יודעים שיש כסף, אתם אומרים שאין כסף? בואו נעשה את זה מול זה ונראה כמה מדינת ישראל זורקת לפח בשביל לטפל במצוקות שאפשר היה למנוע.

את יודעת כמה עולה אסיר בכלא לשנה?

הרבה יותר משעולה לשפץ דירה.

איש האוצר איך קוראים לך?

עשאל צור.

כמה עולה למדינת ישראל אסיר בכלא?

אני יכול לבדוק עכשיו.

תבדוק לי. אני נותן לך את הניחוש. בין 250,000-400,000 שקלים בשנה, מיטה אחת בכלא. תבדוק לי את זה. זה כשהיא אומרת אפרת, העלות האלטרנטיבית של להפקיר אנשים. ושהם יגיעו לבור תחתית ולא נשאר להם הרבה.

אבל את זה ממשלות ישראל לאורך שנים

אני צריך שתגידי משפטי סיום, שניתן לעוד אשים.

את זה לא בודקים. מייצרים פה מצב שבו באופן מכוון, זה יהיה לא יעיל, ולא ישים לתת דיור ציבורי עד שיהיה אפשר באופן רשמי לסגור את זה.

תודה. מדלן מיארה.

מדלן מיראה. כבוד יושב הראש, אני היום באתי במיוחד בשביל משפחה אחת, כי יושבת פה הגברת של משרד השיכון, ואני שומעת שהם קונים, מוכרים, עושים, קריטריונים כל הדברים האלה, אבל מי שרואה טלוויזיה, לפני שבועיים במהדורה המרכזית, עלתה אמא לשני ילדים קוראים לה הילה חיים. הילדים האלו נאנסו על ידי בן הדוד שלהם, שניהם כרגע במצב אנוש מבחינה רגשית, הפושע, תודה לשם קיבל עכשיו גזר דין, המשפחה הזו הגישה בקשה לדיור ציבורי כי הזוג הזה בפשיטת רגל.

משום מה, מישהו במשרד השיכון שיושב בוועדה, החליט שלא מגיע למשפחה הזו, בגלל שזה זוג נשוי עם שלושה ילדים מנישואים שניים של האמא, וילדה אחת מהנישואים הראשונים, הם עם ארבעה ילדים שחיים מקצבאות נכות שגם האמא, אני זו שעזרה לה מול ביטוח לאומי, גם עם הילדים, והילד במצב אנוש, הרס את כל הדירה שהם גרים בה בשכירות, מגרשים אותה מהבית, כל דירה שהם עוברים מגרשי אותם כי הילד הוא במצב על גבול האובדני, היא עוברת גיני גיהינום האמא.

אנחנו לא נפרט מקרה פרטי. תגידי לנו אותו ונלווה אותו. גם אין פה מי שישיב, אין פה את האגף הרלוונטי.

אין בעיה. לצערי גם כשהם נמצאים הם לא נמצאים.

אנחנו ננסה ללוות ולסייע למקרה הפרטי הזה. יאיר שמוליאנוב, לובי המיליון.

תודה כבוד יושב הראש.

מה זה לובי המיליון?

באתי להתחיל בזה. שלום לכולם. יאיר שמוליאנוב, מנהל תחום חברתי כלכלי בקליטת עלייה בעמותת לובי המיליון. זו עמותה שפועלת לקידום וייצוג צרכים של 1.2 מיליון ישראלים דוברי רוסית בישראל. נגעו כאן בהמון סיפורים קשים שאני אומר, כאזרח במדינה, לא פשוט לשבת כאן וגם לצפות בזה בטח מי שצופה בבית. אני רוצה לגעת בשתי נקודות קטנות.

