פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



32
ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים
16/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים
יום חמישי, כ"ג באדר התשפ"ג (16 במרץ 2023), שעה 10:12

סיוע בשכר דירה לעולים שעומדים בתור של משרד העלייה והקליטה לדיור ציבורי

חברי הוועדה: זאב אלקין – היו"ר

יניב מויאל - מנהל תחום הפעלת תוכניות הסיוע, משרד הבינוי והשיכון

שושנה ברקוביץ - ראש ענף קצביות שכר דירה, משרד הבינוי והשיכון

יחיא כמאל - מנהל תחום בכיר מרכזי קליטה ומקבצי דיור, משרד העלייה והקליטה

יעל קסטן רבסקי - ממונה מדיניות ציבורית בסיוע המשפטי, משרד המשפטים

יעל הבסי-אהרוני - עו"ד, עו"ס, קליניקה לזכויות ניצולי שואה ואנשים בזקנה

רן מלמד - מנכ"ל 'נקודת מפנה'

שלומית אבינח

זיו אפללו - חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



סיוע בשכר דירה לעולים שעומדים בתור של משרד העלייה והקליטה לדיור ציבורי

בוקר טוב לכולם, אנחנו מתחילים עוד ישיבה של וועדת משנה של וועדת עלייה והקליטה שעוסקת בסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים. אנחנו בחרנו כנושא לדיון היום את הסוגייה של הסיוע בשכר דירה לעולים שהם זכאים לדיור ציבורי בתור של משרד הקליטה ואנחנו בשלב ראשון, נבקש לתת לנו תיאור, אני מניח שמי שיובל פה זה משרד הבינוי והשיכון, כי הוא זה שמבצע את הסיוע, אמנם עוד פעם, יש פה, כמו הרבה דברים, יש פה טווח מסוים, בין משרד הקליטה לבין משרד השיכון, תיכף אני אזכיר את השאלות, איפה שצריך להיכנס משרד הקליטה, כי זה יותר במגרש שלו, אז משרד הקליטה יכנס, אני אחדד שוב את השאלות שביקשנו מענה עליהם לקראת הדיון הזה.

קודם כל הנושא הראשון זה תיאור המערכת וכיצד היא פועלת, מה התנאים לקבלת סיוע בשכר דירה לעולים שעומדים בתור לדיור ציבורי, מי זכאים, ממתי זכאים, עד מתי זכאים, לכמה זכאים וכו', כמה הסיוע, איך הסיוע משולם, באיזה תנאים משולם ומי זכאי לדרגות השונות של הסיוע, מתוך כלל העומדים בתור לדיור ציבורי של משרד הקליטה. כמובן, נתונים מספריים, כמה מקבלים מכל סוג. שאלה נוספת, במהלך השנה האחרונה, בשתי פעימות, התבצעה הגדלת הסיוע לחלק מהזכאים של משרד הקליטה ומה שמעניין אותנו, כמובן, זה לראות איך עברה הפעימה השנייה שהייתה בחודש דצמבר, האם היא בוצעה במלואה, בסופו של דבר, אם מערכת כבר מסונכרנת וממשיכה, עברו מאז כבר חודש-חודשיים, אז לכאורה זה היה מספיק זמן להסתנכרן ושאלה נוספת שפה זה אולי בטווח בין השיכון לאוצר, החלטת ממשלה מקורית, דיברה על העלאה של הסיוע לכלל העומדים בתור, במשרד הקליטה, לרמה לפחות של 3,100 שקל. המדרגה השנייה הייתה אמורה להתבצע בחודש דצמבר ולעלות את זה לסכום הזה, היות ודובר בתקופה שהייתה תקופת דמדומים כזאת, של יציאה של ממשלה קודמת, טרם כניסה של הממשלה החדשה, במסגרת משא ומתן שנוהל אז, בין אגף תקציבים, במשרד האוצר, לבין מנכ"ל משרד השיכון, הפשרה הייתה שמדרגה תבוצע, אבל לא באופן מלא, כמעט עד גובה 3,100, נדמה לי 2,900, תיכף יציגו את זה כאן וסוכם שהמדרגה השלישית היא תתרחש בשנת 23, כבר בממשלה החדשה.

אז מה שביקשנו לדעת, מה ההיערכות שנעשית, במסגרת התקציב שמובא לאישור עוד מעט לכנסת ואושר כבר בממשלה, לביצוע של מדרגה שלישית, מתי זה מתוכנן, א', לוודא שזה אכן מתוכנן. מדובר כמובן במימוש של החלטת ממשלה, החלטת ממשלה שאושרה יחד עם אישור התקציב 21-22, הנושא הזה נכנס כסעיף ייחודי בהחלטת ממשלה והייתה הסכמה לפצל את המדרגה השנייה שהייתה אמורה להתבצע לפי אותה החלטת ממשלה, לדחות את החלק קטן ממנה לשנת 23, לפי בקשת אגף תקציבים, אז השאלה, איך המדרגה השלישית הזאת שנוצרה, איך היא אמורה להיות מבוצעת ומתי, החל מאיזה חודש, בשנת 23 כדי לקיים את החלטת ממשלה במלואה שזה כמובן, שאלות, גם לשיכון, אבל גם לאגף תקציבים, כי זה כרוך בהסכמות אליו. אז אלה הם השאלות, אני מציע שמשרד השיכון יוביל את הדיון ובנקודות שהוא צריך סיוע, הוא יעביר את זה למשרד הקליטה, או למשרד האוצר, בנקודות הרלוונטיות ואז אחרי זה שיושגו הדברים, נקיים את הדיון.

בוקר טוב יושב ראש הוועדה וחבר הכנסת, זאב אלקין, בוקר טוב לכולם. ככה קצת נתונים לגבי תיאור המערכת, אז מה שקורה, אנחנו מקבלים משרד הקליטה את הממשק עם כל הנתונים של הזכאים, הם קובעים את הזכאים, מי זכאי ומי לא זכאי, אנחנו כמובן, מבצעים איזה הצלבות אצלנו, בדיקות, גם מול החוזה, גובה החוזה ולאחר מכן, אנחנו משלמים לאותו זכאי, הזכאי מקבל גם איזושהי הודעה על כך שעבר אליו התשלום, זה לגבי המערכת עצמה, איך שהיא עובדת.

עכשיו, הזכאי צריך לפנות, נכון? או שזה מבוצע אוטומטית, כמו הסיוע של השנים הראשונות?

לא, הזכאי בעצם פונה למשרד הקליטה, כן, או דרך חברות שלנו, אבל כן, הממשק עצמו מגיע אלינו ממשרד הקליטה, אם הוא לא מופיע בממשק שלהם, הוא לא יקבל את הסיוע, זה כן, הוא חייב להיות בממשק שלהם.

זאת אומרת שבדיקת הזכאות, במתבצעת במשרד הקליטה, לא אצלכם.

נכון, הם קובעים את הזכאות, מי זכאי ומי לא.

וגם לאיזה סכום, לאיזה קטגוריה הוא שייך.

בדיוק, אם קשיש, יחיד, משפחה, כן, זה הם קובעים את זה.

מתגורר עם ההורים, או עם הילדים, כאילו כל הקטגוריות האלה.

הכול נמצא בידיים של משרד הקליטה ועל פי הממשק שאנחנו מקבלים מהם.

והחוזה, למי הוא מביא, לכם, או למשרד הקליטה?

את החוזה הוא מביא אליהם, אבל אנחנו סורקים אותו אצלנו במערכת, הוא מופיע במערכת שלנו גם.

מועבר ממשרד הקליטה?

החוזה עצמו, הדפים עצמם מגיעים אלינו, אנחנו סורקים למערכת ואז הבדיקה - - -

רגע, אני זכאי, כאילו מועמד לזכאות, אני פונה למשרד הקליטה, תיכף נשמע למי למה ואיך זה עובד ומשרד הקליטה אישר אותי, אני צריך לפנות עוד בנוסף לזה לחברה של משרד השיכון, עם החוזה כדי שגם החברה תאשר לי את החוזה ואני אכנס לתשלום, או שמספיק לי פנייה אחת למשרד הקליטה? האם אני צריך לפגוש שני משרדי ממשלה, כאילו להתנהל פעמיים מול המדינה, או שאני עושה צעד אחד?

לא, הוא פונה אלינו, הוא מעביר את החוזה שלו, נוצרת לו מסגרת של תשלום, תראה, גם מעבר לפעם הראשונה של קביעת הזכאות, בהמשך התהליך, אם הוא עובר דירה, במצב כזה, החוזה מסתיים לו, אז בוודאי שהוא פונה אלינו להעביר לנו את החוזה.

כל שנה בעצם הוא צריך להעביר את החוזה מחדש.

כן, תלוי החוזה לכמה זמן, אם הוא לשנה, או שנתיים.

בדרך כלל חוזה הוא שנתי, אז ברגע שהחוזה מסתיים, הוא חייב להעביר לכם חוזה חדש.

כן, הוא יכול לעדכן את זה באזור האישי, הוא לא צריך לבוא אלינו, או משהו כזה, יש לו אפשרות באזור האישי.

שמה, עוד פעם?

לעדכן, לסרוק את החוזה ואז זה מגיע אלינו באופן אוטומט, הוא לא צריך להגיע אלינו.

עובד מול המשרד, או מול החברה?

לא, מולנו, מול המשרד.

מול המשרד, לא מול החברות?

לא, בדרך כלל לא, זה דבר שהוא מאוד, זה פעולה שולית.

אגב, גם בפעם הראשונה הוא פונה למשרד? כשנקבעת הזכאות הראשונה, כשהוא מתחיל לקבל?

בזכאות הראשונה הוא פונה בעצם למשרד הקליטה.

זה אני מבין, אחרי שהוא יודע שמשרד קליטה זה סודר עם החוזה, למי הוא מגיע?

אלינו.

מה זה אלינו?

לחברה.

אז לחברה, או למשרד?

תראה, אני כמנהלת וועדה שומעת פעם ראשונה ובאמת, אני מטפלת בפניות, שאני יודעת תמיד צריך להגיע לחברה, למאגר, לבניין כלל וזה, פה זה משרד השיכון? דברו ברור, כאילו אני לא מבינה, אני לא מבינה, משרד השיכון, או החברות שנותנות את השכר דירה? תפרטו, כי זה לא ברור.

אוקי, בסדר, בסדר גמור. שוב, הפנייה הראשונה שלו היא למשרד הקליטה.

זה הבנו, תיכף נשמע ממשרד הקליטה איך זה מתבצע.

זכאי, לא זכאי, לאחר מכן יש לו את אפשרות לפנות לחברות, דרך החברות, אבל הוא יכול גם לפנות אלינו, למשל, מה שקשור לחוזה, הארכת חוזה וכאלה, הוא יכול גם לפנות אלינו, אני אתן לשושנה היא תסביר.

אבל מה זה לפנות אלינו, למי?

אז זהו, זה מה שאני רוצה להגיד, חברות הן חברות קבלן שעוזרות למשרד השיכון.

זה אני יודע.

לא, בשביל רקע.

ברור.

אז מה שצריך לעשות זה בפועל לעשות הרשמה בחברה, להגיש חוזה, להגיש חשבון בנק, הרשמה, הרשמה היא פעם אחת.

שאין מה לפנות למשרד השיכון, לפנות למשרד השיכון זה אומר לפנות לחברה.

כן.

אוקי, זה גם מה שאני ידעתי, לכן שלומית חידדה את זה. אין פנייה ישירה למשרד, החברה פה מייצגת את המשרד.

היא זאת שמכניסה את כל הנתונים למערכת, אבל המשרד מבצע את הבדיקה.

זה ברור, זה כבר תהליך פנימי, אבל אני כלקוח, אתם עכשיו מתארים את זה מצד הנותן השירות, אני מסתכל על זה תמיד מצד הלקוח, כי זה מה שמעניין, זאת אומרת אני כלקוח, אני לא רואה את העובד משרד שיכון, אני רואה אחת מהחברות שזכו במכרז, אני פונה אליהם, מה שנוח לי בקרבת מקום.

אבל לנו יש קשר רציף עם עובדים, אז לכן, זה שאנחנו לא רואים אותו פיזית, זה לא אומר שאנחנו לא בודקים את התיק שלו.

זה בסדר, זה כבר תהליך, אני לא רואה את זה כלקוח.

כלקוח, לא.

אתם מתארים תהליך פנימי שמתבצע.

גם הבירור של הפונה הוא מול החברה, לא מול משרד השיכון.

לא, גם פונים אלינו, אבל, גם פונים אלינו.

הוא מקבל את התשובות מהחברה, מאיפה שהוא הגיש את המסמכים, מה קורה עם המסמכים, מה קורה עם הזה, הוא לא יודע לפנות.

אם הוא לא מרוצה מהתשובה, אז מן הסתם בערעורים הוא פונה ישירות למשרד.

יש ישירות, יש לנו מוקד טלפוני.

יש, בהחלט יש.

יש מוקד טלפוני שהוא מפנה פניות ישירות לתוך המשרד ואנחנו עונים ללקוח.

יש אפשרות לפנות אלינו באופן ישיר.

שיחות גם באנגלית, גם ברוסית, גם בעברית, ממש מתוך המשרד, אנחנו כן מוציאים שיחות לאנשים וגם מתכתבים עם אנשים ישירות.

