פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
27/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 4
מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
יום שני, ו' באדר התשפ"ג (27 בפברואר 2023), שעה 10:00

הנגשת שירותים בשפה הרוסית לשורדי שואה

חברי הוועדה: מירב כהן – היו"ר
אלון שוסטר

יבגני סובה
יוסף עטאונה

אמיר בירן - מנהל תחום פניות הציבור, משרד התקשורת

מירי מאיר שטטמן - מנהלת תחום פ"א ניצולי שואה - מינהל אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והבטחון החברתי

רונית אליאן - מנהלת אגף אשרות ומעמד - רשות האוכלוסין, משרד הפנים

טלי דהן - מנהלת מוקדי קול הבריאות, משרד הבריאות

נטלי קפוליאנסקי - מפקחת מחוזית - שירות הרווחה, משרד העלייה והקליטה

עו"ד לבנה עזרא - סגן ראש מינהל ומנהלת אגף אזרח ותיק, המוסד לביטוח לאומי

צחי שלום - ראש מינהל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ראשי, מרכז השלטון המקומי

עו"ד גליה מאיר אריכא - יועצת משפטית, הרשות לזכויות ניצולי שואה

אלקס ריף - מנכ"לית, לובי המיליון

אברהם שרנופולסקי - יו"ר חזית הכבוד

הדס רחמים - סגנית מנהלת תוכנית "עכשיו זה הזמן", מט"ב

ענת שוסטר - מנהלת השירות הסוציאלי, הקרן לרווחת נפגעי השואה

טטיאנה מנוסובה קנטרוביץ' - יועצת מנכ"ל, יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה

יהודה דוידוב - יו"ר ארגון פליטי ונפגעי השואה מברית המועצות ומזרח אירופה

ישי בוגוסלבסקי - סטודנט, הקליניקה לזכויות ניצולי שואה ואנשים בזקנה, אוניברסיטת תל אביב

ביאן מג'אדלה - מנהלת אתר בערבית ורוסית, "כל זכות"

לאה גולדברג - סמנכ"לית קשרי קהילה, עמותת עמדא

רן מלמד - מנכ"ל, נקודת מפנה - המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

מילה פלייטמן - יו"ר עמותת ניצולים למען עתיד

ולדימיר ליסטנגרטן - ראש העמותה לילדי השואה

יעקב ליברמן - האגודה הירושלמית לניצולי השואה

סשה ברמן - שורד שואה

אלכס פלדמן

שלומית ארליך

אריאלה אהרון

אביב גנדלמן, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הנגשת שירותים בשפה הרוסית לשורדי שואה

בוקר טוב, תודה לכל מי שהגיע. אנחנו פותחים את הוועדה למען שורדי השואה. היום נתמקד בשורדים ושורדות שהם דוברי השפה הרוסית. חשוב לי שהדיונים יהיו כמה שיותר ממוקדים, כדי שנצא עם מסקנות אופרטיביות. המצב הוא כזה: 54 אלף מהשורדים, שזה בערך שליש מהשורדים שחיים בישראל, הם עולים מברית המועצות. לקבוצה הזו יש מאפיינים, בעיות ואתגרים שמאפיינים אותה. קודם כל, הם מופלים לרעה מבחינה כלכלית, כיוון שהם זכאים רק למענק שנתי ולא לקצבה חודשית, מה שיוצר מצב ש-70 אחוז מתוכם הם זכאי הבטחת הכנסה. כלומר, יש שם מצוקה כלכלית. דנו בזה בוועדה שהתמקדה בסוגיות התקציב, אבל נמשיך לדון בזה, כי זו סוגייה אקוטית. העלינו את גובה המענק השנתי, אבל צריך להמשיך את המגמה הזו.

הבעיה השנייה, שהיא רוחבית ומשפיעה על הרבה מאוד סוגיות, היא עניין השפה: רובם הגדול של הקבוצה הזו, עשרות אלפי אנשים, מדבר רק רוסית. כלומר, לא מבינים עברית. לכן, זה מקשה עליהם לקבל את הזכויות שלהם ולצרוך שירותים בצורה טובה. הבעיות מתבטאות גם בכך שאין מספיק אנשי מקצוע – עובדים סוציאליים, פסיכולוגים וכן הלאה – שדוברים את השפה הרוסית, ואז הם לא מקבלים שירות בשפה שלהם; גם אתרים ממשלתיים ופרטיים שאינם מונגשים בשפה הרוסית, ויש גם בעיה בתחום ההנצחה. מה שמטריד אותי זה שברגע שבן אדם לא דובר את השפה ואין לו שירותים בשפה שלו, זה גם מקרין מאוד על סוגיית הבדידות. בסוף זה מוביל לכך שאנשים לא מקבלים את מה שמגיע להם, נמצאים בביתם, וזה משפיע מאוד על רמת הבדידות שלהם, על התפקוד שלהם, ועל איכות החיים שלהם. אגב, נמצא איתנו מתורגמן לרוסית - אני מבינה שיש פה אדם אחד שדובר רק רוסית? כל מי שפה יודע עברית, אין פה מישהו שלא מבין את מה שאני אומרת.

כשרה לשיוויון חברתי הייתה לי הזכות לעסוק בזה בזמנו - הרשות לניצולי שואה הייתה תחת המשרד לשיוויון חברתי, וגם סוגיית ההנצחה. עשינו מספר דברים: עשינו יחד עם חבר הכנסת בליאק פרויקט על תרגום דפים באתרי ממשלה, ונבקש לדעת איפה זה עומד; עשינו שינויים במבחני התמיכה לארגונים, כך שארגונים שמספקים שירותים בשפה הרוסית יקבלו תמיכה ממשלתית, מה שלא היה עד אז – נבדוק גם איפה זה עומד; בסוגיית התיעוד – העברנו תקציבים ליד ושם כדי שיהיה תיעוד גם בשפה הרוסית. אני זוכרת שאחת מהמצוקות שלנו הייתה להשיג מתנדבים בשפה הרוסית לפרויקט שלנו, "עכשיו זה הזמן". עשינו הרבה מאוד פרסומים וקראנו לאנשים לבוא ולהתנדב. פרויקט "עכשיו זה הזמן" הוא פרויקט מדהים, שבמסגרתו מתנדב מאמץ שורד או שורדת, מגיע לביתם על בסיס שבועי ומפיג את הבדידות שלהם. זה יוצר חברויות מאוד יפות, וזה מאוד אפקטיבי במיגור הבדידות. אבל הייתה מצוקה גדולה מאוד בלהשיג מתנדבים דוברי רוסית. ניגע בדברים האלה.

איך הדיון הזה יהיה בנוי? נתחיל דווקא עם הארגונים החברתיים, כדי לתאר את הבעיה: איפה זה פוגש אותנו? מה היקף הבעיה? האם זה רק באתרים, האם זה בנותני שירותים, איך הם מזהים את הבעיה? נגדיר את הבעיה באמצעות הארגונים שנמצאים בשטח. לאחר מכן נעבור לנציגי הממשלה, שיתנו התייחסות למה שקיים היום, הן ברמת האתרים והן ברמת אספקת השירותים ברוסית. לאחר מכן ניגע בסוגייה הזו בפן של המגזר הפרטי: עסקים – כיצד הם מנגישים את האתרים והשירותים שלהם לשפה הרוסית? זה סדר הדברים להיום. אני אפתח בסקירה של עמותות וארגוני חברה אזרחית על הסוגייה הזו. נתחיל עם לובי המיליון – אלקס ריף מלובי המיליון.

(מוקרנת מצגת)

קודם כל, תודה רבה למירב על הדלת הפתוחה ועל הסקירה המדויקת של הבעיות. אני אעבור נושא-נושא, אתן כמה נתונים על כל נושא ואגיד גם את הבעיות וגם את ההצעות שלנו.

יש כמה נתונים חשובים ממחקרים, שחשוב להבין על הסיפור של ההנגשה השפתית. בין 83 ל-85 אחוזים מעידים על רמת שליטה חלשה בכתיבה וקריאה בשפה העברית. כלומר, אנחנו יודעים שאצל קשישים בני 65 ומעלה, בטח ובטח ניצולי שואה, הבעיה חמורה מאוד: הם לא יכולים לקרוא טקסטים בעברית.

את מדברת על עולים, נכון?

לא, אני מדברת על עולים ותיקים, עולים שהגיעו לכאן בשנות ה-90. אלה נתונים - - -

כלומר, אנשים שהגיעו מברית המועצות.

נכון. זה מחקר חדש שעשינו לפני קצת יותר משנה: 76 אחוז מהקשישים מעדיפים למצות זכויות בשפה הרוסית. כלומר, זכויות באופן ספציפי זה שיח משפטי מורכב, וכולם אומרים: רוסית. הרבה פעמים אומרים לנו שהאינטרנט הוא לא רלוונטי לקשישים, אז הנה, הנתונים, ואלה נתונים מדהימים, מראים ש-40 אחוז מהקשישים כן רוצים למצות זכויות באינטרנט. נכון שככל שגילם עולה - - - לניצולי שואה זה פחות רלוונטי, ובכל זאת חלקם הגדול ממצה זכויות באינטרנט. מאוד חשוב: 170 אלף דוברי רוסית רואים את ערוץ 9 כערוץ התקשורת המרכזי שלהם, רובם המוחלט קשישים. כלומר, תקשורת ברוסית ושיווק ברוסית הם חשובים.

על מה זה מתבסס – סקר טלפוני? איך עשיתם את זה?

אנחנו תמיד עושים גם סקרים טלפוניים וגם סקרי אינטרנט. לקשישים אנחנו משלימים טלפונית. אנחנו עושים את זה תמיד עם מכון מדגם, ובדרך כלל עם איזשהו גוף מחקר. שני הנתונים השניים – מכון ירושלים - - -

וה-170 אלף זה מבוגרים? יחסית מבוגרים, נכון?

כן. באופן כללי, הרוב המוחלט של ה-170 אלף האלה הם קשישים. אם צריך פילוח יותר מדויק אז אני אגיד כמה. מבחינת הנגשה: אני אפרוש רגע מה נעשה ומה לא נעשה. אתר "כל זכות", ביאן בטח תפרוש עוד מעט: 80 עמודים של ניצולי שואה אמורים להיות מתורגמים, והיא תרחיב. יש את מנוע הזכויות של ישראל דיגיטלית – ככל הידוע לי, כרגע לא מקודם תרגום לרוסית, חיכו לכל זכות וזה אמור להיות מקודם ביחד. צריך לראות שזה באמת קורה. הנושא של לשכות הרווחה, והרווחה באופן כללי – לדוגמה, הביטוח הלאומי: האתר אומנם מתורגם לרוסית, אבל האזור האישי, כלומר, כל המידע שדרכו אתה בקשר שוטף עם הביטוח הלאומי, הכל בעברית. זאת אומרת, אין לך יכולת להגיש טפסים, לקרוא טפסים ששלחו לך - - -

תחדדי לי מה מתורגם בביטוח הלאומי ומה לא.

יש אתר ברוסית, אבל האזור האישי – כל הקשר, כל מה שדרכו מקבלים ושולחים טפסים – הכל בעברית. אתרי בנקים, חברת החשמל, תקשורת. עשינו פילוח קצת יותר מדויק, אבל זה ארוך. אם אני מסכמת: אם יש מענה ברוסית – הוא מאוד קטן, חלקי ומצומצם, והוא לא בטפסים ובשירותים, אלא רק במידע. בכל הדברים האלה ביחד.

זה בפרטי - בנקים, חשמל - - -

כן, במגזר הפרטי. יש לנו מסמך שממש לוקח כל בנק וכל קופת חולים ומראה מה יש ומה אין. אם מחליטים שהולכים לכיוון הזה ועושים דיון עם בנקים, סלולר וקופות חולים – יש לנו פילוח של בדיוק מה יש ומה אין.

מבחינת עמותות בתרגום אתרים. הנה דוגמאות: מרכז הארגונים לניצולי שואה - יש כאן נציג של המרכז? אין תרגום של האתר לרוסית, האתר לא מתורגם לרוסית בכלל. הרשות לזכויות ניצולי השואה – יש כאן נציג? רק עמוד הבית מתורגם. ברגע שלוחצים על כל קישור שהוא – אין. זאת אומרת, האתר בעצם לא מתורגם, כי עמוד הבית זה עמוד כללי של לחצנים - - -

זה לא מדויק, אנחנו נרחיב. יש חוברת זכויות ברוסית שמפורסמת באתר.

אפשר גם להסתכל ביחד, פשוט להיכנס ולראות. תקציב פרסום ייעודי לרוסית: אחד המענים החשובים זה כשכל החלטה שיוצאת, של ארגון, של עמותה, של משרד – להקציב חלק מהתקציב לפרסום ברוסית. הרבה מהדברים שקורים כיום לא מגיעים לדוברי הרוסית, כי אין תקציב שיווק ייעודי לרדיו, לרק"ע, לערוץ 9. בסופו של דבר, שם הם צופים. זה בנושא של הנגשה.

