פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



32
ועדת הפנים והגנת הסביבה
20/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 30
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ז באדר התשפ"ג (20 במרץ 2023), שעה 10:00

דיווח השרה להגנת הסביבה על פעילות משרדה

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
נאור שירי – מ"מ היו"ר
זאב אלקין
ווליד טאהא
יוסף עטאונה

יסמין פרידמן
אחמד טיבי

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן
גיא סמט - מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה

נטע ליפמן - סמנכ"לית משאבי אנוש, המשרד להגנת הסביבה

אלעד עמיחי - סמנכ"ל שלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה

יובל לסטר - סמנכ"ל בכיר מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה

יצחק בן דוד - סמנכ"ל בכיר לאכיפה, המשרד להגנת הסביבה

שולמית שולי נזר - סמנכ"לית רישוי עסקים ותעשיות, המשרד להגנת הסביבה

פרופ' נגה קרונפלד שור - מדענית ראשית, המשרד להגנת הסביבה

אילנית ורנר - חשבת המשרד להגנת הסביבה

גיתית פנקס - דוברת משרד הגנת הסביבה

איזבלה קרקיס - מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות

תומר וידמן - רפרנט הסעת המונים באג"ת, משרד האוצר

גילמור קשת מאור - מנהלת אגף מקצועות מדעי הטבע, משרד החינוך

יואל בן שושן - מנהל תחום סביבה וקלינטק, משרד הכלכלה והתעשייה

גדעון בכר - שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות, משרד החוץ

בנימין טויטו - COO, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

דוד נזר סונינו - יו"ר, פורום להתחדשות עירונית

מרב דוד - סמנכ"לית לובי 99

אריאל פז-סוויצקי - מנהל מחקר, לובי 99

תומר גרטל - רכז קשרי ממשל, מגמה ירוקה

בנימין נחום - חבר הנהלה, התאחדות משנעי הפסולת

משה אלטרס - חבר הנהלה, התאחדות משנעי הפסולת

שחר זדה - חבר הנהלה, התאחדות משנעי הפסולת

יניב מרקוביץ - חבר הנהלה, התאחדות משנעי הפסולת

עפר בוגין - מנכל, ארגונים חברתיים

מעין חרדון - פעילה בצוות ממשל, ארגונים חברתיים

ד"ר ענת ליכטר פלד - יו"ר, ארגון הוטרינרים הפרטיים

אורן שליו - רשות מקרקעי ישראל

אופיר אתגר - יועץ, פורום להתחדשות עירונית

ברוך ליברמן - מנכל ארגון חברים לרפואה, מוזמנים נוספים

תומר רוזנר
לירון אדלר

לאה קריכלי

רעות חביב, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




דיווח השרה להגנת הסביבה על פעילות משרדה

אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. נמצאת איתנו השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן. הנושא הוא סקירת השרה להגנת הסביבה על פעילות משרדה. בדרך כלל לסקירות, באים כשאנשים נמצאים בתפקיד הרבה זמן, והשרה נמצאת בתפקיד, ואני ספרתי, חודשיים ו-21 ימים, כולל שבתות וחגים. אז צריך להוריד את החלק הזה. אנחנו כבר, יצא לנו להיפגש מספר פעמים, והיא גם השתתפה כאן בדיון החשוב על קרן הניקיון, שאנחנו מחכים מאוד לשינוי בעניין הזה , ולתוכנית עבודה. היא בטח גם תתייחס לזה כאן. ולכן, אני מרגיש שתפקידי כרגע, הוא כמנחה, ולאחר מכן, אנחנו ניתן לשאול שאלות ונשמע התייחסויות. אם נעשה את זה קצר וממוקד, אז גם יהיו תשובות אחרי זה. יש לנו פחות משעתיים, אז בואו נעשה את זה בצורה נכונה, זריזה וממוקדת. אני אתן מילה אחת ליועץ המשפטי של הוועדה.

הופעת השרה בפני הוועדה היא בהתאם לתקנון הכנסת המחייב את השרים להציג במהלך כל כנס, את תכוניות משרדיהם ואת פעולותיהם, במסגרת הפיקוח הפרלמנטרי על עבודת הממשלה.

לדברי היועץ המשפטי, שברגע שהופנתה הבקשה, לא לקח יותר מכמה שעות, וכבר נקבע הזמן. אז איך אומרים, גם בשמחה וגם בששון. בבקשה, גבירתי.

אז קודם כל, בוקר טוב לכל היושבים כאן. בוקר טוב ליו"ר הועדה, חבר הכנסת יעקב אשר, שהוא באמת גם שותף וחבר לעשייה שלנו בתוך המשרד, בראשות מנכ"ל המשרד שנמצא כאן איתי, גיא סמט, שהוא באמת שותף, חבר ומוביל יחד איתי את המשרד. הבאנו לכם היום, לא רק את עצמנו, הבאנו צוות גדול מאוד של המשרד כדי שגם תכירו וגם תראו עד כמה חשוב לנו גם להציג את הנושאים שעומדים בלב ליבו של המשרד, תראו מי האנשים שעומדים מאחורי הדברים. יש לכם כתובת, יש לאן לפנות, אנחנו נמצאים כאן עבורכם ובשבילכם, ומעוניינים שתפנו אלינו בכל יוזמה ובכל רעיון. לכן, צוות המשרד הבכיר, שאני אציג אותו כרגע, נמצא כאן איתנו.

אז כמובן, מנכ"ל המשרד, גיא סמט, שיושב כאן לימיני, תמיד לימיני. גם אלעד עמיחי; סמנכ"ל שלטון מקומי וקהילה, שולי נזר; סמנכ"לית רישוי עסקים ותעשיות, נטע ליפמן; סמנכ"לית משאבי טבע וחוסן אקלימי, יובל לסטר; סמנכ"ל מדיניות ואסטרטגיה, יצחק בן דוד; סמנכ"ל אכיפה. נמצאת איתנו גם המדענית הראית של המשרד, שאנחנו שמחים שחזרה אלינו מחו"ל, היא עושה רבות בעולם, היא אור לעצמנו וגם אור לגויים. גם אילנית ורנר; חשבת המשרד שנמצאת פה מאחורה, וגיתית פנקס; דוברת המשרד, שעושה עבודה מדהימה ונהדרת. כולנו כאן עבורכם, בשבילכם. אנחנו נציג ביחד את הדברים. יש דברים שהם באמת לב ליבם בעשייה האישית שלהם והפיתוחים שלהם בתוך המשרד, אני אשמח שהם יציגו אותם גם. נתחיל.

אז אנחנו באמת שמחים להיות כאן בוועדה הבוקר. אני חייבת לומר, שלפני שנכנסתי למשרד, סיפרו לי שהמשרד להגנת הסביבה זה משרד שבדרך כלל תוקע מקלות בגלגלים למשק כולו, והוא יותר רגולטור שמהווה בעיה. זה מה ששמעתי על המשרד. אני, כאחת שמחוברת מאוד לעולמות הטבע, ומגיעה מהם גם, ומעולמות הבריאות והסביבה, חשבתי שנכון לשנות את הפרדיגמה. לכן, כאן גיא נמצא לצידי, ואני חושבת שגם בזמן הקצר הצלחנו לעשות את זה. המטרה שלנו היא שכל בן אדם יראה במשרד הזה, מנוע צמיחה. אנחנו באמת רוצים להוות קטר כלכלי-חברתי במשק. אנחנו צועדים לשם. אני חושבת שממקום שתוקע מקלות בגלגלים, אנחנו שמים את הידיים על ההגה ומובילים באמת את הגנת הסביבה, להיות אחד המשרדים המשמעותיים, שנוגע בכל המשרדים האחרים, שמהווה גם רגולטור, אבל מסתכל איפה אפשר לראות מנועי צמיחה בכל היבט, ובאמת להשפיע עליהם.

אז אנחנו, מבחינתנו הולכים לשנות את כללי המשחק, וגם קרן הניקיון ששמרנו עליה בתוך ההסכמים הקואליציוניים, תהיה קטר כלכלי וחברתי. שנים דיברו במשרד על אסטרטגיות, וגיבשנו הרבה ניירות עמדה מכיוונים שונים, אבל באמת עשייה בתחומים משמעותיים, דיברנו שבוע שעבר פה על קרן הניקיון, הייתה פחות. המצגות, אגב, נמצאות בתוך האתר, אנחנו נשמח גם לשלוח לכל מי שירצה, כולל את המצגת של שבוע שעבר, שהיא ביתר פירוט על תחום הפסולת. ולכן, מה שאנחנו עושים זה פשוט לרוץ לכיוון של פתרונות. אנחנו גוזרים מהאחור לפנים, כי באמת מדינת ישראל, בעיקר בתחום שהוא אסטרטגי המרכזי, לב ליבה של המשרד - הפסולת, נמצאת בבעיה מאוד חמורה. אז אפשר לראות את נושאי המיקוד שאנחנו נדבר עליהם. נושאי המיקוד הם פנימיים שנוגעים לישראל, למדינת ישראל. כדי להשפיע גם בעולם, אנחנו צריכים קודם כל לעשות עבודה פנימית אצלנו, אנחנו צריכים להיות אור לעצמנו כדי להיות אור לגויים. וכן, צריך לעשות לפעמים חזרה לבסיס, לגזור אחורה, לראות במה אנחנו יכולים להשפיע לטובה בתוך המשרד שלנו, על החברה והמדינה פה בישראל.

אתם יכולים לראות את הנושאים שהגדרנו אותם כנושאי מיקוד, שיש בתוכם אתגרים סביבתיים גדולים שעומדים לפתחנו. זה גם יישום מדיניות הפסולת של המשרד, שאנחנו תכף נפרט אותה. על כל נושא פה אנחנו נפרט ביתר שאת. גם הנושא של חוסן אקלימי ומעבר לכלכלה מאופסת פליטות, הסדרה חכמה, סביבה קרובה אווירית בריאה, והגנה על הטבע הישראלי. בכל אחד מהנושאים האלה יש לנו ממש תוכנית עבודה. אני רק אגיד שהפעם, בשונה מפעמים קודמות, למשרד יש קהל יעד מוגדר לראשונה, שזה באמת השלטון המקומי והאזורי במדינת ישראל, שהגדרנו אותו כשותף פעיל של המשרד. אנחנו הולכים לעבוד עם השלטון המקומי והאזורי במדינת ישראל, מאוד מאוד צמוד, כדי להבטיח לאזרחים שלנו סביבה בטוחה ובריאה יותר.

אני רוצה להגיד לכם, שאני בתור שרה, צריכה להגיע ליעד, שכל אזרח במדינת ישראל יבין במה המשרד שלי רלוונטי עבורו, ובמה אני משנה את היום-יום של האזרחים במדינת ישראל. אם אני לא מצליחה להגיע לאזרח הפשוט ולגעת בו, ולהוות איזשהו עניין וערך, אז אנחנו מפספסים. ולכן, המטרה שלנו והמיקוד שלנו, הם השלטון המקומי והאזורי, שמניעים את חיי היום-יום של התושבים במדינת ישראל. אנחנו נעבור הלאה וישר נצלול ליישום מדיניות הפסולת.

כמו שהצגתי, הנושא המרכזי שלנו, שבו אנחנו רוצים להתעסק, אחת האסטרטגיות היא פסולת. למה? כי אנחנו יודעים שהיום ישראל, גם בתור מדינה, מייצרת מעל 680 ק"ג פסולת לנפש בשנה, אנחנו בין שיאני העולם בתחום הזה. אנחנו, בעיקר במדינת ישראל מטמינים פסולת. כ-80 אחוזים מהפסולת שלנו עוברת להטמנה. הטמנות מנוצלות מאוד במדינת ישראל, נמצאות ברובה בדרומה של הארץ. אנחנו יודעים שלאט, לאט, לא יישארו לנו שטחי הטמנה בישראל. הטמנה מייצרת גזי מתאן, בעצם פולטת גזי חממה, ואנחנו מעוניינים להגיע ל-0 הטמנה. אבל, בשביל להגיע ל-0 הטמנה צריך לייצר מערך וצריך לייצר פתרונות. לכן, מה שאנחנו עשינו, שמנו את זה כמדיניות וכאסטרטגיה, ואנחנו מתכוונים לקדם את עולם הטיפול בפסולת, החל מהפחתת הייצור של פסולת, אנחנו שיאני ייצור הפוסלת לבן אדם, גם להבטיח מיחזור שלה בדרכים שונות, ובמניעת ההטמנה שלה.

כדי לעשות את כל זה, אנחנו צריכים לפתח ולהקים תשתיות לפסולת. תשתיות לאומיות שגם ימיינו את הפסולת, ובסוף יטפלו בה בצורה נאותה. אתם יכולים לראות את הנקודה המרכזית, שזה הקמת מתקני טיפול, וכדי לעשות את זה, אנחנו צריכים לצאת לתהליך. שבוע שעבר היינו כאן על קרן הניקון, והראנו שכמעט אין מתקני קצה לטיפול בפסולת - - -

שבעצם, קרן הניקיון נועדה בדיוק לזה? כי בעצם רוב ההכנסות של קרן הניקיון הוא מהיטל ההטמנה.

כמה מתקנים יש בארץ כרגע?

אז תכף, גיא, אתה רוצה להרחיב פחות או יותר?

הוא ירחיב אחרי זה.

אנחנו ניתן את כל הרקע. יש לנו מתקנים - - -

אני רוצה רגע לומר לכל הוועדה, גם מי שכן היה כאן וגם מי שלא היה. לגבי קרן הניקיון, יש היום תקציב על סך 3.4 מיליארד בערך, וכשמסתכלים אחורנית, לא נעשה כמעט שימוש בקרן, רק בקורונה השתמשו למשהו ופה משהו ושם משהו. מהותה של הקרן הזו היא לעשות מתקני קצה, מתקני השבה, כדי שבאמת בסוף תהיה פחות הטמנה. הרי, היא מתפרנסת מזה שרשויות חייבות להטמין, ועוד משיתים עליהם כסף, שזה כסף של האזרחים. וכמה שסוכם באמת, סוכם שתוצג תוכנית להקמת המתקנים הללו. זה במסגרת ההנחיה שלי.

אז אני רק אגיד למה אנחנו מדברים על הקמת מתקני טיפול, כי בסוף אנחנו צריכים גם מתקני מיון ומחזור. את שלל המתקנים, גם את המתקנים לפסולת בניין, אבל אנחנו צריכים מתקני קצה. המטרה של הקרן, האנשים שמשלמים, הרשויות שמשלמות, משלמות היטל הטמנה לקרן, אנחנו בעצם קונסים על עצם העובדה שמטמינים פסולת. הטמנת פסולת היא לא דבר מבורך. בעצם אנחנו צריכים לצמצם את ההטמנה. כדי לצמצם הטמנה צריך אופציות אחרות. האופציות האחרות הן בשמות מתקני קצה, מתקני השבה ומתקני ביו-גז, שבאמת לא קיימים היום במדינת ישראל. וצריך להגיד את האמת, כמעט 0. היו הרבה הרבה דיבורים בקרן וניצלו את הקרן להרבה מטרות אחרות, כמו תקציבים לפחים ולהרבה דברים מבורכים, אבל את המטרה, שהיא צמצום ההטמנה, באמת לא עבדו עליה ביחד עם הקרן.

ולכן, אנחנו מתכנסים בחוק ההסדרים, יחד עם החשב הכללי. ותראו אנחנו בחוק ההסדרים האחרון, בתור משרד, הצלחנו להכניס הרבה מהחלומות שלנו, שישמשו אותנו בתקופה הקרובה, שיאפשרו לנו להגשים את החלומות שלנו בתקופה הקרובה. אחד החלומות, הוא, ביחד עם החשב הכללי, בחוק ההסדרים, זה אמנם פרק שהוא רזה אבל הוא מאפשר, הקמת מתקני קצה. אנחנו עובדים על זה ביחד עם הרשויות, ומוצאים את המקומות הנכונים, וצריך לומר נכונים, כי כשלא מוצאים מקומות נכונים, מתחיל מאבק ציבורי מאוד מאוד גדול ומשמעותי. מוצאים את המקומות הנכונים להקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת.

אגב, שום מקום לא יהיה הכי נכון בעולם, כי כל מקום הוא לא באמת טוב. אבל, צריך ליצור את ההכי נכון בתוך הלא נכון.

זה נכון.

אפשר לעשות את זה במקביל לתוואי המטרו.

כדי שהמתקנים האלה, מתקני השבה או ביו-גז כמו שציינתי, המתקנים האלה מהפסולת מייצרים זהב. למה מייצרים זהב? בכל העולם פסולת שווה כסף היום, פסולת זה דבר שהוא יקר ערך. אנחנו מכניסים אותם למתקני הקצה ובעם מייצרים אנרגיה, מייצרים חשמל. בתוך חוק ההסדרים, הכנסנו הסדרה תעריפית לחשמל מפסולת. ביחד עם רשות החשמל, אנחנו עובדים על פרטי התהליך, והמנכ"ל יפתח את זה עוד מעט, בדיוק בימים אלה. ואז, יש איזושהי ודאות למשק, ויש איזושהי יציבות, שגם בן אדם או רשות, כי ביחד עם רשויות אנחנו עושים את זה, ומכרזים, מתקני קצה, יודעים שיש להם הסדרה תעריפית אחר כך וזה תהליך שהוא מבורך ונהדר בעיננו.

אני חייבת לומר, שמתקני הייצור מפסולת, עומדים ברגולציות זיהום יחסית מחמירות, של האיחוד האירופי, והם מתקרבים חלקם ליעדים של 0 פליטות, שזה דבר שהוא חשוב ומשמעותי לנו בתוך התהליך. כשאנחנו מדברים על חקיקת פסולת, אנחנו יכולים לומר שבסוף, יש לנו יעדים. יש לנו פסולת שהיא פסולת בניין, יש פסולת אלקטרונית, יש פסולת חקלאית, יש לנו מגוון סוגים של פסולת. יושב כאן ברוך מ"אחים לרפואה", שיש לו פסולת של תרופות, שגם בה אנחנו רוצים לטפל, כי כשהיא נכנסת לתוך הפחים שלנו ולתוך האדמה, היא לא מוסיפה טוב.

אני יכולה לומר לכם, שבעניין של פסולת בניין, אנחנו, לראשונה, גם בחוק ההסדרים הנוכחי, הכנסנו את חוק פסולת בניין, שיגיע לפתחו של כבוד יו"ר הוועדה, ותומר, והם יצטרכו לטפל בחקיקה הזאת ולקדם לנו אותה כמה שיותר מהר. כי בסוף, חוק פסולת בניין, זה אחד הדברים שבאמת נלחמנו כדי לקדם אותו, שמונע השלכה בשטחים פתוחים, ומה שאנחנו רואים היום בצידי הדרכים, את כל פסולת הבניין של משאיות שבאות כדי לפנות פסולת וזורקות אותה בצידי הדרך. יש מעל למיליון טון של פסולת שמושלכת בשטחים פתוחים. אנחנו מעוניינים לצמצם את התופעה הזאת. זאת תופעה שבסוף מושתת, מבחינת העלויות שלה, על הרשויות המקוימות לפנות אותה, וזו עלות מאוד מאוד גדולה, מעבר לנזקים הסביבתיים ולנראות של מה שהיא עושה.

שאגב, דווקא בפסולת בניין, זה אחד הדברים היותר קלים למיחזור.