אוקי, אז בנאדם פנה, תיכף עוד פעם נשמע ממשרד הקליטה, איך זה מתבצע שם, קיבל את הזכאות, הגיש חוזה ואז הוא מתחיל לקבל מהמשרד את התשלומים, נכון?

כן.

על בסיס חודשי.

כן, על בסיס חודשי.

עכשיו, הממשק של הזכאות הוא יכול להשתנות, או שברגע שהוא זכאי פעם אחת, הוא כבר?

כל חודש אנחנו מקבלים את הממשק של הזכאות.

ממשרד הקליטה.

כל חודש.

זאת אומרת שאם מאיזושהי סיבה הוא איבד את הזכאות שלו במשרד הקליטה, אתם תדעו את זה במיידית והתשלום יפסק.

נכון.

אוקי, הבנתי ואם הממשק זכאות בתוקף, אז מה שמפסיק את התשלום זה הפסקת חוזה, אלא אם כן הוא הביא חוזה חדש ואז זה מייצר את הרציפות.

נכון, במקרה הזה כן.

אוקי, בסדר גמור ואם סכומים מעודכנים אז הם מעודכנים, הוא לא צריך לעשות שום דבר כדי לקבל את התוספת.

לא, לא, כמו שהייתה הפעימה השנייה, זה באופן אוטומטי, לא היו צריכים לפנות אלינו.

לפני שנתחיל לצלול לנתונים מספריים, כמה מקבל ומי וכו', אולי משרד קליטה, תנו כמה מילים על כל התהליך של בדיקת זכאות, מי זכאי ואיך זה מתבצע ואז נחזור אליכם.

בוקר טוב לכולם, יחיא כמאל, משרד הקליטה. לגבי התהליך אצלנו, מי שזכאי לסיוע בשכר דירה ו-או לדיור ציבורי, מגיע אלינו לסניפים שלנו, של משרד הקליטה, הפרוסים בשטח ובפעם הראשונה - - -

זה בדרך כלל הסניף שהעולה משויך אליו, נכון?

כן, בדרך כלל איפה שהוא מתגורר, אגב, במקרים חריגים, יכולים גם לקבל אם הוא עכשיו אצל סבתא שלו והיא חולה והוא נמצא אצלה אז הוא יכול גם לגשת לסניף שהוא נמצא.

הוא לא חייב ללכת לסניף הבסיס שלו.

לא, אנחנו פותחים את הסניפים לכולם. בפעם הראשונה, יועצת הדיור מסבירה לו בדיוק איזה מסמכים רלוונטיים הוא צריך להביא, בהתאם לקבוצת הזכאות שהוא שייך אליה - - -

אגב, באיזשהו שלב זה קורה בתהליך הקליטה, כמה זמן בארץ?

זה אחרי שבעה חודשים, כי מסתיים סל הקליטה.

שדיברנו על זה שאתם משנים את זה לשישה.

נכון, נכון.

מתי השינוי הזה ייכנס לתוקף? אולגה דיברה על זה בישיבה הראשונה שלנו.

אוטוטו, דיברתי איתה הבוקר.

אוטוטו זה מתי?

היא אמרה שהיא מוציאה הנחייה, כי זה בסמכותה אז היא מוציאה הנחייה השבוע.

השבוע?

כן.

אז תעדכנו אותנו כזה ייצא, אם אתם יכולים את ההעתק מההנחיה הזאת, מן הסתם זאת תהיה הנחיה כתובה, תעבירו אלינו לוועדה, שנדע שזה יצא וממתי זה מופעל ואז ברגע שזה יוצא אז למעשה, אחרי שישה חודשים העולה יוכל מידית לפנות לסניף ולטעון לזכאות, בהנחה שיש לו את הזכאות, נכון, זאת המשמעות של ההנחיה?

כן.

שיהיה ניתן לעשות את זה כבר בתחילת החודש השביעי ולא השמיני כמו שזה היה.

נכון.

אוקי, עוד משהו על התהליך עצמו, רק על תהליך בירוקרטי שגם כרוך בשתי תחנות, קודם אצלכם, אחר כך בחברה של משרד השיכון, זה דברים שלוקחים את הזמן שלו, גם אם זה קצר יחסית, זה זמן.

משולם לו רטרו.

זה מה שרציתי לשאול, רטרו מבחינתכם, זאת אומרת שברגע שהוא נכנס לממשק זכאות, גם אם קליטת החוזה והכול והכול לקח זמן, אם החוזה היה בתוקף, הרי אתם רואים אותו בממשק זכאות, אתם משלמים לו רטרו, השיכון.

נכון.

עכשיו אני שואל על הקליטה, לפני שהוא מקבל ממשק זכאות, אני באתי, נניח, עברו כרגע שבעה חודשים, התייצבתי, כאילו, כל עוד שלא עברו שבעה חודשים, לא יקבלו אותי, אז אני התייצבתי אחרי שבעה חודשים ויום, התייצבתי במשרד הקליטה, פעם ראשונה אצל יועצת הדיור, לבדוק האם אני בכלל זכאי, כי עד אז אני יכול לברר באופן כללי, אבל לא יתנו לי תשובה פרטנית וגם לא יתנו לי להגיש את המסמכים, כמה זמן לוקח בממוצע התהליך הזה שאני התייצבתי פעם ראשונה, הסבירו לי מה המסמכים שצריך להביא, הלכתי למצוא את המסמכים, מצאתי, הבאתי למשרד הקליטה, אולי הם ביקשו ממני השלמות, הגיעו כל המסמכים, משרד הקליטה דן, מאשר, מכניס אותי לממשק זכאות, כל התהליך הזה, כמה זמן הוא לוקח, בממוצע?

גג, גג, אני מעריך כשלושה שבועות, זה תלוי בעולה עצמו, עד כמה באופן - - -

תמיד, כמו כל תהליך בירוקרטי, תלוי, כן, מי שיודע להפוך את השולחן ויודע לפעול מהיר אז זה יותר מהר, לכן אני שואל על הממוצעים, גם העולים בדרך כלל, בשלב הזה, עם קשיי שפה וקשיי הבנה והתמצאות, בואו לא נשכח, זה אחרי חצי שנה של שהות בארץ, אז אתה אומר ממוצע, סדר גודל של כשלושה שבועות.

עד חודש, במסגרת של חודש.

עד חודש, עכשיו, מה קורה על החודש הזה, האם הוא מקבל כסף, או שלא, רק בהשלמת התהליך, רק משם זה עובד רטרואקטיבי, כאילו, רק מהתהליך שבו הוא קיבל סופית את הזכאות?

אנחנו יכולים לשלם לו מהתאריך שהוא מוכר.

לא, אני שואל את משרד הקליטה, איך הוא מכיר, אני עולה חדש, עברו שבעה חודשים ויום, אני התייצבתי אצלכם, בסוף החודש השביעי, שהתחיל החודש השמיני, קיבלתי אישור, בדקתם הכול, בחודש הזה אמרתם לי מה להביא, הלכתי להביא, זה בדרך כלל מוסדות שונים, עד שקיבלתי מהם, עד שחזרתי אליכם, עד שבדקתם, נתתם תשובה, אולי לפעמים גם נותנים תשובה השלמה, כמו שאמרתי, צריך להביא עוד משהו, סיימנו עם כל התהליך, התחיל החודש השמיני, הבנתם שאני זכאי וברור שהייתי זכאי גם בתחילת החודש השביעי, פשוט התהליך לוקח חודש, האם על החודש הזה, אני אקבל רטרואקטיבית, או לא?

אני צריך לבדוק את זה, אני לא יודע.

אני מציע, א', תבדקו, ב', אני אסתמך על ההשערה שלו - - -

ואני אראה בהגשת המסמכים שתהיה זכאות?

בדיעבד, אם המסמכים היו בתוקף, כאילו, מאושרים וכו' וכו', הרי מה קורה פה, מה הרעיון של סיוע בשכר דירה, כי נגמר סל קליטה, הרי למה עכשיו מזיזים את זה לסוף החודש השישי ולא סוף החודש השביעי, כי באמת סל קליטה מכסה, היום שישה חודשים ולא שבעה חודשים, כמו שהיה בעבר ולכן, לכאורה זה צריך להיות גב אל גב, כאילו, אני עולה זכאי לדיור ציבורי, תאורטית, כאילו אם היו בודקים לי הכול ביום הראשון, אז היו צריכים לתת לי דירה, כבר בשישה חודשים, או היום שבעה חודשים ויום אחד, הנה לך דירה של דיור ציבורי, או מקום בבית גיל הזהב, קדימה, סע, היות ואין מקום, אז אני מקבל כסף במקום הדירה, אבל גם הרעיון של הכסף הוא שלמה מדינה נותנת לי? כי היא מעריכה, בגלל שאני עומד בתנאים האלו של זכאות בדיור ציבורי, שאין לי מאיפה לשלם, אחרת לא הייתי זכאי, הייתה שולחת אותי לשוק החופשי של שכר דירה ואומרת לי, תסתדר, כמו כל עולה רגיל אחר ומקבל סיוע אוטומטי שדיברנו עליו פה בפעם הקודמת, הרי סיוע אוטומטי זה בדיוק חלק מהיופי באוטומטיות שלו שהוא משולם אוטומטית, החל מהחודש שהוא מתחיל, אני לא צריך לעשות שום פעילות, אין פה שום תהליך הכרה, אני גב אל גב מקבל והיה את החור הזה של החודש השביעי, שעכשיו דיברנו שבמסגרת הארגון מחדש הוא יסגר וזה יעבוד כמו זכאות, גם כן, גם הסיוע האוטומטי יעבוד אחרי שישה חודשים.

עכשיו אני נכנס לסיטואציה של זכאי לדיור ציבורי, הוא בדרך כלל הרבה יותר חלש, אחרת הוא לא היה זכאי, כן, זה לא משנה, זה יכולה להיות אם חד הורית, נכה, קשישים, אבל זה אוכלוסיות כלכלית, הרבה יותר חלשות ובגלל שהן אוכלוסיות יותר חלשות אז מבחינתם הסיטואציה הזאת שאין לי מאיפה להביא כסף לשכר דירה, היא עוד יותר חמורה מאשר לעולה רגיל ולכן אם אני משאיר אותו עם חור, אין לו מאיפה לקחת, הוא כאילו צריך להביא את זה מסל קליטה שלכאורה לא היה אמור לכסות את זה, כי הוא תוכנן לשישה חודשים, לא ברור מאיפה, כי המדינה מודה שאין לו מאיפה, אם היא הייתה חושבת שיש לו מאיפה, לא הייתה נותנת לו כסף אחר כך לכל השנים שהוא כן זכאי, אז לכאורה המערכת צריכה לעבוד ככה, שברגע שהסתיימה תקופה של הקליטה הראשונית, ששם הכסף הזה יש לכל עולה כביכול, כן, דיברנו שהוא לא מספיק, אבל אני לא חוזר כרגע לכל הדיון על זה שזה תפיסה תאורטית היא כבר מזמן לא עומדת במבחן המציאות, לגבי סל קליטה, אבל תאורטית נניח, בשישה חודשים אני מסודר, אבל בתום שישה חודשים, אין לי מאיפה להביא ואם אני מקרה סוציאלי של דיור ציבורי אז ממש אין לי מאיפה להביא, כי גם לא מצפים ממני שאני אצליח להתפרנס ולהשתכר ברמה כזאת שיהיה לי מאיפה, לכן המדינה נותנת לי את הסיוע.

אז לכאורה, אם כל התנאים היו בתוקף, גם בתחילת התהליך הזה, פשוט לקח זמן להוכיח את זה, חייב שהתשלום יהיה רטרואקטיבי, כי זה, למשפחה כזאת של עולים, נניח תשלום חודשי שיכול להגיע ל-3,100 נניח, שזה גובה הסיוע, עכשיו, 2,900, נכון לעכשיו, כן, הסיוע המינימלי 2,900, עכשיו מאיפה אני אביא 2,900על החודש הזה שבטווח, אין לי מאיפה, זה הרבה כסף, יחסית לגובה סל קליטה, זה פחות או יותר, מדינה פה מקזזת מסל קליטה 2,900 שקל, בשקט, בשקט, כי היא בונה על זה שהעולה יביא את זה, לא ברור מאיפה, אז לכן, לדעתי, חייבים למצוא פתרון לחודש הזה, בהנחה שזה לא רטרואקטיבי ואני חושש שזה לא רטרואקטיבי, כי עד שבמחשב הוא לא סומן כזכאי ואין בעיה לעשות את זה, כי אתם יודעים מי הוא, אתם יודעים מיהו, אתם בדקתם את המסמכים שלו, אתם יודעים מתי מתחיל החודש השביעי שלו, למשרד הקליטה יש את כל הנתונים, אתם יכולים אוטומטי לקבל החלטה שברגע שיש אישור זכאות, הוא נכנס לתוקף מהתחילה של החודש הרלוונטי, כמו שזה קורה בסיוע אוטומטי, כאילו, שהיום מתחילת חודש השמיני, עוד מעט מתחילת חודש השביעי ואז זה ירוץ ואז משרד שיכון כשהוא יראה תאריך זכאות אז הוא ישלם לו רטרואקטיבית, זה כבר לא משנה כמה זמן, זה גם משנה, כי זה תזרים מזומנים שלפעמים לעולים האלה אין וזה דחוף להם והכול, אבל זה עדיין - - -

אנחנו נשלם רטרואקטיבי.