הפגת בדידות. דיברת על זה, אני אדבר על זה רק בהקשר של תרגום. זה מחקר מאוד חשוב של הג'וינט, של אלכא. אני רוצה לשים דגש רק על שני דברים: השתתפות חברתית ושייכות חברתית. אלה שני מדדים שבודקים עד כמה הקשיש מעורה בתוך החברה שלו, שייך חברתית, משתתף חברתית. אני רוצה להראות לכם שני נתונים, עד כמה המצב בקרב דוברי הרוסית קשה. בנוגע להשתתפות חברתית: 19.7 אחוז מהאזרחים הוותיקים נמצאים בסיכון בהשתתפות חברתית, לעומת רק 18 באוכלוסיה הוותיקה; ההסתברות של אזרח ותיק להיות בסיכון במימד השייכות החברתית הוא 16.8 אחוז לעומת 12 באוכלוסיה הוותיקה. אם תסתכלו על כל גורמי הסיכון, תראו שלהיות עולה מברית המועצות זה גורם מאוד משמעותי; בנוסף, כמובן, ללהיות בעל מוגבלות חמורה, להיות ללא ילדים שחיים בארץ, חיים עם בן או בת זוג סיעודיים - דברים מאוד ברורים. ויש כאן גם להיות עולה מברית המועצות, זה ממש מאפיין מרכזי מאוד של סיכון. חשוב שנבין את זה.

מבחינת הדברים שאנחנו מציעים, שחשוב לדבר עליהם בשולחן הזה, יש גם פעילויות חברתיות ברוסית – יש עמותות כמו חזית הכבוד, כמו יהודה דוידוב, שעושות פעילויות חברתיות ברוסית, וצריך לראות איך תומכים בזה מבחינה ממשלתית. לראות איך מגבירים צריכת שירותי טיפול נפשי ברוסית - אנחנו יודעים שזה גם עניין של מטפלים ואנשי מקצוע, אבל זה גם עניין של לעודד את האוכלוסיה הזאת להגיע לטיפול. יש בעיה קבועה שהרבה מאוד ארגונים שעוסקים בניצולי שואה פונים אלינו בנוגע אליה – גיוס מתנדבים. אנחנו אומרים את זה כבר הרבה זמן, חברת הכנסת, זו בעיה עקרונית לכולם.

צריך שהארגונים הגדולים והקטנים יתחברו לקמפיין אחד גדול לגיוס מתנדבים, קמפיין ארצי, שישים כסף. בעברית, זה אפילו לא ברוסית. אלה ספציפית חבר'ה שלנו, נכדים, שיודעים רוסית. אחר כך לעשות סוג של מנגנון חלוקה – לפי ערים וכו': ארגון אחד מקבל את המתנדב הראשון וכן הלאה. אחרת אין לזה סיכוי. אנחנו יודעים שבקרב דוברי הרוסית, ההתנדבות היא ערך שצריך להטמיע, לחדד, להכניס אותו. אם כל ארגון יפעל לבד – אין סיכוי שנצליח לגייס מתנדבים לניצולי השואה. דרוש כאן מהלך מאחד של הארגונים. בנוסף, בגלל שהרבה קשישים הם לא בתנועה קלה ולא קל להם לצאת מהבית, חשוב לראות איך אנחנו עושים הכשרות לשימוש באינטרנט ובזום, ועושים לזה הפצה רחבה – כי אני יודעת שזה קיים, השאלה היא איך זה מגיע לארגונים.

דיברתי על קושי באיתור מתנדבים, דיברנו על תמיכה בארגונים שעושים פעילויות חברתיות ברוסית, והנושא האחרון הוא הנצחה ותיעוד של מורשת יהדות ברית המועצות. אנחנו יודעים שכיום מתבצעים מעט מאוד הנצחה ותיעוד של מורשת יהדות ברית המועצות. אין לזה תקציב ייעודי, אין לזה החלטת ממשלה, ארגונים של ניצולי שואה ומשרדי ממשלה ממעטים להנציח ניצולים דוברי רוסית. וכאן יש כל מיני דברים: זה גם תיעוד עדויות אישיות, גם הוצאה לאור – יש המון ספרים ברוסית שלא מתורגמים לעברית, כלומר, זה נשאר בקרב קהילה דוברת רוסית ולא יוצא החוצה. יש מרכזי הנצחה מקומיים שאפשר לחזק. אפשר לעשות פרס למחקר אודות שואה או מורשת יהדות ברית המועצות. כמובן, שנה שעברה עשינו - - -

את יכולה לחדד לי את הכשל פה? כי אני לא כל כך מבינה. ברגע שאין אתר ברוסית ואדם קורא רק רוסית – הבנתי מה הבעיה. מה זה קשור להנצחה - - -

כאן הכשל הוא הפוך, הכשל הוא שהסיפור של יהדות ברית המועצות נשאר רק ברוסית, לדוברי רוסית. הוא לא יוצא החוצה, הוא לא מתורגם לציבור הישראלי, הוא לא מוכר. הספרים שניצולי השואה כותבים לא מתורגמים לעברית. בגלל שהם דוברי רוסית והם לא דוברי עברית, אין תקציבים ייעודיים לתיעוד ברוסית והעברתו לשפה העברית. אני אסכם כאן: זכרון בסלון – זו פלטפורמה מאוד משמעותית לניצולי שואה. שנה שעברה היה לנו תקן של איש שעבד רק על הנושא של ניצולי שואה דוברי רוסית, בהבנה שזה משהו מיוחד. צריך להצמיד לו נכד או צעיר שיתרגם אותו בלייב. זה לא כמו כל זכרון בסלון אחר. השנה אין לנו תקציב לתקן הזה, וזה אומר שהם כנראה ייבלעו בין מאות אלפי ניצולי השואה האחרים. זה סיפורה של יהדות ברית המועצות – אנחנו נבלעים בסיפור הכללי, ואם אין מישהו ייעודי שעובד על האוכלוסיה הזאת והמאפיינים הייחודיים שלה, לצערי זה אומר שלא תהיה השנה הנצחה של שואת יהדות ברית המועצות. תודה רבה.

תודה. יש פה המון משימות, בסוף נראה איך מתעסקים בזה שיטתית. יהודה דוידוב, בבקשה.

מי שלא מכיר – יהודה דוידוב, יושב ראש ארגון פליטי ונפגעי השואה. השנה ציינו בארגון עשר שנות פעילות. אני יושב ראש הארגון החל מ-2019. הארגון פועל באמצעות כ-40 סניפים ברחבי הארץ. זה הארגון הכי גדול שמייצג את אוכלוסיית ניצולי השואה דוברי השפה הרוסית.

הערה חשובה: אל תתחילו לתאר את הארגונים שלכם. אנחנו מכירים אותם, אי אפשר כל דיון לספר הכול מהתחלה. תגיעו ישר לבעיה. יש לנו זמן קצר.

בהמשך לדבריה של אלקס, אני אתייחס לדברים שאני חושב לנכון. קודם כל, הארגון שלי פועל כבר שנים - - - מלכתחילה זיהינו שיש בעיה קשה עם כל הנושא של הנגשה ושירותים, והצלחנו לעבוד מול משרדי ממשלה על מנת לקדם תוכניות ופעילויות דווקא בשפה הרוסית. המשימה החשובה הייתה כל מה שקשור להפגת בדידות. את מכירה את המידע, מול הרשות לזכויות ניצולי השואה. הצלחנו לפתוח מועדונים חברתיים שפסיכולוגים ועובדים סוציאליים מעבירים בהם פעילויות בשפה הרוסית. התמיכה הנפשית לרוב האוכלוסיה, אולי 98 אחוז, צריכה להיות בשפה הרוסית, ואין לנו מספיק כוח אדם. דיברנו על זה - - -

זאת אומרת, כי אין פסיכולוגים שהם דוברי השפה? אין היצע מספיק גדול?

אין מספיק פסיכולוגים ועובדים סוציאליים על מנת לשרת את אוכלוסיית ניצולי השואה. אחד מהרעיונות שלי היה לקדם קורס להכשרת אקדמאיים שעלו לאחרונה מברית המועצות ואוקראינה, קורס מזורז של משרד הרווחה. דרך אגב, כבר דיברתי עם מנהלת בית ספר לעובדים סוציאליים. יש מספר גורמים שצריך לשלב. זו אחת המשימות העתידיות החשובות על מנת שניצולי שואה - - - עקב תוחלת החיים והכל, עוד מעט יהיו - - - אנחנו צריכים להעביר את הפוקוס לביקורי בית.

אחד הנושאים החשובים ביותר מבחינתי הוא כל הנושא של מיצוי זכויות. זו כבר השנה השלישית שאני עושה את כל מיצוי הזכויות בארגון, בשפה הרוסית, באמצעות כל מיני גופים. התחלנו מהמשרד לשיוויון חברתי – מוקד לאזרחים ותיקים; המוקד מגיע למועדונים, לפעילויות, לסניפים, בטרנזיט, וזה מאוד-מאוד מוצלח. התחלנו פעילויות משותפות עם הקליניקה המשפטית של אוניברסיטת תל אביב, ויש פה נציגה. אותו דבר עם הקליניקה המשפטית של אוניברסיטת בר אילן. מה שאני אומר זה שהיום הכרחי שמשרדי ממשלה יקחו בחשבון את הנושא החשוב הזה. לפי המכתבים והתלונות שמגיעים אליי, כל המכתבים שהאזרחים הוותיקים וניצולי השואה מקבלים היום – מחברת החשמל, מביטוח לאומי – מגיעים בעברית, ואנחנו יודעים שרובם לא יודעים את השפה. האנשים לא יודעים לקרוא.

צריך לחשוב על כל הנושא של מתנדבים: כפי שאלקס ציינה, זה אחד מהנושאים החשובים ביותר. הארגון שלי פועל רק על ידי מאות מתנדבים ברחבי הארץ, בכל סניף יש עשרות מתנדבים. אני זקוק להכשרות מתנדבים. יש גופים רבים שפועלים בנפרד, וצריך לראות איך לפעול ביחד על מנת לקדם את זה. אני מבטיח שאני יכול להעביר רשימות בכל עיר ועיר, גם לתוכנית "עכשיו זה הזמן". אני יכול לחבר, יש לי מתנדבים רבים, הם מבקרים את ניצולי השואה, את הבודדים. אחד מהנושאים החשובים שהמדינה התחילה עכשיו המון פעילויות לגביו הוא הנושא של הנגשת דיור.

אני כבר מבקשת - - - יושבת לידך נציגת מט"ב, שאחראיים על "עכשיו זה הזמן". שווה שתחברו אחד לשני, כי אם אתה יודע להביא מתנדבים דוברי רוסית ולה יש חוסר בזה, רק בשביל זה שווה - - -

צריך לשבת ולהכין תוכנית משותפת.

אנא צרו קשר אחד עם השני מיד אחרי, ונראה איך זה עובד.

בסדר גמור. כבר שלוש שנים שאנחנו כן מתרגמים, מהתקציבים הכל כך קטנים שיש לנו. כי בלי זה אי אפשר. מדו"ח מבקר המדינה, מכל המסמכים החשובים, שינויים בחקיקה – אני כן מתרגם את זה, משלם כסף לגורמים מקצועיים, למתרגמים ולבתי דפוס. כי כל הודעה, גם מידע שאני מקבל, למשל שאת שולחת, אחרים ישר שואלים מה התרגום. ואז יש מסמכים שאפשר לתרגם אינטרנטית, אבל זה לא מדויק. ויש מסמכים שאי אפשר לתרגם אינטרנטית, ופה צריך איש מקצוע. ולזה צריכים תקציב.

יש תמיכה של המדינה בארגונים שפועלים למיצוי זכויות. יש תקנה תקציבית לתמיכה בנושא הזה.

שלכם, של הרשות?

לא, בשיוויון החברתי. - - -

לא ידוע לי.

את מדברת על דודו ברוך, מה שהוא עשה? זה היה הנצחה. להנצחה, לא למיצוי זכויות.

דודו ברוך נותן לנו להנצחה, לא לתרגום.

לא, גם לארגונים שפועלים למיצוי זכויות - - -

אז שווה לבדוק את זה. אם גליה אומרת – היא יודעת, שווה לבדוק. יהודה, משפט לסיום.

אני אומר שאחת מהמשימות החשובות היא שצריך לשנות היום את האסטרטגיות של כל האנשים. דיברנו עם רובם, ויותר מ-70 אחוז, גם הם מברית המועצות, נמצאים מתחת לקו העוני. גם בשכירות או בבתים שהם גרים בהם – הם גרים בשכונות שהן שכונות מצוקה, והם גרים בקומות העליונות ואין להם הנגשה.

רגע, זה נושא אחר. אני עוצרת כאן. אני עוברת לדובר הבא. האם יש כאן נציג או נציגה מאיגוד העובדים הסוציאליים? לא. לאה מעמדא.

בוקר טוב. עמדא תומכת ב-150 אלף אנשים עם דמנציה בישראל ובבני המשפחה שלהם, סיפרתי על זה גם בדיון הקודם של הוועדה. רבים מבין שורדי השואה גם מתמודדים עם דמנציה ויש לזה אתגרים גדולים לכל מי שמטפל בהם – גם הצוותים הסיעודיים והבריאותיים וגם בני המשפחה. אנחנו בעמותה פועלים הרבה להנגשה - - -

פחות מה העמותה עושה ויותר מה הבעיה שצריך לפתור, בסדר? באופן ישיר.

