פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
02/03/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 22
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום חמישי, ט' באדר התשפ"ג (02 במרץ 2023), שעה 10:00

סיור ועדת הפנים והגנת הסביבה בעיר טבריה

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
ניסים ואטורי
אוהד טל
חנוך דב מלביצקי
חוה אתי עטייה

עמית הלוי
ארז מלול

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף
עינב פרץ - ממונה מחוז צפון, משרד הפנים

משה אורנשטיין - ממונה חירום וביטחון מחוז צפון, משרד הפנים

הילה הייבלום - אדריכלית המחוז, מינהל התכנון

יוסי חדד - מנהל מינהל אוכלוסיות מרקם ותיק, משרד הבינוי והשיכון

שוש פיניאן - מנהלת פרויקט שיקום שכונות בטבריה, משרד הבינוי והשיכון

ליטל לוי - רכזת חירום מחוז צפון, משרד הבינוי והשיכון

ווהיב פארס - רשות חירום לאומית, משרד הביטחון

אדי שומכר - סמנכ"ל הנדסה בחמ"ת, משרד התיירות

בועז יוסף - יו"ר ועדה ממונה, עיריית טבריה

דוד רוטר - מנהל תחום קידום מדיניות, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

ד"ר עינת עמבר-ערמון - מנהלת המרכז החינוכי, מרחב צפון, רשות העתיקות

יערה שלתיאל - רע"נ תכנון שימורי, רשות העתיקות

יאיר שטול - ראש מטה ראש העיר, עיריית טבריה

שמעון פיניאן - מנכ"ל עיריית טבריה

שני אלדן - מהנדס העירייה, עיריית טבריה

לבנת הספיר דהאן - רו"ח, גזברית עיריית טבריה

שמעון בלסן - יועמ"ש, עיריית טבריה

אלרם חלפון - מנהל אגף פרויקטים, עיריית טבריה

רפאל טרבלסי - יו"ר דירקטוריון המתנ"סים, טבריה

עמינדב פיינשטיין - חבר הוועדה הממונה, עיריית טבריה

דוד אוחנה - יו"ר סיעת דגל התורה בטבריה

רבקה בן אלישע - מנהלת אגף לשירותים חברתיים, עיריית טבריה

אלי סבתי - דובר עיריית טבריה

יונית בן יוסף - מנהלת אגף התיירות, עיריית טבריה

ד"ר קטיה ציטרין-סילברמן - החוג לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

לירון אדלר

לאה קריכלי

סמדר לביא, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




סיור ועדת הפנים והגנת הסביבה בעיר טבריה

בוקר טוב לכולם. אנחנו מקבלים בברכה את חברי ועדת הפנים של הכנסת, בראשות היושב ראש, חבר הכנסת יעקב אשר, כאשר אם אני לא טועה זאת הפעם הראשונה בתולדות טבריה שוועדת הפנים מגיעה לעירייה. אני מכיר את טבריה מעל ל-30 שנה, אז גם כנראה לפני כן זה היה, לא זכור לי שאי פעם ועדת הפנים של הכנסת הגיעה לכאן, לטבריה, לסיור, להיכרות מעמיקה, ואנחנו מברכים על כך ותודה רבה מראש, במיוחד כשאנחנו הולכים לדבר על נושא של רעידות אדמה שרק אתמול קיבלנו תזכורת קלה נוספת, כאן בטבריה, על רעידת אדמה.

הרגישו את זה כאן?

בוודאי, זה היה המוקד, זה היה פה ממש, המוקד היה מטר וחצי מכאן, בעוצמה 3, כך שהרגישו את זה כאן כמו שצריך. אני תמיד אומר שהקדוש ברוך הוא נותן לנו איתותים: שימו לב, תיזהרו, הנה תראו מה קורה בטורקיה, תראו מה קורה פה, תראו מה קורה שם. אנחנו לא שמים לב, אז הוא אומר: בארץ אני אתן לכם איזה נגיעות קלות. אז אנחנו צריכים באמת להיערך ולהישמר ולהכין את המבנים שלנו שיהיו ראויים לעמוד בעת רעידת אדמה, אינשאללה שלא תקרה, אבל אנחנו צריכים להיות ערוכים ומוכנים.

אני מבקש שכבוד היושב ראש לתת דברי פתיחה ואז אני אמשיך.

אולי גם נעשה היכרות עם הנוכחים. נתחיל מחבר הכנסת הלוי.

(הנוכחים מציגים את עצמם).

אני מאוד שמח להיות כאן, זה חידוש שזה - - -

בלי נאומים.

רק הצגה? בועז אמר שזו פעם ראשונה שוועדת הפנים בטבריה, זה בגלל שעד עכשיו לא היה היושב ראש יעקב אשר. אני רק רוצה לומר, למרות שאין נאומים, שאני מאוד שמח, אני לטבריה מגיע מפעם לפעם וניכר מאוד שטבריה, חז"ל אומרים טבריה שטובה ראייתה, אתה לא צריך להתאמץ בשביל לראות בעין טובה את מה שקורה היום בטבריה. באמת כל הכבוד לכל העושים במלאכה.

תראו מה זה כישורים של חברי כנסת, הוא עוד לא הספיק להגיע והוא כבר ראה את טבריה.

לא, אני פה בערך כל חודשיים-שלושה, יש לי גם משפחה פה ואני מכיר את טבריה טוב. כמו כל ישראלי הכנרת זה הבריכה, לא צריך לבנות בריכה, הקדוש ברוך עשה בבית שלנו בארץ ישראל, הוא שם בריכה.

(המשך הצגת נוכחים).

אז קודם כל פותחים בכבוד האכסניה, ידידי ראש העיר, חברי הוועדה הממונה ועובדי העירייה, ידידי הרבה שנים, הרב דוד אוחנה, איש טבריה, נציג של דגל התורה היה בטבריה ועוד יהיה בעזרת ה', וחבריי חברי הכנסת ומנהלת הוועדה. קודם כל אני שמח להיות כאן והמים הטבעיים שלי, האקווריום שלי זה השלטון המקומי והמוניציפלי ורוב חיי הציבוריים הייתי בעירייה במגוון תפקידים, גם מנהל אגף חינוך, גם מנכ"ל, ממלא מקום ראש עיר, ראש עיר, ועכשיו אחרי איזה תאונת עבודה הגענו לכנסת, אבל זה דבר טוב וחשוב כי אני תמיד אומר שיש יתרון לחברי כנסת מכל מיני סוגים של התמקצעות, אבל בטח מה שקשור לוועדת הפנים ואיכות הסביבה יש יתרון לאלה שבאים מהרקע המוניציפלי.

טבריה חוותה הרבה טלטלות בשנים האחרונות וגם בשיחות שהיו לי עם ראש העיר, אני מגיע מעיר שעברה גם טלטלות כאלה. למי שיודע, בבני ברק היו לא מעט חשבים מלווים בתקופות מסוימות והייתה ועדה קרואה בתקופה מסוימת, לא כשאני הייתי נבחר, אבל נדבר אחר כך, ואני חושב שבסוף האנשים שנמצאים בתפקידים האלה וכרגע באמת ידידי ראש העיר הממונה – איך זה נקרא? ראש ועדה ממונה, הוא איש מקצוע.

אבל רק איש מקצוע לבד זה לא מספיק, זה אני אומר לכם מניסיון, כפי שאמרתי לכם, מאיפה שאני הגעתי, כי לנהל עיר כזו ולהצליח בה צריך גם להפעיל את הלב ואת הנשמה ואת השכל ואת ההיגיון ואת המקצועיות. אבל זה לא רק שחור ולבן, זו החוכמה של השילוב של הדברים הללו וההתקדמות שלהם.

אני לא רוצה להאריך, אנחנו נשמע סקירה וזה יותר חשוב, אבל אני חושב שמה שחשוב באמת לעיר טבריה, ואני גם מגיע לפעמים, לא בתדירות של עמית, לא הייתי לאחרונה, ככה שאני לא יכול לבוא ולהגיד שאני כבר חש את השינוי, נגיד את זה בסוף היום, אבל מהשיחות ומפגישה ארוכה שהייתה לנו עם ראש העיר, רק מהניואנסים של הדברים שנעשו פה, והוא נתן לי סקירה רק על הנושאים הזה, אמרתי לו שזה עושה לי דז'ה ווּ לתקופה שבה באמת כיהנתי כראש עיר. זו הייתה תקופה, ואני לא אומר את זה בשביל גאווה ואני משתדל להיות ענו, אבל זו הייתה תקופה שבני ברק הבריאה.

היא הבריאה בשני היבטים, גם בחלק התקציבי השוטף שהפסקנו את כל הדימומים של הגירעונות, הגירעון השוטף נעצר, הגירעון המצטבר צומצם להפליא, זה אחרי תכנית הבראה שעשינו, תכנית הבראה מספר 12 שהייתה בבני ברק עד שאני הייתי ראש עיר, ואחרונה. היום אני יכול להגיד לכם, ברור שהיא גם תהיה אחרונה כנראה, אבל זה לא רק החלק הזה. הבראה, אני בזמנו אמרתי למשרד הפנים, אתם יודעים שני דברים, אתם יודעים או קרייסס או הסכם הבראה, תעשה ככה, תצמצם, תסגור חגורה. אוקיי, אבל אחרי הבראה, גם בבית חולים כשמישהו מבריא אחרי ניתוח הוא לא מתחיל לרוץ מרתון, יש שיקום, יש ליווי ולצאת כדי שהוא יוכל להתמודד בכוחות עצמו. עיר צריכה כלים כדי להתמודד בכוחות עצמה, היא לא יכולה רק להישען על משרדי ממשלה, זה לא עובד.

בבני ברק תמיד היו משתמשים הרבה, הדובר שלי היה משתמש המון בדברים, עיר ברמה סוציואקונומית נמוכה, העיר הענייה ביותר בארץ, כשנכנסתי אמרתי לו: אין, אני לא רוצה לשמוע יותר את המילים העיר הכי ענייה בארץ וסוציואקונומי נמוך, כי זה עניים ולסוציואקונומי נמוך נותנים נדבה ושולחים אותם, סוגרים להם איזה שני מיליון שקל ושולחים אותך עוד פעם להתגלגל לזה. עיר צריכה כלים ועיר צריכה לייצר את הכלים שלה.

למי שמכיר ויודע מה נעשה בבני ברק מעבר לתכנית ההבראה, פשוט הלכנו וניצלנו את המקום הזה שעל גבול תל אביב-רמת גן, שיש את מתחמי העסקים הגדולים מסביב לבני ברק, באזור שהיום אתם מכירים אותו, אני מקווה, מי שמגיע לגוש דן, אם אתם מגיעים לגוש דן, אתם מכירים את אזורי בסר והמגדלים וכל הדברים הללו, זה היה פעם המוסך של גוש דן, זאת אומרת היו משלמים לי ארנונה איזה 100 מוסכים על קומה אחת עם אזבסט וכל הדברים האלה והיום זה הפך להיות באר הנפט של העיר. בוא נאמר שאם זה לא היה קורה וזה לא היה מתגשם בני ברק הייתה בוועדה קרואה לדעתי עוד איזה 20 שנה רצוף, מחדש. כי אין יכולת, אין יכולת, גם עם מענקי איזון אתה לא יכול להתקיים אם אתה לא יוצר את התשתיות.

בטבריה, ואני אומר את זה תמיד כשאני מגיע לפה, הפוטנציאל הוא מטורף. אם המדינה תדע לבוא היום לסייע, לא לסייע סיוע לכל החיים, קחו עכשיו תקציב ותחיו, אלא בהקמה של דברים, בפיתוח של תשתיות, זה אזור תיירותי, זה אזור שצריך להיות וואו. לא לכל עיר יש את זה. יש ערים בפריפריה, למרות שאתם גם בפריפריה, שאין להם, לא משאבי טבע, לא ים, לא אזור תיירותי והם צריכים להתמודד. שם צריך לבוא סיוע, שם צריך לבוא סיוע שהוא שוטף יותר. פה ראש עיר, התפקיד שלו זה למצוא את באר הנפט שלו ולפתח אותה.

האמן לי, אני זוכר כשהייתי ראש עיר והעלו אותנו בסוציואקונומי מ-2 ל-3 הגזבר שלי בכה, אבל אני חגגתי, כי זה אומר שקרה משהו גם בעיר, זאת אומרת זה גם הקרין על העיר, מרכזי התעסוקה, אנשים נכנסו שם לעבודות וכו'. אותו דבר כאן, האתגר באמת הגדול של העיר, ואנחנו תיכף נשמע על הדברים האלה, זה לפתח את תשתיות התיירות, לפתח את התשתיות הכלכליות, אזורי תעסוקה, להפוך את המקום הזה לבירה של האזור הזה וכמובן בד בבד לטפל גם בדברים היותר בעייתיים וקשיים.

היום יש חיבור בין הנושא של רעידות אדמה ומבנים מסוכנים, שאלה דברים שדנו בהם בוועדה, לבין הנושא של התחדשות עירונית. התחדשות עירונית נכונה יכולה לבלוע את כל הבעיה הזאת ולא רק להביא פתרון לרעידות אדמה, אלא גם להביא פתרון לתוספת אוכלוסייה ולהפוך מקום למקום הרבה יותר טוב. כלי התכנון שנמצא בידי מהנדס העיר וראשי העיר הוא לא רק תכנון. ההשפעה שלו זה על חינוך ועל רווחה, על הכול. הכלי התכנוני הוא כלי כלכלי.

אנחנו כאן באים בשביל לשמוע. אנחנו באים לשמוע, באים להתרשם, באים לראות איפה הנקודות שאני חותר לכך שננסה לקדם אחר כך איזה שהיא החלטת ממשלה יותר ספציפית על העיר כי אני רואה במקום כאן פוטנציאל. תמיד עדיף להשקיע במקום שאתה כבר רואה את הפוטנציאל, במקומות אחרים אתה צריך לחשוב ולייצר את הפוטנציאל.

אז אנחנו כאן בשביל לשמוע. אני אעצור כאן, שוב תודה רבה לכולם, לחברי הוועדה, לאלה שנמצאים, לאלה שעוד יבואו ואלה שלא יבואו ואנחנו עכשיו רוצים רק לשמוע, בשלב הזה.

תודה רבה. לדעתי אפשר כבר לסגור את המצגת כי אמרת את הכול. אנחנו מקדמים בברכה את עינב פרץ, ממונה מחוז צפון במשרד הפנים, היא החליפה אותי.

נכנסתי לנעליים מאוד גדולות.

אנחנו נראה סרטון קצר, בבקשה.

(הקרנת סרטון).

זה הסרטון. הסרטון של טבריה מראה עד כמה טבריה אטרקטיבית, מכילה את כל הנתונים וכל מה שצריך לבקש, אבל כמובן שצריך לפתח עוד ועוד ועוד, אבל אין כמו היופי של טבריה. כמו שנאמר פה, טובה ראייתה.

טבריה מונה 50,000 תושבים, דירוג סוציואקונומי 4, אנחנו במדד פריפריה 3, נמצאים באשכול כנרת ועמקים. השכר הממוצע שלנו, זאת הבעיה שלנו, שהשכר הממוצע פה בטבריה הוא נמוך, 9,600 שקל, כאשר השכר הממוצע הארצי הוא משהו כמו 13,000 שקל. זאת אומרת כבר ב-day one יש לנו פער של כ-4,000 שקל בשכר הממוצע.

העיר היא עיר צעירה, 32% מהעיר בגילאים אפס עד 19 שלומדים פה במוסדות החינוך, יש לנו 12,167 תלמידים שלומדים במערכות החינוך כאן בטבריה. זה המון ויש לנו חוסר גדול מאוד מאוד בכיתות הלימוד, אנחנו נדבר על זה גם בהמשך. אני אנסה להיות כמה שיותר מהיר כי יש לנו יום ארוך במיוחד.

כמה התקציב שלכם?

אנחנו נגיע לזה, 400 מיליון.

לא, זה בסדר, אם תגיע זה בסדר.

מספר חדרי מלון יש לנו כ-4,600 חדרי מלון, 1,900,000 לינות בשנה, שמגיעים לפה. אם נרצה או לא נרצה מגיעים לפה אנשים, לכן כשאנחנו מדברים כל הזמן עם משרד התחבורה ועם משרד השיכון אני אומר להם, אתם לוקחים אותנו בתור עיר של 50,000 תושבים, אבל אתם לא לוקחים בחשבון שעל הכביש הזה נוסעים עוד שלושה מיליון בשנה, אלה שבאים לעיר. הקריטריונים של עיר תיירות לא יכולים להיות כמו עיר נניח כמו כרמיאל. מי שבא לכרמיאל בתוך הכבישים של כרמיאל זה מי שגר בכרמיאל, מי שבא למגדל העמק זה מי שגר במגדל העמק, פחות או יותר, חוץ מהאורחים.

פה אנחנו אחוז נמוך מאלה שנוסעים בכבישים בכלל. כל טבריה 50,000 אבל באים לפה שלושה מיליון בשנה, שני מיליון שבאים להוד, ועוד מיליון שבאים לחופי הכנרת. תפוסת החדרים הממוצעת היא 64%, רוב התפוסה היא מתיירות חוץ. נמצאת איתנו יונית, שהיא מנהלת אגף התיירות, היא יושבת שם בשקט, שלא יראו אותה, אבל אנחנו עוד ניתן לה לדבר.

טבריה היא המטרופולין של הצפון, היא המרכז של הצפון. אולי כל אחד היום אני בירת הגליל, אני בירת הצפון, אני בירת הגליל המזרחי, אבל אם תיקחו את המפה ותראו שברדיוס של 30 דקות נסיעה, 35 קילומטר, 40 קילומטר, אנחנו כבר יכולים לכלול לתוכנו אוכלוסייה של כ-600,000 תושבים. אני מגיע ב-35 דקות נסיעה עד לקריון כלומר עד לקרית ביאליק, קרית אתא, קרית חיים, נצרת, עמק הירדן, גליל תחתון, עפולה, בית שאן, קצרין. כל אלה, אנחנו במרחק של 30 דקות, 35 קילומטר, ממרכז טבריה לכל האזור. צריך לקחת את טבריה ולומר שהיא המטרופולין כאן של כל האזור. כאשר אנחנו נהיה חזקים כל האזור שמסביבנו יהיה חזק כולל גם יישובים ערבים.

בתכנית האסטרטגית של טבריה, הילה נמצאת כאן, לשנת 2040 מתוכנן שיהיו פה 128,000 נפשות, כלומר אנחנו מדברים כמעט פי שלושה ממה שאנחנו נמצאים היום. יש לנו מתחמים של הרחבות, אם זה טבריה מושבה א', טבריה מושבה ב', יש לנו את החשמונאים, יש לנו מול ארבל, יש לנו ואדי רקת, יש לנו את גבעת הרקפות, כל אלה, אנחנו גם נדבר על זה עוד דקה.

אנחנו פועלים פה בטבריה באופן מקצועי, כל זה כדי להבריא את המערכת העירונית ולהביא את השיפור הטוב ביותר לתושב, כלומר שיהיה כיף לחיות כאן ולגור כאן. אני התחלתי פה בטבריה, אני יליד טבריה, נולדתי בטבריה, גדלתי בטבריה, התחנכתי בטבריה, לפני 30 שנה הייתי כאן גזבר העירייה למשך 12 שנה ואחרי כן עזבתי ועברתי לעמק הירדן, למשרד הפנים, אבל אני חי וגר פה בטבריה, זה מרכז החיים שלי. ראיתי פה, במשך כל השנים, אדוני היושב ראש, באו לפה חברי כנסת, באו לפה שרים, באו לפה מנכ"לים, באו לפה כל מגוון הקשת, לכולם יש משפט שקצת מעצבן אותי, איזה פוטנציאל מבוזבז.

זה נכון, אבל כשהגיעו לירושלים כאילו לחצו על כפתור ה-reset באמצע ושכחו. אז אני רוצה פה את העזרה שלכם, של החברים פה, שנמצאים פה, חברי הכנסת שחברים בוועדת הפנים של הכנסת. בואו ביחד תעזרו לנו להפוך את הפוטנציאל המבוזבז הזה לפוטנציאל ממומש ויש אפשרות, אנחנו צריכים רק דחיפה קלה, לא יותר מזה.

נמצא פה אדי מהחמ"ת שאנחנו סוף סוף הצלחנו לרתום את משרד התיירות אלינו, אחרי שלצערי הרב במשך שנים ארוכות היה תקציב ששכב במשרד התיירות, שכב, 80 מיליון שקל שמיועדים לפיתוח של העיר שכבו שם מבלי אפשרות להוציא אותם. שמו עליהם וטו, למה? כי היה אסור להשתמש בכספים האלה, למה? כי הייתה מלחמה בין מנכ"ל משרד התיירות לבין החמ"ת והחמ"ת הוא הגוף המבצע שלנו, אז אמרו עדיף שטבריה תתמוטט לחלוטין, העיקר שלא ניתן את הכסף לטבריה כי אז החמ"ת יבצעו את העבודה. פחות או יותר אני מדייק, אדי, אם אתה רוצה אתה יכול לתקן אותי.

