פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים וחמש

הכנסת



52
ועדת הכלכלה
27/02/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 40
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ו' באדר התשפ"ג (27 בפברואר 2023), שעה 11:22

הצעת חוק התחרות הכלכלית (איסור פגיעה ביבוא מקביל או ביבוא אישי) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
דן אילוז
אברהם בצלאל
אליהו ברוכי
עופר כסיף
סימון מושיאשוילי

מיכאל מרדכי ביטון
שרן מרים השכל

מיכל כהן - עו"ד, ראש רשות התחרות, משרד הכלכלה והתעשייה

יעל שיינין - עו"ד, היועצת המשפטית, רשות התחרות, משרד הכלכלה והתעשייה

גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר

דוד חורי - מנהל תחום בכיר, יצוא, רשות המיסים, משרד האוצר

לירון נעים - עו"ד, ראש אשכול כלכלי, ייעוץ וחקיקה (כלכלי), משרד המשפטים

אוריאל לין - עו"ד, נשיא איגוד לשכות המסחר

מאיר קלוגהפט - סגן נשיא ויו"ר ענף הצעצועים והתינוקות, איגוד לשכות המסחר

שלומי לויה - עו"ד, היועץ המשפטי, איגוד לשכות המסחר

רונן לוי - יו"ר איגוד המוסכים

מיכל ברנדל - עו"ד, מייצגת את התאחדות התעשיינים

רועי ארפי - עו"ד, יועץ חיצוני לקבוצת חכם

בני פרץ

איתי עצמון
אביגיל כספי

עידית חנוכה

אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק התחרות הכלכלית (איסור פגיעה ביבוא מקביל או ביבוא אישי) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, מ/1550

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום המשך דיון בהצעת חוק התחרות הכלכלית (איסור פגיעה ביבוא מקביל או ביבוא אישי) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022.

בישיבה הקודמת התקיים דיון כללי.

היושב ראש, לפני ההקראה אני יכול להעיר הערה?

כן.

קודם כל, לגבי הדיון הקודם שהתקיים בוועדה. אשריך על האמירות החד-משמעיות שאתה תלך לשר המשפטים ותנסה להרגיע את העניינים ולדחוף להסכמות. זה אומץ לב ציבורי בעת הזאת.

אנחנו הולכים לחדש כאן את התיקון הזה והוא ראוי אבל קודם כל צריך לשאול איזו אכיפה נעשתה על פיו בשנים הקודמות כשהוא היה בחוק ומה באמת עשו. יש חוק כזה והשאלה היא את מי תפסו בהפרה של מתן יבוא מקביל, איזה קנסות, איזו ענישה הייתה בחמש השנים האחרונות. מנסים לחדש את החוק הזה עכשיו אבל בוא נראה מה עשו איתו בחמש השנים האחרונות.

זה היה בדיון הקודם.

הדבר היותר חשוב שמטריד אותי זה שבחוק ההסדרים הביאו חוק למאבק במונופולים של יבוא וזה אחלה רעיון אבל אתה יודע מה מדהים בחוק הזה? אני לא רוצה לנקוב בשמות של חברות. אנחנו קיימנו כאן הרבה דיונים על הפרת תחרות ביבוא של מוצרים בלעדיים והחברות האלה לא באו לדיונים.

עכשיו הן באו.

הן באו כשהתחילו עם חוק ההסדרים.

לא. עכשיו הם באו לדיון שקיימנו.

לדיון הזה אבל אני אומר לך שבטיפול, החברות לא היו כאן. ההצעה בחוק ההסדרים להתחיל לטפל באותם מונופולים של יבוא הביאה אותם לכנסת. למה מישהו ביטל את זה בחוק ההסדרים?

הם באו אחרי שביטלו.

אבל למה ביטלו את זה?

ברשות היושב ראש, אני אסביר את זה.

מה היו השיקולים?

אמרו את זה בישיבה.

אני אחר כך אסביר את זה.

לא, לא, אל תסביר. אני לא מתחיל את הדיון מחדש.

זו הייתה הפעולה הכי נכונה שנעשתה.

עם כל הכבוד, אני לא מתחיל עם זה. אל תסביר ולא שום דבר. האוצר הסביר למה הורידו והם הקימו ועדה על מנת לדון בהשלכות.

אומרים שיילחמו במונופולים, מביאים חוק בחוק ההסדרים ותוך שבוע הוא נעלם, אחרי שהחברות האלה מסתובבות כאן לראשונה.

לא. לחברות היה שימוע, הם הקימו ועדה מסוימת.

ועדה זאת הדרך לקבור כל דבר שהתחיל טוב.

יכול להיות. אני לא יודע. אני לא רוצה להתחיל עם זה עוד פעם כי בצורה הזאת בחיים לא נסיים את זה. קראנו את ההגדרות והתייחסנו אליהן. אני מבין שנעשו תיקונים.

במהלך הדיון עלו עוד שאלות, בעקבות הדיון הקודם. אנחנו באנו בדברים עם נציגי רשות התחרות ומשרד המשפטים והנוסח שמונח כרגע על שולחן הוועדה מעגן חלק מהנושאים שעלו באותו דיון.

לגבי תעודת המקור, אמר לי נציג האוצר שיש התפתחות מסוימת ואתם צריכים לגבל החלטה. תסביר לנו.

אגף תקציבים. קיבלנו את ההערות שעלו כאן ואנחנו בוחנים את הנושא פנימית באוצר. יש מורכבויות מעבר לסוגייה הספציפית של תעודת המקור.

הסכמים בין-לאומיים.

כן. אנחנו בוחנים האם אפשר למצוא איזשהו פתרון יצירתי.

אמרת לי שזה בדרך.

אנחנו עובדים על זה. אני מקווה.

כמה זמן? אני לא מסיים את החוק הזה בלי העניין הזה של תעודת מקור. אם אין תעודת מקור, כל ההנחה שעושים ביבוא מקביל, מקבלים אותה בחזרה במכס ואז אין הנחה. את זה אני רוצה לסיים.

אני מתייעץ עכשיו עם חברי הכנסת. אנחנו יכולים לסיים את כל הדיונים בעניין, לומר רוויזיה, להצביע ולחכות עם הרוויזיה עד שהם ייתנו לנו את התשובה. אם התשובה תהיה שביטלו או שינו את העניין הזה שלא תהיה תוספת מכס שבסופו של דבר משפיעה על המחיר, אנחנו נמשוך את הרוויזיה ונעביר את החוק. אם לא, נעשה תיקון. אני לא אוותר על זה. כי כל הדבר הזה הופך להיות קשקוש. אם הם משלמים עוד 15 אחוזים מכס, אין הנחה ביבוא המקביל. כמה הנחה כבר יש ביבוא המקביל? יותר מ-15 אחוזים?

נאמר גם בדיון הקודם שהחוק הזה עוסק בהרבה רבדים שהם מעבר לעולם הרכב.

לא רק הרכב. תסלח לי. תעודת מקור – זה חל גם על דברים אחרים, על מוצרים אחרים. לא על מוצרי מזון ודברים כאלה אבל זה כן חל על מוצרים של חשמל ודברים מהסוג הזה.

גם על חלקי חילוף.

כן. על חלקי חילוף. זה לא רק על רכב. אני אומר לכם שחבל על הזמן, זה לא נתון לוויכוח. הנושא של תעודת המקור, אתם תפתרו את הבעיה הזאת. בעניין הזה לא מעניין אותי לא רשות התחרות ולא שום דבר. אם זה פוגע בתחרות, שיפגע בתחרות. אני אומר לכם שאנחנו עושים את היבוא המקביל על מנת להוריד את המחיר. אז מה אתם עושים? אם אין תעודת מקור, לוקחים עוד 15 אחוזים ואז אין הנחה, אז בשביל מה כל היבוא המקביל? בוא נוותר עליו.

אבל באף תחום אחר אין מכס. זאת אומרת, תעודת מקור לגבי המכס רלוונטית רק לעניין נושא הרכב.

לא, למה? לא נכון.

בחשמל ואלקטרוניקה אין מכסים.

לא יודע, אבל אם מחר יהיה נכס, מה נעשה? אני לא רוצה.

אין לנו שום תוכנית למכס.

אני רוצה שתתנו פתרון. יש לכם בעיה עם הסכם בין-לאומי? אמרתי לכם מה הפתרון והוא פשוט. אם אתם לא מוצאים פתרון בהסכמים הבין-לאומיים, תחייבו את ה-15 אחוזים האלה ותורידו 15 אחוזים במה שאתם גובים כמכס אחר.

לגבי מוצרים שאין עליהם מכס, אין בעיה. אתם צריכים לפתור את הבעיה הזאת. הגיע הזמן לפתור את הבעיה של תעודות מקור כי אנחנו הרי יודעים מה קורה. היבואנים הגדולים אומרים להם שלא יתנו תעודת מקור. זה מה שקורה ואז מה קורה עם היבואן המסכן? עכשיו רשות התחרות תגיד לו שהיא תקנוס אותם אבל עזוב, עד שאתם נותנים קנס ועד שעוברים את הערר עוברות חמש שנים. כבר היה ויכוח על זה. לא נתחיל שוב את הדיון. זאת החלטת חברי הכנסת. זה מה שחברי הכנסת רוצים. זה לא רק מה אני רוצה אלא כל חברי הכנסת רוצים בזה כי בסופו של דבר זה משפיע על המחיר.

אדוני, אני רק אומר שאנחנו מדברים כאן על שוק של מיליארדים רבים בהם אנחנו עכשיו מנועים מלעשות פעולות ולא יכולים לאכוף כנגד פעולות כאלה גם כשאנחנו רואים אותן.

יש חוק והחוק הזה הסתיים. האוצר יסיים את העניין של תעודות המקור.

אגב, אתה יודע שיש עוד פתרון. אתה יכול להגיד להם שהתקנה תיכנס לתוקף עוד שלושה חודשים.

לא. אין תקנה.

ובתנאים מסוימים ואם התנאים של התעודה לא מתקיימים, לא יהיה תוקף.

לא. לא.

אתה לא נותן לזה תוקף. אתה מתנה בחקיקה.

לא תהיה תקנה. אתם תפתרו את הבעיה הזאת. לא תפתרו - אני מכניס את זה לחוק. הנה, אני אומר לך. כבר אמרתי לייעוץ המשפטי שינסחו לנו ואנחנו נכניס את זה לחוק. אתם רוצים לוותר על החוק הזה – תוותרו עליו. אם לא יהיה בחוק הזה – ייכנס בחוק הבא. הנושא של תעודת מקור יסתיים כי אחרת היבוא המקביל צולע. הוא לא יפחית מחיר כי אתם מחייבים עוד 15 אחוזים.