- - - אנחנו בעמותה פועלים הרבה כדי להנגיש שפתית ותרבותית לכל האוכלוסיות. קשה לנו מאוד. הצלחנו בערבית, הצלחנו עם הציבור החרדי, אנחנו לא מצליחים לעשות את זה מספיק עבור דוברי רוסית. המדריך המלא שלנו לדמנציה זמין היום באתר להורדה חינם – לא מגיעים אליו למרות שניסינו, אומנם בתקציבים דלים, ושמענו פה כמה קשה לשים תקציב ייעודי לשיווק ברוסית. אנשים לא יודעים שיש את המדריך המלא שלנו, שכולל גם את הנושא של זכויות חולים וזכויות בני משפחה, יחד עם כלים להתמודדות. יש לנו סדנאות וקבוצות תמיכה ברוסית, ואנחנו לא מצליחים להגיע לקהל היעד.

כלומר, יש את המוצר והלקוחות לא מגיעים.

יש מוצרים. היה אפשר לעשות הרבה יותר לו היו לנו תקציבים ייעודיים. כשהיה תקציב לערבית עשינו גם אתר, היום יש לנו דף נחיתה בודד עם אפשרות להוריד את המדריך המלא. נשמח להנגיש את כל האתר עם עוד חומרים, עם עוד דברים ברשתות החברתיות. כרגע אנחנו לא שמים על זה תקציב ייעודי, מאוד קשה לנו להגיע לדברים האלה; למרות שמבחינת העמותה כבר יש התחלה, יש קבוצות תמיכה בשפה הרוסית, יש את המדריך המלא ויש חומרים נוספים. זה לא מספיק, היינו שמחים לעזרה לעשות יותר.

יש פה נקודה הפוכה – העמותה שבאה ואומרת לי שיש שירותים וקהל היעד לא יודע להגיע אליה.

נכון. ואני אוסיף: גם בהקשר של מתנדבים – יש לנו ערכות הפעלה מיוחדות כדי לעזור בתעסוקה לאנשים עם דמנציה, אנחנו מפעילים את זה באמצעות מתנדבים. גם כאן, אם היינו מצליחים לחבור לגוף שיכול להפעיל מתנדבים דוברי רוסית, היינו יכולים להשמיש את הערכות שלנו להרבה יותר משפחות. כיום לנו עצמנו אין את היכולת להפעיל מתנדבים דוברי רוסית, להגיע אליהם, אנחנו יכולים רק להכשיר מתנדבים אחרים – את היכולת הזאת יש לנו. אז יש לנו רצון, יש לנו ידע, ואנחנו צריכים את הפרסום.

מירב, יש לי השלמה בנושא שעלה עכשיו, על מיצוי זכויות. כפי שאני יודע, רק מרכז הארגונים מתקצב מיצוי זכויות. אני כארגון לא נתמך על ידי הארגון, ולא קיבלתי שקל אחד ממרכז הארגונים.

הבנתי. תודה. ענת שוסטר – הקרן לרווחת ניצולי השואה.

בקרן, שמטפלת - - - שנה שעברה טיפלנו ב-80 אלף ניצולים, מתוכם מוכרים אצלנו 55 אלף ניצולים דוברי רוסית, שזה הרבה. רובם מחבר העמים, רובם בעוני, חיים בלי פנסיה, חיים מהשלמת הכנסה. אנחנו מזהים אצלם הרבה מאוד דברים שהם ברמת העוני והניצולות. אני רוצה להתמקד כאן בנושא של השפה הרוסית. כקרן, כמחצית מהעובדים שלנו הם דוברי רוסית, מתוכם שישה עובדים סוציאליים - שזה די הרבה ממה שאני שומעת כאן.

אבל כמו שנאמר קודם, אנחנו כן חווים קושי בנושא של מתנדבים. יש לנו כרגע כ-100 ניצולים שרשומים להתנדבות – ואין להם מתנדבים דוברי רוסית, והם לא מדברים שום שפה אחרת. יש לנו פרויקט של טאבלטים, שבא עם מתנדב שאמור להדריך אותם במשך חמישה חודשים. הטאבלטים כן מונגשים ברוסית, אבל אין לנו מתנדבים דוברי רוסית. זה אומר שהאוכלוסיה הזאת בעצם לא נהנית מהשירות. זה בעייתי. בקליטה של ניצולי השואה מאוקראינה בשנה האחרונה נעזרנו הרבה מאוד במעט מאוד מתנדבים שהיו מוכנים לשמש לנו מתורגמנים, לבוא לביקורי בית ולעשות intake ראשוני כמתורגמן. זה היה מעט מאוד וחלקם ממש נשחקו, כי ביקשנו מהם די הרבה סיוע בזה.

אז זו בעיה שחוזרת על עצמה. תודה רבה, ענת. רן, אתה רוצה לדבר בחלק הזה, של תיאור הבעיה? בבקשה.

אני חושב שכדאי - - - נתונים שיכולים לסייע. בוקר טוב, רן מלמד מנקודת מפנה, לשעבר עמותת ידיד. אני מתמחה בנושא של מיצוי זכויות. בחצי שנה האחרונה דגמנו 163 אתרי אינטרנט מרחבי הארץ, שמתחלקים בין אתרים ממשלתיים, חברות ציבוריות וממשלתיות, אתרים מסחריים וגופים נוספים. בדקנו בהם שלושה דברים מרכזיים: הראשון הוא ההנגשה המובילית, לטלפונים סלולריים, שזה רוב הפעילות של אנשים; הדבר השני הוא הנגשה לאנשים עם מוגבלויות; והדבר השלישי הוא ההנגשה השפתית.

בנושא ההנגשה השפתית, אני חושב שהדבר המרכזי שצריך לתת עליו את הדעת הוא ההבדל המאוד גדול בין לתת מידע שיווקי או מידע כללי לבין לתת מידע מפורט, אבל יותר מזה: לתת את האפשרות לבצע פעולות, בעיקר באתרי ממשלה, באמצעות טפסים שמותאמים שפתית; בין אם ברוסית ובין אם בשפות אחרות – שורדי שואה זה לא רק רוסית. אחד הדברים שלמדנו בוועדת המדע לפני שבועיים, מתשובות שקיבלנו ממשרדי הממשלה, הוא דבר מאוד פשוט: העובדים נשאלו למה אין טפסים בשפות כמו ערבית ורוסית, והתשובה הייתה "כי אין לנו מי שיטפל בטפסים". זאת אומרת, גם אם הטפסים יהיו מתורגמים לרוסית ושורדי השואה ובני משפחותיהם יוכלו למלא אותם ברוסית – הטופס לא שווה שום דבר כל עוד אין במשרדי הממשלה מי שיוכל להוציא את הטופס שכתוב ברוסית ולטפל בו. ופה יש עניין תקציבי שצריך לטפל בו.

אני חייב להגיד שדווקא בחברות מסחריות, בקופות חולים ובמקומות אחרים, יש הרבה יותר נגישות מבחינת מידע בשפות השונות, כולל רוסית. אבל שוב, מדובר רק במידע, ברוב המקרים לא מדובר באפשרות לבצע פעולות, גם לא באתרי האינטרנט. אני לא רוצה להרחיב, רק אגיד שהעברנו את המחקר שלנו אלייך ואל מנהלת הוועדה, מי שרוצה יכול להסתכל ולהיכנס לאתרים ולראות. אני חושב שהנקודה המרכזית היא שהמידע לא יכול להיות רק מידע שיווקי או מכירתי, הוא חייב להיות מידע שיש מי שיטפל בו בסוף הדרך. אם מישהו רוצה להגיש בקשה לסיוע בשכר דירה ואין מי שיקבל את הטופס ברוסית ויטפל בו – הטופס ברוסית לא שווה שום דבר.

נקודה חשובה. תודה רבה. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לשורדי השואה שנמצאים כאן: סשה ברמן, ואחריו אברהם.

שלום לכולם, שמי אברהם שרנופולסקי, אני יושב ראש העמותה חזית הכבוד. אנחנו דנים היום בנושא חשוב מאוד, משום שכפי שנאמר, עשרות אלפי שורדי שואה וקשישים עולים אינם דוברי עברית. בואו נדמיין לעצמנו מה קורה לבן אדם בגיל 80 ומעלה שמקבל מכתב מביטוח לאומי ולא מבין מה המשמעות ומה כתוב במכתב. הוא בהלם ורץ לביטוח לאומי על מנת לקבל הסבר, אבל בביטוח לאומי גם העובדים, הפקידים, אינם דוברים רוסית.

ויעבור המון זמן עד שיקבלו אותם, לא מקבלים אותם. צריך תור אינטרנטי.

נכון. טוב שיש להם ילדים ונכדים שיכולים לעזור להם, אבל מה לעשות עם אנשים שאין להם אפשרות כזאת? מה שאנחנו מציעים: ראשית, צריך לעודד עיריות להקים מוקד שירות לדוברי רוסית, שנוכל לעשות מסמכים והסברים וכו'.

היום אין בנתב בביטוח לאומי? אין בשפה הרוסית?

אין.

לא, אבל יש באתר, לא?

כן, אבל האזור האישי לא. לא היית בחלק הזה, האזור האישי לא ברוסית.

בשנה שעברה, כשהממשלה שלנו, הקודמת, קידמה את הנושא של הבטחת הכנסה, אנחנו נפגשנו אישית עם המנכ"ל דאז, מאיר שפיגלר, ודאגנו לתרגם מחשבון זכויות לשפה הרוסית, דבר שלא היה עד אז. זה היה חידוש מרענן. נכון שבאזור האישי אין, אבל כשאנחנו מדברים על הנגשה בביטוח הלאומי, צריך לוודא שתהיה הבנה והתחשבות, שלא יגידו לבן אדם בן 90 ללכת ללמוד עברית. אי אפשר לשים בכל סניף אדם שדובר את השפות השונות – מחר זה רוסית, מחרתיים זה אנגלית, צרפתית וכו' - אבל שתהיה הבנה. כיום לא בעיה למצוא מישהו שכן דובר את השפה, בין אם זה בקופת חולים, בביטוח לאומי או בעירייה, אבל שתהיה התחשבות באותו בן אדם שמגיע ולא מצליח להבין. שלא יזרקו אותו, זה העניין. כי לפעמים פקידים הם פשוט אטומים. אני לא מכליל פה, חלילה, אני רק אומר שאם אתה שומע שבן אדם לא מבין את השפה – תיכנס למצבו, תתחיל לחשוב. קודם כל תושיב אותו, תן לו כוס מים, ואחרי עשר דקות תמצא מישהו שיתרגם לך, גם אם - - -

אברהם, סליחה שהפרענו לך, תמשיך את דבריך. אז אתה אומר: להקים מוקד שירות לדוברי רוסית.

נכון. שנית: לחייב את ביטוח לאומי, חברת החשמל וכדומה, לקחת אנשים דוברי רוסית לכל הסניפים של הארגונים האלה.

לא הבנתי את ההצעה השנייה, שמה אותן חברות יעשו? הבנתי, שישלחו מכתבים ברוסית.

שלישית: לממן ארגונים ציבוריים, על מנת להכשיר קשישים וניצולי שואה להשתמש באינטרנט, בזום, במתרגם אוטומטי וכו'. רביעית: לתת לארגונים ציבוריים אפשרות לממן קו חם לקבלת שאלות, כדי שיוכלו לענות על השאלות האלה.

תודה רבה לך. אני עוברת לסשה, ואחרי סשה ידבר חבר הכנסת שוסטר. אם אתה מעדיף לדבר ברוסית, יש פה מתורגמן.

(דבריו מתורגמים סימולטנית מרוסית)

כשהתחילה מגפת הקורונה, העמותה שלנו הקימה קורס כדי ללמד את ניצולי השואה להשתמש בזום. הניסיונות שלנו לקבל עזרה כספית לא הצליחו, וזה היה רק על חשבוננו. לאחר מכן, עשינו שרשרת של מפגשי זום, סמינריונים בזום, בהם השתתפו למעלה מ-2000 דוברי רוסית שהיו זקוקים לעזרה.

יש לי שאלה, סשה. איך הגעת לאותם מבוגרים שהיו צריכים עזרה?

(תרגום מרוסית) עשינו - - - באתרים שלנו. הבעיה היא שהיום, האינטרנט והזום הם הדרך היחידה להכניס את ניצולי השואה והאזרחים לוותיקים לקשר ביניהם לבין משרדי הממשלה. מאוד חשוב שבתקציב החדש יהיה סכום כסף מסוים לתמיכה בארגונים האלה, כדי לעזור להם - - - צריך ללמד את ניצולי השואה והאזרחים הוותיקים להשתמש בזום ובאינטרנט. יש עכשיו הזדמנות פז, כי הטלפונים הסלולריים של היום מתרגמים מרוסית לעברית ומעברית לרוסית, כל שפה. צעירים לא צריכים את זה, כי הם גם ככה יודעים עברית. האזרחים הוותיקים וניצולי השואה חייבים את זה. תודה רבה.

תודה לך, סשה. חבר הכנסת שוסטר.

