פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



30
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
12/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 30
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום ראשון, י"ט באדר התשפ"ג (12 במרץ 2023), שעה 12:00

אתגרי קליטת העולים בעיר ראשון לציון - ביקור וסיור הוועדה בעיר

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

מרינה שוורץ - מנהלת תחום דיור מחוז תל אביב רבתי, משרד העלייה והקליטה

דלי אלי - מנהלת מחוז ת"א והמרכז, משרד העלייה והקליטה

אנה ליטרובניק - מנהלת מרחב, משרד העלייה והקליטה

ד"ר שרי פייר - סגנית מנהלת חטיבת רשויות ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה

אורלי נעים - ממונה ק. בקהילה חינוך קהילה ולימודי עברית, משרד העלייה והקליטה

ילנה קליאמנוב - מנהלת אגף הקליטה, עיריית ראשון לציון

אורלי צוקרמן - מנהלת תוכניות קליטה, הסוכנות היהודית

רז קינסטליך - ראש העיר ראשון לציון

דורון מילברג - מנכ"ל העירייה

מיכאל בנדרסקי - מנהל טכני

אלכסנדר לנדובר - תושב/דייר בבית אבות

מיכאל רייף - משנה לראש העיר

יבגני ברחמן - משנה לראש העיר

איריס ארונין - ראש מנהל קהילה

יורי לוומן - מנהל אולפנים

שוש אבטליון - סגנית ראש מנהל החינוך

זיווה לסר - מנהלת המוקד

בלה צירקין

שלומית אבינח

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


 אתגרי קליטת העולים בעיר ראשון לציון - ביקור וסיור הוועדה בעיר

אנחנו אחד מהמוסדות שמלמדים בתוכנית שיעורים בפיקוח משרד העלייה והקליטה, אנחנו לא סניף יחידי, אנחנו רשת שמתעסקים 36 סניפים מבאר שבע ועד נהריה, כמעט בכל עיר יש סניף. כל הסניפים מסודרים, משכירים מקומות 500-600 מטרים ובונים כיתות לפי הדרישות של משרד הקליטה והעלייה, כל הרשת עובדת לפי כל הנהלים, כל המרצים עם תעודת הוראה, בכל הכיתות יש סיב אופטי, יש אינטרנט עם מהירות די גבוהה, יש מקרנים, יש מחשבים, יש אפשרות לעשות גם אודיו וגם וידאו.

בגלל שיש רשת ממש כל הזמן, זה עוזר גם למשרד הקליטה וגם להוריד קצת לחץ מאולפני הסוכנות, אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים לעשות, ולא יוצאים שמאלה או ימינה, בדיוק לפי הנהלים, כי כל הזמן, כמעט כל שבוע-שבועיים יש משגיחים שבאים ובודקים בכל סניף, אנחנו לא יודעים מתי הם באים, בוקר ערב, הוא בא ואומר אני משגיח מטעם משרד הקליטה, אני רוצה לראות לפי הרשימות שלנו, איזה נושא, איזה מורה, איזה כיתה, כמה תלמידים, מי חולה מי בא מי לא בא. ובעזרת ה' בזמן האחרון אין תביעות לפי מה שאני יודע.

גם אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם עיריית ראשון לציון, גם עם יבגני, גם עם סגנית ראש העיר איריס, כי יש כל מיני דברים, יש בעיות נוספות שלא קשורות ישר איתנו, עם העולים, לוקח זמן להזמין תור לקבלת ואוצ'רים בגלל שיש לחץ ועומס במשרד הקליטה.

כמה כל תלמיד משלם אצלך?

כל תלמיד משלם 7,500 שקלים. אני יודע שאנחנו לא לפי החוק, זו הדרישה של משרד הקליטה, אנחנו חייבים לקחת כסף מהעולים החדשים. אנחנו לא לוקחים אף אגורה עד שהם לא מקבלים כסף ממשרד הקליטה, זה לא חוקי, אני יודע, אני כל הזמן קיבלתי על הראש, אבל ידעתי שהיום, העלייה שבאו, בעזרת ה' עם השכלה, עם IQ די גבוה, אבל כסף זה לא הדבר העיקרי שהם יכולים לבוא ולשלם, ובגלל זה אני ידעתי שזה הדבר היחידי שאנחנו עושים שלא לפי החוק, אבל אי אפשר הפוך כי אני יודע שזוג שבאו, בעל ואישה, הם לא יכולים לשלם 15,000 סתם. או אצלנו יש גם שלוש דורות, יש סבא, אמא וזה סכום די גבוה.

כמה תלמידים בכל כיתה?

עד שמונה תלמידים. וברמת מתקדמים עד ארבע תלמידים. בגלל שזו הדרישה של משרד הקליטה והעלייה. אנחנו לא יכולים לעשות משהו. לפי הנוהל, יש אפשרות 4, 6, 8 יש הבדל גם לפי שעות הלימוד, אבל יש כמה הגבלות נגיד רמת בסיסי א' מתחילים אי אפשר פחות מ-260 שעות, ורמת מתקדמים אי אפשר יותר מארבע תלמידים, זה רק ארבע תלמידים זה 150 שעות. אבל זה בקטנה לפי הנוהל.

הוואוצ'רים בחזון של משרד הקליטה, זה היה אמור להיות אולפן המשך, נכון?

לא, בהתחלה כשאתה עוד התחלת עם העניין הזה, בהתחלה זו הייתה החלטת ממשלה 2446, דווקא כמשהו חליפי.

אצלי עוד לא היה ואוצ'ר, רק דיברנו על זה וזה יושם אחר כך.

יכול להיות, אז אולי אצל אלכס. ואז זה היה אמור להיות איזשהו פתרון שהוא פתרון אחר, מותאם.

ומי שלא מתאים לו ללכת לאולפן כי הוא רוצה לעבוד?

בהתחלה זה לאוקראינה במלחמה קרים, בלגיה וצרפת, מ-2017 זה הפך לכלל המדינות עד 18 חודשים, ומדצמבר 2020 זה לכלל המדינות עד 10 שנים בארץ.

וזה יכול להיות במקום אולפן משרד החינוך או בנוסף?

יורי אתה יודע להגיד באחוזים, בערך, כמה אצלך זה במקום אולפן משרד החינוך וכמה זה המשך?

אני חושב שהיום זה 60 אצלנו 40 שם. בגלל שאני יכול להגיד, אם טעיתי יבגני יכול לתקן אותי.

כמה המתנה לאולפן בראשון?

קבוצה הכי קרובה בראשון, באולפן הסוכנות, תיפתח בינואר 2024. אנחנו פותחים כמעט בכל שבוע.

המתנה של שנה.

אני רוצה להגיד משהו ברשותך, אדוני יושב הראש. אנחנו כפי שאמרנו גם בוועדה בכנסת, אנחנו לא מתחרים באולפנים הממשלתיים, אנחנו בינתיים נותנים, ועכשיו ביתר שאת, פתרון לעובדה שלאולפן משרד החינוך צריך לחכות היום כמעט חצי שנה.

שנה. בדקתי.

התחלנו לעשות ביקורים, לא בסיור ועדה, הייתי בביקור באשקלון והייתי בביקור באשדוד ובאשקלון פגשתי עולים שממתינים שנה, אני לא מדבר איתך על עולים אפילו לא מבוגרים, כי הבנתי שיש סדרי עדיפויות, וזה אגב עוד פעם שמשאירים את הדור המבוגר בלי שפה ובלי כלים להשתלב. עכשיו באשדוד, וגם באשקלון רופאים עם 14 שנות ותק שהם רק צריכים מבחן עברית עלו בנובמבר, אמרו להם אולי יהיה לכם בקיץ אולפן שתתחילו. ועד שהם יסיימו אותו.