אחת, דיברו פה בכמה חלקים עלתה הסוגייה בין אם רשימת הממתינים בתוך האתר וכו'. אני חושב שמכל ההתעסקות שלי בנושא דיור הציבורי, הסיפור הזה שיש שתי מערכות נפרדות של משרד העלייה והקליטה, ומשרד השיכון והבינוי, באמת סלח לי על הביטוי כבוד יושב הראש, זו הזיה מוחלטת, שאני אומר אם מישהו יכול לקחת את זה ולעשות עם זה משהו - - -

אבל אתה צריך להסביר, שאנחנו אמרנו 5,000 ממתנים זה דיור ציבורי. בהמתנה של אנשים בגיל הזהב, עולים, קליטת עלייה, לא רק גיל הזהב, גם עולים, זה עוד 30,000 אלף, ויש כיפופי ידיים למי יקצו את הדירות, ומי יקבל, וכל הזמן עקיפות בתורה, איפה התור ועדיפות למי. סיפור מהסרטים. מה אתה מציע שהפתרון יהיה?

אני חושב שאין מניעה מלהתחיל לדבר על זה שהדבר הזה צריך להיות משולב ומאוחד. ואני חושב שאם אנחנו כל הזמן מדברים על קליטת עלייה, וכולנו יהודים וכולנו ישראלים, אין שום סיבה שהמערכות יהיו בנפרד, אין שום סיבה, אני אומר אם יש ממתינים בדיור ציבורי כאן, ויש ממתינים בדיור ציבורי כאן, תתכבד מדינת ישראל ותבוא ותגיד בוא ניצור פה רשימה אחת.

אני מסכים איתך, יכול להיות שזו גם עילה לעתירה. ישלנו כבר שלוש עתירות. אנחנו עתירים בעתירות. אבל אנחנו נתחיל לעבוד.

זו נקודה אחת, ונקודה שניה ואחרונה, אני אגיד, אני באמת לא מכיר את הסיפור, מיכל נגעת בזה שיש אנשים שמחכים לדירות אז אני יכול להגיד כמי שמלווה בשנה האחרונה 70,000 עולים חדשים שהגיעו לכאן, שמתוכם יש לא מעט אנשים שאני יודע, גם קשישים וגם משפחות שצריכות דיור ציבורי, זו הזדמנות, לגמרי, שוב, זה לא רק משרד השיכון זה צריך להיות בצוותא עם משרד העלייה והקליטה, אבל אם באים לאותם עולים ואומרים להם בהתחלה תקשיבו, יש פה הזדמנויות, מדינת ישראל היא לא רק מחוז תל אביב. יש עוד מקומות בארץ, אני יודע להגיד שיש המון אנשים ירצו לעשות את זה, אני מכיר אותם אישית, שהיו שמחים לבוא.

מה שכן, כשהם מגלים את זה, כשהם הולכים לבקש בקשה לדיור ציבורי רק בחודש השמיני שזה כיום מה שקורה לעולה, אתה רק בחודש השמיני יכול לבקש בכלל דיור ציבורי, אז שמונה חודשים ראשונים אתה נמצא בתל אביב, בחיפה, במקומות שבהם אמרו לך להגיע כי יותר קל וכו', ואז אחרי שהתמקמת אתה לא תעבור עוד פעם טלטלה ועוד פעם תעבור. ולכן, תוכנית נכונה וטובה של המדינה שתפנה לעולים באשר הם, עוד כשהם נמצאים במדינות המוצא, כשהם מתכננים לעלות.

איך היא תפנה אם אין לה מה לתת להם? מדינה של שנות ה-70 ושנות ה-60 שקלטה מאות אלפי עולים. ב-63 הגיעו לארץ מאות אלפי עולים והיא בנתה להם מאה אלף בתים. מדינה ענייה. מדינה עשירה OECD, יתרות בבנקים, יתרות מטבע חוץ, תל"ג תמ"ג, משתקמים ראשונים מהקורונה. מה היא תציע להם? כלום? אין להם מה להציע לעולים. אין להם בית להציע.

אם אין מה להציע, אז אני אגיד בכנות, הדבר שהכי כואב לי זה לשמוע עולים לחדשים שאני מדבר איתם ואומרים הגשתי בקשה, קיבלתי זכאות לדיור ציבורי ולא נעים לספר להם

שהנייר הזה לא שווה כלום

שהדיור הציבורי הזה יגיע בעוד שמונה-תשע-עשר שנים וסתם חבל על התחושה שלהם. אז אם זו המדיניות, אז שווה לחשוב מה עושים עם אותה סוגיה.