תודה. תודה ליושבת הראש על הפעולה החיונית הזו, הקדושה הזו. אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לכאן, למוסד הזה, שהוא קצת מסוכסך, אבל מאוד חשוב. ראשית, אני חושב שכל גוף מתקצב או מתוקצב חייב להיות, ורצוי ברגולציה, מחויב בחזון שלו, בנרטיב שלו, לתקצוב הנגשת המשאבים שלו לכל אזרח. טוב להיות בריא ועשיר - יותר מסובך להיות עני, חולה וחסר אוריינות דיגיטלית, חסר קשר למחשב. שם נבחנת החברה שלנו. סיכום הוועדה צריך להפוך לתוכנית עבודה קונקרטית, עם נקודות פשוטות, שנדע לתמצת אותן ונדע אל מי לגשת, מה המשימה, כמה זה עולה - - -

אני אגיד לך עוד דבר, כיוון שהתקציב מגיע עכשיו לכנסת: אלה כן דברים יחסית קטנים במונחים של תקציב מדינה, דברים שאפשר להשיג. כמה מאות אלפי שקלים למטרה כזו או אחרת זה לא בשמיים.

ממש ככה. ובכך נעשה ביחד מצווה גדולה מאוד. אני רק רוצה לחדד: גם בתוך הקבוצה שאנחנו מדברים עליה יש אנשים, חלקם עריריים וחלקם לא, שהם מבודדים, או חסרי נגישות. הם דורשים - ודיברנו על זה בהקשרים אחרים – פרישה ארצית שמגיעה כל יום, בוודאי כל יומיים, או באמצעים דיגיטליים או באמצעים ישירים. פרישה לכל אחד מהאנשים המבודדים. אנחנו רוצים לחיות בחברה שבה אף אחד לא חי לבד. תודה.

תודה לך.

קודם כל, מירב, תודה רבה על הדיון הנוסף. מצטער שבאתי באיחור, אבל בחלק מהדברים הבנתי על מה מדובר.

אני בא בגישה שהיא לא שונה, אבל די מעניינת: אני חושב שהיום, כשיש ארגונים ועמותות שעוזרים ונותנים סיוע, המדינה צריכה לעזור לעמותות האלה. בואו נצא מנקודת הנחה שמכתב מביטוח לאומי מתורגם לרוסית – אז בן אדם מקבל מכתב ברוסית, ומה זה עוזר לו? הוא צריך לפנות חזרה, הוא צריך לטפל חזרה. אז במקום שאני, כמדינה, אעזור לעמותה – כל עמותה, יושבים פה נציגים – אז בואו נעזור להם, שהם יעזרו לאותם אנשים שפונים. אני לא מדבר על משהו שחייב להיות מתורגם, אם יש אתר של הקרן לניצולי שואה שמתורגם לרוסית, אז יש מידע מתורגם. אם זה הודעות של ביטוח לאומי בנושא של זכויות – זה מתורגם. הבעיה פה היא שיתוף הפעולה, השיח, עם הארגונים והמוסדות.

שרנופולסקי או ברמן, מישהו מכם אמר שכשיש ילדים אז הילדים עוזרים. זה נכון, בשביל זה יש ילדים ונכדים, בשביל לעזור. בגלל שאני דובר את השפה, הרבה פעמים אני מקבל פניות, ואני שואל את האנשים אם יש להם ילדים, והם משיבים "כן, אבל למה שנפנה לילדים? הילדים שלנו עסוקים, הם מסודרים בעבודה, הם די עסוקים". אני משיב "בשביל מה גידלתם ילדים ונכדים? בשביל מה גידלתם ילדים אם הם לא עוזרים לכם בשפה?". אמא שלי בארץ 26 שנה והיא מתקשה בשפה, אז אני או אחותי עוזרים לה בכל דבר שמגיע. גם היום, במעמד שאני נמצא בו, אני עוזר לה. אני מגיע הביתה ועוזר לה בכל דבר. אני נטרף כשאני שומע משפט כזה, "מה פתאום שנפנה לילדים? הילדים שלנו - - -".

אבל הרבה פעמים דווקא למבוגרים לא נעים, אני מכירה את זה - - -

אני יודע, המבוגרים אומרים את זה. מה זה "לא נעים"? אלה הילדים שלכם. זה טירוף מערכות.

יש לי מקרים של אנשים שהחברה עשתה להם עוול, יש להם שני ילדים עורכי דין – והם פונים אליי לסיוע בהתנדבות. לא נעים להם.

נכון. לא נעים לי להגיד, אבל ככה חינכתם את הילדים שלכם? לכן, קודם כל, כשיש ילדים ונכדים – הם צריכים לעזור להם. אולי צריך לעזור לילדים ולנכדים שאומרים שהם עסוקים – אין דבר כזה עסוקים כשזה נוגע להורים שלכם. יש אנשים שהם בודדים - - -

צריך לקחת בחשבון שרוב הנכדים וכל זה לא יודעים רוסית בשביל לתרגם, יש גם כאלה. למשל, שני הילדים שלי לא יודעים רוסית - - - לא יודעים לקרוא.

בסדר, מי שלא יודע לקרוא לא יודע לקרוא, הוא לא יכול לעזור. אז הוא מתקשר לסבא ואומר שהוא לא יכול לעזור.

יבגני, יש לי עוד הרבה שורדי שואה שרוצים לדבר, אז תשלים.

אני רק רוצה להשלים משפט אחד. אני בא בגישה מאוד קונסטרוקטיבית: בואו נעזור לארגונים שיעזרו לאותם אנשים שפונים. אני לא אומר שאנחנו צריכים לתת פה תוכנית עבודה, אבל במקום שנחייב בכל עירייה ונגביר את הבירוקרטיה - - - זה פשוט לא יקרה. בואו נמקד את הסיוע לעמותות ולארגונים שכן נדע לקבל מהם את הפידבק גם לגבי הפניות. הם יגידו לנו כל שנה כמה פניות הם קיבלו, לכמה אנשים הם עזרו בפנייה לביטוח לאומי, והם יהיו זכאים לסיוע מהמדינה – לפי מספר הפניות או מספר הנושאים, לא משנה. אם זו עמותה שפועלת מול ביטוח לאומי, אז מן הסתם הם גם יודעים להפנות ולכוון. אני חושב שזו גישה יותר טובה, זו גם גישה שיותר תסייע, במקום שיהיה מצב שבו המדינה משלמת כסף לתרגום מכתב ובסוף האדם נתקע עם מכתב מתורגם. מה זה עוזר לו? זה לא עוזר לו.

זו שאלה, האם העמותות האלה ידעו להגיע לכל קהל היעד.

לא, הקהל הזה יגיע לעמותות. זה העניין.

אבל במבחן התוצאה אנחנו רואים שקהל היעד לא מגיע לעמותות. יושבות פה עמותות ואומרות שיש להן שירותים לתת ואנשים לא פונים אליהן. אולי צריך לתת - - -

בסדר, את זה אפשר לעשות דרך מחלקות הקליטה. יש מחלקות קליטה בכל הערים הגדולות יחסית, יש עיריות - - -

אני חושבת שהשילוב צריך להיות תמיכה בעמותה, העמותה צריכה להיות ספק של הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי מקבל פנייה, ויודע להפנות לאותה עמותה שתתן את השירותים.

אם נגיע למצב כזה זה מצוין, אבל זה מכרזים, זה בירוקרטיה, הרבה פעמים המחיר של זה גבוה בהרבה מסיוע לעמותה.

במשרד לשיוויון חברתי, לדוגמה, עשינו מכרזים, לקחנו שלוש עמותות כספקיות במוקד שלנו לאזרחים ותיקים, כוכבית 8840, והן פרושות בכל רחבי הארץ. הגיעה פנייה, ולפי אופי הפנייה הפנינו לעמותה שעובדת אצלנו כמשרד ממשלתי.

ואז הבן אדם בעמותה טיפל עד הסוף, כולל הפנייה, כולל התשובה, כולל תרגום?

אני עושה לו בקרה.

אם זה ככה אז זה בסדר, אפשר לחלק.

אני רק רוצה לציין שלעמדא, למשל, יש קו חם שנותן מענה גם בשפה הרוסית. אבל - - - אף אחד לא יודע - - -

ברור, אבל הבעיה בסוף היא שהציבור יודע מה זה ביטוח לאומי ולא יודע מה זה עמדא, לא יודע להגיע לעמדא. יש לו מדינה, למדינה יש אחריות כלפיו, והוא פונה לביטוח הלאומי. אני מבינה שהביטוח הלאומי לא יכול להיות מומחה להכל בכל שפה, אז לפחות שיהיו לו ספקים קטנים – מה זה להתקשר, לצורך העניין, עם עמותת עמדא או עמותה אחרת? זה - - -

מירב, לפעמים גם אנשים ששולטים בשפה לא מבינים את המכתבים שהם מקבלים מכל מיני מוסדות של המדינה. זה לא רק עניין השפה.

זה נכון. טוב, אני מתקדמת, ברשותך.

מימון לארגונים - - - זה חשוב ביותר.

אני רוצה לתת גם לאנדריי מארגון יד עזרה לישראל, הוא כאן? אם אנדריי לא פה אז יעקב ליברמן – האגודה הירושלמית לניצולי שואה. בבקשה.

(דבריו מתורגמים סימולטנית מרוסית)

אני יעקב ליברמן, אני ראש האגודה הירושלמית לניצולי שואה. הארגון שלנו די צעיר, רק שלוש וחצי שנים. הקמנו את הארגון הזה כדי שנוכל לעמוד על הזכויות של האנשים שלנו, של ניצולי השואה. הקמנו את העמותה רק בכוחות עצמנו, בלי שום עזרה, והיום הארגון הזה - - - אלף ניצולי שואה. הגיל הממוצע של ניצולי השואה בעמותה שלנו הוא 88. חצי מהאנשים בעמותה שלנו הם בין גיל 90 ל-106. אנחנו קבוצה מאוד אקטיבית ומאוד גדולה. כיום אנחנו ההיסטוריה של העם שלנו. אבל אנחנו מתביישים במדינה שלנו, כי את העזרה העיקרית אנחנו מקבלים מהארגונים הנוצריים. בחגים, העמותה - - - עושים לנו מתנות. העמותה יד עזרה לישראל נותנת לנו עזרה גדולה. כל מה שאנחנו מבקשים מהמדינה שלנו נעלם איפשהו באמצע הדרך. באוגוסט האחרון ביקשנו עזרה בקבלת טופס סעיף 46.

סעיף 46, לעמותה. שאפשר לקבל תרומות בלי לשלם מס.

(תרגום מרוסית) הבאתי את המכתב ששלחנו לוועדת הכספים של הכנסת, כי שלחנו ואף אחד לא ענה לנו ולא עזר לנו. אנחנו מחכים כבר הרבה זמן, ואנחנו בגיל שבו לחכות ארבע שנים זה קצת בעייתי. אנחנו רוצים לזרז קצת את העניינים. גם שנה שעברה העברנו למשרד הקליטה בקשה לעזרה לניצולי שואה. הבקשה שלנו נמצאת עכשיו במשרד האוצר, באגף ניצולי שואה. יש לי את מספר הבקשה שלנו. מילאנו כמו שצריך את כל הטפסים שהיינו צריכים. על כל ניצול שואה הגשנו כל מיני טפסים, אפילו יותר ממה שהיה צריך - הגשנו יותר מ-1000 טפסים, ועד היום לא קיבלנו שום תשובה. אנחנו יכולים לארגן הכל לבד, הארגון שלנו מאוד גדול, יש לנו כל מיני קבוצות – אבל אנחנו כן צריכים עזרה מהמדינה.

רק כדי לחדד לסיכום, כדי שנהיה פרקטיים: באיזו קטגוריה של תמיכה נמצא השירות? של הפגת בדידות? של מיצוי זכויות? באיזו קטגוריה של תמיכה, מישהו הבין?

קודם כל, בנוגע לסעיף 46.

עזבו רגע את הדיון על סעיף 46, זה סעיף אחר. עמותה כזו, כמו העמותה שיעקב מציג פה - - -

לפי דעתי הוא כנראה התבלבל. משרד הקליטה – יש גוף אחד, אבל יש את המשרד לשיוויון חברתי, שכן אפשר להגיש בנושא של הנצחה. אני לא יודע אם הם הגישו. משרד הקליטה לא כל כך - - -

הבנתי. אז אני מבקשת מהצוות שלי, או מצוות הוועדה: תבינו מה בדיוק העמותה מספקת ובאיזה מסלול תמיכה הוא אמור להיות, כי לדעתי הוא הגיש למסלולי תמיכה לא רלוונטיים. - - -

לגבי סעיף 46, היה דיון בוועדת הכספים באוקטובר, שלחתי לך לינק. היו שם 247 עמותות שכן קיבלו הקלות, אז צריך לבדוק את זה. צריך לראות אם יש להם מקום שהם שוכרים, אם יש להם דברים.

אז אני מבקשת, אריאלה, תבדקו מאיזה משרד הוא אמור לקבל תמיכה. תודה רבה לך, יעקב. אני עוברת הלאה, ניתן לעוד שורד או שורדת אחת ואז נעבור למשרדי ממשלה. מילה – עמותת ניצולים למען עתיד.

שלום לכולם. זו הפעם הראשונה שלי בפורום כזה מכובד, אז תרשו לי לספר לכם על העמותה שלנו חמש דקות.

אבל אנחנו לא מתארים פה את העמותות, אנחנו ישר לבעיות. אז תשתדלי להתמקד בבעיה שאנחנו רוצים לפתור, בסדר?

