פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
05/03/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 19
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום ראשון, י"ב באדר התשפ"ג (05 במרץ 2023), שעה 10:30

דיווח המועצה הארצית לביטחון תזונתי לשנת 2022 בהתאם לסעיף 18א לחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א-2011

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
מאיר כהן
אלמוג כהן
יונתן מישרקי
חוה אתי עטייה

פרופ' רוני סטריאר - יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

יוכי אילוז - מנהלת תחום בכיר עזבונות ותמיכות - ביטחון תזונתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

פרופ' רונית אנדוולט - מנהלת אגף התזונה, משרד הבריאות

ציפי פרידקין - אסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מיכל מנהיימר - מנכ"ל, איגוד העמותות בישראל

אלי כהן - מנכ"ל, עמותת פתחון לב

רוית דינמז יחזקאל - יועמש ומנהלת קשרי ממשל, ארגון לקט ישראל

דורית בירן דקלבאום - נציגת הארגונים, המועצה הארצית לביטחון תזונתי

מנחם בלויא - יו"ר, אש"ל ירושלים

אולגה ברברמן - מנהלת מחקר ושינוי מדיניות, ארגון לתת

יוסף פיוטרקובסקי - עמותת להחזיקם ולהחיותם

מילכה בנזימן - אחראית רווחה, יד אליעזר

יוסף ויטמן
–

עו"ד יעל סלנט

ענת כהן שמואל

טליה חסון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות

דיווח המועצה הארצית לביטחון תזונתי לשנת 2022 בהתאם לסעיף 18א לחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א-2011

בוקר טוב ושבוע טוב. אנחנו מקיימים את ישיבת ועדת העבודה והרווחה, י"ב באדר תשפ"ג.

הנושא הוא דיווח המועצה הארצית לביטחון תזונתי לשנת 2022 בהתאם לסעיף 18א לחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א.

אנחנו נפתח בדיווח של יושב ראש המועצה העולמית לביטחון תזונתי, שייתן לנו מצגת על המצב של הביטחון התזונתי.

אני רוצה לומר כמשפט פותח שאחד הדברים שגילית כשהייתי בוועדה לפניות הציבור, אדוני הפרופסור, זה שפקידים מסוימים מאוד בכירים במנגנון השלטוני אמרו שבעצם אנחנו לא צריכים לדאוג לתזונה של הציבור, אנחנו צריכים לאפשר כלים שאנשים יוכלו להזין את עצמם, ומי שלא יכול, אז שוב, כלים ואנשים שיעזרו להם. בכל אופן, הלוז, העיקר, הנשמה של עניין הרווחה, אותם פקידים כופרים בעיקר. אומרים, לא, מה פתאום. מנגנון ועוד מנגנון ועוד מנגנון. זאת אומרת, הפקידים מתפרנסים יפה מזה, זה בסדר. לא כולם, בדרך כלל זה גם לא מספיק. אבל העניין והנזקקים, בביטחון תזונתי הם בקצה של מה שנקרא שרשרת המזון. פה זה מזון תרתי-משמע.

לכן אני אשמח לשמוע את הגישה שלכם לעניין של הביטחון התזונתי. אז בבקשה, אדוני הפרופסור.

קודם כול, אני רוצה להודות לך, יושב ראש הוועדה, על כינוס המפגש הזה. שלחנו את הדוח לפני שבוע, והינה אתה כינסת אותנו בדחיפות. ואני חושב שהנושא מחייב דחיפות. כי אחת מהשאלות שנשאלות במבחן של ביטחון תזונתי, שמהדהדת לי בראש כל היום, היא "האם הילדים שלך נשארו ללא אוכל יום שלם, ובאיזו תדירות?" ולא בגלל הזנחה, אלא כי פשוט לא היה לך אוכל לתת לילדים שלך.

מי מהאנשים שיושבים פה יכול לתאר את התחושה הזאת? גם של הילדים וגם של ההורים, שלהורה אין לתת אוכל לילדים שלו ליום אחד שלם. וככה אנחנו מגיעים לזה שיש בישראל 260,000 משפחות בחוסר ביטחון תזונתי חמור, שזו אחת מהשאלות האלה.

שתיקתן של המשפחות האלה מהדהדת היום, וכמו שאתה אומר, בסוף הם המודחים ביותר, המודרים ביותר, וגם המושתקים ביותר. אנחנו לא שומעים את הקולות שלהם, אנחנו שומעים הרבה קולות של אנשים שמדברים בשמם, אבל את קולותיהם לא נשמע כאן, כי הם מתים מבושה.

אתה יכול לחזור על המספר?

265,000 משפחות, לפי המחקר של - - -

אי-ביטחון תזונתי חמור.

כמה נפשות זה?

אנחנו מדברים על, בחוסר ביטחון תזונתי, קרוב למיליון.

קרוב למיליון. כל המדינה זה 9,000,000,000, נכון?

נכון, אנחנו מדברים על 16.8% מהמשפחות בישראל. אנחנו מדברים על מאות אלפי ילדים שמגיעים במצב הזה לבתי הספר. ולכן המועצה, החוק הזה שבעצם יסד את המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, שנחקק ב-2011, בא לייצג את הנושא ברמה ממשלתית באמצעות גוף סטטוטורי שמייעץ לשר הרווחה, ובאמצעותו גם לשר החינוך ושר הבריאות, להביא לממשלת ישראל פעם בשנה נייר מדיניות שיקדם את הנושא של ביטחון תזונתי ברמה לאומית.

הדבר הזה לא קרה בעבר, כי אני חושב שהנושא לא היה מספיק על סדר היום הציבורי. אני הייתי מצפה באמת גם מהממשלה הזאת, וגם העלינו את זה בממשלה הקודמת, ללכת לתחום הזה עם אותו שכנוע פנימי שיש היום לרפורמה המשפטית לבטא את הרפורמה.

אז בעניין הזה באמת נעניתי להזמנה של חבר הכנסת מאיר כהן לבוא ולמלא את התפקיד הזה, שאני חייב להגיד, הוא בהתנדבות, לפי החוק הוא תפקיד התנדבותי, אבל הוא התפקיד הכי חשוב שאני חושב שאני יכול לעשות במקום הזה אחרי שנים שאני חוקר את נושא העוני.

אני חייב לברך גם את מאיר וגם את השר החדש יעקב מרגי. אני חייב להגיד שהתברכתי, שניהם – ליבם במקום הנכון. ואני חייב להגיד שבעניין הזה, ואלה חדשות טובות, היה קונצנזוס מלא שהנושא של ביטחון תזונתי הוא נושא לאומי שצריך לקדם אותו.

עכשיו אני אגיד כמה נתונים. לפי החוק, אולי בחוזר לחוק, יש שלושה תפקידים למועצה הלאומי. אחד זה באמת גוף מייעץ. הנושא הוא אכיפה ומעקב אחרי תוכניות שונות שיש בתחום הזה. והנושא השלישי, התפקיד השלישי הוא להביא מודלים חדשניים לקידום מדיניות חברתית לאומית בנושא של ביטחון תזונתי.

למשל, בסעיף 3, ופה אני רוצה לבשר משהו שאני חושב שרוב החברים פה לא יודעים, אבל בהמשך גם לעניין של השר הקודם מאיר כהן והשר הנוכחי, קיבלתי מכתב, ייפוי כוח להקים ועדה לאומית בנושא של ביטחון תזונתי, שתייעץ לממשלה בתוך חצי שנה, להביא לדיון של ממשלת ישראל מתווה לאומי שכולל את כל הסוגיות של ביטחון תזונתי. וכל הסוגיות הן סוגיות של הקשר ההדוק שיש בין עוני לביטחון תזונתי; הנדיבות או האי-נדיבות של קצבאות; שכר המינימום; הנושאים של הצלת מזון; תזונה בריאה וכו'. יש לפחות עשרה נושאים שנלווים לנושא הזה.

אז אנחנו נשמח שאחד מהמפגשים יהיה בנוכחותך, שגם אתה תהיה שותף לנושא הזה, כי הייתה הסכמה. גם כששאלתי את השר הקודם, מאיר כהן, שנמצא פה. שאלתי אותו, תגיד, אולי אני לא מבין, אבל אין מדיניות, נכון? הוא אמר לי, כן, אין מדיניות, יש פה תוכנית, שם תוכנית, אבל אין תיאום בין-משרדי.

במועצה יושבים גם נציגי המשרדים הנכונים, הקשורים לנושא, ויש לנו הזדמנות באמת לבנות גם את התיאום הבין-משרדי בנושא של ביטחון תזונתי, ויושבים פה גם נציגים משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד החינוך, באמת המשרדים החשובים. גם משרד החקלאות, שאני לא רואה אותם פה, ומשרד האוצר.

כן, נמצאים פה משרד החקלאות.

אה, אוקיי. אז אולי באמת לגבי הנתונים. ביטחון תזונתי. הנושא של נגישות – האם לאנשים יש נגישות, האם יש להם כסף לקנות. אתה דיברת מאוד יפה על זה שרוצים לתת כלים לאנשים. במקרה הזה, גם אנשים שיש להם הכלים לעבוד, אנחנו מצאנו במחקרים ש-50% מהאנשים שבחוסר ביטחון תזונתי הם אנשים עובדים. הם אנשים עובדים. היום, אדם שחי בשכר מינימום, ויש לו שני ילדים או שלושה ילדים, הוא צריך לעבוד, לפחות אחד מהם, 145 שעות כדי לקנות את סל המזון הבריא שמומלץ על ידי משרד הבריאות. משרה מלאה של אחד מבני הזוג רק בשביל לקנות את המינימום שהם צריכים לקנות בשביל לשרוד. זה אומר שגם שוק העבודה היום, כפי שהוא קיים, הוא איננו מאפשר לאנשים עובדים להביא מזון לבית.

אחת מהנקודות המאוד חשובות בחוסר ביטחון תזונתי היא היציבות. תחושת הביטחון שבסוף החודש אתה תביא מזון לילדים שלך. ולכן, חוץ מהנושא של הנגישות, שאין לנו בעיה של זמינות בישראל, של אוכל. במקומות אחרים יש בעיה של זמינות. אז אנחנו מדברים על השימוש, על הזמינות, הנגישות והיציבות.

המוסד לביטוח לאומי הוציא שלושה דוחות בנושא של חוסר ביטחון תזונתי.

אדוני, בזמן האחרון היו שתי תקופות קצרות שבתוך המרכולים, בסופרים, היה חסר מזון מסוג כלשהו, ואני לא יודע אילו גורמים כלכליים היו מעוניינים שיהיה מחסור. ואפילו בבתי המרקחת היה מחסור של תרופות מאוד מצויות, אקמול וכאלה. וחשבתי לעצמי, מה יקרה אם חלילה יהיה מצב משברי, שזה יכול לקרות. כי מאז שאני בארץ, מאז שהייתי ילד, אני לא זוכר דבר כזה שחסר מזון במכולת. מה שהיה.

אחד מהאנשים שנמצאים כאן ידבר גם על הנושא של הבטחת המזון.

אמרת שזמינות קיימת.

כן, היא קיימת. בהשוואה למקומות שבהם יש עוני גדול, עדיין אין לנו בעיה כזאת, אבל יכול להיות שבתקופה של משבר תהיה לנו. יש כאלה שמתריעים שהמחסנים של ישראל מספיקים רק לחודשיים. אם יהיה לנו באמת משבר מאוד גדול, אין מספיק אגירה של דגנים בישראל כדי לספק לאוכלוסייה. אני חושב שמכון יסודות ידבר על זה.

