פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
ועדת הפנים והגנת הסביבה
20/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 31
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ז באדר התשפ"ג (20 במרץ 2023), שעה 12:45

סקירת השר לבינוי ושיכון על פעילות משרדו

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
זאב אלקין
יוסף עטאונה

יסמין פרידמן
אלון שוסטר

השר לבינוי ושיכון יצחק גולדקנופף
יהודה מורגנשטרן - מנכ"ל המשרד לבינוי ושיכון

אפרת פרוקציה - יועצת משפטית, המשרד לבינוי ושיכון

יעקב קוינט - מנהל הרשות, רשות מקרקעי ישראל

אלעזר במברגר - מנכ"ל הרשות הממשלתית

יפתח עשהאל - רפרנט שיכון באג"ת, משרד האוצר

יובל דרייר שילה - מנהל תחום תכנון מפורט, מינהל התכנון

עפרה כרמון אבן - מנהלת תחום בכיר - היבטים חברתיים בתכנון ובנייה, מי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אבנר בררק - מנהל אגף תכנון מערכתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אפי צמח - ד"ר משפטן, משרד המשפטים

עינת גנון - סמנכ"לית, הרשות להתחדשות עירונית

אלמגור נדלר - מנהל אגף תכנון, הרשות להתחדשות עירונית

יוסי הירש - מנהל אגף הביקורת לשיכון במשרד מבקר המדינה לשעבר

יגאל סלוביק - תא"ל במיל' מנכ"ל התאחדות הקבלנים ובוני הארץ

ניצן פלדמן - סמנכ"ל ומנהלת אגף יזמות ובניה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

דוד נזר סונינו - יו"ר, פורום להתחדשות עירונית

אילנית אייש - חברה, הפורום להתחדשות עירונית

דודו חמוט - הפורום להתחדשות עירונית

שירה כהן - פעילה מארגון "מגמה ירוקה"

אופיר אתגר - הפורום להתחדשות עירונית

שימי אדזיאשוילי - חבר הנהלה, התאחדות יועצי המשכנתאות

יהודה כהן - התאחדות קבלני מערכות כיבוי אש

לירון אדלר

לאה קריכלי

רעות חביב, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



סקירת השר לבינוי ושיכון על פעילות משרדו

אני פותח את הישיבה, אני רוצה לומר שתי מילים. קודם כל, לאדוני השר, תודה, שבימים עמוסים מאלה לא היינו צריכים לנדנד הרבה, ובאת למלא את חובתך. אבל זו לא רק חובתך, אלא ראית בזה גם זכות. זכות ליידע את הציבור, ליידע את חברי הכנסת, בוועדת הבית, מה שנקרא, שהיא הוועדה שלך, של התפקיד שלנו, כמו בכל התחומים שאנחנו מטפלים בהם, וגם לעקוב, גם לבקר, אבל במיוחד לתת רוח גבית ומדיניות. לטייב את הדברים, לחוקק כשצריך תיקוני חקיקה, שמגשימים את המדיניות שלכם. אנחנו בעניין הזה נמצאים כאן, אנחנו כבר הספקנו לקיים כמה וכמה דיונים. גם בנושא התחדשות עירונית, והיו פה אנשים, היה פה אלעזר, מנכ"ל הרשות. וגם דנו בנושאים של רעידות אדמה, ומבנים מסוכנים.

אנחנו באמצע ישיבות מעקב עוד בעניין הזה. אבל, היום אנחנו נשמע את הסקירה שלך. עשיתי חשבון, היום הייתה גם שרת איכות הסביבה. אתם חודשיים ו-21 ימים בתפקיד, כולל שבתות. אז באמת זו סקירה לא ארוכה מידי, אבל אני יודע את ההספק שלכם בתקופה הזאת, גם עם חוק ההסדרים וגם עם הדברים האחרים, שבאמת יש הרבה דברים על השולחן. אני רוצה לומר דבר אחד. אני חושב שנפלה בזכותך, זכות אדוני השר, ואני בטוח ומקווה ואנחנו כולנו נירתם לעניין הזה, לפתור את המצוקה הקשה שכבר מתנהלת במדינת ישראל הרבה מאוד שנים. הרבה מאוד שנים. פעם למעלה, פעם למטה, קצת יותר, קצת פחות, פה קצת יותר שיווקים ושם פחות. אבל, בסך הכול יש בעיה, והמצוקה היא של כלל אזרחי המדינה, ולכן צריך למצוא לה פתרונות.

צריך לדעת להתייחס גם לבעיות. צריך לדעת להתייחס לפתרונות. אנחנו היום בדגש מאוד גדול, גם בנושא של התכנון, שהוא בעצם ההכנה שמגיעה לפני משרד השיכון והבינוי. חלק התכנון, מול מנהל התכנון. אנחנו נמצאם גם בהרבה מאוד עבודה, ואני מתייחס ליעדים הכללים של כלל מדינת ישראל, ובהסתכלות גם על מגזרים בתוך המדינה. יש את המגזר הערבי, שיש לו את אופי הבנייה שלו, וצורת הבנייה שלו, ואת החסמים שלו ואת הבעיות שלו. יש עוד אוכלוסייה שגם לה יש אופי מיוחד בבנייה, שאלעזר היה עוד היועץ המשפטי וניסח אז, את התדריכים לאיך בונים שכונות לחרדים. כמובן, הבנייה הכוללת גם. כי הרעיון הוא, בסך הכול, בסופו של דבר, המצוקה היא של כולם. הפתרונות הם ייחודיים. זה לא צריך לבוא, חלילה, אחד על חשבון השני. זה אחד לצד השני בצורה נכונה ובדרך הנכונה.

אני רוצה לומר לך, אדוני השר, זה לא רק שיש בעיה במצוקת דיור, זו מצוקה שהפכה להיות כבר בלתי אפשרית, במיוחד עם מה שקורה בתקופה האחרונה עם המשכנתאות. העלאת הריבית. אנשים פשוט מתחתנים עם משכנתא, וזה גדל מחודש לחודש. לכן, אני חושב שהמדינה והממשלה צריכה לפתור את הבעיות הללו, לא בצורה של לשנות סדרי עולם מהבחינה ההומניטרית, או דברים מהסוג הזה. אלא, יותר בחלק של הסיוע של המדינה. חלק מהדברים קשורים למשרד השיכון, חלק יותר קשורים למשרדים אחרים. אבל, ברור דבר אחד, שהפעילות שלכם, והתוכנית שאנחנו נשמע, והתוכנית שעוד נשמע עליה בהמשך, מה שנספיק היום ואם יש דברים שאתם עוד מגבשים ועוד לא סגורים עליהם סופית, הם יביאו לכך שההיצע יגדל. ברגע שההיצע גדל, ויש מספיק יחידות דיור לטובת הציבור, אם זה בחלק של מכירה, אם זה בחלק של שכירות, הדברים הללו יורידו את השוק. יורידו את מחירי השוק. לא יכול להיות שהמחירים הם כאלה בקפיצות של מה שהיה לפני כמה שנים, במיליון שקל או מיליון וחצי שקל יותר. זה פשוט לא בא בחשבון.

אנחנו שמים גם דגש על נושא ההתחדשות העירונית, במיוחד במקומות של פריפריה. כי ההתחדשות העירונית בערים, עם הביקוש, שם אנשים יבואו. שם יזמים מגיעים. שם כדאי להם לעשות עסקאות. בפריפריה. באותן ערים שנמצאות בתוך הפריפריה, שבמקרה, מעניין שכל המקומות שבו יש את השבר הסורי אפריקאי, במקומות הכי מועדים לרעידת אדמה, נמצאים בפריפריה. אף אחד לא בתל אביב, אף אחד לא ברמת גן, אף אחד לא במקומות הללו. אז איך אומרים, כבר הכול הולך ככה. ולכן, אני חושב שההתחדשות העירונית צריכה להיות, יש עבודה טובה שנעשית, אנחנו שמענו את הסקירה, נעשית עבודה טובה. צריך כאן התערבות ממשלתית תקציבית, כדי לגרום לכך שהעסקאות שם יהיו כלכליות. אם לא יהיו כלכליות, אין אף קבלן שיבנה מתחם וולונטרי. אף אחד לא בונה בחינם. אף אחד לא מחלק דירות בחינם. אנחנו צריכים לבדוק שזה יקרה.

ועוד דבר אחד, ובזה אני אסיים. אני מכיר את זה כבר הרבה שנים, כי אני גם כראש עיר, וגם כאן בכנסת בכמה וכמה וועדות, אנחנו מכירים את הדבר הזה שהכול בסוף בידי האוצר. אני לא בא כרגע לתקוף את האוצר, זה דבר קל לעשות. הפוך, אני בא לדבר לרגש ולאחריות שלכם, ולהסתכלות שלכם. כי לפעמים אתם נמצאים באיזו שגרה, שאתם רק בולמים כל מיני דברים ורעיונות כי אתם אומרים "שמע צריך לשמור על תקציב המדינה", וזה בסדר, לא אמרתי שלא. אבל, אני אומר שבסוף, תבינו דבר אחד. בכלי הזה, בדברים הללו שאנחנו מדברים עליהם עכשיו, כלולים, בידיים שלכם בסופו של דבר, כי בסוף אם אתם לא מתקצבים מספיק את הרעיונות ואת החלומות של שר השיכון ושל המנכ"ל החדש שלו, שזו לא הופעה ראשונה כאן בוועדה, יהודה מורגנשטרן, באמת איש מוכשר בעל מקצוע מהמדרגה הראשונה. אם אתם לא יודעים להביא את התקצוב למשימות שלהם, לחלומות שלהם, כדי לעשות מהפך ולהביא בשורה בקדנציה הזאת, לתושבי מדינת ישראל כולה, שמשבר הדיור יהיה באיזושהי צורה מאחורינו, או שנוכל לחיות איתו.

בסוף, בידיים שלכם נמצאים, ואת זה ראינו בדיונים כאן, זה לא רק השיכון והדיור, אלא נמצאים גם חיים ומוות. הנושא של רעידות אדמה, הנושא של מבנים מסוכנים, שלשמחתנו הרבה, בחולון קרס בניין אבל לא היו בו אנשים. אם היו בו אנשים, תחשבו מה היה קורה, איפה היינו נמצאים היום. ואז האוצר כן היה מוצא את הכסף הזה. זה חיים ומוות. זה שיכון ורווחה. כי אתם יודעים מה קורה כשמחדשים שכונה, או שבונים שכונה חדשה בעיר פריפריאלית. זה תכנון נותן רווחה, תכנון נותן חינוך, תכנון הוא הכול. תחשבו על ערים כמו קריית שמונה, נהריה, שהתחילו להתחדש בשכונות חדשות ומודרניות, יפות, מסודרות, מה זה תורם לאוכלוסייה הזאת. ולכן, אני אומר, כדי לעשות שינוי רדיקלי במצוקת הדיור, משרד האוצר צריך להיות מגויס לעניין הזה.

אז גם בחוק ההסדרים יש דברים שבאמת משרד האוצר מנסה לקדם, וגם בדברים נוספים. אנחנו נמצאים בשיחות ואנחנו גם נבלה פה עוד הרבה זמן בחודש-חודשיים הקרובים, עד להשלמת התקציב. אבל, אני אומר לכם דבר אחד, מניסיון, כדי לטפל במצוקה כזאת גדולה, במשבר כזה גדול, צריך לבוא עם בומבות. צריך לבוא באופן רב-זרועי, מכל הכיוונים. מכל הכיוונים. צריך לבוא ולהכניס את היד לכיס. כי בסוף, עשית התחדשות עירונית, באותם מקומות בפריפריה, גם עשית איכות חיים, גם הורדת סכנת חיים, גם הורדת, אם חלילה, מחר תהיה רעידת אדמה, כמה יעלה למדינה כל הסיפור הזה על כל נגזרותיו. זה מצב של ניצחון ורווח לשני הצדדים. כשעושים בדיקה כלכלית, צריך לעשות בדיקות גם לתרחישים כאלה.

צריך לבוא ולומר שכן, במקום שישכב כל כך הרבה כסף בקרן למס רכוש, שהיא חשובה מאוד ואני לא אומר לבזבז אותה, אבל אפשר לקחת ממנה חלק לטובת תכנית מהירה שאולי מחר, מחר יהיה לכם פחות לשלם מס רכוש על העניין הזה. צריך לחשוב מחוץ לקופסא. וראינו שאתם יודעים לחשוב מחוץ לקופסא. ראינו שבזמן קורונה ידעו למצוא, היו הרבה חילוקי דעות פנימיים, בתוך המשרד או מחוץ למשרד, אבל בסוף, צלחנו את תקופת הקורונה, על כל ההיבטים הכלכליים שלה. אז תחשבו שאנחנו עכשיו בפוסט-קורונה, של שיכון, של דיור. אנשים קורסים. זוגות צעירים לא מגיעים לדבר הבסיסי שלהם, שזה קורת גג. זו המשימה. אני יודע כמה השיחות שלנו, וגם בהסכמים הקואליציוניים שלחצנו על עוד תקציב ועוד תקציב, לצורכי כולם העניין הזה של שיכון ודיור. אני יודע שזו המשימה שלך, אנחנו כאן לעזרתך, ואני מעביר לך בבקשה, את רשות הדיבור, אדוני השר.

