פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ישיבת משותפת לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ולוועדת הכלכלה
22/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 38
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
פרוטוקול מס' 59
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ט באדר התשפ"ג (22 במרץ 2023), שעה 9:15

התנהלות הבנקים כלפי החיילים הבודדים בשירות ובשחרור והשפעתה על דירוג האשראי שלהם ועל התנהלותם הכלכלית – ישיבה משותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וועדת הכלכלה

חברי הוועדה: עודד פורר – יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
דוד ביטן- יו"ר ועדת הכלכלה

ענבר סיטבון - רע"ן הפרט והתרומות צה"ל, משרד הביטחון צה"ל

איריס גוטרמן - ר' היחידה להכוונת חיימ"ש מחוז מרכז, משרד הביטחון

לי זורע טובים - רמ"ד בודדים, משרד הביטחון

רן קלדרון - ראש תחום בכיר צה"ל ותפקידים מיוחדים, משרד העלייה והקליטה

ליאת מיזלס - עו"ד, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל

עינת גרינפלד - מתאמת קשרי ממשל, בנק ישראל

אייל חדד - הממונה על השיתוף בנתוני אשראי, בנק ישראל

גרניט אופק - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

אביבה גבאי - מנהלת תחום "חייב נזקק", רשות האכיפה והגבייה

צביקה צ'רנר - יועץ כלכלי בכנפיים, הסוכנות היהודית

אביטל בקר - ממונה תחום צעירים וחיילים בודדים בתנועת כנפיים, הסוכנות היהודית

טורו דבסו - תכנית כנפיים, הסוכנות היהודית

ליאורה רובינשטיין - מנכ״לית, המרכז לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין

חגי סוויד - מנהל דיור, המרכז לחיילים בודדים על שם מייקל לוין

ציקי אוד - רוח מכונות

גיא קונפורטי - מנכ"ל עמותת נדן - סיוע משפטי לחיילים בשירות חובה

שי אבו - יושב ראש איגוד היועצים לכלכלת המשפחה

שפרה שחר - יו"ר, בית חם לכל חייל

שירלי אבנר - עו"ד, המחלקה המשפטית, בנק ישראל

אלכס קושניר - חכ"ל

אביגיל - חיילת בודדת

אלי מור שבילי

שלומית אבינח- מנהלת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
עידית חנוכה- מנהלת ועדת הכלכלה

רינת בן מוחה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות



התנהלות הבנקים כלפי החיילים הבודדים בשירות ובשחרור והשפעתה על דירוג האשראי שלהם ועל התנהלותם הכלכלית – ישיבה משותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וועדת הכלכלה

בוקר טוב לכולם, היום ה-22 במרץ 2023 כ"ט באדר תשפ"ג. אנחנו מקיימים ישיבה משותפת של ועדת העלייה הקליטה והתפוצות ביחד עם ועדת כלכלה בנושא התנהלות הבנקים כלפי חיילים בודדים בשחרור והשפעה על דירוג האשראי שלהם. אני אזכיר רק, עוד פעם, שבכנסת ה-23 כשחבר הכנסת דוד ביטן עמד בראשות ועדת עלייה וקליטה הוקמה גם ועדת משנה לטיפול בחיילים בודדים ברשות חבר הכנסת קושניר, טיפלו אז במענקי קורונה, בנושא הדיור ובנושא זכאויות ללימודים.

בכנסת האחרונה, אני לא אעבור עכשיו על כל הנתונים, אלא כן אתרכז בדיון שלשמו אנחנו התכנסנו, כי יש לנו פה הרבה מאוד נושאים סביב נושא החיילים הבודדים. עיקר הדיון הוא באמת סביב נושא האשראי. אנחנו מבינים שלא קיימת בבנקים התייחסות מיוחדת לחיילים בודדים כקבוצה ייחודית, ולכן גם ביקשתי את הדיון הזה ביחד עם ועדת כלכלה, כשהבעיה המרכזית היא, שאחרי שסיימו לשלם חובות או הגיעו לאיזשהו הסדר חובות, הם נשארים עם אותה נקודה אדומה שמפריעה להם גם להמשך. את זה אנחנו מנסים לפתור, גם אם יידרש פה שינוי חקיקה או תיקון חקיקה, נעשה אותה, אני לא חושב שתהיה פה איזושהי התנגדות מבחינת הכנסת, אבל כן גם יש משהו שהבנקים יכולים לעשות לדעתי, עוד לפני חקיקה.

קודם כל אני מודה לך על הישיבה הזאת. כשאני הייתי יושב ראש ועדת העלייה והקליטה במיוחד בתקופת הקורונה - -

עשיתם המון.

פעלנו לסייע לחיילים הבודדים. אין ספק, הבהרת לי את העניין שיש להם רישום. בעצם הם מתחילים את החיים שלהם בכלכלה ובבנקים בצורה לא טובה. יש גם נושא של BDI שלא מספיק הבנקים, צריך לטפל גם מול ה BDI. מה שאנחנו יכולים לעשות, אנחנו נעשה כדי לסייע לוועדת העלייה והקליטה לטפל בעניין הזה.

תודה. אני רוצה לפתוח לפני זה בשני חיילים שפשוט יציגו את הבעיה ממקור ראשון כדי שישמעו, הם נמצאים איתנו בזום. אחת חיילת משוחררת עולה חדשה, ואחד חייל משוחרר שביקש גם להישאר בעילום שם כדי לספר את הסיפור שלו, רק כדי לתת לנו את המסגרת. אני כבר אומר לכל הנוכחים, לא כולם ידברו היום. יש דיון נוסף בוועדת כלכלה, יש דיון נוסף עוד בוועדת עליה וקליטה, ואנחנו מחויבים לסיים את הדיונים שלנו עד 11:00 בכל מקרה. ולכן לא נצליח. אביגיל נמצאת איתנו בזום? בבקשה אביגיל. ספרי לנו את הסיפור שלך.

בוקר טוב אביגיל.

בוקר אור. אני השתחררתי ממש באמצע הקורונה ב-2020, כמובן זו הייתה תקופה מאוד קשה. אני עכשיו בלימודים וגם אני נכה וקשה לי למצוא עבודה, קשה לי להתפרנס, בכל חודש אני נכנסת יותר ויותר לחוב, וחוסמים לי את חשבון הבנק.

אביגיל ספרי שהיית חיילת בודדה, עולה חדשה, ותספרי על מה שדיברנו אתמול את כל ההשתלשלות שלך מול הבנקים. פשוט את כדוגמה להרבה חיילים שזה קורה להם. למה יש לך חובות ובאיזה סכום ואיך את מתנהלת מול הבנקים? בקצרה כי ממש אנחנו קצרים בזמן.

יש לי חובות מול כל החשבונות שלי, שכר הדירה, הכל. זה קשה.

גם כשהצלחת להסדיר את החובות הייתה לך בעיה אחר כך בהתנהלות מול הבנקים לקבל הלוואה? להוציא פנקס שיקים?