הבעיה היא בעיה אמיתית. וגם אתה נתת הנחיה ואנחנו פועלים לפיה ללכת עם נושא הגאנט עם אולפנים שהם אולפנים תעסוקתיים. אני עדיין מדברת ברמה של אולפני א', האולפנים הבסיסיים, אז אנחנו עושים מה שביכולתנו כרגע לעשות, מה שבטריטוריה שלנו.

אני שואל ככה שרי, הרי יש משבר באולפנים, של השכר, על כל מה שאנחנו מנסים לפתור בתוך הוועדה, להגיע ל - - - זה משפיע כרגע על היכולת של האולפנים לקלוט עולים?

בוודאי, ואנחנו רואים את זה בביקוש אדיר אצלנו, פשוט בביקוש אדיר. אנחנו עד עכשיו ניצלנו מינואר קרוב ל-20 מיליון שקלים.

שכמה זה היה בעבר?

זה הבסיס שלנו. בשנה שעברה ב-2022 זה היה 43 מיליון. זו הערכת יתר, למה? כי אנשים שלוקחים את השובר ועמדו בכל הקריטריונים אבל בתוך שלושה חודשים לא מממשים אותו, זה חוזר ל-pool, אנחנו מחזירים. אבל עדיין, זה רק כדי לסבר את האוזן שזה ממש אקספוננציאלי.

עכשיו לכן, בגלל שאנחנו לא יכולים לשקוט על השמרים ולא לתת רק פתרונות ביניים, אנחנו לקחנו כמשרד חברה אסטרטגית חברת לוטם באמצעות מכרז, ואנחנו יושבים על כל נושא, כמובן גם שיתוף עם משרד החינוך, אבל גם במשרד, על כל הנושא של לימוד העברית, ואנחנו באמת רוצים לעשות - -

מניפה הרבה יותר עשירה.

- - גם של מענים, וגם חשיבה שהיא חשיבה אחרת, לא more of the same אלא להסתכל על זה מהזווית של הצרכים של הלקוח, וגם כן כפי שאתה הצעת ודי בצדק, לעבוד על האיזונים המאוד עדינים האלה, של מצד אחד למנוע הסללה מצד שני כן לבדוק תוצאות.

איך אתם בודקים תוצאות?

היום אנחנו בודקים תוצאות לפי מבחנים. להגיד לך, כל הביקורות כפי ששמעת פה הן מאוד הדוקות.

מי מכין את המבחנים?

יצאנו במכרז. מי שכותבת לנו את המבחנים זו אותה כותבת שכותבת גם למשרד החינוך ובדיוק באותה רמה.

באותה רמה.

זו חברת מרמנט, זה לא אתם?

בוודא, חברת מרמנט, באמצעות רות דוידוביץ' שכותבת גם למשרד החינוך.

והם גם עושים את הבדיקה של המבחנים?

חברת מרמנט כן. אנחנו כפי שהצענו, היה שיח בין משרדים ואחת מהמלצותיו היא באמת לעשות סטנדרטיזציה, ללכת, ואנחנו רוצים בכך להחיל עלינו את מבחני משרד החינוך, ושהם יבדקו ואנחנו מחכים לתשובות בעניינים האלה בהחלט.

למה לא הסכמתם שחברת מרמנט ישתתפו בדיון הזה?

אנחנו כמשרד, לא הספקים מייצגים אותנו.

כי התנגדתם שהם יהיו, ועשיתי תחקיר לסיור הזה, והבנתי שהם גורם מאוד מרכזי, הם בודקים והם גם - - -

הם גורם מרכזי מטעמנו, הם המבצע שלנו. אנחנו נותנים להם את ההנחיות, ולכן גם אנחנו כמשרד ממשלתי נותנים את התשובות לטוב ולרע. אם הם יעשו פשלה, זו לא פשלה שלהם, זו פשלה שלנו.

אבל מי יודע על זה? הציונים? המבדק? הבקרה?

אנחנו, מה זאת אומרת? אם ספק יודע והמשרד לא יודע? זו לא רק תעודת עניות, זה איום ונורא.

לא נתקלתי בכזאת התנגדות שישתתפו בדיון, אבל בסדר. אמרתי את זה גם לפרוטוקול.

אני אומר את זה לכם. כל פעם שמנסים להסתיר משהו, אז אתה שואל.

לא מסתירים כלום.

בסדר, זאת התחושה, כשמזמינים מישהו לדיון בוועדה ואומרים הוא לא יגיע, זה אוטומטית עלול לעלות.

אם יורשה לי אני רוצה להגיד משהו. הנושא של המחסור במורים, אנחנו עדים לו עכשיו עקב המלחמה והעלייה פי שלוש ופי ארבע שהגיעה יחסית לשנה שעברה, אבל המחסור הוא לא חדש. אני יכולה לומר שהמחסור במורים היה קיים גם בשנים קודמות, ואם המחסור קיים במחוז חיפה והצפון שאני ניהלתי אותו במשך כמה שנים, והיה מחסור חמור, אז על אחת כמה וכמה במחוז תל אביב והמרכז, ועכשיו כמו שאני אומרת ביתר שאת, בעקבות העלייה המאוד מאוד גדולה, אני יודעת שמשרד החינוך עשה מאמצים מאוד גדולים בלגייס מורים, והחזיר מורים.

פשוט זמננו קצר. הסיפור של האולפנים, אני כבר מכיר אותו, אני מכיר את הבעיה, ואני גם מכיר את האירוע מול אולפני משרד - - - מצד שני אנחנו נמצאים בתקופה, כל יום מגיעים מספרים של עולים, שלדעתי בפעם האחרונה שראו במשרד מספרים כאלה, זה היה לדעתי לפני 20 שנים. עכשיו, אם נמשיך בפרקטיקה הזאת של אני אפעיל עליהם את הלחץ עד שהם יעשו את ההסכם ועד שהם יגייסו, הפתרון למצב כרגע לא יגיע.

נכון, לא משם. לכן אני אומרת שאנחנו עושים את החשיבה במשרד, שהיא אחרת, שהיא שונה.

אתם צריכים לחשוב יותר מהר, זה המסר שאני מנסה להעביר לכם.

בשביל זה אנחנו לא סומכים רק על כוחות פנים, ולקחנו חברת אסטרטגיה, חברת לוטם.

יש פה כמה דברים שהם ברורים. אחד זה התשלום, וזה עלה גם בדיונים בוועדה. מגיעים עולים, משפחה, זוג, שני ילדים וסבא סבתא. איך הם ישלמו? הם לא יכולים לשלם. אז אם יש אולפן שנותן להם מקדמה, בסדר, זה נחמד.

רוב האולפנים הם כאלה.

בסדר ועדיין, זה כאילו המשרד לוקח אשראי על גופים אחרים. למה לא לתת, בסוף לעולה צריך להיות ואוצ'ר ביד שהוא יכול לנצל אותו. את הוואוצ'ר הזה הוא מביא לאולפן שזכה במכרז. האולפן יבוא אליכם ויתחשבן איתכם. אגב, אני חושב שגם יהיה לכם כמשרד יותר קל, יהיה לכם גם יותר קל לאכוף על אולפנים דברים שצריכים לאכוף על אולפני, שאתם פחות אוכפים היום. יש אולפנים בכל מיני רמות. אני אומר, בסופו של יום צריך - -

להיות פרקטיים.

הרי היום, ראינו את זה גם בוועדה, אם העולה לא מרוצה, הוא לא הולך לאולפן מה אתה רוצה אתה הלכת, צריך להיות איזושהי אחריות של המשרד על האירוע הזה. ואתם חייבים לעשות את זה מהר, הוועדה הייתה לעבוד בינואר, אנחנו כבר במרץ, בחודש הבא זה פסח, תיק תק נגמרת חצי שנה. צריך למהר, ואמרתי את זה גם לשר שלכם.

אנחנו כבר הנענו את התהליך.

