ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 27/02/2023

עיגון הפגיעה בסטודנטים בנגב ובגליל בחוק ההסדרים-ביטול המלגה לסטודנטים מהפריפריה

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



23
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
27/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 7
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שני, ו' באדר התשפ"ג (27 בפברואר 2023), שעה 9:00
סדר היום
עיגון הפגיעה בסטודנטים בנגב ובגליל בחוק ההסדרים-ביטול המלגה לסטודנטים מהפריפריה
נכחו
חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן
חברי הכנסת
דבי ביטון
מאיר כהן
אלון שוסטר
מוזמנים
אופיר כהני - יועץ מנכ"ל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

נעם דן - רכזת תקשורת, מחקר ופיתוח והשכלה גבוהה, אגף תקציבים, משרד האוצר

דן נימני - רכז ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר

אייל הנס - אל"מ במיל', ראש האגף לחיילים משוחררים, משרד הביטחון

רותם קס - עו"ד, מנמ"ח משפטי, משרד הביטחון

יוסי סבג - תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

פרופ' חיים סוקניק - נשיא ועד ראשי המכללות

פרופ' חיים שקד - יו"ר, פורום נשיאות ונשיאי המכללות לחינוך

פרופ' יניב פוריה - דיקן קמפוס אילת, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

שרי לוי - מנכ"לית, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

טליה באום - ראש מנהל אקדמי, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

איתי סבירסקי - עו"ד, מנהל איגוד מקצועי, אחראי ענף השכלה גבוהה, ארגון כוח לעובדים

רעות אופיר - מתאמת פעילות, ועד ראשי המכללות

אביחי שטרן - עו"ד, ראש עיריית קריית שמונה

מתן בארי - מ"מ ראש עיריית אילת

עמרי סער - משנה לראש העיר לוד

אלחנן פלהיימר - יו"ר, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל

אראל אסתר בובליל - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית

מישל תופן - יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת עמק יזרעאל

מאיר כץ - יו"ר אגודת הסטודנטים, המכללה האקדמית אשקלון
משתתפת באמצעים מקוונים
פרופ' רוזה אזהרי - נשיאת המכללה האקדמית להנדסה עזריאלי
ייעוץ משפטי
ורד קירו זילברמן
מנהל הוועדה
אמל ביבאר
רישום פרלמנטרי
ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.

עיגון הפגיעה בסטודנטים בנגב ובגליל בחוק ההסדרים-ביטול המלגה לסטודנטים מהפריפריה
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
שלום לכולם. אנחנו פותחים את דיון הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בבוקר קשה. שולחים תנחומים למשפחות ההרוגים בפיגוע, חיזוק לכוחות צה"ל שבמצוד אחר המחבלים, וקוראים לאזרחים להבין שבמדינה שבה אזרחים ייקחו את החוק לידיים – לא נוכל לקיים שלטון חוק ולא נוכל להגן על אף אחד. האירועים האלה עוד בעיצומם, אבל בעיקר יש לחזק את חיילי צה"ל עכשיו, שבמקביל להפרות סדר צריכים לשמור עלינו ולתפוס את המחבל שביצע את הפיגוע אתמול.

אנחנו בנושא דחוף שעלה בסדר היום. קיבלנו פניות של ראשי רשויות מהנגב והגליל, ושל ראשי מכללות, נשיאים ומנכ"לים, סביב הרעיון לשנות את המלגה שסייעה לסטודנטים בשנה א' לבוא וללמוד בנגב, בגליל ובירושלים כאזור מועדף בהגדרה, שיש בו הגירה שלילית של צעירים, או לבני הנגב והגליל שנשארים במרחב וזוכים לשנה א' בשכר לימוד כמעט מלא.

צריך להזכיר שסטודנט שלומד באוניברסיטה, ההוצאות שלו הם לא אותם 10,000 ₪ של מכללה ציבורית או אוניברסיטה ציבורית. העלות האמיתית של סטודנט בשנת לימודים אקדמית נעה בסביבות ה-40,000-50,000 ₪, והיא כוללת שכירות, נסיעות, מחייה, ציוד לימודי, חומרים וכו'. לכן, העובדה שהממשלה בחרה לעודד סטודנטים לבוא לנגב והגליל, ועל פי נתונים שראיתי פה בדו"ח תמציתי של המ"מ, סטודנטים ממרכז הארץ לאו דווקא עושים את הדרך ללמוד בנגב מהגליל, מכל מיני סיבות, אבל אם התמריץ הזה יבוא אותם לנגב ולגליל וללמוד – הדבר הזה הוא בעל ערך. ואם בני הנגב והגליל זוכים להטבה ומקבלים מלגה על עצם זה שהם נשארים בקהילות שלהם, פועלים ומתנדבים בקהילות, ועדיין יכולים להתחיל את שנה א' במרחב החיים שלהם – הדבר הזה הוא מבורך.

הזעקה וההסתייגות מהפגיעה בתכנית הזו הגיעה לאוזניהם של מקבלי ההחלטות. דיברתי הבוקר עם שר החינוך. עמדתו המפורשת היא שאין לפגוע בתכנית הזו, ולדעתי הוא גם אמר את דברו בתוך הממשלה. האוצר תכף ימסור לנו הודעה רשמית ומעשית. אנחנו קיימנו את הדיון כי בינתיים אף גורם ממשלתי לא שלח אלינו מכתב פורמלי לפיו הוא מסיר את הנושא מסדר היום הציבורי. מבחינתי, כאשר המכתב יגיע – הדיון יתייתר, אך הוא כן יכול להתקיים במובן של התועלות. כל נציגי המכללות יתארו את התכנית הזו, את האיכויות שלה ואת התרומה שלה.

לפני שנעשה סבב דוברים, אני רוצה לשמוע את האוצר ואת המל"ג. אני מבקש מנעם, נציגת האוצר, תני לנו קודם כל נתונים: כמה סטודנטים בני הנגב והגליל נהנים מהמלגה? כמה סטודנטים בני המרכז, שעוברים ללמוד בנגב, נהנים מהמלגה? מה היה הרציונל שלכם, והאם המדיניות השתנתה ואתם מוציאים את זה מחוק ההסדרים? האם זו הוצאה טקטית? זמנית? האם זה יורד מסדר היום בשנה-שנתיים הקרובות? אנחנו רוצים לדעת את כל התמונה, ואם מורידים את זה מדיון בשנה-שנתיים הקרובות, האם נוכל לקבל את זה בכתב? בבקשה, נעם.
נעם דן
בוודאי. תודה, יו"ר הוועדה. יש פה גם נציגים ממשרד הביטחון, אבל אני קודם אדבר קצת על קרן הפריפריה של חיילים משוחררים. היא מקצה היום כ-9,000 מלגות בשנה לסטודנטים, רק בשנה א'. היא לא על בסיס תבחינים סוציו-אקונומיים, אלא על בסיס מיקום גיאוגרפי: מי שגר בפריפריה מקבל, לא משנה איפה הוא לומד, וכן מי שלומד במכללות בפריפריה.