המדינה במשך עשרות השנים האלה השקיעה באילת בתיירות, בטבריה לא השקיעה, אתם יכולים לבדוק את זה, אתם יכולים לבדוק את זה במספרים. אני מדבר איתכם על סכומים של מיליארדים, לא מאות מיליונים, מיליארדים באילת, מיליונים בודדים בטבריה. ואם היה עשרות מיליונים, אז אמרו לא, זה יהיה תקוע, זה לא יבוא לידי ביטוי.

ואז מה זה אומר? כל התשתיות התיירותיות שלנו נמחקו. הכבישים, המדרכות, הטיילת, התחזוקה שיש שם, זה לא רק בידי העירייה. העירייה בסדר גמור, מנהלת את מה שהיא צריכה לנהל, אבל הפיתוח המסיבי, העזרה בנושא של תיירות חייב לבוא במדינה, זה לא ביכולת שלנו, זה לא בארנונה של שיכון א', שיכון ב', שיכון ג', שיכון ד', שיכון רווקיה, קריית משה ושכונת ותיקים. מניתי לכם בערך משהו כמו 70% מטבריה. אני עושה איתך הסכם, אדוני היושב ראש, תן לי את הארנונה של עזריאלי אחד ואני נותן לך את שיכון א', שיכון ב', שיכון ג', שיכון ד' וקריית משה, בסדר? עסקה אחת ככה סגורה.

ואין לנו את זה. אז אנחנו חיים עם זה טוב, יש לנו עיר שאנחנו אוהבים אותה, יש כאן, הכי חשוב, תושבים חמים מאוד, יש כאן טבריינים בלב ובנשמה. יכול להיות שהטברייני הזה יעזוב לתל אביב, אבל הוא יישאר טברייני, כל החיים שלו הוא יישאר טברייני, גם אם הוא יהיה בלוס אנג'לס.

מה הנתונים מראים מבחינת אנשים, יותר אנשים יוצאים לעבוד מחוץ לטבריה, או שיותר אנשים באים לעבוד מחוץ לטבריה לתוך טבריה?

עלית על הדבר הכי בעייתי שלנו.

תעסוקה.

הצעירים שלנו, בבתי הספר אנחנו מלמדים אותם, יש לנו הצלחה בבגרות, 95% בבגרות, כשהם הולכים ללמוד באוניברסיטה אנחנו נותנים לסטודנטים מלגות, כמעט שכר מלא של כל הלימודים, הם מסיימים ללמוד, הולכים לאן? לחולדאי. מה עשו אותנו? קבלנים של חולדאי. אז אולי שישתתף איתנו גם בשכר לימוד, זה יעזור לי. אין לי טענות כלפיהם, כי אין לנו מקור תעסוקה טוב ואיכותי, אין לנו כאן הייטק, אין לנו תעשייה עתירת שכר.

לא, אבל דיברת על הקרבה, על ה-30 דקות לכל המקומות, במקומות האלה אין להם - - -

בכל הצפון אין משהו יותר אטרקטיבי, זו הבעיה שלנו.

בדיוק, תביאו לנו מפעל אחד בצפון.

רכבת שתהיה, שתיקח אותם ותחזיר אותם. זה לא הגיוני שכדי להגיע מטבריה לתל אביב צריך ל עשות עוקף חיפה.

אבל לרכבת יש שני צדדים, זה גם יכול להיות קל מאוד לצאת ולעבוד שם ולישון פה. לא בטוח שזה הדבר הכי טוב. זה טוב, כי זה מעלה את הממוצע של השכר של אנשים וכו', אבל אם רוצים לפתח אזורי תעסוקה אז זה משהו אחר.

אי אפשר לייצר אזורי תעסוקה בלי שייתנו להם הטבות, אף אחד לא יבוא לטבריה. כמו שיש הטבות מס לתושבים צריך לתת ל - - -

יש לנו הטבות מס לתושבים, 12%, זה כן, אבל אני צריך את הטבות המס האלה שיהיו למעסיקים. מול החברות האלה, שיהיה לי יתרון על פני חיפה, על פני יוקנעם. אני חייב את היתרון הזה. ברגע שיהיה לי את היתרון הזה אז אותה חברת אלביט, חברת אלקום, תעשייה אווירית, אינטל, חברות כאלה, ירצו לפתח פה ולהעביר חלק מהתעשייה שיש להם ממרכז הארץ לכאן כי יש לנו בחורים שלמדו.

הסכם גג. אנחנו חתמנו על הסכם גג לפני כשמונה חודשים לבניית 7,400 יחידות דיור כאשר כבר 2,400 שווקו בהיקף של 2.4 מיליארד שקל.

שווקו והתחילו כבר לבנות אותן, או רק שווקו?

2,400 שווקו, חלקם כבר התחילו לבנות אותן.

לא, כי מילת הקסם הזאת, שווקו, זו יופי של מילה, אבל יש דיליי של כמה שנים.

לא, אצלנו למעשה - - -

לא, זה לא תלוי בך, זה לא תלוי רק בעירייה.

לא, אבל היום אין לנו דירה אחת פנויה שלא נמכרה, אין לנו אפילו דירה על הנייר שלא נמכרת, זאת אומרת יש ביקוש למקום הזה.

חבר הכנסת זאב אלקין היה השושבין של הסכם הגג הזה ועל כך תודה רבה לשר השיכון לשעבר.

הוא רצה להגיע היום, הוא היה מתוכנן, אבל עשו איזה ועדה לענייני דיומא אז הוא נשאר שם.

כמו שאמרתי לך שאני מכיר מקרוב, כי עבדתי כאן בטבריה מעל ל-30 שנה, מעל ל-30 שנה טבריה הייתה בתכניות הבראה מדשדשות, הלוך חזור, הלוך חזור, הלוך חזור, ב-30 השנה האחרונות היה בממוצע כאן משהו כמו 25 שנה חשב מלווה מטעם משרד הפנים וכל הזמן היה מתכנית הבראה לתכנית הבראה, קיצוצים, פגיעה בשירות לתושב כמובן, אין מה לעשות, פגיעה בעובדים, גם אין מה לעשות, היו פיטורים, היו תקופות שלא היו משלמים לך משכורת איזה שלושה חודשים ואחרי כן הלנה וכיוצא בזה, שביתות על ימין ועל שמאל, והנה סוף סוף אנחנו מציינים כברת דרך בתמונה הזאת, שטבריה עברה מעשרות שנים של הבראה להמראה.

קיבלנו את הגושפנקה לכך אחרי שבדקו וראו ואנחנו באמת מרגישים שאנחנו עומדים ביעד שקבענו לעצמנו וזה חשוב מאוד. היעד הוא היה ככה, בשנת 2019 הגירעון המצטבר היה 34%, כשאתה יודע כראש עיר ש-34% זה אומר שאתה לא מתנהל, מנהלים אותך. מה זה מנהלים אותך? אתה לא מקבל שירותים מתאימים, אתה לא משלם לספקים, היועץ המשפטי עסוק כל הזמן בתביעות של: יש לי הזמנה חתומה ולא שילמו לי את הכסף.

אף אחד לא נותן לך הלוואות.

לא נותנים לך הלוואות, אתה כל הזמן – מה שנקרא העני נהיה עני יותר והעשיר נהיה עשיר יותר. אם אני נניח היום עושה, אם אז הייתי עושה קרצוף ריבוד ב-70 שקל, המהנדס נמצא איתנו, אלרם, היום כמה זה למטר?

בסביבות ה-50.

בסביבות ה-50 שקל, אז כבר אני יכול לעשות עוד 40%-30% יותר ממה שעשיתי לפני כן. הצלחנו להוריד את הגירעון המצטבר עד לכדי 44 מיליון שקל, שזה משהו כמו 11%. אנחנו מ-2020, 2021, 2022 באיזון תקציבי ואפילו בעודף קל שמאפשר לנו חלק מזה לכסות את הגירעון.

ההליכים המרכזיים שלנו זה השלמת תכנית הבראה, עדכון של חוקי עזר, סקר נכסים מכל הכיוונים, מיצוי הרשאות במשרדי ממשלה. להפתעתי הרבה כשבאתי, דבר ראשון שעשיתי זה היה פשוט לקחת את הפלט של המרכב"ה, לראות מה היתרות, פתאום ראיתי שיש שם יתרות של עשרות מיליונים, למה? כי לא ניצלו אותן. חלק לא דיווחו אפילו, חלק ביצעו את העבודות ולא דיווח על זה, הייתי צריך לאסוף את הכסף, וחלק היה אפשר לבצע את העבודות האלה כמו שאנחנו עושים פה על ימין ועל שמאל.

וחלק לא לקחו כנראה בגלל המצ'ינג שלא היה לרשות לתת.

גם, גם. על המצ'ינג כבר דיברנו. החלפנו את כל השדרה הניהולית כי הבנו שהבעיה היא לא רק כסף, אלא גם הבעיה היא בעיה ניהולית, אז כמעט כל בעלי התפקידים הוחלפו, כמעט כולם.

תכנון ובינוי מוסדות חינוך. היה פה חוסר אדיר של מוסדות חינוך, במיוחד למגזר החרדי שבנו פה שכונות חדשות, אבל לא דאגו להם לכיתות לימוד קבע, אלא מספיק שהיה להם קרוון ומבחינתם זה היה מצוין והכול טוב ויפה.

כתיבת תכנית אם לחינוך, שזה תכנית אב לחינוך למעשה, מעין תכנית חומש.

מה זה אם?

זה למרב מיכאלי. קידום פרויקטי תשתיות תיירותיות בטבריה. חלק מזה, דיברנו על זה, זה על הטיילת, יש לנו את טיילת הדקל שאנחנו מרחיבים אותה צפונה ודרומה וכבר מאושר התקציב. אנחנו החיינו את התקציב שמיועד לטיילת אלון, עכשיו אנחנו נמצאים בשלב של תכנון מסיבי עם מיטב המתכננים בארץ בנושא הזה ומרחיבים את הפעילות לכיוון הטיבריום שהיה פעם מזרקה יפהפייה שפשוט טבעה בדמי ימיה. אנחנו מחיים אותה. וכן הלאה וכן הלאה, את כל מרכז העיר אנחנו הולכים להחיות.

למה כל זה לא קרה 20 שנה, ראש העיר? למה אנשים לא הגישו כבר הרשאות למשרדי הממשלה? עבדת בממשלה כמה זמן, למה לא – לא יודע, פרויקטים של - - -

הוא לא מתעסק בפוליטיקה. אנחנו יכולים.

לא, 30-20 שנה.

כי לא הייתה הנהגה שיודעת לדחוף ולחבר ולאחד ולהיות ביצועיסטים, נקודה, סוף.

20 שנה ככה?

הרבה רשויות היו במצבים כאלה והרבה התפכחו והתחילו לעבוד בצורה מקצועית. אגב לעבוד בצורה מקצועית זה לא אומר שאתה צריך להתאכזר לתושבים שלך ולהרוג אותם. הפוך, בדיוק הפוך. תכנית הבראה, גם אם היא לפעמים מלווה בכל מיני – סקר נכסים, זה לא דבר קל לעשות, נכון, ראש העיר? אני אומר לך, בבני ברק זה עוד יותר קשה ועשיתי, אבל עשיתי את זה עם חמלה, אני זוכר שאמרתי להם: אתם לא נכנסים לי למכה אחת פיצוץ עכשיו כל העיר. חלקו, בשכונה הזאת 200 יחידות דיור, בשכונה הזאת – אל תבואו לי במכה. כל דבר צריך לעבוד עם שכל.

אבל אתה יודע גם מה היה הכי חשוב? וזה גם אמרתי למשרד הפנים בזמנו, אני לא יודע כמה כספים נתנו לכם כאן, מענקים והלוואות וכו', אבל אני עמדתי על כך שיהיה לי מקדמה כי אני אמרתי שאם אני לא מתחיל כחזק, אם התושבים לא רואים בבוקר שעשו להם את סקר הנכסים בבית, והם לא אוהבים את זה, אבל הם רואים שני מטר משם בונים להם גינה ומשפצים להם, אז הם מבינים שיש בלנס, הם מבינים שיש אחד מול השני.

משה ליאון עושה את זה בירושלים.

נכון.

אני אתן לך דוגמה אחת, בהקשר למה שאמרת. כשהוצאתי את הפלט של המרכב"ה ראיתי שיש שם סכום של עשרה מיליון שקל לרחוב יהודה הלוי, שאלתי מה קורה עם זה, מה זה, אני יודע שרחוב יהודה הלוי זה הרחוב המרכזי שלנו, מה הסיפור פה? לא התחילו את העבודות אפילו. לא התחילו את העבודות ואני רואה שההתחייבות הזאת משנת 2010.

שלום, רונן, אני הולך להפעיל את ההתחייבות הזאת. רונן זה החשב, הוא אומר לי: מאיזה שנה זה? מ-2010, הוא אומר לי: מה פתאום, היא בטוח נמחקה, אמרתי לו: לא, היא לא נמחקה, בטעות היא לא נמחקה, אני רוצה להחיות את זה. לא, אין אפשרות, כן אפשרות, אין אפשרות, יש אפשרות, מלחמה של חצי שנה עם משרד התחבורה, בסופו של דבר הפעלנו את זה. לא רק שהפעלנו את זה, אנחנו פותחים כרגע עורק יפהפה, מיוחד, חשוב לטבריה, ולא רק שהפעלנו את העשרה מיליון שקל, קיבלנו תוספת של עוד שבעה מיליון שקל לפרויקט הזה כי ראו שהפרויקט הזה פועל טוב, אז יחד זה 17 מיליון שקל שאנחנו עושים עורק גדול מאוד שחשוב לטבריה.

פסטיבלים בין-לאומיים. אנחנו צריכים את הפסטיבלים לא רק בשביל טבריה, אלא להביא לפה אוכלוסייה מכל העולם ומישראל. אנחנו עושים פה כל מיני פסטיבלים במהלך הקיץ ובחגים ובחופשים, כל זה כדי לחשוף את טבריה חזרה לקהל הישראלי גם כן, אנחנו לא מזלזלים בו, ולקהל מכל העולם שבאים לפה כי טבריה היא של כולם. אני עוד פעם חוזר, טבריה היא של כולם, היא לא רק של הטבריינים. מכל הארץ באים לפה. בואו תראו איך אנחנו נערכים מהיום לפסח, בפסח יהיה פה פיצוץ, אנחנו יודעים את זה, ובפיצוץ אנחנו לא יכולים לזוז בכבישים, כולם תקועים בפקקים, אנחנו אוהבים את הפקקים האלה, אבל אנחנו רוצים לפתוח את העיר יותר ויותר כדי שנוכל לקבל את כולם.

כמובן שכל הצעדים שלנו לוו בהסרת חסמים בכל מיני כיוונים, באכיפה ובפיקוח על העיר בכל הנושאים, גם בחניה, גם בגינון, גם בתכנון ובנייה. נמצא פה מהנדס העיר שמה שאני אומר לו זה: תהרוס. יש בנייה חריגה, בנייה על שטח ציבורי, להרוס, אחר כך לבדוק אם זה חוקי או לא חוקי. ברגע שהוא יודע שזה לא חוקי קודם כל להרוס, את התהליך אחר כך נבנה, אבל לא ייתכן שתהיה פה בנייה בלתי חוקית על שטח ציבורי אפילו. לפני כן בטבריה היה חוק, לא תכנון ובנייה, חוק בנייה ותכנון, קודם כל בונים והטובים ביניהם היו באים לתכנון, אבל כל השאר בנו עד שיתפסו אותם.

שיפור פני העיר, תשתיות, חידוש גני משחקים, מהפכה בתחבורה, כל הזמן העיר הייתה מלוכלכת. העיר נקייה. הקמנו אגף תיירות, שלא היה פה אגף תיירות. פעם ראשונה מ-1988, המלון האחרון שנבנה זה מלון חוף גיא. מ-1988 עד היום לא נבנה פה איזה בית מלון ממשי רציני.

אבל שודרגו.

שודרגו, כן. עכשיו הולכים להיבנות בטבריה שישה בתי מלון חדשים, אחד מהם זה עם 1,000 חדרי מלון, עם מרכז קונגרסים ועם קניון שישפר את אלה שצריכים לבוא לפה לטבריה, את כל התאגידים שרוצים להגיע לאן, אבל אין להם מקומות אכסון ואין להם מקומות לכינוסים.

מקומות לכינוסים זה מאוד חשוב, כי מה שקורה באילת, זה מחזיק את אילת היום, כל הכינוסים הללו.

בדיוק, לנו אין מקום כזה.

אם לא היה להם אולמות כאלה גדולים גם זה לא היה מגיע להם.

אבל אחרי שיש יבואו לטבריה, למה לנסוע עד אילת?

בדיוק.

אנחנו אחראים גם על אילת.

הודות לחמ"ת אנחנו מקבלים פרויקטים של תשתיות תיירותיות שהיו חסומים ותקועים, ברוך ה' הם נפתחים כרגע, כל הכספים האלה, אבל אנחנו נמצאים כרגע, לצערי הרב, בחלק גדול, רק בשלב של תכנון, אבל טוב שאנחנו עושים תכנון טוב וראייה לעתיד ולא אקמול אקמול אקמול.

ופה הנושא המרכזי שלנו, רבותיי, הנושא המרכזי הוא סכנת רעידת אדמה, טבריה היא בסכנה הכי גבוהה בארץ ברעידת אדמה. בטבריה יהיה פה, חלילה, אסון בעת רעידת אדמה, אנחנו נמצאים על השבר הסורי אפריקאי, יש לנו 600 בניינים שהם מסומנים על ידי פיקוד העורף כבניינים מסוכנים. זו בעצם העיר המסוכנת ביותר מתוך עשר הערים שנלקחו בחשבון כערים - - -

עם הצדיקים שנמצאים פה בטבריה, גם החיים וגם המתים, לא יהיה פה רעידת אדמה.

אני מקווה, אבל אנחנו לא יודעים. רעידת אדמה קיימת, השאלה אם יקרה נזק או לא יקרה נזק כי אתמול חווינו אותה. רק אתמול בבוקר בשש וחצי בבוקר חווינו את רעידת האדמה, הקב"ה מזהיר אותנו: שימו לב, יש כאן בעיה.

יש פה אבסורד מעניין, העירייה הזו, פה נמצא הפיקוד, המבנה הזה בקריסה, אמור ליפול.

מאיזה שנה המבנה?

המבנה הזה מ-1960, אנחנו הראשונים.

אבל כל החמ"ל נמצא פה, תארו לכם ברעידת אדמה אין חמ"ל.

כמו בבית שאן, שמקום החירום שלהם – אנחנו נדבר על זה בהמשך היום. זה בכמה רשויות. אתה יודע כמה תחנות משטרה, תחנות כיבוי אש שנמצאות במבנים כאלה, ותחשוב מה קורה בזמן רעידת אדמה, את מי צריך? אתה צריך את המשטרה, אתה צריך כיבוי אש. מה הממוצע של הבניינים הישנים? מבחינתי ישנים זה 1980 ומטה, זה ממוצע שאנחנו מסתכלים.

אצלנו 80' זה חדש.

אני שאלתי עכשיו על הקומות, זה בוא נאמר לא יותר משלוש קומות.

לא, יש גם ארבע קומות.

יש גם מלונות שנבנו מאז?

לפני החוק? כן.

זה אירוע בפני עצמו.

כן, עדיף לא לדבר על זה. אנחנו כרגע דואגים ל - - -

לא לדבר על זה?

עדיף לא לדבר כי – אתה צודק, חלקם נבנו לפני 1980, מה לעשות, והם יותר משלוש או ארבע קומות.

צריך חיזוק.

נכון, אבל הבעיה שלי, אתה ראית בניין ברחוב דוד המלך, למטה זה לא מדרכה, זה הקרקעית של הבניין, הלובי של הבניין, כשאתם רואים שם אבנים משתלבות, זה הלובי של הבניין, תראה את העמודים איך שהם נראים, רעידת אדמה קלה חלילה כל זה קורס. שרטטתי את התשריט שיש למטה, אתם רואים שם, 175, 159, הילה מהתכנון נמצאת פה, אני אומר שלא הכול הכול הכול בכסף, אנחנו צריכים חלק מהדברים, כמו שאמרתי אצלך בוועדה, אנחנו צריכים לשנות חקיקה שייתנו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה סמכויות של שעת חירום, כי אנחנו נמצאים בשעת חירום, אין מה לעשות.

