פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



41
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
14/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 8
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
יום שלישי, כ"א באדר התשפ"ג (14 במרץ 2023), שעה 14:00

טיפול המדינה בצעירים ישראלים למניעת אלימות כלפי פלסטינים ביו"ש

חברי הוועדה: נעמה לזימי – היו"ר
צבי ידידיה סוכות

אלון שוסטר

מיכל גולד - עו"ד, מתאמת ממשלתית לזכויות ילדים ונוער, משרד המשפטים

עידית ענתבי-אלמוג - עו"ד, יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער, משרד המשפטים

גלית גבע - מנהלת אגף בכיר - טיפול באוכלוסיית קצה בקהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מתתיהו בראון - ממונה מחוזי סיוע לבתמ"ש ואוכלוסיות קצה-קהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

שי קלוש - סגן קצין מבחן מחוזי, מחוז דרום, משרד הרווחה והביטחון החברתי

שרונה מוסאי - ממונה קידום נוער, אגף חינוך ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך

איילת קיציס קרח - מדריכה באגף נוער בסיכון וממונה על נוער עובר חוק, משרד החינוך

אדווה מושקוביץ' - מנהלת תחום בכירה ברשות לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי

צופיה נהון - מתמחה, לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי

עופר מסינג - נצ"מ, רמ"ח נוער ומשפחה, משטרת ישראל

עדי מזרחי - רפ"ק, ראש מחלק תשאול לאומנית ימ"ר ש"י מ"י, משטרת ישראל

חן בן אליעזר - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הביטחון

אופיר שמא - מנהל יחידת הרווחה במנהל האזרחי ביו"ש

אילן פז - תא"ל (במיל'), לשעבר ראש המינהל האזרחי

יואל רז - מנהל תיכון אחיה, עמותת זיו נעורים

אורי גבעתי - מנהל מחלקת קשרי חוץ, ארגון "שוברים שתיקה"

נועם פרייס - עו"ד,

שחר קרן - מקדמת מדיניות, ארגון "יש דין"

לואיס אברבוך - רכז חינוך

יסכה מניקנדם-גבעון - מרכז המידע והמחקר, כנסת

אורי נרוב - עו"ד, התנועה הרפורמית , המרכז הרפורמי לדת ומדינה

דני ברודסקי - מנהל מחלקת שטחים, קול רבני לזכויות אדם

טל שילוני גפן - עו"ד, פרקליטה בתחום הנוער, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

גלעד שדה - עיתונאי וצלם דוקומנטרי

נציג שב"כ (חסוי) - שב"כ (חסוי)

נירה לאמעי רכלבסקי

דפנה סידס-כהן

אפרת שלמה - חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידה שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




טיפול המדינה בצעירים ישראלים למניעת אלימות כלפי פלסטינים ביו"ש

שלום צוהריים טובים, אני פותחת את הדיון הזה, דיון בנושא טיפול המדינה בצעירים ישראלים ומניעת אלימות כלפי פלשתינים ביהודה ושומרון.

הדיון הזה זומן לדיון הראשון לאחר פוגרום, חווארה, זומן לאחר מכן, הנושא הזה נושא מורכב, ולכן אני רוצה שדון בו ברגישות ובמורכבות הנדרשת, בטח כשהרבה מהצעירים האלה הם נוער, וצריך להסתכל על זה בהתאם, ואני גם מאוד מודה למי שהגיעו לכאן, כולל חבר הכנסת אלון שוסטר, אני ממש מעריכה את ההימצאות שלך פה, בטח בגלל שעסקת בזה, ואנחנו נציין גם את כל הדוברים, ואני האמת ארצה גם שכולם ידברו ויחלקו, ואני אומרת זה דיון שאני רוצה אותו במורכבות הנכונה וברגישות הנכונה.

אני אקריא כמה דברים ואני גם אציין דברים לפני שאנחנו נתחיל בדיון, כדי להבין ולו במעט את רמות האלימות שעליהם נדבר היום אני דווקא רוצה לפתוח בכמה שורות משיר שנערי הגבעות הקליטו רק בשבוע שעבר.

מי עולה עכשיו בלהבות? חווארה, גם בתים ומכוניות חווארה, מפנים משם את כל הזקנות חווארה, את הכבשים ואת המכבסות חווארה, את האמבולנסים והכבאיות.

ואני חושבת שזה מעבר לפוגרום הבאמת קשה, השיר הזה מראה עד כמה אנחנו כמדינה ומערכת צריכים להתעורר, לתקן ולעמוד מול הדברים האלה ולא לנפנף, ולא לנפנף כי אין בזה שום דבר שאפשר להצדיק או לקבל, והפרעות בחווארה היו מחזות שלא ראינו שנים.

כן הכיבוש לא הולך לשום מקום, וכן, אנחנו פוגשים פעולות קשות פעם אחר פעם, אבל את זה לא ראינו. קשה לי להגיד שאנחנו פוגשים עוולות קשות יותר משאנחנו רואים בשגרה, אבל מקרה חווארה מבחינתי הוא מקרה בוחן שצריך, מחייב אותנו לעצור כמדינה כמערכה, ולדון גם איפה אנחנו לא מטפלים באוכלוסיות קצה שגם בהן יש גורמי סיכון, איך אנחנו לא תמיד מקבילים בין פשיעה והזנחה שקורית פנים החברה הישראלית אל מול הפעולות האלו שהם כנראה הצד המקביל שמתקיים בשטחים.

ולנו יש אחריות מערכתית, אי אפשר להגיד זה נוער נושר, צעירים עבריינים, פעולות טרור כאלה ואחרות ולפתור את זה שם, כי לנו כמערכת גם יש אחריות להבין מה קורה בצד הרווחתי, בצד החינוכי, בצד הטיפולי, והקונסטלציה הזו של גם מערכות הביטחון וגם מערכות הרווחה והטיפול, אני חושבת שהתכלול פה הוא מפתח שחשוב, חשוב לעסוק בו.

מאז קצת הממשלה הנוכחית, התופעות המוכרות האלו מועצמות, בכללי ובטח הפוגרום האחרון. נערי הגבעות, מפעילי החוות החקלאיות מקבלים גיבוי מלא מהשרים וחברי הכנסת עצמם מפגינים טרוריסטים. מבצע פוגרום, ייסורי נפש.

הפער הזה מחייב אותנו רגע לדון איפה הממשלה היא שמסירה אחריות, מסירה את עיניה ונותנת גיבוי בתוך הדברים האלה, והגבולות נפרצו, אין מי שיגנה ואין מי שיוקיע.

אני חושבת שוועדת הצעירים פה היא ועדה שיכולה באמת לשים זרקור, אני עוסקת רבות בצעירים, חסרי עורף משפחתי, אני יודעת שלא מדובר רק בצעירים כאלה, אבל אני חושבת שבמקום הזה בגלל זה אפשר לעסוק גם במסורה, לצד הביקורת והאחריות גם בתיקון.

אם שר האוצר אומר שצריך למחוק את חווארה גם אם התנצל, ובעייני השר לביטחון פנים האנרכיסטים הם אזרחים אוהבי ישראל ולא נערים שנוהגים באלימות כלפי פלשתינים, חיילים ושוטרים, שלא נדבר על חבר הכנסת צבי סוכות שהוא גם חבר הוועדה ואולי יגיע לכאן, שעד הרגע שהגיע למשכן עוד היה חלק מהתנועות המתנחלות האלימות.

אני כן שואלת איפה המשטרה, איפה צה"ל, איפה גופי הביטחון? אני שואלת כי אני רוצה שנתעורר, אני רוצה שנשנה.

אבל אני גם רוצה להגיד כאן ביקורת נוקבת על זה שרצינו לעשות דיון שגם מביא את הגורמים מיהודה ושומרון לכאן לדבר איתנו, לדון, להסביר מה קורה, הייתה החלטת ממשלה, סוכמו שיגיעו נציגים, אבל כנראה שהם שמעו שהדיון הזה ברשותי והחליטו לבטל את ההשתתפות שלהם. זה בצל פוגרום בצל הדברים שקורים ברקע הקשים מאוד.

אנחנו הכנסת, אנחנו גוף מפקח, התפקיד שלנו זה להעיר בשמש ולחטא, וכשאני רואה שלא רק שנותנים גיבוי מהממשלה, אלא ממש מהרשות, מבחינתי לא להיות פה זה גיבוי, מבחינתי לא להיות פה זה גיבוי למה שקורה, וזה קשה ואני לא מתכוונת לוותר, אני בהחלט אשלח גם שאלות, אבל כן דיון הגיעו פה אנשים, הדיון התקיים. מבחינתי זה גם ביזוי הכנסת, זה ביזוי הכנסת.

אני רוצה, כל הזמן אני אומרת את זה כי מה שקורה פה פעם אחר פעם זה ביזוי הכנסת, אבל גם בדיון הזה אנחנו גוף מחוקק וגוף מפקח.

התפקיד הציבורי שלנו להאיר זרקור ואת העין הציבורית ולפקח ולנהל דיון, כשמי שצריכים להגיע לדיון מסירים ידם כששומעים שזה מישהו שלא מתאים להם, אז הם מבזים את הכנסת, כי בסופו של יום אני חברת הכנסת של כולם, כן, גם של אזרחים יהודה ושומרון וגם של נוער הגבעות, גם אם יש לי ביקורת והיא קשה.

אבל אני רוצה לפתוח את הדיון, אני רוצה באמת להודות לכל מי שהגיעו לכאן, וכנוהג בסדר אני אתן לחברי חבר הכנסת אלון שוסטר, לפתוח בדיון ולהציג גם את נקודת המבט שלו, שהיא גם נקודת מבט עם הרבה ניסיון, אני מודה לך שאתה פה תודה.

תודה ושלום לכל הבאים.

סליחה סגן שר הביטחון לשעבר צריך להגיד.

מקרוב ומרחוק, אני חושב שבהקשר הזה ראש מועצה אזורית הרבה מאוד שנים, יושב-ראש ועדת החינוך ולאחר מכן או לפני כן ועדת הרווחה של המועצות האזוריות ועם עבר בתחומי חינוך.

אני רוצה רגע לפתוח בקונטקסט בסטינג, אני מודה שאני ממש מבקש מציע לנצל את ההזדמנות הזו ברשותך היושבת-ראש ואת ההשתתפות של מי שנמצא, אני חסיד של כאן ועכשיו, ומי שנמצא לעשות את המקסימום ונדמה לי שהוא אפשרי ואפשר להשיג לא מעט.

הבית הזה, יש לו שתי פנים, הן שתיהן לגיטימיות אחת פוליטית מקוטבת, והפנים האחרות הם המקצועיות, ואני הייתי מציע לכם לנצל את ההזדמנות הזו, כדי לקיים כאן במקום הזה בראשותך דיון עומק מקצועי, אולי הוא לא הוא לא יסתיים בפגישה אחת.

בוודאי שהאירוע שבו אותם מאות בודדות של נערים חיים הוא קונטקסט שיש בו היבטים פוליטיים, מדיניים, בינלאומיים מרחיקי לכת משמעותיים ביותר.

ורווחתים.

נכון, אבל הם לא, הם לא ייפתרו כאן, ואני חושב שמה שאני ניסיתי בתקופה הקצרה שהייתי במשרד הביטחון יחד עם מיכל יחד עם מיכל ועם חברים אחרים, אמנם בשני שולחנות אחרים אני הייתי ממונה מטעם שר הביטחון על נושא הפשיעה הלאומנית או טרור יהודי, כל אחד קרא לזה קצת אחרת במוסדות הביטחון שלנו.

אז על הנושאים היותר נקרא להם "קשים", על ההתמודדות של המוסדות עם הנושא הזה, אבל במקביל מיכל, באמצעות הזרועות המקצועיים ואחרי החלטת ממשלה, ממשלה זו הייתה הממשלה המשותפת נכון עם הליכוד? נדמה לי ששם הייתה החלטה או אני כבר לא זוכר.

הממשלה קודמת.

הקודמת לא הקודמת קודמת בסדר. וגם ניתן תקציב, וגם בעצם נאמר כן, אותם משרדים, משרדי חינוך ומשרדי רווחה ובט"פ ואחרים ומשפטים כמובן רשות משרד המשפטים עסקו בנושא הזה.

אין לי ספק, עכשיו אני אומר את דעתי, מדובר בהיבט בעיניים, עזבו את הפוליטיות, ההיבט הפוליטי הוא קריטי, הוא חשוב, והוא יכול לפוצץ את העניין, אבל בסוף אלו צעירים וצעירות, נערים ונערות בסיכון, אחרת הם לא היו שם, והסיכון יכול להיות גם סיכון, אולי מישהו ימצא אפיק כן, סיכון פוליטי סיכון אני יודע מה אסטרטגי, זה לא כל כך חשוב.

אני חושב שבפורום הזה, מה שחשוב זה לראות מה הם הכלים המקצועיים האקדמאיים המדינתיים להכיל. את ה- 200, 300 צעירים שמתחלפים, צעירות וצעירים שנמצאים שם, שבמקום להבדיל חס וחלילה להידרדר לפשע לסמים לזנות לסיכונים אחרים, לסיכון עצמם, וסיכון אחרים בזירות אחרות, לשם הם הגיעו וכך צריך לעסוק בזה.

והייתי אומר שצריך לקחת את מה שאת רמזת היושבת-ראש, הקושי של החברה המבוגרת לדבר בשפה אחת כחלק, זה חלק מובנה באתגר שעומד בפנינו, זה כמו במשפחה שאבא ואמא לא מדברים בשפה אחת, או מחנכים וההורים וגופים אחרים לא מצליחים, כמובן הגופים או כמובן גופי הסמכות השונים לא מצליחים לדבר בשפה אחת.

בהקשר הזה. בגבעות יש את ההיבט הייתי אומר הפוליטי האידיאולוגי שהוא נוכח מאוד, הוא משפיע מאוד, והוא משפיע בעיקר על מסרים לא אחידים, בסדר גמור, אז זה הקונטקסט.

עכשיו השאלה היא למה באים? אם באים כדי לריב עם הצעירים אז זה דבר אחד, אם באים לריב עם השכנים שמסביב זה אירוע אחד ואני בעד, פתחת עם האירוע הנורא בחווארה ואני מציע לעסוק בזה, אני לא חושב שבחווארה עיקר המשתתפים כפי שאני מבין, היו שם אנשים מבוגרים, הם לא נוער הגבעות, ונדמה לי שכדאי למקד את הדיון באנשים הצעירים, לצורך העניין חסרי ישע פעמיים, או לא יודע בדיוק אם להגדיר כחסרי ישע, אבל הם אנשים צעירים מתחת לגיל , מה אתם תגדירו מה זה נקרא, גיל כזה או גיל אחר, הם בוודאי חסרי אוריינטציה סוציאליזציה ותוסיפי את הזאציות האחרות שצריך, יש לנו חובה כאנשים מבוגרים, אנשים עם משאבים, אנשים שעברו דבר אחד שניים, והם מסוגלים לעבוד במורכבות לטפל בזה.

עם זה אני מסיים, אני חושב שזה איך נגיד משהו בין תעודת עניות לבין אתגר מרתק, איך אומת ההייטק תשתלט על 200, 300 חברים וחברות צעירים וצעירות שמוציאים ארגונים אדירים מן הדת. זהו.

הידע נמצא, נמצא כאן, אני בעיקר היה חשוב לי לבוא עם נקודת המוצא, לא רוצה להגיד נקודת התקיפה כמו שאני אוהב בדרך כלל, איך להתבונן על הנושא הזה סוגיה מקצועית לא פשוטה, ויחד עם זה בעיניי לא פותרת אותנו מהתמודדות.

עצם הנוכחות של חבריי, הקולגות שלי לשעבר, במועצות האזוריות, במועצות המקומיות הרלוונטיות הוא כמובן בעייתי, אני לא רוצה לשכוח דבר אחד, במפגשים שהיו לי והם היו לא אחד ולא שניים עם מנהיגי הקהילות ביהודה ושומרון עם אנשי חינוך, רבנים, אני רוצה לקבוע שאני לא זיהיתי, לא זיהיתי אלא עמידה נחרצת לצד החוק וכמובן לצד הצורך לעסוק במניעת המשך הנשירה וההידרדרות של האנשים הצעירים, נכון שכמו שאמרתי קודם העובדה הם נמצאים שם, העובדה היא מקבלים סוג של גיבוי ברמות שונות, אבל אלו נתוני היסוד, ואני מודה לכם על המפגש, אני אשמח להיות שותף גם בהמשך.

