פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



18
ועדת הבריאות
28/02/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 15
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, ז' באדר התשפ"ג (28 בפברואר 2023), שעה 13:07

הצעה לדיון מהיר בנושא: "מחסור בשירותי טיפול חירום באלימות מינית באזור הצפון"

חברי הוועדה: אוריאל בוסו – היו"ר
טטיאנה מזרסקי

מירב בן ארי
נעמה לזימי
שרון ניר
אושר שקלים

ד"ר זהר סהר - מנהלת המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית, משרד הבריאות

סלעית שחר הוכמן - מנהלת תחום פ"א, טיפול בנפגעים מינית, בגירים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

רפ"ק אורית דנין - ראש חוליית עבירות מין, המשרד לביטחון לאומי

תמר צ'ין - רפרנטית בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר מאיר פומרנץ - מנהל מיון נשים, בית חולים מאיר

יעל שרר - מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית

מיה אוברבאום - מנהלת תחום קשרי ממשל וקידום מדיניות, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית

נסרין כריני - עובדת סוציאלית, מרכזת אלימות, קופת חולים מאוחדת

ד"ר משה מיוחס - מנהל חדר אקוטי, בית החולים נהריה

ד"ר מאיר רוח - סגן מנהל מרכז רפואי פוריה

נעה בן שבת

תמי ברנע
מיכל דיבנר כרמל

אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.

"מחסור בשירותי טיפול חירום באלימות מינית באזור הצפון", של ח"כ שרון ניר, מירב בן ארי, אלי דלל (מס' 28).

בוקר טוב. צוהריים טובים. היום יום שלישי, ז' באדר התשפ"ג, 28 בפברואר 2023 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. על סדר היום דיון מהיר בנושא מחסור בשירותי טיפול חירום באלימות מינית באזור הצפון, לבקשת חברי הכנסת שרון ניר, מירב בן ארי ואלי דלל שאולי יצטרף בהמשך. נמצאות כאן גם חברת ועדת הבריאות טטיאנה מזרסקי וחברת הכנסת נעמה לזימי.

במדינת ישראל פועלים כ-10 חדרים אקוטיים שנותנים מענה מיידי נפשי ומשפטי עבור נפגעות תקיפה מינית וניתנים בו טיפול רפואי ונפשי ראשוניים. בנוסף, לאיסוף ראיות פורנזיות תוך הקפדה על רגישות, סודיות, ופרטיות לנפגעות.

בדיון היום נבקש לשמוע את נציגי משרדי הממשלה ולקבל תמונת מצב עדכנית ומהימנה על היקף פעילותם של אותם חדרים אקוטיים ברחבי הארץ בכלל ובצפון בפרט.

הוועדה רואה חשיבות עליונה בפעילותם התקינה והשוטפת של חדרים אלו המהווים מקום טיפולי ורפואי ראשוני רגיש שאותן נפגעות צריכות את עזרתו באותם רגעים קשים ובמקביל לכך מסייע לגורמי אכיפת החוק לקבל מידע חשוב להמשך חקירה ומיצוי הדין עם התוקפים. צריך לזכור שבשנים האחרונות היו תיקוני חקיקה כאלה ואחרים שמאפשרים מנעד יותר רחב של העמדה לדין ואין ספק שהחדרים הללו מוסיפים ומסייעים בנושא.

אני רוצה לברך את מנהלת ועדת הבריאות החדשה מיכל דיבנר כרמל שזו הישיבה הראשונה שלה כאן בוועדה. בהצלחה.

ראשונת המציעות, חברת הכנסת שרון ניר.

תודה רבה אדוני. קודם כל, אני מבקשת להתייחס לתיאור המצב בפתיח שלך ולומר שאנחנו רואים בחדר אקוטי חדר מיון. חדר מיון לנפגעות עבירות מיניות, עבירות אינוס, וכדי להיות יותר קונקרטית – זה בעצם חדר מיון שהוא סוג של טיפול ראשוני בנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.

באמת יש איזשהו סוג של עלייה ליניארית, אני זוכרת את עצמי כיועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר בשנת 2019-2016 כשהיו רק שני חדרים אקוטיים – שאני קוראת להם חדרי מיון - בכל הארץ, בבני ציון בחיפה ובוולפסון. לימים הוכרה גם במשרד הבריאות ובכלל במדינה, לשמחתי, חשיבות הנושא הזה וזה צמח בגרף ליניארי ל-10 חדרים. ידוע לי שבשנת 2020 חברי חבר הכנסת עודד פורר העלה את זה לסדר היום ולימים זה תוקצב. תוקצבו עוד ארבעה חדרים אקוטיים ושלושה מהם מומשו, אם זה בתל אביב באיכילוב, אם זה ברחובות בקפלן ואם זה בנצרת בבית החולים האנגלי. תוכנן, ולא בוצע, חדר אקוטי נוסף במרכז רפואי גליל בנהריה.

להבנתי הנושא עלה כבר על סדר היום אבל היות וזה תוקצב ולא מומש בפועל, מצאנו לנכון להביא את זה לפניך אדוני כדי להבין מה הפערים ובאמת לתת לזה איזשהו ביטוי. אנחנו רק חושבים על זה - כי באמת זה חדר שבסוף עובד 24/7 - שחלילה וחס אישה שבמרחק שעה מחיפה קורה לה איזשהו אירוע והיא צריכה עכשיו לקבל את הטיפול בטרמינולוגיה שציינתי אותה קודם של חדר מיון, והיא כבר עושה את הצעד ומבקשת להגיע. צריך להבין את חשיבות של חדר אקוטי כי בסוף יש שם טיפול גם רפואי בהיבט של איסוף ראיות פורנזיות שזה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב שקורה בטווח זמנים של שעות עד ימים ספורים, גם בהיבט של יכולת להגיש תלונה או ראשיתה של תלונה או לשוחח עם גורם שהוא גורם חקירתי ומשפטי וגם כמובן טיפול נפשי וסיוע סוציאלי כאשר יש צורך. המעמסה הזו שמטילים על אישה שאומרים לה שאין חדר אקוטי במוקד הזה שנקרא נהריה והצפון – וצריך לומר שמדובר בפריפריות – מבחינתי זה הדבר שמקשה בעיקר על המקומות שאנחנו לא רוצים להקשות, שאלה הפריפריות. לכן הנושא חייב לקבל ביטוי.

דבר נוסף שחשוב לי לומר. החדר הזה, כמו שציינתי, הוא צריך להיות בטרמינולוגיה של חדר מיון, הוא צריך לפעול 24/7. הובא לידיעתנו שחדר אחד מהחדרים האקוטיים שלא עובד במתכונת זאת וגם על זה ארצה לדעת.