שמעתי פה הרבה בעיות. את רוצה לשמוע ממני רק על בעיות? אני רוצה להציג - - -

אנחנו פשוט בדיון ממוקד, ואם כל פעם שעמותה מגיעה היא תספר על מה היא עושה, כל דיון אנחנו פשוט נתאר את מה שהעמותות עושות.

זה לא ייקח הרבה זמן, בסדר?

אוקיי.

שמי מילה פלייטמן, אני מייצגת את העמותה ניצולים למען העתיד, בנתניה. היא מונה למעלה מ-900 חברים, ניצולי שואה. כארגון התחלנו ב-2016, וכעמותה אנחנו קיימים מ-28 במאי 2019. הרישום של הארגון כעמותה רשום במשרד המשפטים, רשות התאגידים, רשם העמותות, מ-2019. כעת אסביר על הארגון הציבורי שלנו: למעשה, אנו פועלים למען ניצולי השואה ששרדו את התופת והתנאים הקשים שחוו באותה תקופה. זאת בכדי להפוך את החיים לפעילים יותר ולתת להם משמעות רחבה בחיים בתקופה הזו של ימינו. בעמותה יש קשישים שחווים קושי יומיומי, בעיות רבות באורח החיים, במצב הבריאותי, ביניהן: הקושי הרב בשינוי הסטטוס האישי מכורח המציאות שנכפתה עליהם.

לאחד את הקשישים ולתת להם מענה והזדמנות לחיים טובים, ולהזכיר להם תמיד שהם אינם לבד. הקשישים הניצולים יודעים שלנו אכפת מהם. הקשישים מקבלים תמיכה מוסרית, חברתית וחומרית. אוסיף ואומר כי בעקבות הקושי והמציאות היומיומית הלא פשוטה, העמותה לוקחת את עצמה - - - לקשישים. הם מקבלים חבילות מזון, בגדים, נעליים, משקפיים, שאר ציוד.

מתנדבי העמותה, כ-19 מהם, מקיימים קשר מתמיד עם חברי העמותה, יוצרים שילוב באורח חיים פעיל תוך גילוי אכפתיות ותשומת לב. שום דבר לא משתווה לרצון של אנשים מבוגרים לתקשר זה עם זה ולנתינה אינסופית עבור הפרט. לשם כך אנחנו מארגנים פגישות במועדון הגיבורים וחוגגים ימי הולדת ומברכים את כולם, כל אחד ביומו המיוחד, לצד תה, קפה, עוגיות ואורחים - - -

מילה, דקה לסיום. אני נותנת לך התראה של עוד דקה. אנחנו פשוט חייבים לעבור הלאה, סליחה. אל תעלבי, זה פשוט נורא עמוס.

ביקשתי רק חמש דקות.

יש לך, את כבר מדברת. בבקשה, יש לך עוד דקה, בואי תנצלי אותה.

אין בעיה. אסיים במשפט: לא ניתן לפרט את כלל העשייה שלנו. מטרתה של העמותה הציבורית שלנו היא מימוש מטרות למען הקשישים הניצולים ואיחוד בין אנשים ששרדו את השואה לבין מתנדבים רבים. כולנו תקווה שנמשיך לפעול למענם ולהטיף למען עתיד טוב יותר לנו ולהם. ברוכים תהיו.

נימה אופטימית שנותנת לנו מוטיבציה להמשיך. תודה רבה וסליחה על קוצר הזמנים. מט"ב, בקצרה.

תודה, חברת הכנסת מירב. את מכירה את התוכנית שלנו, ביקרת איתנו אצל שורדי שואה. תוכנית להפגת בדידות, ביוזמת הרשות לזכויות ניצולי השואה ועמותת מט"ב. פועלת כבר שש שנים ברחבי הארץ. 5000 שורדים מקבלים את שירות הפגת הבדידות: מתנדב חברתי שמגיע הביתה לטווח רחוק. מתוך ה-5000 בכל הארץ יש לנו רק כ-600 שורדי שואה דוברי השפה הרוסית - - -

5000? אני מכירה מספר של 10000.

יש 6500 ציוותים - 6700 ציוותים.

מתוכם כ-600 שורדי שואה דוברי השפה הרוסית מקבלים את השירות שלנו. פה נציב את שני האתגרים הגדולים. האתגר הראשון הוא שורדי השואה עצמם, שכשאנחנו מסבירים להם על הפרויקט הם נרתעים מאוד מהרעיון של מתנדב חברתי שמגיע הביתה; הם יותר רוצים את העזרה הפיזית, הכאן ועכשיו, העזרה במיצוי זכויות, מזון וכו'. מה שאנחנו עושים בשביל לסייע זה להכניס את המתנדבים שמגיעים לעזרה מיידית פיזית, ואותו מתנדב נשאר אחר כך ונותן את הפגת הבדידות.

והבעיה האקוטית הגדולה, שכמובן דובר פה עליה, היא מתנדבים. הניסיונות שלנו להגיע למתנדבים - - - דבר ראשון, יש לנו רכזת ייעודית לשפה הרוסית, שמנגישה ומסבירה, ומבינה את התרבות והשפה. אנחנו מכניסים מתנדבים שמתחילים כסיוע פיזי מסוים, שלאט-לאט נשארים אצל השורדים. הדבר הבא: פרסומים – בכל המדיה, גם בוואטסאפ ובפייסבוק, פרסומים גם בשפה הרוסית. יש לנו גם בשפה הרוסית וגם בשפה העברית, כי בסופו של דבר רוב החבר'ה הצעירים שמגיעים להתנדב הם דוברי השפה העברית, שיש להם הורים דוברי השפה. הצעירים פחות מדברים את השפה הרוסית, אבל אנחנו כן מפרסמים בשפה הרוסית בפייסבוק, וברשתות בכלל. זו הבעיה הכי גדולה שלנו, להגיע לכל המתנדבים. אני רואה פה שאפשר לשתף פעולה כדי להגיע למתנדבים, הבעיה היחידה היא להשאיר אותם. אלה יותר מתנדבים חד-פעמיים. בתקופת הקורונה זה היה נהדר, הגענו למאות ניצולים ושורדי שואה דוברי השפה הרוסית, שקיבלו מאיתנו את העזרה. אבל הרצון הוא לתת את העזרה המיידית כאן ועכשיו ופחות להישאר לטווח הרחוק. פה הבעיה שלנו, המתנדבים.

קיבלתי. תודה רבה. לפני שאני עוברת לצד של הממשלה, אני אתן גם לקליניקה של תל אביב, למימוש זכויות של שורדי שואה. ישי.

תודה רבה. אני אגע בקצרה בניסיון שלנו כקליניקה. - - - כל מיני בעיות, ואני ארצה להתמקד בשלוש נקודות מרכזיות, ובפעולות שנדרשות. דבר ראשון: כמו שעלה פה, יש הרבה בעיות של מיצוי זכויות וצריכת שירותים חיוניים. הפעולה הראשונה שנדרשת היא פעולת מיפוי: כמו שאמר חבר הכנסת, אנחנו נדרשים - - - אי אפשר לתרגם הכל ושיהיו לנו נציגים בכל מקום. מה שצריך זה לדעת מה הנקודות המרכזיות, איפה נמצאים השירותים החיוניים של ניצולי השואה. אני אתן שתי דוגמאות. אחת היא בדיור הציבורי: יש חוזים שהמדינה כורתת עם ניצולי השואה דרך החברות, והחוזים האלה בעברית. יש שם המון-המון דוברי רוסית שלא יודעים על מה הם חותמים. זה משהו שהוא לא מסובך במיוחד, מדובר בתרגום של חוזה, וזה משהו שהוא מאוד אקוטי. הדוגמה השנייה היא תרופות: אי אפשר לתרגם את כל התרופות, אבל יש תרופות שיותר מיועדות לאותה אוכלוסיה, לגיל השלישי, ומצופה שלפחות אותן - - -

מה, בעלון של התרופה?

כן, כי זה מתורגם לעברית, לערבית ולאנגלית.

יש חוק שקובע מה צריך להיות מתורגם.

ורוסית לא חובה?

חלק מהדברים כן. צריך פשוט לבדוק שזה מבוצע על פי החוק, יש חוק שקובע. אגב, את החוזים של עמידר מתרגמים פעם אחת, זה בכלל לא סיפור.

התרופות לא מתורגמות לרוסית. התרופות היחידות שמתורגמות זה תרופות בלי מרשם, וגם זה - - -

ואין חובה חוקית?

אין חובה חוקית.

תבדקו בבקשה, חוק הגנת הצרכן. את תראי שיש שם חובה לתרגם גם לרוסית.

בואו נסכם ככה: אם אין חקיקה נעביר חקיקה.

מה שכתוב – כתוב על הקופסה "זהירות, אין לצרוך בלי קריאת העלון לצרכן", ובעלון לצרכן אין רוסית. זה מה יש.

הבעיה הגדולה היא שהאותיות כל כך קטנות, שגם אם - - -

היינו בקשר עם חברות התרופות ועם משרד הבריאות שניסה לטפל בסוגיה, ואמרו לנו חד וחלק שחברות התרופות רוצות להוציא כבר את האנגלית מהתרגומים, כי זה גורם להן להכניס ידנית אחד-אחד, ואין סיכוי להוסיף רוסית. אז הצענו לעשות פתרון זמני: שכל חברת תרופות תעשה איזשהו קו טלפוני עם קוד, שאתה מתקשר לקו ומקריאים לך ברוסית את העלון לצרכן. לא אידאלי, אבל שיהיה משהו, שהקשיש יכול לשמוע את ההנחיות ברוסית. כרגע אין שום פתרונות לתרופות.

מירב, לדעתי הפתרון צריך להיות של פלאיירים שיחולקו בבתי המרקחת - - -

רגע, בואו נעשה הפסקה בדיון הזה. ישי, תמשיך, סליחה.

אני אסכם את הנקודה הראשונה: יש צורך במיפוי – מה הנקודות הקריטיות שבהן אנו נידרש לתקצב ולפעול בדגש. זה הדבר הראשון.

יש איזושהי תפיסה שתמיד מחפשים נותני שירות שהם גם דוברי רוסית, ונאמר פה שלא מצליחים למצוא עובדים סוציאליים וכד' שמדברים רוסית. כנראה שזה באמת בעייתי, וצריך לשנות את התפיסה – שיהיו לנו מתורגמנים. זאת אומרת, שיהיה תקציב לכך, לא שעובד השירות עצמו – העובד הסוציאלי, הרוקח בקופת החולים, יידע רוסית – אלא שיהיו לצידם, לפחות במקומות מרכזיים שבהם גרה אוכלוסיה דוברת רוסית, מתורגמנים לשירותים החיוניים. כלומר, לא לחפש את נותן השירות עצמו, אלא לתת איזשהו מתורגמן, שזה דבר יותר פשוט ורק דורש את התקצוב והחשיבה הממוקדת הנכונה.

יש פלטפורמות שמאוד נוחות כדי לעבוד עם האוכלוסיה של דוברי רוסית וניצולי שואה. למשל: בתי גיל הזהב, או מקבצי דיור, שם מתגוררים המון מהאוכלוסייה הזאת. אם יבואו לשם וימקדו שם את הפעולות, נוכל לגעת בנתח אוכלוסיה מאוד רחב בצורה מאוד ממוקדת. בשונה מדיור ציבורי רגיל, במקבצי הדיור לא ניתנים שירותים חברתיים, מלבד שירותי הדיור. לכן, אם יבואו לשם וימקדו שם את התמיכה, נוכל לגעת בהמון אנשים בצורה מאוד ממוקדת, וגם לקבל אינדיקציה לבעיות שצפות בהם. תודה.

מאה אחוז, תודה רבה. אני רוצה לעבור עכשיו לארגון כל זכות, גם לקבל סטטוס על הפרויקט שתקצבנו בזמנו לתרגום של 80 עמודים, אם אני לא טועה, וגם את התובנות שלכם על איפה אנחנו נמצאים בתהליך.