תן לי דוגמה. אתה רוצה לקחת את זה כדוגמה? תספר לי, תן לי את הנתונים של התכנית הזאת.

בדיוק.

אלדן, יש בחוק ההסדרים כרגע משהו שהולך לתת סמכות? כרגע מדברים על 1,200 מטר, זה יהיה יותר, אני הולך על יותר.

אבל לא לכל הוועדות ה - - -

לא, לא, לא, מבלי התניה לוועדות. יכול להיות שאנחנו נעשה איזה שהיא מטריצה. אני מדבר איתכם כרגע על דיונים כרגע פנימיים מול האוצר ומול מינהל התכנון, נדבר על זה. תן לי את זה כפיילוט, כדוגמה.

לקחתי את הבניין הזה, לקחתי יזם, אמרתי לו: איזה מכפיל אתה רוצה כדי שיהיה משתלם לך? תתפרע לי.

חשוב להגיד שבאמת שאי אפשר לעשות חיזוק לכל מיני מבנים שממש יושבים על קו העתק. בעצם מה שצריך לעשות זה פינוי אפילו.

מה שנקרא חיזוק, שמדברים עליו, זה בסביבות ה-90,000, 100,000 שקל לדירה, שהוא חיזוק בלי הוספה וכו', הוא לא יהיה עמיד במקום כאן?

יש מקומות, במיוחד בטבריה, שהמבנים יושבים על קווי העתק - - -

ששם רק בנייה חדשה יכולה לעשות את זה?

אפילו פינוי ולא לשים שם מבנים.

אבל זה אירוע אחר, בנוסף.

לא, זה באמת אירוע אחר. אבל זה צריך להיות מטופל, אירוע כזה.

זה מה שאמרתי אצלך בוועדה, יש שם שכונה שלמה.

והכלי לטפל בזה זה רק כלי תכנוני כי מישהו צריך פינוי ובינוי לדבר כזה.

אני אתן לך דוגמה מהמקרה הספציפי הזה. לקחתי יזם, אמרתי לו: תשמע, תגיד לי איזה מכפיל אתה רוצה כדי לבנות, להרוס את הבניין הזה ולבנות.

אגב, מי קבע שזה ממש מסוכן?

יש תקן ישראלי, התקן הישראלי קובע שאסור לבנות על קו העתק. יש לנו בטבריה הרבה אזורים שהם בנויים כבר היום שהם יושבים בתוך הקווים.

יש שכונה שהמדינה בנתה?

כן, כן. יש מבנה ענק שיש שם 500 נפשות שבאמת יושבים על קווי העתק שברגע שתהיה רעידת אדמה זה אסון.

סליחה על הבורות, מה זה קווי העתק?

זה המקום שבו האדמה זזה, איפה שיש את - - -

זה לא על קו השבר, זה מרכז קו השבר.

שם הייתה רעידת אדמה, זה המקום שנפתחה האדמה. הבניין הזה שנמצא כאן, לדוגמה, ברחוב דוד המלך, הוא נמצא בחלקה 175, כמו שאתם רואים שם, אמרתי ליזם: בוא תגיד לי מה אתה יכול לאפשר לי, איך אנחנו יכולים לעשות שם פינוי בינוי. הוא חוזר אליי אחרי יום אומר לי: תשמע, גם אם תיתן לי מכפיל של שמונה או תשע, פי תשעה, זה לא יעזור לי, למה? כי אין לי מקום שם להתרחב ואין לי לעשות כמה חניות, אתה צריך שתי חניות לכל דירה, או חניה לכל דירה, אני צריך לרדת 17 קומות למטה, כי השטח הוא קטן. אמרתי לו: אז מה אתה רוצה שנעשה? הוא אומר לי: אתה רואה מאחורה בגב יש לך שטח חום, שטח למבנה ציבור, תיתן לי אותו. אמרתי לו: אתה חכם גדול, אבל אני רוצה לבנות שם גן ילדים, הוא אומר לי: אין לי בעיה, אני אבנה לך את גן הילדים בקומת הקרקע, תן לי לבנות מלמעלה, גם אנחנו מורידים חלק מהקומות ואנחנו מאפשרים לבנות כאן - - -

לא על זה, אתה גם יכול לקחת את השטח החום ולעשות הצרחה, להעביר אותו לשטח אחר ולהעביר לפה זכויות. כמה זכויות יש לכם בשטח חום?

זה בנתונים ש - - -

אין לכם תב"ע צ', ציבורית, של מהנדס העיר?

הנה שני.

מהנדס העיר, תבדוק אצל קולגות שלך תב"ע צ' לציבורי, לקרקע ציבורית, בכל עיר עשו את זה, בהרבה מקומות.

יש לנו.

כמה אחוזי בנייה אתה יכול?

הבעיה שלנו לא זכויות הבנייה, יש לנו תב"ע שמאפשרת זכויות בנייה בכל העיר, שטחים ציבוריים, שטחים חומים, ומאפשרת את הזכויות, הבעיה היא איך אנחנו עושים את הממשק בין היזם הפרטי לבין השטח הציבורי, גם קניינית, גם תכנונית, איך עושים את זה.

אם אנחנו הולכים היום, במתכונת שקיימת היום אני יכול לעשות את זה, אבל זה ייקח לי 15 שנה, למה? אני צריך לקחת קודם כל ולעשות שינוי תב"ע.

יש, בחלופת שקד זה קיים.

בחלופת שקד זה קיים, אבל היא עדיין לא עברה את כל הסיפור של רמ"י ומה שנלווה לה מבחינה קניינית, כלומר זה קרקע שכאילו העירייה הפקיעה והיא צריכה להחזיר אותה. זה עדיין לא נותן לך מספיק במכפילים, גם חלופת שקד לא נותנת לנו באזור הזה - - -

לא, יש הבדל בין כשאתה נכנס לרזולוציה של ה - - -

השטחים החומים בחכירה, נכון?

או הפקעות או –

טוב, צריך לדבר על זה.

ברגע שאני הופך את זה לשטח אחר - - - את הקרקע.

לא, אבל יש היום כלים לעניין הזה.

הכלים כרגע מבחינת היזמים עדיין לא מספיקים.

הנה, בבקשה, פה עוד בניין נוסף, זו שכונה שלמה. זה גם לקחת דוגמה של בניין.

עזוב פינוי בינוי, חיזוק המבנים האלה. אי אפשר לעשות חיזוק?

לא, הוא אומר שאם הוא יושב על הקו עצמו אז אסור לך זה.

לא כולם יושבים, חלק אפשר, חלק לא, חלק פינוי בינוי, גם וגם וגם, ריבוי כלים.

זה לדוגמה בניין שגם שם יש אפשרות, הילה, את רואה שם את הכחול? אלה הבניינים הכחולים שם בתב"ע ויש מאחורה בגב שטח ירוק. אם אני נותן את השטח הירוק הזה ליזם, אני אומר, בין כה וכה הוא לא שימושי שם, השטח הירוק הזה, זה משהו במורדות ההר, אם אני אומר לו: קח את הירוק הזה ביחד עם הכחול שיש לך היום לבנייה, הוא יכול להגיע ל - - -

אבל עדיין שווה להגיד שאחת הבעיות, הרי פה היה יזם שהגיע ועשה את הדברים האלה, אבל עדיין לא כלכלי, עדיין מגיעים למכפילים - - -

נכון, אבל לפחות אני מפחית את המימון של הממשלה. אני מנסה להוריד את הסכום כמה שאפשר.

כן, אבל אחד הפתרונות שאנחנו מדברים עליהם, אני לא יודע אם זה ייצא לפועל או לא, גם משרד השיכון - - -

בכל מקרה יידרש סבסוד, רק השאלה איך אנחנו מורידים למינימום את הסבסוד הזה.

בדיוק, אי אפשר לברוח מהסבסוד, השאלה איך עושים אותו גם כן. יש דיבורים על הטבות ליזמים, מי שיקבל את ההטבות שלו בתל אביב וישקיע את הזה. זה נמצא על השולחן, אני לא יודע להיות אופטימי או לא אופטימי, אבל אלה הדברים ש - - -

כמה דירות יש לכם על הקווים?

יש 600 בניינים כפול 16 יחידות דיור.

אבל שניים-שלושה בניינים שנמצאים במצב הכי קשה.

לא, זה לא מדויק. אנחנו מדברים פה על עשרת היישובים שנמצאים בשבר הסורי אפריקאי.

עשר כולל אילת.

אפשר לעשות איזה שהוא פיילוט בערים, לדוגמה כמו כאן, שאנחנו יודעים שבועז הוא גם של משרד הפנים וגם הוא אחראי, לנסות את ההקלות הבירוקרטיות - - -

אבל עשו פיילוט, אם אני יודע נכון, עשו בקריית שמונה עכשיו.

זה תהליך של הולך ארבע שנים ועוד לא הסתיים.

לא, אבל התחדשות עירונית.

יעקב מלול, תכנית שאושרה, התחילה בשנת 2017-18, אני נכנסתי לשם כמהנדס והיא רק התחילה.

אבל, כבוד היושב ראש, רוב ראשי הערים, מעבר לתמרוץ שיינתן לקבלן מדברים על ההקלות הבירוקרטיות, על העברת סמכויות מהוועדות המחוזיות לוועדות המקומיות וכאן אני חושבת שיש מקום לעשות איזה שהוא פיילוט בטבריה, שכרגע בועז הוא ממונה, אנחנו יכולים לעשות איזה שהוא פיילוט לראות, אין לנו זמן, אנחנו כל יום רואים כאן, השבוע כבר הייתה רעידת אדמה כאן, אתמול.

הרעיון הוא שתהיה מטרייה אחת להכול, כי יש פה גם פן כלכלי, גם פן קנייני, גם פן תכנוני, וברגע שאתה מתחיל לרוץ בין הזרועות אתה מתעכב ומתעכב ומתעכב. גם יעקב מלול צריך עדיין סבסוד ממשלתי, הוא לא יכול לעבוד לבד במתחם הזה.

אבל הוא קיבל. הוא זכה בקול קורא.

הוא קיבל, זכה בקול קורא, תהליך סיזיפי, ארוך.

השילוב שצריך להיות זה אישור של רמ"י לקרקע משלימה, שתיים, חקיקה מיידית.

אנחנו עוד נדבר בישיבה המסכמת בסוף היום.

חקיקה מיידית שתאפשר לעירייה באישור ועדה מקומית לשנות ייעוד של שטחי ציבור, שצ"פים, לתת את המכפילים המתאימים ופרסום קולות קוראים להנחה במחיר, סבסוד מדינה, ליחידות דיור ליזמים פרטיים, כל זה ביחד, שילוב של כל זה יאפשר לנו גם להתגבר על הבעיה של רעידות האדמה וגם התחדשות עירונית שיכולה להיות פה.

בשיכון ד' יש פה הדמיה של יזם שכרגע עובד על כך והוא אומר שאם הוא יקבל איזה שהוא תמרוץ לבצע את זה הוא הולך לבצע פה 100 דירות. הבניינים האלה שנבנו בשנת 1960 כשרצו להביא את העולים ממרוקו לשיכון ד' אלה הבניינים שעשו אותם מהר, מה לעשות, כי המדינה קמה, לא הקפידו על כל הכללים. וטוב שעשו ככה, באמת, אם המדינה הייתה צריכה לקום היום היא לא הייתה קמה.

אבל התכנון הזה בגובה שלו וכו' הוא תכנון מאולץ כדי שיהיה כלכלי?

כן.

נגיד שהיה לכם בנק עכשיו פתוח בתכנון, כמתכנן העיר, היית הולך יותר מתון, כי זה הורג את הנופיות של העיר.

ויש לך את הדוגמה של קרית שמונה.

בקרית שמונה לא הלכו על - - - מראש, הלכו על אחד לשלוש.

- - - בגובה, זה פחות מפריע לו. זה טבריה עלית, זה לא מסתיר את הכנרת.

כמו הולילנד בירושלים. גם גבוה.

רק לפני שעוברים לנושא הבא חשוב להגיד, קרית משה כשנגיע, אתה רוצה לדבר כמה מילים?

קרית משה זאת שכונה שנבנתה ביוזמת משרד השיכון שהיא בנויה על קו העתק. כלומר כל השכונה - - -

איפה התכנית החדשה שאמרת לי מקודם שהולכת להיות?

לא פה, זה למטה, זה בנייה חדשה.

בנייה חדשה, משרד השיכון, רמ"י?

כן. הילה, כבר דיברתי על זה, שכונה שלמה שבנויה על - - -

שהתחיל תכנון לפני כמה שנים של הרשות להתחדשות והוקפא בגלל הנושא הכלכלי, כי כשהבינו את גודל הבעיה של המבנים שנמצאים שם על קו העתק שנדרש פינוי לא המשיכו לעבוד.

כן, לא משתלם והפסיקו.

מה מותר לעשות על קו העתק? כלום.

אתה לא יכול אפילו לעשות חיזוק למבנה שהוא על קו העתק.

זה הבנתי.

רק לומר שבתקציב המדינה החדש הקצו 60 מיליון שקל לתכנון ביישובים הסיסמיים - - -

לא במסגרת התחדשות עירונית, לא דרך הרשות?

כן דרך הרשות.

אז הם כבר מטמיעים את ה – בסוף התחדשות עירונית לוקחת בתוכה את כל הנושאים האלה של ה - - -

ודאי צריך עוד שחקנים, ודאי יש מקום לרמ"י ולמשב"ש ול - - -

כן, אבל ההיגיון הזה שהקפיאו בגלל שאין זה, כשאתה מקפיא תכנית מגרה היא לא תהיה אף פעם, אם אתה לא מקפיא אולי זה יביא לחץ להביא ל - - -

בעבר גם אגף התקציבים לא יכול היה לשמוע על תכנון בפריפריה, איפה שאין כדאיות כלכלית, היום הוא כבר מבין שכלכלית כבר יצא ומתכננים גם כשלא כדאי.

לא, לא, לא, אנחנו בכל הישיבות שלנו מדברים על המבט הזה, אתה אומר תעזבו את אזור המרכז, גדרה וזה, שם זה מתנהל לבד, היזמים יודעים לעשות לבד, פה הם צריכים את העזרה.

אנחנו לפני שנה רק הצלחנו סוף סוף להביא את משרד התחבורה לתכנן תכנון ראשוני לרכבת לטבריה, מתברר שעד שהגענו לא היה בכלל תכנון לרכבת.

איפה התחנה הכי קרובה לטבריה היום?

עפולה או בית שאן. לבית שאן יש רכבת ולטבריה אין. טבריה, שמגיעים אליה שני מיליון לבתי מלון ועוד מיליון שבאים לכנרת אין רכבת ולבית שאן ו - - -

לבית שאן בגלל ירדן.

מסילת העמק.

בסדר, אבל אם יש אזור תיירותי שמישהו במדינה יודע שמגיעים כך וכך תיירים אז כשיש רכבת ואתה מחבר אותה מנמל תעופה כזה או אחר אז זה היגיון.

כרגע יש תכנון ראשוני, אנחנו מבקשים שתעזרו לנו שזה יהפוך להיות לתכנון סטטוטורי כדי שנתקדם הלאה שבעזרת ה' תוך עשר שנים תהיה רכבת, כי חמש שנים לוקח תכנון, חמש שנים לוקח בנייה, אנחנו בשנה הראשונה רק של קדם התכנון.

מה התכנון בתחבורה? מישהו יודע ממשרד התחבורה?

זה עבר את שלב הקדם.

זה מופיע בתקציב עכשיו או לא?

לא, זה עדיין לא מופיע.

לא, אם זה רק בהתחלת תכנון.

הם עוד לא לגמרי מבינים מה רוצים, אבל המסמך האסטרטגי ב-2040 תהיה תחנת רכבת או גם רכבת קלה שממשיכה ונכנסת לתוך טבריה שתתחבר לשכונה החדשה שהמסמך האסטרטגי הציע.

לא, לא תהיה פה רכבת קלה, בתוך טבריה לא תהיה רכבת כי אין רכבת בעולם שעומדת בשיפועים האלה שיש.

הרעיון שלנו לטבריה זה לנתב"ג ולחיפה, הגובה כאן זה 400 מטר, בין טבריה עלית לכנרת אתה לא יכול לעלות עם רכבות, גם הרכבות העירוניות כמו בירושלים - - -

ההשקעה של רכבל מול השקעה של רכבת קלה מבחינת כסף?

להבנתי היא הרבה יותר זולה בצורה קיצונית.

אני לא יודע כמה זה אפקטיבי.

חברים, חבר הכנסת מלביצקי צריך לצאת, אז אני רוצה כמה מילים שלך כי לא תהיה בישיבת הסיכום.

קודם כל תודה על הזכות להיות פה, תודה על ההזמנה, זה חשוב. אני את כל הדברים הללו שומע לראשונה, אני גם חבר כנסת חדש, אני זמין לכם ואני חייל נאמן של היושב ראש, והוא יודע - - -

וחבר בכיר בתנועה שהיא בשלטון.

ואני באמת לרשותכם בכל מה שצריך, וזה חשוב, זאת אומרת הדברים הללו הם מאוד מאוד חשובים. יש לי גם קצת רקע בתכנון, הייתי יושב ראש ועדה מרחבית מוסדות הכרמל.

זה דז'ה ווּ.

יש לי גם כל מיני רעיונות שנוכל לדבר עליהם ובאמת אני לשירותכם. באמת. תודה רבה ואני לשירותכם בכל דבר.

תודה.

ואני שכן שלו במליאה ולצעוק הוא יודע והוא צועק דברים טובים גם, רק צריך לצעוק על התקציב של טבריה ודברים יסתדרו.

אנחנו ממשיכים. אלה תמונות שעשינו כשאמרנו שאנחנו רוצים לשפר את האיכות של התושבים, אתם רואים פה את גני המשחקים, אתה רואה פה, נכנסים לתוך הרחובות, טיפול כירורגי בשכונות העיר, בכול מכל, עשייה בכל התחומים, פותחים פה עורקים, ציר מרחוב גיא, כביש שיעבור עד למרכז העיר כדי לפתוח את העיר יותר, ציר שני זה מכיוון של מגדל עד לכניסה של העיר ליד צומת המצפור שם, לפני הכניסה לכיוון כפר חיטים.

הכביש, מה המצב הסטטוטורי שלו?

תכנון מלא, צריך רק תקצוב לזה כרגע. זה נמצא בתוך הסכם הגג אז זה יהיה. זה האצטדיון שאנחנו עובדים עליו כרגע. יש לנו קבוצת כדורגל שהיא ממש לפני עלייה לליגת העל, גם פרויקט שחשוב לנו, פרויקט של גן העיר שכרגע בביצוע של זה, גם האצטדיון בביצוע. כך ייראה גן העיר.

האצטדיון בביצוע, ממומן על ידי?

חלק משרד הספורט, חלק מפעל הפיס, חלק קרנות של הרשות. גן לאומי של טבריה הקדומה, יש כאן פארק עתיקות שמכיל בתוכו היסטוריה שלמה. אתה נוסע היום בכביש 90 אתה לא יודע שאתה נוסע 20 מטר מהסנהדרין, איפה שהיו הסנהדרין. ממש ככה, 20 מטר מהכביש שאתה נוסע בו, ישבו שם הסנהדרין. אתה לא רואה את זה, אתה לא שומע עליו.

אנחנו אמורים להיות בסיור שם, לא?

כן.

אולי היה צריך לשים את הכנסת פה אולי.

יש גם משרדים של כנסייה ויש שם אתר שלם של עתיקות. אנחנו נראה את זה בעיניים, המרחצאות, המסגד, שרידי החומה, כל זה נמצא שם בתוך טבריה הקדומה.

הדברים האלה, היום יש לך תקציב לפתח אותם?

לי אין. אנחנו עם רשות העתיקות. זה רשות העתיקות, אלי אסקוזידו מנסה לגייס החלטת ממשלה כדי איכשהו לפתח את המקום הזה. רשות העתיקות אומרת שהמקום הזה הוא בין החשובים במדינת ישראל, יותר מאשר קיסריה.

הלאה. יש לנו כל מיני פרויקטים. מה נשאר לנו לעשות? חלק ביצענו, אנחנו כבר נמצאים ברשות שהיא מאוזנת, הגירעון המצטבר שלנו יחסית הוא נמוך. אני קורא לזה בעצם, כמו בן אדם שהייתה לו סתימת עורקים במשך 30-20 שנה, אבל הוא הלך והוא היה חי, אבל חי מת כזה, הלך לצנתור, פתחו לו את העורקים, הכול טוב ויפה, הלב שלו מתפקד כמו שצריך, אבל הוא לא יכול מחר-מחרתיים לרוץ, הוא צריך, כמו שאמרת בדיוק, עוד תקופה מסוימת של חיזוק.

