פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



32
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
28/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 8
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, ז' באדר התשפ"ג (28 בפברואר 2023), שעה 14:00

יישובי קו העימות והתלות בענפי החקלאות כקו הגבול הראשון

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
יוסף עטאונה
ארז מלול
יצחק קרויזר

דבי ביטון
מטי צרפתי הרכבי
אלון שוסטר

סלמאן אלשיך - מנהל מחוז מרכז ומ"מ מנהל מחוז נגב, משרד החקלאות ופיתוח הנגב

אלונה שמיר - מנהלת קשרי כנסת ממשלה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גל ברנס - משרד האוצר

נוחי מנדל - ראש היחידה להתיישבות, משרד הביטחון

שי קרפ - מנהל מרחב דרום, רשות מקרקעי ישראל

תמיר ברקין - מנהל מרחב, רשות מקרקעי ישראל

ירון סלומון - מנהל תנועת האיחוד החקלאי

מוטי אלקבץ - מנכ"ל, אגודת החקלאים בישראל

שמואל לויט - מנכ"ל המועצה לענף הלול

אילנה דרור - התאחדות חקלאי ישראל

ישי פולק - עו"ד, מנכ"ל התאחדות האיכרים

איציק שניידר - מנכ"ל מועצת החלב

מיכאל הולר - ראש סקציית הפטם הקיבוץ הדתי

שרה עברון - מזכ"לית, הקיבוץ הדתי

דובי מילר - הקיבוץ הדתי

יעקב מוסקוביץ - תושב רמת הנגב מנהל מו"פ, תנועת המושבים

ראדי נגם - עו"ד, ראש רשות בית ג'ן

עידית גל - פרופסור

ג'וני גל - פרופסור

סנדי מחאמיד - סטודנטית

משה דוידוביץ - ראש המועצה מטה אשר

בני בן-מובחר - ראש המועצה האזורית מבואות החרמון

אמל ביבאר

רינת בן מוחה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות



יישובי קו העימות והתלות בענפי החקלאות כקו הגבול הראשון

שלום לכולם, אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בנושא שיזמנו, והוא מצבם של יישובי קו העימות והתלות הגדולה מידי בענפי החקלאות שהם בסכנה בקו הגבול הראשון. אני רוצה לשמוע תמונת מצב ממשרד החקלאות ונציגים, ואחרי זה אני אתן גם לחברי הכנסת להתייחס.

ראשון הדוברים יהיה משרד חקלאות ויציג לנו מה רמת התלות של יישובי קו העימות בחקלאות? מהם הענפים ומהן הסכנות שמרחפות על הענפים הללו? כמה חקלאים הפסיקו להיות חקלאים? מה אתם יכולים להגיד לנו במציאות הזאת של קו העימות? אנחנו נעשה דיוני כאלה גם על הערבה ומקומות אחרים אבל היום אנחנו ממוקדים בקו העימות בגבול הלבנון. נציג משרד החקלאות בבקשה.

צוהריים טובים לכולם, אני סלמאן אלשיך מנהל מחוז מרכז משרד החקלאות וממלא מקום מנהל מחוז נגב.

נגב? ומי מחוז צפון?

אני הנציג של המשרד.

יש מחוז צפון?

יש מחוז צפון ויש מחוז גליל גולן.

ואיפה הבן אדם הזה?

אנחנו במשרד במצב עניינים, לצערי אני אגיד, שגם בגליל גולן וגם בנגב מנהלי המחוזות אנחנו ממלאי מקום.

אתה ממלא מקום של הצפון גם?

של הנגב.

ומי בצפון?

יש ממלא מקום בשם פארוק דבור.

ולמה הוא לא בא לכן? אנחנו מדברים על קו העימות.

אני אישית דיברתי איתו, הוא לא קיבל הזמנה.

איזה מין דבר זה? איזה מין תשובות?

יושב הראש אני מכיר אותו, נציג מצוין.

הוא מעולה אבל אני רוצה לדון על קו העימות ובאים מהנגב.

אני מבחינתי נשלחתי, אבל אני אעשה את ההכי טוב שאני יודע.

אני בטוח שתעשה את הכי טוב, אבל אני רואה בזה זילות של הכנסת, ואני מבקש להוציא מכתב לאבי דיכטר שזו בושה וחרפה שיש לו נציג בצפון שלא בא לדיון הזה. מה זה הדבר הזה? ואם הוא לא יכול לבוא שיבוא סמנכ"ל, שיבוא מנכ"ל. דיון בכנסת, משרד החקלאות שולח את נציג הדרום לדיון על הצפון? הדבר הזה לא יכול להתקבל.

האמת שיכול להיות שגם הייתה אי הבנה בנושא. כי הרי גם ניסינו להבין - - -

הנושא קו העימות, זה מושג בחוק. אם עושים קו העימות מקבלים את גבול הצפון בגוגל. איזו אי הבנה?

ניסינו להבין מהם הנושאים של הפגישה.

אז תתקשרו אליי להבין, עכשיו אתם מנסים להבין?

לא, לפני שבוע ניסינו להבין.

אז תתקשרו, תשאלו אותי אם לא הבנתם, מראש, למה עכשיו?

לא עכשיו, התקשרנו לפני שבוע.

כתוב לך יישובי קו העימות, תעשי גוגל זה נותן לך צפון. זו הגדרה חוקית יישובי קו העימות, מה יש להבין פה? את התלות שלהם בחקלאות.

אני כבר 20 שנים כמעט במשרד החקלאות וכשהתחלתי לעבוד התחלתי במחוז גליל גולן, אז אני מכיר גם שם את הנושא, ובזמנו לצערנו הייתה מלחמת לבנון השנייה.

אתה נראה לי בחור טוב אבל אני לא אומר את זה אליך, אני אומר את זה למשרד החקלאות, אני אומר את זה לשר החקלאות, אני אומר את זה למנכ"ל. לא יהיה מצב שלא תתייחסו בכבוד לכנסת. מדברים על הצפון ולא מביאים נציג מהצפון, ולא מביאים סמנכ"ל ולא משנה למנכ"ל ולא מנכ"ל? מה, אתם עושים מאיתנו צחוק? מה זה הדבר הזה? ממשלה שלא מתייחסת בכבוד לכנסת.

כבוד יושב הראש, אני אנסה להגיד ככה, כמו שהתחלתי, לצערנו בשנה האחרונה אנחנו ממלאי מקום במחוזות, והחודש ממש החודש הזה מתקיימות ועדות - - -

אבל יש מנהל מחוז בצפון.

נכון אתה צודק.

אז למה הוא לא פה? מה אתה מסביר לי הסברים? אנחנו בדיון על הצפון, על קו העימות. ואם הוא לא יכול, שיבוא הבוס שלו. אתה לא צריך לחטוף את הביקורת, כי אתה באת. מי שחושב שהוא לא יספור את הכנסת, הכנסת תרדוף אותו. שרים שלא יתייחסו ברצינות לוועדה הזאת, אנחנו נאבק בהם, יום ולילה. אנחנו יודעים להיאבק בשרים. ואבי דיכטר זה שר רציני, אני אקבל ממנו תשובות. למה יש דיון על חקלאות והוא לא יודע להביא נציג מוסמך לדבר הזה?

יש פה.

מי הנציג המוסמך?

הוא הנציג המוסמך.

הוא לא מוסמך.

למה לא?

הוא מהנגב והמרכז, יש לכם נציג בצפון. והדיון הוא על הצפון. ואם האיש מהצפון לא יכול לבוא, שהבוס שלו יבוא. ככה זה עובד. לא ביקשנו את שר החקלאות היום, לא ביקשנו את המנכ"ל. ביקשנו אדם שבקיא בעניין, שנמצא במקום, את זה אתם לא יודעים להביא?

מה אתה יכול להגיד על המצב של ענף החקלאות בקו העימות? בנתונים.

אני אתחיל ואגיד כך, שאני חושב שהחקלאות היא חשובה בכל הארץ, גם בתור נציג של מחוז מרכז וגם הנגב. אבל היא יותר חשובה, ויש לה תועלות נוספות ותועלות חיצוניות בקו העימות במיוחד. בקו העימות יש לנו ריכוז גדול של חקלאים וחקלאות ענפים, בצפון יש לנו כמובן את לולי ההטלה שמהווים 70% מייצור הביצים בארץ, וכמובן שיש את כל הנושא של הנשירים.

70% מההטלה נמצא בקו העימות בצפון? ומה התיקון שאמרת מוטי?

שחלקם הגדול סגור, אין היתרי אכלוס, אתה מכיר את הסיפור.

אז אומרים 70% אז זה לא 70%?

70% מהמכסות ומהייצור זה בצפון.

70% מהמכסות, לא מהייצור.

יש מכסות אבל אין ייצור? תכף תפרטו את הבעיות.

נתייחס לזה.

70% מההטלה בישראל תלוי בקו העימות. ופה אומר מוטי שחלק מזה לא עובד. אז תכף תסבירו.

נסביר גם לגבי כספי הרפורמה - - -

לפני שהולכים על רפורמה. 70% מההטלה בקו העימות, איזה עוד ענפים בקו העימות?

יש את כל הנושא של מטעים נשירים. תפוח עץ, אגסים בעיקר, ונקטרינות, זה העיקר בצפון. כמובן שיש חקלאות נוספת אבל אלו העיקריים. בעוטף כמובן יש 60%-50% מייצור העגבניות של המדינה נמצא שם. יש גם את נושא הרפתות. יש 104 רפתות שמרוכזות באזור העוטף. באזור העוטף אנחנו מדברים על אזור 07 שאלו ארבע מועצות אזוריות. כמובן, יש את הגדה שיש יצור גדול של גזר ותפוח אדמה באזור העוטף. אלו הגידולים העיקריים במקומות האלו.

מה הקשיים של הגופים האלה? של התחומים?

כמובן שהקשיים של החקלאות הם משותפים בעיקר לכולם, אבל פה הקשיים הרגילים, של אנשי הייצור, של העובדים הזרים, של המים, של הקרקע. אבל פה, במקומות האלה, הקשיים הם גם קשיים של שינוע תוצרת למקומות אחרים ולמרכז הארץ ולאוכלוסייה העיקרית, אבל גם קשיים של חוסר ביטחון בגלל הקרבה לגבול ולאיומים הביטחוניים.

לצערנו, בכל כמה שנים יש סבב לחימה כזה או אחר בעיקר בשנים האחרונות באזור העוטף, וזה גורם לאי יציבות. חקלאים שרוצים לבנות את החקלאות שלהם שנים קדימה אז הם כמובן תמיד אופטימיים, אבל הם לא לוקחים בחשבון, או כן לוקחים בחשבון ואז אין להם כל כך הרבה פתרונות לאירועי חירום ומתקפות שיש באזור שלהם, שגם הם לא יכולים לעבד את הקרקע באותו זמן שיש את האירועים. אבל גם עצם הימצאותם במקומות האלה זה ממש לא מובן מאליו אבל בכל זאת אנחנו מנסים, גם אנחנו וגם החקלאים, כמובן עצם הימצאותם היא מאוד חשובה ומאוד מבורכת, ואנחנו כמשרד החקלאות כמובן, מכירים את זה ומוקירים את זה ומנסים באמצעים שיש לנו לתת להם העדפות כאלה ואחרות למקומות האלה. ואם תרשה לי, אני אולי אוכל לפרט גם - - -

אני רוצה שתתייחס גם לענף ההטלה, מה קורה שם? כמה לולים לא יכולים לפעול? ומה הסיבות שהם לא יכולים לפעול? ומה זה עושה לאנשים?

לולי ההטלה בצפון הם לולים שברובם, יחסית ישנים, שצורת הגידול בהם היא לא הכי מתקדמת, ודרושה שם איזושהי רפורמה שכולם מדברים עליה, נקרא לילד בשמו, לתת להם מענה גם לייצר בצורה כלכלית, גם בצורה מתקדמת, בצורה גם בריאותית, וגם שיהיה להם אופק. לעזור להם בהשקעות בלולים מודרניים גם כדי שיוכלו לייצר את המכסות שלהם, וגם כדי שיוכלו - - -

אז יש תקציב 2023? ועשיתם דיונים?