בהחלט ואני מודה לך אלון שהגעת וכולנו אחרי לילה לבן, אז אני באמת מעריכה את זה שאתה פה.

אנחנו נעשה את זה לדעתי רשות חברה אזרחית כדי שכולם ידברו ככה באיזה מנעד, אז אנחנו כן נפתח במשרד המשפטים, עורכת הדין מיכל גולד, גם בגלל האחריות שלכם להחלטת הממשלה 6608 החלטה חשובה ואז אנחנו נמשיך כמובן לשותפים שלנו כאן.

תודה, תודה רבה, תודה לדיון וזו הזדמנות מבחינתי גם להגיד תודה רבה לסגן שר הביטחון לשעבר, על דיונים רבים וטובים שסייעו באמת לתיאום ממשלתי טוב.

אני אגיד במילה שיחידת התיאום הממשלתית לזכויות הילדים ונוער, היא בעצם הרחבה של יחידת התיאום למניעת עבריינות נוער מיוני האחרון, שתכליתה זה לאפשר הסתכלות ממשלתית רחבה על עניינם של ילדים ונוער, ובדיוק בנושאים כמו הנושא הזה שנוגע לכמה משרדי ממשלה וצריך איזשהו תיאום בין כל המאמצים מכל הכיוונים. בהקשר הזה אנחנו באמת זיהינו שהיו מענים שהיו והפסיקו, ולא בהכרח היה חלוקה מסודרת של הדברים ולכן קידמנו את החלטת ממשלה 608, כפי שציינת, שגם מסדירה את עבודת הממשלה, את החלוקה בין המשרדים הקים את צוות בין משרדי קבוע עם הנציגים שאמונים על הנושא בכל גוף, צוות שמתכנס כבר כמה פעמים.

המטרה בסוף היא לחזק את המענים החינוכיים והטיפוליים בנוער ביהודה ושומרון למנוע נשירה למנוע התנהגויות סיכון, בסוף התנהגויות סיכון הם תופעה מורכבת שאין לה גורם אחד, ואין לה גם מענה אחד, אלא צריך מענים של כמה וכמה זרועות וכמה מישורים, והחשוב הוא באמת שיהיה תיאום בין כל המישורים האלה ולא שאחד, כדי שיהיה מכפיל כוח ולא אחד על חשבון השני, וזו באמת המטרה.

אני מניחה שחבריי מהמשרדים יציגו את הדברים ככה יותר לעומק.

בסדר גמור, גם תישארו פה לשאלות מן הסתם.

אני עוברת לתת אלוף במילואים אילן פז, לשעבר ראש המנהל האזרחי, אני ממש מודה לך שהגעת לכאן ונשמח בהחלט.

תודה, אני אציג את עצמי, אילן פז הייתי בשנים 2002 עד 2005 ראש המינהל האזרחי, לפני כן הייתי בשני תפקידי מח"ט בשטחים אחת בנימין במהלך האינתיפאדה השנייה, ומח"ט מנשה לפני כן. ומאז השחרור שלי ב- 2006, אני ממשיך לעסוק במסגרות שונות פרטיות וממשלתיות, בסכסוך בינינו ובינו לבין הפלשתינאים.

עכשיו אני לא נושא בשום תפקיד, אני לא שייך לאף מפלגה, לא חבר באף מפלגה, ולכן להבדיל מרובכם כאן נראה לי שאני אסיר מראש את המסכות שחלקכם אני מניח, ממה ששמעתי וגם ממה שאני מניח אשמע יעטו.

אני לא רואה בנוער הגבעות את הבעיה, הוא לא בעיה, קבוצה של כמה עשרות או כמה מאות פורעי חוק, ויהיו קשים ככל שיהיו, לא יכולים להיות בעיה של מדינה לא יכולים, וצריכים לחפש את הבעיה במקום אחר.

אז אני רוצה לגעת בך בשלושה או ארבעה נושאים שייתנו תשובה שלי, לאיפה צריכים לטפל כדי שהבעיה הזאת שראינו אותה במלוא חריפותה לפני שבועיים שלושה באירוע בחווארה, אבל אנחנו כמי שחי את השטח הבעיה הזאת קיימת במינונים שונים, קצת יותר נמוכים כמובן, כל יום ויום בשטחים.

הבעיה מתחילה מזה או שאני אתחיל קצת אחורה ואומר, שבשטחים ביהודה ושומרון מתנהלת מזה שנים, לא בממשלה הזאת, לא בממשלה הקודמת, כל הממשלות מאז התחילה ההתיישבות הישראלית בשטחים, קיימת מערכת דואלית מעל ומתחת לשולחן, המערכת הזאת כוללת גם הצהרות, גם אמירות, גם העברת כספים, תקציבים, יישום החוק וכן הלאה.

המדינה עושה מה שהיא יכולה לעשות על פי המגבלות של החוק הישראלי, החוק הבינלאומי, העיניים מרחוק הבינלאומיות וכן הלאה, מעל השולחן, אבל במקביל מתחת לשולחן מתנהלת מדיניות אחרת לחלוטין, אחרת לחלוטין שקשה מאוד לעקוב אחריה וקשה מאוד להוכיח אותה, אבל היא קיימת והיא מהותית הרבה יותר מאשר מה שקורה מעל השולחן.

וכך גם בהקשר של נוער הגבעות, נוער הגבעות הוא משרת מדיניות ואת זה אנחנו צריכים להבין, הוא משרת מדיניות, הן של מנהיגות ישע בכל הרמות, החל ממנהיגות רבנית ומנהיגות של מועצות אזוריות מקומיות, ערים וכן הלאה, וזה לא נגמר שם, זה נגמר בממשלה או בממשלות כמו שאמרתי, זה לא ממשלה האחרונה, זה רק עניין של מינונים, ונוער הגבעות הוא יחידת העילית שמבצעת את הפעילות בשטח לא שום דבר מעבר לזה, אז מדי פעם זה יוצא משליטה יוצא משליטה.

אבל זה מאוד נוח למדינה נוח למדינה להיות מסוגלת להצהיר קבל עם ועולם, לפעמים אפילו להתחייב בכתב שהיא אני יודע מה לא תקין או לא תקין, יותר יישובים ויש התחייבויות כאלה מי שמכיר מהעבר, או שהיא לא תלבין יותר יישובים רק לפני שבוע, ובמקביל לאפשר לעודד, לעצום עיניים, לקרוץ למי שמסוגל להרים להמשיך את הפעילות של מה שאני קורא, המלחמה על הקרקע והמלחמה על הקרקע הזאת היא כוללת הקמת יישובים, והכרזה על אדמות מדינה והקמת מאחזים בלתי חוקיים וכן הלאה וכבישים וכן הלאה.

אז מצד אחד מהממשלה - -

אם אפשר ככה כמה משפטים כדי שנספיק את כולם גם נחזור אליך.

אוקיי, אז אני לא ארחיב, אם תרצו הרחבה והוכחות לדבר הזה אז תחזרו אליי בהמשך.

אפשר מילה אחת של קונטרה?

כן בטח.

אני מסכים עם כל מילה של גם מפקדי לשעבר בקונסטלציה מסוימת עשית עוד תפקידים. אבל נותנת זאת אומרת לא במקום הזה נקדם את הפתרון. ההערה היא במקום גם לטעמי, מבחינת השקפת העולם הפוליטית שלי. אבל ונכון שעיסוק וצריך להגיד את זה עיסוק מקצועי בתחום מנרמל את הסיטואציה הפוליטית או האידיאולוגית השנויה במחלוקת.

בסדר, אבל זאת זה הקונטקסט, ובזה אנחנו עוסקים. אנחנו לא עוסקים כאן כרגע, בתי בפתרון שאלת יהודה ושומרון או הגדה המערבית.

לא, אני לא ביקשתי לפתור את בעיית הגדה המערבית. כדאי שנבין שהפעילויות של נוער הגבעות מנותבות על ידי מנהיגות מקומית וארצית.

אז אני שמתי את הסייג שיש אלמנט של עצימת עין, בהחלט, אבל אני חושב אם אנחנו פה, אני חושב שהמטרה היא בעיצומו של עימות אידיאולוגי פוליטי חריף ביותר, להוציא מהמשחק או להכניס למשחק את הצורך גם בחברים הצעירים האלו באנשים הצעירים האלו, שהם חלקם פורעי חוק או כולם פורעי חוק, מעצם זה שהם חיים במקום לא מוסדר, אבל הם פורעי חוק לא יותר פחות מעבריינים מסוגים אחרים שמסתובבים בחברה שלנו, ואנחנו לא שוללים.

נכון אני רק רוצה להוסיף משהו, כל פורעי החוק בגורמים אחרים מנותב לא פעם על ידי כל מיני גורמים מחוץ למערכות. פה אילן אומר שהוא רואה את המערכת כגורם מנתב וזה דבר שצריך לשים עליו לב.

אני לא רוצה לפתוח כאן ויכוח, אבל אלון, חבר הכנסת שוסטר סליחה, אם אתה אם היו מציגים בפניך בוועדה הזאת נתונים כמו לדוגמא שמתוך סך פתיחות התיקים במדינת ישראל לא בשטחים, 3% בין 3% ל- 5% במשך השנים לא שנה ספציפית, במשך כל ה- ,20 30 השנים האחרונות, מגיעים לכלל כתב אישום, היית אומר היית דופק על השולחן ואומר, זה לא מקובל עליי, לא יכול להיות דבר כזה.

אז אני אומר לך שבשטחים כלל התלונות כנגד פורענות כנגד אוכלוסייה פלסטינאית, במשך 30 השנים האחרונות, ומי שרוצה את הנתונים המדויקים אז יש אותם בארגונים שונים ומאושרים על ידי משרד המשפטים, מכלל התלונות שהוגשו כנגד עבריינות של נוער הגבעות, ונוער הגבעות זה הגדרה מאוד שצריכים לפרוט אותה לפרוטות לפני שאנחנו נותנים נתונים, בין 3% ל- 5% הגיעו לכלל כתב אישום ואת זה מדינה לא יכולה.

נכון.

אז רגע, עוד שני נושאים רק כותרות.

אוקיי, הנושא השני זה תראו, אני גם תת אלוף בצבא, והייתי חוץ מזה שהייתי במנהל האזרחי, הייתי גם פעמיים מפקד חטיבה בשטחים, ואני אומר לכם שאנחנו כמפקדים. כשלנו ביכולת שלנו להנחיל למפקדים ולחיילים שלנו את ההבנה, שהתפקיד שלהם זה לא להגן על הפורעים כנגד האנשים שפורעים בהם, אלא להפריד בין הניצים ולהגן על האוכלוסייה מפני הפרעות שמבוצעות כנגדם.

בנושא הזה כשלנו, גם אני כשהייתי בתפקידים בעבר, לא הצלחתי להביא את החיילים שלי להבנה הזאת וכשלנו בזה, ואני חושב שאנחנו לא יכולים לקבל את זה.

והדבר השלישי המדינה, תדעו לכם, המדינה בדרכים שונות, מוזרות, מצחיקות, לפעמים, תומכת בפעילויות שהן לא רחוקות מהפעילויות של נוער הגבעות, כמו לדוגמה החוות החקלאיות שבשנים האחרונות צצות כמו פטריות אחרי גשם, תלכו לחוות האלה, ותיבדקו ותגלו שהמדינה נותנת להם, אזרחים, ילדים בשנת שירות לשרת במקומות האלה, נותנת להם הגנה של הצבא, נותנת להם הגנה אקטיבית של הצבא, נותנת להם תקציבים, מקימה להם גדרות, מגדרת אותם וכן הלאה, וגם זה לא יכול להיות.

מסכימה איתך לגמרי, והדברים גם חשובים ונכוחים, בטח שאתה היית ראש המינהל האזרחי, זה לא דברים שאפשר להתעלם מהם, אז אני מודה לך. וגם אני מבקשת ממשרד הרווחה. גלית גבע, מנהלת אגף בכיר טיפול באוכלוסיית קצה ובקהילה, גם אם אפשר גם לדבר וגם להגיב על הדברים שאני חושבת שזה באמת חשוב. שלום גלית תודה שאת כאן.

שלום לכולם ותודה, אני אתייחס מבחינת משרד הרווחה אנחנו כמובן שותפים לשולחן ולעבודה המשותפת. עם משרד המשפטים במסגרת החלטת הממשלה 608, משרד הממשלה הרווחה, מתייחס באמת לכאן אתה התייחסת אילן למספר קבוצות אוכלוסייה ובאמת אנחנו לא רואים את נוער הגבעות כיריעה אחת.

אני יכולה לומר שאנחנו רואים מספר מאפיינים של בני נוער, אנחנו רואים את הקבוצה שמגיעה מדי פעם לגבעות שזאת אוכלוסייה ולפעמים הם גם לומדים בסמוך ועולים סביב אירועים כאלה ואחרים, אנחנו רואים קבוצה נוספת של בני נוער שנמצאים בחוות, וגם שם יש לנו ככה סימני שאלה לגבי מה קורה בחוות, ובאמת, כמה בני הנוער, שמה נמצאים בסיכון.

אנחנו רואים את בני נוער באמת שחיים בגבולות שאנחנו רואים אותם ממש פר אקסלנס בסיכון, ואנחנו רואים את בני הנוער שזוהו על ידי שירותי הביטחון השני ושמהווים סכנה לביטחון המדינה.

ככלל, אנחנו מדברים על אוכלוסייה על רצף הסיכון לסכנה והניתוק ולקבוצות שבאמת צריך להתייחס אליהן בצורה דיפרנציאלית, בהתאם לצרכים של כל נער ונערה.

כיום, משרד הרווחה מפעיל מספר תוכניות עבור בני הנוער ופועל במספר מישורים, האחד זה תוכנית של איתור, שאנחנו כרגע יש במסגרת התוכנית אותרו בפועל ונמצאים בפועל בקשר עם עובדים סוציאליים בשטח ומדריכים כ- 320 בני נוער שנמצאים שעוברים תהליכים כאלה ואחרים, אנחנו יכולים לומר שהחלוקה היא של 240 בנים ו- 80 בנות.

שרק מי שבקשר, מדובר ברווחה.

הם מדווחים ומוכרים ונוצר קשר, ויש גם רצף של קשר. אנחנו רואים שזה שליש מהרשויות ששם הגבעות נמצאות, אנחנו רואים שזה שליש מרשויות סמוכות מרשויות אחרות ביו"ש, ואנחנו רואים רבע מהם שמגיעים מערים שונות ברחבי הארץ ירושלים - -

מצבי סיכון? מגיעים מערים שונות במצבי סיכון?

כן כמובן, אנחנו רואים שכרגע ירושלים מאוד בולט של חברה ירושלמים שמגיעים לגבעות יוצאים בשאלה חלקם הגדול אנחנו רואים ככה קבוצה חדשה שאנחנו - -

גלית סליחה על השאלה, את המומחית. לא פעם אנחנו יודעים שגורמים לאומנים או בכלל, נוער בסיכון הוא טרף קל אני אגיד את זה ככה, זה קורה עם הרבה אוכלוסיות, האם אתם מרגישים שגם יש אלמנט של ניצול מצבם כדי למשוך אותם לאותן פעולות?

אנחנו פחות נכנסים לחלק הזה. העובדים שלנו יותר ממוקדים במצב הסיכוני, הערכתי שבו נמצא הנער או הנערה נמצאים, אנחנו פחות נמצאים כמו שנשאלתי לגבי מהחברה שלנו אם ילכו לחווארה? לא, הם לא ילכו לחווארה העובדים שלנו, הם יהיו באמת בגבעות במקומות ששם שוהים בני הנוער ואנחנו רוצים לתת טיפול אותנטי במקום הימצאם, הם מגיעים בלילות בשעות לא שעות.

אני יודעת אתם יתד נכון?

יתד הוא חלק מהמנהל שלנו.

אני יודעת שאתן במענים שיש לכן עושות את המקסימום, אני יודעת את זה כי בגלל שעברתי איתכם גם על החוק, על חסרי העורף המשפחתי, והשאלה שלי האם את חושבת שהמדינה תגדיר את המענים, אגב, רחב לחסרי עורף משפחתי במובן של ליווי סיוע, שכר דירה, כל שאר הדברים, האם את חושבת שתהיה לזה השפעה משמעותית עבורכם?

לחלוטין , כלומר ברור לנו שישנם בני נוער ששוהים בגבעות, שהם בני נוער בסיכון לכל דבר ללא עורף משפחתי מנותקים, לכן אני אמרתי שאנחנו מדברים על בני הנוער על רצף הסיכון, הסכנה והניתוק שיש עם מצבים, חלקם עם מצבים משפחתיים גם מאוד מאוד מורכבים והם מוצאים את דרכם ל גבעות או לחוות, ויש הבחנה גם בין הקבוצות הללו.