טוב, צהרים טובים. יושב ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אני מופיע פה פעם ראשונה. צעד ראשון כאן. משתתף פעם ראשונה, יחד עם כל האנשים המקצועיים, שכל כך הרבה שנים עוסקים בעסקי ציבור בפיתוח ארץ ישראל, הרחבת ארץ ישראל, בניית ארץ ישראל. אני רואה את עצמי כשותף קטן אצלכם, ליד ידידי, הרב יעקב אשר, שכל כך הרבה ניסיון וכל כך הרבה ידע יש לו. הוא העשיר אותי הרבה גם בתקופות של המלחמות הקואליציוניות. על מה לעמוד, את מה לדרוש, מה לבקש. לא חלמנו שמשרד השיכון יהיה אצלנו, ואנחנו נצטרך לתת פתרון לעם ישראל כולו מצד אחד לצד השני. ולמדתי ממנו הרבה. היום אני נמצא כאן איתכם ואני יכול להגיד, הדבר הראשון, שאנחנו נמצאים במצב הרבה יותר טוב מאשר כשנכנסתי בצעד הראשון למשרד השיכון. אני נמצא איתכם כאן היום ואני חייב להודות, דבר ראשון, לאנשים היקרים הנמצאים פה ונתנו לי עזרה והבנה ולימוד והשכלה, כדי ללמוד את הדברים לעומקם, וליצור פתרונות כדי שנוכל להביא אותם לעם ישראל.

במשך החודשים האחרונים, ביצענו עבודה יום-יומית ויצירתית כדי ללמוד את הדברים שאנחנו צריכים להביא אליהם פתרונות. האזנתי בקשב לגורמי המקצוע, ליזמים, לראשי הרשויות, לנציגי ציבור במגוון רחב של קהלים ואוכלוסיות. נחשפתי להרבה מאוד מידע, ואני מבקש לנצל את ההזדמנות להודות לכל מי שהחכים אותנו, ותרם מזמנו על מנת שנוכל להציג תוכנית עבודה מקיפה, ובעיקר תוכנית עבודה ריאלית. בחודשיים ו-21 ימים, בעצם בכנסת אפשר להגיד יום וילה, כי כאן אנחנו למדנו שהלילות והימים אחד הם. בזמן שחלף, סיירנו בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה. שמענו ובחנו דברים מקרוב. ראינו את החסמים, ואנחנו שואפים לאתגרים. הכרזנו על יישובים חדשים, כבר בתקופה הקצרה הזו, ובעזרת השם, נמשיך הלאה לבנות את ארץ ישראל.

אני רואה את הפריפריה בצפון ובדרום, כאזורים אסטרטגיים בעלי חשיבות לאומית, ומצפה מכל משרדי הממשלה להיות לצידנו במאמץ לקרב אותם למרכז. אנחנו נבנה ואתם תסייעו בתעסוקה, תחבורה, שירותי בריאות, חינוך, וכל הנדרש כדי להפוך את הדברים הללו למבוקשים ואטרקטיביים. אני שוב רוצה להזכיר, אני מודה לצוות משרדי, משרד הבינוי והשיכון. לרמ"י, מנהל מקרקעי ישראל, רשות ההתחדשות העירונית, לכל חברות הבת שלנו, שנמצאות תחת משרד הבינוי והשיכון, שכולנו יחד מחויבים למטרה של יצירת פתרונות דיור ברי השגה. המשרד לשיכון פועל בשלושה תחומים עיקריים. בנייה חדשה, תחום הסיוע בדיור ודיור ציבורי, והתחדשות עירונית.

נמצאים איתנו כאן מנכ"ל המשרד, כפי שהזכיר קודם יושב הראש; יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל; יעקב קוינט, מנכ"ל הרשות להתחדשות עירונית; אלעזר במברגר. יחד איתם, גיבשנו תוכנית דיור חדשות, תוכניות חדשות לדיור שיוצגו בקרוב, וצפויות לתת מענה גם להיבטים חברתיים לאומיים, כדוגמת פיזור אוכלוסין, וכמובן גם כלכליים. בפריפריה, נגב וגליל. התוכנית תהיה מתואמת למצב הכלכלי וגם לסגירת הריביות שהזכיר פה קודם יושב הראש. כדי לממש את התוכנית, אנחנו זקוקים לשיתופי פעולה עם משרדי הממשלה, ועם השלטון המקומי. הסיכום התקציבי עם האוצר היה ההתחלה של שיתוף הפעולה, שלדעתנו יימשך באופן הטוב ביותר. התחלנו ועדיין לא סיימנו. כמו כן, שיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה, כמו פנים, חינוך, תחבורה, תשתיות, הגנת הסביבה ועוד, קריטיים הם ביותר להצלחת התוכנית ולשיווק הדיור.

אני לא נוגע בנושא של רעידות אדמה, מפני שרעידות אדמה הוא פרק נפרד. המשרד שלנו שוקד על תוכנית כללית מדן ועד באר שבע, ועד אילת. מהצפון ועד הדרום ועד המרכז. כדי להביא פתרונות, אבל שעלותן היא רבה מאוד, והמנכ"ל ייגע גם בזה, למרות שזו לא הייתה התוכנית שאיתה רצינו לבוא היום. רצינו יותר לדבר על דיור, ופחות על תוכניות כלליות. אני רוצה גם להודות, אני רואה את היועצת המשפטית שלנו, אפרת פרוקציה, שאני ממש מודה לך על כל השלבים של שיתוף הפעולה שלך יחד איתנו.

היא בוגרת האוצר, היא תגיד לך איפה הכספות שם (בהלצה).

כן, אני לא רציתי לגלות את הסוד הזה (בהלצה). יש פה עוד אנשים מקצועיים שלנו, שאני לא זוכר את כולם, אבל אני אומר לכם, לכל אחד יש ברכה בידיים. התוכנית שלנו, שיתפנו גם את ראש הממשלה ואת שר האוצר, אנחנו נפעל בכל הדרכים להרחיב את סל הדיור בכל המישורים. כמו בנייה חדשה ותוכניות דיור בר השגה, התחדשות עירונית, בנייה במרקם הכפרי, וחלופת התמ"א שתוצג הפעם לראשונה כאן, על ידי המנכ"ל, בהמשך. תודה רבה לכולכם. אתם תשמעו את האנשים שנמצאים איתי, ואם יהיו שאלות, אנחנו הפכנו להיות חברים ביחד.

תודה רבה, אדוני המנכ"ל.

אני אתחיל לדבר על השקף הראשון, גם אם הוא לא מופיע לפנינו. כשבאים לסקור את פעילות משרד הביני והשיכון, אז המשרד כשמו כן הוא, יש לנו את החלק של הבינוי ואת החלק של השיכון. זה בעצם שני וקטורים שאפשר להסתכל עליהם בצורה שונה, אבל כשאנחנו מסתכלים בעצם על המטרה, ועל היעד של המשרד לבוא ולתת פתרונות דיור, וקורת גג במדינת ישראל, אנחנו רואים את הדיור הציבורי ואת הסיוע בדיור ואת הבנייה החדשה, כעולם אחד ולא כשני עולמות. כשאנחנו נסקור את הדברים אנחנו כל הזמן נרוץ בין הרצף, וקל מאוד לבוא ולהפריד בין המשרדים ולהסתכל על משרד הבינוי ועל משרד השיכון כעל משרדים נפרדים.

אנחנו נתחיל בבנייה החדשה כמו שתיארתי קודם. ארבעת הווקטורים המרכזיים שאנחנו מסתכלים עליהם בבנייה החדשה הם, אחד, אנחנו רואים את עולם האצת הנדל"ן, שיש קרוב למיליארד שקל. בעולם הבנייה החדשה אנחנו רואים בסיכום התקציבי, קרוב למיליארד שקלים בהבנה שכיום, בשביל לבוא ולהוציא, לעמוד כמו שהשר הזכיר קודם, ביעדי השיווק, ובעסקאות בסביבת ריבית מאתגרת, ובסביבה רוויה עם ביקושים כבושים, אנחנו צריכים להשקיע מאות מיליונים, וזה חלק מהמאמץ שלנו בשנה הקרובה, בכסף להאצת נדל"ן.

בנוסף, מודל מחיר מטרה. כיום, מדינת ישראל נותנת הנחות לאנשים שמקבלים תעודת זכאות, מה שנקרא, מחיר למשתכן, דירה בהנחה, מחיר מטרה. השם של התוכנית השתנה לאורך השנים עם ניואנסים. אבל מה שנקרא, בתוכנית המקורית שקראנו לזה המחיר למשתכן. אנחנו רואים את המודל, ואנחנו כרגע בגיבוש של המודל מול האוצר, ואנחנו לא מציגים אותו לפרטיו. אבל, אם תדמיינו את התפלגות פעמון גאוס, שבו יש הרבה מאוד כסף שניתן במעט מאוד מקומות, אנחנו רוצים לבוא ולראות שהשטח של האינטגרל נשאר אותו דבר, אבל הוא פחוס יותר וניתנת הרבה יותר הנחה, אבל באזורים שהם מחוץ לאורי הביקוש. זה עדכון של מודל מטרה.

בנוסף, הנושא של שכירות. גם בעולמות, השר הזכיר פה קודם את ההתחדשות העירונית, בעולמות של התחדשות עירונית, בעיקר באזורי הביקוש ופינוי בינוי, אנחנו נראה ביקושים הולכים וגדלים לשכירות. בעולם שלבוא ולקנות דירה הופך להיות מעמסה יותר גדולה, בסביבת ריבית שלהחזיר משכנתא, כמו שאמר יושב הראש, הופכת להיות משימה בלתי אפשרית לזוגות. הנושא של דירה להשכיר או פתרונות שכירות לסוגיהם, זה משהו שאנחנו שמים אותו למול עיניו. שמנו גם בסיכום התקציבי לא מעט כסף, ואנחנו בוחנים מודלים חלופיים בסביבת הריבית הנוכחית, לבוא ולראות איך פרויקטים של השכרה מעבר למה שאנחנו רואים בחוק ההסדרים. נוציא אותה מהכוח אל הפועל.

בנוסף, כל הנושאים של אסטרטגיה, של שיטות בנייה חדשות, חדשנות, עובדים זרים, יש לא מעט פעולות שאם אנחנו לא נשלים אותן, אז גם אם הקבלנים ירצו מאוד לקנות, ורמ"י (רשות מקרקעי ישראל) תשווק מספיק, ואפילו אם יסגרו מספיק עסקאות עם כל אתגרי הריבית כי נביא סבסוד פיתוח ועוד פתרונות כאלה ואחרים, אנחנו צריכים שיהיו מספיק עובדים, ולפתוח את השוק ברפורמה ברשם הקבלנים ועוד, שנבוא לעדכן, מה שנקרא, בהמשך.

עולם דיור ציבורי וסיוע בדיור. אני רוצה להגיד פה הקדמה לארבעת הבולטים שאנחנו רואים במצגת. יש נטייה לחשוב שבכל עולם, הכול זה כסף, ואני לא מוריד מדברי השר או יושב הראש בחשיבותו של משרד האוצר והקצאת משאבים, אבל בסוף, גם כשאנחנו מקצים משאבים, אנחנו צריכים לדעת איך אנחנו מוציאים את המשאבים מהכוח אל הפועל. תוכניות העבודה של לקחת משאבים ובאמת ליישם אותם, הן מורכבות והן משימה ששומה עלינו לעשות אותה, לא פחות מלהשיג את הכסף. אז בעולם הזה, יש את נושא תוכנית רכש דירות. מעבר לסיכום תקציבי שנעשה עוד בממשלה הקודמת, של 1,700 יחידות דיור, שאוטוטו סיכום, אנחנו רוצים לבוא ולהמשיך להוציא את הפועל אחרי 60 דירות שנרכשו מאותו סיכום.