על כן, אני רוצה באמת להגיד מהן ההמלצות, כי אני חושב שחשוב מאוד שנתרכז בהמלצות.

אתה מתכוון להמלצות מדיניות?

כן, אז הדבר שאני חושב שמאוד חשוב הוא קבלת אחריות המדינה לקידום מדיניות לאומית מקיפה בנושא. אנחנו מדברים הרבה היום על כל מיני נושאים משפטיים וכו', אבל אין בישראל חוק שמבטיח זכות למזון. ואני חושב שזה אחד מהדברים שאנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מקדמים. מזון כאחת מהזכויות הבסיסיות של אנשים בישראל.

אני רוצה להגיד, אדוני, שב-2004 אני הגשתי הצעת חוק, בעצם זו היית הצעה לסדר לקראת הצעת חוק, לחלוקת תלושי מזון, כמו שיש בארצות הברית. אני חשבתי שזה מאוד חשוב, ואז אריק שרון קם ואמר: מה? יגידו בניו יורק ובעולם שבישראל צריך לחלק מזון? היה לא תהיה. הורידו לי את ההצעה לסדר, כבוד המדינה, לא יכול להיות דבר כזה. אמרתי: אבל יש דבר כזה. ועד היום, עד השנים האחרונות לא שמעתי את זה, ואני מאוד שמח שהיום כבר מדברים על תלושי מזון.

אז אחד מהדברים החשובים שאני יכול לבשר, זה שבשנה שעברה, הדוח הזה מכסה את 2022, הייתה עלייה מאוד משמעותית של המיזם לביטחון תזונתי. מ-20,000,000 ל-90,000,000, מ-10,000 משפחות ל-30,000 משפחות שיש היום, האנשים כאן נמצאים. זאת אומרת, הייתה באמת קפיצה מאוד גדולה. זו הפעם הראשונה שחלק מתלושי המזון, המיזם נמצא בבסיס התקציב. באמת צריך להודות למאיר על זה שהוא עשה את זה. אני מאוד מאוד מקווה שנמשיך עם המגמה הזאת. אבל עדיין, כשאני מדבר איתך על ביטחון תזונתי, המיזם לביטחון תזונתי מכסה רק 10% מכלל האנשים שנמצאים בחוסר ביטחון חמור.

השאר אינם זכאים פשוט.

פשוט אין מה להציע להם. או שלא זיהינו אותם. גם יש פה בעיה, שאנחנו לא יודעים באמת לזהות את כל האוכלוסייה הזאת. אבל אין ספק שאם אנחנו רוצים באמת לכסות את כל האוכלוסייה הזאת, אנחנו צריכים להכפיל. והגשתי לשר יעקב מרגי, איך אנחנו יכולים להגיע בתוך ארבע שנים, לכסות את כל האנשים שנמצאים בחוסר ביטחון תזונתי באמצעות המיזם, שהוא מוכח, שהוא באמת עוזר לאנשים. זה באמת תלוש, העברה של תלוש שבחלקו הוא כסף זמין לקנות בסופר, וחלק זה ירקות ופירות פעם בחודש, שאנשים באמת יוכלו, שתהיה להם נגישות לירקות ופירות.

סליחה רגע, מה הסכום של שובר המזון?

350, ועוד 150 שקל של ירקות ופירות.

אנחנו היינו רוצים לראות שבאמת יש הגדלה של התקציב לנושא הזה. הרחבת ההשקעה הלאומית במיזם הלאומי, כמו שאמרתי. הצמצום הדרסטי של מספר התינוקות, ילדים ובני נוער המצויים בסיכון או באי-ביטחון תזונתי; הרחבה של מפעל הזנה, אני חושב שמישהו מהנציגים של משרד החינוך ידבר על זה.

ביקרתי עם חברי המועצה במוסדות לילדים בסיכון, ופשוט ראיתי ילדים שאין להם אוכל, שמגיעים לבית הספר בלי אוכל. כאלה שבאים בגלל שיש סנדוויץ'. ואני חושב שצריך להרחיב את זה. אני בכלל חושב שזה מפעל אוניברסלי. כל ילד בישראל צריך להגיע, במיוחד אותם ילדים.

אתה מתכוון לצהרונים?

צהרונים. עד עכשיו אני מדבר על חטיבות הביניים של מוסדות הילדים בסיכון. אנחנו ביקשנו לעניין הזה, אנחנו רוצים לקדם בישראל. אני רוצה להגיד לך, היושב-ראש, שאחד מהדברים שממש זעזעו אותנו בשנה שעברה הוא שהמון המון נשים שלא יכולות להניק רצו לקנות מטרנה ותחליפי מזון, ולא היה להן כסף. השר באמת גייס 3,000,000,000 או 4,000,000,000 שקל, אני לא זוכר עכשיו, כדי לעזור לאותן משפחות.

תשעה מיליון.

אנחנו באמת רוצים לבנות איזושהי תוכנית, ויש לנו דגם של תוכנית אמריקאית מאוד מאוד מצליחה, שמתייחסת לאותן נשים עם ילדים ותינוקות, לאלף הימים הראשונים של הילדים, שנקרא - - - ואנחנו רוצים לקדם אותו גם בישראל.

מתי יש לך תאריכים לכל התוכניות שאמרת לנו, המדיניות הכוללת, יש לך חודשים, שבועות?

אנחנו רוצים בתוך חצי שנה לבוא אליך, שישה חודשים.

אני מאוד אשמח אם זה יהיה בעוד שישה חודשים.

יש לנו את מיטב החוקרים בישראל ובעולם. לצד המועצה הקמנו ועדה מדעית עם מיטב המוחות בישראל.

אתה מדבר על תוכנית תזונתית שלא יהיה ילד שלא מזהים אותו שחסר לו?

אנחנו נביא את כל המתווה.

וגם הזמינות של המזון לתינוקות, שזה אחד הדברים הנוראיים.

גם, גם. בתוך חצי שנה אנחנו נביא לך מתווה.

אז נבקש מהמנהלת כבר לקבוע תאריך דיון. בשמחה רבה נארח אותך. תודה. יש עוד משהו?

נושא מספר 6 הוא תכנון תוכנית לאומית לביטחון תזונתי. מעקב, מחקר והערכה של התוכניות הקיימות. שיפור התיאום הבין-משרדי. מאוד מאוד חשוב. חלק גדול הוא הפערים והניתוקים שיש בין המשרדים השונים, אני רואה את התפקיד של המועצה לתאם את הדברים האלה. היינו רוצים שבאמת יהיה פרויקטור לאומי בנושא הזה, שיתאם בין הארגונים השונים.

והאחרון הוא קידום עקרונות של תזונה בריאה במסגרת התוכניות לביטחון תזונתי. מאוד מאוד חשוב הנושא של מחלות ותוחלת החיים בקרב אוכלוסיות מודרות שגם נמצאות באי-ביטחון תזונתי. הנתונים האלה זועקים. כלומר, אנשים באמת לא רק שמדללים, אלא גם אוכלים דברים לא בריאים.

זה באופן טבעי, אבל זה גם קשישים וגם תינוקות וילדים. זה העיקר. מה עם כל התוכניות של יושב הראש הנערץ של ועדת העבודה והרווחה אלאלוף, שהוא כתב תוכנית שלמה. מה נהיה עם זה?

תראה, אחד מהדברים שעולים עכשיו, גם עלו כאן, הוא הקמת הרשות העולמית למלחמה בעוני, שאני חושב שעלה פה לדיון, או יעלה. ואנחנו נצטרך לראות איך המועצה ואיך הרשות מתפקדות יחד, ואיך אנחנו מתאמים שלא יהיו כפילויות וכו'.

אבל אני רוצה להגיד לך משהו. למשל, אני אתן דוגמה. חלק גדול מהאנשים שנמצאים בטיפול של משרד הרווחה, ויוכי נמצאת כאן ויכולה להעיד על זה. אנחנו מצאנו שגם בתוכניות הדגל של משרד הרווחה אנשים עדיין בחוסר ביטחון תזונתי. זה דבר שלא יכול להיות, כי הם מטופלים על-ידי שירותי הרווחה, ועדיין 40% מהם נמצאים בחוסר ביטחון תזונתי, אחרי שנה של התערבות מסיבית.

תודה רבה, פרופ' רוני סטריאר. זה בדיוק מוביל אותנו לגברת יוכי אילוז, מנהלת תחום ביטחון תזונתי במשרד הרווחה.

הבאתי נתונים, אם מישהו ירצה לראות על התוכניות שלנו.

המנהלת, מייד אחרי הדיון, מעלה את המצגות בפורטל של ועדת עבודה ורווחה, וכל מי שירצה לראות פרטים יוכל לראות אותם במצגת. אז תיתני לנו את העקרונות של המצגת. איך אתם מתמודדים עם מה שאמר פרופ' סטריאר?

אני אתחיל ואומר שהפריצה העיקרית בנושא של קמחא דפסחא, היושב-ראש זוכר גם את הדיונים מהקדנציות הקודמות, שבכלל קמחא דפסחא, היינו צריכים לבוא לעשות שנורר מול חבר הכנסת גפני, שבכלל יהיה תקציב לזה. לכול, סלי מזון, קמחא דפסחא וכו'.

והשר מאיר כהן לשעבר באמת פרץ את הדלת והצליח לשים את התקציב הזה בבסיס התקציב, שזה בעצם היה בשבילי הפתח הראשון לעשות פרסום באוקטובר 2022 לשנת 2023.

כמה היה התקציב?

46,000,000.

אני עוד נלחמתי על 16,000,000, אם את זוכרת.

46,000,000 זה סכום מכובד, וזה מהלך שהיה מאוד קשה. ויותר קשה מזה, כשרצינו לצאת למיזם לביטחון תזונתי, הצלחנו גם להרגיע את האוצר ואת משרד המשפטים שזה בעצם לא כפל תמיכות. הם הבינו שיש כאן אוכלוסיות שונות שסובלות מעוני, וכל אוכלוסייה צריכה בזמן שלה את הסיוע.

אז בקצרה, הנושא של ביטחון תזונתי מתחלק לשישה מבחני תמיכה, שהם לשני חגים. יש משפחות שיותר מתקשות בחגים, ולמבחן של סלי מזון חודשיים. עמותות גג, שהן בעצם נותנות את הגיבוי לעמותות הקצה, הן גם מגייסות עודפי מזון ומתגברות את סלי המזון לעמותות הקצה.

הוספנו מבחן תמיכה חדש לילדים ממשפחות נזקקות, של חלוקת כריכים. יש לנו עמותה שמחלקת למעלה מ-11,000 כריכים ביום לילדים שמגיעים פשוט עם תיקי אוכל ריקים, כמו שסיפר רוני. והמבחן האחרון לנושא של בתי תמחוי עם מסגרות הזנה, מנות חמות.

הסכום הכולל של מבחני התמיכה הוא 51,000,000. 46 בבסיס התקציב, קרן העזבונות והקרן של המשרד לשירותי דת, קופות הצדקה שתורמות בכל שנה גם סכום. הגענו ל-51,000,000.

כמובן שהסכום הזה לא מספיק ולא מספק, וההשתתפות של המשרד לסל היא מאוד סמלית, אבל זו בהחלט המדרגה שממנה צריך לקפוץ.