כן. עשינו דיונים.

אז מה בפועל אתם הולכים לעשות למענם השנה הקרובה ב-2023? מהן הפתרונות לבעיות?

היה לנו דיון אצל השר לפני שבוע בעניין הזה, ויש סיור בשבוע הבא אצל המגדלים. בשנתיים האחרונות המשרד תמך בתשתיות ללולים המשותפים שהולכים לקום. סדר גודל של 50 מיליון שקלים.

הצגתם את תקציב המשרד באופן עקרוני בממשלה? מה הולכים להיות ההשקעות בהטלה?

כן. הרפורמה מדברת על סדר גודל של 400 מיליון שקלים כדי לבנות את הלולים, לשדרג אותם. ועוד כ-80 מיליון שקלים לחקלאים שפורשים מהענף, לפצות אותם על הפרישה. אנחנו עובדים על זה, בדיוק עכשיו עובדים על נושא הקריטריונים איך לחלק - - -

זה בהטלה. מה אתם עושים למגדלים? כי זה בכללי, זו רפורמה כללית בצומח. אין לכם תיעדוף.

בלול אני מדבר.

כן אז אני עובר נושא עכשיו, בסדר, קיבלתי את התשובות. בעולם הצומח יש רפורמה כללית, אבל האם אתם נותנים משהו מיוחד לאיש שמגדל תפוחים על קו הגבול? לא כמו כל מגדל תפוחים?

במסגרת הרפורמה נותנים 10% תוספת לישובים שנמצאים בקו עימות.

למה רק 10%?

10% באזור העדיפות ו-20% ליישובי גבול, כפי שהוגדרו בהסכם.

10% יותר ממה?

20% יותר מחקלאי שמקבל.

שהוא לא באזורים כאלה?

שהוא לא באזורים כאלה.

חשבתם לשנות את האחוזים? לתת יותר למי שעל קו הגבול?

זה נמצא בהסכם מול משרד האוצר, אני לא יודע עד כמה לפרט בעניין הזה.

רק מה שיקרה. להגיד דברים שלא יקרו עדיף לא להגיד.

אני אגיד שדברים שאנחנו מנסים לעבוד עליהם, ולשנות בהסכם שהיה מול האוצר, מדברים על 700 מיליון שקלים בתקציבים של הרפורמה ואנחנו מנסים - - -

אבל הממשלה הציגה את המתאר התקציבי שלה. מסגרות תקציב יש לך.

יפה, אז אנחנו מנסים באותה מסגרת תקציב - - -

אם אני הבנתי, כחצי מיליארד לענף ההטלה, 400 ועוד 80.

זה בנושא ההטלה. בצומח 700 מיליון.

ובצומח 700 מיליון. עם תיעדוף כספי למי שעל קו הגבול?

אם תשאל את האוצר לא נראה בחיים 700 , אבל בסדר.

עם תיעדוף כספי שנמצא בהסכם. מה שאנחנו מנסים להשיג, כמובן על ידי השר והמנכ"ל, שהחלוקה של ה-700 מיליון שקלים, נקרא לה בשם כולל חלוקה הוגנת יותר, שיהיה לנו גמישות בתור משרד החקלאות להבין ולתת יותר איפה שכן צריך.

אז אתה מתכוון עיקרון דיפרנציאלי? לייצר דיפרנציאליות?

אם אני נותן כדוגמא נושא של תפוחי אדמה בנגב, ככל שירד המכס, והוא כמובן שהוא יורד, אותו מה שהובטח להם, אותם 120-130 שקלים לדונם זה לא יעזור להם. זה לא מה שיעזור - -

נכון.

וצריך לתת להם יותר.

יפה. ויהיה יותר?

כרגע לפי ההסכמים זה לא בסמכות שלנו החלוקה של ה-700 מיליון.

טוב, תודה בינתיים. אני אגיד לך קודם כל מחמאה, בשביל האחראי על המרכז והנגב נתת לי תשובות טובות, באמת, זה כנראה אומר עליך משהו שעשית את שיעורי הבית. אבל זה לא פוטר, וכתבתי לדיכטר שישלח לפה את האנשים ויעשה בדק בית למה לא הגיע נציג הצפון?. ולפעמים אנחנו נדרוש במפורשות מנכ"ל, ובמצבים מיוחדים גם נבקש מהשר לכבד אותנו בנוכחותו. אבל אם לא מבקשים משר או מנכ"ל אז הבכירים האחרים צריכים להתייחס ברצינות. אני אתן למוטי אלקבץ ואחר כך שוסטר. אתה רוצה עכשיו? שוסטר בבקשה.

מוטי, סלח לי אני רץ לחברינו במועצות האזוריות. תראו, אני קודם כל רוצה להודות ליושב הראש על הבחירה של הנושא ועל ההצטרפות שלכם. רק מילה אחת, אני מרגיש שיושב הראש, אתה יורד על סלמאן כנראה בצדק מסוים.

מסכן, אבל הוא בא עם כובע.

טוב זה חלק מהמסורת, אבל אני חושש שמא, פרט לחילופי גברא, יש פה שאלה של, איך נגיד, הורדת הביטחון העצמי של בכירי המשרד אחרי קדנציה לא פשוטה. אני מאוד שמחתי בישיבה אחרת לראות את השר מגיע עם הסמנכ"לים, כך ראוי שיקרה. המשרד, לצערי, בממשלה שבה היינו חברים, נוטרל, הדרג המקצועי נוטרל מהסוגיות האסטרטגיות ואני מאוד מקווה שאנחנו לפני שינוי.

אני חושב, חברי יושב הראש, שדרך המלך להתייחסות ראויה לחקלאות בקווי העימות ובספר היא שינוי קונספט עמוק שאני מקווה שנגיע אליו, ויצירת אופק רחב ואופטימי לבני הדור הצעיר. זה יהיה נכון גם לקו העימות. אבל פטור בלא כלום אי אפשר. אני רוצה לומר שכאן, בחדרים האלו, אני פוגש יותר מידי פעמים, בעיקר מקרב מקבלי ההחלטות באוצר, בדרג המקצועי, אני מקווה שהפעם הדברים יהיו אחרים בדרג המיניסטריאלי, חוסר מחויבות לאתוס הטרומפלדורי, האתוס הציוני, כל הפאזות שאתם רוצים.

לפני יומיים הייתי בביקור בשדולת קו העימות עם כמה חברי כנסת, אופוזיציה וקואליציה, היינו בזרעית ואני רואה שם את אחד מהחברים הוותיקים, החלוצים האמיצים שהגיעו להר מתחת לגבול, ועצם העובדה שמקבלי ההחלטות במשרד האוצר לא זז להם שריר מהפה ושום פעימה הם לא מחסירים בלב כאשר הם מבינים בעקבות השאלות שאתה שואל, מה יקרה אם לא יגדלו את אותם דונמים של תפוחים? או מה יקרה אם יסגרו את הלול? אני לא אומר שלא צריכים לעשות שינויים, אבל אין מצב שמדינת ישראל תתנהל בגבולות ובספר בלי הלב, בלי התחושה של המחויבות האדירה, שלא הסתיימה, היא לא הסתיימה, רק צריכים לשנות אולי קצת את המינונים.

זה בסדר להתייעל, זה בסדר לדרוש טכנולוגיות, בהחלט. אבל התחושה נזרוק להם כמה שקלים ומי שיסתדר יסתדר, ומי שלא תודה רבה, חלאס עשינו את שלנו, עלינו גם לארץ וגם להרים הללו אל מול החיזבאללה או אל מול החמאס או הסורים ובזה סיימנו את תפקידנו. לא יקום ולא יהיה, ואני רוצה להגיד לחברנו שבאים מקצוות הארץ, יש כאן קואליציה מקיר לקיר, אותה קואליציה שטרומפלדור האחד והיחיד, השמאלני הסוציאליסט, המיליטריסט הלאומי, איש הצבא ואיש הרוח ואיש החברה הרבולוציונר, שגם ימין וגם שמאל רואים אותו כמנהיג או כפורץ דרך, הוא הסוג של קואליציה שאנחנו מרכזים כאן, ואנחנו ניאבק על כך שמדינת ישראל תבצע את אותו מהפך שקראנו לו אנו באנו לכאן כדי לבנות ולהיבנות, וזה כולל ייצור מזון בכל מקום ובוודאי בקצוות הארץ. תודה רבה.

תודה לך שוסטר. אנחנו מקדמים בברכה את קורס הסנגור בבית המחוקקים, של התלמידים והתלמידות לעבודה סוציאלית בתואר שני מהאוניברסיטה העברית ותל אביב נכון? כולם פה.

שבסוף האירוע יתנו סנגור לחקלאות על הגבול.

אתם שואלים את עצמכם מה אתם עושים פה בדיון על חקלאות בתור עובדים סוציאליים? אז אני אתן לכם הדגמה איך זה נושא לעבודה סוציאלית. המדינה ביקשה מעולים חדשים מטריפולי ומפרס וממרוקו וטוניס להתיישב בקו הגבול, והיא אמרה להם אנחנו ניתן לכם כלי להתפרנס, ניתן לכם את ענף ההטלה, תנהלו את הלולים. 70% מהביצים שאנחנו אוכלים מגיעים מקו הגבול, והיה הסכם איך מנהלים את זה. והמדינה אומרת עכשיו הכל הפרטה, למה צריך שניתן למישהו מכסה של ביצים ונקבע את המחיר של הביצה? השוק יעשה את שלו. אבל לא רק השוק יעשה את שלו, גם הכושי עשה את שלו.

אותם אנשים הגיעו לגיל 70 ו-80, חלקם כל כך מסורים לעבודה ולתפקיד, שהם קנו מאחרים את הזכות לייצר ביצים, וזה נקרא מכסה. עכשיו, המדינה פוגעת בקניין הזה, כי אדם קנה את המכסה הזאת, זה עלה לו מאות אלפי שקלים, ועכשיו אומרים לו המכסה הזאת לא שווה כלום כי הענף הזה מפסיק להיות מתוכנן וכל אחד יעשה מה שהוא רוצה אז יש פה עולם שלם גם של מבוגרים קשישים, גם של הפרת התחייבות קניינית, גם של הסבה מקצועית לדור שלם של אנשים שעסקו בחקלאות ונדרשים להתפרנס, ולכן כל סוגיה כמעט, ממשלתית, מדינית כלכלית, בסוף יש בה היבטים סוציואקונומיים. או הלקוח עצמו זה שעוסק בדבר עלול להיפגע, כמו ההדגמה הזאת של אנשים מבוגרים עולים חדשים, או לחליפין שאתה רואה טייקונים של יבוא או ייצור שבסוף מייקרים את יוקר המחייה וזה פוגע במוחלשים ובמעמד הביניים הנמוך, ואז בסוף זו גם סוגייה של עבודה סוציאלית, כי אומרים שיש פה תחרות בישראל, ויש פה שוק חופשי, זה אחד השקרים הכי גדולים שיש במדינה.

בבנקאות שניים-שלושה בנקים שולטים ב-80% מהענף. במזון חמישה-עשרה יצרנים שולטים ב-80% מהצלחת שאנחנו אוכלים, ועוד חמישה יבואנים שולטים במותגים שכל אחד מאיתנו קונה, 50%-40%. וככה אפשר לבדוק במכוניות שזה שוק ריכוזי ובעוד המון דברים. אין באמת שוק חופשי בישראל, כי אנחנו מדינה קטנה וניצלו את זה כמה מונופולים לבסס את מעמדם, והממשלה הביאה חוק להילחם במונופולים וקיבלה רגליים קרות וביטלה אותו בתוך שבועיים.

אז סקרתי בפניכם איך נושא חקלאי הוא עבודה סוציאלית, ואיך בזמן שאנחנו עובדים על זה, אנחנו צריכים לקחת את השיקולים האנושיים של ההון האנושי. מה זה עושה לקהילה? מה זה עושה לחברה ברגע שממוטטים ענף שלם בצפון? מושבים שלמים יקרסו, הגירה שלילית, ילדי המשפחות עוזבים, קשישים יישארו לבד ללא מערך תומך וכן הלאה. אז ברוכים הבאים. מוטי אלקבץ בבקשה.