זה עדיין בעיה כבר בדרגה שנייה, כן, שהוא צריך לשלם ורק רטרואקטיבית, בעוד חודשיים יקבל את התשלום, אבל הוא לפחות יקבל ואז הוא יידע שהוא איכשהו צריך להתגלגל פה את הטווח הזה של האישור הבירוקרטי אצלכם ואחר כך אצלכם וביחד מן הסתם זה לוקח, מן הסתם, חודשיים, כמה שבועות מן הסתם אצלכם.

אצלנו הוא מקבל רטרו, לא תהיה שום בעיה.

לא, ברור, אבל זה גם ייקח חודש, התשובה לחברה, עד שפה, עד ששם.

כן.

אז לכן זה מאוד פתיר בקלות, כן, שברגע שתאריך הזכאות שהוא בשליטה שלכם, הוא יהיה אוטומטית מהיום שמגיע לו סיוע זה אפשרי, אבל הוא צריך להיות גם רטרו, אז אני מבקש מכם, תבדקו את הסוגייה הזאת, איך זה היום ובמידה ולצערי, צדקתי וזה אכן לא רטרו אצלכם, תשקלו בבקשה, לעשות את זה רטרו, כי זה הרעיון של הסיוע, אין סיבה שהמדינה תחסוך פה את החודש הזה, אגף תקציבים שותק, אבל אני מניח שלא מהכסף הזה אתם מתעשרים, לא מהפערים האלה, אני לא מניח שתתנגדו, כי הזכאות קיימת, כן, זה רק אורך התהליך הטכני, פה זה מה שמעכב את ההפעלה שלה. אוקי, אז ככה, בהקשר הזה, הבקשה שלי לבדוק. עכשיו, מה הזכאויות שיש?

קבוצות הזכאות זה משפחות עולים, הכוללת נכה קשה, משפחות עולים, הכוללת חולה במחלה קשה, קשיש, קשישים, או אם זה יחיד, או זוג, משפחה חד-הורית.

עכשיו, חד-הורית, לא משנה כמות הילדים, רק ילד אחד פחות מגיל 18.

בדיוק, ילד אחד ומעלה ויש את האוכלוסיות המיוחדות, משפחה שכולה, אסירי ציון.

ניצולי שואה.

ניצולי שואה, וטרנים, נפגעי פעולות איבה, נכי מלחמה בנאצים, הרוגי מלכות וחסידי אומות העולם.

אוקי זה כל, שגם הם זכאים לדיור ציבורי?

כן, הם גם בתור הממתינים.

אפילו עם קידום מסוים בתור, כמו שדיברנו.

עם קידום לשנה, לניצולי שואה - - -

אתם זוכרים ביקשנו - --

לבחון, אנחנו עדיין בוחנים.

ביקשנו לבדוק את קצב הקידום, לאור המצב.

אגב, עוד משפחות ברוכות ילדים, חמש ילדים לפחות ויש יחידים, או זוגות טרום-פנסיה, מה שנקרא.

מאיזה גיל?

זה חמש שנים פחות מגיל הפנסיה של ביטוח לאומי.

אם זה זוג, אז מספיק שזה חמש שנים משני בני הזוג, או רק מספיק שאחד מהם?

מספיק שאחד מהם.

57 לאישה כאילו?

58 לאישה ו-62 לגבר.

מספיק שאחד מבני הזוג שטרום פנסיה הוא נכנס לקטגוריה הזאת שהוא בטווח של חמש שנים אז הוא גם זכאי לדיור ציבורי, כאילו הוא כבר קשיש.

במשרד השיכון, אגב, בהוסטלים בדיור מוגן זה מ-55, אצלנו זה מ-58, זה בדיור מוגן של משרד השיכון. כמובן, תקופת הזכאות ל-15 שנים, חוץ מהקשישים שזה לא מוגבל.

וגם רתוקים.

רתוקים, כמובן, גם.

לא מוגבל.

כן, גם רתוקים לכיסא גלגלים, יחידים וגם משפחות, זכאים לסיוע בשכר דירה, כמובן והם גם בתור הממתינים.

והם רתוקים הם לכל החיים, או שזה גם 15 שנה?

הרתוקים ל-15 שנה.

משרד שיכון אומר לא.

רתוקים לכל החיים, הם כמו קשישים הם לא יוצאים מהתור, לא מוגבל להם.

אוקי, עכשיו ולמשל, אם זאת אם חד-הורית, מה קורה בתום 15 שנה?

היא 15 שנה בתור הממתינים, אם יש מקרים חריגים, אנחנו בוחנים אותם בוועדת החריגים כמובן, שצריך להאריך את הזכאות, כל אחד לגופו של עניין.

אבל נניח, הרי מה קורה? היא נכנסה לתור, לכאורה, היא אמורה לקבל דירה כבר בשנה הראשונה, בעולם שכולו טוב, מסודר ויש מלאי של דיור ציבורי, היא הייתה אמורה לקבל דירה, ברגע שהיא מקבלת דירה בדיור ציבורי זה כבר לכל החיים, הרי אף אחד לא מפנה מי שגר בדירה של דיור ציבורי, השכר דירה יכול להשתנות בהתאם להכנסה וכן הלאה, אבל הפינויים איין, כן, במקרה כזה, מי שהיה זכאי וקיבל, גם אם עברו לו 15 שנה הוא יישאר בדירה הזאת עד 120, אחר כך בתנאים מסוימים, דירה יכולה לחזור למדינה חזרה, בוודאי היום כשבוטל החוק של המכירה, אבל לא התמזל מזלה של אותה אם חד הורית והיות ויש מחסור קשה של דירות, לא הספיקו לה 15 שנה, לא בגללה, בגלל המדינה שלא הציעה לה דירה ונגמרו 15 שנה, מה קורה איתה?

היא עוברת לטיפול משרד השיכון.

אבל היא לא זכאית שם.

היא תבחן, על פי הקריטריונים.

אבל היא לא זכאית, הרי אנחנו מכירים את ההבדלים, אם היא אם חד הורית עם ילד אחד, או שניים, נכון לעכשיו היא לא זכאית במשרד השיכון, אני לא יודע מה ייקרה עם מסקנות של וועדת של אביעד הכהן ואם השר יאמץ אותם והממשלה תאמץ אותה והאוצר מה זה מת לאמץ אותה, אז אולי המספר הזה של הילדים ישתנה, אבל נכון לעכשיו בפרמטרים של משרד השיכון זה שלושה ילדים ומעלה.

ואדוני, תזכור שיש גם לאקונה של הגיל, כי יכול להיות שילד הגיע לגיל 18, אבל הוא עדיין מתחנך במערכת החינוך רגילה, בתיכון, בכיתה יב' ואמא שלו מפסידה בעקבות זה את הסיוע בשכר דירה.

זה נכון, אבל זה לאקונה של כמה חודשים.

לפעמים זה יכול להיות לאקונה של שנה, אני מטפל באחת מעובדות הכנסת שנמצאת בדיוק במצב הזה.

אבל אני שואל על בעיה הרבה יותר אקוטית, כן, זה לא לקונה של סיוע של כמה חודשים לפה, או כמה חודשים לשם, אלא מי שבוודאות, אני יודע, כאילו, אלא אם כן היא צריכה מהר לעשות ילדים, לקראת מעבר ממשרד הקליטה למשרד השיכון ולפתור ככה את הבעיה, אבל אם לא זה הפתרון, מישהי שלפי דעת המדינה הגיע לה דיור ציבורי ואם הייתה מקבלת אותו, הייתה נשארת בו, מאבדת את הזכות שלה. עכשיו, נכים זה בדרך כלל יותר קל, כי זה די דומה, אז מי שהיה נכה בתור של משרד קליטה, כשהוא יפנה לשיכון הוא יקבל את התור שלו, לא? גם שם יש הבדלים?

הוא לא צריך, כי הוא נשאר שם כל הזמן במשרד הקליטה.

הוא לא צריך לפנות, הוא נשאר אצלם בטיפול שלהם.

לא, נגמר 15 שנה.

לא, נכים לא, הוא לא, כל הזמן.

אה, לא רק מרותקים, כל הנכים לכל החיים.

מרותקים, כן.

מרותקים, אני שואל נכה שהוא לא מרותק שהוא זכאי לפי כללים של משרד הקליטה, אבל לדעתי, רוב הסיכויים שהוא יהיה גם זכאי לפי שיכון, אפשר להתעמק בזה, אבל אני לא חושב שההבדלים פה הם דרמטיים, בין הקריטריונים של שני המשרדים, לעומת זאת, על אימהות חד-הוריות, למה אני מתעקש על קבוצת האוכלוסייה הזאת? פה אנחנו מראש יודעים שההבדל הוא דרמטי, כי רוב מוחלט של אימהות חד-הוריות עולות הן עם ילד אחד, או שניים, זה הסטטיסטיקה, זה הרוב המוחלט של קבוצת האוכלוסייה הזאת, שאגב, לדעתי היא קבוצה הכי גדולה, בין הזכאים לדיור ציבורי שהם לא קשישים, זה בטח אתם יודעים את הסטטיסטיקה, אבל אני מעריך שאימהות חד-הוריות, אחרי קשישים הם קבוצה שנייה בגודלה, בזכאות, אז לא מדובר בקבוצה קטנה בשוליים, מדובר פה על קבוצה מאוד משמעותית, שאנחנו בוודאות מה שקורה לה, זה דבר אבסורדי, בגלל שהמדינה התרשלה במילוי המחויבות שלה לתת לה דירה של דיור ציבורי היא נדפקת, כי המדינה מצד אחד לא מספקת לה, 15 שנה זה המון זמן לספק דירה ועדיין היא לא מספקת לה ואז אותה מדינה באה אליה ואומרת, היות ולא הצלחתי לספק לך ב-15 שנה, ביי.

יעל רבסקי מהסיוע המשפטי, אני רק אציג בעיה נוספת, שגם היא זכאית במשרד השיכון, לכאורה צריך לעבור ולהמתין תור חדש, זאת אומרת מי שהייתה 15 שנים בתור, עכשיו נגמרו לה 15 השנים, היא צריכה לעמוד מחדש בתור, גם כאן יש בעיה.

זה נכון, אבל זה בעיה ממדרגה שנייה, למה? כי כל עוד שהיא זכאית, היא לפחות תקבל את הסיוע.

עדיין ככול הנראה שפתרון דיור - - -

הוא עדיף.

והיא המתינה כבר 15 שנים בתור, זאת אומרת יש משמעות וגם כאן בחלוף הזמן, הילדים גדלים ואז יש עוד פעם את בעיה, לא תהיה זכאות, זאת אומרת יש כאן בעיה קשה שלכאורה מהותית, אם הם היו זכאים אז הדרישה להמתין תור נוסף מהתחלה, כמובן פוגעת בהם.

אוקי, זה גם נושא שצריך לתת עליו את הדעת, תיכף ניתן, אבל הוא קצת חורג מהנושא של הדיון היום שהוא מתעסק רק בגובה הסיוע, אבל פה יש באג במערכת, כי יש פה חוסר הגיון, לקחת מישהו שהגיע לו משהו, לכאורה, לכל החיים, בצורה איך שזה מנוהל היום במדינת ישראל, כי אגב, אם חד-הורית, גם כשהיא מפסיקה להיות חד-הורית היא לא מפונה מדיור ציבורי לפי הכללים כשהילדים גדלים, נכון?

לא, אצלנו אם היא בדיור ציבורי, משרד השיכון, לא.

לא, היא נשארת.

ברור.

נשארת, כאילו היא נשארת, הדירה שלה עד 120.

רק את הסיוע היא מפסידה.

כן, כן, עכשיו - - -

היא מקבלת סיוע, היא משלמת.

היא משלמת על הדירה.

אבל אם היא הייתה מקבלת רק סיוע בשכר דירה.

לא, אבל אנחנו מדברים על סיטואציה שהיא בדיור.

שהיא בדירה, ברור, ברור.

אז היא משלמת על הדירה.

נכון.

אמרתי, השכירות תעלה פשוט.

כן, נכון.

לא פשוט, השכירות תעלה.