למה אנחנו מתכוונים? מה צריך לעשות עוד בשנתיים הקרובות? א', הפחתת הגירעון המצטבר מתחת ל-44 מיליון שקל, הסדרת שגרת ניהול בעירייה תוך ייעול תהליכים ועבודה תקינה. אל תשכח במשך עשרות שנים העירייה פה התנהלה ממשבר למשבר, ממשבר למשבר, אז לא כל כך הקפידו על שגרת ניהול מסודרת שנוכל לעבוד ולתפקד, שכל אחד יידע בדיוק מה צריך לעשות. קידום החלטת ממשלה מקיפה לעיר טבריה שכוללת את כל הדברים, תיירות, תשתיות, פיתוח, כל זה חייבים ואנחנו צריכים את העזרה שלכם פה, עזרה חשובה מאוד שלכם להמליץ בפני שר האוצר ובפני כל השרים האחרים וכל משרד ייתן מכיסו, כל משרד ייתן כדי להביא את זה.

אתה מדבר מעבר להסכם הגג.

כן, מעבר להסכם גג. הסכם הגג זה לשכונות החדשות. יישום הסכם הגג בסכום של 2.7 מיליארד שקל.

אין לך בהסכם הגג דברים של ותיקות?

יש, אבל זה חלק קטן מאוד, חלק קטן. אנחנו רוצים לגמור את התכנון של הביצוע, יש לנו לגמור לבצע ולתכנן את שיקום הטיילת של טבריה ואת כל מרכז תיירותי. כמו שאדי אומר, זה משהו כמו 250 מיליון שקל, הוא גם בא עם קלסרים אם תרצו לראות, הכול מוכן אצלו. התנעת תהליכי התחדשות עירונית, כמו שדיברנו על זה כרגע, הן בשל רעידת האדמה וגם כדי לשפר את איכות החיים של התושבים.

תכנון ובנייה של בניין עירייה, שירכז את כל המשרדים, כדי שברעידת אדמה לא יטפלו בנו, אנחנו נטפל באנשים, חלילה ברגע שתהיה כאן. אגב, גם בזה אני לא מבקש שקל אחד מהמדינה. אני רוצה לעשות עסקה עם המינהל, המינהל אומר לי שזה לא לפי הכללים.

יישום תכנית ההמראה וניצול התקציבים לצמיחה כלכלית. כמו שאמרת, לפתח פה עוגנים חדשים כדי שאולי בעתיד בכלל לא נצטרך את הממשלה, יש לנו פה את התיירות, יש לנו פה את הכנרת, יש לנו את המשאבים, אולי בעתיד בכלל לא נצטרך את מענק האיזון, לא צריכים את הממשלה ולא את משרד הפנים.

ליווי ועידוד הקמת שישה מתחמי בתי מלון בטבריה חדשים, הקמת גן לאומי בטבריה הקדומה יחד עם רשות העתיקות, הרט"ג ומורשת. השלמת האצטדיון העירוני, שזה פרויקט הדגל שלנו, זה משהו כמו 80-70 מיליון שקל, זה לא פשוט. בניית 200 כיתות לימוד שחסרות כאן בטבריה.

שהן לא בתוך ה –

לא בהסכם הגג.

זה גירעונות עבר, מה שנקרא.

נכון, נכון. פתיחת שני עורקי כניסה חדשים לעיר כמו שהצגתי אותם. קידום פרויקט הרכבת, מסילת הגלל והרחבת כביש 768 כך שיותאם לגידול של העיר, להתפתחות של בית החולים, זה הכביש שמוביל לבית חולים פורייה, כביש צר, פקוק כל הזמן, לא מתאים לסדר הגודל שאנחנו הולכים, במיוחד כאשר אנחנו מקימים שם שכונה של עוד 5,000 יחידות דיור, נכון?

6,000 יחידות דיור.

אז אנחנו חייבים שם להרחיב את כביש 768, גם בזה אנחנו צריכים את העזרה שלכם מול משרד התחבורה.

תודה רבה לכם, ביחד נבנה עתיד טוב יותר לטבריה. תעזרו לנו, זה מה שאנחנו מבקשים, תנו לנו את הדחיפה הזאת, אנחנו נמשיך. יש פה צוות מקצועי טוב, יש כאן גזברית טובה, יש כאן מהנדס עיר צעיר ונמרץ, יש כאן יועץ משפטי שעוזר, יש כאן מנכ"ל שצמח מהתפקיד הנמוך ביותר פה בעירייה, היה פקח והיום הוא מנכ"ל, מכיר את כל המחלקות, היה מנהל מחלקה, מנהל אגף, מנהל אגף הכי גדול בעיר. יש כאן מנהל תשתיות של החינוך, עופר כהן, שגם כן מת לעבוד. יש כאן את אלרם, הוא בא עם חולצת טריקו כי הוא כל הזמן עובד, הוא מהנדס, אבל הוא עובד בשטח.

מה הוא, תשתיות?

הוא תשתיות, מהנדס פיתוח.

רואים עליו תשתיות.

והכי חשוב זה שיש לנו חברי מועצה שהם לא פוליטיקאים. אני פוגע פוגע, אבל הם לא פוליטיקאים, כל אחד בא עם ההבנה ועוזרים. יוסי חדד, אני לא מבין איך משלמים לו משכורת במשרד השיכון, אני אגיד לך את האמת, אם יבדקו את הקילומטרז' שלו הוא פה אצלנו יותר ממשרד השיכון. יש לנו את עמי ממשרד האנרגיה שעוזר לנו בכל, ברכבת, כל מה שאנחנו מבקשים.

בועז, שכחת את הטמנת קווי החשמל, אני לא יכול להגיד, אבל זה אתה עשית.

לא, זה גם כן. אנחנו רוצים להטמין את קווי חשמל מתח גבוה והגענו להבנה עם משרד האנרגיה והתשתיות.

ועם חברת חשמל.

ועם חברת חשמל, כן.

והם לקחו על עצמם את כל התקציב?

את כל התקציב על חשבונם, אבל אנחנו באותם כבישים שאנחנו נכנסים שם לתיקון כביכול.

אז אתם עושים להם את העבודה. הבנתי.

כן, בדיוק, שילוב של שני הדברים ביחד.

אני לוקח רגע את השרביט ממך כי אני רוצה לסגור כרגע את האירוע. אנחנו נעשה עוד ישיבת סיכום, מי שיוכל להיות ודאי שזה חשוב. קודם כל מילה אחת, השאיפה של כל מועצה ממונה זה בסופו של דבר להביא עיר למצב שתוכלו להעביר אותה לנבחרי ציבור. נבחרי ציבור זה לא שם גנאי. נבחרי ציבור, כשהאווירה היא טובה, כשהמערכת עובדת, כשהגוף מקצועי, הם יכולים לתרום הרבה מאוד ואני בטוח שזה גם השאיפה שלך ושאיפה שלנו.

חד משמעית.

רק צריך באמת להביא את העיר כבר מספיק בריאה ומתוכננת והולכת קדימה ואנחנו עוד רק נראה לי באמצע העבודה במקרה הטוב.

חבר הכנסת, רצית להגיד עוד כמה מילים כאן, וגם עינב ממשרד הפנים, אם היא לא תהיה בהמשך, אז היא רוצה לדבר.

וגם משרד הבינוי. גם וגם, ליטל ועינב.

אז אני התחלתי עם עינב ממשרד הפנים, לא טעיתי, ליטל מהשיכון, אבל קודם כל חבר הכנסת הלוי.

תודה. קודם כל אני מצטרף למחאה של הרב אוחנה וגם שמעתי מדבריך. הערה, ראש העיר, שפוליטיקאים זה לא רק שלא מילת גנאי, זה מילה טובה, תפקיד חשוב. זה נכון שעושים לנו רדוקציה, ראש העיר, אומרים לנו שכל פוליטיקאי ישר זה אוטומטית זה, אז כדאי להחזיר את השיחה למקום הנכון. ואחרי שאמרתי את זה ברור לגמרי מכל התיאור המרשים מאוד שהנחת כאן שאנחנו, כמו שאמר פה היושב ראש, ממש באמצע הדרך או בתחילת האמצע של הדרך, כלומר אם אנחנו בתחילת ההמראה, אמרת מניסיונך מבני ברק שלעזוב את העיר אחרי, שמערכות ממשלתיות יעזבו אותנו אחרי ההבראה, כשאנחנו בתחילת ההמראה, זה יכול לקרוס פנימה חזרה ולכן אני מאוד מחזק אותך על כל העשייה כאן, ראש העיר.

אני יוצא מכאן עם ארבעה דברים, בעיניי, ואני אשמח להיות שותף לזה ולכבוד יהיה לי להיות שותף לקדם את זה. אחת, זה העיקרון שאמרת כאן, שאני מתפלא שהוא לא נמצא במשרדי הממשלה עד עכשיו, לא חשבתי על זה לפני כן, אני מודה, שעיר שקולטת תיירות, עיר, בוודאי במונחי תשתיות, בהקשרים של תשתיות, עיר שיש לה חוץ מהתושבים, 50,000 תושבים, יש לה עוד שני מיליון, שלושה מיליון במצטבר שמגיעים, ברור שבמשרדי התשתיות השונים צריכים לקחת את זה בחשבון, לא יעלה על הדעת. אגב, זה קורה אותו דבר ביהודה ושומרון שלא מחשיבים, כאילו סופרים רק את היהודים שגרים, אבל יש שם על הכבישים עוד מיליון וחצי איש שנוסעים. זה דבר שדורש שינוי, ואני חושב, אדוני היושב ראש, שצריך להוביל את זה.

זה לא רק הכבישים, זה דורש שינוי להרבה דברים.

נכון, נכון, בוודאי בהיבטי תשתיות.

מערכות, מערכות ביוב, מערכות תשתית. זה עולם אחר.

נכון, לגמרי. זה לגבי המושג עיר קולטת תיירות. אני לא מכיר אותו במשרדי ממשלה. כשאני עבדתי בממשלה לא הכרתי את זה כמשהו שמאבחן אפריורית וזה דבר חשוב.

דבר שני, אני מחזק אותך לגבי היתרון היחסי, אני גם אדבר עם השר, יש לנו כמה פרויקטים משותפים שאנחנו מקדמים עם השר אליהו, יש פה יתרון יחסי של טבריה, היתרון של העיר העתיקה, של חמי טבריה. כמו שאמרת, זה עוד הולך רחוק, ר' יהודה הנשיא, הזכיר פה היושב ראש את הסנהדרין, ר' יהודה הנשיא רחץ במרחצאות כאן. אמנם עשיתם ביי-פס מעבר לכביש, הקמתם את חמי טבריה החדשה, אבל גם הישנה והגן הלאומי וגם זה, אלה דברים גדולים וצריך באמת לפתח אותם. דונה גרציה זה סיפור מטורף. דונה גרציה, זה שיש פה את האיש שעשה פה את החדר הקטן במלון הזה הוא ענק. בכלל טבריה כעיר תיירות שיש לה יתרון עצום מבחינת מורשת, רקת וכו', כל הדברים האלה, זה דבר חשוב, בטח אחרי הסכמי אברהם, מרכז הקונגרסים וכל זה, זה יכול להיות לך פה אירוע גדול.

יש בעיה שאנשים מהאמירויות לא באים לירושלים. ירושלים היא עיר מתויירת, 90% מהתיירות באה גם לירושלים, בשיא זה היה שלושה וחצי מיליון. בטבריה, אם אתה תהפוך אותה לאירוע תיירותי משמעותי, תשקיעו בתחום הזה של הסכמי אברהם, גם בזה, אני אומר את זה כאחראי קבוצת הידידות מול בחריין, נפגשתי עם השגריר כמה פעמים, אפשר לייצר פה משהו אפרופו מרכז קונגרסים.

יש לך פה את יושב ראש קבוצת הידידות של הכנסת.

כן. עוד שתי הערות. הערה אחת, התקציב קורה עכשיו, לא צריך לומר לחברי הכנסת פה, לכן כל דבר, כולל התכנון של הרכבת, 100 מיליון חסר להשלמת תכנון, שאני חושב שהרכבת זה דבר גדול מבחינה זאת. עכשיו, יושב לימינך אדם שהוא קצת לוחץ על יו"ר ועדת כספים, אני ראיתי שכשלוחצים יוצא, לא יודע, צריך, תלחץ עליו, אל תוותר.

כן, אבל כשאני לוחץ על יושב ראש ועדת כספים הוא צריך ללחוץ על מישהו מהמפלגה שלך.

אה, זה גם, הבנתי. בסדר, אז הוא החזיר את זה, ראית שהוא החזיר אליי.

לא, לא החזרתי.

הוא רוצה השלמה. יהיה, אני יודע שגם לנתניהו יש חיבה גדולה מאוד לעיר. ואני אומר שוב, יש פה יתרונות יחסיים. כל עיר צריכה לדעת מה היתרון היחסי שלה ושם להשקיע. פה בהקשר של התיירות, חוץ מהבריכה הגדולה שהקדוש ברוך הוא שם פה, חוץ מזה באמת יש פה יתרון יחסי של העיר העתיקה לאורך כל הדרך וצריך לנצל אותו.

דבר אחרון זה כן חובתנו, זה הסכנה. כלומר אם יש, אני לא בקי בכל האירוע הזה, אבל אם אכן בקווי ההעתק וכו' יש פה עניין של סכנת נפשות אז מבחינת סדר עדיפויות אחרי כל הדברים שאמרתי קודם, ברור שצריך להיכנס לזה. כלומר זה שיש פה שכונה שאם היא באמת בסכנה, אני לא אומר, יש פה דעות בעניינים האלה, אבל אם היא באמת בסכנה ורק הפסיקו בגלל שראו שזה 500 דירות, אז זה צריך - - -

אין חילוקי דעות, צריכים להתמגן.

לא, אני רק אומר באיזה רמת סכנה זה, תמיד יש סדר עדיפויות. גם כביש מסוכן הוא מסוכן. ואני רוצה לסיים במה שאמרת, נתת פה דוגמה, שגם לא ידעתי, על מנכ"ל העיר שהוא התחיל מלמטה וצמח, אז אני תמיד אומר, היו לי כמה מוסדות חינוך שניהלתי, בא המנכ"ל ואומר לי: תשמע, נתתי לו את כל העבודות לעשות, גם של המזכירה, למה? כי אז הוא – היום בתור מנכ"ל העירייה, שמעון, אני בטוח שהיכולת שלך לנהל ברמה הכי גבוהה את העיר בגלל שאתה מכיר את כל המערכות האלה, חוץ מהחברות ששמעון מקרין פה במסדרונות, האווירה הטובה וכל זה, חם בטבריה בדרך כלל, אז שמעון לפעמים גם מצנן את החום ועושה אווירה טובה. וכל הכבוד לכולכם ואנחנו נשמח לעזור כמובן.

תודה רבה. עינב.

קודם כל אנחנו שמחים שהגעתם לצפון ובחרתם לפתוח את הסיורים שלכם בטבריה, עיר שמאוד חשובה לנו בצפון כעוגן כלכלי, לא רק לעיר, לכל הצפון, זה משליך. דיברו כאן על האשכול אז כשיש תיירות בטבריה זה נותן תיירות לכל הסביבה, גם לבית שאן יגיעו וגם לרמת הגולן, ואנשים שיגיעו לכאן יגיעו לא ליום ויומיים, אלא אנחנו רוצים באמת לפתח כאן עוגן כלכלי.

העיר טבריה זכתה. אנחנו מאוד מכבדים את הדמוקרטיה ורוצים שיהיו כאן בחירות, אבל לצערנו מכל מה שנוצר היא זכתה בבועז.

אין רע בלי טוב, את אומרת.

כן, נכון. לפחות נסתכל על לא חצי הכוס המלאה, אלא לגמרי כוס מלאה כאן. בועז הביא בשורה לעיר והצמיח אותה ואנחנו חייבים לעזור לו להמשיך. אנחנו, משרד הפנים כמובן, עובדים, שחררנו את חשב מלווה, זה תהליך שנעשה כאן, אחרי שנים של הבראה עברנו להמראה, אחת משלוש הערים שמהבראה להמראה אמיתית.

מתוך כמה? כמה דוגמאות יש להצלחה כזאת פנומנלית?

בסך הכול שלוש רשויות בצפון.

כרגע, לא אלה שהיה להם פעם.

נהריה, שהיא דוגמה טובה לעניין, גם כן שעברה מהבראה להמראה, קרית שמונה וטבריה. אבל באמת הפוטנציאל הגדול, מעבר לניהול עיר, שהוא צריך לנהל עיר, הוא צריך לתת לתושבים שלו פינוי אשפה ובתי ספר וכל הדבר הזה אנחנו מדברים כאן על משימה לאומית, המשימה של התיירות בטבריה.

הנושא של החלטת ממשלה. אנחנו נשמח לקדם את זה, אנחנו נשמח לתכלל את זה יחד איתכם, כמשרד הפנים אנחנו רואים את כל המעטפת.

זה דבר פופולרי, יש הרבה ערים שמבקשות את זה עם ייחודיות, אולי צריך לקרוא לזה בשם אחר, אבל צריכים את המהות של זה, שזה צריך לבוא מכמה אגפים, לאגף פה את העניין הזה.

באמת צריך לדבר על האזור כאזור תיירות וכן לתכלל את זה כהחלטת ממשלה תיירותית לאזור טבריה והסביבה, כמובן שרשויות נוספות. אף רשות בצפון לא באמת עשירה, אין לנו מאיפה להעביר. שאלת לאן הם הולכים לעבוד, זה לא שיש כאן במרחק של חצי שעה איזה מרכז הייטק גדול.

זה בדיוק, זו הבעיה. אבל הפוך, ברגע שאתם תהפכו אז הם ייהנו מזה.

בדיוק, ברגע שנהפוך וניקח את המשאב שזכו בו טבריה ונתחיל למקד בזה את הכוח.

זה בניגוד לבית שאן. בבית שאן, אגב, בבית שאן - - - מאוד התנגד לרכבת, אבל דווקא טבריה, אם הנסיעה לאזורים כמו חיפה, כמו שאתה אמרת, זה דו צדדי, יכול להיות שזה כן יהיה ב - - -

חיפה, תל אביב.

לא, גם אנשים שיעבדו בחיפה, כמו שאתה אומר, לא תעסוקה, אבל עדיין זה יאפשר - - -

חייב. המוביליות היא הכרחית כאן, זה גם ייתן עוגן. ראינו את המפה, מגיעים לטבריה, אז באמת יותר קל להגיע אחר כך לרמת הגולן או לקרית שמונה או לכל מקום אחר.

הנושא של רעידות האדמה. אנחנו במשרד מלווים את הרשויות, את תשע הרשויות שנמצאות כאן במחוז, הסכנה היא מיידית ואנחנו רואים את זה. הופתענו קצת שבדיוני התקציב הנושא הזה לא באמת קיבל את ה - - -

את יודעת למה? כי אין לזה אבא, כי זה חלק משרד הפנים - - -

אולי כדאי שאתם, חברי הוועדה - - -

לא, אני לא אבא, אני יכול רק לכנס כמה אנשים עם פוטנציאל להיות אבא, כי אין לי תפקיד ביצועי בממשלה, אבל מה שהתברר בישיבות, אנחנו הולכים לעשות ישיבת המשך לעניין הזה, זה שאין זה. אבל אני כן יכול להגיד, הייתה לי פגישה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, א', הקימו קבינט לנושא רעידות האדמה, זה דבר אחד, דבר שני, מרכיבים עכשיו צוות פעולה שיהיה לו אבא ויהיה לו אמא, אנחנו נחכה לראות את התשובות שלהם בזמן הקרוב לעניין הזה וכמובן תקציבים.

פה שם המשחק, הרבה, מה שאני רואה גם זה שמינהל התכנון כמובן, למצוא את התכניות הנכונות לעשות וסבסוד של המדינה בעניין הזה, לא יעזור כלום. אז הרחיבו, יוסי בוודאי יודע שהשנה יש הרבה יותר כסף בהתחדשות עירונית, ממה שהיה 150 מיליון פעם שעברה, היום זה 450 לשנה אחת ואחר כך עוד 450.

זה 450 וזה לא עבר.

אני חושב שכן עבר. ממה שאני כן יודע. ואם לא אז זה לא טוב.

הקמת המִנהלת לנושא הזה היא הכרחית, שתרכז את כל הנושאים. לנו יש את אגף החירום והביטחון שמלווה את הרשויות המקומיות וצריך לתכלל את הדבר הזה. אז תודה לכם, ובועז, תמשיך לעשות חיל.

