פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
ועדת החוץ והביטחון
13/03/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 30
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שני, כ' באדר התשפ"ג (13 במרץ 2023), שעה 12:00

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס' 8), התשפ"ג–2023

חברי הוועדה: יולי יואל אדלשטיין – היו"ר
ינון אזולאי
שלום דנינו
שרון ניר

גבריאלה פיסמן - ראש אשכול סמכויות שלטוניות, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דנה דאיבוג - ממונה, משרד המשפטים

שרה רובק - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מאיר דוקן - ר' מעבדת מאגר ט"א, המשרד לביטחון לאומי

גיל דיין - עוזר - ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון לאומי

איתי בן שמעון - מנהל מערכות אפיס מ"י, המשרד לביטחון לאומי

דנה יפרח - קמ"ד מדור אח"מ יועמ"ש מ"י, המשרד לביטחון לאומי

דימיטרי חימנבלום - ק' חקירות מ"י, המשרד לביטחון לאומי

נעמי אלימלך-שמרה - מנהלת מחלקת אמנות, משרד החוץ

דודי לוי - משרד החוץ

זיו ברק בילאוס - מנהל מח' קש"ח וטיפול בזרים באגף הקונסולרי, משרד החוץ

עידו בן יצחק

אסף פרידמן

אלון דמלה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס' 8), התשפ"ג–2023, מ/1598

צוהריים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת חוץ וביטחון. אנחנו דנים בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס' 8), התשפ"ג–2023, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

משרד המשפטים, אתם רוצים להציג את החוק?

כן. רק שנייה.

בסדר גמור. כל אחד שמדבר שיציג את עצמו, שתציג את עצמה לפרוטוקול, בוודאי.

שמי עורכת דין גבי פיסמן, ראשת אשכול סמכויות שלטוניות, משרד המשפטים. ההצעה הזאת הגיעה בעצם על רקע חתימה של שני הסדרים מול ארצות הברית בהקשר של פטור מוויזה שהוועדה עוסקת בו מזה זמן. כשההסכמים הספציפיים נוגעים להעברת מידע ממדינת ישראל לארצות הברית בשני מאגרים עיקריים: מאגר טביעות האצבע של משטרת ישראל; מאגר חשודים, נאשמים, מורשעים, ונתוני מידע פלילי. שני ההסכמים שנחתמו כבר בחודש מרץ ובחודש יולי האחרון. הסכם אחד מול ה-DHS, הסכם אחר מול ה-FBI.

בעצם מכוח ההסכמים האלו והסכמות שמדינת ישראל הגיעה אליהם עם ארצות הברית, התחייבו תיקוני חקיקה. תיקוני החקיקה מאפשרים בעצם גישה, במקרים מסוימים גם העברה של נתוני טביעות אצבע, לארצות הברית באותם תנאים שנקבעו בהסכמים עצמם, וגם מידע פלילי. משרד המשפטים, יחד עם משרד החוץ ומשטרת ישראל והמשרד לביטחון הפנים, פעל כדי לנסות לצמצם במסגרת ההסכמים ככל הניתן את הפגיעה בפרטיותם של אזרחי מדינת ישראל. קבענו שורה של מנגנונים שאפשר יהיה להתעמק בהם בהמשך הדרך שנועדו בעצם לצמצם את הפגיעה הזו, גם בהקשר של גישה לנתוני טביעות האצבע וגם בהקשר של העברת מידע פלילי. בעצם המהלך הזה, יחד עם מהלכים נוספים, יאפשר את הכניסה של ההסכמים לתוקף.

אני מציעה שעורכת דנה דאיבוג מהמחלקה הבין-לאומית תמשיך אותי.

נעים מאוד.

לתוך המיקרופון, בבקשה.

סליחה. נעים מאוד. שמי עורכת הדין דנה דאיבוג מהמחלקה למשפט בין-לאומי בייעוץ וחקיקה. אנחנו ליווינו וריכזנו את המשא ומתן על ההסכמים או ההסדרים שעומדים בבסיס תיקוני החקיקה שנמצאים היום. אז בקצרה אני אתאר שבעצם מזה מספר שנים, כידוע לכולם, מדינת ישראל עוברת, בהובלת משרד החוץ ורשות האוכלוסין כרגע, הליך בחינה להצטרפות לתוכנית הפטור מאשרות לארצות הברית. התוכנית הזאת כוללת, על פי הדין האמריקאי, מספר רכיבים, ביניהם, כמו שציינה גבי, חתימה על הסדרים, הסדרי ה-PCSC והסדרי ה-EBSA שנדון בהם היום, שהם מהווים רכיב מרכזי ומחייב בדרישות החוקיות של ארצות הברית על מנת להיכנס לתוכנית, לצד רכיבים דרושים נוספים שישראל מטפלת בהם במקביל.

לאחר משא ומתן שנמשך מספר שנים, נחתמו ההסדרים במהלך שנת 2022. מטרת ההסכמים בגדול היא בעצם לחזק שיתוף פעולה באמצעות שיתוף מידע אוטומטי ומהיר בין הרשויות הישראליות לרשויות האמריקאיות, לצורך מאבק בפשיעה חמורה, לרבות טרור, ולצורך הגנה, מה שהאמריקאים מגדירים, כהגנה על הגבולות, זאת אומרת, סוגיות של הגירה. ובכך יש הבדלים בין הסכם ה-PCSC –מטרת ההסכם ה-PCSC היא לחזק את שיתוף הפעולה למטרת מניעת פשיעה ומאבק בפשיעה חמורה וטרור באמצעות חילופי המידע במסגרת חקירה פלילית; מזכר ה-EBSA בעצם מטרתו היא לחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות במטרה לחזק את הביטחון ולשמור על הגבולות על ידי מניעת כניסה של בלתי מורשים על רקע מעורבות בפשיעה חמורה, בפלילים ובטרור.

בהכללה, ההסדרים האלה מבקשים לכונן הליכי שיתוף מידע בין גופי אכיפה או הגירה בשתי המדינות שמופעלים על ידי שאילתות מבוססות טביעת אצבע של חשודים שיועברו בין הצדדים. במקרה שתימצא התאמה, מתקיים איזשהו הליך של העברת מידע שיפורט בהמשך. ההסכמים, בעצם שני הסדרים, ההסכם כמו גם המזכר כוללים את גוף ההסדר ונספח נלווה לו שמהווה חלק אינטגרלי מההסדר שקובע רשימת עבירות חמורות שרק לגביהן יועבר המידע. וגם על כך נוכל להרחיב בהמשך.

רשימה סגורה, כן?

כן.

שלנו אין ככנסת אפשרות להוסיף, להוריד?

כרגע הרשימה סגורה. זאת אומרת, היא כבר נסגרה מול האמריקאים.

כלומר, אנחנו סוג של לחותמת גומי שאתם רוצים שאנחנו נאשר את זה, ככנסת?

אז רגע. אז חשוב לציין שני דברים. דבר ראשון, מדובר בהסדרים שמחייבים מבחינת האמריקאים. כן נעשה מאמץ, כמו שציינה גבי, מאוד עיקש מצידנו לצמצם מאוד את רשימת העבירות גם לעבירות חמורות בלבד, גם למקרים של הרשעה או כתב אישום, כאשר כתב אישום זה רק לגבי מיעוט העבירות, כאשר יצוין שהאמריקאים בתחילה רצו בעצם מידע רחב יותר גם על, למשל, מקרים שנמצאים במהלכי חקירה. אז כן נעשה, וננקטו גם צעדים נוספים - - -

בסדר. אבל השורה התחתונה, הרשימה סגורה, שלנו ככנסת אין מה לגעת בה.