אני זוכר שהיה משהו כמו שמונה שקלים לסל, של 150 שקל.

כן, השתתפות שלנו.

זה עדיין נשאר כך?

עשרה שקלים, זה על אותו בסיס, זה אפילו בקושי חבילת מצות.

אבל אנחנו, כמובן שר הרווחה מרגי פועל וממש מסר אישית שכרגע יש משא ומתן מסיבי לתגבר את כל הנושא של תמיכות המזון לשישה מבחני התמיכה, וגם לתחום של המיזם לביטחון תזונתי, שנגיע לפחות לכל המשפחות שיש להן דילוג ארוחות, אי-ביטחון תזונתי חמור, כמו שסיפר רוני.

כיום יש לנו במיזם לביטחון תזונתי כ-35,000 משפחות. אני מדברת על 35,000 משפחות פעילות. חוץ מהמטרנה. ובזמנו, כשהיה שר הרווחה מאיר כהן, הוא גם הנחה שכל מקרה של סיוע במטרנה, גם מוכרים מרווחה וגם מהקהילה, שמומלצים על-ידי אגף רווחה, לאשר את זה, בלי לבדוק את הנתונים אם הם רשומים בנתוני היסוד של המשרד, הכוונה אם יש להם תיק ברווחה.

בנושא של המטרנות, אני חושבת שזו שותפות נפלאה, ומגיע יישר כוח גדול לאשל חב"ד. אנחנו חצי, והם חצי, ולכל משפחה. משפחה מקבלת בחודש חמש קופסאות של מטרנה, אנחנו יודעים את המחירים שלהן, עד לבית. ויש סוגי מטרנה – חלבי, לא חלבי – לפי הצורך של המשפחה.

כמה עולה חבילה היום בשוק?

לי אין תינוקות, ואני חושבת שעולה 40 שקלים באושר עד.

מאז זה עלה ל-60 פלוס.

כן, אלה סדרי הגודל. ואני חושבת שמדובר פה בפעולה מאוד מאוד יפה של אשל חב"ד, עד הבתים בכל הארץ. אנחנו פרושים על 240 יישובים במיזם. זו לוגיסטיקה לא פשוטה של שני בתי אריזה שמספקים 24 ק"ג פירות וירקות עד לבית הלקוח, בצורה הכי מכובדת, כרטיס נטען. אני הייתי מציעה שאם הממשלה תוכל באמת לאשר שהכרטיס הנטען הזה לא יהיה מחויב במע"מ. אנחנו עוזרים לאנשים. הכרטיס הנטען של 350 יהיה שווה 350 ועוד אחוזי המע"מ, שהם קונים בזה בעצם אוכל, זה יכול להגדיל להם, אם זה היה אפשרי.

אני רואה שכולם המומים, אבל עצם העובדה שאין על ירקות ופירות כבר 30 שנה מע"מ ואנחנו חיים עם זה, אני לא יודע למה כאשר מעלים על נושאים אחרים להוריד מע"מ, כולם מזדעזעים וזה לא בא בחשבון.

משום שזה הנטו שנשאר להם, וזה כלום כסף.

דבר על זה, אבל לא זה הנושא. אולי זה שייך לוועדת הכספים.

אין דבר יותר צודק מזה, אבל האוצר - - -

כן, האוצר חי על זה, כן.

כן, גם התמ"ל, תחליפי החלב, אני חושבת שאם היה אפשר, אני לא יודעת בדיוק ממה בנוי המחיר, אבל אולי בחוץ לארץ זה זול יותר, צריך לראות את ההפרשים שאפשר להוריד.

גם צריך לבדוק. זה ודאי שאפשר לעשות, לבדוק כמה זה עולה בחוץ לארץ, ולא מהיקרים יותר. ריכוזיות של השוק זה הנושא שצריך למנוע. אסור שזה ימנע מילדים מזון בגלל ריכוז השוק. רמזתי על זה ברמז קל בהתחלה, כשאמרתי שהיה מחסור. זה לא היה מחסור בגלל שהפרות הפסיקו להניב חלב. היה מחסור בגלל שמישהו היה מעוניין בזה.

דווקא חברת מטרנה באו לקראתנו, גם במחיר. אני מנדי בלויא, אני מנהל את המיזם.

מנדי בלויא, זה גם חב"ד וגם ירושלמים. ככה אני מרכיב את השם, כן? בשמות, לא שאני מכיר. תודה. הלאה. חתך משפחות המיזם לפי גילים?

אני באמת הבאתי במצגת את הגילים של המשפחות, את החתכים, שבעיקר מגיל 30 עד 50 הם האחוז הגדול שנמצא במיזם, ודווקא הזוגות הנשואים הם באמת האחוז הגבוה שנמצאים במיזם, מוכרים כמובן לאגף הרווחה מעוד איזו בעיה.

תציג את השקף הזה, כי אנחנו צריכים ללמוד אותו. מה זה נקרא חתך משפחות המיזם לפי גילים?

הגילים של ראשי בתי האב שמשתתפים במיזם.

אז אלה שבין 20 ל-30 הם רק 10% מאלה שנזקקים?

כן, שמוכרים לאגף הרווחה מעוד בעיה. זה לא מהקהילה, זה רק מאגף הרווחה.

אה, הם צריכים להיות גם מוכרים באגף הרווחה כדי להיות עניים?

כי כשיש לך סכום מוגבל, אתה הולך קודם כול להכי עניים, אנחנו לא יכולים ללכת לקהילה. - - - לכל חסרי הישע שהם תקועים במצב - - -

אז מגיל 30 עד 40 כבר קופץ העמודון ל-32%. 32% מאזרחי המדינה?

32% מ-35,000 שזקוקים לסיוע.

לא הזקוקים, המקבלים.

יוכי, חשוב רק להגיד, מה ששאלת לגבי הרווחה ולא הרווחה, היום הרווחה מאפשרת לפתוח תיק מיוחד לביטחון תזונתי, מה שלא היה אפשר בעבר, וזה מאפשר להרבה אנשים שלא רוצים. זה דבר חדש.

אפילו אני לא ידעתי מזה. יש הרבה אנשים שלא רוצים ללכת לרווחה.

עכשיו פותחים תיק מיוחד, רק לביטחון תזונתי, ללא קשר לשאר הדברים, וזה מה שקורה בכל מיני מקומות.

אצלך זה התחיל, מאיר?

כן, כן.

אנחנו ישבנו ודנו עם ראשי הערים. ההתנגדות הגדולה הייתה של עובדים סוציאליים, שבצדק אמרו, תשמע, אתה מוסיף לנו עוד פלחים של אוכלוסייה.

זה רעיון כל כך פשוט, שפלא שאף אחד לא חשב על זה 70 שנה. שיכול להיות אדם שלא צריך את העובדים הסוציאליים ממחלקת הרווחה לכל הבעיות שבעולם, הוא בסך הכול צריך קצת מזון.

על אם הדרך הוא מטופל לא רק בביטחון התזונתי, אלא גם בבעיות אחרות.

כן, אם יש בעיות. אבל יש אנשים שאין להם בעיות שהם צריכים עזרה, הם מסתדרים בעצמם בבעיות שלהם. ומגיל 60 עד 70 המצב משתפר, שיש רק 6%?

שמוכרים, כן.

אדוני, האוכלוסייה שהייתה זקוקה לזה, מזכיר לי ידידי בלויא, זו האוכלוסייה החרדית, שלא נוטה ללכת לרווחה. וזה היה באמת הוגן, ומחסור רציני בשבילם, ואני שמח.

אז אני שומע דבר חדש וטוב.

אני מצטער, אני צריך ללכת אדוני. אני רק אגיד משפט אחד. כל הכנסת מתעסקת בדברים אחרים, אני מברך אותך. כל עזרה וכל דבר, אני רוצה להגיד תודה לרוני, ולאיש הזה, לאלי, לאנשי העמותות.

תודה גם ליוכי, היא עושה עבודה מבורכת. חבל על הזמן.

יוכי מחליפה שרים כמו עונות השנה, אבל הם עובדים נהדרים.

והתפקיד הכי קשה שלה, שאנחנו באים רק אליה בטענות. תודה, שר הרווחה לשעבר, חברת הכנסת מאיר כהן, תודה שכיבדת אותנו בנוכחותך. את רוצה להגיד עוד משהו?

אני חושבת שאחד המספרים הצועקים בשקף הזה הוא 92,000 ילדים שנמצאים באי-ביטחון תזונתי חמור. הם ילדים המשפחות האלה שאנחנו רואים במיזם, וזו כמות עצומה, ורק על זה אני חושבת שצריך באמת, לקראת התקציב, אני יודעת שהשר עובד על זה, להגדיל את המיזם. הוא ביקש להגיע לפחות ל-50,000 משפחות בחודשים הקרובים. המיזם לביטחון תזונתי.

המיזם הלאומי הזה, אני אסכם בקצרה, הוא לא רק סיוע במזון. הוא גם כולל סיוע במיצוי זכויות, יש כאלה שלא יודעים מה מגיע להם. אנחנו ביקרנו באגפי רווחה וראינו שיתוף פעולה מאוד יפה של תוכניות של המשרד, של "נושמים לרווחה", תוכניות עוצמה, שמסייעות למשפחות למצוא עבודה וכו'. ויש שידוך מאוד מאוד יפה בקטע הזה. מה שאני בדקתי וראיתי שלא בכל 240 היישובים שלנו, של המיזם, יש את התוכניות, והגשתי תוכנית לשר, שאנחנו רוצים באמת להביא פונקציה שתעשה את הקשר בין שירות התעסוקה למיזם, לסייע לכל המשפחות ביישובים שאין בהם מרכזי עוצמה, או שאין מספיק תקנים להכניס אותם, למי שצריך ויכול לצאת למעגל העבודה.

אני רוצה לאפשר לאיגוד העמותות שעוסקים בקמחא דפסחא להגיד את דברם. הגברת מיכל מנהיימר, מנכ"ל האיגוד הזה, נמצאת פה? בבקשה.

תודה רבה. בוקר טוב, מברכת את הוועדה החשובה הזו, שבאמת בתקופה הזו שלפני ערב פסח מאוד ראוי להתעסק בדברים האלה.

אני מייצגת את עמותות השטח, שבעצם אלה שמחלקות את המזון, שעובדות, שדואגות. חשבתי שאלי ידבר פה, ואני חושבת שמי שנמצא כאן ומכיר ויודע את העבודה הקשה של העמותות, מודע לזה שעמותות השטח הן אלה שבעצם דואגות לאסוף את המזון, להביא אותו אליהן, להביא מתנדבים, לחלק את המזון לארגזים. קודם כול, להביא את הארגזים. שמונת השקלים שדיבר עליהם קודם יושב ראש הוועדה, שמונת השקלים האלה בקושי מכסים את עלות הקרטון שמביאים כדי להכניס את האוכל לתוכו.

העמותות מביאות את האוכל, מביאות את המתנדבים, מחלקות, שמו אותו בתוך הסלים, ואז העבודה המטורפת של להתחיל לחלק אותו בבתים.