נכון, ודרך אגב לא כולם בסיכון, אבל כן צריך להתייחס רגע לאיפה המדינה הסירה אחריות.

לחלוטין. אנחנו גם עושים עבודה בנוסף לעבודת האיתור, זה לא רק עושים שם הערכה, אבחון טיפול, ומניעה, ואנחנו גם עושים את התיווך לשירותים רלוונטיים אחרים, כי המטרה שלנו בסופו של יום להחזיר את בני הנוער למסלול ולניהול אורח חיים נורמטיבי.

אנחנו רואים שחלק גדול 66 למשל מהקבוצה שדיברנו, לוו עד לתהליך של השתלבות שירות משמעותי, אם זה צבא, אם זה שירות לאומי, אנחנו רואים באמת שאנחנו משלבים גם במסגרות אחרות, כאלה ואחרות של תעסוקה, של השכלה בקהילה, ובאמת על מנת להוציא מהמעגל הסיכוני שבו הם נמצאים.

בנוסף, אנחנו גם מתמקדים במשפחה, ואנחנו מדברים על יש לנו שתי תוכניות מעטפת ויש לנו עובדים סוציאליים ייעודיים בארבע רשויות, שזה בנימין ושומרון בגוש ובהר חברון, שייכללו וירכזו את כל הטיפול בבני הנוער הללו במחלקות החברתיים.

כמה עו"סים יש סך הכל ברשויות האלה?

אנחנו מדברים על ארבעה עובדים סוציאליים בחצאי משרות לנושא הזה. זה בתוך המחלקות, זה לנושא הספציפי הזה וזה גם דבר חדש, זה דבר חדש שרק לאחרונה אנחנו מקדמים ומפתחים. יש לנו כמובן גם את הזרוע של משרד הרווחה של שירותי המבחן, שזה עבודה בפני עצמה וזה כבר לבני נוער שעברו חקירות משטרתיות.

בסדר גמור, וגם כן, אני רק רוצה להוסיף לזה רק נקודה לפני, שצעירים חסרי עורף, העניין פה הוא, כשנכנסים לצבא אני מבינה יש מעטפת, כי הצבא נותן את אותה מעטפת רווחתית בחובתו, אז מי שלא נכנס לצבא אין לו את אותה מעטפת שזה צריך להגיד, ומי שיוצא מהצבא נשאר פתאום שוב ללא אותן הגנות ועזרה, בגלל היותו חסר הגב המשפחתי והעורף המשפחתי, שזה דבר נכון לנוער בסיכון ולצעירים בסיכון בישראל, אבל בוודאי נכון גם למי שנמצאים בשטחים.

מהניסיון שלנו, מי שמתגייס מהנוער, הוא עובר תהליך סוציאליזציה מאוד משמעותי הוא בדרך כלל מתחתן ויוצא.

ברור, אבל גב משפחתי זה גם משפחתי, האם יש או האם אין, זה צריך, זה גם עניין של אחריות המדינה, זה נכון גם לגבי נוער שוליים בתוך החברה בתוך זה, ומה קורה איתו רגע אחרי.

לכן אנחנו באמת, הנושא של האיתור המוקדם, והליווי ויחד, יד ביד, השילוב במערכת הביטחונית.

אני בעצם קוראת למדינה להשקיע ולהבין, שלמי שאין גב משפחתי צריך גם לתת את האקסטרה כדי לצאת ובאמת לצמוח ולהתפתח.

ונמשיך מפה באמת לגלעד שדה, שהיה פעיל תנועת כך לשעבר ויספר את סיפורו, הוא יעלה אלינו בזום, כן, זה מאוד ככה מתחבר אל דבריך ועל הדברים פה.

שלום אז קודם כל. רואים אותי?

סליחה, גלעד רגע, מטפלים בזה.

טוב, אנחנו רגע אז נתקדם לדובר הבא, טוב אני אעבור אז ליואל רז, מנהל תיכון אחיה עמותת זיו נעורים, שלום יואל תודה שהגעת לפה.

שלום וברכה, נעים מאוד, תודה גם על זכות הדיבור.

אני אציג את עצמי בשתי מילים, קוראים לי יואל רז, אני גר בנופים בשומרון, מנהל תיכון אחיה ארבע שנים, ביחד עם זיו נעורים התיכון, פעיל כבר שש שבע שנים, ויש לי עשרה ילדים מתוכם שמונה פעילים במערכת החינוך הפורמלית, עמותת זיו, ומכאן גם ההקשר, עמותת זיו נעורים פועלת 23 שנה, מפעילה בשנה 2,500 תלמידים שבאים אליה לפעילות, עסוקה בעיקר במניע.

זה עמותה שהיא לא קשורה, זאת אומרת היא תוכנית שמקבלת תקצוב, אבל לא - -

שנייה אני ארחיב, עמותה שמעבר למטרות המאוד מאוד חברתיות שלה, יש לה יכולת מופלאה ואני פוגש את זה על תלמידים שלי על בסיס שבועי, אנחנו פה מדברים על טיפול כבר בקצה, אז עיקר הפעילות של העמותה עוסקת במניעה, גם בטיפול בצורה מאוד מאוד יצירתית, אני ארחיב על זה עוד רגע.

אני מצטרף מאוד גם למה שאמר חבר הכנסת שוסטר וגם ראש המינהל האזרחי לשעבר, שהגוון הפוליטי של העניין הוא מינורי יחסית לבעיה, לבעיה הכללית, ומה שמיוחד בעמותה זה באמת ביכולת שלה לעשות את זה, היא עושה את זה דרך תקנה של משרד החינוך, דרך המחלקה לנוער עובר חוק בצל חוק במסגרת תכנית הילה בהנהלת שרון עמוסי שמאפשרת לפעילות הזאת הברוכה מאוד.

אבל אני חושב שהדבר המרכזי שצריך להיות זה באמת הסיפור של המניעה. אנחנו בדרך כלל מדברים על כל דבר בהתפלגות נורמלית, שיוצרת איזה שהוא פעמון, הנוער הזה הוא בקצה, בקצה, בקצה הדחק שכל מי שנמצא ביהודה ושומרון, כל ילד שנמצא יהודה ושומרון עובר הוא אדיר, אני יודע את זה על הילדים הפרטיים שלי, כל פעם שאתה עובר בכביש קרוב רחוק.

אני השבת לוקח את התיכון שלי לשבת לסמינריון, ביהודה ושומרון מאוד מאוד קשה לגייס לתלמידים כי הם מבינים את הדבר הזה, ומה שהילד עובר מכניס אותו לדחק, שבקצה בקצה מתפרץ בדברים כאלה, אבל ביום יום הוא יכול לבוא לידי ביטוי בכל מה שקשור.

יואל אבל אני רק רוצה להגיד לך, בן הזוג שלי גם היה מורה בהילה, הגוון הפוליטי הוא לא דבר פעוט, כי כשגורמי הקצה שימשכו שם נערים ונערות אל מקומות מאוד אפלים, ידעו לנטרל אותם, העובדים הסוציאליים, הרשות, הכל, פה הגוון הפוליטי הוא גורם שמעודד עבריינות והכל, אבל הוא בעצם המערכת, ואף אחד לא מנטרל אותו, אז אנחנו אומרים מניעה בלי ניטול של הגורם הפוליטי, שזה כמו איזה פיל בחדר לא נעים, יש פה גורמים ממש ממוסדים שפשוט לוקחים את הנוער שהכי צריך להשקיע בו, ומחרבים לך את העבודה.

אז אני אגיד את המקום, את המקום שלי, כאיש חינוך, אני יכול גם לדבר כאבא, לומר שאם למשל יהיה מענה בטחוני יותר טוב בכבישים שהילדים שלי עוברים שם יום יום, כנראה אני לא אצטרך לקחת אותם לטיפול בחרדה מה שלקחתי את רוב הילדים שלי לאורך השנים, אני לא רוצה להיכנס לשם, אני מגיע מהכובע מקצועי.

ברור שאתה רוצה רגע לדבר על איפה המערכת יכולה להשקיע, המערכת גם יכולה לא לטמון את הראש בחול, היא לא יכולה להגיד אני פה משקיעה ורואה את אלה שדוהרים ועושים לי חורבן להשקעה, ואני עדיין אומרת בואו נשקיע רק אני אומרת זה שניהם, אני מקבלת לגמרי שזה לא רק ולמדינה יש אחריות, פתחתי בזה.

אבל כשיש גורמים פוליטיים מסיתים שמנצלים את אותו נוער חסר הגנות אותם צעירים, ואני לא מסירה אחריות ממה שהם עושים, אלא אומרת, שיש גורמים מעודדים לדבר הזה, אז אנחנו פשוט עובדים פה פול גז בניוטרל.

אז זה בדיוק מה שאני מדבר, אני מדבר על הסתכלות על הפעמון ההתפלגות הכללית, לקחת את כל הפעמון ימינה, וברגע שאנחנו נפעל מול כלל הילדים אז הקצה הוא ביחס לפעמון.

אז אם אין טיפול בכלל הילדים ואין מענה לכולם, אז כנראה הקצה יהיה במקום הזה, אבל אם כל הפעמון יזוז ימינה אני רוצה להגיד על זה שתי מילים, איך זה צריך לבוא לידי ביטוי בעיניי.

קודם כל עמותת זיו נעורים ותיכון אחיה, תיכון אחיה צריך להגיד הוא התיכון הדתי היחיד בארץ שהוא לא עם פנימייה שנמצא בים. אנחנו לא על הים, אבל אנחנו פועלים מאוד בים, יש אצלי בבית הספר 30 תלמידים מיהודה ושומרון, בזיו נעורים פעילים בשנה 200 ילדים מיהודה ושומרון אז זה טיפה בים גם במובן האמיתי. הים הוא כלי תרפויטי באשר הוא, והמשמעות של זה היא שאם אנחנו רוצים לטפל בילדים אז יש חוק איך אפשר לטפל, פה הטיפול הוא נעשה מעצם הים כים, ויש פה גם הקשרים דתיים כחלק מהאוכלוסייה המשמעותי ביהודה ושומרון הוא דתי והים הוא כלי דתי מאוד, אנחנו בספר שמות עם ישראל נולד על הים.

הים הוא כלי דתי?

בוודאי, בטח אין תורה, תורה נמשלה למים ועם ישראל נולד על ים סוף, זה הפעם הראשונה שעם ישראל קורא לעצמו עם, אפשר להרחיב על זה הרבה, אבל זה לא המנדט פה בוועדה שלי לפחות.

העמותה נקראת ע"ש זיו לוי, שהיה חיל שלי ונהרג.

אני אשמח להרחיב את תרצה אחר כך בצד בשמחה, היה לי על זה שיח בזיו נעורים, שני דברים, שני דברים לסיום, קודם כל עצם הלקיחה של הילדים מהמקום שלהם, שהוא המקום החולה, להוציא אותם מעבר למקום כמו ים הוא דבר מדהים, בכלל כמשהו טיפולי להוציא מישהו ממקום מסוים.

אני רוצה להגיע לפתרון ובזה בזה לסיים, קודם כל כמו שאמרתי, התקציב המבורך עם משרד החינוך צריך להגדיל את התקנה הזאתי, כדי לאפשר לאגף שחר לתת לכל מי שעוסק בנוער בסיכון, ודרך אגב, בעיניי גם מי שביהודה ושומרון וגם מי שבעוטף עזה זה אותו סיכון לאפשר לו לעשות את הדבר הזה, זה דבר ראשון.

אבל אני רוצה לקחת את זה למשהו כן למשהו טיפה יותר גדול, אני עוסק במקום פורמלי והמקום הפורמלי מאוד לא ממוסד במשרד החינוך, המקום הבלתי פורמלי נמצא כרגע רק על תשלומי הורים וטיפה מאוד בגפן אחוז קטן מאוד.

אני חושב שמנהל בית ספר לא צריך להיות במקום, שאם הוא רוצה לטפל בנוער שלו, אז הוא צריך להשיג תקציבים לבד, אני חושב שצריך למסד, למסד את הפעילות הלא פורמלית כמו את הפעילות הפורמלית, אני יודע שזה לא המנדט של הוועדה, ואני מה שאני רוצה, לקחת את הפעמון הצידה וכמו שיש שזה קצת, זה קצת במחויבות חברתית בבגרות, זה קצת בטיול שנתי שקורה פה שם, אבל בעיניי. לא יכול להיות שאני כמנהל בית ספר צריך לגייס משאבים מהגורן ומהיקב, כדי שהפעילות החברתית המניעתית שלי, תהיה כזאת שקורית פעם בשבוע ובצורה משמעותית, זה מאוד מאוד קשה ואני חושב שאם אפשר להוציא את זה מפה, אז באמת זה בשורה גדולה מאוד. תודה.

אני מסכימה איתך מאוד, שותפה לתפיסה שלך של החשיבות של החינוך הלא פורמלי, אני אפילו בקיצון שאפילו אומרת יותר תמיד אפשר ללמוד, אבל להיות בני אדם לעשות את הדברים ביחד זה דבר שחשוב יותר מכל.

אני מצטער מאוד שעל זה אני צריך להקיז את הדם, זה אמור להיות הפוך, תנו לי להקיז את הדם במישור הלימודי, במישור החברתי שיבוא אלי על שטיח אדום. תודה.

אנחנו נעבור עכשיו לגלעד שדה גלעד, אני מצטערת על העיכוב הסתדר אני רואה אותך, ואני מודה לך שאתה פה, גלעד שדה, פעיל תנועת כך לשעבר, שגם יספר את סיפורו, תודה.

אז קודם כל, תודה לך על הבמה החשובה, אני רוצה רגע להגיב למה שאמרה גלית גבע, אני הייתי נוער מהנוער הזה, הנוער חסר עורף שהמשפחה לא יכלה להגן עליו היום, שנים אחרי ששמעתי את החיים שלי בעצמי, עברתי תהליך מאוד מורכב כי כשעזבתי את נוער הגבעות ואת ארגון כך הייתי צריך להתמודד גם עם קושי מאד רציני בלמצוא עבודה עם העבר הפלילי שלי, וזה שלא שרתי בצבא ולא היה לי בגרויות, וגם להתמודד עם ההסתה מכיוון הימין הקיצוני שהגיע, האנשים שבאים ומשתמשים באמירה הזאת, שבלעדינו הייתם זרוקים ברחוב, בלעדינו הייתם בטח עושים סמים, בלעדינו הייתם עושים וכל מיני דברים שלא כדאי להגיד אותם בגלל צנעת הפרט, כל מיני משפטים כאלה.

מי שראה את התחקיר של עובדה עם רוני חן ואת התגובה של איתמר בן גביר אחרי התחקיר, יכול לראות את זה. מי שראה את הסרט עליי שנקרא הסוד שכולם יודעים והקמפיין של להבה בנצי גופשטיין ובן גביר עשו, ששוב אמרו בלעדינו כפויי הטובה האלה היו זרוקים ברחוב אז - -

כן אגב רק אנקדוטה, הוא כבר הפך להיות אורח קבוע בכנסת, מגיע לפה כל יום וזה בהחלט מדאיג שאחד מהאנשים הכי מסיתים לעבריינות של נוער וצעירים, קיבלו פה ממש מפלט חם ומחבק בכנסת הנוכחית, לא היה כדבר הזה.

אבל יש רק להגיד את זה, כי אני רואה את זה כל יום, ואני מודה מתחלחלת.

אני אגיד לך יותר מזה, אני במשך שנים פניתי לגופים כאלה ואחרים במדינת ישראל ארגונים, ואמרתי חבר'ה חייבים לעצור את הדבר הזה, הרבה לפני שהם נכנסו לכנסת, הרבה לפני שהם הגיעו לאן שהגיעו.

ובהקשר הזה, איתמר בן גביר במקרה הוא לא רק בנאדם שהסית, אני הייתי בגיל 14 כשהוא הסיע אותי לבסיס האו"ם בירושלים ונתן לי קאטר שלח אותי לפרוץ פנימה ולקבל ברכבי או"ם, כשהוא ישב ברכב שלו והקשיב למוזיקה החסידית, וגם את המעצר הראשון שלי, הלילה הראשון שביליתי בבית כלא בחיים, הייתי בגיל 13, נשלחתי על ידי איתמר לעשות גרפיטי, במקרה הזה גם אמרתי לשוטרים בחקירה שאיתמר נתן לי את הבקבוק ספריי, ושלח אותי, הוא אפילו נחקר על הדחת קטין, אבל לא נעשה שום דבר.