רגע, שנייה.

זה כן או לא.

אז אני אציין עוד משהו אחד.

אוקיי.

מבחינה רשמית גם חשוב לציין, ההסכמים שנחתמו. הם עוד לא בתוקף. תחליט הכנסת או ממשלת ישראל שלא רוצים לאשר, אז, אתה יודע, אפשר גם לעצור את ההליך. ההסכמים האלה עוד לא בתוקף, אוקיי? הם עוד לא מחייבים בשלב הזה.

לכל לאורך הדרך הובהר לנציגים הרלוונטיים בארצות הברית שההסכמים כפופים לאשרור של הכנסת, וככל שהכנסת תסבור אחרת, אז בעצם זה לא - - -

רגע. אני אדייק שנייה. לא. הוסבר שההסכמים כפופים לביצוע תיקוני חקיקה של הכנסת וכפופים להליכי אישור ככל שנדרש על פי ממשלת ישראל, זאת אומרת, לפי תקנון עבודת הממשלה.

הכנסת והממשלה, כן.

נדרש בעצם הליך לפי תקנון עבודת הממשלה שדורש הנחה בפני הכנסת, במקרה של ההסכם, ואשרור הממשלה. במקרה של המזכר, יש הליך קצת שונה. אבל בכל אופן, גם במקרה הזה, מדינת ישראל עוד לא אישרה את כניסתו לתוקף. אוקיי? אני חושבת שזהו לגבי ההסכמים.

אוקיי. תודה רבה. משרד הבט"ל, משטרת ישראל, מי שרוצה להוסיף על הדברים?

אני אוסיף. שמי נעמי אלימלך-שמרה. אני מנהלת מחלקת אמנות במשרד החוץ.

בבקשה.

אני רוצה רק להסביר לגבי שני ההסכמים. אחד מהם הוא באמת ההסכם שכפוף לאשרור, שזה כנסת וממשלה, ה-PCSC, ההסכם הראשון שדיברנו עליו. השני גם דורש בעצם אישור, אבל מסוג אחר. אבל בעצם באמת שני ההסכמים האלה, בסופו של דבר, אם הם לא יאושרו, אז זו כבר החלטה באמת של הכנסת והממשלה. והדברים גובשו עם אמריקאים בדרך הכי אפשרית - - -

כשאני מתכוון להגיד שהכנסת מקבלת דבר מוגמר – אדוני היושב-ראש, סליחה, אפשר?

בבקשה, בבקשה.

אתה יודע, אני בדרך כלל מבקש רשות. כשאני אומר שהכנסת כביכול נעשית חותמת גומי, אז גם היושב-ראש שהיה שר, אני לא הייתי שר, אבל הוא יודע שכשמגיע, אז יש איזושהי הידברות, שאנחנו יכולים לשנות. עכשיו, כשאתם אומרים לנו פה שאם אנחנו נשנה, אז בעצם מה שאמרתם הוא שהאמריקאים לא יסכימו ופה זה ייגמר, הסיפור של הוויזות. כלומר, אתם באים ואומרים לנו מצד: אתם בעצם מחליטים, ואם אתם תחליטו לא לקבל, זה בסדר; אבל מצד שני, אתם אומרים לנו: תשמעו, יש פה את האקדח שנמצא על השולחן, ואם אתם לא תאשרו, לא יהיו ויזות. אז בואו נשים את הדברים – אין בעיה. אתם רוצים שנצביע, אנחנו נחליט עכשיו מצביעים, לא מצביעים, בעד, לא בעד. אבל ברמה העקרונית, רק שנבין, הדיון פה מגיע מוגמר. לנו אין שום דבר ועניין לשנות, אין לנו את האפשרות לשנות, כי אם נעשה שינוי אפילו קל שבקלים, האמריקאים יגידו לנו שלא, כי לא היינו גם שותפים לכל התהליך הזה, לכל מה שקורה, כנציגה של הכנסת, ולא משנה מי היה פה.

אני יכול, אדוני היושב-ראש? אני לא מסכים איתו. אני חושב שבאמת יש הסכמים בין מדינות מאוד מורכבים שמתחילים בעבודה המשפטית של משרד המשפטים, ואני באופן אישי מברך אתכם. אחרי שאמרנו את זה, הם מביאים לפה את החוק. אם הוא כזה קיצוני ואתה מוצא בו איזושהי תקלה דרמטית, בהחלט אתה יכול להגיד שלא. אבל אם הם עשו את העבודה היסודית וזה מרצה אותנו, אז רק בואו נקרא, להבין שיש - - -

קודם כול, עברתי על החוק גם על חוות דעת של הייעוץ המשפטי.

תזכיר של הייעוץ המשפטי, כן.

כן, כן. תזכיר של הייעוץ המשפטי. אני משתדל לקרוא חומר לפני זה. אגב, אני גם מברך על כך, שלא יישמע שאני לא מברך על כך. רק אני אומר ממקום של חבר כנסת, אני דואג, אני קצת אינטרסנט, דואג למעמד שלי כחבר כנסת ושל הכנסת כולה. רק על זה אני מדבר, אני מדבר על המקום. נכון, יש הסכמים בין-לאומיים, הכול בסדר. אבל אני אומר כשאני מסתכל ככנסת, אני תמיד אבחר, אגב, להיות במקום הזה של הכנסת. אני אוהב את הכנסת. מי שמכיר אותי יודע שגם בקדנציה הזאת רציתי להישאר בכנסת, כי אני אוהב את הכנסת. למה? כי אני חושב שזה המקום שמשפיע. אבל אם לוקחים ממני את הכלים של ההשפעה ואומרים: תשמע, אם לא תעשה ככה, אז לא יהיה את הוויזות – ודאי שאני נמצא במקום שאני רוצה שאנחנו נעשה את הביטול של הוויזות ושתהיה לנו יותר אפשרות לנסוע לארצות הברית, ולי אינטרס בעניין הזה, כי אני לא טס לארצות הברית, בכלל לא טס כמעט. אז זה בסדר. אבל באמת ההסתכלות שלי, ידידי היקר דנינו, היא נטו הסתכלות על כבודה ועל מעמדה של הכנסת, ביכולת שלה לקבל החלטות אמיתיות כולל שינויים שצריך.

אני לא רוצה להאריך, אבל רק לדוגמה. אנחנו ישבנו פה לפני שבועיים לחדש את הצו של איחוד משפחות. ובאמת קיבלנו את הצו, ולא היה לנו הרבה תמרון. אבל תוך כדי לימוד החוק, דיברתי עם שר הפנים שלך שלקראת חידושו בפעם הבאה - - -

שלנו. מה זה "שלך"? שלנו.

של מדינת ישראל.

נכון. של מדינת ישראל.

של מדינת ישראל, שלנו.

אבל הוא יותר שלנו.

אתה יכול להגיד משלנו, אבל שלנו.

נכון. אולי זה הביטוי.

למדנו דרך החוק באמת נקודות שצריך באמת לטפל בהן. ולפעמים לוקח קצת יותר זמן לטפל בדברים.