מתוך הלומדים בפריפריה, כ-45% הם בעשירון התחתון, 1-5, משמע שכ-55% הם בחציון העליון וזכאים לקבל מלגה. מתוכם 21% הם בעשירון 8-10, וזכאים לקבל מלגה במודל הקיים היום. מתוך האנשים המקבלים מלגה, כ-25% לומדים גם בירושלים, במוסדות נחשקים וייחודיים כדוגמת בצלאל, בו שיעור הסטודנטים המשתייכים לחציון התחתון הוא נמוך אף יותר ועומד על כ- 24%. מנגד, בקרב הסטודנטים שמשתייכים לאשכול חברתי-כלכלי נמוך, בחציון 1-5, רק כ-50% לומדים במכללות שמסווגות כפריפריה, והיתר לומדים במכללות אחרות במרכז או באוניברסיטאות, ולכן אינם זכאים למלגה של קרן פריפריה.

באוניברסיטאות לומדים בסך הכל 27,500 סטודנטים בתואר ראשון שמשתייכים לאשכול חברתי 1-4, והם לא זכאים למלגה. השינוי שירד מחוק ההסדרים עושה מעבר מהסתכלות על הפריפריה הגאוגרפית להסתכלות על פריפריה חברתית. כלומר, מעבר משיקול גאוגרפי לשיקול סוציו-אקונומי. המטרה שלו הייתה לאפשר הסטה של מלגות לסטודנטים שמשתייכים לחציון העליון לסטודנטים שמשתייכים לחציון התחתון של המצב החברתי-כלכלי, שהיום הם לא נהנים מהמלגה. כמו שאמרתי, חלק ניכר לומדים במכללות במרכז או באוניברסיטאות, ולכן לא זכאים למלגה. למשל: סטודנט מלוד או מנתניה שמצבו הסוציו-אקונומי לא שפר עליו – הוא לא זכאי למלגה.

בנוסף, המטרה של השינוי הייתה להרחיב את הגמישות של הפרטים ולאפשר להם, באמצעות שינוי התבחינים, ללמוד גם באוניברסיטאות. בסוף, למה סטודנט שמצבו הסוציו-אקונומי נמוך לא יכול ללמוד באוניברסיטה או במכללה במרכז? ובכך למנוע את ההסללה של סטודנטים חלשים למכללות בפריפריה. זו הייתה מטרת השינוי.

כמו שציינתי, לצערו של משרד האוצר, הוא ירד מחוק ההסדרים - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אז תכפילו את המלגות. מה כואב לכם להכפיל את המלגות?
נעם דן
זה לא עניין של כואב. בסוף, יש תקציב. ככל שהממשלה רוצה להעביר שינוי כזה, היא צריכה להעביר אותו ולמצוא מקור מאזן. אנחנו, במסגרת השינוי, לא רק ששינינו את התבחינים מתבחינים גאוגרפיים לתבחינים סוציו-אקונומיים, אלא גם הגדלנו את הכסף שמוקצה למלגות. רצינו להעביר את זה במסגרת התקציב.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אתם נותנים הרבה מלגות סוציו-אקונומיות אחרות. מה הבעיה להגדיל את זה עוד ועוד?
נעם דן
יש עוד קרן סוציו-אקונומית של המל"ג שנקראת "קרן הסיוע", שהיא הקרן הלאומית הגדולה לפי תבחינים סוציו-אקונומיים, אבל מגישים בה כ-40,000 סטודנטים ומקבלים רק 18,000 סטודנטים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
והתכנית הקיימת היא 9,000. אז תגדילו אותה ל-27,000.
נעם דן
ככל שהממשלה רוצה להגדיל – אפשר. הממשלה תצטרך למצוא פעולה מאוזנת.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
כמה תקצוב צריך כדי להגדיל ב-9,000 מלגות? 2,000,000 ₪?
נעם דן
כל הקרן הזו היא 90,000,000 ₪.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
זה טוב, לא? עידוד השכלה גבוהה?
נעם דן
אני לא אומרת שזה לא טוב. ככל שהממשלה רוצה להגדיל את זה, היא צריכה למצוא מקור מאזן.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
ההוגים של התכנית הזו, לפי מיטב הבנתי, הן המכללות והאוניברסיטאות בנגב.
נעם דן
אם סטודנט לומד באוניברסיטאות בנגב הוא לא זכאי למלגה, גם באוניברסיטת בן גוריון.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אם הוא בן הנגב הוא זכאי, גם באוניברסיטה.
נעם דן
נוצרה פה איזו שהיא הטעיה גם כלפיי ראשי עיריות בפריפריה, שמי שגר בפריפריה מקבל את המלגה רק אם הוא נשאר ללמוד בפריפריה. זה שגוי מהיסוד. מי שגר בפריפריה זכאי לקבל מלגה, לא משנה איפה הוא רוצה ללמוד. זה דבר שהוא נכון בראייתנו, ולכן לא שינינו את זה. מי שמשתייך לפריפריה ונמצא באשכול חברתי-כלכלי נמוך – הוא יקבל את המלגה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
גם במרכז?
נעם דן
נכון. ובאמת יש מתאם מאוד גבוה בין מי שגר בפריפריה למי שמשתייך למצב סוציו-אקונומי נמוך. השינוי היחיד שאנחנו רצינו להוריד, ועל חשבונו להגדיל את המלגות של מצב סוציו-אקונומי נמוך, הוא עבור מישהו ממצב סוציו-אקונומי גבוה שמקבל את המלגה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
לקחת לו מלגה.
נעם דן
למי שבמצב סוציו-אקונומי גבוה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אבל הממשלה הרבה פעמים עושה עידוד של אוכלוסיות חזקות להגיע לנגב ולגליל. היא מתקצבת 90,000 ₪ מגרש בני ביתך. היא לא קובעת שם שזה לעניים.
נעם דן
את זה אני לא מכירה כי זה לא קשור להשכלה גבוהה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אני מכיר. זה 90,000 ₪ למגרש סבסוד ופיתוח בפריפריה. יש המון מענקים לרופאים כדי לבוא וללמוד, מענק של 100,000, 200,000, 300,000 ₪ לרופא שיסכים לבוא לנגב.
נעם דן
אני מניחה שזה גם קשור לכך שיש מחסור ברופאים בנגב.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
נכון. יש מחסור בסטודנטים.
נעם דן
מה זה אומר, מחסור בסטודנטים?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
זה אומר שזו פעילות שיש לה פוטנציאל להשאיר חלק מהסטודנטים בנגב, לחזק את המכללות האלה בהיקף הפעילות שלהן - - -
נעם דן
אין דבר כזה להשאיר סטודנטים, כי גם כיום המצב מאפשר להם ללמוד איפה שהם רוצים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אם אתם כל כך צודקים, למה ביטלתם את ההחלטה מהר?
נעם דן
זה היה לחץ.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
לחץ נכון. כנראה שההחלטה הקודמת לא הייתה כל כך - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד)
יש השפעה על הערים שבהן נמצאות המכללות. אם תהיה פגיעה בהגעה של סטודנטים, ועוד דווקא סטודנטים מרקע סוציו-אקונומי חזק – תהיה פגיעה גם בעיר עצמה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
האם אתם מתכוונים להוריד את זה בשנה-שנתיים הקרובות מסדר היום, או שזו רק הפסקה טקטית ואחרי חוק ההסדרים זה יגיע שוב?
נעם דן
כאמור, מדובר גם בשינוי מבני וגם בשינוי שהוא עם תוספת תקציב, אז ככל שאין מקור מאזן – אין לנו דרך לקדם הצעה כזו. אני כן אשמח להתייחס למה שחברת הכנסת אמרה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
האם נועצתם עם נשיאי ומנכ"לי המכללות טרם קיבלתם החלטה כזו?
נעם דן
אנחנו שוחחנו איתם וניסינו להגיע - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
הם טוענים שלא.
נעם דן
זה לא נכון. אני, באופן אישי, שוחחתי עם יו"ר ור"מ.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
והיא הסכימה איתך?
נעם דן
היא לא הסכימה, לצערי. כן ניסינו להגיע לפשרה והצענו כל מיני דברים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
עם מי נועצתם?
נעם דן
אני דיברתי עם יו"ר ור"מ, עם נשיא מכללת צפת ודיברו באופן אישי גם עם חברי ות"ת.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
הם אומרים שעשית את זה אחרי שפרסמתם.
נעם דן
חוק ההסדרים לא עבר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אבל איזה מן תהליך זה, שיש לך גופים שמושפעים מהחלטות שלכם, אפילו ב- RIA?
נעם דן
אנחנו לא חשבנו שתהיה התנגדות מצד המכללות. ברגע שהבנו את זה, כן שוחחנו איתם וניסינו - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אבל למה כשעושים שינוי מדיניות בנושא שמשפיע על 9,000 סטודנטים, לא מקיימים שיח עם הגופים לפני שמעלים את זה לחוק ההסדרים?
נעם דן
אנחנו באמת ניסינו וניתחנו את המקרים. כאמור, הסטודנטים היחידים שתילקח מהם המלגה הם סטודנטים מרקע סוציו-אקונומי חזק. מהניתוח שלנו, המלגה לא באמת משפיע. תזכרו שזו מלגה בשנה א'. מישהו שמצבו טוב והוא גר במרכז הארץ, אם הוא רוצה ללמוד במכללה בפריפריה, זה כי היא נותנת לו הצעת ערך טובה, כי התחום שם טוב ויש שם חיים סטודנטיאליים טובים. הוא לא רוצה ללמוד בה רק בגלל מלגה לשנה א'.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אולי המלגה מאפשרת לו שנה לבדוק את זה? אולי הוא אומר: "אני אקח סיכון, כי יש פה מלגה?".
יסמין פרידמן (יש עתיד)
מה גובה המלגה?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
9,000 ₪. 90% משכר הלימוד.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
זה כן משהו שיש לו משקל. אי אפשר להתעלם מזה ולהגיד שמי שמגיע מרקע חזק יכול להתעלם מ-9,000 ₪.
נעם דן
אני לא חושבת שהוא מתעלם. זה לא השיקול העיקרי.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
יסמין יקרה, חכי לתורך. אלון שוסטר, בבקשה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי)
כבוד היו"ר, תודה על העמידה הדייקנית על הנושא הזה. אני לא הבנתי עד הסוף – הנושא ירד מסדר היום ואנחנו עושים רקוויאם לרעיון?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
לעת עתה הוא ירד. מכתב שהוא יורד לצמיתות לא נקבל, אבל האמירה היא שאם הוא יורד עכשיו ותקציב המדינה יאושר, הוא לא יגיע בשנה וחצי הקרובות כי אין לו מקור תקציבי.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי)
אז אני משבח את עצם הדיון. הפרספקטיבה של הדיון היא הידיעה שבזמן מחסור או אילוצים תקציביים, אנחנו בהצעה זו מעמתים את הפריפריה הגאוגרפית במדינת ישראל, שהיא יקרה לנו, עם הפריפריה החברתית, שהיא יקרה לנו. ההצעה היא הצעה לא טובה. היא בעצם מחזקת את המוסדות האקדמיים במרכז הארץ, וגוזלת את אחת ממתי המעט של כבשי הרש של הפריפריה.