הסדירו את הנושא הזה. יש לי כאן מכתב כי גם דיברו על בית החולים האנגלי בנצרת והוא שלח מכתב ואמר שכנראה שהשם שלו שורבב בטעות והחדר פועל ומאויש על מלא, 24/7, עם עובדים סוציאליים זמינים.

יכול להיות שבגלל שהיה שם איזשהו בלבול בין פוריה לבין נצרת. היה חשוב לקבל את ההבהרה הזו וזו הבהרה חשובה.

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש על קיום הדיון החשוב הזה. אני יודעת שהנושאים האלה הם בסדר עדיפות גבוה אצלך וטוב שכך. תודה רבה לשרון ניר חברתי, שותפה שלי עוד כשהייתה יוהל"ן, בכל הנושא של טיפול בהטרדות מיניות ואלימות מינית. יש לנו כבר קילומטרז' עוד מהכנסת ה-20. תודה שהבאת את הנושא לסדר היום וגם התעקשת כי פעם אחת הוא לא אושר אלא אושר בפעם השנייה. באמת זה ראוי להערכה. כמובן תודה ללובי של המלחמה באלימות מינית שמלווה אותי. נמצאת כאן יעל שרר שמלווה אותי מהתקופה בה עשינו את ערכות האונס כאשר ערכות האונס הן הראיה הפורנזית שנגבית בחדר האקוטי.

החדרים האקוטיים הם מוקד המיון או מוקד הסעד הראשוני שהאישה מקבלת. זאת אומרת, זה לא רק רפואה. לדעתי לא מדובר בימים אלא תוך 48 שעות לכל המאוחר.

42 או 48. תלוי.

כן. בדרך כלל אומרים שאחרי 48 שעות זה כבר הרבה יותר קשה. היא חייבת להגיע לחדר האקוטי ושתילקח ממנה הדגימה. כל הכנסת הקודמת עסקתי יחד עם הלובי – שזאת הצעת חוק מעולה שהם הביאו אלי - בכל הנושא של איך שומרים את ערכות האונס. זאת אומרת, היה החדר האקוטי אבל באמת איך לוקחים את אותה ערכה פורנזית ומקטלגים. אחרי עבודה קשה מאוד וארוכה בוועדת החוקה הצלחנו להביא למצב שיש את ערכות האונס. תבין אדוני שהיו מקרים – מי מאיתנו שמעורה בתחום וצפה בסרט "כל העיר ידעה" – אישה חיפשה את ערכת האונס שלה והיא לא נמצאה ולכן הראיה הפורנזית המשמעותית הלכה והיא לא נחשבה כעדה במשפט.

בראייה שלנו חדרים אקוטיים צריכים להיות בכל הארץ, נגשים במרחק של 20-15 דקות לכל היותר. בסוף זה לא רק העניין הרפואי כמו העניין המשטרתי שהוא דרמטי. בקרב רוב המתלוננות בדרך כלל זה בן משפחה, זה מישהו שהיא מכירה, זה החבר, לוקח לה זמן לחשוב ולפעמים היא מתעוררת אחרי שנה ואחרי שנתיים. לפעמים היא מגיעה לגיל 18 והיא נזכרת. בשבוע שעבר דנו בביטול ההתיישנות על עבירות מין. אלה דברים שהרבה פעמים נצרבים אבל כשהיא מתעוררת היא מוצאת את עצמה בלי הערכה הפורנזית.

כן, למרחק יש משמעות כי כשהיא יודעת שהיא עכשיו צריכה לנסוע שעה, שעה וחצי, שעתיים אחרי שהיא עברה אירוע מטלטל, לפעמים היא מוותרת והיא מעדיפה לחכות, ואז כשהיא מחכה ועד שהיא נזכרת לנסוע, אנחנו מאבדים את הדבר הכול כך משמעותי.

לכן אדוני היושב ראש, אני ארצה לשמוע בבקשה סקירה ממשרד הבריאות, ראשית, לגבי החדרים הקיימים היום. שנית, אני ארצה לדעת על המצב בצפון אותו שרון הביאה לפתחנו כדי שנבין את הזמינות והנגישות. שלישית, ושוב, לגבי בתי החולים שכן נכנסו – באמת עבודה של פורר וגם סגלוביץ' עשה כאן עבודה מאוד חשובה - מה קורה עם אותם חדרים חדשים שנפתחו, האם הם נותנים את המענה הראוי. אני ארצה לשמוע מתוך בתי החולים אבל גם מהארגונים והעמותות שעוסקות באותן נשים נפגעות מינית - כמובן שגם גברים אבל לרוב מי שמגיע לחדרים האקוטיים אלה נשים - לשמוע מתוך השטח כיצד הם רואים את זה. תודה לך אדוני היושב ראש.

תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. תודה לחברת הכנסת שרון ובן ארי. נושא סופר חשוב. אין ספק שחדרים אקוטיים, יש צורך אקוטי בהקמת והוספת חדרים אקוטיים בכל הארץ.

אני רוצה לדבר על אזור הצפון. בצפון יש עכשיו שלושה חדרים אקוטיים – בחיפה, בנצרת ובפוריה. עשיתי ניסיון. התקשרנו לטבריה והתברר שהחדר האקוטי עובד רק שעה 16:00. מה קורה אחרי שעה 16:00? אם חס וחלילה נאנסת אישה או מישהו נפגע מינית, מה קורה.

הם הסבירו.

מדובר בשעות הקריטיות ויוצא שבשעות הראשונות שהן קריטיות אחרי הפגיעה, אין למי לפנות. אני יודעת שבכנסת הקודמת בוועדת כספים הועבר תקציב. איפה הכסף? הועבר תקציב לנהריה, ולמה לא נפתח חדר אקוטי שם? מה קורה? ממטולה, מקריית שמונה, משלומי, מרמת הגולן, עד שהם יגיעו לטבריה או לחיפה, עוברות שעתיים, מה גם שאין תחבורה ציבורית.

אני רוצה לתשובות ממשרדי הממשלה שיאמרו היכן הכסף. אני יודעת שוועדת הכספים כן העבירה את התקציב. אני שואלת היכן זה עומד מבחינת היישום.