ליטל מהמשרד שלך.

נקודה קצרה שעשיתם לי אחלה הקדמה. אני באמת רציתי לדבר על זה, דיברנו במהלך המצגת על הנושא של רעידות אדמה והטיפול בטבריה בחיזוק מבנים. אנחנו צריכים לזכור שחיזוק מבנים זה נושא של תר"ש, תכנית רב שנתית, שזה ייקח זמן וזה תהליך ארוך טווח וטוב שמתחילים אותו מעכשיו, אבל אני מבקשת גם לשים לב ולקחת בחשבון שרעידת אדמה יכולה לקרות גם היום ומחר וצריך לבנות תכנית לחיזוק הרשויות לאופן ההתמודדות שלהם עם רעידות אדמה.

לפי הסטטיסטיקה זה יכול להיות מעוד שבוע עד עוד שבע שנים, שנגיע ל-100 שנה שאומרים שזה יקרה. אבל, איך אמרנו? אנחנו מתפללים לקב"ה.

אבל באמת אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון ולא רק לחשוב על חיזוק המבנים, אלא ההתמודדות של הרשות כי בסופו של דבר הרשויות הן אלה שייאלצו להתמודד עם זה בשעות הראשונות לבד וזו ההתמודדות הכי חיונית.

זה חלק מהדיונים.

אנחנו נהיה בהריסות, מה נתמודד?

לא, היא דיברה גם על אחרי, היא דיברה על ההכנה לאחרי. אבל אומר ראש העיר, אם הבניין הזה יקרוס כשאני פה עם צוות החירום אז –

איך? אבל אני צריך לדעת להיות שם. מי יודע מתי? אז אני מציע שנצא מהר מהבניין, שלא יהיה חלילה איזה משהו.



(בהמשך הסיור – רח' דוד המלך)

זה השטח החום שם?

כן, בדיוק. הסדקים האלה, הרצפה, הקיר ההוא שם, תראו את התפר שיש כאן בין בניין לבניין. תסתכל למעלה בגג. אתם רואים? אחד מהם שקע. זה אומר שברעידת אדמה אין סיכוי שהבניין הזה יחזיק מעמד, אין סיכוי. יש כאן דיירים שגרים פה שהם לא יכולים לעבור דירה. זאת אוכלוסייה חלשה, הם לא יכולים להרשות לעצמם ללכת ולרכוש דירה עם תוספת של עוד איזה 400,000 שקל, 500,000 שקל במקום אחר. וגם מי יקנה את הדירות האלה? גם אם ירצו למכור – כאן מחיר של דירה לא יותר מ-600-700,000 שקל. גם רואים לפי העזובה שיש כאן.

אבל היה כתוב שיש כאן איזה תכנית כרגע.

יש תכנית שם, הדירות ההן, איפה שיש מקום, שטח שאפשר להרחיב ולהתפתח למעלה ולעשות מכפיל של שמונה-תשע.

אבל כאן, בגלל שהוא ישר כאילו.

צר, מקום קטן יחסית.

אין לו ירידה כלפי מטה?

אין לו שום ירידה כלפי מטה. מאחורה יש את השטח החום שאנחנו יכולים לשלב אותו, אבל שוב, אם לא תהיה לנו את הסמכות החוקית לבצע את זה, זו תכנית שיכולה לקחת 15 שנה או עשר שנים.

מהנדס העיר כאן? כי הייתי רוצה כפיילוט, שייתן לי נייר של הסיפור הזה עם השטח החום, כי דיברנו על מה שיש כרגע בחוק ההסדרים, שמדבר על שני דברים, קודם כל סמכות מקומית לתכניות, כרגע מדברים על 1,200 מטר, אני מדבר על יותר, והדבר השני זה הסיפור של השימוש בשטחים חומים. אני רוצה את המודל הזה להריץ על הזה ולראות אם זה נותן תשובה. לא רק בשביל טבריה.

בואו נראה את זה מקרוב, בעיניים.

לראות מה אני צריך לתקן בחוק ההסדרים כדי ש - - -

הנה, אתה רואה? שים לב לרצפה, זה מראה לך שהייתה פה שקיעה.

ברור, רואים את זה.

אמרת, הייתה רעידה קלה, לפני התכניות הגדולות שייקחו ארבע-חמש שנים צריך פה עזרה ראשונה.

מי ייתן? זה בית פרטי. בוא תסביר לי איך אני יכול היום לקחת כסף פרטי וכסף של עירייה ולהכניס את זה למקום פרטי. הכול פרטי, כל זה בניין פרטי. מהקו הזה, מהשער, כל זה פרטי.

אנחנו אומרים, אפשר לחשוב על התחדשות עירונית, אבל התחדשות עירונית זה חמש עד עשר שנים קדימה. אנחנו מדברים על חיזוקים, נקודה. מבחינתנו אנחנו לא יודעים מתי תהיה רעידת אדמה, היא תקרה, השאלה מתי, ולכן אני יוצא מנקודת הנחה בהמשך למה שעינב אמרה, צריך באמת, אמרתי את זה בכל פורום, צריך לדאוג שיהיה תקציב צבוע לנושא חיזוקים נקודה. לתת את המענה.

כרגע זה על השולחן - - -

אני אומר לך עוד פעם, לא לקחו בחשבון, על אף שיש הצעת מחליטים, אני אומר לך שסדר הגודל שהם מדברים זה טיפה בים. עד לרגע זה משרד הבינוי והשיכון חיזק סדר גודל של 29 בניינים בלבד.

בכל הארץ?

לא, אני מדבר על טבריה.

לא, אבל יש את הפיילוט שיש בקרית שמונה.

זה שלושה בניינים שהוסיפו להם ממ"ד.

אנחנו מדברים פה על טבריה כרגע. 29 בניינים שחוזקו, כולל במסגרת אפילו קול קורא. בנוסף לזה יש לנו ב-2023 עוד חמישה בניינים שיש עליהם תקציב, מעבר לזה אין תקציב. כלומר לחזק בניין, רק לחזק אותו, ללא מיגון, סדר גודל של 150,000 שקל.

לא.

אז אני אומר לך, סדר גודל של 150,000 שקל.

- - - אמרו אחרת.

אז זה בדיוק מה שאנחנו מדברים, אנחנו מדברים בין 130 ל-150.

זה מה שכרגע קורה ב - - -

נכון, בין 130 ל-150.

זה כולל ממ"ד?

לא, כולל הממ"ד זה 250,000 שקל. מה שאנחנו עושים עכשיו בקרית שמונה בפיילוט, שלושת הבניינים, זה חיזוק ומיגון בשלושה בניינים, פיילוט, זה 250,000 שקל, כולל ממ"ד. לכן אני יוצא מנקודת הנחה שאם אנחנו רוצים באמת לתת סדר עדיפות, יש פה גם התחדשות עירונית וגם כל דבר שיכול לעשות פינוי בינוי, אנחנו באים ואומרים שאיפה שניתן להיכנס לחיזוק בתיאום לזה שאין כדאיות כלכלית, להיכנס לחיזוק במיידי, רק צריך להביא תקציב.

יש תכנית סדורה שעד עכשיו התעסקנו רק ברוב דיור ציבורי. מה שאומר בועז, ראש העיר, הוא אומר נכון, הוא אומר שפה משרד הבינוי והשיכון לא ייכנס, למה הוא לא ייכנס? כי רוב הרוכשים פה פרטי, אין לו מה להיכנס לפה, זה לא עניינו.

ולקבלן פרטי אין כדאיות כלכלית.

לכן אני אומר עוד פעם, צריך להכניס את היד לכיס ולתת פה כסף.

כמה בתים, ראש העיר, יש כאלה שדורשים חיזוק?

539.

זה היה באותו גובה?

כן, זה היה באותו גובה ובגלל התנודה של הקרקע אתה רואה את השקיעות. זו למעשה הקורה שמחברת בין העמודים, היא לא שקעה, אבל כל המסביב שלה שקע.

מה זה מסביב? זה כל הבניין שקע אם זה כאן.


(בהמשך הסיור – קרית משה)

הגענו למבנים על קווי העתק.

אגב, השכונה נבנתה ביוזמת משרד השיכון, כל השכונה הזאת נבנתה ביוזמה של משרד השיכון בשנת 1970 והיא בנויה על קו העתק. זה אומר שכל אלה שגרים בתוך השכונה הזאת וגם בשכונה הזאת, יש כאן מאות משפחות - - -

זו אחת השכונות הגדולות בטבריה. היא הכי גדולה.

והם יושבים על קו ההעתק, שזה אומר שזה המקום הכי מסוכן שיש ולמעשה אין טעם לחזק את המבנים האלה כי אף אחד לא ייתן לך היתר לבנות אותם.

אסור לבנות על קו ההעתק.

לא, לחזק. רק חיזוק.

החיזוק לא יעזור.

לא, יכול מאוד להיות, אני לא יודע, אני לא סיסמולוג, אבל סביר להניח שעל קו ההעתק עצמו גם לא יעזור חיזוק, למה? כי זה לא הבעיה של תנודת הקרקע, זה הבעיה של קרקע נפערת, זה התפר.

זה הפרדה של לוחות.

בזה אני פחות מבין.

יכול להיות שעל חלק מהמקומות כן יהיה אפשר, נתרחק מהקו. נניח הקו עובר פה באמצע - - - פה אנחנו צריכים לתת את הדעת איך אנחנו פותרים את הבעיה כאן.

אתה אומר באופן בסיסי, אין אפשרות לעשות חיזוק.

פה זה החלפת שטחים, קרקע משלימה.

לעשות פה פארק.

נכון, זה אירוע גדול.

קרקע משלימה היא לא כל כך עוזרת.

משרד השיכון עבד פה על תכנית במשך שנה, בסוף הגיע - - -

מה את אומרת? מינהל התכנון, אני רוצה לשמוע אותך.

לא, אני אומרת, או סבסוד. זה המנגנון המוצלח יותר בפריפריה, כי קרקע משלימה היא הרבה פעמים לא עוזרת הרבה פה בטבריה.

סבסוד למה? לא הבנתי.

לקנות מהם את הבתים, זה מה שאת אומרת?

לא, לסבסד.

מה זה לסבסד?

אתה אומר לחזק דירה עולה לי 200-300,000 שקל לדירה.

100,000 שקל לדירה.

לא, הם נתנו עכשיו מחירים אחרים, בדיוק עכשיו. בקרית שמונה היה 230,000 ליחידת דיור.

אבל שם זה כולל ממ"ד.

בסדר, כולל זה, אז גם פה אותו סבסוד יכול להגיע למבנים כאן ובנייה חדשה.

איפה הבנייה?

לא באותו מקום. בעצם הרשות להתחדשות עירונית נכנסה - - -

אבל צריך קרקע.

יש חלק מהקרקע שאפשר לתכנן עליה, הרשות להתחדשות עירונית נכנסה עם תכנון ודייקה איפה אפשר ואיפה אי אפשר והבעיה היחידה בסוף הייתה התקציב.

כדאיות כלכלית.

כן, כי הקרקע צומצמה לשטח הרבה יותר קטן ואז היה בעיה - - -

יפה, אבל אם על השטח הזה אנחנו מוצאים עוד קרקע משלימה מסוימת אני מוריד את הבעיה שיש לי בסבסוד. לא לגמרי, אז יכול להתאים לי, לא 250 לדירה, אלא נגיד 150 לדירה.

רגע, זו אפשרות אחת, הגדלת קרקע - - -

לא, זה ביחד. ההערה שלך נכונה, קרקע משלימה לבד לא תפתור את הבעיה, אבל קרקע משלימה עם סבסוד מסוים.

נכון. בדיוק, צריך ממש סל של פתרונות, אין פתרון אחד.

אגב, מבחינת המדינה, אם בסופו של דבר היא הייתה צריכה להשקיע פה 100,000 שקל לדירה, אפילו 100,000 שקל, עזבי שנייה את המיגון, או 130,000 לדירה, אתה אומר: אני עושה פינוי בינוי לקרקע אחרת ואני מוסיף ממילא כסף, הרי פינוי בינוי בכל מקרה אתה נותן לי, לצורך העניין המדינה נותנת, אני מוסיף את ה-100,000 שממילא הייתי צריך לשים פה, אז זה סביר לצרף את שתי ה –

אכן, ואם אני מוסיף את המיגון.

בדיוק, צריך לאגם משאבים.



(בהמשך הסיור)

נעים להכיר ותודה שבאתם. ד"ר קטיה סוניקן, היא פה מייצגת את המכון הגרמני הפרוטסטנטי לארכיאולוגיה שבהר הזיתים ואנחנו בשיתוף פעולה כבר שלוש שנים. אני פה מ-2009 מהאוניברסיטה העברית. אני מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, אני מרצה בכירה באוניברסיטה, אנחנו חופרים פה בטבריה, הרבה חלקים ממנה, הרבה תקופות מייסוד העיר בתחילת המאה הראשונה, ייסוד על ידי הבן של הורדוס הגדול, הורדוס אנטיפס, ואנחנו מגיעים עד לתקופה הצלבנית. זה מה שמדהים, שיש פה מעבר מתקופות לתקופות.

אני כל הזמן אומרת שיש לי בעצם את הזכות לחפור פה, אני חושבת שזאת עיר באמת עם אי צדק ענק, זאת העיר שהחליפה את מקומה של ירושלים בחורבן המקדש וזה המקום שכל כך הרבה עשייה יהודית, ולא רק יהודית, זה איפה שהיהדות גם פגשה את הדתות המונותיאיסטיות האחרות ומשכו לפה מלומדים מכל הדתות ומכל התרבויות וזה מה שאנחנו עושים פה. אנחנו חופרים מהמאה ה-13-12 עד - - -

מה היה פה לפני כמה חודשים?

זה שהיה פה זה הכביש הזה שאתם רואים פה ועוד יותר גרוע מזה, כל מה שאתם רואים פה בצדדים זה זבל, בגלל שכל האתר ההיסטורי של טבריה היה מתחת לאשפה.

מה אתם עושים עם האשפה?

אז בינתיים הצדה ולוקחים לשם ואנחנו מחכים ל - - -

ומה הפוטנציאל של המקומות האלה, הוא המשך עד איפה?

אז קודם כל אם היה לכם זמן היינו לוקחים אתכם לשער הדרומי של העיר, היינו לוקחים אתכם איפה שהקרדו, רחוב צפון דרום, מתחיל ואנחנו כרגע כבר בעצם נמצאים פה ומצאנו קטע מאוד מאוד יפה של הקרדו הרומי גם פה בחפירות כולל עדות לרעידת אדמה, ככל הנראה של 749, מה שנקרא הרעש הגדול, הרעש השביעי.

הייתה פה רעידת אדמה.

היו כמה. והרחוב הזה ממשיך צפונה וקולגה שלי, שלא הגיע, ד"ר חיים ממליה מרשות העתיקות, לפני חודש הוא חפר ברחוב אחווה עוד קטע של אותו קרדו. זאת אומרת ביום שאתם תיתנו את ההוראה להפוך את המקום הזה לאתר מורשת לאומית, פארק ארכיאולוגי - - -

הפארק הארכיאולוגי היום איפה הוא?

הפארק של חמת פה ובעצם כיום פארק ברקו הוא באזור הזה.

איפה אנחנו עכשיו?

אנחנו בערך נמצאים פה.

עכשיו בעיקרון מכאן עד לכאן, אם נגיד - - -

יש קרדו שאנחנו יכולים ללכת כל הדרך עם בתים, עם חנויות בצדדים, זה פשוט משהו באמת יוצא דופן ואני אגיד עוד משהו - - -

מי מממן את כל הסיפור הזה?

זה מאוד חשוב, אני לא יודעת איפה קטיה נמצאת. גם קטיה.

מה תפקידה בכוח?

היא המנהלת הרשמית, אנחנו משתפות פעולה בין האוניברסיטה העברית והמכון הגרמני. אז אתם שאלתם מאיפה הכסף, אז כל פעם מאז 2009 אני מביאה כספים מכל מיני גורמים, גם מהקרן הישראלית למדע, אבל בעיקר מחו"ל, בין היתר משוויץ, גרמניה והנה בשנים האחרונות (תרגום חופשי מאנגלית): המכון הגרמני לארכיאולוגיה הביא מימון שמסבסד למעשה את ההחזקה של כל הסטודנטים, יש לנו משהו כמו 50 סטודנטים מגרמניה שעובדים פה. תגידו לי כמה אתם יכולים להביא.

(תרגום חופשי מאנגלית): השאלה הבאה.

(תרגום חופשי מאנגלית): אנחנו עובדים פה ארבעה שבועות, בחופשת הסמסטר שלהם ובחופשת הסמסטר שלנו, אנחנו מוסד אקדמי ואנחנו מגיעים לפה למחקר, אבל אתם יכולים לראות שאנחנו ממש עובדים וחושפים את הממצאים המרשימים.

עד לאיזה עומק, איפה אתם נמצאים עכשיו? מה הגובה? כמה נשאר לכם עוד למקום הכי נמוך?

(תרגום חופשי מאנגלית): מאחורה, תראו שם, אנחנו הגענו כבר לשני מטר וחצי. אם תרצו לראות נוכל ללכת לשם.

כמה נשאר?

כמה נשאר לחפור?

לא, להגיע למטה, לאיזה שכבה הגעתם.

תעשה חשבון, אם שם היא ירדה כבר שניים וחצי, אז פה יש לך עוד –

(תרגום חופשי מאנגלית): כרגע, אתם צריכים לדעת, שאנחנו בתקופה מאוד חשובה של טבריה, אנחנו במאה העשירית לספירה ואני חושבת שזו התקופה שהייתה תור הזהב של טבריה, זאת הייתה תקופה של התפתחות, זה הזמן של משפחת בר-אשר שהייתה מהבולטות פה ובסוף הם עברו לירושלים. זה הזמן של ניקוד התנ"ך שנעשה פה. מה שאתם רואים פה זה חלק מהחיים והתרבות של טבריה באותה התקופה.

אבל אמרת שהגעת לקרדו, לרומים.

זה לא הרומי? זה היהודי?

זה המאה העשירית. חשוב לכם לדעת, אם אתם מבקרים במוזיאון ישראל יש שם מטמון מאוד מאוד מרשים שהתגלה בטבריה, הוא נתגלה בזמן הפיתוח של המקום, טיהור שפכים, זה מה שיש פה. זה מטמון משגע עם יותר מ-100 מטבעות, אבל חלק מזה, 85 מטבעות מאוד מאוד נדירים מהמאה ה-11, מטמון מכלי ברונזה, וכיום הוא מוצג במוזיאון ישראל. זה רק מראה את הפוטנציאל, זה לא נגמר פה. זה עד למעלה.

אנחנו מבקשים עכשיו מרשות העתיקות אישור לא לכסות את זה. אם הם לא יגדרו פה, אם אנחנו לא נקבל את האישור לגדר פה בצורה הרמטית אנחנו מביאים את ה-JCB ואת כל מה שאתם רואים אנחנו נכסה מחדש. אז בואו תעזרו שזה יהפוך להיות לאמת.


(בהמשך הסיור)

איך אתם שומרים על זה?

אנחנו לא שומרים על זה, זה כולנו אחראים על המצב הזה וזה נראה נורא. אתה תיכף תראה מה היה כאן בשביל להבין כמה מצוין שעושים חפירות כאלה, אבל ברגע שמוצאים אתר כל כך חשוב - - -

לסגור אותו, לשמר אותו, לעשות אותו יפה.

גם לאגם תקציבים ולדאוג לשימור שלו.

איפה המליאה שלהם?

אם אתם רוצים לדמיין פה היה המבנה, כאן ישבו החכמים - - - פה הקים הורדוס אנטיפס, לא היה כאן כלום והוא בנה אותה ופה בשטח הזה נמצאו העדויות הראשונות למבנה ציבורי, ככל הנראה ארמון מבחינת העיטורים, שאנחנו גם שומעים ומכירים אותו, ויוסף בן מתתיהו שמתאר את הקמרונות שעשויים מזהב, היה מאוד מפואר.

אבל זה לא העיקר עבורנו, מה שאנחנו רואים פה עכשיו זה את השלבים המאוחרים, גם מהשלבים של ימי הביניים יותר, של התקופות האסלאמיות, אבל גם את המבנה מהתקופה הביזנטית, שזה היה מבנה אמידים וייתכן מאוד שכאן ישבנו חכמינו וכתבו ועשו את הדברים.

דבר אחר שאי אפשר לראות, הוא נמצא בהמשך, זה המט"ש של טבריה. אתם יודעים מה יש במט"ש של טבריה? חברים, מתחת הבריכות של הביוב, שם במקום הזה היה ככל הנראה בית המדרש. ז'ק הירשפלד שחפר כאן מטעם האוניברסיטה העברית למעשה חפר ומצא מגוון עדויות - - -

אז סימן השאלה על הסנהדרין זה בגלל שאתם לא בטוחים שזה –

לא, אני אענה לך על השאלה, כי זו שאלה חשובה.