טוב. אנחנו תכף נעבור לקרוא את החוק. הבעיה, אני חושב, היא לשונית. אילו היו מביאים לנו משהו לאשרור איזושהי אמנה בין-לאומית או ההסכם בין-לאומי, אני חושב שחברי הכנסת היו מרגישים יותר קל ויותר טוב. כך אני מבין את חבר הכנסת ינון אזולאי. זה קרה לנו בחיים שלנו בכנסת, שמביאים לאשרור משהו במליאה. כשמדובר בהצעת חוק, אנחנו באמת יותר רגילים שאפשר בכל סעיף לדון ולהשפיע ולהגיש הסתייגויות. לגבי הצעת החוק הספציפית הזאת, גם לי נאמר, כפי שאומרים במרוקאית, השְׁפִּיל הוא לא מי יודע מה, כן? - -

איך אומרים דג ביידיש?

- - בהצעה הזאת. אבל טוב, אלה הנסיבות. אנחנו לקחנו על עצמנו באמת לראות שההצעות האלה, גם הצעת החוק הקודמת שבה טיפלנו, ששם היה יותר אולי מרחב תמרון, וגם היום, שאין בזה באמת דברים קיצוניים, דברים שלא עולים בקנה אחד עם מה שאנחנו רואים כהתנהלות תקינה של מדינת ישראל. אנחנו נעבור על סעיפי החוק, אני מציע. ונראה, נשתכנע שאין שם באמת, כמו שאמר גם חבר הכנסת דנינו, משהו שממש לא מקובל ולא תקין, אז נוכל לאשר או לאשרר. אם לא, אז נראה מה עושים.

אני מציע, עידו, שאולי נתחיל באמת לעבור על הסעיפים, אם אין הערות נוספות. אם יהיו הערות תוך כדי, אתם מוזמנים לבקש רשות דיבור ולהעיר.

תיקון סעיף 11יד
1.
בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו–1996‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 11יד(א1)(1), אחרי "למטרות האמורות בסעיף 11טז(א)" יבוא "לרבות במסגרת קיום הסכם או מזכר כאמור בסעיף 11טז3".

יש הערות? אנחנו לא נשאל כל פעם. אם יש הערה, תרימו יד או תבקשו רשות דיבור.

חשוב לדעת שהחוק הפלילי מגדיר שורה של מטרות שבגינן מותר לעשות שימוש במידע שקיים במאגר טביעות האצבע, ובעצם אנחנו מבקשים לאפשר שימוש במידע שקיים גם במאגר לצורך התכליות של ההסכם. אנחנו מוסיפים תכלית נוספת למטרות שקיימות בחוק.

תודה.

במה שאתם מעבירים, כן? במאגר שמועבר.

המאגר לא מועבר.

לפי הנתונים שמבקשים.

גם נמצאים פה הנציגים המקצועיים של משטרת ישראל, והם יוכלו להסביר את הפרקטיקה שנקבעה. היה חשוב לנו כן להבטיח שהמאגר לא יעבור. יש גישה למאגר. יש נסיבות מסוימות באחד ההסכמים שמאפשרות העברת טביעות אצבע.

טביעות אצבע, נכון.

כשקיימים בידי ארצות הברית כבר טביעות האצבע של אותו אדם.

אגב, פה בטביעות אצבע שמעוברות, אז עד שבע שנים אפשר לשמוע כשהוא מגיש את הבקשה, ובדקו לו, יש לו מאגר במשטרה, נכון?

אנחנו עושים בעצם הגבלה לתקופת ההתיישנות בחוקה המידע הפלילי. תקופת ההתיישנות היום, הדיפולט שלה, הוא ארבע שנים, לא שבע שנים; וחמש שנים, אם אנחנו מדברים על עבירות מין, אלימות או הסמים. אז התקופה היא תקופה קצרה שבמהלכה, ככל שקיים מידע ביחס לעבירה הספציפית שמנויה באותו מזכר שדובר עליו, רק אם קיימת עבירה ספציפית מהסוג הזה ותקופת ההתיישנות לגביה לא תמה, אז בעצם יהיה לגביה מידע במאגר.

של כמה זמן, של כמה שנים?

אמרתי, בהתאם לתקופות ההתיישנות. ארבע או חמש שנים, אם אנחנו מדברים - - -

אתם מדברים על שני דברים שונים. את מדברת על תקופת ההתיישנות שלגביה יש את המידע. חבר הכנסת אזולאי שאל על סעיף שנגיע אליו בסוף, של שמירת המידע בידי האמריקאים.

אה, עוד לא הגענו? סליחה. לא, לא, כי התחלנו לדבר על זה כבר. אוקיי. בואו נמתין לשם. בסדר.

כן.

אז לא הבנתי את השאלה.

בסדר. סליחה ששאלתי לא במקום.

אפשר שאלה טכנית?

כן.

הנושא של דרכונים שמזהים פנים, אבל לקחו מאיתנו במשרד הפנים גם טביעות אצבע.

כן.

ביומטרי, אתה מתכוון.

הדרכון הביומטרי.

כן. כן. כשבאים עם הדרכון, מה קורא המכשיר? הוא קורא גם את טביעות האצבע או רק את הפנים?

גם וגם.

גם וגם. אז אם נכנס אזרח ישראלי לארצות הברית והמכשיר קורא, בעצם יש להם את טביעות האצבע של כל מי שמבקר באמריקה.

קודם כול, אנחנו לא מדברים על המידע שקיים בידי רשות האוכלוסין. אנחנו מדברים על מידע שמצוי בידי משטרת ישראל, מאגר טביעות האצבע של חשודים, נאשמים, מורשעים.

רק כאלה? ואם הם מבקשים מישהו שהוא לא ברשימה?

הם לא אמורים לבקש, אם הוא נקי.

הם יכולים לאמת טביעות אצבע של בן אדם שמגיע לארצות הברית.

שם?

אם אותו אדם לא נמצא במאגר של החשודים, נאשמים, מורשעים, אז הם לא יקבלו match, הם לא יקבלו התאמה.

ברור.

אבל בעצם המכשיר הזה מייצר בנק אוטומטי אצלם, בכל מדינה.

לא.

- - - שלי, עשיתי ויזה.

אז זהו.

לא, לא. גם כשאתה נכנס לארצות הברית, אם אתה לא נושא דרכון דיפלומטי, אתה במקום עושה את השיוך.

אוקיי.

העיקרון הוא שזה משייך את טביעת האצבע גם למידע פלילי שיש למשטרה. כשאתה עובר בביקורת דרכונים, אף אחד לא יודע איזה מידע פלילי יש עליך או אין עליך. ופה מה שבעצם הכלי הזה מאפשר הוא שברגע שיפנו למשטרה, אנחנו תכף נראה את התהליך לאורך הצעת החוק, הם יוכלו להגיד אם יש מידע פלילי על אותו אדם כן או לא, ולראות אם הוא תואם.

אז לא טביעת האצבע היא החשובה, אלא האינדיקציה לעבריינות.

כן.

שיוך, כן. כן.

כן.

בבקשה, עידו.

