פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
27/02/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 7
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שני, ו' באדר התשפ"ג (27 בפברואר 2023), שעה 12:00

מוגנות ילדים ברשת לציון החודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת

חברי הוועדה: אלי דלל – היו"ר
סימון מושיאשוילי
אושר שקלים

וליד אל הואשלה

אדורה אלעיס - מ"מ מנהלת תחום חינוך במטה הלאומי להגנה על ילדים בר, משרד החינוך

יפעת זץ - מדריכה מרכזת ארצית ( שיטות הוראה), משרד החינוך

ד"ר נאוה כהן אביגדור - ראש אגף א' - 105, המשרד לביטחון לאומי

סנ"צ אסף אמיתי - רמ"פ מודיעין 105, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק אילן מלכה - קצין הנחיה ובקרה 105, המשרד לביטחון לאומי

רותם סיוון - עו"ד, הלשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי

יפעת רווה - עו"ד, ראש אשכול סד"פ וראיות, משרד המשפטים

אלכסנדרה קרא - עו"ד, ממונה וראש צוות במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, משרד המשפטים

נטע הופמן-חדד - עו"ד, רפרנטית קטינים במחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עידית ענתבי - אלמוג - יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוע, משרד המשפטים

ד"ר סאני כלב - עו"ד, מרכז מחקר בכיר, משרד המשפטים

קרן רוט - עו"ד במחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

אילן אביטן - מנהל תחום הגנה על ילדים ברשת, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ד"ר יסכה מוניקנדם גבעון - חוקרת, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

מריה רבינוביץ' - חוקרת, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

עדי אבירם - רכזת נגישות במש"מ, מרכז השלטון המקומי

גאיה רוז בלאיש - יושבת ראש מועצת תלמידים מחוזית מחוז מרכז, מועצת התלמידים והנוער הארצית

רן שי - יו״ר מועצת התלמידים והנוער הארצית

ד"ר טל מימרן - ראש תכנית במכון תכלית למדיניות ישראלית, מכון תכלית

ליאת גלזר - מנהלת קשרי ממשל ומדיניות ציבורית, גוגל ישראל

יהודה בן יעקב - מנהל מדיניות, מטא ישראל

לירון ריפמן - מנהלת מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, טיק טוק

צבי רדלר - מייסד, גלגל הצלה - נוער לבטיחות ברשת

איתן נעמן - יו"ר נוער, גלגל הצלה - נוער לבטיחות ברשת

נחמיה כהן - מנכ"ל, לוקחים אחריות- משנים מציאות ברשת

יוסף בר-דוד - סמנכ"ל לוקחים אחריות- משנים מציאות ברשת, לוקחים אחריות- משנים מציאות ברשת

נעם וילדר - מנהלת תחום בריאות, המועצה הלאומית לשלום הילד

יעל שרר - מנהלת, הלובי למלחמה באלימות מינית

מיטל שפירא - עו"ד, יועצת משפטית, הלובי למלחמה באלימות מינית

איילה שטגמן - נציגת ציבור, נציגי ציבור

אוהד עזרן - מייסד, הפורום הדיגיטלי למוגנות ברשת

ארי אחיה אבידור (מתמחה)

תמי ברנע

מאיר פרץ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

מוגנות ילדים ברשת לציון החודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת

צהריים טובים, אני שמח לפתוח את הישיבה בנושא הגנה על ילדים ברשת. אני רוצה לומר לכם שעד שלא נכנסים לעובי הקורה לא מבינים מה קורה בתחום. מה שעברנו בעשור האחרון – מהפיכת הטלפונים החכמים – זה פשוט גורם לנגישות בלתי-רגילה לרשת. פעם, לפני עשור או שניים, היית צריך להיכנס למחשב או לטלוויזיה היום הדבר מתייתר בגלל הנגישות לרשת דרך הטלפון. מדהים לראות עד כמה הנושא הזה פוגע וכמה זה עלול לפגוע מאוד בילדים. האחריות היא עלינו ההורים וגם על כל המערכת שנלווית לכך – משרדי הממשלה והתלמידים עצמם שיכולים לפעול לא מעט. נציגי המשרד לביטחון לאומי, יחידה 105, בבקשה.

(מלווה את דבריה בהצגת מצגת)

שלום רב, אני דוקטור נאוה כהן אביגדור, ראש האגף האזרחי במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, יחידה 105, המשרד לביטחון לאומי. היה משמח ומרגש לראות שדיון שלם בוועדה זו מוקדש לחודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת, זה לא דבר של מה בכך. זו השנה השלישית בה אנחנו מובילים את החודש הלאומי לציון נושא זה. למעשה, יש פה הרבה מאוד שותפים לנושא, שותפים לעשייה שלנו במהלך כל השנה ובעוצמה גדולה יותר בחודש הלאומי. אנחנו עובדים במהלך כל ימות השנה למעט יום הכיפורים שהוא היום היחיד שבו המוקד אינו פעיל, אבל אנחנו באמת עובדים מסביב לשעון. המטה הלאומי מובל על ידי המשרד לביטחון לאומי ויחידה 433 יחד עם משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והביטחון החברתי ומשרד המשפטים. יש פה נציגים של כל המשרדים האמורים. אנחנו עובדים ביחד ומייצגים מודל של שותפות אמיתית. השנה הגברנו את שיתוף הפעולה עם גורמים אזרחיים. יש חשיבה משותפת, בחרנו גם צבע לאומי, החלטנו להמשיך עם לוגו משותף.

איך אתם מודדים את היקף הפעילות?

אנחנו יודעים לאלו קהלי יעד הגענו ואתם תראו פה את ההיקפים. אנחנו יודעים למדוד את כמות בתי הספר והתלמידים, המשדרים המקוונים, כמות הקמפיינים במדיה – הנתון המדויק יהיה בידנו בסוף החודש.

אני ראיתי שמספר הפניות השנתי מגיע לכדי 11,000 והייתה ירידה בשנה מסוימת. מה זה אומר, זה שהייתה ירידה, לי זה לא אומר כלום. האם יש יותר מודעות ולכן מתקשרים או שהתופעה פחותה ולכן מתקשרים פחות.

אני חושבת שאף אחד לא יכול להגיד דברים נחרצים. אפשר לנסות לנתח את הנתונים בזהירות. לפני שבועיים ציינו חמש שנות פעילות ליחידה 105. באופן טבעי, בשנה הראשונה היינו קצת מתחת לרדאר. התחלנו לפעול בפברואר 2018 והקמפיין הראשון היה בנובמבר. במהלך השנה הראשונה למדנו איך לעבוד נכון ואז יצאנו לציבור. סביר להניח שהנתון הזה משפיע על כמות הפניות. לאחר השנה הראשונה הייתה עלייה טבעית בכמות הפניות עקב תוכניות של הסברה והעלאת המודעות, לאחר מכן נכנסנו לתקופת הקורונה וזה שיבש את המעקב. בתקופת הקורונה ראינו שילדים משתפים ברשתות החברתיות את המצוקות והחרדות שהם חווים. ראינו ביטוי לכך גם בפניות ל-105. הרשת הייתה גם מקום של שיתוף וגם מקום של תמיכה.

אי-אפשר להתעלם מהעובדה שככל שאנחנו ושאר הגופים פועלים יותר להעלאת המודעות יותר ויותר יודעים על 105. יש לנו עוד עבודה. מהסקרים שאנחנו עושים כמחצית מהציבור – בגירים וקטינים – יודעים על יחידה 105. כל פעילות הסברתית שלנו מקטינה את מספר האנשים שלא שמעו על היחידה. אני לא חושבת שכמות הפגיעות במרחב המקוון קטנה, אנחנו יודעים שיש תת-דיווח, אנחנו גם מבינים שיש הרבה מאוד סיבות לכך. אי-אפשר להתעלם מהעובדה שפעילויות המניעה וההסברה שאנחנו עושים מייצרות העלאת מודעות ויש פניות מצד מי שמזהה ששולחים אליו קישור חשוד או שיחה שבה גורם שלישי מבקש פרטים אישיים שאסור לבקש. גם בקרב הורים יש הבנה של חשיבות הזהירות והשמירה על הפרטיות. אנחנו עוד לא במקום שאפשר לומר שמיגרנו את האלימות ברשת, לצערי.

אתם עוסקים גם באכיפה?

נושא האכיפה מרוכז בידי נציגי היחידה שיושבים לידי. כדי לתת את התמונה הרחבה נרוץ על המצגת ואדבר בקצרה. מה שמלווה את הפעילות של כלל הגופים ששותפים לעניין הזה – הממשלתיים והאזרחיים – זה לוגו משותף בעברית, ערבית ואנגלית. הלוגו הזה אומר שיש לנו מסרים שמלווים את כל הפעילות כמו אחריות על המידע שאנחנו משתפים ומפיצים, שימוש בטוח וזהיר באתרים, היכרות עם הגדרות של מכשירים ועוד. יש דף מסרים לכל מי שפועל בתחום זה ויוצא לתקשורת כדי לתת לילדים ולהורים כלים. אנחנו רוצים להיות מאוד יישומיים ומעשיים בפעילות שלנו.

הנה דוגמה לפעילות שעשינו השנה לראשונה. קיבלנו החלטה משותפת לבחור צבע לאומי, צבע כחול שילווה את כל הפעילות בחודש זה. הייתה פנייה של מרכז השלטון המקומי והרשות לביטחון קהילתי לכלל המנכ"לים וראשי הרשויות להאיר מבני ציבור בכחול כדי לתת נראות פיזית ולא רק טרמינולוגיה מילולית. בבית הנשיא נרתמו לעניין והאירו גם שם בכחול. כך גם בגשר המיתרים. זו הייתה התחלה שאנחנו מקווים להמשיך איתה הלאה.

