פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
ועדת המדע והטכנולוגיה
13/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 8
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, כ' באדר התשפ"ג (13 במרץ 2023), שעה 12:30

דיגיטציה לשיפור וייעול השירות הממשלתי – מערך הדיגיטל הלאומי, סקירת פעילות

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר
יאסר חוג'יראת
סימון מושיאשוילי
מטי צרפתי הרכבי

אחמד טיבי

שירה לב עמי - מנכ"לית, מערך הדיגיטל הלאומי

ד"ר שרון אפריל - מנהלת הצוות לקידום הדיגיטל בשלטון המקומי, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד הפנים

עדי טורפז - יועצת מנכ"לית, מערך הדיגיטל הלאומי

יוגב שמני - מנהל חטיבת טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים, מערך הדיגיטל הלאומי

מירי זילברשטיין - ראש תחום בכיר תעשיות, מערך הסייבר הלאומי

עוז שנהב - מנהל מחלקת חדשנות ופיתוח מדיניות, הרשות להגנת הפרטיות

לירון הופפלד - עו"ד, המחלקה המשפטית, הרשות להגנת הפרטיות

מושיקו כהן - מ"מ מנהל אגף בכיר מערכות מידע, המשרד לביטחון לאומי

רפאל מור - מנהל תחום בכיר מערך שירות ישיר, משרד האוצר

עידית לב זרחיה - דוברת, רשות המיסים, משרד האוצר

אליהו פרש - מנהל תחום בכיר יישומים, משרד התיירות

ברכה מאיר - מנהלת תחום יישומים, משרד האנרגיה

מרים יוספין - מנהלת תחום פיתוח מערכות ליבה בכיר, משרד הבריאות

ערן כרמון - מנהל מערכות מידע, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

משה לולו - סמנכ"ל תקשוב, מנמ"ר, משרד החוץ

ארז אביטל - מנהל בכיר אגף מערכות מידע, המשרד להגנת הסביבה

דמיטרי ספקטור - מוביל ענן ו-CTO, המשרד להגנת הסביבה

יובל זנה - מנהל אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, משרד העבודה

עדי שמעון - מיישם הגנת סייבר, המשרד לשירותי דת

אליהו פרש - מנהל תחום בכיר יישומים, משרד התיירות

גילה כרמל - מנהלת מינהל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, משרד החינוך

שי בן-אמתי - מנהל תחום ועדות מקצועיות, משרד הכלכלה והתעשייה

שלום בן ישעיה - ראש אגף ניתוח מערכות, משרד העלייה והקליטה

אורן שטופר - מנהלת אגף דיגיטציה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מירי אילוז - מנהלת תחום מדידה ובקרה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שלמה חזן - מנהל פרויקטים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יוסף פולסקי - לשכה משפטית, ביטוח לאומי

רועי גולדשמידט - ראש תחום מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

צחי שלום - ראש מינהל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ראשי, מרכז השלטון המקומי

זאב שטח - יו"ר ובעלים חברת קומסיין

הילה אלוני - ראש אגף תקשורת, דוברות והסברה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

שירה אייזנטל - נציגה, אגף מערכות מידע, רשות האוכלוסין וההגירה

דימא אסעד - רכזת תחום צמצום פערים דיגיטליים, איגוד האינטרנט הישראלי

עידן רינג - סמנכ"ל קהילה וחברה, איגוד האינטרנט הישראלי

יהודה קונפורטס - עורך ראשי, "אנשים ומחשבים"

נביל ארמלי - מנכ"ל GLOCAL- שירותי תרגום ופתרונות תוכן

יובל וגנר - יו"ר עמותת נגישות ישראל

צח בן יהודה

איילת חאקימיאן

מוריה אביגד


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



דיגיטציה לשיפור וייעול השירות הממשלתי – מערך הדיגיטל הלאומי, סקירת פעילות

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא דיגיטציה לשיפור וייעול השירות הממשלתי – מערך הדיגיטל הלאומי, סקירת פעילות. אני רוצה לברך את חברי הכנסת שנמצאים פה. אני אתחיל בד"ר אחמד טיבי בגלל שהוא לא חבר ועדה אבל בכל זאת הגיע, חבר הכנסת ד"ר יאסר חוג'יראת, חבר הכנסת סימון מושיאשוילי וחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. אהלן וסהלן לכל הנוכחים. אנחנו נתחיל במצגת מטעם שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. בבקשה.

תודה רבה. תודה לכל מי שהצטרף אלינו לדיון, אנחנו מאוד שמחים להיות פה ושמחים על ההזדמנות שהוועדה מאפשרת להציג את הפעילות ואחר כך קצת לדבר עליה, לשמוע התייחסויות וההערות של משרדי הממשלה, נציגי הציבור וכמובן חברי הכנסת.

בדיוק סיפרו לי לפני הדיון שיצרנו קצת בלבול בעבר, לא תמיד היה ברור איזה גוף אחראי על מה, היו לנו כמה גופים שונים בממשלה, ואנחנו מאוד שמחים שבשנה האחרונה הם אוחדו כולם לתוך מערך הדיגיטל הלאומי, שקם על היסודות החזקים של רשות התקשוב, ממשל זמין וישראל דיגיטלית, להיות הגוף הממשלתי שמנחה את חמשת עולמות התוכן שתכף נדבר עליהם: טכנולוגיה, דיגיטל, דאטה, סייבר ושירות.

יש לנו אתגר מאוד גדול כי הטכנולוגיה רצה מאוד מהר, מתקדמת בקצב של טיל חלל והיכולת שלנו ליישם ולהטמיע את הטכנולוגיה הזאת בתוך הממשלה עבור הציבור מתקדמת לאט יותר. מה שמתקדם הכי לאט זו היכולת שלנו כממשלה להשתנות, לשנות את התהליכים, את התרבות הארגונית, ולעשות את מה שנדרש פנימה כדי להצליח ליישם את אותם תהליכים ושינויים, ואלה הרמות השונות של האתגר שאתו אנחנו מתמודדים.

בשקף הבא אנחנו מדברים על חמשת עולמות התוכן שבהם מערך הדיגיטל הוא הגוף המנחה הממשלתי, גוף המטה: טכנולוגיה, דיגיטל, דאטה, הסייבר ושירות. אנחנו רואים אותם כקשורים בצורה הדוקה אחד לשני, אלה תחומים משיקים, וכשעובדים ביחד אפשר לעשות הרבה יותר מאשר כשכל אחד מהם פועל בנפרד מול משרדי הממשלה. זה נכון גם ברמת הממשלה כולה וגם בתוך כל משרד ממשלתי איך מייצרים את החיבורים בין חמשת עולמות התוכן האלה לטובת המשרד והמטרות המקצועיות שהוא רוצה להשיג.

מה אנחנו עושים באותם חמישה עולמות תוכן? זה השקף של תפקידי מערך הדיגיטל שבא להציג את ארגז הכלים הכללי שאתו אנחנו מגיעים. אנחנו בראש ובראשונה, בראייה האסטרטגית, עובדים השנה על ריענון האסטרטגיה שלנו ברמה הלאומית ובחמשת עולמות התוכן לאן אנחנו רוצים לקדם את הממשלה בשנים הקרובות. יש לנו תפקיד כגורם מנחה, רגולטור, מייצר מדיניות, הנחיה, best practices וסטנדרטים בחמשת עולמות התוכן. מהצד השני, גם כגורם enabler, שהתפקיד שלו הוא לאפשר לקדם, לעזור להסיר חסמים, אם זה חסמים בפרויקט ספציפי, באתגר ספציפי, ואם זה אתגרים שמפריעים לממשלה כולה להתקדם בעולמות הטכנולוגיה והדיגיטל.

במרכז אתם רואים את התפקידים היותר יישומים פרקטיים של מערכת דיגיטל כאופרטור: יצירה של תשתיות ושירותי בסיס לאומיים, ,shared services עבור משרדי הממשלה, יצירת פתרונות של ערוצים אחודים לציבור ולעסקים, מקומות שבהם הממשלה נותנת שער כניסה אחוד לשירות הממשלתי, כמו gov.il והאזור האישי – תכף נציג בקצרה את סוגי השירותים – ואתגרים חוצי-משרדים, אינטגרציה שנדרשת כדי לתת שירות שחורג מהגבולות של משרד אחד ונדרשת בעצם עבודת תכלול בתוך הממשלה, ולפעמים גם מחוץ לממשלה.

אם אני מסתכלת קצת על דוגמאות, אנחנו נדבר מעט על דיגיטל לתושבים ועסקים, על דיגיטל בתוך הממשלה בתהליכי העבודה ה-back office של הממשלה, ודיגיטל ברשויות המקומיות. אז כשמסתכלים על תושבים ועל עסקים, אתם מכירים בוודאי את ארגז הכלים שמפותח מזה שנים רבות, gov.il, שהוא ערוץ המידע המרכזי של הממשלה, שבו אפשר למצוא ולקבל את המידע רלוונטי מכל משרדי הממשלה, יחידות הסמך והרשויות השונות. הזדהות היא כלי הבסיס העיקרי שלנו כדי לספק שירותים מזוהים בעולם הדיגיטלי, לדעת שמי שמבצע את הפעולה הוא באמת מי שהוא אומר שהוא. זה כלי שהתפתח רבות. אנחנו בשבוע האחרון חצינו את רף 3 מיליון המשתמשים הרשומים במערכת ההזדהות.

כפי שאתם רואים פה, רובם המוחלט של המשתמשים מזדהים באמצעות שם משתמש, סיסמה וסיסמה חד-פעמית שמקבלים לטלפון הנייד, לא מעט משתמשים בכרטיסים חכמים, ואחוז מאוד-מאוד קטן משתמשים בתעודת הזהות הביומטרית, שצריך להפעיל אותה לצורך כך, או באפליקציה של Gov.ID. יש לנו היום 266 יישומים שמשתמשים במערכת ההזדהות, יישומים של משרדי ממשלה שונים, לא רק יישומים מרכזיים באזור האישי; 45 לקוחות או ארגונים שמפעילים את זה, ואפילו יישומים שמשרתים חברות ועסקים.