אני יודע שאני קצת מלחיץ את המשרד אבל זה לא אירוע רגיל. משרד העלייה והקליטה היום לא פועל באירוע רגיל של לפני 7-8 שנים, לא כמו כשהייתי מנכ"ל, וגם אז הייתה עליה פתאום בעלייה.

ולמרות שהוא פועל באותו סטנדרט של כוח אדם, הוא פועל בפול תפוקה.

אבל קבלת ההחלטות צריכה להיות יותר מהירה.

סליחה, יש רק עוד המלצה אחת שאני יכול להמליץ מהצד של השטח. אנחנו חוגגים את כל החגים, גם סיגד גם פסח גם חנוכה, ובנוסף אנחנו סגרנו בשיתוף פעולה עם קק"ל ופתחנו חורשה אולפן - - - ואת כל התלמידים הבאנו בט"ו בשבט לפני שבועיים, 650 עולים חדשים וכל אחד נטעו עץ ועוד מעט הם יכולים לבוא לשם ולראות את העץ שלהם. כל אחד קיבל ואוצ'ר עם מספר למצוא. זה משהו שאני יכול להמליץ מהצד שלנו של השטח, שזה חייב להיות מתוך השעות לימודי ואוצ'ר שיש גם חגים, יש גם תרבות, סיורים, כי אנחנו עושים את זה אבל על חשבוננו. זו לא דרישה שלכם, זה אנחנו עושים עם שיתוף הפעולה של העירייה, עם יבגני, עם איריס.

העירייה רוצים להוסיף משהו?

כן, שני דברים. קודם כל רציתי לשאול אם אפשר יורי, למה אתם עושים רק שמונה תלמידים? למה לא לעשות 15 תלמידים? מה, זו בעיה? אם בכיתה רגילה בעירוני זה 25 תלמידים?

בגלל מספר השעות.

שוב פעם אני חוזר, למה לא להרחיב בכל האולפנים האלה? אפשר להכפיל פי שניים.

אנחנו עושים על זה חשיבה. בסך הכל, מה שמשמעותי זה זמן תלמיד מול מורה. עכשיו, באולפן ממשלתי יש 25 תלמידים עם 450 שעות. פה אנחנו נותנים 260-320 לתלמידים מתחילים, אז צריך שיהיה זמן ביטוי רב יותר לכל תלמיד. יחד עם זאת, בהחלט אפשר לבדוק גמישות וזה חלק מהבדיקות שאנחנו עורכים כעת.

אני רוצה להספיק לראות את האולפן.

עוד דבר חשוב, אנחנו גילינו בעיה בכל העיר אצלנו, חוסר מורים בבית הספר, הילדים צריכים לקבל שש שעות בשבוע של עולים חדשים.

זה של משרד החינוך, לא שלנו.

מה עשינו ביחד עם איריס, בזכותה? אנחנו פתחנו פה 10 כיתות מגיל חמש עד גיל 18, 400 ילדים.

פה באולפן הזה?

לא, בראשון לציון, גם פה, בכל מיני, גם בבית הספר. לקחנו מורים פעמיים בשבוע. יש לנו גם אולפן לילדים מגיל חמש עד גיל 18.

במסגרת הכספים של תמיכות של המשרד? מאיזה תקציב?

של העירייה.

מאיזה תקציב איריס?

קודם כל יש לנו את הכיתות של תלמידי משרד הקליטה שאנחנו עושים, אבל הכפלנו פי עשר את כמות הילדים ולכן אנחנו היינו צריכים לגייס גם תרומות.

התקציב גדל פי 10?

התקציב לא גדל פי 10. היו לנו תורמים פרטיים, הייתה לנו גם את פדרציית ניו יורק, גם הרשות הייתה צריכה להכפיל את התקציב שלה בדיוני תקציב, לא הייתה ברירה.

אנחנו שוחחנו איתם וביקשנו באמת.

עוד דבר אחרון שפתחנו איתם ביחד עוד שתי כיתות, מגיעים לפה בעל ואישה, האישה בלי תעודת זהות בתהליך, ה'5. אז פתחנו שתי כיתות, עכשיו חינם פה בעיר אצלנו, נותנים להם חינם אולפן. את זה גם עשינו בזכות של מנהל קהילה.

אלו לא הקליינטים שלנו לצערי עדיין, אבל בתקווה שהם יהיו.

הם לא פליטים.

- - -

לא, הם מחכים לסטטוס, הם מחכים למעמד.

אלו אנשים שבאיזשהו שלב יוציאו תעודה.

לא מדבר על דור רביעי. מגיע דור שני, מגיע עם האישה.

ילנה תגידי להם עכשיו עוד משהו.

יכול להיות שהם לא באו ביחד ואז היא באה קודם והוא בא, והם גם נשואים טריים, ואז משרד הפנים - - -

אז גם חשוב לציין שמי שלא עשה אולפן הוא לא יכול גם לקבל ואוצ'ר אחר כך להמשך הסבה מקצועית, וזה גם הם אחר כך ממתינים.

אגב, נושא שעלה לי. הם אומרים שהם לא יכולים לקבל ואוצ'ר, הם אומרים אני יודע עברית.

יש מבחן, זו אופציה לעשות מבחן.

אמרו שלא נותנים להם לעשות מבחן עד שהם לא מסיימים אולפן.

זה מתאים כי אנחנו בעצמנו בודקים, כל עולה שמעוניין אפילו סתם, בלי שום קשר שפונה אלינו אני רוצה להיבחן.

איך הוא פונה?

איך שהוא רוצה, דרך המחוז, אנחנו מכניסים אותו למועד הקרוב ביותר של הבחינה, ואם זה דחוף לו אננו עושים לו אפילו בחינה אישית.

את זה צריך לעדכן, אשדוד זה לא אצלך אנה?

לא, אשדוד זה מחוז דרום.

בסיור שאני עשיתי שם עם העיריה ובית העולה, זו התמונה שעלתה.

אני אעדכן.

בלה צירקין: הבניין שלנו הוא בקומת קרקע. בקומת קרקע יש שמונה דירות גן, ואולם לפעילות חברתית. באולם לפעילות החברתית מתקיימים אירועים רבים, קונצרטים, הרצאות, חגיגות חגי ישראל, חגים מסורתיים של דוברי רוסית, ומעל קומת הקרקע יש עוד שמונה קומות - - - בכל קומה 24 דירות. עכשיו, את כל הדיירים אנחנו מקבלים בהתניה של משרד הקליטה. מתוך 200 דירות יש לי רק דיירת אחת דוברת רומנית, כל השאר דוברי רוסית.

משרד הקליטה, הקרקע חומה בזמנו היה תקציב שלא נוצל כל התקציב, עוד המשיכו את זה או שזהו כבר לא עושים מכרזים?

- - -

חבר שלי, אלכסנדר לנדובר, 17 שנים בחודש הבא אנחנו חברים, באפריל. אז הוא יושב ראש של ועד הדיירים, ואני מאוד מאוד נתמכת בוועד הדיירים למרות שזה לא ארגון רשמי או פורמלי, ממש לא, ממש לא. והוא מדבר עברית.

זה לא ככה. כי העברית שלי רק לשוק, אני מצטער. אני תרגמתי על מה דיברת.

אז בבקשה, מי שרוצה לשאול, הוא בא לפה במקרה, פשוט הדלת פתוחה. אתם יכולים לשאול אותו כל שאלה.

לנו יש עוד זמן? אני לפי לו"ז, אני לא יודע מה הלו"ז בהמשך.

אולי תלכו לראות איך אנשים חיים?

קריאה: הם משלמים שכר דירה?

לחברה הכלכלית?

לחברה הכלכלית, כן.

והסיוע שהם מקבלים?

בבניין הזה הסיוע שהם מקבלים מגיע לחשבונות הפרטיים שלנם.

בבניין ההוא לא

בבניין ההוא לא. כל הסיוע מועבר ישירות לחברה הכלכלית על פי ה - - - שמחוברת לחוזה. זאת אומרת כל דייר שם יודע שהוא מעביר את הזכות לסיוע בשכר הדירה ישירות ל - - -

לחברה הכלכלית.