ופה עומדת השאלה העיקרית שלי למדינת ישראל, לרווחה לשב"כ, למשטרה לכולם, איפה, איפה הייתם איפה הייתם כשאנשים כמוני שההורים שלהם לא יכלו לדאוג להם, נוצלו על ידי האנשים האלה, הרי המשטרה, השב"כ הרווחה, כולם יודעים על הדבר הזה, ובמשך עשורים יש, זה לא איתמר בן גביר, רק זה כל הימין הקיצוני, זה עוד בתקופה של מאיר כהנא, במשך עשורים הכהניסטים והימין הקיצוני, בגבעות, משתמש בנוער פרופר כמגן אנושי, הם שולחים ילדים לעשות את הדברים כדי שלשב"כ ולמשטרה יהיה הרבה יותר קשה לטפל בדבר הזה, וזה בעצם הדבר הבעייתי פה.

אנחנו מדברים פה על אנשים שלא שילמו את המחיר, בזמן שילדים וצעירים משלמים מחיר במשך עשורים, אני בן 36 ועד היום אני נושא את הטראומות, ועד היום אני מתמודד עם האשמה, ועד היום אני גם לפעמים מתמודד עם זה שאנשים באים ואומרים לי תראה מה עשית.

אני גם יודעת שאתה היית ממש תחת בן גביר בזמנו.

אני הייתי, אני שולבתי בפעילות של כך ממש מגיל כמעט אפס, לא אכנס כאן לכל הפרטים כי באמת אין הרבה זמן, אבל אני דור שני לניצול, אמא שלי נוצלה על ידי תנועת כך ואני נוצלתי אחריה, ולשמחתי גם אמא שלי, שהיום אני מאוד אוהב אותה, אבל אז הכהניסטים תמיד דאגו להגיד לי שאני צריך להודות להם, ושאמא שלי בן אדם רע שהיה זורק אותי לרחוב, בזכותם אני בעצם חי, בזכותם אני יהודי או כל מיני דברים כאלה, זה הם בעצם סיפרו לי שאני חצי פלסטיני, כי היה להם נוח, כי אמא שלי הגיעה לקשר עם תנועת יד לאחיות, או היום בשמה להב"ה דרך סבתא שלי, שלא אהבה את הרעיון שאמא שלי נכנסה להריון צעירה לבד ואמרה לכי תדברי עם מאיר כהנא.

והם בעצם במשך שנים אחרי שהם הפילו את אמא שלי לפח הם גם ניצלו אותי, וגם בסוף כשסוף סוף דיברתי עם אמא שלי אחרי הרבה מאוד שנים והסכמתי לשמוע את הצד שלה, גיליתי שאבא שלי בכלל לא פלסטיני אז האנשים האלה שסיפרו לי סיפורים ושלחו אותי ואמרו לי אתה חייב לנו ובזכותנו אתה קיים בזכותנו אתה לא זרוק באיזה כפר.

ממש סיפרו לך סיפור חיים שלם.

לגמרי וגם הם אפילו עשו סרטון שלי כילד ואספו איתו תרומות בארצות הברית, סרטון שמככבים בו מאיר כהנא והרוצח השפל ברוך גולדשטיין.

רגע, אז זו ממש הונאה?

כן לגמרי. אני אגב אחד הדברים שבאמת במשך שנים אחד הדברים שהרס אותי מבפנים וגרם לי כל הזמן לרצות להוכיח לאנשים האלה שאני יהודי שווה כמוהם והרבה מאוד מהנוער שבידיים של להב"ה אני מאמין גם כן מרגיש את זה, זאת ההרגשה הזאת שיש אנשים שמספרים לך שהיהודים הם העם הנבחר הם גזע עליון וערבים הם נחותים, ואתה בעצם מתמודד כנער עם ההרגשה הזאת שאתה חצי נחות אתה חצי, אתה חצי בן אדם, והאנשים האלה הם מפעילים את המניפולציות האלה, ככה הם גם גורמים לאנשים להגיע למצבי קיצון חמורים הרבה יותר.

אני יכול להגיד לך שאחד הדברים הבאמת שהם מטרידים אותי, אני הסתכלתי בנתונים של ארגון חמלה, ארגון חמלה זו זרוע של להב"ה, אפשר לבדוק במסמכים בתחילת הפעילות של העמותה, בנצי גופשטיין היה הגזבר, עכשיו מי שנמצאת שם זו אשתו, יש גם את הקרן להצלת עם ישראל, אבל ארגון חמלה יש להם פה הם בעצם בשנת 2014 עד שנת 2014 ארגון חמלה, העיקר הפעילות שלו היה הלוואות לנזקקים, הכנסת אורחים ועזרה לאנשי הגבעות ביש"ע, ובשנת 2014 הם הוסיפו סעיף מחריד בצורה בלתי נתפסת, פעילות הסברה וחינוך לבני נוער, הורים ואנשי מקצוע למניעת הידרדרות נוער בסיכון לסכנת פשע ושמד.
אנשים ששולחים ילדים להסתבך עם המשטרה, מקבלים תקציב מהמדינה, תקשיבו לי טוב מאוד, בשנת 2021 מדינת ישראל תקצבה את העמותה הזו ב- 1.800 מיליון שקל, יותר מ- 1.800 שקל.

אז אני שואל שוב, איפה המדינה?

המדינה העלימה עין, אבל בעצם תקצבה מכספי המיסים שלנו גם פעילות עבריינית, שהיא גם אפילו אפשר להגיד מוגדרת כטרור.

כן, אני אוסיף על זה, בנצי גופשטיין, ברוך מרזל, איתמר בן גביר במשך המון שנים, מארגנים וארגנו מה שנקרא, סדנאות מנהיגות לנוער, הסדנאות מנהיגות לנוער האלה, אלו סדנאות שבהם לוקחים נוער בסיכון בעיקרו, או נוער מבתים חרדים, נוער מבתים מתפרקים, ולוקחים אותם ונותנים להם כמה ימים של כייף, הולכים לעשות סיורים בחברון או בשטחים בכל מיני מאחזים, ואני ראיתי אחד כזה בעזה לפני פינוי גוש קטיף, שמה העבירו אותנו אימונים באייך להשתלט על בתים של פלסטינים כדי למנוע את הגירוש, ואמרו לנו שאם מישהו יפתח בלון גז ויאיים לפוצץ את עצמו עם האנשים עם הפלסטינים שיילקחו בשבי והשוטרים שמגיעים לפנות אותם, אז זה יעצור את הגירוש.

והדבר הזה זה דברים שמכניסים לילדים, והיום יש בן אדם שמנהל את משטרת ישראל.

גלעד אם תוכל ככה ממש לקצר את זה שני משפטים האחרונים, וגם אם תרצה להוסיף אז תכתוב לנו וניתן.

אז אני רוצה רק מה לדעתי הפתרון, אני מבין שיש חשש גדול מאוד מהתעסקות עם הנוער הזה, ואני יודע שזה מאוד מורכב, אבל הפתרון חייב להיות קודם כל לייצר תוכנית שעוזרת לנוער הזה לצאת, לייצר גם תוכנית שעוזרת לאנשים מתבגרים לצאת מהמעגל הזה.

ודבר שני זה, שמדינת ישראל תטפל במשלחים לא בנוער, במבוגרים, ותפסיק לתקצב את האנשים האלה בסכומי עתק, אנשים שהארגונים שלהם הוכרזו כארגון טרור. תנועת כך יד לאחיות.

אני רוצה האמת לשאול שאלות על התקצוב אחר כך ממסקנות הוועדה, זה דבר שחשוב, כאילו יש את טמינת הראש בחול ויש גם ביודעין התשלום הישיר.

אלה דברים שאנחנו צריכים לשאול עליהם ולחפור בהם. כן ומשהו נוסף גלעד?

תודה רבה אולי אני אעיר בהמשך משהו.

כן, אני אשמח שתישאר גם איתנו בדיון גם בזום. אני רוצה להגיד לך, תודה רבה ששיתפת אני באמת מצטערת שעברת את הדברים שעברת, אתה אמרת דברים קשים יותר ממה שחשבתי שאני אשמע. אז אני מחזקת אותך ואני מודה לך שכן הגעת לדיון ודיברת.

הצטרף אלינו חבר הכנסת צבי סוכות והוא גם חבר הוועדה וביקש לדבר, אז כמובן זכות הדיבור שלך.

טוב, תודה רבה. קודם כל לא ידעתי על הדיון הזה מראש. לצערי, למרות ששלחתם הזמנה לא, אני לא ראיתי אז אני לא התכוננתי, היא וראיתי שדיברת עליי כאן קודם מישהו שלח לי אז באתי מהר.

קודם כל בכל מקרה אני חושב שאני שמח מאוד שהדיון הזה מתקיים כי אני חושב שהוא דיון חשוב. בלי קשר שאני אתן בהערת סוגריים שאני חושב שיש איזשהו סוג של פופוליזם בהתמקדות דווקא באירועים האלה, ויש אנשים שהם מתמקדים דווקא באירועי קצה כאלה ביהודה ושומרון כדי להשחיר

אירוע הוא תמיד טריגר.

שנייה, כדי להשחיר בצורה מכוערת בעיני פוליטית את כל ההתיישבות ביהודה ושומרון.

לא שמעת את הדברים שאמרתי אני חושבת, אם היית שומע את הדברים שאמרתי לא היית אומר.

נכו, אז אני מכניס את זה, מכניס את זה, מכניס את זה בסוגריים, כי זה כי זה משהו שחשוב לי לומר לפני שאני רוצה לדבר על הנושא עצמו.

טוב, קודם כל לנו זה חשוב כתושבי תושב יהודה ושומרון, תושב השומרון שאני גם מכיר אנשים שמתמודדים.

רק שהרשויות ביטלו את הנציגים לפה.

שמתמודדים עם הדבר הזה, אני חושב שזה דיון שהוא חשוב. ישב פה מקודם חבר הכנסת שוסטר, שאנחנו יצאנו לדבר על הנושא הזה בשנים האחרונות לא מעט, אני חושב שניתן טיפ הרקע לתופעה למי שלא מכיר כאן ביהודה ושומרון, אנחנו מתמודדים עם מציאות ביטחונית קשה מאוד, אני עובר בכפר חווארה כל יום בדרך לכנסת, בימים שאין לנו הצבעות כל הלילה, וכנרצחים שני אנשים הדם חם.

נוסיף לזה זה שיש חוסר אמון בסיסי במערכות, חוסר אמון בסיסי בצה"ל ובמשטרה, שמבצעים את תפקידם כדי לשמור עלינו כמו שצריך, שאני לא אומר שהוא מוצדק, הוא קיים באזורים נרחבים, לפעמים זה מוצדק, לפעמים לא, אני חושב שזה שלא שמו מחסומים, נגיד מסביב לשכם זו בעיה, אבל כשאני חושב את זה ושזו בעיה אז אני מגיע לכאן לכנסת, אבל בקצה יש נערים שמתרגמים את זה למקום אחר, אבל אני כן רוצה לדבר על הטיפול בתופעה, אבל משם זה נובע, בסוף יש תחושה של חוסר ביטחון ובתופעת הקצה יש כמה להערכתי, עשרות בודדות של נערים שבאמת נמצאים בקצה הזה שהם איבדו את הקשר איתנו כמבוגרים באזור, כהנהגת האזור בטח עם אמון ברשויות החוק.

אתה בעצמך עברת - - את השב"כ לפני כמה שנים.

לא, לא, אני חושב ששוב, אני חושב שהדיון החשוב הוא שיש יש הפרדה, יש המון דברים שגם בעיני היום כחבר כנסת בקואליציה אפילו, מתבצעים בצורה לא נכונה מול יהודה ושומרון, גם ההתנהלות של הצבא לא.

למשל לשרוף כפר.

מבחינת מערכות המדינה, ותסלחי לי שאני לא מגיב בציניות לציניות.

אתה קראת לזה פופוליזם, אני קוראת לזה פוגרום.

לא, לא קראתי לך אני נתתי פה הערת סוגריים.

קראת פופוליזם לאירוע, אני אמרתי שזה פוגרום.

לא, אני נתתי הערת סוגריים באופן כללי, לא דיברתי עלייך.

אני חושב שאני חושב שבסופו של דבר כשיש תופעה כזו, שאם זה חוסר ביטחון שיכול להיות מוצדק או לא מוצדק אנחנו יכולים לפתור אותו בכנסת לא לפתור אותו באמצעים אלימים, אבל זה הסיפור, חשוב להבין שזה הסיפור.

עכשיו תראו, אנחנו כקהילה ביהודה ושומרון מתמודדים התופעה הזאת והיא קשה לנו, לפעמים אנחנו מכבדים את הנערים האלה יותר, מכבדים אותם פחות, אומרים אמירות מאוד ברורות, אבל זה לא מספיק, יש מדינה.

אתה לא חושב שיש ניצול?

שנייה הפוך, אני חושב את ההפך אני אומר לך כתושב יצהר.

שמעת אותו.

אני מכיר את גלעד פולק הרבה מאוד שנים, למען הגילוי הנאות, אנחנו היינו חברים גם בתקופה שהוא הסתובב באותם מקומות.

גם בתקופה ששיקרו לו על סיפור חייו.

כן נכון, גם התקופה הזו וגם הוא עזב את האזור, אני לא רוצה להיכנס לסיפור האישי שלו, הרי הסיפור שהוא עזב את ההתיישבות לא היה קשור לרקע הזה, אבל אני לא דן אותו, הוא עבר סיפור חיים מאוד קשה ואני לא רוצה לדבר עליו באופן אישי, אבל אני מכיר את התופעה מצוין.

אני רוצה להגיד לך שבשנים האחרונות נעשו הרבה מאוד דברים מצד המדינה בממשלות שעברו והקימו כל מיני ועדות וכל מיני דברים שניסו לטפל בתופעה הזו, ואני חושב שאף אחת מהם לא באמת הצליחה לגעת בליבת האירוע.

כי כל פעם התכנסו להם נציגי משרד החינוך, והמשפטים והמשטרה והרווחה וכל האנשים הנחמדים שיושבים כאן באמת, שאני חושב שהם כמעט ולא פגשו אנשים כאלה, והיו תקופות קצרות שהמדינה כן השקיעה באנשים שמכירים, ואז הייתה התנגדות של שב"כ, אבל בקצה אני חושב שיש איזו שהיא העלמת עין, הטלת כדור מהמשטרה לשב"כ ולצבא.

על מה אתה מדבר? תסביר.

בטיפול בתופעה.

טיפול בתופעה שהיא?

תופעה שהיא אלימות כלפי ערבים של צעירים יהודים ביהודה ושומרון.

מה צריך לקרות?

אז אני אגיד לך מה צריך, מה בעיניי, קודם כל המשטרה יש להם 180 תקנים, הם כמעט ולא נוכחים באזור, ואני אומר לך את זה בצורה פשוטה. משטרת מחוז ש"י כמעט ולא נמצאים כמעט ולא נמצאים בשטח, כשיש אירועים כשיש אחרי פיגוע, הם כמעט ולא נוכחים, הם משאירים את העבודה לצבא שהצבא לא יודע להתמודד מול אזרחים ישראלים, ובסוף העניין של הכמות זה עניין חשוב.

כי אם יש ניידת אחת של משטרה זה בתוך אם כפר כמו חווארה, זה משהו שהוא לא מספיק בשום צורה, ואנחנו צריכים הרבה יותר, אנחנו צריכים הרבה יותר שיתוף פעולה עם הקהילה ויותר, וזה משהו שזה לא קורה.

חבר הכנסת סוכות, אז רק אני אוסיף פה, אני רק רוצה לומר, אז אתה כנראה מתחבר לזה שהפשיעה והיעדר המשילות בדרום, זה בטח מול העדר הנוכחות וההשקעה, הרווחתית, החינוכית והביטחונית בכפרים הלא מוכרים בנגב, כשאתם לא פעם, מסיתים מול אוכלוסיות שלא ספק שהמדינה זנחה, הפקירה ללא תשתיות, ללא מענים, ללא מערכות.

אתה בעצם אומר שזה לא שונה אם אתה מציג את הנקודות ככה?

אני לא רוצה להשוות, אבל אני בהחלט חושב שבמקומות שבהם יש פער גדול באמון ברשויות המדינה, שוב בהתיישבות זה באמת תופעת קצה מאוד קטנה, שוב צריך להבין, בתוך חצי מיליון בתוך חצי מיליון תושבים מיהודה ושומרון, מדובר על עשרות בודדות של אנשים במקרה הכי חמור.