במקביל צריך לפעול בתחום ההסברה, להרחיב ולשים דגש גם על חינוך בני נוער בכל המגזרים. אני יודעת שיש תוכניות מצוינות במגזר הכללי בבתי הספר הממלכתיים. אני לא יודעת האם קיים בחמד חינוך מיני והאם זה קיים בבתי ספר חרדים. אנחנו יודעים שדברים קורים גם במגזרים אחרים. האם בבתי הספר בחברה הערבית קיים חינוך מיני? אני חושבת שיש צורך להוסיף, ממש לעשות קמפיין הסברה כדי שאנשים ידעו לאן לפנות אם קורה משהו. גם למנוע אבל אם קורה משהו, לאן פונים כי המידע הזה לא חשוף. נשים וקטינים שנתקלים בבעיה, הם לא יודעים לאן לפנות וגם מתביישים לפנות. אנחנו כממשלה, כוועדת הבריאות, כחברי כנסת, אנחנו צריכים לדאוג להנגיש את המידע הזה בכל השפות, גם באמהרית, גם ברוסית, גם בערבית. אנחנו צריכים לעשות הסברה ברשתות חברתיות, גם ב-טיקטוק. אני יודעת שמשרד הכלכלה ומשרדים נוספים עשו סרטונים נהדרים בכל מיני נושאים שמסבירים ומגישים את המידע. אני לא רואה שסרטונים כאלה קיימים במשרד הבריאות. אם הם קיימים, צריך להרחיב ולהנגיש את המידע לאזרחים.

תודה. עזרת בנושא הדיון לוועדת החינוך.

צריך לדעת שהחדרים האלה קיימים. לא כולם יודעים לאן לפנות.

תודה. חברת הכנסת נעמה לזימי.

קודם כל תודה, יושב ראש הוועדה, תודה על הדיון. שרון, מירב, כולם, תודה לכם על ההתעקשות על הדיון החשוב הזה. יש לי הרבה מה לומר על חדרים אקוטיים גם בגלל שאני שותפה ומכירה את פעילות הלובי למאבק באלימות מינית וערה לכל הסוגיות האלה שהשנים האחרונות באמת הפכו להיות יותר ציבוריות ויותר מוכרות. אני שמעתי את ההקלטות של הדודה של הילדה בת ה-13 והחברה של הנפגעת מינית שניסתה וניסתה וניסתה לקבל אינפורמציה והדבר הכי קונקרטי שנאמר לה היה לא להתקלח ולשמור את התחתונים, תשובות שהן פשוט מראות לא רק על המוכנות והמשאבים אלא על חוסר הבנה בסיסית במה שצריך לעשות ואיך לטפל. זה חלק ממה שגורם לנשים, לנפגעות, להצטנף, לא להיכנס לתוך המערכות, לא לטפל בעצמן. זה לא רק מול מערכת המשפט והמשטרה אלא זאת גם מערכת הבריאות שחייבת להיות מותאמת ולעמוד על הדברים האלה.

אני אגיד מחוויה של שנה שעברה, יושב ראש הוועדה, שאני דאגתי בכספים הקואליציוניים להעביר 2.5 מיליון שקלים למרכזי לין לטיפול בילדים שנפגעים מינית. ראינו איזו סחבת בלתי סבירה עבור השירות הבסיסי הזה שאגב הוא להדרכות, להכשרות ולאחיות. עבור זה היה אמור להיות הכסף, כדי שיהיה את המענים האלה, כדי שבאמת יהיה את כל אנשי המקצוע במקומות האלה שעושים עבודה כל כך חשובה. אני נדהמתי. זה חשף בפניי עולם. דווקא הסחבת הזאת של כסף שהוא צבוע לתקנה ברורה והכול היה צריך להיות מהר – אני אומרת לך את זה, יעל, כי זה היה משהו שהדהים אותי והכעיס אותי, כל כך מעט כסף, כל כך ברור לאן - כזאת התנהלות מבזה וקשה. לכן אני חושבת שהדיון הזה מאוד חשוב. הוא מאיר את כל ההפקר של התחום הזה.

חבר הכנסת שקלים, רוצה לדבר עכשיו?

אחר כך.

ד"ר זהר סהר, משרד הבריאות. תגידי לפרוטוקול את שמך ואת תפקידך במשרד.

מנהלת המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית. לא הכנתי מצגת אבל יש לי במקרה.

אדוני היושב ראש, יש שידור? אני מקבלת הודעה שהייתה בעיה עם השידור.

בנושא של פריסה כבר דובר ואני חושבת שבסך הכול כולם מעודכנים לגבי פריסת החדרים. כפי שנאמר, היום 10 חדרים עובדים.

10 חדרים פעילים.

10 חדרים פעילים. שלושה נפתחו בחצי השנה האחרונה.

ומה שאמרה חברת הכנסת מזרסקי על החדר בנהריה? הוא אחד מה-10?

החדר בנהריה הוא החדר ה-11 שאמור להיפתח. כרגע הצוותים נמצאים לקראת סוף ההדרכות וההכשרות. מדובר בהכרות שהן גם הכשרות פורנזיות וגם הכשרות נוספות.

אין אנשי מקצוע שמוכשרים לכך שברגע שנפתח חדר, הם יהיו שם?

אני אסביר. בנוסף למענה הרפואי שניתן בחדר האקוטי שלגביו פחות צריך הכשרה, צריך הכשרה שהיא יותר מכוונת לטיפול רגיש ומותאם.

ודאי שצריך. אני שואל באופן כללי.

בתוך המרכזים האקוטיים יש צורך בהכשרה נוספת שהיא לא הכשרה רגילה לאנשי בריאות ולא לרופאים, שהיא בעצם הכשרה לבדיקה פורנזית שהיא בדיקה משפטית לאיסוף ראיות. זאת מיומנות שנרכשת בנוסף כאשר פותחים מרכז ולא כל רופא צריך לדעת את זה.

והיום אתם לא יכולים להכשיר אנשי צוות על סמך החדרים הקיימים?

אנחנו מכשירים. הצוות של נהריה כרגע נמצא לקראת סיום ההכשרה.

יש תוכנית לפתיחת חדרים נוספים?

כרגע לא.

זה עניין של תקציב וסדר עדיפויות.

ולדעתכם הפריסה מספקת?

תמיד יש הסתכלות גם על נושא מיומנות.

איזה בין חולים אין לו חדר אקוטי? אסף הרופא?

להרבה בתי חולים אין. היום יש רק ב-10 בתי חולים ובישראל יש 28 בתי חולים.

בפריסה גיאוגרפית, איפה את מזהה פער?

מבחינת הפריסה, יש באילת, יש בבאר שבע, יש בירושלים, בוולפסון תל אביב, רחובות, הלל יפה בחדרה, חיפה בני ציון, נהריה בקרוב, פוריה.

בירושלים בהדסה עין כרם.

לכאורה פריסה ארצית.

זה די פרוס.

אם תסתכלו מבחינת כמות, יש לנו בסביבות 800-700 מטופלים בשנה בכל המרכזים.

זה אומר שהרבה לא מגיעים.

זאת שאלה. אני כן אגיד שאנחנו עכשיו יוצאים במחקר. אנחנו יוצאים בשני דברים בשנה הקרובה, גם במחקר כדי באמת לבדוק את הנושא של שימוש בחדרים, הכרות עם החדרים וזאת בעצם כדי להבין את הפערים.