הוספת סעיף 11טז3
2.
אחרי סעיף 11טז2 לחוק העיקרי יבוא:



"שימוש במאגר במסגרת יישום הסכם שיתוף פעולה או מזכר שיתוף פעולה
11טז3.
(א) בסעיף זה –







"ההסכם", או "הסכם שיתוף פעולה" – הסכם בין ממשלת ישראל וממשלת ארצות הברית של אמריקה על הגברת שיתוף הפעולה במניעה של פשיעה חמורה, לרבות טרור, ובמאבק בה (Agreement Between the Government of the State of Israel and the Government of the United States of America On Enhancing Cooperation in Preventing and Combating Serious Crime and Terrorism), אשר נחתם בתל אביב ביום ח' בתמוז התשפ"ב (7 ביולי 2022), וכולל בין השאר הוראות לעניין העברת פרטי זיהוי של אדם או נתוני זיהוי שהופקו מטביעת אצבעות של אדם, לרבות כל מסמך רשמי הנלווה להסכם וכולל הוראות כאמור, אשר משקף את הסכמת הצדדים להסכם לגבי יישומו, ואשר נחתם בידי הגורמים המוסמכים לכך בממשלת ישראל ובממשלת ארצות הברית או שנמסר בידי גורם מוסמך של אחד הצדדים כאמור לגורם מוסמך של הצד האחר;







"המזכר" או "מזכר שיתוף פעולה" – מזכר בדבר שיתוף פעולה בין המשרד לביטחון המולדת של ארצות הברית של אמריקה לבין המשרד לביטחון הפנים של מדינת ישראל להגברת שיתוף הפעולה בנושא ביטחון הגבולות באמצעות חילופי מידע (Memorandum of Cooperation between the Department of Homeland Security of the United States of America and the Ministry of Public Security of the State of Israel on Enhancing Border Security Cooperation Through the Exchange of Information), אשר נחתם בתל אביב ביום כ"ט באדר א' התשפ"ב (2 במרס 2022), וכולל בין השאר הוראות לעניין העברת פרטי זיהוי של אדם, לרבות כל מסמך רשמי הנלווה למזכר וכולל הוראות כאמור, אשר משקף את הסכמת הצדדים למזכר לגבי יישומו, ואשר נחתם בידי הגורמים המוסמכים לכך בממשלת ישראל ובממשלת ארצות הברית או שנמסר בידי גורם מוסמך של אחד הצדדים כאמור לגורם מוסמך של הצד האחר.







(ב) נחתם הסכם שיתוף פעולה או מזכר שיתוף פעולה, יחולו הוראות סעיף זה מהמועד שבו נכנס ההסכם לתוקף או החלה תקופת יישום המזכר, וכל עוד ההסכם בתוקף או נמשכת תקופת יישום המזכר; השר לביטחון לאומי יודיע, בהודעה ברשומות, על המועד שבו נכנס ההסכם לתוקף או החלה תקופת יישום המזכר.



אוקיי. עכשיו אנחנו עוברים לסעיפים היותר משמעותיים.







(ג) על אף האמור בסעיף 11יד, רשאית משטרת ישראל לאפשר לגוף מחוץ לישראל שהוכר לעניין זה מכוח ההסכם או המזכר (בסעיף זה – גוף חוץ מוכר), להזין אל מערכת ממוחשבת המיועדת לכך (בסעיף זה – מערכת ייעודית), בהתאם לאמור בהסכם או במזכר, נתוני זיהוי שהופקו מטביעת אצבעות, המצויים בידי אותו גוף, לשם השוואתם לנתוני זיהוי כאמור הכלולים במאגר, בהתאם להוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שבהתאם לאמור בהסכם או במזכר, הזנת נתונים לשם השוואה כאמור (בסעיף זה – שאילתה) תבוצע לשם הפקת מידע הנדרש בעבור גוף מסוג הגופים הזכאים לקבלו על פי ההסכם או המזכר (בסעיף זה – גוף זכאי), לצורך אחת מהמטרות שלהלן, לפי העניין:








(1) לעניין מידע הנדרש בעבור גוף מסוג הגופים הזכאים לקבלו על פי ההסכם – לצורך מניעה, גילוי או חקירה של פשיעה חמורה לרבות טרור, ובלבד שהמידע נדרש לשם בירור חשד, ביחס לאדם מסוים, לביצוע עבירה המנויה בהסכם;








(2) לעניין מידע הנדרש בעבור גוף מסוג הגופים הזכאים לקבלו על פי המזכר – לצורך כל אחת מאלה:









(א) מניעה, גילוי או חקירה של פשיעה חמורה לרבות טרור, ובלבד שהמידע נדרש לשם בירור חשד ביחס לאדם מסוים;









(ב) מניעה, גילוי או חקירה של מעשה המהווה עבירה שבשלה אדם אינו זכאי להיכנס למדינה או להגר אליה או מועמד להרחקה מהמדינה, לפי חוקי ארצות הברית;









(ג) הקלה על הליך הבירור לגבי אדם המבקש להיכנס לארצות הברית או לקבל זכויות בקשר להגירה, כמפורט במזכר.

הערות?

שוב, יש כאן הבהרה של התכליות הנוספות בעצם שמופיעות במזכר. למשל, התכליות היום של הדין הפלילי מאפשרות שימוש במאגר המידע לתכליות של הליך פלילי, לתכליות של חקירה ומניעת עבירה. יש כאן את התכלית הנוספת, גם בהקשר של הזכאות להיכנס למדינה או להגר אליה וגם את התכלית של הקלה על הליך הבירור לגבי אדם המבקש להיכנס לארצות הברית, תכליות שהיום לא מוכרות לפי הדין בישראל ואנחנו מבקשים לאפשר אותן. את רוצה להוסיף?

כן. אני רק אגיד שפה זה כבר במסגרת העבודה דרך המערכת הייעודית, המערכת הממוחשבת שבעצם אליה מוזנות השאילתות. והשאילתות צריכות להיות מוזנות לשם המטרות האלה.

רק לא הצגת את עצמך, כן.

סליחה. שמי שרה רובק, משרד המשפטים.

כמה שאלות לגבי העניין הזה. דבר ראשון, המערכת הזאת היא כבר קיימת? מתי היא אמורה להתחיל לפעול?

שמי דפנה, ייעוץ משפטי, משטרה. זו מערכת שנמצאת כרגע בהקמה. גם פה אנחנו קיבלנו בעצם דרישות מהאמריקאים למפרטים טכניים. למעשה אצל האמריקאים המערכת הזו כבר קיימת, ואנחנו נדרשנו להתממשק אליה. כך שבעצם קיבלנו ממש מפרטים טכניים ברורים, ואנחנו בימים אלה עובדים על בנייתה אל מול המפרט האמריקאי.

איך הערכת זמן?

הערכת זמן, אני לא זוכרת להגיד. אבל בהתאם ללו"ז המאוד מאוד צפוף שיש לנו פה בתוך הפרויקט, אם אני לא טועה – לא, אני לא רוצה להגיד. אבל אני מייד אבדוק ואגיד לכם. בסדר?

רצוי לבדוק.

כן, כן.

אני אמרתי זה גם בדיון הקודם, אנחנו מאוד מלחיצים את הכנסת מבחינת החקיקה כי ברור לנו שאי-אפשר להתקדם.

נכון.

אנחנו לא עושים אחר כך לשמוע שבגלל שלא נערכנו נכון בפרטים הטכניים בממשלה, אז כל העבודה הייתה לשווא.

אני אגיד שיש לנו ישיבת סטטוס גם במשרדי הממשלה וגם אל מול האמריקאים. יש לנו לו"ז מאוד מאוד ברור. אם אני לא טועה, זה ביוני. אני מייד אוודא ואני אגיד.