אומר כמה מילים, אני אסף אמיתי, אני סגן מפקדת יחידה 105 וראש מפלג המודיעים ביחידה. זה החודש הלאומי כבר השנה השלישית שהוא בסימן שיתוף פעולה נרחב. כל שנה אנחנו למדים מחדש כמה גופים שנכנסים יכולים להשפיע ולהוות מכפילי כוח גם בתוך המשטרה וגם מחוצה לה. השנה צורפו עשרות רבות של שוטרים להרצאות לאחר שעברו הדרכות פרונטליות וגם מקוונות. שוטרים וקצינים מלהב ומאגף החקירות נפרשו בעשרות בתי ספר מול אלפי תלמידים והעבירו מצגות מותאמות. שיתופי הפעולה היו גם מחוץ למשטרה, למשל עם יחידת צור של השב"ס, גם הם שמעו הרצאות והעבירו מצגות וסדנאות.

האם היו שיתופי פעולה עם מועצת התלמידים והנהגת ההורים?

כן, שיתוף הפעולה איתם הוא לאורך כל השנה אבל בחודש הלאומי זה הרבה יותר ניכר. חייבים להודות למשרד החינוך שפתח את דלתות בתי הספר ונתן לנו להרצות בפני התלמידים. יש הרבה מאוד שוטרים שנכנסים לבתי הספר ומעבירים הרצאות, אם לא התמיכה של משרד החינוך זה לא היה קורה.

נרוץ עכשיו עם המצגת. הגענו, בהמשך למה שאסף ציין, מבחינת הצבע הלאומי, לא רק הארת מבני ציבור בכחול אלא גם חולצה כחולה שהמלצנו לכל מי שרוצה להעביר את המסר ללבוש אותה ביום זה. באמת נעשו הרבה מאוד פעילויות של בני נוער - - -

כשמדברים על בתי ספר מדובר בתיכונים?

כולל את כולם, את כל מערכת החינוך. מטה ההסברה הלאומי הקציב חצי מיליון שקלים לקמפיין גלישה בטוחה. יצאנו לקמפיין ברשתות החברתיות בהובלת לשכת הפרסום הממשלתית. קידום סרטון נוער בעברית ובערבית.

איך אתם מודדים את כל מה שאתם עושים, זאת גם הייתה השאלה הראשונה שלי. נראה את המצגת וזה בסדר, אבל איך אתם מודדים. מה עוד צריך לעשות כדי שנוכל לצמצם את התופעה?

אנחנו בונים מערך מדדים כדי לתת תשובה לשאלה זו. מדובר בפעילות שאנחנו עושים עם לשכת המדען הראשי במשרד לביטחון לאומי. צריך לעשות סקרים כדי לראות עד כמה שמעו ומכירים ויודעים על היחידה. צריך לבדוק מי הפונים ואם לא פונים אז למה לא. צריך לראות מה קורה בפניות למוקד אבל זה לאו דווקא אומר שצריכה להיות עלייה כי אם הצלחנו לעורר מודעות אז הם לא נזקקים להגיע ל-105 ויש פעילות בנוסף. יש הרבה מאוד מדידות ש צריך לעשות על מנת למפות את השטח.

אחזור שוב, יש לכם היום מדדי ניהול של מה שאתם עושים?

יש מדדים של הסקרים, יש מדדים על פי הפניות ל-105. שוב, השנה נבנה מערכת מדדים כדי לתת את התשובה הזו. זה גם חלק ממה שעלה בדו"ח מבקר המדינה וזה בהחלט בעבודה ובעשייה. עשינו קמפיינים, האתר שלנו פתוח וכולם יכולים להוריד ממנו את החומרים הרלוונטיים. אתם יכולים לראות שזה מותאם גם לחברה הדתית. הוצאנו הרבה מאוד הודעות לתקשורת. אנחנו עובדים על קמפיין מיוחד עבור החברה הערבית יחד עם קופת חולים כללית. ביצענו שיתופי פעולה בינלאומיים, ביקרה אצלנו נציגת מחלקת המדינה האמריקאית ועוד. שיתוף פעולה עם אוניברסיטת ורנה בבולגריה. פתחנו את החודש הלאומי ביום עיון לחברה החרדית. יצאנו לתת הרצאות ברחבי הארץ.

כמה פעילויות עשיתם בבתי ספר? אני מצפה, לאו דווקא ברגע זה, שתציגו מדדים מדויקים כדי שנדע מה היה, מה הולך להיות, האם אנחנו עולים או יורדים, אלו פעולות עשינו שבהן הייתה אפקטיביות. אלו דברים מאוד חשובים.

יש לנו את המספרים.

לא חייבים להציג אותם היום, אשמח שתעבירו את הנתונים לוועדה.

יש שידורים מקוונים ואנחנו יודעים כמה אנשים נחשפו לשידורים. אגב, הכול עולה לערוץ היוטיוב שלנו כך שזה לא חד-פעמי. אפשר להיכנס ולצפות בזה שוב ושוב. עשינו פעילות של הורים וילדים בעברית ובערבית בבתי החולים. הגענו לילדים שלא נהנים ממה שקורה במערכת החינוך בתקופת האשפוז. בנינו ארגז כלים דיגיטלי שנמצא בתוך האתר שלנו. כל אזרח יכול להוריד אותו ולהשתמש בו. יש בו חומר עשיר על עולמות התוכן שלנו והוא מהווה בסיס למערכי שיעור ולפעילויות גם מחוץ לבתי הספר ובתנועות הנוער, זה כולל לומדות והרבה מאוד דברים, אפשר להוריד את זה מהאתר שלנו וזה גם יתורגם לערבית.

יש לנו פורום נוער ופורים הורים ואנחנו עובדים יחד לאורך כל השנה. יש מפגשים מקוונים בכל יום רביעי, המפגשים פתוחים לכלל הציבור. הייתה דרישה לסרטון שיתורגם לשפה הרוסית ועשינו זאת, תרגמנו לערבית לומדה למערכת החינוך.

מהם הצעדים שאתם מתכננים על מנת להקטין את התופעה?

להמשיך את כל מה שאנחנו עושים אבל יותר רחב ויותר משמעותי. להגביר שיתופי פעולה, לאפשר פנייה בצורות נוספות ל-105.

נציגי משרד המשפטים, אני רוצה להיות תכליתי. האם יש אמצעי אכיפה מספיקים והבעיה היא חוסר אכיפה והאם אנחנו צריכים לחוקק עוד חוקים, מה שאני לא אוהב. יש הרבה מאוד חוקים ובסוף הבעיה היא חוסר אכיפה. אני מעדיף להישאר עם החוקים הקיימים ולתת דגש על אכיפתם מאשר לייצר עוד חוקים.

אני עורכת הדין אלכסנדרה קרא, ממונה במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. אם אנחנו מדברים על אכיפה אז אני חושבת שאני אוכל לתת מענה.

בבקשה.

נאוה דיברה על משרד המשפטים שהוא משרד שותף ל-105. אנחנו בפרקליטות המדינה שותפים של 105 בכל מה שקשור בפעילות הסברתית מבחינת ימי עיון והרצאות בבתי ספר. הפרקליטות העבירה בשנה האחרונה פרויקט יחד עם משרד החינוך שבמסגרתו הרצנו לבתי הספר השונים על עבירות מין ברשת, מוגנות ברשת וחוק הסרטונים. מעבר לכך, אנחנו כיחידת פרקליטות שעוסקת בין היתר - - -

האם אתם מתעסקים בגלישה בטוחה?

יש נקודות איך להפוך את הגלישה לגלישה בטוחה.

אנחנו זקוקים לחקיקה בנושא?

אין חקיקה בנושא גלישה בטוחה, מדובר בפעילות הסברתית.

וזה משותף לכם ול-105?

כן, גם עם 105 וגם במסגרת החודש הלאומי להגנה ברשת.

אז מה חסר מבחינת חקיקה? יכול להיות שלא חסר והבעיה היא אכיפה. היועץ המשפטי רוצה לומר משהו.

אציין שלפי חוק התקשורת מוטלת חובה על ספקיות האינטרנט להזהיר לקוחות מתוכן פוגעני וגם לאפשר לחסום את הגישה אליו.

הן עושות זאת?

לפי נתונים שראיתי זה לא כל-כך קורה, זה טעון שיפור. מעבר לזה, יש קשיים במצב הקיים כיום. כאמור, היכולת להסיר תוכן פוגעני מאוד מוגבלת. אין חקיקה שנוגעת לעבירות רשת באופן פרטיקולרי. יכול להיות שברשת תעשה עבירה של הטרדה מינית אבל אין עבירות שייחודיות לאינטרנט וזה משהו שראוי להתייחס אליו.

אנחנו נמצאים בעולם שבו כל העבירות שמתבצעות במרחב הגשמי עברו למרחב המקוון. לא ניתן לומר שיש עבירה שמוגדרת כעבירת אינטרנט. עבירת אינוס מתבצעת ברשת, עבירת מעשה מגונה מתבצעת ברשת, עבירות סחר בסמים וסחר בנשק מתבצעות ברשת.

השאלה היא אם קיימת אכיפה שמכוונת גם לפגיעה ברשתות.

בהחלט קיימת אכיפה. בשנים האחרונות אנחנו עדים למגמה של הרבה תיקים שנפתחים בעקבות עבירות מין ברשת – פגיעה בקטינים, מעשי אינוס – בית המשפט הכיר באפשרות של מעשי אינוס דרך הרשת כאשר האינוס מתבצע על ידי הקורבן עצמו. אני לא רוצה להפציץ במילים משפטיות כבדות אבל חוק העונשין מאפשר להרשיע בעבירות שהקטינים מבצעים בעצמם על פי החלופה של גרם מעשה. בבתי המשפט מכירים בזה, מרשיעים, ואנחנו עדים להחמרה בענישה בתחום הזה. רק לאחרונה ראינו עונשים של 12 שנות מאסר, 14 שנות מאסר.

כמה כתבי אישום הגשתם בשנת 2022?

אתן מספר ואומר שמספר כתבי האישום לא מלמד על היקף הפגיעות שמכוסות.

ברור. אני אוהב מדידה, באתי מתחום המדע המדויק ואני אוהב מדידה. כמה כתבי אישום היו בשנת 2022.

בשנת 2022 הוגשו 13 כתבי אישום.

מה?