אבל צריך לחשוב על סדרי העדיפויות כי בסוף מדובר כאן על רכבים חדשים. יש אוכלוסייה שבשביל לעשות יבוא מקביל, צריך רכבים חדשים.

אני לא מבין מה הבעיה.

אני רק אומרת שמדובר על אוכלוסייה אחרת.

את באה אלינו בטענות? שהאוצר יעשה את הפעולה הנדרשת. את צודקת, אנחנו אשמים. שהאוצר יעשה מה שצריך על מנת שאנחנו לא נשתגע בחוק הזה.

גם כאשר קיבלתם כוח לאכוף, לא נתתם 100 מיליון שקלים קנס.

פתאום החוק הזה הכי חשוב.

תעשו סדר בבית.

אתם תתנו קנס ובעוד ארבע שנים ניפגש שוב. היו כבר ארבע מערכות בחירות עד אז ואני לא יודע מה יהיה.

אני נציג המכס. אני יכול להעיר כמה הערות? אני אחראי על התחום הזה.

אתה יכול לבטל את ה-15 אחוזים?

בבקשה. היית אומר מהתחלה שאתה נציג המכס. נתת לי לצעוק סתם?

יש הסכמי סחר ולכן צריך להבין שבמסגרת אומה מועדפת מותר לתת העדפת מכס רק במסגרת הסכם סחר. הסכם סחר מחייב תעודת מקור. לכן יש פתרון.

מה הפתרון? אתם תוותרו?

בחוק הרישוי של משרד התחבורה הם יחייבו את היבואנים.

אבל זה לא רק על תחבורה.

אבל יש מכס רק ברכבים.

מה הפתרון לרכבים?

פתרון שאומר שהיבואן הבלעדי יביא מכתב מהיצרן שהוא מתחייב להנפיק תעודות מקור לכל היבואנים.

אבל הוא לא מנפיק. עזוב. למה לא עשיתם את הפתרון הזה עד עכשיו? אהבתם לגבות עוד 15 אחוזים.

לא. אדוני היושב ראש, זה נמצא בצנרת.

בסדר, שיהיה בצנרת. אין בעיה. האוצר יביא לנו פתרון יחד איתך. גם אתה בעניין. טוב שבאת. תפתרו את הבעיה. זה שאתם גובים, אתם לא מוותרים על הכסף, זאת העבודה שלכם אבל אנחנו אומרים שכל הרעיון של היבוא המקביל הוא להפחית את המחיר. אם אתה גובה עוד 15 אחוזים, אתה לא מפחית את המחיר. אם זה כך, לשם מה אתם עושים יבוא מקביל? פיילוט כזה? כאילו בכאילו? זה לא יהיה בכאילו, רבותיי. זה לא יהיה בכאילו. אנחנו רוצים שהמחיר ירד.

אז לא צעקת לחינם.

כנראה צעקתי עליה, אז היא הביאה אותו לעזרה. עכשיו אני אצעק עליו, נראה את מי הוא יביא לעזרה.

הכול בסדר. אנחנו עושים את כל המאמצים.

תעשו. כמה שנים אתם כבר גובים את ה-15 אחוזים?

זה לא לכולם.

ברור, זה לא לכולם אלא רק ליבואנים המקבילים.

אני לא מתחיל ויכוח. קודם כל, המכס עושה את העבודה שלו. כתוב לו שהוא צריך לגבול – הוא גובה. אליהם אתם באים בטענות? תבואו בטענות למחוקקים, לאוצר, למשרד התחבורה. המכס עושה את העבודה שלו. הוא חייב לגבות ואני לא בא אליהם בטענות בעניין הזה. הם עושים את העובדה אבל אנחנו רוצים שהם לא יעשו את העבודה, שלא ניתן להם את האפשרות לעשות את העבודה הזאת.

גם לא מדויק.

עורך דין עצמון, אתה רוצה להסביר את התיקונים של סעיף ההגדרות?

אני אומר באופן כללי מה ניסינו לעשות בטיוטת הנוסח שמונחת כרגע על שולחן הוועדה. השינוי המהותי הראשון נוגע להגדרת "מעשה" שבעצם מחקנו אותה והעברנו את הפירוט של המעשים – כלומר, שלא תהיה הגדרה מרבה אלא ממש קונקרטיזציה של המעשים שייחשבו, שאחר כך מתחברים לאיסור פגיעה ביבוא מקביל, והעברנו אותם לתוספת. כמובן ניתן יהיה לשנות את התוספת באישור הוועדה. בצו של שר הכלכלה באישור הוועדה. ההגדרה כבר לא תהיה "מעשה לרבות" וכאן תהיה רשימה אלא "הן לרבות". תהיה הגדרה יותר ברורה.

אנחנו צריכים לקרוא שוב את הכול?

בדיון הקודם לא הקראנו.

דרך אגב, אני רוצה להגיד גם לאוצר כל הכבוד על כך שהוא באמת בודק בצורה חיובית את העניין הזה של תעודת המקור.

אנחנו צריכים לקרוא את הכול או רק את התיקון?

צריך להקריא את הכול. הקראנו רק את ההגדרות.

בוא נתחיל להקריא.

אני רק אוסיף ואומר שהוספנו גם סעיף תחילה, כלומר, תחילה נדחית של חודש כדי לאפשר איזושהי היערכות. הוספנו הוראה שמחייבת דיווח לכנסת.

אבל את התוספת אני מעביר עכשיו, נכון?

כן.

והם כל פעם יביאו בצו תיקון לתוספת?

אם יהיה צורך. ככל שיהיה צורך. ניתנת כאן גמישות לממשלה לשנות.

בסדר אבל אל תשנו תוך חודש. תנו צ'אנס.

מן הסתם אם נראה פרקטיקות שלא הכרנו עד עכשיו.

תוסיפו את זה. אני אתכם בעניין הזה.

נתחיל בהקראה. מי שיש לו הערה שלא נאמרה בעבר, יאמר.

הצעת חוק התחרות הכלכלית (איסור פגיעה ביבוא מקביל או ביבוא אישי), התשפ"ב-2022

1. הוספת פרק ד'2

בחוק התרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 31ד' יבוא:

פרק ד'2: יבוא מקביל ויבוא אישי

31ה. הגדרות

בפרק זה –

"אדם" – כהגדרתו בסעיף 26(ו).

מה ההגדרה של אדם, במהות?

זו הגדרה מאוד רחבה. זה כולל חברה, כולל כל תאגיד וכולל גם בני אדם.

זו ההגדרה שקיימת בחוק הפרשנות. מה מוסיפה ההגדרה כאן?

ההגדרה כאן היא חברה ובנותיה, בנות של חברה אחת וכן אדם וחברה ששולטים בזה. גם יחסי שליטה זה רחב יותר.

רחב יותר מההגדרה שקיימת בחוק.

כן.

"יבוא אישי" – יבוא של טובין על ידי יחיד, שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד.

כאן אנחנו מדברים על יבוא אישי של בן אדם יחיד. זה לרבות רכישה דרך האינטרנט.

זה כולל סחר מקוון.

כן.

צריך להוסיף את זה לחוק.

אנחנו נבהיר בנוסח.

באינטרנט אתה יכול גם לייבא יבוא אישי.

זה כלול בהגדרה. אם נכתוב את זה בחוק, יאמרו לנו למה זה לא כתוב בחוק במקומות אחרים. אנחנו אומרים שזה כלול.

זה חוק חדש.

זה תיקון לחוק התחרות.

אבל היום אין הגדרה של יבוא אישי. ככל שאני יודע, ההגדרות האלה היום הן מצווי היבוא החופשי.

נכון. יש היום הגדרה בחקיקה הישראלית בעיקר בצו יבוא אישי וגם במקומות אחרים של מהו יבוא אישי. ההגדרה הזאת שואבת השראה. זה לא העתק-הדבק במקומות אחרים אבל זה בהחלט בהשראה.

יש איזשהו נזק בכך שנבהיר ובכלל זה יבוא באמצעים מקוונים או משהו בסגנון הזה?

אני חושבת שזה מאוד מאוד ברור מלשון ההגדרה. אין שום ספק שיבוא אישי דרך האינטרנט כלול כאן בהדרת יבוא אישי. אני לא חושבת שיש צורך להבהיר.

אני חושב שהיא צודקת כי אם כתוב שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי, למה צריך להוסיף את זה?

זו בוודאי הכוונה שלנו, שהתיקון הזה חל על יבוא דרך האינטרנט.

מה אתה אומר? אם לא מזיק להוסיף – נוסיף את זה. שיהיה ברור. שלא תהיה פרשנות של בית המשפט ולא של פקיד כזה או אחר.

אני רק אומר לפרוטוקול כדי שלא יהיה ספקות ושאיש לא יטען אחר כך שמכלל הן כאן משתמע לאו במקומות אחרים. התוספת הזו היא רק לצורך הבהרה אבל זה ממילא נכלל.

אני חושב שכל המוסיף גורע, אבל בסדר.

לא יודע. גיליתי שבסוף הפקידים נותנים פרשנות.

כן, אבל השאלה אם אותה פרשנות על בסיס מה שאמרה לירון ממשרד המשפטים יהיה יותר מזיק. כל פקיד יגיד שאם כתוב כאן מקוון, אבל לא כתוב שם, אז לא.

היועץ המשפטי אומר שלא.

ההגדרה היא ספציפית לפרק הזה. זאת אפילו לא הגדרה שנכנסת לסעיף ההגדרות בחוק. זו הגדרה ספציפית לפרק יבוא מקביל ויבוא אישי בחוק התחרות הכלכלית. שנית, ברגע שאנחנו כותבים "ובכלל זה", זה אומר שזה סוג של הבהרה. כלומר, מבהירים שגם סחר מקוון נכנס כאן בהגדרה של יבוא אישי. אני לא חושב שזה מזיק.

היושב ראש מבקש להכניס?

כן. תכניס את זה.

"יבוא מקביל" – יבוא לישראל של טובין שאינו יבוא אישי, בידי מי שאינו יבואן ישיר.

"יבואן ישיר" – אדם שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוא מייבא לישראל טובין או מפיץ טובין שיובאו לישראל, בהתאם להסדר עם יצרן הטובין במדינת חוץ.

(2) הוא מייצר טובין בישראל, מכוח הסדר עם אדם במדינת חוץ.

אלה שתי האופציות של יבואן ישיר.

כן.

ההגדרה היא הגדרה זהה להגדרה שהייתה בהוראת השעה הקודמת?

כן.

כבוד היושב ראש, יש לי הערה. סעיף (2) למעשה מתייחס לתעשיין ישראלי שמייצר לפי זיכיון זר במדינת חוץ ולכן אנחנו מבקשים להשמיט את סעיף (2) ולהחיל את זה רק על מי שהוא יבואן.

למה? מה הסיבה? אתם נגד ייצור בישראל?