אז תבדקי, כן.

אבל אנחנו בהתאם ללו"ז המאוד צפוף של התוכנית הזו ובדיקות תכופות גם מול האמריקאים.

תודה.

אוקיי. עוד שאלה. בעצם יש מטרות מוגדרות שבשלן אפשר להגיש את הבקשה. איך אתם יודעים שהבקשה הוגשה לשם אחת מהמטרות הכתובות?

אז קודם כול, אני אגיד שארצות הברית מחויבת למטרות האלה מכוח ההסכם והמזכר שהיא חתומה עליהם. ובנוסף מבחינה טכנית – אולי דנה תוכל לפרט לגבי הדרך לבדוק את זה?

מה ששרה אומרת הוא נכון. בעצם האמריקאים מחויבים לעמוד במטרות. חוץ מזה, בשלב השני של כל שאילתה – זאת אומרת, השלב הראשון, שהוא כמובן גם אנונימי, עוברת טביעה בלי ייחוס לשם, בלי וכו'. בשלב השני כן מקבלים כבר נתונים מהצד השני. מקבלים איזשהם נתונים מהם, אם הם רוצים המשך מידע וכו', מקבלים נתונים מהם על, מה שנקרא, Reason Fingerprinted, זאת אומרת, מה הסיבה שבשלה הוא – איזה רשות מחזיקה בו או פגישה בו, לאיזו מטרה ובאיזה הקשר נלקחו טביעות האצבע. זאת אומרת, זו הדרך בעצם להבין את המטרה.

אוקיי.







(ד) הוזן נתון זיהוי למערכת הייעודית, יחולו הוראות אלה:








(1) תבוצע, באופן אוטומטי, השוואה חד-פעמית בין הנתון שהוזן כאמור לבין נתוני זיהוי שהופקו מטביעת אצבעות, המצויים במאגר;








(2) אם נמצאה התאמה בין נתון זיהוי שהוזן למערכת הייעודית לנתון זיהוי כאמור בפסקה (1) המצוי במאגר – ייבדק, באופן אוטומטי, קיומו של אחד מאלה, בעניינו של אדם שנמצאה התאמה כאמור לנתון הזיהוי המשויך אליו, המצוי במאגר:









(א) פרט רישום פלילי כהגדרתו בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019‏ (להלן – חוק המידע הפלילי), בנוגע לעבירות המנויות בהסכם או במזכר ובהתאם לתנאים שנקבעו בהם לגבי אותן עבירות, שטרם חלפה לגביו תקופת ההתיישנות לפי אותו חוק;









(ב) מידע על תיק תלוי ועומד כמשמעותו לפי חוק המידע הפלילי, שהוגש בו כתב אישום בנוגע לעבירות כאמור בפסקת משנה (א) ובהתאם לתנאים כאמור בה;








(3) נמצא לאחר השוואה כאמור בפסקה (1) כי קיימת התאמה בין נתון הזיהוי שהוזן למערכת הייעודית לבין נתון זיהוי מאותו סוג המצוי במאגר, ונמצא בבדיקה כאמור בפסקה (2) כי קיים פרט רישום פלילי או מידע על תיק תלוי ועומד כאמור באותה פסקה (בסעיף זה – תוצאה חיובית לשאילתה), תועבר לגוף החוץ המוכר הודעה על כך שהתקבלה תוצאה חיובית לשאילתה;








(4) נמצא לאחר השוואה כאמור בפסקה (1) כי לא קיימת התאמה בין נתון הזיהוי שהוזן למערכת הייעודית לבין נתון זיהוי מאותו סוג המצוי במאגר, או שנמצא כי קיימת התאמה כאמור, אך לא נמצא בבדיקה כאמור בפסקה (2) כי קיים פרט רישום פלילי או מידע על תיק תלוי ועומד כאמור באותה פסקה, תועבר לגוף החוץ המוכר הודעה על כך שלא התקבלה תוצאה חיובית לשאילתה.

הערות?

אני רק אגיד שיש לי תאריך. יולי 2023 המערכת תעלה כבר לאוויר.

תודה רבה.

מתי?

יולי תמיד זה טוב.

יולי.

יולי תמיד טוב, אני מסכים.

גם אני מסכימה.

בבקשה.

(ה) ההודעה על תוצאת השאילתה כאמור בסעיף קטן (ד)(3) או (4) תועבר אל גוף החוץ המוכר באמצעות המערכת הייעודית, לרבות לשם העברתה לגוף הזכאי שהמידע הופק בעבורו.







(ו) משטרת ישראל רשאית להעביר פרטי זיהוי של אדם, שהתקבלה לגבי נתון זיהוי המשויך אליו תוצאה חיובית לשאילתה, לידי גוף חוץ מוכר, לרבות לשם העברתו לגוף הזכאי שהמידע הופק בעבורו, בהתאם להוראות אלה:








(1) העברת פרטי זיהוי לפי סעיף קטן זה, במסגרת יישום ההסכם, תיעשה לבקשת גוף החוץ המוכר;








(2) העברת פרטי זיהוי לפי סעיף קטן זה, במסגרת יישום המזכר, תיעשה בלא צורך בבקשה מאת גוף החוץ המוכר.



פה בסעיף הזה אני הערתי למשרד המשפטים שחסרה לי פה איזושהי הגדרה של מה הם אותם פרטי זיהוי שניתן להעביר.

מה התשובה?

אנחנו התלבטנו לגבי האם יש צורך לציין בחקיקה. ככל שתבקשו, שהוועדה תעמוד על כך שיצוינו פרטי הזיהוי, אנחנו לא נתנגד לכך.

מה הם מבקשים?

אני רק אגיד שיש הגדרה. בדברי ההסבר כתוב: פרטי שיועברו - - -

דברי ההסבר הם לא חלק מהחוק. זאת אומרת, אם רוצים זה יהיה חלק מהחוק, אז - - -

בבקשה. אולי נשמע קודם מה הדרישה.

הדרישה היא כך. זאת אומרת, בעצם יש הבדל בין שני הסדרים. לפי המזכר, סוכם עם האמריקאים שבשלב זה יועברו רק שלושה נתונים במערכת האוטומטית. זה שם וגיל ותאריך לידה. חשוב לציין שאמריקאים ביקשו הרבה יותר שדות מידע. אנחנו מאוד מאוד צמצמנו את זה. הם ביקשו מעל 15 שדות. ב-PCSC אין הגדרה סגורה של שדות מידע שהם מבקשים. במסמכי עבודה שעבדנו מולם, יש מידע או נתונים שהם ביקשו. אנחנו ציינתי בפניהם או המשטרה ציינה, נציגי המשטרה ציינו בפניהם שלא את הנתונים בכלל יש, קיימים במערכות של המשטרה. ולכן נקבע שהמידע שיועבר תחת ה-PCSC הם נתונים שהם Available או בעצם בהתאם לחוק וכו', בכלל נאספים.

אני יכולה לתת לכם רק כדוגמאות. הם ביקשו את תאריך הלידה, את המגדר, גובה, משקל. בכלל אלה נתונים שנאמר לנו שאין בידי המשטרה. אלה דוגמאות.

איך אפשר לשלוט במשקל? זה משתנה כל יום, לא?

אז איך אנחנו יכולים לדעת אילו נתונים יועברו בעצם לפי ההסכם? לפי המזכר, זה ברור.