שוב אני אומרת שהמספרים הללו חוטאים למציאות של הפגיעות שמכסים התיקים הללו. כל כתב אישום מכסה 10–40 קטינים. אז אם נכמת את זה לפי מספר הנפגעים נגיע ל-100 כתבי אישום. כשחקירה מתבצעת במרחב המקוון, לצערי הרב, ונתפס חשוד, בשונה מעבירות שמתבצעות במרחב הגשמי - - -

את אומרת שלכל כתב אישום שכזה יש עוד עשרה - - -

ודאי, תלונה אחת של קטין למוקד 105 מייצרת 40 כתבי אישום.

אבל עדיין הוגשו 13 כתבי אישום ספציפיים, זה נראה לי - - -

אחדד, המושג כתב אישום הוא נגד מבצע העבירה, נגד הנאשם. אישומים בעניינים של קטינים כבר יש ברבים כי כשאנחנו פותחים את הטלפון - - -

אני בעד שיהיו כמה שפחות כתבי אישום, אני רוצה שתבינו את זה, מצד שני היקף התופעה וכמות הנפגעים על פי הדוחות שראינו היא מדהימה. אשאל עוד שאלה, האם יש פניות אנונימיות ל-105 ומה אתם עושים איתן? אני מפנה את השאלה הזו לנציגי המוקד.

כמעט ולא קיימות פניות אנונימיות.

מה אתם עושים עם אלו שישנן?

מקבלים את הפנייה ומנסים להבין האם יש עבירה או לא. אנחנו צריכים לקבל את צילומי המסך, אנחנו צריכים לקבל את שם המודיע. בסוף הדרך להגיע לפרופיל האנונימי ברשת היא ארוכה. אנחנו עושים זאת דרך בתי המשפט ודרך הפרקליטות.

אתם מטפלים בה, אתם לא מזניחים אותה בגלל שהיא אנונימית.

ודאי שלא.

תודה. מנהלת הוועדה, בבקשה.

דובר בעבר על פיתוח טופס פנייה מקוון לצורך פניות אנונימיות. היכן זה עומד?

התהליך האמור מפותח בשלושה צירים מקבילים: אפליקציה, טופס מקוון, וקו ווצאפ.

אבל הוא קיים?

אגב, זה לא טופס אנונימי מקוון, זה טופס פנייה מקוון.

הוא לא אנונימי.

רגע, יש לכם טופס אבל נניח שמישהו התקשר והוא אנונימי ולא רוצה לומר את השם שלו, הוא נמצא בתוך הטופס הזה, ממלאים את הטופס הזה?

כרגע אין אופציית פנייה מקוונת ב-105, זה תהליך שאנחנו אמורים לסיים עד סוף השנה הנוכחית.

אתה אומר שפנייה אנונימית לא נכנסת לטופס המקוון.

כרגע אין טופס מקוון.

ברור, וזה עד מתי?

עד סוף השנה אמורה להיות פנייה מקוונת. אם מתקשר מודיע אנונימי אנחנו מקבלים את פנייתו.

ברור לי, הבנתי.

הרבה פעמים ילד מתקשר ולא רוצה להזדהות, אנחנו מדברים איתו, מסבירים לו שאפשר לעזור לו ובסופו של דבר הוא מבין שכדאי לשתף את ההורים. יש פה שיח.

חבר הכנסת אל הואשלה, בבקשה.

שלום, אדוני היושב-ראש, תודה על קיום הדיון החשוב הזה. אין ספק שאנחנו עומדים בפני תופעה שהולכת ומתגברת. אני רוצה להתייחס למוקד 105. הייתה לנו ישיבה לפני חודשיים או שלושה על מוקד 105 והתייחסתי בזמנו לנושא של דוברי ערבית במוקד. האם השתנה משהו? שאלה שנייה: אני חושב שאמצעי המדיה הם פלטפורמה גם לנושא ההסברתי. אנחנו יכולים להעצים את הנושא ההסברתי בפנים ואני לא רואה הסברה על 105 ברשתות החברתיות השונות ובמיוחד שם אנשים נפגעים. חשוב שתהיה הסברה בנושא הזה וגם בשפה הערבית.

כמובן שבמוקד 105 יש מענה בשפה הערבית, יש חוקר רשת שעונה בשפה הערבית.

יש עוד שפות?

אפשר לפנות אלינו בעברית, אנגלית, ערבית. בכל שפה ניתן לפנות, תמיד נמצא את האדם שייתן את הפתרון בשפה המדוברת.

יש לכם מספיק כוח אדם?

יש לנו כוח אדם שיודע לענות בשפה הערבית, הרוסית ובטח בשפה העברית.

יש לכם מספיק כוח אדם?

זה משהו שמצריך גיוס. יש הרבה מאוד פניות. כמות הפניות משתנה - - -

המוקד הוא מוקד ארצי, הוא יושב במקום אחד?

מוקד לאומי שיושב ביחידה 105. חוקרי הרשת עונים לפניות , מדובר בשוטרים.

מה לגבי שאלתי השנייה?

לגבי הנושא של החברה הערבית, אני רוצה להגיד עניין עקרוני.

נאוה, נתתם תשובה, בואו נמשיך הלאה.

אני אדורה, אני מנהלת את תחום החינוך במטה הלאומי, אני נציגה של משרד החינוך במטה. אנחנו עושים מאמצים להגיע לכלל החברה הערבית. מגיעים לחורה בדרום, בפעם שעברה שאלת לגבי הדרום. אנחנו עושים הסברה בקרב יועצות, מנהלי בתי ספר וגם הורים. יש בקשות להנחות אימהות כיצד להגביל זמן מסך ואם נותנים טלפון לילד אז כיצד להתנהל מולו. אנחנו מעבירים הרצאות מקוונות לתלמידים בשפה הערבית. אתן קצת נתונים כי כבודו אוהב נתונים. העברנו 16 שידורים מקוונים בשבוע הגלישה הבטוחה ושני שידורי אולפן. יש לנו הרבה כניסות של החברה הערבית. יש פער גדול מאוד לעומת החברה הכללית. בפועל השתתפו כ-4,270 כיתות, מדובר בכ-115,300 שנכנסו ונחשפו. אנחנו פועלים גם מול ההורים ונותנים הרצאות גם בשפה הערבית וגם בשפעה העברית על כל נושא הפגיעות המיניות ברשת. אנחנו עובדים בשותפות עם המטה הלאומי ועם המשטרה על מנת להעביר הרצאות לתלמידים. בשבועיים הראשונים של שבוע הגלישה הבטוחה תלמידים קיבלו 1,000 הרצאות שנמסרו ב-253 בתי ספר. משרד החינוך מפעיל תוכנית שהיא מערכתית לאורך השנה. אנחנו פועלים בערוץ הסברתי, הוצאנו גם סרטונים לטיק-טוק ולאינסטגרם ומספר הצפיות הגיע לכחצי מיליון – צפיות של הורים, תלמידים ואנשי חינוך. אנחנו מפעילים תוכנית ששמה: "הכוחות שבדרך" שמטרתה להקנות לתלמידים כלים ומיומנויות איך להתנהל ברשת. הדגש הוא על שיח מכבד ואמפטי, שמירה על פרטיות, אבטחת מידע, הגבלת זמן מסך ועוד.

אנחנו מכשירים אנשי צוות כי הם אלו שפוגשים את התלמידים. הוכשרו כ-500 אנשי צוות במהלך השבוע הלאומי לגלישה בטוחה. יש לנו כ-500 בני נוער שקיבלו הכשרה בנושאי רשת ובסך הכול מדובר ב-750 תלמידים. עד עכשיו דיברתי על מניעה, בפועל יש גם חוזר מנכ"ל שמנחה אותנו כיצד לטפל בילדים שנפגעו ברשת וגם יש נציגות של משרד החינוך שיושבות בתוך המוקד ונותנות מענה הוליסטי יחד עם שאר השותפים.

משרד המשפטים, בבקשה.

קרן רוט ממחלקה הפלילית במשרד המשפטים. ככל שמדובר בעבירות פליליות, כפי שאמרה גם חברתי אלכסנדרה קרא, אנחנו חושבים שאנחנו מכונסים היטב מבחינת העבירות. יש חוק מניעת הטרדה מינית, חוק הגנה על פרטיות, חוק העונשין לעבירות אינוס ועבירות מעשה מגונה. הכול היום פועל גם בעולם הרשת. אין לנו מחסום מבחינת היכולת של גורמי אכיפה לבצע אותה גם כשמדובר בעבירות ברשת. אנחנו חושבים שמבחינת העבירות הפליליות הדבר מסייע לנו לתת מענה מלא.

שאלתי לגבי גלישה בטוחה. האם יש הצעות לחקיקה שיכולת לאפשר גלישה בטוחה, אם זה כלפי היזמים, נותנים השירותים וכולי.

נטע הופמן חדד ממשרד המשפטים. כפי שאמרתי בדיון קודם בוועדה, אנחנו עמלים על תיקון לחוק הגנת הפרטיות. בתיקון תהיינה התייחסויות לקטינים ברשת.

אשפר ליצור הרבה מאוד אירועים כאלה שמי שרוצה להיכנס לרשת אז זה לא כל אחד, צריך שיהיה לו כרטיס אשראי ומעל גיל מסוים, או להזדהות או כל דבר אחר. מספר צעדים שיקשו על הנגידות.

זה נכלל בתוך התיקון האמור.

איפה זה עומד?

זה אמור להיות מופץ כתזכיר להערות הציבור. כרגע זה עוד עובר השלמות - - -

אשמח לקדם את החוק הזה.

זו הצעת חוק ממשלתית.

כן, מדובר בהצעת חוק ממשלתית, היא עתידה לצאת כתזכיר להערות הציבור, אין תאריך שאני יכולה לנקוב בו. זה בשלבים סופיים.

תקדמו את זה כי כל דבר כזה יכול לעזור. אני מבין שמחלקת המחקר רוצה לשאול.

אני רוצה לשאול לגבי רישום. אם אני מבינה נכון, אם אנחנו רוצים לבדוק כמה הרשעות יש אז כרגע החוק לא מאפשר הבחנה בין מרחב גשמי למרחב וירטואלי. אם מבחינת החוק עצמו אתם אומרים שאין צורך ושהכול מוחל כך או כך, אבל אם רוצים לעקוב אחרי ההליכים השאלה אם כאן אין מקום לעשות שינוי.