אנחנו מוצאים שיש עוד כסף שנצא בתוך קרן לרכישת דירות, למעלה ממיליארד שקלים. שמנו לעצמנו יעד לתוכנית רכש של כ-2,400 יחידות דיור. כמובן, לא בשנה אחת. זה לא משהו שיכול לקרות בשנה אחת. זו תוכנית רב-שנתית. אבל זו תוכנית רכש דירות שנמצאת למול עינינו. בנוסף, הבאנו כסף חדש בנושא של השמשת דירות, שיפוץ והרחבת סל הדיור. זה אולי קצת פיל שבחדר, אבל אם יורשה לי, היום כשמדינת ישראל משקיעה בדירות ומשמישה דירות, היא משמישה דירות שלה ושנשארות שלה. אז בשיתוף יחד עם האוצר, הבנו את זה ובאנו ושמנו והבאנו כסף תוספתי, לבוא ולהעלות את הסל לדיירי הדיור הציבורי לדיירי הדיור הציבורי, להשמיש דירות שהן לא במצב שמיש. בחלקן גרים.

אנחנו בדיון בשבוע הבא, נכון מנהלת הוועדה, בנושא הזה? סיפורים נוראיים של הזנחה, של בתים רעועים. אני חושב שהכיוון הזה הוא נכון. קודם כל, דיירי הדיור הציבורי שחיים שם, שיחיו כמו בני אדם. אני חושב שהכיוון הוא נכון. שאלת הבהרה, כן.

אפשר שאלת הבהרה על זה? דיברת על הרכש של הדירות. זאת אומרת, אני רק רוצה להבין שוב פעם מה התקציב של הקדנציה הקודמת של 1,700 דירות, נרכשו רק 60? כי זה לא הנתון שקיבלנו.

לא, אמרתי שיש לנו עוד תקציב.

אני יודעת, השאלה היא אם התקציב של הקדנציה הקודמת מומש? ואם לא, האם זה עובר עכשיו לתקציב של השנה?

אני אומר, ברשותך, אני נמצא כרגע בהצגת מצגת באופן כללי. נמצאים פה גם כן גורמי המקצוע להציג, אם אנחנו רוצים להציג כמה נרכש מתי, לכן הם פה. ואם זה בסדר לסיים רגע את ההצגה למספר דקות. ואז נוכל לפתוח את השאלות.

שאלות אחר כך. אוקיי.

בנוסף, אנחנו רואים, והזכרתי את זה בפתח דבריי, כשהמצגת עדיין לא עלתה, את פתרונות הדיור, לא רק לראות את זה כתוכניות ספורדיות שנותנות מענה של סיוע בשכר דירה או דיור ציבורי או סיוע במשכנתאות או כל פתרון אחר, אלא לראות איך הפתרונות האלה הן מכשיר למוביליות חברתית. לראות אנשים נעים בתוך הרצף ולא נמצאים במקום אחד, ופשוט מקובעים במקום הזה. יש בעניין הזה, ואנחנו שוב, זה לא הדיון, גם את וועדת הכהן שנמצאת ברקע, לא הציגה עדיין לשר ולנו במשרד את מסקנותיה, אבל זה בטח משהו שנמצא למול ענינו, שאנחנו רוצים לבוא ולעסוק בו.

בשתי מילים בבקשה על וועדת הכהן.

יש וועדה שהוקמה עוד בקדנציה הקודמת. היא עדיין לא העביר את מסקנותיה. הוועדה אמורה לדון במספר דברים, גם בקריטריונים לזכאות בדיור ציבורי. היא אמורה לתת את המסקנות שלה בחודשים הקרובים, ומשם אנחנו נחשוב איך אנחנו במשרד, והשר בעצם יחליט מה הוא מקבל ומה הוא לא מקבל.

אני רק אחדד שהם היו אמורים כבר להגיש מזמן את המסקנות שלהם.

אני לא חושבת ככה. הם עדיין עובדים ועדיין בדיונים.

זה מה שנאמר לנו, שהם כבר היו אמורים להגיש.

הם לא סיימו את הדיונים שלהם. את זה בוודאות אני אומרת.

היא בוחנת גם את התועלת בכל דבר שקשור לדיון הציבורי. אם זה מחירי הדירות, האם ללכת על שיפוץ, בודקת את שיטת העבודה.

היא כן נוגעת לפתרונות, וגם לשאלת הזכאות. מי יהיה זכאי ומה סוג הפתרונות שנכון לתת.

הבנתי, הלאה.

הנושא האחרון שגם כן נמצא בתוך הכותרת של משרד השיכון, זה הנושא של חיזוק מבנים. יש לנו כרגע, בתקציב המשרד בשנתיים הקרובות, אנחנו נעסוק אקטיבית בחיזוק מבנים. כרגע במבנים שיש בהם 51 אחוזי בעלות של דיירי דיור ציבורי, זאת אומרת בניינים ששייכים ברובם למדינה, ושם האחריות עלינו לבוא ולטפל בהם. בנוסף, ואת זה הזכרת יושב הראש, אולי גם נציג את זה בהמשך, אלעזר, החלק שלו, נושא חיזוק המבנים והכסף לתכנון.

לא, הדילמה שאתם בוודאי כבר נמצאים בתוכה, האם להשקיע עכשיו, כמה כסף לחיזוק דירות?

130,000. אבל, אדוני יושב הראש, פה אנחנו מדברים על חיזוק מבנים של דיור ציבורי. וזה כסף שנמצא בסיכום התקציבי שלנו. לגבי חיזוק מבנים בכלל, התחדשות עירונית, או חיזוק מבנים כפתרון לרעד במדינת ישראל, זה גדול מכדי להכניס את זה בתוך הדיור הציבורי. זה יוזכר עוד מעט, כשאלעזר ידבר על התחדשות עירונית. שמנו פה גם כן, רק בשביל לסבר את האוזן, לבוא ולראות את עיקרי הדברים. גם בבנייה חדשה והאצת נדל"ן, השר הזכיר קודם את שיתוף הפעולה המדהים שיש עם האוצר, אז אולי השקף הזה בא לבוא ולהראות שהווקטור חיובי. אנחנו מבינים שבנושא לש בנייה חדשה והאצת נדל"ן בעת הזו, עם הסביבה המאתגרת, ונדבר על זה עוד רגע. אנחנו צריכים להביא כסף, תקציבי, לבוא ולראות את איך מכרזים יתפסו. תחזוקה וחיזוק מבנים, גם כן אתם רואים פה את הכסף התוספתי החדש. רכש, לרבות קרן הדיור הציבורי. דירה להשכיר שהזכרתי. ובכלל, כשמתסכלים על נושא של אסטרטגיה וחדשנות, כל עולם של רשם הקבלנים, עם עובדים זרים נמצא גם במצגת.

יעדי המשרד, בנושא של בנייה חדשה, אני אתן פה איזשהו משפט, וגם יעקב שעוד מעט יציג את החלק בשיווקים ובעסקאות, הדברים טרם הוצגו לקבינט הדיור. אבל, בעולם של בנייה חדשה, יש לנו את הגשת התוכניות, שהמדינה בעצם מגישה באמצעות רמ"י במשרד הבינוי והשיכון, לאחר מכן יש שיווקים, ולאחר מכן אנחנו רוצים שיהיו עסקאות, כי ברגע ששיווקנו אנחנו רוצים שיבוא לקוח בקצה, שהם היזמים, ולראות שעסקה נגמרת.

האתגר המרכזי בשביל לעמוד ביעדים, זה בעצם תשתיות ורשויות. במדינת ישראל יש מאות אלפי יחידות דיור במצב סטטוטורי, שניתן להוציא אותן לכאורה מהכוח אל הפועל, יחסית מחר בבוקר. אבל, הרשויות המקומיות והשלטון המקומי הם שותפים שלנו מצד אחד, ומצד שני, באופן אובייקטיבי, יש אולי חוסר הלימה בין הרצון המסיבי של ממשלת ישראל, של משרדי הממשלה, רשות מקעקעי ישראל, ומשרד הבינוי והשיכון, לשווק, לבין היכולת של הרשויות לבוא ולעמוד בקצב השיווקים שאנחנו כמדינה רוצים. נושא התשתיות גם כן, זה עובר דרך הסכמי גג. העיר החדשה מול העיר הישנה. נושאים של תחבורה. גם כביש בתור עיר, וגם לפעמים מחלף בשביל להגיע לעיר אם מוסיפים תחבורה, וזה לא משנה אם זה במגזר העירוני או במגזר הכפרי, נושא של תחבורה הופך להיות עניין. מכון לטיהור שפכים, כיתות לימוד, ניקוז, מוסדות ציבור.

אני רוצה להגיע בעניין הזה, שבשיחות שהיו לנו, יש פה לא מעט דברים שהם אתגרים, כמו שהשר הזכיר את שיתופי הפעולה עם המשרדים האחרים, וזה לא רק משרד האוצר. חלק מהדברים הם דברים שנמצאים בתקציב שלנו, חלק מהדברים ואולי בעיקר, אלה דברים שלא נמצאים בתקציב שלנו. חומש כיתות, חומש תחבורה, זה דברים שצריכים לגדול. הם גדלים, אבל כנראה לא בקצב שאנחנו נצליח ונצליח לעמוד בקצב השיווקי שהיינו רוצים לעצמנו.

הנה החסם מספר אחת שקיים.

ואם יורשה לי, כשאנחנו פה באים עם זה לוועדה, זה לא רק לבוא ולהלין בפניכם על הקשיים שלנו, ושתשתתפו בצערנו, זה גם לבוא ולהגיד את הקשב הממשלתי של הוועדה הזאת. ובכלל, בשביל שנצליח לעמוד ביעדים, בשני האתגרים האלה, זה אתגר שכולנו צריכים להירתם אליו.

כשאתה אומר כולנו, אלה מילים יפות. פה בוועדה לפעמים משתמשים במילים פחות יפות. אני אומר, שברגע שזה מתחלק בין המשרדים, ועכשיו, באופן טבעי זה נכון, בתי ספר משרד החינוך עושה, כבישים משרד התחבורה עושה והכל נכון. אבל, מה שחסר פה בעניין הזה, שזה היה צריך להיות משהו בחקיקה ראשית, שאסור לבנות במדינת ישראל יחידת דיור אחת, אם לא מתחילים ביחד את התשתיות ואת בתי הספר ואת הדברים הללו. אפילו גם מרכזי תעסוקה, במיוחד במקומות שהם פריפריאליים. ואם יהיה חוק כזה, אולי כולם יתאימו את עצמם לעניין הזה. מה שקורה, שזה אחר כך הופך להיות מחויבות מול רשות, אבל זה חצי וולונטרי. זאת אומרת, המשרד הזה בא ואומר שיש קושי גדול כי צריך עוד כיתות ועוד כל מיני דברים, וכולם מרצון טוב. אז או ששמים מספיק כסף, שהמשרדים לא ידעו מה לעשות עם זה, אבל זה כנראה לא יקרה. או שמשריינים פרויקט, צריך ללכת ולשים את התקציב למי שבונה את הפרויקט. אם זה המשרד או אם זה רמ"י, או כל אחד. שהם יבנו את בתי הספר, ישבו איתם יועצים של משרד החינוך ויגידו פדגוגית מה מגיע ומה לא מגיע, וזה הכול. אתה מוכן לעשות את זה, מר קוינט? אולי אם ידעו שאתה מוכן לעשות את זה, הם יבינו. כי יש כאן בעיה.

אנחנו חושבים שההכנסות מהקרקע צריכות לשמש לפיתוח - - -

יפה, ועכשיו בשביל לעשות את זה הוא צריך להביא את הכסף איתו. אבל התשתיות, ואת זה גם שמעתי מדיונים עם השר ועם המנכ"ל, הם מזהים את זה כחסם הגדול ביותר. החסם הזה הוא הרבה כסף. חייבים פה פתרון. ידענו להסתדר בקורונה. חייבים. בגלל שאחרת, יהיו לנו ויש לנו היום, אולי יש לכם נתון כמה יחידות דיור נמצאות בשלב של תכנון שיכולים לצאת לפועל, ולא יוצאים בגלל בעיות תשתית? יש למישהו את הנתון הזה?

זה עשרות אלפי יחידות דיור.

הנה, לא צריך נתון יותר מדויק מזה. בבקשה, אדוני המנכ"ל.

אנחנו מסיימים ממש עוד דקות ספורות ואז נוכל לפתוח את הדיון לשאלות. בשנה שתבוא עלינו לטובה, שבאה כבר עלינו לטובה, יש עוד תנאים שלא קשורים בנו. תשתיות ורשויות, אולי לא תלוי הכול במשרד, אבל זה בסוף דברים שנמצאים באחריות של ממשלת ישראל. יש דברים שהם חיצוניים למשרד הבינוי והשיכון. הם מאוד משמעותיים לנו. הפיל שבחדר זה הריבית. בשנה כזאת, לעמוד ביעדים גם של שיווקים ובעיקר של עסקאות, זה הופך להיות יעד מורכב יותר. גם היזמים לא ששים להתחלות בנייה, כשהם לא בטוחים שיש לקוח בקצה שמסוגל לרכוש את הדירה, וגם באופן טבעי, כשהמימון יקר כל כך, הרבה יותר קשה לעסקאות לצאת מהכוח אל הפועל. כמובן, שאנחנו רואים את המכרזים שנכשלים, בעיקר בפריפריה. זה אולי מסביר למה שם אנחנו נראה את ההשקעה של האצת נדל"ן בצורה מואצת.