צריך לומר שגם בהיבט הזה אנחנו מקדמים הקמה של מתקני פסולת בניין. גם היום יש X מתקני פסולת בניין, ואנחנו מעוניינים להרחיב את זה, כי בסוף, פסולת הבניין מגיעה, וממחזרים אותה, מתכות למתכות, שאר החומרים עוברים להיות מוצרים לבנייה חדשה. כל האירוע הזה של כלכלה מעגלית, דורש מאיתנו מתקני קצה. אז מתקני הקצה, אנחנו מדברים על כל סוגי המתקנים כולל המתקנים של השבה וביו-גז שציינתי, וחקיקת פסולת, יש לנו את חוק פסולת בניין. אתם מנהלים פה דיון מקביל.

יש להם הערה.

רצינו להעיר שחוץ ממתקני הקצה, חסרה תקינה לשימוש בחומרים הממוחזרים מפסולת בניין.

אז אני בדיוק בסעיף של חקיקת פסולת. אתם יכולים להקשיב ואז תראו.

לא, יש החלטות ממשלה שמחייבות את חברות התשתית להשתמש בפסולת, והן לא מבוצעות.

ברגע שהחיוב הזה יהיה יותר חזק, והדרישה שלהם תהיה יותר - - -

בסוף, מה שחסר זה הסדרה של השוק והפסקת השלכה פיראטית. זה הדבר הראשון.

אני מסכים איתך, זה הבסיס.

אני מסכים שיש המון צעדים משלימים שצריך לבצע, המון. גם אכיפה, גם תקינה. יש המון צעדים.

בסוף, תראו, יש לנו אירוע של רכבים, של כל גריטת הרכבים הפיראטית שנעשית היום, שגם בה צריך לטפל. יש את כל הסוללות של הליתיום של כל המכוניות החשמליות שנכנסות עכשיו, שגם בזה צריך לטפל. יש לנו הרבה טיפול בפסולת מכל הסוגים, שאנחנו פותרים. אבל, תראו, זה שהכנסנו להסדרים עכשיו את חוק פסולת בניין, זה באמת הישג, ואני מקווה שנקדם אותו כמה שיותר מהר בעזרתכם פה בוועדה. אני חייבת לומר, שבסוף, בסוף, אנחנו רוצים לקדם גם את הנושאים של חוק הפקדון בחקיקת פסולת. אנחנו יודעים שחוק הפקדון גם מונח לפתחם של ההסכמים הקואליציוניים, האם צריך לבטל או לא לבטל את חוק הפיקדון. אנחנו חושבים שצריך להמשיל עם החקיקה, אבל צריך להתאים אותה. צריך להתאים אותה על מנת שתהיה רלוונטית לציבור.

גם בחוק הפקדון, שימו לב מה קרה, כשאין אסטרטגיה מסודרת, ויש מי שמבטל ויש מי שמוציא את הכלובים של תאגידי "אל"ה" ואז יש מי שמחזיר את הכלובים, זה לא נותן וודאות למשק, ואנשים לא יודעים מה לעשות עם האירוע הזה. בסוף, אנחנו צריכים לתת ודאות, ואנחנו צריכים להסביר לאנשים מה אנחנו רוצים לעשות. אני חושבת, שעל ידי חוק הפקדון, ולנו יש רעיון שאנחנו נציג אותו בהזדמנות פה בוועדה, כדי לא לשרוף את כל ה"היילייטים" שלנו, אבל אנחנו באמת עובדים על הרעיון שבסוף יגיע עד לאזרח הפשוט, והוא יוכל להיות מעורב. בעיקר בני נוער וילדים. הם ירגישו במאת משמעותיים בתוך העשייה הזאת.

ולא רק מעורב בעשייה.

שומרים על הסביבה.

גם שומר על הסביבה, אבל גם, בסופו של דבר, שלא נשכח, שדברים אלה הושתו על התושבים, על האזרחים, והם אמורים לקבל את כספם חזרה בעניין הזה. ברגע שיש את המנגנונים הנכונים, גם את זה אפשר לעשות.

מה עושים כדי לאכוף פסולת ככה שכל אחד זורק?

אז תכף נגיע גם לשלבים של האכיפה ואתם תראו. אז אנחנו ממשיכים במסגרת הקידום של יישום חוק הפיקדון, ואנחנו נרצה לפעול בכל יכולתנו כדי באמת להנגיש את היישום של החוק לציבור הרחב. זה בעניין הזה. מניעת פשיעה ושריפת פסולת. בואו, חברים, כולנו מכירים את כל התמונות שמגיעות מכל רחבי הארץ כבר, של שריפות הפסולת הפיראטיות. היה פה דיון בוועדה גם בנושא הזה. אני יכולה לומר שמהיום שנכנסתי למשרד, זה דבר שמדיר שינה מעיניי, ואני לא מכונה ליישר איתו קו. ולאור זאת, אנחנו הולכים להשיק עוד מעט, את כל התוכנית למשילות סביבתית של המשרד, שאנחנו נשמח להגיע לכאן לוועדה ולהראות אותה, על איך אנחנו מתכוננים לטפל בכל שאריות הפסול הפיראטיות, הבלתי-חוקיות האלה. בסוף זה קורה גם בשטחי C, גם בשטחי A וגם בשטחי B.

אוהבים משילות.

כן, משילות סביבתית, צריך לומר את האמת.

כמה תקנים מוסיפים ליחידותה אכיפה?

ברגע שאנחנו לא שם, זה פשוט גורם לזה לקרות, ואני חייבת לומר שזה לא רק בשטחי שלנו, ואנחנו לא מדברים רק על שטחי מדינת ישראל ברמת השטחים העירוניים שלנו, זה קורה גם בשטחי C, גם בשטחי B וגם בשטחי A. זה משפיע ישירות על כלל הישובים במדינת ישראל וגם - - -

כמה תקנים מוסיפים לינשוף?

שנייה. איך זה קשור לתקנים?

אני אסביר איך זה קשור.

אנחנו ניתן לך להסביר. אנחנו כרגע מציגים, לא כולם מבינים מה זה יחידת ינשוף - - -

חברים, כדי שנעשה את זה, נאור, אני מבקש, אמרתי בהתחלה ולא היית, אנחנו ניתן לשרה לסיים, אחר כך המנכ"ל יוסיף ואחר כך יהיו שאלות ויהיו תשובות.

אז לגבי שריפת הפסולת. אני אשמח, אם זה באמת באמת מעניין אותך ואתה רוצה להיות שותף לזה, אז אני אשמח שתגיע ואנחנו נשב על זה ביחד. יש לנו כבר הרבה חברי כנסת, מכל סיעות הבית, שמשתפים איתנו פעולה במשרד. זה אחד הדברים, אגב, שאנחנו מאוד גאים בו, כי זה בסוף זה האוויר של כולנו, הטבע של כולנו, המים של כולנו, ולכולנו יש אחריות על זה. אני שמחה שיש קואליציה סביבתית מאוד מאוד רחבה בכנסת, שזה עניינה. אגב, גם החוק האחרון שלך הגיע לפתחנו, כדי שנסייע בוועדת שרים ונתמוך בו.

ואז הפלתם אותו.

שנייה, זה נדחה - - -

שנה וחצי אני עברתי את זה. הכול בסדר. חוקים טובים.

הכול בסדר. אני לא מתרגש מהחוק.

זה בסדר גמור ואנחנו נשמח. בסוף, כל הנושא של פסולת בלתי-חוקית שנשרפת, כשאין לנו הסדרה גם של מתקני פסולת ולאן הפסולת הזו הולכת, כן המשרד מפעיל את יחידת ינשוף של רשות הטבע והגנים, כדי להתמודד עם התופעה. נמצא כאן בנדה טויטו, שהוא סמנכ"ל אכיפה, שיוכל להרחיב על זה קצת. בגלל שנאור שירי שאל ואנחנו רוצים לפרט.

בוקר טוב לכולם, יחידת ינשוף זו היחידה שלנו שפועלת לאורך, בתוך הקו הירוק, ומטפלת בכל מה שקשור במניעה וטיפול בשריפות. עד לפני מספר חודשים, לא היה לנו איזשהו כלי אכיפה שהוא קצת יותר יעיל ממה שיש לנו, וזה ברירת משפט, על הבערה של שריפה, ברירת משפט בגובה של 12,000 שקלים. אנחנו נתנו קרוב ל-160 דו"חות כאלה מאז שהחוק הזה נכנס לתוקף, ומאז שברירת המשפט הזאת נכנסה לתוקף. אנחנו עובדים יום ולילה. עובדים בשתי משמרות. ההישג העיקרי שלנו זה גם קצת בתחום המניעה, וקצת בתחום הטיפול.

יש גם תגבור שלכם? של אנשים שעושים את אכיפה הזאת?

בוודאי.

כמה אנשים יש ביחידה הזאת?

ביחידה הזאת יש 14 פקחים.

יש 20 תקנים שאושרו, נכון?

ועוד 6 תקנים.

שאושרו ולא אויישו.

לא, בימים אלה אנחנו מחדשים את החוזה מול הרת"ג ואז אנחנו מאיישים את התקנים.

אוקיי, אז אני רק רוצה שנייה לסגור את זה, כי אנחנו נשמח גם להגיע לכאן עם התוכנית הרחבה בנושא הזה.

אבל רק שאלה כללית, האם הפעילות הזאת מגובית תקציב כרגע?

כן ברור. אנחנו לא מדברים על שום דבר שהוא לא מגובה ושאנחנו לא יודעים מי מבצע אותו.

אוקיי, אז שאלה לגבי ברירות הקנס האלו, האם יש עוד פעולות? היועץ המשפטי אמר לי על הרכבים או דברים כאלה, הרי מדובר פה באנשים שמתפרנסים מהצרה הזאת שלנו.

נכון, צריך לומר שכל הצרה העבריינית הזאת של השלכת פסולת, של גריטת רכבים פיראטית, היא צרה שעושה הרבה מאוד כסף. בסדר? היא שווה הרבה מאוד כסף לעולמות הבלתי-חוקיים, נקרא לזה ככה. ואנחנו נדרשים גם לאכיפה של זה. אבל תראו, בעיקר, יום לפני שגיא נכנס לתפקיד, במוצאי השבת, הוא הגיע איתי לאורנית, כי התושבים באורנית כבר לא יכלו לסבול את האוויר שהוא בצעם עשן שחור שמגיע אליהם. זה לא קורה רק שם, זה גם בבית הערבה, זה כמעט בכל מקום. בסוף, הפתרון הזה הוא פתרון מערכתי, של החלת החוקים שלנו, של פסולת , של אוויר נקי, של כל הדברים, באמת בכל שטחי מדינת ישראל, ואנחנו נציג את זה בצורה מסודרת בוועדה. כל דבר כזה שנחנו עושים, ואנחנו עושים מבצעים כאלה, לא מזמן עשינו כזה ביפיע, מבצע אוויר נקי בבקעה, כל המבצעים האלה נעשים בשיתוף משטרת ישראל ביחד עם יחידות האכיפה שלנו, של המשטרה הירוקה ושל יחידת ינשוף.

השאלה אם יש לכם איזשהם חסמים בחקיקה לגבי הענישה?

אנחנו נגיד שיש חסמים בחקיקה, בגלל שהחוקים שלנו לא חלים ביהודה ושומרון, ולכן אנחנו נציג בצורה יפה ומסודרת את כל התוכנית למשילות סביבתית של המשרד, כי היא תוכנית מאוד רחבה וגדולה. אז אני רק רוצה, לפני שאנחנו ממשיכים לחלק האחרון, להגיד שבסוף המטרה היא ישראל נקייה. כשאנחנו מדברים על ישראל נקייה, אז אני חושבת שציינתי את זה בפעם הקודמת, שהיו שני קמפיינים לאורך ההיסטוריה, שאני זוכרת שהצליחו לשנות התנהגות של אנשים. היה את "לא קוטפים את פרחי הר", שהיום באמת אנחנו לא רואים אנשים שקוטפים נוריות, רקפות, וכדומה. זה קמפיין שהצליח לעבוד מאוד מאוד חזק ושינה התנהגות של אנשים.

אני תוהה אם נעלמו הפרחים מהמרחב העירוני והציבורי שלנו או - - -

לא, דווקא בדרום אדום האחרון - - -

אתם יודעים באיזו ממשלה זה קרה?

סטטיסטית זה יהיה שלך.

בדרום אדום האחרון, לא ראיתי אנשים קוטפים פרחים, וראיתי שם מלא אנשים, ואנשים לא קטפו את פרחי הבר. עוד קמפיין מעולה שהיה זה "ישראל מתייבשת", שבזכותו אנשים לא משאירים ברזים פתוחים. הקמפיין הבא שאנחנו מקווים שיהיה הסברתי, רחב ושישפיע על ההתנהגות של אזרחי מדינת ישראל, זה "ישראל נקייה". אלעד עמיחי, אתה רוצה להרחיב משהו בנושא ההסברתי?

לפני שהוא מרחיב, אני רק אכוון אותך בהרחבה. האם הקמפיין הזה ידע לדבר אל קבוצות שונות באוכלוסייה, כמו הציבור הערבי והציבור החרדי וכמובן הציבור הכללי? כי אנחנו ראינו את זה בתאונות דרכים. אני, בזמנו, שימשתי כיושב ראש וועדת משנה לנושא של מיגור תאונות הדרכים, וראינו שקמפיין שהוא לא ממוקד לאוכלוסייה בצורה הנכונה, הוא מפספס.

אז רגע, עמיחי, לפני שאתה עונה, אני רק אגיד שהכתבה ב"ישראל היום", של הבוקר, רק מראה לך שהנכונות שלנו, של המשרד, להתאים את עצמנו לכל סוגי האוכלוסייה בישראל, ולאפשר לכולם להנות מהטבע וממשאבי הטבע, תוך התחשבות באמת בסביבת החיים שלהם ובהתנהלות היום-יומית שלהם, היא גדולה. אנחנו מבינים שצריך להשקיע ולהתאים את עצמנו למגזרים השונים, גם לחברה הערבית וגם לחברה החרדית, שבסוף ההתנהגות הצרכנית שם מאוד מאוד משפיעה. איך ראינו את זה? ראינו את זה בחקיקה שעשתה הממשלה הקודמת, בנושא של המיסוי על החד-פעמי, שאגב, אנחנו בתור משרד התנגדנו מלהוריד אותה כי היא באמת השפיעה בסוף על השורה התחתונה, על התוצאה של הצמצום בחד-פעמי - - -

לא הרבה.

הרבה מאוד.

תראה את ההכנסות, תראה כמה כסף זה הכניס.

אני לא רוצה לפתוח את זה.

זה לא דיון בוועדת כספים, זה דיון בוועדת פנים שמתעסקת באיכות סביבה, לצמצום הפלסטיק במרחב הציבורי יש משמעות עצומה. היא לאו דווקא נאמדת בשנת כספים, אם הכנסת רק - - - היא מסתכלת על הדורות הבאים.

נאור, תקשיב רגע, לא, לא.

ישר אמרו פלסטיק ובום קפצת.

אני לא קפצתי, מי שקפץ ראשון זה אתה.

אני?

כן, מה לעשות? אני מזכיר לך, כאן זה לא וועדת חוקה. זה דלת ליד. תודה.

אז אני רק אגיד שכאן באמת אפשרנו כניסה לאתרים בלי שזה פוגע במגזר הכללי, ועשינו התאמה שהיא ראויה. אני חייבת לומר, שכל חקיקה שמביאים לכנסת, ואין מה לעשות, צריך ללמד, כל חקיקה שמביאים לכנסת ועושים אותה ביחס לאוכלוסייה מסוימת, או כנגד אוכלוסייה מסוימת, מה שאז הייתה התגובה ואי אפשר להתעלם מזה, אז כמו שלוקחים את המטוטלת ומעיפים אותה לצד אחד, ככה היא חוזרת לצד שני. ולכן, חשוב לעשות את הדברים באמת מתוך - - -

מה שנקרא, חכו למטוטלת שלנו.

מה שנקרא, תפסיק להפריע, באמת.

ולכן, צריך לעשות את הדברים מתוך ראייה מדינית, חברתית, אמיתית, שאנחנו רוצים לאפשר לכולם, בטח את משאבי הטבע, המים ואת ארץ ישראל היפה שלנו. אני רק רוצה לומר שבהיבט הזה, תראו, האהבה לארץ ישראל, תמיד אנחנו אומרים "קום ותלך בארץ", את האהבה לארץ ישראל רוכשים דרך הרגליים. בסוף, אין שני לזה, להגיע לטבע שלנו, להנות ממנו, לדעת להעריך אותו. ולכן, בהיבטים האלה אני חושבת שאנחנו מצליחים לעשות טוב, וזה חשוב לנו גם עבור החברה הערבית וגם עבור החברה החרדית. ואם הצלחנו, אשרינו. אלעד עמיחי, בבקשה.

אז רגע, בהזדמנות זו, בתור יושב ראש, קודם כל אני מודה לך באמת על הפרסום של היום ועל ההחלטה הזאת. אנחנו נצטרך לעשות את זה בשום שכל, לא על חשבון אף אחד אחר. אנחנו כולנו חיים ביחד, ומשאבי הטבע הם של כולם. דבר ני, בסוף הוא לא דיבר, אז ניתן לו, לסמנכ"ל. מה שאני דיברתי, על העניין של ההסברה, זה לא בשביל - - -

רגע, זה לא טל גלבוע.

סליחה, אתה מפריע לי פעם שנייה. זה לא יהיה. בוא, תקשיב. זה לא יהיה. אתה תפסיק להפריע ליושב הראש שמנהל את הישיבה.

בבקשה, אדוני יושב הראש, רק רציתי לדעת מי זה.

אני אלעד עמיחי - - -

סליחה, אל תענה. לא לענות לי. עם כל הכבוד. מה שאני רציתי רק לבוא ולומר, מה שדיברתי על ההסברה בחברה הערבית ובחברה החרדית, זה לא בשביל שמישהו יקבל משהו מהעניין הזה. פשוט, באמת אם אנחנו רוצים, היו פעם קמפיינים בטלוויזיה ובמקומות כאלה, וילדים לא נחשפו אליהם. היה משהו עם קוצים. הסברה צריכה להיות מתאימה לכל מגזר. אגב, זה גם העדה האתיופית, הרבה מאוד דברים. ראינו את זה בתאונות דרכים, בחברה הערבית זה עשה מהפכה לא קטנה. מהנהן בראשו גם ידידי מהרשימה המשותפת. עכשיו נחזור אליך, אלעד.

אז בוקר טוב לכולם. שמי אלעד עמיחי, אני סמנכ"ל לשלטון מקומי וקהילה במשרד להגנת הסביבה, ובין השאר אחראי על תחום הפסולת והמחזור, וגם תחום הניקיון והתוכנית המדוברת. נושא הניקיון הוא נושא רחב מאוד, השרה והמנכ"ל סקרו כבר פה את נושא הטיפול בפסולת בכלל. הפסולת הכללית, הפסולת העירונית, פסולת הבניין, כל אלה תורמים לזיהום השטחים הפתוחים בכלל, וגם של השטחים של המרחב הציבורי. מעבר לטיפול המערכתי, התוכנית לטיפול בפסולת, שהוזכרה כאן, אנחנו רוצים, שוב כמו שהוזכר פה כמה וכמה פעמים, להגיע לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל מכל המגזרים, ולגעת בנושא החשוב הזה של ניקיון.