כן, ופה בסיטואציה הזאת היא מגיעה פחות, או יותר כמעט לאפס, כי הסיוע של משרד השיכון לאם חד-הורית שעם פחות משלושה ילדים הוא דרמטית שונה מהסיוע למי שזכאי לדיור ציבורי, זה ירידה, סכומים רחוקים מאוד מלתת משהו, משמעותי. אז יש פה בעיה, הרי למה לקשישים זה לכל החיים, בדיוק בגלל זה, כי בגלל שבקריטריונים של משרד השיכון הם לא נכנסים והמדינה החליטה שלקשיש עולה שהגיע לכאן, שאין לו שום פתרון ושום כיוון, מגיע או דיור ציבורי, או כל עוד שמדינה לא סיפקה לו, מגיע לו סיוע בשכר דירה, בהתאם לזה שעומד לתור בדיור ציבורי והיא לא מעבירה אותו למשרד השיכון, כי אם תעביר, הוא מיד יאבד את הסיוע. למה לא לעשות אותו הסדר, גם על אימהות חד-הוריות? לפחות, אתם יודעים מה, לפחות כל עוד שיש ילדים, אני עוד יכול להבין, שנניח הילדים כבר בגירים ואז אפשר להגיד, שהאמא תסתדר לבד, כן, לא התמזל מזלה, לא קיבלה דירה, אבל היא עכשיו כמו כל אזרח בודד אחר במדינה ואיכשהו היא יכולה להתמודד, אבל כל עוד שיש לה ילדים, הרי מצבה לא השתפר, כאילו הילדים שהם לא בגירים, מצבה לא השתפר וזה שהיא לא קיבלה דירה זה לא בגללה זה בגללנו, אנחנו כמדינה חשבנו שיהיה לנו אולי דיור ציבורי שיאפשר, זה הרי לא סתם היא לא קיבלה תוך חודש, תוך 15 שנה המדינה לא ידעה לתת לה דירה, אבל זה הרבה פעמים המצב, אני יודע מה אורך התורים, אף אחד לא מבטיח היום, בטח בערי המרכז, שתוך 15 שנה, אתה תקבל דירה, יש המון אנשים שעומדים בתור, גם מעבר ל-15 שנה, לכן זה תסריט סביר, הוא לא בלתי סביר.

בפריפריה, לרוב, אני מניח שהייתי מוצא דירה ב-15 שנים, גם כן, תלוי איפה, תלוי מה, תלוי מלאי דירות, אבל במרכז הארץ, או חיפה, כאלו מקומות מבוקשים, עם הרבה מאוד עולים, לא, לא תמצא, גם ב-15 שנה, אם אין לה איזשהו סיבה מיוחדת נוספת שתקדם אותה בתור. אז בסיטואציה הזאת, אני חושב שהמערכת צריכה לשקול איזשהו פתרון אחר, כן, שהוא יותר דומה לקשישים, עוד פעם, אני עוד יכול להבין שאם יגידו, כמו שזה קורה גם בתור של משרד השיכון, שאם כל הילדים בגרו ועדיין המשפחה לא קיבלה את הדיור הציבורי, אז היא כבר לא תהיה זכאית ולא תקבל את הסיוע, כי היא כבר אין לה את הילדים שהיא צריכה לפרנס, אבל כל עוד שהילדים קיימים, אין סיבה, זה הרי זה לא להעביר אותה למשרד שיכון, זה להפיל, זה לא טכני, אתה עובר מפה לשם, אתה לא עובר לשם, כי זה חסום, עד שמשרד השיכון לא ישנה כללים בעניין הזה, של מספרי הילדים. אז פה יש סוגייה של נפילה בין הכיסאות שאין סיבה שהמדינה לא תיקח אחריות, כי היא אחראית על הנפילה, היא זאת שלא סיפקה את הדירה. כן, רן, רצית להעיר משהו?

כן, סליחה שאני אגיד את הדברים, אבל אני חושב שהתפיסה שאומרת שאם המדינה כשלה ועבר מועד הזמן אז אפשר להוריד את האם החד-הורית מהזכאות שלה, היא תפיסה שהיא נוראה בעיניי, זה שהילדים הגיעו לגיל 18, לא אומר שום דבר לגבי יכולת ההשתכרות שלהם, בעיקר לא אם הם הולכים לצבא וממשיכים להתגורר בבית, בעיקר לא אם אנחנו יודעים שמצב הדיור היום בעייתי והילדים לא יכולים, גם לדאוג לעצמם וגם לעזור לאמא שלהם, אתה בעצם, דן את האם לחיים של עוני, אם היא הצליחה להסתדר עד כאן, אתה דן אותה לחיים של עוני. אני חושב שאם רוצים להוציא אותה מהמערך של הזכאות, חייבים לתת לה ולו לפרק זמן מסוים, סיוע מוגדל עדיין בשכר דירה, כדי שהיא תוכל להסתדר. אגב, אולי הגיע הזמן סוף סוף לחוקק את החוק של סיוע בשכר דירה שלא קיים.

אני אגיד לך על זה רן משהו, אני הייתי שמח אם הייתה אפשרות, מה שנקרא, להמשיך לעד, אבל פה זה כבר מקרה יותר מורכב, למה הוא מקרה יותר מורכב? אני לא מתייחס כרגע לצבא שזה סוגייה נפרדת שאפשר למצוא לה פתרון ייעודי, כן, כי זה באמת סיטואציה כזאת ביניים, שהקטין עוד צריך להתגורר איפשהו והוא לא יכול להתפרנס, הוא מקבל משהו מהצבא, אבל מינימלי מאוד, למרות שגם זה גדל עכשיו בשנים האחרונות, אבל אני הולך עכשיו לסיטואציה, נניח הוא כבר לא בצבא, גם אם הוא לא מסוגל לעזור לאמא שלו, מצבה לא שונה מלמשל, מצבה של עולה, או עולה רגיל ערירי שהגיע לכאן בודד, היא בדיוק באותו מצב.

אני מסכים איתך, צריך לתת פתרונות לשניהם.

בסדר, בודד היום לא מקבל זכות לדיור ציבורי ולא בהתאם לזה, לא לסיוע מוגדל, אלא מקבל את הסיוע הרגיל שמגיע לו ובזה זה נגמר, מתוך תפיסה שבודד שהוא לא קשיש, יכול לעבוד וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה, עם כל הקושי שיש היום, עם שוק הדיור והכול, הוא קושי של כולם, כאילו, יש לא מעט עולים שמגיעים בודדים וזה מה שהם חווים ולכן אני לא הולך כל כך רחוק לאן שאתה הולך, אבל אני אומר, נניח בנאדם כבר נכנס לקטגוריה של בודד ולכן באמת, אם הוא היה יכול לזכות בפיס, לקבל דירה ולהישאר גם כבודד לכל החיים, אבל לא התמזל מזלו, לא זכה, אבל לפחות, אני מבחינתי כמדינה, הוא הגיע לקטגוריה שאני חושבת שהוא יכול להסתדר, כמדינה, כמו שאני חושבת על כל הבודדים, אבל כל עוד שזה לא קרה, כל עוד שהוא לא בודד והוא עדיין עולה והוא עדיין עם ילדים קטנים שסמוכים על שולחנו, לשלוח אותו למשרד השיכון זה בדיחה, כי משרד השיכון לא יקלוט אותו וכולם יודעים את זה ואפשר להגיד, מה ההבדל בין משפחת עולים חד-הורית, למשפחה ישראלית רגילה חד-הורית, הרי גם משפחה ישראלית רגילה חד הורית, עם ילד אחד, או עם שני ילדים, היא לא מתקבלת למשרד השיכון, אפילו לשנה אחת, לא רק שלא ל-15 שנה ובהתאם לזה מקבלת סיוע אחר לגמרי, בהיקף אחר לגמרי, היא מקבלת סיוע אם יש לה בעיות במבחן הכנסה, אבל נמוך מאוד, לא מתקרב ל-3,100 של הסיוע של הזכאים ואפשר לשאול את השאלה הזאת, אבל זאת שאלה כבר לאורך ולרוחב של כל המערכת הזאת, שמדינה סבורה, לדעתי בצדק, שהעולים יש פה קושי נוסף של אין בדרך כלל, קרובי משפחה, אין איזשהו תמיכה משפחתית וכו' ולכן היא מטילה את הכללים על הזכאות וזה נכון גם על הקשישים, גם קשישים במשרד השיכון, לא זכאים לדיור ציבורי ולא לסיוע מוגדל, יכולים לקבל את ה- זאת טעות לבית גיל הזהב, אבל הם לא יחשבו זכאים לדיור הציבורי.

אז אתה חוזר אדוני לשאלת הפתרונות, והפתרון הוא בין השאר, מאיפה אתה מוצא דיור ואני חושב זה היה בין השאר דבר שעבדתי מול משרדך שהיית השר שם, אלפי הדירות שמוחזקות בידי רשות הפיתוח ואלפי הנכסים שמוחזקים על ידי מנהל הרכש והדיור הממשלתי ואני אתן לך דוגמא, בעיר יפו בתל אביב, בשדרות ירושלים, ממש לפני מספר חודשים, במכרז, נתנו בניין שהיה יכול להתאים לבית גיל זהב לעולים זכאים לדיור מוגן, ליזם פרטי שהולך להקים שם מלון בוטיק ואני חושב שזה חלק מהדברים שצריך לעצור אותם, או דירות של רשות הפיתוח שנמצאות בערים מעורבות בעיקר, בעכו, בתל-אביב-יפו, בחיפה - - -

זה מורכב טיפה, אני בטח לא רוצה - - -

עשינו עבודה מקיפה בנושא הזה.

אני יודע, אני לא רוצה כרגע להיכנס לזה, כי זה לא נושא הדיון. אני גם אעיר בלי להרחיב יותר מידי, שיש למדינה אינטרס למכור את הנכסים האלה ולא להישאר איתם, מכל מיני סיבות שאני לא רוצה כרגע להיכנס לתוכם, זה בכלל לא קשור לסוגייה חברתית, אלא לשאלה, אם מדינת ישראל לטווח ארוך, רוצה להחזיק בעלות על הדירות האלה, עם כל הפוטנציאל של הסיכון שגלום בכך, בסיטואציה כזאת, או אחרת ולכן - - -

ניתן אותם לעמיגור לדיור מוגן.

זה לא עוזר, כי ברגע - - -

אני מבין את השאלה הפוליטית, המדינית.

לא, היא לא פוליטית - - -

היא מדינית, מדינית.

היא מדינית, כן, בסוף, יש פה סוגייה, הרי הרכוש של רשות הפיתוח, ברור מאיפה הוא נוצר וביום מין הימים, יכולה להיות תביעה כזאת, או אחרת, בינלאומית כזאת, או אחרת, שיכולה להעמיד סימן שאלה על הצורך בהחזרה של הנכסים האלה, לכן המדינה רוצה למכור אותם ולהפטר מהדבר הזה, היא תעדיף למכור ולקנות מחדש, מאשר להישאר עם הנכס.

אז בוא נראה איך למכור ולקנות.

יכול להיות, אבל זה כבר שאלה אחרת. אוקי, אבל זה אני שם בצד, זה כרגע לא הדיון, אבל מה שכן הדיון ופה אני פונה לכל שלושת המשרדים, כי זה מתגלגל במשולש הזה, קליטה, שיכון ואוצר, כי פה בלי אוצר אי אפשר, כי יש פה השלכות מסוימות. אני חושב לגבי אימהות חד-הוריות, נניח שגם לא צברו סירובים יותר מידי, כן, הרי לפעמים מציעים דירה ובנאדם מסרב אז אפשר להחליט שאם הוא מסרב איקס פעמים אז כבר אין לו את הזכות הזאת, עברו 15 שנה, עברו 15 שנה, אבל אם זה לא המצב ובנאדם פשוט, כן רוצה דיור ציבורי והמדינה לא נתנה לו, זה לא שנתנה לו כל שנה הזדמנות והוא מסרב, כי הוא רוצה להישאר עם הסיוע, אין סיבה לדפוק אותו, כי מדינה פה כשלה ולכן אני מבקש מכם, לשקול את הסוגייה הזאת פה, זה אחת משתיים, או להשאיר את הזכאות בתור של משרד הקליטה, כמו שקורה עם קשישים, לפחות, כל עוד שיש ילדים לא בגירים, זה האופציה האחת, או אפשר ללכת על אופציית ביניים שהאוצר יותר יאהב אותה, אני מניח, לפחות להשיב לה את הסיוע בגובה, כאילו היא זכאית, עד שהילדים הם לא מגיעים למצב של בגירות ואז אתה לא נותן לה דירה של דיור ציבורי אחרי 15 שנה, כאילו הקלת לך על התור, הרי הכסף עולה לך פחות מהדירה, בגדול, דרמטית, כן, אם הייתם יכולים, הייתם מעבירים הכול לסיוע הזה ולא הייתם רוכשים דירות, בתפיסת העולם שלכם, אני מכיר אותה, זה כבר קשור לזכאות איטית ולכל מיני סוגיות אחרות שעולות בהקשר הזה, אבל במקרה הספציפי הזה, של הקטגוריה הזאת, אני חושב שאחד משתי הפתרונות הוא הכרחי, כי אחרת אנחנו פה לא הגיוניים כמדינה, כן, אנחנו קובעים שמגיע למישהו משהו, לא ממשים את זה בגלל מחדל שלנו ואז זורקים את הבנאדם לכלבים כאשר מצבו הכלכלי הוא לא השתנה.

אני רק ארצה להגיד, אני מבין את הבעיה, אבל בסוף הזכאות לדיור ציבורי של תושבי המדינה, נקבעת במשרד השיכון ובעצם, הסיפור של החד-הוריות וגם הקשישים העולים, הם בעצם מקבלות הטבה, מעבר לתושבים הרגילים בגלל הבעיות הייחודיות שלהם.

כי זה מה שהמדינה החליטה.

וההטבה הזאת לאימהות חד-הוריות נמשכת 15 שנה, כשהמחשבה, אני מניח, ממי שעשה את המתווה הזה, כי אחרי 15 שנה בעצם כבר מצפים, כן להשתלבות יותר משמעותית בחברה.