כך אני מסתכל בתור מי שחי בצפון הנגב, עוטף עזה, ראש מועצה 16 שנים, ממובילי מכללת ספיר. אני משוכנע שהגו נכון מייסדי הקרן שאסור לפגוע בה, שאומרים: "נשיג פה שתי ציפורים במכה אחת". אחד, נגיד להורים שהולידו את הילדים שחיים בפריפריה: "יפה עשיתם, תישארו, זה המקום שלכם, ולא משנה מה המצב הסוציו-אקונומי שלכם". ו-ב', בואו נחזק את אחת התשתיות החשובות שיש בפריפריות השונות של מדינת ישראל, כדי שתמשיכו לחיות שם ותחשפו סטודנטים צעירים חדשים שבאים, נוצרים זוגות ולא מעט גם נשארים.

הרעיון הזה הוא רעיון חשוב. כפי שאמרת, היו"ר, החוכמה כרגע היא לסייע במינונים עדינים, רצוי בתוספת תקציבית. יש כאן אפשרות לסיוע לא גדול של סטודנטים מסוציו-אקונומי נמוך בכלל הארץ, או שגרים בפריפריה חברתית, ופגיעה קשה ובלתי מידתית באחת החוזקות האדירות, אחד ההישגים הגדולים של שנות ה-90, המכללות הציבוריות ברחבי הארץ. תודה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה רבה, אלון שוסטר. יש לך באמת זכויות בהקמת מכללת ספיר, והיא מופת לאחת המכללות החזקות והטובות.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי)
רק לכבוד אבא שלי. הוא היה בין המקימים ואני הייתי בין הממשיכים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
יפה. אז אנחנו זוכרים גם את אבא. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
ממה שאני רואה ומבינה, ומהיותי אשת נגב, אתם מחלישים, למעשה, את המכללות בפריפריות. נכון שאולי אתם, אנשי האוצר, חושבים ש-9,000 ₪ הם לא משמעותיים לבתים שבהם המצב הסוציו-אקונומי הוא 8-10, אבל אני רוצה להגיד לכם שיש לזה משקל. 9,000 ₪ זה המון כסף לסטודנט. יש לזה משקל רב בלמשוך אוכלוסייה חזקה לערים האלה, שאחר כך נשארת כי היא מתאהבת במקום. וזה קורה, אני רואה את זה בבאר שבע ובשדרות.