כבוד יושב הראש, קודם כל אני רוצה להודות לתלמידי הפקולטה לעבודה סוציאלית. כאבא לבת שלמדה עבודה סוציאלית.

מה אתה משוויץ? גם הבת שלי למדה עבודה סוציאלית.

היא ועבדה בזה. אבל מפאת השכר הנמוך נאלצה לעזוב להייטק אז אני - - -

חשבתי שהיא עברה לחקלאות.

חקלאות עוד יותר בסולם הכנסה נמוך יותר מעבודה סוציאלית. כבוד יושב הראש, אין ספק שאנחנו חבים לך חוב גדול על השנה שבה כיהנת כיושב ראש ועדת כלכלה ותמכת במאבק של מגדלי ההטלה אל מול האיומים שהענף הזה, שכפי שציינת, מהווה 70% מהענף ונמצא בגבול הלבנון. ולצערי באחוז גבוה מאותם מגדלים, כ-2,000 מתוך ה-3,000 ענף ההטלה מהווה כמקור הכנסה יחיד, לא עיקרי, יחיד לפרנסתם, ואיפה אנחנו נמצאים היום.

אין ספק שההסכם שלהם היית שותף מקדם אותנו כפי סלמאן אמר, הוא מציב בפנינו אופק תקציב שעדיין לא התחיל להשתחרר, תקציב בסדר קודם של 380 מיליון שקלים לטובת שדרוג הענף ועוד 100 מיליון לטובת פורשים. סך הכל כ-480 מיליון שקלים. התקציב הזה נמצא על המדף, מחכים לקביעת הקריטריונים ולהתחיל לקדם את שדרוג השלוחה.

בזמן זה, אני קודם כל שמח ואני חייב, מיכאל, גם אם זה לא בצד הפוליטי שלך, לא בצד שבו אתה נמצא, אבל אבי דיכטר שר החקלאות והמנכ"ל שלו אורן, הם באמת מביאים רוח חדשה - -

גם אני שמח. אני גם ביקשתי ממנו כשהוא נכנס לתפקיד.

- - כשהיה כאן שוסטר רציתי להגיד שזה מזכיר לנו ת הימים שלו, והתמיכה שלו, אבי מביא את זה גם בהיבט בטחוני הוא בא מהצד הבטחוני והוא מבין את המשמעות של ענף ההטלה על יישובי הצפון, יישובי קו הגבול, גם בדרום הוא התחיל להוות כגורם מסוים, אבל עיקר למגדלי הצפון.

אני באתי לכאן היום חוץ מלראות אותך ולשמוע ולכבד אותך ולשמוע את הדיון, באתי להשמיע את זעקתם של מאוד משפחות בגבול הלבנון, במרגליות, בכפר יובל, באביבים היום יש שבעה מגדלים שהלול שלהם סגור ואין להם איפה לגדל את המכסה. בזרעית, בשתולה בנטועה, באלכוש, באבדון, כל מושב שאני אציין יש בו מגדלים, אנשים מבוגרים שזו כל פרנסתם, שהלול עומד ריק ותחת דרישות לא מידתיות של השירותים הווטרינרים נאלצים היום להיעזר בבני המשפחה שלהם כדי לעבור את החודש. זה לא יכול להימשך עוד זמן.

תודה מוטי. אנחנו נלך לשני ראשי רשויות בצפון.

רק רציתי לומר שחשוב מאוד שהמדינה תדע לספק אלטרנטיבות נוספות מעבר לעיסוק הזה בלול, לחזק אותו אבל לספק אלטרנטיבות נוספות לפרנסתם של משפחות רבות בגבול הלבנון.

תודה רבה. גם נמצא פה פרופסור ג'וני גל, המורה שלי. עשיתי תואר שני בעברית במלכ"רים, זה קצת להיות עובד סוציאלי מי שלומד את הנושא הזה. ברוך הבא. ראש המועצה האזורית מבואות חרמון בני בן-מובחר בזום, בבקשה. פתח את המיקרופון.

תודה רבה ליושב הראש ולמשתתפי הדיון. אני יותר ממתחבר לכל מה שאמר כאן מוטי. אני רוצה להגיד, בתור ראש מועצה של שני יישובים שמחזיקים כמו חייל לכל דבר ועניין, את גבול הצפון. זה היישוב יובל והישוב מרגליות. אין פרנסה אחרת לתושבים האלה. זוגות צעירים שבאים לעזור להורים שלהם לא מוצאים מקום ולא רואים ביטחון שבעתיד, בשנים הבאות, הם יכולים להישאר ולבנות את ביתם, בין כבן ממשיך או בין כבן בהרחבה.

מדינת ישראל, וכפי שאתה כבר מוביל את זה הרבה זמן אדוני יושב ראש הוועדה, חייבת להבין, החיילים האמיתיים אך ללא מדים הם תושבי מרגליות וכפר יובל. וכיושב ראש האשכול הגליל המזרחי שגם מרום הגליל שנמצא כאן לידי, גם מרום הגליל שהישובים שלו נמצאים על הגדר, הגיע הזמן שמדינת ישראל תבין שללא החקלאים בכלל במדינת ישראל, ולרבות אלו שביישובי הגדר, אין למדינת ישראל זכות קיום, לא ערכית, ולא מוסרית. אלו אנשים שהגיעו ושמו אותם לגור שם. הם יכלו לגור גם בכפר שמריהו, ואני יודע שמהדיון הקודם נעלבו התושבים של כפר שמריהו, אבל אין להם מה להיעלב, כי הביצים שמגיעות למחבת שלהם ולצלחת שלהם מיישובי יובל ומרגליות, א' הם הביצים הטובות ביותר שיש בשוק, הנקיות ביותר שיש בשוק, אבל הערך המוסף הוא שזה נותן ליישובים את הביטחון הכלכלי ולמדינת ישראל את הביטחון התזונתי.

לא צריך להבין, עוד מעט יהיה חרם ויסגרו את כל הגבולות שלנו בדרך שאנחנו כרגע מתנהלים, ולא יביאו ולא ישלחו לפה שום תוצרת חקלאית. המדינה צריכה לתמוך בחקלאות, לסבסד בחקלאות ובחקלאים על מנת שלנו יהיה את הבטחון שלנו. הבטחון שלנו ביישובי הגדר לרבות, הוא חשוב מאין כמוהו, שהמשפחות האלו יישארו לגור כאן אצלנו בגליל ובצפון. תודה רבה לך יושב הראש, על תשומת הלב על ההבנה, ועל הערכיות שיש בך, והראייה שלך לבוא לגליל, לבוא לישובים האלה ולראות את הדברים לא רק דרך זום או מסכי הטלוויזיה, או בכנסת ישראל, אלא במקום, לראות את החקלאים עצמם.

תודה בנימין על עשרות שנים של הנהגה בקו הגבול, כולל מלחמת לבנון הראשונה והשנייה וכל המבצעים באמצע, והמנהיגות האזורית והמקומית היא אחת הערובות לחוסן קהילתי. אז תודה לך. נציג הקיבוץ הדתי מיכאל הולר, יש פה גם את מזכירת הקיבוץ הדתי. בבקשה מיכאל תציג את תפקידך.

כבוד יושב הראש, קוראים לי מיכאל הולר מקיבוץ עלומים. אני חייב להתחיל הפוך, אומרים קו עימות, עוטף עזה, אני חייב להכניס אנשים לפרופורציה. לפני תשע שנים אני גר בעוטף עזה, ארבעה קילומטרים מהגבול, הבן שלי בדובדבן נכנס ברגל לעזה. נכנס ברגל, ואני יושב בלול בבית, לא משנה מה, הכל עובד רגיל, והוא נכנס לעזה חמישה שבועות שם וחוזר נכה צה"ל. אז זה מבחינתי עוטף עזה, זה מבחינתי להכניס לאנשים את הראש מה זה אומר לגור איפה שאנחנו גרים. כי סיסמאות יש, אבל תכלס זה מה שקורה. עלומים הוא צמוד גדר, יש לנו 10 שניות לרוץ לכל מקום, אפילו שאין ממ"דים באזור החקלאות ללולים או כל דבר.

אני מנהל חווה מעל 30 שנים בחוות לולים בקיבוץ עלומים. עכשיו, בחוק ההסדרים כתוב שלולים מגדלים לא יכול להיות קשר עם משחטות או כל דבר אחר. אני חייב להסביר לכם מה קורה בשנתיים האחרונות, שלפני שנתיים החקלאות הרווחנו כסף, היה בסדר.

מה אתה מגדל מיכאל?

אני מגדל פטל, 4,000 טון, 2 מיליון אפרוחים בשנה.

בעלומים?

בקיבוץ עלומים. וזה פרטי, עם רישיון עסק, הכל מסודר. מה שקרה בשנתיים האחרונות - - -

אתה חבר הקיבוץ?

חבר קיבוץ וזה של הקיבוץ לא של אף אחד אחר הלולים והכל. ואני חייב להגיד זה קיבוץ כמו פעם, שלוש ארוחות ביום עם כל מה שיש. ומה שקרה בשנתיים האחרונות, התערובת עלתה, כל דבר עלה, 70% התערובת עלתה, גז עלה, חשמל, מים, לא נשאר כלום. אז בעבר, אם ענף הפסיד היו לוקחים ממקום אחר, מענף, אחר. היום, כל ענף החקלאות בעייתי היום, כי כל דבר עלה. מה שקרה, חוק ההסדרים אומר שאתה לא יכול להיות בקשר עם אינטגרציה. אבל אין ברירה היום, מה זה אינטגרציה? שהוא לוקח את כל השרשרת, של כל העופות, מאפרוח, תערובת, משחטה, הכל, הם משלמים על הכל ונשאר כסף למגדל. אם לא היה את הדבר הזה, הלולים אצלנו היו סגורים ואי אפשר לעשות מחסנים, אי אפשר לעשות שום דבר בזה. זה דבר ראשון, בגלל חוק ההסדרים חייב להיות קשר באינטגרציות עם המגדלים עם הכל כמו שיש היום, חייבים להמשיך בזה.

הדבר האחרון, יש לנו בעיה, יש לנו כביש 232 מקיבוץ סעד עד כרם שלום בבוקר סגור מ-7:00-09:00 ומ-15:00-16:00 למשאיות ולכל דבר שקשור לחקלאות. אי אפשר לעבוד ככה. תחשוב שאתה רוצה לשווק דברים לאוניות באשדוד או כל דבר אחר, הכבישים סגורים והמשטרה עומדת שם לתת קנסות לכל אחד.
תודה רבה כבוד יושב הראש.

תודה לך מיכאל. חברת הכנסת מטי צרפתי בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב הראש, אני רוצה קודם לברך על הדיון החשוב הזה ולחזק את כל החקלאים שנמצאים כאן, גם אני חקלאית פעילה בנוסף להיותי חברת כנסת, אז כבוד קודם כל. אנחנו יודעים שהמשאב היחידי, אני חושבת, המוגבל, במדינת ישראל, הוא משאב הקרקע. ואם אנחנו לא נתייחס אליו בחרדת קודם אוי לנו כחברה, כמדינה, ובעצם אתם אומרים את זה שוב ושוב, הגבול נקבע אומרים עד התלם האחרון, בעבודת האדמה, מי שלא עובד את האדמה לא יכול לטעון עליה. זה בסדר יישובים, אבל זאת הזכות שלנו לטעון על האדמה הזאת.

זה לצד היותנו מדינת אי ונושא של ביטחון מזון כולם אני חושבת, קראו מה קורה בבריטניה שאין מלפפונים ועגבניות כי הם מסמכים יותר מידי על יבוא, ואם המדינה לא תשכיל לחזור ולהתייחס לחקלאות כערך לאומי, כערך ציוני, אז באמת אין לנו זכות. זה צד אחד.

והצד השני מגיע לחקלאי ישראל להתפרנס בכבוד מעבודת אדמה. וצריך לעשות את כל שאפשר בכדי שנתפרנס בכבוד, אני אומרת נתפרנס בלשון רבים כי, כאמור, גם אני חקלאית. וכל מה שאמרת אדוני בנושא ההפרטות, מה שקרה לשווקים הסיטונאים שהם לא נמצאים יותר, הריכוזיות פוגעת לא רק בחקלאות, אלא בהיותנו בערך הלאומי-ציוני של החקלאות.