מבחינת פילוח הנתונים, ככל שאנחנו רוצים לראות תוצאות במרחב המקוון, בשונה מהמרחב הגשמי אנחנו נדרשים לסעיף נוסף ביחד עם הוראת החיקוק העיקרית. לצורך העניין, אם אנחנו מדברים על עבירת אינוס במרחב המקוון אז היא תמיד תהיה עם סעיף 350 שזה סעיף גרם מעשה, וזה מה שמאבחן את העבירה הזאת מהעבירה במרחב הגשמי. אם רוצים לפלח נתונים לפי הגשות כתבי אישום לפי סעיפי חיקוק אז אחפש את סעיף 350 יחד עם סעיף 345 וכך אוכל להבחין בין העבירות.

זה מספק אתכן? השאלה חשובה. אני רוצה לשמוע את נציגי מועצת התלמידים.

אני גאיה, נציגת מועצת התלמידים הארצית, אני בת 18, אני מראש העין. דובר כאן על הפניות האנונימיות ל-105 ונשאלה השאלה למה לא רוצים לספר להורים. אני, בתור אחד שהוטרדה מינית מכיתה ה' ניגשתי כמה פעמים למוקד 105. אחת הסיבות שניתקתי בשנייה שהתקשרתי היא כי ידעתי שהדבר הזה יגיע בסופו של דבר להורים שלי ולא רציתי שזה יקרה. בני נוער לא רוצים שההורים יידעו מדבר כזה - - -

אין לך בעיה שמה שאמרת יפורסם?

בת כמה את?

18 ושבוע.

מזל שכינסנו את הישיבה השבוע ולא בשבוע שעבר. מזל טוב.

תודה רבה. ההורים והמשפחות מאוד מגוננים עלינו הבנות אז ברגע שאנחנו אומרות שהוטרדנו מינית המשפחה באופן אוטומטי סוגרת אותנו בבית ולא נותנת לנו לצאת. לי זה קרה עד כיתה ט' בגלל שאמרתי למשפחה שלי שהוטרדתי מינית על ידי גברים – החברים הכי טובים שלי – הם סגרו אותי באופן אוטומטי ולא נתנו לי לצאת מהבית בשום צורה שהיא. זו אחת הסיבות שפונים אליכם באופן אנונימי. הנשים לא רוצות להגיע למצב שיסגרו אותן בבתים כי קרה להן משהו שהוא לא באשמתן.

מוקד 105 מוכר לתלמידים?

כן. העברתי פעילות בבית הספר שלי דרך מוקד 105.

האם קיבלתם את העזרה שציפיתם לה עם הפנייה למוקד?

אני לא קיבלתי כי ברגע שהתקשרתי התקשרו להורים שלי מהמשטרה וזה לא מה שרציתי. לא משנה כמה פעמים תגידו לילד מה המשמעות של זה ומה ההשלכות של זה, זה פחות - - -

את אומרת שברגע שפנית ל-105 ו-105 פנה להורים זה הציק לך.

למה ציפית?

ציפיתי שאם אני מבקשת להישאר אנונימית אז שיעזרו לי באופן פרטני ולא יוציאו את זה למשפחה שלי.

ביקשת את זה?

כן, ביקשתי.

הבנתי.

לא קיבלתי את המענה ולכן איבדתי את האמון במוקד.

קחו את זה לתשומת לבכם. רן, בן כמה אתה?

17.5.

אז אני חייב להקריא משהו: "כידוע, ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת. הפרוטוקול ושידור הישיבה יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת. ככל שיענו עניינים הנוגעים בקטינות וקטינים שיש חשש שעברו הטרדה מינית או פגיעה מינית, עבירת אלימות או עבירה של התעללות, שיעלה דבר שיש בו לייחס להם עבירה או מקשר אותם לבדיקה, טיפול או אישפוז פסיכיאטרי, טיפול והשגחה של עובד סוציאלי, איום בהתאבדות או הליך פלילי המתנהל בבית המשפט, חל איסור על פרטים מזהים שלהם ולכן הם לא יצולמו או יוקלטו ולא יכללו פרטים מזהים שלהם בפרוטוקול הדיון. כמו כן, בגלל הנושאים הרגישים הצפויים לעלות בישיבה זו אני קובע כי בהתאם לסעיף 120 לתקנון הכנסת, ככל שתהיה בקשה מטעם חבר כנסת, שר או נציגו, או אם יעלה צורך – והכול לצורך הגנה על קטין או חסר ישע – יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעניין הציבור פרטים מזהים של דוברות ושל קטינות, דוברים או קטינים. כמו כן, ככל שהדבר יידרש לבקשת אחד המשתתפים בישיבה, אם הדבר עלול לגרום נזק לו או לזולתו".

כל מי שהדברים נוגעים אליו ייגש אלי או אל מנהלת הוועדה, יאמר את הדברים ונטפל בזה. רן, רוצה שנעשה שוב את הדיון בעוד חצי שנה?

לא אספר דברים אישיים. אני רן שי, יושב-ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית. אנחנו הגוף הרשמי המייצג של כל התלמידים והנוער בישראל. בנוגע למוקד 105, היינו שותפים בהקמתו עוד כשהיה מדובר רק בגוף היגוי. אני חושב שזה דבר היסטורי, שכל-כך הרבה משרדי ממשלה בוחרים לשתף פעולה לצורך מטרה שכזו וזה דבר מדהים. זו השנה החמישית שאנחנו מפעילים את פורום הנוער עם אדורה כדי להשפיע גם בקהילה וגם לשפר את המענה של הפורום. חשוב לציין שבחודש האחרון הובלנו קמפיין משותף שדיבר על זנות ברשת, זנות דיגיטלית ודברים נוספים. הקמפיין הגיע אל 1.2 מיליוני בני נוער בארץ והעלה את המודעות.

השנה הגברנו את המאמצים לעורר את נושא המוגנות בקרב הנוער בחברה הערבית. שם יש קשיים שונים, מנטר המילים המסוכנות של המשטרה לא עובד מספיק טוב בשפה הערבית וזה משהו שאנחנו פועלים לשפר. בחודש האחרון קיימנו מפגש שני רק של בני נוער מהחברה הערבית עם האגף, דיברנו על מוגנות ברשת. אנחנו משתפים פעולה באופן הדוק עם המשטרה בנושא זה.

נושא הזנות הדיגיטלית נהיה נפוץ בעיקר בשנתיים האחרונות. בני נוער, בעיקר בנות נוער, מוכרים תמונות שלהם. מדובר ברווח קל וחוסר מודעות להשלכות. אני מדבר על מגוון רשתות אינטרנט – only.fence, Snapchat, Omiger – מלא רשתות - - -

צא מתוך נקודת הנחה שאיני מכיר אף אחד מהשמות שציינת.

לשם כך אני כאן. זו דוגמה לשלוש רשתות חברתיות מאוד נפוצות שהכי קל לשים שם תמונה, לקבל כסף ופה נגמר הסיפור. מדובר באלפי שקלים אבל גם אי-אפשר למחוק את זה אחר כך. הדבר השלישי הוא האתרים הפורנוגרפיים ונושא אימות הגיל לצורך כניסה. מבחינת חברות האינטרנט ההגנה לא מספקת היום ובסופו של דבר ילדים בגיל 8–7 נחשפים לתכנים פורנוגרפיים והגיל רק יורד. הדבר האחרון, אני יודע שיש שיח סביב זה בתקופה האחרונה, כל העניין של חינוך למיניות בריאה במערכת החינוך. יש תוכנית "כוחות שבדרך" שאנחנו עוד לומדים אותה. לצד זה חייבים לשבץ תוכנית למיניות בריאה. לדבר עם הילדים על איך מתמודדים עם מיניות ברשת. המידע שאנחנו מקבלים על התבגרות מגיע בעיקר מהרשת. צריך להגביר את כמות התכנים.

ממי היית מצפה לסעד בנושא זה?

משרד החינוך. הייתי רוצה שזה יהיה הוליסטי, שיינתנו כלים להורים. הרבה הורים, גם בחברות ליברליות, לא מכירים את הנושא וקשה להתמודד עם הרשת בגלל פערי הדורות. יש לתת מענה לתלמידים ולהורים. אלו ארבע הסוגיות המרכזיות ונשמח לעזור ככל שנידרש. לגבי תוכנית למיניות בריאה, בשנה שעבר בנינו יחד עם משרד החינוך תוכנית למיניות בריאה. אנחנו חוששים שהתוכנית מצטמצמת מיום ליום ויש לפקח על כך.

נציגת משרד החינוך, בבקשה.

שלום, יפעת זץ ממשרד החינוך. תוכנית "הכוחות שבדרך" היא תוכנית שעוסקת בכישורי חיים. כמו שאדורה אמרה, התוכנית תקנה לילדים ולבני הנוער מיומנויות להתנהלות מיטבית ברשת וגם את היכולת להתמודד עם מקרים מורכבים, מקרי סיכון ופגיעה. אחד מהדברים שאנחנו שמים עליהם דגש זה נושא הפנייה לעזרה. אנחנו מנסים להסביר איך לפנות למבוגרים ולאנשים משמעותיים בחיים שלנו.

מי מכיר את הת וכנית, האם היא חובה, מי שותף לה?

התוכנית בהובלת השירות הפסיכולוגי הייעוצי של משרד החינוך, היא מתחדשת כרגע והתכנים עולים באתר שפ"י, האתר של הפסיכולוגים החינוכיים. הפסיכולוגים החינוכיים עוברים הכשרה והם מביאים - - -

אני שואל האם מדובר בתוכנית חובה.

כן, יש חוזר מנכ"ל שמחייב להעביר אותה.

מעבירים אותה אחת לשנה? באלו גילים? לאלו מגזרים?

בבתי הספר היסודיים מדובר בשיעור בשבוע, בחטיבת הביניים 15 מפגשים ומספר זהה בתיכון

באלו מגזרים?

בכל המגזרים – ממלכתי, חמ"ד, חברה ערבית, חברת חרדית (עם התאמות) – ולכל הגילים.

מה היחס שנותנים התלמידים וההורים לתוכנית?