להוציא הלוואה לא, למזלי אני לא הייתי צריכה, כי באמת זה הדבר האחרון שאני רוצה להיכנס לחוב של הלוואה ואז אני לא אוכל להיסגר על זה, אבל זה מונע ממני לעשות קניות או כל דבר כזה או אחר, כי אני לא מצליחה להשתמש בחשבון הבנק. בכל חודש זה רק מדרדר.

את עובדת היום?

לא, אין באפשרותי לעבוד. אני מחפשת ביטוח לאומי כי אני חדשה בנכות, וקשה לי מאוד לעבוד.

טוב, תרגישי טוב.

תודה.

נמצא איתנו י. בזום?

לא. אז גיא קונפורטי בינתיים ידבר. אני אחפש שי. יעלה.

גיא בבקשה.

תודה רבה, בוקר טוב לוועדה וליושב הראש ולחברי הכנסת. אני קודם כל אציג את עצמי לפרוטוקול, עורך דין גיא קונפורטי, מנכ"ל עמותת נדן שנותנת סיוע משפטי לחיילים בשירות חובה. העמותה קיימת שמונה שנים, זו עמותה התנדבותית לחלוטין, אף אחד לא מקבל שכר.

אנחנו כבר כשמונה שנים מטפלים בנושאים שונים שיש לחיילים בשירות חובה בכלל, וכמובן חיילים בודדים מהווים כ-50% מהאוכלוסייה שפונה אליהו ומשתמשת בשירותים שלנו. בגדול, רק ככה קצת נתונים כדי לסבר את האוזן לגבי היקפים של חובות. בשנת 2022 לפי נתונים שיש לנו בעמותה, 58% מהחיילים היו להם חובות של עד 10,000 שקלים מקרב אלה שפנו אלינו, חובות מצטברים של כ-10,000 שקלים. היתר חובות מעל, כאשר מחצית מהשארית, כלומר מחצית מ-42% עם חובות של יותר מ-30,000 שקלים.

בשירות או במהלך השירות?

במהלך שירות חובה. אנחנו בעמותה מטפלים אך ורק במי שהוא בשירות חובה, בזמן השירות. אם הם משתחררים תוך כדי אנחנו ממשיכים איתם, אבל ה-cut off אצלנו נעשה בעצם במועד השחרור פחות או יותר.

ואז מה אתם עושים לחייל כזה? אתם מגיעים איתו לאיזשהו הסדר חוב?

על זה בדיוק אני רוצה לדבר. ההסדרים שאנחנו מגיעים, אני חייב לומר קודם כל, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה נהדר עם הצבא, עם משרד המשפטים, עם הפיקוח על הבנקים, עם ההוצאה לפועל, באמת יש יד רוחצת וגם הבנקים ככלל, רוב עורכי הדין שמייצגים אותם מסבירי פנים.

איפה יש כן עדיין בעיות? קודם כל, בדרך כלל, כאשר מגיעים להסדר עם בנק או עם חברה אחרת שנותנת אשראי, כמו חברות כרטיסי האשראי למיניהם, בדרך כלל הסדר הפשרה יכלול מתן הלוואה. משהו, אגב, שלא קורה עם נושים אחרים. זאת אומרת, לדוגמה עם חברת סלולר, כשאנחנו מגיעים איתה להסכם פשרה, היא לא תבוא ותגיד אני רוצה לתת לכם הלוואה. עכשיו, ההלוואה הזאת נושאת ריבית, ויש ריביות שונות ומשתנות, זה יכול להיות 6%, 10% וכו'. ואנחנו מגיעים בדיוק לנושא של דירוג האשראי.

זה הולך לפי דירוג האשראי, ודירוג האשראי שלהם נמוך אז יש להם ריביות גבוהות.

סליחה, מי שיתפרץ, אין לנו זמן.

אני בדיוק מגיע לנושא של דירוג האשראי. דירוג האשראי משפיע מן הסתם על איזה סוג תנאים הם יקבלו. ובנוסף לזה, אם אני מתמקח ואני בא ואומר שאני לא רוצה שתהיה ריבית בכלל, אז יש מקרים שאומרים לי אוקיי, אני מוכן לוותר על הריבית אבל אני אאלץ לדווח על מחילה, ומחילה דורשת בעצם רישום נוסף בדירוג האשראי.

בנוסף לזה, כמובן, שהחוב כולל הרבה פעמים, ובסכומים הנמוכים זה עוד יותר קשה, קשה לי לראות את זה. למשל, מתוך חוב, חובות של 7,000 שקלים, 2,000 שקלים מתוך זה יהיו שכר טרחה של עורך דין, וכמובן שכאשר דורשים ריבית, הריבית כוללת גם את שכר הטרחה, ואז גם המחילות דורשות את שכר הטרחה וכו'. אז זה נושא ראשון שצריך לדבר עליו. אני לא בטוח, ולפי הבנתי את החוק, שיש חובה לדווח על מחילה במצב שבו נדרשת ריבית שאינה מתחייבת מהחוב המקורי. זה משהו שאני חושב שייעוץ משפטי יכול להבהיר אותו. ואם לא, אז אולי צריך להבהיר את זה בחקיקה.

בנוסף, הנושא של חיילים. ברגע שהם משתחררים, או ברגע שכושר הפירעון שלהם גדל, הם גם יכולים לשלם יותר מהר. ואז בעצם, בהלוואה הזאת יש גם מידה מסוימת של אי צדק. עכשיו, היה לנו דיון משותף עם הסיוע המשפטי, הייתה שם דקלה צרפתי שהייתה איתי בדיון. אחד הדברים שבעצם הצענו, יותר נכון זאת הצעה שדיברנו עליה, כמו שבתקופת הקורונה נרשמו לאנשים החוב נוצר בתקופת הקורונה, כוכבית כזאת בדירוג האשראי, שיהיה רישום דומה או איזשהו סימון דומה מקל, עם חיילים בשירות חובה. ובמצבים מסוימים, אני חושב, שאפשר גם לחשוב על מה שנקרא חנינה או מחיקה, אם מישהו הראה, אם זה חוב קטן, אם הוא שיקם את דרכיו וכו'.

ברור. ליאת מיזלס בבקשה. אחריה אני ארצה ממאגר נתוני אשראי מבנק ישראל.

אז תודה רבה קודם כל על ההזמנה להשתתף פה בדיון החשוב הזה. בסיוע המשפטי קודם כל אנחנו רואים את החשיבות להנגיש את שירותי הסיוע המשפטי לחיילים שנמצאים במצב סוציואקונומי קשה, לרבות חיילים בודדים שהרבה פעמים נמצאים תחת אותה מטריה. ובהקשר הזה, אנחנו בסיוע המשפטי מקיימים הרבה שיתופי פעולה גם עם הצבא עם עמותת יתד.

גם אנחנו בתוך הסיוע המשפטי יש לנו מערך ייחודי של עורכי דין שהכשרנו שמגיעים לבתי כלא של חיילים שנמצאים בכלא כדי לפגוש אותם ולבדוק באמת מהן הסיבות ואיך אפשר לעזור להם ולטפל בהם.