אי אפשר לעצור את זה. בטח ובטח כשאתמול אנחנו קוראים שלאברכים מעלים את הקצבה החודשית שלהם. זה מקומם, כי אפשר מצד אחד רק לתת ומהצד השני פתאום להוריד. אולי אתם חושבים שלא תהיה לזה השפעה על הסטודנטים, אבל בהחלט תהיה לזה השפעה סביבתית על אותה עיר בפריפריה שבה נמצאת המכללה. אני לא יודעת מה אפשר לעשות, מיכאל. זה אבוד או שאפשר עוד לעשות משהו?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
הפוך, עצרנו את זה. המאבק המשותף של המכללות וחברי הכנסת, והדיון הזה, עצרו את הפגיעה במלגות הללו. רצינו לקבל תשובה רשמית ונראה שזה יעצור לשנה-שנתיים הקרובות, אלא אם כן יימצא סעיף תקציבי. יש יתרות ועודפים של סוף שנה, ויגדילו מלגות. אגב, יכול להיות שיש לנו תקציב בקרן לאזרחי ישראל. יש שם 3% רווחים שהולכים אוטומטית לתקציב המדינה, זה בסביבות 40,000,000 ₪. הקרן לאזרחי ישראל, לקחתם עכשיו 40,000,000 ₪ בהסכם של הגז.
קריאה
קרן עושר, אתה מתכוון?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אנחנו קוראים לה "הקרן לאזרחי ישראל". זה השם שלה בחוק. אז למה לא לקחת משם עוד 90,000,000 ₪? זה יעד ראוי. אנחנו נציע את זה לקרן, לקחת משם תקציב לסוציו-אקונומי נמוך מבני מרכז הארץ, שיקבלו גם. מגיע להם, אף אחד פה לא טוען שהם לא ראויים לכך.

אייל הנס, ראש אגף חיילים משוחררים, תן לנו את הפרספקטיבה במשרד הביטחון. האגף לחיילים משוחררים עושה עבודה נהדרת וככל שיעמידו לו יותר מלגות – הוא ידע לתת אותן. בבקשה, אייל.
אייל הנס
בוקר טוב. אז כמו שפתחת, גם אתה וגם חבר הכנסת שוסטר יודעים שמשרד הביטחון עושה רבות למען הפריפריה. אני יכול, למשל, לציין את היקף הרכש בפריפריה, שהוא באחוזים שלא דומים לאף משרד ממשלתי אחר, וגם השר הנוכחי סימן את נושא הפריפריה כאחד מהנושאים המרכזיים שהמשרד ימשיך לתמוך בהם.

הנושא הזה נבחן בימים האלה במשרד הביטחון. מדובר בשאלה של מדיניות, כאשר בכוונתנו למצוא מתווה שיקדם קודם כל את החיילים המשוחררים בהשתלבות שלהם באקדמיה כמנוף לתעסוקה מועילה. זו, בסופו של דבר, זווית הראייה שלי בתור ראש האגף ומנהל הקרן לחיילים משוחררים.

כמו שאמרת, אם אנחנו רוצים לתת מענה להיקף רחב של חיילים משוחררים, נדרש לבחון את סוגיית המשאבים. אם היה לי כסף הייתי נותן לכל חייל משוחרר לימודים באקדמיה, אבל בסופו של דבר מדובר פה בשאלה של ניהול המשאבים, תיעדוף המשאבים וגם תיעדוף האוכלוסיות. הנושא הזה מבחינתנו נמצא בבחינה והשר עוד לא נתן את דברו.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי)
יש פה כפל מבצעים בעניין הסיוע הכללי?
אייל הנס
לא, אין פה כפל מבצעים. לצורך העניין, אתה יכול לקבל או את זה או את זה, את הגבוה ביניהם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אם מישהו מתאים ללימודים הוא לא יקבל בשנה א'?
אייל הנס
אם הוא מתאים ללימודים, בהנחה והוא זכאי לקבל את הפריפריה – הוא יקבל את הפריפריה, ואז בשנה השנייה והשלישית הוא יקבל את "ממדים ללימודים".
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי)
זאת אומרת שכל ההבדל הוא ה-25% בשנה הראשונה?
אייל הנס
בשנה הראשונה רק לזכאים של ממדים ללימודים, אבל רוב המקבלים של המלגה הזו הם לא בהכרח זכאי ממדים ללימודים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה רבה, אייל. יוסי סבג, המועצה להשכלה גבוהה, שר החינוך רואה בך נציגו. שר החינוך הסביר לי עניין ארגוני, שבעצם אין איזו כפיפות ישירה של מנכ"ל המל"ג למנכ"ל משרד החינוך, רק שר החינוך ויו"ר המל"ג, ועל כן אתם עובדים תחתיו ישירות. בבקשה.
יוסי סבג
נכון. אז אני אשתדל להציג את מה שהוא אמר ולא אחזור על הדברים, אבל אתה תיארת בתחילת הדברים, ואייל הרחיב על כך, שהיה באמת את הרצון להעביר את הקרן לבחינה סוציו-אקונומית בעקבות השיחות שהיו בין שר החינוך, האוצר והתאחדות הסטודנטים. שר החינוך התעקש, בעצם, לא לפגוע במוסדות הפריפריה או בסטודנטים מהפריפריה. כמובן שאנחנו בעד הסטודנטים האלה, והמועצה להשכלה גבוהה עושה המון צעדים משלימים כדי לתמוך בפריפריה החברתית והגאוגרפית. לכן, כמו שכבר נאמר, זה הוסר מחוק ההסדרים וייבחן מתווה שהוא גם אל מול האיזון התקציבי וגם אל מול אי הפגיעה בנושא.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אנחנו רוצים לשבח את שר החינוך שכבר בישיבת הממשלה התנגד לסעיף הזה והיה עירני. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה.
דבי ביטון (יש עתיד)
בוקר טוב. ברשותך, היו"ר, ברצוני להביע את תנחומיי על הרצח המתועב. לבי עם המשפחות, ומי ייתן ונזכה קצת לשקט מהמדינה הזו.