שלום, תודה על ההזמנה. אני ביאן מג'אדלה ואני מנהלת את פרויקט התרגום לרוסית. השנה אנחנו צפויים - - - זה לפני שנה וקצת, אבל זה התעכב. אנחנו צפויים להתחיל לתרגם השנה, במהלך החודש הקרוב. זו פעילות שנמצאת בהקמה מבחינת הצוות, הגיוס של הצוות ושל המתרגמים החיצוניים. זה פרויקט שהוא לשנה, אבל אנחנו כבר מנסים לעניין משרדים נוספים. כרגע זה תקציב של מיליון שקל, של המשרד לשיוויון חברתי, שעובר דרך משרד המשפטים, שמממן באופן מלא את הפעילות של כל זכות במערך הדיגיטל. הצפי הוא לתרגם השנה 1500 דפי מידע מתוך כל זכות, והדגש הוא על אזרחים ותיקים. אז הנושאים הם בריאות, אזרחים ותיקים וניצולי שואה. עשיתי אתמול בדיקה עדכנית של הדפים שמקוטלגים תחת ניצולי שואה, מדובר ב-150 דפים, אז זה קצת יותר מ-80. הנושאים האחרים הם כמובן בהלימה - - - הם אומנם לא מדברים על זכויות של - - -

זאת אומרת, יש 1500 דפים, מתוכם 150 - - -

נכון. בגדול, הדגש הוא על אזרחים ותיקים, זכויות - - - בתוך התעדוף בכל זכות יש 6000 דפי מידע. התקציב השנה הולך רק לתוכן, אין שיווק – יש שינוי בתקציב והוא הולך לתוכן בלבד, המשמעות של זה היא להחזיק צוות. קצת נגעת בזה – לא לקחת את דובר הרוסית שיכול להסתדר עם זה, אלא להביא צוות שזה התפקיד שלו. בנינו מתודולוגיה. רן מלמד נגע קצת בעניין של שפות באופן כללי, יש שיטה לעשות את זה. בנינו מתודולוגיה ועבדנו לפיה בתרגום לערבית, אנחנו עושים את זה כבר חמש שנים והשנה סיימנו את הפרויקט. אז יש מתודולוגיה: קודם כל, צריך מנהל מוצר דובר השפה. אי אפשר לעשות את זה אחרת, אין קיצורי דרך. שנית: מתורגמנים חיצוניים שעוברים בקרת איכות על התרגום – לא לוקחים סתם מישהו שיש לגביו המלצות טובות וכו', אלא עושים בחינה פנימית. אלקס מלובי המיליון היא חלק מהוועדה המייעצת שהקמנו, של דוברות ודוברי רוסית, שעוברים על הבדיקות האלה – בלי שמות כמובן – מדרגים, נותנים ציון איכות, ורק אחר כך אנחנו מתקדמים. אז קודם כל מוודאים שיש צוות מתרגמים חיצוניים איכותי וטוב, ולאחר מכן עושים בקרה משפטית, יש לנו משפטנית שתהיה בתוך הצוות - - -

אני צריכה לזרז אותך - - -

אז רק אגיד שזה תרגום איכותי, שברגע שהוא מגיע אלינו הביתה אנחנו עושים בקרת איכות משפטית, לבדוק שהמהות המשפטית נשמרת.

אז אני כבר מבקשת שאחרי הפגרה נעשה סטטוס עדכון לגבי איפה זה עומד, כדי שלא ניפגש עוד שנה.

בשמחה. תודה.

תודה. יש כאן מישהו ממערך הדיגיטל? כיוון שמנוע הזכויות הוא קריטי, והדיון הבא יהיה מיד אחרי הפגרה, אני מבקשת לקראת הדיון הבא - - -

ברשותך, המנוע באמת ישלוף מידע, הוא כבר עובד, הדפים שעובדים היום שולפים מידע שנמצא בכל זכות, אז ברגע שהמידע הזה יהיה ברוסית אני מניחה שזה הכיוון הבא לקחת - - -

אז לא תקין שהם לא כאן, כי הם חשובים, וחשוב לי מאוד שהם יגיעו עם תשובות לדיון הבא. ביטוח לאומי.

שלום וברכה. עזרא לבנה, סגן ראש מינהל, ואחראית על תשלומי קצבאות אזרח ותיק ואמנות בין לאומיות. הביטוח הלאומי הוזכר פה לא פעם, אני אתייחס לנושאים שקשורים לביטוח הלאומי, לניצולי שואה, ולאתרי המוסד לביטוח לאומי. כל אתר הביטוח הלאומי, כפי שהוזכר פה, הוא בשפה הרוסית. גם המחשבון להשלמת הכנסה, כפי שהזכיר חבר הכנסת, הוא ברוסית. מטעמי טכנולוגיות שונות המוסד לביטוח לאומי איננו יכול לתרגם את כל האתר במידע האישי לשפה הרוסית, כי הוא מתממשק להרבה מאוד ארגונים ומערכות. לעדכן כל שדה לשפה הרוסית זה פרויקט שהוא בעייתי מאוד. יחד עם זאת, בשל העובדה הזאת, המוסד לביטוח לאומי מעסיק מתנדבים רבים. גם בישיבה הקודמת הזכרתי שיש לנו 5000 מתנדבים, ולפחות 20 אחוז מתוכם הם דוברי רוסית. גם רבים מעובדי הביטוח הלאומי הם דוברי רוסית. צוין פה שקשה מאוד להשיג בביטוח הלאומי פקיד דובר רוסית, אז אני קצת מבהירה: יש את המוקד של האזרחים הוותיקים, כוכבית 9696, ויש לו נתב לשפה הרוסית. בנוסף לעובדי האזרח הוותיק והמתנדבים, בביטוח הלאומי - - -

יש מוקד בשפה הרוסית? אז איך יכול להיות שהציבור שזקוק לא יודע מזה? איך נוצר פער המידע הזה בעצם?

בכל הטפסים והמכתבים שהביטוח הלאומי מוציא מצוין המוקד של האזרח הוותיק ומשפחתו. המוקד הוא בעברית ורוסית, מפורשות. אנחנו מפיצים את זה בכל מקום.

אברהם, אתה שומע?

בכל הוועדות שאנחנו נמצאים בהן זה נאמר, יש שיווק ברדיו רק"ע ובעיתונות הרוסית, ואנחנו מפרסמים בכל מקום ומקום שהמוקד נותן מידע בשפה הרוסית. אני מדברת עכשיו מהכובע שלי כאחראית על האמנה עם רוסיה: יש טפסים ייעודיים בשפה הרוסית, כמו טופס בקשה לבקשת פנסיה, כמו טופס ליצירת קשר, כמו טפסים נוספים שהם בשפה הרוסית. המוסד לביטוח לאומי רואה במיצוי הזכויות של ניצולי שואה דבר מאוד-מאוד חשוב, ולכן, בכל הפעילות שלנו מול המתנדבים ומול מרכזי השירות שלנו, אנחנו מדגישים את מיצוי הזכויות של ניצולי השואה. בנוסף, כידוע, יש לנו קשר - - -

ממה שאת אומרת אני למדה שיש פער שיווקי גדול, כי אם יושבים פה אנשים שהם אקטיביסטים, עומדים בראשי ארגונים, ואומרים שהם לא יודעים את זה - - -

אני רוצה להגיד לך שגם בוועדות הקודמות, עם חלק גדול מהאנשים שנמצאים פה, הזכרתי לא אחת את הנושא הזה. זה מפורסם גם בעיתונות, ובכל מימד שיש בו מיצוי זכויות אנחנו מזכירים שיש שירות בשפה הרוסית. אגב, כמות הפניות שאנחנו מקבלים במוקדים האלה של דוברי הרוסית מוכיחה שרוב הציבור הרחב כן יודע על השירות הזה. ואני שמחה גם על המקום הזה, כי זה המקום לבוא ולפרסם, ולהגיד שאנחנו נותנים שירות מלא בשפה הרוסית. כמובן שהביטוח הלאומי מגיב לכל הערה שנאמרת פה, ואם יש מקום גם לשיפורים נוספים – אנחנו בהחלט נעשה אותם.

לבנה, יש לי שאלה, הצעה. כי אני חושבת שזה יכול לעבוד טוב, עשיתי את זה במשרד לשיוויון חברתי וזה עבד מצוין. האם יש אפשרות לשקול חבירה של הביטוח הלאומי לארגונים - - - כשבן אדם פונה, אפילו בנושא מסוים, כדאי לתפוס אותו ולבדוק אם יש לו גם בעיות אחרות. כי אם מישהו פונה על קצבה או בעיה כזו, כנראה שיש לו עוד בעיות. האם יש אפשרות לחבר, בהתקשרות - וזה לוקח זמן, עם מכרזים ומה שצריך, באופן מסודר - - - להציע לעמותות שמתמחות במתן שירותים, 360 מעלות, לבוא ולחבור לביטוח הלאומי? ברגע שיש פנייה כזו של דובר רוסית – לחבר לעמותה שיכולה לבוא אליו הביתה, לראות אם הוא בודד, מה מצבו. אגב, הייתי עושה אותו דבר גם לדוברי אמהרית - - - לכל פלח אוכלוסיה כזה יש את הארגונים שמתמחים בו. זה כסף קטן. אני יכולה להגיד לך שעשינו התקשרות ושילמנו לארגונים האלה לפי מספר הפניות – לא ריטיינר קבוע. זה כסף קטן והתוצאות היו מדהימות.

היות וצפיתי את השאלה הזו, כי היא עלתה פה תוך כדי, התכתבתי עם הלשכה המשפטית שלנו: האם יש מניעה משפטית, האם יש בעיה כלשהי. התשובה היא שזה נושא שמחייב למידה, אנחנו לא יכולים להתחייב. אגב, יש לנו כיום קשר ישיר עם עמותות באמצעות אגף הקרנות שלנו, שאנחנו כן תומכים בעמותות שונות. אבל לעניין - - -

אני אגיד לך למה זה שונה. כי אני רוצה להפוך אותם לבשר מבשרכם, ואז הם חלק - - - הם עם השטח והמומחיות והיכולת לטפל בכמות קטנה של אנשים כמו שצריך, ואתם עם המערכתיות. זאת אומרת, הם יהיו בשטח ואתם תהיו ה-back office, שיודע לענות על כל המומחיות בטפסים, בקצבאות ובחוקים.

אני אדגיש שהתשובה שקיבלתי מהמחלקה המשפטית שלנו היא שהנושא מחייב למידה.

אוקיי, תלמדו. אז בואי נעשה על זה דיון בהמשך, ניקח כמה חודשים אפילו, אחרי הפגרה יש לנו חודש-חודשיים. תלמדו את זה ונעשה על זה עוד חשיבה, שווה לכם ללמוד את המודל של השיוויון החברתי, הוא עבד לנו מצוין.

אני רק אוסיף ואגיד שכשציינתי את המתנדבים שלנו, שנותנים שירות במוקדים השונים – המתנדבים שלנו גם מגיעים לביקורי בית אצל הקשישים, לצורך הפגת הבדידות. כלומר, יש לנו מענה גם בקטע הזה. אבל, כפי שציינו, הנושא יילמד.

מאה אחוז. יופי. תודה רבה, לבנה.

מותר לי להציע משהו, גבירתי? משהו בנושא הזה שעשיתי בזמנו בלשכות ההוצאה לפועל: הקמנו דוכנים של עמותת ידיד, למשל, בלשכות הוצאה לפועל. ואז, אם מישהו בא לטפל בבעיה של חובות, הוא יכול היה לקבל שירות ממתנדב - ברוסית או בשפה אחרת - בנושאים של דיור, ביטוח לאומי או משהו אחר. לדעתי, הרעיון צריך להיות, בין השאר, בלהתחיל בדוכנים של עמותות, עם דוברי שפות שונות, בלשכות או בסניפים של הביטוח הלאומי. בצורה כזאת, מי שבא לביטוח לאומי לטפל בבעיה יכול לקבל סיוע בנושאים שהוא לא חשב שהוא צריך, כמו דיור - - -

רן, אני חייבת לקטוע אותך, כי אני לא אספיק גורמים נוספים. אני רוצה את הרשות לשורדי שואה, בבקשה – גליה, היועצת המשפטית.

תודה רבה. קודם כל, תודה רבה על הנושא החשוב. אני חושבת שעם כל הניסיון שיש לכל מי שיושב פה בחדר, הסוגייה עדיין מאתגרת ועדיין יש פערים. מילה על האוכלוסיה הזו, שאנחנו, ברשות, גילינו בשנת 2014. אוכלוסיה מדהימה, שנמצאת כל הזמן בהכרת הטוב – אלה הפידבקים שאנחנו מקבלים כל הזמן מאנשי השטח. לשמחתנו היא נכנסה והוכרה בחוק ב-2014, במסגרת התוכנית הלאומית. אז קלטנו בבת אחת 85 אלף יוצאי ברית המועצות לשעבר, דוברי רוסית. בבת אחת הרשות בעצם גם הכפילה את האוכלוסיה שהיא מטפלת בה, וגם מחציתה הפכה להיות דוברי רוסית - מה שאילץ את הרשות להתאים את המענים שלה, בתהליך מאוד-מאוד מואץ, גם ליוצאי ברית המועצות, גם בשפה הרוסית וגם מבחינת מנטליות, תרבות וכל מה שכרוך בכך.

אני יכולה לומר שהיום כל המחלקות החשובות, העיקריות, ברשות, שנותנות שירות, כוללות נציגים דוברי רוסית: אם זה מחלקת התביעות שלנו, אם זה השירות הסוציאלי, שכולל שירות סוציאלי של עובדות סוציאליות דוברות רוסית, אם זה מרכז המידע שלנו, ויושבת פה מנהלת מרכז המידע ומנהלת הסניפים שלנו של דוברי רוסית בצפון, ואם זה אנשי השטח שלנו, שמגיעים ומבצעים ביקורי בית, שליש מהם דוברי רוסית. כל טופסי התביעה שלנו מתורגמים, כמובן, לרוסית, הטיפול שלנו מתבצע על ידי אנשים דוברי רוסית. אנחנו מקיימים כנסים בשפה הרוסית, ויש לנו חוברות זכויות, וגם הבאנו לכאן מידעונים בשפה הרוסית, מרכזי מידע וכו'.