יש את מאי הדר, מיכאל

היא מהפורום

כן, והיא מקרית שמונה

תודה רבה כבוד יושב הראש. ממש תודה רבה, זה מעורר בי הדיון הזה קצת רגשות של תקווה, לצד המון המון כאב שאני שומעת.

אני לא רוצה לאכזב אותך, אני בן אדם אופטימי ואני כל החיים ניצחתי מאבקים חברתיים קשים מאוד בירוחם ובכלל בחינוך ובהמון, ואני לא יוצא עם תקווה מהדיון.

אני גם לא

אני אגיד לך למה. כי אני לא רואה שמישהו בממשלה מוטרד. אני לא רואה מישהו שלא ישן בלילה בגלל הדיור הציבורי

זה מעבר לדיור הציבורי. כל הגישה שלא אכפת לך מהאזרח. כי באמת, לשמוע את מנכל עמיגור שולף תשובות אומר לך60 דירות, אבל יושב מישהו פה עם המחשב ואין לו שום נתון לשלוף אפילו לא קרוב. ויושבת פה בילי שכן נותנת קצת תקווה של עבודה משותפת אפשר למצוא פתרונות מדהימים. ואני באה לפני הדיון ואני שומעת הרבה אנשים על מה שהם חווים על הקבלנים, את יודעת, לוקחים קבלן שהוא יותר זול, אבל הוא חוזר על אותו שיפוץ דירה 17 פעמים בשנה, זאת אומרת הוא הרבה יותר יקר, זאת אומרת יש פה המון מחדלים שלא יורדים לרזולוציות האלה. אנשים, באמת, בסופו של דבר, הם לא באים למחאות כי אין להם זמן, כי הם רצים בבוקר לעבודה, ובסוף היום הם רוצים רגע להיות עם המשפחה שלהם, אין להם זמן למחאות ואין להם זמן לבוא לפה, אז אנחנו מגיעים קומץ של אנשים, ואני בזכות השם יושבת כאן, ולנסות כמה שאפשר לייצג הרבה מאוד אנשים שמגיעים מהפריפריה מקרית שמונה, שהיה שם התחדשות עירונית, בנו שם ארבע שכונות גדולות יפות, חדשות ושום דירה ציבורית אחת לא. אלו דברים שצריך לבדוק למה הם קוראים

זה הביזיון. זה הביזיון שכבר נוספו בפריפריה בתים חדשים ולא ידעו להכניס בתוכם

לא רצו להכניס. הם לא רצו פשוט, זה עניין של רצון.

אני צריך לסיים את הדיון, אני מתנצל. עשאל האם אתם שוקלים בחיוב להגדיל בגילה יותר יחידות דיור?

אדוני יושב הראש, אין לנו שום נגיעה והחלטה על מה קורה בגילה, בכנות.

מי אחראי על החברות הממשלתיות? איפה יושבות החברות הממשלתיות?

רשות החברות יושבת תחת שר האוצר, אני חושב. אבל אנחנו - - -

נו אז אין לו נגיעה?

שוב, יש נגיעה, כנראה שר האוצר אחראי על רשות החברות ויש לו כנראה יכולת מלמעלה להשפיע על דברים שהם מאקרו. אני לא חושב שמדובר במקרה ספציפי כזה.

למה? זה לא מדיניות?

אני לא חושב שמדובר במדיניות.

יש לאוצר מדיניות דיור ציבורי? הרי אתם באים ומחליטים על מימון, כשאתם רוצים לממן את הדיור הציבורי יש לכם מדיניות. מה המדיניות?

המדיניות היא מדיניות שנקבעת ביחד עם משרד השיכון בכל דיוני תקציב.

אז במדיניות הזאת לא אומרים לחברה ממשלתית, במידה ואת עושה התחדשות עירונית מה ?

אין שום נגיעה בהיבטים האלה.