לא, לא בגלל זה, כי אחרי 15 שנה, מצפים כבר שהוא קיבל דירה, הרי אתה לא מפנה אותו מהדירה, ברגע שאתה נותן הטבה ל-15 שנה, הצפייה שלך שבמהלך ה-15 שנים האלו, הוא קיבל דירה, הסיוע הוא סוג של פיצוי מטעם המדינה שלא סיפקה לך דירה אז היא נותנת לך איזשהו סכום שהוא אמנם לא ממלא לך את כל שכר הדירה, אבל נותן אחוז משמעותי ממנו.

השאלה בסוף, אם גם אחרי 15 שנה וזה נכון שהמדינה, כביכול הייתה אמורה לספק לה דירה ולא הצליחה - - -

מה זה כביכול? הייתה אמורה.

ובסוף, אימהות חד-הוריות שיש להם הכנסות מעוטות אז הן כן זכאיות להבטחת הכנסה מביטוח לאומי.

זה לא קשור.

דרך הבטחת הכנסה.

הסיוע לשכר דירה הוא נמוך מאוד, הוא לא מתקרב למה שהיה להם עד עכשיו.

זה נכון שהוא לא בגובה של הסיוע בשכר דירה, כשאתה ממתין לדיור ציבורי, אבל עדיין זה לא שנגמרים המענים ברגע שנגמרים ה-15 שנה, זה רק מה שהיה חשוב לי להגיד.

אבל זה לא עוזר פה, כי אתה הכרת בה כקבוצה ייחודית ואני לא נכנס כרגע, יכולה מחר לקום מדינת ישראל, להגיד, לא מעניין אותי עולים, מפסיק להיות ערך, אני מבחינתי כולם פה אותו דבר, אותם כללים, כמו בשיכון היו בקליטה, מי שכן כן, מי שלא לא ואז אין צורך בשני תורים, יהיה תור אחד, לא משנה איפה הוא מנוהל, סאלמת, כן, נגמר האירוע, החלטה לגיטימית טכנית, כן, בעיניי היא לא לגיטימית ערכית, מבחינת הבסיס של מדינת ישראל, אבל זה גישה. היות והגישה היא לא כזאת, אלא הגישה אמרה שהכללים צריכים להיות שונים, בין התור של משרד הקליטה, לתור של משרד השיכון ובמשרד קליטה הם צריכים להיות מקלים, בגלל הקשיים הנוספים שיש לעולה ולמיעוט מאגרי תמיכה אלטרנטיביים שיכולים להיות לו, בהשוואה למי שנולד כאן, בסיטואציה הזאת כשמגיע לבנאדם את הדירה ואתה לא סיפקת לו אותה כמדינה, זה לא הגיוני להעניש אותו על זה ואתה ממש מעניש אותו על זה.

אמרתי, אני אגיד שוב, אני מבין את הבעיה, אבל בסוף, אני חושב שכולנו מסכימים שהאימהות החד-הוריות העולות מקבלות יותר, מאימהות חד הוריות - - -

כי מדינה חושבת שזה נכון, זה לא - -

כמובן, לגיטימי לחלוטין.

זה לא שמישהו פה שכח משהו וזה - - -

יותר, זה לא אומר מספיק, אגב.

לא אמרתי שזה מספיק, אמרתי רק שהן מקבלות יותר והסיפור הזה של ה-אחרי 15 שנה זה באמת, הן מפסידות מזה שהן אחרי 15 שנה לא קיבלו דירה בדיור ציבורי, אבל בסוף, הן כן מקבלות יותר מאימהות חד הוריות שהן לא עולות והשאלה אם אנחנו רוצים לתת להן עוד יותר, אז זה כמובן לגיטימי.

לא, זה לא עוד יותר, השאלה אם אנחנו רוצים, כל הרעיון של סיוע בשכר דירה, כמו שאמרתי, הוא פיצוי על זה שאין דירה, כאילו במקור הוא לא היה צריך להיות, המצב הנורמלי, אתה זכאי לדיור ציבורי, הרי זה לא זכאות לסיוע, כן, זה זכאות לדיור ציבורי, אתה זכאי לדיור ציבורי, מקבל את הפתרון, היות וזמנית אין פתרון, אומרים נשלם לך, כאילו, אנחנו כמדינה נכשלנו ובגלל שזאת התפיסה זה לא הגיוני במצב כזה, בנאדם שהוא זה שמשלם את המחיר, זאת אומרת שיוצא שמי כן קיבל את הדירה הוא כאילו הרוויח פעמיים, הוא גם נמצא בדירה וזה בכל זאת עדיף מסיוע וגם עכשיו זה יהיה לו לעד ומשפחה אחרת שלא קיבלה היא מאבדת הכול, זה כבר פער שהוא לא הגיוני, גם משפטית נראה לי לא הגיוני, יש פה שתי משפחות, כאילו שתי אימהות חד-הוריות, באותו מצב, לשתיהן מגיע אותו דבר מהמדינה ואז בסוף לאחת מדינה נותנת דירה לתמיד ולשנייה, אחרי 15 שנה, היא משאירה אותה בסיוע מינימלי, כמו, כאילו כבר בהתעלמות מוחלטת מזה שהיא עלתה לפה, אלא כמו כל ישראלית רגילה.

בהרבה מאוד מקרים הסיפור של מבחן 15 שנה הוא נכון, כי בנאדם מסתדר ומשתלב וכו' וכו' וכו', במקרה הזה זה לא נכון, כשאתה משווה את שתי האופציות, אני גם לא חושב שזה פערים כאלה דרמטיים, תקציבית, כן, הרי סך הכול, ילדים גדלים בינתיים וכו', כמות התקופה הזאת שהיא תישאר זכאית, היא לאו דווקא תהיה ארוכה מידי, מהבחינה הזאת, אבל אני חושב שזה הכרחי הדבר הזה, כי אשמה היא עליך, עוד פעם, אתה רוצה תכניס מבחן, שלושה סירובים, אתה מאבד את הזכות הזאת, נגמרו 15 שנה, נגמרו, צריך ליידע עולים וזה, אבל אם אתה סירבת שלוש פעמים לדירה שהוצעה לך, זה החלטה שלך, אבל אם לא צברת סירובים והמדינה היא נטו אחראית בזה שאין לך דירה, זה לא הגיוני לדפוק אותם פעמיים, אין פה, המדינה לא יכולה להפיל על מישהו אחר את הכשל שלה. אז אני מבקש משלושת המשרדים, לתת את תשומת הלב לאירוע הזה, יש פה באג. אוקי, בואו נמשיך, אז אתה מנית את כל הקטגוריות, עכשיו מה לגבי גובה הסיוע, לקטגוריות השונות, לא יודע מי רוצה להציג את זה, שיכון, או קליטה.

אתה רוצה ספציפית?

אני רוצה סוג של, אני הייתי מעדיף לקבל את זה לפני הדיון, לא קיבלנו את זה, אני רוצה טבלה, הרי בסוף יש טבלה.

אין בעיה, אפשר להעביר את הטבלה.

לא, העברתם מאוד תמציתי תשובות, אבל כשאנחנו מבקשים חומר, אנחנו מתכוונים בדרך כלל לחומר מפורט, הוא אחר כך נשאר אצלנו, הוועדה מקבלת שאלות, פונים אלינו ואז זה מאוד קל לראות ולענות, לכן אנחנו תמיד מבקשים טבלאות כאלה, זה לעתיד בקשה למשרד השיכון, להעביר חומר בצורה יותר רחבה.

אין בעיה.

אני מבין שאפשר גם להגיד שהשר יודע גם ככה, כי הוא היה שר, אבל זה עדיין לא פתרון.

לא, זה בסדר גמור.

השר לא לקח אתו מהמשרד את הטבלאות שהוצגו לו בזמנו, הוא השאיר אותם במשרד אז לכן, אנחנו עכשיו כוועדה, נרצה לקבל את זה בצורה מסודרת.

אני אעביר טבלה מסודרת, אבל בכל מצב אני - - -

אבל כרגע תציג אותה, כן.

אני אציג. אנחנו מדברים על אחרי הפעימה השנייה.

כן, מעודכן נכון לעכשיו.

אחרי הפעימה השנייה, זכאים לדירות, רתוקים בכיסא גלגלים, 2,500, קשישים יחיד זה 3,100.

אגב, למה רתוקים 2,500? איך זה קרה? למה זה לא עלה ל-2,900?

4,000 באזור עדיפות א', ו-2,500 באזור עדיפות ב'.

אה, זה לא 2,500.

לא, בין 2,500 ל-4,000.

זאת אומרת הממוצע 3,100, יש תשלום מופחת בפריפריה, כן, זה הסיפור שהוא הגיוני, כי באמת שכר דירה הוא יותר זול במקומות האלה, אז הפערים, אבל כשאנחנו מדברים על הממוצע - - -

יש לך עוד טבלה, שאני אצלם לך?

זה טבלה שהיא לא, היא עם עוד נתונים אחרים, אז אני אעביר לך את הטבלה, בסדר? אני אקח ממך את המייל ואני אעביר לך את הטבלה באופן אישי. מבחינת קשישים אז זה עלה ל-2,900, לא משנה אזור א' וב', מבחינת זכאים אחרים אז זה עלה באזור עדיפות א', 2,900 ו-2,250 , קשישים ותיקים 2,200 זה עלה - - -

לא, קשישים ותיקים זה לא מנדט שלנו כרגע, אני יודע שעלה וזה מאוד חשוב ואני נלחמתי על זה, למרות שזה לא היה בהחלטת ממשלה המקורית ואני מברך את משרד האוצר ואגף תקציבים שהלך איתנו לסיפור הזה, להעלות במקביל, לפחות חלקית, גם לקשישים שהם לא בתור של משרד הקליטה, אבל זה אירוע נפרד, לא במנדט של הוועדה שלנו כרגע.

אני מדבר על הוותיקים שהם ממתינים, אוקי, בסדר גמור. זהו, יש עוד איזשהו נתון מסוים שאתם צריכים?

למשל, אימהות חד הורית בתור של משרד הקליטה, כמה זה עכשיו?

3,100.

כולם?

כן.

שוויוני? כאילו לא משנה מאיזה אזור?

מי שהיא פחות מארבעה ילדים, כן, אבל זה לכולם 3,100, לא לפי אזור עדיפות.

לא לפי אזור, כמו קשישים.

כן, כן.

אוקי.

אני רוצה רגע להגיד משהו לגבי הפעימה השלישית, אנחנו לא מכירים את הפעימה השלישית, אנחנו לא יודעים על זה אז אנחנו מכירים את הפעימה השנייה ומעבר לזה, אנחנו לא שמענו על זה.

זה היה, לא, קודם כל יש החלטת ממשלה, החלטת ממשלה באופן מפורש, לכן אתם צריכים לשמוע על זה , אני מניח שכמו כל משרד ממשלתי, גם אתם, גם אוצר, אתם מקיימים החלטות ממשלה ככתבם וכלשונם, החלטת ממשלה דיברה בצורה ברורה על השוואה, השוואה, לא קירוב, לא זה, אלא השוואה של הסיוע של מי שעומדים בתור של משרד הקליטה, לגובה הסיוע של הזכאים של משרד השיכון, היה ניסוח שלה והיה אחר כך סכום מסוים שהוקצה לטובת העניין הזה. עכשיו ההשוואה זה אומר 3,100, כי במשרד השיכון כולם מקבלים 3,100 כמינימום, לפי מה שאני זוכר ומכאן מספר הרף הזה, אפשר אחר כך להתווכח, כי משרד שיכון מקבלים גם יותר בתנאים מסוימים, אבל נניח, לכל הדעות, פחות מ-3,100, אין במשרד השיכון ולכן זה היעד, הייתה בקשה של האוצר, לאור הייחודיות של התקופה ועוד כל מיני בעיות שהיו וצוק עטים שלא היה רבה זמן להיערך לקראת התשלום הזה בדצמבר, הייתה בקשה מיוחדת של אגף תקציבים, לדחות את ה-200 שקל האחרונים לשנת 23, למרות שהחלטת ממשלה, מפורשות, דיברה שהכול יסתיים עד סוף 22 ומנכ"ל משרד השיכון, אחרי משא ומתן, היה בהתחלה בקשה לא לבצע בכלל את הפעימה השנייה, אבל בסוף הפשרה הייתה שהפעימה תבוצע, רק 200 שקל יידחה ל-23 לממשלה חדשה ולתקציב חדש והכול. זה היה הסיכום, החלטת ממשלה בתוקף, לא ביטלו אותה ולכן מבחינה הזאת, אתם בוודאי מכירים את הפעימה השלישית, כי מה שאתם משלמים כרגע, לא תואם את החלטת הממשלה.

אוקי, אני רק אגיד שאני מבין את ההחלטת ממשלה, הבנתי, אבל לעניין הפעימה השלישית, אם אמורה להיות, אני אבדוק את זה בתוך המשרד.

אני מניח שכמשרד, אתם מתכוונים לקיים החלטות ממשלה.

בהחלט.