השקף פה, זה דוגמא לבוא ולהראות לנו עד כמה יש רגישות בין הריבית, בין מה שקורה עם הריבית למה שקורה במשק. אם נסתכל רגע אחד, בצד הימני של השקף, אפשר לראות, לא משנה אם זה משקיעים, משפרי דיור, דירה ראשונה, אנחנו רואים ירידה במספר הדירות שנרכשות ברבעון האחרון, וזאת כנראה תהיה המגמה. הדבר הזה בעצם מלמד אותנו שבאמת, יש עכשיו ירידה שאנשים לא באים ורצים. אבל, זה גם אולי מלמד אותנו שיש ביקושים כבושים. כבר ראינו מעולם - - -

ביקושים שנמצאים בשכירויות, שגם הן עולות.

נכון, וגם הזכרנו מקודם את השכירות ושיש קשר בין הדברים. אבל, בנוסף אנחנו גם לא רוצים למצוא את עצמינו שכביכול אין ביקושים ולכן אפשר לשווק פחות, לעשות פחות עסקאות ולתכנן פחות. שמנו פה, אנחנו בעצם רואים יעדים שאפתניים ששמנו לעצמנו מתוך תפיסה של אחריות, שאנחנו לא יכולים להגיד שעכשיו אין ביקושים, בפועל ויש ריבית גבוהה ואז נקבל אולי ירידה במחירי הדיור בטווח הקצר, אבל בטווח הבינוני ואולי ארוך, עלייה שתהיה אקספוננציאלית.

באמת יש עבודה פורייה. כמו שהייתה. אפשר לראות את זה גם בשנתיים האחרונות. ונכון שאנחנו עכשיו בתחילת שנה, וגם בגלל שאנחנו מגבשים תוכניות חדשות, אז יש איזה פער של מספר שבועות עד שנתחיל לשווק במסגרת התוכניות החדשות. אבל, אפשר לראות פה תוכניות קודמות, שנים קודמות, היקפים של שיווקים. ההיקפים האלה גדלו בעשרות אחוזים אל מול שנים קודמות. אין ספק שהריבית הייתה אחד הגורמים המשפיעים ביותר על רכישת הדירות. בסופו של דבר, המחסור בשוק הוא של עשרות אלפי יחידות דיור. שוק נדרש ל-60,000 יחידות דיור בשנה, וזה כולל קרקע פרטית, זה כולל התחדשות עירונית, וזה כולל שיווקים של המדינה. מה שאנחנו עושים בשנים האחרונות זה שאנחנו מדביקים פערי עבר, ואנחנו צריכים להמשיך ולספק את הפערים האלה בשנים הקרובות.

לכך נועדו התוכניות הקרובות. לצד זה יש את התוכניות המסובסדות, את התוכניות של דיור בר השגה. היעדים לשנה הקרובה עדיין לא גובשו באופן סופי. בין היתר, אנחנו, כמו שאמר ידידי יהודה, דיבר על שיתוף פעולה של כלל משרדי הממשלה, ושל השלטון המקומי. אנחנו נכנסים לתקופת בחירות, חייבים שיתוף פעולה מצד השלטון המקומי, שבצדק מבקש את מוסדות הציבור, את התשתיות, על מנת שיוכל לפתח את השכונות האלה בצורה מלאה ומיטבית, לטובת התושבים העתידיים.

בהגשת תוכניות, מול מנהל תכנון, אנחנו רואים פה את היעדים של מנהל תכנון, חשוב לקחת פה בחשבון שרק 60 אחוזים מתוך יחידות הדיור שמאושרות על ידי מנהל תכנון, הן על קרקע מדינה וקרקע פנויה. היתר להתחדשות עירונית וקרקע פרטית. אגב, גם על קרקע מדינה, בחלק גדול מהקרקעות יש חסמים, כמו פולשים. דיברת קודם על חסמי תשתית, יש 100,000 אלף יחידות דיור שמעוכבות בגלל מתקני טיהור שפכים, יש 80,000 יחידות דיור שמעוכבות בגלל חסמי תחבורה. זאת אומרת, יש מה לעשות בפתרון בעיית התשתיות.

תשתיות, תשתיות, תשתיות.

כדי שניתן יהיה להגדיל את ההיצע. דיברתי על השיווקים. אז כמו שרואים פה את הגידול המשמעותי בשנתיים האחרונות. זה התחיל בתקופת הממשלה הקודמת קודמת. התחיל אצל השר ליצמן, המשיך אחר כך בממשלה הקודמת, ובסוף השנה, גמרנו אותה עם שיא של שיווקים על למעלה מ-100,000 יחידות דיור. אני מקווה שנצליח גם השנה הזאת לשווק בהיקפים גדולים. כמובן שכולם צריכים להירתם לזה. אם אנחנו מדברים על עסקאות. עסקאות, בסופו של דבר, אלה יחידות דיור שבגינן נקשר חוזה. זה או מכרז שבו זוכים, וחתמנו על חוזים מול הזוכים, או עסקאות בפטור ממרכז. יש פה למעלה מ-20,000 יחידות דיור בפטור ממרכז. אמנם בעסקאות בפטור ממכרז, היוזמה היא בדרך כלל בידי המחזיקים בקרקע, אבל אנחנו באופן אקטיבי מנסים לפנות, לעשות, לייצר מסלולים נוחים כדי להניע גם את הפיתוח גם בקרקעות האלה.

אם יורשה לי להוסיף. לשים יעד, היעד ששמנו לעצמנו שהוא זהה ליעד של שנה שעברה, בסביבת ריבית כזאת, זה יעד מאוד מאוד שאפתני, וסיכון גדול. היעדים טרם הוצגו לקבינט והם מותנים בפתרון חסמים, אבל לשם אנחנו שואפים גם בנושא התכנון וגם בנושא השיווקים והעסקאות.

העסקאות, כמובן שצריך, כשאנחנו מוציאים מכרז, שגם יעלה זוכים בסופו של דבר. כמו שיהודה אמר קודם, כבר עכשיו יש מספר מכרזים שנכשלו. אם זה מכרזים של דיור להשכרה, ואם זה מכרזים בפריפריה. אני מקווה שהתוכניות שלנו יסיעו לנו להבטיח שימשיכו זכיות במכרזים האלה, כדי שנוכל גם להגדיל את ההיצע, וגם כמובן להגיל את ההיצע בפריפריה, שזו מטרה בפני עצמה.

אתם יודעים לזהות איפה הכשל בדיוק? באותם מקומות שמכרזים נכשלו.

תראה, ערך קרקע הוא נגזר מהוצאות הפיתוח וממחיר הקרקע. כשהמחירים עולים, ערך הקרקע הוא מעבר להוצאות הפיתוח ושם התחרות. הוצאות הפיתוח הן בדרך כלל רכיב קבוע. לכן, יהיה צורך להיכנס גם לרכיב הוצאות הפיתוח, או בסבסוד או במימון של תשתיות, כדי שבסופו של דבר, גם באתרים האלה וברשויות האלה, ניתן יהיה להבטיח את הזכיות.

המימון של התשתיות זה לצורך הורדת הוצאות הפיתוח.

הפחתת הוצאות הפיתוח, כן.

אין קסמים. אנחנו יודעים איפה הבעיה נמצאת.

אין קסמים. הפתרון הוא בהגדלת ההיצע.

אני עדיין לא רואה לא הפתרון הולך בדיוק, אלא אם כן אתם מגובשים לגמרי בעניין הזה. בקטע של תשתיות, שוב, השאלה אם הצעד הבא יהיה גם הפחתת הפיתוח? זו השאלה.

הפיתוח, אתה יודע, זה כסף בעין זה לא ברכיב הקרקע. ושם צריך לראות איך פורים את הבעיה הזאת. יש מספר דרכים שיצרנו אותן בעבר, כמו קרן תשתיות, כמו סבסודים צולבים, אלה לא פתרונות שנכון - - -

אני אתן לך דוגמא מהעבר הלא רחוק מאוד. בבית שמש, בזמנו, לפני 6 שנים ואולי אפילו יותר, יצאו מכרזים ולא הגיעו קבלנים. מקום מבוקש לכאורה, בטח בציבור החרדי של גלעד, בית שמש וכולה, ומה שהתברר שהחישוב על הוצאות הפיתוח, הפילו על זה על כביש 38, הפילו פה והפילו שם. יופי, האוצר מבסוט, יש להם שורה תחתונה, הכסף ייכנס. אבל מה קרה, לא זזו המכרזים, ומצוקת הדיור הייתה לא פחות קשה מאשר היום. זה היה בתקופת כחלון. אני, בתור חבר וועדת פנים, אני לא זוכר בתור מה, אני אמרתי "אתם עושים דברים לא ריאליים". אם קבלנים לא מגיעים למקום, אז העסקה לא רנטבילית, אז היא לא תלך. אין גם משתמש קצה, אלא אם כן הוא מתאבד שיעי. ולכן, אני אומר, מהמסקנות האלה, מהדברים האלה, צריך להוציא מסקנות. המסקנות, אז פיתוח הוא דבר רחב מאוד כי זה פיתוח ועזרה לרשויות וכל הדברים הללו. השאלה היא איך אתה מכניס את החלק של העזרה בתשתיות בתוך, איך אמרת, על הכסף בעין.

אתה יודע, כולנו יודעים את התשובה. אנחנו כל יום, כל היום מנסים להגיע לתוצאות האלה. יש עוד פרטנרים, יש שיח שוטף שמתנהל מולם, ואני מקווה שבסופו של דבר הוא באמת יצליח להבקיע בכיוון הזה.

חברים, באוצר, מי פה? עשהאל? הולך להיות לך קשה פה בחודש הקרוב.

מקשיב לכל מילה ברוב קשב.

אתה מקשיב כל כך הרבה שאני מפחד שתאבד את הקשב ואת הריכוז. זה בסוף בידיים שלכם. לא צריך להיות גאון גדול, לא צריך אפילו ללמוד ליבה בשביל להבין. והכסף קיים. הכסף הזה הוא הכסף של האזרחים. אני לא רוצה לעלות להתקפה, באמת שלא. בוודאי לא עליכם אישית. אבל, החשיבה צריכה להיות אחרת, זה לא יכול להיות ככה. זה נכון, יש מדינה שלמה, צריך לעשות המון דברים והכל טוב ויפה. אבל עדיין, אתה יכול לגעת במקומות מסוימים, בטח במה שהמדינה הרוויחה, מכשל של המדינה עצמה. הרי המדינה מקבלת היום, והאשמה היא קובע שמועות על פי המצב בשוק, נכון? המצב בשוק הוא שם. מי הביא את זה? הממשלה. מי מוכר את הקרקע? הזרוע של הממשלה. מי מרוויח? משרד האוצר. איפה ברל'ה בעניין. הלאה.

אז כמו שהשר אמר, אנחנו משווקים את כל המוצרים ודואגים גם לשוק הדיור להשכרה. באמת השוק הזה - - -

זה גרף לא נכון. לא יודע מי הכין אותו אבל הנתונים לא נכונים. אגב, סותרים פה את מה שהוצג פה בוועדה, אדוני יושב הראש, על ידי חברת "דירה להשכיר", לפני שבוע.

אני מסתכל על זה. אתה כבר עבדת על זה, אני ראיתי.

על מה אתה מדבר? על יעדים או כל סוף 2022? שיווקי "דירה להשכיר"? סוף השנה היו 6,300 יחידות דיור.

סוף השנה היו 6,300, שנה שעברה 21,000 ומשהו.

אה, אני הסתכלתי 2022, נכון.

מה שכתוב פה על 2021 לא נכון בעליל.

יתוקן.

ב-2021 היו נתונים גבוהים יותר. אני הסתכלתי על 2022.

אגב, ב2020 לא היו 3,000 היה 1,000 ומשהו.

אז אני פחות התייחסתי לנתונים.

זאב היה אומר את זה גם אם זה היה הפוך. האמת שאנחנו היינו פה בישיבה, ועכשיו אני מסתכל, כי ראינו שהייתה התקדמות כל הזמן.

כן, כן יש התקדמות.

שוב, ההתקדמות היחידה שראינו זה, לתשומת ליבכם, כבוד השר והמנכ"ל, החלק של ההתקדמות הוא בנושא של דירות להשכרה, לא בחלק של המוסדיים. זאת אומרת, אם זה הפתרונות של הריט (קרן נדל"ן) והדברים הללו. הפוך, נראה שם שזה הולך לאיזשהו אין כניסה.