הנושאים מגוונים, החל משיח מכבד ואמפטי דרך חשיפה לתכנים שאינם תואמי גיל, דרך הפצת תמונות מיניות. אנחנו עוסקים בנושאים שהובאו כאן. כל מה שקשור בשמירה על פרטיות, פגיעות מיניות. במשרד אנחנו עומדים בשותפות יחד עם מינהל חברה ונוער ועוסקים גם באבטחת מידע וסייבר. התלמידים עוברים את השיעורים, משתפים פעולה. מבחינת ההורים יש פעילויות משותפות להורים ולתלמידים. השבוע יצרנו מעגלי שיח של תלמידים והורים שמעבירים אותם בשיעורי החינוך. זו הזדמנות לדבר על דברים חיוביים ושליליים.

אתם מרגישים שחסר משהו בתוכנית?

התוכנית מתחדשת כיוון שהרגשנו שיש צורך בשיפורים, בהנגשה, הכנסת אמצעים טכנולוגיים. התוכנית מפורסמת בשלבים בכל הנושאים.

התוכנית מועברת באמצעות הרשתות או שיושבים בכיתה ומסבירים?

התוכנית מפורסמת באתר שפ"י ואף מועברת בכיתות על ידי מחנכים ויועצים. זה יכול להיות מול כל הכיתה, עבודה בקבוצות, תלמידים שעובדים באופן דיגיטלי על תכנים – זה מגוון.

אולי הוועדה צריכה לבקר את התוכנית במהלך השנה.

עורכת הדין מיטל שפירא, היועצת המשפטית של הלובי למלחמה באלימות מינית. משרד החינוך היה אמור לשבת איתנו ועם כל הארגונים בשנה שעברה. הוא התחיל לעשות את זה והשנה אמורה להיות עוד פגישה כדי שנוכל להעביר ביקורת אפקטיבית על התכנים. בנוסף, עדכנו אותנו שיהיה דוח של מדידה והערכה כדי להבין. נשמח לקבל את הנתונים המדויקים כדי להבין כמה בתי ספר עברו את זה.

חלק מהתוכנית החדשה כולל תהליך של מדידה והערכה. זה משהו שאנחנו - - -

אין ספק שצריך לעקוב אחרי זה. אם היו בתי ספר שלא רצו שהתוכנית תעבור אצלם, מכל מיני סיבות, מה היחס לכך?

התוכנית מחויבת על פי חוזר מנכ"ל.

אמרתם שהתוכנית מועברת לכל המגזרים. נניח שאני הולך למגזר החרדי, האם הם מקבלים את זה, יש שם חשיפה לנושא? אולי במקומות מסוימים במגזר הערבי, אולי גם במגזר היהודי. אני שואל אם יש מקומות שלא רצו שתיכנסו ליישם את התוכנית?

זה לא משהו שהגיע לידיעתי. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם מפקחים מכל החברות.

זה לא עונה לשאלתי. האם היה מקום שבו הייתה התנגדות להכניס את התוכנית. אם את לא יודעת כרגע זה בסדר. תראו, אתם אומרים שהתוכנית הזאת היא חובה. אם יש מקום שלא רוצה לכלול אתה אז אני רוצה לדעת מי המקום ולמה לא רצו כדי להבין מה הבעייתיות של זה. בסך הכול אנחנו רוצים לעשות משהו שטוב לילדים ולהורים ואם מישהו לא מקבל את זה אז יכולה להיות סיבה כזאת או אחרת שאנחנו לא מודעים לה. יש כאן נציגים של מכון תכלית?

שלום רב, אדוני היושב-ראש וחברי הוועדה, אני דוקטור טל מימרן ממכון תכלית. אנחנו במכון מקדמים כל מיני נושאים הקשורים במרחב הדיגיטלי. אני שמח על ההזדמנות להתייחס בישיבה חשובה זו למנגנון אפשרי של התמודדות עם סכנות הרשת עבור קטינים. המנגנון המדובר הוא מנגנון הסרה שנובע מכוח הזכות להישכח. זה נותן מענה לחלק מהשאלות שעלו עד כה בדיון. השכחה היא תופעה אנושית, היא חשובה עבורנו על מנת להתמודד עם טראומות שונות ואירועים שאנחנו רוצים להמשיך הלאה לאחר התרחשותם. עדיין, אנחנו חיים בעידן שבו הרשת לא שוכחת. כתוצאה מזה קמה לה זכות חדשה – הזכות להישכח – לזכות זו יש משמעות עיקרית והיא העיקרית למחוק או לעדכן מידע אישי שנמצא ברשת במקרים מסוימים, למשל חוסר רלוונטיות של המידע. במדינת ישראל אין הסדרה של הזכות להישכח בספר החוקים, למרות מספר הצעות חוק – לרבות של חלק מהיושבות כאן – בתי המשפט מצאו דרך לאפשר מחיקה של מידע אישי במקרים מאוד מצומצמים בעיקר כשזה מגיע ללשון הרע. עדיין, במקרים בהם אנחנו עוסקים עד כה בישיבה ובמובן הרחב יותר, כלי הדיבה הוא לא כלי מספיק להתמודדות עם האתגרים שמציבה הרשת. לשם ההשוואה, באיחוד האירופי, אמריקה הלטינית, אסיה, קליפורניה, תורכיה, הזכות להישכח מבוססת בהרבה מאשר צד תביעות הדיבה.

עולם הרשת הפך למקום המרכזי שבו קטינים מבלים את הזמן שלהם. הייחוד והסכנה של הרשת הוא שאפשר לפרסם במקביל ולהעלות בצורה חוזרת ללא הגבלה. המשמעות יכולה להיות הרסנית גם במובנים של מניעת הסלמה וגם במובנים של השפעה פסיכולוגית על אדם.

מה אתם מציעים?

אנחנו מציעים מנגנון חדש מכוח הזכות להישכח.

איך זה הולך, דיברנו מקודם על צילום של נערה בגיל מסוים, שילמו לה עבור זה, היא עשתה עסקה מסוימת ועכשיו זה נמצא ברשת. בעוד עשר שנים היא רוצה להוריד את זה כי אינה רוצה להיות במקום הזה ואז היא לא יכולה להיפטר מזה.

נכון. באיחוד האירופי, הסכמה של קטין או קטינה למכור תמונה של עצמם תיחשב כלגיטימית רק מגיל 16 ומעלה.

זה מנגנון שלא קיים בישראל?

למיטב ידיעתי לא.

זה נכון, נציגי משרד המשפטים?

שלום, דוקטור סאני כלב, משרד המשפטים, הרשות להגנת הפרטיות. אני מתחברת לדברים שנטע אמרה מקודם. המנגנון של הזכות להישכח עבור קטינים הוא חלק מההסדרה של תיקון חוק הגנת הפרטיות.

הבנתי, ענית על שאלתי, תודה.

ראו, הזמן שלנו קצר ואני רוצה לשמוע את כולם אז אל תיפגעו ממני. אני גם לא קטין אז אין לי בעיה.

איזהו עשיר? השמח בחלקו. אני שמח על הזמן שניתן, תודה. אנחנו מאמינים שחשוב לקדם מנגנון של הזכות להישכח עבור קטינים גם אם במהלך חקיקתי נפרד, זאת לאור העובדה שתיקונים הגנת הפרטיות הקודמים ובפרט תיקון 14 לא צלחו. אנחנו מציעים מנגנון פשוט של הודעה והסרה. מנגנונים מהסוג הזה הוכיחו את עצמם כיעילים. נסיים ונאמר שאנחנו חושבים שהמנגנון הזה יסייע למטה הלאומי ולמוקד 105 להמשיך לעשות את עבודת הקודש שהם עושים עם יותר כלים וסמכויות לעשות זאת. אנחנו מאמינים שחשוב שגופים רגולטוריים כמו הרשות להגנת הפרטיות יתוו מדיניות ויסייעו לנו להפוך את הרשתות למקום בטוח. אנחנו עומדים לרשות הוועדה.

אתה מכיר את התיקון של משרד המשפטים?

עוזרת מחקר שלי מהאוניברסיטה העברית בצוות שעובד על זה.

הוא מקובל עליך?

זה עדיין לא ידוע לציבור, אבל אני יודע שיש הליך.

שלום רב, רב-פקד אילן מלכה, קצין בקרה והנחיה של 105. אני שייך לחטיבת החקירות במחלקת נוער ומשפחה, מדור נוער. ב-2022 משטרת ישראל יחד עם השותפים שלה העבירה 2,266 הרצאות. השנה, נכון ל-15 בחודש זה הספקנו להעביר 968 הרצאות ב-253 בתי ספר. חשפנו כ-30,000 תלמידים ואנשי חינוך לתכנים של גלישה בטוחה. אני חושב שזה נתון שמדבר בעד עצמו. מן הסתם, עד סוף החודש נרכז את שאר הנתונים. אני מאמין שנגיע לנתון שהיה בשנה שעברה ואולי נעבור אותו.

מה תוכנית העבודה שלכם ל-2023?

אני רוצה לתאר את המערך שלנו, חלקכם לא מכירים. כוונתי למערך מניעה והסברה של מדור נוער. בשנת 2015 הוקמה חוליית מניעה והסברה, מדובר בשבעה קציני הסברה שמרכזים פעילות הסברה בשבעה מחוזות במשטרת ישראל, עוסקים ביצירת מערכי השיעור הרלוונטיים להרצאות של שוטרים במוסדות חינוך, מכוונים פעילות לנוער במוסדות ייעודיים – הוסטלים, פנימיות, מעונות ועוד – מובילים פרויקטים של עידוד גיוס לצה"ל ועוד. אנחנו לא רק בבתי ספר, כפי שאתה שומע, אדוני, וזה מאוד חשוב. כל יחידות הנוער בתחנות המשטרה מחויבות לביצוע פעילות מניעה והסברה ונמדדים על כך. אנחנו מודדים במערכת העוצמה של משטרת ישראל את התחנות שעוסקות במתן הרצאות לתלמידים. אנחנו בודקים את ההיקפים והם מקבלים ציון על כך. בכל יחידה כזו ישנם מספר שוטרים שעוסקים בקיום מפגשים בלתי-פורמליים עם בני נוער בסיכון. במסגרת העשייה השגרתית של קציני המניעה, החוליה מובילה מיזמים רבים בתחום העברת המסרים של גלישה בטוחה ומוגנות ברשת במשך כל השנה, לא רק בחודש הבטוח.