800-700 לשנה? בערך 70 בחודש?

בכל המרכזים. זאת שאלה כי אנחנו בעצם יודעים שככל הנראה יש פער במי שאולי נפגעת. אני כן אומר שאנחנו יוצאים במחקר גם סביב הנושא הזה כדי להבין את הפערים. הדבר השני שאנחנו עושים, אנחנו מתחילים לעבוד על קמפיין הסברה בדיוק מהטעם שחברת הכנסת דיברה עליו. ההבנה היא שאנשים פחות מכירים ויש חשיבות שכל אחד ידע לדקלם את זה.

מתי נפתח החדר בנהריה?

עדיין לא נפתח. הוא כרגע מסיים את ההכשרות לקראת סוף חודש מרץ.

ומה הצפי?

הצפי הוא בסביבות תחילת-אמצע אפריל. אני מניחה כך אבל אני חושבת שיעלה ב-זום נציג מטעמם שיוכל להגיד משהו יותר מדויק. זאת פחות או יותר ההתחייבות שלהם.

תודה. יש שאלות או שנמשיך ואחר כך נשאל את השאלות?

אפשר להמשיך.

רציתי לומר עוד משהו אחד. כל המרכזים פועלים במתכונת של עבודה בבוקר כשהמרכז פתוח ומשעה 16:00 הם מתבססים על צוות כוננים. יש מענה טלפוני אליו ניתן להתקשר ויש אפשרות להגיע למרכזים. כל המרכזים, ברגע שמגיעים אנשים, במידה וזה לא תואם, מתקבלים במיון ואז יוזעק צוות.

זה במענה לפוריה. יש לקות ומשהו שלא נשמע טוב במענה הטלפוני. תכף נקבל הסבר. מתקשרים ומישהו כנראה לא ידע. אבל ללא ספק הם התכוונו לומר שכרגע זה סגור אבל כשיש מקרה לגופו, מיד מפעילים כוננים כמו כל דבר. זה לא ש-24 שעות המקום יהיה מאויש אבל המענה ניתן במשך 24 שעות.

אנחנו כן מבינים שצריך לעשות בדיקה ואנחנו ונעשה את זה גם בכל המרכזים האחרים לגבי המענה הטלפוני וגם לגבי מה נאמר, זאת אומרת, האם זה מספיק ברור, האם בדרך לא נופלים אנשים שהתקשרו, קיבלו מענה שהוא לא טוב.

למה שם המתכונת שונה משאר החדרים?

המתכונת שם זהה לכל המקומות האחרים. בכל המקומות יש כוננות.

זו השאלה הבאה שלי. כשהחלטתם שזאת אמורה להיות כוננות, הרי יש לכם פחות או יותר מידע לפחות מניסיון מחקר מה השעות בהן יכולות להיות פניות לפי אופי הפעילות, האירועים והנסיבות וכולי. האם באמת שעות הפעילות צריכות להיות עד 16:00 ואחר כך כוננות? אולי צריך להתחיל את הפעילות משעה 16:00 עד 12:00 והכוננות צריכה להיות בשעות היום?

תודה לך חבר הכנסת שקלים. זאת פעם ראשונה שלך להשתתף בוועדת הבריאות.

בעיקרון במשך היום יש צוות שקיים בבית חולים. זה צוות שעובד.

לאונס אין שעה. אני לא מצליחה להבין.

אני מסבירה. זה במתכונת עבודת בית החולים. בן אדם שמגיע עם התקף לב בשעה 12:00 בלילה, במידה ויש כונן ובמידה ויש צורך, מזעיקים כונן ייעודי מהבית. זאת מתכונת העבודה.

ברור. הייתי באחד מחדרי המיון וראיתי את שעות ה-פיק בפעולות כאלה ואחרות. כמובן שמנהל המיון ידע לרכז את המקצועות השונים כאשר אנשים באים אחרי שעות העבודה ויש כאלה שדוחים את הבעיות. לכן אני אומר שלפעמים צריך לבדוק את שעות הפעילות אל מול שעות ה-פיק, אם יש כאלה. אמרתם שאין שעות, אז בסדר.

צריך להבין שאתה לא תגיד לאנשים להגיע בשעות הערב כשבית החולים לא עובד – הוא עובד אבל שעות העבודה הן שעות עבודה – כאשר יש צוות כונן שאמור להגיע בטווח של עד 45 דקות כדי לקבל את הנפגעת. זה משהו שאני חושבת שבסך הכול הוא מספק מבחינת המענה. המענה הטלפוני הוא מיידי. אני לא חושבת שיש בעיה במקום הזה. הייתה בעיה במקום של איזה סוג מענה ניתן, האם יש בדרך איזשהו מיפוי שנעשה, האם השאלות שנשאלות הן שאלות שבגללן אחר כך אולי אנשים לא רוצים להגיע. כל הדברים האלה, כרגע אנחנו בתהליך של בדיקה גם מול בית החולים, גם בלמידה ממקומות אחרים ואני מאוד מקווה שהדבר הזה יתוקן.

תודה. יעל שרר, בבקשה.

תודה רבה על הדיון ותודה רבה לחברות הכנסת היוזמות. אנחנו כבר לפני שנתיים התרענו שהחדר האקוטי בפוריה מסיים פעילות בשעה 16:00 ולא מתקבלים ומתקבלות שם מטופלים ומטופלות אחרי השעה הזאת.

את אומרת שזה לא רק עניין טלפוני.

לא. זה ממש לא רק עניין טלפוני. לפעמים עונים בטלפון ולעתים קרובות לא עונים בטלפון, כמו שהעברנו תיעודים כשלא היה מענה ולא עונים בקו. גם לפני שנתיים שלחנו מכתבים, גם לפוריה וגם למשרד הבריאות, וגם לפני שנתיים הגיעו אלינו הקלטות שאנשי הצוות בפוריה אומרים בקולם שהמרכז סגור ושלא ניתן להגיע אליו אחרי השעה 16:00. גם עכשיו יש לנו הקלטות נוספות. כלומר, יש לי שפע של הקלטות, בהן אנשי צוות מזדהים בשמם. בפוריה אומרים שהמרכז סגור ואומרים חד משמעית שהמרכז בפוריה לא מקבל.

פונה אישה או איש ואומרים לה או לא לבוא מחר.

כן. זה לא כמו שאר החדרים. לכל אחד מהחדרים יש קליטה של בערך – ולא לתפוס אותי במילה – האיקס של החדרים האקוטיים הוא כ-120-110 מטופלים ומטופלות עם סטייה לכאן או לכאן. כבר כמה שנים שפוריה מציגים קליט של 30 ומשהו מטופלות ומטופלים. קל מאוד להבין את זה כאשר מבינים ששליש מהמטופלים והמטופלות הם קטינים ופוריה אומרים לא לבוא, כך שכבר הם מתפטרים משליש. חצי מתוך ה-60 אחוזים האלה אלה שעות הלילה ואומרים להם לא לבוא כי לא פתוח והנה אנחנו בשירות שעומד על 30 פלוס אנשים. אלה נתוני משרד הבריאות שהוא העביר אלינו ואני אומרת שהנתונים האלה מדברים בעד עצמם.