לא, חלילה. המגבלה חלה על יבוא מקביל. ההגדרה מתייחסת למי שהוא מייבא ולא למי שמייצר בישראל.

אם זה לא כתוב, מה המשמעות של זה שזה לא כתוב?

אני רק אומר שהכוונה כאן היא כאשר למשל החברה המרכזית מייצרת קוקה קולה מכוח זיכיון. אם יהיה יבוא של קוקה קולה לארץ והם ינסו למנוע יבוא של קוקה קולה לארץ כי קוקה קולה מיוצרת כאן אבל מכוח זיכיון – אפשר יהיה לפגוע בזה.

כל המטרה של זה היא לתת לרשות התחרות כלים להתמודד עם הבעיות.

אבל חלילה, חברה מרכזית היא ממילא מוגדרת כמונופול וחלות עליה כל המגבלות.

החוק הזה לא חל רק על קוקה קולה. הבקשה שלכם לא מקובלת.

יושב ראש הוועדה, אני אשמח להזכיר שבדיון אתמול כל היבואנים וכל היצרנים טענו שהם בעד יבוא מקביל.

נכון.

כולל החברה המרכזית.

אנחנו בעד, רק מבקשים שיהיה ברור. למה להחיל על יצרן ישראלי גם אם הוא מייצר לפי זיכיון זר חובות של היבוא?

כי זה יכול לפגוע ביבוא מקביל. אם הוא מייצר לפי זיכיון זר, זה אומר שיש את אותם מוצרים ממדינות אחרות ואפשר לעשות יבוא מקביל גם אם הוא יצרן. זה מה שאנחנו רוצים לעשות.

הבקשה לא מתקבלת. ממשיכים בהקראה.

כפי שאמרתי, הגדרת "מעשה" נמחקת.

כן. הגדרת "מעשה" נמחקה והיא מפורטת בתוספת.

בתוספת היא חזקה יותר? היא נשארת באותה עוצמה?

כן. אין לזה משמעות מהותית. המשמעות המהותית היחידה היא אפשרות לפנות בחקיקת משנה את רשימת המעשים.

31ו. איסור פגיעה ביבוא מקביל או ביבוא אישי בידי יבואן ישיר

לא יעשה יבואן ישיר מעשה מהמעשים המפורטים בתוספת, אם מתקיים בו אחד מאלה:

(1) כתוצאה ממנו עלול להיפגש יבוא מקביל או יבוא אישי בענף שבו פועל היבואן הישיר, ובשל כך עלולה להיפגע התחרות בענף.

(2) שעיקרו מניעה או הפחתה של התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי.

(3) הוא עלול למנוע או להפחית את התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי ואינו נחוץ לצורך מימוש עיקרו של יבוא הטובין על-ידו כיבואן ישיר.

עכשיו תקראי בבקשה גם את התוספת. זה בעצם משלים את התמונה לגבי הסעיף.

3 הוספת תוספת

אחרי סעיף 56 לחוק העיקרי יבוא:

"תוספת
(סעיף 31ו)

(1) היותו של היבואן הישיר צד להסדר.

(2) התניה או דרישה של תנאים מסחריים.

(3) שינוי תנאים מסחריים באופן מוסכם או באופן חד צדדי.

(4) התערבות אצל קמעונאי בעניין סימון שונה או אופן הצגה שונה של מוצר שיובא ביבוא מקביל לעומת מוצר שיובא ביבוא ישיר.

(5) סירוב לספק נכס או שירות.

(6) דיווח על סחורה שמקורה ביבוא מקביל באופן המאפשר מעקב אחר שרשרת האספקה, או חלקה, אל אותה סחורה.

(7) שינוי במאפיינים או בתכונות של מוצר".

אם אפרש להסביר בבקשה, גם את התוספות ששילבתם כאן ברשימת המעשים.

למעשה רשימת שפירטנו כאן, אלה מעשים שאנחנו נתקלנו בהם כפרקטיקות בהן נוקטים יבואנים ישירים כדי למנוע יבוא מקביל. זה יכול לקרות באמצעות איזה שהם הסדרים שיש ליבואן הישיר עם היצרן הרשמי בחוץ לארץ, אלה יכולות להיות כל מיני דרישות של תנאים מסחריים מהמפיצים של היבואן או מהקמעונאים שמוכרים את זה, זה יכול להיות בכך שלמשל משנים את התנאים המסחריים, את תנאי האשראי או את המחיר של המוצר ברגע שרואים על המדף שיש יבוא מקביל. הם יכולים לעשות את זה באמצעות כל מיני דרישות סימון וכל מיני שינויים טכניים למוצרים שמקשים על התממשקות של המוצר מבחינה טכנולוגית, סירוב לספק את המוצרים כשקיים יבוא מקביל אצל הקמעונאי או דיווח ליצרן בחוץ לארץ על כך שקיימת סחורה שמקורה ביבוא מקביל כדי לבקש ממנו לעצור את היבוא המקביל.

המשמעות של זה היא שזאת לא רשימה סגורה. הם יכולים לשנות את זה כל הזמן.

בצו, באישור ועדה.

בצו, באישור ועדת הכלכלה.

לא תמיד מדובר במניעה מוחלטת של יבוא מקביל אלא לפעמים מדובר כאן בפגיעה או בצמצום של היבוא המקביל ואלה סוגי הפרקטיקות שקיימות.

אבל למעשה. אם אני מבין נכון, רשימת המעשים היא לא בהכרח כוללת מעשים שהם אסורים.

נכון. הם אסורים כאשר מתקיים האיסור. המעשים אסורים כאשר כתוצאה מהם עלול להיפגע היבוא ובשל כך עלולה להיפגע התחרות או כאשר העיקר שלהם הוא מניעה או הפחתה של התחרות מצד יבוא מקביל וכן הלאה.

למשל סירוב לספק נכס או שירות יכול להיות סירוב לגיטימי במסגרת תנאים מסחריים או פרקטיקה מסחרית מקובלת.

נכון. אם הוא לא עלול למנוע או להפחית את התחרות או לא עלול לפגוע ביבוא המקביל.

אם אני מסרב לתת נכס למישהו, זה יכול לפגוע בתחרות.

נכון.

שישיג נכס אחר, כי למה ממני?

אבל זה צריך להיות חלק. המעשה צריך להיות מעשה שהתוצאה המסתברת שלו היא האיסורים שכתובים בסעיף.

אבל בלי לפגוע בזכות שלו. הנכס הוא שלו והוא לא חייב לתת אותו.

לכן זה מתחבר. למעשה את אומרת שרשימת המעשים מתחברת לאיסורים שקבועים בסעיף 31ו. אם מדובר על מעשה שמנוי כאן ברשימה בתוספת, למשל שכתוצאה ממנו עלול להיפגע יבוא מקביל או יבוא אישי בענף שבו פועל היבואן הישיר ובשל כך עלולה להיפגע התחרות בענף – אז תהיה לכם סמכות להשית על אותו יבואן עיצומים כספיים.

מה זה שייך לנכס שלי? אני מחויב לתת נכס שלי?

לא.

אני אתן דוגמה לשאלת היושב ראש לגבי נכס. נניח שיש מישהו שהוא מייבא משהו לסופרמרקט, משחת נעליים. ברגע שיש יבוא מקביל של משחת הנעליים על המדפים, הוא מפסיק לספק לסופרמרקט את המשחה שלו. אם אין יבוא מקביל בסופרמרקט, נגיד הסופרמרקט רוצה גם וגם, הוא רוצה גם יבוא מקביל וגם מהיבואן הרשמי, אבל היבואן הרשמי מוכן למכור לו רק אם אין יבוא מקביל על המדפים בסופרמרקט. היבואן לא חייב להתנות.

לגבי שירות אין בעיה, אבל נכס זה דבר בעייתי.

לא. כל דבר הוא נכס.

צריך לסייג את זה.

המוצר הוא הנכס.

נכס הוא טובין.

משחת הנעליים היא הנכס שיש ליבואן.

זה המושג המקובל? נכס ולא סחורה?

כן.

את זה צריך להבהיר.

אולי אתם מעדיפים טובין.

המילה נכס כאן, היא בעייתית.

אין בעיה. נכתוב טובין. זאת ההגדרה הבאה בחוק עצמו. טובין, זה בסדר. זאת הכוונה.

בסדר. טובין. אם יש לי נכס, אני חייב לתת אותו למישהו שמתחרה בי? זה נכס שלי ואני לא חייב לתת אותו. גם אם זה פוגע בתחרות, זה עדיין נכס שלי.

נשנה את זה ל-טובין.

בסדר. טובין. אוריאל לין, רצית לומר משהו?

כן. אדוני היושב ראש.

אבל קצר.

הנושא רציני. יש לך גישה אפלייתית נגד יבואנים, סוחפת את כולנו.

מה זאת אומרת? אני נגד יבואנים? במה?

אני רוצה להעיר. שימו לב לחוסר איזון בחוק הזה. יבואן עקיף לא יכול לפגוע ביבואן הישיר? הוא יכול לפגוע בו. באיזה מקום שום הוראה שלא אומרת מה החובה המוטלת על היבואן העקיף? היבואן הישיר בנה את השוק בהשקעה שלו, בעבודה שלו, והוא בנה כאן את שוק היבוא.

אתה רוצה שרק הוא ייבא?

אנחנו באים היום ומטילים עליו איסורים של מעשים - את חלקם אני יכול להסביר – שהם בתחום הפעילות הלגיטימית של היבואן הישיר.

עם כל הכבוד, אנחנו לא מקבלים את הטענה הזאת.

אם אנחנו רוצים לקיים דיון, אדוני היושב ראש, אני חייב להביע מחאה.

אתה רוצה להתחיל את הדיון מאפס.

לא. להמשיך להסביר את הדבר.

בנושא של יבוא מקביל, אנחנו בעד וזה לא ישתנה. אתה יכול לדבר שעה אבל זה לא ישתנה. חבל.

אדוני היושב ראש, אני רוצה שהדברים יהיו ברורים לחלוטין. יש כאן דעה מוקדמת.

לא דעה מוקדמת. אנחנו למען הצרכן הישראלי.

אני לא יודע, אני שומע דעה מוקדמת.

אין לנו דעה מוקדמת.

אדוני היושב ראש, הדברים צריכים להיאמר. אם אחרי שהיבואן הישיר בנה את השוק, בסך הכול היבואן העקיף מפיק תועלת מזה שהוא בנה את השוק והוא יכול לפגוע ביבואן הישיר.

יש לך הצעה קונקרטית? אתה רוצה להציע לנו תיקון קונקרטי?