אולי צבי סוכות ואני נפעל להכרה בכפרים בנגב ביחד כדי למנוע פעילות חבלנית.

לא זה לא קשור.

אני חושבת שזה קשור, אני רואה בך לרגע פרטנר לשינוי ותיקון.

אז אני אגיד לך נעמה למה זה לא קשור, כי אני חושב שצריך הרבה מאוד דברים לתקן ביחס של מדינת ישראל לתושבי יהודה ושומרון בהרבה מאוד תחומים, בשביל זה אני כאן, בשביל זה אני כאן, זו האמת, בשביל זה אני כאן, אני כאן, כדי לעשות את זה, אני לא הולך לרחוב כדי לעשות את זה וזה הסיפור.

כי בסוף הפער שבין לקיחת החוק לידיים לבין שוב מול עוולות שהם יכול להיות מוצדקות והן נכונות וחלקן באמת נכונות.

אבל אני לא מבינה מה את אומר, הם לוקחים את החוק לידיים, אני לא מבינה מה אתה אומר?

שוב אם אנחנו רוצים לדבר על נערים, אני לא חושב שהם יקשיבו לנו וישמעו, יש רשויות של מדינה, אנחנו מדינה, וכשאנחנו כמדינה.

באת לכנסת כדי לשנות מבפנים, מקבלת, נוער גבעות זה דבר שקיים.

נכון, אנחנו כמדינה צריכים להשקיע הרבה יותר משאבים בנוכחות בשטח, בצוותי עבודה שיעבדו ביחד, הדבר הזה לא קורה, אין היום אבא ואמא.

את יודעת, אולי זה הסיפור המרכזי, אין היום אבא ואמא אין היום אף אחד שנמדד בדבר הזה, לא במשטרה, המשטרה לא שולחת ואני אומר לך מידיעה, אני יודע מידיעה שהמשטרה לא שולחת ניידות לדברים האלה, אני לא אחשוף כאן את המקורות מאיפה אני יודע שהיא לא שולחת ניידות, כי אומרים, אנחנו מחלקים דוחות, בזה אנחנו נמדדים, אנחנו לא נמדדים בזה שעמדנו בצומת שעה שלא יבואו לשם נערים להפגין בצומת הזו. אני גם לא, הם אפילו לא צריכים לבוא ולבצע מעצרים, זה רק להיות נוכחים בצומת הזו.

ומה עם הגורמים שמשלחים אותם לפעולות הללו? גורמים מבוגרים יותר, גורמים מתוך המנהיגות הפוליטית הקיימת מתוך המערכות שמשלחים צבי, אם אתה באמת.

אז טוב, אז אני חושב שמה שנאמר כאן מצד גלעד פולק זה פשוט לא אמת, זה פשוט לא אמת.

אבל לא רק גלעד אמר.

אז יכול להיות אוקי, אז תתני לי את הקרדיט בתור אחד שחי את התופעה.

אני אתן את הקרדיט גם לאילן פז תת אלוף לשעבר ראש המנהל האזרחי, אני חושבת שהוא דמות ברת סמכא.

בסדר גמור, אני מכיר גם אותו אבל בסופו של דבר הוא לא חי את התופעה, הוא לא מכיר, הוא לא מכיר את האנשים, אני מכיר את האנשים, אני מכיר אותם, חלקם ממש מקרוב, הם שכנים שלי שאני פוגש אותם בבית כנסת, ואנשים האלה אף מבוגר לא שולח אותם, להפך, המבוגרים אומרים להם אל תעשו את זה, אבל בסופו של דבר הם נמצאים בתופעת כזה שהדם חם והם עושים כל מיני דברים, ואנחנו כמדינה צריכים להתמודד עם זה. כן, אנחנו צריכים להתמודד עם זה, אבל זה לא אירוע שיש לנסות לאיזשהו דמוניזציה, כאילו יש מבוגרים, אנחנו קהילת יצהר, היישוב הכי הכי הייתי אומר קיצוני ביהודה ושומרון, רב היישוב.

לפני כמה שנים עשיתי אצלך הפגנה, הפגנת המילואימניקים.

את מוזמנת גם מחר. רב היישוב, מזכירות היישוב, אני כדובר היישוב עד לפני שנה. אנחנו דיברנו בצורה מאוד מאוד ברורה, אין ילד ביצהר שלא יודע מה עמדת הנהגת היישוב בנושא הזה. יותר מזה - -

כשהגעתי אליך להפגין מחאת המילואימניקים, אז אמר לנו נראה לי גרשון מסיקה אני לא זוכרת, אמר לי, אנחנו יודעים מי זה, אנחנו נטפל בהם. אז אמרתי לו אז למה אתה לא מביא את השמות לשב"כ ולכוחות הביטחון? ואז הוא שתק.

אבל לי נדמה דווקא שלא פעם, במקומות האלה יש טיוח שפעולות המחשבה שמטפלים במשהו פנים קהילתית ולא דרך המערכות, זה מחשבה מפריטה, זה מחשבה שמסירה אחריות, וזו מחשבה שגם מכשירה את הדבר הזה, כי אם אתה אומר הקהילה נגד, אבל כשהיא יודע מגורמים היא לא עושה תהליך לטפל.

מה זה קהילה נגד, שר האוצר אמר אחרי האירוע בחווארה, שאת הכפר הזה צריך למחוק, מה הם מבינים שהם לא בסדר?

אני אענה גם לזה, אבל קודם כל את חייבת שנייה להבין משהו.

והשר לביטחון לאומי קרא להם מסורי נפש, כשהוא קורא למפגינים אנרכיסטים אלימים, למפגינים, אבל צבי אתה הגעת לכאן.

אני הגעתי לכאן כדי לדבר את האמת, אז אני עונה, אני לא באתי לברוח, אני באתי לכאן, ביטלתי דברים אחרים כי זה נושא חשוב.

אני חושב שבסופו של דבר הקהילה כן מטפלת.

הקהילה מטפלת?

אני אחדש לך שנייה משהו בהקשר ששאלת למה לא אומרים, שב"כ יודע בצורה ברורה מי עושה מה כמעט תמיד, העניין הוא לא האם יודעים מי זה ולמסור אותו, זה לא יעזור, הם יודעים מי זה, בסוף הם צריכים להפליל אותו ושמה הם מתמודדים.

3% הרשעה זה דבר תקין לדעתך?

זה בדיוק מה שאני אומר, הסיפור הגדול הוא לא נמצא בתחום של הכלים של קהילה מה הקהילה יכולה לעשות כי הקהילה אני עושה דברים מאוד מאוד, מאוד ברורים בעניין הזה. אני חושב שהקהילה עושה את המקסימום בנושא הזה בצורה ברורה, ואגב בסוף אנחנו זה אנשים שהם גדלים אצלנו אף אחד, לא הולך ובורח, אני, כדובר יצהר, לא ברחתי מעולם משום ראיון בנושא הזה, אנחנו אומרים דברים הכי ברורים בעולם בנושא ומי שכן התפקיד שלו לטפל בזה לא עושה תפקיד זו דעתי.

כאחד שמכיר את הנתונים אני רק יענה לו, לאמירה הזאת של בצלאל סמוטריץ, שגם הוא חזר בו מהאמירה הזו, אין שום קשר לאותם 10 נערים, 15 נערים שעשו את מה שעשו בחווארה.

400.

רק גלית הערה שכ- 320 מדווחים כרגע בטיפול, זאת אומרת אני יודעת שיש תחת הרווחה 320, זה אומר שכנראה יש כפול שכנראה לא שם, זה בדרך כלל הנתונים.

אני דיברתי עם אנשים שהיו באירוע הזה וקורה דיברתי עם לא מעט אנשים.

אז תן את השמות שלהם למשטרה אם דיברת איתם.

אין לי שום בעיה להגיד את השמות שלהם למשטרה כי אני אגיד לך מה הם אמרו לי.

נתת, נתת את השמות שלהם?

לא צריך להגיד את השמות למשטרה.

אה, הם לא יודעים?

אז אני אגיד לך מה הם עשו, מה הם סיפרו לי שהם עשו, היה פיגוע, קראו להם לבוא להפגין, יצאו הודעות באים להפגין, הם באו להפגנה, בתוך הפגנה של 400 איש זו המציאות, חברים אם אתם רוצים להמציא דברים אחרים זה זכותכם, אבל זו המציאות כפי שאמרו לי אותה אנשים שהיו שם.

צבי אנחנו נעבור לכוחות הביטחון אבל אני רוצה להגיד.

לא, אבל אני חייב לענות על הדבר הזה רק, כי אותם נערים שהיו שם מספרים שהיו אולי 10 , 15 אנשים עשו את הדבר הזה.

שיר שנערי הגבעות הקליטו, צבי חבל שלא היית פה בהתחלה, מי עולה עכשיו בלהבות? חווארה, גם בתים ומכוניות חווארה, מפנים משם את כל הזקנות חווארה, את הכבשים ואת המכבסות חווארה, את האמבולנסים והכבאיות.

שמעתי, שמעתי את השיר.

בוא, לא הלכו להפגין.

לא, לא, לא נעמה, את חייבת להפריד, אני אגיד לך למה את חייבת להפריד, כי אם את ההיית נקלעת להפגנה.

אתה היית הולך להפגין עם בקבוקי תבערה?

אני לא יודע מי יגיע להפגנה, אני נרצחו לי שני אנשים בדרך הביתה, אני יורד להפגנה, אשתי יורדת להפגנה, חברים שלי.

עם בקבוקי תבערה?

לא אנחנו לא יורדים עם בקבוקי תבערה, אבל אם לאותה הפגנה שאני הגעתי או שאתה הגעתה כאדם לגיטימי, הגיע מישהו וזרק בקבוקי תבערה, אפילו בלי שראיתי אותו עושה את זה שהוא רץ, ויש שם מלא חיילים ושוטרים, מה בדיוק אני אמור לעשות?

לתת את השמות למשטרה, אמרת שדיברת איתם.

אבל אני לא יודע את השמות, אנשים רעולי פנים על מה אתם מדברים?

אמרת שדיברת איתם אז אתה יודע מי זה.

לא עם מי ששרף את הבתים, עם מי שהיה שם בכפר, היו שם 400 איש שבאו להפגין, הם באו להפגין כי נרצחו שם שני יהודים.

אנחנו מדברים על הפוגרום צבי, אנחנו לא מדברים על ההפגנה.

אבל זה היה בסיטואציה הזאת אתם חייבים להבין, 400 איש שהגיעו להפגין כי נרצחו שם שני אנשים, והם באו להפגין הם לא באו לשרוף את הכפר.

אבל אני לא אומרת שלא קרה דבר נורא, נרצחו שני אחים שני אנשים זה נורא.

400 אנשים לא באו לשרוף את הכפר, 400 אנשים באו להפגין על הדבר הזה וזה זכותם המלאה לבוא ולהפגין, זה שעשרה אנשים שבקצה של הדבר הזה הלכו ושרפו בתים, זה לא מכתים 400 אנשים.

עשרות, זרקו בקבוקי תבערה ואבנים, שרפו בתים, מכוניות, ורצחו גם בן אדם שנרצח בחווארה.

אז אני לא יודע עם מי דיברת, ואני אומר לך שדיברתי עם אנשים שהיו שם, ולא מדובר על יותר מ- 10, 15 אנשים.

צבי, אני רוצה שנשמע את משטרת ישראל, אתה פה ואתה תוכל להמשיך לדבר, אתה כמובן רשאי גם לקריאות ביניים, גם לדבר הדיון הזה גם מן הסתם גם רגשי לך וזה בסדר גמור.

משטרת ישראל, ניצב משנה עופר מסינג, רמ"ח נוער ומשפחה, אני קודם כל מודה לך שאתה פה, ובטיימינג הנכון להגיב לכל מה שקורה.

אז צוהריים טובים. אני מבקש לפני כן, כי זה לא נאמר כיוון שדיברנו על חווארה, אני חושב שגם זה חשוב להיאמר, להעביר את התחומים של הוועדה למשפחתם של הלל ויגל.

נכון, נכון.

אני תת אלו, עוד פעם שמך רק?

אילן פז.

אז אילן, אנחנו באופן עקרוני משתדלים שלא לדבר, כשמדברים על קטינים כעל פורעי חוק.

אבל לי מותר נכון? אני אזרח.

אתה יכול לדבר כרצונך, אני רק אומר לך מה שאנחנו עושים, אנחנו לא מדברים ככה כשאנחנו מדברים על אנשים ששייכים לארגוני פשיעה, וגם לא אנשים שמבצעים את העבירות החמורות ביותר בספר החוקים, מדובר בחלק מהמקרים על קטינים או בחלק גדול מהמקרים בקטינים, ואנחנו צריכים להתייחס אליהם כמי שאפשר לטפל בהם, למנוע מהם ביצוע עבירות ולשקם אותם במקרה הצורך.

מי ששולחים אותם הם פורעי חוק?

לא, גם הם פורעי חוק מה זאת אומרת? אז מה אם הם קטינים?

אני אומרת רגע, אם הוא אמר קטינים אני רוצה רגע להבין, מי ששולחים אותם איך נקרא להם?

אם יש כאלו ששולחים אותם, אפשר לקרוא להם פורעי חוק, אבל אנחנו לא יכולים לדבר על קטינים במונחים של פורעי חוק, אנחנו לא עושים את זה אף פעם.

הנוער והצעירים שעליהם אנחנו מדברים, בעיניי לא שונים מכל אוכלוסייה אחרת של נוער בסיכון ברחבי הארץ, ולכן צריך לטפל בהם כמובן ביד קשה כאשר הם מבצעים עבירות, בדרך של אכיפה כפי שאנחנו עושים לגבי כל צעיר וילד אחר ילד ונער אחר, ובשאר הזמן לטפל בהם או לנסות לטפל בהם בדרכים של מניעה, בדרכים של שיקום במקום שבו אנחנו מצליחים לאתר ולטפל גם במי שביצע עבירה.

ההתייחסות שלנו של משטרת ישראל לכלל בני הנוער בסיכון בארץ זהה, נכון שדווקא בהתייחס לאוכלוסייה הזו הוקמה יחידה מיוחדת, אנחנו יודעים שחלק לא מבוטל גם מגופי ביטחון אחרים מטפלים בהם, אבל ההתייחסות אליהם צריכה להיות כשמדובר על הפרט, כאל כל ילד קטין אחר.

ואיך אתה רואה את הנתונים המאוד נמוכים של הרשעות?

זה לא הרשעות זה הגשת כתבי אישום.

הגשת כתבי אישום, סליחה, נכון נכון סליחה.

אני לא אגיד שהנתונים האלה מוכרים לי אני, אני מוכן לבדוק אותם.

יש נתונים. אני, אני מכיר נתונים אחריהם בכל מה שקשור לעבירות של בני נוער וזה תחום העיסוק שלי, מאיפה הנתונים האלה תת אלוף?

רגע הפרקליטות נמצאת פה? בזום? מיד נעלה גם אותה.

הנתונים האלה הם מ-יש דין והם אושרו על ידי הפרקליטות.

נכון אני גם יודעת שהנתונים, אבל זה טוב שגם הם ידברו פה.

תבדקו אל מול התיקים בשאר האוכלוסייה. 15%

עזוב, מה זה משנה 15% בסדר? מה זה משנה?

תת אלוף אילן, אתה כנראה לא מכיר את אחוזי הגשת כתבי אישום בכלל העבירות, ואם אתה אומר 15% או 20% אז אתה מדבר על הממוצע הארצי אבל אני לא יכול להיות שהנתונים של יש דין נכונים, תזכרו כיוון שדיברתם.

לא אבל בוא, אנחנו לא מדברים דיון היפותטי, יש יעוט הגשת כתבי אישום בעבריינות בשטחים, זה אנחנו יודעים גם בלי, אנחנו יודעים את זה כנתון ברור גם בלי זה. האם זה 5% או 3% תכף אנחנו נבין רגע מהפרקליטות, אבל זה דבר ממשי לא ערטילאי.

אגב זה ברור לכם שבתיקים האלה מטפלת לא רק הפרקליטות אלא התביעות, יכול להיות שאנו מתייחסים באמת לתיקי פרקליטות, אבל אני אבדוק את זה.

סליחה ברשותך, רק טל שילוני גפן הפרקליטות פה רק לפני שככה שהוא יוכל ככה התייחס לנתונים הממשיים, תוכלי להגיד לנו? תודה שהצטרפת טל.

כן, אתם שומעים אותי? שומעים?