כמה הרצאות אתם מתכננים להעביר עד סוף השנה?

אנחנו תמיד רוצים להשתפר. אם נגיע למצב שאנחנו משתפרים ב-10% זה מצוין. כל הזמן, כפי שאנחנו שומעים כאן - - -

לפי המספרים שנתת אתם צריכים להכפיל.

אנחנו מדברים מה-1 בפברואר עד ה-15 בפברואר, הגענו ל-968 הרצאות. אם אנחנו לוקחים את שאר החודש שעוד לא ריכזנו - - -

לא חשוב, כמה אתם מתכננים?

לא פחות מ-2,000 הרצאות.

לחודש?

לא, במהלך השנה. בשנה אנחנו מעבירים הרצאות במגוון נושאים, לא רק בנושא רשת בטוחה. בסוף אותם השוטרים שעובדים באכיפה עובדים במניעה. זה הכול פונקציה של כוח אדם. אנחנו נותנים דגש רב לנושא המניעה כמו שציינתי, אנחנו נמדדים בזה.

צבי רדלר פה?

כן, צבי רדלר מארגון גלגל הצלה ונחמיה כהן מארגון לוקחים אחריות. שני ארגונים נוספים למועצת הנוער והתלמידים שהכינו איתנו את הדבר זה. אשמח אם נחמיה יפתח.

(מלווה דבריו בהצגת מצגת)

שלום לכולם, אני נחמיה כהן, מייסד ומנהל ארגון: "לוקחים אחריות – משנים מציאות ברשת" ארגון מוביל בציבור הדתי למוגנות ברשת ושימוש נכון במסכים. אנחנו כאן יחד עם פורום רחב של ארגוני מוגנות כמו הלובי למלחמה באלימות מינית, גלגל הצלה, מועצת התלמידים, לתת פה ועוד מספר ארגונים. בשנה האחרונה עברנו ביותר מ-200 מוסדות חינוך. בשבע השנים האחרונות עבדנו עם למעלה מ-100,000 תלמידים ואפשר היום לראות שיש - - -

זה כולל תלמידי ישיבות?

כן, מגיל גן ועד גיל 20. בעיקר בתי ספר יסודיים, חטיבות ותיכונים. אפשר לראות שהיום הפגיעות הממשיות שקורות בעולם האמיתי מתחילות מחשיפה ממושכת של קטינים לפורנוגרפיה כשהנתון הוא ש-73% מהחשיפה של הקטינים לפורנוגרפיה היא באקראי. בני נוער לא מחפשים את התוכן, הוא מחפש אותם. אני חושב שמסביב לשולחן הזה כולם מסכימים שזו תופעה בעייתית מאוד. הגענו לכאן כדי להציג פתרון מוכח שכבר רץ בעולם, יעילות של מעל 90% במניעת חשיפה אקראית של ילדים ונוער לפורנוגרפיה ותכנים פוגעניים שונים. אשמח להעביר את רשות הדיבור לצבי שאחראי על הצד הטכנולוגי.

שלום לכולם, יושב-ראש הוועדה וחבריה, חברי הארגונים. קוראים לי צבי רדלר, אני גר בקיבוץ מירב, נשוי לעטרה ואב לחמישה ילדים. אני הייטקיסט וראש צוות פיתוח, אחראי על אבטחת המידע של מחלקת הפיתוח. התגלגלתי לייסד את ארגון גלגל הצלה, ארגון שנלחם כל יום. אני אוהב את זה שיושב-ראש הוועדה חותר למציאת פתרונות קונקרטיים ויש כאלו. שאלה, אלוף העולם בשח-מט האם הוא ניצח את המכונה או הפסיד? חברים, כבר כמה שנים שכולם הפסידו למכונה. אני בעצמי, הראיתי לעמיתים שלי איך אני פורץ לחשבונותיהם. תבינו, יש לנו יתרונות בתור בני אדם ולמכונה יתרונות משלה. הצעת הראשון בדרך לפתרון הוא הערכת גיל והוא עובד בגרמניה ובצרפת בעשרת האתרים הפורנוגרפיים המובילים. לפני שנתיים יצרנו קשר עם המומחים המובילים בעולם ועם הרבה ארגוני נשים.

איך עובד הפתרון של אימות גיל? כמו שאמרנו ישראל היא הרחק מאחור, כל המדינות שלפניכם כבר העבירו את החוק. בגרמניה זה כבר מיושם. כשאנחנו קונים באתר מאובטח אז מעבירים אותנו למלא את פרטי כרטיס האשראי באתר אחר ואם הקלדת את כל הפרטים הנכונים אז אתה מועבר בחזרה לאתר שרצית. אותו דבר בגרמניה, גולש אנונימי נכנס לאתר פורנוגרפי, מועבר לאתר של חברה אחרת על מנת להוכיח למנגנון הבינה המלאכותית שהוא בגיר. אני יכול לתת גם כינוי שלי שיישמר באותה החברה ואז אני יכול לגלוש בלי הפרעה. הדבר היחיד שיישמר הוא הערכת הגיל. בגרמניה משתמשים במנגנון זה גם למכירת אלכוהול. זה הכיוון הנכון ולא סתם כל העולם מתקדם בכיוון הזה. אין פה שום הגבלה, שימו לב, מי שרוצה להשתמש ולהזיק לעצמו יכול.

סליחה, נציגי משרד המשפטים מכירים את ההצעה? ניתן ליישם אותה?

הרגע יצרנו קשר בפעם הראשונה, לצערי, אבל החלפנו פרטים.

אנחנו לא מכירים את ההצעה הספציפית אבל בתיקון יש התייחסות גם לנושא זה.

זה מה שאמרתי בתחילת דבריי, בואו נראה איך אנחנו מגבילים את הגילים ואם יש גם פתרון טכני אז אין ספק שאפשר ליישם את הדברים גם מבחינה חוקית.

יש מתח בין הרצון להגן על הקטין לבין הרצון להגן על הפרטיות וצריך לחשוב על זה.

הפתרון של אימות גיל על ידי חברת צד שלישי קורה היום גם לגבי קורקינטים, אתה רוצה לקחת קורקינט בחוף הים אז אפשר לאמת גיל על ידי צילום ת"ז ורק אז אפשר לקחת קורקינט. אם אנחנו רוצים להגן לא רק על הגוף אלא גם על הנפש אז זו הדרך.

נכון, יש הגבלה של נסיעה בקורקינט חשמלי מעל גיל 16. כשהחברות רצו ליישם את הנושא בערים מסוימות אז אמרנו שאנחנו רוצים לדעת שילדים בני 16 ומטה לא יוכלו לשכור את הקורקינט. גם כאן הדבר אמור ואני חושב שזה רעיון מצוין שצריך ליישם בעזרת חקיקה כזאת או אחרת.

רק אוסיף שבתיקון יש התייחסות לאבחנות גיל, זה גם משהו שאנחנו שמים עליו דגש.

ילדים נחשפים לפורנוגרפיה כי זה רווחי לחברות הפורנוגרפיה. הם משקיעים שם, אנשים עם הרבה יותר יכולות וניסיון ממני. החוק הגרמני עומד לעבור באנגליה ויש לו גם שיניים. הספקיות חוסמות אתרים שלא עומדים בו, הם אומרים לחברות הסליקה לעצור את הסליקה. ברגע שזה מגיע לכסף חברות הפורנוגרפיה מגינות בצורה נפלאה על הילדים שלנו.

תצרו קשר תראו איך אתם מקדמים את הנושא הזה עם כל הסנקציות.

שורש הבעיה הוא שילדים מחקים מה שהם רואים. אני פונה אליך, יושב-ראש הוועדה הנכבד, אנחנו באמת רוצים, יש לנו את החוק הזה כתוב אבל אנחנו צריכים את התמיכה שלכם.

ממש בשורה, חשוב להבין שכבר היום יש ילדות בנות 8 שיושבות בקליניקה של הפסיכולוג ויש להן דיכאון, חרדה, תסמיני פוסט-טראומה, והמומחים מנסה לשבור את הראש ולהבין מי פגע ואז מסתבר שהיא פשוט נחשפה לתכנים בטעות. הרחובות הוירטואלים לא מוגנים. ברור שילדה בת 8 לא יכולה להיכנס למועדון חשפנות אבל ברחובות הוירטואלים היא יכולה להסתובב חופשי. מבחינתנו העניין הזה הוא אקוטי. קודם כל שימו את התמרורים בדרכים ואז נאכוף את זה.

תודה, העבירו את הצעת החוק שלכם לוועדה וגם לנציגי משרד המשפטים. חברת הכנסת מושיאשווילי, בבקשה.

צריך לחשוב על ממשק עבודה בין המשרדים. הנקודה שהעלו כאן, אם זה מתאפשר מבחינה טכנית אז כדאי לבדוק את זה.

זו תכלית הישיבה שכינסנו. אנחנו מחפשים רעיונות כדי לאכוף כי הדברים מתקדמים וחברות האינטרנט כל מה שמעניין אותן זה הצד הכספי. אנחנו צריכים לשמור על הילדים שלנו.

שלום, אני איתי נעמן, רכז נוער בארגון גלגל הצלה. אני רוצה להוסיף דברים שלא נאמרו עד כה. שמעתי את מוקד 105 ומשרד החינוך מציגים הרבה תוכניות. התחושה בשטח היא שכולם חיים ברשת והמענה שמקבלים פשוט לא מספיק. אני משער שכולם קראו את דוח מבקר המדינה שיצא בשנה שעברה. עוד בשנה שעברה ישבנו בוועדת החינוך והנציגים של מוקד 105 אמרו שהם עובדים על כך שתהיה אפשרות לגשת למוקד 105 דרך ווצאפ. כך או כך, מדובר בבעיה מאוד משמעותית. רואים שזה קורה בכל הפלטפורמות ולכל המגזרים. כנ"ל לגבי אימות גיל, הרגשתי לפי הדיבורים פה שמתייחסים לכך כאילו זו עוד בעיה. זאת לא עוד בעיה, כולם חיים ברשת היום, כולם חיים ברשת. חייב להיות מענה חדש משמעי וחזק יותר ממה שהורגש.