איפה הוראה בחוק הזה, הוראה שאומרת מה אסור ליבואן העקיף לעשות ולא לפגוע ביבואן הישיר? מה אנחנו עושים כאן? חוסר איזון מוחלט? תוקפים את היבואנים הישירים כאילו הם פושעי האומה? איזו מין חקיקה זאת? חקיקה הזויה אדוני היושב ראש. אני מצטער לומר שכל הניסוחים כאן מיותרים.

אנחנו רוצים לסייע לכך שיהיה יבוא מקביל. היבוא של היבואן הראשי, אנחנו כבר יודעים איך הוא נראה ומה הוא עושה.

אני מציע אדוני היושב ראש ניסוח.

הנה, היא תענה לך.

אני לא רוצה שהיא תענה לי. היא עונה לי כל הזמן.

אז מה אתה רוצה? לא לקבל תשובה?

היא כל הזמן מדברת ואני לא מדבר.

הוא בלי דעה מוקדמת.

אני אומר ריבון העולמים, אדוני היושב ראש, הדבר חייב להיאמר כאן בצורה הכי פשוטה ובלי ניסוחים רחבים שגורמים לכך שגם פעילות לגיטימית של יבוא ישיר תיחשב לפעילות אסורה. הניסוחים כאן הם רחבים.

תגיד מה לתקן. להגיד באופן כללי רחבים, זה לא מספיק.

לדוגמה. רוצים להתערב ביחסים החוקיים שבין היצרן מחוץ לארץ לבין היבואן.

סלח לי, אתם מייצגים רק את היבואנים הגדולים או גם יבואנים באופן כללי?

כל הנקודה היא כאן, שלא מדובר ביבואנים גדולים.

את מי אתם מייצגים?

מדובר כאן בכל היבואנים הישירים. בחוק הזה מדברים ובראש לנו יש יבואנים גדולים אבל כאן בכלל לא מדובר ביבואנים גדולים. כאן מדובר בכל היבואנים הישירים.

אתה באופן כללי נגד החוק.

אני לא נגד. להיפך.

אבל זה מה שיוצא.

לא. אני אמרתי מיד אדוני היושב ראש, אמרתי גם בישיבה הקודמת, שאנחנו לא מתנגדים ליבוא עקיף.

בתנאי שלא יהיה יבוא.

לא. אנחנו לא מתנגדים אבל לא יכול להיות שלגבי היבואן העקיף, לא ייאמר שום דבר. זה לא מאוזן.

אני רוצה להבין לגבי הטענה שלו.

אני אומר בשפה אחת פשוטה, שסעיף אחד היה פותר את כל הסיפור.

אנחנו רוצים לראות אם יש משהו שנוכל לעשות.

אני משלים את דבריי. סעיף אחד פשוט היה פותר את כל הסיפור.

איזה סעיף? תגיד.

הסעיף הזה אומר שלא יעשה היבואן הישיר פעולה שתכליתה למנוע תחרות מהיבואן העקיף.

זה יותר גרוע ממה שיש בחוק.

תאמין לי שזה היה פותר את כל הסיפור.

אולי לא שמת לב אבל בדיון הקודם אמרנו שאי אפשר לומר דברים כלליים אלא צריך לעשות דברים ספציפיים כדי שהם לא יענישו סתם ולא יפגעו ביבואנים. אתה עכשיו שוב מחזיר אותנו להצעה.

אדוני היושב ראש, בוא נסתכל על הגדרת מעשים. זה לא ספציפי. היותי צד להסכם, זה ספציפי?

ספציפי זה בתוספת.

היותי צד להסכם. אני מתערב ביחסים שבין היצרן בחוץ לארץ לבין היבואן הישראלי?

שמענו. תנו לו תשובה קצרה.

אם אפשר לפני התשובה. מזה 35 שנים אני מנהל ובעלים של חברת יבוא. אני בניתי חברה לא גדולה, בינונית, והשקעתי בה את כל מה שיכולתי להשקיע, כולל שעבוד של נכסים. היום אני עומד בפני מצב שאין עלי הגנה. אני צריך להגן על היבואן המקביל. כמו אוריאל גם אני אומר שאני לא נגד יבוא מקביל, אני לא נגד הורדת התחרות, אני לא נגד הורדת יוקר המחיה אבל אני לא יכול להיות היום במצב שמפעל חיים שבניתי עם מוניטין, עם מכון תקנים, עם השפעה על הספק שיתאים את המוצר למה שאנחנו צריכים כאן במדינה, היום אין עלי שום הגנה.

איזו הגנה אתה רוצה?

אני צריך להגן על היבואן המקבל. אני לא נגדו.

תגיד לי איזו הגנה אתה רוצה.

אני רוצה הגנה. בהמשך למה שאוריאל אומר, שלא יפגע היבואן המקביל ביבואן הישיר. למה זה לא צריך להיות?

הוא יביא מוצרים פגומים.

איך הוא יביא את הסחורה? לא הבנתי. איך אתה רוצה שהוא יביא סחורה אם הוא לא יכול לפגוע? זאת לא פגיעה. פגיעה כלכלית.

אדוני היושב ראש, הוא יביא מוצרים פגומים. אני לא יכול לדווח על זה שהוא הביא מוצרים פגומים?

אתה יכול.

אדוני היושב ראש, אני רוצה שנבין.

אתם לא מבינים את המשמעות של החוק הזה. לפני שנתחיל לדון בהסתייגויות, אם יש לך משהו ספציפי שאתה חושב שצריך להוסיף, אני מוכן לשמוע. במדיניות שלנו אנחנו נאפשר את היבוא המקביל כי אנחנו רוצים להילחם ביוקר המחיה.

גם אנחנו נאפשר את היבוא המקביל.

אבל אתה לא רוצה לאשר.

לא. זה לא נכון. כל מה שאני אומר זה שחייב להיות איזון. אדוני, תן לי דקה אחת.

נתתי לך עשר דקות. מספיק.

אני מבקש דקה. היבואן העקיף יכול להביא מוצר תחת המותג שלי והצרכן לא ידע מאיפה זה, אם זה ממני, מהישיר, או אם זה מהעקיף. הוא רואה מוצר, אולי חלילה הוא פגום.

איך הוא יביא את זה תחת המותג שלך?

אני לא יכול לדווח על כך כדי להגן על עצמי כי אולי יגיעו למקור של הסחורה.

זה לא נכון.

איך הוא יביא את זה תחת השם שלך? אני לא מבין.

הוא יביא את זה תחת המותג שלי.

הוא צריך לרשום את שם החברה. מה זה שלך?

אם הוא לא מביא את זה תחת המותג שלי, אין בעיה אבל הוא נהנה מכך שהוא מביא את זה תחת המותג שלי.

הוא חייב לרשום את שם החברה שלו.

הוא מביא מוצר פגום.

אני אוסיף. הוא יכול להביא את זה תחת המותג שלי בתנאי שהוא מקבל את זה דרך מישהו שמספק לו את זה. דרג ביניים. הוא יכול להביא את זה. בארץ הוא לא צריך לעשות מכון תקנים ולא לעשות בדיקה אלא הוא נהנה מהבדיקה שאני עשיתי במכון התקנים על אותו מוצר.

כבוד היושב ראש, אלה שטויות במיץ עגבניות. כל מי שמייבא לישראל תמרוקים, חייב לעבור בדיקה פה בישראל אם הוא מייבא ביבוא מקביל. יבואנים ישירים מבקשים ממך את הזכות להמשיך להלשין ולתקוע.

למה את לא אומרת את שמך? מה זה שטויות במיץ עגבניות? לא מדברים כך. בלי קשר לזה, לטענה שלו שאפשר לייבא מוצר ואף אחד לא יודע שמישהו אחר הביא אותו.

חד משמעית זה יכול להיות כך.

כל הרגולציה שחלה על יבוא ישיר, חלה גם על יבוא עקיף. לצערנו יש הרבה רגולציה. הם צריכים לשים את המדבקה, הם צריכים להגיד מהיכן זה הגיע, הם צריכים להגיד מי היבואן, אם זה מזויף – זאת אחריותם ואסור להם להביא דברים מזויפים.

אין מוצרים פגומים בעולם שלנו? אף פעם אין מוצרים פגומים?

מאוד יכול להיות שיש מוצרים פגומים.

זה מוחלט? זה אבסולוטי? מה זה השטויות האלה?

אסור לעשות את זה. גם היבואן הישיר יכול להביא מוצר פגום. אסור לו ואסור ליבואן המקביל. הכללים חלים על יבוא מקביל ועל יבוא ישיר בדיוק באותה מידה.

אבל הוא יכול להביא מוצר שלו עם השם שלו ולמכור אותו?

לא. מה פתאום?

למה לא? הוא מביא את זה מאיזשהו דרג ביניים, מאיזשהו ספק באמצע. למה הוא לא יכול להביא? זה כבר קורה היום.

אם יבואן ישיר מכר לחוץ לארץ עם המדבקה שלו ויבואן מקביל לקח את זה והביא את זה לארץ, הוא צריך לעמוד ברגולציה. אם הוא ייבא את זה לארץ, הוא צריך מדבקה עם השם שלו.

אנחנו יודעים שיש רגולציה אבל יש גם דרכים לעקוף אותה.

אני רק אומר שאפשר לעשות עבירות. גם יבואן ישיר וגם יבואן מקביל יכולים לעשות עבירות על החוק, הם יכולים, שניהם יכולים באותה מידה, אבל הכללים והחובות חלים על שניהם באותה מידה. אסור לו לזייף ואסור לו לעשות את זה.

תודה רבה. הבנו. קיבלנו תשובה.

אם אני נוכח שהמוצר פגום במותג שלי, אני צריך להגן עליו.

יושב ראש איגוד המוסכים בישראל. קודם כל, החוק הזה כבר קיים. רציתי לומר שהטרפוד של יבוא מקביל מתחיל בחוץ לארץ דרך הספקים, דרך המקורות, והיצרנים עושים את זה.

לכן קבעו כאן קנס.

על היבואן.

כן.

אם היצרן מטרפד?

היצרן לא רוצה למכור, הוא לא מוכר. אם היבואן משפיע עליו לטרפד, על זה החוק מדבר.

זה לא מה שאמרתי. ברכב אתה קונה מ-דילר, אתה קונה רכב מ-דילר ועכשיו היצרן אומר לו שאם אתה תמכור עוד פעם ביבוא מקביל או אלה שמייצאים את הרכב, אם אתה תייצא אותו לישראל, אנחנו עכשיו נוריד לך את ההנחה או שניקח ממך את הזיכיון. זה קורה. מטרפדים את המקורות.

דבר שני. מטרפדים את המשנעים. אומרים לו שאם אתה עכשיו תוביל רכב ביבוא מקביל על האוניות שלך, אנחנו יותר לא נעבוד איתך. זאת אומרת, אם עכשיו הם משנעים 10,000 או 100 אלף מכוניות בשנה אצל אותו משנע, אצל אותו מוביל, מפחידים אותו שזה לא יקרה.