דבר ראשון, על פי ההסכם, הנתונים שהם מבקשים – שוב, לפי מסמכי עבודה, זה לא נקבע בהסכם באופן סגור, כמו שאמרתי – הם: תאריך לידה, מקום לידה, משקל, גובה וכו'. אבל כמו שציינו, גם אלה נתונים שיכול להיות שהם יעבירו אלינו. אנחנו לא בהכרח נעביר אליהם, כי אנחנו לא אוספים אותם. אבל כן קבוע שזה מוגבל לנתונים שבכלל נמצאים בידי המשטרה ושהם בהתאם לחוק. זאת אומרת, אלה הנתונים שאפשר להעביר. אין הגדרה סגורה בהסכם.

אפשר לכתוב הגדרה לגבי הפרטים הוודאיים. יש לזה גם חשיבות מבחינת השקיפות לציבור, ככל שהוועדה תעמוד על כך, ולכתוב: וכן פרטים נוספים בהתאם לאמור בהסכם.

אבל כרגע לא אמור בהסכם.

שנייה, רגע. חשוב לציין עוד משהו.

נכון. אבל זה כן מכפיף את זה.

יפה. כרגע לא אמור. אם היה אמור בהסכם, אז היינו יודעים לנעול את זה. אבל כרגע זה לא אמור בהסכם. זה אמור להיפתח. זה משהו אחר, לפי הדרישות שלהם. כרגע הם ביקשו רק שלושה דברים. אז זה עלול להיות משהו קצת יותר פתוח, כי ביקשו 15 בהתחלה.

ההגדרה היא פלואידית, נכון.

רגע. אני רק אציין שנייה, שלפי ההסכם, השלב הזה של העברה הוא כבר לא אוטומטי. הוא לאחר בחינה של קצינים, של משטרה וכו'. אז גם שם יש שיקול דעת.

אבל כן חשוב להבין שהעברת מידע פר בקשה פרטנית זה משהו, זה איזשהו הליך שהוא מאוד מאוד שגרתי בהתנהלות בין משטרות בעולם. הדבר הזה נעשה באופן יום-יומי אם בדרך של מנגנונים של עזרה משפטית, גם בדרכים אחרות שנוגעות לחברות באינטרפול, יורופול וכו'. דווקא על החלק הזה ההסכם בתפיסה שלנו הוא פחות מטריד, כי הוא מבוסס על שיקול דעת פרטני של המשטרה, כפי שהיא עושה במקרים אחרים של העברת מידע בין משטרות.

אז אם אנחנו בעצם יכולים לכתוב פרטי זיהוי שיש בידי המשטרה ושהיא רשאית להעבירם על פי דין, אבל איך אנחנו יודעים שאנחנו לא חורגים פה מאיזה - - -

אין בעיה. זאת אומרת, אנחנו מעבירים את פרטי המידע בהתאם לחוק עזרה בין מדינות, ולכן אין לנו בעיה להוסיף את זה. השאלה, אני קצת מתלבטת, גבי.

לא. אני תוהה אם יש לזה במקרה איזה ערך מוסף. אנחנו ניסינו בחוק הזה להביא באמת במקסימום שקיפות, נוכח הבעייתיות שבאמת בחתימות הסכם שלא מובא לעיון הציבור כמו הליך חקיקה הרגיל. אז בעצם בהליך החקיקה ניסינו לפרוט ולהיות כמה שיותר שקופים לגבי כל מה שאפשרי מכוח ההסכם הזה. אז התפיסה של היועץ המשפטי של הוועדה כן עולה בקנה אחד גם עם הגישה שלנו. השאלה היא אם אפשר להגדיר באופן שבאמת ייתן - - -

אני אגיד לך. היועץ המשפטי בעצם מה שהוא רוצה להוסיף, אני לא חושב שזה באמת מוסיף, כי אם היינו נועלים את זה – אני מסכים איתך בעניין הזה – כי אני אומר, כי אם היינו נועלים את זה באמת על פרטי זיהוי מסוימים, אז זה בעצם הוספנו ועשינו משהו. אבל אם לא, אז כאילו כל דבר אתה מקבל את הכול מהמשטרה. ואתה לא תקבל את זה מגורם אחר. רק מהמשטרה.

אבל נאמר פה משפט, שבאופן אוטומטי מועברים שלושה שדות, כפי שאמרתם, כן? שם, תאריך לידה - - -

זה לפי המזכר.

אבל זה רק לפי המזכר.

זה לפי המזכר?

לפי ההסכם, אפילו אלה לא עוברים אוטומטית.

שוב, יש דיפרנציאציה בין ההסכמים. השאלה היא עד כמה אנחנו רוצים להיכנס לרזולוציות בחקיקה ועד כמה באמת יש בממד הזה עוד מידע לציבור. כשאנחנו מדברים פרטי המידע שהזכירה דנה, אנחנו מתייחסים אליהם כפרטי מידע שיש בהם פגיעה מינימלית בפרטיות.

לא. אבל במקרים אחרים, במקרים אחרים, מה שעושים בחוקים מסוימים, הוראות מסוימות, אני יודע מה, דבר כזה ייעשה באישור או על פי שיקול דעת של, אני לא יודע מה, כמו שבהאזנות סתר, כן? זה קצין בדרגת סגן ניצב ומעלה או משהו כזה, כן? אני מחפש פשוט איזה ניסוח שיכול באמת להוסיף ולא רק שיצאנו ידי חובה.

אז לגבי הפרטיים הבסיסיים, כמובן אין הגיון באיזשהו מנגנון אשרור, כי אנחנו מדברים על פרטים שהם מאוד מאוד בסיסיים.

זה מה שאמרתי, שאולי להבדיל בין הפרטים הבסיסיים לבין שדות נוספים בטרמינולוגיה שלכם.

אם אני מבין נכון גם, אני חושב שהיושב-ראש מתכוון שיהיה שיקול דעת של מישהו נוסף.

של מישהו בדרגה מתאימה או בדרג מתאים במנגנון, כן.

שזה לא יהיה אוטומט.

שלא התורן יעביר פרטים.

יש לנו לאורך הצעת החוק קצין בכיר שניתנות לו סמכויות להתיר מסירת מידע.

אה, יש את זה?

יש את זה בהמשך, הקצין המשטרה.

כן. זה בפנים.

יש לי איזה רעיון.

כן. רציתי לשאול: Have you reached the verdict?

התייעצות סיעתית.

כן. התייעצות סיעתית.

אתה רוצה שנתקדם ונחזור?

לא, לא. דקה. תשמע, אנחנו מתקדים טוב. בבקשה.

אדוני, מה שחשבנו הוא שאולי אפשר להציע שפרטי הזיהוי יפורסמו באתר האינטרנט, כפי שהם מפורסמים – אתם תראו בהמשך, יש לנו הצעה גם לפרסם את המזכרים עצמם.

לא פרטי הזיהוי, אלא להגדרת פרטי הזיהוי, רשימת פרטי הזיהוי, כן.

שנייה. הקושי שיכול להתעורר בהקשר הזה הוא מהכיוון של האמריקאים, ככל שיש איזשהם דברים שהם לא היו מעוניינים שיהיו פומביים. ולכן גם את ההצעה הזאת צריך לבדוק מול האמריקאים. יכול להיות שיש פרטים בהסכמים שלנו שהם שונים מההסכמים שנחתמו מול מדינות אחרות, וזה יכול לעורר קשיים. אז יש פה רגישות.