אני חושב שאין בן אדם במדינת ישראל שהנושא הזה של ניקיון לא מפריע לו ברמה האישית, אבל בסוף אנחנו רואים את התוצאה הכללית, שהמדינה שלנו לא נקייה. היא לא נקייה, ושוב, החל מהתנהגות אישית, דרך התנהגות מערכתית, אנחנו הולכים להשקיע בזה הרבה מאוד. גם בקמפיינים שיגיעו לכל מגזר ומגזר, אדוני היו"ר, גם לחברה הערבית וגם לחברה החרדית וגם לחברה הכללית, קמפיינים ממוקדים, ועבודה ברמת הקהילה וברמת החברה ברמה העירונית, עם הרשויות המקומיות, עם הרשויות האזוריות. דבר אחרון שאני אגיד, אנחנו מעוניינים, ואנחנו נקים בקרוב, סוג של צוות משותף יחד עם השלטון המקומי, איזשהו שולחן עגול בראשות השרה, שתחתיו ישבו כל הגופים שעוסקים בנושא הניקיון. השלטון המקומי, השלטון האזורי, קק"ל, רת"ג, חברה להגנת הטבע, יש הרבה מאוד גופים וארגונים ועמותות במדינה שעוסקים בנושא הניקיון. אנחנו רוצים לארגן את הכוחות האלה, את כל הרעיונות המבורכים האלה, לשולחן אחד.

אגב, יש לנו את יום הניקיון מחר, ואני כן אגיד שבסוף, המטרה של כולנו זה ישראל נקייה. אנחנו רוצים לחנך את הילדים שלנו, את המשפחות שלנו.

אנשים יודעים שמחר יום הניקיון? חוץ מכם.

יודעים, יודעים, ואם מישהו לא יודע - - -

אז קמפיין. תעשו קמפיין.

יש גם קמפיינים שרצים. שמע, קשה מאוד להתמודד עם הקמפיינים של הרפורמות למיניהן שרצות - - -

זה נכון.

אני רוצה רגע לשאול שאלה.

בבקשה.

האם יש איזשהו הסבר מדוע ישראל היא שיאנית באשפה לכל אזרח? והאם יש איזשהו קשר לזה שאנחנו גם שיאנים בבזבוז מזון? זאת אומרת, זה חופף?

העלייה בגידול הפסולת במדינת ישראל היא משהו כמו 2.5 אחוזים בשנה, וזו באמת עלייה גדולה ביחס למדינות המפותחות.

יש הסבר מדוע?

אבל ביחס לגידול הטבעי?

קודם כל זה נובע משתי סיבות. אחת, זה הגידול הטבעי במדינת ישראל שהוא יותר גבוה מאשר במדינות ה-OECD.

החשבון הוא לכל אדם ואדם.

רגע, אני משלים. הדבר השני - - -

יש הבדל בין שניים שאוכלים במבה לעשרה שאוכלים במבה.

יש מתאם ישיר בין פיתוח כלכלי וצמיחה כלכלית לייצור הפסולת. מדינת ישראל היא מדינה שנמצאת בצמיחה כלכלית ועדיין לא הצליחה לעשות כמו מדינות מערביות אחרות, את הניתוק בין צמיחה ברמת החיים לייצור פסולת. ככל שרמת החיים עולה, כך עולה גם ייצור הפסולת עבור כל אדם ואדם, ולכן, אנחנו עדיין עולים ברמת החיים. כשנגיע למצב שאנחנו עושים צריכה נכונה, רכש נכון, פחות בזבוז מזון, אנחנו נצליח להגיע, כמו מדינות סקנדינביה ומדינות אחרות, וליישר את העקומה הזאת של עלייה בכמות הפסולת עבור כל אדם ואדם.

אז מה שאתה אומר, נראה לי שההיגיון הוא לעשות כך שמי שמזהם, משלם.

יש מדינות בעולם שבהן אתה משלם לפי כמות הפסולת שאתה משליך.

אז אני רק אגיד שנייה, אלעד, אני רוצה להמשיך. יש לנו, כמו שאמרתי, מיקוד גדול בנושא הפסולת, יש לנו שולחן עגול ביחד עם השלטון המקומי, אנחנו הולכים גם עם קרן הניקיון, אנחנו עובדים עכשיו מול השלטון המקומי על תקצוב ישיר לרשויות מקומיות. אנחנו עובדים על זה ביחד איתם כדי שהם ירגישו את הערך המוסף שלנו לשם. אנחנו בוחנים איתם באיזה היבטים לעשות את זה. אנחנו כל הזמן מתקנים את עצמנו כדי שנהיה רלוונטיים לאזרח. וגם מה שאת אומרת הוא משמעותי והוא יעלה בשולחן העגול הזה.

אבל אני רוצה לומר רק דבר אחד. כדי שלא נחפש עוד פעם את הדברים במקומות שיפה להם והכל. אנחנו לא סקנדינביה, ואמא מרוקאית שמאחרת בשבת - - -

גם אמא אמריקאית.

רגע.

אני מוחה על השימוש. גם אמא שלי מארחת.

רגע, כולם מארחים. תקשיבו, אנחנו לא סקנדינביה, אנחנו לא צריכים לעבוד לפי הכללים האלה. אנחנו צריכים באמת לראות שאין באמת דברים שגורמים ליותר נפח של פסולת, ויותר משקל של דברים הכרחיים. אבל, אף אחד לא הולך להתחיל להרעיב פה אנשים, והם יחשבו פעמיים לפני שהם משליכים פסולת בכמויות שלהם.

זו ממש לא הייתה הכוונה שלי.

אני רק אגיד שהמשרד שלנו - - -

אנחנו משליכים במדינת ישראל מזון שבשווי 20 מיליארד בשנה. זאת אומרת שיש פה הרבה מקום לשיפור.

אני ורצה לענות לך. המשרד שלנו הולך לתהליך של הפחתת פסולת במקור. זה הראשון בפירמידת הפסולת. כי אנחנו צריכים לצמצם את הכמות של הפסולת שאנחנו מייצרים. אנחנו נקדם את זה לתוכנית לאומית ממשלתית, להפחתת בזבוז מזון. זה עם ארגון "לקט" ועם עוד הרבה ארגונים אחרים טובים שנמצאים כאן.

הלאה, בואו נתקדם.

אז דיברנו על פסולת חקלאית, פסולת אלקטרונית, פסולת רפואית, פסולת בכלל. אנחנו רוצים את ישראל נקייה. לפעמים פחות זה יותר. אני אעבור הלאה - - -

ברשותך, כבוד יושב הראש.

רק הח"כים יכולים להתפרץ. אני אתן לכולם אחר כך זכות דיבור.

הסוגייה של לקשור צמיחה בניקיון, זה נראה לי תמוהה.

אז זה יראה לך תמוהה גם עוד עשרים דקות, כשאני אתן לך לדבר.

אנחנו לא קשרנו כלום. אז דיברנו על יישום מדיניות הפסולת, ויש בה הרבה. בואו נעבור הלאה. חוסר אקלימי ומעבר לכלכלה - - -

אני רוצה הסבר, אולי כבוד השרה תתייחס, אני העליתי את זה בדיון הקודם. זה סוגיית הכפרים הלא מוכרים בנגב, כ-120,000 תושבים שם, שאין להם שום רשות מוניציפלית, ובאים ונותנים את הקנסות. כשאתם מציגים, אתם מציגים שהטיפול יהיה דרך הרשויות, ושם אין רשות. אני הצעתי, כמו שהמדינה עשתה עם משרדים אחרים, בחינוך, ברווחה, עם מועצה אזורית אל קסום ונווה מדבר, ייקחו אחריות על התחומים האלה בכפרים הלא מוכרים. צריך לתת את הדעת על הנושא הזה, במיוחד בשטחים הגדולים.

אני רוצה להגיד לך משהו. בדיון האחרון שהיינו פה, בדיוק לפני שבוע, אמרתי לך "בוא, תפנה אלינו למשרד, נשב איתך, נקיים שולחן עגול". אני עדיין מציעה לך את זה. אנחנו יושבים עם כולם. אני אשמח מאוד. תביא את כל מי שזה רלוונטי אליו, ונקיים דיון. הדבר הבא זה חוסן אקלימי ומעבר לכלכלה מאופסת פליטות. רק הבוקר, ועוד מעט בשעות הצהריים יצא הדו"ח של ה-IPPC, שבאמת הולך לדבר ולתת סיכום מקיף לידע של שינויי האקלים. זה דו"ח הסביבה, בין אחד החשובים בעולם בתחום חקר שינויי האקלים. מדינות מאמצות את התובנות ממנו כדי להתמודד עם שינויי האקלים, וגם שמות בעקבות זה יעדים לבלימת המשבר והתמודדות איתו.

הפאנל הבינלאומי הזה לשינוי האקלים, הוא גוף בינלאומי גדול מאוד. האמברגו של זה, לדעתי, הוא שבשעת הצהריים, זה יצא ככה עם כל התובנות. וזה מקמט את ההתחממות הגלובלית, לדעתי משנת 1988. תכף, נגה, המדענית הראשית, תוכל קצת להרחיב על זה, כי היא הנציגה שלנו גם בתוך ההיבטים האלה. נגה עושה, תדעו לכם, היא באמת אחד הדברים שאנחנו יכולים להיות גאים בו בתור מדינה. היא אישה בעלת ידע אדיר שמייצגת את ישראל בהרבה וועדות והיבטים בינלאומיים, ובאמת אחד מהדברים שמדברים עליהם בדו"ח הזה, זה התוצאות של התחממות הגלובלית. הדו"ח הזה מדבר על כך שהמדינות חייבות לעבור לשימוש באנרגיות מתחדשות ולהפסיק גם עם הדלקים המאובנים, גם עם הפחם, הגז והנפט, והשימוש בהם. אנחנו יודעים שאחד הגורמים להתחממות זה פליטת גזי חממה. היום פולטים יותר ויותר ויש לצמצם את זה. מדברים על צמצום חצי פליטות החממה עד 2030, ובכלל להגיע לכלכלה מאופסת פליטת עד 2050. נגה, את רוצה קצת לדבר על זה?

אני רק, ברשות - - -

נדבר גם על מסע בחלל במהירות האור.

אני רק אומרת שזה הדו"ח שיצא היום.

אני רוצה לומר משהו.

נאור, אנחנו ממתייחסים לדברים שיוצאים היום בעולם. זה המידע שיש בעולם. תכף נגה תציג את זה, אבל אני רק אגיד שזה נושא נוסף שהוא במיקוד של המשרד שלנו, שזה האקלים. תכף גם שולי נזר תרחיב עליו.

אני רק רוצה לומר משהו, צידה לדרך בשבילך בעניין הזה. קודם כל הנושא הזה הוא חשוב. נכון שהוא נראה בדיוני כזה, אבל הוא חשבו. את יודעת למה הוא נשמע בדיוני? כי מה שקורה לנו, ואני אומר את זה כעצה, כיועץ ארגוני מהצד, אני לא מבין בזה כלום, אני מתחיל להבין אחרי כמה דיונים על מפרץ חיפה וכמה בעיות בנושאי אנרגיה מתחדשת וכולה. אני רק אומר דבר אחד, אל תעמידו רפים גבוהים בלי תכנית עבודה מסודרת, שאנחנו יודעים לעמוד בה. אל תקפצו מעל הראש. צריך לעשות דברים בצורה ברת השגה. אתה יודע לפעמים אני אוהב לעשות צעד אחרי צעד, אבל כשאתה יודע מה לעשות בדיוק. כי מה קורה? כשאת מציב לעצמך רף גבוה, ובסוף לא עומד בו, ואני אומר את זה מהעבר, לא מהתקופה שלך, גבירתי, אז כבר מאבדים את האמון. וגם אלה שמטפלים בזה, כבר מטפלים בזה רק בשביל הסטטיסטיקות. עד כאן העצה שלי, אני לא שולח חשבונית על זה.

אני ארחיב עליך, יו"ר הוועדה. הרבה פעמים אנשים שואלים אותנו, לא רק מה שאתה ואמר, איך הנושא הזה של האקלים שמדברים עליו בעולם, הוא רלוונטי לנו? לאזרח הפשוט? במה מדינת ישראל יכולה לתרום למאמץ העולמי להפחתת גזי חממה והפחתת פליטות? ובמה זה רלוונטי לנו, לאזרח הפשוט ואיך משתמשים בזה? תכף אנחנו נראה, נגה, בבקשה.

רק בקצרה, אם אפשר.

אני רק אענה, כי זה לא הנושא שאנחנו מתמקדים בו היום. הדו"ח שיתפרסם היום הוא דו"ח מאוד חשוב. יש מסיבת עיתונאים ב-15:00 ואז התוכן שלו ייחשף. אני כן אגיד שהדו"ח, זה נכון שצריך להציב צעדים קטנים בדרך ליעד, אבל היעד נקבע בצורה מדעית, וכדי להגיע למצב שאנחנו לא נהיה פה בקטסטרופה והילדים שלנו לא יוכלו לשרוד פה בצורה סבירה, אני כבר לא מדברת על טובה, אנחנו חייבים להציב יעדים מאוד שאפתניים, והדרך להגיע אליהם היא בצעדים קטנים. היעד הוא ל-2030 ול-2050.

זה מה שאמרתי בדיוק. אמרתי להציב משהו שאתה יודע איך אתה מגיע אליו. כי אחרת מה קורה, מציבים דברים כאלה, ואחר כך מתחילים להינזק מהעניין הזה. יש לזה השלכות, גם על המשק.

אני רק אגיד שגם ישראל התחייבה לאיפוס פליטות עד שנת 2050, בסדר? אני רק אומר את זה בסוגריים.

יש לזה השלכות. אבל, השלכות של אי עשייה במקרה הזה, הן הרבה יותר חמורות מאשר ההשלכות של העשייה. ההשלכות האלה חייבות להיות ברורות גם לעסקים, שיסבלו מזה יותר, אם אנחנו לא נעשה מאשר אם אנחנו כן נעשה. ולכן, אנחנו כן חייבים להגיד שאלו היעדים שאנחנו צריכים לעמוד בהם.

אוקיי, אז בהיבט הזה, זה הדו"ח שיתפרסם היום בצהריים. אנחנו רק הדגשנו את זה כדי שתכירו. וכן בהיבט של חוסן אקלימי ומעבר לכלכלה מאופסת פליטות, יש לנו את חוק האקלים. חוק האקלים שאנחנו, בכוונתנו כמשרד, לקדם אותו, וגם הגשנו הצעה כזו, אני רק אומרת שבתוך ההסכמים הקואליציוניים, הסיעה של הציונות הדתית הניחה אותו עם יעדים מאוד שאפתניים של 50 אחוז.

שואלים פה מתי.

אנחנו תכף נגדיר את הכול. תתנו לנו לדבר ואנחנו נגיד את הכול. עד עכשיו אתם בסדר. אנחנו יודעים כשאין יכולת לעגן את היעדים ואת ההתחייבויות לאורך זמן, בסוף יש חוסר וודאות למשק, זה משנה לאנשים, לשחקנים בשוק. אני אשמח, דווקא על חוק האקלים, ששולי נזר, הסמנכ"לית, תגיד כמה מילים.

אני אנסה בקצרה. קודם כל, אגיד ככה. משבר האקלים, אין בכלל ספק, שהוא המשבר הסביבתי החמור והמסכן ביותר, את האנושות. קבעו את זה לפנינו, יקבעו את זה היום, וזה משהו שמדינת ישראל צריכה להיערך אליו. אחת הדרכים המרכזיות שיאפשרו לנו להיערך, גם להיערך להתחממות שתקרה וגם להפחית את הזיהום ולשמור על הבריאות של תושבי מדינת ישראל, זה חוק שיסדיר את כל המנגנונים. נוסח החוק החדש, שהופץ עם כניסתה של השרה למשרד, מציע יעדים לאומיים שהם בהלימה למדע. הם בהלימה לצורך. פליטות נטו, 0 עד 2050. ב-2050, בשביל להגיע ל-0 פליטות, צריך לפעול היום.

אנחנו צריכים לקחת ספינה גדולה, של המשק הישראלי, שנשענת בצורה כבדה, על דלקים מזהמים, ולאפס אותה. ובשביל זה צריך לפעול היום. בנוסף, העמקה של היעד של 2030, מ-27 אחוזים בנוסחים הקודמים ל-50 אחוזים, כפי שאמרה המדענית. זה הצורך המדעי. מדינות העולם, בטח המדינות המפותחות, וה-IPPC קבעו שצריך להגיע ל-50 אחוזים פחות פליט העד 2030. וזה מה שאנחנו עושים.

אבל לא יכול להיות מצב שאתה מחויב לאחוז מסוים, כשתוכנית העבודה שלך או התקציב - - -

אתה צריך לעשות תוכנית עבודה מדויקת. צריך לעשות עבודה מדורגת.

אבל זה מחייב את הממשלה. זה מחייב את משרד האוצר.

נכון, בשביל זה החוק.

בשביל זה יש חוק ושואלים אותנו מה לגבי החוק. אז החוק עובר את כל המשרדים. ואנחנו יושבים במקביל עם כל המשרדים, כי צריך שתוכנית תהיה, כמו שציינת, ישימה ופרקטית - - -

עוברת את כל המשרדים, חוץ מאת האוצר.

צריך לעשות אותה גם מדורגת, צריך לומר, בצורה שתאפשר להגיע ליעדים האלה. איך עוברים לאנרגיות מתחדשות בצורה טובה. אני רק אגיד, שמדינות העולם, המדינות המפותחות הציבו יעדים של 56 עד 58 אחוזים. בריטניה, גרמניה. להציב יעדים גבוהים, זה לא אומר שאנחנו לא יכולים להגיע אליהם. צריך גם איזשהו חזון ומקום לשאוף אליו. אנחנו פה, במדינת ישראל, רוצים להיות מאוד מאוד ריאליים, ולכן, אנחנו גם נדרג וגם נעשה את הדברים בצורה מסודרת, וגם יושבים עכשיו עם חוק האקלים שהעלנו, מול כל המשרדים השונים, ומתנהל שיח מאוד נכון, כי אנחנו רוצים משהו שהוא כלי פרקטי, ולא משהו אמורפי.

אני רוצה לומר לך. מאחר שאת לא רק הקליינטית שלנו פה, גם משרד האנרגיה, ואחרים. היה לנו פה דיון על נושא של אנרגיות מתחדשות והכל. יש הרבה התקדמות בעניין, אבל אין הבקעה של שער. זאת אומרת, חסרים הרבה מאוד דברים שבהם, גם רשויות מקומיות שנכנסו לזה, יש הרבה רשויות שעדיין לא נכנסו. הם צריכים את הליווי לעניין הזה. יש הרבה רצון טוב. אבל זה, סוג פעילות חיובית שתעזור לך להגיע ליעד. אבל זה כסף, וזה החלטות, שצריכים לקבל אותן. זה לא אצלכם דווקא.

נכון, אז בתוך החוק יש מנגנונים, כמו ששולי ציינה, משמעותיים וחשובים לכל המשרדים. אנחנו יושבים עם כולם ומתנהל שיח ער. צריך לומר שזה כבר היה, זה לא שאנחנו באים וממציאים את הגלגל. החוק הזה כבר עלה על סדר יומה של הממשלה - - -

אז ככה, במהירות על המנגנונים שבעצם נכללים בחוק. אז החוק מבטיח מנגנונים עיקריים בתוך החוק, שיבטיחו בדיוק, את מה שאת האומר, יושב ראש הוועדה. חוק שמבטיח שמשרדי ממשלה וגופים נוספים, יכינו תוכניות היערכות לשנוי אקלים. חובה חוקית. יבנו יכולות, יישמו וידווחו פעם בשנה. הקמה של וועדת שרים לענייני אקלים וסביבה, בראשות ראש הממשלה. שתהיה מסגרת לתיאום בין כל הגורמים שעוסקים בתחום, מועצת אקלים, וועדה שמורכבת מנציגי משרדי ממשלה רלוונטיים ונציגים של קבוצות בעלות עניין, ציבור, נוער, עסקים. חובת ביצוע של הערכת סיכון אקלימית לגבי תוכניות שמוגשות על ידי ראשות ציבורית. רוצים לשים תוכנית על כל משק החשמל או משק התחבורה, צריך להבין מה זה אומר מבחינת היכולת לאפס את הזיהום.