חשוב לי לומר שהפרויקטים המורכבים, הרחבים, שהובלנו בשנים האחרונות, ובעיקר פרויקט ביקורי הבית, פרויקט גדול מאוד – יושם ברובו בקרב דוברי רוסית, בקרב יוצאי ברית המועצות. קיימנו ביקורים אצל 33 אלף יוצאי ברית המועצות לשעבר, שזה פרויקט עצום שהובלנו. פרויקט נוסף שהובלנו לאחרונה, בשיתוף פעולה בין-משרדי עם משרד הקליטה, היה בקרב עולי אוקראינה. את זה את מכירה, מירב. קיבלנו את הרשימה ממשרד הקליטה, שלחנו נציגים שלנו, דוברי רוסית, לבתי המלון, למרכזים שבהם הם שוהים, ערכנו הדרכות ברוסית. כמובן שכל הטלפונים וההדרכה – הנציגות שלנו מהנהנות – הם בשפה הרוסית, והבאנו להכרה ב-521 עולי אוקראינה, גם במענקים וגם בתגמולים. יש לנו עכשיו עוד פרויקט עם משרד הקליטה שעומד על הפרק, של 2400 יוצאי ברית המועצות שמוכרים כווטרנים – גם לגביהם אנחנו עושים מיצוי זכות. חשוב לי לומר את זה, כי לרשות יש יכולת לפעול בהיקפים גדולים.

אבל האם, כפי שנטען פה, עדיין יש באתר אי הנגשה שפתית, כלומר, אין דפים ברוסית?

קודם כל, יש דפים ברוסית. לא כולם, ואין לנו בעיה להמשיך לתרגם, ואנחנו גם נמצאים בתהליך - - - אנחנו מעלים עכשיו לאתר את כל הנושא של מרכזי המידע הניידים, אנחנו מתרגמים את זה לרוסית. לא אמרתי שהכל מתורגם. אנחנו מבצעים את זה, ואנחנו נשמח להמשיך לתרגם. אבל צריך לזכור שהאוכלוסיה שלנו מאוד צריכה את הטלפון, את הקשר האישי, את התיווך הזה. פחות אינטרנט. ואת זה יש לנו, ובשפע. נמצאות כאן נציגות של מרכז המידע, אני לא חושבת שקיבלנו פידבקים לגבי האתר. הטיפול הוא טיפול מאוד אישי. כל זה, אגב, ברמה של ההנגשה. חשוב לי לומר עוד דבר לגבי השירותים: כל השירותים - -

את חייבת לחתור לסיום, סליחה.

- - כל השירותים שהם שירותים חברתיים, טיפוליים, שמתבצעים היום בעיקר באמצעות עמך ואלה, כוללים מטפלים דוברי רוסית. עשיתי אתמול בדיקה: בעמותת אלה יש 50 מטפלים דוברי רוסית, יש 70 קבוצות וחוגים קבוצתיים שמתנהלים בשפה הרוסית. לגבי עמך עוד לא קיבלתי נתונים סופיים, אבל גם שם מדובר בעשרות מטפלים בשפה הרוסית. אני לא אומרת שמספר המטופלים דוברי הרוסית הוא כפי חלקם באוכלוסיה, עדיין לא. אבל אני כן יכולה לומר שאנחנו מעמידים מענים בהיקפים גדולים.

גליה, את חייבת לסיים. אני פשוט חייבת להגיע לעוד דוברים. משהו לסיום, שחשוב לך?

כמו שציינתי, פרויקט המתנדבים להפגת הבדידות, האוריינות הדיגיטלית – את זה חשוב לי לציין, עלה פה הנושא של האוריינות הדיגיטלית: יש לנו פרויקט שבמסגרתו אנחנו מגיעים עד לבית. אנחנו רואים בקרב האוכלוסיה הזו ביקוש גדול לנושא של אוריינות דיגיטלית, ועד עכשיו ביצענו 4000 ביקורי בית בנושא הזה, ונשמח להרחיב ושיהיה פרסום לנושא.

אני רוצה לעבור לנציגת משרד הבריאות. אם תוכלי להתייחס גם לטענה שאין מספיק מטפלים פסיכולוגיים ברוסית, וגם לעניין עם התרופות שעלה פה.

שמי טלי דהן, אני מנהלת מוקדי קול הבריאות, ויושבת באגף השירות במשרד הבריאות. אצלנו במוקדים, גם מוקדי חירום וגם מוקדי שגרה, יש בנתב גם ברוסית, ערבית, עברית ואנגלית. גם יש לנו מוקד תרגום לשבע שפות, שנותן תרגום לכל הגופים הרפואיים בבתי חולים, קופות חולים שבהסכם איתנו. יש לנו גם מרכזי מיצוי זכויות בחמישה בתי חולים, שנמצאים שם פיזית. התוכנית שלנו היא להקים מענה דיגיטלי וטלפוני, שבו יושבים עובדים סוציאליים וגם נציגים, שנותנים מענה למיצוי זכויות בכל משרדי הממשלה, יחד עם משרד הבריאות. לגבי התרופות – בדקתי בינתיים, החובה כיום היא לתרגם לעברית וערבית, בתכשירי JSK גם לרוסית.

מה זה תכשירי JSK?

אני מתנצלת, אני אבדוק. טכנית, לא ניתן להוסיף עוד שפה.

מה עם הרעיון שעלה פה, עם הטלפון, שאפשר - - -

ניתן לחשוב על עלון אלקטרוני, אבל זה דורש חקיקה.

מה עם מוקד טלפוני שאפשר להפנות אליו ועונים בו ברוסית?

אני אעלה את זה בפני אגף הרוקחות ואבקש התייחסות.

מעולה. אז תשקלי את זה ונדבר על זה שוב בדיון הבא, בסדר?

אין בעיה. לגבי הפסיכולוגים ולגבי הכמות – אני אצטרך לבדוק עם אנשי המקצוע הרלוונטיים. אבל כמו שאמרתי, יש לנו מוקד תרגום שהוא עבור מטפלים רפואיים.

אי אפשר לתת לבן אדם דובר רוסית טיפול פסיכולוגי לא ברוסית, התרגום לא יועיל פה.

כן. ואני אבדוק מבחינת הכמויות ואעדכן.

אולי צריך לעשות קול קורא ממוקד לעובדים סוציאליים ופסיכולוגים דוברי רוסית, לעשות גיוס.

אצלנו במרכז הזכויות יש דוברת רוסית, והיא עובדת סוציאלית.

לא, כמטפלים.

היא מטפלת, עובדת סוציאלית שאמורה לעשות - - -

לא, אבל עלתה פה נקודה רוחבית: יש אנשים שצריכים טיפול פסיכולוגי ברוסית ואין מטפלים רוסים.

אז אני אבדוק את זה.

תודה רבה. משרד הרווחה. תוכלי להתייחס לעניין ההיצע של עובדים סוציאליים דוברי רוסית?

אני יכולה להתייחס לשירותים שיש לנו לדוברי רוסית. לפני שאני אתייחס לשירותים עצמם אני רוצה להגיד לגבי המוקד שלנו, 118, שהוא בעצם מתווך מול כל רשות מקומית, שבכל משמרת יש נציג דובר רוסית. אם זה לא ידוע, חשוב לי להגיד את זה פה בצורה ברורה: מי שמתקשר יכול תמיד לבקש את הנציג דובר הרוסית. יש לנו שירותים רבים, שהם במחלקות לשירותים חברתיים. יש לנו את רווחה מרחוק – ביררתי, יש לוח שידורים מיוחד לדוברי רוסית. יש למעלה מ-1000 שורדי שואה שנמצאים שם. זה יותר מתאים לאלה שהם מרותקי בית, זו האוכלוסיה שאנחנו מדברים עליה, המבוגרת יותר. אז חשוב לי להגיד שיש את זה.

פנימה, בכל מחוז, יש שירותים רבים: בערד יש מועדון דוברי רוסית, בבאר שבע יש פעילויות רבות של דוברי רוסית, הן במועדונים, בבתים חמים, קפה אירופה, גם פעילויות למרותקי בית. בנתיבות אני אישית הייתי בבית חם כזה, שמתכנס פעם בשבוע, פרלמנט, יושבים ומדברים. אני הייתי צריכה שם הנגשה שפתית, אפרופו - הפוך. ויש עוד דברים בדרום. במרכז יש לנו בחולון - - -

בסדר, אני בטוחה שיש לכם. מה קורה עם עובדים סוציאליים דוברי רוסית?

כל מקום כזה שאני מתארת שיש – זה לא תמיד רק עובדים סוציאליים, יש את העובדת או מרכזת המועדון או המפעיל עצמו, שהם דוברי הרוסית. אין לי כרגע מספר להגיד לך - - -

האם הטענה שעלתה פה היא בכלל מבוססת? הטענה שיש חוסר.

לצערי, יש חוסר בעובדים סוציאליים בכלל, בואו נתחיל מהרחוק. אני יכולה להגיד שבכרמיאל, לדוגמה, אני שמחה לספר שהיה לנו - - - המשרד מסייע גם בסיוע חומרי, והנגשנו את המידע הזה גם ברוסית, ואז המון מהאוכלוסייה צבאו על הפתחים, ואם פרסמנו, זה מאוד הגיוני שירצו לבוא ולמצות את הזכויות. בתקופה האחרונה, בשיתוף פעולה עם ועידת התביעות, תגברנו את צוות כרמיאל, שאגב, בעצמו כבר דובר רוסית. היה איתנו פה - - - מיכאל. תגברנו את המקום הזה בעובד סוציאלי דובר רוסית, בעזרת ועידת התביעות. כל הזמן עובדים. יש חוסר כללי בתחום של עבודה סוציאלית.

אני חייבת לקטוע אותך, תודה.

אני רק רוצה להגיד, במילה אחת, שיש עוד המון שירותים - לא שמענו על רשות מקומית שרוצים להפעיל בה שירות לאוכלוסיה ונתקלו בקושי לעשות את זה.

אוקיי, תודה רבה. רשות האוכלוסין, רונית.

בוקר טוב. כידוע לכם, יש לנו, ברשות האוכלוסין, 56 לשכות שפרושות במספר ערים במדינת ישראל. בכל לשכה שכזו – אני מדברת בעיקר על לשכות בינוניות וגדולות – יש לנו, לרוב, דוברי רוסית שנותנים מענה כזה או אחר לפונים בשפה הרוסית. במוקד הארצי שלנו יש קושי בגיוס עובדים דוברי השפה הרוסית, ומשכך יש לנו מיקור חוץ – פניות כאלה, שמגיעות אלינו, מנותבות בשיחת ועידה לדוברי השפה הרוסית באותו מוקד. לגבי טפסים – כמו שכולם כבר אמרו פה, זו בעיה רוחבית, של כל משרדי הממשלה, וצריך פה את אגף התקשוב וממשל זמין, כדי לנסות ולשנות את הפורמטים. גם בשפה הרוסית, אבל יש עוד שפות נדרשות.

מאה אחוז, תודה. ה-ממ"מ רצה להציג נתונים שנאספו לצורך הדיון, יש פה את נציג ה-ממ"מ? לא. נעבור רגע לסוגיית ההנצחה, שהיא לא סוגייה של מתן שירותים לפרט, אבל כפי שנאמר פה, בגלל שהדברים נכתבים ונשארים ברוסית ולא מגיעים לקהל הרחב – האם ניתן לזה מענה? אני מפנה את השאלה לנציגת יד ושם.

טטיאנה מנוסובה, יועצת מנכ"ל יד ושם. שלום רב, תודה על כך שאנחנו שותפים לוועדה החשובה הזאת. תודה, מירב, תודה לך על כך שבהיותך במשרד לשוויון חברתי קיבלנו תמיכה מאוד משמעותית, והפעילות הזאת של התיעוד של זכרונות ניצולי שואה דוברי רוסית נמשכת. אתם מבינים שעם גל העלייה יש המון שהגיעו בחודשים האחרונים. אנחנו מראיינים אותם, לוקחים את התיעוד.

לגבי ההנגשה – קודם כל, אתם יודעים שאתר יד ושם הוא מונגש, יש את כל המידע ברוסית, אנחנו כל הזמן מטפלים, למרות שהמצב הכלכלי של יד ושם לא אידאלי. בטח ראיתם את המאמרים של - - -

אנחנו נקדיש לכם דיון נפרד, על המצב הכלכלי של יד ושם.

ברשתות החברתיות, בכל מקום שאנחנו מפרסמים יש מידע ברוסית. אני אישית תרגמתי המון פעילויות לדוברי רוסית, כולל ניצולי שואה. המון תוכניות שבהן ניצולי שואה מגיעים אלינו, והדרכות - - -

שאלה ממוקדת, טטיאנה. כשדובר רוסית כותב ספר על זכרונותיו – וקיבלתי הרבה כאלה - יש פונקציה שיודעת לתרגם את זה לעברית ולשים את זה בספרייה הלאומית, ביד ושם, באיזשהו מקום שבו זה יישאר לציבור הרחב?

שאלה מצוינת. יש לנו את הפרויקט הזה, כמובן שזה לוקח זמן. כרגע אנחנו מוציאים לאור ספרים של ניצולי שואה, אבל יש ועדה, יש הוצאה לאור, ויש שם תורים, מן הסתם. אבל אני חושבת שזו שאלה מאוד חשובה. אנחנו כן מתרגמים לעברית, ולדעתי אנחנו כן צריכים להאיץ את זה. כל מה שפרסמנו נמצא גם בהוצאה שלנו לאור, מן הסתם בספרייה שלנו, וגם בספרייה הלאומית. אני מסכימה עם השאלה וההצעה, מירב, אני חושבת שאנחנו צריכים להשקיע בזה הרבה יותר תשומת לב ותקציבים, כי התוכניות בהוצאה לאור לוקחות זמן. אבל יש הרבה פניות, ואני חושבת שזה נושא שדורש דיון ותשומת לב. תודה.