אני רוצה להסביר לך דבר אחד. אנחנו בחוק הזה מתייחסים לדבר אחד. אם היבואן הראשי השפיע על היצרן לעשות פעולות מסוימות, אז הוא נכנס לתוך החוק. אם היצרן לא רוצה למכור, זה לא עניין שאני יכול להשפיע עליו ואני גם לא צריך. יש שוק חופשי.

השאלה שלי לגבי השירות. כתוב כאן, וזה נכון, זה מניעת שירות. אם מגיע פולקסווגן ביבוא מקביל והמחשב שלו נעול. היבואן הישיר, כי רק לו גישה למידע ולמחשב, מסרב לפתוח אותו. יבואן מקביל הביא מוצר מסוים שאין לו את היכולת לשחרר את המחשב. היום המכוניות מאוד משוכללות, הן מחוברות למחשב. אתה לא יכול לשחרר רכב ללא מחשב. מה קורה אז? האם זאת מניעה או לא מניעה?

השאלה השלישית. מה קורה כאשר יש מכוניות שמיובאות לכאן ביבוא מקביל והיבואן הישיר לא מוכן לעשות להן את ה-ריקול או את השירות בכלל?

יכול להיות שצריך להוסיף את זה ל"מעשה". תכף נראה.

אני מבקש שנציגי הממשלה ישיבו לך על ההערה שהערתי גם בדיון הקודם. שוק הרכב מוסדר גם באופן ספציפי בחוק מאוד מקיף שכולל גם איסורים תחרותיים, גם הוראות צרכניות, חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. יש שם גם הוראות לגבי מה שנקרא סירוב בלתי סביר. זאת הוראה כללית שחלה על כל בעלי הרישיונות.

עלינו. על המוסכים. התקנה היא רק על המוסכים.

רק על המוסכים?

כן.

אבל יש עוד איסורים אחרים שחלים על יבואנים. בין היתר, איסור על התערבות.

רשות התחרות, יש לכם תשובה? הוא אומר שיש דברים שצריכים להוסיף בנושא הרכבים והם לא כתובים בחוק הזה. אני לא מבין למה זה קשור למוסכים, אבל אם אמרת משהו שכן צריך להתייחס, נתייחס.

בתוספת יש סירוב לספק נכס או שירות. להבנתי זה כולל את הפרקטיקה. שוב, אני לא מכירה את הנסיבות הספציפיות ולכן אני לא יכולה לומר אם מה שהוא מתאר כאן הוא הפרה של החוק. סירוב לספק לנכס שירות, על פניו נכנס גם בפרקטיקה שתוארה כאן.

למיטב ידיעתי בחוק רישוי שירותי רכב, הם חייבים לתת לפחות את האחריות. יש כל מיני הוראות בחוק רישוי שירותי רכב שמחייבים גם על יבואן שהוא לא יבואן ישיר לתת שירות למכוניות שהן לא ביבוא ישיר אלא ביבוא עקיף.

נכון, ועדיין הם מתנערים מזה.

אתם אומרים שההערה שהוא העיר, החוק פותר את זה.

חוק רישוי שירותי רכב פותר את זה.

אין מי שאוכף את זה. לא הם ולא הם.

משרד התחבורה אמור לאכוף.

אם לא רוצים לאכוף, אפשר להגיד שלא רוצים לאכוף.

בסעיף (5), לפי התיקון, כתוב טובין או שירות. זה לא יפתור את הבעיה שלו?

זה מה שהם אומרים.

כן. על פניו זה נראה שאם זה נעשה ויש גם איסור בחוק רישוי שירותי רכב, זה נעשה כדי לעצור יבוא מקביל - - -

למי פונים? את לא עונה למי פונים.

משרד התחבורה.

רשות התחרות. אם החוק יעבור, כן.

אתה יכול גם וגם.

גם וגם.

הנה, יש לך עכשיו עוד כלי. מה שאמרת, אפשר להבין את זה מהחוק הזה. אין שום בעיה.

איך אתה יכול לדעת אם היבואן לא משפיע על היצרן? איך נדע אם היבואן הראשי ישפיע על היצרן? איך תדעו את זה? איך תדע אם הוא לא משפיע עליו כדי לא לתת יבוא מתחרה?

יש תלונות. מתלוננים. הדברים מגיעים.

דבר אחד ברור, כל יצרן ירצה למכור כמה שיותר מכוניות ואם הוא בולם, יש כאן עניין אחר של תחרות.

לגבי ניסיון מניעה בסעיף 31ו(2) וגם בשאר התיקון, החוק החדש, אני לא רואה איזושהי התייחסות לניסיון מניעה להפחתה של התחרות. כלומר, הרבה פעמים יש מצב שנגרם הנזק כלומר, הייתה פגיעה בתחרות אבל אנחנו לא יכולים להוכיח את זה. מה שאנחנו כן יכולים להוכיח זה הניסיון. הניסיונות הם יום-יומיים. יום יום היבואנים הישירים מנסים לגרום נזק ליבואנים המקבילים.

אל תגיד סתם. אל תאשים סתם בני אדם. תביא הוכחות.

סלח לי, לצערי הרב אני קטן מדי כדי להביא הוכחות. אני קטן מדי ואין לי כוח.

תביא הוכחות. כל הזמן להאשים את היבואנים.

אתה רוצה שיתחייב בקנסות בלי שיש הוכחה? רק בגלל שאתה אומר?

לא. כמו שאמרתי בשבוע שעבר. אם אזרח, צרכן, נכנס למוסך אחרי שהוא רכש רכב ביבוא מקביל, ויועץ השירות אומר לו שרכשת רכב ביבוא מקביל, אז אתה לא מקבל רכב חליפי וייקח יותר זמן עד שתקבל את התיקון ואם היית קונה אצלנו זה היה אורך כך וכך זמן. זה ניסיון לפגוע בתחרות. יש אנשים שנכנסים למוסך ואחרי שהם יוצאים ממנו הם אומרים שהם מצטערים שקנו ביבוא מקביל.

אני רק רוצה להבהיר לפרוטוקול שמה שתואר כאן זה לא ניסיון. זאת פרקטיקה שעלולה לפגוע בתחרות.

ברור.

מה הפתרון לזה? מה אני אמור לעשות?

אין פתרון. יש לך טענה, תוכיח אותה. כאן מדובר בקנסות מאוד גבוהים. לא נאפשר רק בגלל טענות סרק כאלה שאתה אומר הוא עשה כך וזה עשה כך.

אדוני היושב ראש, קצר.

לא. אתם מתחילים איתי הכול מאפס.

אני לא מתחיל מאפס. אני נותן לך הערות לנוסח. ביקשת.

איזה הערה יש לך לנוסח?

אני אומר הערות לנוסח. היועץ המשפטי, איגוד לשכות המסחר. אדוני, בהתחבר למה שאתה אמרת בישיבה הקודמת שהנוסח בזמנו של הגדרת מעשה הייתה מאוד מאוד רחבה והיא כללה גם את המילים "לרבות".

הורדנו את זה.

אני יודע. אני בונה את זה. למרות זאת, לכאורה למרות שיש כאן איזושהי ספציפיקציה זה מאוד מאוד עמום. אני אתן לך דוגמה מה יכול להיכנס כאן ואני בטוח שזאת לא הכוונה אבל צריך להבהיר את זה. כמו שאתה אמרת קודם, יש כאן עניין של אסור לשנות תנאים מסחריים ואני אתן דוגמה מחיי המעשה. נניח שיש יחסים בין יבואן ישיר לבין קמעונאי והיבואן הישיר מוכן לתת מחירים מסוימים לקמעונאי על סמך כמות מסוימת. מחליט אותו קמעונאי שהוא רוצה לקחת חלק מהסחורה ביבוא מקביל. שיבושם לו. אף אחד לא אומר לו לא. אבל המחירים שניתנו לאותו קמעונאי היו מבוססים על כמות. אם עכשיו היבואן הישיר יבוא ויגיד שאין בעיה, תקנה ממי שאתה רוצה כמה שאתה רוצה, אבל התנאים המסחריים בינינו משתנים – זה יכול להילכד לכאורה בתוך הסעיף הזה. יגידו לי שאני עכשיו משנה תנאים מסחריים, אני פוגע ביבוא המקביל.

המילה ב-(3), "באופן מוסכם", בין מי למי? בין היבואן הראשי?

מי ששינו לו את התנאים המסחריים.

אבל אם זה באופן מוסכם, מה הבעיה?

זה קשור להערה שנאמרה כאן?

הוא היפנה את תשומת ליבנו, אבל מה זה ב"אופן מוסכם"? באופן חד צדדי אני מבין.

לצורך העניין, לספק יש כוח כלכלי כלפי הקמעונאי. לכן הקמעונאי הרבה פעמים יסכים מבחינת זה שהוא יחתום על החוזה אבל זה לא אומר שזה משהו שהוא מעוניין בו. יש איזושהי כפייה שהיא כלכלית.

אתם צריכים לברך על כך שהוא ללחץ אותו לעניין הזה.

זה חלק.

חלק מההגדרה של "מעשה".

כן.

את מתכוונת להפעלת לחץ שיכולה לפגוע בתחרות?

לחץ כלכלי. אם לא תסכים לשינוי התנאים המסחריים, אני לא אספק לך את המוצרים האלה.

צריך לכתוב את זה באיזושהי צורה.

צריך לקרוא את זה כך: "שינוי תנאים מסחריים באופן מוסכם או באופן חד צדדי", וכאן אנחנו מתחברים "שכתוצאה ממנו עלול להיפגע יבוא מקביל".

הנה, נפגע היבוא המקביל. הוא קנה ממני קודם 1,000 יחידות ועכשיו הוא קונה ממני 50. אני אומר לו ש-50 יחידות, לא תקבל ממני את המחיר הזה.

לפי זה תמיד אפשר להסביר את זה. לפי זה אתה אומר שנבטל את הסעיף.

לא תבטל את הסעיף.

למה להיות נרדף?

עדיין אתם שוכחים דבר אחד. יש שיקול דעת לרשות התחרות. הם בודקים את העניין ויש על זה ערר. זה לא שבאים ומהר עושים דברים. זה ענין של הרתעה. זה הליך שלם. עוד משהו?

כן. עוד משהו אדוני. גם אם נתחבר למה שאתה אמרת קודם, קח לדוגמה עניין של מקרר. נניח שמישהו קנה מקרר אצל יבואן מקביל. בסדר. יבושם לו. המקרר התקלקל. מה מצפים עכשיו, שאם המקרר התקלקל, יגיע אותו צרכן, יפנה ליבואן הישיר ויגיד לו שיתקן לו? לך ליבואן המקביל. כשאתה החלטת להיות יבואן מקביל, זה לא רק להביא את ה-בסט סלרים אלא זה גם ליצור מערך של שיווק ומערך של תיקונים. כאן לכאורה אם אני מסרב לתת לו טובין או שירות, לכאורה הפרתי את הוראות החוק. למה? כי אני פועל כאן על מנת לפגוע ביבוא מקביל.