אני חושבת שצריכים לתת דעתנו ברמה שלנו כחברי כנסת בהתייחסות שלנו לחוק ההסדרים, אני יכולה לומר שאני התחלתי לגבש התייחסות מאוד ספציפית לפרק החקלאות בחוק ההסדרים, ואני גם חושבת שבמסגרת הזאת צריך גם לתת את הדעת על נושא הביטחון, ולפתור סוף סוף את סוגיית הרבש"צים ואולי לקיים איזשהו צוות או דיון או משהו שנבוא עם איזושהי הצעה קונקרטית למתווה כי אנחנו יודעים שלצד החקלאות הפעילה אנחנו נאבקים גם בפשיעה חקלאית, וגם באיומים מגבול, אז גם פה אולי שווה להרים את סוגיית הרבש"צים. תודה רבה אדוני יושב הראש.

תודה. חברת הכנסת אני רציתי מסלמאן עוד הבהרות. למשל, היה דיון להקטין את אותם האגרות של עובדים זרים שמתחדשות כל שנה, אגרות רישוי, ועוד כל מיני פתרונות.

או קרן פנסה. למה תאילנדי שמגיע לשנתיים צריכים להפריש לו לקרן פנסיה שסביר להניח שהוא לא יממש אותה. זו איזושהי דרך עוקפת למלא את הקרנות?

כל קבוצת הנושאים האלו, יש עוד הרבה נושאים, טיפול רפואי, מגורים, האם אתם עושים עבודה בנושא הזה לקראת התקציב? האם יהיו בשורות גם בתחומים האלה, להקל על החקלאים בהיבטים הללו?

בנושא אגרות עובדים זרים עדיין הנושא, לצערי לא נפתר, אך לא מצליחים לשכנע נכון לעכשיו בנושא הזה.

אתה יודע, אני מאוד אוהב את הנימוס שלך, וזה כנראה כי אתה אדם שומר אמונה ואתה בעצם אומר את המשפט הבא אנחנו לא מצליחים לשכנע, זה השר רוצה לקבל החלטה אבל בדרך הוא צריך לעבור אצל נער אוצר ולשכנע אותו למה הוא צודק, ואם הוא לא משכנע אז הוא לא יכול. זו החברה הישראלית, זאת מדינת ישראל היום. שרים רוצים לקבל החלטות, וצריך לשכנע בדרך נערי אוצר. אז לא הצלחנו לשכנע.

אמרת את זה במילים שלך. אמרנו אותו דבר.

כן, אתה אומר. בסדר, אתה זהיר וזה בסדר. יש נציגי אוצר בדיון הזה? אז מה עם השכנוע? אולי נשכנע אותכם?

גל ברנס, רכז כלכלה וחקלאות אגף תקציבים. אני אתייחס לכמה נושאים שעלו.

אני חדש בתחום?

אני חדש בתחום, שלושה- ארבעה חודשים. גלעד היה אמור להיות פה, אבל לא יכל להגיע. אני ביום השני שלי בתפקיד עשיתי סיור עם מוטי בלולי הצפון אז גם ראיתי והכרתי.

זה סימן טוב.

לא יצא מזה הרבה.

נער אוצר סייר איתך בצפון, אתה ישר הורג את הפוטנציאל?

באו עם הערות, ביקשו שינויים בנוהל, קיבלו שינויים בנוהל, מבחינתי זה שמיים וארץ.

קיבלו שינויים בנוהל? בנוהל של המכתב של הרופא של החיות?

היה איזה סיכום במסגרת ההסכם עם האוצר לגבי ייבוא ביצים באריזות קמעונאיות וזה הוסר במשא ומתן, אבל ברגע שהתחלף הזה, אז הם הכניסו את זה עוד פעם בחזרה.

מה עם הנוהל של הווטרינר? מה קרה שם? אין איזה פתרון?

שום דבר לא קרה שם, חוץ מלהחמיר את הגישה שלהם.

אי אפשר לפתור את זה? לתת הערכה?

אפשר. אני חושב ששר החקלאות , אני מקווה ככה אני רואה.

עוסק בנושא? יש עליו המון תקוות על שר החקלאות.

עוסק בנושא, ופועל, אני מקווה, בניגוד לשר הקודם.

ארז מלול חבר הכנסת, אתה יודע מה זה שדיכטר ואבוטבול מדברים יפה לחקלאים ואומרים להם אנחנו איתכם? ונלך ונבדוק, אתה מבין? עוד מעט זה לא יהיה רק דיבורים כי תקציב המדינה יגיע ונראה תוצאות, אבל יש באמת דיבור טוב בין הצדדים, יש כבוד לחקלאים על ידי השר והסגן שלו, והלוואי שהם יהיו אלו שיביאו בשורה לחקלאות, ואנחנו נברך אותם כאן על כל מעשה טוב שיעשו למען החקלאות אנחנו נברך אותם. אז האוצר? לא הצלחנו לשכנע?

זה רק לגבי ענף ההטלה.

בוא נבין מה זה לשכנע. עובד זר בכל שנה משלם אגרה, גם אם הוא חמש שנים. למה צריך בכל שנה לשלם אגרה על עובד? כמה זה עולה? 1,000? 2,000?

2,000.

זאת אומרת אם הוא מחזיק בשדה 15 עובדים, כפול כל שנה, כפול חמש, 75,000 שקלים בחמש שנים רק על אגרות שצריך לחדש. למה שלא יעשה פעם אחת את האגרה הזאת? למה בכל שנה?

אני שוב אתנצל על זה שאני חדש בתפקיד, אז אין לי תשובות להכל, אני יודע שכן בהסכם - - -

אתה יודע מה, אנחנו ניקח ממך התחייבות. אנחנו נעשה היום יש לנו פה רשימה של 700 מיליון, 460, יש לנו פה הרבה רשימות, בעוד חודשיים כשתקציב המדינה יתקדם נקרא לך שוב ותיתן לנו תשובות. יש לך זמן למידה אבל אז תביא תשובות טובות.

אני רק אגיד שכמובן אנחנו עומדים מאחורי - - -

זה לא רק גם העלות שהוא בורח לו, הוא משלם עליו למרות שהוא בורח לו.

כן, דיברנו שהוא בורח והוא משלם, והוא תובע אותו בשדה, ויש עורכי דין מתמחים ונותנים לו פנסיה והוא בכלל בא לכמה שנים. ראינו את הכל, שמענו את הכל. יש דף שלם על צורת ההעסקה של עובדים זרים בחקלאות שאפשר להקל באמת על החקלאים, זה יכול להיות עשרות אלפי שקלים בשנה. זה ממש פוגע בהכנסה שלהם, וזה הולך לקופת המדינה האגרות האלה.

אתה יודע, היינו בדיון ועדה כלכלה ששמנו אגרות לרישיונות יבוא, ובאבחה אחת שר האוצר אמר למה צריך את האגרות האלו? אמנם אני מרווח כסף, אבל למה עושים את זה? אולי פעם אחת על כל מחזור קליטת עובד זר תהיה אגרה חד פעמית, אבל למה כל שנה? זה עוד לא הבנו עד היום. אז אתה יודע מה, אנחנו ניתן לך להנות מחמת הצעירות, ניתן לך את פחות מה-100 ימי חסד, וכשיהיה דיון נוסף, מעקב על מה שנסכם פה היום, אתה תבוא עם תשובות טובות לפחות כמו סלמאן, באותה רמת בקיאות אתה צריך להיות.

כמו סלמאן אני לא יכול, אבל אני אעשה את המיטב, נתקרב.

קשה להיות אתה אומר, בסדר אני מסכים איתך. אנחנו רוצים לנסות עוד פעם את משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר. חברי כנסת שרוצים לדבר שיסמנו לי, בסדר?

שומעים אותי?

כן. משה, היום זה יום פטירתו ולידתו של משה רבנו.

איך אומרים? ממשה עד משה לא קם כמשה.

כן, אבל לא התכוונו אליך משה. למרות שאתה אדם דגול. אולי אתה השלישי.

הוא לא רחוק מזה.

קרויזר מחמיא לך משה. קדימה.

צוהריים טובים לכולם. אני נמצא בכנס של ראשי מועצות אזוריות ואחד הסוגיות המרכזיות שהעלנו היום זה נושא החקלאות לאן? ועולה ראש מועצה ומספר לנו שבנוסף להיטלים ויבוא של בצל ושום, עכשיו גם את ענף הליצ'י רוצם לגדוע. אז אני שואל, אנה פנינו מועדות? עגבניות מייבאים מטורקיה ומהרשות הפלסטינאית, שום מייבאים מסין, ועכשיו גם את ענף הליצ'י רוצים לגדוע? באמת יש גבול לכל תעלול לאן המדינה רוצה לדרדר את החקלאים. לא יכול להיות שיתנו לחקלאי לגדל עץ 20 שנים ואחרי זה יגידו לו עכשיו אנחנו עושים יבוא ומורידים את כל המכסים. זה פשוט אבסורד שלא יישמע בטח לא במדינה מתוקנת, או לא יודע איך להגדיר את המדינה שלנו כעת.

ואם יורשה לי, דיברה מטי הרכבי על נושא ביטחון ואתה, כמי שהיה שר במשרד הביטחון ועזר לא מעט לקו העימות, אז אנחנו שומעים שבתקציב המדינה, פרויקט הדגל של הממשלה הקודמת, תוכנית מגן לצפון, במקום להשאיר אותו במתכונת כפי שאושרה בממשלה הקודמת 500 מיליון שקלים, קוזז ל-100 מיליון שקלים לשנה. זה אומר פשוט לעצור את תוכנית מגן הצפון.

זה אומר שימגנו את הצפון בשלושים שנה, כי 500 לשנה זה היה לעשור. אז תתאם עם חיזבאללה שימתין 30 שנים לפני הטיל הראשון, אם הוא יכול לחכות וגם לא לשפר את הטילים. שיחכו 30 שנים עד שנמגן בעוונותינו. קרויזר כבר העלה את הנושא ואני חושב שהוא יגיש בקשה לדיון מהיר ואנחנו נדון בדבר הזה, ונפעל בו בין אם זה בוועדה הזאת או בכל ועדה אחרת, חברי הכנסת מגויסים לנושא.

זכיתי להפעיל את מיגון לצפון ולהביא את התקציב הראשון. והייתי עכשיו בקרית שמונה עם הוועדה ולראשונה ראינו מיגון של בתים, ולראות את רפאל כהן קשיש בן 80 בממ"ד ראוי, חדש, יכול לישון בשקט, והבית מוכן לרעידת אדמה, גם כולל שיתוף פעולה עם משרד השיכון, זה ביזיון שעוצרים את הפרויקט הזה, ואנחנו בכנסת נפעל בעניין. תגיד משפטי סיום משה.

אני סיימתי מבחינתי מיכאל.

תודה רבה לך. חבר הכנסת ארז מלול, בבקשה.

אדוני יושב הראש אני שמח להיות חבר בוועדה הזאת, זה הדיון הראשון שלי, ובמיוחד בראשותך, חבר כנסת ותיק, מקצועי. מאתמול בבוקר על עכשיו א ישנתי, היה לנו לילה לבן ואני שמח שהחוק האחרון שהצבענו עליו בבוקר ב-7:45 זה חוק תכנון משק החלב לטובת החקלאים. אני שמח שהייתי שותף בהצבעה בעד, שהוא עבר.

החקלאות, מבחינתנו, אני נציג תנועת ש"ס, היא ערך עליון לכל הישובים בארץ, במיוחד בישובים שעל קו הגבול, שהם עושים עבודת קודש ואנחנו נרתמים. יש לו סגן במשרד החקלאות משה אבוטבול שהוא אוזן קשבת לכל החקלאים, ביחד עם דני סיידא מהסתדרות העובדים.