לא, קודם כל גם תרחיבי, בגלל שנמצאו גם במגדל, האזור הזה הוא סופר יהודי כמובן, תרחיבי על הממצאים מהתקופה הרלוונטית.

לגבי הסנהדרין. כולכם מכירים את המסכת מבבלי על הסנהדרין שעברה את מסע הנדודים מירושלים לגליל ובעצם זו מסכת שמספרת על הנדודים של הסנהדרין. יש מעט מחלוקות על האם זו באמת הייתה הסנהדרין והיא שמרה גם על השם ועל כל התפקידים, אנחנו יודעים שהסמכויות שלה לאט לאט קטנו, אבל בכל זאת פה אנחנו רואים את - - - כשאתם מסתכלים על התלמוד הירושלמי, איפה התלמוד הירושלמי נכתב? כאן, כאן הוא נכתב ותראו איך זה נראה.

רק עוד מילה אחת על מה שאתם לא יכולים לראות, אבל בבקשה תאמינו לנו, נכון? כאן יש בור. כשתבואו לכאן עם הילדים, משפחות, תחזרו לכאן ותיכנסו ותבקרו ותרדו לתוך הבור הזה. יש פה מאגר מים בהשתמרות מעולה, אין הרבה דברים כאלה בארץ.

אפשר לטבול בו?

לא, אין בו מים, אבל הקמרונות יפהפיים. בגלל שאין לנו זמן ומאוד מאוד ביקשו ממני לקצר אני רוצה רגע לאנשי החזון שיש להם גם קצת יכולת לדמיין, תדמיינו את העיר הזו, תחזרו רגע אחורה בזמן לזמן שלפני כ-1,800 שנה, 1,700 שנה, תראו פה עיר ענקית גדולה וחשובה ומשמעותית שבמרכזה קרדו. אנחנו לא על הקרדו, אתם ראיתם אותו קודם באזור של קטיה. משני הצדדים של הקרדו שערים. תראו איזה דבר, תראו איזה יופי של שער היה כאן משני הצדדים.

איפה כל זה?

את השער הזה אם יהיה לכם זמן אתם תוכלו לראות עוד היום.

אבל צריך לומר ליעקב גם, אם אנחנו ממשיכים דרומה כאן אנחנו מגיעים לבית הכנסת. את מגיעה איתנו לבית הכנסת?

אנחנו לא נלך עכשיו לבית הכנסת.

ליעקב, אם לא תראי לו ממצא תכלס מעשי אחרי זה ראש העיר לא - - -

אתם יודעים כמה בתי כנסת היו כאן? תהמרו כמה בתי כנסת היו כאן, לדעתכם? הימור.

איפה זה פה?

בטבריה.

כמה חסידים, כמה ליטאים, כמה ספרדים, שאמי, בלאדי, מרוקאי, ירושלמי.

אנחנו יודעים שדיברתם היום הרבה על רעידות אדמה והמוכנות? אז 749, רעש שביעי כאן בכל האזור. 749 זה רעש שביעית, הוא נזכר במקורות. ברעש האדמה הזה הייתה כאן קטסטרופה, אנחנו מכירים את התיאורים ויודעים על 30 בתי כנסת שהיו כאן ונהרסו. דרך אגב, שנה אחרי זה שינוי שלטון, שנחשוב קצת מחשבות קדימה, אבל יש כאן לעיר הזאת, תראו, בית מרחץ יפה.

והדבר הנוסף שאני רוצה להגיד לכם, שוב, זה לביקור אחר שלכם, בהזדמנות, תסתכלו על הדבר הזה, תראו איזה יופי. כאן על הגבעה תיאטרון שמספר המקומות בו הוא מעל קיסריה, קרוב לבית שאן. כאן על הגבעה, ממש למורדות הר ברניקי והתיאטרון הזה הוא חלק מהעיר הזאת.

אני עוזבת רגע ארכיאולוגיה, ברשותכם, ולוקחת אתכם למיזם אחר. אנחנו רשות העתיקות ורשות העתיקות, כמו שאתם מכירים, עושה הרבה מאוד מהלכים לטובת חיבור ושילוב בין הקהילה לארכיאולוגיה. שילוב הקהילה, התלמידים, הציבור, התיירים, ואחד מפרויקטי הדגל שלנו, ברשות העתיקות בכלל אבל בצפון בפרט, זה פרויקט שביל הסנהדרין. מכירים? שמעתם? איזה כיף לראות את ההנהונים.

שביל הסנהדרין הוא שביל אמיתי מוחשי שעובר דרך אתרי הסנהדרין והוא מסיים במקום החשוב הזה ולכן אנחנו, דרך המרכז החינוכי שלנו, מקיימים כאן הרבה מאוד ימי עבודה, עשרות רבות של ימים של אימוץ אתר. הילדים שלי הם חמודים מאוד והם באים עם המון כוח ורצון והם מעשבים וגוזמים, אבל צריך פה תקציבים יותר משמעותיים כדי להרים את המקום הזה.

מותר לרסס פה?

כן, מותר לרסס פה. מעל 100,000 איש לקחו חלק בפרויקט הזה עד עכשיו, יש כאן עוד המון ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד טוב עם העירייה ויש כאן עוד הרבה פוטנציאל. אז, חברים, תודה רבה ושיהיה בהצלחה.

אתה לא צריך קול קורא, צריך שהוא יעביר לרשות העתיקות. אנחנו העברנו אז חמישה מיליון שקל.

אני שואל שאלה פרקטית, הקימו, נגיד הגיע כסף, הגיעו לפה כמה ברינקסים, הקימו את הכול והכול, לתחזק דבר כזה זה עלויות גדולות?

יערה נמצאת כאן איתנו והיא יכולה לענות על זה.

אני אדריכלית שימור ואני אחראית על האדריכלים שלנו ואנחנו עשינו פה כמה פרויקטים באמת בשביל לגייס כסף כי אנחנו, בתור רשות העתיקות, רואים את האתרים, לא רק את החפירה שלהם, אלא גם מה קורה איתם אחר כך ואיך אפשר לפתח אותם כמנוע לפיתוח תיירותי במקום.

זאת אומרת ההכנסות של מקום תיירותי יכולות לתת את התחזוקה שלהם?

נכון.

אם זה ככה, האמפי בקיסריה, אם בועז הופך את האמפי הזה, אם זה באמת בסדר גודל, כמו שאת אומרת, אמפי כזה.

השאלה אם זה סדרי הגודל האלה.

לא, במקור הוא היה מאוד גדול, כרגע האמפי שאנחנו מדברים עליו, מה שנחפר, הוא בקנה מידה קטן יותר. זה לא בדיוק יהפוך להיות האמפי בקיסריה, אבל בהחלט יש כאן, אפשר לראות בכל האתר הזה ביחד, ראינו בו מוזיאון פתוח.

זה שבילי הליכה, בכל מקום אתה שם עמדה שאפשר לשמוע או לראות.

מה שאנחנו עושים, אני אגיד ובזה אנחנו נסיים, אנחנו ביחד עם רשות העתיקות ויחד עם רט"ג והעירייה, בעצם כל גוף שם כסף כדי ליצור פרוגרמה לכל המרחב הזה שמתייחסת גם ליועצים כלכליים, גם תיירותיים, גם שימור והכול כדי להקים פה משהו שבאמת יחזיק את עצמו.

שיהיה בהצלחה.


(בהמשך הסיור – הכנרת)

- - - הזהות היהודית וההיסטוריה והמורשת, הם הבסיס פה לתיירות דעת, מה שנקרא במשרד התיירות, 25% מהתיירות, אולי זה הרבה יותר. תבין, תיירות ירושלים 90%, 3.6 מיליון תיירים, בשיא הגענו.

אתה מדבר על האתר - - -

עכשיו אני מדבר על האירוע הזה שראינו, מבית כנסת מחמת שם, שאתה מכיר אותו, בית כנסת אדיר, מהממצאים הכי חשובים שלנו בארץ ישראל ועד לפה. מדובר פה על שטח עצום שכולו סנהדרין ור' יוחנן והכול, לא מטופל בכלל. צריך להפוך את זה לאתר תיירות מהחשובים. אחרי הסכמי אברהם זה יכול להיות מדהים, אנחנו חייבים אותך שם חזק. התקציב הבסיסי של רשות העתיקות זה כלום.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

קודם כל תהיה לנו בעזרת ה' פגישת עבודה ואנחנו נדבר על זה.

תעדכן אותו שזה לפרוטוקול.


שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אין לי בעיה. אני אומר כך, עמית, כל מה שמזניק את העיר מבחינה כלכלית שבסופו של דבר יכול להעמיד אותה על הרגליים בנושא הפרויקטים מחוללי צמיחה ושינוי בעצמם זה מה שמעניין אותי. עוד מתנ"ס, עוד זה, זה הפיסטוקים, הסוכריות הקופצות, אבל בסוף הדברים מחוללי צמיחה ושינוי זה מה שחשוב לי וזה מה שימנף את העיר.

לגבי הפרויקט הזה שאני לא בקי בו, וכך על רגל אחת הוא אמר לי את זה, אני חושב שצריך להיות פה איגום משאבים שאני מוכן לתכלל את זה אצלי, איגום משאבים גם עם שר התיירות, גם עם השר למורשת, עמיחי שהוא מהמפלגה שלי, וגם התרבות יכול להיות שותף פה בדבר הזה, בסופו של דבר זה 120 מיליון, זה האירוע.

קודם כל תיקון של העוול שנעשה לנו בקדנציה הקודמת, שר נגב גליל לא ביקר פה, כי החרים את טבריה, למה? כי אני עומד בראשה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

זה לא העיר היחידה שאני שומע שהייתה מקופחת. גם התפקיד שלי זה לצמצם את הפערים החברתיים.

תודה רבה לך.


(ישיבת הסיכום)

אני פותח מחדש את ישיבת הוועדה, בהמשך לסיור שהיה כחלק מהישיבה, אנחנו כמובן נדאג שייצא פרוטוקול מסודר גם מהסיור בחלקים הרלוונטיים שלו ולפני הסיכומים שלי ולפני הסיכום של ראש העיר ולאחר מכן שלי נשמח לתת לחבר הכנסת עמית הלוי, ידידי, את זכות הדיבור ולאחר מכן משרדי הממשלה, מי שירצה.

תודה רבה לכולכם ותודה רבה לראש המועצה הקרואה, ראש העיר, בועז, ולמנכ"ל שמעון ולאלי שמתעד את הכול ולכל מי שהיה שותף.

אני רוצה לומר שני דברים לסיכום. מבחינתי הסיכום שלי הוא שתי הערות. הראשונה זה שאני חושב שמנוע הצמיחה שנפגשנו איתו בחלק השני של הסיור, שלפי דעתי הוא מנוע צמיחה של העיר, כיוון שהוא יתרון יחסי, זו העובדה שטבריה היא עיר המורשת והתיירות, מערי המורשת והתיירות החשובות בישראל, ואת שני הדברים האלה, גם את המורשת, כל האזור הארכיאולוגי שראינו, וכמו שראיתם, משמים שם נחת ממסוק שר הנגב והגליל, איכשהו הוא נפל עלינו, אנחנו צריכים לקדם את העניין הזה של היתרון היחסי, גם במורשת וגם בתיירות.

כמו שאמרת, ראש העיר, זה לא שאתה צריך להמציא את האנשים שמגיעים לכנרת, מגיעים לחמי טבריה, דברים מאוד ייחודיים שיש כאן, ולכן את האירוע הזה שראינו, עיר שהיא בליבת אזור הסנהדרין, שעוד מאז, לפני אלפיים שנה, אנחנו ממשיכים לדונה גרציה, ממשיכים לעלייה הציונית שגם ההורים של חלק מהאנשים פה היו חלק ממנה, כל הסיפור הזה של מורשת ותיירות, אני חושב שזה מנוע צמיחה, צריכים להיכנס אליו.

אני אומר את זה גם בהקשר של מה שעלה כאן, של מקדם לעיר שבה התשתיות צריכות לכסות גם תיירים, לא יעלה על הדעת שאתה פונה פה ימינה למטה לטבריה, אתה ממשיך מכביש 77, אתה מגיע לחלק השני ואתה נתקע בפקק קבוע שברור שלפחות יותר מ-50% מהפקק זה אנשים הם לא טבריינים, כלומר התשתיות לא תואמות לעיר קולטת תיירות. זו הנקודה מבחינתי המרכזית.

ההערה השנייה שלי היא, שמכיוון שהגברת פה ממשרד הפנים, עינב, הממונה על המחוז, היא אמרה וגם אתה הצגת את זה במצגת שעברתם מתכנית הבראה, אחרי עשרות שנים, שאני הייתי בשוק מהעניין הזה, להמראה. אני ממה שאני יודע, אדוני היושב ראש, 63% מהתאונות במטוס אתה יודע מתי הן? בתחילת ההמראה. ואני יוצא מפה מצד אחד עם הרגשה מאוד טובה של עיר שמאוד התפתחה ועם פחד אמיתי בלב, כיוון שאני מודע ללוח הזמנים המוניציפלי, הבחירות הקרבות, ואני אומר כאן על השולחן, שלא תקרה לנו תאונה בהמראה, ר' יעקב.

כלומר אנחנו באמצע אירוע, אנחנו לא בתחילת אירוע, אנחנו באמצע האירוע ואנחנו אולי במקטע הכי רגיש שלו, זאת אומרת שכל הפעולות שנעשו כאן על ידי בועז והאחרים כאן בתוך המועצה הקרואה הזו, שלא נמצא את עצמנו, לאה, פתאום – אפרופו לאה, ויקום בבוקר והנה לאה, פתאום נמצא מישהי אחרת שלא התכוונו. אנחנו באמצע אירוע, האירוע הוא חשוב מאוד, וכמו שאמרתי, רוב התאונות הן בהמראה ואנחנו צריכים לחשוב טוב איך אנחנו לא נותנים לאירוע הזה להפסיק, להתפתחות הזאת, שאנחנו ממש נמצאים בתחילת הדרך.

אני אתייחס לזה.

מאה אחוז, תודה.

נציג משרד השיכון, יוסי חדד.

אני קודם כל בכובע של משרד הבינוי והשיכון רוצה לתת סקירה של שלוש דקות לגבי כל הנושא של החיזוקים. משרד הבינוי והשיכון בשנים האחרונות הקים אגף שעוסק בחיזוקים, מתמקד בעשרת היישובים שנמצאים בשבר הסורי אפריקאי, עשרת היישובים מקרית שמונה עד בואכה אילת. אנחנו השתמשנו ומתמקדים בעיקר במיפוי שנעשה בוועדת ההיגוי שהוביל משרד הפנים ומשרד הביטחון. אחרי המיפוי שנעשה מדובר בסדר גודל של 1,871 בניינים שחייבים חיזוק.

כלומר כל הבניינים שנבנו עד שנת 1980 שאין להם תקן של רעד, הם מוגדרים כבניינים שמחויבים בחיזוק. מתוך כל סדר הגודל הזה, 1871, בוצעו עד כה בעשרת היישובים 92 מבנים שחוזקו. לחזק את ה-1,000 פלוס בניינים שאני מדבר עליהם, בסדר גודל של 4.5 מיליארד שקל נוכל לחזק את כלל הבניינים שנמצאים בעשרת היישובים בשבר הסורי אפריקאי.

כאשר אני מציין עובדה אחת, איפה שהתחדשות עירונית נכנסים מחלקת החיזוקים לא נכנסת. אני ציינתי את זה בפתיח ואמרתי שזה חייב ללכת במקביל, גם התחדשות עירונית וגם חיזוקים, כי אנחנו לא יודעים מתי רעידת האדמה תתפרץ, תקרה. אני יוצא מנקודת הנחה, ואמרתי את זה לפני שבוע בוועדה של מיכאל ביטון שהגיע לקרית שמונה, התרשם מהחיזוק של שלושת הבניינים, גם חיזוק וגם מיגון, אמרתי לו שאם לא תהיה החלטת ממשלה עם הצעת מחליטים, עם תקציב צבוע לנושא הזה, זה לא יקרה בצורה שאנחנו צריכים להביא את זה לידי ביטוי.

פה אני קורא לוועדה, אם אנחנו רוצים באמת להיות רציניים, לקחת את הביקורות שנעשו על ידי מבקר המדינה, והיו פה עשרות ביקורות שחטפנו על ימין ועל שמאל, יש פה מצב שזאת הזדמנות שלנו להביא לידי ביטוי, להתמקד כרגע בעשרת היישובים האלה. אני חושב שמשרד הבינוי והשיכון עוסק אך ורק ברוב דיור ציבורי, אני חושב שזה לא צריך להיות, אבל זאת ההחלטה של המשרד כי המשרד החליט לעסוק רק ברוב דיור ציבורי ולכן אנחנו מבחינת תכנית העבודה שלנו - - -

במסגרת מאבקי הכוח בממשלה על מי להפיל את זה.

ולכן מבחינת תכנית העבודה שלנו, יש לי תכנית עבודה ואישרתי העתק למזכירת הוועדה, יש לי תכנית עבודה כרגע עד סוף שנת העבודה 2028 על מנת לכסות את כלל המבנים בעשרת היישובים ברוב דיור ציבורי. במידה שייתנו תקציבים נוספים נוכל להיערך בהתאם.

המיפוי שנעשה נעשה באמצעות פיקוד העורף במשרד הביטחון ובנתונים שקיימים אצלנו, אנחנו יכולים להגיד בוודאות איזה בניינים מחויבים בחיזוק. אני יכול להגיד כרגע לצורך העניין שבתכנית העבודה - - -

ובעשרה היישובים האלה כן עשו את הסקר, גמרו את הסקר?

ודאי, גמרנו, חוץ מאילת.

הוועדה החליטה רק שיעשו את אותו סקר על כל הארץ.

אני יודע שעדיין הם מתמהמהים פה עם הצעת המחליטים בין משרד הביטחון ומשרד הבינוי והשיכון ועוד גורמים נוספים. אני אומר עוד פעם, ראיתי שזה לא נכנס לתקציב המדינה, הנושא של החיזוקים, אני חושב שזו נקודה שכן צריך להתעקש עליה, כן להביא תקציבים. מצד שני במידה שתקום ועדת היגוי שתעסוק בתחום של החיזוקים היא גם תיתן תעדוף, לדוגמה אם בטבריה יש יותר בניינים לחיזוק מאשר היישובים שמסביב. אבל מסתבר שכשאתה מתעסק עם היועצים המשפטיים הם מדברים על שוויוניות, ולכן גם התקציב מחולק בהתאם. לכן זה צריך לקחת בחשבון בהמשך, להיכנס לתוך עובי הקורה.

זה בנושא של החיזוקים. אני אומר בשורה התחתונה, חייב שתהיה הצעת מחליטים עם תקציב צבוע, בהתאם לתקציב ככה אנחנו יודעים - - -

אגב, צריך כן להכניס לקריטריונים של מה שלא יהיה, שמה שיושב ממש על קו ההעתק, אני לא יודע אם יש עוד בערים אחרות, אני מתאר לעצמי שיש גם בערים אחרות, מה שיושב ממש על קו ההעתק זה בעדיפות ראשונה בכל עיר.

יש את זה גם בקרית שמונה.

וגם מצב הבנייה, גם הסטטוס. מה שראינו בבניין הזה - - -

לא, אבל צריך להבדיל, כשבניין מוגדר בניין מסוכן, מי שמגדיר אותו בניין מסוכן זה המהנדס, שהוא לא נמצא פה. ברגע שהמהנדס מגדיר אותו כבניין מסוכן האחריות היא אחריות של העירייה, לכן יש חשש מלהכריז על בניין שהוא מסוכן, זה אומר שאם אתה מפנה את התושבים, אתה מגדיר את זה בניין מסוכן, אתה צריך לתת להם את כל הנושא של השכירות וכיוצא בזה.

אבל בניין מסוכן הוא לא מוגדר שהוא על קו העתק סיסמי. יש פה בעיה עם הדבר הזה, שאין הגדרה של הדבר הזה. יש פה ממש שכונות שאנחנו יודעים שיושבות על קווי העתק, באזורים שלמים שצריכים - - -

לכן אני אומר, אני פונה גם למשרד הפנים, מינהל התכנון וגם אליכם, בכל קריטריון שיהיה, במה שלא יהיה, אנחנו עוד לא יודעים איך ייגמר מה שייגמר בתקציב ומה יהיה בתכניות האלה, אני חושב שחלק מהדברים נכנסים לתוך העניין של התחדשות עירונית וחיזוק מבנים ביחד בצורה כזו או אחרת, אבל כמו שאנחנו יודעים שיש את קו השבר שהיישובים נמצאים לידו כך בתוך כל עיר במסגרת העדיפות של או קידום תכניות מהירות, או סבסוד, צריך להיות אותם אלה שיושבים על קו העתק, ששם גם חיזוק לא עוזר ובמקום חיזוק אתה חייב פינוי ובינוי במקום אחר, ולכן צריך לבוא עם כלים אחרים לעניין הזה.