באמת כמו שגיא אמר פה, אחד הדברים שאנחנו שמנו לב אליהם, זה שחיילים שנוצרו להם חובות, לא בהכרח חובות גדולים, בעיקר חובות לבנקים ולחברות סלולר, בסופו של דבר מגיעים אחר כך לבנקים בבקשה להוציא אשראי ונתקלים בסירוב בעקבות אותו חוב. אני כן רוצה רק לספר על איזשהו מקרה שפנה אלינו חייל שהוא הסדיר את החוב באופן עצמאי, לא דרך הוצאה לפועל, ונרשם לו נתון אשראי בעקבות תיק ההוצאה לפועל, על אף שהוא הסדיר כבר את החוב, שיש פה גם איזושהי בעיה. זאת אומרת, הוא מבחינתו הסדיר את החוב, הנתון הועבר לנתוני אשראי בגלל תיק ההוצאה לפועל, ובסופו של דבר הוא הגיע לבנק וסורב לקבל אשראי.

זה הסיפור.

רק אפשר עוד נקודה קטנה, נושא הריבית בהקשר הזה. הריביות במקרים של החיילים מעלים את גובה החוב בצורה שמקשה עליהם גם לשלם את החוב, גם אחר כך כשהם יוצאים החוצה, משתחררים, זה מקשה עליהם ואין בעצם הלימה בין המטרה של הריבית, כשאנחנו מדברים על חיילים בהקשר הזה.

כן, אייל?

שלום.

מאגר נתוני אשראי זה אצלך נכון?

נכון.

מה אנחנו עושים כדי שחייל בודד היה לו חוב, הגיע להסדר שיתחיל דף חלק? אנחנו רוצים דף נקי זה מה שאנחנו רוצים לתת לחבר'ה האלה דף נקי.

עם השחרור.

כן, אנחנו בודקים את תקנות נתוני האשראי שקיימות היום בחוק נתוני האשראי, להתאים את ההגדרה של מידע שלילי מובהק על מנת שמי שיש לגביו מידע שלילי מובהק במצב היום, הוא לא רשאי להימחק מהמאגר ויש עליו חיווי שלילי. המידע הזה בחלק מהמקומות, כמו שהיה בתיקי הוצאה לפועל הוא מידע שנשמר לשלוש שנים קדימה, מכיוון שבדקו וראו, אני מדבר כרגע על כלל האוכלוסייה ונדבר אחר כך על חיילים, שלא מדובר בדרך כלל על הסתבכות חד פעמית, אלא דירוג אשראי שלאורך זמן רואים שהוא מביא למצב קרוב למצב של כשל.

אנחנו מתכוונים לבחון, ואמרתי גם לסיוע המשפטי בהקשר הזה, התאמות מסוימות בכלל, שוב אני אומר לכלל האוכלוסייה, שאנחנו בודקים וזה כרגע מול לשכות האשראי, להוריד בחלק מהמקרים, נגיד סתם דוגמה לקוח נפתח לו תיק בהוצאה לפועל, במקום שלוש שנים, בבדיקה, זה ירד לשנה. להגדיל את הסכומים, במקום 4,000-5,000 שקלים להעלות אותם לסכומים גבוהים יותר. אין לי כרגע להגיד לכם את הנתונים כי זה בבדיקה אנליטית. אבל זה כיוון אחד שאני חושב שנכון ללכת ולפתור אותו, אבל אני לא חושב שנכון.

סליחה, הוא מצריך שינוי תקנות?

שינוי תקנות, כן.

מי מתקין אותן? שר האוצר?

שר המשפטים. הנושא הזה נמצא כרגע בבדיקה ואנחנו נבוא עם נתונים.

עסוק כרגע בתקנות אחרות, שר המשפטים. אני צוחק.

אנחנו במאגר לא יודעים אם מדובר בחייל, אין לנו דיווח אם זה חייל או לא חייל, אין לנו דיווח. אני מדבר כרגע על כלל האוכלוסייה בבדיקה, אחרי ששלוש שנים החוק רץ, לבוא ולבחון ולראות האם באמת איך נכון לעשות? אבל כמובן נצמדים להגדרות בינלאומיות. אנחנו בדקנו בעולם, כן חשוב לי לומר וזה כל מיני מקרים שעולים, אין דבר כזר למחוק מידע או להסתיר מידע, ברגע שהמאגר לא יהיה אמין, האוכלוסיות שייפגעו יהיו בעיקר האוכלוסיות החדשות כי לא יסמכו על זה.

ברור, תראה אנחנו בסוף מדברים על אוכלוסייה מאוד מאוד קטנה. אחנו מדברים על כמה אלפי חיילים בודדים. אגב בהשוואה בינלאומית אני לא חושב שתמצא את ההגדרה חייל בודד בהשוואה בינלאומית.

לא, אבל הוא יכול לא למחוק. אתה רק תיתן הוראות לבנקים לא להתייחס למאגר בעניין שלהם. זה הכל. וזה בסמכות של בנק ישראל.

זה לא בסמכות שלנו.

תגידו לבנקים, שבעניין של חיילים בודדים, שמשתחררים מהצבא, לתקופת זמן מסוימת, תהיה להם חנינה ללא קשר למידע שיש עליהם. מה זאת אומרת זה לא בסמכות שלכם? אתם כותבים ונגמר הסיפור. מה זה סמכות? איזה סמכות?

דוד, אצל נותן האשראי המידע קיים.

אז כותבים את זה.

אני לא יכול להכריח אותו לתת אשראי.

אתה יכול להכריח אותו כל דבר. תפסיקו להתייחס כאילו אתם עובדים אצל הבנקים, אתם לא עובדים אצל הבנקים. אתם יכולים. קודם כל תתנו להם את ההוראה הזאת, אחר כך מנהל הבנק ייקח אותה בחשבון. אתם כבר קבעתם שההוא יעשה מה שאתם אומרים. תנו את ההוראה הזו, תעזרו לחיילים הבודדים, לא הבנתי.

תייצרו לו נקודה אחרת.

מה, אתם לא יכולים לתת מכתב כזה לכל הבנקים ולבקש מהם?

לא.

אתם ועוד איך יכולים.

שירלי אבנר, המחלקה המשפטית בבנק ישראל. התשובה היא לא, אין לבנק ישראל כל סמכות - -

יש לו סמכות. למה, סמכות לכתוב מכתב אין לו? באמת מעניין.

- - שהיא כלפי הבנקים. אין לזה שום משמעות.

אז הגיע הזמן שתיקחו תתנו סמכות לעצמכם, כי הבנקים עושים מה שהם רוצים. תכתבו להם מכתב כזה הסמכות בידיכם לכתוב את המכתב. אני לא שמעתי שאתם צריכים סמכות על מנת לכתוב מכתב. נו באמת. מה אתם כותבים במכתב? לא להתחשב זה וזה.

משילות.