האזור האישי הוא היום שער הכניסה לשירותים מזוהים למשרדי הממשלה, המקום שאפשר להיכנס אליו כתושב או כעסק ולקבל גישה למגוון שירותים במשרדי הממשלה. יש כאן עוד הרבה מאוד עבודה כדי להגיע למצב שמרבית השירותים ניתנים בתוך המסגרת הזאת, בתוך חלון הראווה של האזור האישי, אבל אנחנו כבר במקום לא רע. העברת בעלות על רכב זו דוגמה לשירות שלקח לא מעט זמן להגיע אליו והיום הוא מאוד-מאוד נוח, חוסך הרבה זמן. זו לא רק העברת בעלות בין תושבים, אלא גם מסוחר פרטי ומאיש פרטי לסוחר. סוגר את כל הפינות. דוגמה לשירות שמשרד התחבורה עמל רבות על פיתוח שלו. אפשר לראות כאן את הדוגמאות. אני יכול לראות גם את ההיסטוריה של הפעולות שאני באופן אישי ביצעתי מול הצורך הספציפי הזה.

מנוע זכויות זה יישום חוצה משרדי ממשלה, דוגמה לפרויקט אינטגרטיבי רב-משרדי שנעשה גם בשיתוף פעולה עם "כל זכות", בתור גורם המייצג את עולם הזכויות בחברה האזרחית, ובעצם מיועד לסייע לי כתושבת להסתכל על מה שמגיע לי מהמדינה, לא רק הדברים שאמרו לי שמגיעים לי, לא רק הדברים שאני הגשתי טפסים ורדפתי אחרי הממשלה כדי לקבל אותם, אלא באופן ייזום לקבל גישה לזכויות. היום זה מספק מידע על הזכויות – הכנסנו היום את מנוע הזכויות כחלק מהאזור האישי, כלומר אפשר לקבל כבר את המידע באופן מזוהה – והשלב הבא הוא שמשרדי הממשלה יוכלו לעשות בזה שימוש כדי ליידע אותי באופן פרואקטיבי על זכויות שמגיעות לי לפני שאני צריכה לבוא, להגיש ולהתחנן. לקבל את הזכות על בסיס המידע שמשרדי הממשלה מחזיקים עליי ביוזמתם. זה ההפך מטרטור ובירוקרטיה ממשלתית.

זימון תורים, עוד יישום שרבות נאמר על הקושי שהוא מייצר היום לנו כציבור כשאנחנו באים לקבוע תורים לשירותי הממשלה, אתגר מאוד גדול. אנחנו עובדים בימים אלה, וכבר העלינו לאוויר את הגרסה הראשונה של go visit, שזו אפליקציית זימון התורים הממשלתית בתוך האזור האישי. היא מאפשרת לי היום לזמן תור לשירותי משרד התחבורה ובעתיד תורחב לשירותים של כלל המשרדים שירצו לקחת חלק בשירות הזה. אפשר לזמן תור, לשנות, לבטל, לראות את כל התורים העתידיים, הכול במקום אחד ובלי צורך להיכנס ולחפש את התורים הפנויים בכל עיר בארץ בנפרד.

אפליקציית האזור האישי – coming soon. פרומו – אנחנו עובדים גם כאן על שירותים שיאפשרו לנו לקבל במובייל שירות טוב יותר, לא רק את מה שאפשר לעשות היום באזור האישי אלא לחבר את זה לשירות הזדהות ולחבר את זה ליישומים שאי אפשר לספק אותם במחשב הנייד או באתר המותאם אלא רק באפליקציה.

את יכולה לומר למה זימון תורים הוא וולונטרי למשרדים?

אני אגיד את זה באופן כללי. תפיסת העולם שלנו היא לתת שירותים וולונטריים ככל הניתן במקומות שמדובר שירותי תשתית. המשרד יכול לבחור לבנות בעצמו את התשתית הזאת, אם הוא מעדיף. אנחנו מייצרים פתרונות רוחב ממשלתיים כמו gov.il והאזור האישי, ושם זה לא אופציונלי. אז זימון תורים בעיניי כרגע הוא כלי שאנחנו מעמידים אותו לרשות המשרדים. כשהוא יעבור להיות חלון הראווה הממשלתי האחוד לזימון תורים אנחנו נשקול להפוך אותו להיות גורם מחייב. העדפה שלנו היא תמיד לעבוד מתוך רצון ויש משרדים רבים שרוצים ועושים הרבה מאוד עבודה כדי להנגיש את השירותים שלהם בצורה טובה ויזומה.

זאת אומרת שיש מערך דיגיטלי שהוא לא וולונטרי, ויש עוד מספר שירותים שאולי יהיו עם הזמן, כרגע הם וולונטריים, זה מה שאת אומרת?

התשתיות הן וולונטריות, שירותי הבסיס שאנחנו מספקים, המשרד יכול לבחור אם להשתמש בהם או לא להשתמש בהם. חלון הראווה הממשלתי הוא אחוד בתפיסת העולם שלו כי המטרה היא שתהיה תחנה אחת שדרכה אני נכנס ויכול לקבל את כל השירותים הממשלתיים.

פרויקט נוסף שאנחנו מאוד גאים בו זה פרויקט campus.il, פלטפורמת הלמידה הדיגיטלית שהממשלה מנגישה. הממשלה בנתה את הפתרון הזה כתשתית שמאפשרת לבנות על גבה תוכן של גורמים שונים ורבים. הדוגמה הראשונה היא קורס הפסיכומטרי, שהממשלה הנגישה לציבור בחינם, היום נחשב הקורס האיכותי ביותר. יש בו ייצוג רב יותר. 38% מהסטודנטים שלומדים בקורס הזה מהפריפריה. היום גם הציונים שמקבלים אלה שעשו את הקורס החינמי של campus.il גבוהים יותר מהממוצע הכללי של נבחני הפסיכומטרי. היום זה יוצא גם בשפה הערבית.

אנחנו מקווים להמשיך ולהבטיח את הרמה הגבוהה ביותר עבור הנגישות להשכלה גבוהה לכלל הציבור. אבל הפלטפורמה מאפשרת לנו לא רק קורסים ממשלתיים אלא קורסים שנותנים לנו שער לתעסוקה, הכשרות תעסוקתיות יחד עם זרוע העבודה, הכשרות מקצועיות שונות, קורסים של מערכת החינוך, הכשרה לשירות צבאי, מגוון רב של קורסים והכשרות. היום גם מרבית הקורסים הם קורסים שהאוניברסיטאות והמכללות מנגישות לתלמידים שלהן על גבי הפלטפורמה של campus.il.

מי מפקח על הרמה האקדמית?

זה קורס אקדמי בפיקוח הרגיל של ות"ת מל"ג. הפיקוח המקצועי, מה שנקרא טכנו-פדגוגיה, נעשה ע"י הצוות של campus כדי להבטיח שההתאמה של זה לתשתית הלמידה הדיגיטלית נעשית בצורה טובה, שזה נוח, מעוצב בצורה נכונה, מתוכנן בצורה נכונה לתהליך של למידה דיגיטלי.

עוד דוגמא לפרויקט שנעשה בימים אלה במערכת המשפט הוא פרויקט של משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט לטרנספורמציה דיגיטלית של ההליך המשפטי, נקרא ODR - Online Dispute Resolution, שאמור להקל על העומס בבתי המשפט באמצעות העברה של חלק מהתהליך לתהליך דיגיטלי של יישוב סכסוכים. הוא מייצר איזשהו תהליך של הצעות פשרה שאפשר להחליט אם מסכימים אליה או לא מסכימים אליה ובסופו של דבר מביא, בסוף המשפך, כמות מצומצמת יותר של תיקים לדיון משפטי, שגם הדיון המשפטי הזה יכול להיות על גבי פלטפורמות דיגיטליות, שוב, במטרה לשפר ולייעל את השירות המשפטי שניתן לכלל הציבור.

שיפור השירות בכלל, לא רק בעולמות הדיגיטליים, גם הוא חלק מאחריות מערך הדיגיטל הלאומי באמצעות היחידה לשיפור השירות הממשלתי לציבור. היחידה הזאת אחראית על מערך הדרכה, הטמעה וקהילות ידע בתחום השירות, על מדידה של איכות השירותים הממשלתיים לציבור, דוח שאנחנו מפרסמים מדי שנה ויכול לתת לנו אינדיקציה איפה אנחנו עושים עבודה טובה יותר במשרדי הממשלה ואיפה יש מקום לשיפור. התוויה של מדיניות השירות הממשלתית. למשל, כמה מקום צריך להיות להמתנה בתור בשביל לא לייצר מצב שאנשים עומדים ברחוב ומחכים כדי להיכנס לסניף של שירות ממשלתי.

הפעלת מוקד המענה הממשלתי המרכזי, 1299*, מקום אחד שאפשר להתקשר אליו, לקבל הפנייה וניתוב לכלל השירותים הממשלתיים, בעצם מוקד הידע לגבי כלל שירותי הממשלה, מה נדרש לעשות כדי לקבל שירות כזה או אחר, האם צריך להגיע פיזית, האם אפשר לקבל אותו באופן דיגיטלי, עם הרבה מאוד ידע וייעול של השירות, ותמיכה טכנית בשירותים הדיגיטליים הרוחביים. כלומר, אם יש לי בעיה במערכת ההזדהות או בעיה בשימוש באפליקציית זימון התורים, אז זו הכתובת שיכולה לי מענה.

מילה על חוק הדיוור הדיגיטלי שנכנס לתוקף ביוני 2023. אם עד היום הדרך לקבל תקשורת רשמית ממשרדי הממשלה הייתה פיזית בלבד, במצב לאחר כניסתו לתוקף של התיקון לחוק התאפשר לי לבחור כתושב האם אני רוצה לקבל את הדיוור באופן פיזי או באופן דיגיטלי. זה opt-in, בחירה שלי באופן אקטיבי. לא רק בחירה אלא אני גם צריך להראות שאני יודע ומסוגל להפעיל את כתובת האימייל שלי כדי לקבל את המסרים הדיגיטליים. זה עובד גם לתושבים וגם להסדרה של דואר לתאגידים. הנקודה משמעותית כאו היא שלאחר הכניסה של החוק לתוקף, ומי שיבחר לעשות בו שימוש, שליחה של דואר אלקטרוני תהווה חזקת מסירה. כלומר, אני לא אדרש כגוף ממשלתי לשלוח בנוסף לזה גם את הדואר הפיזי.