- - - ממקורות עצמאיים, והוא משלים ממקורות עצמאיים. בודד משלם 230 שקלים וזוג 300.

ופה?

פה לא ככה. פה הם מקבלים סיוע לשכר הדירה לחשבונות הפרטיים של הבנק, ובודד משלם כאן 930 וזוג 1,230.

כמה הם מקבלים בסיוע?

זה יוצא בשורה התחתונה אותו דבר.

פלוס מינוס 100-120 שקלים. אתם רוצים להיכנס לדירת קרקע? אלו חברי ועד הדיירים, ואנחנו רוצים לראות דירות, כן? לא רוצים לראות דירות?

הם מרוצים פה?

הבניין שלנו יפה מאוד, ולגור שם זה מצוין.

כמה שנים אתה גם פה כבר?

מיום ראשון.

וכולם ותיקים?

כולם ותיקים, 17 שנים. בבניין הזה היה משהו לא בסדר, אז אנחנו ביחד עם רייף תיקנו הכל ועכשיו כל הפרויקטים שיהיו דומים לבניין שלנו, יהיו בפרויקטים. זה בעזרת מיכאל רייף.

יש לכם פה פעילות תרבות? הופעות?

אני חושב שזה אחראי שר התרבות שלנו. בכל חודש יש לנו קונצרטים, וקונצרטים טובים, ובקונצרטים יש לנו שחקנים מאופרה וזה ברמה גבוהה.

חבר'ה, אתם רוצים לראות יש לנו פה את הלוח עם התמונות?

במקרה נופל על היום, מחלקת קליטה עושה קונצרט במופת הזה, היום הקונצרט. יש זמן ב-19:00 בדיוק היום.

זה הכל מהעולם שלנו, בלי יוצא מן הכלל. יש סולנים של אופרה ישראלית, ויש להקות מאוד נחשבות. בקיצור, שרת התרבות שלי לא מכניסה כל אחד ואחד, ממש לא.

בבניין שלנו יש סנוקר, זה מתנה ממיכאל רייף. יש בבניין שלנו ספרייה עם 4,500 ספרים. יש לנו בבניין חדר כושר שאנחנו סידרנו מכל מיני שכנים שגרו בבניין. יש לנו כל מה שצריך, ואני חושב שהממשלה - - - אם אתה רוצה לראות משהו או יש לך שאלות, בבקשה, או יש לך שאלות אם אני יכול אני יכול להסביר לך, או לא אז יש תרגומים.

השאלה שלי רק למשרד הקליטה, אבל אין פה מישהו מאגף דיור?

יש אותה, מרינה שוורץ. איפה מרינה?

התקציב של קרקע חומה שהיה, לא נוצל. אפשר להילחם על זה? אבל ראשון לציון רוצה, ולדעתי גם אשדוד רוצה אם יתנו לה.

אני חושבת שגם רחובות הייתה בדרך.

רחובות אבל אף פעם בסוף תמיד העירייה היה לה זה וזה.

אבל היה שם איזה משהו.

היו"ר עודד פורר: היינו גם במקבצים וגם באולפנים והיום אני מכיר את הפעילות פה בעיר יפה מאוד.

אנחנו רוצים עוד מקבץ תכניס לך את זה.

זה מה שביקשתי , משרד הקליטה אני חושב שיש לכם בקשה מראש העיר. האבסורד הוא שהיה תקציב על מכרזים על קרקע חומה. ולא כל הרשויות ניגשו. ראשון ניגשה וקיבלתם, ולא ניצלו את כל התקציב. התקציב לא נוצל ומשרד הקליטה צריך לפנות פה לאוצר ולהגיד תנו לנו לעשות עוד סיבוב. לא כל הרשויות, רחובות לא ייגשו, וחולון לא ייגשו אבל ראשון ייגשו? א שדוד ייגשו? אפשר לבנות עוד איזה 3-4 מקבצים.

למה לא ניגשות רשויות אחרות סתם לדעת? חשוב להבין זה אפילו פרויקט כלכלי.

יש ראשי רשויות שלא רוצים קשישים בעיר.

אנחנו גאים ושמחים לקבל את הקשישים.

אני אומר לך את האמת - - -

מה ההיגיון בזה? יושב ראש המנכ"לים מה ההיגיון בזה?

יש אנשים - - -

יש גם את העניין של צביון העיר, רוצים שתיראה עיר של צעירים, משפחות צעירות.

ברוך ה' קיבלנו עכשיו עשרות אלפים של צעירים במחיר למשתכן.

שתדע גם שהמקבץ זו הדרך הכי מכובדת והכי יפה לתת לאנשים להזדקן. חבר'ה פגשנו שם שגר שם 17 שנים.

אני עשיתי את המקבץ הראשון.

הם חיים כמו בני אדם, בדירה. אגב, למדינה זה עולה אותו דבר. המדינה לא השקיעה פה.

כן, דרך ביטוח לאומי.

כן, גם ככה משלמים להם את התקציב הזה. אבל הם חיים ביחד, ויש קהילה, ויש הופעות, ויש חדר כושר, ולעירייה כאן, גם כעירייה אני חושב שיותר קל לטפל כי ברגע שיש לך את זה במקבץ, אתה לא צריך לפזר את ההופעות.

- - -

רגע שאני אבין, יש דלתא כספית שנשארה באוצר והם יצאו?

האוצר לקח כנראה בחזרה את הכסף. כשאני הייתי מנכ"ל קליטה, עשינו את המכרז הזה, זה היה 2014, אחר כך עשו עוד סיבוב אחר כך.

- - -

אבל אתה לא מכיר אותנו. אז אם אפשר להציג את עצמנו? משרד העלייה והקליטה אני מנהלת מחוז תל אביב והמרכז, נעים מאוד דלי אלי.

אנה ליטרובניק, מנהלת מרחב.

אני אורלי נעים מנהלת תחום אולפנים וחינוך במשרד הראשי.

דוקטור שרי פייר סגנית מנהל חטיבת רשויות ארגונים וקהילה במשרד העלייה והקליטה.

ואני מנהלת תחום דיור במחוז תל אביב, מרינה שוורץ.

ביניה גל דובר הוועדה.

מרק היועץ של חברי הכנסת.

שלומית אבינח מנהלת הוועדה. המקליט רושם הפרוטוקול.

כן, יאללה איריס.

אז הכנו בעצם איזושהי מצגת שאתם כבר ראיתם חלק מהפעילות, אבל כמובן על קצה המזלג יש לנו אתגר גדול, השנה שילשנו את כמות העולים ובנוסף לזה כמובן תושבים חוזרים וכמובן הפליטים.

כמה קיבלתם?

בנתונים שלנו 3,000 משרד הקליטה ידייק.

קצת פחות, 2,927.

בדרך כלל קולטת 1,000 עולים בשנה, אנחנו כרגע על 3,000 בנוסף לזה תושבים חוזרים ופליטים שעוד לא נכנסים לנתון הזה.

איך זה ביחס לערים אחרות סתם מסקרן אותי לדעת?

ראשון לציון בעשירייה הראשונה.

ואגב תמיד הייתם, גם כשלא היה הרבה.

בשנה שעברה זה היה 349 סה"כ, השנה 2,927.

אבל גם בשנה שעברה הייתה שנת קורונה.

אני הולך על המספרים שלנו 3,000. אבל אתה יודע זה כמו שחייג אליי שר האוצר דאז ליברמן ושאל אם יש לי קרקעות לאתר לבנות את זה, אנחנו כמובן ישר התייצבנו - - - נתתי לו שלושה או חמישה מבנים - - - מאוד בסוף זה לא יצא לפועל. כל הזמן אני אומר אם לא נדע מאיפה הגענו אבוי לנו, שזו כמדיניות שלנו היום של ההנהלה, היא מאוד גבוהה כן לסייע, כן לתת, כן להוביל את נושא הקליטה עם כל הקושי של זה, ויש בזה קושי עצום. כן איריס, לא נפריע לך.

