פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ישיבה משותפת של ועדת הבריאות והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
15/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 22
מישיבת ועדת הבריאות
ופרוטוקול מס' 9
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
יום רביעי, ח' באדר התשפ"ג (01 במרץ 2023), שעה 9:30

בחינת יישום תכנית משרד הבריאות לקיצור תורנויות מתמחים

אוריאל בוסו – יו"ר ועדת הבריאות
נעמה לזימי – יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים
אחמד טיבי
משה רוט
אושר שקלים

וליד אלהואשלה
אורנה ברביבאי
סימון דוידסון
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
עופר כסיף

גאיה עפר - רפרנטית בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

דניאל פדון - רפרנט בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

אסף גלפרין - רפרנט חינוך, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

ספי מנדלוביץ' - משנה למנכ"ל, משרד הבריאות

אלון קדמון - לשכת משנה למנכ"ל, משרד הבריאות

ד"ר ליאור הכט שגיא - מתמחה במינהל רפואי, משרד הבריאות

עילם שניר - עו"ד, רפרנט ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מאיר דוד - מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה

ד"ר רוני בלנק - רכז, מרכז המחקר והמידע, כנסת

שלי לוי - ראש צוות, מרכז המחקר והמידע, כנסת

ד"ר ריי ביטון - יושבת ראש, ארגון "מרשם"

עומרי אקוניס - מנכ״ל, ארגון "מרשם"

נעמה כהן - סמנכ"לית קשרי ממשל ותפעול, ארגון "מרשם"

גאזי עואד - עו"ד, יועץ משפטי, ארגון "מרשם"

בנימין גרינפילד - מנהל פרויקטים, ארגון "מרשם"

יעל ניצב - מנהלת שטח, ארגון "מרשם"

בתיה רחל נחמיאס ריבקין - מנהלת שטח, ארגון "מרשם"

ערן דותן - יו"ר הנהגת הסטודנטים, ארגון "מרשם"

שרון טל מועלם - מטופלת תומכת במאבק המתמחים, ארגון "מרשם"

טארק אבו עראר - רופא מתמחה, ארגון "מרשם"

שני סבוראי בנד - מתמחה, ארגון "מרשם"

יאן זאב קורלנד - סטאז׳ר, ארגון "מרשם"

אלכסנדר זיאבקין - מתנדב, ארגון "מרשם"

יניב יעקב - מנכ"ל, עמותת "אור ירוק"

עוז דרור - סמנכ"ל אסטרטגיה, תקשורת, מדיני, עמותת "אור ירוק"

ליעד קייקוב - רכזת מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, עמותת "אור ירוק"

גל מרזן צימן - מנהל מחלקה להכשרת כוח אדם רפואי, שירותי בריאות כללית

חלי לוי סהר - מנהלת מחלקת מדיניות שכר, שירותי בריאות כללית

מרים טבנקין - רופאה מתמחה ברפואת ילדים, שירותי בריאות כללית

מתן מושקוביץ - בן זוג של מתמחה

שוקי זוהר - שדלן, גורן עמיר

מירב מאיר - שדלנית, ארגון נשות הדסה

מיכל דיבנר-כרמל – מנהלת ועדת הבריאות
דפנה סידס-כהן – מנהלת הוועדה המיוחדת לענייני צעירים

אביבה יובל מויאל



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



בחינת יישום תכנית משרד הבריאות לקיצור תורנויות מתמחים


נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

בוקר טוב ותודה לכל הנמצאים והנמצאות, אנחנו פותחים כאן היום דיון משותף של ועדת הצעירים וועדת הבריאות, על עתיד המתמחים והמתמחות במדינת ישראל וקיצור התורנויות שהובטח ואנחנו רואים שמתמסמס כרגע.

אני כן רוצה דווקא לפתוח ולהגיד לך תודה, חברי, יו"ר ועדת בריאות אוריאל בוסו, שמיד נרתם, נענה ונמצא פה בוועדה. כמובן שהוועדה שלו היא הוועדה האחראית על הנושא, כך שאני באמת מעריכה את ההירתמות המלאה הזו ואת השותפות. הערכה הדדית כבר קיימת לפני, אז זה ברור. אני רק אפתח ואעביר את השרביט לחבר הכנסת אוריאל בוסו.

את המאבק לקיצור התורנויות של המתמחים אני מכירה כבר שנים רבות, עוד לפני שהייתי חברת כנסת, עוד מפעילותי החברתית-אקטיביסטית. אני מגיעה מרקע של זכויות עובדים, ותמיד בכל דוגמה שהייתה לי, בכל הרצאה, בכל דיון ובכל מקום הייתי אומרת: בישראל של היום מתמחים ומתמחות לרפואה עובדים בתנאי עבדות, ועולם כמנהגו נוהג. מנתחים אותנו ומטפלים בנו כשהשעות הן לא שעות, כשעל-פי כל מדד בריאותי לא נכון שזה יקרה, כשהם מסכנים את חייהם ואת חיינו. את הדבר הזה, את המציאות המעוותת הזאת, חייבים/חייבות לשנות.

הדרך לקיצור תורניות היא לא פינוק ולא קלה. עשינו כמה דיונים בכנסת האחרונה וניסינו בדרכים רבות. נמצאת כאן גם שרת הכלכלה לשעבר, אורנה ברביבאי, שהגיעה לכאן ועמדה לצדכם והיא באמת חלק מהמתווה החשוב הזה שחייב לצאת לפועל.

אני מקווה מאוד שנפסיק את הסחבת, כי נדמה באיזשהו מקום שבמקום להגיד לא אומרים כן וסוחבים, שזו פשוט הדרך למרוח את המאבק הזה – שהוא כבר כמה? 12 שנים? כן, 12 שנים, אני זוכרת מתי הוקם. זה לא נתפס – מאבק של 12 שנים, בת מצווה למאבק קיצור התורניות. אני באמת מקווה שתצא מכאן בשורה.

אני אקריא רק עדות אחת ואעביר לחבר הכנסת אוריאל בוסו: "כל פעם כשאני יוצאת לתורנות אני מנשקת את הילדים שלי כאילו זו הפעם האחרונה שהם יראו אותי, כי אני פוחדת למות בתאונת דרכים בדרך חזרה הביתה בגלל העייפות. אני גם דואגת שיהיו הרבה תאונות שלהם איתי, מאותה סיבה". יש כאן עוד הרבה עדויות, אבל ניתן לדיון להמשיך. תודה.

שלום, בוקר טוב, קודם כול, לחברתי, חברת הכנסת נעמה לזימי, יושבת-ראש הוועדה לענייני הצעירים, שיזמה את הדיון החשוב הזה. הנוכחים מבינים – קואליציה, אופוזיציה – שזה דיון חשוב מכדי להיכנס בו לנושאים פוליטיים יותר, ובאמת אלה נושאים חשובים. המתמחים, שאנחנו מכירים את עבודת הקודש שלהם הרבה שנים, אומנם אני אומר לצערנו אבל בתקופת הקורונה זה בלט וראינו את המלאכים בלבן, רופאים לצד מתמחים, ואז כולם הבינו את המשמעויות כשהיו צריכים להיות – את המובן האמיתי של 24/7.

כפי שאמרה חברת הכנסת לזימי, הדיון החשוב הזה של ציבור הרופאים והמתמחים, המערכת הרפואית ובכלל אזרחי מדינת ישראל והמערכת רפואית, נמשך הרבה שנים ולא מגיע לסיום. למרות הרגישות הגבוהה של הנושא והמורכבות, העומס היה קיים בוועדה, ולמרות זאת להסתדרות הרפואית יש היום ועידה שנתית. גם את זה אני צריך לציין: אנחנו מקיימים את הדיון בגלל המשמעות הרבה. כשמבקרים בבתי חולים ופוגשים את הרופאים והמתמחים, אנחנו רואים את המסירות, ההשקעה והאהבה הגדולה שלהם למטופלים.

אני מאמין ומקווה שנפעל יחד ונצא בבשורה, לפחות נתחיל לקבל תמונה. נמצאים כאן גם בכירים במשרד הבריאות שבהחלט יאירו לנו. כפי שאמרת, גם חברת הכנסת אורנה ברביבאי בכובעה כשרת הכלכלה הובילה לקידום חלק מהמתווה שכבר עמד לקידום. מתווה התורנויות הוא מרכיב משמעותי מאוד בייחוד השירות הרפואי הציבורי בישראל לצד הגנה על תנאי עבודה ראויים ונאותים לציבור המתמחים. אלו שני רכיבים חשובים שמשלימים זה את זה, ואנחנו רואים חשיבות וחובה ערכית ומוסרית לקדם אותם יחדיו. לכן ראינו לנכון לקיים את הדיון החשוב הזה למרות, כמו שאמרתם, העומס הרב בעבודת הוועדות. נקווה שנצא קצת עם תמונה כוללת. תודה רבה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

תודה רבה, אנחנו נתחיל עם הח"כים. אימאן, אני יודעת שאת צריכה לרוץ, אז את תפתחי ולאחר מכן נמשיך.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בוקר טוב לכולם, באמת דיון חשוב מאוד. תודה, נעמה ואוריאל, על היוזמה להמשך הדיון הזה שלצערנו לא מגיע לסוף. אני כאן שלוש שנים. רואים שהדיון הזה רק עולה ועולה, ובינתיים המתמחים רק משלמים מחירים.

אני באמת רוצה לשלוח ברכה מכולנו לכל הצוותים הרפואיים שעמלים ועובדים יומם ולילה, רחוק מהמשפחה, ומשקיעים את רוב זמנם באמת להגיש את הטוב ביותר. כשאנחנו מדברים על הסוגיה של המתמחים, יש בה שני צדדים: מצד אחד – המתמחים עצמם, שהם באמת עמוד השדרה והנקודה העיקרית בדיון, ומהצד השני – יש את המטופלים. לגבי המתמחים, בסופו של יום, גם הם בני אדם. כשחוקי העבודה קובעים מכסה ושעות עבודה מסוימות לא צריך להכפיל אותן פי ארבעה למתמחים, במיוחד לאור העובדה שאנחנו מדברים על צוותים שעובדים בהצלת חיים. תארו לעצמכם איך רופא ייראה אחרי 26 שעות עבודה, זה מה שנקבע לאחרונה, ואיך הוא יצליח לטפל באנשים שהם במצב מסוכן.

ראינו שהרפורמה שהתהוותה אז, היא גם מדורגת, וישנם אנשים, הכירורגים, שעדיין לא נכנסו לסיפור הזה – כירורגים, אלה שאמורים לעשות את הניתוחים. קודם כול, אנחנו מדברים על הצלת חיים, וכן על המתמחה עצמו. קראנו כאן, בדוחות, דברים מצמררים על הסיכויים והסיכונים שהמתמחים עוברים גם בדרכם אחרי התורנויות האלה, בכבישים. 52% מהמתמחים, התורנים, דיווחו על זה שהם נרדמו במהלך נהיגה, 10% מתוכם היו מעורבים בתאונות עבודה. לא רק זאת, אנחנו גם ראינו מתמחים שקורסים בתוך המשמרת שלהם. לא מזמן היה אירוע של המנוח, ד"ר שאדי אסלאן, שלקה בהתקף לב בתוך המשמרת, אחרי 36 שעות עבודה בתורנות בתוך בית חולים.

לא יכול להיות שאנחנו רק נמשיך לדבר על הדברים. יש תוכנית. אפילו התוכנית שהתהוותה לא מיושמת. דובר על רפורמה ועל התחלת בתוכנית פיילוט בבתי חולים בפריפריה, אנחנו יודעים בוודאות שגם התקצוב הזה לא הגיע – רק מחציתו הגיעה לבתי החולים.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

נכון.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הגיע הזמן גם ליישם את מה שהיה וגם להשלים את המשימה, גם למען הציבור וגם למען הרופאים ובני המשפחות שלהם.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

תודה רבה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יישר כוח על עבודה הזאת, ואני בטוחה שזה לא יסתיים כאן היום אבל בהחלט צריך להמשיך את העבודה הזאת. תודה וסליחה שאני חייבת לרוץ לעוד ועדה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי, שגם הגיע וחיכה.

- - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא. האמת היא שד"ר יאסר חבר בוועדה, אבל הוא נתקע בפקקים.