לא שייך למשילות, באמת לא שייך. מה הבעיה? אם רוצים שאני אנסח לכם את המכתב ביחד עם פורר? אנחנו ננסח לכם מכתב מצוין בלי שאתם נותנים להם הוראה מפורשת, אין שום בעיה. לפחות את זה, אם אתם לא יכולים מבחנה בינלאומית. תמיד כשלא רוצים לעשות משהו, כמו בוועדת כלכלה פתאום ממציאים לי שיש הסכמים.

אין פה בעיה, אני אומר לך פה אין בעיה בינלאומית. תעשו את השוואה לכל החיילים הבודדים בעולם, בסדר?

מה זאת אומרת?

אתה לא יודע כמה חיילים בודדים יש בצבא האמריקאי.

אני לא מבין את זה, מה, אתם לא רוצים לעזור לחיילים בודדים? אני רוצה להבין את זה פעם אחת ולתמיד. אז תגידו את האמת.

ההיפך.

אייל אז יש לך פתרון אחד שהוא שינוי תקנות. אני באמת לא מצליח להבין למה לא לתת בתקנות, חייל בודד שסגר את החוק שלו יימחק, מתחיל דף חלק. מדובר בבחור בן 21-22, אלו חבר'ה צעירים, סיימו שירות צבאי, עשו את כל מה שהם צריכים לעשות. היה להם חוב כזה וכזה, מוחקים, יש חנינה. אפילו לפושעים הכי גדולים נותנים פה חנינות, לפעמים קוצבים את עונשם. אז מה? אז אי אפשר לתת בעניין הזה?

רגע נשיא המדינה לא יכול לתת חנינה פה?

אה, באמת שאלה טובה.

בוא נראה, אולי נפנה לנשיא המדינה לפתור את הבעיה.

התשובה היא לא.

למה לא?

למה לא? לא הבנתי? הוא ייתן חנינה לכל החיילים הבודדים בעניין הזה של ה BDI שלכם.

אם יורשה לי, אולי אני אתייחס לחוק נתוני אשראי ולמטרות שלו. המטרה של חוק נתוני אשראי הייתה גם כן להיות חוק ניטרלי במובן הזה שהוא אמור לשקף את המידע, את נתוני האשראי.

אנחנו מדברים בסוף על היוצא מן הכלל של היוצא מן הכלל.

אין לזה סוף. היום זו אוכלוסייה של החיילים המשוחררים, מחר זו תהיה אוכלוסייה אחרת.

אנחנו לא מדברים על האוכלוסייה של החיילים המשוחררים אנחנו מדברים על האוכלוסייה של החיילים הבודדים. תפסיקו לחשוש כל הזמן על איזה מדרון. בסוף, במדינת ישראל, לצערי, לא כולם עדיין משרתים, אולי נגיע ליום שכולם ישרתו שירות צבאי או לאומי. בסוף אנחנו מדברים על קבוצה מאוד מאוד מאוד מאוד מצומצמת של חיילים בודדים, עליה צריך לעשות יוצא מן הכלל. אין דבר כזה שעל הכללים אין יוצא מן הכלל. יש בחוקים הכי נוקשים והכי קשים יש את הכללים של יוצא מן הכלל, תמיד. עושים למעט.

זה בסופו של דבר עשוי גם כן לפגוע באותה אוכלוסייה.

כן, במה?

בכך שלא יהיה לגביהם מידע.

אז את דואגת להם בעצם זה שאת לא נותנת להם. באמת זה טיעון מצוין.

בואו נשמע את הצבא, סליחה. סגן אלוף ענבר, קצת נתונים על חיילים בודדים.

ענבר סיטבון, ראש ענף הפרט והתרומות של צה"ל. בוקר טוב סליחה על האיחור מראש. אז באמת אנחנו מתמודדים הרבה עם הטיפול בחיילים הבודדים, שעל אף שעוד מהוועדה הקודמת העלינו להם את שכר הדירה, ואנחנו מאפשרים להם מעטפת פרט כלכלית מאוד מאוד גדולה שהצגנו אותה גם בפעם הקודמת.

תני קצת מספרים, ענבר, לפרוטוקול. כמה חיילים? כמה נזקקים? שזה יהיה לפרוטוקול, בקצרה.

בטח, אין בעיה. באמת מהפעם הקודמת אנחנו מדברים על 7,000 חיילים בודדים. מתוכם 54% כאלו שעלו בגפם לארץ. אלו נקראים חיילים בודדים מובהקים, ויש לנו עוד 46% מהם שהם חיילים בודדים חסרי עורף משפחתי, כאלו שהקשר עם הוריהם הוא כמעט ולא קיים מכל סיבה שהיא. כל אותם החיילים יהיו חיילים בודדים, אנחנו מאפשרים להם לגור גם בשכר דירה, גם בבתי חייל, גם בבתים חמים של האגודה למען החייל, וגם באימוצים בקיבוצים.

כמה נזקקים?

עכשיו בואו רגע נעבור לבמה אנחנו מתמודדים. בסוף אנחנו רואים שכל החיילים הבודדים בשנה האחרונה שפנו אלינו צריך לומר, אלו שלא פנו אלינו קשה לנו מאוד לדעת. אז בבחינת הנתונים, ראינו שבשנה האחרונה מפברואר בשנה האחרונה ועד היום, יש לנו 4,372 חיילים בודדים שפנו אלינו לאור בקשה כלכלית כדי לקבל תמיכה כלכלית. זה יכול להיות מכל סוג שהוא.

קודם כל תתנו להם קצת מענק מיוחד לרגל 75 שנות עצמאות. מה הבעיה?

קודם כל נתנו עכשיו מאז הוועדה האחרונה לכל החיילים הבודדים תוספת של שכר דירה רטרואקטיבית מינואר וצריך להגיד שזו בשורה מאוד משמעותית.

תנו להם מענק מיוחד שיכסו חלק מהחובות. לפני שאנחנו רוצים לפטור אותם מה-BDI, זה עדין לא פותר להם את הבעיה של החובות.

נכון אתה צודק, אבל צריך לומר שהיום אנחנו נותנים - - -

תנו להם כרגע ל-75 שנה, מענק של 3,000 או 4,000. זה 21 מיליון או 28 מיליון מתקציב משרד הביטחון זה כלום.

רק כדי לסבר את האוזן אנחנו מדברים על כך שחייל בודד מקבל משכורת ביחד עם כל התוספות והמענקים של בין 5,500 אלף שקלים.

זה לא מספיק.

נכון. ולאור כך אנחנו נותנים להם מעטפת פרט מאוד מאוד גדולה, ובמקרה שיש חייל שפונה אלינו בכל בעיה כלכלית, אנחנו נותנים לו מענק או תווי מזון.

מה גובה המענק?

אין לנו הגבלה. אנחנו יכולים לתת גם מענקים, למשל, של עד 15,000 שקלים ואפילו יותר. היו לנו מקרים כאלה. החיילים הבודדים מכירים את המענה הזה. הם יודעים שניתן לפנות למש"קית ת"ש ולקצינות הת"ש באמת לקבל את המענה.