לגבי העובדים הזרים אני גם חבר בוועדת עובדים זרים, ככה שיש ממשק לוועדה הזאת, ואתמול ישבתי עם יושב הראש חבר הכנסת רביבו ואני מקווה שנצליח, העלנו רעיון ענק לגבי כל העובדים הזרים, לא רק בתחום החקלאות, להקים תאגיד ממשלתי, כי זה ענף פרוץ, גיליתי מאנשי המקצוע שהעובדים הזרים זה ענף מאוד פרוץ בנושא הסיעודי, החקלאי, העובדים בורחים, עובדים הולכים לא מייבאים לפי מכסה מסוימת, ואם נצליח בדבר הזה זאת תהיה בשורה, בין היתר גם לחקלאים. וגם לגבי הרפורמה באתי עכשיו מדיון דחוף שיזמתי בוועדה לפריפריה בעניין בנק הדואר, לא קשור לפה, אבל הרפורמה שם גם ראיתי, אנחנו בעד רפורמה אבל שלא תדרוס ולא תמחק ולא תפגע.

יפה ארז, אבל אתה יודע שעל כל רפורמה המשפט הזה נכון.

אבל בבנק הדואר קיבלתי תלונות.

אבל בכללי, לא לדרוס להיות רגיש.

אבל בוועדה הזאת קיבלתי תלונות שהרפורמה פה פוגעת.

אתה צודק.

אנחנו התפקיד שלנו כחברי כנסת, אדוני כיושב ראש הוועדה לנסות לעצור את זה, דרך ועדת הכספים, דרך לא יודע דרך מה, דרך השרים, לעצור.

אפשר לעצור. ותקציב המדינה זאת התחנה. מה שלא יטופל לפני התקציב כנראה לא יטופל בשנתיים הקרובות. אז לכן חברי הכנסת, גם לקואליציה שמורה הזכות לשנות מדיניות, אמנם לא את כל מדיניות הממשלה הכלכלית, אבל גם כחבר כנסת בממשלה הקודמת אני עמדתי על הרגליים על פינויים מהדיור הציבורי, ועל תקציבים למרכזים אקוטיים וכמה סוגיות שלא הסכמתי לקדם את תקציב המדינה עד שלא יטופלו.

אז אתם תהיו נחושים בדברים שאתם רואים שזה עוול במיוחד לאוכלוסיות המוחלשות להציג את זה כדרישה לפני שאתם רצים להצביע בעד התקציב, וזה לגיטימי, ושר האוצר קשוב והוא שומע ח"כים והוא מתאם איתם, וככה עובדים. לבחור את הנושא שאתה מרגיש שאסור לרוץ איתו לפני תקציב המדינה ולתקן אותו, אני עשיתי את רפורמת הדואר במשרד הכלכלה עם דרישה שמשרד התקשורת לא יפגע שם במוחלשים, אבל אם הפרו כללים או כל פעולה אחרת, לעצור את הדברים ולתקן, ויש גם שר תקשורת שזה מה שהוא צריך להתעסק עכשיו, לשמור על האוכלוסייה.

מסכים. הפרו כללים, ממש כך. נפגשתי עם משה גפני היום, ואנחנו מנסים. ולסיום אני שמח, אני גם חבר ועדת חוקה וכל ועדה שאני נמצא איך הרפורמה משפיע או לא משפיעה. ופה אני שמח שהמילה רפורמה בעולם המשפט עלתה.

אתה הבאת לנו את המילה.

בעולם החקלאות באמת אני שמח שאתם באמת לא מערבים את כל הדברים.

בוועדות מקצועיות, עבודה נטו.

בזכות יושב הראש.

כל מי שעושה פוליטיקה אנחנו שולחים אותו למקום אחר לצעוק. פה באנו לעבוד, והצבעה שלנו בוועדת כלכלה. וגם פה, בפה אחד, גם קואליציה אופוזיציה בעד המהלכים.

שאפו. והבטחת לי את הספר שלך ועדיין לא קיבלתי.

תקבל. תקבל. לכל ח"כ יש.

יש לי לילות לבנים ואין לי מה לעשות.

תקבל, רבי ארז. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה.

קודם כל תודה רבה אדוני יושב הראש. אז יש באמת את משפט טרומפלדור, שאמרה חברתי צרפתי באמת, במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו. יש כל פעם הרגשה מהמגזר החקלאי שהגבול הוא קיים והמדינה מרחיקה את המחרשה מקו הגבול, וכמו שגם אמר חברי משה, יושב ראש המועצה האזורית מטה אשר שהיינו אצלו בסיור בשדולה החזקה של חיזוק יישובי קו העימות גם בצפון וגם ברצועת עזה, הוא דיבר על הממ"דים שבאמת נגיש דיון מהיר בעניין הזה של הקיצוץ של חיזוק ההתיישבות שם והמיגון, ומצד שני באמת לראות איך ביד אחת בעצם המדינה מקצצת שם את התקציב ודורשת מהחקלאים, שזה גם נושא שאשמח שנדבר עליו פה, למגן את עצמם גם בשטחים החקלאים, להעמיד ממ"דים גם בשטחי החקלאות שעולים לא מעט כסף.

צריך לתת על זה את הדעת. אנחנו בתוכנית מיגון לצפון כללנו את המיגון של הישובים הכי קרובים לקו הגבול, גם יישובים עירונים וגם כפריים, וגם הקצאה כספית למבני ציבור. מה שצריך לוודא לקרת התקציב, שהתקנון והקריטריונים לתקציבי מיגון הצפון יכללו מיגון בשטח חקלאי אם הוא נדרש, או לפחות תמריץ או סיוע, וזה לא כזה ביג דיל, אלו מבנים יבילים קטנים. אבל האמת שגם העובדים הזרים ראויים להגנה, ראינו בעוטף עזה גם עובדים זרים שנהרגו במרגמות, לדעתי, אז הדבר הזה כן חשוב שתהיה הגנה לכולם.

לחלוטין. ויש גם את נושא ההגדרה של הגליל, את כל ההגדרה של יישובים צמוד גדר סמוך גדר, כל הנושא שיש סביב מצובה שגם חשוב שנדבר עליו.

יש שם כן הוא חורג במטרים ספורים.

מהגבול הבינלאומי לקו הגבול לגדר, מה שנקרא.

אז תראה, אני מציע שקודם כל יצירת סדר יום גם במליאה, הצעות לסדר, וכאשר זה מוסכם זה מגיע אלינו. אני מודה שהוועדות הכי חזקות בכנסת מבחינת כוח פעולה, אלו ועדת כספים וועדת כלכלה. יש להם כוח מול הממשלה או בחקיקה ותקנות או בכספים בתקציבים, אבל אנחנו יש לנו כוח להתמיד. וכל נושא שתביאו לכאן אנחנו נתייחס אליו ברצינות שיגיע אלינו מנשיאות הכנסת. אין נושא שחבר כנסת מביא שאנחנו לא מתייחסים ולא מביאים אותו ודנים בו, ומתמידים גם במעקב אחר הדברים.

אני רוצה לשאול את נציגי מנהל מקרקעי ישראל, קודם כל תודה שאתם פה, תמיר ושי, יש שם סוגיות של אדמות, של הקצאת קרקע לחקלאות, הקצאת אדמות להוצאת לולים מיישובים קיימים החוצה, האם יש דרכים לבצע אישורים של שימוש חורג או היתר זמני? או כל פתרון שיאיץ את היכולת שלהם להוציא את הלולים ללא תלות בתהליכי תכנון שלוקחים חמש ועשר שנים?

צוהריים טובים, אני לא מכיר סוגייה של בעיה של הוצאת הלולים מתחום היישובים, שאנחנו יוצרים איזושהי בעיה. ההיפך, אנחנו בעד, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות. רק לאחרונה עשינו כמה טיפולים בצפון ויצרנו אפשרויות להקים את המתחמים האלה. לאחרונה גם אישרנו למועצה האזורית של עמית סופר, שטח גדול מאוד להבאה של הפסולת של הלולים למקום מסוים, ששם יאגמו את הפסולת הזו ושם ייצרו מהפסולת הזאת אנרגיה לטובת הישובים. זאת אומרת, אנחנו מאוד שם, אנחנו מאוד מקדמים דברים. אני לא מכיר סוגיה בעייתית בעניין הזה, אני אשמח לשמוע.

יש פתרונות של הקצאת קרקע או שימוש חורג שלצד תוכנית מתאר ותב"עות שנעשות ניתן לתת במצבים מיוחדים כדי לא לפגוע בענף וביצור שלו.

אני באמת לא מכיר את הבעיה מהבחינה הזאת. אני לא מכיר בקשה שלא נענתה באיזושהי צורה, ואם צריך לבדוק את הנושא של שימוש חורג, נבחן אותו.

אז קודם כל אני צריך להגיד לך אשריך, כי ברוב הזמן יש הרבה תלונות על רשות מקרקעי ישראל, והרוח שבה דיברת שאתה פרואקטיבי לפתור בעיות ונכונות לסייע לבעיות שעולות מהשטח זו הרוח הנכונה. מוטי, תראה, קיבלת פה את - - -

הבעיות שאנחנו נתקלים בהן, תמיר ברקין הוא בסדר גמור, הוא אחלה מנהל מחוז, הבעיות הן מול גורמים נוספים, ועדות התכנון, מול איכות הסביבה, כיבוי אש, כל אלו מעכבים וגורמים ל - - -

אבל אפשר לייצר שולחן עגול, תמיר אתה יודע, אבל יש מצב אחד שחקלאי ילך לאיכות סביבה וההוא ישלח אותו לוועדה לתכנון ואחרי זה למנהל, או שיש שולחן עגול שארבעת הגופים האלו ישבו על בעיה אחת וידברו ביניהם.

הם לא יושבים.

אבל אולי תמיר ייקח את המשימה הזאת ביחד איתך? אתה תבחר חמישה מקרים של case study של בעיה מורכבת שתלויה גם ברשות מקרקעי ישראל, גם בסביבה, גם בוועדה אזורית גם בוועדות מחוזיות. הוא ייכנס את האנשים על חמשת הבעיות וינסו להביא מדיניות משותפת.

אני מודה שאני לא נתקלתי בו הרבה. אני יושב ראש ועד של מושב גם, מושב ספסופה ואנחנו די בסדר איתו. אני שכחתי להודות למישהו.

זאת הולכת להיות המשימה שלך. אבל בינתיים תזכור שאתה צריך להקים את השולחן העגול הזה, מוטי. ביחד עם תמיר אני הולך לבדוק גם אותך.

אני שכחתי להודות לחברי הכנסת, סגן שר החקלאות משה אבוטבול שמכנס אותנו בכל יום שני לישיבת מטה, שבה אנחנו מעלים את כל הנושאים במשרד החקלאות, וכמו שאמרתי, רוח טובה יושבת עליי.

ביהדות אומרים מגלגלים זכות על ידי זכאי. אז באמת הרוח הזאת טובה של דיכטר ואבוטבול ואני מקווה שהיא תניב תוצאות. כמובן שהמבחן של התוצאות יהיה גם בחקיקה וגם בתחשיבים שיוקצו. אני שומע משוסטר, והוא מנוסה היה שר החקלאות, שהאופטימיות של המספרים שהוצגו פה הם לא האופטימית. אולי יש לנו הזדמנות לשאול את גל ברנס, ה-700 לענף הצומח ו-460 להטלה, זה יהיה בתקציב המדינה?

לגבי ענף ההטלה, כל מה שנחתם בהסכם כמובן נעמוד בו. לגבי ענף הצומח בסופו של דבר לא נחתמו הסכמות, אנחנו כמובן מוכנים לחתום על ההסכמות של חודש יולי שהיו פה בכנסת, וככל שיעמדו בהם גם יוקצו הסכומים. למיטב ידיעתי הסכום לשנה הראשונה הוא לא 700, כי היה מתווה מדורג עולה בהתאם להורדת המכס.

רב שנתי.

כן.

בסדר גמור. מנהל מחוז דרום, רשות מקרקעי ישראל, אתה רוצה להגיד משהו, שי?

כעיקרון האגודות החקלאיות מקבלות ומנהלות את השימושים החקלאיים שלהם בתוך המשבצות, ואנחנו מבצעים מולם פעולות שוטפות בניהול הקרקע, כל מה שנדרש. אנחנו לא מזהים איזה משהו שהוא חריג.