אני צריך לרוץ לוועדת כספים. תודה רבה. את רוצה לשאול חברי כנסת אחרים אם הם ממהרים?

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

לא. היא פנתה אליי לפני כן.

יש לי עשר דקות, אני יכול לדבר חמש ולהמתין עוד חמש.

יש לך זכות.

תודה על רשות הדיבור. בזמן שאנחנו עוסקים במציאות הכאוטית במדינת ישראל בהקשרים של ההפיכה המשפטית, המשטרית, איך שתקראו לזה – יש את החיים עצמם. יש את הציבור הרחב שמצפה שחברי הכנסת, שהממשלה תעבוד עבורו ותיתן לו מזור לכל הצרכים השונים, בטח להיבטים הרפואיים.

אני אומר מילת רקע, בוסו ונעמה, חברי הכנסת, כדי שתבינו את העניין. לא מתחילים מעכשיו, ואתם אמרתם את זה בדברי הפתיחה ובצדק אמרתם. סיפור המתמחים הוא עניין של עשרות שנים שהארגון שמייצג אותם, שאמור לייצג אותם, לא עושה את הצעד ההכרחי הנדרש להתאים את פניו לדור שאומר: אנחנו רוצים לממש את האחריות שלנו כרופאים – מי זה הדור הזה? זה דור העתיד של הרפואה בישראל – אבל אנחנו אומרים שתנאי ההעסקה שלנו במציאות של להגיע ל-26 שעות פוגעים – פוגעים בציבור, פוגעים בחולים ופוגעים בהם עצמם, ולא מאפשרים מתן מענה מקצועי מלא ואנושי כפי שמצופה מהם.

הטענה הזאת נראתה לי על הסף נכונה, הגיונית. שאלתי את עצמי מה קורה לי כשאני עובדת 26 שעות ואחר כך לא צריכה לעסוק בהצלת חיי אדם – ברמה הכי בסיסית, האם התפקוד שלי לא יורד? אני חושבת שכל אחד יעשה חשבון עם עצמו ויראה מה המשמעות של זה.

כשזה הגיע לשולחני, אני מזכירה, תחת זרוע העבודה שהייתה אז במשרד הכלכלה בהקשרים של כל מה שקשור לחקיקה בנושא העסקת עובדים, אמרתי: יש פה הזדמנות. למדתי את הנושא לעומק וראיתי שלאורך שנים המתמחים מדברים ואף אחד לא סופר אותם – לא הארגון היציג שלהם, ולא אף אחד אחר. אז גם יצא לי להכיר את ד"ר ריי מ"מרשם", שאגב נעשה מאמץ כביר להגיד: היא לא מייצגת אף אחד. המילה אנרכיסטית הייתה אז יותר שכיחה לגביה מאשר לגבינו היום. לקחנו לך את המילה, תסלחי לנו. האמירה הייתה: היא לא משקפת.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

אני מאחלת לכל עם ישראל להיות אנרכיסט כמו ד"ר ריי ביטון.

הייתה אמירה שהיא לא משקפת. עזבו אותי רגע מהפוליטיקה של הסיפור של המתמחים, מי מנהל את המאבק, האם זה הר"י או "מרשם". אני שואלת: האם יש בעיה מהותית? בוודאי שכן. יש אלפי מתמחים שזועקים ואומרים לנו: אנחנו רוצים שתתייחסו אלינו בתנאים המאפשרים למקסם את היכולות שלנו. זו לא בקשה בלתי סבירה.

עם זה התחלתי לבדוק. מה נעשה? נלך בבת אחת – את כולם? לא יהיה מענה רפואי. איך נעשה את זה? הייתה עבודה, נמצא פה מאיר דוד מזרוע העבודה, ובאמת שרפנו שעות – אגב גם עם הר"י, בסוף הם חזרו בהם – עם כולם. זה לראיין מתמחים, להגיע לבתי חולים, לדבר עם מנהלי בתי חולים ולשאול מה תהיה המשמעות של שינוי כזה או אחר שיאפשר למתמחים לעבוד פחות.

בסוף המסקנה שלי הייתה בתיאום מלא עם משרד הבריאות. ד"ר ספי נמצא כאן. כשהוא לקח את המתווה שלי ועשה איתו בוחן ישימות, האם ניתן ליישם אותו, הגענו למסקנה. אני שמתי ידיים, אני חושבת שכולם שמו, על המתווה שאומר: באופן הדרגתי. נתחיל בפריפריה, ששם הבעיה יותר קשה, ובמהלך של חמש שנים נגיע לקביעה, לנורמה, שאומרת: מתמחים לא עובדים יותר מ-16 שעות פלוס שעתיים מנוחה. כך שייווצר מודל שגם מבחינה תקציבית וגם מבחינת סדרי עדיפות – הרפואה בפריפריה מחייבת שינוי, כולנו יודעים שבפריפריה חיים פחות – בואו נעשה את השינוי הזה לא בבולמוס של חקיקה, של מעכשיו לעכשיו. שר הבריאות היה שותף לזה.

בהיבט הכספי של התקצוב של זה, לא הייתה לי אמירה, אבל צריך להגיד ששר האוצר ליברמן הסכים שצריך לתת מענה ואף תקצב. זה לא היה פשוט להוציא את 60 המיליון, עד מימוש ההבטחה וכו', אבל גם זה בוצע. לך, תבוא, עשינו, אמרנו, דיברנו וכו', עתירות שנידונו בבית משפט מחוזי לעבודה.

בסופו של דבר, חבר הכנסת בוסו וחברת הכנסת לזימי, יש כאן מסמך של היועצת המשפטית לממשלה שהוצא מטעמה ב-31 ביולי שאומר: מקובל עלי. היא שלחה אותו בחזרה אליי ואמרה לי: את מוכנה לדחות את זה לספטמבר? כעסו עלי שהיינו מוכנים להגיד כן, אבל היינו דקה לפני בחירות ואמרנו: יחשדו בנו שאנחנו אומרים שאנחנו רוצים את המענה למתמחים בגלל הבחירות, ויש לזה מגבלות משפטיות. אמרתי: קביל בעיניי לדחות את זה לספטמבר 2023, כדי לממש. אבל מה? כשמסתכלים על אישור תקציב המדינה, אין מילה שנוגעת למתמחים.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

בדיוק.

זו עבודה בעיניים. אני אומרת לך בוסו, דווקא כמי שמשתייך למפלגה שראשה יהיה שר הבריאות או ממלא מקום שר הבריאות, לא משנה, שהתיק הזה נמצא בש"ס, וכשאתם מדברים על פריפריה ועל צמצום פערים – הפער הוא כל כך גדול שיש לכם כאן הזדמנות לקחת את המתווה שסוכם, והוא מטפל בהרבה מאוד מורכבויות והוא פירק אותן עבורכם, ולהגיד: כפי שיש יועצת משפטית לממשלה שאמרה שבספטמבר זה ייושם, as is לקחת את זה ולהגיד: אנחנו מחויבים לרצף משטרי-ממשלתי גם של ועדות בכנסת וגם של ממשלה. זה לא עניין פוליטי. אין לי מושג מה מצביעים המתמחים ולאן זה הולך. זה במובן הכי טהור של לתת מענה למתמחים ולציבור. כל הזמן מדברים על המתמחים, ושוכחים שהסיפור הוא לא כמה אלפי מתמחים. הסיפור הוא המיליונים במדינת ישראל שלא מקבלים מענה, בוודאי לא בפריפריה. אני מצפה מכם ואני שמחה שבעניין הזה חברתם לעשות את שתי הוועדות.

את מסכמת, אורנה.

כן.

אני מצפה שאתם תיקחו את הסיכום, שהותווה בממשלה הקודמת בליווי היועצת המשפטית לממשלה ותממשו אותו כמסוכם, בעדיפות לפריפריה תחילה, כך שבמודל של חמש שנים כלל המתמחים בישראל יעבדו במודל תעסוקה שמאפשר להם לתת שירות טוב מאוד לציבור. להבדיל מהיום ולא בגללם.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

תודה רבה.

אחמד, אתה נתת לה לדבר לפניך.

כן, נכון. לפעמים אני עושה את זה מרצון, ולפעמים כופים את זה עלי.

האמת היא שאני מלווה את המאבק הזה מתחילתו, זה אחד המאבקים הצודקים. עכשיו אני רוצה לדבר גם בתור רופא וגם בתור חבר כנסת שלפני יומיים הייתה לו תורנות רצופה של 24 שעות כאן בכנסת.

אחמד, באיזה בית חולים עבדת?

הר-הצופים.

לא קל להמשיך לעבוד באופן נורמלי, בריכוז, כאשר התורנות כל כך ארוכה והריכוז נדרש כי זו אחריות על חיי חולים. יש הסכמה כללית שצריך לקצר את התורנויות, יש מתווים שונים; הוועדה של ד"ר מנדלוביץ' עשתה עבודה טובה, יש מתווים נוספים, והיא לא מיושמת. הנקודה, שאורנה ציינה, שבחוק התקציבים – בתקציב, בהסדרים וכדו' – לא מופיעה התייחסות למתמחים, מאכזבת מאוד. אני מקווה שזה ישתנה, במיוחד, חבר הכנסת בוסו, כשאתם מובילים את משרד הבריאות. אני רוצה לציין לטובה את החבר'ה מ"מרשם", שנחושים וממשיכים להציף את הבעיה הזאת.

יש מתווה של מדרג של מקצועות שונים, התמחויות שונות – גם בפריפריה וגם במקומות אחרים – וגם זה לא מתממש. אני כאן כדי להגיד שאני תומך בקיצור תורנויות ובלבוא לקראת המתמחים, ועל הממשלה להמציא תקציב מתאים. תודה רבה.

תודה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

תודה רבה. אנחנו רגע נעשה פינג-פונג, נעבור לד"ר ספי מנדלוביץ', משנה למנכ"ל משרד הבריאות.

יכול להיות שאולי עדיף שקודם כול נשמע את ד"ר רוני בלנק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני תמיד אומר: החומרים שלכם הם הבסיס שנותנים לנו אור לדיונים האלה. אז נשמע כמה מילים בנושא.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

כן, נכון.

אני אור בלנק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. תודה רבה לכבוד יושבי-הראש. התבקשנו להציג רקע לדיון. אציג בקווים כלליים איך הגענו למצב שבו אנו נמצאים עכשיו, ואנסה לא לחזור יותר מדי על מה שכבר אמרו כמה מחברי הכנסת.

מבחינה חוקית, כיום, ניתן להעסיק רופאים שמבצעים תורנויות, שרובם מתמחים, במשך 24 שעות ולא יותר מ-26 שעות ברצף ועד 71.5 שעות בשבוע. כמו כן, מותר לרופאים האלה לבצע עד שמונה תורנויות בחודש. המצב הזה התאפשר מבחינה חוקית באמצעות היתר שניתן בשנת 2012, שמחריג את הרופאים שמבצעים תורניות מהדרישות שנקבעו בחוק שעות עבודה ומנוחה. ההיתר הזה הוארך מאז כמה פעמים, ובאוקטובר 2021 – בהמשך לדיון בן כמה שנים ולמאבק הציבורי של מתמחים ברפואה, כמו שציינו כאן – חתמה שרת הכלכלה והתעשייה דאז, על תיקון להיתר שבו נקבע שעד ה-31 במרץ 2022 יתחיל קיצור תורנויות באופן מדורג. לפי התיקון להיתר, רופאים יעבדו במשך 16 שעות ולא יותר מ-18 שעות ברצף ועד 63 שעות בשבוע. כמו כן, יהיה מותר להם לבצע עד שש תורנויות בחודש. הקיצור הזה היה אמור להתחיל בעשרה בתי חולים בפריפריה. אציין שלא נקבעו בהיתר תאריכי יעד ליישום שלו גם בבתי חולים שאינם בפריפריה, אבל כן נכתב שהם צריכים להיות חלק מקיצור התורנויות הכללי עד שנת 2026.

מסגרת זמן, מערכתי.

כן, חלק מתוכנית החומש.