פעם הצבא עזר מבחינה חברתית. הוא שיקם אנשים גם. מה הבעיה? תכנסו לתמונה קצת.

כמה חיילים בודדים יש לכם שמשתחררים?

אני אדבר עם שר הביטחון על זה.

אני חושבת אגב, שאנחנו נותנים את המענה לחיילים הבודדים, לגמרי.

חייל בודד שמשתחרר במחזור, כמה חיילים בודדים בערך, בכל שנה משתחררים?

בערך 1,200 חיילים.

בכל שנה?

כל שנה.

אנחנו נדרוש שלכבוד 75 השנים, כל חייל בודד יקבל 7,500 שקלים. 75 שנים 75 מאות. יש לך 3,000 חיילים.

7,000 משרתים, אבל כמה עולים - - -

אם 7,000 יש לנו בשנה וזה מתנהג בממוצע בין 24 חודשים לשלוש שנים של שירות, אז בערך 2,000 ומשהו. זה חישוב פשוט.

מעל 2,000 בכל שנה?

כן, שהם גם וגם. גם עולים חדשים וגם חסרי עורף משפחתי. מה שרציתי לומר על אופי הפניות של החיילים שמגיעים אלינו, הפניות יכולות להיות כאלה שהחובות שלהם הם ללווים אישיים, אנחנו קוראים להם שוק אפור. ויכולים להיות גם חובות שהם רשמיים, שהם ממוסדים, או לחברות הפלאפון, או לחברות האשראי או לבנק ואז אנחנו בעצם נתקלים בעיקול של חשבון בנק וברגע כזה אני לא יכולה אפילו לתת לו משכורת, כי אין לי לאן להעביר את המשכורת שלו. צריך להגיד שבאמת אנחנו עובדים עם שיתוף פעולה מלא גם 3עם נדן.

כמה חשבונות עוקלו?

אני לא יודעת להגיד את זה, כי זה רק על בסיס פניה של החייל. לנו אין שום בעיה, כמו שאנחנו עושים ביחד עם חברת חשמל ועם עוד גופים אחרים, להעביר את הנתונים של כל החיילים לאייל חדד שיושב פה, והוא ידע כך מיהם החיילים הבודדים. אין לנו בעיה לעשות את זה.

עובדה שהייתה לכם בעיה לעשות את זה. היינו במהלך כזה ואתם טרפדתם אותו. אכ"א טרפד אותו. היינו במהלך כזה בדיונים שהיה יו"ר ההוצאה לפועל.

סליחה רגע, שפרה תדברי שתי דקות.

אנחנו כבר יודעים מה לעשות.

שפרה.

כמעט השלמנו מהלך כשדוד מדיוני היה יו"ר ההוצאה לפועל, עבדנו עליו המון חודשים - -

רגע, אני עוקב אחרי מה שכתבת. אם את מוסיפה משהו.

עד שהוא פרש בגלל מחלה. וכמעט השלמנו מהלך שבו אכ"א מעביר את כל הנתונים של תעודות זהות של מי חייל בודד, ומי חייל ככה ומי חייל ככה, ומי שגרר רגליים ובסופו של דבר טרפד את המהלך הזה זה אכ"א, ולא אף אחד אחר. חד משמעית, תבדקי אותי.

אני אבדוק.

להגיד אתם יכולים ואתם לא יכולים. יכולתם ולא עשיתם.

שפרה, אני לא יודעת, אני לא מכירה את האירוע הזה.

אז אני אכיר לך.

יותר מזה, אני זאת שאמרתי שאנחנו מוכנים להעביר את הנתון בדיוק כפי שאנחנו מביאים לחברת חשמל ולמשרד הקליטה.

גם זה לקח הרבה זמן. חברת חשמל לקח הרבה זמן.

יכול להיות.

קודם כל צריכים לדעת שלא רק החיילים הבודדים נמצאים בברוך כלכלי. יש עוד חיילים.

חבר הכנסת לשעבר אלכס קושניר. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. קודם כל אני רוצה לברך אותך, אדוני יושב הראש, ואותך, אדוני יושב ראש ועדת כלכלה, שעם כל הטרללת הזאת אתם מקיימים סוף סוף דיון שבאמת - -

אני יכול להגיד לפורר לא? אבא שלו חבר שלי.

- - שנוגע לחיים האמיתיים גם לאזרחים במדינת ישראל, והאזרחים האלה הם גם החיילים שהם משרתים וחיילים במיוחד חיילים בודדים. לי, חבריי יושבי הראש, יש דה ז'ה וו, כי לפני שנתיים וחצי ישבתי פה בכיסא הזה כיושב ראש ועדת המשנה לנושא חיילים בודדים ודנו בסוגיה הזו, וגם אז שמענו כל מיני תירוצים, ואני רואה שמאז שום דבר לא התקדם.

אפילו התירוצים לא השתנו, אתה אומר?

התירוצים הם אותם תירוצים, והחיילים הם אותם חיילים, והחובות הן אותן חובות.

נכון.

אבל אני חושב שהפתרון הוא פתרון שאמור להיות מאוד פשוט טכנולוגית. צה"ל, ולמדנו את זה וגם עכשיו שמענו את זה, יודע להעביר מידע. מאגר הנתונים של האשראי יודע לקבל מידע.

אסור לו לקבל מידע.

אין דבר כזה אסור, בסופו של דבר אם אתם מחליטים שמותר, אז אתם מוציאים תקנה וזה מותר. כי אם צה"ל יודע להעביר את המידע למשרד הקליטה ולחברת החשמל שהיא חברה ממשלתית, אז אין שום סיבה שהוא לא יוכל להעביר מידע למוסד ממשלתי אחר. ואתם אצלכם, מסמנים בכוכבית וכותבים שהחוב נוצר בזמן שירותו של אותו חייל כחייל בודד בשירות חובה.

רק חייל בודד, לא לכולם.

אנחנו מדברים על אוכלוסיית החיילים הבודדים. אל תפריעי לי בבקשה. ואז הבנקים, ברגע שהם נתקלים בחייל הזה כשהוא משוחרר ורוצים לתת לו אשראי או לא רוצים לתת לו אשראי, יש להם את הכוכבית הזו, והם מבינים שמדובר בחייל שהחוב שלו נוצר עקב או במהלך שירותו הצבאי, והבנק כבר יפעיל את שיקול הדעת שלו, האם הוא מתייחס לזה כמידע שלילי או לא. לפחות בואו נגיע לשם. כי אני מאמין שרוב מנהלי הסניפים בבנקים, או אלו שבעצם אחראים על החיתום. הם יסתכלו ויגידו וואלה הבן אדם עכשיו בן 22-23, החוב נוצר בגלל שהוא היה בצבא, חייל בודד, אז הוא ידע לשקול לחיוב את מתן האשראי.