נכון. כי אחרת מה? אי אפשר לייבא כלום.

אבל הוא לא קנה את זה אצלי.

קח דוגמה במכוניות.

עוזב את המכוניות. מכוניות הן לא רלוונטיות.

גם שם קבעו את זה. מישהו צריך לתת שירות. אתה על השירות שאתה נותן, הוא משלם לך. השירות הוא לא בחינם.

אבל הוא לא קנה את זה אצלי.

הוא גם לא ילך לתקן אצלך.

למה אני צריך לתת שירות למישהו שלא קנה אצלי?

אז אתה פוגע ביבוא המקביל.

וזה פוגע גם ביבואן הישיר.

הוא מקבל על זה כסף. זה לא בחינם.

אדוני, אני אומר כאן עוד דבר אחד. אם אנחנו נכתוב למעלה, בכותרת למעלה, "לא יעשה יבואן ישיר מעשה", יש כמה מילים שאפשר להוסיף שיכולות לפתור את הסיטואציות האלה שהן מאוד מאוד בעייתיות. אם נכתוב "שלא במסגרת פעילות תחרותית הוגנת".

לא.

אתם לא רוצים תחרות הוגנת?

המילים האלה כבר מופיעות בחוק.

אל תובילו אותי לסעיפים שלא יצא מהם כלום.

ביקשת הערות לנוסח. המילים האלה מופיעות בחוק. הנה הערה לנוסח.

היא לא מתקבלת. זכותי לומר לך שהיא לא מתקבלת.

אין בעיה, אבל אפשר רק להביא מדוע?

לא. אמרתי לך. אנחנו רוצים דברים ברורים ואתה שוב מוביל אותי למילים כלליות שבסוף יפגעו בכולם.

הן מופיעות בחוק. אני לא ממציא כאן שום דבר.

בהקשר אחר. עזוב.

באותו הקשר של טיפול במונופולים.

אני רוצה להבין לגבי השירות. ברגע שאני מביא סחורה, היבואן הראשי מחויב לעשות תיקונים בשרשרת שלו?

הוא מחויב לתת את אותו שירות שהוא נותן ללקוחות אחרים.

בכפוף למה?

אם הוא באופן כללי נתון שירות של תיקונים בתשלום, הוא לא יכול להגיד שאם אתה הבאת ביבוא מקביל, אני לא אתן לך תיקונים בתשלום אבל הוא לא חייב לתת איזושהי אחריות על מוצר שלא הוא הביא. הוא חייב לתת את התנאים.

זה כתוב באיזה מקום?

בשום מקום.

ברכב.

ברכב זה כתוב בחוק.

ומה כאן? כאן זה לא כתוב?

זה פרוץ.

רגע, עד שאתה אומר משהו שהוא בסדר, אתה מתערב? צריך לברר את זה.

זה לא פרוץ. אנחנו לא כתבנו בשום מקום שיש חובה לתת אחריות לכולם.

לא אחריות. שירות תיקונים.

אסור לספק נכס או שירות. כתבתם.

כן.

אני לא יכול שלא לתת שירות? אני חייב לתת שירות? למה? על מוצרים שהביא היבואן העקיף? אני חייב לתת שירות על מוצרים שאני לא ייבאתי?

כן. אנחנו צריכים לדאוג לצרכן.

אם עיקר המעשה הזה של אי מתן שירות פוגע ביבוא מקביל - - -

אנחנו ניכנס לוויכוחים בנושא הזה ונתעסק ימים וחודשים בוויכוחים על הגדרות מעורפלות? במקום להשתמש בסמכויות, אתם בונים כאן הגדרות מעורפלות שעומדות לסחרר את המגזר העסקי.

לא, אלה לא הגדרות מעורפלות.

אני מציע שתגישו הצעת חוק פשוטה שאומרת שאסור שיהיה בישראל יבואן ישיר. גמרנו. למה אתם עושים כאן בלבול מוח כזה? לסבך את המגזר העסקי, לפגוע בפעולותיו כשהוא עושה פעולות לגיטימיות? איזו מין גישה זאת? אתם מטעים את הוועדה. אתם לא מגנים על יוקר המחיה. אתם לא יודעים בכלל מה זה יוקר מחיה. אתם לא מתחילים להיאבק עם יוקר המחיה. אתם לא קולטים שמערכת המיסים מטילה מיסים על יוקר המחיה. אתם לא נאבקים עם בעיות יסוד. רק יבואנים, זה מה שיש לכם בראש?

הנושא הזה של השירות, יש בזה משהו. צריך לתת שירות, כמובן בתמורה, הוא יקבל תמורה, אבל אתם צריכים להוציא על זה איזה גילוי דעת. אולי נכניס את זה לתוספת באיזושהי צורה.

אדוני, אם אפשר, אני חושבת שהדיון כאן ערבב בין אחריות לבין מתן שירות.

אין אחריות.

כמובן. היבואן הישיר לא צריך לתת אחריות לנכס שיובא על ידי יבואן מקביל. אבל כאשר מדובר על מתן שירות, אנחנו מדברים על זה שאם הסירוב לתת שירות עלול לפגוע ביבוא המקביל, וזו בהחלט אחת הדברים להרוג יבוא מקביל, אם הסירוב הזה עלול להביא לתוצאה כזאת, אז הוא מהווה הפרה.

זה יוצר מערך של תיקונים. שלא יפיל את זה על היבואן הישיר. מה זאת ההטעיה הזאת? הוא קונה אצל מישהו אחר ואני אתן לו שירות של תיקונים?

למה שלא תיתן לו שירות של תיקונים?

רגע. אתם הולכים על נושא טובין או שירות. נכון?

כן.

בשירות אתם מדברים על כל מיני דברים. השירות הוא כולל שירות תיקונים?

אנחנו מדברים על מהו השירות שהוא נותן בדרך הרגילה של המעשים שלו. הוא החליט מרצונו לתת שירות לציבור ולגבות עבורו כסף. אם הסיבה שהוא עושה את זה, שהוא מונע את השירות הזה עכשיו מלקוח היא בגלל שהוא רוצה לפגוע ביבוא המקביל - - -

הוא לא רוצה לפגוע ביבוא המקביל. הוא לא רוצה לתת שירות.

מספיק. אוריאל לין, די. אתה לא יכול להתערב בדבריו של כל אחד. אני עושה לך כבוד אבל לא צריך להגזים.

פה בן אדם נותן שירות? לאיפה אנחנו נגיע? בוא נעביר חוק שאין יבואן ישיר. גמרנו את העניין. תוקפים מגזר עסקי, מבלבלים את המוח ויוצרים רגולציות.

זאת לא הוראת שעה. אני לא רוצה את זה בהוראת שעה. אם יש לכם תיקון, תביאו תיקון לחוק אבל תוציאו גילוי דעת שקשור לתיקונים. אני מבקש שתוציאו גילוי דעת. התחייבות.

אין בעיה.

אני מבקש את היושב ראש שתהיה אפשרות להגיש הצעת תיקון לחוק הזה.

שיהיה ברור שאנחנו לא מבקשים מאף אחד לעשות משהו שממילא הוא לא עושה. הוא מוכן לתת תיקונים לכל אחד ולמי שזה ביבוא מקביל הוא לא מוכן לתת?

בעניין הזה יהיו המון בעיות.

הוא כמובן מקבל תמורה עבור מה שהוא עושה.

אם יהיו בעיות, תפתור אותן לפני שהן מגיעות.

אתם תספיקו בתוך חודש לעשות את כל מה שאתם מדברים?

אני מבקש את האפשרות להגיש נוסח אלטרנטיבי שיגן על היבואן הישיר.

עם כל הכבוד, אי אפשר ככה. אתה רוצה לשבת כאן במקומי? בוא ושב כאן.

אני יושב כאן כבוד היושב ראש אבל אני רוצה להגן על המגזר העסקי כי מה אנחנו עושים? אנחנו רוצים להוריד את יוקר המחיה.

לך יש אינטרס להגן על היבואנים, הכול טוב ויפה, ולנו יש אינטרס להגן גם על הציבור.

זאת המטרה אבל שלא תהיה אפליה.

חודש ימים זה מספיק זמן?

אני רוצה קודם כל להגיד שהשאלה הזאת מתי מעשים נעשים לתכלית שהיא לגיטימית מוצדקת ומתי הם נעשים לתכלית של פגיעה בתחרות, זה משהו שאנחנו עושים ברשות התחרות מדי יום ביומו ולא רק בסעיף הזה. אנחנו עושים את זה כאשר אנחנו בודקים ניצול מעמד לרעה של בעל מונופוליסט, אנחנו עושים את זה כאשר אנחנו בודקים הסדרים כובלים וכל היום אנחנו בדיונים מול בית הדין.

לשאלת היושב ראש. לא נוכל לעשות את זה תוך חודש כי אנחנו צריכים לקבל הערות הציבור.

אבל לא מדובר בכמה חודשים. זה לא כמו שאתם רגילים, בעוד שלוש שנים תביאו לי משהו.

אני רוצה להגיד שני דברים. ראשית, כפי שאמרתי בישיבה הקודמת, גם אני הוטרדתי מהניסוחים המעט רחבים של הגדרת מעשה וגם של עצם האיסורים. ניסינו להפוך אותם ליותר קונקרטיים. כלומר, זה התיקון שאתם רואים כרגע. אני כן חושב שמבחינת היישום ובהתחשב בכך שזאת לא הוראת שעה לפי החלטת חברי הכנסת, כן צריך להיות גילוי דעת לפני שהאיסורים האלה נכנסים לתוקף כדי שתהיה יותר בהירות וודאות למגזר העסקי.

כבוד היושב ראש, יש לי בקשה.

רגע.

הדבר השני שאני רוצה לומר הוא בעניין התכלית. דיברת כאן על התכלית. אנחנו צריכים לזכור שוב שאנחנו מבחינת האכיפה במטריה של אכיפה מינהלית. אין כאן בכלל רלוונטיות לשאלה של יסוד נפשי או מטרה או כוונה. לכן מאוד חשוב לדייק ולהפוך להרבה יותר קונקרטי את האיסור הזה.

כבוד היושב ראש, יש לי בקשה אחת. אני מבקש שיתוקן כאן שגם יוטלו חובות על היבואן העקיף.

לא.

למה לא?

החובה היא בחוק. כל הדינים חלים עליהם בדיוק כמו על היבואן הראשי.

כבוד היושב ראש, היבואן הישיר בנה את השוק.