כן כן טל, נשמח שתרחיבי רק על הסיפור של הנתונים, אנחנו נהיה איתך ממש רק על זה ונמשיך עם ניצב משנה עופר מסינג.

אני רק רוצה להגיד שהסיפור עם הזום פה לא עובד היום טוב וזה לא יכול להמשיך ככה, אני אומרת את זה ואני אגיש למי שצריך בקשה לתקן את זה כי זה כבר לא הגיוני, זה לא מקובל.

ניצב עופר מסינג נמשיך איתך.

אז אנחנו חוזרים, אני כפי שאני רואה את זה בכל מקום שבו מבוצעת עבירה נאספות ראיות, מוגש כתב אישום בין אם על ידי הפרקליטות, בין אם על ידי התביעות, אנחנו יודעים לעשות את זה בדיוק כפי שאנחנו עושים את זה בכל מקום אחר בארץ.

אני דווקא רוצה לדבר כיוון שחבר הכנסת שוסטר היה פה, הוא עמד בראש, אני לא יודע אם לקרוא לזה ועדה, אבל איזה שהיא התכנסות שהיינו עושים באופן קבוע במשרד הביטחון שמיכל הייתה שותפה לו והגופים האחרים, והגענו אני חושב כולנו לידי הסכמה, שהדרך הנכונה לטפל בבני נוער, בבני הנוער בסיכון האלה, בין אגב אם שהם ביהודה ושומרון ובין בכל מקום אחר בארץ, הדרך הנכונה היא בדרך של השקעת משאבים, אני באופן אישי מאמין במבוגר משמעותי ויצירה של קהילה שמובילה אותך לטוב, וכמובן בשירות צבאי.

אני לא ממש מבינה מה לגופו של עניין.

לגופו של עניין, השקעה של משאבים בבני הנוער האלה, גם כאלטרנטיבה לקהילות פחות טובות, העובדה שאדם גר בחווה לא עושה אותו עבריין.

ואתה לא רואה את ההבדל בין זה שאתה מתמודד עם נוער סיכון בארץ, שהוא לא פעם מושפעת מסביבה מעודדת עבריינות והכל, שזה משהו שאפשר אולי יותר לעבוד איתו, אל מול גורמים פוליטיים שכוחם אחר. גורמים ממוסדים שכוחם אחר שמסיתים.

אני לא מבין מה זה אומר, אדם שגר בחווה לא חוקית הוא לא עבריין?

לא, אתה לא שמעת אותי אומר חווה לא חוקית, ואדם שגר בחווה נער צעיר שגר בחווה, אני לא יודע חוקית או לא חוקית לא מבצע עבירה.

אבל אני יודע, ההרחבות האלה לא חוקיות, מה זאת אומרת?

רגע, אבל יהיה פה סדר, לא להתפרץ לדבריו ככה, ואני מבקשת שייתנו לו לדבר.

סליחה, אני גם רוצה לומר ככה, ככל שאני מדבר אנחנו מדברים על בני הנוער, אני חושב שכל גופי המקצוע פה מדברים על בני הנוער, ובאופן קבוע אני לא בא בטענות לתת אלוף אילן, הוא הגיע לפה כדי להעביר אג'נדה פוליטית.

לא, לא, לא, לא מקובל מה שאתה אומר, לא אני מצטערת.

זו דעתי, אבל בכל פעם.

אני רוצה לשמוע מה הפעולה המקצועית, אם אתה מנוע מלומר אוקי, אם אתה רוצה למרוח, אני רוצה לשמוע איפה אתם כגורמי אכיפת החוק, מול התופעה הזו הבנו, השקעת המדינה, אני איתך פתחתי בזה, אני חושבת שזה הדבר הכי חשוב שיש לעשות אותו.

במקום שבו מבוצעת עבירה ואנחנו מגיעים ואוספים ראיות, התיק יעבור לתביעות לפרקליטות והם אלו שיקבלו את ההחלטה, האם יש מקום להגיש כתב אישום, האם יש מקום להגיש כתב אישום בקשת מעצר עד תום ההליכים, כך נעשה בעניינו של כל צעיר וקטין במדינת ישראל.

תודה רבה ניצב משנה עופר מסינג, אני אשמח רגע גם אולי גם לתגובה וגם לסקירה של יש דין, שחר קרן מקדמת מדיניות, אם תוכלי ככה.

כן, תודה רבה על כינוס הוועדה המאוד חשובה הזו. אז אני אפתח עם הנתונים כי העלנו אותם כאן בוועדה כבר מספר פעמים, אז בעצם הנתונים האלה מגיעים מדף הנתונים האחרון של ארגון יש דין, שיצא בדצמבר2022, המדגם לשאלתך מאז שנת 2005 יש דין עוקב אחר 1,597 תיקי חקירה, שנפתחו בעקבות הלימוד של אזרחים ישראלים כלפי פלשתינים בגדה המערבית, לא כולל ירושלים המזרחית.

מתוך אלו אנו למדים ש- 3% בלבד מתיקי החקירה שנפתחו בגין עבירות אידיאולוגיות של ישראלים נגד פלסטינים בגדה המערבית הובילו להרשעה, זה הנתונים מתוך סך הנתונים של ארגון יש דין, שעוקב אחרי כ- 1,600 תיקים מאז 2005 עד 2022, וזה נראה לי סך נתונים מרשימים מאוד.

תודה רבה על כינוס הוועדה, הוועדה הזו כונסה אחרי אירועי חווארה, פוגרום חווארה, על אף מה שאמר כאן חבר הכנסת צבי סוכות, בחווארה היו מאות ישראלים מתנחלים שהגיעו וביצעו פוגרום.

מאוד ביצעו פוגרום?

כן.

מאות ביצעו פוגרום? בואי תגיד לנו תמונות בואי תציגי, יש מאות שמשתוללים, זה פשוט לא נכון. אין מאוד שמשתוללים, אין, אין מאות שמשתוללים, יש מאות שהיו שם מאוד שמשתוללים, זה לא נכון.

אני יכולה להעביר לך.

מה זה משנה?

זה משנה מאוד, כי אנשים באו להפגנה סופר לגיטימית מתי שנרצחו להם אנשים מתחת לבית, זה המקום שנרצחו אנשים ושם יבואו להפגין, למה לא?

זה לגיטימי ללכת ולרצוח מישהו מפני שנרצח מישהו שם? ככה אנחנו מתנהלים?

תקשיבו, קודם כל הסיפור הזה של הערבי שנהרג שם, למיטב ידיעתי עד היום לא הצבא ולא המשטרה קבעו מי הרג אותו ואיך הוא נהרג, זה מה שאני יודע, אם את מכירה דברים אחרים אז תגידי משהו.

האם הצבא והמשטרה עצרו או הגישו כתב אישום - -

אני לא יודע, אבל אתה כבר טוענת שמתנחלים רצחו.

רגע, חבר הכנסת סוכות, מותר לך הערות ביניים אבל רק שהיא תשלים וגם תגיב לך אחר כך, זו זכותך פה.

אז חווארה הוא לא מקרה בודד, על אף מה שאמר כאן שוב חבר הכנסת מקודם, יש אירועי אלימות מתנחלים כל יום בשטחים.

בשנת 2019 לפי נתוני הארץ, תועדו 363 אירועי אלימות מתנחלים של ישראלים כלפי פלשתינים בשטחים בכל השנה, בשנת 2021 בחצי שנה הראשונה של שנת 2021 תועדו כבר 400 ומשהו, כלומר עלייה של 60% באירועי אלימות המתנחלים בשנת 2021, אירועים של אזרחים ישראלים כלפי פלשתינים.

כפי שאמר כאן אילן פז, תת אלוף במיל אילן פז, רק 3% מאלו מגיעים לידי כתב אישום, מה שאומר שאין אכיפה של הדברים האלו, בעצם, מתוך כפי שאמרנו קודם, מתוך 1,597 תיקים, בין 2005 ל 2021, רק כ- 1,172 נסגרו בעילות של עבריין לא נודע או חוסר ראיות, כלומר, המשטרה ידעה שבוצעה העבירה, אבל היא כשלה באיתור של החשודים וגיבוש הראיות, ושום דבר לא התקדם עם זה.

הוועדה שאנחנו עוסקים בה היום היא עוסקת בקטינים ודיברנו קודם עם גלעד שדה, שסיפר שהוא נשלח על ידי בגירים לבצע עבירות, והבגירים האלה הרבה פעמים מביאים לחוות שלהם או תחת חסותם נוער במצוקה, קטינים בני ,12 13 או בני 16, 17 שזה סיפור כבר אחר לגמרי, כי אלו אנשים שהם חזקים יותר והסכנה מהם היא יותר גדולה.

אבל בני השתים ה- 12 וה- 13 הם בעצם מעורבים בעבריינות אידיאולוגית נגד פלשתינים, הרבה פעמים אנחנו רואים שהחיילים בשטח לא מעכבים אותם שהמשטרה לא מטפלת בהם כראוי, וכפי שאמרה גלית גבע ממשרד הרווחה, בעצם יש טיפול שונה במי שהמשטרה תפסה, והמשטרה לא תפסה, אז המשטרה הרבה פעמים מעלימה עין מהנוער הזה, ועל כן הוא לא מקבל את הטיפול ההולם והראוי לו, כלומר להכניס אותו בעצם למסגרות שהן שונות מכלל הנוער שנמצא בסיכון, לפי הבנתי מהדברים שאת אמרת, ודווקא היעדר האכיפה והסלחנות כלפי הנערים הקטינים האלו, היא מסבה נזק בגלל שלא מעבירים אותם למסגרות שמיטיבות איתם, האלימות ממשיכה והם גדלים להיות עבריינים.

תודה רבה שחר.

סליחה אם אפשר גם להתייחס.

שמך אדוני?

אני שי קלוש, אני סגן קצין מבחן מחוזי לנוער.

שלום, תודה שאתה פה.

בבקשה, יש לי הרבה דברים שאני יכול להתייחס. אז ראשית מטופלים כיום 30 נערים, כפי שנאמר פה, הפלח אוכלוסייה שמגיעה לשירות מבחן הוא רק כאלה שנחקרו על ידי המשטרה ואותרו על ידי המשטרה, לצד זאת, לצד זאת חשוב לי חשוב גם לומר, חלקם גם מאותרים על ידי שירות מבחן, כלומר נערים שלא ביצעו עבירות על רקע, על רקע מה שאנחנו קוראים אידיאולוגי, או אם אנחנו נתחום את זה מאבק מול שוטרים או מאבק או פגיעה בפלסטינים, חלקם ביצוע עבירות כלליות, ולכן אותם מטופלים סביב האוכלוסייה כנוער בסיכון. ובין היתר הם גם גרים בגבעות, שזה המצב סיכון שלהם.

חשוב לי לומר שהמחקרים שאני מכיר לאורך השנים שנעשו, הצביעו, אני רוצה להתייחס לשני דברים, ראשית התייחסו לאידיאולוגיה כמצב סיכון, אבל אידיאולוגיה בפני עצמה היא לא בעיה, בנאדם מותר לו להחזיק באידיאולוגיה, ודבר שני, ככל שאנחנו מכירים מהשטח מהטיפול בנערים, אין שליחה על ידי מבוגרים, יתרה מכך, ישב פה חבר הכנסת צבי סוכות ומההכרות שלנו עם אותם נערים, הוא לא אוטוריטה מבחינתם, אותו חבר כנסת עוד לפני שהוא היה חבר כנסת הוא לא אוטוריטה.

האם יש בקרב ההנהגה קריאות כאלה ואחרות? ייתכן, לא מתפקידי לבוא ולומר או לשפוט אותם, אבל אותם נערים לא סרים למרותם בכל אופן.

אני רק רוצה להגיד, שגלעד שדה שדיבר כאן קודם, דיבר על כך שחבר הכנסת בן גביר היה החונך שלו.

לפני 20 שנה שהוא היה בעצמו צעיר מאוד, ככל הנראה.

לא, הוא גם דיבר על השרשרת עם האימא ואיתו ועל הרצף והכספים שהם מקבלים, אתה יכול לעקם פרצוף אבל הוא אמר פה דברים שבעיני היו משמעותיים.

אני אומר אני לא מכיר, אבל אם אני אוכל להתייחס לנקודה הזאתי מאוד בקצרה.

לא, לא לא. אני רוצה לתת ללואיס אברבוך שהוא מ"שוברים שתיקה" לתת את עדותו פה לעניין הזה, אני רק רוצה לפני כן, לפני לואיס, כן לומר למשטרה, שאני מסכימה שהפיגוע הנורא בו הלל ויגל נרצחו, מזעזע, הוא דבר שגם מחייב אותנו להתייחס, וגם מייצר אמוציות שהן כמובן, כמובן מובנות, אך לא לגיטימי להשתמש בהם במדינה ריבונית, כי אתם הכוח בשטח, וכשזה קורה זה מערער את תשתית הביטחון של הריבונות שלנו בבסיס, כי הזעם לא יכול להיות מנותב אל המקום הזה, וזה המקום הבעייתי שבעיני זו העדר המשילות.

כשמי שחושב שאין ביטחון במובן הלאומי הממוסד, ולוקח את הכוח לידיים, פה המדינה מפקירה את הביטחון שלנו, אותנו, ואני גם חושבת זה בסוף מה שמפריע לכוחות הביטחון, בטח שגם הם היו חלק ממי שניסו לפגוע בהם. כן, אז תודה לואיס.

שלום, אני לואיס אברבוך, אני סטודנט למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, אני בן 30, נולדתי בפורטו אלגרה ברזיל, איפה שגדלתי בלב הקהילה היהודית, אני גם בוגר של תנועת הנוער הבונים דרור, וגם בוגר של שנת הכשרה למדריכי חו"ל, וגם במכון למדריכי חו"ל שלמדתי ב- 2011.

אני עליתי לארץ בגיל 21, השארתי המשפחה שלי מאחור, המטרה שלי הייתה גם בן היתר להתגייס, מלא ברצון ותקווה לתת שירות משמעותי והגעתי לגדוד נחשון בחטיבת כפיר, מאוד גאה להיות הראשון של המשפחה שלי ששירת בשטחים. אני התגייסתי ברצון הזה לתרום לביטחון של המדינה, אבל בפועל במהלך השירות אני תפסתי את עצמי מבצע משימות שהתרומה שלהם לביטחון המדינה מאוד ניתנות לספק.

בתום השירות ובעקבות החוויות שלי אני החלטתי לתת עדות לשוברים שתיקה, בין המון מקרים אני דווקא היום רציתי לספר לכם על אחד מהחוויות שלי, מקרה שהוא הוא לא הכי קשה, הוא לא הכי אלים, הוא לא הכי סוריאליסטי שהיו לי, אבל למעשה הוא מאוד שגרתי, וזה הרוטינה, זה הנוהל בשטחים.

הגענו לעיר שכם כדי לאפשר כניסת מתפללים בקבר יוסף, זה קורה בשעות המאוחרות של הלילה, אוטובוסים מגיעים, מאות מתפללים יורדים במרכז עיר פלסטינית, המשימה שלנו הייתה באמת לשמור עליהם ולאפשר את התפילה בקבר.

בהתחלה הכל התחיל בצורה מסודרת מאוד לאט לאט ועד שהתמונה השתנתה זה התחיל במוזיקה בגיטרות ומהר מאוד זה התחיל צעקות, קללות, פרובוקציות והסתה.

אנשים שהגיעו להתפלל נהיו יותר ויותר אגרסיביים, הרצון שלהם לא היה רק להתפלל אלא לגרום לכמה שיותר הפרעות לתושבים הפלסטינים שהיו מסביב, אנשים שהגעתי לשמור עליהם באמצע העיר הפלסטינית, הם בעצם הפכו להיות מכשול מאוד גדול למשימה.

ברגע מסוים אני ושאר החיילים וחבריי ניסינו לשמור על הסדר, כי אנחנו הצבא הרי, אנחנו הסמכות, והתחלנו בתמימותנו לבקש מאנשים שיפסיקו לעשות בלאגן, שיפסיקו לצעוק ולהסית, אם משהו יקרה, זה יהיה עלינו, אנחנו מגנים עליהם.

ומה שלא ציפיתי קרה, מהרגע שהעזתי לאנשים, אני באמת הפכתי להיות האויב שלהם, הדמות של החייל שהייתי היא נעלמה, בעצם אני עכשיו בפשטות הפכתי לאיש שמאלני אוהב ערבים, כופר, שונא ישראל.

בכמה דקות שהתחולל הוויכוח אני באמת ראית שנאה כלפי, רק על כך שאני העזתי להעיר לאנשים ובעצם להגן עליהם ולשים קץ לפרובוקציות ולצעקות, ולכל הבלגן שהיה בעיר.