נתון נוסף, אני מחדד, איפה שהבניינים שיש דיור ציבורי, אנחנו מדברים על סדר גודל של 1,010 בניינים ועוד 700 נוספים זה 700 שהם רוב רוכשים. כלומר אין דיור ציבורי שם, יש לזה משמעות מבחינת תקצוב של המדינה.

זה בנושא הזה. עכשיו בכובע השני שלי. אני חבר מועצה ממונה כבר שלוש וחצי שנים, זאת הזדמנות שלי להגיד באופן גורף, אני אומר את זה מעל כל במה, העירייה מתנהלת, קודם כל יש פה ראש עיר שמנהל את העיר ביד רמה. מקצוען אמיתי, מוביל את העירייה, מוביל את המועצה למקומות שאני לא פגשתי. אני הייתי גם חבר מועצה ממונה בבוקעתא ואני גם חבר מועצה במַסעדֶה, אני יודע להשוות ולהגיד שאני חושב שמה שנעשה היום בטבריה, אני לא יודע מה היה לפני זה, אבל אני יודע מה קורה בפועל מבחינת העבודה סביב השעון פה, 24/7. כלומר חוץ משישי-שבת, שהוא שומר שבת ולא עובד בשבת, אבל גם בימי שישי אנחנו נפגשים ועובדים. היה חשוב לי לציין את זה.

אם אנחנו רוצים להמריא ולא לנחות, להמשיך להמריא עם טבריה, זה החלטת ממשלה שתצבע תקציבים לטבריה. כלומר אם תהיה החלטת ממשלה, שאם חס וחלילה יתחלפו פה הממשלות אז יש החלטת ממשלה, אף אחד לא יכול להכחיש תקציב שאמור להגיע לטבריה לאורך חמש או עשר שנים. תודה.

תודה רבה. נציגת מינהל התכנון.

אני אשמח להתייחס. אמרנו לא מעט פעמים, אבל נגיד את זה מסודר עוד פעם, שיש שכונות שלמות שיושבות באזורים סיסמיים רגישים שגם כשמנסים לתכנן אותם לטובת התחדשות אנחנו מבינים שכשמדברים על הנושא של פינוי מבנים שיושבים על קווי העתק אנחנו צריכים כלים רחבים יותר וצריך סבסוד לטובת העניין הזה כדי לא להשאיר את השכונות האלה תקועות באותו מצב.

אנחנו יודעים, יש לנו את הכלים גם אצלנו לסמן את האזורים שהם באמת ברגישות גבוהה ואזורים שבהם יש מבנים עם הרבה דירות יחסית, מבנים שיש אפילו 500 תושבים שנמצאים שם, וצריך לטפל בהם. אני אשמח לסייע בכל דבר.

תודה רבה. התיירות.

אני רק אגיד קודם כל תודה רבה לבועז ולשמעון על הארגון, אני מרגיש בן בית, אני אומר את זה לפני הוועדה, אני כבר חמש-שש שנים פה מתייצב ואנחנו עם הצוותים המקצועיים כבר בתכנית אופרטיבית, עם ההרשאות שקיבלנו ממשרד התיירות רק לאחרונה, הצוות היה בצת"פ, שזה קול קורא של משרד התיירות, היה פה משהו יוצא דופן. לאור תוצאות של רצועת חוף הדקל, שזה מבחן תוצאה של קורונה חינמי לכלל הקהל הישראלי ליהנות מהכנרת, בועז עשה לכם רצף של ציר תיירותי, פיזית ראיתם אותו, של מרכז הכובד, כביכול מרכז שהוא גם מורשת, הוא גם מבנים, הוא מרחב שהוא בעצם קהילה, צ'ק פוסט, ירקון, אלון ובואכה כנרת למפלס, מינוס 208, כמו שהסברת להם שבמדינת ישראל אין מצוקה, המים מגיעים מנחל צלמון, מינוס 208, תזכרו את המספר הזה, המים יהיו כנראה ככל הנראה, בועז, תקן אותי, במפלס הזה.

יותר לא תהיה כנרת שהיא נסוגה בעשרות מטרים.

למה? אתה לא הסברת לנו.

כי יש מוביל ההפוך. פעם הכנרת הייתה מעבירה את המים לכל הארץ, היום מביאים מים מותפלים, מזרימים אותם לכנרת.

לכן התכנית שתשמעו אותה כנראה, בועז יגיד, זה קו המים, ברמה השיטתית היא בואכה למים, אבל אנחנו לא מסתכלים על הכנרת, אנחנו מסתכלים על המרחב, על הפסיפס האנושי, על טבריה. אנחנו יודעים היום כבר בתכנית לזהות מבנים לשימור מכל הקהלים, אנחנו יודעים לייצר שטיח מקיר לקיר, לייצר את המרחב הזה. זו תהיה עבודה קשה, התחדשות עירונית, אבל אנחנו קוראים לזה אין התחדשות, הכול חדש, אנחנו רוצים להביא לטבריה את הדבר האיכותי ברמת התכנון.

רק לפי הדברים שלך בגימטרייה הגעתי ל-150 מיליון בערך.

לא, זה 250 מיליון.

הוא לא סיים, נתתי לו ספייר. זה 25% בלת"מ.

הסכום שנתתי זה 250 מיליון שקל. אגב, כבר עכשיו איגמנו משהו כמו 80 מיליון שקל, יש במשרד התיירות, לעבודה. אל תשכח שבכל שנה אנחנו צריכים לקבל בצת"פ כסף, אנחנו עיר תיירות מרכזית, אז אין סיבה שלא נקבל.

אני אוהב ספורט, הוא הכריח אותי לבוא לפה חצי מרתון.

אתה נראה אחרי מרתון.

יש פה את אליפות העולם לגלשנים בגלל התנאים של זרימת הרוח והמים, מפלסי הכנרת, זה אליפות עולם, אתם מבינים את המשמעות של זה, מאחורי זה יש בתי מלון, מאחורי זה יש מוניות, מאחורי זה יש אכסניות.

איירון-מן עולמי.

איירון-מן עולמי וחצי מרתון טבריה שלאט לאט תופס עם הריצה סובב כנרת. אין דברים כאלו בארץ. לכן אני אומר, הפוטנציאל – והוא צודק, אי אפשר יותר לשמוע את המילה פוטנציאל. התכניות האופרטיביות ייקחו זמן שנים כי היה פה דיליי כלשהו וזו המשימה שמאוד תהיה מאתגרת וביחד מה שנקרא עם ההסדרה של תחבורה ארצית, רכבת כבדה, לא יודע, רכבל, כל מה שתחשבו לנכון, כדי לקבל את הקהל הזה שיגיע. בועז, כמה יגיעו לך פה לפסח? חצי מיליון בטוח, בפעימה אחת. זהו, אין לי מה להוסיף.

תודה רבה. אתה רוצה להעלות עוד משהו?

רק את הנקודות ואחר כך אתה מחליט, אתה נותן את הסיכום הסופי, אחריך אף אחד לא מדבר.

נציג הציבור.

עמי גם רצה.

אני אגיד כמה דברים. אחת, אני שלוש שנים כאן ובעצם מה שעשינו עד עכשיו זה סגרנו, עדיין לא סגרנו את כל הפערים בראייה שלי כשאנחנו דנים בתשתית, ואם ניתן לעשות, בניהולו של בועז, ניהול מצוין, הוא מוביל להישגים. אני מסתכל על ערים אחרות, באמת יש הרבה הישגים מסוימים. זה לא רק בתשתית, של בניית תשתיות, גם בתשתית האנושית, גם בנגיעה באנשים, בכל האוכלוסיות. ממש מאוד מאוד, אני אומר ומאוד מתרגש, החל מהתלמידים, אתם ראיתם שם את בית הספר הימי מתוקצב לכל האוכלוסיות, גם האוכלוסייה החרדית מקבלת כאן.

אמרתי להם את זה.

ועכשיו אני אגע בנקודות מעבר לכך. אני כשבאתי לכאן הכנתי לעצמי כמה נקודות עיקריות. אחת זה רכבת כבדה לטבריה שתחבר אותה עם קרית שמונה. נכון שיש תחנה, אנחנו רוצים שהיא תתחבר לרכבת המזרחית, שאנשים באים מתל אביב, רוצים לנסוע לחמי טבריה, תוך שעה הם יגיעו לחמי טבריה. וגם רכבל בעיר, גם התנועה בעיר. אנחנו הולכים לעיר שתגדל פי שלושה באותו מקום. זאת אומרת אנחנו 50, לפי התכנון בתכנית האב אנחנו צריכים להגיע ל-150, זה אומר שבתוך העיר צריך לקדם את הכבישים העוקפים, את ציר החשמונאים ואת הכביש דרך ואדי רקת. זה כבר היום התקציבים צריכים להיות, לכן אני אומר לקדם את החלטת הממשלה גם בעיר עצמה. אני לא יודע אם אני אוכל לנוע עם רכבים. זה נושא ראשון, נושא תחבורה.

נושא שני, שלא הצלחתי בו, היינו באלביט אצל המנכ"ל, דיברנו עם אינטל, הוצאתי קול קורא, אני לא מצליח להביא תעשיות הייטק לטבריה. אני מסתובב כאן, אני בוא נגיד מקדם את פרויקט הגז הטבעי, מה שיש בטבריה מעבר לבתי המלון זה קדמת גליל, תעשיות של שנות ה-60-50. חבר'ה, אנחנו לא הצלחנו. אני אומר, אנחנו צריכים להתחיל כאן תעשיות הייטק.

אז רכבת, הייטק, האנשים, ונושא שלישי שאני חושב זה התכנון, תכנית אסטרטגית לטבריה, להאיץ את הבנייה בטבריה. בטבריה יש הכול, אוכלוסייה דתית, חילונית, בתי ספר מצוינים, כל המערך המצוין שבנינו, אנחנו קולטים עלייה בסדרי גודל גדולים, אנחנו רוצים להגדיל את האוכלוסייה בתוך העיר הקיימת, לכן צריך להכין תכנית אב כוללת חדשה, או לעדכן את זה, ולהגדיל לטעמי את כל מחלקת ההנדסה, את כל תהליך ההנדסה, שיהיה מהיר יותר. אנחנו רוצים באמת להכניס כאן עוד אוכלוסייה, המחירים זולים, אנשים רוצים לבוא, איכות.

אני יושב ראש ועדה לאיכות סביבה, אנחנו עושים טבע עירוני, מגדילים, יותר עצים בתוך העיר, אנחנו רוצים למשוך אוכלוסייה, אבל בלי תעסוקה אני לא יכול. רכבת זו אופציה אחת, שתיים, אין תעסוקה. תודה רבה.

בבקשה. יש עוד מישהו ממשרדי הממשלה או מה?

אני משה אורנשטיין, ממונה חירום וביטחון של מחוז הצפון במשרד הפנים, בשם הממונָה שביקשה שוב למסור את ההערכה הרבה שלה לבועז ולוועדה הממונה על שינוי דרסטי של מצב העיר בשנתיים האחרונות ועבור תושבי העיר, שלא ייגמר הטוב הזה.

בהקשר הספציפי של החלטות ממשלה שונות גיאוגרפיות, אז יש לנו תקדים מצוין של מגן הצפון שידע לתת מענה גיאוגרפי ייחודי לאזור מסוים. ניתן להשתמש באותם כלים כדי להחיל את אותו מענה שונה על עשרת - - -

בקרית שמונה אתה מתכוון?

קרית שמונה ויישובים צמודי גדר.

הפיילוט.

כן. אז יש כבר תקדים.

מי שהוביל את זה הוא משרד הביטחון.

לא, זה לא הוביל, הם עשו איגום משאבים ביחד. הם לקחו את הכסף של הממ"דים, שהיה צריך להיות בשביל ממ"דים ואמרו, במקום להתחיל לטפל בזה לחוד ובזה לחוד בוא נלך על זה ביחד. וגם הממשלה יעשו את זה אותו דבר, השאלה רק כמה תקציב יהיה וזה מה שיוסי אמר מקודם.

ומה שאני רוצה לומר, שהתשתית הנורמטיבית והחוקתית למענה גיאוגרפי כבר נוצרה.

נכון, אין פה שאלה של שוויון או אי שוויון בעניין הזה. אוקיי. לפני הסיכום, אחרון אחרון חביב, ראש המועצה הממונה, ראש העיר.

אוחנה רצה לדבר.

כן, ראינו גם בעיר, ראינו ציבור מרוצה ועכשיו אנחנו נשמע גם את נציגי הציבור, לפחות מי שהיה בקדנציות קודמות. בבקשה, הרב דוד אוחנה.

האמת שאני מרגיש קצת פגוע, אבל בסדר, נמחל על כבודנו. גם אנחנו עשינו דברים טובים, אבל לא מזלזל במה שאתם עשיתם.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לכם שהגעתם לטבריה, לכם, לחברי הכנסת, למנהלת הוועדה שאנחנו מדברים עליה, לכל העובדים. זה לא פשוט, כמה אתם, חודש-חודשיים אתם בוועדה ויצאתם לסיור ואני חושב שזה סיור שלמדתם בו הרבה והיה חשוב לנו שתבואו לטבריה.

לתמצת את זה בשתי נקודות חשובות לטבריה, מניסיון העבר ומה ששמענו היום. אני רוצה להצטרף לעמינדב, ודיברתי על זה גם בוועדת הכספים כשהצלחנו להביא את הטבות המס לאזרחים, שזה דבר חשוב - - -

זה הזמן באמת להודות ליושב ראש ועדת הכספים על זה.

כן, ובזכות זה באמת יש לנו פה הגירה חיובית אחרי שעשרות שנים היינו בהגירה שלילית. זה לא סתם הגירה חיובית, אדם שיש לו עוד כמה אלפים בכיס אז הוא משפר דיור.

ומשתקע.

כן. אבל אז אני אמרתי בוועדת הכספים, זה חשוב לתת לאזרחים ואנחנו בעד זה, אבל כל זמן שלא ייתנו הטבות לאנשי הייטק, לאנשי עסקים, למה שהם יבואו לטבריה?

למעסיקים.

למעסיקים, אני מדבר על המעסיקים. יש איזה שהוא כיוון בנושא הזה ואני חושב שאם תיקחו את זה עליכם, והדברים החשובים ביותר, כמו שהוא אמר ואני תמיד אמרתי את זה, זה הרכבת, טיפלתי בזמנו אז ברכבת, אבל בעיקר תעשיות שנותנות משכורות גבוהות, שאז תבוא אוכלוסייה חזקה, וזה רק על ידי שייתנו הטבות. העירייה לא יכולה לתת הטבות, הרי גם אם אתה מוריד להם שקל בארנונה הם צריכים אישור של משרד הפנים. עכשיו בעיקר כשיש ועדה ממונה, אתם למעשה הריבון, הריבון הוא ממשלת ישראל, אני אומר שעל כל שקל שמגיע לטבריה שני שקלים חוזרים בחזרה לממשלה, אז זה משתלם.

זו נקודה אחת ונקודה שנייה, שבועז דיבר עליה ונראה לי שהיא קצת נעלמה, באנו בשביל רעידות האדמה, שזה פיקוח נפש, והאפשרות היחידה עד שיהיו תקציבים, אבל מה שבועז הציע, ונראה לי שצריך למקד את הנושא הזה, לגבי לצרף את השצ"פים או השטחים החומים כדי שתהיה היתכנות כלכלית.

אתה אומר שתהיה סמכות לעירייה.

כי אין היתכנות, הקרקע פה היא זולה, שום קבלן לא יבוא ויעשה דברים כאלה אלא אם תיתנו לוועדה המקומית. אם זה יגיע לוועדה המחוזית אז זה ייקח בערך ארבע שנים. אנחנו רוצים שהוועדה המקומית, שהיא יודעת לעבוד - - -

אל תיפגעי.

לא, יש להם הרבה על הראש, אני לא בא אליהם בתלונות. הם מקדמים, אבל יש להם את כל הצפון.

אנחנו מקדמים דברים, אבל אני חייבת להגיד שהבעיה היא לא רק קרקע, זה גם שאמרנו קודם.

לא קרקע, סמכויות.

סמכויות לוועדה המקומית.

לא, היא מתכוונת תכנונית.

לא, לא רק להוסיף את השצ"פ, שאז אתה אומר שזו הסמכות, אנחנו נתקלים בתכניות שלוקחים את השצ"פים וגם את השטחים החומים ומאפשרים אותם בדרכים אחרות בתוך הפרויקט, אבל אז יוצא שלפעמים הצפיפויות הן גבוהות מדי וכושר הנשיאה של השכונה לא הולך יד ביד איתם, או לחלופין - - -

אבל אפשר לקבוע - - -

והנושא של חניה תת קרקעית הוא תמיד דבר שהוא בעייתי ואז אנחנו צריכים סל של פתרונות, גם אולי לנסות להשתמש בקרקע נוספת, אבל גם סבסוד או להשתמש - - -

כן, אבל גם אפשר לקחת בחשבון שאפשר לקבוע איזה שהם סטנדרטים לעיר או לשכונות מסוימות או לדברים מהסוג הזה, סטנדרטים רוחביים במבט שלכם, מבלי לעשות את כל התהליך. אנחנו יודעים את הפקק שנוצר בוועדות התכנון השונות ולכן הנושא הזה של סמכות של העירייה זה דבר שצריך לראות איך עושים את זה. יש כיוון כזה בחוק ההסדרים, אני אדבר על זה גם בסוף, אבל לקבל איזה שהן הנחיות מתאריות שאיתן מהנדס העיר כבר יידע להתאים את זה להנחיות הללו.

זהו, אז אני חוזר ואומר שוב תודה רבה, תודה רבה לחברי הוועדה הממונה שעושים עבודת קודש בהתנדבות, אני מניח שהם עסוקים גם, הם לא מובטלים ובכל אופן הם מגיעים לטבריה ומשקיעים. ותודה לך, יושב ראש הוועדה, אני מכיר אותו רק בחודשים האחרונים ובאמת ראיתי את העשייה המבורכת שלו, אז תבורך. אני מכיר אותו כבר 30 שנה, זה בסדר.

חבר'ה, אנחנו תיכף מגיעים ללילה, אז ראש העיר, בבקשה.

אני מצטרף לכל התודות לחברי ועדת הפנים שהגיעו לטבריה. נשמעו פה תודות לי, התודות הן לא רק לי, הן לחברי הוועדה הממונה שהם באמת עושים מלאכתם נאמנה, יוסי, עמינדב, לילי, נירית, יעקב מגל, יוסי, כולם באמת אחד אחד משקיעים ממרצם ומזמנם, לא מקבלים שקל אחד והם לא גרים פה, זאת אומרת בשביל להגיע לישיבות הם צריכים לבוא ביום אחד לפחות שמתחיל מהבוקר עד הלילה ובשאר הפעמים זה להגיע לוועדות.

אני מתמצת בכמה נקודות שהן חשובות לנו להמשך העבודה. האחת, רכבת לעיר. המשך של התכנון ותכנון מואץ עד כדי הכנסת הרכבת לעבודה תוך שלוש שנים מהיום, כי אין לנו את הזמן הזה, פשוט הלכו שנים רבות לאיבוד כשלא תכננו רכבת לטבריה וחבל. רק לפני שנה נכנסו לתכנון ואנחנו רוצים להאיץ את התכנון כדי שמחר-מחרתיים כבר תהיה רכבת. אין לנו את הזמן הזה ואין לנו את הפריבילגיה הזאת שלא תהיה פה רכבת בעיר.

שזה תכנון סטטוטורי.

תכנון סטטוטורי ואחרי כן תכנון ממש מפורט.

הכוונה היא רכבת שמחוברת למסילה המזרחית.

כן, שמגיעה לקרית שמונה ולתל אביב.

דבר נוסף, הגיע הזמן להחלטת ממשלה חדשה, רחבה, מקיפה, לכל העיר, לכל התחומים, אם זה לתעסוקה, להחזרת הבנים שלנו לפה, ואם זה להשארת הבנים שלנו כאן, ואם זה לתרבות ואם זה לחינוך ואם זה לתיירות ואם זה לתשתיות, כי לא יכול להיות שהפקירו את העיר הזאת למשך עשרות שנים והגיע הזמן שיטפלו בעיר הזאת באמצעות החלטת ממשלה ספציפית לעיר הזאת.