לצורך יישום המתווה הזה, הוקצו 66 מיליון שקלים, בהסכמה בין שר האוצר, שר הבריאות ושרת הכלכלה והתעשייה. באוקטובר 2021 מינה שר הבריאות ועדה, בראשות ד"ר ספי מנדלוביץ', משנה למנכ"ל משרד הבריאות, שתבחן איך אפשר ליישם את התיקון להיתר. היא כללה נציגים ממשרד האוצר, משרד הכלכלה והר"י. חברי הוועדה לא הגיע להסכמה ביניהם, והדוח מייצג את עמדת נציגי משרד הבריאות ומשרד הכלכלה בלבד.

באוגוסט 2022 חתמה שרת הכלכלה והתעשייה על תיקון להיתר, שעיקרו דחיית תאריכי היישום של המתווה, שאמור להתחיל עכשיו, ב-1 בספטמבר 2023. שאלנו את משרד הבריאות האם הוא מעריך שקיצור התורנויות באמת יתחיל להיות מיושם בפועל בספטמבר 2023 והאם הוא מקיים שיג ושיח עם גורמים שונים כדי לקדם את זה. אני אקריא את תשובת המשרד: התקנות קובעות כי נדרש להתחיל - - -

המשרד כאן. אתה לא מייצג את המשרד? אולי תיתן למשרד להשיב.

כשהוא יסיים, אנחנו נשמע את המשרד.

תשובה שרציתי בכוונה להקריא אותה: "התקנות קובעות כי נדרש להתחיל ביישום קיצור שעות העבודה ב-1 בספטמבר 2023. על מנת לאפשר עמידה בזמנים כנדרש, משרד הבריאות מקדם את הנושא מול משרד האוצר כחלק מדיוני התקציב". רציתי להקריא את זה, כי קשה להבין מהתשובה הזאת האם לשיטת המשרד המתווה באמת ייושם לפי לוחות-הזמנים שנקבעו וכיצד פועל המשרד להשגת הבנות בהקשר הזה במיוחד מול הר"י.

אציין גם ששאלנו את הר"י מה העמדה שלהם כיום כלפי המתווה, אבל עד סיום המסמך לא קיבלנו מענה. שאלנו גם את משרד האוצר גם האם הוא העביר את 66 מיליון השקלים האמורים או חלק מהם למשרד הבריאות ואם לא – אז למה, אבל עד סיום המסמך לא קיבלנו מענה ואני מניח שנציג משרד האוצר יתייחס לזה כאן בדיון. תודה רבה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

תודה רבה.

ד"ר ספי מנדלוביץ', משנה למנכ"ל משרד הבריאות.

בוקר טוב, שלום רב, אני כבר מראש מתנצל שב-10:30 אני צריך לעזוב לאירוע בבית הנשיא. אפתח בכמה מילים כלליות ואז אצלול לפרטים. זה לא דיון ראשון שלי כאן, בוועדות, בכנסת, בנושא הזה. אני חושב שכולם מכירים את המחויבות של המשרד לנושא. אני אפתח בנימה אישית על חשיבות הנושא: אני ממשיך לעבוד. התנאי היחיד שלי, כשבאתי למשרד, היה להמשיך להיות רופא פעיל קלינית. אני רופא ברפואה דחופה ילדים ועושה משמרות. ביום שני האחרון, כמו בכל משמרת ערב, אני אמור לסיים ב-23:00, על השעון, ולא הלכתי לפני 02:30 בלילה. הסיבה היא שלא הייתי מוכן, כרופא בכיר, לנטוש את המתמחים שעובדים מ-08:00 בבוקר. זה גם לא הגון כלפי המתמחים ולא הגון כלפי המטופלים. אני חושב שאני הראשון שאגיד לכם למה חשוב לקצר תורנויות, גם בשביל המתמחים ולא פחות חשוב – גם בשביל החולים.

אתמול פתחתי כנס גדול על סרטן בקרב צעירים – לא ילדים, צעירים, אנשים בגילאי 18–45 – ובפתיחת הכנסת הסתבר שיש 30,000 אנשים כאלה בישראל. בפתיחת הכנס דיברתי על קיצור התורנויות, ואמרתי שזאת דוגמה קצת זהה לכך שהמערכת לא יודעת להרגיש ולחוש איך הזמנים משתנים ולהתאים את עצמה אליהם. כמו שהיום אנחנו עובדים על איך המערכת תתאים את עצמה לצרכים של אנשים צעירים עם סרטן, המערכת צריכה ללמוד להתאים את עצמה לעולם שמשתנה. אם אנחנו לא נדע לעשות את זה כממשלה, אז התוצאה תהיה תוצאה גרועה. זה מבחינת התפיסות האישיות שלי.

אני רוצה לדבר על שני דברים, כשבעיקר אני רוצה לבטא עד כמה אנחנו רציניים בנושא. אתחיל דווקא באופן עקיף ולא לדבר על קיצור התורנויות, כדי להביע כאן דמי רצינות. במתווה – בדוח של המשרד – אתה ציינת שההיתר שהשרה חתמה עליו היה דחייה של התאריכים, אבל הוא היה הרבה יותר מזה. הוא, בעצם, היה אימוץ של הדוח. הוא לקח את הדוח ואימץ אותו כמעט ככתבו, ופרש אותו בהתאם לכל מיני שינויים. היו שני צירים עיקריים לדוח הזה, ואני רואה אותו באמת כדוח מכונן: דבר אחד – המלצות לגבי קיצור תורנויות; הדבר השני הוא מה צריך לקרות בשביל שלא רק נקצר תורנויות אלא נעשה את זה באופן אחראי.

בסופו של דבר, אני מסתכל עלי כאיש מקצוע שצריך לנוע בכל המערבולת הזאת ולשמור על עמדה מקצועית, כמו שהדוח לא היה פשרה בין מה ש"מרשם", הר"י או אפילו שר הבריאות – הוא היה עמדה. אף אחד לא היה מרוצה מהדוח הזה כי הוא היה דוח מקצועי. הוא אמר את האמת כהווייתה. אני ממשיך בקו הזה: אין לי אלא להישאר מקצועי ולהגיד מה צריך להיות בשביל ליישם את הדבר הזה באחריות.

הציר השני של הדוח הזה, ולכן אני קורא לו דוח מכונן, אמר מה התנאים שצריכים להיות בשביל שנצליח ליישם את התורנויות – אני אמרתי שאפשר לעמוד בתאריכים הללו – והם נגעו באופן כללי לבעיות של מערכת הבריאות בישראל בסוגיות של כוח אדם, ובפרט בפריפריה.

אני רוצה למנות כאן שורה של המלצות שהמלצנו, להראות לכם איך הן יושמו ולהגיד שכמו שאנחנו רציניים בנושא הזה, אנחנו רציניים בקיצור תורנויות. המלצנו שם כמה המלצות, אני אפילו לא אציין את כולן. אני מזכיר שוב, שהרקע לסוגיה בפריפריה היא העובדה שכבר היום יש מחסור בכוח אדם. אנחנו טוענים שלמרות המחסור הזה, עדיין אפשר לקצר תורניות, אבל אנחנו עדיין צריכים לעשות את זה באחריות.

עוזרי רופא – הקמת מקצוע חדש, PA, תוכניות לפריפריה, תכנון התמחויות, תוכניות למצטיינים בפריפריה וכיוצ"ב. אני רוצה לתת לכם עדכון קצר כדי שתבינו עד כמה אנחנו רציניים ומחויבים.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

והתקציב בהתאם?

כן. כל הדברים האלה גם מתואמים. הם היו בדיוני התקציב, הם היו בהסכמים הקואליציוניים והם מתואמים.

עוזרי רופא – כולם חשבו שאנחנו עושים צחוק. עוזרי רופא – עומדים לקראת קריאה שנייה ושלישית בכנסת בשבועות הקרובים. אני נוסע הלילה לארצות-הברית, ל-"נפש בנפש". 60 PAs – עוזרי רופא אמריקאים ששנים רוצים לעלות לארץ אבל אין להם מקצוע מכובד בישראל – באים מכל ארצות-הברית לפגוש אותי כי אנחנו הולכים להביא אותם לארץ בתום החקיקה, כדור המייסדים של עוזרי רופא בישראל.

בימים אלה, ועדה של המל"ג, המועצה להשכלה גבוהה, מסיימת לכתוב את הדוח שלה ומתווה את הדרך להתחיל לימודי מאסטר, תואר שני, לעוזרי רופא בשנה הבאה. שני הדברים האלה הולכים להשתלב, והדבר הזה מתואם עם כל הגורמים בממשלה. אנחנו בונים על עוזרי הרופא, בין היתר, שיהוו גם את השלד ויעזרו.

מה זה אומר המקצוע הזה? תסביר, מבחינה לימודית.

אני אתן בבריף אחד. אגב אני הייתי אמור להיות בוועידה הזאת שמתכנסת בלוס אנג'לס ביום ראשון, ובגלל אילוצי עבודה לא טסתי. קודמתי הייתה שם. מדובר בערך ב-200 עוזרי רופא. זה מקצוע נוסף שיתווסף לרופאים, לעזרה במחלקות. אני מקדם את זה בוועדת הבריאות כמקצוע מוסדר. אנחנו מקדמים את החקיקה עכשיו בוועדת הבריאות. בחוסר שיש לנו בכוח אדם של רופאים במדינת ישראל, זה ייתן כוח נוסף, כוח עזר.

הלימודים עצמם, זה פרמדיק?

לא, לא.

זה מאסטר, זה תואר שני.

זה שש שנים לימודים בארצות-הברית, ולומדים את זה, ואנחנו כרגע מקדמים את הנושא הזה כאן במדינת ישראל.

ויהיו לימודים גם בארץ?

ודאי, זו הוועדה של המל"ג.

זאת המטרה, זה חלק מהחקיקה - -

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

המטרה לפתוח.

בשנה הבאה, כן, כן. זאת בשורה גדולה.

- - אבל עד שילמדו והכול, אז מגיעים לכאן בכמות גדולה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

האם מוסדות ההשכלה הגבוהה אכן הגדילו תקנים ללימודי רפואה בשנה הזאת של ההיערכות?

כן, הגדילו. אם את רוצה, אני אציין את זה. אנחנו עומדים, ואפילו עברנו את היעד. הצבנו יעד של 1,200 בוגרי רפואה. אני מזכיר שעד לפני כמה שנים היו 800 בוגרי רפואה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

נכון.

אנחנו, מה שנקרא, משווים ומעלים. אנחנו על 1,200, ואנחנו עכשיו מנסים להגדיר יעדים חדשים בתיאום עם המל"ג, להגביר את הקצבים האלה.

אני רוצה לרוץ כי אני לא רוצה להתחמק מתשובה. דבר נוסף – גם בתיאום עם האוצר, מלגות לפריפריה ומלגות מורכבות ומיוחדות, להביא רופאים מצטיינים לפריפריה. התוכנית הנורווגית – מימון של אנשים שילמדו רפואה בחו"ל, בבתי ספר מוכרים וטובים. תלמידים מצטיינים – הלימודים שלהם ימומנו בצורות מסוימות, תמורת החזרה שלהם לפריפריה.

אני רוצה לדבר על תוכניות לחוקרים בפריפריה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

הדברים האלה נכנסו לתקציב הקבוע.

כן, כן, הדברים מתואמים.

אני רוצה לדבר על עוד סוגיה מורכבת מאוד שאף אחד לא האמין שתקרה. אחד הדברים שהדוח חשף על הקיצור הוא את המשבר המשמעותי בכוח אדם רפואי בישראל בכלל ובפריפריה בפרט, ומכאן היה גם צורך לאזן ולייצר הפרדה בין הפריפריה למרכז.

אני יכול להגיד שעשינו באמת את הבלתי-אפשרי. התחלנו רישום למתמחים בישראל דרך משרד הבריאות. אף אחד לא האמין שזה יקרה. היום, משרד הבריאות לא יודע כמה מתמחים יש לו, הוא לא יודע. הנתונים האלה לא היו ידועים, והם היו רק במועצה המדעית. התחלנו רישום, ואני כבר יכול לספר לכם שכ-4,500 מתמחים נרשמו, ויש להם עוד חודש להשלים את הרישום הזה, כולל מקומות. כמו שכתבתי במכתב מפורט לכל מערכת הבריאות, הדבר הזה הוא התשתית להקמה של מועצה לאומית מייעצת לתכנון כוח אדם. אנחנו נקים אותה במחצית השנייה, ולראשונה בישראל אנחנו נתחיל לתכנן את הרופאים בישראל. עד היום זה מתנהל, זה לא מנוהל. אני חושב שאף אחד לא האמין שהם יקרו, כשהמלצנו על הדברים האלה אך לפני כמה חודשים. אז אני אומר: זה דמי הרצינות שלנו.