מאוד בקצרה על החוק. הוא בעצם מאפשר לנו לקבל מסרים באופן מידי בערוץ שנגיש ונוח לי היום, תוך שמירה על פרטיות, מידע רגיש. יהיה קישור לאזור האישי שבו יישמר המידע. אנחנו מגדירים את התנאים בהם דיוור דיגיטלי יהיה שקול לקבלה של דואר פיזי כפי שהוא ניתן היום, והרבה מאוד פרטים נוספים שנכנסו לתוך החוק שמבטיחים מניעה של ספאם, אבטחת מידע, שמירה על פרטיות, הנגשה לאוכלוסיות נוספות ומניעה של שימוש לרעה בדואר הממשלתי. אני אגיד שבאמת מבחינתנו זה אמור לשפר את היכולת של הממשלה לתת שירות טוב ומותאם למאה ה-21.

אז קצת על מאחורי הקלעים מה אנחנו עושים היום כדי לעזור לקדם את הדיגיטל במשרדי הממשלה ובממשלה כולה. הנושא הראשון והמרכזי שאנחנו עובדים עליו היום הוא איך לסייע לממשלה לעשות את המעבר לענן. הענן הוא העתיד. בראייה שלנו, הוא מאפשר לנו נגישות למוצרים המתקדמים ביותר. אני אגיד את זה על דרך השלילה – מי שלא נמצא בענן, אין לו נגישות לחזית הטכנולוגיה.

מה זה הענן בפועל? זה חדר שיש בו 1,000 מחשבים ושומרים את הכול שם, אז קוראים לזה ענן?

כן, בדיוק כך. חלק מהעניין הוא היכן יושב הענן והיכן יושב אותו חדר עם 1,000 שרתים, תחת איזה חוק שמנחה את אותו חדר שרתים. הענן הציבורי מסופק היום ע"י מספר חברות גדולות בכל העולם: אמזון, גוגל, שזכו במכרז הממשלתי לאספקת שירותי ענן, בנוסף אליהן יש עוד מספר חברות – מיקרוסופט, Oracle, IBM, יש חברות סיניות, יש קצת חברות אירופיות, ובגדול זה שוק מאוד מאוד ריכוזי.

חלק מהיתרון ומההתקדמות שנעשתה במכרז הממשלתי הזה זה שאותן חברות גדולות הביאו את חדרי השרתים הגדולים שלהם, שנקראים ענן, לשבת בישראל ולספק את השירותים מכאן באופן מידי. זה מספק שירות מהיר וטוב יותר, כי הפעולה שאנחנו עושים, האנטר במחשב – לא צריך לנסוע לאירופה, לאירלנד או לארצות הברית ולחזור לכאן. ומה שלא פחות חשוב, חלים על כך החוק הישראלי והרגולציה הישראלית של אבטחת מידע, של הגנת סייבר.

באבטחת מידע יש מין אח גדול שיכול לדעת הכול?

התפקיד של האח הגדול בתחום הסייבר הוא להגן ולהגדיר סטנדרטים להגנה על - - -

לא, למשל מודיעין, נגיד השב"כ, יכול להיכנס לאיפה שהוא רוצה? יש לו את המפתח הזה?

אני לא יודעת להגיד. למיטב ידיעתי לא, אבל זה לא משהו - - -

אני חושב שזה חלק מהדמוקרטיה לדעת להגיד, לדעת את התשובה. אני חושב שזה חלק מהדמוקרטיה. האזרחים צריכים לדעת האם יש מישהו שיש לו משקפיים שחורים, שהוא יודע הכול, או שלא קיים דבר כזה. אני חושב שחשוב לדעת – אפילו אם הוא לא משתמש בזה – עצם העובדה שיש לו את המידע הפרטי שלנו, גם ברמה הפרטית של האנשים עצמם, גם ברמה של חברות וכל מיני קבוצות. האם יש מישהו שבכל רגע יכול לדעת את הכול, כן או לא? אני חושב שזו שאלה מאוד חשובה לכל אזרח בכל מדינה דמוקרטית.

אני יכולה להגיד שלנו כממשלה אין כלים שמאפשרים לנו גישה למידע פרטי, אפילו להפך, המטרה של עיצוב השירות שנעשה בממשלה היא ,privacy by designאיך אנחנו מכניסים לתוך עיצוב השירות מלכתחילה את ההגנה על פרטיות, איך אנחנו מעבירים את מינימום המידע האפשרי שמאפשר נגישות לשירות ולא את מקסימום המידע שמייצר חשיפה וסיכון של פרטים. זה לפחות בראיית השירות הממשלתי.

אז בתועלות של הענן, מצד אחד נגישות למוצרים המתקדמים ביותר – והיום כבר לא מפתחים פתרונות חדשים במה שנקרא On-premises, בתצורה של חוות שרתים שיושבת בתוך הארגון. זאת הזדמנות לשינוי, הזדמנות לבנות מחדש את הדרך שבה מיישמים מערכות מידע בתוך ארגוני הממשלה, לחשוב על זה מחדש, לתכנן את זה, לעצור רגע ולעשות באותה הזדמנות שבה אנחנו עוברים דירה מחוות השרתים המקומית לענן, גם חשיבה מחודשת על מפת הדרכים הטכנולוגית. זו הזדמנות לעשות בצורה מהירה ויעילה שינויים בצד הביזנס, בצד המקצועי של המשרד והארגון, זה שינוי בתפיסה התרבותית, בדרך שבה אנחנו עובדים, פועלים ומפתחים מענים, ומאפשר לנו לתת פתרונות הרבה יותר מהירים לצרכים חדשים, ככל שהם עולים ומתפתחים.

וכמה הסכנה היא בלוחמת סייבר מחוץ ישראל שיכולה לתקוף את הענן הזה, את הדאטה?

בראייה שלנו, העובדה שהענן שעליו יושבים שירותי הממשלה יושב בישראל פיזית מאוד מצמצמת את הסיכונים שלנו. אנחנו הרבה פחות חשופים. אנחנו עושים שימוש גם בשירותי ענן בחו"ל תחת איזשהו תהליך אישור והסדרה שנדרש לטובת הפעולה הזאת, ויש בזה סיכון מסוים, סיכון למשל מה קורה אם חיבור האינטרנט של ישראל מתנתק מהעולם. זה תרחיש שיכול לקרות, הוא תרחיש די קיצוני וחריג, אבל אנחנו נערכים גם אליו ולכן שירותים חיוניים מספקים מישראל.

יש לוח זמנים למעבר לענן? יש משרדים שכבר עברו? יש הגדרות זמנים מחייבים למעבר וכו'?

מעבר לענן הוא לא מקשה אחת, לא מדליקים, מכבים ועוברים לענן, אלא אנחנו היום בונים כל שירות חדש, כל מערכת חדשה שמשרד מתכנן, כבר מתכננים בענן. החשיבה התכנונית עוסקת במה לעשות עם כל המערכות הישנות, חלקן ישנות יותר, חלקן ישנות פחות, יש גם מערכות מלפני שנה ושנתיים שהן מערכות on premise ואנחנו נדרשים לשאלה איך להעביר אותן לענן בצורה יעילה.

ההנחיה הממשלתית היום – מה שנקרא מדיניות ההגירה לענן – לא מדברת על מעבר לענן בכל מחיר. אנחנו לא רוצים לקחת את כל המערכות, פשוט להעתיק אותן לענן, כי אנחנו מבינים שאנחנו נמצא את עצמנו משלמים יותר ממה שאנחנו משלמים על השרתים הנוכחיים ואנחנו רוצים לעשות את המעבר הזה בצורה שמאפשרת אופטימיזציה של יתרונות הענן, ולכן זה לא נעשה בזבנג וגמרנו אלא מתוך חשיבה שלקחת מערכת-מערכת, לתכנן אותה מחדש בצורה שמתאימה לענן ומנצלת את יתרונות הענן.

זו תוכנית שכל אחד ממשרדי הממשלה בונה לעצמו במהלך השנה הקרובה ואת המדיניות שלו למעבר כלל המערכות שלו לענן. אז אין פה תאריך שאנחנו אומרים שעד אליו שום דבר לא נמצא יותר בחוות השרתים. אנחנו מניחים שזה תהליך שייקח מספר שנים. בממשלות אחרות הוא לקח הרבה מאוד שנים, אני מקווה שאנחנו נהיה זריזים יותר. למשל, ממשלת בריטניה שעובדת על זה כבר 13 שנה וסיימה בערך רבע מהעברת המערכות.

אבל את אומרת שחלק מהשירותים כבר ניתנים בענן.

נכון.

מבחינת התשתיות הפיזיות יש אפשרות לספק שירותים כאלה גם ליותר משרדים, אלא שהתהליך כולל שיקולים של עלות-תועלת?

בוודאי. אחד היתרונות הגדולים של הענן זה שאין שום בעיה לעשות scale. אנחנו יכולים להעביר כמות מאוד גדולה של פתרונות לענן ואנחנו יכולים גם להגדיל בבת אחת את כמות המשתמשים. אז אם יש לנו אתגר כמו טופס דיווח בידוד בקורונה, שפתאום בבת אחת 100,000 אנשים ניגשים לטופס, כשאני נדרש לתת שירות כזה במערכות מקומיות זה דורש ממני הרבה מאוד שרתים וכוח חישוב שלא תמיד קיים וזמין, ואילו בענן היכולת להגדיל בלחיצת כפתור את היקף המשאבים הזמינים לי גדולה הרבה יותר. אז כן, החסם במעבר לענן הוא לא המשאבים של הענן אלא היכולת שלנו לעשות את המעבר בצורה חכמה שמנצלת את היתרונות.

ראשית, יישר-כוח על הדיון החשוב הזה. אני רואה כאן את הדברים – נגישות למצרים מתקדמים ביותר בשוק, גמישות ומענה מהיר לצרכים חדשים – ואני רוצה לשאול לגבי ההנגשה. ישנם ציבורים מסוימים, כל אחד מסיבה כזו או אחרת, שלא צורכים את אותם מוצרים מתקדמים ביותר בשוק. כיצד הממשלה מתכוונת להנגיש את אותם מוצרים, את אותה דיגיטציה, לאותם ציבורים?