טוב, תודה רבה. זה נשמע לי טוב מידי אבל אני מקווה שאנחנו נשמע גם מהשטח איזו עזרה הם יכולים לבקש מרשות מקרקעי ישראל בסוגיות של חקלאות. יש כל מיני, יש למשל חקלאים שרוצים לעשות שילוב של חקלאות ואנרגיה סולארית באותו מתחם, או כל מיני שימושים שיעזרו לכלכליות של מיזם.

יש כל מיני בעיות שעולות, אבל הרוח שאתם באים איתה היא טובה, ואני מקווה שכשיעלו בעיות או בעיות מורכבות כמו שתיאר מוטי של ריבוי גופים שאתה צריך לרוץ בין כולם, לייצר שולחן עגול של פתרון עבור החקלאי סביב אותו חקלאי כל הגופים דנים, ומגבשים מדיניות שהיא לא סותרת אחת את השנייה. אני חושב שמי שמרים יד שם הרבה זמן זה יענקל'ה מוסקוביץ. זה נכון? מי זה יענקל'ה מוסקוביץ?

כן, אני. אתה יודע טוב מאוד.

לא, אני יודע מי זה יענקל'ה אבל אני פחות מזוהה עם התמונה, אבל אני יודע שאתה איש מופת מרמת נגב, שעשה חקלאות גם ברמת נגב, גם סייע לחקלאים בירוחם ובמצפה רמון, יש לך הרבה זכויות. בבקשה.

אנחנו מאמינים שירוחם תהפוך, בחלום שלי, למחוז יין בנגב. אבל זה חלום שלי אישי. שעליו אני פועל.

החלום שלך מתגשם. אתה יודע כשהקימו את ירוחם קראו לה כפר ירוחם והקימו את זה במעברה. וסיפרתי את זה כבר בכנסת ובן גוריון בא עמד על ארגז לעולים ואמר אם יהיו פה 10,000 איש תהיה פה חקלאות, תעשייה, ופרס העוזר שלו אומר מה זה הוא מספר להם דברים? יש פה 50 איש באוהלים בגשם, מה הוא עושה האיש הזה?

עכשיו קיבלנו מכתב ב-2014 שירוחם נהייתה 10,000 איש. זה לקח 70 שנים אבל הוא גם הבטיח לה שתהיה חקלאות, ואז בנו בתי קרקע אבל גלי העלייה יצרו פתרון אדריכלי גאוני שנקרא בלוקים, והבלוקים הרגו את הרעיון החקלאי. והגיעו לירוחם יזמים, גם תושבים צעירים, קצינים בצה"ל שעוסקים בתחומים אחרים ורצו להגשים חלום של חקלאות יחד עם פילנתרופ ומשקיע שלנו האחים פינטו, ושתלנו מעל 120 דונם של כרם וזיתים, ויש היום יקב שנקרא יקב פינטו, עם יין, שנמצא כבר בחנויות והוא נולד בירוחם.

אז גם חזון לוקח 70 שנים לממש, אבל לקחת את השוליים של עיירות הפיתוח, את האדמות, את הקרקע מסביב, את הוואדיות הלא מנוצלות, את הטרסות הנבטיות ולהקיף אותם בפעילות חקלאית זה יוצר טבעת ירוקה מסביב לעיר, איכות חיים וכן הלאה. בבקשה מוסקוביץ.

תודה. אנחנו מדברים על הגבולות, אז אני גר 600 מטר מהגבול המצרי בקדש ברנע, כמובן עוסק בכל הנושא של הפיתוח החקלאי באזור רמת הנגב ובהר הנגב, כל הנגב ירוחם, מצפה רמון, בכל האזור הזה אנחנו מקדמים את נושא החקלאות.

אני פשוט רוצה להתייחס לנושא אחד ספציפי כי הוא הועלה פה כמה פעמים, וזה הנושא של העובדים הזרים. אתמול גם נפגשתי עם יושב ראש הוועדה לעובדים זרים, והייתה פגישה ממש מרגשת, אתה שומע פשוט דברים חדשים וזה ממש מרגש. אבל צריך להבין, אני רוצה שהציבור פה יבין את הנקודה. מדינת ישראל תגדל ב-20 השנים הבאות וצריך להמשיך לייצר מזון, לא נוכל להיות תלויים על אחרים. אבל שמים לנו כל כך הרבה משקלות על הרגליים שקשה שזה יקרה, פשוט קשה ליישם את זה. ואני אתן מספר דוגמאות, אתם יודעים שבמדינת ישראל משלמים לעובד זר 3,000 דולרים לחודש ובאירופה משלמים 1,500 דולרים לחודש? אירופה הנאורה? למה? למה זה צריך להיות? אם אנחנו רוצים לקדם את החקלאות אז אנחנו צריכים להיות ריאליים, זה דבר שהוא לא הגיוני, וביקשתי שגם ידונו על זה בוועדה שלכם. זה פשוט לא הגיוני הדבר הזה, אין שום סיבה שזה יקרה, אנחנו לא נכנס לכל הפרטים ממה זה מורכב, אבל זה באמת לא הגיוני לחלוטין.

צריך להבין שבשביל לייצר כפול ממה שאנחנו יוצרים היום, ולא להביא ממדינות שאנחנו נהיה כבולים אליהם מחר בבוקר, ולהגדיל את הייצור ולהגדיל את ההתיישבות לאורך גבולות המדינה בלי כוח אדם זה לא ילך. זה לא ילך. אני אומר לכולם, אם יתנו לי עכשיו 1,000 דונם חממות של עגבניות, יממנו לי אותם ב-100% מימון, מי יקטוף אותם? צריך לתת פה, כמו שאומרים שנותנים שוק חופשי. שר האוצר הקודם אמר שוק חופשי, כולם אמרו שוק חופשי. אז תנו לנו שוק חופשי גם בלהביא עובדים, אז מה אומרים? מגבילים אותנו במכסות לעובדים זרים אנחנו מקבלים היום במכסות 50% ממה שנדרש בשביל לקטוף את התוצרת שלנו. הרי יודעים את המספרים, נותנים לנו 50%. אתם רוצים שוק חופשי? אז תנו לנו גם חופשי עובדים. מה הבעיה? חופשי, אנחנו לא מפחדים משוק חופשי.

אנחנו יודעים לייצר תוצרת טובה, הכי טובה בעולם, יכולים להתמודד עם כל העולם, אל תקשרו לנו את הידיים. אל תקשרו לנו את הידיים. ונתתי דוגמה לשר החקלאות החדש, אני מאחל לו בהצלחה.

אתה כאילו אומר את זה בפשטות. כולם מסכימים איתך?

כן, כולם מסכימים איתי.

אני שמעתי גם דעות אחרות בחקלאים.

שמה?

לגבי שוק חופשי, רוצים להגביל, רוצים בחוק ההסדרים שנכניס - - -

אני אומר, מדינת ישראל יכולה לייצר, הם אומרים באוצר שהם רוצים שוק חופשי, אז אתה לא אומר שוק חופשי ומצד שני אתה לא נותן לי עובדים לצמוח. אתה לא יכול לקשור לי את הידיים מאחורי הגב. מה שכן, מדינת ישראל יכולה לייצר את כל הירקות והפירות בלי שום בעיה, רק שלא יקשרו לנו את הידיים, תעשו את הדברים האלו קצת יותר פשוטים.

אני אתן לכם דוגמה קלאסית, אסור לנו לחייב את העובד הזר על הוצאות המגורים שלו, הוצאות מחיה. ישראלי משלם שכר דירה, משלם חשמל, משלם ארנונה משלם הכל, אבל עובד זר אסור להוריד לו את זה. אני אמרתי לאוצר, תנו לנו אפשרות להוריד 1,000 שקלים, אנחנו לא לוקחים כסף מהמדינה, לא דורשים, 1,000 שקלים מורידים בשכר לעובד כמוש מורידים לעובד ישראלי, 350 מיליון שקלים נשארים בכיס של החקלאי, אתם יודעים איזה מנוע צמיחה זה? איזו הגדלת יצור זה? בלי לקחת שקל מהאוצר. שקל.

תעשו את הדבר שמתבקש. עובד ישראלי הבן שלי, שלומד ומשכיר דירה, הוא משלם על הדירה שלו? הוא משלם חשמל? הוא משלם גז? משלם מים? משלם הכל. העובד זר לא. העובד הזר לא צריך לשלם את זה.

אנחנו ניתן לחבר הכנסת רביבו להוביל את הנושא, כי הוא מתמחה. אנחנו נגבה אותו.

הצגנו לפניו אתמול את כל הנושא והייתה ישיבה ממש מרגשת אפילו, הייתי אומר.

תודה רבה יענקל'ה. אנחנו לקראת סיום הדיון. האם יש מישהו שרצה לדבר? שרה עברון, בבקשה.

אני רוצה לברך אותך, יושב הראש, חבר הכנסת ביטון ואת כל הנוכחים כאן שאנחנו יודעים להתכנס ולעבוד ביחד על טובת קו העימות, חיזוק ההתיישבות והחקלאות. אני באה מקיבוץ סעד, ואנחנו עם נשימה ארוכה שנים אחרי שנים יודעים לחרוש עד התלם האחרון ולעשות חקלאות. אני באה מתנועת הקיבוץ הדתי, 70% מהפרנסה שלנו מבוססת על חקלאות.

אנחנו מאמינים שצריך להיות דור צעיר, שחייבת להיות רפורמה טובה, שצריכים לא רק ביד אחת להסיר מכסים, אלא ביד שניה להשקיע מתוך ראייה לטווח ארוך. אי אפשר לקחת מהחקלאים ומהחקלאות ולהשאיר אותה ואחר כך לקוות שאנחנו נוכל לעמוד ולהחזיק ביחד את הארץ הזאת. וכן, ברוכות הבאות הסטודנטיות.

יש גם סטודנטים, אני מבקש.

סטודנטים יש גם. זה כמו שיש הרבה חקלאים ופחות חקלאיות, למרות שיש לי חברות טובות חקלאיות גם. אנחנו מרקם חיים שלם, ובמרקם חיים שלם צריך נשימה לטווח ארוך, וזה אומר להמשיך ולקיים דיונים כאלה, ולעבוד ביחד, ולהמשיך לראות לטווח ארוך ולדעת שיש השקעות שנראה לפעמים שאפשר לוותר עליהן אבל בלי הידיעה שהולכים לטווח ארוך, וה-700 מיליון שקלים הללו שצריך לחוק ההסדרים עכשיו, הם קריטיים, וההבנה איך המערכות הולכות ועובדות שאם בונים משהו לתחום הצומח או לענף הפטם, או לישובים שיושבים על קו עימות, זה לא משהו של מישהו שנלחם על אינטרס, אלא זה ערך. כך קמה מדינת ישראל, כי האמנו בדרך, וכשדיברת כבוד יושב הראש על איך קמה ירוחם, אז אנחנו צריכים את ה-75 שנים הבאות. ואני מחזקת את ידי כולם.

תודה רבה שרה על הדברים ועל הערכים. ראש מועצת בית ג'ן ראדי נג'ם. אחד המקומות היפים במדינה. סטודנטים מי היה בבית ג'ן שירים יד? אף אחד אה?

כולם מוזמנים. מי שלא היה הפסיד.

מי יודע מה הגובה מעל פני הים של בית ג'ן, סטודנטים?

900 ומשהו.

בית ג'ן זה מקום קסום ובשלג שם. ארז, ראש המועצה תטפל בו אולי נבוא לשם לא תהיה ברירה. בבקשה ראש המועצה.

קודם כל תודה רבה לך אדוני יושב הראשי, ראדי נג'ם ראש מועצת בית ג'ן נמנה על קו העימות. יישוב 13,000 תושבים דרוזים מלא על מלא. מוקף בשמורת טבע 114,000 דונם, אין לי אזור תעסוקה ואין לי אזור תעשייה, המפלט היחידי שאפשר למצוא תעסוקה ותיירות זה הנושא של החקלאות, על כן אני מבקש ממשרד החקלאות להשקיע בחקלאות מודרנית ביישוב.

מכסות מים, גם לתת מכסות מים מרשות המים, שירות וטרינרי היות ויש אזור מאוד מסוכן בחיות מסביב, כלבים משוטטים זאבים ועוד ועוד, צריך שירות וטרינרי. יש לי 20% משרה לשירות וטרינרי שזה לא מספיק.