אני אומר גם ששלוש שנים אנחנו מחכים, דנים, מתווכחים ומתחננים, גם כאן וגם בוועדה לקידום מעמד האישה, שייפתח החדר בנהריה וזה לא קרה. אני שמחה על זה שהצוות מוכשר – שוב, אני עוקבת אחרי ההכשרה שלהם – אבל למה רק עכשיו כשהכסף הועבר למשרד הבריאות מזה שנים? אני אומר, כמו שאמרה כאן שרון, שהיא מתייחסת לחדר הזה כאל חדר מיון, ואכן זה חדר מיון, אלה עמדות מיון רשומות, יש להם רישוי של עמדת מיון. לבתי החולים אין סמכות לסגור את החדרים האקוטיים, בטח שלא להגיד שהם פתוחים עד שעה מסוימת אלא מחובתם לקבל ובטח הם לא יכולים להגביל את הקליטה לפי גיל ולדחות קטינים. זאת עמדתך מיון לכל דבר. מי שיש לו סמכות לסגור עמדת מיון או לווסת קליטה במיון, זה משרד הבריאות ולא בתי החולים בעצמם.

כמו שאמרה חברת הכנסת, אושר תקציב לקמפיין מודעות לחדרים האקוטיים. הוא היה אמור לעלות בינואר 2023 והנה אנחנו מחר בחודש מרץ. הדבר האחרון שלא ברור כאן, זאת שרשרת הפיקוד בחדרים האקוטיים, לאם הם פונים, ממי הם מבקשים אישורים ואיך זה עובד. בשבוע האחרון עשיתי סבב בין החדרים האקוטיים כדי לברר איתם את הסוגיות הלאה ונאמר לי שלא ברורה שרשרת הפיקוד. דיברתי על זה גם עם משרד הבריאות. כנראה צריך לצאת עדכון לנוהל שיאמר מי הסמכות, מי סוגר, מי מרשה וכולי.

תודה לך על כל מה שאת עושה. אפרופו משרד הבריאות, שאלה. פונה או פונה נפגע או נפגעת לבית חולים, לדוגמה לשערי צדק שם אין חדר אקוטי. יש איזה נוהל?

כן. על פי ההנחיות בית החולים מחויב להציע לפונה לעבור למקום אחר.

רק להציע.

הוא לא יכול להכריח אותה. אפשר להציע.

היא כבר הגיעה לבית החולים, כנראה שהיא בשלב מסוים.

הוא יכול להגיד לה.

בית החולים צריך לדאוג לה לאמבולנס?

בית החולים אליו היא הגיעה, במידה ואין לו מרכז אקוטי, מחויב להציע לה לעבור לשם קבלת טיפול מיטבי למרכז האקוטי הקרוב ביותר והוא גם חיי להציע לה הסעה בליווי. שוב, אם היא מסרבת, הוא יכול להציע לה את הטיפול שהוא יכול להציע בתוך בית החולים שזה לא יכלול את הבדיקה הפורנזית אבל זה כן יכלול את הטיפול הפסיכו-סוציאלי, את הטיפול התרופתי ובדיקות לסמים אם צריך.

תודה רבה ד"ר סהר. משרד הרווחה והביטחון החברתי. נמצאת כאן סלעית שחר הוכמן.

נכון. אני מנהלת את התחום של הטיפול בנפגעים מינית, בגירים, במשרד הרווחה. אני חושבת שלדיון הזה עצמו אין לי יותר מדי מה להוסיף. אנחנו מצפים לפתיחת החדרים האקוטיים. הנשים והגברים שמגיעים אלינו לטיפול, שמשתמשים בחדרים האקוטיים, מתארים טיפול מיטבי שם ולכן אני חושב שזה מאוד חשוב שיהיה חדר אקוטי זמין בכל מקום שאפשר.

תודה רבה. המשרד לביטחון לאומי, רפ"ק אורית דנין.

אין לי מה להוסיף בנושא הזה.

אולי אני אשאל. מבחינת שיתוף הפעולה, המידע, הסיוע שאתם מקבלים מהחדרים האקוטיים, זה מקדם אתכם ואת מבינה שהחדרים האלה קידמו הרבה ושינו את כל שלבי החקירה מאז הם קיימים? אתם חושבים שיש חיוניות בקיומם של החדרים הללו מהמבט החקירתי?

אין ספק שכאשר נפגע או נפגעת עבירה מגיעה לחדר האקוטי, זה מחזק אותנו ראייתית.

דוגמה. היית אומרת לי שהיית רוצה עוד 20 חדרים כאלה וכי את חושבת שהפריסה לא מספיקה? ממבט שלך, כמי שמרכזת את הנושא הזה.

מבחינת הפריסה, זה קצת מסובך. הרצון הוא שזה יהיה נגיש לכל אחד, כמו חדר מיון שיש כמעט בכל עיר. השאלה היא רמת המומחיות של אותו רופא שנוטל את הדגימות האלה. זאת שאלה לא פשוטה. אנחנו כן מסתדרים היום עם הפריסה. נכון שנהריה יעזור לנו בכל אזור הצפון הלא נגיש, שם הנגישות לבית חולים היא קשה. אין ספק שאם נפגעת או נפגע מגיע לחדר אקוטי, יש לנו יותר ראיות בתיק, אם הערכה ניטלת בצורה נכונה ועל זה בדיוק הם עושים את ההכשרות שלהם.

אני רוצה לשאול. יעל דיברה הרבה על פוריה וכל שאר בתי החולים לא הוזכרו. אולי היושב ראש יפנה לבית החולים במייל רק כדי להבין כי כל הזמן היא דיברה על פוריה. אני שומעת שהבעיה היא בעיקר שם ובנהריה שטרם נפתח בה חדר.

עוד מעט נציג בית החולים פוריה יעלה. אני גם אומר שללא קשר יש לי פגישה עם מנהל בית החולים ואני אשאל אותו את השאלות. לפחות אלה סשאלות שנשאלות ספציפית לגבי בית חולים פוריה.

נמצאת איתנו תמר צ'ין, רפרנטית בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר. מבחינת תקציב, האם זה כמו שאומרת יעל שהתקצוב למשל לבית החולים נהריה מבחינתכם מזמן עבר.

כן.