זה נושא שהוא מאוד חשוב, אנחנו משקיעים בו הרבה מאוד חשיבה כי המטרה היא לא לתת שירות רק לקצה העליון של מי שמרגיש - - -

לאו דווקא הקצה העליון, היום כבר ציבור רב צורך את אותם מוצרים מתקדמים, אבל אני מדבר על אותם ציבורים שאין להם נגישות לזה, כל אחד מסיבתו שלו, כיצד אנחנו יכולים כן להנגיש את זה?

זה סוג דיונים שהם לא לעומתיים. כולנו פה באותו כיוון וכולנו חושבים איך לצאת עם המלצות בשביל לשפר את המצב לטובת כולם. כולם מבינים כמה הדיגיטציה כולה חשובה לאנושות. יחד עם זאת, כולם מבינים שיש שכבות מוחלשות שיישארו מאחור וצריך לטפל בזה. אני רוצה להמשיך את מה שאמר חבר הכנסת סימון. איך אני אישית מקבל מידע שיש דיגיטציה חדשה בנושא מסוים? אני שומע מהעוזרים הפרלמנטריים שלי או מחברים. השאלה שלי היא האם אתם, המערך, יכולים להגיע לפריפריה, לקבוצות מוחלשות, למועדוני קשישים למשל, לצאת במסע, להגיד שאתם באים ליום אחד למקום מסוים בשביל להסביר איך אפשר להתקדם בדרך הזו, הדיגיטלית, בכל מיני נושאים ולנסות ללמד אותם? יש תוכנית כזו?

יוגב שמני, מנהל חטיבת הטכנולוגיות והשירותים הדיגיטליים. כשאנחנו מפתחים שירותים דיגיטליים אנחנו מסתכלים על כלל האוכלוסייה. קודם כל, נכון, יש אוכלוסיות שהן פחות נגישות, כשאנחנו נותנים שירותים דיגיטליים אנחנו נותנים אותם במספר ערוצים. לדוגמה, יש מקומות שיש בעיית נגישות, תשתיות אינטרנט לדוגמה או אנשים שאין להם מחשב בבית, אז יש גם עמדות שירות. מעל 200 עמדות שירות פרוסות ברחבי הארץ בכל מיני אזורים, ברשויות מקומיות כמובן, במרכזים מסחריים בתוך אותה רשות מקומית כדי לאפשר לאזרחים שפחות נגישים לאינטרנט לצרוך את שירותי הממשלה בעמדות שירות.

יש יכולות גם לחלק מהשירותים – אמנם זה מאוד מצומצם – גם בתהליך של זיהוי קולי. אני יכול באמצעות הטלפון לצרוך שירותים, לדוגמה של משרד התחבורה. יש כמובן תמיכה טכנית באותו מוקד שירות ששירה ציינה קודם, שתומך באותם אזרחים שמתקשים לבצע שירותים דיגיטליים, תמיכה טכנית שמסייעת להם ממש צעד אחר צעד בלצרוך את השירות הדיגיטלי בצורה טובה, כדי לא להשאיר אף אחד מאחור.

כשאנחנו מדברים על שירותים, כל התשתיות שלנו, שאנחנו מפתחים – אזור אישי, gov.il, מערכת ההזדהות – מבחינת התשתית אנחנו כבר מכינים אותה מותאמת לכל השפות, לפחות לארבע שפות: ערבית, רוסית, אנגלית ועברית. זה לא אומר שכל האתרים כמובן מתורגמים באופן מלא, כמובן שזה בהתאם לצורך, ואנחנו יודעים שיש לנו פער בעיקר בחברה הערבית, אבל זה משהו שסימנו כמטרה להמשיך ולקדם.

סוגיית הפרטיות שאמרת קודם – כמו שאנחנו דואגים שכל השירותים יהיו privacy by design, מותאמים להגנה על הפרטיות, כך גם לאנשים עם מוגבלויות. כשאנחנו מפתחים שירותים אנחנו דואגים שכל השירותים האלה יהיו מותאמים גם לאנשים עם מוגבלויות, אנחנו בודקים את זה, בין אם באמצעות חברות, הכשרות שאנחנו עושים בצוותי הפיתוח וצוותי הבדיקות שלנו, וכמובן גם נעזרים מדי פעם גם בגופים חיצוניים שיודעים לעשות את הבדיקות האלה כדי לוודא שאנחנו עומדים בתקינה הנדרשת.

אני חושבת שיש הבחנה בין הנגשה למי שמתקשה – וזה אולי הכשרות, הדרכות, עמדות – לבין מי שבעיקרון אין לו אינטרנט.

לאו דווקא הדרכות, אלא מתקשה פיזית.

כן, זה צד אחד. אבל גם צריך לזכור שיש אוכלוסייה שאין לה אינטרנט, שזה צד שני. זה שני ערוצים שונים.

לכן ציינתי את עמדות השירות שפרוסות ברחבי הארץ. תושב שאין לו אינטרנט בבית יכול להגיע לעמדת שירות ולצרוך את השירותים משם. יותר מזה, גם לעמדות השירות הוספנו שירותים נוספים שהם לאו דווקא הממשלתיים. כלומר, אני יכול להגיע לעמדת שירות ולצרוך שירות מאתר "כל זכות", מאתר הכנסת, מהאתר של הרשות המקומית ושירותים נוספים.

תעודת זהות ביומטרית, כמה זמן השקעה זה לקח?

תעודת הזהות הביומטרית היא של רשות האוכלוסין. אנחנו רק משתמשים בה, בין היתר כדי לאפשר הזדהות דיגיטלית על בסיס התעודה.

התעודה מאפשרת עוד אמצעי. אנחנו רוצים לתת לאזרחים את כל האמצעים הכי נוחים מבחינתם כדי לבצע שירותים דיגיטליים מרחוק, אז תעודת זהות היא אחת מהאמצעים.

הזהות דורשת hardware. לא כולם קונים היום למחשב הפרטי שלהם קורא כרטיסים, האמת אני לא מכיר אף אחד שיש לו כזה, אז דיברתם קודם על בעיות תשתיות ואינטרנט - - -

הממשלה.

הממשלה, כן, אבל זה שירות לאזרח. הממשלה חילקה תעודה עם צ'יפ שאמור לאפשר לאזרחים להזדהות מול הממשלה אבל – גם בנתונים שלכם – נעשה בזה מעט מאוד שימוש.

זו אחת הסיבות, בגלל שאני נדרש בעצם לאיזשהו רכיב. היום רוב השירותים ניתנים בכלל מהמובייל אז, נכון, זו התוצאה, ש-90% משתמשים בשם משתמש, מספר הזהות וסיסמה חד פעמית שמקבלים בתהליך ההזדהות. זה הכי פופולרי.

גם יותר קל ,לדעתי.

יותר קל, אבל עדיין אנחנו מאפשרים, כי בסוף אם יש אזרח שרוצה להשתמש בתעודת זהות, זכותו, כמו בכל כרטיס חכם אחר.

עוד כמה נושאים קטנים. נושא נוסף שאנחנו רואים כפער מאוד משמעותי היום בממשלה זה תחום הדאטה, איך אנחנו ממנפים את הנתונים שקיימים או לא קיימים בצורה שתאפשר לנו לעשות את עבודתנו כממשלה טוב יותר, לתת שירות טוב יותר. אני לא אכנס לכל הפרטים אבל אני אגיד שזה נושא שאנחנו היום בונים אותו ברמת הממשלה וברמה של משרדי הממשלה השונים, איך הם יכולים להשתמש בכלים האלה, כשהמטרה היא לאפשר לנו לשפר את תהליכי העבודה מאחורי הקלעים, לשפר את השירות ואת הפרסונליזציה, לתת שירותים מדויקים יותר לכל אחד מהתושבים לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות. למעשה, מידע שנועד לצורכי עיצוב מדיניות, לשפר את המחקר והפיתוח, ובסוף להגיע לשימוש בבינה מלאכותית, לעשות אופטימיזציה מבוססת על נתונים בתהליכי העבודה הממשלתיים כולם.

נושא שחשוב להתייחס אליו כשמדברים על עבודת הדיגיטל בממשלה הוא נושא הגנת הסייבר. נגיד שאנחנו גוף מאוד מותקף, בערך 60,000 אירועי תקיפה מגיעים אלינו מכל העולם בכל שנייה, 87 מיליארד אירועי תקיפה בחודש. מה שאתם רואים פה זה את מסך הניטור מתוך security operations center של מערך הדיגיטל הלאומי, שמגן על שער הכניסה לממשלה, למשרדי הממשלה השונים שמשתמשים בו. אנחנו מספקים גם שירות של ניטור באותו SoK גם לרשתות של משרדי הממשלה הפנימיים ומתריעים על אירועים, מתחקרים אירועים שאנחנו מזהים כחריגים ומנסים להבין מה אפשר לעשות, האם זאת בעיה אמיתית, חדירה אמיתית לתוך הארגון, או התראת שווא, ומה הטיפול שאפשר לתת או לסייע במתן שלו.

מה שיעורי ההצלחה בתקיפה?

אפס, כמעט אפס. יש אירועים שאנחנו מזהים ומטפלים בהם, בהחלט, אבל הם אחוזים אפסיים מתוך כלל ניסיונות התקיפה.

כמה מקרים הצליחו?

אין אירועים שהצליחו, בטח לא בתשתיות שלנו, לשמחתנו. זה לא אומר שאין אירועים שמאתגרים. חלק מההתקפות האלה הן, בשפה המקצועית, בעיקר בעולמות של DDoS, תרחישים של מניעת שירות, פגיעה בזמינות האתרים. היה אירוע אחד לפני שנה, שגם תוקשר, התקפה בסדר-גודל שלא רואים הרבה בעולם - - -

גם היה בבית חולים.

מה שהיה בהלל יפה זה אירוע אחר לגמרי. אגב, זה לא קשור לתשתיות שלנו. אבל זה אירוע של ממש תקיפה וחדירה לתוך רשת ארגונית של בית החולים. במקרה שלנו זה גרם לאיזושהי איטיות באתרי הממשלה, אבל יש לנו, לשמחתנו, יכולות מאוד-מאוד גבוהות בעולמות הסייבר ולכן ההתמודדות שלנו היא מאוד מאוד מהירה. בגלל שאנחנו מחזיקים את דומיין gov.il, כל אתרי הממשלה שנמצאים מאחורי gov.il, לכן מאוד "אוהבים" אותנו בעולם. אנחנו יודעים להתמודד עם ההתקפות האלה בצורה מאוד מאוד טובה. יש לנו הרבה מאוד יכולות, גם אנשים מצוינים וגם טכנולוגיה מאוד מאוד מתקדמת.