בריט יש בעיה בגלל הריבית, ברור.

אני הסתכלתי, ואני תמיד מקבל את דוח המוזמנים, אני מסתכל ואני רואה חברה אחת שהייתי בטוח שהולכים להגיע. 5 או 6 חברות. הרי זה דבר עסקי.

100 אחוזים נכון.

ישב פה אחד ואמר שהוא האחרון, כמעט עם עוד איזה חצי שגם רועד לאחרונה. אז הפתרונות, גם "דירה להשכיר" וראינו עבודה יפה שנעשתה בעניין הזה, התחילה עבודה יפה, אבל לגבי החלק המוסדי אין שום דבר. ואגב, זה נמצא בהסכמים הקואליציוניים גם, אדוני המנכ"ל, הנושא הזה של עידוד מתחמי שכירות, בוודאי בחלק המוסדי.

אז באמת הנתונים לא מדויקים. אנחנו רואים את הגידול. אין ספק שעכשיו, בסביבת הריבית, כמו שהשר אמר, זה הפוך למורכב יותר. צריך לחשוב על פתרונות נוספים, אם זה להכניס לתוך התמהיל גם יחידות דיור למכירה, אם זה לקצר את תקופת השכירות. יש מחשבה שאנחנו עושים אותה יחד עם משרד השיכון ועם החברה, כדי באמת לתת ולהבטיח שהמוצר הזה ימשיך להיות מוצר אטרקטיבי, ולספק את הצרכים של השוק.

בכל אופן, הנתונים נשאבו מאיזשהו מקום. צריך לראות שהמשאבות עובדות טוב.

היות ואני מכיר את הגרפים של המשרד מלפני שלושה חודשים, היו שם מספרים אחרים.

אוקיי, אלעזר במברגר, מנהל הרשות להתחדשות עירונית.

סליחה, כבוד יושב הראש, חסר לי בדברים של המנכ"ל של מנהל מקרקעי ישראל, כמה צווי הריסה היו בחודשים האחרונים בנגב? אתה דיברת רק על בינוי ושיכון - - -

זה הנושא עכשיו.

המנכ"ל אמר שמשרד הבינוי והשיכון - - -

אנחנו נעשה סדרת שאלות.

גם על הריסות צריך לדבר.

כשיש פלישות, יש הריסות, ויש צווי הריסה וזה התפקיד שלנו, לפי חוק רשות מקרקעי ישראל.

התפקיד שלך להרוס?

התפקיד שלי הוא גם להרוס ולפנות.

אוקיי.

חברת הכנסת, עטאונה, אנחנו נגיע לשאלות האלה. זה באמת לא כרגע הנושא - - -

אבל זו צביעות לדבר על נושא הדיור, והוא אומר לך שהתפקיד שלו זה גם להרוס. זה מקומם, היום בגשם, אני אראה לך סרטונים, באף מדינה לא קיים דבר כזה, שביום של גשם, שולחים אנשים להרוס בתים. זו בושה למדינה. זו בושה.

אוקיי, אלעזר, בבקשה.

אוקיי, שלום לכולם. יושב הראש, אתה פתחת והזכרת שאנחנו אחרי דיווח שנתי על פעילות הרשות להתחדשות עירונית, תחת שר הבינוי והשיכון, הצגנו תמונה רחבה, אז אני ארשה לעצמי לגעת בנושאים הכללים בקצרה. עסקנו כאן בהרחבה, בישיבה שקיימנו, בפעילות המנהלות העירוניות והתכנון המסיבי שאנחנו עושים היום בהתחדשות עירונית, אז אני רק שמח לדווח שבעקבות הסיכום התקציבי, אנחנו ממשיכים בכל הכוח בהיקף, משמעותי מאוד, ל-270 מיליון שקלים. את כל פעילות התכנון ותפעול המנהלות שלנו, הצגנו כאן את ההרחבה הגדולה, אני מזכיר, 42 מנהלות עירוניות היום בכל רחבי מדינת ישראל, תכנון מסיבי של התחדשות עירונית. סיימנו את השנה החולפת במספרי שיא של תכנון, ואנחנו ממשיכים על מנת, כמו שהסביר השר, לא להוריד את הרגל מהגז, ולהמשיך לייצר את המלאים הללו. אלה העתודות לשנים הקרובות.

נושא נוסף, הוא תקציב להמשך הסכמי המסגרת שאנחנו חתומים עליהם כבר היום. התוכנית הזאת פעילה גם ב-2023 בהיקף משמעותי. 12 רשויות מקומיות שמקבלות תמריץ על כל היתר בנייה. אדוני יושב הראש בוודאי זוכר, הרחבנו בזה. אנחנו ממשיכים את התוכנית הזאת. והנושא שאני אגע בו בקצרה, השר פתח ואמר שהוא לא ירחיב כאן בנושא רעידות אדמה, אבל רק נזכיר שגם קיבלנו תקציב לתכנון מסיבי של כל מתחמי הפינוי בינוי בערי הסיכון הססמי.

זאת אומרת, כל הסקר והבדיקות - - -

הסקר בעיצומו. המיפוי של כל מתחמי הפינוי בינוי - - -

כי בישיבה זה עוד היה בין לבין. הוא הגיע לתחנה?

נכון, זה הוחרג. הוא הגיע ועם תקציב. אם אין קמח, אין תורה. קיבלנו תקציב למיפוי.

זו בשורה חשובה. זה אחד הדברים, ולא סתם מנהלת הוועדה מהנהנת בראשה, כי בסיכומים כתבנו את זה. זה ידוע שחצי מהתרופה לאדם חולה, זה קודם כל לדעת איפה הוא חולה ומה הוא צריך לעשות.

אז אני אומר בצורה זהירה. קיבלנו כרגע את התקציבים לתכנון מפורט של מתחמי פינוי בינוי. אבל, כמו שהשר אמר, הוא מקבל החלטה רחבה יותר, שהיא לא הנושא שלנו היום, אז נמשיך הלאה. הנושא שרצינו בעצם להציג היום, כפי שאמר השר, לראשונה, את חלופת השר גולדקנופף לתמ"א 38. אני אסביר במה מדובר, למי שפחות מכיר. אנחנו בנקודה מאוד דרמטית על ציר הזמן. באוקטובר הקרוב, תפקע התמ"א 38, שנכנסה לפעולה סביב 2005. יש כאן אירוע די היסטורי. פקיעת התמ"א יוצרת מתח לא רק אצל איגוד הקבלנים, אני רוצה לומר גם אצלנו. התמ"א פוקעת בגלל שהייתה ביקורת על התמ"א, וביקורת מוצדקת. היא תוכנית ארצית שלא התאימה לכל מקום, ובגלל שהיא ארצית היא לא בהכרח משיגה את כל היתרונות התכנוני שאפשר להשיג בתכנון שהוא יותר פרטני, ואתה מסתכל על המתחם, על העיר, על השכונה. זה מצד אחד. מצד שני, אי אפשר שלא להתעלם מהטוב שצמח מפעילות תמ"א 38 עד היום. א' הליך מהיר, הוצאת היתר בנייה, אי אפשר להתעלם מזה בשוק שמתמודד על עליית מחירי הדיור. אבל בעיקר, העובדה שהיא גם כמובן כלי לחידוש בניינים ישנים, כלי אפקטיבי, ומשיגה את היתרונות המקוריים של התמ"א; חיזוק בפני רעידות אדמה ומיגון בפני טילים.

צריך לומר גם מספרים. כי אני שומע בביקורת שהתמ"א לא עשתה מספיק. אני שם רגע בצד את זה שהתמ"א לא הייתה פתרון לפריפריה. אבל אפילו במקומות שהיא כן פעלה בהם, והיא פעלה במקומות נרחבים, היא בסוף הביאה סדר גודל חידוש עד היום, של כ-100,000 יחידות דיור. זה חצי מיליון ישראלים שבעצם באמצעות הכלי הזה, זכו לחידוש הדירה, להשגת ממ"ד, לחיזוק מבני רעידות האדימה. וכמובן, מלאי עצום של יחידות דיור. הנתון של השנה שעברה, החלטנו מכיוון שהצגנו בהרחבה בדיווח השנתי לא נציג כאן, אבל השגנו למעלה מ-16,000 יחידות דיור שקיבלו היתר בנייה בתמ"א 38 בשנת 2022, בשנה האחרונה. זה מספר עצום. ולכן, בקיצור, ההנחיה של השר כלפינו הייתה לייצר חלופה שמשיגה את העקרונות הבאים. היא מצד אחד מחליפה את התוכנית הארצית בתוכניות עירוניות, שהן הרבה יותר חכמות והרבה יותר מותאמות שמתקדמות ובנבנות יחד עם מהנדס העיר.

תחת המעטפת הארצית.

הן תוכניות עירוניות שמקודמת על ידנו, על ידי הרשות להתחדשות עירונית, בשיתוף פעולה של העירייה.

הליך של כמה זמן זה?

הליך מהיר. תכף אני אבקש מגורי נדלר, מנהל אגף תכנון שלנו להציג את הנושא הזה, מבחינת לוחות זמנים. אני מדבר קודם על העקרון. העקרון היה תוכנית עירונית שבעצם מייצרת כלי שמחליף את תמ"א 38. הוא שומר את היתרונות של התמ"א במובן הזה שאושרה תכנית ואפשר להוציא מתוכה היתר בנייה ולחדש בניין בודד. אבל, לא פחות חשוב, העקרון השני היה רציפות. על מנת שלא נמצא את עצמנו בפני שוקת שבורה באוקטובר הקרוב. הרעיון היה לעשות החלפה שהיא הדדית, שמאפשר לנו לכל אורך התקופה, פלטפורמה שהיא עובדת. כלומר, כל תוכנית, כל רשות מקומית שבעצם מגישה תוכנית עירונית, תוכל להאריך את תוקף תמ"א 38 בתחומה, עד למועד אישור התוכנית העירונית, באופן שתהיה רציפות מלאה.

אלה היו שני העקרונות שעל בסיסם ייצרנו את החלופה הזו, חלופת גודלקנופף לתמ"א 38. שמה בעצם היא אומרת. הרעיון הוא לבוא ולהביא למועצה הארצית לתכנון ובנייה החלט שאומרת שכל רשות מקומית שכבר הגישה תוכנית עירונית מחליפת תמ"א 38, או שבכוונתה להגיש עד מאי 2024, זה חשוב כי המועד שכתוב היום הוא מאי 2023. אנחנו יודעים שהתוכניות המקודמות היום, יש סדר גדול של 30 רשויות מקומיות שהן במגרש המשחקים של תמ"א 38, ואנחנו יודעים לומר שבחלקן יש תוכנית מחליפה, בכל היתר או שהרשות, או שאנחנו, הרשות להתחדשות עירונית מקדמת היום תוכנית עירונית מחליפת תמ"א 38. איפה הבעיה? לא כל התוכיות יוגשו עד למאי הקרוב. חלק גדול כן, אבל לא כולן. אנחנו רוצים רציפות מלאה. ולכן אמרנו, אנחנו נדחה את התאריך למאי 2024. כל רשות שתודיעה היום שמגישה או שבכוונתה להגיש, עד מאי 2024, תוכנית עירונית מחליפת תמ"א 38, תוכל להאריך בשטחה את תוקפה של תמ"א 38 עד ליום התכונית העירונית. החלפה מלאה.

במובן הזה, בעצם מה שזיהינו, שאתה מסתכל על כל הרשויות המקומיות הרלוונטיות, ואתה, לכל אחת מהן, מאפשר בעצם את הרציפות הזאת. תמ"א 38, לפני שהיא פוקעת באוקטובר, יכולה הרשות להגיש תוכנית עירונית. כאמור, אנחנו כותבים את התוכניות הללו - - -

רק שלא היה מצב שפתאום נגמרת הפעילות. יש חשש כזה.

נגמרת הפעילות, שהיא כל כך חיונית למשק ולתושבים מכל השיקולים שהזכרנו. הרציפות הזאת תושג, ואני רוצה עוד החלטה שכאמור אומרת לרשויות המקומיות, א"תם תודיעו אתם על כוונתכם", ושוב, עם חלקן אנחנו כבר בעיצומה של עבודה, זה כבר קורה בימים אלה, הופקדה תכנית ראשונה ברמלה - - -

זה בתיאום. הכול בתיאום עם משרד הפנים.

בדרג המקצועי אנחנו בשיח ארוך סביב העניין. שוב, שוב הדבר הזה מצריך - - -

הנה, זו אחת הדוגמאות, שכדי שאתה תוכל לשווק דירות, מישהו צריך לגרום להוריד חסמים בתכנון. השאלה אבל איך זה עובד עם חלופת שקד.