תראו, לא נשאר לנו הרבה זמן לדיון, פחות מעשרים דקות, ואני עוד צריכה לסכם. והסיכום זה אולי החלק הכי חשוב, כי אלה המשימות שאנחנו לוקחים מכאן. רצינו לדבר על המגזר הפרטי. יש כאן נציגים של חברות פרטיות? תקשורת, בנקים? לא. יש פה את משרד התקשורת, נכון? אתה הרגולטור על חברות התקשורת. אז תגיד לנו מה המצב שם, ובדיון נפרד נזמין גם נציגים של חברות מסחריות.

נכון להיום, אין למשרד התקשורת הסדרה שמחייבת את חברות התקשורת לתרגם לרוסית את האתר או את הסכמי ההתקשרות. כן יש נציגי שירות ברוסית - - -

וזה מוסדר? כלומר, ברישיון?

לא. ובגלל שאלה חברות פרטיות, אז - - -

כדאי להן.

כן, אבל זה נשאר לעניין שהוא - -

וולונטרי.

- - לתחרות השוק, שחברה שרוצה את הציבור דובר הרוסית אמורה לתת להם את השירות הטוב ביותר, גם בשפה שלהם. אני כן יודע שהיה רעיון של הגנת הצרכן, לא יודע אם הם פה, לפיו כל הסכם ההתקשרות יהיה - - -

זו הצעת חוק שלי, שהגשתי כממשלתית ועכשיו אני מקדמת אותה גם כפרטית, שאומרת שכל עיקרי מסמך, עיקרי העסקה, יהיו בשפה שבה העסקה שווקה. זה מין דבר בסיסי – הבטיחו לך משהו ברוסית, אז שגם יהיה כתוב ברוסית. זו הצעת חוק שאנחנו מקדמים, אבל זה לא אומר כלום על השירות במוקד הטלפוני, באתרי האינטרנט, זה לא נותן לזה מענה.

באתר אין כרגע ברוסית. יכול להיות שבחברה כזאת או אחרת יש, אבל זה באופן וולונטרי לחלוטין. אגב, אני חייב לציין שגם באתר משרד התקשורת התרגום הוא לא ברוסית, כי אתרי הממשלה לא מתורגמים לרוסית. אני הממונה על פניות הציבור, בפניות הציבור עצמן כן יש לנו דוברי רוסית, וניתן לפנות ברוסית, ניתן לשוחח ברוסית. זה המצב כרגע.

מאה אחוז. נציגי קופות החולים כאן? לא. אני רוצה לחתור לסיכום, האם יש מישהו שהיה לו חשוב לדבר ולא הספקנו? ולדימיר נורא רוצה להוסיף משהו, בשמחה. עד שאתה מתיישב – טלי, את רוצה להוסיף משהו?

כן, אני רק רוצה להוסיף שבמשרד הבריאות האתר מונגש גם בשפה הרוסית, כל הודעת דובר יוצאת גם בשפה הרוסית. על תוכנית העבודה בהתאם לתקציבים: באזור האישי במשרד הבריאות, שאמור לצאת, גם פנים האזור האישי יהיה ברוסית.

מאה אחוז. ברוך הבא.

(דבריו מתורגמים סימולטנית מרוסית)

ולדימיר ליסטנגרטן, ראש העמותה לילדי השואה. הראשונה בישראל, מבוססת באשדוד. הרבה שנים לא הכירו בנו כניצולי שואה. היינו צריכים להילחם, ברחנו משם והיה מאוד קשה. ואז, באשדוד לקח לי המון שנים עד שהכירו בנו כניצולי שואה. הרבה שנים נלחמתי כדי שיכירו בנו, גם דיברנו עם המון חברי כנסת כדי שיעזרו לנו, כולל חברת הכנסת מרינה סולודקין ז"ל שעזרה לנו להילחם. פעם גם הייתי באירוע של היהדות העולמית בגרמניה, ושם היו מאוד מופתעים שדווקא בישראל לא מכירים בניצולי שואה. בסוף, לפני תשע שנים, כשנלחמתי וקיבלתי פגישה עם שר האוצר דאז, יאיר לפיד – הוא הבטיח לי אישית, וגם חבר הכנסת רזבוזוב היה שם. לפני שמונה שנים, ב-8 ביוני, קיבלנו את הסטטוס הזה של ניצולי שואה. מאוד שמחנו על זה, כי ב-9 במאי חגגנו את יום הניצחון, וחודש לאחר מכן קיבלנו את הסטטוס החשוב הזה, וזה היה עוד ניצחון עבורנו. נלחמנו בשביל זה הרבה באשדוד, והעמותה שלנו נלחמה כדי שנקבל כל מיני זכויות באשדוד.

נולדתי באוקראינה, בעיר ויניצה. כשהייתי בן שש וחצי ברחתי משם עם אמא שלי, כי בדיוק התחילה מלחמת העולם השנייה. אנחנו ברחנו מוויניצה, אבל נשארו המון ילדים, חברים בני גילי, שלא הצליחו לברוח. הנאצים הרגו את כולם. הצלחנו להקים באשדוד מרכז הנצחה לזכרם של אלה שנהרגו בעיר שנולדתי בה, וכל הילדים היהודים שנהרגו.

יישר כוח.

(תרגום מרוסית) אלה שקיבלו אז את הסטטוס של ניצול שואה: אלה שברחו עד 1942 או שהאמהות שלהם היו - - -

את זה אנחנו מכירים. אנחנו חייבים לסכם, אם יש לך משפט אחרון שחשוב לך להגיד – בשמחה.

(תרגום מרוסית) היו הרבה אנשים שלא באמת היו ניצולי שואה וכן נכללים בסטטוס הזה - - -

אני מכירה את הטענה הזו. תודה רבה לך, תודה שבאת. ברשותכם אני מבקשת לסכם, והסיכום הזה מאוד חשוב, כיוון שהוא יתפצל למספר דיוני המשך – יש פה הרבה follow ups שצריך לעשות. אתר כל זכות – אני מבקשת לקבל סטטוס מיד אחרי הפגרה, בדיון שייקבע כדיון המשך לדיון הזה. פשוט כי התקציב - - - אני העברתי אותו, זה היה בנובמבר 2021 ואני לא רוצה שזה יידחה עוד. אז בבקשה, שאתר כל זכות יתן סטטוס בדיון הבא, מיד אחרי הפגרה. אני מבקשת שלאותו דיון יגיעו ישראל דיגיטלית, רשות התקשוב וממשל זמין, ויתנו סטטוס על התרגום של כל הדפים לרוסית במנוע הזכויות.

אגב, באותה נשימה הייתי רוצה לדעת גם על קבוצות אחרות, שאינן דוברות את השפה הרוסית. הרי זה אותו מנגנון בסוף. מבחינתי גם דוברי אמהרית זה אותו דבר.

ביטוח לאומי, לבנה – אנא חזרו אלינו באותו דיון אחרי שתלמדו את ההצעה, ונראה איך אפשר אולי לבנות פה מודל חכם כזה, שיחבר את העמותות שבשטח למוקד של הביטוח הלאומי. אתם יכולים ללמוד את צורת ההתקשרות שהייתה למוקד שלנו לאזרחים ותיקים, של המשרד לשיוויון חברתי – מין תשלום על פי מספר הפניות, וכמובן, תוך פיקוח ובקרה של הביטוח הלאומי. אני מבקשת שגם מרכז הארגונים יהיה בדיון הבא, הייתה פה טענה שהדפים שלו באתר לא מתורגמים. הרשות לניצולי שואה – שווה לבדוק מה לא מתורגם וכן לתרגם את זה, אנא תנו סטטוס בדיון הבא.

אני רוצה בדיון הבא גם את לפ"מ. קודם כל, להערכתי, יש חובה חוקית לפרסם לקהלי היעד על פי גודלם באוכלוסיה, ואני לא חושבת שהם עומדים על כך שבכל פרויקט החלק היחסי של הפרסום יהיה בשפה של קהל היעד. שוב – זה נכון לרוסית, זה נכון לאמהרית, זה נכון לערבית, זה נכון לשפות השונות. אז אני רוצה בבקשה גם את נציג לפ"מ.

אני רוצה דיון נפרד, לא באותו דיון, על כל מסלולי התמיכות לארגונים חברתיים שעוסקים בשורדי שואה. כי יש תמיכות דרך משרד הקליטה, יש תמיכות דרך המשרד לשיוויון חברתי, יש דרך משרד הרווחה, יש דרך הרשות לניצולי שואה. אני רוצה דיון אחד שהארגונים יבואו אליו, יבינו את המסלולים השונים, שהמשרדים השונים ישמעו אילו מסלולים יש במשרדים השונים, ונעשה בזה סדר. יכול להיות שנכון לשתף פה פעולה, יש שם איזה חוסר סדר. ולראייה: היו פה אנשים מעמותות שהם מנהלים, ולא ידעו למה הם זכאים ולמי הם צריכים לפנות בכלל. השורד שהיה פה פנה, לדעתי, לכתובת הלא נכונה, ולכן לא קיבל תמיכה. אז צריך לעשות סדר – דיון נפרד לעניין התמיכות, זה דיון בפני עצמו.

עוד דיון נפרד שאני מבקשת שיהיה הוא להזמין את כל הארגונים החברתיים, מהגדולים כמו מט"ב ולתת, ועד יותר קטנים, ולראות איך אנחנו מאגמים משאבים כדי לעשות קמפיין לגיוס מתנדבים. קודם כל, שיכירו אחד את השני. כי הנה, יהודה דוידוב אומר שיש לו מתנדבים ואחרים אומרים שיש להם חוסר במתנדבים. אז בדיון הזה גם נחבר בין הארגונים, נעשה נטוורקינג כדי שהם יפנו אחד לשני. וגם נעשה אולי איגום משאבים לקמפיין לגיוס מתנדבים בשפה הרוסית, כי זו בעיה שחזרה על עצמה.

אני רוצה לעשות דיון נפרד על המצב הכלכלי של יד ושם, זה כבר בתוכנית העבודה. אני מבקשת שבאותו דיון יד ושם יתייחסו גם לסוגיית תרגום הספרים והחומרים מרוסית לעברית. טטיאנה אמרה שזה קורה, אבל בעצלתיים.

בדיון ה-follow up אחרי הפגרה, אותו דיון ראשון שדיברנו עליו, הייתי רוצה שנציגות משרד הבריאות והרווחה יבדקו בבית אם יש באמת בעיה של היצע של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים בשפה הרוסית. העובדות לא לגמרי ברורות לי, אם יש פה בעיה נקודתית או לא. היו פה טענות אחרות – לכו למשרדים ותבדקו אם יש בעיה של היצע, ואם אכן יש כזו, אז אולי יש מקום לקול קורא לגיוס עובדים בתחום הזה ספציפית. אולי צריך לייצר תנאים מסוימים שיגרמו לאנשים לבחור בזה, תנאים יותר אטרקטיביים. אנא תבדקו את זה ותחזרו - האם יש באמת בעיית היצע? זה לא היה לי ברור כל כך מהדיון. לגבי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. רווחה ובריאות.

כנ"ל לגבי משרד הבריאות – אנא תבדקו את ההצעה שיהיה על התרופות מספר טלפון שבו יהיה אפשר לקבל הסבר ברוסית על התרופה. אני מבינה למה בעייתי לכתוב את זה בעלון, אבל אולי מוקד טלפוני יכול לפתור את זה.

החלק הנוסף זה הסקטור הפרטי. הייתי רוצה שיגיעו לדיון ההמשך נציגי איגוד הבנקים, יש את טיבי מאיגוד הבנקים, שנבין מה הבנקים עושים היום בשביל דוברי רוסית. חברות התקשורת שרוצות, וגם חברת החשמל הרלוונטית.

גם דואר ישראל, אם אפשר.

גם דואר ישראל, בסדר. לא ממש הספקנו לגעת בזה בדיון היום, אז בואו נעשה רגע session על חברות פרטיות, בדגש על בנקים, חברות תקשורת, דואר ישראל וחברת החשמל.

חוץ מזה, ברמה הפרטנית אני מבקשת לתת מענה ליעקב, שהציג פה את העמותה שהוא ניסה לקבל תמיכה בה. לדעתי הוא הלך לאיבוד בנבכי הבירוקרטיה. אנא תלוו אותו ותראו איך העמותה שלו ממצה זכויות ומקבלת את מה שמגיע לה.

אני חושבת שזה דיון מאוד חשוב, ועוד יותר חשוב לעשות לו follow up. נשתדל לתקוף כל פעם סוגיות כאלה בצורה ממוקדת. סדר היום הוא מאוד סוער, ואני מרגישה שאם לא נעשה את הדיונים האלה אז הסוגיות האלה – כשיש הפיכה משפטית, מצב בטחוני וכו' – פשוט יידחקו לשוליים ולא יטופלו. אז אני חושבת שבעת הזו זה אפילו יותר קריטי, על אחת כמה וכמה. תודה לכל מי שהשתתף, ונתראה בדיון הבא. הדיון נעול.


הישיבה ננעלה בשעה 11:57.