יש לכם שירותים שאתם קונים מהסינים?

לא.

קודם אמרת שכן, לא?

אמרתי שבעולם של חברות הענן הציבוריות יש גם חברות סיניות.

בישראל אין חוזים עם חברות סיניות?

לנו כממשלה לא.

דיגיטל ברשויות המקומיות זה נושא שאנחנו הולכים ומפתחים. נמצאת פה גם שרון, שמובילה את היחידה הזאת במשרד הפנים ובמערך הדיגיטל. אנחנו מזהים כאן פער מאוד גדול. רשויות מקומיות הן כמו משרדי ממשלה יחסית לא טריוויאליים בצרכים שלהם. הם מאוד מפוזרים. יש הרבה מאוד רשויות וכל אחת היום נדרשת לתת את הפתרונות האלה לתושבים שלה בצורה עצמאית ונפרדת. אנחנו היינו רוצים לראות איך הממשלה יכולה לעזור בייצור של יתרונות לגודל, בסיוע במעבר לענן, בהגנת סייבר, בשימוש בתשתיות ממשלתיות כמו מערכת ההזדהות או האזור האישי, ובסופו של דבר לאפשר לתושבים ולעסקים לקבל שירות בנקודה אחת באותו חלון ראווה ממשלתי, שייתן מענה גם לשירותים ממשלתיים וגם לשירותים של רשויות מקומיות מקצה לקצה, בלי לאבד כמובן את הייחודיות של כל אחת מהרשויות שרוצה לתת שירות מותאם לציבור שלה לפי הצרכים שלו.

האם יש לכם נתונים לכמה מתוך הרשויות המקומיות יש את היכולת לתת את הדיגיטציה?

יש לנו נתונים מסוימים על רמת הבשלות הדיגיטלית של רשויות מקומיות. לא הצגנו את זה כאן אבל יש שונות מאוד גדולה בין הרשויות. אין היום הרבה רשויות שיכולות לתת מענה מקצה לקצה, למעט הגדולות והעשירות ביותר. רוב הרשויות נותנות חלק מהמענים, נותנות מענה לצורך מסוים או לצורך אחר, ולא למכלול של כל השירותים.

יש פה נקודה חשובה מאוד. אם דווקא הרשויות הגדולות כן יכולות והקטנות לא יכולות, אבל המוחלשים גרים בעיקר במקומות של רשויות מוחלשות, זה יוצר פער בין הרשויות, בין התושבים, בין המרכז לבין הפריפריה. פה הממשלה צריכה להתערב עם גישה דיפרנציאלית בין הרשויות בשביל להגיע למשהו שוויוני, או שהמוחלשים דווקא צריכים להרוויח מזה ביתר שאת. לכן אני חושב שאולי אחת ממסקנות והמלצות הוועדה היום זה לפנות לממשלה לקראת הגשת התקציב שהנושא הזה יהיה נושא גם משמעותי וברור.

אבל זה צריך להתבסס על התשתיות הלאומיות, כי רשות קטנה, גם אם יעזרו לה לבנות את המערך הדיגיטלי, תהיה גם חשופה להתקפות, גם לא תדע לתחזק את זה. אם מדובר ברשות של 5,000 תושבים ויש 3 דוחות בשנה אז אין מה להקים מערך דיגיטציה. בשביל לקיים מערך דיגיטציה אתה צריך נפח מסוים שמצדיק אותו. עדיף כבר לשים בן-אדם שיעשה את זה עבורה. לכן, במקרים שאתה מציין, כדאי שזה יתבסס על פלטפורמות ממשלתיות, שהן בפיקוח הממשלתי, והרשות המקומית הקטנה תקבל את זה כמוצר מדף, היא לא מתחזקת, מפעילה, מחזיקה אנשים, כי רוב הרשויות לא מסוגלות להקים כזה מערך.

אני מאוד מסכימה. ד"ר שרון אפריל, את רוצה להתייחס?

ד"ר שרון אפריל, מנהלת הצוות הממשלתי לטרנספורמציה דיגיטלית בשלטון המקומי, במשרד הפנים, מטעם המערך הדיגיטלי. אז באמת המצב הוא לא טוב. כיום יש רק כ-70 מנמ"רים ברשויות מקומיות מתוך 258, וכמו שאמרת, באמת לרשויות הקטנות אין את היכולות ולא את כוח האדם לתת את השירותים הדיגיטליים שקיימים בארץ. גם משרד הפנים וגם מערך הדיגיטלי, "ישראל דיגיטלית", נתנו מענים ממשלתיים בשנים האחרונות שבעיקר היו הכשרות, תמיכות, שיתוף ידע.

המענים האלה הסתיימו ואנחנו עכשיו לקראת בניית מענים חדשים מתוך הסתכלות של פלטפורמות רוחביות ולתת יתרון לגודל לרשויות השונות בהסתכלות דיפרנציאלית. כלומר, מה שרמת גן צריכה שונה לחלוטין מכסייפה. יש כאן שונות מאוד גדולה. אנחנו מסתכלים גם על האזוריות, דרך אשכולות משרד הפנים, יצאנו לפיילוט לבדוק ולמדל את המנמ"ריות האזוריות כדי לתת את המענה האזורי לרשויות עם בשלות דיגיטלית מאוד נמוכה.

ממשלה שאומרת שהנציגים שלה באים מפריפריה – יש ש"ס, יש חרדים – אז בואו נראה, אנחנו נשב אתם ונבדוק.

נשמח לתקציב.

אנחנו רוצים להוסיף בעשייה שלנו ברשויות המקומיות נושא שמתחבר לסוגיה הקריטית שהעלית בהתחלה והוא איך אנחנו מאפשרים נגישות לשירותים הממשלתיים ולשירותים דיגיטליים בכלל למי שפחות מכיר ומרגיש בנוח להשתמש בעולמות הדיגיטליים. התוכנית של אוריינות דיגיטלית ברשויות המקומיות התחילה מפיילוט בעיריית ירושלים במשך מספר שנים ובעוד מספר רשויות שמהן למדנו איך לעשות את זה בצורה טובה. עכשיו אנחנו מרחיבים את זה ל-200 רשויות מקומיות שונות שניגשו לאותו קול קורא, שרוצות להצטרף ולהעביר לאוכלוסיות הרלוונטיות אצלן הכשרות של אוריינות דיגיטלית. אנחנו בימים אלה יוצאים לדרך עם ההרחבה של הפרויקט הזה. זה פרויקט גדול מאוד שמושקעים בו משאבים רבים כדי לאפשר לאוכלוסיות שבהן פחות מרגישים בבית להרגיש בבית בעולם הדיגיטלי.

כמה מתוך ה-200 הן רשויות ערביות?

סך הכול 115 שניגשו – זה גם על סוציו-אקונומי יותר נמוך אז יש שם המון. אני יכולה לחפש את הרשימה, יש שם הרבה מאוד.

כמעט כולן. כמעט כל הרשויות המקומיות ניגשו, לא כולן, אבל רובן הגדול. כמו שהעלתה חברת הכנסת, אנחנו פועלים לעשות שימוש בתשתיות הממשלתיות הלאומיות, כמו מערכת ההזדהות הלאומית, ולהנגיש אותה לרשויות מקומיות. אז יש לנו כאן כמה מהרשויות הראשונות והמובילות שלקחו את ההזדמנות הזאת. אנחנו גם בשירות של ה-SoK הממשלתי רוצים לתת את ההזדמנות לרשויות שמעוניינות ונרחיב את זה לתחומים נוספים.

רק מילה אחת לסיכום על תוכנית העבודה שלנו, מה התחומים העיקריים שאנחנו מתכוונים להתמקד בהם בשנה הקרובה. בתוך הכותרות האלה של מעבר הממשלה לענן, מינוף דאטה ובינה מלאכותית - - -

סליחה על ההפרעה. בשקף של הרשויות אני לא מזהה אף רשות ערבית.

יש לי רשימה מלאה.

אם אתם מציגים שקף ויש רשויות ערביות – לפחות להכניס.

השקף הזה הוא רק רשויות שהצטרפו כרגע לתהליך החיבור למערכת ההזדהות הלאומית.

ואין אף רשות ערבית?

אין, נכון לעכשיו.

במערכת ההזדהות יצאנו בקול קורא כחלק מהחלטת ממשלה 260 - - -

נציג השלטון המקומי, אולי תענה בבקשה לשאלה של חבר הכנסת ד"ר יאסר חוג'יראת?

צחי שלום, ראש מנהל טכנולוגיות ומידע, מרכז השלטון המקומי. הרשויות הערביות נמצאות בפער גדול. הן לא נמצאות בשקף הזה – זה לא שקף שלי אבל אני אסביר למה – בגלל שהן צריכות המון משאבים כדי להיות שם. כדי להפעיל את ההזדהות עבור התושבים שלהן הן צריכות את כוח האדם שיתפעל את זה ויקדם את זה קדימה.

אני חושב שהמערך עושה עבודה נפלאה ברשויות, אנחנו רואים את השינוי מאז ששרון הצטרפה, אנחנו רואים שיפור מהותי בחשיבה, בכיוון. אני חושב שהם הולכים בדרך הנכונה. רק אני מקווה – אני שמעתי עוד פעם את נושא קולות הקוראים – שהכסף יגיע בצורה אחרת ולא בשיטת המצ'ינג. סיימנו את האירוע הזה, היינו באירועים קודמים. אני חושב שאם באמת הממשלה תתקצב סכומים נכבדים וטובים למערך נוכל לקדם את הדיגיטציה ברשויות ולאפשר דווקא לחלשים להתקדם ולצמצם את הפער, כי הגדולים יעשו את זה לבד.