כל הדברים האלה הכרחיים, קודם כול, באופן כללי לחוסן מערכת הבריאות בישראל, אבל הם גם הבסיס שעליו נקצר את התורנויות. אי-אפשר לעשות את זה לא באחריות. אני חושב שאם נקצר לא באחריות, אז נקריס את כל הקונספט של קיצור התורניות. לכן, אנחנו רוצים לא רק שזה יקרה אלא שזה יצליח. זה לגבי דמי הרצינות, וכמו שאנחנו רציניים במה שאמרנו – אנחנו רציניים גם בנחישות שלנו לקצר תורנויות, מאוד מאוד נחושים ורציניים. אנחנו בשיח סביב הנושא הזה. אנחנו נחושים.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

אז, למה המלצת היועצת לא נכנסה לתקציב, לקראת ספטמבר 2023? אגב, אני אז הייתי נגד, ולדעתי, היה צריך ליישם את זה מיידית, אבל נעשתה דחייה.

אנחנו בשיח עם האוצר. אני חושב, שוב, אני לא אדבר בשם האוצר, שכולם מבינים בסוף שגם הממשלה – אנחנו עובדי הממשלה – יש כאן אחריות ליישם את הדבר הזה ולא למסמס את זה, לא למרוח את זה. צריך לעשות את זה בחכמה, בסופו של דבר, באחריות, ולדאוג שזה ייושם ושזה יצליח.

אני יכול להגיד, ממש מלמעלה, שברגע שהנושאים המקצועיים-הטכניים ייפתרו, גם הנושא התקציבי מסודר.

יש דגש גם על תחומי רפואה שבהם יש חסר גדול יותר היום, כמו פנימאים וכו'?

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

את זה הוועדה המייעצת אמורה לעשות?

הוועדה המייעצת אמורה לעשות. אם אתה רוצה אעמיק מעט בהקשר הזה, אחת המורכבויות – כמו שאמרתי, לא נעשה תכנון רופאים בישראל, ומזל הוא שהמחלקות שבהן אנחנו ממליצים לקצר את התורנויות, אותן מחלקות שאנחנו צריכים להוסיף בהן תקנים, הן גם המחלקות שיש בהן הכי הרבה חוסר. לכן יש כאן הצטלבות אינטרסים. אנחנו גם נקצר את המקצועות האלה וגם נוסיף עוד מתמחים בהם, וככה נענה על צרכים עתידיים. לדוגמה: פנימאים חסרים בפריפריה? אנחנו מקצרים בפריפריה, מכניסים עוד מתמחים לפנימית, ולכן גם נענה על מחסור ברופאים בכירים בפנימית וכיוצ"ב, רופאי ילדים - - -

השאלה אם יש incentive, אם נותנים יותר איזשהם תמריצים. אני לא צריך לחדש לך, אבל בתחומי הרפואה האלה, בפרט הפנימאים, לצערנו, הגיל הממוצע של הרופאים הוא גיל הפנסיה. זאת אומרת, אנחנו צופים משבר גדול ממש בנושא.

גם בהרדמה, לדעתי, אם אני לא טועה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

נכון.

אני ארחיב כמה שתרצו, יושבי-הראש. היום, בעצם, הדרך לעודד - - -

סליחה, אני לא רוצה לקטוע אותך. אני מסתכל על כל הנושא הזה כצוואר הבקבוק המרכזי והעיקרי, ושני יושבי-הראש המכובדים דואגים כמובן לשטח אבל כשמסתכלים ורואים שזה צוואר הבקבוק, אני חושב שהמיקוד - - -

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

הוא אמר את זה. לפני שהגעת לכאן, הוא ממש התייחס לזה שאותם מקצועות בחוסר – לא רק הסיפור הפריפריאלי, אלא גם כמו שאתה אומר, אותם מקצועות שאנחנו ממש במשבר מולם.

נעמה, אפשר שאלה בנושא הזה?

הוא לא סיים, תן לו לסיים.

תסיים, כן.

היום, האפשרויות להביא אנשים ממקצוע מסוים הן דרך מענקים, וזה היה בהסכם הקודם לפני למעלה מעשור. היום, אנחנו חושבים על עוד דרכים מתוחכמות לעשות את זה. כמו שאמרתי, מסתבר שהדור משתנה, והיום הכסף הוא לא תמיד לב העניין. היום, אנשים מצטיינים רוצים לבוא ושייתנו להם מקום לעשות מחקר, להתפתח ולעשות תת-התמחויות.

אתה הזכרת את הפנימית. הייתה ועדה גדולה מאוד בנושא הפנימית. יש תוכנית מפורטת מאוד – תוכנית חומש – איך משקמים את מקצוע הפנימאי. אנחנו, בשיתוף פעולה עם איגוד הפנימאים, בנינו מודל תמרוץ לעולמות הפנימאים, בונים הכשרות בעולם הפנימאי ואנחנו מסתכלים בדיוק על הדבר הזה.

יש הרבה מאוד מקצועות במצוקה. אני לא אתחיל לפרט אותם עכשיו, אבל אתה הזכרת את הפנימית שעדיין קוראים לה מלכת הרפואה. לכן זה נושא מאד מאד מורכב וחשוב. על זה בדיוק דיברתי, כשאמרתי שצריך להתחיל לתכנן את המקצועות בישראל עם דגש על המקצועות שנמצאים במצוקה.

למה לא עשו את זה עד עכשיו? הלוא יודעים שחסרים רופאים. זה ידוע.

חבר הכנסת דלל, יש גם דוחות קודמים במשרד הבריאות. אנחנו שוקדים. ועדת הבריאות נכנסה באמת ברצינות. דרך אגב, אחד הדברים שהועלו, כשוועדת הבריאות הוקמה כוועדה נפרדת מוועדת העבודה והרווחה. היום אני מרגיש כמה דברים צריך לקדם בנושא הבריאות, כשבפועל, כשהיא הייתה חלק מוועדת העבודה ורווחה אולי חלק מהדברים נדחקו.

לכן אני אומר, מהדברים הדחופים שנמצאים על השולחן שלנו היום, א', זה לדאוג לכך, כי יש עוד כמה פרמטרים שבהם פתאום יכולים להרגיש חוסר עוד כמה שנים, חוסר אמיתי יותר: דבר ראשון – חוסר ברופאים, ודבר שני – אנחנו, ונעמה ללא ספק רואה את זה איתי עין בעין במהות – לצמצם פערים. כשאנחנו אומרים לצמצם פערים, ברפואה מדובר בהרבה פרמטרים. זה לא רק המרחק מבתי החולים, אלא שיהיו בכל מקום מומחים, וכדי שבן אדם לא ירגיש צורך לבוא מעפולה לאיכילוב אלא ימצא את המענה באזור בלי להיכנס לאיכילוב. לא אמרתי סתם. אבל, באמת לדאוג לצמצם פערים גם מבחינת השכר, מבחינת המומחיות ובכל מקצועות הרפואה. לכן אני חושב שיש כמה תוכניות שייתנו מענה שימלא את החסר בנושא הזה.

אפשר משפט?

בהחלט.

הגעתי לפה כיושב-ראש הוועדה לזכויות הילד, ופורסם רק אתמול שיש הבדל בין הפריפריה למרכז גם בנושא של השירות וההתמחות בנושא של הרפואה לילדים. אנחנו מרגישים כאן שההבדל הזה הוא באמת בכל מגוון האוכלוסייה, ולכן הבקשה והשאיפה שלי, וזה גם נאמר פה, הן שבאמת לא יהיה הבדל בין הפריפריה למרכז גם בשירותי הבריאות.

אלי, כמעט בכל תחום, גם ברפואה אתה תמצא.

כמעט בכל תחום, אבל בבריאות זה חשוב.

לא רק בבריאות, כמעט בכל תחום אתה תמצא.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

ואליד הגיע לפני.

ואליד הגיע לפני, ויש גם את ד"ר ביטון.

תרשמו גם אותי.

ד"ר מנדלוביץ', תודה רבה על הסקירה המקצועית, ואנחנו נמשיך להיות איתך בקשר הלאה ולעקוב.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

אני מודה לך.

תודה לכולם. אין ספק שזה דיון חשוב מאוד. נושא המתמחים משליך גם על האוכלוסייה, ואנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון. הדוח של ועדת מנדלוביץ' מספיק ברור, יש שם מסקנות, וגם לממ"מ יש דוחות בנושא הזה. העניין המהותי כאן זה התקציב, צריך להכניס את זה. אתה, כיושב-ראש הוועדה, ונעמה, צריך להיכנס לעובי הקורה ולטפל בזה באופן ברור מבחינה תקציבית. משרד הבריאות גם נמצא תחת המפלגה שלכם. צריך להיכנס לנושא הזה ברצינות, כי זה משליך על האוכלוסייה שלנו ועל החברה הישראלית באופן כללי.

הנושא השני – אני מקבל פניות רבות ממתמחים, מרופאים שמסיימים בחו"ל, שמעכבים את הקליטה שלהם ולא נותנים להם אפשרות להיכנס באופן מהיר לנושא התמחויות, ולכן צריך לשים את הדגש על זה. בבית החולים סורוקה ובברזילי באשקלון לא נותנים לרופאים האלה להשתלב בצורה מהירה בהתמחויות, ולכן אנחנו רואים את העומס הזה, רואים את המשמרות הארוכות מאוד, 26 שעות, אפילו 28 שעות. לכן צריך לשים דגש ולדבר עם מנהלי בתי החולים בנושאים האלה. אני לפחות יודע על מקרים שיש בהם עיכוב בבתי החולים סורוקה ובאשקלון. תודה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

תודה רבה.

חבר הכנסת עופר כסיף.

תודה רבה. בוקר טוב, ותודה על הדיון. אני רציתי להעלות שתי נקודות. נקודה ראשונה, בהמשך למה שאמר חברי ואליד – לגבי מתמחים וסטודנטים לרפואה בחו"ל בכלל, יש בעיה. קודם כול, יש בעיה, כמו שנאמר באמת, עם הנושא של מתמחים שלא מוצאים את מקומם כאן.

עופר, סליחה, יש סדרי עדיפויות שם, אצלם.

כן. יש גם עוד נקודה שאני טיפלתי בה לפני מספר חודשים, ואני תוהה איפה זה עומד כרגע, וזה ספציפית לגבי סטודנטים לרפואה באוקראינה ששם יש בעיה ספציפית בגלל המלחמה.

שם, דרך אגב, מבטלים את זה.

חברי הכנסת, אני מציע לכם - - -

אבל זה רלוונטי.

לא, לא, לא. יש אינספור נושאים ששייכים לנושא הבריאות. אם אנחנו נתפזר - - -

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

אנחנו באנו לדון בקיצור - - -

לא לנושא הבריאות – המתמחים, המתמחים. אני מדבר רק על המתמחים.

זה קשור למתמחים.

אני לא מדבר עכשיו על שום דבר אחר.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

אני מבינה מה אתה אומר, אבל אנחנו כאן בדיון - - -

עוד פעם, קליטת מתמחים - - -

אבל אם בית החולים לא מאשר מתמחים, איך נקצר את המשמרות שלהם?

לא, לא קשור. גם אחרי שיש מתמחים, יש את המתווה של הקיצור.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

סליחה, תכף נדבר גם על זה. אני רוצה גם להגיד כאן איזו אמירה: אם בית חולים לא מקבל משהו, הוא פשוט לא מאשר מדיניות ממשלה ואז זו כבר בעיה אחרת וצריך לדון בזה. בית חולים יחליט לא לפתוח מחלקת קורונה? לא, נכון? אז אין דבר כזה שהוא לא יקבל מתווה שהממשלה - - - ואם דבר כזה קורה, ובית החולים עושה יד אחת נגד מתווה מדיניות ממשלתית לקיצור תורנויות – צריך לדון על זה. מנהלי בית חולים לא יכתיבו להמשיך להעסיק בתנאי עבדות – אני מה-זה מצטערת – שזה יהיה ברור כאן - -

חד-משמעית.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

- - חד-משמעית.