שיקום דרכים חקלאיות, מקום מבורך בגשמים ובכל עונה יש נזקים אדירים לכבישים חקלאיים. המכסה שאני מקבל אינה מספיקה. קידום תוכנית מתאר, יש לי מתכנן, יש לי הכל, כולל יש לי כסף, יש לי בקשה שהוועדה הנכבדה הזאת תדחוף ביחד איתי, שאני אגיד מהן הסיבות בסוף לקדם את תוכנית המתאר.

מכסות מים, דיברתי על זה. אני מבקש באמת מהוועדה הנכבדה לעזור. דיבר ידידי משמאל על משקולות ברגלים, אני עובר בכל יום עשר פעמים מסלול נינג'ה. ותקשיב מה אני עובד בשביל לפתח מטר אחד, רשות העתיקות, רשות הניקוז, רשות הנחלים, רשות הטבע והגנים, איכות הסביבה, פקיד היערות, ועוד כל מיני תוכניות מתאר, תמ"א 8, תוכנית מתאר תמ"א 35, זאת אומרת עשרה מסלולים ברשות שדות עפר. יש לי בקשה שהוועדה הזאת תעקוב אחרי הבקשות האלו, תודה רבה שניתנה לי הזדמנות.

תארגן שולחן עגול כמו מוטי. שולחן עגול בבית ג'ן.

ראדי תודה רבה. ירון סלומון תנועת האיחוד החקלאי.

תודה רבה ליושב הראש, אני רוצה להעלות שני נושאים כאובים, זה נושא מחירי המים לחקלאות, בעיקר ביישובי קו העימות ובעוטף עזה, אבל גם בכלל בכל רחבי המדינה, אנחנו טוענים שהחקלאות זה הפתרון לניצול יותר מ-70% מהביוב שאזרחי המדינה והתעשייה מייצרים. יש להתייחס למים כמוצר ציבורי וכך המדינה צריכה להתייחס אליהם. ואני אתן דוגמה קטנה, מי שנוסע משדרות ברכבת לנהריה, לא צריך לשלם את מחיר התשתית של הפסים והקרונות וכו', משלם רק את מחיר הכרטיס.

כל עוד משק המים במדינת ישראל יהיה משק כספים סגור, זאת אומרת שאם צריך להוביל קו חדש לירושלים כולם משלמים וזה מתחלק על פני כל המשתמשים. מדינת ישראל חייבת להתייחס לעניין הזה של המים כתשתית ציבורית ולתת לזה תקציב כפי שהיא מתקצבת את הכבישים, את הרכבות, את כל התשתיות הלאומיות.

הנושא הנוסף הוא, פערי תיווך, לא דיברתם על פערי תיווך. מאשימים אותנו כחקלאים כל הזמן שאנחנו הגורמים ליוקר המחייה. רבותיי אני אומר לכם, אני חקלאי בעוטף עזה, יש לי 70 דונמים מטעים, אנחנו מקבלים 3-4 שקלים ומוכרים את התוצרת שלנו ב-12-13 ויותר שקלים ברשתות. מי שייקח את העניין הזה של פערי התיווך, אני אומר לכם זה יוריד את יוקר המחיה ויעשה הרבה יותר טוב לכולנו. תודה רבה.

תודה לך, איציק שניידר מנכ"ל מועצת החלב.

תודה יושב הראש, קודם כל אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לחברי הכנסת שלא עזבו את המליאה עד שלא אישרו את התיקונים בחוק תכנון משק החלב, זה חשוב מאוד ותודה רבה לכם. לרפתות ולדירים שלנו יש תפקיד משמעותי בחיזוק ההתיישבות בכל הארץ, אבל בעיקר ב-345 יישובים שפרוסים בכל הארץ, אבל בעיקר לאורך הגבולות. ביישוב שיש בו רפת יש בו פרנסה ויש בו תעסוקה, וגם כאשר המצב הבטחוני מתערער היום התושבים עוזבים כאשר יש בעיות, אבל הרפתנים נשארים וממשיכים לחלוב בכל מצב, בכל מזג האוויר ובכל מצב בטחוני וצריך לדאוג להם.

התחילו לדבר פה מקודם על הנושא של הממדים, אז אני רוצה להעלות גם שני נושאים שקשורים בענף שלנו, זה נושא של מיגון מכוני חליבה. מכון חליבה גם תחת הפצצות ממשיכים לחלוב והיו פועלים זרים ועובדים ישראלים שנפגעו ולצערנו גם היו לאורך השנים גם שנהרגו בזמן עבודה ברפת, והנושא הזה לא מקבל עדיפות, ובנחל עוז עשו עכשיו באופן עצמאי הישוב מתוך דאגה לעובדים, לקח ומיגן בעלות של מיליוני שקלים את מכון החליבה אבל זה לא פתרון יש לנו עדיין עשרות ישובים שקרובים לקו הגבול.

האמת שביקשו ממני עזרה שם ולא מצאנו מסלול בירוקרטי. אנחנו צריכים באמת. האוצר, אתה שומע? מיגון של חקלאות, מיגון של עובדים זרים, מיגון של חליבה.

אני יכול לעזור לך במשפט.

איך קוראים לך? חכה תן לו לסיים קודם.

ישי פולק.

חכה אנחנו בדרך אליך.

אוקיי אז אני אשלים גם אחר כך את הנושא הזה.

אז יש לנו את הנושא של מיגון מכוני חליבה שהוא נושא חשוב מאוד, וגם עוד בהקשר הזה שמשיק בין הביטחון לחקלאות זה נושא של מכון חליבה נייד לשעת חירום. שתבינו, ברגע שלא משנה למה, גם מרעידת אדמה או אירוע בטחוני או לא משנה מה קרה, מכון חליבה יצא מכלל פעולה ולא ניתן יהיה להשמיש אותו המשמעות היא השמדה של כל העדר, ואנחנו חושבים שענף בסדר גודל כזה גם צריך לתת פתרון לשעת חירום. עברנו עכשיו את מה שקרה עם רעידת האדמה - - -

מה עם המחלבה בגולן?

המחלבה בגולן אני מקווה שבשבוע-שבועיים הקרובים המפרקים ימצאו משקיע, אני יודע שיש שלושה משקיעים רציניים שמתעניינים, כל אחד מהם - - -

מה עם המחסור בחמאה ישראלית שהיא זולה יותר מחמאה מיובאת?

אז לצערנו, הממשלה הקודמת, בניגוד להמלצה שלנו, החליטה להסיר את הפיקוח על מחירי החמאה, וגם לפתוח באופן חופשי את יבוא החמאה. רק אתמול פורסמה העבודה של משרד החקלאות. אנחנו הזהרנו, הציבור הישראלי היום משלם 60% ויותר על החמאה, לדעתי צריך להחזיר את זה לפיקוח, הניסיון לא הצליח. יכול להיות שלפעמים ניסיון לא מצליח אפשר ללכת אחורה, זו לא בושה.

אתה שמח אבל על החוק שעבר?

אני שמח ומודה, זה נותן גם יציבות לחקלאים, וגם עוזר לנו להוריד את המחירים.

כי אני זוכר אותך מודאג בשנה האחרונה, אז זה טיפה מרגיע את העניינים בתחום שלכם.

נכון.

תודה לך איציק. ישי פולק, אנחנו עוד שני דוברים ומסכמים. אני בינתיים מבקש נציג של הסטודנטים שיבוא לשולחן עם ג'וני גל. בואו שבו פה לידינו.

שלוש נקודות אדוני. קודם כל כשאנחנו מדברים על התלות של החקלאות ביישובי קו העימות, מדובר פה על תלות הדדית, אנשים לא יישבו על הגבול במידה ולא יהיה להם כלכלי לשבת שם או שהם יוכלו לשבת שם, ולכן יש פה תלות הדדית, ומלחמת לבנון או מבצע, לצורך העניין של חשיפת המנהרות נולדה מחקלאים שישבו על הגדר וזיהו או שמעו ומשם התחיל והתגלגל המבצע הזה. לכן התלות ההדדית הזו חייבת להיות בשני מקומות.

אני אשלים רגע נקודה שאמרתי לך שאני אענה לך, כשאנחנו מדברים על מערכת ההגנה האווירית, מערכת ההגנה האווירית מגנה באמצעות פוליגונים על יישובים על פי החלטה של מדינה, על מה מגינים ומה לא. וכאשר אתם שומעים בחדשות שיש נפילה בשטח פתוח, ב-99.9% השטח הפתוח זה שטח חקלאי של מישהו מאיתנו, והמשמעות של הדבר הזה שהנושא הזה לא מוסדר בהגנה. עכשיו, בניגוד למה שהיה פעם, עכשיו היות והמדינה מקבלת אחריות להגן על נקודה אחת ולא להגן על נקודה שניה, זה, אדוני, החריץ שצריך להיכנס בו ולבוא ולהגיד שמגיע לנו את המיגון הזה על חשבון המדינה. ולכן ניתן להשיג את זה.

והנקודה השנייה, אני לא אכנס לנושאים החקלאים בכוונה היות וזה נאמר כבר הרבה, אבל אני רק אגיד שאחד החסמים הכי גדולים בנושא הזה זה נושא התכנון והבניה. ונושא התכנון והבניה שמדבר מה אפשר לעשות, באיזה שימושים, מה צריך כדי לבנות ולהרוס, בל נשכח שלהרוס עולה גם הרבה כסף. פה במשרד שאדוני מפקח עליו, קרי הנגב והגליל, לקחו את כל זכויות התכנון ומשכו ממשרד החקלאות והוציאו את כל נציגי משרד החקלאות ותנועות התיישבות מהוועדות המחוזיות, מהוועדות המקומיות ומוועדות הבקרה הנוספות.

זה בהסכם הקואליציוני.

נכון.

א' זה דורש דיון, אבל יש לי הצעת חוק שמאפשרת מכירה של תוצרת חקלאית משטח החקלאי.

תוצרת חקלאית זה דבר אחד.

אבל הממשלה לא קידמה את ההצעה.

זה דבר אחד, אבל כל הבעיות שפה, כולל של מוטי, כולל של פירוק - - -

אני מקווה שהיא תקדם את זה, משרד האוצר, זה יעזור לפערי תיווך שאפשר לקנות מהחקלאי, לאפשר לו למכור ישירות.

זה בתחום של פערי התיווך, לא בתחום של השימוש בקרקע. והמשמעות היא שברגע שהוצאתם, המדינה הוציאה בהסכמים הקואליציוניים, יש פה תקלה.

אנחנו נלמד את הנושא הזה, אם אתה אומר שנגב גליל קיבלו את הסמכויות, יכול להיות שזה נושא לוועדה שלנו, להעמקה לא נעשה את זה היום. שמואל לויט אתה דובר אחרון, אתה לא חייב לדבר כי עבודתך נעשתה על ידי אחרים. אז אם אתה רוצה משפט.

אני באמת מחזק את ובאמת לגבי משרד החקלאות אנחנו רואים רוח חדשה לחלוטין נושבת ואנחנו צריכים את השבועיים-שלושה-חודש הקרוב לעשות עבודה יסודית, ואני מניח שאנחנו בשלוחת ההטלה נעמיד את הדברים על מקומם.

תודה. נוחי מנדל יושב פה בסוד, לא רשום כבקשה לדיבור, כי אתה לא רוצה לדבר? הבנתי אותך. נוחי הוא ראש היחידה להתיישבות במשרד הביטחון. זה אחד התחומים שהייתי אחראי עליהם כשר, והם עוזרים לחקלאים בכל מיני סוגיות. אתה רוצה להגיד על זה מילה?

סה"כ אנחנו שותפים בחיזוק ההתיישבות בגבולות, זה בדיוק המרחבים שבהם אנחנו מטפלים. אנחנו קודם כל מחזקים בהגנה את היישובים עצמם אבל גם בעניינים ספציפית בנושא החקלאות אז סלילת צירים שמשמשים גם את החקלאות, גם את הביטחון. זה נכון גם לעוטף עזה, זה נכון לרמת הגולן, זה נכון לגליל, אלו דברים שנעשים.