ועדת מומחים אקדמית. השרה נפגשה שבוע שעבר, עם נציגי אקדמיה, יש פה בשורה מאוד גדולה. בתוך שישה חודשים להקים וועדה אקדמית, שתייעץ למקבלי ההחלטות, ותהיה גוף לביקורת מדעית ואובייקטיבית בדבר המדיניות, שמוכתבת על ידי מקבלי ההחלטות. לגבי הכנסת, מידע ודיווח לממשלה ולכנסת, על עמידה ביעדי החוק ויישום ההוראות.

אני רק אומר, שאלתי על הכנסת במובן של הנוכחות במועצות האלו. שאם יש נוכחות של ממשלה ושל ציבור, למה שלא תהיה נוכחות של נציגי כנסת?

אפשר. זאת הרשות המבצעת.

זה לא מקובל. אני אגיד לך דבר אחד. אנחנו עשינו, על קרן הניקיון, ואמרנו שנעשה על זה מעקב, אמרנו שאנחנו מחכים לתוכנית שלכם, אנחנו קוראים לזה דיון המשך. זה לא רק מעקב, זה לתת לכם את הרוח הגבית להמשיך האלה. אותו דבר לגבי אנרגיות מתחדשות. ודאי וודאי, אני כבר מודיע לכם שאנחנו נבדוק את זה, מנהלת הוועדה כבר רשמה לעצמה את זה, לבדוק ולראות מתי והאם כבר הוקמה וועדת שרים כזאת.

אנחנו נשמח להגיע לכאן, כל פעם שתזמין אותנו, ולהציג.

אז אנחנו נעשה את זה. תזכרו גם לדאוג לשלוח את הדו"חות שאתם מחויבים לשלוח אחת לכמה זמן. אחת לחצי שנה היא מקבלת את דו"ח הפעילות. אני רוצה לומר לכם עוד פעם, תקשיבו, אני אומר את זה עכשיו בלי קשור קואליציה, ובלי קשר חברים ובלי קשר להכול. השרה נכנסה באקסטזה למשרד הזה. אני אומר לכם את זה בידע אישי. היא שמה את הדברים הנכונים על השולחן. אנחנו יודעים כולנו, שבירוקרטיות הן קשות, במיוחד כשאתה צריך לארגן משאבים, אבל זו בדיוק הנקודה הנכונה. אם ידעו לבחור מנכ"ל, והיא גם ידעה לבחור מנכ"ל שיודע לדבר. אני, מכל ראשי הרשויות קיבלתי תשבחות על המנכ"ל. לא על הדברים שהם חושב, על זה יש הרבה מחלוקות, אלא על הדרך שהוא מתנהל בה. ולכן, אני מלא תקווה בעניין הזה.

אני, בתורת הניהול שלי, שאני למדתי בחדר אצלי, ניצחתי עם זה גם. זה ארגון משאבים, זה שולחן עגול, לא כל אחד שומר על החלק שלו. אם אלה שצריכים לקדם את האנרגיה הירוקה, ינהלו את זה כאילו זה עסק שלהם ואם אלה שצריכים לחסוך את הפסולת ינהלו את זה כאילו זה עסק שלהם, לא עשינו שום דבר. בסוף צריך להביא את כולם לשולחן עם מטרה אחת. ואנחנו נעקוב אחרי זה.

אנחנו המשרד שהכי מביא את כולם לשולחן, ואנחנו נשמח בשותפות של כולם.

לפני שנעבור, יש מישהו שרוצה לשאול שאלה.

שלוש שאלות. הראשונה היא מה לוח הזמנים של השרה מבחינת להביא את החוק לכנסת? כי אנחנו למודי ניסיון עם חוקים שדורשים הסכמה רחבה של משרדי הממשלה וכולה, שאו שהם בסופו של דבר לא מגיעים או מגיעים באיחור רב לכנסת. מה לוח הזמנים שהשרה שמה לעצמה לעניין הזה? השאלה השנייה היא לגבי תקציב 23-24, שיגיע לכנסת בקרוב, מה הם התקציבים והתקנים שמוקדשים, לא שהם חלק מאגף אחר או פעילות אחרת, אלא מוקדשים לנושא האקלים?

אז אני רק אגיד שלוח הזמנים שלנו, תראו, יש לנו את ה-COP בדובאי עוד מעט, שאנחנו מאוד שמחים עליו. זה כמו ועידת גלזגו שהייתה. בסוף כל מדינות העולם מגיעות לשם. את מדינות העולם מאוד מעניין האקלים, ומה אנחנו גם כמדינה עושים, ולכן אנחנו מחכים להגיע לשם - - -

שירי ביקש שתהיה נציגות של הכנסת.

יש נציגות של הכנסת, יש נציגות של כמעט כל משרדי הממשלה, של נשיא המדינה, של ראש כממשלה. אני חייבת לומר שלנשיא המדינה יש את פורום האקלים של בית הנשיא והוא פורום מאוד מאוד רחב ודב חנין יושב איתנו על זה. אגב, דב חנין הוא זה אמר לי; "תקשיבי, גם ג'ון קנדי, כשהוא אמר שהוא יטיס חללית לירח תוך עשור, הוא לא ממש ידע איך הוא יעשה, אבל הוא הציף יעד שאפתני והוא בסוף גם עמד בו ותוך פחות מעשור הייתה חללית בירח". אז כן, להציב יעדים שאפתניים זה לא דבר שאנחנו, בתור מדינה מפותחת, לא יכולים לעשות ולא יכולים לנסות לפחות לעמוד בהם בצורה מדורגת. אני רק אגיד שכן, שכל אחד, כל משרד צריך להקצות משאבים מתוך המשאבים שלו. זה נכון, זה צריך להיעשות בצורה מדורגת וגם אנחנו הקצאנו את הדברים שאנחנו רוצים לעשות, ותכף אנחנו נרחיב איך הם אמורים להיראות. אז עד ה-COP אני מקווה שאנחנו נהיה במקומות האלה. ה-COP בנובמבר.

ואני רק אגיד, לפני שנעבור לתמחור פחמן, ויובל ידבר עליו, כשדיברת על משרד האנרגיה ובכל הקשור לאנרגיות מתחדשות, ויש לנו את זה באנרגיה מאופסת פליטות במחרב העירוני. תראו, בסוף אנחנו מאוד מאמינים באנרגיות מתחדשות, אבל צריך לעשות את השילוב הזה של אנרגיות מתחדשות בתוך השטחים הפתוחים ובמינימום פגיעה בטבע ובסביבה. ולכן, אנחנו כמשרד נמצאים כאן, כדי לשמור כל הזמן על האיזונים והבלמים. אני אתן דוגמא אחת מדיון שהיה לנו מול משרד האנרגיה, בשבוע וחצי האחרונים, לגבי הפאנלים הסולאריים. אנחנו יודעים שהיום זה אחד מהסוגים של האנרגיות המתחדשות, ומבחינת משרד האנרגיה, הם חושבים לרדת לנגב ולהתחיל לרצף פאנלים סולאריים.

אנחנו, בתור המשרד להגנת הסביבה, שחשוב לנו להגן על השטחים הפתוחים והטבע במדינת ישראל, אומרים רגע. קודם כל נעשה שימוש במבנים, בשטחים הבנויים ובדו-שימוש נייצר שם, נמלא את השטח הזה, ננצל אותו לפאנלים סולאריים, ורק אחר כך נלך אל עבר השטחים הפתוחים שהם רחוקים יותר, שההולכה של חשמל משם תעלה לנו מיליונים של שקלים, וגם אנחנו לא ננצל את כל החשמל שיגיע משם כי הרבה ילך לאיבוד בדרך. אנחנו מבינים שבאזורים כמו גוש דן, כמו ירושלים, כמו יהודה ושומרון אפילו, יש רשת. יש רשת של חשמל, וזה הרבה יותר נכון לנצל את החשמל במקום אחד, מתוך שטח בנוי ומתוך הקירוי של הגגות של הבתים, של השטחים, של בתי קברות, של בתי עלמין, לא משנה מה, ורק אחר כך ללכת לעבר השטחים הפתוחים. אז זה לדוגמא איזונים ובלמים, שאנחנו, בתור המשרד להגנת הסביבה, מגיעים ומניחים את זה לפתחם של המשרדים האחרים, וגם אומרים להם איך אנחנו רואים לנכון לעשות את התהליכים האלה של שימוש באנרגיות מתחדשות בצורה שהיא טובה יותר והיא משלבת את ההתחשבות בסביבה.

אם לדוגמא, מהישיבה הקודמת שלנו, שמה שמתברר שנושא ההסדרה שדיברת עליו מקודם לגבי נושאים אחרים, ההסדרה של החשמל מול רשות חשמל, או כמה יקבלו אותם אלה שמפעילים, אין להם ודאות. ולכן, הרבה מאוד מקומות שאפשר - - -

אתה מדבר על האנרגיות המתחדשות.

כן בדיוק. הרבה מאוד מקומות. וזה אפילו לא תלוי בך. אפילו משרד האנרגיה היה חסר אונים בעניין הזה.

נכון. אני רק אגיד שאנחנו לדוגמא, כשאנחנו חושבים על איך מייצרים אנרגיה מפסולת, שזו המטרה שלנו ואנחנו הולכים למתקני הקצה, אז גיא יושב עם רשות החשמל, ועם האוצר, ועם הנציגים, כדי לייצר את ההסדרה התעריפית הזו בצורה בטוחה, וודאית - - -

שהיא לטווח זמן. שאנשים יוכלו לבנות על זה כלכלית.

25 שנים קדימה, שמהווה ודאות כלכלית למשק, למי שיבוא וישקיע במתקן כזה. זה מה שאנחנו מבקשים מהמשרדים האחרים, שגם יעשו. צריך לעשות עבודה, כדי להביא וודאות כלכלית, משקית, באמצעים האחרים של אנרגיות מתחדשות. כשמבינים אנרגיה מתחדשת, זה לא רק לרצף את הנגב בפאנלים סולאריים, לא. זה לעשות עבודה - - -

כולם חכמים גדולים.

חבר'ה, אני רואה את כולכם.

לא כולם חכמים גדולים, הכול בסדר.

תקשיבו. אתם עובדים על אנרגיה ירוקה, אבל, תקשיבו אליי, אני אומר עוד פעם. עלו פה כמה נושאים. היה פסולת, יש הרבה אנשים שרוצים לדבר על פסולת, יש אנשים שרוצים לדבר על אנרגיה. היא תענה על הכול כשהיא תסיים את הסבב.

אוניברסיטת בר אילן עשתה מחקר, שגם משלב אנרגיה מתחדשת - - -

לא אמרנו שלא. אנרגיה מתחדשת - - -

אדוני הנכבד, אני מבקש.

תקשיבו רגע, אני חייבת להגיד משהו.

רגע, שנייה, שני קולות לא נשמעים. בסוף הדיון, בסוף הסקירה של השרה, יהיו שאלות, יהיו חברי כנסת שידברו ואנשים מהציבור. חבל על הזמן. תרשום לך את השאלות כדי שלא תשכח.

כשאנחנו מדברים על כלכלה מאופסת פליטות, אני אומרת שצריך ללכת לכיוון של אנרגיות מתחדשות. לא אמרנו שלא. בסדר? השאלה היא איך הולכים. האם אני קודם כל מנצלת את רשת ההולכה והחשמל שיש לי בגוש דן, ביהודה ושומרון ובירושלים, ומנצלת את השטחים הבנויים ואת הדו-שימוש, או שאני ישר הולכת לרצף את הנגב בפאנלים סולאריים? אני טוענת, כמשרד הגנת הסביבה, שזה יותר כלכלי, יותר נכון וגם יותר סביבתי. כי לעשות את זה ישר בדרומה של הארץ, ולרצף, אגב, גם לרצף בפאנלים סלולאריים לא מונע את הפליטה של גזי חממה. לייצר רשת הולכה מהדרום למרכז עולה גם הרבה כסף. אז אנחנו רק אומרים שאפשר לעשות גם וגם. ההיבטים הסביבתיים שלנו, אנחנו מכניסים אותם לשיקולי הדעת של המשרדים השונים. זה המקום שלנו, בסדר? תמחור פחמן, אני אשמח שיובל יתייחס לזה. יובל, בבקשה.

כן, בוקר טוב. אני יובל לסטר, סמנכ"ל אסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה. אנחנו מקדמים, בשנים האחרונות, בממשלה, את העקרון של תמחור הפחמן. הרעיון שלו הוא בעצם להפנים את העלויות החיצוניות של פליטות גזי חממה, כך שהמזהם ישלם. עקרון מאוד פשוט וברור. זה מנגנונים שקיימים בכל מדינות ה-OECD היום כבר, חוץ מבישראל ובטורקיה, ואנחנו העברנו החלטת ממשלה כדי לקדם מנגנון תמחור פחמן גם בישראל. מהסיבה הפשוטה ביותר, זה הדבר הנכון כדי להצמיח את המשק, כדי להניע פה כניסה מסיבית ומהירה יותר של אנרגיות מתחדשות, ושתיים, אם אנחנו לא נעשה את זה, מהר מאוד יחייבו אותנו לעשות את זה. כבר באוקטובר 2023 נכנס באירופה מנגנון למיסוי בגבול על פליטות פחמן. החברות בישראל, מרשימה כרגע מצומצמת, שתלך ותתרחב, יהיו מחויבות לדווח על פליטות הפחמן שלהן, וב-2026 לשלם על הפליטות האלה, לאיחוד האירופי. לכן, אנחנו חושבים שנכון להקדים את זה.

מה לוח הזמנים שלכם?

אז יש שתי פעולות קונקרטיות שאנחנו עכשיו עוסקים בהן. אחת, איך להשתמש בכספים שמגיעים ממנגנון הפחמן, כפיצוי לאזרחים ולתעשייה. מבחינת המשרד להגנת הסביבה זה כסף שנועד לייצר מנוע צמיחה לכלל האוכלוסייה.

אני רק אוסיף עליו. בסוף כל העולם מדבר על תמחור פחמן ואנחנו בסוף נקבל את זה באירופה, ברמת מיסים שאנחנו נצטרך לשלם, אז אין לנו ברירה ואנחנו צריכים לנוע לכיוון הזה. אני כן אדבר על הנושא של היערכות שינויי האקלים ברשויות המקומיות. שאל תומר, ובצדק, מה עושים בסופו של דבר? אז אנחנו, גם בשנת 2022, תמכנו בהכנת תוכניות ברשויות המקומיות, לשינויי האקלים, בכל רחבי הארץ, כדי לנסות לסייע להן לקדם פתרונות לנושא הזה. כן אני אתן את הדבר הבא, מפות סיכוני אקלים, שאני אשמח שנגה תדבר עליו, כי נגה עובדת עליו מאוד קשה. בסוף, אתם שואלים איך לוקחים את האקלים ומורידים אותו לרמה הפרקטית. זוכרים שדיברתי איתכם בהתחלה על זה שאנחנו כמשרד צריכים להיות מאוד רלוונטיים לשלטון המקומי והאזורי בישראל, ולאזרח הפשוט, אז איך האקלים הגדול הזה, בסוף רלוונטי לנו לאזרחים? איך אנחנו מורידים את זה? אנחנו נראה מפות סיכונים. אנחנו היום מנהלים לרשויות המקומיות, תמיכה וידע של מפות סיכונים. נגה, אני אשמח שתרחיבי.

תרחיבי בקיצור.

אני אעשה את זה מאוד מהר ואני אשמח להסביר למי שירצה לשמוע, אחר כך. למעשה כשאנחנו מסתכלים על היערכות לשינויי אקלים, אנחנו רואים שהעולם נמצא בפיגור מאוד משמעותי והאסונות הולכים ונעשים דחופים יותר וקיצוניים יותר, ועולים בחיי אדם ובנזקים לסביבה, לכלכלה, ובעצם לתפקוד שלנו ולחיים שלנו. כדי להיערך לשינויים האלה, אנחנו חייבים להבין ברמה מרחבית, ברזולוציה מאוד גבוהה, מה הסיכונים, ולא רק מה הסיכונים , אלא גם מה הרגישות לסיכונים האלה. מי נחשף לסיכונים, מה יכולת ההתמודדות שלו, מה יכולת ההתאוששות שלו מהסיכונים. ולכן, זה דורש איסוף וניתוח נתונים ברמה מרחבית גבוהה, כולל תחזיות לפי ה-IPPC. מה שאנחנו עושים זה בעצם לייצר מפות פגיעות לשינויי אקלים ברזולוציה מרחבית גבוהה, שיאפשרו קבלת החלטות מבוססת ידע, בכל הסקטורים ובכל הרמות.

מה זה אומר? זה אומר - - -

לא רק מבוססת ידע, זה גם סדרי עדיפויות.

זה אומר שהרשות מקבלת מאיתנו את האיים החמים שלה בתוך הרשות. זאת אומרת, אזורים שבהם יש מיקוד של אזורים חמים, שבהם לדוגמא - - -

כמו כבישים אדומים בתאונות.

הרשות בודקת ואומרת "פה, אני לא בונה גן ילדים, כי לא טוב לבנות פה גן ילדים", או "פה אני צריכה לעשות הצללה וקירוי במרחב העירוני". יש לנו פרויקט מדהים, שעוד מעט נטע, מהחוסן האקלימי, תספר עליו, על קירוי והצללה במרחב העירוני שעשינו, עם קול קורא לרשויות המקומיות בתחום הזה. ולכן, כשרשות מקבלת ממני מפה של הצפות, איפה המקומות המועדים לפורענות, מפות של איים חמים, היא יודעת לעשות תכנון עירוני טוב יותר. אגב, לא רק הרשויות המקומיות מקבלות את זה מאיתנו, אלא גם מוסדות תכנון, צה"ל. יש הרבה שיתופי פעולה נוספים אחרים.

אנחנו נדלג הלאה, אגב, אנחנו שותפים בכל הנושא של האקלים, טכנולוגיית אקלים עם רשות החדשנות. יש לנו הרבה פרויקטים שאנחנו מנהלים יחד איתם. אנחנו הלכים להרחיב את זה, אנחנו והלכים לעשות שולחנות עגולים לכל העולם הזה, שמדבר כמה צעדים קדימה. כל היזמים, החדשנים, הטכנולוגיים למיניהם, אתם מוזמנים אלינו, יש לכם כר פורה, שולחן עגול, גם במה, נשמח לסייע ולצרף אתכם לפעילויות שלנו, שנגה בעצם מנהלת מול רשות החדשנות. יש לנו את הדזרט-טק, שהיינו שמחים להרחיב עליו עוד הרבה דברים יפים, אבל זה לדיון אחר בנושא אקלים שאולי יו"ר הוועדה ייעד לנו.

אז, כן להסדרה החכמה. תראו, כשאומרים שהמשרד שנים תקע מקלות בגלגלים, או היה רגולטורי מידי, או בירוקרטי מידי, בשביל זה הבאנו את ההסדרה החכמה. ההסדרה החכמה בעצם מדברת על כמה דברים. היא מדברת על רישוי סביבתי, רפורמה ברישוי משולב בתעשייה, מדברת גם על רפורמה ברישוי העסקים, גם הטרנספורמציה הדיגיטלית - - - הבאתי את כל הצוות הבכיר פה של המשרד כדי שאם תהיה שאלה אחר כך, אתה תוכל גם לבוא אלינו באופן אישי למשרד וניתן לך מקום. אנחנו שמחים לארח את כולם אצלנו, לכולם יש מקום.