יש גם את נושא השדות הקליניים, יש כמה דברים.

אני מזכיר את הנושא הזה רק בהקשר – קודם כול, כמובן שאני מזדהה באלף אחוז עם מה שאמרה חברת הכנסת לזימי: תנאי העבדות הם בלתי נסבלים, קודם כול – בגלל תנאי ההעסקה, ודבר שני – במקרה הספציפי, גם בגלל ההשלכות על המטופלים. זה מכל הבחינות. זאת נקודת מוצא.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

פרדוקס.

אני חוזר למה שאמרתי לגבי אוקראינה ספציפית: בגלל המלחמה, יש אנשים שהיו יכולים להשתלב כאן, אם המערכת הייתה מוכנה לקבל אותם. חלקם כבר נמצאים לפחות על סף שלב ההתמחות, וצריך גם לטפל בזה, וגם זה יכול להיות חלק מההקלה על התורנויות ושעות העבודה של המתמחים הקיימים.

דבר אחרון – לפני כשנה הוגש בג"ץ מטעם ארגון "מרשם" לגבי 30 מיליון שקלים שעיכב האוצר ונחוצים לקיצור התורנויות של המתמחים, ועדיין הבג"ץ לא נדון בגלל סחבת של המדינה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

אבל היה בג"ץ אחר שכן נדון ואמר שאסור להעסיק בצורה הזאת, בטח ללא הפסקת שינה, אפרופו מה שקורה בימים אלו - -

נכון.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

- - וכמה לפעמים, כשממשלות מנותקות - - - בית משפט - - -

אבל אני אומר עוד פעם: זה חד-משמעית, זאת נקודת המוצא. אני אומר ושואל: כדי לפתור את המצב שאת מצביעה עליו ובצדק, הוגש בג"ץ מטעם ארגון "מרשם".

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

אגב, חבר הכנסת כסיף, הבג"ץ הזה היה על עילת הסבירות, שאומרת שלא סביר להעסיק במשך 26 שעות ללא הפסקה - -

חד-משמעית.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

- - אפרופו כל מי שרוצים לבטל את עילת הסבירות בישראל.

את צודקת לגמרי. אבל אני אומר שאחד מהכלים לצמצום התורנויות, העבדות וכל מה שאת אומרת בצדק, זה 30 מיליון שקלים. נקבע, נדמה לי שבמאי בשנה שעברה, הוגש בג"ץ מטעם ארגון "מרשם" ובו נאמר שהוסכם כבר, שרים כבר הסכימו, על העברת 30 מיליון שקלים לקיצור תורנויות המתמחים, ועד היום זה לא יושם.

תודה.

זה לא יושם, למרות שהבג"ץ הוגש לפני כמעט שנה, בגלל שהמדינה היא זאת שבכל פעם באה עם תירוצים אחרים. הפתרון נמצא בידי המדינה. אני קורא פה לכל הרשויות שייתנו מענה לבג"ץ הזה. הבג"ץ עומד תלוי כבר שנה, ו-30 המיליון האלה יכולים להיות מועברים. אגב, כולנו יודעים ש-30 מיליון זה לא הרבה כסף בתחום שאנחנו מדברים עליו. למה זה תקוע?

תודה רבה, חבר הכנסת עופר כסיף.

ד"ר ריי ביטון, יושבת-ראש ארגון "מרשם", בבקשה.

קודם כול, אני רוצה להגיד תודה רבה לחברת הכנסת לזימי ולחבר הכנסת בוסו על הדיון המאוד מאוד חשוב הזה. כמו שנאמר פה, אני יושבת-ראש ארגון "מרשם", הארגון היחיד שמייצג את המתמחים במדינת ישראל. כפי שאתם יכולים לראות כאן, כרגע, ההסתדרות הרפואית, שלצערי היא הארגון היציג, לא טרחה לשלוח נציגים לדיון הזה, כי זה פשוט לא מעניינה. לאורך כל השנים היא התנגדה נחרצות לקיצור התורנויות.

מי?

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

הר"י.

ההסתדרות הרפואית. היא התנגדה לקיצור התורנויות ועשתה את זה לאורך כל הדרך.

לא, אני אמרתי לגבי היום.

זה בסדר, הם עשו את זה גם לאורך השנים.

אבל היום, במקרה הזה ספציפית, זה בחירות של פעם בארבע שנים וזה מתנקז להיום. זה לא משהו - - -

פורום המתמחים לא זוכה להצביע.

זה לא השתתפות פעם ב- - - שיכולים ללכת. לא משנה, הם לא נמצאים כאן בשביל להגיב.

כמה מילים: בתור מישהי שנולדה וגדלה בקרית-מלאכי, למדה באוניברסיטת בר-אילן, התמחתה ברפואה פנימית בבית חולים פריפריאלי, אחרי סטאז' בסורוקה, אני חושבת שאני מכירה היטב את מצוקת המערכת, את הפערים בין מרכז לפריפריה ואת הקשיים היום-יומיים המזעזעים שאנחנו חווים בבואנו לתת הטיפול הכי טוב שאנחנו יכולים לתת למטופלים שלנו.

לשמחתי, אני חושבת שהדיון כאן הוא כבר לא האם צריך לקצר תורניות. אני חושבת שיש קונצנזוס מלא גם בציבור וגם בממשלת ישראל – הקודמת ואני מאמינה שגם זאת – שצריך ונכון לעשות את זה ויפה שעה אחת קודם.

אני אגיד במילה, כמישהי שהיא חלק מהמאבק הזה כבר יותר מ-12 שנים: התסכול, הכאב והכעס מתנקזים לרגע הזה ב-04:00, כשאת צריכה לתת טיפול מציל חיים למטופל שקורס מולך בחדר מוגבר במחלקה פנימית, ואת מוצאת את עצמך נותנת הוראה שגויה. לשמחתי הרבה, באמת ברגע האחרון, המטופל ניצל ממני – הרופאה שהייתה צריכה לטפל בו – על-ידי אחות ששמה לב שאני נוהגת בלא פחות משכרות תחת עייפות ותחת עבודה של שעות ארוכות ברצף. כמישהי שלא יצאה, אף לא פעם אחת, בתום 26 שעות מבית החולים, תורנות יכולה להגיע גם ל-30 שעות בקלות. לאחר מכן אני צריכה לעלות על ההגה ולנסוע מרחק של שעה לפחות לביתי. אני נוסעת עם חלונות פתוחים, מדברת עם בן זוגי בטלפון ומתפללת לאלוהים שאגיע הביתה בשלום ואוכל לנשק את הבנות שלי באותו הערב.

לכן הדיון כאן הוא הרבה יותר עמוק ממי צודק, כמה כסף צריך לתת והאם היו צריכים לעשות את זה כבר קודם. זה רחב, זה עמוק וזה צדק שמגיע גם לנו המתמחים וגם למטופלים שלנו.

אני רוצה להגיד דבר אחד וזו מהות הדיון הזה: ישב כאן צוות בראשות המשנה למנכ"ל משרד הבריאות עם הגורמים הרלוונטיים, וישבו וכתבו דוח מפורט וברור איך נכון לקצר את תורנויות המתמחים. הייתה הסכמה, שהיא הסכמה שלטונית בין האוצר, הבריאות והכלכלה. השרים במו ידיהם חתמו על הדבר הזה, תקצבו את המתווה הזה והתחייבו להוציא אותו לפועל. הוא היה צריך לצאת לפועל באפריל 2022, הוא נדחה לספטמבר 2023. עד היום הזה – אנחנו נמצאים פחות מחצי שנה להתחלת יישום מתווה קיצור התורנויות – עד הרגע הזה, לא הועברו הכספים. משרד האוצר מסרב להעביר את החלק שלו.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

36 מיליון, נכון?

66 מיליון שקלים שמתוכם 30 כבר הועברו, נשארו 36 נוספים שצריכים לעבור ועד היום הם לא עברו מתוך איזו אג'נדה לא ברורה, כאשר הטענה פה, שאנחנו שומעים שוב ושוב, היא המחסור ברופאים. יושב כאן המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ואומר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: אין בעיית כוח אדם, בטח לא לשלב הראשון במתווה קיצור התורנויות.

אנחנו מדברים על מספר זעום של תקנים, אפשר לתת אותם כבר עכשיו. יש כל כך הרבה מתמחים, וזה מתחבר לכל הדברים שאמרתם פה, כל כך הרבה מתמחים שיושבים ומתחננים ומדברים איתי. אני מקבלת טלפונים מחברים בברזילי, בסורוקה וביוספטל. אנשים אומרים: אני מחכה במשך שנה, שנה וחצי, לתקן במחלקה פנימית. לא פותחים להם תקנים, אנשים יושבים מובטלים בבית, בזמן שאנחנו קורסים בתורנויות 26 שעות, בזמן שהחולים שלנו מקבלים טיפול לא טוב.

כל הדבר הזה הוא בחסות איזו הסכמה שבשתיקה בין משרד האוצר למשרד הבריאות – שאולי לא הופך את השולחנות ודורש את הכסף – ולממשלת ישראל שהתחייבה, גם עכשיו בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הנוכחית; גם ש"ס וגם הליכוד הכניסו את הדרישה הזאת.

אנחנו דורשים מכל מי שנוגע בדבר להביא צדק לאזרחי מדינת ישראל. זה כל מה שאנחנו מבקשים.

תודה רבה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

ד"ר מנדלוביץ', אני כן רוצה את ההתייחסות שלך לדבר הזה ספציפית, כי נאמר פה משהו נכון. האם אתם לא דופקים על השולחן? למה אנשים בבית, כשיש תקנים שמחכים ומתמחים שקורסים? לפני שאתה הולך, רק רגע תיתן התייחסות לדבר הזה, ואני ממש אשמח כי אני יודעת שאתה צריך ללכת בקרוב.

לדפוק על השולחן זה פחות הסגנון שלי, אבל אנחנו נחושים מאוד לקבל את המשאבים ונחושים מאוד לסגור את האירוע ולקצר תורנויות.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

מה נעשה מול המריחה של האוצר כלפי מה שהובטח והיה צריך לעבור?

אנחנו מדברים מתוך הבנה הדדית שצריך לסגור את האירוע ועושים הכול כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

אנחנו נעקוב.

נעבור לנציגי האוצר. לפרוטוקול, מה שם הדובר?

נציגי האוצר, ואחר כך חבר הכנסת סימון דוידסון.

אני דניאל פדון מאגף תקציבים במשרד האוצר. קודם כול, אנחנו חושבים שהמטרה של קיצור תורנויות היא מטרה חשובה מאוד, וכמו שאמר ד"ר מנדלוביץ' אנחנו עובדים יחד כדי ליישם את קיצור התורנויות במועד שנקבע, ה-1 בספטמבר. אנחנו מאמינים שנגיע לשם והתורנויות יקוצרו.

ברור שלא ב-1 בספטמבר מעבירים את הכסף ואנחנו מיישמים את זה, זה לא מהיום להיום. צריך לדעת: היערכות, תקנים וכו'.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

תוכל לפרט מה אתם תעשו מבחינת היערכות תקציבית, כדי שב-1 בספטמבר זה אכן ייושם? כי אנחנו לא - - -

מתי יועבר הכסף כדי שזה יקרה.

אנחנו היום בשלבים אחרונים של גיבוש תקציב המדינה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

זה נכלל? זה ייכלל בתוכו?

ייכלל בתוכו.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

ייכלל בתוכו, נאמר פה. מעולה.

לפני שנעבור לחבר הכנסת דוידסון, שאלה: ד"ר מנדלוביץ', כמה תקנים של מתמחים אנחנו יודעים שחסרים בפריפריה, ומה תוספת התקנים שתידרש, פחות או יותר, כתוצאה מיישום המתווה החדש שמדברים עליו?

על-פי הדוח וההערכות המקצועיות שלנו, לצורך מימוש הקיצור נדרשים 174 תקנים. מי שרוצה לקרוא את הדוח המפורט, יש טבלה שמפרטת בדיוק. אנחנו עובדים לפי משקל של כמה מתמחים חדשים נדרשים בשביל לכסות על הפער.