הרעיון הוא לקיים את הפלטפורמות הללו זה לצד זה. אנחנו רוצים להגיד, אגב, גישה - - -

הבשורה, שאתם בעצם באים היום ואומרים, אם אני מבין אותה נכון, אנחנו מתייחסים למצב ואנחנו משאירים כלים לכל מיני תרחישים.

אני אסביר, חלופת שקד, צריך לזכור, היא קודם כל טרייה. אנחנו מעריכים שהיא תצריך זמן הטמעה והסתגלות. אנחנו חוששים, בהחלט חוששים מהפקיעה הקרובה מאוד, באוקטובר הקרוב, ולכן סברנו שנכון שתהיה עוד פלטפורמה עירונית מיידית, להבדיל מחלופת שקד, לחדד למי שפחות בקיא בעניין הזה, חלופת שקד מחייבת קידום תב"ע (תוכנית לבניין עיר) תוכנית לכל בניין. גם זה לוקח את המזן שזה לוקח. זו אופציה קיימת, יזם נבחר בה, היא עומדת לרשותו. זה טוב מאוד, אבל לצידה תהיה פלטפורמה יותר מהירה במובן הזה שהולכים ומוצאים היתר בנייה, כפי שהשוק מכיר עד היום, כפי שעשה בתמ"א 38.

לכל דבר, לגופו שלעניין. קודם כל, אני חושב, ואני אומר מלמעלה, אני שמח על הדבר הזה ואני מופתע לטובה. אני לא יודע לתת לזה את כל ההסתכלות, אבל זה נראה לי בשורה בכיוון הנכון, כי אנחנו כל הזמן חשנו כאן בישיבות, את הדאגה למה יקרה כשהתמ"א הזאת תשבוק חיים. שמענו את זה מהרבה מקומות. אני חושב שזו גם המדיניות הנכונה, לתת מגוון פתרונות למגוון תרחישים. כל תרחיש הרי בני עם הבעיות שלו.

נכון מאוד. גם תוכנית עירונית, על אף שהיא עדיפה מתוכנית ארצית, לא תזהה בכל מיקום את התוכנית המיטבית, ולכן נכון שתהיה פלטפורמה נוספת, שעומדת על המדף. היא טובה, היא תתאים לחלק מהמקומות.

יש לי שאלה אחת. כי אני לא חושב שזה מצריך - - -

רגע, אדוני, לפני השאלות. הייתי שמח לאפשר לגורי לדבר על המהלך הרחב, על התוכניות שאנחנו מובילים היום ואיפה אנחנו עומדים איתן. בתמונה כללית על התוכניות שלנו.

גורי נדלר, מנהל אגף תכנון ברשות להתחדשות עירונית. כמו שאלעזר אמר, יש היום קרוב ל-7 או 8 רשויות לדעתי, שיש בהן תוכניות מאושרות. יש עוד 3 או 4 רשויות שאנחנו מכירים, ביניהן גבעתיים, חולון שאושרה לאחרונה, הרצליה שמקדמות תוכניות כאלה באופן עצמאי. אנחנו התגייסנו בסיוע של אגף תקציבים, לקדם לכל רשות נוספת שמעוניינת ומתאימה, לעשות תוכנית כזאת. אנחנו מקדמים היום 18 תוכניות. חלקן התחילו ממש לאחרונה וחלקן קצת לפני.

תרשה לי לנחש, מבלי להוריד את מצב הרוח, שכולן באזורי ביקוש.

אזורי ביקוש, כן.

תן לי את העיר הכי פריפריאלית מתוך הקבוצה הזאת.

נהריה, באר שבע, אשקלון, בית שמש. גם ברמת גן ובת-ים, אבל יצאנו גם מאזורי הביקוש הטבעיים של הדבר הזה.

אבל גורי, רק אני אסביר, הרעיון היה לאפשר לפעיות הקיימת להתקיים, אז מטבע הדברים, הלכנו למקום שהיא קיימת.

בדיוק, אחד המדדים, היה מקום שבו קיימת פעילות.

לא, זה ברור. למה אני אומר את זה. אני אומר את זה כדי שישמעו את זה 100 פעמים, כדי שגם האוצר ישמע את זה. הם כבר צוחקים כולם, כי הם יודעים.

התמ"א היא לא פתרון לפריפריה.

אנחנו צריכים, בדיוק. התמ"א הזאת לא פתרון לפריפריה. הפתרון לפריפריה זה השקעה ממשלתית, על מנת להפוך את זה לכלכלי, ולעשות חיבור עם היזמים ועם הבונים, שאת הכסף הגדול הם יעשו באזורי הביקוש, ואת ההשקעות יעשו שם. שיקזזו מיסים ויקזזו תשלומים, ויעשו את הדברים האלה. אם לא תהיה החלטה כזאת, לא יהיה כלום. ואם תהיה רעידת אדמה, זה בדיוק על הראש של כל אלה שמדברים על הדברים האלה. אם יפלו מבנים, כי אגב, מבנים שהם כבר עד היום הזקינו, כנראה, לפחות לפי דעת מומחים, כל שנה שעוברת הם מזקינים בעוד שנה.

הפתרו לפריפריה מחייב התערבות ממשלתית.

בסוף, הראשון שיהיה פה, יהיו כאלה שאליהם לא נוכל להגיד "לא אמרנו". אבל תמשיך הלאה, אני מוריד את האופטימיות. הדבר הזה הוא דבר חשוב, למה? כי אתה בעצם בכלי הזה ובדבר הזה, שחלופת גולדקנופף, בכלי הזה אתה נותן לי אינסנטיב (תמריץ) לקבלנים, ואתה לא צריך לתת להם גרוש, אתה לא צריך לסייע להם. אפילו במיסוי אתה לא צריך, השוק יעשה את שלו. פתחת להם בעיה ופתרת להם בעיה. ככה עובד שוק באזורי ביקוש. אבל, יש עוד אזורים במדינה הזו. תמשיך.

קודם כל אני אגיד, בהקשר הזה, שבכל הרשויות שאנחנו עובדים בהן, יש בניינים שזה הפתרון שמתאים להן מחר בבוקר, בתנאי השוק הקיימים. כמובן שבמקומות יותר פריפריאליים, כמו נהריה ובאר שבע, זה מתאים לפחות בניינים, אבל עדיין יש בניינים שזו תהיה חלופה מצוינת בשבילם כדי להתקדם ולהתחזק מבלי סיוע. אחרים, שגם יזדקקו לסיוע, אז לפחות יש להם מסגרת תכנונית, שלתוכה הסיוע יכול להיכנס. 4 מהתוכניות האלה כבר הוגשו למוסדות התכנון. אחת אושרה להפקדה, ברמלה, לא מזמן. אחת כבר הופקדה ביבנה, אמנם תוכנית קטנה ,אבל גם זה חשוב. יתר התוכניות - - -

אלה יוזמות עצמאיות של וועדות.

אלה יוזמות שלנו, תוכניות שלנו שהוגשו למוסדות תכנון ביחד עם הרשויות. אז אני אומר, 4 תוכניות כבר הוגשו, ויש עוד, כמו שאמרנו, מתוך ה-18, עוד 5 או 6 תוכניות שיוגשו בחודש הקרוב. היתרה, במידה ובאמת ישתנו הכללים כך שניתן יהיה להגיש אותם עד מאי שנה הבאה, אני מאמין שכל 18 התוכניות האלה יוגשו ויעברו חלופה הולמת בערים הרלוונטיות.

אולי כדאי לשים עוד מדרגה אחת במדרגה שממאי למאי, ממאי 2023 למאי 2024.

הרציפות היא מיידית. הרשות המקומית, שוב זה משחק של רשויות שאנחנו מכירים ואנחנו כבר עובדים איתן. אז ההצהרה שלנו יכולה להגיע, לצורך העניין, מחר בבוקר.

את ההצהרה הבנתי. את ההצרה, לדעתי, אתה צריך שתהיה מחר בבוקר. אבל יש לך עוד חלק שאתה רוצה לראות שמקדמים תוכנית.

אז בכל הרשויות האלה אנחנו בעיצומה של עבודה. אלא שבחלקן נספיק עד מאי הקרוב. גורי הצטנע, חלקן מתקדמות מאוד, את חלקן נוכל להגיש עד מאי הקרוב.

אתה מדבר על תוכנית רשותית. מה קורה? יבוא ראש עיר לישיבת מועצה ראשונה, או ישיבת וועדת תכנון ובנייה, מאריך את התמ"א. אבל, את החלק השני של להתחיל להגיש את התוכנית מחליפת התמ"א לעיר, הוא לא מקדם, ואז אתה עלול להגיע לתכנון לא נכון. כי הוא ימשיך עוד לעשות פה ושם כמה בניינים כאלה, אל זה לא יהיה תחת מה שאתה רוצה שיקרה. צריך עוד שלב באמצע. צריך הגשת תוכנית.

מדובר על הגשת תוכנית, זה התנאי, עד מאי 2024. שוב, מהעבודה שלנו, אני צריך להגיד בצורה ברורה, רשות מקומית שלא תרצה לקדם תוכנית עירונית, לא תהיה בה תוכנית עירונית. צריך להבין את זה. אבל, זו לא החוויה שאנחנו מכירים היום. אדוני יושב הראש, אנחנו עובדים היום - - -

כן, עינת, תגידי.

הדבר הכי גרוע שיכול לקרות, שבמהלך התקופה בין אוקטובר 2023 לבין מאי 2024, יוגשו עוד כמה היתרים לתמ"א 38.

כן.

אבל אנחנו מעריכים, זו הערכה מקצועית שלנו, שהתוכניות הללו יוגשו כולן. כי אנחנו שוב, לא כותבים אותן עם עצמנו, הן נכתבות בשיתוף פעולה מלא של השלטון המקומי, של הרשויות המקומיות. זו ההצעה.

בואו נתקדם, אני רוצה לתת לאנשים לדבר. סיימת? אוקיי, יגאל סלוביק, מנכ"ל התאחדות הקבלנים. זו הזדמנות להגיד לך בהצלחה בתפקיד.

תודה רבה, ברכות, והצלחה גם לך.

זה הולך אחורה וקדימה אצלכם באיגוד הקבלנים.

מאחר שישבתי בעברי גם בסיטואציה הזו בתפקידי הקודם, אז כנראה שההלוך וחזור הזה אצלי כבר לא יקרה. אז זה בסדר. א' אנחנו מברכים על התכונית שהוצגה כאן. אנחנו מברכים על שיתוף הפעולה בין המשרד להתאחדות. אנחנו רק בשבוע שעבר, ישבנו עם המנכ"ל, למפגש של מטה מול מטה, ואני חושב שבהחלט ניתן לברך על שיתוף הפעולה שבין ההתאחדות לבין המשרד עצמו. 4 נקודות בקצרה. כשאנחנו בונים תוכנית, יש בה תמיד מורכבויות ואתגרים, בטח בתוכנית מן הסוג הזה. היא טומנת בחובה חסמים, צווארי בקבוק, והדבר הכי חשוב על מנת שהתוכנית הזאת תוכל להיות ממומשת, הוא בעצם איך שאומרים, על הרציפות התפקודית של הענף הזה. זאת אומרת, איך לא קורה מצב שיש עצירה בקצב הבנייה, באספקות לרוכשים, ובסופו של דבר גם איך הרוכשים לא מפסיקים לרכוש. עכשיו, אני חושב שהתוכנית, בשלם שלה כאן, בהחלט נותנת לדבר הזה מענה. אף פעם המענה הוא לא אופטימלי, אנחנו יודעים את זה. היא נותנת מענה, וזה אתגר אמיתי וממשי להסיר את החסמים, את הבירוקרטיה, את הרגולציות הנדרשות, על מנת שהדבר הזה יוכל לבוא לידי ביטוי באופן המיטבי שלו, וכן גם בפריפריה.

דיברתם כאן קצת על הריבית. אז אני לא כלכלן, אבל תמונת המצב בגין הריבית ברורה. העלאת הריבית מאטה את קצב התחלות הבנייה, והיא מצמצמת את מספר הרוכשים, מה שבהכרח מביא להאטה משמעותית במשק הזה שהוא שוק הבנייה. אין ספק שהריבית הזאת מהווה משקולת ממשית, גם על הבונים וגם על הרוכשים. יש לה השלכות משמעותיות, בסופו של דבר ובסופו של תהליך, על הממשק שבין מצאי לביקוש, ואחר כך בין ביקוש למצאי. התחדשות עירונית בפריפריה, כולל מתן מענה לרעידות אדמה, אמרת את זה אתה, כבוד יושב הראש, כי כל עוד אין כדאיות כלכלית להתחדשות העירונית בפריפריה, לא נצליח לעמוד בקצב הדרש לבנייה מחודשת בפריפריה הזאת. מה שיש בה גם להביא לידי מענה, זה סכנות, ולרעידות אדמה, ואני מכיר היטב את התרחישים, ובחלק מהמקומות גם את המענים, מתוקף תפקידי בראש אגף במטה לביטחון לאומי.