אתה רוצה לגרום למצב שבעצם לא יהיה יבואן.

לא. אני מבקש הגנה גם על היבואן הישיר.

הם לא צדדים שווים. זה גדול וזה קטן.

היבואן הישיר יותר מ-50 אחוזים מהשוק.

30 אחוזים.

כמה זמן אתם צריכים?

אנחנו יכולים להתחייב בפרוטוקול לפרסם גילוי דעת ולא להתחיל לאכוף לפני שהוא יפורסם.

לא. כתוב כאן תחילתו של חוק זה חודש מיום פרסומו. מתי תפרסמו גילוי דעת?

אנחנו נעשה את זה הכי מהר שאפשר.

כי אחרת לא עשינו כלום. צריכים לזרז את העניינים.

זה האינטרס שלנו לזרז את העניינים. אין כאן ספק. אנחנו לא נוכל לאכוף על מעשים שנעשו לפני שפרסמנו את גילוי הדעת.

אתה רוצה שאנחנו נאשר את גילוי הדעת הזה?

אנחנו בדרך כלל לא מאשרים גילוי דעת וגם לא כותבים בחקיקה התניה של חקיקה ראשית במעשים של רשות מינהלית. השאלה אם ראוי שהחוק ייכנס לתוקף בלי שיש גילוי דעת. זאת אומרת, אתם בכלל ערוכים ליישם את החוק הזה תוך חודש?

לא תספיקו. אנחנו יודעים את זה.

גם כשהעברנו את התיקון לחוק שנתן לנו מלכתחילה את הסמכות להפעיל עיצומים כספיים, החוק שהסמיך אותנו ב-2012, אנחנו התחייבנו לפרסם גילוי דעת ולא להתחיל לאכוף לפני כן.

כן, אבל אם בעוד שנתיים תפרסמי, למה אני עושה את החוק עכשיו?

בגלל שהתייחסת לתיקון של אכיפה מינהלית ב-2011, זה לא אותו דבר בכל הכבוד מכיוון שהתיקון ההוא בעצם התלבש על איסורים קיימים שהיו קיימים בחוק עשרות שנים ולמעשה רק שינה את מנגנון האכיפה. כאן זאת קביעה של איסורים חדשים עם אכיפה מינהלית. זה לא אותו הדבר.

אפשר לעשות מועד תחילה של שלושה חודשים ועד אז אנחנו נסיים.

גם זה לא מספיק כי רשות התחרות היא אלמנט אחד, אבל מה עם התובענות הייצוגיות?

מה הקשר לעניין?

יגישו תובענה ייצוגית על הפרת הוראות החוק. יש לנו גם את הציבור וגם את רשות התחרות.

אתה רוצה שהציבור ייעלם?

לא. אני אומר שהדברים צריכים להיות ברורים ומוסדרים מראש.

כבודו, 30 שניות. חברות השירות הן עצמאיות. היבואן משלם להן כסף עבור שנת הביטוח שהן נותנות לצרכן. לא יכולים לערב אותן גם ביבוא האישי. ניתן להגיד לו שהוא חייב לבטח אצל מי שיהיה. כולם נותני שירות, כולל במכונות כביסה.

בני, אני מציע שבפעם הבאה תתמודד בפריימריז. עזוב. למה אתם מתנגדים להתראה מינהלית כאן?

החוק שלנו הוא לא חוק שיש בו בכלל את הפרוצדורה הזאת של התראה מינהלית.

קובעים התראה, אם הבן אדם מתקן את זה - אין בעיה.

המשמעות היא שאנחנו נבזבז את רוב הזמן שלנו בחתול ועכבר עם כל מיני גורמים.

אז אתם שולחים אותו לערר?

כן. אבל זאת שיטת מצליח, הדבר הזה. אנחנו לא מדברים כאן על פעולות יום-יומיות שהוא יעשה אותן עוד פעם. אתה עכשיו הצלחת לשים את היד על מכולה, אתה הצלחת להביא אותה לארץ, אתה הצלחת להוריד, פספסנו, אנחנו רק יכולים לתת התראה, עכשיו נחכה עוד שנתיים עד שתצליח להביא עוד מכולה.

כל סטייה קלה יש תביעה ייצוגית על 50 מיליון וצריך להתגונן.

תפנו למשרד המשפטים ולשר המשפטים. מה אתם רוצים ממני? תביעה ייצוגית זו אפשרות בחוק. זה לא רלוונטי לישיבה הזאת. לא רלוונטי לחוק הזה. אני מאוד מצטער.

אדוני, לא מחוקקים את החוק כאן לפני יש לנו כאן הגדרה.

הנושא של תביעות ייצוגיות לא רלוונטי לדברים האלה.

אנחנו מציעים סעיף תחילה של דחייה של שלושה חודשים ועד אז אנחנו נפרסם את גילוי הדעת.

שיהיה כתוב.

שלושה חודשים ואתם מתחייבים שעד אז תפרסמו את גילוי הדעת.

נפרסם את גילוי הדעת. כן.

ואם לא תפרסמו, מה נעשה?

ההיסטוריה מלמדת שאנחנו עומדים בהבטחות שלנו. זה גם האינטרס שלנו.

בסדר. נמשיך בהקראה.

31ז. שינוי התוספת

השר, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנת את התוספת.

2. תיקון סעיף 50ד

בסעיף 50ד(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (6) יבוא:

"(7) עשה יבואן ישיר מעשה שכתוצאה ממנו עלול להיפגע יבוא מקביל או יבוא אישי בענף שבו פועל היבואן הישיר ובשל כך עלולה להיפגע התחרות בענף, או מעשה שעיקרו מניעה או הפחתה של התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי, או מעשה שעלול למנוע או להפחית יבוא מקביל או יבוא אישי ואינו נחוץ לצורך מימוש עיקרו של יבוא הטובין על-ידו כיבואן ישיר, בניגוד להוראות סעיף 31ו".

למעשה זה הסעיף שמעניק לנו את הסמכות להטיל עיצום כספי בחוק של עד 8 אחוזים מהמחזור ולא יותר מ-100 מיליון.

קראנו את התוספת ואני עוברת לסעיף 4 ו-5.

לעניין התוספת, הערת נוסח. בכל מקום שכתוב מוצר, זה יהיה טובין.

לא, לא מוצר. במקום נכס יהיה טובין.

אבל כך זה יהיה אחיד עם האיסור העיקרי. כלומר, אם אנחנו מסתכלים גם בהגדרות וגם אחר כך באיסור, אנחנו רואים שתמיד מדברים על טובין.

תעשו את התיקונים. אין בעיה.

4) תחילה

תחילתו של חוק שלושה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).

ויש לנו התחייבות שתוציאו גילוי דעת.

כן.

5) דיווח לכנסת – הוראת שעה

(1) הממונה על התחרות ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, לא יאוחר מיום 1 ביולי, במשך ארבע שנים, על יישום חוק התחרות הכלכלית (איסור פגיעה ביבוא מקביל או ביבוא אישי) _(תיקון מס' ...), התשפ"ג-2023, ובכלל זה על פעולות האכיפה שנעשו לפי חוק זה, ובכלל זה מספר העיצומים הכספיים שהוטלו לפי החוק האמור וסכומם ובשל אילו הפרות הוטלו.

(2) דיווח ראשון לפי סעיף קטן (א) יימסר ביום 1 ביולי 2025 או בסמוך לו לגבי התקופה שמיום התחילה.

רציתי להוסיף לסעיף שקראת. עשה היבואן הישיר מעשה. מעשה זאת הגדרה כל כך כוללנית. אני הלכתי עכשיו, סיפקתי צעצועים והלכתי להדריך אותם. הדרכתי את אלה שאני מוכר להם את הצעצועים. זה מעשה. אני פוגע ביבואן המקביל.

אתה לא היית בדיון הקודם, נכון?

לא הייתי.

בדיון הקודם דיברנו על זה שאנחנו נצמצם לדברים ספציפיים.

זה מה שאני אומר.

בסדר. אתה שוכח שיש לך את התוספת.

יכול להיות שמבחינת ניסוח אנחנו נוסיף מעשה המנוי בתוספת, אם יש צורך בכך.

כתוב בסיפה, בניגוד להוראות סעיף.

בסדר. נוסיף את זה.

יש הערות לנוסח? לא, אתה מתחיל איתי הכול מהתחלה ואני לא מוכן לזה. יש לך משהו לגוף העניין? לא הרצאה.

לגוף העניין. אני מבקש שלא ייכתב "עלול לפגוע" אלא ב"פועל פגע" אני אגיד לכם למה. בואו נפעיל את ההיגיון.

החזרת אותי אחורה. עלול להיפגע. לא עלול לפגוע.

עלול להיפגע, זה דבר כל כך רחב, כל כך ספקולטיבי.

אם אתה אומר רק להיפגע, אנחנו צריכים לחכות שנתיים עד שייפגע ואחר כך נראה מה יהיה. לא. זה לא הולך. הבקשה לא מתקבלת. בשביל זה יש להם שיקול דעת. זה לא שהם נותנים לך קנס ומיד אתה משלם אותו.

הערה נוספת. קודם כל, אנחנו צריכים להבין שאסור לנו לעשות בחוק - אתה בעצמך משפטן ועורך דין - הוראות כלליות שהם נושאים לוויכוח בבתי המשפט. דברים כאלה שעליהם מטילים קנסות צריכים להיות מאוד ודאיים ולא דברים כלליים.

תן לי להגיד לך משהו. אתה מתעלם מהעניין שאתה יכול להגיש ערר ויש מישהו שקובע אם זה בסדר או לא. אתה מתעלם מזה כאילו זה לא קיים. מספיק עם זה. אתה שוכח שזה לא רק החלטה שלהם. אם זאת רק החלטה שלהם, הייתי עושה את כל התיקונים שאתה מבקש אבל זה לא המצב. סתם לבוא ולהעלות טענות כאילו אנחנו לא יודעים שיש שלבים נוספים.

אדוני היושב ראש, הערה נוספת.

אי אפשר. אתה עושה לי פיליבסטר?

לא פיליבסטר.

נעבור להסתייגויות.

בסך הכול אני אומר כרגע שאני חושב שהאפשרות לשנות את ההגדרות בתוספת - - -

אני חושב שהלכנו בצורה מדודה. תיקנו, הוספנו דברים ספציפיים ולא סתם נתנו סמכות לרשות לקבוע מה שהיא רוצה. הם צריכים לפרסם גילוי דעת שיבוא לפני יישום החוק. אתם תראו את גילוי הדעת. זאת לא תחילה מיידית. יש הליך שאפשר לעתור לגורם אחר. אני חושב שזה מספיק טוב. כדי לקדם את העניין. אנחנו רוצים למנוע מהיבואנים לעשות בעיות כאלה שמשפיעות על התחרות, לא סתם בעיות אלא בעיות ליבוא המקביל כדי שיהיה יבוא מקביל.