אז בסוף, הרפורמה ברישוי המשולב זה בעצם הרישוי הסביבתי. היום יש חקיקה שהיא מבוזרת, היא מיושנת יותר, מפעלים מקבלים גם הוראות סביבתיות שמפוצלות על כמה היתרים סביבתיים שונים שאין בהם הרבה פעמים תיאום. יש גם רישיון עסק, גם היתרי רעלים, גם היתרי פליטה. הרבה פעמים הם מטופלים על ידי גורמים שונים ולוחות זמנים שונים. התהליכים האלה, חלקם ממוחשבים וחלקם לא. ארגון ה-OECD כבר דיבר על רישיון משולב אחד, הוליסטי, שמבוסס על אות הטכנולוגי המיטבי וזמינה. אנחנו בתוך חוק ההסדרים, והתקציב הקרוב, שהחקיקה הזאת גם מגיעה לפתחה של הוועדה פה בכנסת, ואנחנו נשמח על הקידום שלה עד הסוף, כי באמת הקדשנו לזה גם משאבים. 170 מיליון שקלים כדי להפחית רגולציה ובירוקרטיה ובאמת להסיר חסמים לתעשייה, שתוכל לעבוד מולנו בצורה מסודרת ומאורגנת, ולא מבוזרת. צריך לומר שהתחייבו לזה עד 2011, ועד היום הרפורמה לא הובאה לאישור הכנסת.

היום, אני שמחה לומר שאנחנו מביאים אותה לאישור הכנסת בחוק ההסדרים. באמת, יש כאן יותר מ-50 תקנים שנכנסים לתוך האירוע הזה. הכול יהיה בתוך טרנספורמציה דיגיטלית מאוד מסודרת, מערכת ליבה שתנהל את זה בצורה מסודרת, תייעל את הרישוי הסביבתי, תפחית בירוקרטיה, ותייצר ודאות לתעשייה, שהיא מאוד מאוד חשובה. זה מעודד גם השקעה של פתרונות סביבתיים ארוכי טווח. בנוסף למערכת הליבה ולרפורמה ברישוי המשולב, יש רפורמה ברישוי עסקים. הרפורמה נועדה לשפר ולייעל את כל הליכי הרישוי של העסקים, ולהקל עליהם. לכל מיני שמעוניין לפתוח עסק - - -

דווקא שם, גבירתי, לא הכול. תראי הפסקנו כבר לדון בהרבה מאוד דברים, והכל נכנס לסדרה של מעקב, מה שנקרא. אבל, אנחנו גם זוכרים שברישוי עסקים, היה איזה רב משרדי בהרבה משרדים. יש מקומות שהתקדמו מאוד מאוד בהסדרה של המפרטים האחידים, ודווקא המשרד להגנת הסביבה, אני מדבר איתך על הישיבה שהייתה לפני חודש וחצי, עוד כשלא ידעת איפה החדר שלך בדיוק, אז דווקא המשרד להגנת הסביבה נמצא די בפיגור. חלק מהדברים, הייתה גם הבטחה לתקן, אם אני זוכר נכון - - -

אז אנחנו מכניסים את זה.

ואנחנו פנינו לאוצר, אבל אתם צריכים להוציא דגל אדום - - -

אז אנחנו נלחמנו על זה באוצר.

כי הנושא הזה. רגע. למה זה חשוב, הרפורמה של רישוי העסקים היא אחת המטרות הכי חשובות בכלכלה של מדינת ישראל, והכי משפיעות על הכלכלה. ולכן, הדבר הזה הוא מאוד חשוב.

אז לשם אנחנו הולכים ואנחנו נלחמנו בשביל זה. בסוף זה תנאי רישיון אחידים. הפחתת נטל על עסקים. לשם אנחנו הולכים. אני כן חייבת להגיד לכם, בדבר האחרון בהיבט הזה של ההסדרה החכמה. אתם רואים את היועצים הסביבתיים לוועדות התכנון. אחד מהדברים הגדולים, שישבו גם עלינו בתוך חוק ההסדרים והתקציב, כי זה היה שם, כן, אני רוצה להגיד שהצלחנו. כי גם כאן זה נשאר בסמכות המקצועית והבלעדית של המשרד שלנו. ולפי הסיכום עם משרד האוצר, אנחנו נפעיל את היועצים הסביבתיים. זה היה מאבק איתנים שגם אותו צלחנו. אנחנו גם פה, נביא סיוע למשק, כי גם אנחנו נקצר ונעמוד בלוחות הזמנים, וגם לצורך הייעול הזה קיבלנו עוד תקציבים, כסף מהאוצר כדי לנהל את המערכה הזאת.

בסוף, המשרד, צריך לומר, נותן את המצפן הסביבתי בתוך וועדות התכנון. נותן את ההיבטים הסביבתיים שחשובים מאוד לאזרח בחיי היום-יום שלו. זה מצפן וזה גם מצפון. אנחנו חושבים שאנחנו מאזנים ומבקרים בין השטח שבו עושים פיתוח, לבין השטח הפתוח, לבין השטחים הנכונים במדינת ישראל שבהם צריך לעבוד. בסוף, אנחנו נהדק את לוחות הזמנים, גם נייעל תהליכים, בזכות ההסכמים שהגענו אליהם באוצר, וגם נמשיך להיות הגורם העיקרי בתכנון הסביבתי.

אפרופו, המצפן הסביבתי שלי רוצה לשאול שאלה.

למיטב הבנתינו, המשרד קיבל הרבה תקנים ויקבל גם במסגרת חוק ההסדרים.

אחרי שתעבור החקיקה, אחרי שתסדירו.

אבל המשרד מתקשה לאייש תקנים מקצועיים בימים אלה.

לכן, הבאנו גם מתווה המומחים.

רגע, השאלה היא, אחד המפתחות החשובים להצלחה בנושא של הסדרה חכמה והפחתת הבירוקרטיה וכולה, זה באמת אותו נושא של איוש תקנים מקצועיים וכולה, אז איך אתם מתכננים להתגבר על הקושי שלכם לגייס אנשים מקצועיים?

כשאני נכנסתי למשרד, ראיתי שיש הרבה תקנים שאינם מאוישים. תראו, בסוף יש מחיר מסוים שמסוגלים לשלם בשירות הציבורי. ואנחנו מבינים שמדענית ראשית, כמו נגה לדוגמא, שעושה באמת גדולות בעולם, אם אנחנו רוצים שהיא תעבוד אצלנו קצת ותעזור לנו, אז בסוף אנחנו צריכים גם לתת את הבטחון הבסיסי הזה. היא עובדת אצלנו מצאת החמה עד צאת הנשמה, ועושה עבודה אדירה, ולכן הבאנו בתוך התקציב גם מתווה מומחים. זה כדי לסייע לדוקטורים, לפרופסורים, לאנשים שיושבים אצלנו ומשקיעים את עצמם לדעת. לא רק הם, גם הרבה אנשים בתחומי הרישוי והאכיפה, וכלל האנשים. כן, אפשר לומר, הצלחנו להביא תקציב טוב למשרד, גם ברמת הבסיס וגם ברמת התוספתי.

ועדיין ההמלצה שלנו היא שתאיישו את זה. עדיין אנחנו רואים את זה בהרבה מאוד משרדים. הרבה החלטות שהיו, למשל, בנושא הדרכונים במשרד הפנים החליטו להביא 40 משרות ולוקח זמן לגייס אנשים. אני חושב שאתם צריכים פשוט להיערך לזה. אנחנו נעביר את החקיקה בסוף. כשאנחנו נעביר את החקיקה גם ייכנס לתוקף עניין התקנים. ולכן, אתם צריכים להתחיל לראות, לסגור את הדברים הללו כדי שלא ייקח לכם אחר כך עוד שנה כדי להביא את האנשים לעניין הזה.

ההסכם כרגע - - -

אני לא יכול פה, מהשולחן הזה, לנהל את כל המדינה. מספיק לי חצי מדינה לנהל.

מה שהשרה ענתה לגבי מתווה המומחים, זה רמת שכר שונה. היא לא רמת שכר שמגייסים לפי דרגה, אלא לפי מומחיות. ואז, רמות השכר הן קצת יותר אטרקטיביות.

אז התכוונתי שתנצלו את הזמן, בלשבת היום מול האנשים מתאימים. שבו מול האוצר.

אנחנו כבר ישבנו אתמול.

תגידו להם "במקום 6 אנשים לא מקצועיים, תן לי 4 מקצועיים".

האוצר נתן לי לנהל את הדברים האלה בסיכום תקציבי.

אם אתה צריך עזרה, תקרא לי. הלאה.

אוקיי, אנחנו נעבור לדבר הבא. סביבה קרובה ועירוניות בריאה. בסוף, תשמעו, מה שמשפיע על החיים של כולנו, זה הסביבה הקרובה שלנו, ואיך שהיא מנוהלת ואיך שהיא מתנהלת. אנחנו נכנסים לשנה שבה יש בחירות לשלטון המקומי ואזורי במדינת ישראל. בסוף, אני רוצה לומר לכם, כולם נבחרים כמעט בתוך הקמפיינים שלהם, על ההיבטים הסביבתיים שקרובים לבית, שרלוונטיים לחיי התושבים במדינת ישראל. אנחנו רואים את זה בשטח, כשאנחנו יוצאים לבקר בכל רשות מקומית. אנחנו שומעים מהתושבים ומראש הרשות מה חשוב לו ומה נמצא על סדר היום במיקוד, כדי שהוא יצליח או לא יצליח בקמפיין הקרוב. וזה לא רק ממנו, זה גם מאלה שמתמודדים סביבו.

הנושא של איכות החיים של התושבים, ההיבטים הסביבתיים, הם אלה שנמצאים במיקוד. לכן, זה אחד הנושאים שנמצאים במיקוד אצלנו, כי אנחנו רוצים בסוף להוסיף טוב לאזרח הפשוט, ובאמת לנהל את הסביבה שלו בצורה הכי טובה. שמנו במיקוד הראשון את מפרץ חיפה, היה להם דיון שלם פה על מפרץ חיפה, בתוך הוועדה. היו לנו כמה נציגים מהמשרד.

בעקרון יש החלטה לפנות את התשתיות במפרץ חיפה. זה מחייב היערכות מאוד משמעותית כדי לייצר פתרונות ביניים לאספקה של הדלקים, שבקרוב אנחנו מקווים שייעלמו מהעולם, ועדיין צריך אותם לתקופת ביניים.

השאלה אם יש דבר כזה שנקרא "ייעלמו מהעולם"?

יש תאריך?

סליחה. עוד פעם אחת שאתה מפריע, אני מוציא אותך החוצה.

אז יש צוות משמעותי בראשות משרד האוצר שעובד על קידום ההסכמים עם קבוצת בזן וכולה.

אוקיי, אנחנו כבר קיבלנו סקירה מלאה על זה.

אז אני רק אגיד שמה שקורה בחיפה, זה לא רק חיפה, יש לנו את אשקלון ויש לנו את חדרה, ויש לנו את אשדוד. כל הערים שהן מרובות תשתיות לאומיות, שאנחנו כמשרד, הערים האלה חשובות לנו. אחד, שלא יציפו אותם בעוד תשתיות לאומיות, כי יש נטייה כזאת. התחנה נמצאת אצלכם, אז בואו נכניס לכם עוד משהו, גם נמל תעופה. אנחנו נמצאים עם הערים האלה ותומכים בהן, ומנסים לסייע להן בניהול היום-יומי. וגם, לערים נוספות. כי בסוף, זה חיי היום-יום של התושבים.

אוקיי, אני רק רוצה לומר משהו לגבי העניין. לא נפרט עכשיו, כי באמת דיברנו על זה בהרחבה בישיבה שהייתה. שוב, הישיבה הבאה הולכת לעסוק בזה. אדוני המנכ"ל, הישיבה הבאה הולכת לעסוק בנושא מפרץ חיפה. קבענו ארבע או חמש ישיבות מעקב על נושאים שונים. יש את נושא הבינוי, יש נושאים אחרים, ויש את הנושא של פינוי התעשיות הללו, שזו הישיבה הבאה. אני כן רוצה לומר רק דבר אחד, ולזה כן צריך לשים לב. כשמדברים על העתקה של התשתיות הללו, או של הורדה שלהן או צמצום, הרי בסוף תמיד נשאר גם אחסנה, והולכים להביא בייצוא וכולה. אני, אבל, לא רוצה לגרום לכך, ואנחנו נשים עין גם בדיונים, שהפתרונות שהביאו או שיביאו, הם לא פתרונות שיזהמו במקומות אחרים. פה אתם צריכים להיות. שומר הסף.

אנחנו נמצאים שם כשומר סף.

אתם צריכים להיות שומר הסף שלנו, בעניין הזה. ואני רוצה לשמוע את הדעה שלכם, כי יש כל מיני רעיונות על איך מעבירים את הזקיקים שיבואו, וזה יגיע לאזור שם של עמק האלה. ומקומות כאלה.

אז לשם כך, כבודו - - -

שאני לא יודע אם זה חכם להתחיל להעביר בכל הארץ.

אנחנו לא בטוחים שצריך את כל היקף ההשקעה הזה. אתה רואה - - -

אני בדגש על העניין הזה. לא פותרים בעיה - - -

באיוולת אחרת.

בפתיחה של בעיה אחרת.

אני רק אומר שבשביל זה אנחנו נלחמנו בחוק ההסדרים, על היועצים הסביבתיים בוועדות התכנון. כי אנחנו צריכים להיות במקומות האלה, אנחנו שמרי הסף של האזרחים במדינת ישראל. אז רק אני אומר, ערים שקטות. יובל, בבקשה.

נושא הרעש בערים הוא אחת הסוגיות הכואבות ביותר לאזרחי מדינת ישראל. למשטרה לבד, מגיעות 300,000 פניות בשנה מאזרחים, על רעש. ויש עוד עשרות אלפי פניות שמגיעות לרשויות המקומיות ועוד אלפי פניות שמגיעות למשרד. הנושא הזה הוא לא רק נושא של איכות חיים, הוא נושא של בריאות. הוא פעם אחת בריאות, כי חשיפה ממשוכת לרעש גורמת להשפעות בריאותיות שונות על הציבור, ופעם שנייה, רעש קיצוני גם מייצר אזורי אלימות בין אזרחים בישראל. אנחנו חווינו את זה גם בעבר. ולכן, המשרד שם השנה פוקוס על נושא ההתמודדות עם הרעש בערים.

עיקר ההתמודדות שלנו היא על ידי שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לפריסת גלאים, גלאי רעש, בנקודות שונות ברחבי ישראל. אנחנו מתחילים עם מספר ערים, שהגלאים האלה אמורים גם לספק מידע על רמות הרעש השונות, וגם לתת מידע מקדים לפעילות שבה יהיו מוקדי רעש בעייתיים, כדי שנוכל לאכוף יותר טוב. בנוסף לזה, אנחנו מייצרים כלי אכיפה, מצלמות אקוסטיות שיהיו כלפי רכבים ועוד דברים רבים אחרים. אנחנו נשמח לבוא ולהציג תוכנית מסודרת גם בוועדה.

רק אני אוסיף על יובל, שבאמת בחוק התשתיות הלאומיות, אנחנו מאוד נלחמנו על חוק הרעש, ועל השימור באמת לטובת התושבים. אתם תסבירו אחר כך מה אומר חוק התשתיות הלאומיות, שבעצם נכנסות כאן תשתיות לאומיות גדולות של מדינת ישראל, ובאמת הופכת להיות מנהלת אחרת שמנהלת אותם והם פטורים מהרבה דברים.

אבל הופקעה סמכות האכיפה של הרעש.

בתוך כל הדבר הזה, אני צריכה לומר שיש לנו מאבק שעדיין לא צלחנו אותו, ואנחנו נשמח לעזרה לש כולכם בהיבט הזה. זה חוק אוויר נקי.

רגע, רגע יש לי שאלה על הרעש. מה זה מצלמות? גלאים? תאמין לי, אני לא שואל סתם שאלות. כל שאלה שלי אתה נותן איזה גיחוך קטן, ואני יודע מה אני שואל.

נאור, אלה הבדיחות הפנימיות שלנו.

חלק מהאמצעים הטכנולוגיים שאנחנו בוחנים היום בפיילוטים זה מצלמות אקוסטיות שאנחנו נשים, בשלב הראשון בצמתים בישראל, שהמטרה שלהם היא לצמצם את אחת התופעות הרעות החלות בישראל, של שימוש בצופר בניגוד לחוק. המצלמות האלה מנוסות במספר ערים בעולם בהצלחה מאוד גדולה, כדי לצמצם את התופעה.

ואתה יכול לשלוח על זה דו"ח?

רגע, זה רק הצופר, נכון? זה בפריז. בפריז שמו.

לא רק, בניו יורק גם.

בסדר אני מדבר על רעש מתוצאה של אגזוזי לחץ, מתוצאה של שיפורים לא חוקיים. למה אין חקיקה סביב זה? אני לא מדבר על מצלמה.

החקיקה קיימת.

הוא אומר לך שיש.

שאני אשאל את היועמ"ש? אני אשאל את היועמ"ש. למה אין חקיקה סביב הנושא הזה ואפשרת רגולציה של טכנולוגיה שיכולה לאכוף את זה?

אומרים לך שיש חקיקה.

רגע, נאור, הוא עונה לך.

קודם כל, הטכנולוגיות היום שמנוסות, הן כלפי צופרים, ויש עכשיו כמה טכנולוגיות שמפציעות בהקשר של אגזוזים מאופנועים ומרכבים משופרים. הבעיה בישראל, היא שצריך לעשות מספר תיקוני חקיקה. יש חקיקה שנותנת את המסגרת, אבל כדי שנוכל לאכוף באמצעותה על רכבים משופרים, צריך לעשות חקיקה.

יש חקיקה. לא כולם מקשיבים לחוק.

יש דבר שנקרא תיקוני חקיקה. זאת אומרת, התאמה לכלים. ש לך כלים חדשניים היום - - -

אבל, כבודו, הוא אומר משהו נכון.

אין לכם את הסבלנות, זו הבעיה. אין חקיקה, ואני מדייק פה. אולי יש חקיקה של מסגרת שבה אפשר לייצר פתרון טכנולוגי שקיים בעולם, אבל אין אכיפה סביב זה. זאת אומרת, שהיום אם יש לך מצלמה, שאם אתה עובר מצלמת מהירות, היא יכולה לתת לך קנס, על הרעש - - -

נאור, בוא תשמע רגע לגבי החקיקה.

אני רק רוצה להגיד שיש לנו מבצעי אכיפה שאנחנו עושים יחד עם משטרת ישראל, גם בסופי שבוע. בנדה, אם אתה רוצה להרחיב, היה מבצע בנתב"ג.

להגיד לך שיש מבצעים הירואיים כאלה, לא.

אז אני רק רוצה שנייה כן לכנס אתכם עוד פעם. חוק הרעש הוא חשוב. גם חוק אוויר נקי, שעובר בחוק תשתיות לאומיות. בסוף, אני רק אומרת שחוק התשתיות הלאומיות, שעבר עכשיו בחוק ההסדרים, בסוף מקדם פרויקטים של תשתיות לאומיות בשטחי העיריות, הרבה פעמים ללא אישורים, על ידי איזושהי וועדה שעוקפת, של תשתיות לאומיות.

גברתי השרה, אני מבקש.