מאז שהתחילה הממשלה לדבר במונחים של מצ'ינג, אני חושב שזה היה אולי לפני 20 שנה – האם יש מידע, או נעשה מחקר, על הרשויות שעמדו, לא עמדו בכלל, ועמדו יחסית? אחרי 20 שנה שהשיטה הזו נעשית שווה מאוד לעשות מחקר, כי אני חושב שחלק מאנשי האוצר יודעים מלכתחילה שהמוחלשים לא יעמדו בזה, נותנים ויודעים שאחרי שנה זה לא יבוצע והכסף יישאר אצלם. בתוכנית, על הנייר, זה נמצא, בפועל זה לא מגיע. יש מחקר כזה? נעשה?

אני לא חושב שיש מחקר מדויק כזה אבל אני חושב שאפשר לראות במספרים.

צריך לעשות אחד כזה.

אנחנו רואים בקולות הקוראים האחרונים של הדיגיטציה שרשויות פשוט קיבלו את ההרשאה אבל לא יכלו לעמוד במצ'ינג.

40% מימוש קול הקורא הראשון.

60% לא מומשו.

אנחנו עכשיו בעיצומו של הקול הקורא השני, אנחנו מקווים לראות תוצאות יותר טובות.

על מה אמרת ש-60% לא מומשו?

60% מההרשאות לא מומשו, 40% מומשו ע"י הרשויות, וזה לרוב הרשויות היותר חזקות, שיכלו לשים את המצ'ינג, 60% מהכסף חזר כמובן לאוצר.

בגלל המצ'ינג.

בגלל כל מיני סיבות, לא רק מצ'ינג – אנשים שהתחלפו, מורכבות בהגשה, יש הרבה סיבות.

הרוב.

יש לי תשובה לשאלתך קודם – 68 רשויות ערביות לוקחות חלק במכרז אוריינות מתוך ה-115.

הם זכו במכרז?

המכרז רק התפרסם, עדיין לא התחילו בכלל יישום, ניגשו.

ניגשו למכרז.

התחייבו לרכז בנושא.

יש למכרז הזה שני חלקים: אחד זה מכרז לספקים שמספקים את אותן הכשרות של אוריינות דיגיטלית, והצד השני זה קול קורא לרשויות המקומיות. כל רשות שניגשה קיבלה תקצוב להשתתף במכרז. זה לא עניין של לזכות או לא לזכות. כל מי שניגש לוקח חלק בפרויקט. האם הן יממשו, זאת שאלה.

זה על בסיס מצ'ינג גם?

לא, וגם זה מכרז מאוד מיוחד שבעצם ההתקשרות זה מעין משולש – מערך, רשות וספק. כלומר, יש כאן עבודה משותפת. זה רק התחיל אז עוד לא התחלנו לממש שום דבר אבל זה בתהליכים.

זה במודל של "דיגיטלי", או איך שלא קראו לתוכנית הקודמת שהייתה בנושא הזה?

מכרז חדש.

זה הכשרות פיזיות.

בכיתה? קורס בנושא דיגיטציה?

נכון.

בנוסף לזה גם יהיו הכשרות לעובדי הרשויות המקומיות לאוריינות דיגיטלית. עוד רובד של זה זה גם להציע לעובדי הרשויות – כי זה מיועד לתושבים, אנחנו מזהים שגם עובדי הרשויות הם ברמת אוריינות דיגיטלית נמוכה אז הצטרפנו לתת הכשרות לעובדים עצמם.

לסיכום שקף תוכנית העבודה אני רק אגיד שאנחנו, בכל אחד מההיבטים האלה, פועלים מצד אחד בחזית האסטרטגית, לגבש את האסטרטגיה של הממשלה בתחום הדאטה, בתחום הרשויות המקומיות, בשירותים הדיגיטליים וקידום הממשלה לענן, ובהיבט התשתיתי של בניית השירותים המרכזיים שיכולים לשמש את כלל משרדי הממשלה, וביישומים שהם חוצי-משרדים שאמורים לתת שירות טוב יותר לציבור.

יש כאן עוד נושא שאני רק אזכיר אותו כי לא דיברנו עליו קודם וזה יותר בצד המדיניות. יש לנו אתגר מאוד גדול בתחום של ההון האנושי, הטכנולוגי דיגיטלי בממשלה. יש לכל המשק אתגר אבל לנו בממשלה, עם התנאים הממשלתיים שאנחנו יודעים להציע, זה קשה ומאתגר במיוחד, ואנחנו, במערך הדיגיטל, רואים את זה כנושא רוחבי שצריך לעזור יחד עם גורמי המטה הנוספים, עם משרד האוצר, הממונה על השכר, החשב הכללי וכו', למצוא פתרונות שיאפשרו לנו להביא ולשמר את האנשים הטובים והמתאימים ביותר במשרדי הממשלה כדי לקדם את אותם חמישה עולמות תוכן: טכנולוגיה, דיגיטל, דאטה, סייבר ושירות.

כמה עובדים מהחברה הערבית נמצאים בתוך מערך הדיגיטל הלאומי? אני שואל שאלות קשות.

אני לא בטוחה שיש לי סטטיסטיקה על זה אבל יש לנו מספר עובדים.

אני לא זוכר מספר מדויק, אני חושב שהשאלה כבר נשאלה, אבל נבדוק. יש לנו עובדים ערביים, אם זו השאלה, מספר - - -

הכול מתחיל מכאן, אם יש ייצוג נכון לחברה הערבית בתוך המערך הדיגיטלי, אין ספק שזה גם יחלחל פנימה, לתוך המערכת, ואז אפשר לעזור לכל המוחלשים בפריפריה. זה לא רק החברה הערבית והישובים הערביים אלא גם הפריפריה, גם החברה החרדית. לפתח זה טוב מאוד, זה מוביל את המדינה למעלה, לגבי כל הנושא של דיגיטציה, טוב ויפה, אבל צריך גם לחשוב תמיד מאחורה שיש אנשים מוחלשים, יש אנשים שצריך לעזור להם עם נגישות לכל נושא הדיגיטציה, בכל החברה המוחלשת בפריפריה ובמיוחד לחברה הערבית, וגם נוסיף לזה את החברה החרדית, אין ספק בזה.

המוקדים שאתם מקימים זה טוב ויפה, אבל בנוסף לכל הפיתוח הדיגיטלי והדיגיטציה חשוב במקביל גם להעלות את נושא המודעות לתושבים, כי בסך הכול אם אני מפתח דבר ואנשים לא יודעים עליו, לא משתמשים בו. אבל כשאתה מעלה את המודעות – אני לא יודע איך תעשו את זה – חשוב שהאנשים גם יידעו בסופו של דבר שהמוצר הזה קיים, ואם הוא קיים יש אפשרות להשתמש בו. קחו בחשבון תמיד את הפריפריה, את הקבוצות המוחלשות ואת החברה הערבית. אני גם מייצג את החברה הערבית כאן וחשוב לי גם לקדם אותה גם בכל נושא הדיגיטציה.

מה שנאמר כאן גם מהניסיון שלי כראש מועצה לשעבר – כשהממשלה חייבה את הרשות להקים אתר אינטרנט אני זוכר שהרבה רשויות הקימו, עשו את הדף הזה, בלי להשתמש בזה, אף אחד לא השתמש בזה, רק בשביל לעמוד בדרישות החוק. אנחנו לא רוצים להקים את זה בשביל שאנשים יידעו שזה קיים אלא חשוב להביא את זה גם לכדי שימוש, שאנשים ישתמשו בזה וגם שהרשויות, עם כל המערך שאתם עושים, הדרכה לעובדי הרשויות, לאוכלוסיות יותר רחבות, כדי שבסופו של דבר המידע הזה יונגש לכל התושבים.

קודם כל חשוב להדגיש שכשאנחנו מפתחים שירות דיגיטלי אנחנו מסתכלים מנקודת המבט של האזרח ולא משנה איפה הוא גר. זו נקודה שהיא מאוד חשובה. כשאנחנו עושים מחקרים להבין מה באמת מצפה האזרח משירותי הממשלה אנחנו בודקים ומפתחים את השירות בהתאם. זה לא משנה אם זה החברה הערבית, היהודית, זה לא רלוונטי. אנחנו לא אומרים את זה כסיסמה, אנחנו לא רוצים להשאיר אף אחד מאחור. זה לא משנה, אגב, כמה עובדים ערביים יש לנו, זו הדרך שבה אנחנו מפתחים שירותים לכלל האוכלוסייה במדינת ישראל.

לגבי המודעות, רק לאחרונה העלינו קמפיין לשירות של העברת בעלות על רכב במשרד התחבורה, ופה, כמו שאמרתי גם בדיון על החברה הערבית, הקמפיין לערבית נעשה מותאם לשפה הערבית. זה לא תרגום של מה שנעשה, אלא אותה פרסומת שרצה בטלוויזיה וברשתות החברתיות מותאמת לחברה הערבית. נכון, צריך עוד לדעת ולהמשיך לקדם את המודעות של הציבור, אנחנו מכירים את זה, עובדים על זה כמובן.

יוגב, שני דברים: תחת המילה "אזרח" יש כל מיני קבוצות – יש מוחלשים, יש עשירים, יש מבוגרים, יש צעירים, יש אנשים שלא יודעים קרוא וכתוב, יש אינטלקטואלים – לכן זה צריך להתאים לכולם, ביתר שאת למוחלשים. זו הגישה החברתית הנכונה.

אבל אני רוצה להמשיך את שאלתו של ד"ר יאסר חוגי'ראת. בשביל שהנושא הזה לא יישאר באוויר. אמרת שאתה לא יודע מה מספר הערבים שעובדים אצלכם, אני רוצה לשאול אותך מתי אתה יכול לתת לנו תשובה? עוד יום? עוד 5 ימים? אתה יכול להתקשר אליו, להגיד שבדקת וזה המספר? למה זה חשוב? כי לדעתי הוויה מייצרת תודעה. אם יש ערבים אז יש גם תפיסה לגבי שוויוניות ונוכחות. הווייה מייצרת תודעה, לכן חשוב שיהיו ערבים וגם בדרגים גבוהים של קבלת ההחלטות אצלכם. מתי תיתן לנו תשובה, בבקשה?

היום.

תתקשר אלי ותגיד לי שבדקתם?

אין בעיה.

זה חשוב. תודה רבה לך. יובל וגנר, שאנחנו מאוד מעריכים את העשייה בקשר לנגישות, בבקשה.