אתם על האירוע הזה.

בוודאי, אנחנו לא - - - כל תקן ותקן.

תודה.

זה יסגור את כל הפער?

לא, זה ספציפית לא נוגע לפער הכללי במתמחים.

לא, לא, אני מדבר לגבי המתמחים.

זה מה שאנחנו חושבים, העמדה המקצועית שלנו, לצורך המימוש.

זאת אומרת שהתקנים האלה, בסך הכול 174 תקנים, ממש נוכל להיכנס למתווה בצורה מלאה?

כן.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

רק כדי לחבר בין שניכם, וחשוב לי בגלל שאתה צריך ללכת, אתה אומר שהיום אתם נערכים מבחינה אופרטיבית לכל הצורך הזה של ה-174 ואיך לעשות את זה באמת בפועל.

אגף תקציבים, דניאל פדון, אתם אומרים שמבחינתכם אתם נערכים לתקצוב של האירוע הזה, כשאנחנו יודעים שבסוף מאי כבר יש היערכות מקצועית ועד ספטמבר גם הפן הכלכלי וגם הפן המקצועי אמורים להיות מסונכרנים להכלה מלאה. בסוף מאי יעבור הכסף בחוק התקציב, כי אתם עכשיו נערכים, ובינתיים יש היערכות מקצועית מלאה. זה, כדי שלא יגידו ב-1 בספטמבר שלא בנו על תקציב ואז סוף מאי לא הספיק ולכן צריכים לדחות עוד. אני מכירה גם את המגמות האלה.

לא כל כך ברור לי למה את מתכוונת.

הכסף עובר במאי? זאת השאלה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

הכסף עובר במאי וכבר יש היערכות ליישום.

הכסף עובר במאי בעזרת חברי הכנסת שיצביעו בעדו.

התהליך הוא ארוך. צריך להגיד את זה: צריך לפתוח את התקנים, לגייס מתמחים, להכשיר אותם, לתת להם לעשות. זה לוקח זמן. אם הדבר הזה יקרה רק במאי, כדי שהם יוכלו לקבל את התקנים - - -

לכן שאלנו. ברור שלא בספטמבר יעבירו את הכסף ואז הם מיישמים.

לצערי, גם מאי לא יספיק.

חבר הכנסת סימון דוידסון.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לכם על הדיון הזה. קודם כול, אני מדבר גם כבן לשני הורים רופאים, וכילד אני יודע מה זה לגדול בבית של רופא מרדים שנמצא כל היום בחדר ניתוח. לא רואים את ההורים, לא רואים אותם, אתה גדל לבד – זה נקרא ילד עם מפתח על הצוואר, ילד מפתח.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

ד"ר מנדלוביץ' עובר לזום, הוא נשאר איתנו, הוא רץ לבית הנשיא. תודה, אני מודה לך.

זה משהו אישי שלי, וחברי הכנסת, אני אספר לכם על הלילה האחרון שעברנו פה: מיום שני עד יום שלישי בבוקר היינו פה 24 שעות. כמות הבקשות לקיזוזים שקיבלתי – הרגשתי כמו נשיא המדינה. אני מזכיר לכם שפעם אחת 24 שעות בשבוע, ואנשים פה קופצים על הגדרות ולא יודעים איך לעבור את הלילה הזה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

זומבים ממש.

כולם זומבים. חברי הקואליציה, כשאתם עכשיו יושבים על חוק ההסדרים ועל התקציב הקרוב, תזכרו את הלילות האלה כשאתם פשוט לא מצליחים לעבור את 24 השעות. יש במדינת ישראל, בשנת 2023, מתמחים, רופאים, שצריכים לעשות תורנויות של 26 שעות, ולא לשבת במשרד ולחכות להצבעה או לדבר במליאה שלוש דקות – לטפל באנשים ולהציל חיים. אני לא מאמין שאנחנו עושים עוד דיון בנושא הזה.

כשאני שומע את המספר הזה, 66 מיליון, ושחסרים רק 30 וכמה מיליון, זה אפילו לא אפצ'י בכספים הקואליציוניים, שיהיה לכם ברור. זו בדיחה, זה לא כסף בכלל. איך אנחנו עושים עוד דיון ועוד דיון, ובסוף אני מגיע לכאן ושומע את המספר הזה? זו בדיחה, משרד האוצר. דקה אתם לא צריכים לחכות עם הכסף הזה. הכסף הזה היה צריך לעבור כבר מזמן. למה אנחנו צריכים לדון על זה בכלל? אני בטוח, גם היושב-ראש אוריאל בוסו וגם נעמה לזימי, שתהיו על הנושא הזה. אסור לוותר בפעם הזאת. אדוני היושב-ראש, תהיה איתי רגע. אסור הפעם לוותר בנושא הזה. שעות ההתמחויות חייבות לרדת, כי זה האבא שלנו, והאימא שלנו, הסבים שלנו והילדים שלנו. הם מגיעים לבית החולים.

רק משפט אחרון – אני מזכיר לכולם מה היה כאן לפני מספר חודשים לא רב, כשעמדנו במרפסות ושרנו שירים למלאכים ולמלאכיות בבתי החולים, לרופאים ולרופאות. שכחנו את זה?! אסור לנו לשכוח את זה לרגע אחד. מבחינתי, גם כבן לכאלה וגם כאב לילדה שהולכת ללמוד, הם באמת המלאכים והמלאכיות של מדינת ישראל, וצריכים לקבל, מבחינת הבניין הזה, את כל מה שהם צריכים. תודה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

תודה רבה.

תודה רבה.

אני רוצה להגיב. התקנים כשלעצמם לא יספיקו, אם אין רופאים.

יש רופאים.

חבר הכנסת, יש רופאים, נתייחס לזה.

יש רופאים.

חבר הכנסת אלי דלל.

מנהלי בתי החולים חולקים על הדבר הזה.

אחר כך.

מי שהיה צריך לתת לזה מענה אלה הגורמים המקצועיים. משרד הבריאות ניתח את מצוקת כוח האדם, והביא נתונים שמראים שנכון להיום יש כ-1,200 רופאות ורופאים מתמחים שיכולים להתחיל לעבוד וכרגע הם מובטלים ובלי עבודה.

אפרופו מה שאת אמרת, אנחנו יודעים שגם שדות קליניים - - -

וגם לזה ניתן פתרון, פתחו שדות קליניים גם אחר הצוהריים ובערב.

יש הרבה שדות קליניים ששומרים לעצמם באזורים מסוימים, ואנחנו יודעים שמיטות שלמות ריקות.

זה מופרך, צריך לשנות את זה.

אני בסך הכול חודש וחצי-חודשיים יושב-ראש ועדה, ואני נוגע בכל התחומים, ואלה הנקודות הכי חמורות שעומדות על השולחן.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

צריך גם להגיד שלא נגעו בזה שנים, ואתה היום נוגע במשהו שפשוט הופקר.

לא נגעו בזה שנים, ואתם תשמעו בזמן הקרוב גם על זה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

נכון.

חבר הכנסת אלי דלל.

ראשית אני רוצה להודות ליושבי-הראש על הישיבה המשותפת. זה חשוב מאוד. אני הגעתי לפה גם כי הנושא חשוב לי מאוד, אני חושב שחשוב בכלל לעם ישראל.

אני חושב שחבר הכנסת סימון דוידסון הציג את זה בצורה טובה. כשאנחנו נמצאים במליאה פעם או פעמיים בשבוע ל-24 שעות, אנחנו פשוט לא מרגישים טוב עם זה, קשה לנו. רק שלשום אני נרדמתי במשכן, ויו"ר הקואליציה דפק לי על הגב ואמר לי: אני משחרר אותך למרות ההצבעה. מה לעשות, זאת עייפות.

אני סיימתי אתמול 26 שעות משמרת כאן. הייתי יושב-ראש, אז הייתי צריך להישאר ער.

הינה. אין ספק שאנחנו יודעים מה זה, אנחנו מבינים מה זה, ואני חושב שמי שמטפל בחולים צריך להיות ער והוא צריך להיות מאופס, ואסור לנו לתת למתמחים להיות במצב כזה. יש לנו אין-סוף דוגמאות. אבא שלי בן 89 והוא בבית החולים.

בריאות ואריכות ימים.

תודה רבה. ואני רוצה לומר לכם: בדיקה שארכה – איך שלא יהיה, תוך שעתיים הוא היה יכול לצאת – לקחה למעלה מ-12 שעות. שאלתי והמחסור הוא פשוט במתמחים. זה לא דבר שלא ניתן לפתור אותו. לפני כחודש ומשהו העליתי את זה גם בכנסת, את נושא המתמחים שמגיעים מחוץ-לארץ והמל"ג לא מאפשר להם להתמחות בבתי החולים. אני שואל: למה? הלוא הם למדו במקומות טובים ורציניים, מהטובים בעולם, אם זה באירופה או בארצות-הברית. הם מגיעים לפה ואומרים להם: אל תתמחו בבתי החולים. זה לא הגיוני. רוצים לבדוק את זה? שיבדקו איפה הם הוכשרו, אבל לא יכול להיות שעושים פה stop, ושאם אין את החתימה של המל"ג אי-אפשר להיכנס לבית החולים. זה לא נכון.

הדבר הכי חשוב – כשמדברים היום שב-1 בספטמבר אפשר כבר להיכנס למתווה הזה, אנא, צריך לקבל תוכנית. לא יכול להיות שבסוף נגיע ל-1 בספטמבר ויגידו: לא יצא מכרז, הכסף הגיע אבל אין לנו מספיק מתמחים. היום צריכים לעשות את המכרזים, היום צריכים לדאוג לאותם מתמחים, שיגיעו ושיראיינו. אנחנו מדברים על חצי שנה. זה פשוט היום, היום, היום בבוקר צריכים כבר להתחיל לעבוד ולפעול. לא לחכות עכשיו אם יגיע תקציב או לא. להפך, תתחילו, תוציאו מכרזים, תבדקו כל מה שצריך. אפשר להיות באיזשהו stand by, יגיע תקציב – יכניסו, אבל לא יכול להיות שיגיע תקציב ואחר כך יתחילו לבדוק: כן מתאים, לא מתאים, כן פריפריה, לא פריפריה.

זה לא הגיוני מה שקורה פה. זה מינימום ניהול שבו ניתן להתעסק בצורה ברורה, שבו אומרים: אני רוצה תוכנית עבודה. זה מה שהוועדה הזאת צריכה לעשות – לבקש תוכנית תוך שבועיים-שלושה. תוכנית זה לא אומר שזה משהו לביצוע מיידי, אבל צריך לבצע את זה מיידית. אבל, תוכנית הוועדה הזאת צריכה לראות. תודה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

תודה רבה.

תודה רבה. יש כאן עדות, ואחר כך נשמע את חבר הכנסת רוט.

ד"ר טארק אבו עראר, מתמחה בפנימית.

שלום לכולם, בראשית הדברים אני רוצה להודות ליושבי-הראש.

אגב, היכן אתה מתמחה?

אני מתמחה בפריפריה, בפנימית, בבית החולים ברזילי. אני רוצה להגיד לכם תודה על קיום הישיבה הזאת. אני רוצה לספר לכם את החוויות שאני חווה יום-יום. אין לי אינטרס אישי נגד משרד הבריאות.

חוסר תקנים – אני מכיר הרבה רופאים, גם אני בוגר חו"ל ולמדתי רפואה ברומניה, ויש המון רופאים שסיימו.

דרך אגב, עכשיו מבטלים את רומניה.

לא, כבר רפורמת יציב.

נכון, לבטל לא לבטל, זה כבר לא ענייננו בישיבה הזאת.

יש לנו הרבה רופאים בוגרי חו"ל שעברו את מבחן הקבלה בארץ וגם סיימו את הסטאז', והם עדיין מחכים לתקנים בבתי החולים, אבל יש חוסר בתקנים בבתי החולים. הם עובדים ונשחקים תחת חברות כמו "טרם", "בריאותה" וכל אלה – חברות שעובדות מחוץ למשרד הבריאות. לחוסר 170 התקנים, כמו שאמר יושב-הראש ממשרד הבריאות: יש תקנים.