אני רק אומר, רגע, שזה יגיע לפתחכם פה בוועדה. חוק אוויר נקי הועבר אתמול, ואנחנו כמשרד, חושבים שזה לא נכון איך שהוא עבר. בסוף, בחוק התשתיות, אנחנו חושבים שיש כאן מערכת שצריך לנהל אותה מבחינת הסיכונים. אנחנו לא חושבים שאפשר לנהל אותה עד אין סוף, מבחינת התחנות הפחמיות וכדומה, בזמן שהן צריכות לפעול ובזמן חירום. הן לא יכולות לפעול איך שהן רוצות וכמה שהן רוצות בלי כללים ברורים ואמצעי אכיפה, ואנחנו מבקשים כן לתת על זה את הדעת. זה יבוא לפתחכם בוועדה. אנחנו מנסים לעשות כל מה שאנחנו יכולים כרגע, אל מול הנציגים שלנו באוצר, בחוק ההסדרים. כי אנחנו ממש לא הסכמנו שזה יעבור באופן הזה. אני חושבת שזה לא נכון. כמו שעשינו את ההתאמות בחוק הרעש, ביקשנו לעשות את ההתאמות הנכונות בחוק אוויר נקי, וזה יגע גם לפתחכם ולפתחן של כל הרשויות המקומיות.

הלאה.

בוא נדלג קצת. יש לנו גם את הבנייה הירוקה ומאופסת הפליטות. אנחנו מקדמים בנייה ירוקה, כי בסוף היא חסכנית יותר, גם בהוצאות חשמל וגם בהוצאות המים. אנחנו תומכים במבנה ציבור של בנייה ירוקה. גם תחבורה בת-קיימא. אנחנו ניתן כאן דוגמא לאנרגיות מתחדשות למימון תחזוקת שטחים פתוחים עירוניים. בסוף, אנחנו שואלים איך אותן אנרגיות מתחדשות רלוונטיות לחיי היום-יום של התושבים. יצאנו לפרויקט שנקרא שפ"פים (שטח פרטי פתוח), אתם יכולים לראות לפני ואחרי. יש תמונה של הבתים המשותפים היותר וותיקים, השכונות הוותיקות ברשויות המקומיות, בשלטון המקומי, שבעצם אנחנו מרצפים, או מעל הבניינים פאנלים סולאריים, או מעל מבנה ציבור. בעצם הפאנלים הסולאריים מהווים כלי שמשמש לנו מימון של אותם שטחים פרטיים פתוחים, של אותן גינות פרטיות משותפות. תראו איך זה נראה לפני ואחרי. עם מתקנים, עם גנים מסודרים.

בסוף אנחנו רוצים להיות רלוונטיים לאזרח הפשוט, ובצורה הזאת אנחנו מנכיחים את השפעות האקלים ואת היצירה הזו של האנרגיה המתחדשת לבן אדם, לאזרח. אנחנו עוברים להגנה על הטבע הישראלי. תראו, בסוף, הגנה על הטבע הישראלי זה אחד הדברים שחשובים לכולנו. זו המשמעות, אחת המהויות המרכזיות של המשרד שלנו. בסוף, יש לנו כאן גם הגנה על הסביבה הימית, ויש לנו הרבה ממנה, גם עתיד ים המלח, שיקום נחלים, טבע עירוני. גם הנגשת הטבע והמרחבים הפתוחים לציבור. כשאנחנו מדברים על הנגשת טבע ומרחבים פתוחים לציבור, אנחנו מדברים גם על התאמה לקהלים ולמגזרים שונים, כמו שעשינו ודווח. וגם ניהול ממשק של חיות בר ואדם. כל הנושא של סניטציה. הגנה על הסביבה הימית, בנדה, אתה רוצה לתת כמה מילים על זה? בבקשה.

אנחנו, בימים אלה, מקדמים את חוק התלמ"ת. החוק הזה נמצא על השולחן הרבה מאוד שנים. יש בו מספר חסמים שאנחנו צריכים לתקף ולפתור. אנחנו מקווים שזה יקרה בקדנציה הזאת.

מה החוק אומר? מה ראשי התיבות?

תכנית למוכנות ותגובה באירועי זיהום ים.

נגיד, כל גשם ראשון?

לא גשם ראשון, זיהום ים. זפת.

הגשמים הראשונים הם עבודה שותפת. אני מדבר על אירועי זיהום ים שקורים ויקרו גם בעתיד. החוק הזה אמור להסדיר את כל ההתנהלות הממשלתית והעירונית באירוע כזה. הוא קובע, החוק קובע כללים, סמכויות, תקציבים, כוח אדם.

למה זה נוגע ברשויות מקומיות?

כי חלק מהדלק הזה שמגיע מהים, נוחת על החופים הלא מוכרזים של הרשויות המקומיות.

לא, ברור. למה שהם יישאו בעלות? זו הכוונה.

אנחנו עוד לא קבענו מי יישא בעלות.

יש חוק גדול שנקרא חוק התלמ"ת, עם עלות מאוד גדולה, בשיתוף של השלטון המקומי. אנחנו עוד עובדים על החקיקה זו. צריך לומר שבסוף, ההגנה על הים ועל השטחים הפתוחים שלנו, כמו גם על עתיד ים המלח, שהוא אחד הדברים החשובים לנו. אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות הזו של תום הזיכיון של 2030 ולנסות ולהביא לידי ביטוי את הבעיה החמורה של ייצוב במפלס ים המלח. ים המלח, באופן אישי, לא רק זה משהו שקרוב לליבי, אני חושבת שהוא קרוב ללב הרבה אנשים בתוך המשרד. אנחנו מבינים שזה אוצר טבע משמעותי, ברמה העולמית, שהתפקיד שלנו זה להגן עליו ולמצוא לו פתרון. אני יכולה להגיד שרק ביום שיש האחרון ישבתי עם ראש מועצת תמר ומגילות, עם ראשי המועצות, שבאמת שוכנים צמוד לים המלח.

שכנו, היום התרחק מהם. פעם הם שכנו.

הים התרחק. מטר וחצי בשנה, נכון, זה מאוד משמעותי. והתפקיד שלנו לנסות ולמצוא פתרונות גם ברמה שלנו, גם ברמה שזה יהיה כדאיות כלכלית וגם בזירה הבינלאומית. אני רק אומרת, שיש לנו מחצבי טבע ומשאבי טבע מדהימים במדינת ישראל. גם המכתשים, שמאוד ייחודיים לנו. גם שמורת האלמוגים, שהיא שמורת האלמוגים הצפונית ביותר בעולם. התפקיד שלנו הוא להגן על זה, לשמור על זה. בקהלת רבה כתוב "תן דעתך שלא תחריב ולא תקלקל את עולמי, כי אם קלקלת אין מי שיבוא ויתקן אחריך". אנחנו משתדלים לעשות תיקונים תוך כדי ולשמור על מה שקיים.

אני רוצה להודות לכם. האמת שנתנו את הכול ממש בטעימות קטנות. אחד הדברים, שאני אגיד את זה קצת במבט האישי עכשיו, כשאני נכנסתי למשרד, יום אחרי שנכנסתי למשרד, הייתה כתבה מאוד מאוד גדולה ב"כלכליסט", שהשרה סילמן הובסה עוד לפני שנכנסה לתפקיד. כי באמת היה לנו על הפרק גם את הנושא של קרן הניקיון, גם המשטרה הירוקה, גם הסיירת הירוקה, גם את חוק ההסדרים את היועצים הסביבתיים של מוסדות התכנון. אני מרגישה, באופן אישי, שגם ביחד עם המשרד, הצלחנו ליירט כמעט את כל מה שהגיע לעברנו. הצלחנו להביא הסדרה תעריפית לחשמל, ומתקני קצה. הצלחנו להביא את הרישוי המשולב לחוק ההסדרים. הצלחנו להביא את החוק של פסולת בניין. הצלחנו לשמר את היועצים הסביבתיים ואף להגיע להסדר שהוא טוב יותר ומתוקצב. הצלחנו להביא מתווה מומחים למשרד. הצלחנו לשמר את קרן הניקין במלואה במשרד ולהכין לה תכנית מדהימה. הצלחנו להביא תקציב לבסיס ותוספתי, שהוא אדיר מבחינתנו. אני מרגישה, שבאמת בעזרת השם, ובעזרתם של אנשי המשרד והמנכ"ל שיושב פה לצידי, הצלחנו לעשות הרבה דברים טובים, ותיקונים משמעותיים. הצלחנו ללכת קדימה, ואני שמחה שהכותרת הזאת הפכה להיות ממש לא רלוונטית. בעיקר באנו לעשות טוב ואנחנו נשמח לשיתופים מכל קצוות הקשת הפוליטית פה בתוך הכנסת, כדי להוסיף ולעשות טוב.

תודה רבה על הסקירה המקיפה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.

יש לי שתי הערות ושתי שאלות. ראשית, לגבי קרן הניקיון, גבירתי השרה, אוי ואבוי אם היא לא הייתה נשארת במשרד. לא הצלחנו, קרן הניקין שייכת למשרד וצריכה להישאר במשרד, ואסור לאף אחד לתת אפילו לגעת בפסיק בקרן הזאת. זה אחד. דבר שני, לגבי משבר האקלים שאת שוחחת עליו, אני רוצה לקוות, מכיוון שכמעט לא הגיעו חברי קואליציה לדיון הזה, אני בכל זאת רוצה לקוות, שהממשלה הזאת מבינה שמשבר האקלים הוא האיום הכי גדול על מדינת ישראל ובכלל, לא רק על מדינת ישראל. לא איראן, לא שום דבר. משבר האקלים הוא הדבר הכי דחוף לטיפול. צר לי שרק עכשיו אני שומעת שמתחילים לטפל, כי היינו צריכים כבר לעשות את זה לפני לפחות עשור, כמו שכל המדינות התחילו להתכונן. כי הילדים שלנו יסבלו פה ממשבר מזון מאוד מאוד גדול ומעוד 1,001 השפעות שיגיעו ממשבר האקלים. לגבי השאלות שלי, אני רוצה לקוות שזה מפאת חוסר זמן, ולא כי לא אכפת לכם, אבל אף אחד לא הזכיר פה את חיות הבר, אוקיי?

הנקודה האחרונה לא הספקנו.

אוקיי, אז לי חשוב לציין את זה. מכיוון שאחד מהדברים שהמשרד הזה צריך וראוי שיטפל בו, זה כל ההיבט של בעלי חיים. כי מה לעשות שבעלי חיים וסביבה הם אחד. הם אותו הדבר. ואני תוהה, מכיוון שאני מבינה שהסיירת הירוקה, שהיו לה 40 פקחים. יש משטרה ירוקה ויש סיירת ירוקה. אז אני רוצה שנייה להבין, האם הסיירת הירוקה נשארה תחת המשרד?

הסיירת הירוקה נמצאת תחת רשות הטבע והגנים. זה נמצא שם.

שזה תחתכם.

נכון, זה גם היה בהסכמים הקואליציוניים ועכשיו אנחנו גם מתכנסים על זה מול איתמר בן גביר והמנכ"ל שלו.

יש מאבק בעצם?

תראי, אני אגיד לך את האמת. אף אחד מהאירועים שהגיעו לפתחו של המשרד שלי, לא ניהלתי במאבק. ניהלתי את הכול בשיח מאוד מאוד מכבד מול השותפים. גם כשמדובר בקרן ניקיון לא יצאתי באף היבט תקשורתי, כי אני מאמינה שכל אחד, ישב ודרש את זה בהסכמים הקואליציוניים, הסתכל על הטובה שהוא יכול להוסיף. כמובן שכל אחד זה לפי זווית הראייה שלו. אני , כשהגעתי למשרד ראיתי את זה בצורה אחרת, ישבתי עם השותפים הקואליציוניים, וכאן גם המקום להודות, ליו"ר ש"ס אריה דרעי, לשר האוצר, לראש הממשלה, שבאמת נלחמו, הבינו את הרעיון. הם הבינו שגם אסטרטגית וגם אידיאולוגיות, מבחינת עולמות התוכן שאנחנו מעסיקם בהם, קרן הניקון צריכה להישאר אצלנו. ניהלנו את הדברים בצורה מאוד מכבדת. גם בהיבט של המשטרה הירוקה אנחנו מנהלים את זה מול המשרד לביטחון לאומי.

בקיצור, זה תהליך.

כן אגיד שבסוף, אני מתסכלת על השלם שגדול מסך חלקיו, כי גם היום אנחנו משתפים פעולה. המשטרה הירוקה ביחד עם המשטרה וביחד עם גורמים נוספים, כיד להגיע למבצעי אכיפה גדולים. בואו נאמר את האמת. התוכנית הזאת של שריפות הפסולת הבלתי-חוקיות, וכל התוכנית שלנו של המשילות הסביבתית, כוללת בתוכה את כולם בסוף וגם את המנהל האזרחי. אנחנו צריכים שיתוף פעול הרבה יותר רחב. יש דברים שלא יכולים לעבור מראש.

גבירתי השרה, כיוון שיש דברים שאני עוסקת בהם המון המון שנים, ואני יודעת שהם לוקים בחסר, ואחד מהם זה אכיפה. אכיפה על צייד לא חוקי, על בעלי חיים, על סחר לא חוקי בחיות בר, שזו הפכה להיות מכת מדינה, הסחר הלא חוקי בחיות בר, שזה נהיה מערך שמגלגל מיליונים שהשתלטו עליו עבריינים. זאת אומרת, אנחנו חייבים לשים על זה דגש מאוד מאוד בולט, עם תוכנית עבודה, עם תקנים. אתם צריכים שיהיה לכם יכולת לאכוף את זה. השאלה השנייה שלי היא לגבי קצא"א. המשרד, לאורך הקדנציות תמך במתווה שהיה, לא להגדיל את הכמות, ורציתי לדעת אם גם אתם תומכים באותו מתווה כמו שהיה בשנים הקודמות?

אני רק אומר, אחד ענינו לך לגבי הנושא של המשטרה, הסיירת, שיתוף הפעולה בין כל גורמי האיכפה מדינת ישראל, כשאנחנו מדברים על שטחי A,B, ו-C , אנחנו מדברים גם עם המנהל האזרחי, זה הולך להיות בשיתוף פעולה, ואני אציג את התוכנית למשילות סביבתית של המשרד, בעזרת השם, בזמן הקרוב. אני כן אומר, לגבי קצא"א, גם ניהלנו דיונים על זה, וגם בשבוע הקרוב ביום רביעי, אנחנו באילת עם כל ארגוני הסביבה, בנושא קצא"א, ואחר כך גם איתם בעצמם. בסוף, אנחנו מסתכלים על השמירה, בטח של מפרץ אילת, ובטח של הים התיכון שלנו. אתה רוצה להרחיב על זה קצת, גיא?

בעקרון המדיניות שלנו היא די ברורה. אנחנו לא חשובים שיש יתרון בהבאת עוד נפט למפרץ אילת ופריקה שם. הסיכון הוא מספיק גבוה. אנחנו לא רואים שום צורך אמיתי בזה.

לא, אבל יש משרדים אחרים שכן רואים.

אני אחראי על הסביבה. השאלה אליי היא שאלה הסביבתית. אנחנו חושבים בראייה הסביבתית שאין צורך. אני אזכיר גם את עמדת משרד האנרגיה, מאחר שהייתי גם שם. משרד האנרגיה חשב שאין תועלת בהוספת, פחות בזמנו של שטייניץ, הוא חשב שאין תועלת למשק בזה.

תודה.

עכשיו חברת הכנסת דיברה, אז אנחנו נתחיל עם תומר גרטל, בבקשה.

כן, אני תומר, רכז קשרי ממשל בארגון "מגמה ירוקה". תודה כבוד יושב הראש, על זכות הדיבור. אני רוצה להתייחס לסוגייה שעלתה גם בהסכמים הקואליציוניים לא דיברו עליה. זו סוגייה של דיג מכמורת. הובטח בהסכמים הקואליציוניים להקצות 40 מיליון שקלים לפיצוי הדייגים. היום בישראל קיימות 16 ספינות מכמורת שגוררות רשתות דייג ענקיות, הורסות משהו כמו 2,500 ק"מ רבוע של בתי גידול ימיים בשנה. מערכות טבעיות שנרמסות בקרקעית הים. באמת הובטח להקצות 40 מיליון בהסכמים הקואליציוניים כדי לפצות את הדייגים ולשנות את תקנות הדייג, זאת אומרת, זה אפילו לא חקיקה ראשית אלא משנית. הייתי רוצה לשמוע האם זה אפילו, אולי חבר הכנסת אלקין יודע, הוא היה במשרד להגנת הסביבה כשזה קרה אז, ב-2016, כשהתחילו את התהליכים.

תומר, אני העליתי את החקיקה הזאת בשבוע שעבר. אנחנו רק נאמר שזה באמת יושב לפתחו של משרד החקלאות ואנחנו אמרנו שנסייע פה בהיבטים האלה. אנחנו צריכים לשבת איתם ביחד ולראות איך אפשר לקדם את החקיקה הזאת, שדורשת גם תקציב, ולא מעט תקציב. בהינתן שזה בתוך ההסכמים הקואליציוניים ויש לזה תקציב, אז אנחנו נשמח מאוד לקדם את החקיקה הזו.

תודה רבה. חבר הכנסת, נאור שירי.

תודה. תודה על הסקירה. אני אגיד אולי ממה שהשתמע מקודם, אני מאוד בעד, בסדר? ואני אתחבר דווקא למה שאמרת, השרה, בסוף, שאתם מצפן. הבעיה העיקרית של הדור הנוכחי, גם שלי וגם של הדורות הבאים, שאתם מצפן ואין לכם את הסמכות, זו הבעיה. הבעיה העיקרית שהמשרד, לא רק עכשיו, בסדר? ואני מעריך כל עבודה, בטח גורמי מקצוע, וגם את העבודה שאת עשית על מנת לשמר או לנסות בכלל לשמר את כוחו של המשרד, שהמשרד הזה הוא בין החלשים במשרדי הממשלה, וזו הבעיה העיקרית שלנו. אנחנו רואים את זה למשל במטרו. במטרו הופקעו כל הסמכויות של המשרד להגנת הסביבה. הסמכויות שבאות ומייצרות עצירה, לפחות לטעמי, מהדיונים עד כה, יכול להיות שבהמשך החוק אני איווכח אחרת, אבל בטח בנושאים סביבתיים שמשפיעים גם על נושאים בטיחותיים, אז במובן הזה נעלמה ידו של משרד התחבורה.

אני חושב שיש המון, המון נושאים. אני מסכים גם עם חברתי, יסמין, חברת הכנסת, בטח במהות ובחשיבות של המשרד הזה. אני חשוב שאנחנו לא 10 שנים בפיגור, אני חושב שאנחנו דורות בפיגור, אם כבר לא דור. אפשר לדבר באופן ספציפי גם על שפת ההשפעה, גם על כל נושא הנוכחות של יועצים סביבתיים בוועדות תכנון ובנייה, הבעיה שזו נוכחות, וזו לא סמכות. פעם שאתה נוכח ואין לך זכות בתכנון, אין שום זכות ליועץ סביבתי בוועדות תכנון ובנייה.

לא מסכימה. יש דברים שלא יוצאים ולא מתקדמים בלי תזכירים סביבתיים.

שנייה, במקרה הייתי עד לא מזמן בוועדה כזאת.

לאף משרד אין זכות וטו בשום וועדה. לאף משרד.

במובן בטיחותי, ברור שכן.

מה פתאום. אתה צריך לבוא ובתור נציג לשכנע. אני אגיב לך רגע למה שאתה אומר. אני לא יכולה לבוא ולטפל בכל מה שעשו קודמיי, או אתה יודע? בכל מה שלא עשו קודמיי, וסליחה כבודו השר, אלקין, שיושב כאן.

אני מגיע לזה, אני לא רוצה שתטפלו בזה.

לא יודעת להגיד לכם מה היה. לא הלכתי עד כדי כך רחוק. הלכתי עד 3 הקדנציות האחרונות. הוא היה לפני 4 או 5 קדנציות.