כמו שאמרתי, האירוע לא הכי חמור, לא הכי קשה, אבל שם אני הבנתי כמה דברים. אני הבנתי שאם הם מרשים לעצמם לנהוג באלימות ובאגרסיביות כזאת כלפי חיילים, אז אני לא קשה מאוד להבין מה האוכלוסייה הפלסטינית צריכה להתמודד שם בשטחים.

הבנתי שהמתנחלים חשים ומתנהלים בשטח כאילו הם אדוני המקום, שהם העליונים, ואני החייל הקטן, אני אמור להיות שם לשירותם. הבנתי שמה שנדרש מהחיילים זה בעצם להגן עם גופנו, על פרויקט משיחי גזעני שמתבסס על נישול, שליטה, הפרדה ומכת הכיבוש בשטחים, לא ביטחון.

ואת השירות שלי בצבא אני סיימתי בן אדם אחר ממה שעליתי לארץ, אחרי שחוויתי מה קורה בשטחים הבנתי שהייתי תמים, אבל הבנתי שזה לא רק אני, העולה החדש השמאלני הברזילאי כמו שהרבה פעמים שמעתי, לא רק אני תמים, אלא יש מלא נוער בישראל שלא מודעים על מה שקורה בשטח והם גם תמימים.

לכן אני פה היום בוחר לדבר מולכם מחוויותיי בשטח, אני יודע שמקרים כמו פוגרום בחווארה, מעבר לזה שלא מפתיע אף אחד, הוא באמת לא יוצא דופן, זה השגרה, זה הנורמה בשטחים, אולי העוצמות בחווארה היו גבוהות, אבל האלימות של המתנחלים כלפי הפלסטינים וגם כלפי החיילים עצמם, זה נמצא שם כל הזמן, ואף אחד לא עושה את זה, לא מוציא את זה.

ישראל חשובה לי, ואני מאמין שחשובה לכולכם, אני רואה גם בימינו מאות אלפי אנשים היוצאים לרחובות ואני מתרגש מזה.

ולכן המסקנה שלי זה שהדבר הכי רלוונטי שאני אי פעם עשיתי לביטחון למען לתרום לביטחון ישראל זה להגיע לכאן לכנסת, לתת לכם את הילדות שלי ולקרוא לסיום הכיבוש.

ואני אחזור קצת להתחלה, לדברים שלה יושבת ראש הוועדה, שאני לא חושב שהנטייה של הכיבוש זה לעמוד במקום שלו, אני חושב שהנטייה שלו זה כן לעבור את הקו הירוק כדי זה להגיע אלינו, וזה הימים שאנחנו חיים היום, אז תודה רבה לך.

אני עוברת לשרונה מוסאי ממשרד החינוך, תודה גם אני יודעת שהמתנת הרבה זמן. תודה שהגעת. סליחה, אני רק אגיד ממונה קידום ונוער, אגף חינוך ילדים ונוער בסיכון, חשוב לומר.

צוהריים טובים תודה, אני אחזור, משרד החינוך בעצם נותן מענה, השכלתי, חינוכי, טיפולי לתלמיד ארץ ישראל. במשרד החינוך יש את אגף א' לילדים ונוער בסיכון, שהוא בעצם אמון על צמצום פערים לימודיים, טיפול בנשירה סמויה וטיפול בנשירה גלויה.

אנחנו בעצם עובדים על פני רצף טיפולי, אנחנו עובדים במסגרות בתוך בתי הספר במטרה למנוע נשירה, במטרה שתלמידים לא יפלטו החוצה במסגרות החינוך, אנחנו יש לנו עובדים של חינוך טיפול שעובדים שמה, אנחנו עובדים באמצעות ההשכלה, ותלמידים שכן נושרים וכן מגיעים החוצה, אנחנו בעצם מקבלים אותם בקידומי נוער שנמצאים בכל רחבי הארץ, ושם אנחנו שמים דגש על השכלה.

נותנים מענה של תוכנית הילה שאת מכירה מקרוב, וגם מעטפת חינוכית טיפולית, הכנה לשירות משמעותי, הכנה לצבא, הכנה לקריירה, מעטפת שהיא נותנת בעצם מענה לאחר כך שיהיו בוגרים עצמאיים וחזרה. אז זה הטיפול שאנחנו נותנים השכלתי בעיקר.

אני יודעת יש את התוכנית שלכם, רגע הרועה העברי.

הרועה העברי, זו חווה חינוכית טיפולית היא בעצם נותנת מענה השכלתי, יש שמה את תכנית הילה, אנחנו בעצם נותנים מענה השכלתי, כל ילד מקבל שעות השכלה במטרה שהוא יסיים 12 שנות לימוד ובגרות מלאה.

אז בעצם מגביל להילה מה שאת אומרת?

כן, הם מקבלים אצלנו טיפול של תכנית הילה.

תודה רבה. אני עוברת למשרד לביטחון לאומי, אדווה מוסקוביץ, מנהלת מנהלת תחום בכירה ברשות לביטחון קהילתי, תודה לך אדווה.

טוב, אז אנחנו שותפים גם להחלטה 608, בעצם אנחנו חלק מקבוצת משרדים שפועלים בצורה משמעותית יחד עם הנוער לתת מענה. אנחנו נמצאים במענים הקהילתיים בתוך היישובים דרך הרשויות המקומיות. בעצם רשות שמציגה אתגר ביישוב כזה או אחר, בעצם שם אנחנו נותנים את המענה, מה שצריך בתוך היישוב, לפי התופעה הקיימת, זה בגדול המענים שלנו.

והתייחסות אפילו למה שחבר הכנסת סוכות אמר על היעדר משטרה במקום?

זה לשני הכיוונים, זה בסוף מאפשר גם לנוער, אני אומרת כמו באזורים כפריים אחרים ברחבי הארץ, לנהוג בלי רישיון, אני אומרת זה לכל הצדדים, זה מאפשר להם בעצם את ההתנהגות הזאת, שאנחנו היינו שמחים שיהיה באמת יותר משטרה כדי שתעזור תעזור למנוע תופעות סיכון כאלה ואחרות, כמו בכל שאר האזורים הכפריים בארץ.

זאת אומרת בסיכום לדיון אנחנו נציין, שאני מבקשת התייחסות להיעדר אולי מענים משטרתיים מבחינת באמת כמות והשקעה, לקבל מכם באמת תשובות איפה הפערים בעניין הזה. טוב, אולי, תכף גם יהיו שאלות אליך.

אני כן רוצה לעבור לפני שאני אמשיך, גם עם החברה האזרחית בכל זאת לעבור את כל הרשויות, אז משרד הביטחון אופיר שמא, מנהל יחידת הרווחה במנהל האזרחי ביהודה ושומרון, אתה פה או בזום ? פה שלום, תודה רבה לך שהגעת.

טוב אז אני אופיר מתאם הרווחה של המינהל האזרחי באיו"ש. אני יכול לומר כך, אנחנו ללא קשר להחלטת הממשלה, וגם לאחר החלטת הממשלה, אנחנו נכון לעכשיו לא חלק מהוועדה, מהוועדה הבין משרדית שנקבעה עקב החלטה 608.

למה אתם לא חלק באמת?

ביקשנו להצטרף, אנחנו מחכים לאישור.

מתי ביקשתם?

שבועיים זה היה.

אה אוקיי, זה בסדר. היא לא החלטה שהייתה עכשיו אז בגלל זה תהיתי אם זה שנתיים מחכה.

לאל לא לא, מה פתאום אין פה לוחות זמנים של שנתיים. אני יכול גם לומר שמבחינת שיתופי פעולה היום אנחנו נמצאים בסיטואציה שאנחנו מאוד מחוברים למשרד הרווחה כיוון שאנחנו בעצם, מי שמכיר קצת את המינהל האזרחי אז, יחידות הקמטים והמתאמים, קשורים קשרים עבותים למשרדי הממשלה, ולכן אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה.

אני כן יכול לומר אם גלית וצוותה אני כן יכול לומר שמלבד להציע את עזרתנו וכו', שזה כבר נעשה, אני כן יכול לומר שהנגישות לנוער הזה הנגישות למקום שבו הם נמצאים, ואני אומר את זה אחרי לא מעט סיורים שעשינו בשטח ולא מעט מפגשים שהיו גם לי באופן אישי עם המקומות, אני חושב שיש מקום להגדיל יותר את הנגישות למקומות האלה.

מה כוונה?

הכוונה להגיע, פשוט להגיע לנוער, להכיר אותו, להבין איפה אנחנו נמצאים.

אין לכם מספיק מפקחים לזה, זאת הכוונה?

תראי, אני יודע לומר לך שברמה, שאנחנו כרגע יושבים פה בכנסת, אנחנו יושבים ב – 20 אלף רגל, ולהוריד את הדברים לשטח זה מיומנות.

אגב, אני לא שוללת שנעשה אולי סיור מטעם הוועדה, אפשר לחשוב על זה, אני מעלה את זה, אני פה, אני לא אתחייב לזה ואני מעלה את זה כאופציה, ולהזמין גם את החברה האזרחית, אולי לאיזה משהו לא לאומתי, משותף ומתבונן ומכבד.

תראי, אני יכול לומר בדיוק, שאני שומע כאן הרבה, גם דעות וגם דיבורים, ואני יכול להתחבר כמעט לכל דבר כיוון שכשאתה נמצא אתה רואה, ואתה מבין, אז גם אפשר בדיוק להבין את גודל המורכבות, וגם הדברים שחבר הכנסת סוכות אמר, וגם הדברים שאת אמרת, הם דברים שיש מקום להרבה מאוד דברים שנאמרו, זאת אומרת ממה שאנחנו כאן שמים לב, וכדאי מאוד באמת לקחת, אם תשאלי אותי נגיד מה הבקשה שלי מהוועדה? אז הייתי רוצה שתקבעו לוחות זמנים, שתגידו לנו מה לעשות.

לוחות זמנים שמה היית רוצה שיהיה בהם? נשמח ככה, תעשה לנו את זה קונקרטי.

קונקרטי, זה לוחות זמנים למימוש.

למימוש ההחלטה בכל היעדים?

איזה תוצאות הוועדה הייתה רוצה לראות, לאן להביא, לאיזה יעדים, לאיזה מקומות. זאת אומרת מהר מאוד אנחנו יכולים להגיע לדיונים פילוסופיים ואידאולוגיים, אבל זה אני לא חושב שזו המטרה, אני חושב שצריכה להיות פה אופרציה, צריך כאן להכיר, צריך להתקרב לדברים, זה לא תמיד נעים להתקרב לדברים אגב, אבל זו חובתנו, על זה מקבלים פה משכורות.

נכון אני מסכימה.

כן שנעשה את זה, ושוב אני אומר בשמי וגם בשם המינהל האזרחי שאני בו עובד, אנחנו באמת מציעים את עזרתנו בכל דבר כזה, זאת אומרת בנגישות בלהגיע, אנחנו גם קבענו סיור עם גלית ועם הצוות שלה כדי שבאמת נוכל להנגיש את המקומות, כדי שהצוותים המקצועיים יוכלו לראות את הדברים במו עיניהם, ושגם מי שמקבל את ההחלטות בסוף יוכל באמת לראות ולהגיע לשם.

תודה רבה, אני ממש גם מסכימה עם מה שאמרת.

צריך להבחין קצת בין רמת מטה לרמת השטח אופיר, אתה עושה סיור לרמת מטה השטח, יש לנו שם אנשים בשטח.

בגלל זה אני אומר, רמת מטה, כשרמת מטה שאני בתוכה מכירה, רמת המטה גם מורידה הנחיות וכו' ומשם אני מגיע, כמובן יש אנשים ברמת השטח, זה גלית, אמרה כבר, קודם הם עושים עבודה יוצאת דופן, צריך כן להגיע באמת למקומות הקצה ולהכיר לעומק, וככה אני מאמין.

תודה רבה. אני אעבור לעורכת הדין נועם פרייס ארגון בצלם, פה נכון?

לא, לא אני מהתנועה הרפורמית.

התנועה הרפורמית? אוקיי, אז מצוין. כן בבקשה.

שמי נועם פרייס, אני עורכת דין במרכז הרפורמי לדת ומדינה, שזה בעצם הזרוע המשפטית והציבורית של התנועה הרפורמית בישראל. המרכז הרפורמי בעצם, בשיתוף עם ארגון תג מאיר, עוקבים ומטפלים שנים ארוכות אחר פעולות תג מחיר, ואחר טיפול הרשויות באותם מקרים.

מה שאנחנו מכנים או מכונה תג מחיר, בעצם אנחנו מדברים על פעולות אלימות, פעולות טרור שמכוונות כלפי הציבור הפלסטיני, שכוללות שלובשות צורות רבות, לצערנו, בחלק מהמקרים הגיעו לכדי אובדן בנפש, במקרה של מוחמד אבו חדיר, בני משפחת דוואבשה, עאישה א-ראבי, ובמקרה האחרון בחווארה סמאח אקטש מזעתרה.

תפסיקו סתם להגיד שהוא נהרג על ידי יהודים, אף אחד לא קבע את זה חוץ ממכם.

אוקי בסדר.

יכול להיות שחיילים הרגו אותו במהלך התפרעות, אתם כבר ביצעתם תחקיר והגעתם למסקנות שזה נחמד.

אני לא ביצעתי תחקיר.

הזכרת את זה עכשיו כאילו זה רצח שביצעו מתנחלים, ככה זה היה נשמע לי.

עו"ד פרייס, אנחנו יודעים שהנושא מתוחקר באמת? אפרופו אולי כדי שבאמת נדע איך זה קרה.

אני לא יודעת עד כמה הנושא מתוחקר, זה אולי ארגונים אחרים יכולים לומר.

אז אל תגידי סתם.

אוקי, אני רק יגיד שזה הגיע למקרים, נתתי מספר דוגמאות וייתכן והדוגמה האחרונה, אין לי את נתוני המשטרה העדכניים, אז בוא לא נתעקש על זה.

למרבה הצער כפי שכבר ראינו בחווארה ובפוגרום שנעשה שהם, ובכפרי הסביבה, לא מדובר רק על חווארה, מערכת אכיפת החוק, התגובה שלה לצערנו ונתונים של ארגונים שנמצאים בשטח ומכירים את הדברים ומדברים בעד עצמם, היא רפה וסלחנית.

בעצם מדובר, המצב הוא מצב קשה, מצד אחד אנחנו עדים למעשי אלימות מאוד חמורים שמתקיימים במשך שנים ארוכות, זה לא התחיל לא בסוף חודש פברואר ולא בתחילת השנה, של מעשי אלימות קשים וחמורים, אנחנו עדים לקטינים שמעורבים בפעולות האלה, אין צורך להרחיב בנושא דובר, ומנגד באמת אכיפה רפה ולא מספיקה.

וכמו שנאמר כאן על ידי קודמיי ואני לא ארחיב בעניין הזה, שבסופו של דבר אני חושבת שהקטינים משלמים את המחיר, כי הם בעצם נופלים מתחת לרדאר.

משפט אחרון רק.

אם אפשר אני כן רוצה אני לא ארחיב בעניין הזה, אבל כן חשוב לי לדבר על הנושא של הסתה, שהקשר בין הדברים הוא הוא ברור לדעתי, אנחנו פועלים גם מזה שנים ארוכות למיגור הסתה, מנטרים התבטאויות מסיתות מצד אנשי ציבור ומובילי דעת קהל ברשת ולא רק, בין היתר התבטאויות של רבנים, עובדי מדינה, ואנחנו פונים לרשויות הרלוונטיות שיפעלו כנגד הגורמים המסיתים, בן היתר בהמשך לדברים של גלעד שדה, ארגון להב"ה ובנצי גופשטיין לקח שלוש עתירות שלנו לבג"ץ כדי שיוגש נגדו כתב אישום, גם כאן המערכת לא מזדרזת.

מדוח שפרסמנו באוגוסט 2022 על מדיניות אכיפה של הפרקליטות בכל הנוגע לעבירות הסתה לגזענות ולאלימות, עולה תמונה קשה באשר לטיפול בעבירות אלו והדברים כאמור קשורים, הדוח מבוסס גם על נתונים שלנו וגם על נתונים רשמיים שקיבלנו מהפרקליטות ומהמשטרה.