הרי מה רוצים יוזמי הדיון? הם רוצים דבר מאוד פשוט, הם רוצים שייפתח דף חדש לאותם חבר'ה ששלוש או ארבע שנים לפני זה, עזבו את מדינת מוצאם, הגיעו לפה בשביל לשרת את המדינה הזו, ובגלל שהמדינה לא מספיק יעילה, והתנאים לא מספיק אופטימליים, נוצרו להם כל מיני חובות שבדרך כלל זה לא באשמתם, וכרגע הם רוצים להתחיל דף חדש.

הרי ברגע שהחייל או החיילת הזו הגיעו לפה, ושירתו פה שירות מלא, הם רוצים להישאר פה. אנחנו כמדינה חייבים לעשות הכל כדי שהם יישארו פה ולא יחזרו למדינת מוצאם. וכל מה שאתם עושים פה, ובמיוחד מה ששמעתי אתכם מדברים, זה איך לא. אז בואו רגע נחשוב איך כן? הנה, אני מציע לכם דרך שהיא לא מחייבת את הבנקים, היא לא מצריכה אתכם להוציא איזושהי הוראה שאתם לא רוצים להוציא לבנקים. אבל לפחות תקבלו את המידע מצה"ל, תסמנו שהחוב נוצר במהלך שירות צבאי של חייל בודד בחובה, והבנקים כבר ידעו לקבל את ההחלטה. לפחות בואו נתקדם לצעד הזה. לא כזה מסובך נראה לי.

אם יורשה לי, אני חושב גם שאנחנו צריכים רגע לבחון את עיקול התשלומים שמגיעים מצה"ל. חלק מהתשלומים שמגיעים מצה"ל היום מעוקלים ביחד עם חשבון הבנק.

על זה כבר דיברנו, זה אסור להם לדעתי.

אבל אפשר לעקל הבנק. אי אפשר לעקל את הקצבה. הקצבה אפשר לעקל אותה?

את דמי הקיום, זה קורה.

הקצבה מוגנת מעיקול.

הקצבה מוגנת כמו קצבה של ביטוח לאומי או לא?

סליחה, רק גיא עונה.

אז איך הם מעקלים את זה בצבא?

יש חוק ספציפי. לדעתי הביעה היא טכנולוגית.

אז הם צריכים לא להתייחס.

הבעיה לא הצבא, הבעיה שהחייל לא יכול למשוך כסף מהבנק.

הבנק זה סיפור אחר.

זה לא מעוקל במקום. מה שיכול להיות אולי מעוקל במקום זה רק פיקדון.

רגע, רגע, בוא נשאל את בנק ישראל, או הפיקוח על הבנקים, אני לא יודע. אתם לא יכולים בעניין הזה לתת הוראה לבנקים, שעד סכום, אם יש להם יותר כסף זה ויכוח אחר, הגמלה של הצבא שלא יתייחסו לעיקול הזה. את זה אתם כן יכולים או לא? או שגם את זה אתם לא יכולים לתת הוראה לבנקים? כי יש חוק. החוק לא מאפשר לעקל את זה. אז מה הם עושים? הם מעקלים את הבנק, ואז הבנק אומר יש לי עיקול. אז את זה לפחות תפתרו, אתם שומעים את הצבא בעניין הזה.

גרניט אופק מהפיקוח על הבנקים. לעניין הנושא שהעלו הצבא של עיקול משכורות, אז באמת הנושא הזה עלה כבר לפני שלוש שנים פה בוועדה, ובעקבות הצפת הנושא אנחנו הוצאנו מכתב למערכת הבנקאית שמזכיר את החובה שקבועה בחוק שאסור לעקל משכורות, ועשינו אחר כך עבודת בקרה ואכיפה מול כל הבנקים כדי לראות האם הם מצייתים לחוק. ומהממצאים שלנו, הבנקים מצייתים ללקוחות. אנחנו איתרנו שני מקרים בודדים פרטניים שהייתה איזושהי טעות אנוש.

מה זה מצייתים?

זאת אומרת הם לא מעקלים משכורות.

אבל הם אומרים שלא.

אני חושב שהפער, אגב, הוא אל מול דמי הקיום, אם נהיה רגע מדויקים, אל מול כל התוספות של המענקים. דמי הקיום באמת משותפים לכל החיילים אבל הבודדים יש להם מענק בודד, שזה מעוקל, וזאת המשכורת המשמעותית.

אנחנו נתקן את החוק. זה בתקנות או בחוק דרך אגב?

הבנק מקבל, הוא לא יכול לדעת מה זה.

לא, אז נתקן את החוק בעניין הזה, נתקן את התקנות של ההוצאה לפועל.

יש חוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר, הגנה על תשלומים, והמשכורות שמשולמות לחיילים בשירות חובה בשל מצבם הכלכלי בהיותם חיילים בודדים מוגנות. אנחנו ביקשנו ואני חושב שזאת הייתה ההצעה של חבר הכנסת קושניר בזמנו, להגן גם על התשלומים הנוספים שמגיעים ממשרד הקליטה וממקורות אחרים. הצעת החוק הזאת עברה כבר בקריאה ראשונה, היא תקועה. זה אני אומר לך מול הקואליציה.

מתי היא עברה?

אפשר לקדם אותה.

נעשה דין רציפות. אז תביא לו את החוק הזה.

יש, הנה הוא. אני ביקשתי מוועדת עבודה ורווחה, ופניתי ליושב ראש הוועדה אייכלר.

זה היה בעבודה והרווחה בזמנו?

כן, זה בגלל שלא הייתה ועדת קליטה. בכנסת הקודמת לא הייתה ועדה.

אבל זה העניין, שהוא צריך לאשר.

אני לא יכול לפנות לבקש דין רציפות, אייכלר צריך לבקש דין רציפות, אין בעיה.

אני אדבר איתו.

אני כבר פניתי אליו בעניין הזה.

יש לו חוק עכשיו אצלי, אז אני אעכב לו את זה עד שהוא יאשר את זה בדין רציפות, הכל בסדר, תשאירו לי את המלאכה.

אז את זה סיכמנו, אני מתחיל כבר לסכם את הדיון.

כבוד יושב הראש ברשותך, אני רוצה רגע.

מי אדוני?

שמי שי אבו אני מרכז תחום פיננסי בקפטן קרדיט לשכת אשראי, נאמרו פה המון המון דברים.

אתה מייצג את הבנקים?

לא אני לא מייצג את הבנק. אני באופן אישי קודם כל יש לי איגוד יועצים אני פעיל ציבור בהרבה מאוד תחומים אבל הפעם אני גם מגיע מהפן האישי המקצועי, ונאמרו פה הרבה דברים וחשוב לי להעמיד רגע אותם על דיוקים.

אתה בעד או נגד הדברים האלה? אני רוצה להבין.

אני אסביר לך רגע את הדברים ואחרי שתבינו, אז חלק מהדברים שנאמרו פה תאמין לי יהיו בטלים ומבוטלים. יש שתי לשכות אשראי במדינת ישראל, BDI ודן אנד ברדסטריט, אלו שתי לשכות האשראי במדינת ישראל.