אחריי הייתה גילה גמליאל.

בסוף, אני יכולה להגיד לך, מה עומד לפתחי ומה אני הצלחתי לעשות.

לכן, כשדיברתם על - - -

אתה מדבר על משרד שאולי באמת הוא לא רלוונטי. אני סיפרתי לך איך אני הופכת אותו להיות רלווונטי. ממשרד שסיפרו עליו שהוא תוקע מקלות בגלגלים של כולם ואולי לא רלוונטי, איך אנחנו בחודשיים הפכנו להיות סופר רלוונטיים ואיך נלחמנו על כל הדברים שחשובים לנו, כדי לשים את הסביבה מול העיניים ואת ההיבטים שחשובים לאזרחים במדינת ישראל. בסוף, בכל וועדה, לכל אחד יש אצבע. התפקיד שלנו הוא לנסות לשכנע את עמדתינו. אגב, צריך לומר, צריך להתיישר הרבה פעמים לעמדות שהן עמדות שרה. אני מודעת לזה, שאני לדוגמא הצבעתי בעד הקמת היישוב חנון, ובעד היישובים של מבואות ערד, כשבהתחלה הצוות המקצועי במשרד חשב אחרת, שנכון קודם כל להרחיב יישובים קיימים, לחזק ערים קיימות ולא להקים יישובים חדשים.

מה לעשות? יש עמדה שהיא עמדת שרה, שרואה את הציונות ואת ההסתכלות הלאומית השונה של מדינת ישראל, והחליטה שנכון להקים את היישוב חנון ונכון להקים את היישובים של מבואות ערד, וכן אנחנו מביאים את זה לידי ביטוי וצריכים להביא את זה - - -

אגב, בממשלה זה עובד, אבל זה עובד בוועדות תכנון? את יכולה להנחות היו נציגי משרד?

אפשר דיון מדיניות.

יש עניין של מדיניות.

יש עניין של מדיניות. השרה יכולה להנחות מדיניות. וזה דיון מדיניות שאמור להיקבע במשרד.

לגמרי.

טוב, אז אני אחזור למרות הקטיעה של כל חוט המחשבה שלי.

סליחה. כל חוט המחשבה?

הכול בסדר. לגמרי, אין לי משג כבר מה רציתי לומר. אבל, אם אני אנסה שנייה להתחבר למה שרציתי לומר, למה עלה איזה גיחוך מסוים אצלי בהצבת יעדים? לא כי לא טוב להציב יעדים, או לא כי היעדים לא נכונים, או לא כי המשרד לא עושה עבודה 24 שעות ביממה, לא כולל שבת, אבל במחשבות שלכם אתם 24/7, בסדר?

במחשבות בטח.

גם בטיפול במשברים. המקום היחיד בכל תפקידי בממשלה ובכנסת, שנאלצתי לחלל שבת היה משרד הגנת הסביבה. בשריפה הגדולה שהיית והמשרד היה אחראי על חומרים מסוכנים, נאלצנו לעשות הערכות מצב בעיצומה של שבת.

נכון, אני כשנכנסתי ביום חמישי, ביום שישי התהפכה איזו סירה.

תודה שוב, על הקטיעה המחשבתית. בקיצור, ביעדים שקבעתם הם אחלה, וזה בסדר גמור, הבעיה שאני מזהה, לפחות במה שדיברתם, שאני חושב שצריך להתעסק דווקא בגלל היעדים הגבהים, לשים את זה בצד, זה בסדר זהה לטווח. הארוך, ובנינו הטווח הארוך לא יהיה. אתם יודעים את זה. המציאות שלנו היום לא מאפשרת לכם את התקציבים העצומים שאתם צריכים בשביל להתחיל לממש או להתקרב ליעדי האנרגיה, ונניח שזה היעד היחידי, אבל יש עוד 1,001 דברי. אני חושב שאפשר לעשות עוד מלא דברים במובן הקטן. ועל זה אנחנו לא מדברים.

זה מה שאנחנו עושים. הראנו לך את השפ"פים, הראנו לך הרבה דברים, מפות סיכונים. הראנו ל את כל מה שאנחנו עושים בטווח הקצר כדי לשקף ולהנכיח את הבעיה.

נגיד הנושא של מיסוי הרכבים. הקלה במיסוי הרכבים הידידותיים לסביבה. תסכימי איתי שזו לא מלחמה עכשיו, 2050 ישראל נקייה מפליטות, זו מלחמה שהיא לא - - -

היא סופר חשובה.

והיא לא קורת. ההיפך, מטילים עלינו, הצרכנים, שעוד מיטיבים עם הסביבה, מטילים עליהם עוד מס.

אז אני יכולה להגיד לך - - -

שנייה. זה סעיף אחד. נפגעי מזג האוויר. אנחנו מדברים על התחממות גלובלית. אני רוצה לומר לכם, ישראל לא תצליח לעצור את ההתחממות הגלובלית. מדובר במאבק שהוא רוחבי ואזורי במובן של מדינות. וחס וחלילה שנדבר עם מדניות נוספות. מפגעי מזג האוויר, כמו הגשם למשל, כל נושא החלחול במרחב הציבורי, למה על זה אין התייחסות?

הראנו לך את מפות הסיכונים.

לא רק זה. גם יש אדפטציה. היא נמצאת פה באחד הנושאים. אפשר להרחיב על זה אחרי זה, נטע, הסמנכ"לית יכולה להסביר לך מה אנחנו עושים. אנחנו מכינים את הרשויות המקומיות לקראת שינויי האקלים. אחד הדברים שאתה אומר זה יצירת נגר עילי בכמויות מאוד גדולות. איך מתמודדים עם זה? זה חלק מה - - -

לכן, נאור, אמרתי שאנחנו מסתכלים גם בהיבט היום-יומי, איך אנחנו רלוונטיים, על ידי כל מפות הסיכונים וההיערכות לשינויי האקלים, כדי להיות רלוונטיים קודם כל לאזרח הפשוט שלנו. לרשויות המקומיות והאזוריות, ואחר כך, נכון, יש התמודדויות גדולות של העולם. אבל, צריך לזכור שגם אנחנו מדינה קטנה, מייצאים הרבה ידע לעולם, והרבה טכנולוגיות וסטארט-אפים ואנחנו באמת אור לגויים.

שאלה אחרונה בנוגע לפלסטיק. ביטלתם את העלת המיסים, בסדר אני לא אכנס לזה עכשיו, כל אחד ונקודת מבטו. אני לא אכנס לוויכוח הפוליטי על זה. צמצום נוכחות הפלסטיק בחיי היום-יום שלנו, לא מקבלת אף התייחסות. אז ביטלתם את החוק, ביטלתם את תקנת המס, סבבה.

אבל יש הסברה בנושא.

בואו נודה באמת. הסברה זה עניין חשוב. חינוך זה דבר עוד יותר חשוב. אבל מה עם הפלסטיק במחרב הציבורי? למה אין שום התייחסות לפלסטיק? לשקיות הניילון המזהמות, שאין שום היגיון בהן? למה דווקא הדברים הקטנים? זה דבר קטן.

מסכים איתך 100 אחוזים.

שנייה, דיברנו על הפרויקט של "ישראל נקייה", ואם הייתה לנו יכולת להרחיב, יש לנו גם את חוק השקיות. יש לנו עוד הרבה חקיקה שנמצאת כאן. אתה צודק שיש חקיקה של הפלסטיק שהורדה, אבל כן ראש הממשלה, ביחד עם שר האוצר, דיברו על זה וביחד איתי, בתוך ישיבת הממשלה, שאנחנו נביא חלופה. אנחנו עומלים כרגע על חלופות לאיך מצמצמים את הפלסטיק - - - רגע, דיברנו על פרויקט שלם של "ישראל נקייה". אז כן אני אגיד - - -

זה היה החיסרון בפעם הקודמת. לא לכו על זרוע ההסברה או על האכיפה. הלכו רק על דבר אחד, מה שהכי קל, וזה הכול.

זה משהו שאנחנו מנהלים בצורה רוחבית וגם תוך חצי שנה צריכים להביא חלופה לממשלה לנושא של הפלסטיק.

והכסף יגיע לאוצר, זה הכול. אוקיי, תודה רבה, חבר הכנסת נאור שירי. מעיין, בבקשה.

אני מעין, בת 16, ממחאת הנוער למען האקלים.

למה "מחאת"? דעת הנוער.

תכף תשמע למה מחאה.

דעה, בסדר. בעצם יש שני נושאים שרציתי לעלות. הראשון הוא חינוך אקלימי. שנה שעברה, בממשלה הקודמת, קידמנו עם הרבה ארגוני סביבה שונים ותנועות נוער, את תוכנית החינוך האקלימי, שבעצם אושרה שנה שעברה והיא כרגע פועלת. חינוך אקלימי הוא מאוד חשוב, כי בעצם הדורות שלנו עכשיו, שלומדים בבית הספר, אנחנו בעצם אלה שנפגעים והכי יפגעו ממשבר האקלים, ומגיע לנו לדעת למה הכול קורה, ואיך להיערך לזה.

אנחנו משקיעים הרבה כסף בחינוך סביבתי. רק עכשיו סיימנו את כל הקול הקורא, והודענו לכל הרשויות שזכו בקול הקורא. בנוסף, אנחנו עושים תוכניות במשרד החינוך בנושא של אקלים. יש כאן נציגה. ויש לנו גם מפגשים של נוער אקלים אצלנו. אז, בואו.

רציתי לדעת אם אתם הולכים לאשר מחדש את התוכנית לשנים הבאות? כי בעצם, התוכנית עכשיו, אם לא מאשרים אותה שוב, זה מאוד קריטי להמשכיות שלה, כי היא ממש חדשה עכשיו.

אנחנו מפרסמים קולות קוראים על חינוך. יצאו עוד קולות קוראים בהמשך.

הקולות הקוראים יוצאים כל הזמן, יש לנו גם מפגשים של הנוער אצלנו, גם תמכנו בתנועות נוער, וגם ארגוני סביבה.

כל הכבוד לך שאת מגיעה ואומרת את הדברים. אני לא אהבתי את הקטע של המחאה. לפעמים דברים נשמעים - - - אז קודם כל באמת תודה על הדברים שמעניינים את הנוער. אני חושב, ואמרה את זה השרה בהתחלה, שדיברה על הנושא של חינוך סביבתי, אז כל הכבוד לך שהגעת. משפט אחרון, שאלה אחרונה.

בעצם על קידוחי הגז החדשים, על ההליך הרביעי לקידוחי גז, ועל קידוחי הנפט שעושים עכשיו בערבה. רציתי לדעת, שבתקופה עכשיו, שהכי מרגישים את ההשפעות של משבר האקלים, ובעצם ל קידום של המשך - - -

השאלה הובנה, מה התשובה?

קודם כל, אין קידוחי נפט בערבה, אין כזה דבר. לגבי הליך תחרותי רביעי, זו החלטה של משרד האנרגיה. הייתי מעורב בה כממונה על הגז. מדינת ישראל החליטה שהיא ממשיכה כמו מדינות סקנדינביה, כמו חלק גדול ממדינות העולם, גם הממשל האמריקאי. היא ממשיכה בקידוחים. משרד הגנת הסביבה יביע את עמדתו כל פעם שיגיע להיתר ויבדוק את הדברים.

תודה רבה.

מה עמדת המשרד? אתם אמרתם שתביעו את עמדת המשרד בכל פעם, אז מה עמדת המשרד שתביעו?

יש עמדת ממשלה. עמדת הממשלה היא שממשיכים בקידוחי הגז במדינת ישראל, בחיפושים. מדינת ישראל לא מתנגדת לחיפושים. בדיוק כמו שנורבגיה ממשיכה, ובדקתי את זה - - -

גם אני בעד. את יכולה לבוא אליי, גם אני בעד להמשיך את הדבר הזה. חבר הכנסת, זאב אלקין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני יושב הראש. קודם כל, גבירתי השרה, אני רוצה לברך אותך על כך שהצלחת למנוע שתי תקלות גדולות, שכשראיתי אותן בהסכמים הקואליציוניים, אני חייב להגיד שהזדעזעתי, אף אחד לא מבין על מה אני מדבר, אבל היות ואני מכיר את המשרד, היה נראה לי שגם בנושא של קרן הניקיון, וגם בנושא של המשטרה הירוקה, אלה היו רעיונות הזויים. אני מברך אתכם על כך שהצלחתם לעמוד על המשמר. אני מקווה שגם תסיימו את ההידברות בנושא של המשטרה הירוקה. אין לה מקום אחר מאשר המשרד להגנת הסביבה. זה יהיה הזוי לחלוטין להעביר אותה למשרד לביטחון לאומי. זה לא יעזור למשרד לביטחון לאומי, זה כן ישתק לגמרי את המשטרה הירוקה שעובדת יד ביד עם כל הזרועות האחרות של המשרד. אז על זה, תבורכו.

אני חושב שהמיקוד שמוצג כאן, במצגת שלכם, יש פה נושאים קריטיים ומרכזיים. אני קודם כל, רוצה לברך אותך על כך שאת מחזירה את נושא הפסולת למקום המרכזי בפעילות המשרד. זו אחת מהתקלות הסביבתיות הכי גדולות של מדינת ישראל. לצערי, לפעמים, ככה מכל מיני שינויים בהנהלת המשרד, הוא נדחה לפעמים. אני חושב שנושא הפסולת הוא קריטי. גם לגביי צמצום ההטמנה במדינת ישראל, שבדיוק לזה נועדה קרן הניקיון. גם לגבי טיפול בנפגעי פסולת, שהראשון שבהם זה פסולת בניין, אני חושב שצריך לחזור לחקיקה של פסולת בניין, שהייתה כאן בוועדה הזאת והגיעה כמעט להצעה סופית לקריאה שנייה ושלישית בזמנו, ונעצרה. הנה, תומר מכיר את זה. הוא בילה על זה לא מעט שעות. הוא לא היה מאושר מהנוסח הראשוני של החוק, אבל אני חושב שבסופו של דבר, כשהתקדמנו, היינו כבר קרובים מאוד להסכמות, גם עם תומר בזמנו. יציאה לבחירות מנעה את האישור של החוק, אבל אם לא, זה היה לדעתי כבר ממש על סף אישור בקריאה שנייה ושלישית, ואפשר לחזור לאותה נקודה בדיונים, שהגענו אליה כאן בוועדה.

אני גם מברך אותך על ההחזרה של הנושא של השפ"פים, אני חושב שזה אחד מהפרויקטים היפים ביותר של המשרד בזמנו. אז, בזמנו, רוב הכסף הגיע מקק"ל, אבל אני חושב שזה מאוד נכון להסדיר את זה פנימה. אני שמחתי לראות את זה כאן. עכשיו, אני אגיד לך מה חסר לי. אחד, זה כל הנושא של זיהום אוויר, בפרט ובכלל. כי יש פה את כל הסוגייה של הפליטות בהקשר של משבר האקלים, אבל זה לא אותו דבר כמו זיהום אוויר. בעיני, נניח, פסולת וזיהום אוויר אלה שתי הבעיות הסביבתיות הכי בוערת של מדינת ישראל. שתי נקודות במיוחד, זיהום אוויר מתחבורה, שאחראי על אחוז מאוד גבוה מהזיהום האווירי במדינה , במיוחד בריכוזי הערים. והשני, כמובן הסוגייה של מפרץ חיפה, שהיא כן מופיעה כאן. אבל, אמרתי את זה בדיון אחר, שכבר התקיים כאן בוועדה, אני לא רגוע. ההחלטות שיש כרגע, אין להן לוחות זמנים.

היית בישיבה.

בוודאי הייתי, ודיברתי על זה וגם הגענו להסכמה בנושא הזה. אני חושב שלמשרד חשוב מאוד להיות פה הגורם המדרבן, כי בסוף, בתחום הזה של זיהום אוויר מתעשייה, מפרץ חיפה הוא התקלה הראשית. לכן, ההובלה של התוכנית הממשלתית בנושא של מפרץ חיפה, מימוש אמיתי שלה, עם אבני דרך, עם לוחות זמנים, זה משהו שאני מציע למשרד לדחוף ולשנות את החלטת הממשלה הקיימת, שתכניס את לוחות הזמנים ואבני הדרך פנימה.

קודם כל, תודה רבה. השפ"פים צריך לומר, זה בתקופתכם, זה פרויקט של גיא בתקופתך. זה באמת פרויקט מדהים והצגנו אותו כאן. לגבי מפרץ חיפה, אני מסכימה. התחלנו לגעת בנושא בקטנה, כי באמת נעשו כאן דיונים, ואנחנו כמשרד נוביל. אני מקבלת את מה שאתה אומר, ואני גם רוצה לומר שאנחנו קבענו כן מפגש עם ראשי רשויות המפרץ, כדי לקדם את הנושא הזה, ונשמח בשיתוף הפעולה שלכם. לגבי תחבורה, אני מסכימה איתך, זה המזהם העיקרי. הרבה פעמים אנחנו נופלים על אותן תעשיות, כשבעצם התחבורה, היא המזהמת הגדולה ולכן, הנושא של הרכבים החשמליים, ועמדות טעינה, ובאמת הנושא של ההטבות לרכבים וחשמליים ויבוא מגוון - - -

וגם הורדה מהכביש של רכבים מזהמים. זה תהליך שהתחלנו ולא סיימנו אותו, והוא יכול לשנות דרמטית את המצב.

דיברנו גם על השריפות הבלתי חוקיות שמזהמות. זה זיהום אוויר אדיר.

גיתית פנקס, החברה להגנת הטבע. שלום, קצר ולעניין.

שלום, בוקר טוב. קצר ולעניין. קודם, כל אני מברכת את השרה והמנכ"ל ואת אנשי המשרד, על קרבות הבלימה שלהם בקשר לחוק ההסדרים. אני רוצה לבקש מחברי הוועדה והמצוות, מיושב הראש, ומחברי הוועדה פה של הפנים והגנת הסביבה, כשחוק ההסדרים יגיע לכנסת אנחנו נצטרך התגייסות של קואליציה ואופוזיציה, לשמור על הכוח של המשרד להגנת הסביבה. זה בשביל כולנו, אנחנו, ארגוני הסביבה, החברה להגנת הטבע, יש לנו שיתופי פעולה מצוינים עם המשרד להגנת הסביבה, אנחנו לשירותכם. כמו שאמרו פה, המשרד הוא יחסית קטן וחלש, ביחס למשימות הגדולות שעומדות בפניו, ובניגוד לחשיבות המאוד מאוד גדולה שיש לו, ולכן מאוד מאוד חשוב שיתוף הפעולה בין הממשלה לכנסת, לחברה האזרחית.

תודה רבה, ברוך ליברמן, מנכ"ל ארגון "חברים לרפואה", בבקשה.

שלום. בישראל נזרקות לפח תרופות בשווי של בערך 500 מיליון למיליארד שקלים. שזה בערך כפול מהתוספת לתקציב. התרופות האלה מגיעות להשמדה, ברובן, מגיעות למים שלנו או להטמנה ביחד עם פסולת אחרת. אין מדיניות ברורה בעניין. זאת אומרת, יש איזו חובה חוקית לקופות החולים להשמיד, בפועל הדבר הזה לא קיים ולא מתבצע. אין אכיפה. בוודאי שתקציבים אין, לטובת העניין הזה. מהעבר השני, אם התרופות האלה לא יגיעו לפח, זאת אומרת, אם לפני שאנשים מפסיקים להשתמש בהם לפני פגות התוקף, והן הגיעו אלינו, הן מצילות חיים.