תודה. הפנייה ל-105 היא ישירות ולא באמצעות ווצאפ?

היום הפנייה היא רק דרך הטלפון למוקד. כמו שאמתי בתחילת הדיון, אנחנו עובדים על אפליקציה גם דרך הווצאפ וגם דרך פנייה מקוונת.

תודה. אוהד עזרן בזום.

שלום רב, אני רוצה להתחבר לדוברים האחרונים ובעיקר לבחור הצעיר שדיבר. התחושה שלי היא שבמהלך הדיון, החריפות של היקף התופעה לא עולה מספיק וגם במסגרת הנתונים שקצת דלגו עליהם. אני רוצה לתת כמה נתוני מסגרת שיבהירו לאדוני את היקף התופעה. אנחנו מדברים על 20,000 פניות למוקד 105 בשנים 2021–2022 כשהקטגוריה המובילה היא שיימינג מיני. לא רק חשיפה לפורנוגרפיה אלא גם חיקוי של התוכן הפורנוגרפי על ידי קטינים ושיימינג מיני, ילדים שמצלמים את עצמם ואת החברים שלהם ואחר כך פוגעים בחברים שלהם על ידי שיימינג מיני. שמעתי אותך כמה פעמים מנסה להבין מהגופים שאמונים על כך האם יש תוכנית להורדה של היקף הפגיעה. התשובות בדרך כלל הלכו על נושא ההסברה. עם כל הכבוד, בסדר, גם לתוכנית של משרד החינוך שאושרה לכמה שעות שנתיות לכל הגילים, הסברה לבדה לא תעצור את היקף התופעה. אנחנו מדברים לא רק על חשיפה לפורנוגרפיה בגיל מוקדם ועל נתוני התמכרות בגילי תיכון. אנחנו מדברים גם על חיקוי של התוכן הפורנוגרפי. יושב-ראש מועצת התלמידים הזכיר את הזנות הדיגיטלית, אנחנו יצאנו איתם לקמפיין משותף. זנות דיגיטלית פירושה שבני נוער מייצרים הכנסת מתכנים פוגעניים ברשת. ההתראה האחרונה שלנו שעלתה בחודש האחרון היא בנושא הבינה המלאכותית בפורנוגרפיה, גם את זה אתה צריך להכיר. מדובר בשדה חדש שנכנס שבו, מספיק שאני אצלם תמונה שלך והבינה המלאכותית תייצר חומר פורנוגרפי לחלוטין מתמונה זו.

לא הבנתי. אפשר לקחת תמונה שלי ולהדביק לי גוף ערום?

כן, אתה מבין נכון, אפשר לקחת תמונת פנים שלך, במיוחד אם העלית ברשתות החברתיות עוד תמונות שלך ולייצר מזה סרטונים פורנוגרפיים. זה מה שנקרא AI.

יש תשובה משפטית לנושא הזה?

בחברות הפורנוגרפיה הגדולות מנסים כרגע לעצור את זה אבל גם הם לא מצליחים. זה נכנס כבר לחברתו הפורנו. אני רוצה להפנות אותך לפוסט בסופ"ש האחרון של אברי גלעד לגבי הנושא הזה. תבינו את הסכנה שקטינים ובני נוער נחשפים אליה. אין שום פער בין בני נוער למבוגרים בגלל שאין שום רגולציה טכנולוגית. מי שחושב שאפשר לפתור את הדבר הזה רק דרך הסברה עושה חוכא ואיטלולא.

מה אתה מציע?

אנחנו בפורום הדיגיטלי תומכים בהצעה ששמו בפניך.

מעבר לזה?

ודאי, אנחנו אומרים שבאותה הבינה המלאכותית שמשתמשים בה כדי לייצר חומרים פורנוגרפיים אפשר גם לייצר הגנה חכמה. אנחנו מבקשים שהדבר הזה יותקן על מכשירי קצה וזה כרגע השיח שלנו מול שר התקשורת. אני תומך בהצעה שהוצגה בפניך על ידי ארגוני עידוד המוגנות. מדובר בצעת הכרחי ובנושא שישראל מפגרת בו אחר מדינות העולם. צריך ליישר קו, זה צעד ראשון ומשמעותי, בוודאי לחשיפה אקראית ובוודאי לגילים הנמוכים. בשלבים המתקדמים צריך הגנה חכמה על מכשירי קטינים שתהיה ברירת מחדל במשרד החינוך. יש כבר היום טכנולוגיות שעושות את זה ואנחנו מנסים לקדם את זה דרך שר התקשורת ושר החינוך, זו הגנה יותר שלמה ויותר הוליסטית. כמובן, לצד תוכניות חינוך, זה צריך להיות לצד תוכניות חינוך. אני חוזר ואומר, שאלת כמה פעמים גם את מוקד 105 וגם את משרד החינוך האם יש להם השערה להפחתת התופעה, זה לא יופחת על ידי הסברה בלבד וצריך לנקוט באמצעים טכנולוגיים.

אוהד אשמח לקבל חלק מהרעיונות שלך שהפנית למשרדי החינוך והתקשורת. אני חושב שפה צריכה להיות פעולה משותפת של שני המשרדים שדיברת עליהם. הפנה אלינו את הרעיונות שלך, אנחנו מאוד נשמח לקבל אותם ולקדם אותם כי אנחנו רואים שאנחנו מפגרים אחרי מדינות העולם ובכלל, התופעה הזאת מקבל תאוצה מיום ליום בצורה כזו שאולי אנחנו לא מבינים אותה מבחינת החומרה.

אדוני, ברשותך עוד משפט. דיברו פה על נתונים היום, ניסיתי להשלים לך את התמונה גם מבחינת שיימינג מיני וגם מבחינת זנות דיגיטלית וגם בינה מלאכותית בפורנוגרפיה. אני רוצה להגיד לך שההערכה שלנו בפורום הדיגיטלי היא שאנחנו נמצאים במצב של מגיפה. אדוני לא ראה היום בתוך הוועדה מה זה משפחה שנפגעת. אני רואה דברים כאלה מדי יום. משפחה שהילדה בכיתה ד' נחשפת לתכנים מיניים בתוך הכיתה ואחר כך הילדים מעירים לה הערות בהפסקה, ילדים מנסים לחקות את התוכן הפורנוגרפיים שהם נחשפים אליו בתוך הכיתה. אוטובוסים בטיולים שבמושבים האחרונים ילדים צופים בפורנוגרפיה ואחר כך המשפחה פשוט מתרסקת. ילדה שלא מוכנה יותר ללכת לבית ספר, לא מוכנה לפגוש את החברים שפגעו בה. משפחות נקרעות מהחברים שלהן. הייתי מציע לך להביא לדיון הבא גם משפחות של נפגעים כדי שתראה בעיניך מה ההשלכה של הדברים.

איילה, בבקשה.

איילה שטגמן, נציגת ציבור בוועדות קידום מעמד הילד. אני רוצה להעלות רעיון שאולי אפשר ליישם את זה. כמו שיש מניעת מכירת אלכוהול עד גיל מסוים, אולי באמת אפשר למנוע מכירה או נתינת מכשירים סלולאריים לילדים. מה שקורה, יש הורים שיש להם טלפונים חכמים, מעבירים את זה לילד וקונים מכשיר עוד יותר מתקדם. אולי צריך ללכת יותר על הנושא הזה כדי שההורים ידעו. זה בשליטת ההורים, לא לתת לילדים לרכוש מכשירים חכמים.

יש לי משהו להוסיף, יש אפליקציות שההורים מתקינים בפלאפונים ותפקיד האפליקציות להיות חסומים לאתרים מסוימים. אי-אפשר למחוק את האפליקציה מהטלפון עד גיל 16 וזה מגן מכל מיני - - -

אני רואה שבמגזר הדתי לילדים יש את הדברים הפשוטים ואני חושבת שזאת הבריאות.

נציגת גוגל ישראל, בבקשה.

שלום, שמי ליאת גלזר, מנהלת קשרי ממשל ומדיניות ציבורית בחברת גוגל, תודה עבור ההזדמנות. אני מניחה שכולכם מכירים את המגוון הרחב של שירותנו ויחד עם זה באה האחריות הגדולה. חברת גוגל מתייחסת ברצינות למוגנות ברשת ושל איכות התכנים שנמצאים בפלטפורמות שלנו. אנחנו משתפים פעולה ועובדים עם 105 גם בדברים שנוגעים בפעילות היום-יומית וגם בתחומי ההדרכה והמודעות, אנחנו רואים בהם שותף חשוב. אני יכולה להגיד ברמה האישית שעבדתי הרבה שנים במשרד התקשורת והרבה שנים התעסקו במשרד התקשורת בשאלה מה נכון לעשות בתחומים של תכנים בלתי-הולמים לקטינים וההצלחה שהביא בזמנו השר ארדן להקמת גוף שמתכלל את כלל הגופים הרלוונטיים ולא מתמקד בנושא ספציפי אני חושבת שזה נכון. בפלטפורמות של גוגל יש כלי ששמו - - - שמאפשר להורים מנגנוני שליטה ובקרה על שימו של הילדים בטלפון שלהם וגם הגבלת זמן גלישה והגבלות נוספות על צפייה. יש כלים ביוטיוב שמיועדים לילדים. הרשת מלאה בתכנים חיוביים והתכנים הפוגעניים הם מיעוט אז יש כלים שמאפשרים גם את זה. יש תוכנית מקסימה שאשמח שהוועדה תזמין גם אותם. שם התוכנית היא "שומרי מסך" והיא רצה ברשת אורט כבר 10 שנים. בני הנוער מהווים שגרירים לגלישה בטוחה ברשת מתוך מחשבה שכשנוער מדבר עם נוער יש לזה הרבה יותר ערך מאשר אני אתן הרצאה, הם עושים פעילות מקסימה לאורך כל השנה ששיאה בתחרות יוזמות טכנולוגיות בתחום המוגנות ברשת. אנחנו נשמח להיות שותפים לכל גוף ובוודאי לוועדה בשיח עתידי בנושא זה.