החוק הזה, מאפשר היום במצבים מסוימים, יש דירוג, על בסיס מה נקבע הדירוג? אני אסביר לכם. במצב שלחלילה לאדם היה כשל אשראי, של פיגור, תיק בהוצאה לפועל, נושא של שיקים שחזרו, חמישה שיקים שחזרו, ארגון חוב מחדש שאני אתייחס לזה בעוד רגע, כל הדברים האלו הם בהיבטים מאוד משמעותיים מבחינת דירוג האשראי. עכשיו, בהתאם לכך האשראי שניתן השאלה מה הריבית שניתנת בהתאם לדירוג, בהתאם לביטחונות, בהתאם להכנסות. אותה אוכלוסייה שאנחנו מדברים עליה כרגע, אין לה לא בטחונות כמובן, יש לה בעיה כרגע של הכנסות ואני גם אטע פתרון גם בהקשר הזה שיהיה להם קל, ויש לה, לאור סיטואציה שנוצרה, גם בעיה בדירוג. אבל נתונים בדירוג האשראי לא נשמרים כל החיים. גם אנשים שפושטי רגל.

שבע שנים.

שלוש שנים, בוא תן לי, ברשותך. חבר הכנסת דוד ביטן, ברשותך. כל אדם רשאי ויכול לדעת עכשיו להוריד עכשיו את האפליקציה של קפטן קרדיט ולראות מה דירוג האשראי שלו. הוא יכול גם לשפר אותו. אבל נקודה מאוד חשובה, אם נניח אדם נפגע בבנק מסוים, הדירוג שלו, ופה חשוב כן לומר, בכל בנק יש לו את הדירוג האישי שלו, וזה יישאר לו לכל החיים. זה לא קשור ללשכת האשראי, זה לא קשור לשום דבר. הוא יכול להתחיל דף חדש. אני יכול להגיד לכם מהניסיון האישי שלי, גם אנשים שפשטו רגל קנו דירה וקיבלו משכנתאות והחלו את החיים שלהם וקיבלו כרטיסי אשראי.

אחרי הרבה שנים.

אחרי חצי שנה אני דאגתי לבן אדם לקבל כרטיס אשראי. אני יכול להסביר לך את הדברים.

טוב נו בחייך, לא פשוט מה שאתה אומר. אל תציג את זה כאילו אין בעיה.

בשונה ממך, אני חי את השטח. יש דברים שאתה מבין יותר ממני, יש דברים שאני טיפה מבין בהם.

רגע רגע, מה אתה חושב שאני באתי מארצות הבית? אני מישראל, אני חי גם בשטח.

בהקשר של דירוגי אשראי, בהקשר של צרכנות, כן, אני אוריד טיפה את הצניעות. עכשיו, איך אני רוצה לעזור לטובת החיילים, לטובת האוכלוסייה שאנחנו רוצים לעזור לה? נכון יש משכורת? אפשר לייצר שיח בין הבנקים שזו תהיה הורדה מהמשכורת, ברגע שתהיה הורדה מהמשכורת ולא הורדה מחיוב הבנק זה יכול להקל מאוד משמעותית את הריבית.

בוא בוא תשמע. יש דברים שאנחנו יכולים להם ויש דברים. ברגע שיש עיקול בבנק, אז הבנק כביכול, מחויב לעיקול הזה. לעשות את זה בצורה ככה היא לא תופסת. מה שאנחנו צריכים לעשות באמת, שמעתי אתכם, הבנקים נוקטים בפעולה נכונה לגבי הגמלה, אבל לא לגבי תשלומים נוספים. אז פה אנחנו צריכים לתקן או את התקנות, או את החוק בעניין הזה. וזה ישפיע גם על ההעברות של ביטוח לאומי.

עוד הערה חשובה אחת נוספת. כאשר לבן אדם יש הלוואה והוא לא עומד בה, יש משמעות לסיווג איך הם מסווגים את ההלוואה. אם יסווגו את ההלוואה כהלוואה רגילה - - -

בסדר, אנחנו לא באנו פה.

לא אני רוצה להסביר לך מה קורה לחיילים. ברגע שהם מסווגים לו את זה להלוואת הסדר, פה מתחילה הבעיה.

את זה תסביר לבנק ישראל.

אבל זה חשוב שהבנקים, חשוב לכולם. יש בנקים מסוימים, יש בנקים כמו בנק הפועלים שפועלים להבראה שדואגים בהקשרים האלה - -

בנק ישראל מפחד לשלוח הודעה לבנק , אוי ואבוי אם הוא ישלח הודעה לבנק.

- - יש היום הרבה פעולות של בנקים שנעשים לטובת חיילים חשוב להגיד גם את האמת. אבל הסיווג הוא החלק המשמעותי.

אנחנו כבר יודעים מה לעשות.

אנחנו רוצים לסכם. ציקי בבקשה, ואז אני אסכם. ציקי בבקשה ואז נסכם.

שלום קוראים לי ציקי אני עובד פועל בקרב החיילים הבודדים רק 35 שנים. הקמתי את מרכז מייקל לוין והיום אני נציג של רוח מכונות. יש בעיה גדולה, בנק כשהוא מעקל, הוא מעקל לחלוטין, הוא לא יכול לא לעקל. אני בדרך כלל מציע לחיילים - - -

אבל הם אומרים שהבנקים עושים אחרת.

אבל הוא חי את השטח.

תשמע, אני לא יודע מה מספרים פה. אתה יודע, אני בא לדיונים האלה כבר שנים. הצבא מספר סיפור יפה, כולם מספרים סיפורים יפים, אני מגיע לשטח והחייל בלי כסף. אז אני קודם כל מציע לחיילים שיש להם בעיות כלכליות והחשבון מעוקל לפתוח חשבון בבנק הדואר, הקצינות יכולות להציע את זה. בבנק הדואר אין עיקולים.

למה? אפשר גם לעקל שם, לא נכון.

לא, בנק הדואר הוא משהו של המדינה, אי אפשר לעקל שם.

מה? אין דבר כזה.

כן, אני אומר לך אני לא איש חוק, מהניסיון שלי. מהניסיון שלי בבנק הדואר אי אפשר לעקל.

אפשר להוציא את הקצבה בתוך 30 ימים.

מה פתאום? אין דבר כזה.

אבל יש בין האוכלוסייה של הבודדים ולא בודדים אני אתייחס לשתי אוכלוסיות. יש אוכלוסייה של חסרי העורף שלא הצליחה להוכיח שהם אכן מנותקים מקשר מהבית. ואז החיילים האלה מקבלים משכורת של חייל רגיל, אבל הם למעשה חיילים בודדים. אז נכון שמוצאים להם בית החייל וכל מיני דברים כאלה שלא תמיד מתאימים לכולם.

אבל זה לא נושא הדיון, סליחה אני מתנצל. אנחנו בדיון מאוד מאוד ממוקד על הדירוג אשראי של החיילים. כי חיילים בודדים, הייתה ועדת משנה ועוד תהיה כזאת.