בשנה שעברה, בחגים חולקו 1,100,000 סלי מזון שחולקו בחגים. זו בערך הכמות שאנחנו מדברים. חודשית מחולקים סלי מזון ל-110,000 משפחות. סך כל העלות של חלוקת הסלים החודשיים והדו-שנתי, כשאנחנו מדברים על 110,000 משפחות חודשי הן באמת משפחות במצב שצריכות את החודשי, את היום-יומי, ומשפחות שנתקלות בקושי של חגים, חג, שבת, חג שבת, והעלויות הגבוהות מאוד של החגים, כשהן צריכות את העזרה הזו של העמותות, של המדינה, כדי להתגבר על הפער הזה של הדברים, של ההוצאות המיוחדות, יש גם הוצאות של חגים. כשהם מקבלות את האוכל מתפנה להן כסף כדי לקנות הוצאות חג אחרות, בגדים או מה שצריך. ואז אנחנו מדברים על 1,100,000 סלים, שזו כמות אדירה.

סך כל חלוקת המזון הזאת מסתכמת ב-750,000,000 שקל בשנה, שהמדינה תומכת, כמו שיוכי אמרה, ב-46,000,000 שקל. שאם אנחנו עושים את החשבון, 750,000,000 ל-50,000,000, אנחנו מדברים על 5.5% מעלות הסלים המדינה תומכת.

יש 100,000,000 שקלים שהובטחו בהסכמים הקואליציוניים, ובשם עמותות המזון אני ממש מבקשת שיעמדו בהסכמים הקואליציוניים, ויכניסו את זה לסלי קמחא דפסחא. 100,000,000 נוספים שהובטחו, שזה מתבקש. ואז יהיה אפשר, המשפחה הרי לא מקבלת סל מזון של 150 שקלים, היא מקבלת סל מזון הרבה יותר גדול, רק ה-150 זה מה שהמדינה מכירה.

בתקופתו של השר כהן, הוא עשה עבודה מאוד יפה, הוא אמר, 150 זה המינימום, וכיוון שהסלים הם 150, הם הרבה יותר מזה, 300, 450 שקלים. אז הוא אמר, המדינה תכיר בזה, ואז במקום על סל של 150, גם על סל של 450 המדינה נתנה שמונה שקלים. לא משנה כמה, 1,000 שקל, עדיין שמונה שקלים. אז יש קפיצות של הכרה בסל של 300 שקלים יקבלו 16 שקלים.

כבר הנהיגו את זה?

זה יכול להתאפשר רק כאשר תיכנס תוספת תקציב לתקנה הזאת. ה-100,000,000 לקמחא ולסלי מזון. תודה רבה.

אז לפני שניתן לאשל ירושלים. אני חושב לתת קודם לפתחון לב, אלי כהן, כי היא הזכירה אותו. מייד אחרי שני אלה, חברי הכנסת ידברו. אלי כהן, בבקשה, ספר לנו מה אתם עושים בשטח, שאנשים יבינו על מה שאנחנו מדברים.

שלום רב. אנחנו פתחון לב, ארגון שמתעסק בשבירת מעגל העוני, בהוצאה של משפחות ממעגל העוני. הנושא הזה של חלוקת מזון, אנחנו אחד מהארגונים הגדולים ביותר בארץ שמחלקים מזון באופן ישיר, אבל זה רק חלק מהפעילות שלנו. הפעילות המלאה שלנו גורמת לייצר שינוי ולהוציא משפחות ממעגל העוני. זו הפעילות שלנו, אנחנו פועלים בכל הארץ בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. אבל דווקא לא עלינו באתי לדבר הפעם.

הדבר הראשון שרציתי להגיד זה, כמעט קפץ לי להגיד "שהחיינו", שלדעתי זו הפעם הראשונה, בטח מאז שאני, לפחות 15 שנה מסתובב פה, שיש כנסת חדשה וממשלה חדשה, אבל מועצה לביטחון תזונתי כבר עומדת וקיימת. ואת החשיבות שלה אפשר לראות, כבודו בטח זוכר שאת הדיונים האלה על קמחא, במקרה הטוב היו עושים שבוע לפני החג, ובדרך כלל מקבלים את התקציב איפה שהוא באזור ראש השנה.

כל תעודות הזהות של כל המשפחות עוד - - -

עוד אוספים אותן, עוד אוספים אותן, את של 2019, כדי לקבל בסוף את שמונת השקלים, שאגב, שמונת השקלים, הקרטון שבו מחלקים את המזון עולה בדרך כלל כתשעה שקלים. אז דיברה יוכי על כך שזה לא מכסה את המצות. זה לא מכסה את הקרטון שלתוכו מכניסים את המצות. זו המציאות וזה חלק מהדברים שאולי דרך המקום הזה ובזכות הפעולה המצוינת שעושים רוני והמועצה, אולי נתחיל לשנות שהסיוע שנעשה כאן לא יהיה סיוע רק בהיבט של להגיד, וזו המדינה, לא ארגוני הסיוע, "אה, כן, הינה אנחנו עוזרים, אנחנו עוזרים להרבה אנשים". לתת שמונה שקלים כסיוע של המדינה, בשלב הזה שבו אנחנו נמצאים, זו אפילו לא בדיחה מצחיקה. היקף הסיוע חייב להיות משמעותי.

אני חושב שפחות מ-50% אני לא לוקח שותף לעסק כזה. בשביל שמונה שקלים הייתי אומר, מוחל טובות, אבל היות שאני לא יכול למחול על טובתם של עניים, אני לא אומר את זה. אבל יכול להיות שאנחנו נדרוש בסיכום שלפחות 50% מעלות הסל המדינה תממן כדי להיות שותף בעניין הזה. כי ה-50% שהאזרחים נותנים זה הרי תרומות, זה הרי לא - - -

פה, ברשותך, יושב הראש, אני רוצה לתקן אותך. האזרחים לא נותנים 50%. בוא נדבר רגע על המספרים.

המדינה, השנה, יצא מפה חבר הכנסת כהן שבאמת עשה נס והכניס את הנושא הזה לבסיס תקציב בשנה האחרונה, אבל גם בשנה האחרונה המדינה נותנת בסך הכול השנה הזו, במקרה הכי טוב, 400,000,000 שקלים, עם כל המיזמים, כולל משרד הפנים וכולל אחרים. עמותות המזון, שחבריי, חלק יושבים פה ונמצאים פה, מיכל, ו"לקט" ו"לתת" ואחרים, וישי מארגון מזון, ומנדי בוודאי, ייתנו באותה שנה סיוע במזון בהיקף של 2,000,000,000. 2,000,000,000 לעומת 300,000,000 בפעם הראשונה, אז אנחנו רחוקים מאוד מ-50%. האזרחים נותנים הרבה הרבה הרבה יותר מ-50%, ואת הדבר הזה צריך לשנות.

אני שמח שאנחנו בתחילתו של שינוי, כי בפעם הראשונה יש פה איזושהי לקיחת אחריות. אבל לשמחת כולנו כאן, את שלב לקיחת האחריות אחרי מאבקים ארוכים אולי עברנו. אבל עכשיו צריך לעבור מהשלב הדקלרטיבי לשלב, כבודו אמר, 50%, אנחנו נקנה 50%, בתור התחלה גם רבע יהיה התחלה טובה מאוד. אבל זה הדבר הראשון שצריך להיות על סדר היום, בעיקר, כמו שאמרה מיכל, כשיש כסף שכבר הובטח בהסכמים הקואליציוניים לטובת הדבר הזה, לטובת קמחא, לטובת ארגוני גג, לטובת כל הארגונים שפרסמה יוכי.

דרך אגב, יוכי, קודם אמרו שאלייך בעיקר באים בטענות. אני, בכל פעם, דברים שקשורים בך, אני אומר, היא היחידה, נראה לי, בכל הממשל שמגיעים אליה רק עם ברכות בזכות האישיות המיוחדת, אז לא טענות. אפילו אנחנו באים בעיקר בברכות. אז עוד הזדמנות להגיד תודה, יוכי.

איזנת את המצב.

עוד דבר אחד. אני זוכר ועדה בפניות הציבור, זימנת סמנכ"ל, גם כן, לפני קמחא, סמנכ"ל במשרד הרווחה כדי לדבר על מי האחריות של טיפול בעניים בישראל. והוא ענה לך, הסמנכ"ל, ישבתי בפגישה. שאלת אותו "מי אחראי לטפל בעניין בישראל?" לא יודע אם כבודו זוכר מה הוא ענה לך. הוא ענה לך ככה. זאת הייתה התשובה. עצרת את הדיון וביקשת שהמנכ"ל יצטרף אלינו.

הוא עוד היה בסדר, כי האחרים אמרו שהם בכלל לא צריכים לתת את הדבר הזה.

אבל האמת היא שגם אנחנו כולנו כעסנו שם בוועדה, אבל הם אמרו אמת. האמת היא שגם היום, 2023, אין אף אחד שיודע להגיד מי אחראי לטפל בעניין מעבר לככה. ואולי עוד קריאה שצריכה לצאת מפה זה בדיוק החיבור הזה. אנחנו צריכים להבין שביטחון תזונתי כפי שהגדיר אותו פרופ' סטריאר, הוא אומר שצריך להיות מזון כל הזמן נגיש וכל הזמן נמצא וכל הזמן נוכח. כדי שזה יקרה, צריך שהמשפחות יוכלו לעמוד על הרגליים שלהן בעצמן.

ולכן מפה הייתי רוצה לצרף קריאה שלכל פעילות של חלוקת מזון, אנחנו נוסיף, כמו במיזם, כמו בדברים אחרים, פעילות שהמטרה שלה לחלץ משפחות מעוני. כדי שלא נשב פה בעוד עשר שנים כולם, והמספרים רק ימשיכו לתפוח וימשיכו לגדול, ואז גם אם נעלה את ההשתתפות של סל משמונה שקלים לעשרה שקלים, לא עשינו בזה שום דבר.

תודה רבה, אלי. נשאיר קצת לרוני סטריאר להתמודד עם הדברים שאתה אומר. אתה תמשיך בעבודת הקודש שלך, והוא ידאג לסיפא של דבריך, לדאוג שאנשים לא יזדקקו לך.

לשמחתנו יש לנו אותו, זה לא טריוויאלי.

תודה רבה. מנדי בלויא מאשל ירושלים.

כן, שלום. כמו שאמרו כאן, באמת מגיע תודה רבה רבה לשרים שדחפו את כל הנושא של ביטחון תזונתי. כאחד שעוסק בזה כמעט 30 שנה פה בארץ, אפשר להגיד שבשנים האחרונות דחפו את זה בצורה רצינית מאוד קדימה. היה חיים כץ שהיה שר הרווחה, שדחף את זה בצורה רצינית, ומאיר כהן שעשה פשוט מהפכה בתחום.

הגישה שלנו, שמעבר לפסח וראש השנה, ששם באמת יש מקום שכל העמותות יהיו פעילות וכן הלאה, אנחנו חושבים שבמהלך השנה זו אחריות של המדינה בדיוק כמו האחריות שלה לחינוך, לביטחון ולכל דבר אחר, יש לה אחריות מלאה לביטחון תזונתי. אין שום היגיון בזה שעמותות צריכות לעשות את העבודה של המדינה. זו העמדה שלנו, וככה אנחנו חושבים.

נכון להיום, לשנה הזאת, אנחנו מדברים על תקציב בחצי 2022 עד חצי 2023, יש תקציב משותף של בערך 160,000,000 שקל למיזם הלאומי, מתוכם המדינה מביאה 95,000,000 שקל, הרשויות המקומיות 15,000,000, ואת היתרה אנחנו מגייסים, 40,000,000.