נכנס רווח לממשלה מהפרויקט הזה? 200 מיליון שקלים? אני אגיד לך.

אני אגיד, מיכל דייקי אותי אם אני טועה. ממה שאני מכיר, ואני לא מכיר, ככל שיש רווחים מהפרויקט הזה הם הולכים לרכש דירות.

50% ו-50% לקופה שלכם.

מיכל, אני לא - - -

200 מיליון למשרד האוצר, 100 מיליון לעמידר. יש על זה דו"ח, זה לא אני.

אני לא מכיר.

מזל שהוא מכיר, מזל.

מצוין.

לא, זה לא מצוין, כי אתם צריכים להכיר. לא הוא צריך להציג.

אני מבטיח עד לפעם הבאה לברר עם נושא גילה, ובפעם הבאה נהיה חכמים יותר ונחזור עם תשובות.

לא תשובות, תגדילו את הדיור הציבורי שם. יש לך 776 ממתינים בירושלים. זו לא העיר שאין בה ביקוש לדיור ציבורי, זאת עיר עניה. למה במתחם שאתה מסוגל לייצר 1,000 בתים לא תוסיף עוד כמה מאות לעניים האלה? וגילה היא לא איזו עיר עשירה, שכונה עשירה, זה לא יוקרתי ואדמה יקרה. ואולי יש עוד מתחמים כאלה. אולי אתם כן צריכים לתת הנחיות? הרי אתם נותנים אשראי שנעשים פרויקטים של התחדשות עירונית אתם עושים הקדמת מימון לעמידר על תכנון.

אני לא מכיר.

מה לא מכיר? מה לא מכיר? משרד השיכון מממן רה תכנון של שכונה כזאת. מאיפה בא לו הכסף? מהאוצר. שאתה מממן לו תכנון והקדמת מימון אתה גם תתנה מה יעשו, מה המדיניות שלך. תגיד, אתה אופטימי שבעיית הדיור הציבורי תיפטר בשנה הקרובה?

אני חושב שמדובר בבעיה מורכבת, שאני לא מאמין שהיא תיפתר, לא בשנה ולא בשנתיים, אני חושב שאנחנו עושים את מירב המאמצים לייעל את המערכת, כדי שהשירות יהיה יותר טוב, אפשר יהיה לרכוש דירות יותר בקלות.

יש דברים שאפשר היה לעשות יותר ולא עושים עדיין בנושא דיור ציבורי? יש רעיונות שלא הבאתם לשולחן? יש לכם רעיונות איך להשתמש בכסף של שכר הדירה לייצר דירות ולא לשלוח אנשים לשאת ולתת עם משכירים ולשלם את הכסף הזה סתם?

אני רק אגיד, אנחנו במקרה גם פה שאר החברים, היינו חברים בשנה וחצי האחרונות בוועדה הכהן. ניהלנו המון דיונים בנושא, ושמענו

אביעד הכהן?

אביעד הכהן, כן.

אבל היא עסקה כמעט רק בפינויים ובקריטריונים. והיא סיימה את עבודתה.

המסקנות מתגבשות בימים אלה.

איך, תגיד לי, אלוהים, עשאל תדע לך, אני אגיד לך משהו אחד רק לך, בגלל הכיפה הלבנה. אני אדם מסורתי, התורה אומרת הלוא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית. עניים מרודים תביא בית. הציווי הזה עניים מרודים תביא בית, חל עליך. יהודי שיש לו חבר בלי בית, אז הוא חוטא לה', כי הנביא כשאומר את הפסוק הזה הוא אומר אני לא רוצה קורבנות ולא צומות. שם אומר ישעיהו הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצובות רשע ואטה מוטות מוסר. אני לא צריך אנשים שיצומו, אני לא צריך קורבנות אני צריך שתנצחו את הרשע. אטה מוטות מוסר זה העול ששמים על השור שהוא חורש. תוריד לשור את המוטות האלה שחונקים אותו.