אז בעצם אנחנו כמובן עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הקליטה. מחלקת הקליטה עכשיו במיוחד, קודם כל רואה את עצמה כמי שאחראית על מיצוי הזכויות של העולים שמגיעים וכמובן אנחנו מלווים אותם עד לקליטה מיטבית בעיר וממשיכים ללוות. כבר לפני, כל מה שקשור לדירות קלט, יש לנו עכשיו דירה שניה כי הבנו שדירה אחת לא מספיקה, אז יש לנו דירה שניה שאנחנו סוגרים איתה חוזה. כל מה שקשור לאולפנים ותגבור שפתי אנחנו יודעים שזה, גם לילדים, זה משהו שהוא must ולכן באמת הכפלנו את כמות המסגרות.

יש לנו עשר מסגרות היום שפועלות בעיר שמשלימות את המסגרות של מנהל החינוך, שירותי ייעוץ, ייעוץ משפטי, חינוכי, ליווי ההורים, מסגרות משלימות גם חברתיות זה מאוד מאוד חשוב גם לחוסן המנטלי שלהם שאנחנו משקיעים בזה גם המון, פעילות חברתית כמובן לכל הגילאים עם הדגש של שילוב בחברה הישראלית, הכל תמיד עם הערכים של יהודים ושילוב בחברה הישראלית. קבוצות העצמת נשים עולות, יש לנו מועדון נשים עולות, המון נשים עלו לארץ כאימהות, יש כאלו שעלו גם רק עם תיק גב עם הילד שלהם, יש לנו גם פעילות שמשלבות את העולות הוותיקות עם העולות החדשות, וכמובן גם מגוון גדול מאוד של פרויקטים גם בשיתוף משרד הקליטה שעוזר לעולים.

חשוב לציין שהוספנו עוד שלושה עובדים עולים חדשים באישור של ראש העיר, בנוסף שיש לנו עוד שלושה דרך חברה עירונית, שעוזרים.

נוספים דרך החברה העירונית מעבר למה שמשרד הקליטה עוזר לנו כי היינו חייבים לעמוד בעומס הזה.

משרד הקליטה אתם הגדלתם את מספר הפרויקטורים?

כן. אנחנו הגדלנו את מספר הפרויקטורים למרות אילוצי התקציב.

בשנת 2022?

בשנת 2022 בוודאי שהגדלנו, הוספנו עוד 40 - - -

ויש תוספת לתקציב 2023?

לתקציב 2023 יש עוד תוספת, אנחנו הגשנו עכשיו בוועדת חריגים. אבל בעיקרון אנחנו נותנים גם פרויקטורים לעידוד העלייה לערים מאוימות לפי נספח ג'.

מה זה ערים מאוימות?

ערים מאוימות אלו בעיקר ערים ביהודה ושומרון שיש עליהם איום ברמה ביטחונית לפי הגדרת משרד הפנים, וגם לערים מעורבות.

ועיר שקולטת לא מגיע לה עוד?

כן, בהחלט, אנחנו נתנו, אז גם זה.

מה שהגיע אלינו בסוף לא מספיק לנו. אתן יודעות את זה.

- - -

יש לכם שלוש משרות.

שניים וחצי.

שניים וחצי. ואוקראינה. עוד שניים שלא איישתם אותם אני מבינה?

לא ארונן, איישנו.

לא, חצי משרה של דובר אנגלית גם לא.

אבל אוקראינה כן.

בנוסף לזה הוספנו עוד שלושה לפי הצורך.

זה מבחן התמיכה עם התקציב הגדול ביותר.

הכי מורכב.

גם הכי מורכב, גם הכי מסייע לאמונתנו, ולכן גם הכי רב מבחינה תקציבית, אנחנו מדברים על למעלה מ-25 מיליון שקלים.

אבל השניים של אוקראינה בעצם מבחינתכם ממשיכים?

בוודאי, אנחנו הכנסנו את אוקראינה.

עדיין אין אישור, עוד לא העברנו ל-2023. אבל בתוכנית התקציבית שאתם העברתם, הרי אישרתם תקציב בממשלה, התקציב שאישרתם בממשלה - - -

לא אושר. לכן אנחנו הגשנו לפני שבוע בקשה לוועדת חריגים, כי מאוד חשוב לנו כוח אדם, גם לשמור על הרצף התעסוקתי.

אני לא מבין, אמרתם שיש תקן שלא הוגש על ידינו?

לא אויש.

חצי תקן דובר אנגלית.

- - -

זה חוץ מהשלושה תקנים? ומה הבעיה לאייש דובר אנגלית?

עכשיו היו שניים שהסירו מועמדות כי השכר מאוד נמוך.

אבל אי אפשר לשנות את זה לדוברי רוסית כמו שאני עשיתי בזמנו?

כן אבל יש כאן עדיין אחוז מסוים של דוברי אנגלית-צרפתית. אז צריכים לתת להם מענה לפי נוסחה.

זה לא אחד במקום השני, צריך גם וגם.

אנחנו מחפשים עכשיו, לצערנו בשבוע שעבר זה ירד מאחד.

טוב תדברי איתי אחרי הפגישה הזאת, נראה מה. אולי השכר הוא שכר מינימום וצריך לשווק אותו טיפה.

השכר, אני רק רוצה לומר, שהשכר שמשרד העלייה והקליטה נותן במבחן הזה הגדיר כשכר למשרה מלאה הוא 150,000 שקלים.

זה עלות שכר?

זה עלות שכר.

עלות שכר, תורידי 33% ותורידי מהברוטו את הנטו. 150,000 זה שכר מאוד נמוך, עלות שכר. תעשי חשבון פשוט. 150 זה יורד ל-100. 100 את מחלקת ל-2 זה 50. 50 זה ברוטו. 50 זה שכר מינימום.

כי זה חצי משרה. לנו מגיע חצי משרה באנגלית.

בממשלה אתם נותנים שכר גבוה יותר.

פה אנחנו רואים נתונים של מנהל החינוך שהעיר קלטה השנה יותר מ-661 תלמידים. וגם בקיץ ראינו את הצורך לפתוח עוד כיתות נוספות, אז פתחנו 10 כיתות שהעולים, פליטים, בזמן המלחמה קיבלו לא רק לימודי עברית, אלא גם חוויות, גם טיפול פסיכולוגי כי הילדים הגיעו במצב.

אני זוכר שהיינו בסיור בתחילת הקיץ בקייטנות שלהם . הם היו בהלם קרב הילדים.

כן וגם הרבה עולים פנו ואמרו שלא הספיקו להם הרבה שעות עברית, אז אנחנו ראינו את הצורך להגדיל את הפעילות. אלו התמונות של דירות קלט שלנו שהיא בתפוסה מלאה עד לא יודעת איזה חודש אין לנו מקום כרגע.

רגע, דירות קלט המשרד מממן, נכון?

לא, עירייה.

אין השתתפות שלהם?

לא.

וגם לגבי ההרצאה, ראינו את הצורך, הפרויקטורים שלנו עבדו ללא הפסקה, ועולים פנו גם טרום עליה במצב לחץ, אז ראינו שאנחנו כבר לא עומדים בכל הטירוף הזה אז החלטנו לשנות את אופן קבלת העולים והתחלנו לעשות בכל שבוע הרצאה שבעצם המצגת הזאת עם כל הלינקים פעילים בשפה הרוסית. אם צריך איזשהו הסבר על ביטוח לאומי אז זה ישר מעביר אותם לשירות שהם צריכים My visit, גם מתורגם הכל לרוסית וכל עולה בסוף ההרצאה כל עולה מקבל מצגת מאוד נוחה בשימוש, זה הצעדים הראשונים, והיא עוזרת להם בתהליכים. גם על זה אולפן התרגום השפתי שלנו מגיל 5-17 כרגע יש לנו 16 כיתות.