מה שקורה, שאנחנו בעצם בתקציב הזה, בגלל עודפי תקציב, הצלחנו להגדיל את כמות המשפחות.

יש לי שאלה, שאני לא אמור לשאול אפילו. התורמים הם מהארץ או מחו"ל? רוב התורמים.

בעיקר מחו"ל. יש גם מהארץ, אבל בעיקר מחו"ל.

למה אני שואל? כי בארצות הברית יש מנהג שחברות מרוויחות חייבות להפריש 20% לצדקות. פה בארץ אין חוק כזה. אולי הגיע הזמן שחברות שמרוויחות מהציבור יתחילו לתרום לציבור מהרווחים שלהן.

החוק לא יעזור כל כך. זה יותר תרבות. נראה לי שבארצות הברית יש תרבות של צדקה.

מפעל בארצות הברית שלא נותן צ'ריטי, אף אחד לא קונה אצלו.

זה נכון. כאן לצערנו עדיין אנשים מרגישים קצת פראיירים אם הם נותנים צדקה.

160,000,000. עכשיו, מה שיוכי והחבר'ה עשו זה בעצם בעודפי תקציב. התקציב בעצם היה אמור להיות ל-26,000 משפחות, אבל מכיוון שאנחנו התחלנו ולקח כמה חודשים עד שהגענו למספרים, בעצם נשארו סוג של עודפי תקציב. אנחנו כרגע הגדלנו את זה ל-34,000 משפחות. אבל אם אנחנו מדברים על שנת תקציב מלאה, התקציב של המדינה צריך לגדול, החלק של המדינה, מ-94,000,000 ל-120,000,000.

אני מקווה מאוד שנצליח לעשות את זה, אני יודע ששר הרווחה הגיש את הבקשה הזאת לאוצר, אנחנו גם עובדים מול האוצר, מקווה מאוד שנצליח. אבל בכל מקרה, הרעיון הוא באמת להגיע למצב שבחודשי השוטף, כמו שדיברנו, שזה יהיה תקציב של המדינה ואחריות של המדינה. וגם החלק שלנו, יש לציין, הוא הולך וקטן. זאת אומרת, אם אנחנו מדברים בתקופה של חיים כץ, אנחנו עשינו מאצ'ינג עם המדינה והרשויות, עשינו חצי-חצי. עכשיו ירדנו בעצם לשליש בערך.

נצטרך להחזיר את חיים כץ. צריך את העוצמה שלו.

אבל אני לא חושב שזה צודק להוריד ממה שהיה.

כן, היא דיברה על 500 שקל שזה מעט. בסך הכול סיוע של מזון של 500 שקל זה המון, המון בתחום המזון, הסיוע הרגיל או הסיוע הממוצע וכן הלאה. אם אנחנו מדברים על שנה שלמה, זה בעצם סיוע של 6,000 שקל, שהוא בעל משמעות מאוד מאוד גדולה למשפחות שאנחנו מדברים עליהן.

היה בזמנו רעיון, לפני כמה שנים, במחקר שמירי עשתה, לעשות משהו דיפרנציאלי. למשפחות גדולות יותר לעשות יותר, ולפחות. אבל אני חושב שגם הרעיון שחיים כץ באמת אז אמר, בוא נכניס דבר ראשון את כל המשפחות פנימה, ואחרי שנכניס את המשפחות נטפל בכמה תקבל כל משפחה, ואני חושב שהכיוון הזה נכון.

והכי חשוב, ובזה אני מסיים, הוא הבעת האמון של הרשויות המקומיות. יש לציין שהרשויות המקומיות משתתפות בדבר הזה, בכסף שלהן, זה לא סתם. וכעת הפריצה הייתה עם מאיר כהן, שמתוכנית פיילוט של 40 רשויות מקומיות הגענו ל-240 רשויות מקומיות. אני חושב שחוץ מארבע או חמש רשויות מקומיות, כל הרשויות המקומיות חתמו איתנו הסכמים. כולן חלק מהפרויקט. כולם כעת מבינים, אם לפני 12 שנים כשפנינו ודיברנו עם רשויות, אמרו אנחנו לא סעד, אנחנו לא מעוניינים להתעסק במזון. היום הפוך, נראה לי שיוכי עשתה איזה שמונה סבבים כדי לפנות לרשויות, מי צריך עוד או לבדוק.

240 רשויות מתוך כמה?

239 רשויות מקומיות, כמעט כל הרשויות.

נצטרך לשמוע, לא עכשיו, איזה רשויות עדיין לא הצטרפו ולדון בהן.

סביון, כאלה.

סביון לא נותנת? אה, אין להם עניים. מחסור בעניים, זה כבר עוני. אז תודה רבה, מנדי בלויא. עכשיו נלך לפי סדר חברי הכנסת. משרד הבריאות רוצה להגיד משהו?

קודם כול, תודה לכל העוסקים במלאכה, עושים כאן עבודה באמת יוצאת דופן. אבל צריך לזכור גם שגם המזון שחברות המזון תורמות הרבה פעמים הוא מזון שאינו תורם לבריאות. כי המייצרים בעודף מזונות שהם זולים לייצור וכו', וצריך שהתרומות האלה שתורמות חברות המזון יהיה מזון בריא.

דבר נוסף, צריך לזכור שביטחון תזונתי זה לא רק חלוקת מזון למשפחות, זה גם הרבה עבודה שנעשית במשרד החינוך ובמשרדים אחרים. אז גם הנושא של הדרכה תזונתית הוא קריטי, באמת, איך אנחנו מנצלים טוב יותר את תלושי המזון, שיהיו למזון בריא, שהתלושים יהיו בעבור מזון בריא ולא בעבור מזון שמזיק לבריאות. כי האנשים שמקבלים חבילות מזון, שחיים בעוני, הרבה פעמים יש להם הרבה יותר תחלואה כרונית מאשר לאחרים. שזה התפקיד שלנו באחריות הלאומית שאנחנו דוגלים בה.

אנחנו רוצים במיזם של אלף הימים הראשונים, חלוקת התמ"ל לשלב גם הדרכה תזונתית של דיאטניות מטיפות חלב, כי אנחנו מאמינים שזה מאוד חשוב. שהתנאים של האכילה יהיו תנאים טובים. זאת אומרת, גם ילדים בבתי ספר יאכלו בחדר אוכל, ולא בכיתות עצמן, כי אז באמת יש הרבה זריקת מזון, שזה חלק מהקושי היום, של הבחירה של המזון שאוכלים, ושכל מי שנמצא בחוסר ביטחון תזונתי יהיה זכאי לקבל את זה.

ולכן צריך לעשות סקר לאומי שנתי של מצב הביטחון התזונתי של האוכלוסייה, כדי באמת לאתר את כל מי שנמצא בחוסר ביטחון תזונתי. מדינה מתקדמת כמו שלנו יכולה להרשות לעצמה לאתר את כל מי שנמצא בחוסר ביטחון תזונתי, ולדאוג לכולם לבחירת מזון הוגנת ובריאה.

אני אשמח מאוד, מתי משרד הבריאות יבוא לספר לנו על הדברים האלה שצריך. זאת אומרת, שזה שמשרד הבריאות בא ואומר שצריך לאכול מזון בריא בשמונת השקלים שהרווחה נותנת זה טוב מאוד, זה חשוב מאוד, זה התפקיד שלכם. אבל לעשות את הסקר ואת הדברים האלה, אני רוצה לקבל את זה.

אנחנו נשמח לסייע בזה בכל דרך אפשרית, כי אנחנו מאמינים שזה מאוד חשוב. משרד הבריאות, דרך אגב, עושה את סקרי מב"ת, ובכל הסקרים בודקים גם את מצב הביטחון התזונתי של האוכלוסייה, מעבר למה שעושה עבודה מאוד יפה הביטוח הלאומי. אבל אנחנו חושבים שצריך לעשות את זה על בסיס שנתי.

נשמח לקבל את התוצאות. תודה רבה. אנחנו עוברים לחברי הכנסת, הראשון יונתן מישרקי.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מברך אותך על קיום הדיון הזה, לאחר הדוח של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי.

אדוני היושב-ראש, הדוח של המועצה הוא לא כל כך רחוק מהדוח של ביטוח לאומי. הדוח של ביטוח לאומי דיבר על 522,000 משפחות, כאשר מתוכן אולי חצי, קצת יותר מחצי מהמשפחות הן משפחות שיש להן קושי משמעותי לא רגיל.

עכשיו, המשמעות של הדבר הזה, שמשפחה שקמה בבוקר וצריכה לשלוח ילד ולא יודעת מה היא מאכילה אותו, הולכת לישון בלילה בלי לדעת מה בבוקר נותנים לילד לאכול בבית הספר, זה דבר שהוא לא מתקבל על הדעת, לא במדינה מתוקנת.

עכשיו, שמענו הרבה מאוד ביקורות, בפרט בתקופה שהשר דרעי במשרד הפנים נתן את התקציב לכרטיסי המזון, בשיתוף פעולה עם העמותות הגדולות שיושבות פה, פתחון לב ואשל, שעשו עבודה יוצאת מן הכלל. דיברו הרבה על דגים וחכות. ובאו בביקורת ואמרו, מה אתה נותן לאותם אנשים דגים? תן להם חכות, שיצאו מהמעגל הזה.

זאת גישה חצופה מאוד. אנשים שחוסמים את כל המשרות, את כל התפקידים, את כל הפרנסות ומתחלקים, חבר מביא חבר, הם הולכים להטיף לאנשים שלא הצליחו להיכנס להתפרס, לתת להם חכות.

לצערי, הם גם לא מודעים לקושי הזה, כי הם אף פעם לא הלכו לישון בידיעה שבבוקר אין להם מה לתת לילד לאכול.

רצית לציין שעכשיו יש הסכם של מיליארד שקל לכרטיסי מזון.

צריך לדעת שזו בשורה אמיתית שנותנת מענה גדול מאוד לאותן משפחות שזקוקות. דרך אגב, שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות, זה אחד הנושאים שעלו פה, צריך לדעת שהתבחינים שהיו לכרטיסי המזון היו על בסיס הכנסה לפי הנחות בארנונה, שזה, אגב, הרשות המקומות יועדת יותר טוב מכל משרד ממשלתי אחר. אבל אני שם את זה כרגע בצד.

אני בונה על זה, כי אם יוכי ומשרד הרווחה יקבלו אופציה של מיליארד שקלים לכרטיסי מזון - - -

התקציב הזה לא עבר דרך משרד הרווחה, הוא עבר דרך משרד הפנים.

לא משנה לי מי שיחלק את זה, אבל עצם העובדה שיגיעו מיליארד שקלים למשפחות האלה, זה כבר ירים את הביטחון התזונתי שלהם.