שלום לכולם. כבוד יושב-הראש, תודה על הדיון החשוב. חברי כנסת וכמובן עובדי מערך הדיגיטל, אני מייצג אנשים עם מוגבלות וקשישים, זה הפוקוס של עמותת "נגישות ישראל". אני שמח לראות שנמצא גם נציג איגוד האינטרנט הישראלי כי יחד איתם קידמנו במשך שנים את נושא נגישות האינטרנט. אני אתחיל במחמאות על כך שרשות התקשוב וממשל זמין במשך שנים – ויוגב נמצא פה – משקיעים בנושא נגישות אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות, כאלה שמוגבלים בידיים, כאלו עם כיסאות גלגלים, כאלה שלא רואים או מתקשים בראיה ובשמיעה. עבורם הדרך הנוחה ביותר לקבל שירותים ממשלתיים היא דווקא השירות הדיגיטלי, אבל הוא חייב להיות נגיש פיקס.

אחרי שהחמאתי אני רוצה לקרוא למקצה שיפורים בשלושה-ארבעה נושאים הבאים שאני רוצה לציין: הראשון, אני מצטרף לשאלתך כמה ערבים עובדים בדיגיטל, הייתי שמח לדעת גם כמה אנשים עם מוגבלות עובדים בדיגיטל - - -

כולנו מצטרפים לשאלה הזו.

כי אמרת נכון, שככל שאוכלוסיות המיעוט נמצאות במקום עבודה, הן מייצגות שם את האינטרסים ואת הידע שגורם לשירות ולמוצרים שמפתחים להיות יותר מותאמים לקהלי היעד הרלוונטיים.

הנושא השני – למרות השנים הרבות של הנגשה עדיין הנגישות של האתרים והשירותים טעונה שיפור. אנחנו רוצים לראות שמגיעים למצב שבאמת האתרים, האפליקציות והכלים נגישים באופן מלא, כולל זה שהם נבדקים לא רק על פי התקנים, אלא במבחן המעשי של אנשים עם מוגבלות, שיבדקו את זה ויגידו: כן, זה נוח לנו לשימוש. זה קריטי.

הנושא השלישי – בבדיקת הנגישות כתוב שיש חובה לפרסם באתרי האינטרנט את סידורי הנגישות ואת השירותים המונגשים שמשרדי הממשלה נותנים. זה על מנת שכאשר אדם עם מוגבלות יוצר קשר עם משרד ממשלתי הוא יידע כבר באותו דף שמפרסם את אתרי הנגישות איזה סיוע ייעודי ומיוחד הוא מקבל אם הוא בן-אדם עיוור או בן אדם חירש או כל מוגבלות אחרת. הנושא הזה כרגע כמעט לא קיים בכלל באתרי משרדי הממשלה. זה גם נדרש על פי חוק אבל זה בעיקר חשוב כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לדעת איך לצרוך בצורה קלה ושימושית שירותים נגישים ממשרד ממשלתי.

נושא אחרון – שמים המון דגש בשירותים הדיגיטליים על האוכלוסייה הערבית, על הגיל השלישי, על האוכלוסייה החרדית, אבל אנשים עם מוגבלות וקשישים עם מוגבלות, שמהווים כמיליון וחצי אנשים עם מוגבלות במדינה, פה אין פוקוס, אין תוכניות מיוחדות, וזה דורש זאת. אנחנו קוראים לוועדה לקרוא למערך הדיגיטלי לפתוח עוד תחום, שהוא דורש את המשאבים שלו, שהוא דורש את המיקוד שלו, הוא דורש את הידע שלו, אבל עבור אנשים עם מוגבלות זה לא רק ללמוד איך להשתמש באינטרנט או באפליקציה, זה דורש מהם ללמוד איך משתמשים בכלי נגישות כדי להשתמש בטלפון או באינטרנט בעבודה המונגשת. כך נוצר פה מצב קצת אבסורדי, המדינה משקיעה המון כסף בהנגשה, אבל אם לא נלמד את התושבים איך משתמשים בזה בצורה נגישה, אנחנו לא סוגרים את המעגל.

אני שוב רוצה להודות על כל העשייה מצד אחד, מצד שני יש לנו עוד כמה מהלכים שחייבים לעשות כדי שבסוף ציבור גדול שהדיגיטל קריטי עבורו – הוא רוצה שהדיגיטל יהיה הכלי שהוא ישתמש בו – יהפוך לפרקטיקה.

תודה רבה, יובל, דברי טעם חשובים, חשובים לאוכלוסייה המוחלשת ביותר. יוגב, בבקשה.

קודם כל, אנחנו מכירים את יובל מצוין, אנחנו עובדים לא מעט עם עמותת נגישות ישראל וכמובן גם עם גופים נוספים. כשדיברתי קודם על הכשרות שאנחנו עושים, היו לנו לא מעט פגישות גם עם יובל. כמו שאמרתי, כל שירות שאנחנו מפתחים אנחנו מתאימים אותו, ואם אנחנו חלילה מפספסים משהו, גם הוא מטופל במידי כי אנחנו כל הזמן בודקים את עצמנו. זה באופן כללי. זה נושא שהוא מאוד מאוד חשוב.

איך אפשר למדוד את מה שאמרת? ענית שאתם בודקים, עושים – איך אפשר למדוד? מגישים דוח פעם בשנה, למשל?

קודם כל, יש לנו חברה חיצונית שבודקת אותנו גם. אנחנו בודקים את עצמנו כל הזמן. דבר שני, ליקויים כלשהם יכולים פתאום לעלות מהשטח – אגב, פעם קיבלתי מאחד היועצים המשפטיים פה בכנסת הודעה על ליקוי כזה – ואנחנו ישירות מטפלים בהם. אנחנו מנסים למנוע את זה כבר בתחילת הדרך. כמו שאמרתי שאנחנו מפתחים שירותים שיהיו ברמה המאובטחת הגבוהה ביותר, אז גם בעולמות של נגישות, ששירותים יהיו מותאמים. יותר מזה, אנחנו גם מסייעים למשרדים - - -

אני מבין. יובל מעלה שאלה, אומר שהמדינה משקיעה הרבה בעמדות ונגישות לאנשים עם מוגבלות, אבל זה צריך להגיע לציבור עצמו. איך אפשר למדוד האם זה הגיע? כמה הגיע? כמה השתמשו? איך מודדים את כל זה?

זו מדידה באופן כללי, זה לאו דווקא - - -

האמת שאנחנו היום, במסגרת האסטרטגיה, בונים גם תפיסת מדידה לנושא הדיגיטל בכלל ברמה הלאומית, לנושא הדיגיטל בממשלה ולמדידה של העשייה שלנו, עד כמה אנחנו עומדים ביעדים שהצבנו לעצמנו. זה נושא בהתגבשות, אחרי שהוא יושלם אנחנו נשמח להציג אותו.

אני אתן דוגמה לשירות אחד של משרד התחבורה – במקרה החברים כאן – כשאנחנו מסתכלים על העברת בעלות על רכב, שזה אחד השירותים הפופולריים ביותר באזור האישי, אנחנו בודקים גם מול המשרד כמה שירותים מבצעים עדיין בדואר. אנחנו תמיד בודקים את עצמנו לראות שבאמת אחוז החדירה של השירות הדיגיטלי הולך וגדל.

יחד עם זאת, אנחנו נגיד שאנחנו לא מבטלים את היכולת לקבל שירות פיזי. אין היום אף שירות לציבור שאפשר לקבל אותו רק באופן דיגיטלי. יש מעט שירותים כאלה לעסקים, לחברות, והמטרה היא שהדברים האלה יחיו אחד ליד השני, כשכל אחד בוחר מה הדרך שבה הוא רוצה לקבל את השירות.

ועדת המדע לימדה אותי להיות יותר ויותר סוציאליסטי, דרך אגב, ונגד הפרטה כמה שיותר, נגד דברים שפוגעים במוחלשים, שמחפשים רק רווח. אני בעד שזה יהיה כמה שיותר בידי המדינה ושיתנו לקבוצות המוחלשות בעיקר. זה נושא שממש הולך לאורך כל ישיבות הוועדה הזו. בבקשה, עו"ד צח בן יהודה.

ראינו שבהצעת המחליטים לקראת חוברת התקציב, שאמורה להגיע לבניין הזה בקרוב וחוק ההסדרים, יש קצת חקיקה שקשורה גם לתחום שלכם. נשמח אם תוכלו להתייחס איזה חוקים אתם מתכוונים להביא במסגרת חוק ההסדרים.

בנוסף, חלק מהצעת המחליטים היו תיקונים רבים לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים. זה חוק שעוד לא מלאו לו 5 שנים. לחלק מהתיקונים שלו בקושי מלאו שנה. מה אתם מבינים כבר שלא עובד שם שהוא דורש כל כך הרבה תיקונים? גם ראינו שיש התייחסות לגבי העברת מידע בין גופים ציבוריים, אם תוכלו גם מעט לפרט על כך. כתוב אמנם שזה בראי פרטיות, אבל בשירותים הממשלתיים יש המון המון מידע וזה מביא איתו את הסיכונים שלו.

נכון. חוק תקשורת דיגיטלית, שקראנו לו פה "חוק הדיוור" – השינויים שנעשו בחוק לפני שנה מצד אחד מאפשרים לממשלה לתקשר באופן דיגיטלי, כלומר לשלוח אימיילים במקום לשלוח דואר פיזי לתושבים ועסקים, אבל נקבעה שם סדרת כללים מאוד מאוד נוקשים בדרך שבה החוק ממומש וההצעות הן יחסית מינוריות ופרוצדורליות כדי לאפשר שימוש יותר ריאלי בכלי הזה עבור משרדי הממשלה. זה בעצם מה שנכנס לתוך ההסדרים.

יש שתי ועדות שאנחנו מקימים במסגרת המחליטים של הסדרים, אחת עוסקת בנושא של קידום דיגיטל ברשויות המקומיות, מה שתיארתי קודם, שעדיין אין קונצנזוס על תפיסת ההפעלה, מה הדרך הנכונה לספק את השירותים המרכזיים האלה, מה הדרך הנכונה להבטיח שהחלשים לא יישארו מאחור בתחום המורכב הזה. המטרה היא לעשות עבודת צוות שתביא את אותה אסטרטגיה במהלך השנה הנוכחית, לפני התקציב של שנה הבאה.