אנחנו מתחילים הכנה לכיתה א' במסגרת הגיל הרך.
- - -

כן, באגף הקליטה שלנו וגם באולפן - - - איפה שהיינו, יש לנו גם שם שמונה כיתות נכון לעכשיו. חוץ מהלימודים אנחנו לומדים גם תרבות, ציון חגים, פעילות מאוד מאוד ענפה. וגם פרויקטים נוספים זה קידום תעסוקתי, פרויקטים תרבותיים, פעילות הורים עולים, לימודי עברית לעולים.

במסגרת כספי התמיכות של המשרד גם, כמובן.

ארבע כיתות כן, וכל 12 הכיתות הנוספות - - -

כמה כסף מקבלת עיריית ראשון לציון ממשרד הקליטה בסך הכל?

סך הכל 400. מה, בסך הכל?

קרוב למיליון שקלים.

עם המשכורות.

עם המשכורות של הפרויקטורים.

גם יש הרבה תמיכות שהם רק משכורת.

גיל הזהב, גם מגיעים הרבה פנסיונרים שהם צריכים גם תמיכה, ויש לנו את בית העולה שאנחנו עושים מלא פעילויות להם וגם תוכנית הכרת הארץ ביחד עם משרד העלייה והקליטה. ואלו בעצם תמונות מהפרויקטים שלנו, הכרת הארץ שזה גם מאוד חשוב. שעכשיו אם פעם היה מספיק אוטובוס אחד, עכשיו כשיש לנו פעילות אז נרשמים מעל ל-200 , אז כל הפעילות מאוד מלאה.

פי שלוש.

זה קידום תעסוקתי שגם כמו שאמרתי, הגיעו הרבה אנשי מקצוע שאנחנו חייבים לחשוב מבחינת תעסוקה מה אנחנו עושים עם זה

בגל האחרון אוקראינה-רוסיה, כמה מועסקים? יש לכם נתון?

הם כרגע ממתינים לאולפן.

אחת הבעיות הקשות, סליחה שאני קוטע אותך אדוני היו"ר, זו המתנה של עולים לאולפן. עכשיו הם מגיעים לפה, הם לא יודעים מילה אחת בעברית וצריכים לחכות חצי שנה, שמונה חודשים, שנה, לאולפן. אז איך אתה רוצה שהם ייכנסו לעבודה?

זה גם תלוי באיזה מקצועות. אם לדוגמה מהנדסים, ישר נכנסים לתחום, מהנדסים, או אנשי הייטק הם יכולים.

בסוף יגיעו רק נשים, בוא נקרא לילד בשמו, ברגע שהגברים שלהם נשארו במלחמה.

השאלה אם יש לך נתון כזה.

30% מהעלייה אלו אנשי הייטק, וגם מהנדסים. הם כמעט כולם, ב-30% כמעט עובדים. אבל זה רק מהנדסים.

30% מתוך 100 זה יפה.

זה אומר שמגיע רופאה ובודקת את האפשרות להיות סייעת, אמנם חסרות לנו סייעות, אבל אני מרגישה שזה כמו בעלייה של שנות ה-90.

נכון אבל זה קרה בכל גל עלייה.

נכון, אבל אנחנו לא רוצים לחזור למה שהיה.

אתם צריכים להבין את המספרים שפה לדעתי הממשלה לא פוגעת מבחינת דחיפות הנושא. כי שנה להמתין ללימודי עברית אי אפשר. ומה שאולי לפני 20 שנים, רופא שהגיע מברית המועצות שהתפרקה והגיע לכאן, הוא עבר מעולם אחד לעולם אחר. חבר'ה שבאו משם יש להם אלטרנטיבות, באירופה מחכים להם בזרועות פתוחות, בעיקר אם אני מדבר על רופאים במקצועות רפואה. סתם שתבינו, הגיעו 1,000 רופאים ב-2022 למדינת ישראל, 1,000 רופאים הגיעו למדינת ישראל ואף אחד מהם לא בהשמה כי הוא לא יכול. עכשיו תבינו, 1,000 רופאים הגיעו ב-2022, בארבע השנים שקדמו ביחד, הגיעו 1,000 רופאים, אלו המספרים.

איך אתה מסביר את זה?

הם ברחו.

הבעלים נשארו שם כמו שאמרת.

2,800 מהנדסים הגיעו ב - - -

הנה השוואה פה בראשון, 1,876 נפש מרוסיה הגיעו, 748 מאוקראינה.

בסדר, ביחס לאוקראינה קצת יותר קטנה מרוסיה.

לא, כי יש להם אופציות להגיע למדינות אחרות מאוקראינה.

- - -

אבל אני חייבת להגיד גם ש-40% מאלה שהגיעו נמצאים על הקו, הם הולכים, הם חוזרים, רבים מהם עובדים שם ורבים מהם גם נוסעים כדי לסיים את כל תהליך מכירת הרכוש. רוסים וגם אוקראינים אנחנו מזהים שהרבה מהם נמצאים על הקו.

כי הם היו צריכים לעזוב.

הכל בסדר אבל זה גם מטרפד את התהליך. הם נסעו, האולפן התחיל, והם עוד לא חזרו.

מי שחיכה לאולפן חיכה שנה?

הם עדיין מחכים.

עדיין מחכה? זה לא תקין.

אז המשרד הקים את האולפנים הפרטיים כחלופה לאולפנים עירוניים ושם לא מחכים שנה. באולפנים פרטיים לא מחכים שנה.

זאת אומרת בסך הכל אם אני מחכה, יש אלטרנטיבה מיידית?

נכון.

אבל צריך לשלם עליה הרבה כסף מראש.

בגדול אנחנו יכולים להגיד שהאוכלוסייה שהגיעה לראשון לציון מבחינת ההשכלה שלה היא כן אוכלוסייה משכילה. אנחנו מפחדים שיהיו יותר משפחות רווחה, כי בסוף אם רופאה תעבוד בתור סייעת או מהנדסים יעבדו בתור מנקים אז בסוף כן יהיו פה משפחות רווחה.

אני אגיד לכם, הם לא יעבדו, הם ילכו. יש אלטרנטיבות. צריך להבין. אנחנו לא חיים בעולם סגור. אין שום בעיה, אתה קם, אתה עוזב, המקצועות האלה הם מקצועות נדרשים, מקצועות ההנדסה, מקצועות הרפואה אלו מקצועות נדרשים.

לאנשים מרוסיה אין אלטרנטיבה חוץ ממדינת ישראל.

גרמניה.

לא, לא מקבלים.

עם הדרכון שלנו יש אלטרנטיבות, יקבלו אותם בלי בעיה.

זה שהם עשו לנו עליה ואם הוא רופא, תאמיני לי, מוצאים את הפתרונות.

השאלה אם הוא מגיע ושרד, הוא לא צריך לעבור אולפן? הוא צריך לעבור אולפן. הוא לא צריך לעבור מבחני השמה? הוא צריך לעבור מבחני השמה.

אני לא יודע בספרד, אני יודע שבגרמניה נותנים הרבה מאוד הטבות למי שמגיע, בטח אם הוא מגיע עם המקצועות האלה. בקנדה נותנים למקצועות האלה עדיפות.

עכשיו, אני לא אומר, יש למדינת ישראל כלים טובים, רק מה שאתם צריכים להבין, במדינת ישראל ב-20 השנים האחרונות היו רגילים לעבוד ב-capacity מסוים של 20,000 עולים בשנה, בשנה האחרונה הגיעו 73,000 בשנה הבאה יגיעו בערך אותו מספר, כנראה. אחר כך אני מעריך שחלון ההזדמנויות הזה ייסגר, ופה רוב העול לצערי, נופל על הרשויות המקומיות בלי יותר מידי סיוע של המדינה. עכשיו, כשהן רשויות חזקות כמו ראשון, כמו אשדוד, כמו רשויות אחרות, הן נותנות מעבר. אתם פה, ואת זה אני אומר לראש העיר, נותנים מעבר, וכל הכבוד.