אדוני, כתושבת העיר שדרות ופריפריה, ובהתחשב במכללת ספיר שנמצאת שם, אני חושבת שעצם העובדה שתהיה פגיעה בנושא של המלגות תמנע מחיילים ומצעירים להגיע לשם. אגב, זו לא רק פגיעה במכללה מבחינה כלכלית, אלא גם פגיעה בחיילים ובצעירים עצמם, שבסופו של דבר חלק ניכר וגדול מהם גם נשארים לחיות באזור, כי הם מכירים שם, הזוגיות מתפתחת והם מקימים שם את הבתים. יש לראות בזה גם יתרון נוסף, יחד עם ההתפתחות האישית שלהם, של ההשכלה ושל התעסוקה. לכן, אדוני, אני חושבת שאין מקום לפגוע. ההשכלה היא המנוף שלנו להוציא אנשים ממעגלים מוחלשים, ולכן אני חושבת שיש צורך להמשיך בזה על מנת לחזק דווקא את הפריפריות ואת הצעירים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה. חבר הכנסת מאיר כהן, ברוך הבא. בבקשה.
מאיר כהן (יש עתיד)
בוקר טוב. רק באתי לחזק אותך ואת הוועדה הזו, ואני שמח על כך שיואב הבין את העניין. אני חושב שיש בעיה קשה מאוד עם המכללות בפריפריה, וזו בעיה שאני מלווה הרבה מאוד שנים. אני חושב שצריך שיהיה פורום בהובלתך, מיכאל, שייפקח עיניים על מה שקורה בתוך המכללות מבחינת היכולת שלהן לשרוד. במיוחד כשאני מסתכל על ספיר בימי טילים. הבן שלי, עומר, למד שם. אפרופו, הוא בחר להישאר בשדרות אחרי שהוא סיים את לימודיו, כבר ארבע שנים אחרי הלימודים והוא חי באושר גדול מאוד בשדרות. אז כל הדבר הזה מביא אותנו לכך שתיקח, מיכאל, גם מפגשים של פעמיים-שלוש בשנה עם ראשי המכללות, בכדי שנאנחנו נהיה הפה שלהם. זה כל כך ציני שבתקציב שבו מעבירים 2,500,000,000 ₪ לאברכים, מישהו בכלל חשב להכניס את ההורדה של הפרוטות האלו שנותנים לאנשי הפריפריה. תודה רבה, בהצלחה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה רבה, חבר הכנסת מאיר כהן. אופיר כהני, יועץ למנכ"ל משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי.
אופיר כהני
שלום היו"ר, שלום חבר הכנסת. כמשרד, אנחנו מאוד תומכים במלגה הזו. כמובן שאנחנו גם קיבלנו וראינו את חוק ההסדרים, והבנו שצריך לפעול לשנות את הגזירה.
מאיר כהן (יש עתיד)
מי הכניס את זה?
אופיר כהני
בטח לא המשרד.
מאיר כהן (יש עתיד)
אתם מנסים.
אופיר כהני
אני לא במנסים אבל יש מי שמנסה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
חוק ההסדרים הוא דיר העיזים. השאלה היא כמה עיזים תצליח להוציא, אם יישאר העדר. שמים עדר גדול. את העז הזו הוציאו ואז לא צפוף. זה כמו אגדה חסידית.
אופיר כהני
כשאנחנו פעלנו מול זה והמשרד פעל מול נעם, ונעם יכולה להעיד שגם בהצעות הפשרה שהיו במהלך רביעי, חמישי ושישי בלילה, הייתה הבנה שאת האזור של נגב וגליל צריך להשאיר במלגה הקיימת, מתוך הבנת החשיבות של צעירים שמגיעים לנגב ולומדים בו. דרך אגב, גם לסוציו-אקונומי גבוה יש השפעה מאוד גדולה על כל סכום כסף שתביא, ובטח שיש השפעה מאוד גדולה לרשויות ולמכללות, שמגיעים אליהן סטודנטים מסוציו-אקונומי גבוה, מחזקים את האקו-סיסטם, נשארים לגור ומתאהבים.

המשרד פועל רבות גם למען סטודנטים באופן רגיל, אם זה במעונות בשדרות, בשכר דירה בבאר שבע ובעוד כל מיני פעילויות, כדי להביא ולהחזיר עוד יותר סטודנטים מהמרכז.
מאיר כהן (יש עתיד)
הסטודנטים מסוציו-אקונומי גבוה הולכים ונעלמים.
אופיר כהני
לכן נלחמנו שהמלגה הזו תישאר גם בנגב ובגליל. המשרד תומך בלהגדיל את המלגה גם למי שמגיע לו בשנים ב' ו-ג', וגם לעוד כמות של סטודנטים שיוכלו להגיע לנגב והגליל, ללמוד ולהישאר שם, לעודד הגירה חיובית ולחזק את הערים הקיימות. כמו כן, גם לסטודנטים מהפריפריה שיוכלו ללמוד, ובתקווה לחזור הביתה לפריפריה לאחר מכן.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה, אופיר. אני שם לב, מהבעות הפנים, שנעם מאוכזבת מהדיון. היא אומרת: "עד שהבאתי ליו"ר עיקרון דיפרנציאלי של תקצוב דיפרנציאלי שעשה בג"ץ נגד המדינה, למה אין תקצוב דיפרנציאלי בחינוך? כדי לתת יותר לרשויות שאין להן ארנונה, של עושר מוניציפלי, ארנונה עסקית?". נכון? אז באה המדינה ואומרת: "הנה, אנחנו ניקח מאדם שהוא בסוציו-אקונומי גבוה וניתן לסוציו-אקונומי נמוך". אז אני רוצה לפתוח חלון בתפיסה הזו.

קודם כל, יש מצבים בהם עידוד הון אנושי נותן תמריץ גם לחזק להגיע ולהתמקם. כמו שאנחנו נותנים ל'אסם' כסף לבוא לשדרות. אנחנו לא עושים את זה כי הוא עני, אלא כי זה טוב שהוא יבוא לשדרות. אותו הדבר לגבי מורה שנוסעת ללמד באילת ותקבל מענק. יש מצבים שאנחנו מתמרצים הון אנושי לבוא ולהישאר, שבני המקום החזקים יישארו.

הנקודה השנייה היא שלא מתקנים מציאות בפגיעה ברעיון טוב. יש פה רעיון שהמכללות אוהבות ומאמינות בו. הוא משרת מטרה, וכנראה שהיה רציונל של גדולים וחכמים לפנינו שבנו רעיון כזה. לכן, כשבאים לחזק את הסוציו-אקונומי הנמוך, אפשר לתקצב יותר, אבל לא לשחק במעט הכסף הזה ולפגוע ברעיון טוב כדי לייצר רעיון יותר טוב. אני לוקח את המשימה הזו של לבחון האם הקרן לאזרחי ישראל יכולה להשלים פה מלגה לבעלי סוציו-אקונומי נמוך ממרכז הארץ, שלכאורה לא נהנים מזמינות המלגה הזו עבורם.

זה לא סותר; יש מצבים שהעיקרון הדיפרנציאלי צריך להתקיים, ויש מצבים בהם האוניברסליות היא חשובה. אותו הדבר בחינוך חינם. אומרים לי: "בוא תיתן רק לעניים שלא ישלמו על הטיול", אבל לא כולם הולכים לרווחה ונרשמים; יש אנשים שנאבקים על הקיום ואין להם כסף לטיול ולספרים. מדינת ישראל אמרה "חינוך חינם", אבל היא לא עושה אותו חינם. אני בעד חינוך חינם לכולם. צריך לוותר לכולם על אותם 500 ₪, 1,000 ₪ או 2,000 ₪ שגובים בשנה בשם תשלומי רשות של חינוך חינם. גם כך הם קונים חינוך בלתי פורמלי בכסף, וגם השלמות, שיעורים פרטיים ואבחון פסיכו-דידקטי. אז יש מצבים שבהם תיקון חברתי לא הולך רק לעניים – הוא גם שומר אוניברסליות.

רעיון אחר מעודד הגירה חיובית, וזה הרעיון שמונח ביסוד הפרויקט הזה, לחזק ולבסס את מוסדות ההשכלה הגבוהה בפריפריה. אנחנו גם שומעים שחלקם מתקשים לקבל הכרה אקדמית בתארים שלהם. גם על האפשרות של מוסדות ומכללות להיות מוכרים בהיבט אקדמי על ידי הות"ת והמל"ג יהיה דיון נפרד.

מתן, ממלא מקום ראש העיר אילת, בבקשה.
מתן בארי
תודה רבה מיכאל, אדוני היו"ר, חבר הכנסת מיכאל ביטון. חבריי חברי הכנסת המשתתפים בדיון, מכובדי כולם. ראשית, תודה ששיתפת פעולה ברגע האחרון על ההשתתפות שלנו. אנחנו הגענו מאילת במיוחד כבר אתמול בלילה כדי לקחת חלק בדיון. נמצא כאן יחד איתי פרופ' יניב פוריה, דיקן קמפוס בן גוריון, שלוחת אילת.