צריך להגיד שבשנה שעברה אנחנו בשיתוף פעולה ביחד עם משרד החקלאות, זה ימומש השנה לצירים ביטחוניים חקלאיים בצורה כזאת שעל פי בקשות של המועצות אנחנו מאפשרים להם תקצוב לסלילה של צירים ביטחוניים חקלאיים שמשמשים גם וגם ובדרך כלל בגבולות זה משמש גם וגם.

טיפלנו במספר מקומות שצפירה תישמע גם באזורים חקלאים כמו באזור קדש ברנע וכו'. טיפלנו בהרבה מאוד, נתנו גם מתקציב שלנו וגם מתקציבים נוספים, בהרבה מאוד מיגוניות לחקלאים בעוטף עזה, לאחר צוק איתן ולאחר שומר החומות מוקמו מאות רבות של מיגוניות לחקלאים בשטחים חקלאיים על מנת לתת מענה כזה, כולל תקצבנו מיגוניות כאלה ברמת הגולן בזמן הלחימה שהייתה במרחב בסוריה שהייתה קרובה לשטחים החקלאים על מנת לתת את זה, וככלל איפה שניתן, שההגנה והמיגון והגדרות יכללו גם את המרחבים החקלאיים, אנחנו משתדלים לעשות את זה.

תודה רבה לך. סיימנו את הדוברים, אבל אני רוצה להקדיש כמה דקות לקבוצה שאיתנו. ג'וני, ספר לנו על הקבוצה ואחרי זה הסטודנטית תספר על עצמה.

גם אני רוצה להגיד משהו בתור פרופסורית שעושה - - -

את גם יכולה.

אני מציע בואו ניתן לעידית.

עידית מה? פרופסור?

פרופסור עידית וייס גל בית ספר לעבודה סוציאלית אוניברסיטת תל אביב. אני פשוט חושבת על שם הוועדה. הוועדה לחיזוק הנגב והגליל, ואני חושבת עד כמה תדונו פה גם בחיזוק הנפש וחיזוק הקהילה באמצעות עבודה סוציאלית. כי גם זה הוא חיזוק הנגב והגליל, והשאלה עד כמה יעלו פה הבעיות הסוציאליות, והחברתיות והקהילתיות שיש ליישובים בקו העימות ובגבול, ועד כמה באמת אנשי רווחה יכולים לסייע לפיתוח הנגב והגליל?

אני אגיד רק בקצרה שקודם כל אלו העולמות שאני בא מהם, אבל יש גם פערים בנגב ובגליל במיוחד בשל העושר המוניציפלי, הערים שיש להם הרבה ארנונה מעסקים ומתשתיות של צבא ומשרדי ממשלה, יש להם ארנונה שהם מפנים לקהילה. וערים שאין להן את זה, שזה 220 רשויות שמקבלות מענק איזון משקיעות פחות ברווחה, יש להן פחות מצ'ינג לרווחה וליזמות חברתית, ואז מספר המקרים הסוציאליים פר עובד סוציאלי יכולים להיות גם 200-300-400 מקרים, ועבודה סוציאלית לא יכולה להיעשות כשעובד סוציאלי עומד מול 200 משפחות.

השאלה עם הם ידונו פה, הנושאים האלו?

אנחנו נדון בכל מה שקיים בנגב ובגליל, ובמיוחד בפערים וסוגיות של הון אנושי בנגב ובגליל, חסר שם גם מטפלים פארה רפואיים, קלינאי תקשורת, חסרים פסיכולוגים, חסרים עובדים סוציאליים. יש רוויה בעבודה סוציאלית במרכז, ויש יישובים שבהם חסרים עובדים סוציאליים.

גם הקמנו את מרכזי החוסן שעוסקים גם בשגרה וגם בחירום והדבר הזה הוכח, גם בעוטף עזה ובצפון הקמנו שני מרכזי חוסן, הייתה לי הזכות להקים אותם מחדש, הם היו קיימים ונסגרו. כל הכלים האלו של חוסן קהילתי ושל מתנדבים ושל הכנה למצבי חירום והתמודדות עם פוסט טראומה וכו' אלו משימות שאנחנו יכולים, ונדון בהם, ואם יהיה לכם נושא ספציפי שמאובחן ומאופיין בנגב ובגליל, שהפערים שם הם חמורים בתחום העבודה הסוציאלית ותרצו להביא אותו לדיון בוועדה הזאת, אנחנו נקיים עליו דיון מיוחד. פרופסור ג'וני גל, בבקשה.

תודה מיכאל. אני חייב להגיד לכם, שאולי כשרוצים להציג מחלקה מיוחדת לשירותים חברתיים שמצליחה ויודעת להתמודד בצורה מקצועית עם עוני, אז הולכים לירוחם, כי באמת מיכאל יודע שאצלו, לפחות, בירוחם הבעיה היא יותר קטנה מבחינת היכולת של עבודה סוציאלית להתמודד עם בעיות חברתיות.

אבל אני חייב להגיד לכם, הסטודנטים שלנו, באנו לפה בשביל לחשוב איך עובדות, עובדים סוציאליים יכולים להשפיע על מדיניות חברתית, ורצינו להראות לסטודנטים איך הוועדות עובדות. ובמקרה כמעט, הגענו לוועדה של מיכאל ואני חייב להגיד לכם שהדיון הזה הוא באמת דוגמה טובה לאיך דיון מקצועי, ענייני מסודר, יכול להתנהל, אז זה בזכות המשתתפים בוועדה והאורחים שבאו היום, ובוודאי זה במידה רבה מאוד הודות לאופן שבו ניהלת את הוועדה. אני ממש שמח שהייתה לנו ההזדמנות שהיה לי ולסטודנטים ולעידית להיות פה היום ולשמוע, אז תודה רבה לכם.

תודה רבה. כמו שאמרתי הרבה ממה שאני יודע זה מג'וני גל המורה שלי למדינת הרווחה ולאוניברסליות של שירותים וסוגיות אחרות שעוסקות בחברה ורווחה וקהילה. התלמידה.

אני סנדי מחאמיד מאום אל-פחם, אני עובדת סוציאלית קהילתית. אני עובדת באום אל-פחם באגף לשירותים חברתיים וגם כן סטודנטית לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, במסלול מיצוי זכויות ושינוי מדיניות.

יפה. ומה עושה לך לבוא פה לכנסת היום, למדת משהו חדש שלא ידעת?

קודם כל זאת הפעם הראשונה שלי בכנסת. זה היה אתמול המפגש הראשון שלי בכנסת. מן הסתם כערבייה אני לא באה בכל יום לבקר, אז למדתי המון.

למה ערבייה לא תבוא בכל יום? יש פה חברי כנסת ערבים שבאים כל יום.

גם אום אל-פחם רחוקה, זה שלוש שעות.

בסדר, לא נכביד עליך.

למדתי המון בוועדות, איך מתקיימות הוועדות, המון דברים שלא הכרתי. המון דברים שפעם הראשונה שאני באמת רואה אנשים שבאים לכנסת, מביאים את דעתם וזה ממש נותן מוטיבציה שכן שומעים אותנו באיזשהו שלב.

יפה. אני רוצה להגיד לך שעבודה קהילתית היא אחת הכי חשובות. את השינוי החברתי בירוחם עשינו כי הלכנו לשכונות ולבלוקים, ולראשונה יצרנו תקווה שאפשר לתחזק ולנקות ולעשות גינה קהילתית ותאורה, ופעילות תרבותית בבלוקים, ולקחת פעילים קהילתיים, ולהכשיר אותם, ולהשקיע בהם, עבודה קהילתית היא נדבך אדיר בעבודה סוציאלית, והוא יוצר את התקווה ואת גאוות המקום, ואת שייכות המקום ואת העוצמה של קהילה שתומכת אחת בשנייה.

גם קהילה שהיא לא עשירה, שיש לה חוסן קהילתי אז היא נראית יותר טוב. היא לא חייבת להיות עשירה, היא צריכה להיות לא עשירה בהון אנושי בלבד, כי הון אנושי זה התארים וההכשרה המקצועית, אבל הון חברתי זה היכולת של אנשים לשתף פעולה, וזה מה שעושים בעבודה הקהילתית.

אני רוצה לסכם את הוועדה ברשותכם. קודם כל אני רוצה לברך את שר החקלאות ואת סגן שר החקלאות על רוח חדשה ושפה חדשה של שיח ותיאום ועבודה עם החקלאים עצמם ועם הגופים שמייצגים את החקלאות. זה נותן הרבה תקווה להסדרים והסכמות ואני מקווה שכפי שנחקק במהירות החוק שתומך ומסדיר את הפעילות של מועצת החלב, כך גם תהיה הסדרה של ענף הצומח, ענף ההטלה וכל הענפים האחרים, והרוח הזאת היא טובה.

אנחנו כן מצפים למימוש ההצהרות המשמעותיות שנאמרו פה. השקעות של כ-700 מיליון שקלים בענף הצומח, השקעות של 460 מיליון שקלים בענף ההטלה, גם לפיתוח ושגשוג הענף וגם לסיוע לחקלאים שמבקשים לסיים את ההשתתפות בתחום ההטלה, עם דגש ועדיפות לקו העימות ועם דיפרנציאליות תקציבית שמשקיעה באזורים המועדפים יותר.

חסר לי בדיווח השקעה בחקלאים צעירים. משרד החקלאות חייב להכניס את תחום החקלאים הצעירים ולספור כמה חקלאים צעירים נכנסו, כשבודקים במחקרים את גיל החקלאים בישראל הוא בממוצע של 50-60 שנים, זה לא ייתכן, זה מוכיח שהענף הזה קשה והצעירים לא רוצים לבוא אליו. אבל צריך לייצר הזדמנויות גם לחקלאים צעירים.

אני מבקש ממשרד החקלאות בכל זאת לבחון את הערכת השימוש של לולים ישנים ולאפשר את ההסבה ואת הפתרון שלא יעמדו לולים ריקים ותיפגע פרנסה של הוותיקים ביותר והמבוגרים ביותר, שעד היום לא היה להם את הכסף להסב את הלול, ובתקנה של הווטרינר יש להם איסור להפעיל את הלול, אולי להאריך בשנה-שנתיים עם פתרונות של הסבה או מעבר.

אני מבקש ממוטי ומתמיר להקים שולחן עגול בצפון לחמישה מקרים של case study שבהם ייבחנו כל ההיבטים התכנונים, ועדה מקומית, ועדה מחוזית, רשות מקרקעי ישראל, איכות הסביבה, כיבוי אש וכל גורם רגולטורי שמשפיע על היכולת לממש פרויקט. לקחת חמישה מקרים לדון בהם כל הגופים, ולספר לנו שיהיה שולחן כזה, ושיודעים לעבוד ביחד ולא מטרטרים את החקלאים בין הגופים ולפעמים עמדתם סותרת או לא משתלבת, או לא נבנית בתיאום, וזה מחייב שינוי תכנון ועיכוב אדיר ביכולת לקבל את ההיתרים הדרושים לפעול.

הוועדה תקיים דיון מעקב בעוד כחודשיים-שלושה לאחר שתתבהר התמונה התקציבית, המעשים, התקנות ותיקוני החקיקה שיתמכו בחקלאים כולל הסוגייה של העובדים הזרים, לא ניכנס אליה יש ועדה מיוחדת, אבל נקבל ידווח שהיא מתקדמת ושמקלים על החקלאים, לא פוגעים בעובדים הזרים אבל מקלים באגרות ובכל סוג אחר שיכול להקל כספית על החקלאים.

תודה לנציגים שבאו, כבר אמרתי לדיכטר שהוא יעשה בדק בית, שכשיש דיון בצפון שהנציג שלו בצפון יהיה פה. ולפי הנושא גם יהיו פה סמנכ"לים, משנה למנכ"ל ומנכ"ל. הוועדה שומרת לעצמה את הזכות במושב להזמין פעם אחת את השר להציג דברים. אני נותן לשר עוד ללמוד ולבנות את האסטרטגיה שלו אולי אחרי תקציב המדינה כשירד העומס נזמין אותו לפה להציג את העשייה שלו למען החקלאות בנגב ובגליל. אני נועל את הדיון תודה רבה לכם.



הישיבה ננעלה בשעה 15:37.