אנחנו סומכים עליכם שתבדקו. אנחנו לא מצביעים היום בישיבה. אז עד הישיבה הבאה, אני מציע שאם יהיה פתרון, תציעו אותו.

אנחנו נבחן.

לא צריך לחכות לישיבה, תבואו בדברים עם הייעוץ המשפטי של הוועדה. אם יימצא פתרון, אנחנו נשמח. בבקשה, אפשר להתקדם.

(ז) התקבלה לגבי נתון זיהוי המשויך לאדם תוצאה חיובית לשאילתה, רשאית משטרת ישראל, במסגרת יישום ההסכם, אם ניתן לכך אישור מאת קצין משטרה בכיר, להעביר לידי גוף חוץ מוכר המעוניין בכך נתוני זיהוי שהופקו מטביעת אצבעות של אותו אדם, מתוך המאגר, לשם אימות ההתאמה שנמצאה בהשוואה כאמור בסעיף קטן (ד)(1), והכול למטרה האמורה בסעיף קטן (ג)(1), ובלבד שבהתאם להסכם, אם יימצא כי לא קיימת התאמה בינם לבין נתוני הזיהוי מסוג טביעת אצבעות המצויים בידו, ימחק גוף החוץ המוכר את הנתונים שהועברו כאמור.

אז פה אני רק אגיד שאנחנו מדברים כבר על העברת טביעות האצבע עצמן, נתוני הזיהוי. וזה ייעשה רק במסגרת ההסכם ולא במסגרת המזכר.

טוב.

(ח) הסמכות להעביר מידע לפי סעיף זה תהיה נתונה למשטרת ישראל בכפוף לכך שעל פי ההסכם או המזכר, העברת מידע מן המאגר לגוף חוץ מוכר, לרבות לשם העברתו לגוף הזכאי שהמידע הופק בעבורו, תותנה בקיום תנאים אלה:








(1) גוף חוץ מוכר, ואם המידע הועבר אליו לשם העברתו לגוף זכאי – הגוף הזכאי (בסעיף קטן זה – מקבל המידע), לא יעשה שימוש במידע אלא למטרה שלשמה הועבר, אלא אם כן אישר קצין משטרה בכיר שימוש אחר;








(2) לעניין מידע, למעט נתוני זיהוי, המועבר לפי ההסכם –









(א) מקבל המידע יהיה רשאי להעביר את המידע לגוף זכאי אחר, ובלבד שהודיע על כוונתו להעביר את המידע כאמור לקצין משטרה בכיר 72 שעות לפני ההעברה, וקצין המשטרה הבכיר לא התנגד לכך;









(ב) מקבל המידע יהיה רשאי להעביר את המידע לגוף שאינו גוף זכאי אם ניתן לכך אישור מאת קצין משטרה בכיר ובהתאם להוראות סעיף 11טז2(א) עד (ג);









(ג) על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב), נדרשה העברת המידע כאמור לפי סעיף זה, בקשר לטרור, לגוף ממשלתי בעל סמכויות למניעת טרור, לפי חוקי ארצות הברית, יהיה מקבל המידע רשאי להעביר את המידע, ובלבד שיידע את קצין המשטרה הבכיר בדבר זהות הגוף האמור ותכלית העברת המידע;








(3) לעניין מידע המועבר לפי המזכר – מקבל המידע לא יעבירו לגוף שאינו גוף זכאי אלא אם כן ניתן לכך אישור מאת קצין משטרה בכיר ובהתאם להוראות
סעיף 11טז2(א) עד (ג).

הערות? שאלות? אין. אפשר להתקדם.

יש לי רק לסגור איתם איזה - - -

בסדר גמור. בבקשה, עידו.

(ט) על מידע המועבר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 11טז2(ה).







(י) משטרת ישראל רשאית, לשם יישום ההסכם, לשמור נתון זיהוי שהתקבלה לגביו תוצאה חיובית לשאילתה, לתקופה שלא תעלה על שבע שנים; השימוש בנתוני הזיהוי השמורים כאמור ייעשה לצורך יישום ההסכם בלבד, ויחולו לעניין שמירתם ואבטחתם ההוראות לפי סעיף 15(ב)(5), בשינויים המחויבים; הגישה לנתונים האמורים תותר רק לשוטרים מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל שראש המחלקה האמורה הסמיכם לכך."

זה בעצם שרציתי לשאול עליו. כשכותבים פה שבמאגר יהיה שבע שנים. הרי הם מקבלים מאיתנו, האמריקאים מקבלים מאיתנו את טביעות האצבע האלה. כמה זמן אצלם זה שמור?

זה מדבר על נתוני זיהוי שמשטרת ישראל שומרת.

הוא שואל על מה שלא כתוב פה.

בדיוק. על התורה שבעל פה.

מה שבהסכם?

כן.

יש כאן מורכבויות מול האמריקאים. אנחנו מדברים על שני הסכמים שנחתמו. אמרנו, אחד מול ה-DHS ואחד מול ה-FBI. יש עוד שורה ארוכה של גופים אחרים, שאותם גופים שאיתם נחתם ההסכם זכאים לקבל את המידע. אנחנו מדברים על חקיקה פדרלית. לכל אחד מהם יש הוראות אחרות לשמירת מידע. אנחנו לא מכירים הכול. אנחנו לא יודעים בוודאות כמה זמן המידע זה יישמר אצלם.

סתם אם אני אשאל אותך על גוף מסוים, את לא תדעי לענות לי?

אחת המחלוקות העיקריות מול האמריקאים הייתה בעניין הגופים שאליהם המידע הזה יגיע.

כי את מבינה שבעצם כשאנחנו נותנים מידע לכל כך הרבה גופים ואין לנו בקרה על זה, אז בעצם, סליחה שאני אומר, אנחנו מפקירים את האזרחים שלנו במידה מסוימת.

אדוני צודק לחלוטין.

מדאיג.

אבל כבר עכשיו אתה יכול לחשוב בלי קשר - - -

אין לי בעיה לחשוב כשזה לא בחקיקה, כשאני מביא את זה בחוק לכנסת.

לא. ברור לי.

חבר הכנסת ארבל, אני רק - - -

ארבל זה אח שלי. אני אזולאי.

אזולאי, סליחה.

הרבה טועים בזה. בסדר. אנחנו גאים בזה.

לא, לא.

אח שלנו.

אני מזכירה, אנחנו מדברים על טביעות אצבע שבעצם כבר קיימות בידי האמריקאים. לא אפשרנו לקבל מידע נוסף. האמריקאים, מה שהם בעצם מכוח ההסכמים ומכוח החוק הזה הוא לקחת טביעת אצבע שנמצאת כבר בידי האמריקאים ולהשוות אותה למאגר שלנו. זאת אומרת, הם לא מקבלים מידע חדש. הם מקבלים אימות של המידע שקיים בידיהם. בסדר? את זה חשוב להבין.

אבל בעתיד הם יקבלו אימות עם מאגר.

לא, לא. אנחנו לא מדברים בכלל בכל הדבר הזה על קבלת מידע חדש. הם כן מקבלים מידע פלילי ביחס לאותו אדם שלגביו הם קיבלו מידע. אגב, גם היום כל אחד מאיתנו, מאלה שכן טסים לארצות הברית, בבקשה להיכנס לארצות הברית, חותם על הסכמה למסירת מידע מהמרשם הפלילי. כך שגם במובן הזה, זה לא איזה היבט תקדימי. כדי לקבל היום את האשרה, אז גם אנחנו חותמים על ההסכמה למסירת מידע מהמרשם הפלילי.