הדבר השלישי שציינת זו הסוגיה של העברות מידע בין גופים ציבוריים. אנחנו רואים כאן חסם מאוד משמעותי ליכולת לייעל ולשפר את השירות לציבור. מנהלת הוועדה הזכירה את החלטת הממשלה של ask once, שעברה כבר לפני שנים רבות יחסית, והיכולת לממש אותה תלויה ומוחזקת בידיים של הוועדות להעברת מידע בתוך משרדי הממשלה. זה תהליך מאוד קשה, מאוד מורכב, יש בו זכות וטו להרבה מאוד גורמים בדרך שלאו דווקא הם הגורמים המקצועיים ביותר להבין איזה מידע נדרש, האם נכון להעביר אותו, שני הצדדים צריכים לאשר את מה שנקרא טופס א' וטופס ב', ועדה להעברת מידע, גם בגוף המקבל וגם בגוף המוסר.

המטרה במחליטים של הסדרים היא לייצר ועדה שתעשה את החשיבה על התהליכים הקיימים, תמליץ מה נכון לעשות בראי פרקטיקות שמקובלות במדינות אחרות בעולם להעברת מידע בין גופים ציבוריים, כמובן תוך הגנה על פרטיות אבל בצורה שתאפשר לשפר את השירות, מה שהיום אנחנו רואים כחסם שמפריע להרבה מאוד תהליכים דיגיטליים לקרות ולהתממש.

תודה רבה. רועי, בבקשה.

רציתי לשאול ביחס ל-ask once. החלטת ממשלה 1933 מ-2016 – מצאתי במקרה את דוח מבקר המדינה שמתייחס לזה, דוח מ-2021, ואני לא טוען כמובן שהאחריות מונחת רק לפתחכם, וגם הדוח מציין את זה, שאתם נתקלתם בקשיים כשעוד הייתם שני גופים, גם התקשוב הממשלתי וגם ישראל דיגיטלית. אני רוצה לקרוא שני משפטים מהדוח:

"בתמונת המצב העולה מהביקורת, עוד ארוכה הדרך ליישום מלא של החלטת הממשלה משנת 2016, שקבעה כי החל משנת 2021 משרד ממשלתי לא יבקש מהציבור לשם מתן שירות אישור שהנפיק משרד ממשלתי אחר. כך לדוגמה עולה כי תצלום תעודת זהות, תעודה המונפקת בידי גוף ממשלתי, רשות האוכלוסין, נדרש לשם קבלת 261 שירותים שונים בממשלה, צילום תעודת בגרות, המונפקת בידי משרד החינוך, נדרש לשם קבלת 188 שירותים, ותצלום רישיון עסק, שמונפק על ידי למשרד הפנים, נדרש לשם קבלת 68 שירותים".

השאלה שלי בעניין הזה היא האם יש לכם סטטוס עדכני של זה, כי השירותים יכולים להיות נפלאים אבל בסוף האזרח הרבה פעמים נתקל בקושי הזה של להשיג את התעודה הזו, אז באמת אם אפשר לייתר את ההתרוצצות הזו זה בהחלט יהיה תהליך מבורך. דבר שני, שגם מתקשר לעניין הזה, האם כחלק מיישום של האזור האישי יש מחשבה לאפשר כמו תיבה, לצורך העניין ענן אישי, או אזור אישי בענן, שבו האזרח יוכל לשמור את התעודות שלו. לפחות, אם הוא כן נדרש על ידי משרד ממשלתי להגיש אותן, הוא יוכל לפחות לדעת שהן נמצאות שם ולגשת אליהן.

האם יש לכם נתונים על שיעור הנטישה בתהליך ההרשמה לאזור האישי? אני, אמנם די מזמן, ניסיתי לעשות את זה, התחלתי ומודה שהתייאשתי באיזשהו שלב. אז השאלה היא האם כחלק מתהליך הפישוט של הדבר הזה יש לכם גם נתונים.

אני אתחיל להתייחס ב-ask once. אני חושבת שלנו כממשלה לא הייתי נותנת ציון גבוה במימוש של ask once. אנחנו בנינו את התשתיות הטכנולוגיות שמאפשרות תקשורת טובה ויעילה בין משרדי הממשלה לבין מה שנקרא שדרת המידע, שזו תשתית העברת מידע בין משרדים שיכולה, וכשעושים בה שימוש היא מקצרת את התהליך ואת כמות המידע שהתושב נדרש להביא בעצמו במקום להביא ממשרד אחר. אבל כשהסתכלנו ועשינו ניתוח בדיוק של מה שאתה מתאר על שירותים, איזה אסמכתאות נדרשות לשירות הזה ממשרדים אחרים, יש כ-20 מסמכים שנדרשים במאות תהליכים.

היום הדבר הזה עדיין לא קורה בצורה אוטומטית. הפתרון שאתה ציינת בעצמך כהצעה, לתת לי כתושבת את השליטה על המידע הזה, על התעודות, באמצעות האזור האישי, באמצעות האפליקציה של האזור האישי, זה בהחלט משהו שנמצא בעבודה ובתכנון. אני הייתי מרחיבה את זה. היום אתה יכול למשל באזור האישי לקבל את ספח תעודת הזהות שלך, שזו אסמכתא מספר אחת במרבית השירותים הדרושים. המטרה שלנו היא שגם במובייל תוכל לקבל ולהציג בצורה מוכרת ומאושרת את מכלול התעודות הממשלתיות שמונפקות לך, אם זה תעודת זהות או רישיון נהיגה, ואם זו תעודת עיוור, או בהמשך גם תעודות שניתנות ע"י גורמים אחרים כמו באוניברסיטאות.

זה חלק מהתוכנית, זה עדיין לא יישום קיים או יישום שאנחנו יכולים לתת עליו לוח זמנים קרוב, אבל זה בהחלט שירות שצריך לתת אותו. צריך גם לשפר את היכולת הזאת להעביר את המידע בין משרדי הממשלה לא רק באמצעות העובדה שאני אצרוך את זה. לשאלה בנושא הנטישה יוגב יתייחס.

אני אוסיף, אגב, שיש כמובן עוד הרבה מאוד מסמכים שאפשר לראות באזור האישי וכל הרעיון הוא שאנחנו גם לא שומרים את המסמכים אצלנו, לאזרח זה שקוף. כשאתה נכנס אנחנו הולכים למשרד התחבורה להביא את רישיון הרכב, לרשות האוכלוסין להביא את ספח תעודת הזהות, למשרד הדתות להביא את תעודת הנישואין ועוד, ומבחינתך זה כמובן שקוף.

לגבי תהליך הנטישה, בוודאי יש לנו נתונים, אין לי כרגע בשלוף אבל בוודאי שיש. אנחנו בודקים כל הזמן את התהליך של איך האזרח רואה את זה, שהוא לא ברמה הפרסונלית אבל יש לנו מערכות של ניטור אפליקטיבי שמודדות חוויית משתמש ואנחנו מנסים להבין דרך זה האם האזרח מצליח, לא מצליח, איפה הוא נתקע וכן הלאה. זה חלק מהדרכים שלנו לשפר את השירות הדיגיטלי. נוסיף לזה כמובן את המוקד, המענה הממשלתי המרכזי, ששם אנחנו שומעים את האזרחים בקולם, מה קשה להם, למה לא הצליחו וכן הלאה, וזה עוזר לנו לשפר ולטייב את התהליך שיהיה הרבה יותר קל.

צריך לזכור שבסוף, כדי לתת שירותים דיגיטליים שנדרשת בעבר להגיע עבורם פיזית, צריך לזהות את האזרח בצורה טובה, ואחרי שאנחנו עושים את זה פעם אחת, ראיתם את המספרים – מעל 3 מיליון תהליכי הזדהות כל חודש ועדיין אנחנו מוסיפים כל הזמן עוד ועוד יכולות כדי להפוך את התהליך הזה מצד אחד שיהיה מאובטח, לשמור על פרטיותך ושלא יגנבו את זהותך חלילה, ומצד שני שיהיה קל ואינטואיטיבי לאזרח.

תודה רבה. לפני שאני מסכם, מישהו רוצה להוסיף? בבקשה.

עוז שנהב, מנהל מחלקת חדשנות ופיתוח מדיניות ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. קודם כל, אנחנו ברשות רואים את מערך הדיגיטל כשותף אסטרטגי שלנו. מספיק להסתכל על חמשת עולמות התוכן ששירה הציגה, בכל אחד מהם יש היבטים של פרטיות. אנחנו תופסים את עצמנו כרשות שצריכה לאפשר למערכת דיגיטל לממש את ייעודו, ואני חושב שמבחינתנו, זה שיש גוף אחד שאפשר לדבר איתו על כל ההיבטים הדיגיטליים במגזר הציבורי זה מצוין. אנחנו נוגעים בנקודות מסוימות בחוק הדיוור הדיגיטלי ובהעברת מידע בין גופים ציבוריים ויש לנו כוונה גם שהדבר הזה ימשיך הלאה. אנחנו מברכים על שיתוף הפעולה.

תודה רבה לך. חברים, אני רוצה לסכם: אחד, הוועדה מבקשת מהממשלה להכניס לתקציב המדינה תמיכה ברשויות מקומיות לפרויקט הדיגיטציה כך שכל הרשויות המקומיות, ללא ההבדל ברמה הסוציו-אקונומי שלהן, יוכלו לספק שירותים דיגיטליים לתושביהן. הוועדה מבקשת לקבל תוך 3 חודשים דיווח עדכני ביחס ליישום החלטת הממשלה 1933, מאוגוסט 2016. הוועדה ממליצה למערך הדיגיטל לקדם את הנגשת השירותים הדיגיטליים לאנשים עם מוגבלות ולקבל ממערך הדיגיטל דיווח על ההתקדמות בעניין כל 8 חודשים. הוועדה מבקשת ממערך הדיגיטל להמשיך לקדם הנגשה של שירותים דיגיטליים לחברה הערבית. המבחן שלנו הוא במעקב וכשנשב בעוד 6 חודשים, שיהיו לנו תשובות ברורות לכל מה שהעלינו.




תודה רבה לכולכם וכולכן. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.