הבעיה עם דירוג האשראי, כשהם לוקחים הלוואה מהבנק.

הסיפור בדירוג אשראי שהוא דופק אותם אחרי שהם משתחררים- -

סליחה, אפשר להתייחס בקצרה למשהו?

- - הם לא יכולים להתחיל את חייהם. כן, במשפט.

קודם כל לגבי זה שכעבור שלוש שנים הנתונים האלו נמחקים, אנחנו מדברים בדיוק על תקופת הזמן שאותם חיילים בודדים משתחררים, זה בדיוק הזמן שהם צריכים את הכסף הזה. עכשיו, בנוגע לתיקון שצריך לנושא של נתוני האשראי המובהקים, זה משהו שצריך בחקיקה, כי באמת לפי החוק והתקנות יש את נתוני האשראי המובהקים, אבל חוץ מזה החוק קובע נתוני אשראי באופן כללי שמועברים, ואני לא מדברת פה על נתונים מובהקים, ויכול להיות שפה מול הבנקים צריך להגיע להסדר מה מועבר?

טוב, תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. אגב, החייל הבודד שלא עלה, זה בחור שהיה לו חוב של 14,000 שקלים לפלאפון. חייל בודד מטבע הדברים מתקשר לחו"ל הרבה למשפחה. החוב הזה, כשהוא היה צריך כבר לשלם אותו, במקום 14,000 היה 26,000 שקלים. אחרי שהוא סיים את כל התהליך, הוא נשאר עם אותה נקודה אדומה, הוא לא יכול לפעול מול הבנקים, לא להוציא שום דבר.

אחרי שהוא שילם?

אחרי שהוא שילם. אחרי שהוא כבר יצא מכל האירוע, וזאת השערורייה בעיניי. אז כמה דברים, אחד, לסיכום בין יושב ראש ועדת הכלכלה לביני, אנחנו פה מבקשים מהצבע וממשרד הביטחון, ואתה תדבר על זה עם שר הביטחון.

אני אדבר איתו.

לתת מענק מיוחד לחיילים הבודדים לכבוד 75 שנים למדינת ישראל. 100 שקלים על כל שנה. כל חייל בודד יקבל 7,500 שקלים. העלות של זה היא כ-22 מיליון שקלים. אני מעריך שצה"ל יצליח לעמוד בזה. יש לכם פחות הוצאות כי העבירו הרבה מהמשרד לבן גביר, חלק סמוטריץ', אז מה שנשאר. אז יש פחות, זה מה שאני אומר, אז תטפלו בנושא הזה.

הדבר השני, אנחנו מבקשים מבנק ישראל או הפיקוח על הבנקים להכניס תיקון בתקנות, לנסח תיקון בתקנות, לשר המשפטים שיאפשר חנינה על חוב לחיילים בודדים במובן של אחרי שהם סגרו זה נמחק מנתוני אשראי.

כדאי להעלות את הסכום שקיים בנתוני אשראי מעל 5,000 שקלים.

אנחנו נבקש לדבר על זה עם הוועדה לפני שנעשה סיכום כזה.

לא, אנחנו סיימנו את הדיבור בוועדה, אנחנו מבקשים לפנות, וגם אנחנו נפנה לשר המשפטים בעניין הזה.

אנחנו רוצים מכתב שלכם למנהלי הבנקים בעניין הזה.

אנחנו לא נוציא מכתב כזה.

בסדר, אל תוציאו, אתם עושים מה שאתם רוצים. הגיע הזמן שגם כן תילחמו בבנקים טיפה, ולא רק תעזרו לבנקים. בינתיים הם גובים מאיתנו עמלות מפה לשמיים. תעשו את העבודה שלכם מולם קצת.

אם יורשה לי, יש לנו כן צעדים שנעשו גם על זה.

איזה צעדים? בינתיים הרווח שלהם עבר ל-20 מיליארד שקלים בשנה, לפני שש שנים היה 6 מיליארד.

אתם לא נתתם לי לדבר, ואנחנו כן חושבים שכדאי שתביאו בחשבון את הצעדים שנעשו על ידי בנק ישראל בהיבטים האלו.

לא לוקחים. אם אתם לא תעשו את זה, אנחנו נדאג לזה בחקיקה. אין בעיה, אתם לא עושים את לנו טובה.

אני אהיה יותר עדין מחבר הכנסת ביטן, להתייחס ל-3,000 חיילים בודדים מתוך אוכלוסייה של ששה מיליון איש. לא ביקשנו להחריג פה 10% מהאוכלוסייה.

חייל בודד, ריבונו של עולם. מה אתם רוצים? משרת את המדינה כחייל בודד, אתם לא מוכנים ללכת לקראתו? אז לקראת מי תלכו? אני לא מבין.

אני מבקש, אני באמצע סיכום, וזה הסיכום שלנו. אנחנו נוציא מכתב ואחנו נדרוש גם ממכם, אנחנו גם נפנה לנגיד בנק ישראל בעניין הזה, שאתם תפנו לבנקים כדי להסדיר את הנושא הזה. גם בדירוג האשראי הבנקים צריכים לתת התייחסות מיוחדת ולהבין שחייל בודד שסיים שירות צבאי הוא בתחילת חייו, וצריך לתת פה את הבסיס במובן הזה. גם פניה לסיווג ההלוואות כפי שציין הבחור פה, שכשכבר נותנים הלוואה לאותו חייל בודד, כדי לפרוע, שלא יסווגו אותה כהלוואה לפירעון, אלא יסווגו אותה כהלוואה ואז הדברים ייראו אחרת. בנוסף, פניה לוועדת עבודה ורווחה נוספת אנחנו נעביר את הפניה הזאת גם לחבר הכנסת ביטן כדי שיהיה דין רציפות לחוק של חבר הכנסת קושניר.

יש אפשרות רק להוסיף משפט קצר רק לפרוטוקול? מהפיקוח על הבנקים. ממש קצר. קודם כל לגבי דברים נקודתיים שהועלו פה ובעיות נקודתיות של חיילים, אז אני כן רוצה להזמין את המוזמנים פה לפנות לפניות הציבור של הבנקים ושל הפיקוח על הבנקים, כי לפעמים יש דברים שההנחיות ברורות ואפשר לברר אותם. ודבר נוסף, דובר פה הרבה על התנהלות בחשבונות בנק שאי אפשר להתנהל, אז כן יש הנחיות של הפיקוח על הבנקים שמבהירות שגם אם יש עיקול או הגבלות או חוב, אז כן יש חובה לנהל חשבונות ביתרת זכות, ולאפשר שימוש ב-Debit. דיברה פה הבחורה הצעירה שהיא לא יכולה לקנות בסופר, אז זה משהו שלא ברור לי איך זה קורה, כי אפשרות לכרטיס Debit חייבים לתת לה.

אוקיי, תודה רבה. הישיבה נעולה. אנחנו נחדש את הדיון בישיבה הבאה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:57.