ממצאי הדוח מעידים בבירור על אכיפה מפלה על רקע לאום, כאשר כלפי מסיתים יהודים נוקטים ביד רכה כלפי הערבים ביד קשה, על תת אכיפה כלפי מנהיגי ציבור לעומת אנשים פרטיים, וכאשר מדובר ברבנים, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה נמנעים כמעט באופן גורף באכיפת עבירות ההסתה, המקרים הבודדים בהם כן הוגשו כתבי אישום אירעו רק בעקבות עתירות לבג"צ, כמו כן מעידים הנתונים על האופן הלקוי של הטיפול בתלונות, תלונות המאופיין בסחבת וגרירת רגליים.

תודה רבה, עורך הדין נועם פרייס, אני אעבור לדני ברודסקי כל רבנים לזכויות אדם, אני מניחה גם שצבי אתה רוצה להתייחס בסוף.

רק כבוד היושבת-ראש, אם אני אוכל להוסיף ממש שני דברים למה שנועם אמרה.

בסדר גמור, אז אורי נרוב התנועה הרפורמית בסדר גמור.

ממש ממש בהקשר למה שאמרה עורכת דין פרייס, בהקשר למה שאמר גלעד שדה,

תודה רבה אילן שהגעת, אתה פשוט הולך ואני מעריכה מאוד, תודה.

בהקשר פשוט לדברים שאמר גלעד שדה, חשוב לי לומר שגלעד הזכיר גם את עמותת חמלה וגם את עמותת הקרן להצלת עם ישראל, שמשמשת למעשה כצינור שמממן את הפעילות של ארגון להב"ה שהיא פעילות מאוד מאוד גזענית, מסיתה ואלימה, ואנחנו פנינו אינספור פעמים לרשם העמותות, למשרד העבודה והרווחה, ליועץ המשפטי לממשלה, וביקשנו ודרשנו שיפעלו ביחס לעמותות האלה, כי ברגע שעוצרים את המימון, הרי שהפעילות תיעצר לא יהיה להם מאיפה לממן את כל הדבר הזה.

ואף אחד לא עשה שום דבר מקרב רשויות האכיפה, ועל זה בדיוק חשוב לעמוד כאן, אנחנו כולנו מדברים על הנערים והנערות האלה שנמצאים בסיכון וצריך לעזור ולסייע להם, אבל חשוב מאוד לעמוד על מי מפעיל את הנערים והנערות האלה? מי מממן את הפעילות שלהם? והמדינה יכולה וחייבת לעשות משהו כדי לעצור את הפעילות הזו באמצעות עצירת המימון.

אתה ראית פעם פעילות של להב"ה ביהודה ושומרון עם נוער? מעניין את ראית פעם? כי למיטב ידיעתי אין חיה כזאת.

אני ראיתי שיש למשל ב- 2016 ארגון להב"ה הפעיל מחנה פעילות לנוער, כדי להכשיר אותו לפגוע בפלסטינים, איך אתה מסביר את הדבר הזה?

לא מחנה פעילות, פעילות שקורית ברחובות ביהודה ושומרון, משהו שלהב"ה עשו ביהודה ושומרון?

אני מתייחס לדברים שאמר גלעד שדה, שהתייחס לארגון חמלה והתייחס לקרן להצלת עם ישראל.

ארגון חמלה עוד לא נולד כשגלעד שדה עזב את יהודה ושומרון.

הקרן להצלת עם ישראל היא זו שמממנת את הפעילות של ארגון להב"ה, כל הקמפיין שהם יצאו אתו שמפטרים היום את המחבל של מחר, קמפיין שפרסמו אותו באין ספור אאוטלטים תקשורתיים, והתרומות אליו היא דרך הקרן להצלת עם ישראל, איך יכול להיות שרשם העמותות לא מיד פועל לפירוק עמותה כזו?

איך זה קשור ליהודה ושומרון אבל, זו השאלה?

מכיוון שבסופו של דבר צריך להבין מאיפה מגיע הכסף, והכסף מגיע ממקורות כאלה שמממנים את הפעילות הגזענית הזו, שגורמת לנערים האלה להיות חלק מהפעילות הזו שהיא פשוט אסורה על פי חוק. המדינה צריכה לשים את הרגל ולפעול במלוא הנחישות.

תודה רבה, אנחנו נוסיף את מה שאמרת גם לסיכום ולבקשה לאחר מכן, וכן דני ברודצקי אני שמחה שאתה פה, אמרתי, נכון?

קרואים לי דני ברודסקי.

ברודסקי סליחה אני מצטערת.

תודה רבה, אז קוראים לי דני ברודסקי, אני מארגון קול רבני לזכויות אדם, אני מנהל את מחלקת השטחים הכבושים של הארגון, אנחנו פועלים בשטחים מאז 1988 באמת ממש בשטח בקהילות הפלסטיניות, ואכן, היקף התופעה דובר כאן, גם ה 3% של הגשת כתבי אישום, וגם בעצם היומיומיות של התקיפות.

אני אתן שלוש אנקדוטות שראינו בשטח לאחרונה, כל אחת מהם היא מאזור אחר לחלוטין של הגדה המערבית, ככה כדי להראות קצת את היקף התופעה, שאנחנו יכולים עד מחר להגיד שזה 10, 15 אנשים.

רק שזה יהיה מהר.

כן זה יהיה בקצרה לחלוטין. מקרה אחד היה בבקעת הירדן שבאמת הגענו ללוות רועה צאן פלסטיני, הגיע מתנחל שהוא בעל חווה באזור, שאל אותנו אם אנחנו ישראלים, אמרנו לו כן, אמר לנו אוקיי ונסע. הגיע אחריו ילד, להערכתי בן 15, ואמר שאותו מתנחל שלח אותו לגרש אתה רועה צאן. כלומר המנגנון הזה ששמענו מגלעד שמבוגרים שולחים ילדים, הוא חי ובועט. המקרה הזה היה השנה.

דיברתי עם עו"סית מהאזור, והיא אמרה לי שהם מגיעים לחוות האלה כי שם הם משלימים בגרויות, אף ילד לא צריך לעשות את הבחירה הזאת של לגרש פלשתינים בשביל להשלים בגרות.

מקרה נוסף באמת, זה כמה מקרים ממחוז שכם.

לא אבל פחות מקרים אני פשוט רוצה לסכם את הדיון.

אני מתנצל. מה שאנחנו רואים זה שהנערים שמגיעים לתקוף, הם עברו איזשהו תהליך של דה-הומניזציה, של אני לא יודע איך לקרוא לזה פלשתינים, שמאל, כל מי שלא בקבוצה שלהם אתם תשפטו, אבל היה לנו כמה מקרים שהם תקפו פעילים שלנו, אנשים בני 70, 80.

להבדיל מנוער בסיכון במקומות אחרים, שכל הזמן נעשתה פה השוואה, כאן אנחנו מדברים על אנשים שהורידו להם את המחסומים הפסיכולוגיים, ככה שהם הביאו מכה עם אלה לאישה בת 80., קשה מאוד לקום בבוקר ולסלוח למעשה כזה, בלי מערך חינוכי חברתי בקהילה שלהם, שמוריד את המחסומים הפסיכולוגיים שמאפשרים לעשות דבר כזה. תודה רבה.

תודה רבה לך. צבי אתה רוצה להתייחס ואז אני רק אתן לך ככה איזה שתיים שלוש דקות כדי שנוכל לסכם בסדר, תודה.

טוב, נאמרו כאן הרבה דברים, ואני באמת מנסה ככל יכולתי לא להפוך את האירוע הזה לפוליטי, כי אני באמת מרגיש שיש כאן איזשהו ניסיון לצבוע את ההתיישבות באיזה שהוא צבע.

יכולתם להצטרף לדיון, אנחנו פה דיון פתוח הגיעו מי שהגיעו.

לא זה בסדר גמור, שוב אני נתתי את זה ככותרת, אבל אני אנסה לדבר עובדות.

תראו, בסופו של דבר היום ביהודה ושומרון כאחד שמכיר את הנושא לא מעט שנים, אין אבא ואמא לאירוע הזה ,אין אבא ואמא לסיפור הזה, נאמרו כאן הרבה דברים.

אם תרצה להוסיף גם שמות שנשלך זה סמכותך ותגיד, ונוסיף את זה גם לסיכום בבקשה.

עכשיו?

איך שאתה רוצה, דפנה כאן תוסיף את זה לסיכום וזה בסדר גמור.

אז אני אחשוב על משהו, מקסימום בפעם הבאה.

שוב, לא הצבא ולא המשטרה נמדדים בתופעה הזו, ושוב לפני שאני נכנס לסיפור של המניע הפסיכולוגי והמחסומים ומאיפה זה מגיע, כי זה לא משנה, זה משנה אבל זה לא רק משנה, כי בקצה בסוף יש שטח מאוד מאוד מצומצם ואני חושב שכל מי שיושב כאן יוכל להסכים שמדובר בסוף על אירועי חיכוך במקומות מאוד מסוימים, לא הרבה מאוד מקומות, ואם הייתה שם יותר נוכחות של צבא ומשטרה, האירועים האלה לא היו קורים.

לא צריך להכניס אנשים לכלא, לא צריך לשים אנשים במעצרים מנהליים ולא בהרחקות מנהליות, פשוט נוכחות, נוכחות בשטח שקודם כל זה היה דבר שהיה משנה את התמונה מקצה לקצה, ואני חושב שאגב יכולה להיות על זה פה הסכמה רחבה על רוב המקומות, נוכחות של כוחות שבאמת יודעים איך לעצור את הדבר הזה, ואני חושב שזה גם עובד בכל מיני מקומות.

וזה לא קורה כי אין אבא ואמא לדבר הזה, אין אנשים שנמדדים, ואני אומר אני אומר מידיעה, לא יודע. יש כאן נציג של מחוז ש"י בדיון, אבל מחוז ש"י היום לא נמדד בדבר הזה, ושוב, וכמו שאמרתי קודם, אני חושב שהדרך שהיום מטפלים בה נעמה חשוב שתקשיבי.

כן אנחנו מוסיפים מה שאמרת.

אני אגיד משהו שהוא בעיניי הדבר הכי קריטי. אני חושב שמה שקרה, בגלל שברשויות הנורמליות של מדינת ישראל שמטפלות באזרחים אין היום מישהו שנמדד בצורה משמעותית בתופעה הזו, מה שקורה זה ששב"כ מטפל בה.

עכשיו כששב"כ מטפל בה, אני יכול להגיד כתושב יצהר שמכיר אנשים שנמצאים היום במעצר מנהלי ובהרחקות מנהליות, מה שזה גורם, זה שזה יוצר עוד יותר מפחיד עוד יותר את האמון ברשויות המדינה, כשבסוף נותנים לשב"כ לטפל, ושב"כ הוא גוף שתפקידו לטפל באויבים במקרים של פשיעה מאוד חמורה שמסכן את ביטחון המדינה, והוא משתמש בכלים שהם כלים לא דמוקרטיים, כשב"כ עושה את זה זה מפחית עוד יותר את האמון במוסדות המדינה לנערים האלה, ולא רק שזה לא עוזר לטפל בתופעה, בטווח הארוך זה רק מקשה עלינו כקהילה גם לטפל יותר בתופעה הזאת, ולכן הסיפור צריך להיות הפוך. כמה שפחות שב"כ, כמה שיותר נוכחות של כוחות ביטחון הרשמיים והרגילים של מדינת ישראל בשטח. תודה.

תודה. אני מודה לכם על הדיון הזה, אני אסכם אותו כדי שהכל יהיה גם באמת לפרוטוקול.

הוועדה היא גוף מפקח והוא ישלח מכתב לראש מועצה אזורית שומרון, קודם כל על ביזוי הכנסת והיעדר ההגעה, כנראה מניעת הנציגים לבוא כי הם פשוט ביטלו הגעה ואי שליחת הנציגים.

קיימת חובה של המדינה להעמיק את הטיפול הרווחתי בנוער בסיכון, זה בנוער בסיכון, מיכל נוער בסיכון זה, ומבקשים מענים, מענה להיעדר המענים המשטרתיים בנוסף, והפערים בנושא.

כמדינה ריבונית לא יכול להיות שיש שבכלל יהיה את השיח שהם לוקחים את החוק לידיים, אלא אנחנו המדינה הריבונית צריכה להגיד זה לא תפקידכם, זה יענה בענישה מותאמת, עבריינות תענה בענישה, אבל הכוח והביטחון הוא מה שאנחנו מקנים אותו.

הוועדה מבקשת מהפרקליטות להעביר נתוני אכיפה כיצד רק 3% מתיקי החקירות מבשילים לכתבי אישום.

הוועדה קוראת להכללת משרד הביטחון, הצוות הבין משרדי, וכן להגביר את הסיורים בשטח להגברת הנגישות לנוער במצוקה.

הוועדה רואה בחומרה ניצול של קטינים על ידי בגירים, ורואה בחומרה תקצוב של המדינה לגורמים שמנצלים נוער זה ומלווים אותו לטובת ביצוע מעשה פשיעה כלפי פלשתינים, ולבדוק את הטענות שהועלו לקרן הצלת עם ישראל וארגון חמלה ספציפית ממש זה מה שעלה.

הוועדה מגנה מעשה אלימות כפי שקרה בחווארה, וקוראת לשידוד מערכות למניעתם.

הוועדה קוראת לנבחרי ציבור לגנות, להוקיע, ולפעול לביטול תופעת נוער אלים בשטחים, לצד כל מענה רווחתי טוב ככל שיהיה, כשר אוצר מסית, שר לביטחון לאומי מסית, זה הדלק האמיתי שנותן גיבוי מאחורי ההנהגה שמסיתה וממושכת.

אני מודה לכם על הדיון, אני חושבת שזה היה דיון. אה שב"כ רוצים להגיד משפט? בסדר. שב"כ פה רוצים לדבר רגע אז אני אתן להם בבקשה.

צוהריים טובים, חשוב להדגיש כמה דברים די ברורים, אבל בראש ובראשונה שהאירוע בחווארה הוא לא שורש הבעיה, הוא הסימפטום. יש דברים שהם יותר עמוקים, שב"כ מחפש בנרות גורמים שיסייעו לו בטיפול אל מול התופעה, בין אם זה רבנים, ראשי מועצות אנחנו פונים לכולם יחד עם שותפינו, מבקשים לקחת אחריות על החבורה הזאת. כיוון שהדבר האחרון שאנחנו רוצים להגיע אליו.

ומה המענה, בחיוב?

אני מוכרח להגיד שיש מענה, יש מענה, אנחנו מקבלים שיתוף פעולה כזה או אחר, כמובן זה גורמים רבים, זה גורמים מגוונים, אין טריקת דלת, האירוע הזה הוא אירוע רחב, בחלקו אגב הוא אירוע סוציו אקונומי או אירוע שוליים בחלקו, לא אידיאולוגי מובהק.

אנחנו מנסים כמוצא אחרון להגיע למעצרים והרחקות, ולכן אנחנו עושים גם שיחות עם ההורים, בלית ברירה אנחנו קוראים למעצרים ולהרחקות.

צריך להגיד, המספרים של מעצרים מנהליים הם מאוד מאוד קטנים, בטח בהשוואה ל מעצרים מנהליים של פלשתינים, כיוון שאגב התופעה היא שונה, השורשים של הם שונים, הביטוי שלה הוא שונה.

אתה מקוטע, וגם השעה 16:00 ולכן אני לא רוצה, מסמנים לי פה שעליי לסיים בגלל המליאה, אני אשמח או שנשוחח אחרי, או שתעבירו גם התייחסות, יש עוד דקה? בסדר יש עוד דקה אני מאשרת, תודה.

מאה אחוז תודה, אני רוצה להדגיש שמי שלוקח את החוק לידיים, חושב שאולי הוא מייצר איזו שהיא הרתעה, הדבר הוא הפוך, בסוף התוצאה היא הפוכה, עושים את זה מול אוכלוסייה שהיא איננה קשורה בטרור, הדבר הזה פוגע בביטחון, לא רק שהוא טעות, זה מכניס למעגל הזה אוכלוסיות שאינן קשורות, זה גובה מאיתנו גם מחירים ברמה הבינלאומית, זה צובע את ההתיישבות כולה בצבעים של אלימות חסרת רסן, דבר שהוא כמובן לא נכון.

הדבר הזה גם יכול לזלוג לתוך תחומי ישראל, לכן צריך לעשות הכל כדי להפסיק את זה, כמובן באופן משולב בין כלל הגורמים, תודה.

מסכימה תודה רבה לך, תודה רבה לכם, היה דיון ענייני נחוץ ובמידה ויהיה סיור כמובן נודיע לכולם ונעשה משהו משותף או דיון המשך. תודה רבה, תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 16:00.