קיצור תורנויות לא יכול להיות תוך יום ולילה, וגם ילד לא גדל בבטן אימו תוך יום, אבל בואו נתחיל את הדבר הזה. אני כבר שנה שומע שאנחנו צריכים להתחיל.

שנה? אתה צעיר.

כן, אני צעיר. ב-2021 עבדתי בפריפריה, 11 תורנויות במחלקת קורונה, לא ראיתי את ההורים שלי, אף אחד. אני לא זוכר את הפעם האחרונה שבה הזמנתי קפה בבית קפה "ארומה". כל הזמן אחרי תורנות – שעה וחצי עד ערוער שבה אני גר, ליד דימונה, קצה העולם שמאלה. כשאני מגיע הביתה, אני רק רוצה לישון. אני חסר למשפחה באירועים משפחתיים. אני לא רק מסוכן לעצמי, לעשות תאונת דרכים בדרך חזרה הביתה, אני גם מהווה סיכון גדול למשתמשי הדרך, למשפחות אחרות, לעשות תאונת דרכים.

אגב, אני גם מתנדב ב"איחוד והצלה" על ציר 90, כביש דימונה-אילת. אני יוצא על בסיס יום-יומי לקראת תאונות דרכים קשות מאוד באזור שלנו, כשבתי החולים רחוקים. סטייה של שנייה אחת מהכביש – מחוסר שינה של הנהג – גורמת לנפגעים שלא קשורים אליו, למשפחות שנהרגות. ראיתי בעיניים הרבה משפחות שנהרגו מחוסר אחריות של נהג אחר, ולא כי הן לא השתמשו בדרך כמו שצריך.

אז תחשבו לעצמכם איך אני אנהג אחרי 26 שעות ללא שינה – מחוסר מתמחים בפריפריה – בחוסר שעות שינה, כדי להגיע הביתה בשלום למשפחתי.

היום הייתי אמור לשבת בוועדה הזאת ולספר לכם איך המצב אחרי שנה של קיצור תורנויות: שאני מבלה בבתי קפה, אני עושה ספורט, אני אוכל טוב, אני לומד. אבל, לצערי, זה לא קורה. אני עדיין מספר לכם את הכאב שלנו, את הנטישה שלנו בפריפריה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

ממש.

לצערי, אנחנו רואים את כל חברי הכנסת בפריפריה רק בזמני בחירות. אני מדבר על המגזר במיוחד ובאזור הדרום.

תודה רבה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

תודה.

האם אפשר להזמין אותו לשנה הבאה, שידווח לנו איך זה אחרי הקיצור?

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

אם לא ניתן לכולם לדבר, הם לא ידברו. חבל, אנחנו רוצים שהם ידברו.

ערן דותן, סטודנט לרפואה.

שלום, תודה רבה לכם, חברי הכנסת, על הדיון הזה. אני שמח להיות כאן כי אני שמח שאתם מקשיבים לנו, לסטודנטים והסטודנטיות לרפואה, כי זה מרגיש כאילו בפקולטות לרפואה ובמסדרונות בתי החולים אין אף אחד שמקשיב. אין אף אחד שרואה את הכאב שלנו, אין אף אחד שרואה איך המריחה הזאת פוגעת בנו. אנחנו, החברים שלי ואני, כבר שנים מוחים על נושא קיצור התורנויות. אנחנו בשנה הבאה נעשה תורנויות בעצמנו, כשנתחיל את הסטאז', והסיכויים הם כרגע נגדנו, אבל אנחנו עדיין דורשים שהתורנויות יקוצרו.

יש לנו חוסר אמון במערכת בנושא הזה, בגלל גרירת רגליים של שנים, ולדבר הזה יש מחיר. מי שחושב – המנהלים שחושבים שאין מחיר לדבר הזה טועים בענק; יש מחיר אדיר לשחיקה של המתמחים, ויש מחיר אדיר לזה שאנחנו, שניכנס למערכת, רואים שהיא לא מתארגנת לסגור את הדבר הזה. אני אומר לכם שאנשים יברחו: הם יברחו מכירורגיה, הם יברחו מפנימית, הם יברחו מרפואת בתי החולים והם יברחו מהמקצוע. זה בשיח, זה קורה, זה עם החברים שלי, זה אנשים שאני מדבר איתם. אני שומע על אנשים שרוצים לעשות התמחויות בחו"ל, כי רק שם יהיו להם תנאים והם יקבלו הכשרה נאותה. הדבר הזה כבר קורה. כבר היום מתמחים מתפטרים ומטפטפים החוצה מהמערכת יום-יום, וזה רק יתעצם.

אומרים לנו שאין מספיק רופאים – חבר הכנסת, שאלת לגבי הנושא הזה – ואת השקר הזה מוכרים לנו, מוכרים לכם ומוכרים לציבור: אין מספיק רופאים. זה פשוט שקר וזה מסך עשן. כמו שנאמר היום, יש 1,200 רופאים שיושבים בבית ומחכים לתקן. אני אומר לכם, כשביקרנו בנהריה, בעמק, בפוריה ובסורוקה – פגשנו אותם. הם כבר היום עושים תורנויות חוץ ועובדים במחלקות, והם רק מחכים להתחיל. כשאומרים לנו שיש בתי ספר בחו"ל שהם לא מאושרים ושהסטודנטים שם פחות טובים, קודם כול, אני מוחה בשם הסטודנטים לרפואה בחו"ל שלא נמצאים כאן. יש אנשים מצוינים שלמדו בחו"ל, כמו ד"ר טארק שיושב כאן.

לא, לא, יש 12 מקומות בחו"ל שמאושרים. הורידו, בסדר, אבל אני אומר לא שפוסלים - - - בחו"ל.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

משפט אחרון.

אני אסיים, בסדר?

חבר הכנסת, אומרים לנו את זה מנהלים ואני מספר לכם: מנהל בית החולים שיבא, בשיחה לסטודנטים החודש, סיפר לנו שהם מציעים הכשרה של שנה שבה הם עושים מכינה לסטודנטים שלמדו בחו"ל במוסדות לא מאושרים, כדי שהם ישתלבו בתוכנית ההתמחות. למה אין את הדבר הזה בכל הארץ? למה? איך כל כך מהר מוותרים על האנשים האלה?

השיקולים של המתנגדים נגד הקיצור הם לא שיקולים ענייניים. הם שיקולים שפוגעים באינטרס הציבורי והם שיקולים של שלושה דברים: כסף, כוח וכבוד.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

תודה.

כסף למנהלים, לשכר המנהלים במקום לתקנים למתמחים, כוח אבסולוטי של ההסתדרות הרפואית שהשחית אותה וכבוד של מי שעשה 36 שעות והיום מצפים שאנחנו נקריב את החיים שלנו.

תודה דותן, אנחנו נתמקד.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

תודה רבה. אנחנו נעבור למר מאיר דוד, מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה.

מאחר שיש לנו עוד עשר דקות בקושי, גם לא, ועוד חברי כנסת שלא דיברו, כל אחד יתמצת בשתי דקות.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

כן, רציתי גם את אור ירוק.

בוקר טוב אני אעשה את זה אפילו בפחות. כפי שצוין כאן על-ידי משרד הבריאות וגם על-ידי משרד האוצר, הצדדים עמלים ליישום ההיתר בזמנו. אנחנו מקבלים את העדכונים מהגורמים הרלוונטיים ואנחנו מצפים לתחילת היישום שלו כפי שמופיע בהיתר שניתן על-ידי שרת העבודה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת רוט.

לא. כבר אמרתי: אני רוצה להזמין אותו, אני מאוד מקווה, להזמין אותו לשנה הבאה שידווח לנו איך זה אחרי הקיצור, איך הקפה והפגישות המשפחתיות.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

בעזרת השם, נעשה דיון משמח. אנחנו נעשה כאן דיון שמח.

אני אשמח.

נמצא איתנו כאן עוז דרור, סמנכ"ל עמותת אור ירוק.

שלום רב.

תודה שבאת וכיבדת את הוועדה.

תודה רבה לכם שהזמנתם אותי, גברתי ואדוני היושבי-ראש.

אנחנו מדברים על הצלת החיים, והדיון הזה עוסק בהצלת חיי אדם, ונדבר רגע על הכביש. המתמחים הם פשוט מאוד פצצות מתקתקות. הם מסכנים את עצמם, הם מסכנים אותנו, אנשים שנוהגים, עולים על ההגה אחרי 26 שעות זה כמו רכב שנוסע ללא נהג. אף אחד מאיתנו לא רוצה לנסוע בכביש, כשהדבר הזה קורה, ואנחנו מבינים ורואים את ההיקף של הדברים האלה.

אנחנו מדברים על אחד מתוך כל שני מתמחים שבא ואומר: נרדמתי בכביש, ניקרתי. אחד מכל עשרה אומר: עשיתי תאונה. כשאדם נוהג עייף, הסיכון שלו להיות מעורב בתאונת דרכים מזנק ב-30%, וההערכות בעולם מדברות על אחת מכל חמש תאונות קטלניות וקשות בגלל עייפות.

לכן, בכל הסדר שנידון ובכל הסכם שכר או עבודה, הנושא של הסעות הביתה לאחר תורנות חייב להילקח בחשבון. הדברים האלה – אתם מדברים על כסף? זה כסף קטן.

כשהייתי באחד מבתי החולים וזה - - -

אם זה הסעות, אם זה מוניות. אנחנו מדברים על - - -

על בית החולים שיבא אני יודע למשל. הייתי וציינו לפני שם שהם יוזמים והעלות שלהם.

גם בכללית יש פיילוט כזה.

חייבים, שולחים אותם.

אגב, לא מה שאתם אומרים. יש לכם נתונים בעמותת אור ירוק על תאונות של מתמחים?

אנחנו מדברים רק על תאונות מעייפות.

11%.

אתם עשיתם מחקר בשנת 2010 בשיתוף ההסתדרות הרפואית, שהראה שיש כ-30% יותר מתמחים שמעורבים בתאונות דרכים.

פי 33% יותר מתמחים שהיו מעורבים, פשוט מאוד פצצות מתקתקות, סכנת חיים.

חמור מאוד.

זה כסף קטן. אנחנו מדברים על מתמחים. אני מכיר מישהי שבכוונה שותה הרבה-הרבה מים לפני שהיא יוצאת לדרך, כדי שיהיה לה פיפי והיא לא תצטרך לעצור, וכל מיני סוגים כאלה. בסופו של דבר, אנחנו שולחים אותם, הם מסכנים את עצמם ואותנו. תודה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

תודה רבה.

מתן מושקוביץ, בן זוג של מתמחה.

שלום לכולם. שמי מתן ואשתי רופאה מתמחה. יש לנו שלושה ילדים חמודים. אני מודה לכולם על כינוס הדיון החשוב הזה.

עוד לפני שאני נשוי לרופאה, אני קודם כול אזרח במדינת ישראל. אני לא הייתי מוכן שהילדים שלי יעלו לאוטובוס עם נהג שנמצא 26 שעות על ההגה, ולא הייתי שולח את הילדים שלי לבית ספר עם צוות הוראה שעובד 26 שעות. אנחנו שמים את האנשים הכי חשובים לנו, הכי יקרים לנו, בטיפול מציל חיים בידיים של רופאים עייפים שכבר 26 שעות עובדים, וזה פשוט עוול שצריך לעצור אותו.

אני מייצג פה קהילה מדהימה של בני משפחות של רופאים, והקהילה הזאת נולדה מתוך המצוקה והקשיים שלנו. צריך להבין שהדיכאון, הכעס והתסכול שנמצאים כאן משליכים גם על המעגל השני של הילדים והמשפחות. לכל רופא כזה שסיים עכשיו תורנות, אחרי שהוא התחיל לעבוד ב-07:00 אתמול, יש משפחה וילדים שחווים את כל המשמעויות מעבר. אנחנו שומעים סיפורים באמת שוברי לב, לטעמי, על בדידות, על חרדה, על ילדים שצריכים טיפולים רגשיים כי הם לא רואים את ההורים שלהם ועל בני ובנות זוג שוויתרו על הקריירה שלהם, כי אי-אפשר לגדל משפחה בתנאי העבדות שבהם מעסיקים את הרופאים.