כל יהודי לא צריך לישון בלילה כשיש יהודי אחר שאין לו קורת גג. ושום תשובה שבעולם לא תסתיר את הפשע החברתי שדירות עומדות שבע שנים ריקות ואולי יעמדו עוד הרבה שנים. זה פשע חברתי. וזה פשע חברתי ששנתיים היה לכם כסף ל-1,700 בתים ולא קניתם. וזה פשע חברתי שלא שילבתם בכלים המדהימים של מחיר מופחת ומחיר מטרה ומחיר למשתכן כמה אלפי בתים. אלה פשעים חברתיים, אלה חטאים. במושג של יהודי זה עברה, זו עברה שבין אדם וחברו.

המוטיבציה שלי לעזור לאנשים לקורת גג היא לא קשורה לכנסת. אני מדבר על זה הרבה. היא קשורה לזה שגדלתי בבית עני, ושהמדינה דאגה לנו, ושהייתה מדינה ענייה שדאגה לעניים. ואנחנו מדינה עשירה שבזה לעניים. ובשם מילים גבוהות כמו התחדשות עירונית ותכנון אסטרטגי וראייה כוללת ו- return of investmentו אלף חארטות, הרגנו את האנשים, הפקרנו אותם לגורלם. האם תקום מנהיגות באוצר או בשיכון? אני מקווה.

אני אסכם את הישיבה הזאת, הוועדה רואה בחומרה את אי הגעת נציג עמידר לדיון. וזה מבטא את הפקרת המזכירים את עמידר לגורלם. אנחנו נעתור נגד עמידר בשלושה בג"צים לפחות בחודש הקרוב, ונלחם בהם במלוא החומרה, ונציף את חוסר התפקוד שלהם ביחס לעמיגור בכל מקום שנוכל.

הוועדה תזמן בתוך שבועיים את שר השיכון ואת מנכל השיכון להשיב על מה שעלה פה. אני מקווה שהם יכבדו את הכנסת ויתייצבו כאן, ואם לא, גם בהם ניאבק. הוועדה דורשת תשובות מדוע לא יירכשו יותר דירות דיור ציבורי בגילה, במקום 200 יותר לכיוון 600 מתוך האלף של התחדשות עירונית, בשל החוסר והביקושים בירושלים לדיור ציבורי. הוועדה גם מבקשת מהאוצר והשיכון לבחון את כל מתחמי ההתחדשות העירונית ובכל מתחם להגדיל ולשלש את מאגר הדיור הציבורי בטרם מוכרים את שאר הדירות למגזר פרטי.

הוועדה דורשת להגמיש קריטריונים באופקים ובכל מקום אחר בהם דירות עומדות ריקות שנים רבות. הוועדה דורשת שיפוץ מידי של אותם 100 בתים בבאר שבע, עבור אותם 216 ממתינים בבאר שבע לדיור ציבורי.

הוועדה דורשת משר השיכון והמנכ"ל תוכנית סדורה רב שנתית, איך לממש את 1,700 היחידות שנועדו לרכישה? כמה יתוקצב תוספתי ב-2023 ו-2024 לרכישות נוספות? האם בכוונתם לשלב בתוכניות מחיר מופחת ומחיר מטרה עתידיות, רכש של דירות לדיור ציבורי? את כל התשובות האלו נבקש מהם.

הוועדה דורשת ממשרד השיכון לחדש את חוק המכר, ולנסות לפחות לתת לאלה שגרים שם עשרות שנים את הזכאות על הבית שלהם. הוועדה דורשת מהמשרד לטפל בשלושת המקרים שעלו פרטנית, כולל מקרה שלא הספקנו לתת לו לדבר של דוד פחימה עם שמונה ילדים שמחכה לדירה ציבורית בנחל עשן בבאר שבע, מצא בעצמו שמונה דירות ריקות, שלושת המקרים של אדיר, שאבא שלכם יהיה בריא, ושל אור, ושל המשפחה שאת הזכרת, ואנחנו נלווה אותם ונעזור להם גם במשרד שלי. אבל זה לא תפקידנו,

ואני הולך עצוב בסוף הדיון הזה, לא מובס, אבל דואג וכואב על מצב הדיור הציבורי בישראל. אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 14:39.