חזקה על עובדי המדינה שהם פועלים לפי חוקים ולפי החלטות ממשלה. עכשיו אני גם לא יודע, אלא אם כן, דניאל אתה ככה תגלה את עיניי, אני לא יודע שההחלטה הזאת בוטלה, שונתה, באישור התקציב וחוק ההסדרים האחרון, לא נגעו בזה לדעתי.

אני לא חושב שנגעו בהחלטה, אני אגיד שבבירורים שאני עשיתי עם צוות שיכון לפני הדיון היום, הם גם לא מכירים פעימה שלישית ואין מקור תקציבי כרגע לפעימה שלישית.

אבל יש החלטת ממשלה, מה זאת אומרת אין מקור תקציבי?

שוב, אני לא הכרתי את זה, אני כמובן אבדוק את זה, מהבדיקה שעשיתי לפני הדיון, בגלל השאלות, אמרו לי שלא צפויה פעימה שלישית, אבל כמובן, אני אבדוק לגבי החלטת ממשלה.

אבל, כאילו, אי אפשר לזרוק החלטת ממשלה, לפחות בלי לבטל אותה, כן, זה

נכון, שוב, החלטת ממשלה יש מקור תקציבי, ממה שאני מבין הוא נוצל במלואו, אבל שוב, אמרתי אני אבדוק.

אגב, הוא מאה אחוז לא נוצל במלואו, כאילו אם תלכו לדרך הזאת, אני אקיים כאן דיון ייחודי על שנת 22 שתציגו כמה עלה המימוש, מול הסכום שהוקצה בהחלטת ממשלה.

אני לא יודע.

אני יודע.

אני אומר רק - -

אני אומר, אתם חסכתם כמה עשרות מיליוני שקלים.

אני מכיר שהסכום הוקצה במלואו.

לא, הוקצה ונוצל זה שני דברים שונים.

הוקצה ונוצל זה שני דברים שונים, אנחנו בעיקר מדברים על הקצאות ואני מכיר שהסכום הוקצה וכמובן, אני אבדוק לגבי החלטת ממשלה.

הסכום הוקצה מתוך חישוב של 3,100.

אני לא - - -

זה בטוח, הסכום הוקצה בתחילת השנה, זה גם מופיע בהחלטת ממשלה, מתוך 3,100, פה אין שאלה, לכן אם אתה בודק לפי הקצאה אז צריך להביא את זה ל-3,100, אם אתה טוען טענה שהיה פה איזשהו גורם הפתעה שהביא לזה שהמקור תקציבי התמלא, למרות שלא הגיעו ל-3,100 אז תבדוק, אני אומר לך לא, כאילו אני מוכן להסתכן, אם אתה רוצה נעשה את הבדיקה ביחד עם המספרים פה, אבל - - -

אני כמובן אבדוק.

אני לא בטוח שכדאי לך, כי יתברר שהפערים שנשארו הם גדולים, הרי כמו תמיד באגף תקציבים כשהוא מחשב עלות הקצאה מסוימת, הוא עושה ספרים, שבסוף במימוש, לא מתממשים ואני לא צריך לספר לך את התורה הזאת של האגף, שכשאתה רוצה לקדם משהו, אומר לך שזה עולה 300 מיליון, כשבסוף הוא חותם לך כשזה קורה, הוא מתקצב אותך ב-30, אתה אומר, איך 300, אם זה היה 300, אז הם אומרים, כי חישבנו מחדש ובפועל זה 30.

בסדר, עדיף לא להתייחס, אבל לפחות לגבי השאלה על הפעימה השלישית, כרגע לא מתוכננת פעימה שלישית.

אבל זה בלתי אפשרי, א', זה הפרה של סיכום מפורש, במקרה, מה שנקרא, בכובעי הקודם, הייתי שר השיכון אז אני יודע מה היה הסיכום בין האגף תקציבים וסגן הממונה, לבין מנכ"ל משרד השיכון דאז, שהתוספת האחרונה הזאת תשולם ב-23, חד משמעית ואפשר להזמין לפה את מנכל משרד השיכון לשעבר, הוא ישמח לבוא ויציג את הסיכום שהיה, אני לא חושב שהוא יסרב לבוא ולכן, בסיכומים צריך לעמוד, דווקא בדרך כלל, אחד מהדברים המשובחים באגף תקציבים שהוא עומד בסיכומים, גם בכתב וגם בעל פה.

אנחנו באמת עומדים בסיכומים, אני לא יודע אם הסיכום היה שהדבר ידון ויוקצה לו מקור תקציבי בתקציב הבא, או ש- - -

הוא היה בתקציב הקודם, אתם ביקשתם לגרור ל-23, משרד השיכון פה הלך לקראת משרד האוצר ואפשר את הגרירה הזאת.

בסדר גמור, שוב, לפי הבדיקה שלי, לא, אבל כמובן, אני אבדוק עוד פעם אחרי מה שאמרת.

טוב, אז אנחנו על זה , זה כבר לא יהיה, למרות שאולי בישיבת הסיכום הגדולה שיושב ראש הוועדה רוצה לעשות, אני אמליץ לו, אנחנו נזמין את צחי, היות והסיכום היה איתו, אז זה המחיר של התשובות השליליות, אנחנו נזמין את הסגן הממונה, אני מציע, אני גם אמליץ ליושב ראש הוועדה על ישיבת הסיכום שהוא רוצה לעשות.

את מי להזמין?

את צחי דויד, הוא סגן מומנה שמופקד בין השאר על כל התחום של השיכון, באגף התקציבים והוא זה שניהל משא ומתן ארוך ומייגע על כל האירוע הזה ונזמין את אביעד פרידמן, לשעבר מנכ"ל משרד השיכון שהוא זה שניהל את המשא ומתן הזה ונשמע משניהם, כי מה שאתם אומרים עכשיו זה שערוריה בעיניי, כאילו לא רק זה שאנשים לא קיבלו את כל הכסף בזמן, החל מדצמבר, בעקבות בקשתכם וקשיים שונים שהעליתם שם, בתקופה הלא פשוטה הזאת של העברת המקל, אלא עכשיו אתם מתכחשים, כאילו גם הרווחתם בגלל הדחייה וגם עכשיו אתם מתכחשים מעצם התשלום, כשזה גם מנוגד להחלטת ממשלה מפורשת זה בעניי הגזמתם ואגף תקציבים, זה שמתחלפת ממשלה, זה לא אומר שאין רציפות של משילות, אלא אם כן, תתכבד הממשלה, תתכנס במלוא הדרה ותגיד, לא מגיע לקשישים את הכסף הזה, אני לוקחת, מה שממשלה קודמת נתנה, בסדר, לגיטימי, אני כחבר כנסת אבקר מאוד את ההחלטה הזאת, אבל לא במחשכים, לא בצורה כזאת. זה משהו שאני מציע שניתן עליו את הדעת בישיבה הכוללת.

זה יהיה ב-27 בשעה 11.

כן. עכשיו לגבי עוד נתון שאנחנו נבקש, יחד עם הטבלה של כל מיני סוגים, ליד כל סוג, תציינו לנו כמה יש כאלה, אני לא אכנס לזה עכשיו פה, אבל זה מה שביקשנו, לא קיבלנו, אז ברגע שמקבלים את - - -

יש לי עוד כמה נתונים לתת.

אז בבקשה, תיתן, אולי נקבל בעל פה, אם לא בכתב.

אוקי, אני גם בנוסף, כשאני אעביר את הטבלה, אני אעביר גם את הנתונים האלה, שיהיו לכם בתוך הטבלה. בעצם כמה זכאים יש בסך הכול זה 22,839 שכממתינים הם כ-15,762 ש-

כמה?

כן, כמקבלי סיוע, כי חלק גרים ביחד.

לא, אבל אגב, אלה שגרים ביחד גם מקבלים, רק לא מוגדל.

22,000 מקבלים, הם מוגדרים כזכאים, אבל אנחנו אומרים, יש כאלה שגרים ביחד ומקבלים סיוע אז לכן זה יורד ל-15,762.

לא הבנתי, אם אני גר ביחד עם הילדים שלי - --

שניהם מקבלים, כן.

אני כן מקבל.

בוודאי.

פשוט לא מוגדל, זה לא נכנס - - -

בדירה של קרוב משפחה, או משהו, כן, בוודאי שהוא מקבל, מקבל, בהחלט.

אז למה?

לא, לכן אני אומר הפער.

אז אם 7,000 של הפער.

זה כאלה שגרים בתוך דירה של קרוב משפחה, לצורך העניין.

אבל הם גם מקבלים.

מקבלים, מקבלים, בטח, בהחלט.

אז כל 22,800 מקבלים.

כן, מקבלים, בוודאי.

פשוט 7,000 מקבלים פחות, שזה הקשישים, אגב, כמה הם מקבלים כאלה?

הקשישים שממתינים בתור?

ושגרים עם קרוב משפחה.

לפי החוזה.

לא, אבל יש שם מגבלה.

יש יחס, כן, על פי החוזה, ביחס.

אז כמה?

עוד פעם, זה תלוי מה הגובה של החוזה.

כולם זה לפי חוזה, אם מגיע לי 3,100 ואני שוכר ב-2,000 אתה תשלם לי רק 95 אחוז מה-2,000, אתה לא תשלם לי 3,100 זה נכון על כולם מה שאמרת, כרגע כולם לפי חוזה, חזקה על כל החוזים במדינת ישראל, במחירי השכירות של היום שהם כולם עומדים ברף הגבוה, כי הוא לא כזה גבוה, אז אני שואל, קשיש שמתגורר, או זוג קשישים עולים שמתגוררים עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה ושהוא לא נכנס לעדכון האחרון שהיה בשתי פעימות, כי לפי, אם אני זוכר נכון את ההחלטה, כאלה לא היו אמורים לקבל את התוספת, כמה הוא מקבל היום?

עוד פעם, אם אותו קשיש מתגורר עם עוד מישהו אז מחלקים את זה בשתיים בעצם, את החוזה שלו לשתיים, חמישים אחוז, לצורך העניין.

אוקי, לא, מה זאת אומרת? אני קשיש, אני שוכר חדר מ-למשל, בן שלי, מהמשפחה של הבן שלי, גר אתו ביחד, כן.

אוקי, לא, בדירה של הבן שלך, אתה לא יכול לקבל.

ואז אני לא מקבל בכלל סיוע? משרד קליטה זה נכון? שקשיש שגר עם הילדים והוא זכאי לדיור ציבורי, מקבל אפס סיוע?

לפי מיטב ידיעתי, כן הוא מקבל סיוע.

גם לפי מיטב ידיעתי כן הוא מקבל סיוע, רק מוקטן יותר, זה מה שאני זוכר, עוד מהתקופה שהייתי שר קליטה, שהייתי שר השיכון לא עסקתי בזה, אבל מזיכרוני, הוא פשוט לא נדרש להביא חוזה, אבל לדעתי הוא מקבל סכום מסוים.

שוב, עוד פעם - - -

הוא פשוט לא נדרש להביא חוזה, אבל לדעתי הוא מקבל סכום מסוים - - -

אם הוא גר בדירה של הבן אז הוא לא מקבל, אבל אני אבדוק את הנתון הזה.

אני חושב שאתה טועה.

אני אבדוק את זה.

לגבי קשישים עולים, אתה צודק שלגבי הקטגוריות הרגילות של תשלומים של משרד השיכון, בדרך כלל, מי שגר, או אפילו מביא חוזה, מקרוב משפחה, הוא לא מקבל את הכסף וזה אפילו בלגן גדול, אם זה מתגלה בדיעבד, כאילו מחלטים ממנו את הכסף הזה בדיעבד, אבל במקרה הספציפי הזה עם קשישים עולים, היות והמדינה הייתה מעוניינת שהם יגורו עם בני משפחה ולא יקבלו את כל גובה הסיוע, היא קיבלה איזושהי החלטה, לפי מה שאני זוכר, מזמן, זה לא חדש, שכאלה מקבלים סכום מסוים - - -

סכום סיוע, אבל לא כממתין לדיור ציבורי.

כממתין לדיור ציבורי, רק לא בגובה של הממתין הרגיל.

הבנתי, כן, נכון, לא את כל הגובה, אלף ומשהו.

הוא זכאי לדיור ציבורי, יכול להיות שאם מתפנה מקום בבית גיל הזהב, הוא ייקח אותו וייכנס לשם, רק הוא במקום לשכור בשוק החופשי, גר עם הילדים ואז הוא מקבל - - -

הוא לא מקבל את אותו סכום כממתין.

הוא לא מקבל את אותו סכום, הוא מקבל פחות.

כן.

והסכום הזה נכנס לו כל חודש, בלי חוזה והוא שם את זה יחד עם המשפחה, זה כאילו התרומה שלו לאותה משפחה שאיתה הוא מתגורר, לעלות הדיור. זה מה שאני זוכר, אולי השתנו דברים.

הוא לא מקבל כממתין, אני דיברתי על הסכומים של 2,900 כממתין לדיור ציבורי, אז הוא לא יכול
לקבל את זה.

הוא לא יקבל 2,900, אבל הוא מקבל.

כן, כן, 1,040 משהו כזה.