לגופו של סעיף אני רוצה לומר שאין מקום לתת עוד רשימה ארוכה מבלי שזה יהיה מעשה חקיקה. אם רוצים בנושא כל כך רגיש לעשות שינויים, הסמכויות המופלגות האלה - - -

אין כאן סמכות מופלגת. זה כל העניין.

להוסיף את הרשימה.

אני רואה שאתה עושה לי פיליבסטר. כל הרשימה המתוקנת היא בצו באישור ועדת הכלכלה ואז עוד פעם אתם תבואו לכאן ותתייחסו.

לגבי ההסתייגויות. הכנו והתפרסם גם קובץ שכולל את ההסתייגויות שהגישו הסיעות השונות. הוא נמצא בפני חברי הכנסת ולכן אנחנו לא נקרא אותן.

אפשר הערה אחת?

לא. אתה רוצה להצביע על ההסתייגויות?

הערה אחת.

לא. שום דבר. אתה לא חבר כנסת.

הוועדה תצביע לפי שתי קבוצות כפי שאני אפרט אותן.

לפני סעיף 1, יש הסתייגויות קבוצת חד"ש-תע"ל.

מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

גם לקבוצת יש עתיד יש הסתייגויות 5 עד 8 בקובץ.

מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

לסעיף 1, קבוצת חד"ש-תע"ל, הסתייגויות מסעיף 9 כפי שמונח כאן עד סעיף 20.

מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

קבוצת העבודה, לאותו סעיף, 21 עד 25.

מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

לאותו סעיף, קבוצת יש עתיד.

החלטת לבקר אותנו היום?

נושא כל כך חשוב. הייתי כבר בכמה דיונים בעניין הזה. ביטן, מולך אני לא יכולה להצביע נגד.

קבוצת יש עתיד לסעיף 26 עד 53 בקובץ.

מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

קבוצת ישראל ביתנו, סעיף 54.

מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

אני מבין שההסתייגות של חבר הכנסת אליהו ברוכי נמשכה. לא צריך להצביע עליה.

לסעיפים 2 עד 3, אין הסתייגויות. לסעיף 4, קבוצת חד"ש- תע"ל, מסעיף 56 עד 59 בקובץ.

מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

שתי הסתייגויות של קבוצת המחנה הממלכתי, סעיפים 60 ו -61 בקובץ.

מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

לסעיף 5, קבוצת חד"ש-תע"ל, מסעיף 62 עד 66 בקובץ.

מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

לאותו סעיף, קבוצת המחנה הממלכתי מסעיף 67 עד 73 בקובץ.

מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

לאותו סעיף, קבוצת העבודה, סעיפים 74 עד 77 בקובץ.

מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

קבוצת ישראל ביתנו לסעיף 78 בקובץ.

מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות האחרונה, קבוצת יש עתיד, סעיף 79 בקובץ.

מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

אני מבקשת זכות דיבור במליאה. רוויזיה.

אני בעצמי נותן רוויזיה. אנחנו עושים רוויזיה עד שמשרד האוצר ייתן לנו תשובה בעניין של תעודות המקור. את רוצה רוויזיה באופן כללי?

כן.

נדון בזה ביחד.

בסדר גמור.

לגבי בקשת רשות דיבור, מכיוון שקבוצת המחנה הממלכתי הגישה הסתייגויות, אז להסיר אותך?

לא. להשאיר. גם וגם.

אי אפשר גם וגם.

למה?

זה מה שקובע התקנון.

אוקיי. להשאיר בהסתייגויות.

עכשיו הצבעה על הצעת החוק.

מי בעד אישור חוק התחרות הכלכלית (איסור פגיעה ביבוא מקביל או ביבוא אישי) התשפ"ב-2022, עם התיקונים שביקשנו מהיועץ המשפטי? מי נגד?

הצבעה
אושר

הצעת החוק אושרה פה אחד כהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

כמובן בכפוף לבקשה לדיון מחדש.

מתי האוצר יכול לתת לנו תשובה על תעודות המקור?

אנחנו עוד לא יודעים כי יש כאן את העניין של המורכבויות הבין-לאומיות. בהתחלה חשבנו שזה יכול להיות בטווח מאוד קצר אבל אחרי בדיקה אנחנו כבר לא בטוחים.

לא הבנתי.

בבדיקה הראשונית שעשינו חשבנו שנוכל לתת תשובה בטווח זמן יחסית קצר. עשינו בדיקת המשך קצת יותר מעמיקה ועלו עוד מורכבויות בין-לאומיות.

איזה מורכבות?

בסוף, בבסיס כל הדבר הזה, יש איזה שהם הסכמי סחר שמבוססים על יחסים דיפלומטיים.

קחו את ה-15 אחוזים ותורידו 15 אחוזים מהצד השני.

גם זה משהו שנבחן. גם לו יש מורכבויות.

כל דבר אצלכם זה מורכב. מה מורכב כאן?

כל מורכבות היא על בסיס זה שמלכתחילה אנחנו מדברים כאן על משהו שהוא כתוצאה מהסכמי סחר ויש איזשהו הסכם מול מדינות שונות.

אבל אז אתה מחייב אותי לעשות תיקון חוק שיפגע בהסכמי הסחר.

לכן אני אומר שזה מונח על שולחננו ואנחנו רוצים לנסות למצוא פתרון לנושא.

כמה זמן?

אנחנו רוצים שזה לא יותנה.

חייב שזה יהיה מותנה. תאם לקחתם את הזמן.

הרוויזיה נשארת. נדמה לי שמותר להחזיק רוויזיה שבעה ימים. כשהייתי יושב ראש הקואליציה, זה היה שבעה ימים.

הנושא הזה של תעודות מקור היה בדיונים עוד כאשר איתן כבל היה יושב ראש ועדת הכלכלה. יש ציטוטים מפסקי דין מ-2017 על זה שאתם יודעים, "שייתן המכס דעתו גם להיבטים הקשורים ביבוא המקביל ומהעמדה שנקט המכס בפניי עולה בבירור כי לא כך הוא וכי סוגייה זו אינה באה כלל ב- - - -".

תנו לנו פתרון כדי שלא נצטרך לחוקק שום דבר בעניין הזה.

משרד האוצר בטח בעד יבוא מקביל. דווקא זה שרואים שהדיונים כאן חוזרים ימים אחורה, כנראה שהסוגייה היא לא כל כך פשוטה כי אנחנו בטח בעד לפתור אותה בקלות.

זה טוב. זה טיעון טוב. בגלל שהוא עכשיו טען משהו אחורה?

לא. אנחנו בעד. אם יכולנו לפתור את זה בפשטות.

אתם עושים יבוא מקביל וגובים מכס נוסף, זה בעצם כל ההנחה של היבוא המקביל שלוקחים אותה במכס ואז אין הנחה.

אם אפשר להציע הצעה, שבדיון הבא שר האוצר יגיע ותוכל לשוחח איתו.

לא. אנחנו הולכים לטובתך ואתה עוד רוצה את שר האוצר? אולי אתה רוצה גם את נשיא המדינה וראש הממשלה?

לא. מ-2017 לא זז כלום.

אני מבקש, אם אפשר, אנחנו כן פועלים בנושא ואפשר לקבוע ישיבות בהן נעדכן את הוועדה. אנחנו מבקשים שלא להתנות את החוק בדבר הזה.

לא. זה לא יקרה. שכח מזה.

אני לא מאמין שהפתרון יהיה כל כך מהיר ופשוט.

שלא יהיה חוק.

אדוני, אין לי אלא לומר שמי שקונה רכב חדש, חשוב לדאוג ליוקר המחיה.

זה ממש לא נכון. בנושא של יבוא הרכב, זה ממש לא נכון. היום כל משפחה זקוקה לרכב ואפילו לשני רכבים, עם כל הכבוד. אני שמעתי סיפורים מטורפים על היבוא המקביל. את יודעת שליבואנים הראשיים יש סוכנים בתוך הנמלים, ממתינים ליבוא מקביל שיגיע רכב, עושים מעקב ורישום מאיפה הגיע הרכב הזה, מתקשרים לסוכן יד שנייה שמכר לו את הרכב הזה.

החוק הזה יטפל בזה. הדברים האלה שאת אומרת, הנוסח קיים.

ברגע שיש פתח ופרצה ליבואנים ראשיים, הם מנצלים אותה והם ניצלו אותה כבר מספיק. יוקר המחיה בישראל הוא מטורף לעומת מדינות אחרות. הגיע הזמן שנטפל בזה ביד קשה. אם יש הסכמי סחר, הדבר הזה מונח על השולחן כבר המון זמן. איך זה יכול להיות שלא בחנו את זה קודם לכן? כל פעם מוצאים דרך אחרת לחסום את זה. מתקשרים ישירות לסוכן רכב.

חברת השכל, אני רוצה לחדד. בסוף בחוק שמונח יש שני היבטים שונים. כל הדברים שאת העלית, החוק שנמצא כאן על שולחן הוועדה בדיוק נועד לפתור. כל ההיבטים בהם יבואנים רשמיים מנסים בצורה כזאת או אחרת לפגוע ביבוא המקביל, זאת מטרת החוק. יש סוגיה אחרת והיא סוגיה ספציפית לעניין רכבים שזאת תעודת המקור. היום לפי הסכמי הסחר של מדינת ישראל, כדי לייבא בפטור ממכס לפי הסכם הסחר, צריך לדעת להציג תעודת מקור שזאת תעודה שבדרך כלל אפשר לקבל אותה רק מהיצרן.

זאת בדיוק אותה בעיה שהייתה לנו. אפילו משחת שיניים.

נכון.

אמרו לנו שמביאים משחת שיניים מזויפת וזאת סכנה בריאותית. בן אדם שקונה מטרגט חצי מיליון משחות שיניים, הוא לא יכול לפנות למפעל ולהביא תעודת מקור. זה עוד איזושהי דרך לבוא ולמנוע את היבוא המקביל.

אנחנו מסכימים אבל כשזה היה בחקיקה הישראלית, לפני שנה היו דיונים גם על פקודת הרוקחים וגם על חוק בריאות הציבור (מזון) וגם על חקיקות שונות.

מי מסוגל לבוא עכשיו ולזייף ב.מ.וו ולנסות להעביר אותו דרך הגבול?

גל, אני כבר רואה שאתם מתחילים לחזור בכם. זה לא יהיה. החוק לא יהיה.

הישיבה הסתיימה. תחשבו טוב כי לא נסכים לשום דבר אחר. אנחנו לא סומכים יותר כי שבע שנים לוקח לכם לבחון את העניין. זה לא יהיה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:40.