נשאר לנו גם, לא רק להחליט, אלא גם ליישם את הסכם הגג. הסכם גג במיליארדים, אנחנו חייבים ליישם אותו למען הפיתוח של העיר ולמען הגדלת התושבים בעיר, וגם שיהיו דירות לילדים שלנו שיישארו כאן.

תשתיות של תיירות. כמו שציין אדי, אנחנו נמצאים בתקופה שסוף סוף מתחילים לראות את התכנון של התשתיות האלה, אבל אנחנו רוצים לבצע אותן בזמן קרוב, בעגלא ובזמן קריב אבל. לא רק בעגלא, אלא בזמן קריב, כמה שיותר מהר, ויהיה לנו חלק אחד שתוך חודש אנחנו כבר נתחיל לבצע את העבודה שלו, זה בעצם שובר הגלים שנהרס כולו, ואני מקווה שתוך חודש יש לנו קבלן זוכה ומתחילים לבצע. השאר ממשיכים לתכנן, גומרים לתכנן בגדול, אחר כך נכנסים לתכנון מפורט לחלק אחד, מבצעים חלק אחד. לא מחכים לתכנון לכול, ממש במקטעים רצים בעבודה כי אין לנו זמן.

הילה, יישום תכנית לב העיר. אנחנו רוצים שתכנית לב העיר לא תהיה רק על פלקטים ותהיה בפורמט של נייר וצבעים, אלא ליישם את זה. תכנית לב העיר אומרת - -

לא דיברנו על זה.

- - שאנחנו מחליפים את כל המוסכים ואת כל מה שיש שם בתוך העיר והופכים שם את כל הבניינים האלה לבניינים גבוהים, יש שם שילוב של מלונאות, מגורים, עסקים, ביחד, ולהפוך את העיר לעיר תוססת, שתהיה עיר מרכזית כאן בכל האזור.

תכנית ההמראה. אנחנו סיימנו תכנית הבראה, תכנית ההמראה, יש תכנית גם כן עם הרבה כספים שאנחנו צריכים לבצע אותה כדי שנוכל לייצר פרויקטים, שיהיו לנו פרויקטים כלכליים בעתיד.

לא לשכוח את מה שראינו היום, רעידות האדמה, אנחנו חייבים לשנס מותניים להתחדשות עירונית ביחד בשילוב עם הממשלה, ביחד בשילוב כספים מהממשלה, קרקע מהממשלה, משלנו, אנחנו נצטרך לעשות שינויים של חקיקה ולאפשר את הכול ביחד. זה לא פתרון קסם, אלא פתרון שמורכב בכול.

אני מעריך את מה שעושה משרד השיכון ואת החיזוקים האלה, אבל אני חושב שאם נניח אנחנו עושים חיזוקים פלוס ממ"דים, כי זה מה שצריך גם כן, מחר-מחרתיים יהיה סיפור של ממ"דים ותגידו: וואי וואי וואי, לא חשבנו על זה, נצטרך גם כן ממ"דים, אז בואו נעשה תכנית אחרת. לא, אם אנחנו עושים התחדשות עירונית זה כולל ממ"דים. והרי למשרד השיכון זה עולה 250,000 שקל לכל יחידה, אם אני לוקח 250 ומוסיף רק עוד 100,000 שקל, אני מגיע ל-350,000 שקל, כל יזם ירצה לבוא לפה אם אני אתן לו צ'ק של 350,000 שקל לכל דירה.

לפינוי בינוי.

כן, לפינוי בינוי.

אבל העניין הוא לוחות זמנים.

אבל גם חיזוקים - - -

החיזוקים גם כן לוקח זמן.

חבר'ה, חיזוקים, סדר גודל של בין שנה לשנה וחצי אתה מסיים בניין לחזק אותו.

בניית בניין כאן, שנתיים אתה בונה בניין.

אתה בונה בניין בשנתיים, כל התהליך הוא איזה חמש שנים, עשר שנים.

לא, הוא מדבר על אישור התכניות. זו סוגיה, אבל החישוב שלך הוא נכון.

כן. מבני חינוך. חוסר של 200 כיתות שיש לנו כאן. אנחנו חייבים לפתור את זה בסיוע של כולכם, כל חברי הכנסת, ביחד עם שר החינוך, ביחד עם שר במשרד החינוך, ביחד עם אנשי המקצוע במשרד החינוך. לא יכול להיות שהתלמידים כאן ילמדו בקרוונים, בצריפים ובאוהלים. כן, יש כאלה שלומדים אפילו באוהלים ואסור שזה יהיה.

יותר מזה, לגבי אותם מבנים שהם מסוכנים מפני רעידת אדמה, שזה בתי הספר, לנו יש תכנית פעולה מול משרד החינוך. אני רוצה לשבח פה את משרד החינוך על העבודה שלו הטובה והמקצועית. כן, היא עוזרת לנו ויש לנו לפחות ארבעה-חמישה בתי ספר שהם נפסלו, הם נמצאו פסולים, ואנחנו עושים פינוי בינוי לבתי הספר וזו באמת בשורה טובה לעיר.

אנחנו רוצים להציע להמשיך את הביצוע של הקמת גן לאומי, עתיקות של טבריה הקדומה, של המורשת של טבריה, המורשת של ישראל אפילו שם, עם הסנהדרין, עם כל העתיקות שהתגלו שם, עתיקות שהן גם מקומות לנוצרים, גם למוסלמים מצאנו שם, וכמובן גם ליהודים. העתיקות, לא אני אומר את זה, אלא רשות העתיקות אומרת את זה ומיטב המומחים בנושא הזה אומרים, שהם בין החשובים במדינת ישראל.

הנושא האחרון שאני אדבר עליו זה פתיחת שני עורקים לעיר, זה חשוב מאוד מאוד, זה עם הרבה כסף.

ואחרון אחרון חביב, בניית בניין עירייה שירכז את כל המחלקות. היום אנחנו מפוזרים באיזה שמונה או תשעה מוקדים בעיר. זה לא נכון, זה לא פונקציונלי ומי שנמצא פה, חלילה ברעידת אדמה גם כן לא יוכל לתפקד כי הוא יהיה מתחת להריסות. אנחנו צריכים גם את זה לקחת בחשבון.

אמרת בבוקר שזה לא שאלה של כסף.

דווקא בבניין של העירייה, לפעמים זה לא שאלה של כסף. באתי עם תכנית עסקית לרמ"י ואמרתי להם: הנה, אני רוצה לקחת את המקום הזה, להפוך את זה, לעשות שינוי ייעוד ל-200 יחידות דיור למגורים, אנחנו נשווק את זה באמצעותכם, לא באמצעותכם, לבד, נקבל כאן 80 מיליון שקל, נחלק את הכסף הזה, 80 מיליון שקל, שיהיו 80% לבניין חדש ו-20% יהיה לכם, לרמ"י. היום אתם לא מקבלים שקל אחד, אני נותן לכם 20%, כלומר משהו כמו 16 מיליון שקל רמ"י תקבל לכיס שלה. לא, זה לא לפי הכללים שלנו. טוב, לא לפי הכללים שלנו, אז לא יהיו 200 יחידות דיור וגם לא יהיה בניין עירייה.

וגם כשיצטרכו את העובדים לשעת חירום גם זה לא יהיה.

תודה רבה.

חברים, אנחנו נעשה סיכום מהיר כי עברנו על הדברים, שמענו את הדברים ואני אתחיל קודם כל בנושא של פיקוח נפש, הנושא של המבנים המסוכנים, כל המושג הזה של קו העתק ובסמיכות לקו העתק. ראינו פה שכונות שלמות, ראינו את זה במו עינינו, שכונות שלמות שגרים שם אנשים וילדים וזקנים וקשישים והבניינים האלה יושבים על רגליים צרות של עמודים במקומות שזה נראה רע מאוד. ראינו ממש בניינים שיש הבדל אפילו בעיצוב שלהם בחוץ ב-30-20 סנטימטר, חלק אחד של הבניין שקע וחלק עדיין לא. זה דבר שהמדינה לא יכולה לברוח ממנו.

אני הרחבתי בבוקר יותר על הדברים, אבל אני בהחלט חושב שהפתרונות כאן צריכים להיות במסגרת הכנסת היד לכיס של המדינה. אני מבין שזה מה שהולך כאן לקרות, השאלה אם יהיה מספיק תקציב לזה שיכסה לפחות כרגע את עשרה המוקדים הבעייתיים וגם, כמו שדיברנו, לתת עדיפות למה שיושב על קו ההעתק עצמו.

הנושא של סמכות מקומית לוועדה במקומות כאלה הוא קריטי. במקומות כאלה זה קריטי בגלל שאפשר יהיה להגיע ולקדם תכניות בזריזות יותר כשהסמכות צריכה להיות ואפשר אולי לעשות את זה אפילו – יש לי הרבה מחשבות אחרי הסיור הזה ובמיוחד אחרי הישיבות שהיו לנו על חוק ההסדרים כי יש הרבה דברים שהם תואמים, אבל הרבה רעיונות שאפשר לעשות. אולי לתת סמכות על דברים מסוימים רק לתקופה מסוימת או בכיוון מסוים, אולי הוועדה המחוזית תצטרך לתת איזה שהן הנחיות כוללות ואז מתוך זה הרשות יכולה להריץ במסגרת הוועדות שלה רשות רישוי או ועדת משנה וכו'.

הנושא הזה שתחום, צריך לעשות פה פיילוט בעניין הזה. שוב, זה חלק שקיים היום בחלופת שקד בעיקרון, צריך לדעת לשכלל אותו נכון, אבל השימוש הכי מהיר שלו צריך להיות לא על קטע כלכלי אלא על קטע חיזוקים בלבד, ולכן אנחנו נבדוק את העניין הזה.

הנושא שאני רואה כבר בכמה וכמה רשויות, הבניין שאנחנו יושבים כאן ומקריאים את הסיכום, אנחנו נמצאים בבניין שנבנה בשנות ה-60 ובזמן רעידת אדמה חלילה הוא לא יעמוד ברעידת אדמה. אני אציין גם שאנחנו נבדוק עם רמ"י את הנושא של העסקה הזאת, שלדעתי היא חכמה, זה win win situation גם לרמ"י וגם לעירייה. אולי אפשר לעשות את זה בצורות אחרות, אולי צריך לעבור כמה יועצים משפטיים, אבל זה מה שאנחנו נעשה.

חוסר הכיתות, במיוחד בשכונות הוותיקות. בשכונות החדשות זה אמור להיות מכוסה מהסכמי הגג של הכיתות, נכון?

זה לא מכוסה, בהסכמי גג אומרים לך שאתה תקבל עדיפות. אין כסף בהסכמי גג לכיתות חדשות.

אמרתי אמור להיות מכוסה, זה כל מה שאני אמרתי. אני מכיר את זה, אבל עדיין זה לא פותר לך את הבעיות הקודמות. ומה שקורה עוד, ברגע שאתה בא עם הבעיות הקודמות ונותנים לך נגיד סיוע לזה אז אתה תגיע לשכונות החדשות ויגידו לך: לא, כבר קיבלת, אבל חבר'ה, זה הסכם גג על השכונות החדשות וזה חוסר ואי טיפול של המדינה בשנים האחרונות בעניין הזה. אז אנחנו ניתן על זה גם את הדעת.

טיפול בתשתיות תיירות, ראינו מעורבות חזקה מאוד של משרד התיירות וזרוע חמ"ת, החברה הממשלתית לתיירות. אני מכיר את הדבר הזה שכשאתה רואה שיש לך עיר שאתה יכול לעבוד איתה אז אתה מקבל את התיאבון לעבוד ולנסות, ואתם זיהיתם את הפוטנציאל ומדובר פה בתכנית גדולה מאוד עם הרבה איגום משאבים, אבל זה מנוף צמיחה כלכלית.

מעקב אחרי יישום הסכם הגג צריך להיעשות כמובן, זה דבר שהרבה רשויות עושות ביחד, אבל פה, שוב, זה קריטי, משום שאני אומר, לפעמים אדם שיש לו בעיה מסוימת אז בסדר, מטפלים ביד או ברגל, פה הייתה עיר שסבלה משיתוק מסוים בחלקים בעברה, זה לא תמיד, היו פה גם הרבה רצונות טובים וגם חוסר יכולת לפעמים ופעם זה ראש עיר כזה ופעם זה בעיות כאלה ואחרות, עשו פה עבודה, נעשתה פה עבודה גם בעבר, אבל כשיש משהו כזה צריך לבוא בטיפול עם כמה דברים ביחד. זה הזמן, זאת אומרת במקום לטפל בנושא אחד בעיר הזאת ולחכות ואחר כך בנושא שני, כשאתה מטפל בכמה נושאים ביחד ומצמיח כזאת צמיחה העיר עפה כבר לבד, משרדי הממשלה יכירו אותם רק בזה שהם ירצו לבוא לעיר הזאת בשביל להתגאות בהחלטות של הדברים.

הנושא של תשתיות תחבורה. רכבת ודאי היא דבר נצרך מאוד, גדול מאוד, אנחנו ננסה לבדוק, גם עמית יעזור לנו בעניין הזה מול השרה רגב שאני יודע שהיא חסידה גדולה מאוד של חיבור הפריפריה לגוש דן, למקומות התעסוקה ובכלל, וההיפך. אנחנו נעקוב אחרי הדבר הזה. הנושא של רכבל, אני מבין שמחכים קצת לראות איך זה הצליח בחיפה ויכול להיות שזה באמת יהיה כלי תחבורה שיכול להיות במקום רכבת קלה שאין לה היתכנות. כבישי אורך ורוחב, צירים שצריכים.

תעסוקה. זה אתגר בלתי רגיל. אני חושב שהנושא של הטבות למעסיקים ולחברות יכול להיות איזה שהוא דרייב, איזה שהוא מנוע. יכול להיות שצריך לבנות חבילה של הטבות כאלה ואחרות לחברות הייטק, כי כשזה יתחיל וזה יתפוס אז אחר כך זה כבר בא, זה קנאת סופרים שמגיעה לבד. יכול להיות שעוד לא היה הדרייב הראשון לעניין הזה.

תכנית ההמראה, אני קראתי לזה השיקום של אחרי ההבראה, שזה להתחיל ללכת ולרוץ. ולרוץ, כשאתה רץ מהר אתה גם ממריא. הדבר הזה הוא חשוב, אני חושב שאנחנו שומעים את קולות ההמראה פה ואני מקווה שעוד נשמע אותם הלאה.

נושא של איגום משאבים, החלטת ממשלה או חקיקה כזו או אחרת. זה בדרך כלל יותר מתאים להחלטת ממשלה לגבי טבריה. שוב, מאותה סיבה, של לבוא ולתקוף את זה מכמה מקומות, כי אז אתה מרים את הכול יחסית במכה אחת, מכה אחת זה שנים, אבל אתה יכול ככה להרים את העיר.

אני יכול להגיד דבר אחד, גם לממשלה וגם לעצמנו, כל השקעה שיעשו עכשיו בעיר תחזיר את עצמה בכפל כפליים, זאת אומרת העיר תחסוך לאחר מכן. הרי מה המטרה? המטרה של משרד הפנים זה לא שיהיו לו הרבה רשויות על מענקי איזון, הוא היה מעדיף שלאט לאט ייצאו מזה וכל אחד ינהל את עצמו לבד, אבל לצורך זה צריך להשקיע, עירייה לבד לא יכולה להתמודד עם הדבר הזה בלי השלטון המרכזי.

ראינו והתרשמנו, ואני בתור אחד שבילה הרבה שנים מחיי במסדרונות עירייה ראינו את מצבה העכשווי של העירייה, ראיתי את העובדים. אדוני המנכ"ל, קודם כל התרשמנו ממך מאוד כאחד שעלה וטיפס מה שנקרא מחלקה מחלקה, מדור, מחלקה, אגף ועלה, וראיתי. לא הסתובבנו הרבה בעירייה, אבל גם ראיתי וגם שמעתי, אנחנו רואים עירייה שמשדרת נחישות ויציבות ושקט, זה נראה שחוץ ממתח עבודה אין מתחים כרגע אחרים. ראינו בדוחות צמצום דרסטי של הגירעון המצטבר, זה עדיין לא הסתיים, יש עוד עבודה, צריך עוד להמשיך.

אני חושב שטבריה היא עיר של רוח וגשם, לא במובן הרוח והגשם שאנחנו מכירים, אלא עיר עם הרבה היסטוריה רוחנית, עם הרבה אנשים שומרי מסורת שגרים פה, חרדים יותר, חרדים פחות, דתיים, שומרי מסורת, מצד שני היא עיר, באמת כמו שנאמר כאן, של ספורט, תיירות, והדברים האלה, יכולים לשלב את זה ביחד בלי שזה צריך להתנגש, כמובן בחוכמה. לנהל עיר, היה פעם מישהו שהיה ראש מועצה ממונה באיזה שהוא מקום, כשהקימו את העיר לא היו תושבים ואז הגיעו התושבים והוא המשיך להיות ראש מועצה ממונה כשהגיעו התושבים, והוא אמר פעם: תשמע, בתקופה שלא היו פה תושבים היה תענוג לנהל את העיר. אתם מבינים מה אני מתכוון, החוכמה של ראש עיר זה לדעת להלך בין הבריות ובין החוגים השונים והאנשים השונים, לא לסכסך ביניהם, אלא בדיוק הפוך.

אני שמתי לב כשהיינו בכנרת שפה לא רק שהתושבים נראים מרוצים, אפילו הדגים יותר מרוצים.

הם שתקו ולא באו בטענות אפילו. לא, אבל אני אומר, אני באמת חושב שהנושא הזה של שילוב האוכלוסיות, השילוב של חיי הרוח והחיים הכלכליים עצמם, אני חושב שזו עיר של פוטנציאל. באמת, כבר נמאס להגיד את זה, איך אמרת מקודם? תפסיקו לדבר על הפוטנציאל ותתחילו למצות אותה. שוב, התרשמתי מעובדים שרתומים למשימה וכאחד שהיה במצב דומה אני מכיר את זה, ראש עיר שנחוש לממש תקציבים, לא מוותר לשום משרד ושום דבר כזה.

הוועדה התרשמה מתפקוד המועצה הממונה וראש המועצה הממונה וממליצה, אני רוצה להתנצל אולי בפני החברים שלי, אבל ההרגשה שלי ושל חברי הוועדה שהיו, אלה שלא נמצאים כרגע, שאנחנו נמצאים בהמראה. כדי להגיע למצב שאפשר להוריד חגורות צריך להגיע לאיזון, לגובה מסוים. אני דמוקרט ואני חושב שעיר צריכה לבחור את ראשיה, זה דבר נכון, כך צריך להיות, אבל אני חושב שההרגשה שלנו, ובאמת בתור גם אדם שעבר והכיר עיר שקמה על הרגליים בסופו של דבר, ההרגשה שלי והרגשת חברי הוועדה, הייתי מסכם את הדברים שהוועדה ממליצה בפני שר הפנים לשקול את האפשרות להארכה של המועד, לא הייתי אומר לקדנציה שלמה, כי בסופו של דבר צריך באמת לשמור על הזכות של תושבי העיר לבחור, אבל אני חושב שכחלק מההחלטה של הסיכום שלנו, למרות שבאנו הרבה יותר על העניין של פיקוח נפש, אבל אני מתחיל להרגיש שגם זה פיקוח נפש, זה יהיה פספוס שאולי יהיה חבל, ויסלחו לי חברי המועצה לשעבר, אני אומר עוד פעם, אני דמוקרט, אבל נראה לי שזה כרגע האינטרס הציבורי. כך נראה לי. מאחר שזה כרגע האינטרס הציבורי אז גם עסקני הציבור הוותיקים ואלה שיבואו בהמשך ויהיו עסקני ציבור, הם גם רוצים את טובתו של הציבור. אם זה הטובה אז צריך לחשוב בעניין ולכן אני קורא למשרד הפנים לבדוק את האפשרות, את ההיתכנות, לעשות הארכה נוספת כדי שהעיר תגיע ליציבות.

אני רוצה להודות לחבריי חברי הכנסת שהשתתפו בסיור, היה סיור מרתק, אדוני ראש העיר, ונהנינו באמת מלראות את הביצוע. אני רוצה להודות למנהלת הוועדה, לאה וכל הצוות, על הארגון, כמו תמיד, המוצלח והמסור, ואנחנו מקווים שנבוא בעזרת ה' ונראה את העיר הזאת פורחת ומשגשגת ומהווה דוגמה ובאמת תשמש כעיר בירה של צפון הארץ, אחרי חיפה, שלא תהיה פה מלחמה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 17:10.