אני חושב שגם בשיח שלנו מול המשרד וגם בשיח מול משרד האוצר, הצגנו מספר חלופות. אתה העלית אחת מהן כאן, שהיא המרכזית מבחינתנו, הסוגייה של הטבות המיסוי. על מנת שבהחלט יהיה כדאי מבחינה כלכלית לבנות בפריפריה. אלה הנקודות המרכזיות. וכמו שאתה מכיר אותי, כבוד יושב הראש, אי אפשר בלי דבר תודה. אז הירושלמים אומרים שיש מצווה לאדם לבנות או לקנות בית בארץ ישראל משום יישוב ארץ ישראל, אז שיהיה בהצלחה לכולנו, בלתת לאנשים את היכולת לקיים את המצווה הזו.

תודה רבה, חבר הכנסת יוסף עטאונה. מותר לך לעלות מה שאתה רוצה. זה לא הדיון, אבל מותר לך לעלות. אני אומר לאנשים שידעו.

קודם כל, כבוד יושב הראש, אני חושב שאם מראש אמרת שזה לא הנושא, כנראה שאתה לא מודע למציאות, ועל מה אני הולך לדבר. על מה הדיון? אתה תגיד לי. על מה הדיון שמתקדם פה? תענה לי.

את המבחן עושים בסוף הדיון.

על מה הדיון? אני רוצה לדעת. אם הדיון הוא על מצוקת הדיור והתוכניות של המשרד לאיך לצמצם את הבעיה, אז זו הכותרת של הדיון, על מצוקת הדיור לכלל האזרחים. אתה אמרת משפט מאוד נכון בהתחלה. אבל, לא נצמדת אליו עד הסוף. כשאתה אומר שמצוקת הדיור היא לכל החברות, לכל האנשים, לכל האוכלוסיות, וצריך למצוא את הפתרונות הייחודיים לכל אוכלוסייה. פה אני חותם איתך ומסכים איתך. אבל, כשאנחנו מקיימים דיון כל כך חשוב, על מצוקת הדיור, ובאותו זמן, באותו רגע עכשיו בשעות האלה, כבוד השר, הדחפורים של רמ"י נמצאים בתל ערד, ונמצאים בעוד כפרים, ביום גשום כזה, והורסים לאנשים. האנשים האלה, כבוד השר, אתה יודע, שאין להם שום אפשרות שתהיה להם היתר בנייה. כי זה יישוב לא מוכר. 75 שנים המדינה לא התמודדה עם הסוגייה, ובאים להרוס.

אני אומר, להרוס בדחפורים ולדבר עם אנשים בדחפורים, זה בלתי אפשרי וזה לא ילך, והמדינה ניסתה את זה 75 שנים, וזה לא הביא לשום פתרון. הכפרים הלא מוכרים בנגב, הגיע הזמן להתמודד עם הבעיה. הפתרון הוא לא צווי הריסה של מנכ"ל רמ"י, שכל יום הפקחים שלו מסתובבים בשטח ומחלקים צווי הריסה ופינוי לאנשים. המדיניות הזו, אם תימשך, ואני רוצה שזה יירשם בפרוטוקול, אתם דוחקים את האוכלוסייה הבדואית לקיר. אין לנו לאיפה לחזור יותר. אי אפשר, רק לחלק צווי הריסה, לשלוח דחפורים, ולהשמיד שדות, הגיע הזמן, כבד השר, לשבת עם האנשים, לדבר עם האנשים, ליצור את האמון, ולמצוא את הפתרונות למצוקת הדיור בחברה הערבית הבדואית בנגב. אי אפשר רק בהריסות לדבר עם האנשים. תודה רבה.

תודה רבה.

אני יכול לענות לך רגע. אתה מדבר על מישהו שיש לו, הוא דיבר מקודם, צריך לעשות רישיון תב"ע ותמ"א, דברים כאלה? או שאתה מדבר על משהו שבנו אותו באופן פרטני בלי רישיון ובלי כלום?

אני מדבר על מציאות שקיימת. אני אמרתי לך מראש שאין לנו אפשרות להוציא היתר. אין להם. אלה כפרים לא מוכרים, זה המוסד היחידי שנמצא בעולם, שלא מכירים באנשים, זה רק במדינת ישראל. זה לא נמצא במקום אחר.

כבוד השר, אני אשמח להתייחס. אז קודם כל, יש לנו פתרונות דיור לכלל המגזרים.

אתה לא צודק. אתה רק הורס. לאנשים האלה, אתה רק הורס והורס והרוס. אין לך משהו אחר בנגב. אתה, לא מישהו אחר. אנשים שהולכים, תראה את התמונות.

אני אגיד, לפי החוק - - -

מה זה יכול להיות. אני מביא את המצוקה של אנשים, את הכאב של האנשים.

יעקב דקה. הוא מדבר מכאב לב, אפשר להבין אותו. בבקשה.

תראה את הסרטונים, ואתה תשפוט.

משווקים גם בנגב לכל האוכלוסיות במדינת ישראל. גם בצפון, גם במרכז, לכלל האוכלוסיות. גם למגזר הערבי וגם למגזרים האחרים.

אתה רק הורס. תענה לשר, כמה צווים חילקת בחצי השנה האחרונה. כמה צווי הריסה חילקת.

התפקיד שלנו - - -

יוסף, אני מבין אותך ואני לא עוצר אותך באמצע הרגש, אבל בוא ניתן לא לדבר.

התפקיד שלנו הוא לשמור על הקרקע של ישראל, ומי שנכנס שלא כדין, מי שבונה שלא כדין - - -

הוא נמצא ממזמן. הוא יושב על הקרקע לפני שאתה תגיע לשם, הוא נמצא.

בקרקע מדינה, התפקיד שלנו הוא לשמור על הזכויות. אני יכול להגיד שאנחנו פיתחנו מערכת AI (בינה מלאכותית) שמזהה פלישות מצילומי אוויר, לוויינים וצילומי אוויר. ואני יכול להגיד פה במקו הזה, שהיום לא כדאי לפלוש למקרקעי ישראל. חבל, אין טעם. אנחנו נגיע תוך ימים לכל פלישה. כל מי שיש לו איזו כוונה לפלוש, כדאי שיסיר את הכוונה ההזו.

אבל, אלה לא פולשים. אלה אנשים שנמצאים שם. אני אציג לכם - - -

כמובן שאנחנו פועלים לפי חוק.

אפילו בן גוריון קיים דיון על הסוגייה הזו. משנת 1952 עד היום, לא מצאתם פתרון. תתבייש לך. אנשים היו שם מלפני שנת 1948. הם נמצאים בשטח. הכי קל להגיד "פולשים". זה לא יכול להיות.

מי שרוצה, שיפנה לבית משפט. אנחנו פועלים לי החוק.

אתה לא יכול כרגע גם להרוס את הישיבה. יש כאן ישיבה כרגע. הנושא הזה הוא נושא שאתה צריך לעלות אותו - - -

זו קורת גג של אנשים. אתה הורס אותה ומשאיר אותם בגשם, בקור. ואתה אומר לי שזה לא הנושא. זה הנושא? אין נושא אחר.

יוסף, אנחנו צריכים לסיים את הישיבה. העלית את הנושא, אני בטוח שהשר יעלה אותו בפני גורמים שהוא צריך להעלות אותם. אנשים שעושים את עבודתם בצורה כזו או אחרת, אף אחד לא עושה פה דברים לבד מעצמו. צריך לדבר על העניין הזה. אין ספק שזה עניין אנושי, וזה עניין מורכב של הרבה מאוד שנים. זה לא מהיום ואל מאתמול. זה תוצאה של הרבה מאוד שנים. אבל, לא צריך לעשות את זה בהתקפה אישית על בן אדם, בטח שהוא פקיד ציבור. תאמין, יש לי הרבה טענות על הרבה פקידים.

אתה יושב ראש - - - את התמונה אני אעביר לך.

בסדר, אבל יש גם פתרונות. תבוא, נשב, נראה מה שיהיה. איך הוא אמר. אנחנו, לכל מדינת ישראל ולכל אזרחי ישראל. לעולם אתה לא מסכים, לא בגלל שאני לא רוצה, אתה יושב פה, לא אני, אתה מחוקק פה את החוקים, אתה אומר שאסור לפלוש, אז איך אתה רוצה - - -

אני רוצה פתרונות. יש לי פתרונות ויש לי הצעות, תאמין לי.

אז אתה צריך לבקש - - -

אתה העלית את הנושא. שמת אותו על השולחן בצורה חזקה ורגשית, וזה בסדר. צריך להמשיך הלאה.

זה אנושי, אבל אתה צריך לבקש ממנו סליחה, הוא פקיד ציבור - - -

אני צריך לבקש סליחה על הריסות?

לא, לא. אתה לא צריך לבקש סליחה והוא לא צריך לבקש סליחה. חברים, אנחנו לקראת הסוף. שירה כהן, "מגמה ירוקה". כן, בבקשה, ממש ממוקד.

כבוד יושב הראש, תודה על זכות הדיבור. סעיף ב' לשינוי תקנות התכנון והבנייה בחוק ההסדרים קרוב, מחייב בקיום ההכנות הנדרשות להתקנת תחנה למתקן פוטו-וולטאים על גגות של מבנים ששטחם מעל 250 מ"ר. חסר דבר אחד, חיוב התקנת המתקנים הפוטו-וולטאים עצמם. אנו רוצים שתהיה החלת חובת התקנת פאנלים סולאריים על בניה חדשה, כבר בחוק ההסדרים הקרוב. ורצינו לשאול למה בהצעה זה לא מופיע? מה הסיבה? ואם יש חסמים, מה הם?

אנחנו מעודדים מאוד. זו החלטה של הבניין. אני יכול להגיד שאנחנו שיווקנו, ועל זה פחות דיברנו, הגדלנו את השיווקים גם לתעסוקה, מסחר, תיירות. גם לאנרגיה מתחדשת, שיווקנו בשנה האחרונה למעלה מ-7,000 דונם, שזה 700 מגה. ואנחנו מעודדים כמובן, קודם כל - - -

אולי צריך לשאול את האוצר.

אפשר לשאול את האוצר הכול.

זה בחוק ההסדרים.

אנחנו כן במועצת מקרקעי ישראל, עודדנו את מתקני האגירה לשימוש בגגות, ואנחנו עושים פעולות שמאפשרות דו שימוש.

תודה רבה, שימי אדזיאשוילי, התאחדות יועצי המשכנתאות, בבקשה.

התאחדות יועצי המשכנתאות. שלום כבוד השר, שלום אדוני יושב הראש. אני אדבר על הנושא שכואב היום אולי הכי הרבה. עלייה של ריבית בנק ישראל, 4.15 אחוזים תוך עשרה חודשים. יש פתרונות בתו המשרד, הצענו אותם גם למחלקה המקצועית, לשאול מוצפי ממחלקת סיוע בדיור. הפתרונות הם בידיכם. זכאות המשכנתא, אפשר להביא ולהנגיש אותה לציבור הרבה יותר. יש לנו פתרונות שדרכם אפשר להגיע, אפילו עם הון עצמי נמוך יותר, למשכנתא. בעצם להביא את הזכאות מעל 75 אחוזי המימון שניתנים לזוגות צעירים בשביל לרכוש דירה. בנוסף, ריבית הזכאות היום היא מאוד טובה, ולמרות זאת לא משתמשים בה מספיק. ריבית בנק ישראל, פריים, קל"צים הרבה יותר גבוהים, כמעט פי שתיים מריבית הזכאות.

אנחנו, כמשרד השיכון, כציבור, יכולים לבוא ולעזור לציבור ולהשתמש ולהנגיש לו את המשכנתאות האלה היום, כבר עכשיו. זה לא פתרון שמצריך חקיקה.

למה לא משתמשים בו?

אחד, הבנקים לא ועשים את זה צערנו, ולא מספיק יודעים. שתיים, הבירוקרטיה להוציא תעודת זכאות - - -

גם הבירוקרטיה וגם הסכום הוא קטן.

נכון, בגלל זה אנחנו אומרים שפתרון הוא פה. יש לי פה הצעה לרפורמה - - -

יש לי 4 הצעות.

אבל בלי הצעת חוק, זה היופי, אנחנו יכולים לעשות את זה בתיקוני הוראות בתוך משרד השיכון. משהו פרקטי שאפשר להביא מיידית. גם בשורה אדירה לציבור, וגם בעצם הישג גדול גם לממשלה, וגם לך כשר. פתרון מייד היום.

תודה רבה, אדוני המנכ"ל.