אנחנו פועלים על פי חוק , לפי סעיף 62-א' בפקודת הרוקחים. אנחנו יכולים לקבל עודפי תרופות. הפעילות הזאת, מצד אחד, אם לא יזרקו תרופות במדינת ישראל, ופה מדובר, הרי בתרופה ביולוגית שנמצא במי התהום ואחר כך חוזרת אלינו כאי השפעה על אנטיביוטיקה, ואנחנו לא מבינים למה אנחנו פחות בריאים, זה קריטי לא פחות מדברים אחרים. זה לא עולה הרבה כסף. אנחנו יכולים לחסוך למדינה, מעבר לעלויות, עשרות או מאות מיליוני שקלים, בבריאות. אני חושב שזה אחד הדברים, כבוד השרה אמרה שהיא רוצה מאוד לקדם את העניין הזה, החשובים.

בבקשה, תשובה.

מבחנתנו הנושא הוא בהחלט נושא משמעותי של מניעה במקרו. אנחנו, בשלל הנושאים של הפסולת שאנחנו רוצים להתעסק איתם, אנחנו גם נעסוק בזה, הייתה לי שיחה גם עם אנשי המקצוע.

זה סוג של מחזור?

לא זה סוג של מניעה במקור. יש פירמידה כזאת - - -

אנחנו העברנו ב-96 מיליון שקל - - -

אנחנו נרצה לראות, כמו שדיברנו את הדלתא, את התופסת. אולי לתקצב משהו, אבל בסופו של דבר נרצה - - -

תודה רבה.

הסברה, הסברה.

נכון.

הם יהיו חלק מהקמפיין שלנו שאנחנו מדברים עליו, כשאנחנו מדברים על ישראל נקייה, זה יהיה גם הצלת מזון, כל לקט ישראל וכדומה, וגם הם.

אתה רוצה לדבר? אז עכשיו, קצר.

אני קודם כל מברך על הסקירה של השרה. דוד סונינו, יושב ראש הפורום להתחדשות עירונית. אני רוצה להגיד שבאוניברסיטת בר אילן נעשה מחקר, של שילוב פאנלים סולאריים, יחד עם אתרים חקלאיים וזה עובד מצוין - - -

אגרו-וולטאים.

הפורום מקדם את זה ואני חושב שהמשרד יכול לקדם את זה גם. דבר שני, מדברים פה על תקנים של פקחים. מי כמוכם יודע, הנושא הזה של שכר של פקחים במגזר הציבורי הוא בעיה - - - דבר שלישי זה הבנייה הירוקה.

דיברה על זה השרה.

אני חושב שחייבים לקדם את זה.

אתה מחזק את דבריה. תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, ברוך השב לוועדה, ובריאות איתנה בעזרת השם.

תודה רבה, אדוני יושב הראש. אני, לצערי, לא הספקתי לשמוע את הסקירה של השרה, אבל אני מכיר את זה. אני קיימתי עשרות דיונים כאן בוועדה, בכל הקשור לסביבה, איכות הסביבה. באמת זה נושא סופר חשוב. אגב, זה נושא שאפשר לטפל בו ללא שום קשר לקואליציה ואופוזיציה. אין לנתק בין סביבה, איכות סביבה ובריאות הציבור. הכול שזור אחד בתוך השני, ועל כן צריך להתמקד, השרה עידית, והמנכ"ל. הנושא הזה, לא כל הרשויות יכולות להתמודד איתו באותה רמה של יעילות. לא רק בגלל שחסר להם כלים, אלא בגלל שהפערים המהותיים והיכולת הכספית והאחרת, להתמודד עם הסוגיות האלה, מחייבים את המשרד להסתכל על הרשויות החלשות בעין יותר תומכת.

אני אדבר על הפסולת הקשה. אפשר לראות אותה בעין כאשר מסתובבים ברכבים, בכל מיני מקומות בארץ, במקומות שהרשויות לא יכולות לעשות את זה. פשוט מאוד, אין להן כלים, אין להן מקום, אין להן כסף, אין להן פקחים, אין להן כלום. כלום כדי לעשות את זה. ואם המשרד לא יתערב באופן ישיר כדי לממן את הדבר הזה וכדי לעשות את הדבר הזה, אנחנו לא נראה את המוקמות האלה נקיים מפסולת קשה. אגב, גם לא מאשפה. לא רק מפסולת קשה, אלא גם מאשפה. לטעמי, השרה, עידית, לטעמי צריך למצוא דרך כדי לתמוך ברשויות החלשות, בכל הקשור אפילו באיסוף אשפה. אני לא מדבר על פסולת קשה, אפילו באיסוף אשפה, בתוך היישובים שאין לנתק אותם מבריאות הציבור.

יש רשויות שלא יכולות לעשות את זה כיוון שאין להן את התקציבים לכך, אז המשרד, יש לו את הכלים, יש לו את הכסף, יש את קרן הניקיון שיותר עשירה מהרבה רשויות במדינה. אז תתחילו לפתוח קופה, להשקיע בדברים החשובים האלה, תודה רבה.

תודה רבה, עפר בוגין, בבקשה.

שלום, אני עופר בוגין, מנכ"ל של "גרינט" בירושלים. דיברו כאן כולם על עקרונות, אבל אנחנו אלה שעושים. אנחנו מפעל שממיין עשרה אחוז מסך כל הפסולת הביתית של כל מדינת ישראל. דיברה, כבוד השרה, על נושא של וודאות, והדבר האחרון שיש לנו בחיים זה וודאות. אנחנו, כרגע במצב של על סף עצירה של המיון שלנו.

כן, העלנו את הנושא הזה בישיבה הקודמת.

אנחנו מבקשים ורוצים וודאות.

זה ה-40 / 80 נכון? משהו כזה?

שבוע שעבר, בוועדה שאלת אותי, אמרתי לך שנאי צריך לקבל מודלים פיננסים. אתמול ייצגו לי מודלים פיננסים.

הנושא בטיפול? כי זה קריטי לעכשיו.

כן, לגמרי.

תודה רבה, אני אחתוך אותך כאן, סליחה. מרב דוד, קצר.

דיברת על המאבק מול השר בן גביר בעניין המשטרה הירוקה.

למה מאבק? חילוקי דעות ירוקות.

לא מאבק. אנחנו לא מדברים במאבקים. בדיוק אמרתי את זה.

אז לא מאבק, על הסמכויות, על שמירת הסמכויות של המשטרה הירוקה. המשטרה הירוקה היא גוף מאוד מאוד חשוב, והשאלה היא גם באמת, מה הגוף הזה עושה. אחד האתגרים הגדולים של המשרד זה במאבק במזהמים הגדולים, בראש רשימת המזהמים נמצא חברת "רותם אמפרט", חברת בת של "כיל", ובשש השנים האחרונות, המשטרה הירוקה מנהלת, או למעשה ממסמסת את החקירה של זיהום נחל אשלים. אנחנו עוקבים אחרי זה כבר בשלוש השנים האחרונות, ולא הצלחנו להבין שמשהו בחקירה הזו מתקדם. ברור לגמרי שהחברה שם הפרה את ההנחיות של המשרד להגנת הסביבה, שלוש שנים לפני האסון הזה.

אוקיי, זה נמצא בהליך משפטי. קודם כל, תפני על זה למשרד. אם זה בהליך משפטי, אני לא רוצה להיכנס לזה בוועדה. זו הדעה שלנו תמיד בעניין הזה.

פניתי למשרד. אי אפשר להגיד על הנושא הזה שום דבר?

לא.

אנחנו נדבר על זה אחר כך ביחד עם סמנכ"ל חיפה.

תדברו על זה, תפנו למשרד, זה בסדר. בכל מקרה, דיון על הדבר הזה, גם אין לנו זמן עכשיו, וגם הוא לא אפקטיבי כי הוא תחת בית משפט ואנחנו צריכים לראות שאין לזה השלכות. לכן, אני אומר בזהירות. זה הכול. אם תכתבי אותי, גם אני אפנה למשרד לתשובות.

בהחלט תודה רבה, אדוני יושב הראש.

בנימין נחום, בבקשה.

שלום לכולם, שלום לכבוד השרה, שלום למנכ"ל. שמי בנימין נחום מארגון מובילי הפסולת. אני מדבר על חוק פסולת הבניין. בבואכם להחיל את החוק, מחובתכם לבדוק האם החוק ישפר מצב קיים או יטיב אותו. האמת היא שבמדינת ישראל, קיימות מספר מועט של תחנות מעבר ומטמנות. כ-10 תחנות, כאשר רובן, דרך אגב, נשלטות על ידי 8 משפחות. ב-25 השנים האחרונות בהן אנחנו קיימים, מצטמצמות תחנות המעבר והמטמנות ולא גדלות, ונסגרות חדשות. וזו עובדה. זאת אומרת, זה לא משהו שלא קיים. החוק, כפי שהוא מוצע כיום, במקום לטפל בגוף הבעיה, בהשלכת הפסולת, הוא כורת את הרגליים מהגוף.

הרגשתי האישית, כי זעקתינו נופלת על אוזניים ערלות. פתרון הבעיה, ראשיתו בהבנת הבעיה. הבנה עובדתית שרוב עברות שליחת הפסולת מבוצעת על די משאיות גדולות ולא על ידי מכולות קטנות, של מובילי הפסולת כמונו. בקידום החוק אתם לא סופרים ומיידעים אותנו, אך תהיו סמוכים ובטוחים כי נלחם במסגרת החוק. אנו מונים אלפי משפחות שקשורים באופן ישיר או עקיף אל הענף. עשרות אלפי מכולות, מאות משאיות. אף אחד לא דבר איתנו. אף אחד לא סופר אותנו.

תודה, תשובה.

רק לחדד את הדברים, שנייה. חשוב לי שתבינו את ההשלכות. אני ומשפחתי, 30 שנים מפנים פסולת. אני עובד מול גופי הבנייה הכי גדולים שיש. אתם, אחרי 30 שנים, תעשו רגע חושבים ותבינו אותי. אתם אומרים להם תעצרו. אסור לכם לפנות אליו יותר. למה? כי יש פה פושע או שם פושע שמנסה לחסוך את ה-500 או 1,000 שקלים, שופך בהרים, אתה מבין? ואתם מסתכלים על זה, על כולם. לא הגיוני שאני בובה את עצמי 30 שנים - - -

רגע, איך קוראים לך?

אני שחר.

אוקיי, שחר. אז קודם כל יש כתובת. לא סתם אנחנו נמצאים פה. לא סתם כל הצוות נמצא כאן.

אבל מ-2018 אנחנו מדברים על זה - - -

רגע, רגע.

אני לא יודעת 2018 - - -

הבנתם שזו טעות.

סליחה שחר, אל תתפרץ לדבריי, אני לא התפרצתי לדבריך. הקשבתי לך. אני לא אחראית על מה שהיה ב-2018, אני נמצאת כאן חודשיים ואני אחראית על מה שנאי עושה, לא על מה שאחרים עשו. בסדר? ולכן, אני אומרת לך, קודם כל - - -

בבקשה. החקיקה תבוא לכאן.

העברנו חקיקה. חקיקה שנכנסת, לא יוצאת אותו דבר. יש וועדה ובוועדה שומעים את כל הדעות ואת כל העמדות. גם השרה קשובה לוועדה ולאנשים בתוכה. השרה קשובה, גם לא רק לוועדה, אלא לאנשים ללא קשר, בשביל זה נמצאים כאן כל צוות המשרד - - -

אני חייב לעצור אותך, השרה.

רגע, שאלה אחרונה, השרה.

לא, חברים אנחנו לא נספיק הכול. אם תרצו, תכתבו לנו ואנחנו נענה. איתן פרנס, איגוד חברת אנרגיה ירוקה, בבקשה.

אנחנו מחכים משבוע שעבר, אני מזכיר לאדוני. גברתי השרה, אנחנו מאוד מתרשמים מהיכולת שלך לראות את המצב בראייה הוליסטית. הצעקות ששמעת קודם הן דווקא כלפי המשרד שלך והעמדה שלו, שדי מנציחה את המצב שלנו היום, אני אומר לגיא סמט. המבחן האמיתי של האנרגיות המתחדשות, אם תקום בישראל תחנת גז נוספת או לא, והיא תקום בלב אזורי הצריכה, איפה שאזרחי ישראל לא רוצים שהיא תקום. איך מונעים הקמה של תחנות גז, מה לעשות? חשמל זה מקצוע. רק בתחנות הולכה. לא גגות. בארגון שלי, 80 אחוזים מהחברים הם גגנים סולאריים, אבל יש לנו אינטגריטי מקצועי ואני אומר למנכ"ל המשרד, סמט, מספיק עם הצביעות הזו, וכאן מותר להשתמש במילים האלה. אנחנו תקועים עשור בישראל, בגלל שהמשרד להגנת הסביבה ומשרד האור מתווכחים. זה רוצה גגות - - -

מה אתה רוצה? לא הבנתי. על מה אתה מדבר.

תגיד מה אתה רוצה.

מתקני רשת הולכה הם מתקנים תת-קרקעיים. אין מה לעשות.

תסדרו מתקני רשת הולכה. אמרתי לכם לא לסדר?

אני הקשבתי לך, אני מבקש תקשיבי. אמרת קודם גגות ואחרי זה קרקעות. התפיסה הזאת - - -

אני אומרת "קוסט-אפקטיב", אתה יודע מה זה? זה איפה שיש לי רשת ואיפה שאין לי רשת.

בעולם עושים גם וגם.

תעשה גם וגם, אמרתי לך לא לעשות?

רגע, רגע. דקה. הנושא הזה של ההולכה, זה לא משהו שחונה אצל המשרד שלכם. אבל, הוא חונה במסגרת, מה שקראתם לו, השולחן העגול

מה זה. הם מתנגדים.

אני מבקש לבדוק האם יש התנגדות שלכם?

למה מתנגדים? מה ההתנגדות?

לקרקעי!

לרשת הולכה.

למה התנגדנו? יש לך מסמך? איזו עמדה רשמית? מה אתה אומר סתם.

אתם תומכים, ויש לנו כרגע במועצה הארצית - - -

פריצת ה-20 אלך דונם?

פריצת ה-20 אלף דונם, לזה אתה מתכוון?

נכון.

אני מתכוון להגיע להתנגד.

יפה, אז אתה לא רוצה שישראל תעבור לאנרגיה מתחדשת.

לא אמרתי את זה.

אתה מנציח את הגז הטבעי.

טוב, אוקיי.

רגע, יש לי בקשה לגגות.

אני רוצה שהמנכ"ל יענה לך.

אנחנו נדבר על זה. אבל יש לי בקשה מעשית אלייך, השרה. המשרד שלך הוביל כאן דבר נפלא. מענקים לאי החום העירוני, גגות מעל ילדים שמשחקים כדורסל. נשארו 30 מיליון שקלים, יתרה תקציבית שלא חולקה, והילדים בכפר לא קיבלו. כי התנאים במרכז היו אי החום העירוני. אנחנו, לא רוצה להגיד מתחננים, אבל הילדים בכפר רוצים גם גג סולארי מעל המגרש שלהם.

אז בוא ניתן לענות.

זה בידיים שלך ואפשר להזיז דברים.

שנייה, לגבי התנגדות ל-20 אלף דונם. אנחנו אמרנו - - -

אני לא יודע מה זה 20 אלף דונם, תסבירו לי.

יש מגבלה שקיימת בהוראות התוכנית, בתמ"א, אני לא זוכר איפה מוסדות התכנון, שאומרת שאתה לא יכול להקים שדות סולאריים על יותר מ-20 אלף דונם. מדובר על שדות קרקעיים. בא משרד האנרגיה ואמר שהוא רוצה לפרוץ את זה. אנחנו אמרנו לו שנחשוב על זה ביחד, אבל שצריך גם להקים בגגות, גם לקיים את החלטת המליאה מה-31.08 - - -

תעשו כבר את הפשרה הזאת.

איתן, למה אתה נכנס באמצע? הם הקשיבו לך.

עד כאן.

אנחנו אומרים למשרד האנרגיה שיראו לנו את הצעדים שהם מקדמים, בחפץ לב. אבל הם לא מראים. כלום.

אתה צריך עזרה עם משרד האנרגיה. אנחנו נטפל בזה.

אנחנו כבר עשינו מול המנכ"ל שיחות מטה מול מטה. תאמין לי שאנחנו דואגים - - -

תשובה לכפר.

10 שנים.

לגבי הכפר, אני אלמד את הדבר הזה ואני מבטיח שאתן תשובה.

יופי, תלמד את זה. כי אני הבנתי שזה פשוט מקפח אותם.

תגיע אלינו ואנחנו נבדוק את זה.

אלה כפרים קטנים והם לא מקבלים את אותם תנאים. אחרון חביב, אופיר אתגר, התחדשות עירונית, בבקשה.

אז קודם כל, אני פה נציג של הפורום להתחדשות עירונית. אני יזם, אדריכל וקבלן. אני יושב בוועדות תקן לבנייה ירוקה, בוועדות תקן למבנים, ואני מתעסק הרבה מאוד באנשי מקצוע. אתם דיברתם על המחסור באנשי מקצוע. קודם כל זה מתחיל מהאקדמיה. בתוך האקדמיה, אדריכלים לא לומדים באופן אינהרנטי את הסיפור של איכות הסביבה והתכנון. ולכן, אנחנו מקבלים בתוך הוועדות, אדריכלים שמייצרים בניינים שמחזירים אור, מחממים את הסביבה, מזהמים את הסביבה. עכשיו, הסיפור של הבנייה מרכיב כ-40 אחוזים מהזיהום הסביבתי ואנחנו אחראיים על זה. לכן, כל הסיפור של הפרדיגמה התכנונית שלנו, צריך להשתנות לחלוטין. כל התמ"אות שלנו, כל המטרו שמתכננים. אני הייתי, אגב, נציג הקבלנים של כל ההפקדות של המטרו. אין הסתכלות על הסביבה במקור ראשון אלא כמקור משני. הטיפול צריך להיות באופן לינארי, סביבה, חברה, כלכלה. תודה רבה.

תודה רבה. גברתי השרה, היה לנו לעונג, קודם כל לראות את הנחישות שלהן. את באה עם כל האש לעבודה, אני בטוח שתצליחי לחרוך הרבה דברים שצריך להקים אותם מחדש, ולעשות אותם כמו שצריך. אבל, זה יקרה רק בהתלהבות הזאת. אני מאחל לך בהצלחה. הוועדה עומדת לרשותך בתיקוני חקיקה. גם בחוק ההסדרים. יהיו לנו חילוקי דעות, יהיו לנו דעות שונות. אני יכול להבטיח דבר אחד, כל חוק שיגיע לכאן וכל הסדר, יצא טוב יותר, יצא נכון יותר, גם אם נצטרך להוציא על זה הרבה זמן.

ואני מקווה ומאחל לך שקודם כל לא יהיה עלייך עין הרע, על מנת שתוכלי להמשיך הלאה ולעשות את הדברים כמו שצריך. ובאמת, הקשב והשמיעה של כל הארגונים והאנשים האחרים, הרשויות המקומיות, שהן שחקן חשוב מאוד באנרגיה ירוקה, בטיפול בזבל. הנושא של למצוא הסדרות, כמו שאמר ווליד, היו"ר לשעבר, במקומות שלא יודעים, לא יכולים מבחינה כספית וארגונית להרים את הדברים. הם צריכים את הסיוע שלכם. כי כמו שיש אנשים שונים, יש רשויות שונות, מבחינת הגודל שלהן, והאפשרויות שלהן, התקציב שלהן וכולה. אני מאחל לך בהצלחה. הייתה סקירה מציינת. אנחנו נעקוב אחרי הסקירה הזאת. אנחנו נעשה עוד ישיבות, בעזרת השם. אנחנו ביחד נעשה דברים למען מדינת ישראל. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:17.