זה למעשה מה ששאלתי את ד"ר סהר. קיימים כבר היום חדרים וצריך לחשוב להכשיר צוותים שבמידה ונחליט מחר לפתוח עוד חמישה חדרים אקוטיים, יש לנו צוות מוכן. כמו שמכשירים עורכי דין ומשפטנים ולא מחכים לפתוח משרדי עורכי דין.

זה דורש הרבה מאוד לוגיסטיקה.

כמה זמן החדר הזה כבר מוכן והוא לא פועל?

הוא עדיין לא מוכן.

התקציב הועבר לפני שנתיים.

התקציב הועבר לפני שנתיים. היו חילוקי דעות לגבי כמות החדרים שייפתחו. שוב, גם לגייס את בתי החולים לפתוח את החדרים, הייתה עבודה.

אוקיי. זה עניין לוגיסטי. משרד האוצר, בבקשה.

כמו שנאמר, התקציב ניתן כבר לפני שנתיים. היו קטעים לוגיסטיים מינהליים בהקמה אבל התקציב ישנו בבסיס.

לא בכל ועדה אתם באים ומקבלים כפיים.

הפעם אנחנו לא הבעיה.

אני חייבת לצאת לוועדת הכנסת והייתי רוצה לשמוע את נציג בית החולים.

שלום. אני ד"ר מאיר רוח, סגן מנהל המרכז הרפואי פוריה. אני מודה לכם על ההזדמנות להופיע בפני הוועדה. המרכז האקוטי שלנו, מרכז טנא, פועל כבר כמה שנים, עובד על פי הנחיות משרד הבריאות. כפי שהסבירה ד"ר זוהר סהר, עד השעה 16:00 אנשים נוכחים פיזית ומשעה 16:00 עד שעות הבוקר, יש כוננות, יש כוננים, הן רופאת המרכז, הן עובדת סוציאלית, גם אחות מצוות המרכז וגם מתנדבות. טלפון שמופנה למרכז או אם מגיעה מטופלת, בבית החולים יש אחות כללית שעובדת 24/7 מהשעה כאשר מהשעה 16:00 עד הבוקר היא בעצם מייצגת אותי כמנהל כונן במרכז הרפואי, מקבלת את הפנייה ומפנה אותה לעובדת הסוציאלית הייעודית של מרכז טנא שעושה כוננות כל יום, משוחחת איתה ובהתאם למקרה מזמינה אותה לטיפול באותו יום. זה נורא תלוי באופי המקרה.

אני רוצה למחות בתוקף – ואני חוזר עוד פעם, למחות בתוקף - כי המרכז לא סגור מהשעה 16:00 עד שעות הבוקר אלא הוא עוד על בסיס כוננים. אין דבר כזה שפניות לא נענות. לפניי יש מקרים מהשנים 2022 ו-2023, 60 אחוזים מהם היו אחרי השעה 16:00. יש לי בשעה 23:00, ב-22:00, בשעה 03:00 לפנות בוקר. אין דבר כזה שהמרכז סגור. אני מוחה בתוקף על הנתונים הלא נכונים. אני מודה שיש לנו מה לתקן, אנחנו צריכים לתקן את המענה הטלפוני ואנחנו עובדים על כך. גם אני שמעתי את ההקלטות. המענה לא ניתן נכון ונטפל בזה. אנחנו נותנים טיפול יוצא מהכלל.

בכמה פניות בשנה אדוני מטפל מתוך ה-700? אני רוצה לקבל קנה מידה.

בשנת 2022 – 14. השנה, עד עכשיו, ארבע.

אפרופו המרכזים האקוטיים, כמה בתי חולים מטפלים? ד"ר רוח, אם הילד שלי יענה לטלפון ויגיד אבא אמר להגיד שהוא לא בבית, אני אגיד לו שהוא עושה לי פדיחות. יותר מהסבר אחד או שניים, מתברר שכנראה יש לו רק בעיה של מענה טלפוני שמישהו או מישהו לא ידע לענות או להסביר את הדברים, אלא כנראה שיש בעיה יותר מובנית. אני חושב שמה שצריך לשפר זה לא את איך את אומרים את ה-שלום, אנו בית חולים פוריה אלא צריך לדעת האם באמת מישהו שם יודע את הנוהל. אני תכף אדבר עם משרד הבריאות לגבי הנוהל.

נקודה נוספת. כשמסתכלים על המספרים, יכול להיות שבכל זאת אתם נמצאים באזור ייחודי, אזור שלם שמאכלס אוכלוסייה ולא רק מבחינה גיאוגרפית. צריכים לבוא אליכם יותר מקרים – זה אזור פחות בעייתי מטבריה - אבל זה גם אזור תיירותי. צריך לזכור שהעיר טבריה סמוכה אליכם. יכול להיות שגם כאן יש בעיה שזה לא רק מענה אלא באמת חוסר טיפול. זה נושא שצריך להיבדק. אנחנו לא נמצאים כאן כדי לתת רק ביקורת אלא אנחנו רוצים שמכאן ולהבא הנושא יטופל וזה הנושא שמשרד הבריאות אמר שהוא יבדוק. אנחנו נעשה סוג של דיון מעקב ונבדוק את הנושא הזה. נקבע תאריך לעוד חודש-חודשיים כי יש דברים שלא יכולים לקיים עליהם דיון כעבור עשרה ימים. אנחנו בהחלט נבדוק את הנושא הזה.

אם יש לך משהו להוסיף, בבקשה.

אני רק אומר שני דברים. בקשר להיקף הפניות, קשה לי להתייחס מכיוון שאולי זה תלוי אוכלוסייה ואכן ד"ר זוהר אמרה שהמשרד הולך לעשות מחקר בנושא.

בנוגע לידע. האחיות הכלליות מנהלות דברים מאוד מאוד משמעותיים במרכז הרפואי במהלך שעות הערב והלילה. אין ספק שהן יודעות את הנוהל.

אני חוזר שוב ואומר ששמעתי את ההקלטות ואני אומר שהמקרים שהגיעו לכאן הגיעו בשעות הערב והלילה ובשעות הבוקר המוקדמות. זאת אומרת, ההסבר צריך להינתן יותר טוב. אנחנו נטפל בזה. אין לי ספק שהמענה שניתן כאן הוא מענה ראוי.

תודה. דרישת שלום לד"ר ארז, מנהל המרכז הרפואי.

אני רוצה לומר משהו לכולנו. אני קודם כל רוצה להודות לך אדוני על החידודים. אני חושבת שבאמת כולנו כאן למען אותה מטרה. אני בטוחה שזה עומד לנגד עיני משרד הבריאות. ד"ר זוהר, זה נושא מאוד מאוד חשוב שאני מבינה שהוא גם בוער בך.