בעולם של ריבית, הכלי הזה היה אולי לא רלוונטי קרוב לעשור, הופך להיות רלוונטי והוא נמצא על שולחננו. אני רוצה לתת לאפרת לדבר על זה.

בבקשה.

אז אני רק שאנחנו, כבר מזה כמה חודשים עושים עבודה מקיפה בכל הנושא הקשור לסיוע למשכנתאות. יש הרבה מה לעשות. עשרות שנים שהנושא הזה לא עודכן. אני מניחה שעוד כמה חודשים נוכל להציג למנכ"ל ולשר את התוכנית שיש. אני אשמח לשמוע אתכם, אם יש לכם דברים להגיד - - -

תעבירו את זה ואני אשמח לקבל גם עותק.

אני רק אגיד שכמובן שגם לחשב הכללי יש השפעה.

אני עם אלטשולר, עם החשב, אני גם בקשר עם כולם.

חברים. יהודה כהן, מנכ"ל התאחדות קבלני מערכות כיבוי אש, בבקשה.

כן, כל המציל נפש אחת בישראל, כאילו מציל עולם ומלואו. קודם כל, לברך את כבוד השר שנכנס לתפקידו וגם פתח לי את הדלת. הייתה צריכה להיות אתמול פגישה, היא נדחתה ל-19 בחודש, להשמיע לו את הדברים. הנושא הוא גם רעידות אדמה, אבל גם לשים לב, שכל מערכות כיבוי האש, הן מצילות חיים. לצערי, המצב הוא גרוע ביותר. אני אציג את זה לכבוד השר בפגישה בנינו, כדי לראות את עשרים או מאה השנים הבאות, שאנחנו מצילים בני אדם.

אופיר אתגר, הפורום להתחדשות עירונית.

אני רוצה לעלות פה שלוש נקודות. אני חושב שמנהל התכנון צריך להיות הגוף שמוביל את כל התוכניות בארץ, ולא מספר מקומות שמתכננים מפה ומתכננים משם ואז נוצרים כל מיני מצבים של אי ודאות. מנהל התכנון כיום הוא לא מספיק חזק בהיבט הזה. זה דבר אחד. דבר שני, אני חושב שהרמה של התכנון צריכה להתבסס על תכנון תלת-מימדי, קרי תכנון פרמטרי, שמגדיר למעשה, את האופן שבו אנחנו לוקחים את התכנון המרחבי לפי הגידול הדמוגרפי, ולפי המצב הסטטי של הסביבה. כמו שאני גם אמרתי בדיון הקודם של משרד הסביבה, אנחנו צריכים להתייחס לסביבה, לחברה ולכלכלה. והיום זה לא קרה. הים אנחנו סובבים סביב הכלכלה, ואנחנו מייצרים נזקים לכל הצדדים. והדבר השלישי והאחרון, זה הנושא של התב"ע. אני חושב שמתוך כל הסיפור הדיגיטלי, פרמטרי, אקולוגי, אפשר להוציא תוכנית עבודה של תב"ע, להיתר. כלומר, אני עושה את התוכנית התב"עאית, מתוך התב"ע, אני כבר יכול להגיע להיתר. כי יש לי את כל הפרמטרים בתוך התב"ע.

זו הצעה שמתגלגלת הרבה זמן.

ברשותכם, זה לא רק הצעה, זה כלול בחלופת שקד. הדבר הזה עוד לא יוצא לפועל, אבל הוא ייצא לפועל.

הוא לא ייצא לפועל. גם את הרישוי העצמי, אף אחד לא הרים את הכפפה הזאת.

יובל דרייר שלום, ממנהל התכנון. אני במקרה לא מטפל בנושאים האלה, אבל אני מייצג פה את מנהל התכנון. תהליכים שדורשים עבודה מקצועית ארוכה לשינויים שמאיצים, מאפשרים מסלולים חלופיים לדרך הרגילה של תוכנית והיתר. הם נמצאים בעבודה אצלנו, עם תוכניות פיילוט. וזה מתקדם.

שתי מילים, מנהל התכנון, על חלופת גולדקנופף, מהיום. בגדול.

לא בגודל ולא בקטן, אני מתנצל. זה לא נושא שאני הגעתי עם נתונים לגביו.

בסדר.

אם נתבקש, נוכל להגיב על זה.

אני , מניסיון שלי, רוח הדברים נראית לי נכונה. הרי אתה יודע, אחת הבעיות גם במדינה, זה שאתה עובר מחקיקה לחקיקה, מתוכנית לתוכנית, והוראות מעבר דורכות אחת על השנייה, וחוסר הוודאות וחוסר האפשרות להשתמש בכלים. לכן, זה נראה לי דבר חיובי. אנחנו נבחן אותו כמובן בהמשך. מירה סלומון, מנכ"ל שלטון מקומי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני. תודה לכם וצהרים טובים. בדרך כלל אומרים אחרונה חביבה. אני, לצערי לא אהיה חביבה כרגע. אנחנו מצטערים לומר שהאידיליה שתוארה כאן לאורך כל הדיון, בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, לא קיימת. בטח ובטח לא בנושאים שקשורים בתכנון ובבנייה. בטח לא בנושאים שקשורים בשיכון, ומספיק לראות את חוק ההסדרים הקרב, כדי להבין עד כמה השלטון המרכזי רואה בשלטון המקומי כבעיה ולא כפתרון. אם אנחנו מסתכלים על פרק שמדבר על דירה להשכרה ובצורך לפרוץ תוכניות כוללניות, שהושקע בהן זמן ועמל רב. אם אנחנו רואים דריסה של החשיבה על תשתית, על תכנון סדור, אם אנחנו רואים על פירוק של שימוש בטקטיקה של קומה ציבורית. יש כל כך הרבה החלטות שפשוט נועדו לדרוס את השלטון המקומי ולא לשתף איתו פעולה. לצערנו, גם על חלופת גולדקנופף, שדובר עליה כאן בוועדה, ישבו אולי עם רשויות מקומיות כאלה ואחרות, אבל עם הגוף היציג של הרשויות המקומיות, המרכז לשלטון המקומי, לא ישבו בנושא.

אני יודע למה את מתכוונת, ואת מייצגת הרבה חוסר הסכמה בכל מיני נושאים שנמצאים בחוק ההסדרים, שלאו דווקא כולם בשיכון, הם קשורים - - -

הדוגמאות שדיברתי עליהן, אדוני, אחת אחת הן בנושא התכנון והבנייה.

קודם כל אני אומר לך שאף אחד לא יוכל לדרוש את הרשויות המקומיות. בטח לא כשכולנו נמצאים כאן. א', אחד לא דורס את השותפים שלו. יכולים להיות חילוקי דעות. אני חושב שמה שאמרת עכשיו, בחלק הזה, שעדיין לא ישבו עם הגוף המייצג, זו תוכנית, זה עדיין לא יצא בצור סדורה. יודעת מה, זה טוב להעז, אבל אם אני מחבר נכון את מה שאני זוכר מדיונים קודמים, חוץ מזה שעדיין לא תיאמו איתכם באופן רשמי, אני חושב שיכול להיות שיהיו רשויות שמאוד מאוד ישמחו על העניין הזה.

על זה אני לא מתווכחת, אדוני, אבל שוב, עם הארגון היציג לש הרשויות המקומיות, צריך לשבת.

שזה מרכז השלטון המקומי. הייתי סגן יושב ראש המרכז, וחבר פעיל בו.

אנחנו קוראים לממשלה לשבת איתנו ולקיים איתנו דיונים לפני שזה מגיע לוועדה. לפני שזה מגיע לחוק ההסדרים. לפני שזה מגיע למלחמות ולקרבות מיותרים. תודה לך.

אני רוצה לסיים כך. מבחינתי, אני אומר שהציעו כאן את חלוקת גולדקנופף, נתתי ליעקב את ההזדמנות להציג פה בפעם הראשונה את הנושא הזה. זה וודאי יוסבר יותר, ותינתן יותר בהירות והסכמה של כולם, עם הבנה של כולם. כולם יבינו את זה, גם משרד הפנים וגם משרד האוצר, וגם משרד השיכון, וגם מרכז השלטון המקומי. אבל, ממך אני רוצה לבקש דבר אחד. היות ויעקב עבד איתי הרבה שנים ביחד, והיות וידוע לך שהמרכז לשלטון המקומי חתם הסכם קיבוצי, על כל הסייעות במדינת ישראל שצריך להשוות ולתת להן תוספת שכר, ויבורכו הידיים שחתמו על כך. עדיין לא חשבתם על המטפלות - - -

זה לא הדיון.

ועדיין לא חשבתם שיש סייעות במדינת ישראל, שלא כולם נמצאים במסגרת השלטון המקומי, כי הם לא עובדים בשלטון המקומי, הם עובדים בשלון המקומי, הם עובדים בבעלויות. דין אחד צריך להיות לכולם. כמן שאת מבקשת שיתחשבו איתך, מבקשים מבנות ישראל שיתחשבו איתם.

זה לא הנושא, אדוני השר.

אני מסכים איתו.

אני רוצה להגיד לך שהמייל שלי מפוצץ בדבר הזה, אבל אל תענה עכשיו תשובה, הוא רק שלח איתך מסר. חברים, אני רוצה לסכם את הישיבה. קודם כל, אני חושב שעלו פה נושאים, ואדוני השר, באמת נראה שהצוות, אתה והצוות כולו למדתם את כל הדברים. אני גם שמח שאתם לא הולכים בשיטה. זה התפקיד שלנו, זה לא התפקיד שלכם. לא הולכים בשיט השל לבוא ולזרוק את הכול על האוצר, כי אתם רואים בהם שותפים, ואתם מגרדים מה שאפשר ורוצים עוד קצת ועוד קצת, ואולי עוד היום תצליחו עוד, וכולה.

אני אעבור לרגע שבו אנחנו נצטרך להתערב, וזה יגיע. אני אומר את זה כעצה טובה, שזה הדבר הנכון שצריך לעשות אותו. מה שהופקד בידיך אדני, זו הזדמנות היסטורית, באמת לעשות דבר לכלל הציבור במדינת ישראל. אני חשוב שהצוות שעומד לרשותך, מכוון לעניין הזה. יש כאן הרבה אנשי מקצוע מצוינים, שלא הצגנו את כולם כי רבים הם. אני חושב, אני לא רוצה לסכם סעיפים מסוימים בדבריי. אני חושב שהכיוון הוא נכון, המערכות מתכווננות לדברים הללו. אבל, עדיין צריך כל מיני תוכניות, שאני יודע, אדוני המנכ"ל, שרצית ואתה עוד רוצה לקדם. אני גם יודע שכמו שיעקב אמר קודם, שהוא אפילו מוכן לתרום מהכנסות רמ"י לעניין. האוצר צריך קצת להשתחרר מענייני העבר.

אלעזר, באמת עבודה מצוינת עם עינת ועם כל האנשים הטובים. עבודה טובה. גם "דירה להשכיר", שהיו פה, ובאמת התרשמנו שהם מחוברים לעניין ויש כיוון טוב. אני חושב שיש התחלה של בשורה לעם ישראל ולציבור כולו, ולציבורים המיוחדים, עם הבעייתיות שמה שאתה אמרת, על דברים שאי אפשר להתעלם מהם, אבל הם קשורים והם לא קשורים. זאת אומרת, אי אפשר להגיד שהם לא קשורים, זה ברור. אי אפשר להתעלם משום ייחודיות של ציבור בדברים מסוימים, במיוחד בבנייה. ודווקא אני חושב שאולי זה חבל שלא הצגתם, מה שאני בקדנציה הקודמת, באתי וביקשתי שיבנו קצת לחרדים כמו שגם בונים לערבים במקומות אחרים, לא באזור שאתה דיברת. לא הצגתם את זה, ואולי תעשו את זה בהזדמנות. אני מתכוון לעשות ישיבה.

ביקשתם ממני לעשות ישיבה לגבי כמה ראשים שקשורים לעניין הזה של אי ההסדרה, שזה קשור לכל מיני דברים. גם לאשפה, גם לבינוי, גם לתחבורה, להרבה מאוד דברים אנחנו נעשה את זה במסגרת שלנו. אני חשוב שבהחלט יש תחילה של עבודה. אני מאחל לך בשם כולנו שתצליח, כי הצלחתך היא הצלחת כל הציבור במדינת ישראל. אנחנו נעקוב אדוני השר ואדוני המנכ"ל, והמנכ"לים למיניהם. אנחנו נעקוב אחרי הדברים האלה, יש לי שיטת עבודה שהעובדים שלי זוכרים היטב. ישיבות מעקב, תאריכים זה תאריכים. יהיה לי יותר קשה מול ממשלה כל כך גדולה, אבל בעזרת השם אני מקווה שתעשה ותצליח.


הישיבה ננעלה בשעה 14:38.