לפני כשבועיים לערך פגשה אותי רויטל בן אדרת, מנהלת מחוז דרום ביחידה להכוונת חיילים משוחררים, והדיון היה בשאלה: איך מרחיבים את מלגת הפריפריה לטובת עידוד סטודנטים שמעוניינים ללמוד בעיר אילת, על מנת למשוך אותם לתוך העיר ולייצר מתוכם כוח עבודה?

חשוב שתכירו, אנחנו ממש בימים אלה מעבירים באילת מהפכה אקדמית של ממש. בנינו קריה אקדמית חדשה בעלות של כ- 15,000,000 ₪; הכנסנו סעיף להחלטת הממשלה למימון מסלול אקדמי חדש באוניברסיטת בן גוריון שנקרא "Sea Tech"; אנחנו מקצרים את זמן הלימודים בעבודה סוציאלית ומאפשרים לימודי תואר שני בשנה אחת, אבל השורה התחתונה של כל הסיפור הזה הוא שאילת משוועת לכוח עבודה. היא משוועת לצעירים שיישארו בעיר ולא יעזבו אותה, והדרך היחידה גם לגייס הון אנושי טוב וסטודנטים, הרי בסופו של יום, גם המל"ג, האוניברסיטאות והמכללות רואים את הכל בשורת הרווח, והסיפור הוא כלכלי. אם בכיתה לא יהיו מינימום 30-40 סטודנטים, הכיתה לא תיפתח, המסלול לא ייפתח, התואר לא ייפתח ולא ייווצר מחזור חדש של השכלה גבוהה.

ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל נמצאת בירידה. לי מרגיש כאילו הסעיף הזה בא לחזק את המוסדות שנמצאים בין חדרה לגדרה, ובעצם עוד הפעם מזניחים את הפריפריה. העוזרת שלי שנמצאת כאן איתי הייתה יושבת ראש אגודת הסטודנטים של בן גוריון. היא ילידת יבנה שהגיעה לאילת כתוצאה ממלגת פריפריה, ועובדת איתי היום רק בגלל הסיפור האקדמי. הנקודה הסופית היא שאין לנו יכולת לפתוח כיתות לסטודנטים אילתיים בלי אותם סטודנטים שמגיעים בעקבותיה של מלגת הפריפריה.

אם מלגת הפריפריה תזוז אפילו במילימטר, לא יהיה לנו את קמפוס בן גוריון, לא את הקריה האקדמית החדשה, וגם לא לימודי מקצועות פארה-רפואיים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, עובדי רווחה, עובדי רפואה ואנשים טובים, שהולכים ומתקדמים, משפרים את ענף התיירות ומחזקים את הדמוגרפיה העירונית. אנחנו לא יכולים להמשיך ולהישען רק על ענף התיירות, והסיפור האקדמי הוא הקטליזטור המרכזי שיכול לשנות את אופייה של העיר אילת ואת האופק האמיתי שהצעירים צריכים לקבל. אנחנו בירידה של 70% בצעירים, והאירוע הזה יכול להיפתר רק באמצעות אקדמיה ובאמצעות מלגת פריפריה. תודה, היו"ר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה לך. פרופ' חיים סוקניק, נשיא ועד ראשי המכללות.
חיים סוקניק
ברשותך, אני ממלא מקום הנשיאה של ור"מ, רוזה אזהרי, שלא הייתה יכולה להגיע היום.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
דיברתי איתה. רוזה, הנשיאה של עזריאלי. היא זמינה בזום. תתחיל, בבקשה.
חיים סוקניק
אני נשיא המרכז האקדמי לב.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
יש לך גם מוסד לנשים.
חיים סוקניק
כן, ודאי, מכון טל. מבין כ-4,000 סטודנטים יש בערך 2,000 גברים ו -2,000 נשים. מה שרציתי להוסיף, שלא היה ברור מהדיון הקודם, זה שעשינו לאחרונה מבחן כדי להבין איפה המלגות עושות את ה-Impact הגדול ביותר. מתברר שבתחילת הדרך, אפילו במכינה, ובוודאי בשנה א' – שם זה הכי משמעותי. אספנו נתונים על נשירה בין אלה שקיבלו מלגות ואלה שלא קיבלו מלגות, ומתברר שבין שנה א' ל-ב' או בין ב' ל-ג' ההבדל הוא זניח, אבל בין המכינה לשנה א' יש הבדל מאוד משמעותי מבחינת היכולת של הסטודנט להצליח. לכן אני מאוד מעודד את הקרן להמשיך במלגות האלו. אני חושב שזה משמעותי גם להון האנושי של הפריפריה וגם לירושלים. אני מקווה שזה יישאר עם איזה שהוא דגש חזק מאוד על תחילת הדרך, ששם אנחנו יכולים להשפיע הכי הרבה. תודה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה, פרופ' חיים סוקניק. אתם ההוכחה שאפשר להיות תלמיד חכם, ירא שמיים ולומד תורה, וגם להיות מהנדס וחוקר.
חיים סוקניק
בעזרת השם. מבין הסטודנטים שלנו יש לנו כ-400 סטודנטים בוגרי צבא ושירות לאומי, והם אנשים שבאים במיוחד לירושלים וקובעים בה את ביתם בעקבות הלימודים שם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
יפה. אפשר להעלות את פרופ' רוזה ממכללת עזריאלי?
רוזה אזהרי
מכללה אקדמית להנדסה ירושלים. שלום. אני קודם כל מתנצלת שלא הצלחתי להגיע לוועדה, אבל אני שמחה שהדיון הזה מתקיים, כיוון שהחשיבות של המלגות הללו היא מאוד גדולה. יש יתרון מאוד גדול בכך שאנחנו נותנים לחיילים המשוחררים את היכולת לבוא וללמוד, בכל מקום שהם רוצים אבל במיוחד בפריפריה, כיוון שהתרומה של המוסדות שלנו בכל רחבי הארץ היא מאוד משמעותית.

צריך לזכור שהמכללות קיימות בערך כ-30 שנים, והאפקט שלהן על הסביבה שלהן הוא מאוד משמעותי. פגיעה בתמיכה בחיילים המשוחררים שיכולים להגיע אלינו יכולה להשפיע בצורה מאוד שלילית על המוסדות שלנו. שמעתי חלק מהדברים שנאמרו, ואני מודה לך, יו"ר הוועדה, על הדברים שלך. פגעת בדיוק בנושאים החשובים והמרכזיים שאיתם אנחנו מתמודדים.