נכון. דיברת על דוח אלאלוף. הרשות הלאומית למלחמה בעוני שעברה בקריאה תרומית, בעזרת השם תבוא כאן לוועדה לאישור, בעזרת השם אמורה לתת מענה לנושא של תכנון כלכלי, דיברו פה ממשרד הבריאות גם על אוכל בריא. כל הדברים האלה אמורים בסופו של דבר לתת מענה ולבנות לאותה משפחה, מלבד הדגים שנותנים לה, גם חכה, לבנות לה תהליך ומסלול איך היא מרימה את עצמה, אבל קודם כול, בבסיס לתת לה את המענה המיידי כדי שהילד שהולך לישון בלילה ידע איך הוא קם בבוקר ועם מה הוא הולך, ולא מתבייש שיש לו מסיבת פורים והוא צריך להגיע כמו, אני לא רוצה לנסות זה. או לא להגיע, נכון, במקרים עצובים אחרים. הילד ילך לישון בלילה כמו שצריך, ויקום בבוקר כשההורים שלו יודעים שיש להם תוכנית כלכלית איך הם מרימים את עצמם מאותו מקום קדימה.

אז אני באמת אודה לך, אדוני היושב-ראש, אם נקיים בהקדם את הדיונים, ונתחיל להריץ את הנושא של הרשות הלאומית למלחמה בעוני.

כבר יש לנו תאריך לפתוח בדיונים. תודה רבה.

זה לא קשור לש"ס, זה משרד הרווחה, תהיה רשות מסודרת, עם המועצה, שייתן מענה.

חבר הכנסת משריקי, אנחנו נעשה דיון כבר ב-20 במרץ. אני מודה לך על זה, תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון.

כבוד היושב-ראש, קודם כול, באמת חשוב מאוד הדיון הזה. 2023, ילדים רעבים, זאת קצת תעודת עוני, עוני לנו. ואמרו פה באמת דברי טעם. ואני חושבת שבעצם מה שהיום המחיש לי, ידעתי שאני באה לוועדה, אני לא יודעת אם זה מר אלי כהן דיבר, אבל אני שמעתי רעיון של פתחון פה, שאפילו משלוח מנות, שמעתי אימהות שלא מסוגלות היום. אימא שאומרת, יש לי שלושה ילדים, אני לא יודעת איך לקחת משלוח מנות, כי בבתי הספר, אתה יודע, צריך להגיע. וזה צבט לי את הלב, אדוני, בצורה שאני כבר לא מדברת על לחם וכו'. אפילו האקט הקטן הזה, להסתכל על הילד הזה שלא מסוגל להביא את המנה.

כשכל הילדים חוגגים סביבו.

כן, בדיוק. אדוני, אני ארצה בהמשך לדבריו של חבר הכנסת משריקי, אין ספק שצריך שיהיו סדנאות והדרכות איך יוצאים ממעגל העוני. כי בסוף, כשאתה נותן, זה סבבה. אנחנו נותנים פלסטר, ובאמת הפלסטר הוא זעום. בסוף, מה זה 350 או 400 או 500, וגם אם ניתן 1,000, יוקר המחיה היום ממריא, וזה באמת בגדול, כלום כסף.

אבל ברגע שאתה מתחיל לחנך, כולל עבודה וכו'.

לא רק לחנך, צריך לתת מקומות עבודה.

בדיוק, מקומות עבודה. לא, אבל לחנך זה בעצם לדעת איך לצאת. לא ברמה של חינוך, אדוני, אלא פשוט שאתה נותן להם את הכלים לצאת מהמעגל הזה, שזה חשוב.

הרמב"ם אומר שיש 12 דרגות בצדקה. הדרגה העליונה ביותר היא להקין לאדם עסק שהוא יוכל להתפרנס ממנו. כל אלה שמדברים על זה שצריך לתת להם חכות, אני מצפה מהם שייתנו להם מקומות עבודה ותעסוקה, ולא שכר עבדים.

הכשרות מקצועיות.

כן, אבל אדוני, הרבה פעמים לצערנו, אתה יודע, חלק מהמעגל הזה, כאחת שהייתה עורכת דין וייצגה משפחות כאלה, הרבה פעמים זה מגיע מאימהות חד-הוריות, גרושות, נשים שהגיעו באמת בגלל מצבים אחרים, שלא תמיד אתה יכול לתת להן את העבודה המתאימה, לצערנו, כי הם צריכים לטפל בילדים, הם צריכים להוציא מהגנים. צריך לחשוב על איזשהו מתווה או התאמה.

בלי קשר, אדוני, אני רק רוצה התייחסות לנושא של משרד הבריאות. כמי שהייתה 12 שנים אחות בברזילי, בהחלט הנושא הרפואי הוא חשוב. אבל בסוף, אני אומרת שאנחנו לא יכולים, כשאנחנו נותנים איזה שובר, להתחיל להכתיב להורים לאן הכסף הזה הולך. ואם בא לה איזה חטיף של ביסלי, שאנחנו יודעים שזה לא הדבר הכי טוב בעולם, אני חושבת שאסור לנו להתערב בזה. אפשר באותה נשימה של השובר לשים איזה דף בריאות. אבל בטח ובטח לא להכתיב להם לצרכים שהם חושבים שזה נכון להם.

אבל כן צריך לפקח, כי יש כאלה מקרים של ביצה ותרנגולת.

כן, אבל אתה לא יכול לשלוט להם. אתה יכול לקנות חטיף לבן שלך, והיא, הפינוק שלה זה חטיף.

אני חושב שאת צודקת מאוד. זה מה שהתכוונתי, שהמדינה נותנת שמונה שקלים לסל מזון, היא לא יכולה להגיד - - -

אבל אם אתה נותן 350, אתה לא יכול להגיד, זה תואם רק לבשר. ואם בא לך איזה ממתק לילד, עזוב, יש לנו - - -

בהחלט. את צודקת במאה אחוז. תודה רבה. אלמוג, אחרי חברת הכנסת עטייה אתה תדבר.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה על הדיון החשוב. לפני שאני אפתח את דבריי, אני רוצה להגיד שוב תודה ליוכי. פעמיים בשנה אני מציקה לה. בראש השנה ובפסח יש לי רשימה ענקית של אנשים שדורשים שוברי מזון. אני מתביישת, לא יודעת למי לתת. הרשימה כל כך ארוכה, והיא מגבילה אותי, ואני מבינה אותה.

אז כמו שהרבה קנייבסקי, זכרו לברכה, אמר: גם אם אני לא אהיה פה, גם כשאני אלך לעולמי, תדאגו לעניים. בדיוק קראתי את הכתבה הזאת, וגם תורת ז'בוטינסקי, חמשת המ"מים.

אני אומרת שצריך לתת סמכויות רבות למועצה, שתהיה מועצה עם שיניים. יש שם הרבה נציגים מכל המשרדים הממשלתיים, דיור, כלכלה, שיכון.

ומה זה עוני, מה זה אי ביטחון תזונתי? עוני זה לא רק מחסור במזון. עוני זה דיור, זה בריאות, מחסור בתרופות, תעסוקה, הכשרות מקצועיות. יש לטפל בשורש הבעיה ולחלץ את האנשים מהעוני. יש להעלות את התקציב לעמותות, זה לעג לרש. וגם להכפיל את המיזם מ-35,000 משפחות ל-70,000.

ואני רוצה לתת לך דוגמה, אדוני היושב-ראש, שאתה מוביל את הוועדה הזאת, ויש לך כוח בלתי מוגבל. במסגרת חוק ההסדרים, התקציבים, לפני שנה אנחנו חילצנו את האזרחים הוותיקים, והעלינו אותם אל מעל קו העוני. זה היה מדובר ב-700,000 אזרחים ותיקים שהיו מתחת לקו העוני, הגדלנו את הקצבה שלהם והצמדנו אותם ל-70% משכר המינימום. ויושבת ראש הוועדה הקודמת, אני גם אחמיא לה, היא גם לקחה את הסמכות של הוועדה כאן ונתנה דמי אבטלה לאלה שנמצאים בהכשרות מקצועיות.

ואנחנו מצפים, כל חברי הוועדה, שתיקח את הסמכות. ועכשיו מגיע חוק ההסדרים וחוק התקציב, ואני חושבת שאתה יכול לעשות הרבה חקיקה ולחלץ את האנשים אל מעל קו העוני. תודה רבה.

אני כבר אומר לחברי הוועדה, מי שיש לו איזה רעיון שיכול לעשות משהו, אנחנו לשירותו. זאת אומרת, לא רק יושב ראש יכול, כל חבר ועדה יכול.

ואיך שאמרו, לא לתת, זה לא טוב שנותנים דגים, הכול טוב ויפה. פסח קרב, אבל אחרי פסח, לקראת הקריאה הראשונה צריך לעשות כל מיני מהלכים, תיקוני חקיקה, לחלץ אותם מקו העוני.

תודה רבה. חבר הכנסת אלמוג כהן, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, מכובדיי כולם. הנושא הזה הוא קודם כול בנפשי. אני באתי מאופקים. באופקים, תלמיד שיש לידך בשולחן, אין לו מה לאכול לפעמים. ואני חושב שאנחנו כמדינה, ובייחוד אתה, אדוני היושב-ראש, בסוף מכיר את המצוקות הללו. יש ויכוח מאוד נפוץ וחשוב, דגים או חכות? אני בא ואומר דבר פשוט. ילד רעב – ערבי או יהודי, דרוזי או צ'רקסי, זה לא רלוונטי – הוא יהיה ילד רעב לפני שהוא יהיה הכול. הוא לא יוכל ללמוד, הוא לא יוכל להקשיב. הוא ילך בקלות למקומות שהכסף בהם הוא קל והמחיר הוא יקר. ובהכרח הדגים הללו הם חשובים, מפני שגם אם הצלחנו להוציא ילד אחד ביום אחד ולגרום לו לחשוב בקיבה מלאה, אז קנינו את עולמנו.

אני חושב, אדוני היושב-ראש, שיש שלושה מרכיבים שינצחו את המאבק הזה: עמותות פרטיות, שבאמת מתהלכים בינינו מלאכים, אין לי מילה אחרת. אלה פשוט אנשים שחיים למען האחר. המרכיב השני הוא הרשויות המקומיות. בסוף, החוכמה נמצאת אצלן. רשויות הרווחה כיום ברשויות המקומיות יודעות לסמן משפחות. העובדות הסוציאליות ואנשי האגפים עובדים צמוד צמוד אליהן, ואני חושב שהחוכמה בהכרח נמצאת אצלם. המרכיב השלישי הוא משרדי הממשלה, שבאמת עושים עבודה חשובה ועבודת קודש, אבל יש איזושהי תחושה, ואני בא לדבר בשם אנשי הפריפריה, יש לעיתים תחושה של נתק שהיא לא מוצדקת, אבל המרחק הגיאוגרפי הוא גם בהכרח יוצר את הדבר הזה.

ומרגע שאדוני היושב-ראש ידע להקים איזושהי מנהלת שתתכלל את שלושת המרכיבים הללו, אני חושב שאנחנו נצליח לגרום להרבה יותר ילדים להיות שבעים. כי ילד רעב זה בהכרח ילד שהסיכוי שלו להצליח הוא הרבה יותר נמוך.

ואני אומר לך את זה, אדוני, מחוויה אישית. היה לידי בשולחן ילד שכשאימא שלי הכינה לי פרוסה בבוקר, היא הכינה גם לו, במשך שנים רבות. ובשבועיים שאימי לא יכלה להכין, בגלל סיבות אישיות, הוא הלך לרחוב, והיום הוא ברחוב. הוא עדיין ברחוב. ואני חושב, אדוני, שיש לך כרגע באמת פריבילגיה אדירה להציל חיים ולהציל עתיד של ילדים.