אני רוצה לומר דבר אחד. התופעה הזו היא תופעה שבהגדרה נמצאת בתת דיווח, תת רצון להתלונן. אנחנו רוצים להנגיש את זה. אנחנו רוצים לעודד נפגעות להתלונן ואנחנו רוצים לטפל בזה באמת גם כבית המחוקקים ואני בטוחה שגם אתם כמשרד הבריאות רוצים זה. לכן כשאני מסתכלת על המספר 700, ולכן שאלתי את אדוני מבית החולים פוריה כמה תלונות יש, אני אומרת שגם 700 בתפיסה ומתוך היכרותי את העולם הזה, אנחנו מבינים שיש כאלה שכנראה חוות מקרים נוראיים ובטח המשטרה הייתה יכולה לשפוך על זה אור, וזה לא מדווח. אנחנו רוצים לעודד שזה יונגש ויהיה רווח. לכן יש את הסיפור הזה של להסתכל על האופציה הזאת שנוצרה לשמחתנו באיזשהו מקום שצריך להיות יותר מזמין ומטפל. הטרמינולוגיה שאני יכולה להשוות אליה אלה דיווחים על הטרדות מיניות שתמיד אנחנו מזדעזעים כי רואים שהארגון עלה במספר הדיווחים על הטרדות מיניות אבל לא, הוא עלה בכמות הטיפול, ביכולת של הארגון להכיל את הדבר. זאת אומרת, יש כאן איזה משהו שצריך להבין אותו שהוא טוב וזה מאוד מאוד חשוב לי להעביר כמסר, ש-700 צריך להיות מספר שבשאיפה שלכם יהיה יותר גדול כי בסוף כולנו נמצאים באותו מקום שאנחנו רוצים לשפר.

זה בהחלט עומד לנגד עינינו. אני חושבת שאת מאוד מאוד צודקת. אני מאוד מאוד מסכימה עם מה שאת אומרת. ברור לי שזה לא רק נקודתית המרכז האקוטי אלא בעצם אנחנו מדברים כאן על משהו הרבה יותר רחב. אני כן אומר שאנחנו יוצאים בשנה הקרובה בהרבה מאוד הדרכות סביב הנושא של טיפול מיודע טראומה, הן בקורסים, הן בהדרכות ייעודיות אנשי מקצוע סביב הנושאים האלה, מתוך הבנה שיכול להיות שהן מגיעות למיון והן בכלל לא מבינות שהן עוברות פגיעות, יכול להיות שהן מגיעות לרופא או לאחות או למקום אחר, לטיפת חלב, ולא תמיד הן מבינות שהן עברו פגיעה.

בקהילה יש הוראות משרד הבריאות בנושא?

סביב הנושא של איתור.

לא. מגיעה פונה לרופא משפחה.

ההנחיות של הנוהל הן רלוונטיות גם לקהילה. אם הטיפול הוא אקוטי, אז צריך להפנות.

זה מה שהוא ברור? יודעים להפנות?

כן. זה כן משהו שאנחנו עובדים מבחינת היידוע.

נמצא כאן נציג בית החולים נהריה?

שלום לכולם. ברכות לחברי הוועדה המכובדים ואיחולי הצלחה לך חבר הכנסת אוריאל בוסו. בהמשך לדבריה של חברתי הטובה משירותנו המשותף בצה"ל חברת הכנסת שרון ניר, אני אומר שהמרכז הקים את החדר האקוטי כבר בסוף דצמבר 2022 ונכנס לתהליך איתור כוח אדם והכשרה שלו כאשר ההכשרה תסתיים בשבוע האחרון של חודש מרץ ואנחנו פועלים כדי להפעיל את החדר הזה החל מתחילת אפריל.

בענייני תקציב ולמה חיכו עד עכשיו, אני אומר שלחדר אקוטי יש הנחיות תשתיתיות שצריכות להתקיים כדי שהוא יהיה חדר אקוטי. הוא צריך להיות בסמיכות למיון ומחוץ למיון ויש בו תשתיות נפרדות שצריכות להינתן. בתקופה שבה דובר, בתחילת שנת 2022, המקום שימש למחלקת מיון קורונה של בית החולים ולכן אי אפשר היה להקים את החדר האקוטי בשטח הזה. משהקורונה דעכה לה לאיטה, יצאנו לדרך בנובמבר והשלמנו את הדברים כפי שציינתי.

אין לנו איזה שהם פערים מיוחדים. החדר אצלנו יפעל באותה מתכונת שמשרד הבריאות הורה עליה, שזה 24 שעות, כאשר החל מהשעה 16:00 הוא יפעל בתצורת כוננים. אין פערים. אנחנו גם השלמנו את קליטתם של שני השוטרים בתחנת המשטרה שנמצאת כאן איתנו, כך שהמענה הוא שלם.

תודה רבה. קיבלתי כבר כמה פניות מכם להגיע אליכם. אולי יהיה לי ביקור, גם פרטי וגם כוועדה. אולי פתיחת החדר תהווה זרז ונבוא לבקר. הנה, הרמתי לך. נבוא לחנוך את החדר הזה. צריך להזדרז עם זה כי זה נושא מאוד חשוב.

מיה אוברבאום, איגוד מרכזי הסיוע לתקיפה מינית.

תודה רבה. אחרי שדיברתי עם מנכ"ל הסיוע בצפון שמלווה את הנפגעות לחדר האקוטי. יש לי כמה סוגיות שעלו אבל בגלל קוצר הזמן אני אדבר רק על אחת, מה גם שעל חלקן כבר דיברו.

הרעיון של החדר האקוטי היה אמור להיות One stop shop. אמורה להגיע נפגעת, אמורה לקבל טיפול גם רפואי וגם משפטי. בגלל חוסר הנגישות וחוסר הזמינות של הרופאה שגרה בחיפה - ולכן אלה לא 45 דקות אבל זאת כבר סוגיה אחרת - הרבה פעמים שואלים את הנפגעת בטלפון אם היא רוצה לפתוח ערכת אונס. את רוצה – מעולה, תגיעי ונקפיץ את הרופאה מהבית ונעשה את זה. אם לא, שולחים אותה לטיפול בקהילה. כחלק מהשיחה גם שואלים אותה שאלות שאני מעדיפה לא לומר כאן ליד השולחן הזה, שאלות קשות מאוד לגבי הפגיעה שלה, והיא צריכה להחליט בשיחת הטלפון האם היא רוצה להקפיץ את הרופאה מהבית או לא וגם אומרים לה שאם היא רוצה לפתוח ערכת אונס, יצטרכו להזמין את הרופאה מהבית בחיפה. אני חושבת שזה לא ראוי, בלשון המעטה.

משרד הבריאות, הבנת?

גם אני קיבלתי את המידע הזה.

זה כמו שאומרים לילד שאם הוא רוצה, יביאו את הסבא שייקח אותו אבל הוא רוצה ללכת, ואז זה על המצפון שלו.