כן, הוא מקבל פחות מהסכום שהיה, עוד לפני שנה לממתינים של משרד הקליטה, כבר אז היה פחות וממתינים של משרד הקליטה קפצו חזק גבוה, בגלל אותה החלטת ממשלה של ההשוואה והוא לא קפץ ונשאר איפה שהוא היה, אז הפער, כמובן, גדל מאוד, עכשיו, מי שגר עם הילדים מקבל משמעותית פחות, ממי ששוכר בעצמו וזה בסדר, אגב, אנחנו מראש, כשניסחנו את ההחלטה, אמרנו, הקבוצה הזאת היא לא ברחוב, כן, יש לה איפה להיות, היא מקבלת סיוע מסוים כדי לעודד אותם ללכת למסלול הזה ולא למסלול השני וכשצריכים לתעדף, היא פחות דחוף לה שנעלה לה את זה, לכן אני לא אומר את זה פה כהתרסה, כן, זה פער שככה הוא היה צריך להיות, אני רק יודע שיש תשלום.

אוקי. אז כן, יש, אבל שוב, אמרתי הוא לא כממתין לדיור ציבורי.

אגב, זה קבוצה לא קטנה, זה כ-7,000 איש כאלה, זה קשישים, רוב הפער שלך, בין 28,839, בלי לבדוק, אני מוכן להמר על זה, ל-15,762, רוב מוחלט של הפער זה אלה, זה הקשישים זכאים של משרד הקליטה שמתגוררים עם ילדיהם וזה שליש מהתור, זה שליש מהתור של משרד הקליטה, זה לא מספרים בשוליים, זה מספר מאוד משמעותי ואז נשארים את ה-15,762 שהם כבר מקבלים את הסיוע המלא, לפי הגיוון שהצגת ומה שאני ביקשתי בטבלה, מול כל משבצת, כמה מקבלים, תציין כמה יש כאלה.

אין בעיה.

אזור עדיפות א', אזור עדיפות ב', אימהות חד-הוריות, קשישים, נכים, כאילו כל הקטגוריות השונות שהטבלה נותנת, מעניין לראות, איך זה מתפצל בין סוגי האוכלוסייה.

אוקי, אז אנחנו נמשיך עוד קצת נתונים במקרו ובטבלה אני אעביר במיקרו. כמה מקבלים סיוע אז אם אנחנו לוקחים את כל ה-15,762 שהם יחידים זה 9,320 וזוגות ומשפחות חד-הוריות זה 6,442 זה ככה תמונה מלמעלה, אני כבר אעביר.

זה מתוך ה-

כן ה-15 אלף, כן. זהו ושאלתם עוד לגבי, כבר ציינתי לגבי הפעימה השלישית שאנחנו - - -

אבל פה זה קשישים ולא קשישים כולם ביחד, הפילוח הזה של 15,762 –

כולם ביחד.

ליחידים וזוגות זה כאילו בפועל, אם אתה רוצה לחלק את זה לפי קבוצת הזכאות אז צריך לחלק אחרת, קשישים בנפרד, זוגות ובודדים, כאילו של קשישים ואז משפחות חד-הוריות ואז כל הקבוצות הקטנות יותר.

כן, אנחנו נפרט בטבלה שאני אעביר עם נתונים לגבי כל סוגי הסיוע, קשישים זה תנאים אחרים וקשישים ותיקים וקיימות דירות נ"ר ורתוקים ולפי יחיד, זוגות, משפחה. אנחנו נפרט את כל מה שצריך, אין בעיה, אני אעביר לוועדה. זהו, זה כל, אני בעצם, אני אומר כל השאלות, אם יש עוד משהו, נשמח לענות.

יש לי פה עוד נתון שאתם שמתם, שאני אשמח שמשרד הקליטה יתייחס לזה, אני רואה שכמות הזכאים לתשלום, במהלך שנת 22, גדלה מ-11,302 ל- 15,762 , משרד השיכון ציין.

אני אתייחס.

אתה תתייחס?

כן, זה בעצם הפער בין הפעימה הראשונה לפעימה השנייה, הכמות שהיינו משלמים ל-11 אלף - - -

אני מבין, זה הבנתי, אני מנסה להבין מאיפה זה נוצר, כי יש לי שני הסברים אפשריים לתהליך הזה, מעניין לשמוע ממשרד הקליטה, כי היה דיון ארוך עם משרד האוצר, זה דווקא יעניין את דניאל, בזמנו כשהפעלנו את זה, מה זה יעשה, האם הפער הזה, כן, של טיפה, קצת פחות מ-4,500 יחידות משפחתיות, חלקם בודדים, חלקם זה, מי זה? האם זה פשוט אנשים שכתוצאה מגל העלייה האחרון, התווספו לתור, חלקם הם בוודאי כאלה, אנחנו חווינו גם עלייה גדול וחלקם כבר זכאים, אז מן הסתם הם הצטרפו לתור והם יותר ממה שבשנה רגילה שיש ירידה מהתור ותוספת הייתה צריכה להיות פה גיבנת, כי מספרי העלייה הם פי שניים מהרגיל, אז האם המספר הזה נובע מהתהליך הזה? או שהוא נובע מהגדלה של כמות הזכאים לתשלום מוגדל? כי הטענה של משרד האוצר הייתה שרבים התגוררו עם ילדים, או אפילו בכלל לא נרשמו כזכאים לדיור ציבורי, כי לא רצו דיור ציבורי ועכשיו כשהסיוע הוא כל כך גדול, יהיה להם תמריץ להירשם וזה יביא להגדלה דרמטית של התור, או לפחות של אלה שזכאים לתשלום מוגדל, כאילו שאנשים יעדיפו לעזוב את ילדיהם ולשכור לבד בשוק.

אז אני מנסה, המספרים שאז משרד האוצר נקט היו אפוקליפטיים, הרבה יותר מ-4,500, לכן אמרתי לך שנשאר לכם כסף, כי אתם תקצבתם הכול לפי התחזית הפסימית ולהערכתי, חלק גדול מה-4,500 הם לא כאלה, הם הטריים יותר, אבל מעניין לפלח את הפער, כאילו למה זה גדל, זה משרד הקליטה יידע לפלח, משרד השיכון לא יידע, כי הוא מקבל את זה כנתון כבר בילד אין, זה אנשים שיש להם ממשק וזהו, מבחינת משרד השיכון הסיבות לזה הם שקופות, לא מעניין אותו. עכשיו, משרד הקליטה יכול לעשות את הבדיקה ולבדוק, האם זה מהעולים החדשים יותר, או שזה אנשים שהיו רשומים כזכאים לדיור ציבורי, אבל התגוררו עם ילדיהם ושינו את ההחלטה שלהם, או אפילו קטגוריה שלישית שפתאום צצו זכאים חדשים לדיור ציבורי שלא נרשמו לתור, אבל הם כבר לא חדשים בארץ, אלא אחרי חמש, או עשר שנים, או משהו כזה. אגב, לדעתי רובם המוחלט יהיו קשישים, מכל המספר הזה, זה רוב האוכלוסייה הרלוונטית, אז מעניין אותי פילוח של הפער הזה, 4,000 ומשהו, אבל זה בכל מקרה הרבה פחות ממה שפחדתם, אני זוכר את הדיונים ואת ההפחדות שהיו שיקפצו פה מספרים דרמטית ולכן צריכים לתת מרווחי ביטחון מאוד מאוד גדולים בתקצוב.

אני רוצה לדעת, הגידול הזה שהוא היה צפוי, רק היה וויכוח בכמה הוא יהיה, מ-11,302 שהיו בתחילת הפעימה הראשונה, ל-15,762 בפעימה השנייה, ממה איך הוא נוצר? הרי תקופה קצרה, זה לא שנולדו פה זה, אז זה או תוצאה כי גל עלייה מוגבר, או תוצאה כי שינוי מעמד, בעקבות שינוי נוסחת התמריץ, מן הסתם, גם וגם, רק מעניין לראות את הפרופורציות. אז זה עוד נתון שמעניין אותי. אני חושב שקיבלנו תשובות לכל השאלות, רק לא כל התשובות מספקות אותנו, בוודאי לגבי השאלה האחרונה על הפעימה השלישית, זה שערורייה. אוקי, עכשיו, אנחנו ככה, לסיכום של ה- - -

אפשר להגיד כמה מילים.

כן, מי שרוצה זה הזמן, סליחה, התלהבתי.

עורכת דין יעל אבסי-אהרוני, מהקליניקה לזכויות ניצולי שואה וזקנים, באוניברסיטת תל אביב. בשלוש השנים האחרונות עוסקת, כמעט רק בדיור ציבורי לזקנים והרבה שנים, לפני כן, בדיור ציבורי בכלל.

תגידי קשישים, יותר יפה.

אנשי המקצוע בתחום יחלקו עלייך ואפשר להגיד אזרחים וותיקים, מכיוון שכל הזכאים שלנו הם ממילא אזרחים וותיקים כהגדרתם בחוק. אז רק באמת, כמה הערות קצרות. ראשית, אדוני ממשרד הקליטה, התייחס להגמשת הגיל של הזכאות במשרד השיכון ואמרת שזכאים שם מגיל 55, צריך להדגיש שאלו רק, זו זכאות רק ליחידות בפריפריה ורק ליחידות שאין להם אף דורש אחר, זאת אומרת זכאי משרד השיכון, אינם זכאים מגיל 55, אלא רק מגיל הפרישה ועצם זה שיש לנו יחידות ריקות שעומדות הרבה זמן ריקות ואלו לא רק יחידות ישנות, למשל, באשקלון, הדירות החדשות שחנכו, בבית ספרא 20 אחוז הלכו לזכאים צעירים יותר, מכיוון שהממתינים של משרד הקליטה ומשרד השיכון, לא היו מעוניינים ביחידות האלה - - -

לא, לא בגלל זה, אני מכיר את האירוע, זה ממש לא נכון, אני אגיד לך מה קורה, זה מחולק בין שני המשרדים, משרד הקליטה מילא את כל המכסות שלו, משרד השיכון בגלל שהתור של הקשישים שכן זכאים, מבחינת הגיל וההכנסה הוא קטן מאוד, הוא בערך סביב 2,000 איש כל התור, מול 19,000 שיש למשרד הקליטה, אז בקרב ה-2,000 האלה, לא נמצאו מספיק למלא את השליש למשרד השיכון, פעם משרד השיכון היה לוקח שני שליש, משרד הקליטה היה לוקח שליש ואז בכלל, משרד השיכון היה נשאר עם הרבה יחידות שהוא לא ידע למלא ואז הוא היה מתקשר למשרד הקליטה, אחרי שהוא היה ממצה את הבני 55, עדיין היה נשאר מקומות ריקים ואז הוא היה מתקשר למשרד הקליטה והיה אומר כך, אין לי מה לעשות עם זה , אין לי פשוט מישהו שרוצה, ככה זה עבד, עכשיו, כתוצאה מזה, השתנו האחוזים, זה היה בקדנציה שלי, זה פשרה שאני הצעתי לשרת הקליטה, כי היה כל הזמן וויכוח של חלוקת התור בין שני המשרדים וסיכמנו פשרה שבדירות רגילות זה יישאר שני שליש/שליש, לטובת משרד השיכון וביחידות לקשישים זה יהיה הפוך, שני שליש לקליטה, שליש לשיכון, כי גודל התור של הקשישים של קליטה הוא בלתי פרופורציונלי, לגודל התור של השיכון ועכשיו זה שני שליש/שליש ואז בשליש של השיכון, השיכון כשאין לו מספיק זכאים מלאים, הוא מפעיל את הקטגוריה הזתא, על המקומות הריקים שלו, אבל אין אופציה שבה, אם משרד השיכון היה מתקשר למשרד הקליטה והיה אומר, יש לי באשקלון עוד שלושים מקומות ריקים, הם היו מתמלאים.

אז אנחנו קודם כל חוזרים לחטא הקדמון והוא הפיצול של כל המערך הזה, בין שני המשרדים, זאת אומרת - - -

זה לא חטא.

אני חושבת שכן, כי אם היו יכולים לשבת שם אנשים, אזרחים וותיקים עולים והם לא קיבלו את היחידות שלהם, רק בגלל הפיצול הזה, אז יש פה בעיה.

לא, הם יקבלו בסוף, אם אלה של 55 פלוס, לא ימלאו את כל היחידות של משרד השיכון, משרד השיכון יעביר את היתרות, בדרך כלל ככה זה עבד ואני מכיר את זה ככה.

הנה, בבית ספרא יש 20 אחוז דיירים, זה נתונים שאנחנו ביקשנו וקיבלנו.

שהם 55 פלוס.

שהם 55 פלוס.

בסדר, כי משרד השיכון החליט שזה סוג של חצי זכאות ולכן הוא מכניס אותם, אבל עוד פעם, אם לא היו מספיק כאלה והיה נשאר עוד מקומות ריקים, זה היה עובר לקליטה, אף אחד לא היה משאיר דירה ריקה לגמרי לנצח.

לא דירה ריקה, אבל הדיור הזה מיועד לאנשים זקנים והשירותים שם מיועדים לאנשים זקנים, ההיקף של העבודה הסוציאלית, זה 20 אחוז שהם אנשים יותר צעירים - - -

על ההיקף של העבודה הסוציאלית שם אפשר לחלוק, אבל זה אירוע אחר, זה יהיה הדיון הבא פה.

אני הראשונה שאחלוק על זה אדוני.