אנחנו מאוד מעריכים את הסטודנטים, שמגיעים אלינו מכל רחבי הארץ ומכל שכבות החברה הישראלית. אנחנו חושבים שזה מעלה את האיכות של הלימודים במוסדות שלנו. אנחנו קולטים אנשים טובים, שתרמו למדינה, שבאים עם הרבה מוטיבציה ורצון, וחלק גדול נשארים במקומות בהם הם למדו. לא היינו רוצים לראות פגיעה בנושא הזה. אנחנו כמובן נשמח אם המלגה תתרחב גם לאנשים שבאים מערים במרכז הארץ וממעמד סוציו-אקונומי נמוך, כאלה שכרגע לא זכאים למלגה. אנחנו רוצים להזהיר מהפגיעה בסטודנטים שכרגע מקבלים את התמיכה הזו.

אם רוצים לעשות שינוי כזה, הדבר הזה צריך להיעשות ממש בזהירות. אנחנו שמענו על הכוונה לשנות את התנאים רק לפני שבוע וחצי, כמה ימים לפני הדיונים על חוק ההסדרים, והופתענו שיש מגמה לפגוע במלגה הזו.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה רבה לך. פרופ' חיים שקד, בבקשה.
חיים שקד
שלום וברכה. אני חיים שקד, אני נשיא "האקדמית חמדת", מכללה שנמצאת בשדות נגב, ליד נתיבות, ואני גם יו"ר פורום נשיאי ונשיאות המכללות לחינוך. יש 19 מכללות לחינוך בישראל, מתוכן 8 נמצאות בפריפריה וזכאיות להטבה הזו. אנחנו מכירים, כנשיאי המכללות, הרבה מאוד הטבות לסטודנטים ממצב סוציו-אקונומי נמוך ולחיילים משוחררים. הזכירו פה חלק מהן אבל יש עוד הטבות. ההטבה הזו התפקיד שלה הוא מעט אחר – היא נועדה לחזק את המכללות בפריפריה.

אני רוצה, ברשותך יו"ר הוועדה, להציג שלושה נתונים בקצרה. דבר ראשון, במכללות שבפריפריה, כ-25% הם סטודנטים שאינם מהפריפריה, שבאים גם בגלל שהמכללות הן טובות אבל גם בגלל ההטבות הללו, של שנת לימודים ראשונה חינם. זאת אומרת, אנחנו מצליחים למשוך אל הפריפריה סטודנטים שבאים ממרכז הארץ, והם גם מקור לחיזוק המכללות והערים שבהן נמצאות המכללות, והם גם נשארים בסופו של דבר לגור בפריפריה.

דבר שני, אני רוצה לומר שהנתונים של המל"ג מלמדים שכיום 25% מהסטודנטים בישראל לומדים במחוז הצפון ובמחוז הדרום, מה שלא היה בעבר. יש גידול משמעותי לאורך עשרות השנים האחרונות. נכון להיום, כ-10% מהסטודנטים לתואר ראשון בארץ לומדים במחוז הצפון, וכ-15% מהסטודנטים בארץ לומדים במחוז הדרום, מה שלפני 30 שנה היה כרבע מכך, פחות או יותר.

בנתון האחרון אני רוצה להביא את מה שאמר הפרופ' מומי דהן, שאחד הגורמים המרכזיים לחיזוק הסוציו-אקונומי של הפריפריה הוא המכללות שנפתחו שם. הן תורמות גם למשוך הון אנושי איכותי מהמרכז לפריפריה, וגם להשאיר בפריפריה את הצעירים והצעירות המוכשרים שגדלים בה. מדינת ישראל לא צריכה עוד חבר'ה צעירים מוכשרים שנוהרים למרכז הארץ. מזה יש לנו מספיק, אנחנו רוצים לשמור אותם אצלנו ואנחנו שמחים שהכיוון הוא באמת להשאיר את ההטבה הזו ולא לבטל אותה.

האוצר, אתם התייעצתם עם ועד ראשי המכללות, אבל יש גם ועד ראשי ראמ"ה. אנחנו פורום של מכללות לחינוך שמייצג 19 מכללות, מתוכן 8 בפריפריה. לא התייעצתם איתנו. תודה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה רבה. אפרופו התרומה, סיפרה לי דיקנית של מכללה בנגב שהם לוקחים סייעות גנים במכללה ומכשירים אותן לגננות. זו יצירת הזדמנויות חדשות לאנשים שלא זכו להזדמנות אקדמית. בגיל 40, אחרי 20 שנות עבודה כסייעת, היא הפכה להיות גננת. אז אם אין זמינות של מוסד לימודים כזה, שקרוב למרחב שהם חיים בו – אנשים לא ילכו להסבות.

שרי לוי, בבקשה.
שרי לוי
שרי לוי, מנכ"לית המכללה האקדמית עמק יזרעאל שנמצאת במועצה האזורית עמק יזרעאל. זו מכללה שמחזקת את כל האזור, את הערים המקיפות אותה: עפולה, נוף הגליל, נצרת, מגדל העמק, בית שאן.

מרבית הדברים שרציתי לומר נאמרו פה, אבל אני רוצה רק להתייחס למשהו אחד. מלגות לסוציו-אקונומי יש, ורבות, ובאג'נדה של המכללות – אף סטודנט לא ינשור מהלימודים בגלל מצב סוציו-אקונומי. לזה אנחנו נמצא פתרון. חשוב להתייחס פה לאיזון של כל שכבות האוכלוסייה שמגיעות ללימודים במכללות הפריפריאליות. האיזון הזה הוא קריטי וחשוב. אף אחד לא רוצה שהמכללות יהיו מיועדות בסוף רק לסטודנטים חלשים. הסטודנטים החלשים לא רוצים להרגיש חלשים; הם רוצים להיות שווים בין שווים וללמוד עם הסטודנטים החזקים, ובסוף סטודנטים חזקים מרימים את כולם למעלה. התפקיד שלנו הוא הנגשת האוכלוסייה לדור ראשון או לכאלה שממצב סוציו-אקונומי נמוך, אבל אנחנו צריכים את החיזוק הזה שמגיע מבחוץ, או שמשמר את האוכלוסייה שקיימת בפריפריה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אני רוצה לעשות תיקון בשפה. לא צריך להניח בסמוי שאם מישהו בא מתל אביב לעמק יזרעאל הוא חזק, ושמי שנולד בעמק יזרעאל ונשאר הוא חלש. זה יכול להשתמע בעקיפין, לכן אנחנו רוצים להגיד שאנחנו לא רוצים בידוד של תושבי הפריפריה, שילמדו עם עצמם ושמה שהם לומדים לא ראוי למישהו אחר, אלא לחבר את האוכלוסיות. יש גם המון חזקים בני הפריפריה.
שרי לוי
אני בת הפריפריה, גדלתי בעפולה עילית. ראשת העיר ירוחם טל אוחנה למדה איתי את התואר הראשון במכללה האקדמית עמק יזרעאל, היא באה כשליחות ללמוד בעמק יזרעאל. אני חושבת שתרמנו ונתרמנו מכל הסביבה. חשוב לשמור על זה, שחס וחלילה לא ישתמע, ותודה על התיקון.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה, שרי. יניב פוריה, דיקן אוניברסיטת בן גוריון, קמפוס אילת.
יניב פוריה
בוקר טוב, תודה על ההזמנה להגיע לכאן. שמי פרופ' יניב פוריה ואני דיקן אוניברסיטת בן גוריון באילת. יש כמה דברים שקשורים לשיח שחרו לי. אני פונה פה לכל נציגי הממשלה. אני לא מגיע מהפריפריה, אני מגיע מבירת הפריפריה. בפריפריה אין רק מכללות – יש גם אוניברסיטאות. אוניברסיטת בן גוריון פועלת באילת. אנחנו לא קמפוס – אנחנו חלק. שם האוניברסיטה הוא "אוניברסיטת בן גוריון בנגב", יש לה שלושה קמפוסים: באר שבע, שדה בוקר ואילת. מספר הטלפון שלי, 050-49564559, בכל החלטה שלכם – תתקשרו. לא דיברו איתי ממל"ג ולא דיבר איתי אף נציג ממשרד האוצר.