אני מאוד מקווה ש - - - הראשון שדיבר עליו משריקי, החוק הזה להקמת רשות לטיפול בעוני, במסגרת הזאת נוכל להכניס את הרעיונות שלך, אם יש לך, אנחנו מאוד נשמח שתבוא ותעלה את זה, ואולי תגיש אפילו בכתב הצעות שנוכל לשלב בחוק. איך נקרא החוק? לטיפול בעוני או למיגור העוני? מלחמה, מיגור, השמדה. אני הייתי רוצה טיפול בעוני, יותר יפה. אולי נציע להחליף את השם, הרשות לטיפול בעוני. כי מיגור, השמדה, מלחמה, יש לנו למלשינים - - - לא בטיפול באנשים.

אלה נושאים רגישים שאתה חייב להילחם בהם.

יכול להיות, אני לא יחצן ולא משרד פרסום להגיד איך צריך לקרוא לזה. יכול להיות שמשרד פרסום אמר, אם לא תקרא לזה מלחמה, לא יהיה כלום.

זה גם מאבק. זה למאבק בעוני.

מאבק, גם יכול להיות. אבל לא, למי נאבקים? טוב, יוסף פיוטרקובסקי, עמותת "להחזיקם ולהחיותם". מה זה?

שלום, בוקר טוב לחברי הוועדה. שמי יוסף פיוטרקובסקי, כמו שיושב הראש הזכיר, מעמותת "להחזיקם ולהחיותם". אנחנו מחזיקים פרויקט מדהים ביופיו ועצום בכאבו, בשם "מזון ומחיה", במסגרתו אנחנו מחלקים כרטיסי מזון בצורה המכובדת והעילאית ביותר, שזה אומר כרטיסים נטענים שמחולקים למשפחות לפי קריטריונים.

אנחנו מנצחים את שתי הבעיות שהוזכרו כאן קודם לגבי הן השימוש שעושים בכסף רק לדברים טובים והן לגבי חוסר הזמינות של האנשים לקבל את התמיכות, באמצעות זה שיש לנו, אני אגיד את זה בצורה יפה, 150–200 מלשינונים מפוזרים בכל הארץ, בכל הקהילות המקומיות, השכונתיות וכו', שהם נותנים לנו את המידע על המשפחות שזקוקות לעזרה הזאת, והן מקבלות כרטיסי מזון נטענים שבהם אפשר לרכוש רק מוצרי מזון בסיסיים. זה לא עובר בקופה לא על סיגריות, לא על אלכוהול, אפילו לא על ממתקים. זה עובר רק על מוצרי מזון בסיסיים.

עד כאן הפרויקט הוא מאוד יפה. החלק היותר עצוב שלו הוא שאנחנו מחלקים, כמו שאמרתי, סדר גודל של 150,000,000 שקל בשנה אחת למשפחות במשך כל השנה. כמובן שבתקופה הקרובה זה עולה. ההשתתפות של המדינה בתוך ה-150,000,000 שקל, אני לא בקי במספרים, אני איש שטח, אז אני לא יודע להגיד בדיוק איך, זה 2,000,000. בעיניי, אל תכעסו, אבל זה סכום קרוב לגיחוך.

2,000,000 מתוך 160,000,000?

מתוך 150,000,000. תעשו לבד את החשבון, זה 1%, בעיניי פשוט אין לזה שום היגיון ושום סברה.

מה שאתה אומר זה בעצם תלושי המזון שדיברתי עליהם, מ-2004.

נכון, וזה מחולק במסגרות פילנתרופיות, זאת אומרת, זה עובד נטו מכסף שפשוט מגויס. ברגע הזה שאנחנו מדברים, כבר שבועיים, שלושה, יש לנו שלושה, ארבעה, חמישה אנשים שיושבים בחוץ לארץ והולכים לאנשים בחוץ לארץ ומבקשים מהם כסף בשביל משפחות פה, כדי שיהיה לחלוקה של קמחא דפסחא שמתרגשת ובאה עלינו, בשביל הפרויקט הזה ועוד.

אתם מחלקים סלי מזון? כרטיסי הטענה.

כרטיסים נטענים, שבהם בן-אדם הולך למכולת, קונה, כמו שהוא מעביר את כרטיס האשראי, הוא מעביר כרטיס כזה, ורוכש מוצרים, רק מוצרים, כמו שאמרתי, שעומדים בקריטריונים.

זה תוספת על התלושים?

זה בלי שום קשר לפרויקט של המדינה. זה פרויקט פילנתרופי כולו, מההתחלה עד הסוף בנוי על תרומות. יש לזה את ההשתתפות של המדינה שהזכרתי קודם, אבל מעבר לזה אין שום דבר. אנחנו מצליחים לגעת בהמון המון משפחות שאין שום דרך לגעת בהן, בין היתר בזכות העובדה שאנחנו באמת לא תלויים במידע משום גוף ממשלתי, אנחנו מתעסקים עם הרבה משפחות שלא תמיד משתפות פעולה ולא תמיד פותחות את הלב ואת החדרים של הבית שלהן לספר מה קורה.

אנחנו מחזיקים, בזכות זה שיש לנו, כמו שהזכרתי קודם, אנשים בכל קהילה, בכל שכונה, שמדליפים לנו את המידע מי צריך ומטפלים בכל הבירוקרטיה. יש אנשים שלא מסוגלים אפילו למלא את הטופס. יש אנשים שממלאים בשבילם את הטפסים. אני לא רוצה להיכנס לקריטריונים, אני לא שם. אני בא מהשטח.

אני רק רוצה לספר, אני פעם אחת הייתי במשרד. לפעמים נמצאים ולא כל כך מבינים. אני הייתי יום אחד במשרד, התקשרה אישה, אם חד-הורית מבית שמש, אימא לשישה ילדים, ואמרה שהכרטיס שלה לא עובר בשל ליקוי טכני. אמרו לה שהבן-אדם שאחראי על הטכני נמצא בחוץ לארץ בחתונה של אח, יחזור בעוד שלושה ימים. אז היא אמרה, אוקיי, בסדר. אחרי שנייה היא התקשרה בחזרה, שאלה, רק מאיפה יהיה לי סנדוויץ' למחר עד שההוא חוזר מחוץ לארץ? בדיוק הייתי שם ליד הטלפון, זה לא בדיוק התפקיד שלי. אמרתי להם, חייבים לפתור פה את הבעיה, חייבים לדאוג שיהיה לאישה הזאת מאיפה להביא סנדוויץ'. צריך למצוא לה איזה כרטיס של מישהו אחר בבית שמש שעובר, לתת לו איזה משהו, כי אנחנו עובדים במסגרת מאוד מסודרת, אנחנו לא יכולים לחלק כסף בהעברה בנקאית. אנחנו צריכים לדאוג שלבן-אדם יהיה כרטיס, ואם הכרטיס לא עובר טכני, המשמעות היא שיש שישה ילדים שהולכים לבית הספר בלי סנדוויץ' בתיק.

בזה אנחנו מתעסקים יום-יום, ברוך השם, בסיעתא דשמיא, עם אלפי משפחות. מחזיקים, כמו שאמרתי, הרבה אנשים. אני מזמין את חברי הוועדה לקראת פסח, לבוא, לא רק לראות, אני הייתי מציע לכם אפילו לבוא ולענות במוקד הטלפוני של הקשיים הטכניים, לשמוע את הסיפורים מאחורי הקלעים, לראות איך המשרד עובד, איך מטפלים בכל כך הרבה משפחות כל יום עם בעיות, דואגים להן שיהיה להן כרטיסי מזון לקמחא דפסחא.

תודה רבה. אני רוצה לפנות למשרד החקלאות, כי יש הרבה, תמיד ברקע כשמדברים על עוני ועל מחסור, אני זוכר שכל השנים יש לי סיוט מהעניין הזה שמשמידים הרבה פירות וירקות כדי לשמור על המחירים. ואני תמיד חושב שאילו היו מחלקים את זה לאנשים שאין להם, וממילא לא יעשירו את החקלאים, אולי זה פתרון טוב יותר מלהשמיד.

אני מתנצל שאני מתמקד במילה הזאת, אבל את משוחררת להגיד את כל האסטרטגיה של משרד החקלאות בעניין הזה.

שמי ציפי פרידקין. השמדות של תוצרת חקלאית טרייה אסורות. יש צו של השר שמגדיר בדיוק את האיסור, והשר לא מאשר השמדה, אלא אם כן מצורף הסבר מפורט שמנמק ומסביר שנוסו כל הדרכים האחרות להעברת התוצרת. אז זה אין.

מגדלים תורמים המון תוצרת באופן ישיר. אנחנו ניסינו לפני כמה שנים להתערב בזה ולנסות לשפות מגדלים ולעודד אותם להעביר תוצרת לתרומות, ונותרנו עם כל הכסף בקופה. מגדלים מעבירים תוצרת לתרומות, ואין כמעט תוצרת שמושמדת. "לקט ישראל" מכיר היטב את הסיפור הזה.

משרד החקלאות אחראי לכל הנושא של ביטחון מזון ברמה הלאומית, לא ברמה הפרטנית. ביטחון מזון זה אומר להמשיך לגדל כאן חקלאות יצרנית, ולאפשר לחקלאים להתחרות בכבוד בכל תוצרת מיובאת.

ברשותך, אני רוצה להגיד כמה מילים בשם האנשים שחיים בשטח. אני דורית בירן דקלבאום, אני חברה במועצה לביטחון תזונתי וגם פעילה בפורום למאבק בעוני.

אני רוצה להתחיל דווקא עם דברים של סמדר. אנחנו מפעילים רשת של פעילים שחיים בעוני, ארצית, שפועלת להשפעה על מדיניות כדי להשמיע את הקול. בדרך כלל לא שומעים את האנשים. ובעקבות הדברים של סמדר אני רוצה להגיד כמה דברים. אבל אני אתחיל עם הדברים של סמדר.

"שמי סמדר, רציתי להיות בדיון, אבל אני לא יכולה לוותר על אף שעה של ניקיון שאני משיגה. גם בעלי עובד כפקח שישלמו באוטובוס. בלי הירקות וכרטיס המזון של המיזם אנחנו פשוט נאכל פחות. גדלתי כילדה לשני ניצולי שואה, וגם אני אף פעם לא משאירה אוכל על הצלחת. אני אישה דתייה, אם לשלושה, כולל חייל עם צרכים מיוחדים, שמתנדב וגם סטודנט. אני מתנדבת ב'מצילות המזון' כדי שכמה שיותר משפחות יקבלו פירות וירקות שאחרת היו נזרקים."

היא מוסיפה ואומרת, "החודש חוגגים פורים. עקב קושי כלכלי מתמשך, למרות שאני ובעלי עובדים, לא הצלחנו לשמוח בפורים. רציתי לשלוח לשכנות שלי משלוח מנות בפורים, והתביישתי שאין לי יכולת לקנות מצרכים וממתקים לילדים שלי. בכל התקופה שהם היו ילדים, כולל סעודת פורים, חגגנו בעמותה שנתנה ארוחות חג וחילקה משלוח מנות לכל ילד. הדבקתי חיוך ולקחתי את הילדים כדי שיהיה להם קצת פורים. שנאתי את החג הזה. הוא מלשין על האין של המזון בבית. אין ופל ושוקולד למשלוח מנות היום. היום זה פחות קשה, ועדיין זו תחושה קשה שמאות ואולי יותר משפחות בארץ חווים אותה, ופורים הוא לא חג שמח. תודה, וסליחה שלא הגעתי כי הייתי חייבת לעבוד."