אמרתי שהדברים האלה בתהליך דיון עם בית החולים. הם מודעים לזה.

אולי צריך להיות סוג של חוזר מנכ"ל כדי לחדד את הנהלים.

הנהלים מחודדים.

אני אשמח לראות אותם.

אני רק אומר אנחנו כמרכזי הסיוע מעדיפים הרבה פעמים להפנות לחיפה, פשוט מתוך ההבנה שכנראה לא תהיה כוננית או שצריך להזמין אותה במיוחד ועדיף כבר לשלוח אותה ישר לחיפה מאשר להגיע קרוב לבית אבל שלא יהיה לה מענה ראוי.

תודה רבה. אני תמיד מתרשם ונהנה לראות בדיון שאנשים לא חוזרים על דברים שנאמרו אלא כל אחד מעלה נקודות. כמה חשוב שהגעתם לכאן.

ד"ר מאיר פומרנץ, מנהל מיון נשים, בית חולים מאיר.

כמה זמן יש לי?

בין 60 שניות ל-120 שניות, שזה כולל שתי דקות. קודם כל, אנחנו מודים לך שהגעת. זה לא מובן מאליו. יש כאלה שמשתתפים ב-זום ואילו אתה כאן ואנחנו מעריכים את זה.

אני רופא נשים בבית חולים מאיר כפר סבא ואני נציג של חטיבת בתי החולים של הכללית. בקופה יש לנו שלושה בתי חולים שיש להם מרכזים אקוטיים – קפלן, יוספטל וסורוקה. מאחר ואתה חתכת לי את הזמן, אני רק אומר דברים שהם חשובים. החדרים האקוטיים האלה עולים כסף. זאת הסיבה שאין אותם בכל בתי החולים. בבית החולים שלי אין חדר אקוטי וכאשר אישה מגיעה מרוטה, קרועה, פצועה וצריך לטפל, אני אומר לה שאנחנו מטפלים בה כאן עכשיו אבל שתדע שראיות פורנזיות לא נוכל לקחת ממנה אצלנו. אם היא מתעקשת, אנחנו מעלים אותה על מונית או על אמבולנס ולוקחים אותה למקום אחר שיכול להיות במרחק לא קטן.

יש את הלל יפה?

כן, לוקחים אותה או להלל יפה או לוולפסון. בסופו של דבר זה הכול כסף והשמיכה קצרה והתקציב קטן. אני רוצה לסבר לכם את האוזן. כיום חדר אקוטי מתוגמל במיליון ו-350 אלף שקלים בשנה, עלות של שני טורים של כוננים שזה מה שמשרד הבריאות מנחה אותנו. זה כונן של רופא מומחה וכונן של עובדת סוציאלית. אלה שני הכוננים שמכריחים שיהיו. זה עולה לנו מיליון ו-700 אלף שקלים. אם אנחנו רוצים שתהיה אחות רחמנייה, זה עוד 300 אלף שקלים. הציוד והבדיקות שכאילו נספגות בתוך התקציב של בית החולים, נטמע מהתקציב של בית החולים, הוא משהו בסביבות 400 אלף שקלים. סך הכול להפעיל חדר כזה, אנחנו צריכים 2.5 עד 2.400 מיליון שקלים ואת זה אנחנו לא מקבלים. אנחנו מקבלים תת-תקציב, בפועל מיליון ו-350 אלף שקלים, ואז הנשים לא מקבלים את מה שמגיע להן. אני חושב שמעל הבמה הזאת, אם אפשר לקרוא במה, אני קורא - - -

אתה אומר שאתה היית מעדיף להרחיב. יש גם ערכות. אם יש ערכה ואתה יכול לעשות את הבדיקה הראשונה. הערכה הזאת לא תעזור פורנזית אחר כך לנושא החקירתי?

נכון אבל המשטרה מבקשת מאיתנו שניקח את זה בצורה פורנזית ונכונה יותר, ולפעמים יש מישהו שעבר את ההכשרה הזאת.

ואתם לא יכולים לעשות הכשרה?

אנחנו יכולים לעשות. המקום הזה לא נחשב כבית חולים פורנזי, כחדר אקוטי. בית חולים מאיר לא נחשב כזה, בילינסון לא, תל השומר לא. בתי החולים הגדולים לא נחשבת כאלה. באמת ליבנו עם המטופלות שפונות אלינו ואנחנו מטפלים באישה עצמה.

תודה. זה חשוב מאוד.

עוד מילה. רציתי לומר שתתקצבו לעוד שנה, לעוד שנתיים, הרי זה יגיע, האוכלוסייה גדלה, שיכינו את הכול כדי שהכול יהיה כמו שאמרת ולא כמו שקיים בנהריה. יכינו את הכול ובעוד שנה-שנתיים אולי בתקציב יפתחו עוד חדר אחד.

תודה רבה. אנחנו צריכים לסכם את הדיון. יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו? אין.

הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון, לחברות הכנסת שרון ניר, מירב בן ארי ולחבר הכנסת אלי דלל שגם הוא יזם את הדיון המהיר. הם יזמו את הדיון החשוב והעלו אותו לסדר יומה של הוועדה. הוועדה רואה חשיבות עליונה בפעילותם השוטפת והתקינה של החדרים האקוטיים וכן את זמינותם בכל עת לטובת מענה טיפולי רפואי ראשוני בנפגעות אלימות מינית.

הוועדה תמשיך לעקוב ולפקח על פעילותם של החדרים האקוטיים ונבקש לקבל ממשרד הבריאות דיווח מפורט על לוחות הזמנים של פעילות החדרים בכל בתי החולים ועל מועד פתיחת החדר האקוטי בבית החולים נהריה, כפי ששמענו.

הוועדה קוראת למשרד הבריאות ולבתי החולים להנגיש ולפרסם את המידע ואת אמצעי הקשר להגעה ולהפניה לחדרים האקוטיים בבתי החולים.

הוועדה קוראת לבתי החולים שמפעילים את החדרים האקוטיים לחדד את הנהלים ולהקפיד על כך שהמענה הטלפוני שניתן לפונה יהיה מענה מקצועי, רגיש, מכיל ומלא.

הוועדה קוראת למשרד הבריאות לחדד את הנהלים המסדירים את שרשרת הפעולות בבתי החולים הנעשות מול נפגעי אלימות מינית, שזו נקודה שהתברר שיש כאן משהו שנמצא באוויר.

הוועדה קוראת למשרד הבריאות בהצעה לבחון פתיחת חדרים אקוטיים נוספים, במיוחד באזורי פריפריה והצפון בפרט. כפי ששמענו, כנראה שגם במרכז חסר מענה.

הוועדה תקיים דיון מורחב בנושא הזה בעוד כחודשיים ועד אז יינתן מענה.

תודה רבה לכולם. הדיון הסתיים.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.