אני אומר: אם התנאים של הרופאים המתמחים כנראה לא מספיק חשובים, לפחות תסתכלו על הילדים שלהם שסובלים איתם. חייבים לשים סוף לעוול הזה ולטפל בזה באופן מיידי. תודה רבה.

תודה רבה. עוד מישהו?

רק לסיום, שאלה: אני לא רוצה להיכנס לסוגיה הזאת בהרחבה עכשיו, אבל איזשהו מצב ביניים. חברת הכנסת לזימי הזכירה לנו קודם לגבי המנהלים. למנהלים יש אפשרות. אני יודע שלמשל, בדקתי בלניאדו, ונותנים להם יותר שעות שינה, בודקים.

אין דבר כזה, זה לא מתאפשר.

אני יודע שבאופן כללי, אבל יש מושג שנקרא - - -

יש דבר כזה, יש שינה יזומה. אתה צודק. יש דבר כזה שנקרא שינה יזומה, ואני רק רוצה שתבינו: זה לא שמישהו עושה את זה מרוע.

לא כפתרון כללי, ברור שלא.

ברור, אבל אומרים לנו לא פעם.

מה שנקרא: קצת רחמנות.

בהחלט, אומרים: מגיעות לכם שעתיים שינה.

הוא יכול לרחם ולנהל את האירוע כשיש לו אפשרות בסוף, אבל במקרה הזה הם מנהלים את האירוע הפוך. קיבלתי השבוע הודעות ישירות ממנהלי בתי חולים, שעברו את התפוסה. שערי צדק עברו את ה-200% תפוסה והפנו אנשים ממיון. איך הוא יכול לנהל אירוע ולתת לו רבע שעה שינה, לא שעה יותר? הפוך, הוא אומר לי: במקום 26, אל תגיד ואל תרשום, אתה תהיה בסוף 28. קשה להם לעזוב, כי הם באמת מסורים.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

אני גם תמיד אומרת: המאבק שלהם זה מאבק להצלת הרפואה הציבורית בישראל. זה לא מאבק רק של העובדים. זה מאבק שבגלל שהוא מקפל בתוכו את כל הייבוש וההזנחה ארוכת השנים, הוא המאבק להצלת הרפואה הציבורית בישראל, כי ביום שאנחנו אנחנו נסתכל עליהם – כשהם יועסקו בצורה המיטיבה וההגיונית – נדע שכנראה הוזרמו מספיק כספים והרפואה הציבורית בישראל שוקמה חזרה, מותאמת לגודל האוכלוסייה, לעלייה בתוחלת החיים, לפערים בפריפריה-מרכז. כשהם ינצחו וכשאנחנו נראה מתווה נכון מיושם בכל, ממשי, תדע שהרפואה הציבורית בישראל עלתה על דרך המלך. כשהם ככה, הקריסה היא של כולנו.

הלוואי.

תודה רבה. משרד המשפטים ביקש.

עילם שניר מייעוץ וחקיקה. אני רק אעדכן שכרגע יש תהליך בבג"ץ. אנחנו נדרשים להגיש תגובה ב-20 בחודש, ויש דיון ב-27.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

ממש בחודש הקרוב.

כן, בחודש הזה. כפי שגם עדכנו בהודעות קודמות, וגם מבחינה מהותית, התחלפה הממשלה, יש שרים. עדכנו גם שהנושא עולה, כפי שכבר דובר כאן, בדיוני התקציב. כרגע, הנושא מצוי במשרדים, כדי לבחון את הסוגיות שעלו ושמתעוררות כאן. בסופו של דבר, אנחנו נעדכן בהתאם להחלטה שהשרים יקבלו.

קיבלת כבר את עמדת משרד הבריאות הסופית?

לא, אני אומר: הנושא נמצא עדיין במשרדים, גם לפתחם של השרים, ובהתאם להחלטות שיתקבלו אנחנו נעדכן כמובן את בית המשפט ונעדכן גם את הוועדה, בהתאם לדברים, באותה הודעה.

תודה רבה על הדברים החשובים.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

תודה.

קופת חולים כללית, מישהו רצה להוסיף משהו?

אנחנו מוקירים את כל מי שהגיע ונוכח ומודים לו, וחשוב – אנחנו נמשיך לעקוב.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

היה דיון טוב.

בבקשה.

שמי גל מרזן, אני רופאה נוירוכירורגית ואני מטעם הכללית. אין לי הרבה מה להוסיף לדיון הזה. אנחנו יכולים לומר שהכללית, באופן כללי, בעד קיצור תורנויות וכל שיפור בתנאי העבודה של הרופאים המתמחים, כל הרופאים וכל אנשי הצוות שלנו. אנחנו יודעים שזה ישפר את איכות הטיפול במטופלים שלנו. אנחנו ערים לעבודת ההכנה המשמעותית שמשרד הבריאות עורך. אנחנו משתתפים בה כיועצים, כשאנחנו מתבקשים, וחשוב לנו לקדם את זה. אנחנו ממתינים להתקדמות טובה, שוב, עם עבודת הכנה ראויה. אני חושבת שגם המתמחים יודעים שייקח זמן מהרגע שנקלוט מתמחים נוספים עד שנוכל להגיע לזה. אנחנו שם איתם.

תודה.

אני רק רוצה להעיר משהו. הגעתי באמצע, אז קצת פספסתי. אני רק שואל: משרד האוצר הקצה 66 מיליון שקלים, שמתוכם הועברו 30 מיליון. איפה חונים אותם 36 מיליון שקלים עד ספטמבר, כשאפשר כבר לטפל בהם עכשיו לטובת העניין הזה? הרי זה משהו שחוצה אופוזיציה וקואליציה.

זה חלק מהסיכום של הדברים, ואנחנו נמשיך גם לעקוב אחרי זה.

יש עוד מישהו שחשוב שנשמע אותו? במשפט קצר. בבקשה.

אני גאזי, וגם אני מ"מרשם". האמת היא שלא הייתי אמור לדבר, אבל במילים קצרות אני רוצה לדבר על הרופאים, על הזכויות שלהם וגם איך הם נראים בחו"ל. אני מייצג כמעט את בוגרי חו"ל, ואני רואה את הזכויות שלהם ואיך הם נפגעים פעם אחר פעם ונגרם להם עוול.

איפה אתה נמצא? איפה אתה מתמחה?

אני עורך דין.

אתה עורך דין.

אבל, חוץ מזה שאני עורך דין, אני גם מייצג הרבה רופאים - -

אתה מייצג.

- - במיוחד אלה שהם בוגרי חו"ל - -

מול משרד הבריאות.

- - מול משרד הבריאות. אני רואה כמה שהם נפגעים, הרופאים, וגם את המתמחים עם 26 השעות וגם את העניינים של אלה שניגשים לבחינת הרישוי, גם מבחינת הדלפה וגם מבחינת איך שמתייחסים אליהם.

תודה רבה.

אנחנו נעשה סיכום דיון שלמעשה די משותף כולו, בנוסחו, לחברת הכנסת נעמה לזימי יושבת-ראש הוועדה לענייני צעירים ולוועדת הבריאות:

1. ועדת הבריאות והוועדה המיוחדת לענייני צעירים מבקשות להודות לחברי הכנסת, לנציגי משרד הבריאות, העבודה, האוצר, במקרה הזה הר"י לא היו כאן, ל"מרשם" וכן לכל המשתתפים שלקחו חלק בדיון החשוב, הציגו את עמדתם והעלו את הנושא החשוב לסדר יומן של הוועדות.

2. הוועדות רואות חשיבות בעניין מתן תנאי עבודה הולמים ומכבדים לרופאים ולמתמחים בבתי החולים. תנאי עבודה נאותים הם מרכיב מרכזי וחיוני בהענקת טיפול רפואי, מקצועי ומיטבי לציבור המטופלים במערכת הבריאות.

3. הוועדות מבקשות ממשרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד העבודה לפעול למימוש המתווה לקיצור תורנויות הרופאים והמתמחים תוך שקילה ובחינה מעמיקה של כלל המשתנים וצורכי המערכת, על מנת שהמתווה לקיצור תורנויות המתמחים ייושם בבתי החולים לא יאוחר מה-1 בספטמבר, כפי שנקבע במתווה, וזאת בדגש על בתי חולים באזור הפריפריה הגיאוגרפית, כפי שנאמר, כדי שלא נעמיק את הפערים.

4. הוועדות מבקשות ממשרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד העבודה לקיים שולחן עגול בין- משרדי, אשר יתכנס באופן תכוף לקידום המתווה, אשר יפעל בשקיפות מירבית וכן יעדכן אחת לחודש את הוועדות על יישום המתווה – תכף אנחנו נאמר משהו אחר – ועל החסמים והאתגרים שנמצאים על הפרק.

אגב, כשאנחנו מדברים על יישום מתווה, זה לא רק על הפרק הראשון. הרי צריך לזכור שיש המשכים, עוד מחלקות.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

כמה פעימות.

עוד טווחים, פעימות.

5. הוועדות קוראות למנהלי בתי החולים לסייע מניסיונם המקצועי והעשיר בקידום המתווה ולהיות שותפים בהובלתו.

6. הוועדות מבקשות משר האוצר לדאוג לכך: א. התקציב אשר הוקצה ליישום המתווה וטרם הועבר, במקרה הזה בסך 36 מיליון שקלים, יועבר בהקדם למשרד הבריאות לשם יישום המתווה; ב. לאשר את תקני הרופאים המתמחים שעדיין חסרים בעשרת בתי החולים באזור הפריפריה הגיאוגרפית.

7. הוספנו גם, שהוועדות מבקשות ממשרד הבריאות ומשרד האוצר להציג בפניהן את תכונית היישום של המתווה לקיצור תורנויות המתמחים בתוך 60 יום, ואנחנו נקיים על זה דיון נוסף.

תודה רבה.

נעמה מבקשת להוסיף משהו.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

אני מבקשת להוסיף משהו בשם ועדת הצעירים. הסיכום כאן משותף לשתי הוועדות, אבל כן חשוב לי להוסיף משהו. בסוף, זה נוגע לוועדה בגלל שהמתמחים והמתמחות הם צעירים וצעירות בישראל, תחת מערכת בריאות קורסת, מיובשת. העומסים הם לא אותם עומסים שהיו לרופאים הוותיקים, המציאות היא מציאות משתנה וכל ההסתכלות היא בדיוק בהתאם. אני חושבת שאתם זרקור לסיבה שוועדה כזאת היא ועדה חשובה, שצריכה לדון בעתיד של הצעירים שבאמת מקיימים ממש את המדינה שלנו כאן.

אני רואה לנכון להעיר על היעדרות נציגי ההסתדרות הרפואית בדיון החשוב. פנינו אליהם לפני כמה שבועות, לא ניסו לעשות דיון בתאריך אחר, זאת אומרת לא הייתה כאן איזו כוונה לנסות לייצר תאריך משותף. אני חושבת שלשים מקלות בגלגלי המהפכה הזאת זה דבר שאני מוצאת לנכון להעיר עליו.

אנחנו, כמובן נעקוב, אחרי הדיונים בממשלה, נקפיד לשקף את מה שעולה שם ונדרוש את הפרוטוקולים החודשיים והדיווחים.

אני שמחה שיש פה יו"ר ועדת בריאות, שהיא הוועדה המפקחת האמונה על הנושא הזה, שמחויב. הוועדה הזאת, ועדת הצעירים, תמצא לנכון לנהל ולקיים עוד דיונים כדי לוודא במהלך חודש מאי – לפני העברת תקציב – ובכלל, שהכסף אכן נכנס ועובר. כך זה יהיה.

אני מציעה שולחן עגול ש"מרשם" יהיו חלק ממנו. הגיע הזמן ש"מרשם" יהיו חלק כמשקיפים או כמשתתפים. אני לא אוהבת את המילה משקיפים, אבל אני אומרת: כל פשרה או פשרות יהיו נכונות כאן. זה שמדירים אתכם מהשיח פעם אחר פעם זה חלק מהבעיה, ואני חושבת שהגיע הזמן לסיים את הסאגה הזאת של הפינג-פונג, של למי יש יותר כבוד, ושהגיע הזמן פשוט להבין שגם אתם צריכים להיות חלק מהשולחן החשוב הזה.

תודה רבה לכם. תודה.

תודה רבה לכולם, תודה לך, נעמה.

הוועדה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:56.