אז צודק אדוני שאנחנו לא יודעים עד הסוף מה ייעשה עם המידע. אבל המידע הוא מידע שראשיתו לפחות קיים בידי האמריקאים. הם מאמתים אותו מול מדינת ישראל ומקבלים את המידע הפלילי הנוסף שמקושר לאותה טביעת אצבע.

אדוני, אני מתנצל. בנימה פסימית זאת, אני חייב לעלות להציג את הצעת חוק שלי למעלה, בוועדת העבודה הרווחה.

בהצלחה.

לא, פשוט יש איזו התאמה שרוצה דנה להוסיף.

אה, אוקיי. פשוט יש לי את הצעת חוק שלי למעלה.

רק בשתי מילים.

שם הכול כתוב. לא ויתרו לי על כלום.

כדי להוסיף על מה שגבי אמרה. דבר ראשון, חשוב להדגיש שאם מעבירים טביעה ואין התאמה, היא נמחקת. זאת אומרת, זה כן קבוע בהסכם. כך שאין מקום שבו הם מקבלים טביעה שלא הייתה בידיהם. - - - ההתחייבות היא למחוק אותן. הם לא שומרים להם איזה בנק אצלם. זה דבר אחד.

דבר שני, אם כן מחויבים על פי ההסכם, אני רק חדד, לעשות שימוש בטביעות האלה אך ורק למטרות שלשמן הוגשה הבקשה. זאת אומרת, הם לא שומרים אצלם ולא יכולים להשתמש בזה לכל מטרה.

כן.

ברור. טוב.

טוב.

ויש להם גם פיקוח על כל הגופים שהם נותנים להם, שלא יכולים להשתמש בזה לכל מטרה. אנחנו יודעים את זה?

ההתחייבות שלהם היא - - -

ההתחייבות שלהם היא גם על הגופים האלה שהם מוסרים להם?

לא, לא.

אבל הגופים הם גופים פדרליים. אלה לא עמותות פרטיות, כן.

אני רק מקווה שיש לנו איזשהו פיקוח. אתה מבין שאנחנו לא יודעים על הכול. טוב. תודה רבה. סליחה.

בסדר גמור. בבקשה, עידו.

כן.

תיקון סעיף 14י
3.
בסעיף 14י לחוק העיקרי, אחרי פסקה (4) יבוא:



"(5) מספר השאילתות שהזין גוף חוץ מוכר למערכת הייעודית בהתאם לאמור בהסכם שיתוף הפעולה, לפי סעיף 11טז3(ג), ומספר השאילתות כאמור שהועברה לגביהן הודעה על תוצאה חיובית לגוף החוץ המוכר לפי סעיף 11טז3(ד)(3), וכן מספר השאילתות שהוזנו כאמור בהתאם לאמור במזכר שיתוף הפעולה ומספר השאילתות כאמור שהועברה לגביהן הודעה על תוצאה חיובית כאמור; לעניין זה, "הסכם שיתוף פעולה" ו"מזכר שיתוף פעולה" – כהגדרתם בסעיף 11טז3(א)."



הסעיף שאותו מתקנים פה זה סעיף חובת הדיווח. אנחנו הרי נכנסים לתוך החוק הכללי, ויש פה חובת דיווח לוועדת החוקה.

כן.

וזה נכנס במסגרת הדיווחים לוועדת החוקה. השאלה היא אם אתה רוצה גם דיווח לוועדה שלנו על הנושא הזה.

לא. אם מדווחים לוועדה אחת, כמו ועדת החוקה, אני חושב שזה מספיק.

חוק של החוקה.

לא ברור. א', ברור. ב', אני חושב שזה מספק. ועדת החוקה גם מקבלת דיווחים בכמה נושאים.

כן.

אני אוסיף רק בעניין הזה שנקבעה בהסדרים מגבלה על מספר השאילתות שאפשר להעביר במסגרת ההסכם ובמסגרת המזכר. ובעצם הרעיון הוא לדווח ביחס לכל אחד מההסדרים כמה שאילתות הועברו וכמה תוצאות חיוביות התקבלו.

כן.

המגבלה היא 1,000 בשנה, נכון? לגבי כל אחד.

לגבי כל אחד.

לגבי כל אחד.

אבל חשוב להבין שהדבר הזה הוא נקודת פתיחה. זה לא אומר שזה יהיה המצב גם בעתיד. הוא יכול להשתנות.

אוקיי.

בהסכמה.

כמובן.

תיקון חוק המידע הפלילי ותקנת השבים
4.
בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019‏, בסעיף 15, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:



"(ו) על אף האמור בפסקאות (1) ו–(2) של סעיף קטן (ה), על העברת מידע פלילי לפי הסכם או מזכר כאמור בסעיף 11טז3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו–1996 (בסעיף קטן זה – חוק החיפוש בגוף), בעניינו של אדם שהתקיימו לגבי נתון הזיהוי המשויך אליו התנאים כאמור בסעיף קטן (ד)(3) של הסעיף האמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ח) של אותו סעיף; לעניין זה, "נתון זיהוי" – נתון כאמור בפסקה (1) להגדרה "נתוני זיהוי" לעניין זיהוי אדם, שבסעיף 1 לחוק החיפוש בגוף."



זה בעצם הסעיף שמסדיר את העברת המידע מהרשם הפלילי.

כן.

גם בחוק המידע הפלילי יש הגבלות לגבי העברת מידע לחו"ל, ובעצם אנחנו מבקשים להוסיף על המגבלות שקיימות גם התכליות של החוק. כפי שציינתי קודם, אז בעצם אנחנו, כדי לצמצם את הפגיעה במידע, לא יימסר כל המידע הפלילי שקיים על אדם, אלא רק ככל שקיים מידע שטרם התיישן כהגדרתו לפי החוק החדש, שתקופת ההתיישנות היא באמת מאוד מאוד קצרה, התקצרה באופן דרמטי. רק במקרים האלו יועבר מידע על אדם, או כשיש תיק תלוי ועומד בשורה של עבירות שמפורטות, אותן עבירות שראינו בהן עבירות חמורות, עבירות פשע או עבירות חמורות אחרות שמצדיקות את העברת המידע בהתאם לדרישות של האמריקאים וההבנות שלנו.

אוקיי. אנחנו סיימנו את הקראת החוק. יש הערות נוספות? אין. אז אנחנו, מכיוון שלא הודענו על ההצבעה היום ומכיוון שיש גם שני מקומות שבהם רציתם להגיע לשינויים בנוסח החוק, אז אנחנו נודה לכל המוזמנים ולכל המשתתפים, ולחברי הכנסת ודאי. אנחנו את הישיבה הבאה קבענו למתי?

ב-09:00 אבל אולי אפשר להזיז אותה.

אפשר להזיז אותה לשעה יותר מאוחרת.

מה? מה?

אפשר בשעה יותר מאוחרת. אמרת ביום רביעי ב-09:00, אבל אפשר להזיז אותה.

אפשר לדחות את זה, כן. טוב, אנחנו נודיע לחברי הכנסת, כן, בהחלט. תודה רבה. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:55.