כן אבל זה לא פייר, כי אנחנו רשות שיכולה להרשות.

ולכן אני אומר שהשלטון המקומי צריך לראות איך הוא פועל בעניין הזה קצת מול הממשלה. הממשלה צריכה לעבוד אחרת. תסלחו לי החברים במשרד הקליטה שאני מכיר אותו טוב, הפרדיגמות שעובדים איתם, שהן אותן פרדיגמות של לפני עשר שנים בחלק מהמקרים, תקנות התמיכה, זה הכל כל כך מסורבל, אתה עד שתראה את הכסף מתקנות התמיכה.

עוד 1,000 שנה.

ובסוף על מה אנחנו מדברים? על סכום של מיליון שקלים לרשות מקומית בסדר גודל הזה שקולטת 3,000 עולים. אני בלי לבדוק, מעריך שזה לא מהווה 30% מהתקציב שלך למחלקת ה - - - .

חשוב לציין גם שאפילו לפני גל העלייה, הילדים שהגיעו לחינוך המיוחד וחיכו בתור לפסיכיאטר דוברי שפה רוסית חצי שנה, שלושה חודשים, גם לפסיכולוג, ועכשיו הגיעו גם בגל הזה הרבה רופאים שהם גם בעלי ידע, שהם גם פסיכולוגים וגם פסיכיאטרים, שזו הזדמנות להעסיק אותם

הם לא יכולים לעסוק את זה. לא משנה, עזבו, אלו בעיות באמת מורכבות. אבל הפתרון הוא, אחד, שמבחינת משרד הקליטה צריך לייצר תקציבים כמה שיותר גמישים, שניתנים לרשויות כדי לפעול באופן גמיש יותר. כי הרי כל ה-3,000 האלה כשהם ייכנסו לבעיות של רווחה, כשהם ייכנסו לבעיות של אלימות, כשהם ייכנסו לבעיות בבתי ספר, בסוף זה יגיע לפתח של העירייה פה, זה לא יגיע לפתח של משרד הקליטה. ופה צריך לחשוב מחוץ לקופסה.

קודם כל יש תקציב במשרד, אפשר לעשות הסטות של תקציב ולבוא לתת אותו בהכרח בתמיכות. יש מנגנון של קולות קוראים, משרד הקליטה לא כל כך עובד איתו. אנחנו במשרד נגב גליל עבדנו איתו המון. עושים קול קורא לרשויות מקומיות, מעבירים את הכסף הרבה יותר מהר, התהליך הבירוקרטי הוא הרבה יותר קצר. על פרויקטים, אגב, בעיקר לילדים, אני מאוד מאוד מוטרד ממה שיקרה פה לילדים.

לילדים, אנחנו, מעבר לזה שהגדלנו את פלא ושילשנו את יעל, אני רק רוצה לומר שאנחנו מקיימים בסוף החודש הזה סיעור מוחות עם נציגי רשויות מקומיות בדיוק בשביל העניין הזה, לחשוב מחוץ לקופסה, לשמוע מהשטח את הדברים, ולראות איך אנחנו יכולים לשנות?

הדבר האחרון שאני רוצה כן לבקש ממכם פה בעירייה וגם להציע את העזרה, אני הבנתי שעשו את זה באולפן שביקרנו בו וזה בשיתוף פעולה עם קק"ל לגבי נושא של ציונות ומסורת יהודית. תראו, בטווחי זמן כאלה צריך לעבוד מי שיכול לעבוד גמיש ומהר. ממשלה לא עובדת גמיש ומהר בטח לא כרגע שאין לה תקציב, ואף אחד לא יודע, אני לא צריך להסביר על המצב הפוליטי מעבר לזה.

קק"ל גוף יותר גמיש, אתם כרשות מקומית גוף יותר גמיש ופעיל. ככל שאפשר לחבר במובנים האלה גם אם זה עוד טיולים, עוד סיורים, הרי בסוף אתה לוקח אוטובוס כזה של ילדים ומוציא אותו לטיול, וגם את ההורים, ומוציא אותם לסיור עם מדריך דובר רוסית, יודעים לעשות את זה, ואתם גם עושים. ככל שתרצו סיוע מול קק"ל במובנים האלה, וזה כן אני לפחות יכול לדחוף ואולי להביא עוד קצת תקציב משם, זה בטח בשלב הראשון.

מעבר לזה, אני באמת חושב שבראשון עושים עבודה נהדרת, ואני יודע שפה אתם יכולים עכשיו להפגין לממשלה ולכנסת איך עושים אחדות. הבנתי שיש פה רוחות של אחדות.

איפה אתה מרגיש את הרוחות? תסגרו את החלון שלא יעוף לי בטעות.

יש לנו פה עוד כמה שקפים. גם בעיר פועל מוקד הקליטה ליוצאי אתיופיה גם בשיתוף משרד הקליטה, אז אספנו כמה שקפים.

אין כבר את המוקדים נכון?

יש פרויקטורים.

עובדי משרד החינוך, המוקדים זה עבור משרד החינוך.

אצלנו מתוך אגף הנוער והצעירים אצלנו במנהל קהילה, אבל קוראים למוקד בשמו הקודם.

אנחנו כן נתנו עוד פרויקטורים לטובת יוצאי אתיופיה.

נכון, יש לנו אחד, היו לנו שניים עכשיו יש לנו אחד שהוא גם מלווה עולים יוצאי אתיופיה. שוש את רוצה לספר? תציגי את עצמך.

שוש אבטליון, אני סגנית ראש מנהל החינוך ואני אחראית בעצם על רצף הגילאים של ההורים בעיר. אנחנו עובדים עם משרד החינוך, עם חגית בן זוהר, בשיתוף פעולה עם אגף הקליטה וגורמים נוספים בעיר.

התוכנית, מבחינת העולים החדשים, יש לנו מיפוי מאוד מדויק לגבי העולים. יש לנו אגף למדידה והערכה שבעצם אנחנו כל הזמן ממפים את העולים ומוודאים את הכמויות והמספרים והמקורות מאיפה מגיע, וריכוז בתי הספר שיש בהם עולים. יש לנו שתי שכונות שבאמת מרכזות את יוצאי אתיופיה.

לגבי חבר העמים הם מפוזרים, וגם בחבר העמים יש לנו מוקדים מסוימים שאנחנו נותנים את הדגש עליהם ביחד עם משרד החינוך.

לגבי העלייה, אני אדבר באופן כללי כי יש את תוכנת הדרך החדשה, שבעצם מתכללת את כל נושא יוצאי אתיופיה, ואני מתכללת את הדרך החדשה בעיר. גם כאן, אנחנו עושים איגום משאבים שבאמת כל ילד יקבל את המענה. אנחנו גם פיתנו תוכנית חדשה חדשה בעיר שלנו לפני שנה, של מצוינות לילדי אתיופיה, הכוונה היא שאנחנו נראה את הילדים האלה בכיתות מחוננים ומצטיינים. אנחנו הצבנו לנו את זה כיעד, אנחנו ממש לקחנו את זה על עצמנו, וביחד עם איגום משאבים עירוני, הדרך החדשה, אנחנו ממש ממפים את הילדים שמאותרים כבעלי פוטנציאל או מאותרים כמחוננים ולא מגיעים למרכז, מלווים אותם ברמה האישית.

יש לנו הרבה תוכניות ברמה עירונית שנותנים מענה, אבל הן לא תוכניות צבועות, אלא אנחנו באמת משתדלים שיהיה שילוב של ילדים רגילים איתם. פה זה מעט מעט מהתוכניות שקיימות. גולת הכותרת שלנו היא באמת מרכזי הצלחה עירוניים שיש לנו, שנמצאים ב-23 בתי ספר, בעלייה האחרונה באמת נעזרנו בהם לשילוב הילדים שהגיעו מאוקראינה שבאמת נכנסו, כדי שזה יהיה המשך יום לימודים וגם מענה בתוך בית הספר.