אני מודה לך. אני רוצה לתת ל"לקט ישראל".

כן, רוית דינמז יחזקאל. תודה, כבודו. אנחנו ארגון שבעצם מציל מזון ומאכיל כרבע מיליון אנשים מדי שבוע. אנחנו מצליחים להפוך כל שקל לארבעה שקלים. אז אחרי כל מה שנאמר פה, אחרי שהתמיכה בעמותות תגדל למעל 50%, ואחרי שבאמת המדינה תכניס קצת יותר, לצערי אני אומרת את זה ככה, אולי קצת בבוטות, את היד לכיס, כי זה מה שצריך לקרות, אפשר לעשות עוד הרבה דברים אחרים, שהם לאו דווקא תקציב.

שליש מהמזון שמיוצר במדינת ישראל הולך לפח. מחציתו ניתן להציל.

ברשותך, גברתי, סליחה שאני קוטע. אשמח להתייחסות גם בנושא צה"ל.

בשמחה. צה"ל זה התורם הגדול ביותר שלנו, ואני אשמח להתייחס.

תורם? תורם, אמרת?

תורם, בהחלט.

האם גם בתי מלון יכולים לתרום?

גם בתי מלון תורמים לנו, בוודאי.

התעשייה האווירית, רשות שדות התעופה.

בוודאי, תורמים, תורמים. אבל אתם יודעים מה? אתם מביאים אותי אולי לסוף הדברים. אמר פה כבודו שבארצות הברית החברות מחויבות לתרום 20% לצדקה. בישראל, החברות הממשלתיות לא חייבות לתרום. נותרים עודפים של מזון, ואין חובת תרומה. אז זה למשל משהו שלא עולה בהכרח כסף והוא לא מהתקציב של המדינה, אבל אפשר לטפל בו.

בצבא יש לנו כמעט 50 בסיסים שתורמים את העודפים.

יום-יום?

כן. על בסיס יום-יומי, ממש.

ברשותך, סליחה, זה באמת מעניין אותי, אני רואה כמה אוכל נזרק כשאני עושה מילואים וכו'.

אז אני אסביר. אתה רואה את הדגים ואת הסלטים, שמטעמים של בטיחות מזון אנחנו מנועים לאסוף, אבל החלבון, שהוא באמת מה שבעצם מחפשים אותם נתמכים, התוספות המבושלות והחמימות, אנחנו כן מצליחים להציל. בתנאים מאוד מחמירים, זאת לוגיסטיקה מורכבת ביותר. ואני רוצה להדגיש פה כשאני אומרת, אפס תמיכה מהמדינה. הכול פילנתרופיה, הכול ממומן בפילנתרופיה. אני מדברת על התמיכה ב"לקט ישראל". "לקט ישראל" לא נתמכת על ידי המדינה. אנחנו חלק מהמיזם בפירות והירקות.

אני מדבר על המזון המוצל, מסגרות הזנה.

מנדי, אתה מרים לי למשפט הבא. אז אחרי שנרים את זה למעל 50% תמיכה, צריך באמת אולי גם להכיר במזון המוצל. היום "לקט ישראל" אינה רשאית לגשת למבחני התמיכה של משרד הרווחה, מאשר שמוכרת שם לוגיסטיקה שרלוונטית למזון שנרכש. לצערי הרב, הסל המומלץ הוא סל של מוצרים שאנחנו לא מחלקים. אנחנו מצילים פירות וירקות ומזון מבושל, ואנחנו גם סבורים ורואים עין בעין עם משרד הבריאות בעניין הזה, שצריך להכיל לפחות או המלצה, כפל תמיכה, אם לא חובה של חלוקה של פירות וירקות לנתמכים. כי לא ייתכן שמדינת ישראל תיתן את אותם שמונה או עשרה שקלים בצד ימין, ותחזיר אותם חזקה בעלויות של נזקים בריאותיים. בסופו של דבר, מה שמכיל הסל פוגע בנתמכים. ולכן צריך פיקוח תוכנו, וצריך שהוא יכיל מוצרים בריאים ופירות וירקות.

אדוני היושב-ראש, שאלה אחרונה קטנה, רק כדי שנבין. אם החברות הממשלתיות כן יוכלו לתרום לכם את המצרכים שאתם צריכים, כמה משפחות זה מתפרש ביום?

אנחנו צריכים לעשות בדיקה. אני לא יודעת לענות לך את הנתון הזה. אבל אני כן יודעת להגיד שאנחנו יודעים להציל כמעט מעוד 40 חברות ממשלתיות, זאת אומרת, עשינו בדיקה, יש עוד 40 חברות ממשלתיות שיכולות לתרום לנו את העודפים. זה יכול להציל מאות אלפי אנשים מרעב על בסיס שבועי. שבועי.

תודה רבה. ארגון "לתת", משפט אחד. אולגה.

תודה רבה, כבודו. ארגון "לתת" הוא ארגון גג ל-210 עמותות שותפות ב-125 יישובים שמספקות מדי חודש מזון ל-95,000 משפחות, ונגעה פה רוית, גם אנחנו מצילים מזון, בעיקר מחברות יצרניות וקמעונאיות.

נגעו פה בנתונים ושמענו סיפורים אישיים. במסגרת דוח העוני האלטרנטיבי אנחנו שואלים את אותם נתמכים, את אותם אנשים בקצה שמקבלים מזון, ומצאנו ש-47.8%, קרוב ל-50% מצמצמים בגודל הארוחות או מדלגים על ארוחות. כל זה קורה כמעט מדי חודש.

עוד נתונים מזעזעים שראינו, ש-47.3% מקרב הורים נתמכי הסיוע נאלצים לוותר על תחליפי חלב אם עבור תינוקם, לצמצם או למהול אותם במים.

קשישים וניצולי שואה שמקבלים השלמת הכנסה מהמדינה, אנחנו מבינים ב-36.5% מתוך אלה שנתמכים נמצאים באי-ביטחון תזונתי חמור.

תודה רבה. אתה רוצה לסיים? יוסף ויטמן. במשפט אחד בבקשה.

דבר ראשון, תודה רבה לחבר הכנסת הרב ישראל אייכלר שתמיד מעלה את הנושא. אני מבקש להזמין אתכם לשטח, את חברי הוועדה. תראו. הדברים שנאמרו פה הם ממש על קצה המזלג. לפני פסח תרדו כולכם לשטח לעמותות המזון. הייתי מציע שאיגוד העמותות שמתכלל את העמותות יחבר אתכם באמת לשטח. להתחבר ולראות, לחוות את הדברים.

ועוד נקודה אחת. אין נציגות של העמותות בוועדה לביטחון תזונתי.

יש.

אוקיי. עמותות חרדיות לפחות אני לא יודע שיש.

גם יש.

אפשר לשמוע שמות? אוקיי, יופי, יפה מאוד. אנחנו לא שמענו עליהן, וגם לא זה שיושב לידי. ואני מייצג עשרות עמותות. אני מאוד מבקש שברשות למאבק בעוני גם תהיה נציגות של העמותות, העמותות החרדיות.

רגע, נמצאת פה מישהי מ"יד אליעזר"? זאת את? אתם נמצאים במועצה הזאת? אז מי אמר שהם נמצאים?

אין אישור שעמותות יהיו חברות בוועדה. זה מה שאני מבקש, שבוועדה לביטחון תזונתי תהיה נציגות של העמותות ושל העמותות החרדיות. אם מקימים את הרשות למאבק בעוני, שגם שם תהיה נציגות לעמותות וגם לעמותות החרדיות.

על-פי הצעת החוק שאנחנו נביא לכן בעזרת השם, יהיו שבעה חברים, נציגי ציבור מהעמותות השונות, ואנחנו ניקח את זה בחשבון.

כל ציבור בארץ, אם זה ערבים, ואפילו אם הם חרדים, חייבים להיות מיוצגים בכל מקום. על זה אנחנו נעמוד בכל תוקף.

שאלה חשובה. המועצה והרשות, תהיה ביניהן קורלציה?

יש פה בחוק המועצה, שגם אנשים שיש להם מומחיות בתחומי רווחה שאינם עובדי מדינה, וגם נציג מקרב הארגונים העוסקים בקידום הביטחון הסוציאלי על-פי החוק חייבים להיות במועצה.

היועץ המשפטי לא אישר, אז צריך רפורמה.

אני רוצה להגיע לסיכום. הוועדה מודה לפרופ' רוני סטריאר על הדיווח, ולכל העמותות, כל אחד בשמו יבורך, לכל הפעילים בתחום ולכל אלה בשטח שנמצאים עכשיו ומכינים את סלי המזון לקראת פורים והפסח לעניים.

הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד כחצי שנה, אני רוצה פחות, כשיהיה מוכן הדוח על התקדמות הפעילות והתוכניות של הפורום לביטחון תזונתי, על כל התוכניות שלהם למעשה בפועל. פרופ' סטריאר דיבר על זה.

הוועדה מצטרפת לדרישה של העמותות שעוסקות בזה להגדיל את המימון של סלי המזון בחגים, משמונה שקלים בלבד ללפחות 50% מעלות הסל, שזה מינימום 150 שקל. אז אנחנו רוצים להעלות את זה ב-75 שקלים, ואז המדינה גם תוכל לדרוש מהעמותות להעלות את הסל יותר.

אנחנו נדבר עם שר הרווחה מרגי בעניין הזה, ואולי אם צריך חקיקה, אנחנו נעשה גם חקיקה בעניין.

אנחנו נמשיך להעלות את הנושא של המזון, וכבר בשבועות הקרובים נביא לדיון את הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני. אתה יודע מה, את המאבק אני אתן לך. לא שאני לא יודע לעשות מאבק.

אנחנו נבדוק דיון וחקיקה לחייב חברות ממשלתיות לתרום תרומות מזון. שזה יהיה בחקיקה. מזון בריא. חס וחלילה שלא ישימו רעל שם, ולא דברים לא בריאים.

יש היום 40 חברות ממשלתיות שיכולות לתרום מזון, כך אמרו לנו מארגון "לקט". אני קורא לחברות הממשלתיות, עוד לפני שאנחנו נעשה את התקנה, שיפתחו את הדלתות וייתנו את המזון ויחלקו לעניים.

אדוני היושב-ראש, נראה שאם אנחנו נגן עליהן בחוק, הן ייתנו.

הם מוגנים כבר, הם מוגנים.

מי אמר את זה?

אני.

אתה בטוח במה שאתה אומר? אחרת, מה האינטרס של התעשייה האווירית, למשל?

יש חוק עידוד תרומות מזון ש"לקט" הייתה שותפה בקידום שלו, והחוק הזה פוטר מאחריות נזיקית ופלילית. ב-2018. רק אם הן פעלו לפי הדין. אני רוצה להאמין שחברות ממשלתיות פועלות לפי הדין, וזה פוטר גם את העמותות שמטפלות, אם בעלו לפי הדין. יש היום חברות ממשלתיות שתורמות לנו, אין עם זה בעיה.

תודה רבה. הבשורה הזאת שיש לחברות הגנה בדין, שהן יכולות לתת מזון, מחייבת את החברות הממשלתיות מרגע זה לתרום, ואנחנו אולי נצטרך לעשות תקנה או חוק.

תודה רבה לכל המשתתפים. הישיבה הזאת נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:55.