תודה. יהודה בן יעקב, מטא.

שלום רב, מטא היא חברת העל שמשלבת את פייסבוק, אינסטגרם, ווצאפ ועוד. תודה רבה עבור ההזמנה. אתייחס לדברים שנאמרו כאן. לגבי הנושא של ווצאפ, כמו שליאת מגוגל אמרה, המודל של 105 הוא ייחודי בעולם זה איפשר לנו לעבוד יחד איתם ולנסות לייצר את האפשרות לפנות דרך ווצאפ. 105 פנו אלינו בנושא ונשמח לעזור להם. אני רוצה לדבר על נקודה שמחברת בין הנושא של חינוך ליזמות לבין בטיחות ברשת.

הפנייה דרך ווצאפ תהיה אנונימית?

זה עניין של 105, אנחנו לא עוסקים בנקודה הזו. לגבי חינוך ליזמות ומוגנות ברשת, אנחנו מפעילים תוכנית ביחד עם עמותת יוני סטרים שאני מניח שרובכם מכירים אותה. בשנה שעברה, יחד עם כמה מרכזי יזמות – בנתניה, אריאל, אבו-סנאן – מגוונים מבחינת סוגי האוכלוסיות המשתתפות, הרעיון היה לפתח מיזמים על ידי הילדים שהגיעו לשלב של פרוטטייפ שמשתמשים בטכנולוגיה כדי למנוע סכנות ברשת. עלו שם רעיונות יפים שאנחנו שמחים ללוות – בקרה על תשלומים, יכולת של הורים להתערב גם ברמה של להנגיש מידע – אתה בעצמך, אדוני היושב-ראש, דיברת על הפער ועל חוסר ההיכרות של הדור המבוגר עם חלק מהפלטפורמות. הפער הזה מצריך גישור, יש יכולת טכנולוגית להתגבר על הפער הבין-דורי ואני חושה שאפשר להצליח בכך.

תודה. נציגת טיק-טוק, בבקשה.

שלום, עורכת הדין לירון ריפמן מטיק-טוק. הגישה המקיפה שלנו לבטיחות בני הנוער כוללת מדיניות של אפס סובלנות לפגיעה בקטינים, טכנולוגיות חדשניות, אמצעי בטיחות בתוך האפליקציה ומשאבים חינוכיים לגלישה בטוחה. אנחנו מזהים בטיק-טוק ישראל פערי מידע גדולים לגבי אמצעי הבטיחות שנמצאים בתוך האפליקציה וזמינים וקיימים היום. בין אם מדובר בשימושים שהם מותאמי גיל וחסימות שונות שיש לנו בהתאם לגיל המשתמש, בין אם זה נושא הצימוד המשפחתי. היום יש הרבה יכולות להורים להגביל זמן מסך. נשמח מאוד לשתף פעולה עם כל הגורמים מסביב לשולחן כדי להגביר את המודעות לאמצעי הבטיחות בטיק-טוק. סגירת פערי המידע כבר תחולל שינוי גדול בתחום.

האם אתם עושים דברים שאתם יוזמים?

כן. יש לנו אתר של מרכז הבטיחות של טיק-טוק, יש בו שלל חומרים זמינים בשפה העברית. היום אנחנו עובדים על תרגום של חוברת הדרכה למורים בנושא גלישה בטוחה. נשיק את החוברת השנה בישראל. אנחנו מחפשים את הדרכים להגיע להיקף רחב של הסברה על אמצעי הבטיחות בטיק-טוק. האמצעים קיימים והאחריות של כולנו להכיר אותם.

תודה רבה. נאוה, בבקשה.

נאמרו דברים חמורים בזום ואני רוצה להגיב. להגיד שאנחנו מתעסקים רק בהסברה זה לא לדעת מה זה 105. מפלג חקירות, מפלג מודיעין, מוקד, מערך אזרחי שלם. 43,000 אירועי פגיעה בקטינים ברשת. אנחנו רואים את המשפחות, אנחנו יודעים מה קורה להורים, אנחנו יודעים מה קורה לילדים. אני מנסה להיות מדויקת ולא להבטיח הבטחות שווא.

נאוה, הכול בסדר, אנחנו צריכים לשמוע את כולם.

אם מישהו חושב שנפתור את הבעיה של פורנוגרפיה וגמרנו עם האלימות ברשת אז אני רוצה להגיד שמתוך 43,000 אירועים, כשליש פגיעות על רקע מיני אבל יש עוד שני שלישים של אירועים אזרחיים. הבעיה היא כל-כך גדולה וכל-כך חמורה ואנחנו מבינים אותה ולא עושים רק הסברה. צריך להיות מדויקים.

תודה. אילן, בבקשה.

לגבי פיקוח הורים, זה עלה מקודם אבל יש לדבר על זה יותר, על מעורבות ההורים.

יש כאן מישהו מהנהגת ההורים הארצית?

הוזמנו.

הוזמנו ולא הגיעו.

אני חושב שזה חשוב מאוד, גם בתור אב לילדה מתבגרת עליתי על דברים שקרו אצלה בפלאפון. אני אומר שאם אנחנו כהורים לא נדע לחסום את החשבונות ולהפוך אותם לפרטיים, אני מודע לפער הדורות והידע, אבל אנחנו חייבים להיות מעורבים במה שקורה בפלאפונים של הילדים שלנו. אין תחליף, אפשר להציע פה שלל טכנולוגיות אבל אין כמו הגורם האנושי.

אנחנו מלאי הערכה למוקד 105 שאין כמוהם אנחנו רואים את העזרה שלהם. הבוקר פנתה אלי מישהי שפנתה למוקד ובכל זאת כותבים דברים מגעילים על הבת שלה כמו: "זה לא סכנת חיים אז עזבי אותנו". אני לא בא - - -

- - -

צבי, תודה.

אם מישהו אמר - - -

אחרי זה אפגיש אותה איתך.

צבי, נאוה, אני מבקש. סליחה, חברים, עד עכשיו הדיון התנהל כמו שצריך, שמענו את כולכם. אני רוצה לסכם את הדיון.

אפשר להפנות שאלה לנציג מטא?

בבקשה.

איך אתם מטפלים בחשבונות פיקטיביים, חשבונות מתחזים, חשבונות של פדופילים שפותחים על מנת לשלוח הודעות באינסטגרם. יש מיליונים של חשבונות פיקטיביים וחייבים לעשות מעשה בתוך מטא כדי לא לאפשר זאת, זו חלק מהבעיה.

עניין החשבונות הפיקטביים הוא משהו שקיים בכל הפלטפורמות שברשת. סדרי הגודל של הסרת חשבונות פיקטיביים עומדים על 1.5 ברבעון בצורה גלובלית. יש סוג של מרוץ חימוש. כשהאלגוריתם והיכולות של המערכות שלנו לומדים שיטה מסוימת אז נוצרות שיטות אחרות. מדובר במאבק בלתי-נגמר. כללי הקהילה שלנו אוסרים זאת בצורה חד-משמעית ואנחנו משפרים כל הזמן את האכיפה בנושא. המספרים והיכולת שלנו להסיר חשבונות פיקטיביים עולים. חשוב להגיד שאנחנו עושים עוד צעדים בהקשר של חשבונות קטינים אז אתה לא יכול, אם פתחת חשבון פיקטיבי כלשהו אתה לא יכול ישירות לפנות לקטין אם אתה לא מקושר לבן הנוער הזה מלכתחילה. יש פתרונות בתוך המנגנונים של המוצר וגם פתרונות שקשורים באכיפה מתמשכת.

תודה. הדיון היה מעניין ומקצועי אבל אני מרגיש שאנחנו לא מספיק יודעים איך לטפל בזה וגם אם כן אנחנו מפגרים בהרבה, אולי בדור, יחסית למה שקורה. הפגיעה היא פגיעה אנושה בילדים וילדות וזה דבר שהוא מסוכן לחברה שלנו. אנחנו צריכים להתמודד עם דברים שאנחנו לא כל-כך מכירים. כשאני לא מכיר את הזירה, ואנחנו כמבוגרים לא תמיד מכירים את הזירה, והילדים עושים פה, יש פה רשתות שמנצלות ויש פה גופים שמנצלים את הילדים ואת הנוער. נראה שגם הנוער מנצל חלק מהטכניקות האלה כדי לפגוע בחברים. אני חושב שאיגום משאבים הוא מתבקש. דיברנו על אכיפה, הצעות חוק, מוקד 105, גופים נוספים שיש להם רעיונות וגם חברות כמו מטא וגוגל וטיק-טוק וכל מי שעוסק בזה. צריך איגום משאבים, כל אחד בצד שלו. אם מטא יודעת איך למנוע ואיך להוריד תכנים היא צריכה לעשות את זה גם בלי יוזמה של ועדה. אני חושב כל אחד צריך לקחת על עצמו את האחריות ומנגד יש לחתור לאיגום משאבים בין כל הרשויות. אנחנו נפנה גם למשרד החינוך, שר החינוך, שר התקשורת, ננסה לראות איך אפשר להגביר את המודעות, לייצר פתרונות ולהגביר אכיפה. לא מדובר רק בהסברה אלא גם בדרכים אחרות וגם נציגי 105 ציינו זאת. יכול להיות שזה לא מספיק כי אנחנו מדברים על כמויות אדירות של מקרים. אם מדובר על כל שנה ממוצע של 8,000–11,000 מקרים אלו מספרים אדירים. יש לטפל בזה וזה לא מובן מאליו. גם הנושא של הזכות להישכח זה דבר שהוא חשוב כי זו נקודה שאני מניח שכל אחד רוצה, בגיל מסויים היה לו שיגעון מסוים, בגיל אחר הוא כבר רוצה להתמסד. זה מזכיר לי קצת את הנושא של הקעקועים מהנערות שרוצים למחוק בבגרות. בגיל מסוים אנחנו עושים כל מיני שטויות ואחר כך רוצים למחוק זאת. זו נקודה חשובה שצריך להתמקד בה. אני רוצה להודות לכל מי שהגיע, שמעתי והקשבתי, מודה לכולם עבור העשייה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.