זה יהיה הדיון הבא, על בתי גיל הזהב של המשרד השיכון והשירותים שיש.

בהחלט, אבל מצד שני, במקצבי הדיור, אין את השירותים האלה בכלל.

נכון.

אז זה כבר אנחנו בשיפור, אבל כן, בערד יש 50 יחידות ריקות ויש גם 250 אנשים ברשימת הממתינים, אז יש פה פער בין העובדה שמישהו רשום ברשימת ההמתנה, לבין השאלה, מי מהממתינים מבקש לקבל דירה בדיור הציבורי.

ערד זה אירוע מאוד מורכב, כי תנאי החיים שם בדבר הזה הם מאוד בעייתיים מעל מני סיבות, כן, זה איזשהו פרויקט ישן שהוא בעייתי וגם המקום, ערד היא לא היא בשונה מאשקלון, היא הרבה פחות פופולרית ובמקומות כאלה, באמת, לפעמים נשארים מקומות ריקים שאפילו שגם משרד הקליטה לא יודע למלא. מעלות היה סיפור כזה.

יש בכל היישובים - - -

מעלות בסוף מילאתם, נכון?

כן.

בשורה התחתונה, אבל זה היה מאמץ מרוכז, כאילו היו שם, הרבה זמן עמדו שם דירות ריקות בבית גיל הזהב, כמות מסוימת.

בכל היישובים שבהם משרד השיכון מכניס מוגמשי גיל, יש הרבה מאוד ממתינים של משרד הקליטה.

זה כן, את מציעה שמשרד השיכון לא יכניס מתגמשי גיל, בכזה מצב?

זה שהוא יכניס מוגמשי גיל, אני חושבת שמה שצריך להבין זה מה רשימת הממתינים ומה הצורך האמיתי לדיור ציבורי לזקנים ונוכל לפתור אותו.

מה העמדה של משרד השיכון על זה, שמה שמציעים לנו כאן, אם אני מבין נכון, שלפני שמכניסים מתגמשי גיל, כאלו אלה שמ-55 ולא מגיל הפנסיה שמשרד השיכון יעביר, קודם אופציה אם נשארו לו דירות בשליש לו, למשרד הקליטה ורק אם הם לא יתמלאו אז לעבור למתגמשי גיל, נכון? זאת בעצם ההצעה שלך?

בוודאי, בוודאי, זה דיור שמיועד לאנשים אחרי גיל פרישה ואין - - -

למרות שגם במשרד הקליטה בתור יש אנשים שהם לא לגמרי גיל פרישה, אלא חמש שנים לפני, כמו שנאמר פה, זה אותו תור, את לא תבחיני ביניהם.

לא, זה נכון, אבל הם זכאים באופן כללי, הם לא זכאים בגלל שהיחידות הן פנויות.

נכון.

נכון, בוודאי שאין שום סיבה שזה שאדם נמצא ברשימה של משרד הקליטה, יחידה תעמוד ריקה, המדינה תשלם עליה 75 אחוז שכירות - - -

לא, יחידה לא תעמוד ריקה, אני חוזר ואומר - - -

יחידות עומדות ריקות, בוודאי, יש רשימות - - -

באשקלון אין יחידות ריקות.

באשקלון אין.

עכשיו לפעמים יש כמות מסוימת של דירות שהן ריקות, כי הן בתהליך מימוש, התפנתה דירה, מישהו נפטר שלא עלינו, זה קורה הרבה במקומות האלה.

בדיוק, אני חושבת שזה נתון שמעניין להבין אותו, כי רשימת בתי גיל הזהב שבהם יש יחידות שמוצעות למוגמשי גיל היא רשימה לא קצרה והיא רשימה די יציבה.

אבל זה לא ריקות, עוד פעם, שוב, משרד השיכון ממלא אותם, בקטגוריה שאת אומרת, מגיע להם פחות מקשיש שהוא בתור של משרד הקליטה.

שהגיעו העולים מאוקראינה, נמצאו לא מעט יחידות ריקות בבתי גיל הזהב, אני חושבת שזה נתון שמעניין לקבל אותו ברמה עדכנית, כמה יחידות עומדות ריקות בבתי גיל הזהב, ללא דורש מרשימות משרד השיכון וניתן - - -

אתם מוזמנים כבר מראש לדיון הבא שיתקיים פה ב-9:30 באותו תאריך, ביום שני 27 לחודש שהוא יוקדש כולו לבתי גיל הזהב של משרד השיכון, בהקשר הזה של העולים שמתגוררים שם, אין לנו מנדט לדון בהם באופן כללי, אבל אני שואל כרגע לעמדה של משרד השיכון, בהקשר לשאלה הזאת שנאמרה, אם אתם מוכנים לשקול לשנות את הסדר, זאת אומרת שלפני שאתם מציעים למתגמשי גיל, להציע למשרד הקליטה, למצוא מועמדים מהתור עצמו ורק אם לא ימצאו, רק אז ללכת למתגמשי גיל.

אני אעביר את השאלה הזאתי ואני אתן תשובה, כי זה לא בתחום של אחריותי.

אוקי, בסדר גמור, אז תגידו למי שיבוא לפה לדיון על בתי גיל הזהב - - -

כן, אגף נכסים וחברות אצלנו.

כן, שהוא יידע לתת תשובה לשאלה הזאת.

אני אעביר את השאלה הזאת למנהל האגף.

תודה.

תודה רבה. עוד מישהו שרצה להעיר משהו? אז עכשיו אני מסכם. אז קודם כל, בדיון הזה עלו כמה דברים, אני אלך מהמרכזי יותר והלאה. מה אנחנו מבקשים, הדבר הכי משמעותי זה כמובן, אני מבקש מכל, זה משרד השיכון ומשרד האוצר, משרד הקליטה פה רק נהנה, בהקשר הזה, זה לחזור ואפילו לא אומר לבדוק, כי פה ברור לי מה צריכה להיות התוצאה, לחזור ולהיערך לתשלום של הפעימה השלישית כדי להביא את כל הסכום ל-3,100, כפי שזה היה צריך להיות וכפי שזה סוכם, לכל הממתינים הרלוונטיים של התור לדיור ציבורי של משרד הקליטה ולעדכן אותנו, החל מאיזה חודש העדכון הזה אמור להתבצע, תגידו לי דצמבר, אני אל אוהב את זה, אנסה לשכנע אותכם להקדים, אבל לפחות, פה זה לא חורג מסיכום, כי לא סוכם מתי, אבל סוכם שזה יהיה בשנת 23, אז זה דבר אחד. בהתאם להחלטת ממשלה שכבר היה צריך להגיע ל-3,100, כבר בדצמבר 22, גם ככה קיבלתם פה 'גרייס', שהרווחתם עליו כסף, זה נושא מרכזי ואני מקווה שהיות והיו"ר וועדה ביקש ממני לדווח פה לוועדה, באותה ישיבת סיכום ב-27 ב-11 אז אני מראש, אומר לכם שאנחנו נבקש התייחסות לזה בישיבה הזאת, כי אני בדיווח שלי הולך לשים על זה זרקור, כי זה משהו מאוד משמעותי שחייב להתבצע ואנחנו נזמין, כמו שאמרנו את הסגן הממונה הרלוונטי ואת מנכ"ל משרד השיכון, לשעבר, פשוט לשמוע מהם מה היה. זה דבר אחד.
הדבר השני, אני מבקש ממשרד הקליטה לבדוק וכתוצאה מהבדיקה, גם לדאוג, אם צריך לשנות משהו, כדי שהזכאות תהיה החל מהחודש שהיא מתאפשרת ולא מהאישור בפועל של המסמכים, כאילו סוגיית הרטרואקטיביות, כמו שזה עובד רטרואקטיבית במשרד השיכון, זכאות לסיוע, זכאות לדיור ציבורי, הסיוע לשכר דירה הוא מגיע אוטומטית מזה, ברגע שמישהו מוגדר כזכאי לדיור ציבורי ויש לו חוזה אז הוא מידית הוא נכנס, מהרגע שהוא זכאי, יכול להיות שהוא הגיע למשרד הקליטה באיחור של שבועיים, או שלושה, כי הוא לא ידע שהוא צריך להגיע, עד שמישהו אמר לו, יכול להיות שהוא הגיע, אבל היו לו מסמכים, יכול להיות שהוא הגיע ופשוט טכנית, עד שדנו בבקשה שלו, אבל הוא צריך להיות היום מהחודש השביעי, עוד מעט מהחודש השישי, כמו שאמרתם, זה קורה עוד שבוע אז כבר מראש, מהחודש השביעי, סליחה, מהיום הראשון של החודש השביעי הוא זכאי לדיור הציבורי בהתאם להנחיה שאולגה צריכה להוציא, ממש השבוע, כמו שאמרת, אז לשיטתנו, גם הזכאות בפועל, צריכה להיות מהתאריך הזה, גם אם תאריך הבדיקה התממש באיחור מסוים של כמה שבועות, או חודש. שהזכאות תהיה החל מסיום התקופה של סל הקליטה. אז זאת הבקשה השנייה.

הבקשה השלישית זה לגבי אימהות חד-הוריות שבתור של משרד הקליטה. לבחון אחת מהשתיים, או השארתם בתור של משרד הקליטה וכמו קשישים, לפחות עד לכל עוד שיש ילדים לא בגירים, או לחילופין, אם לא זה, לפחות החלטה שהם יישארו באותו גובה סיוע שהיה להם במשך כל ה-15 שנים האלה, כל עוד שוב, שיש להם ילדים לא בגירים.

אם אפשר אדוני לסייע, באמת נקודתית, למי ש- - -

רגע, רגע, עוד נושא אחד ואני מבקש פילוח של הגידול שהיה במספר הזכאים לסיוע המוגדל, מ-11,302 ל-15,762, מאיזה קבוצות אוכלוסייה זה בא? האם כמה מתוכם זה מהעולים החדשים שעלו לארץ, בין לבין במסגרת בין שתי הפעימות האלה, כמה מתוכם זה אולי פשוט באופן טבעי, כאילו זה הרי כל פעם מתווסף איזשהו מחזור וכמה מתוכם זה אנשים ששינו במכוון את המעמד שלהם, בעקבות התשלום של הפעימה הראשונה והעדיפו להצטרף למסלול הזה, פשוט לראות איך זה מפולח. עכשיו, רן, מה ביקשת שנוסיף?

דיברנו על זה שיש ילדים שעדיין נמצאים בתוך המערכת החינוך, למרות שהם הגיעו לגיל 18 ולפעמים נשארים כמה חודשים, חמישה, שישה, או שמונה חודשים והזכאות של האמא נשללת, אם זה מספר קטן, אם זאת כמות קטנה, אז אולי אפשר להגיע להסדר כדי שהאמא תמשיך לקבל את הסיוע בזמן שהיא ממתינה, בכל מקרה, כי זה כמות קטנה.

אני אענה לך, יש פה היבט כללי שאני לא יודע לטפל בו, כי זה לא במנדט שלי היום, כן, זה מי שלא עולה, מי שזכאות שלו נקבעת במשרד השיכון, אני פה לא יודע לדון בזה, מי שהזכאות שלו נקבעת במשרד השיכון, אכן תבחנו גם את הבקשה הזאת, שגם אם ילד מלאו לו 18, אבל הוא עדיין תלמיד בית ספר, עד גמר לימודים שלו, המשפחה עדיין תשמר את הזכאות.

אני חושבת שזה עד גיל 21 במשרד השיכון.

לא, אני שואל על קליטה כרגע, קליטה זה עד 18, נכון?

כן.

אז אוקי, אגב, אני אשמח למשהו רחב יותר, שגם אם הוא בצבא תשאירו אותו בפנים, כי לכאורה אין לו אופציה להתפרנס.

צבא הוא נשאר בפנים.

הוא נשאר בפנים?

כן, שהוא בצבא.

זאת אומרת שאם יש אמא שילד שלה בצבא, היא עדיין נחשבת אם חד-הורית, לפי הפרמטרים שלכם ולא מאבדת זכות סיוע?

לפי מה שאני יודע, כן.

תבדוק את זה, אני אבדוק את זה.

לדעתי זה לא הגיוני, למה? כי בדרך כלל אתה לא הולך לצבא בגיל 18 ויום, אז ברגע שאתה הגעת ל-18 ואתה עוד לא בצבא, אז לכאורה, מעיפים אותך מהתור, לא חושב שמחזירים אותך חודש אחרי זה כשהתגייסת, אז לכן, כל עוד שאין פה מעבר רצוף, אז אני לא חושב שזה עובד ככה ויש היגיון להשאיר אמא כזאת בתור, כל עוד, לפחות שהילד נמצא בשירות הצבאי ולא יכול לפרנס את עצמו ועדיין גר עם האמא, שהזכאות שלה תישאר. זה עוד נושא נוסף שרן הוסיף לנו, שמשרד הקליטה יבדוק שימור הזכאות, גם לאימהות חד-הוריות שכבר הילד אחרון שלהם הגיע לגיל 18, אבל הוא עדיין, או לומד בבית הספר, או התגייס, או עומד להתגייס, עד לגמר לימודים בבית הספר/עד לגמר השירות הצבאי. זהו, אם אין עוד הערות, תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 11:44.