יש לנו מרכזי למידה, שקיימים בשגרה גם לילדים הרגילים וליוצאי אתיופיה, אבל בעלייה האחרונה פתחנו שני מרכזים ייעודיים לתלמידי היסודי בבית ספר אשכולות ובבית ספר חביב, שבאמת הכנסנו שם כדי שיהיה גם המשך יום לימודים, וגם מורה לעברית. יש לנו תגבור שפתי בגני הילדים, זה משהו באמת שאנחנו עבדנו עליו מתוך ראייה, אנחנו גילינו שיש לנו גנים שהילדים מגיעים לגן והם לא יודעים לדבר עברית כי הם נמצאים בגנים שהם דוברי רוסית, ואז הילד מגיע והוא לא מכיר את השפה הדבורה. ולכן אנחנו בגנים עושים מיפוי ובגנים האלה אנחנו מתגברים אותם בתגבור שפתי.

כמה אנחנו מתגברים on top מה שאנחנו מקבלים?

אנחנו לא מקבלים.

לא מקבלים בכלל. כמה כאלה יש לנו? תקשיב. זה game changer לילדים האלו, אתה מבין את העניין? הגננות, בוא עזוב את הוועדה, בוא איתי לגננות שיש להן את הילדים האלו, מה הם אומרות לך על אותה בחורה שמסייעת שפתית בגן, ואז תבין עזוב ועדה זה יפה, מה בשטח? הגננת אומרת שמצילים לנו את הגן, מצילים את הגן. עכשיו אנחנו משקיעים בזה, וקשה לאתר אותם, אפילו לא יודע כמה זה קשה, מנהל החינוך עושה את זה בצורה מצוינת, אבל זה באמת משהו שכדאי ללמוד איך ליישם אותו, זה באמת משנה לילדים האלה את היום-יום. גם לגננת במיוחד.

לגנים פרטיים?

לגנים עירוניים.

לא, לראשון יש למעלה מ-400 גנים. ראשון עיר צעירה, אנחנו עיר מאוד צעירה יש מקום ל-450 גני עירייה, שבגנים האלה משולבים אתיופים ורוסים וכולם, ובסוף הילד יושב בגן ולא מבין מה קורה סביבו. ומגיעה אותה אחת שפתאום מדברת עם הגננת ומסבירה לגננת בכלל מה הוא רוצה? הגננת לא יודעת רוסית או אמהרית או לא משנה מה. תביני את המשמעות לילד שמגיעה לו מישהי כזאת שעוזרת לו, ועל אחת כמה וכמה מה זה עושה לאותה גננת שיש לה את העזרה הזאת.

זה בין שגננת רוצה לקלוט, לבין גננות שלא רוצות לקלוט. שתבין, יש גננות שאומרות אל תביאו לנו, אני לא רוצה להגיד את זה בקול, הן אומרות אל תביאו אני לא יודעת איך להתמודד איתו. יושב ילד לא מבין מילה, יושב כמו מסכן בגן, הילדים לא משחקים, בתקווה שאולי יש מישהו שכן מדבר ויש כאלה שכבר ותיקים שכבר לא רוצים לדבר. דרך אגב זה מודל מאוד מוצלח שלנו, הדבר הזה.

יפה מאוד.

המחשב לכל ילד מוענק גם לילדים עולים?

לא לא, אני רק אדבר באופן כללי על זה שאנחנו עיר קולטת עלייה, מאותגרים עם אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, ממש אתגר לא פשוט שאנחנו מנסים לפצח אותו וללמוד ולא מתייאשים כדי באמת לנסות לפצח את זה. והעלייה הגדולה האחרונה מחבר העמים, שזה קרוב ל-600 תלמידים נוספים במערכת החינוך, שזה מאתגר. אנחנו עובדים בשיתופי פעולה עם משרד החינוך, אבל מי שנמצא פה יודע.

שלום, נעים מאוד זיווה לסר מנהלת המוקד.

היו"ר ממהר קצת אז לקצר.

אז אני אתחיל מהבקשות, משרד העלייה והקליטה שעד לפני הקורונה כמה שנים, הממונות כמו שמכירות אותי נמצאות פה, הכשרות מקצועיות משרד העלייה והקליטה מימן, ואנחנו לא מקבלים מימון, כרגע העירייה מחזיקה את זה וזה עקב אכילס של האוכלוסייה, בנוסף להעצמת השפה העברית שגם העירייה מחזיקה.

תסבירי לו במילה אחת.

נדרש תקציב.

תסבירי מה הפעילות הזאת.

אנחנו מבקשים תקציב להכשרות מקצועיות כיוון שהפער התרבותי וההשכלתי מאוד גבוה, ואנחנו מבקשים את המשך המימון של משרד העלייה והקליטה. אתם יכולים לראות גם בתמיכות של 2022.

למה אתם לא מקבלים את זה גם מהדרך החדשה בעצם?

מה שאנחנו מקבלים מהדרך החדשה זה לא את הקורסים עצמם. כל עיר מקבלת סכום קטן.

נעשה את זה באופן פשוט. תוכלו להעביר לי משהו בכתב?

תעבירו את הבקשה, כי אנחנו לא מכירים את זה בכלל.

את הבקשה עצמה. מה שביקשת כרגע, בכתב, בצורה מסודרת.

ואת הנושא של השלמת 12 שנות לימוד. העירייה מחזיקה וזה מאוד מכביד.

אני יודעת שיש כל פעם תוכנית תל"ל יושבת בהתאם לבקשות שהיא מגישה.

את מי שמממן את הנושא של השלמת השכלה. העירייה פעם ראשונה זה כבר שנה שלישית - - -

זיווה, תעבירי לנו את זה כתוב, כולל סכומים.

בשמחה. אז אלו התוכניות שאנחנו מפעילים למענם בכל העיר, בקירוב יש לנו כ-10,000. אנחנו מנסים לסייע גם בגיל הרך עם כל המערכות, השולחנות העגולים, שילוב בפעילויות הקיימות.

לנוער, אנחנו שייכים מבחינת החלטת ממשלה, כמו שאתה יודע, למנהל קהילה אגף נוער וצעירים. אבל כל הפעילות נעשית עם כל האגפים כולל אגף הקליטה, ואנחנו מאוד מודים לכם על מה שאתם מסייעים.

תודה רבה. עוד מישהו מהעירייה?

שוב אני לא אחזור על מה שכבר אמרתי, עיריית ראשון היא דוגמה בהרבה מאוד מובנים לאיך קולטים עלייה. כשיש לשלטון המקומי את היכולת האמיתית לעשות את מה שלממשלה יהיה לה קשה מבחינת הגמישות, אבל משרדי הממשלה צריכים להבין בין אם זה משרד הקליטה, ובין אם זה אחרים, הם חייבים לתקצב את זה. אי אפשר לצפות שיקלטו כאן פי שלוש עם אותם משאבים. זה לא יקרה. גם צריך להבין שזה אירוע זמני, ככל שישקיעו נכון בשנתיים האלה, זה לא יעלה הרבה כסף אחר כך. רק צריך תקציבים, אבל לא בתקציב מדינה בכלל.

אז תודה רבה לכם שבאתם, כמו שאמרתי ראשון מחבקת. תמשיך לחבק את נושא הקליטה, אנחנו מאמינים בזה. באמת יש צוות בעירייה מסור, מקצועי, יש מנהלת חדשה. כמה זמן את מנהלת כבר?

מיולי.

אני שומע שכולם מרוצים, אני שומע מהרחוב שמרוצים. אז תודה רבה לכם שבאתם לעשות את הוועדה אצלנו בעיר, אנחנו מלטפים ואוהבים ושיהיה בהצלחה לכולנו.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:20.