כאשר אנחנו מדברים בראיית מקרו כלכלית, מחקרים מלמדים שכדי לצמצם את המרחק מהפריפריה למרכז – צריך מנועי צמיחה. תבדקו במחקרים בגאוגרפיה אנושית ובכלכלה סביבתית, ואתם תלמדו שמה שמניע צמיחה זה אוניברסיטאות ומכוני מחקר. העיר אילת, צר לי, ואני מאוד מכבד את סגן ראש העיר שיושב פה, העיר אילת תלויה היום אך ורק על כלכלה אחת – כלכלת המלונאות והתיירות. במידה ולא תהיה עוד כלכלה – העיר נמצאת על פי פחת. הדבר היחידי שיכול להעיר את העיר הזו זו תעשיית ה-Sea Tech. לא תהיה כלכלת Sea Tech אם לא תהיה אוניברסיטה, ולא תהיה אוניברסיטה אם לא יהיה המענק הזה.

בניגוד למה שאמרה מנכ"לית מכללת עמק יזרעאל, אצלי באוניברסיטה אנשים פורשים בגלל מצב כלכלי. המלגה הזו היא קריטית, לא רק להרשמה אלא גם להישרדות. אני מסכים עם ההיגיון שבמלגה הזו וההחלטה לקיים חתך סוציו-אקונומי, אבל זה לא צריך לבוא על חשבון הפריפריה. וזה יבוא. ולא נתתם נתונים.

באפריל הקרוב תהיה ירידה תלולה במספר הסטודנטים, במספר המועמדים לפסיכומטרי, מה שיוביל לכך שבכל האוניברסיטאות במרכז הארץ יורידו את ציוני הסכם, מה שיוביל לכך שכל המועמדים ילמדו במרכז, מה שיוביל לכך שגם המכללות, אבל גם האוניברסיטה עלולות להיסגר. המשמעות היא שהמרחק בין הפריפריה למרכז רק יגדל אם ההחלטה הזו תתקבל.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה רבה לך. אלחנן פלהיימר, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל.
אלחנן פלהיימר
בוקר טוב, תודה רבה לך, יו"ר הוועדה. אני רק רוצה להעמיד דברים על דיוקם של חבריי באילת. אוניברסיטת בן גוריון היום לא זכאית לקבל את המלגה.
יניב פוריה
אוניברסיטת בן גוריון באילת מקבלת את המלגה.
אלחנן פלהיימר
אוקיי, בסדר גמור.
מתן בארי
אגב, אם נדייק, ואת זה לא אמר פרופ' פוריה, 70% מהסטודנטים בקמפוס בן גוריון אילת, ורק 30% תושבי אילת.
נעם דן
זה לא נכון. בבן גוריון מקבלים את המלגה בסך הכל 173 סטודנטים.
מתן בארי
תבדקי את המספרים של בן גוריון ותראי שאנחנו בהיקפים של 300 סטודנטים בסך הכל בתואר הראשון, וכל יתר הפעולה הם לימודים חוץ אקדמיים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
מצטבר, לא רק שנה א', כל מי שלומד עדיין וקיבל את המלגה, זה הגיוני.
אלחנן פלהיימר
אז כמו שאמרו, הנשא ירד מחוק ההסדרים. בהתאחדות הסטודנטים אנחנו גם עוסקים לא פעם ולא פעמיים בפריפריה. יש לנו פורומים גם בצפון וגם בדרום. נמצאים פה גם יושבי ראש אגודות ממוסדות שונים מהפריפריה. אני שמח שהנושא הזה עלה על סדר היום, כי בהסתכלות שלי, ובכלל בהסתכלות של מדינת ישראל, בשביל להשאיר צעירים וסטודנטים בפריפריה צריך לחזק תשתיות ותעסוקה. בשביל למשוך יותר ויותר סטודנטים לפריפריה אני חושב שההסתכלות הצרה רק על המלגה היא לאו דווקא נכונה. צריך לשפר את איכות ההוראה ואת ה-Facilities שיש במוסדות האקדמיים. כמובן שגם המלגות מושכות, אבל חשוב לי להעמיד דברים על דיוקם ולהגיד שהשיקול של הסטודנט בדבר האם לבוא או לא לבוא למוסד אקדמי בפריפריה תלוי במלגה זה לא נכון, גם לפי הנתונים שיש לנו.

דיברתי בשבוע שעבר עם אחד מהנשיאים של המכללות, והוא אמר לי שאם לא תהיה את המלגה הזו אז סטודנטים לא יבואו ללמוד אצלו. אמרתי לו שצר לי מאוד שזה השיקול של הסטודנט שלו באם לבוא למכללה שלו, ולא איכות ההוראה, הכלים והדברים הנוספים שהוא יודע לתת לסטודנט. כמובן שיש מקום להרחיב את המלגות ולדאוג לעוד כלים ואפשרויות לסטודנטים כדי להגיע לפריפריה, אבל בהסתכלות שלנו, ויש לנו עוד המון תכניות בהתאחדות הסטודנטים, הדרכים צריכות להיות הרבה יותר משמעותיות. זה עוד קווי תחבורה בפריפריה, עוד תכניות תעסוקה, הכשרות. יש עוד המון דברים שהמדינה צריכה לתת לסטודנטים בפריפריה, גם בשביל שבאמת יבואו לבוא ללמוד במוסדות האקדמיים יותר סטודנטים, וגם כדי שהם יישארו שם. זה שהסטודנט מקבל מלגה בשנה הראשונה, לא גורם לו להישאר בסוף התואר בפריפריה. המדינה צריכה לבוא ולבנות תכניות. בהתאחדות הסטודנטים יש לנו הרבה תכניות שאנחנו יכולים לבוא ולשים על השולחן. בסופו של דבר, אני חושב צריכה להיות הסתכלות רחבה. תודה רבה, יו"ר הוועדה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה. איתי סבירסקי, מזכ"ל משותף, כוח לעובדים.
איתי סבירסקי
בוקר טוב, תודה. מנהל האיגוד המקצועי בארגון כוח לעובדים ואחראי ענף השכלה גבוהה. אנחנו כארגון עובדים מייצגים את כ-6,000 המרצות והמרצים, ובעיקר את הסגל הזוטר, במכללות הציבוריות. גם אנחנו בעד שחיילים משוחררים מהמרכז שהם נזקקים כלכלית יהיו זכאים למלגה הזו, ואנחנו קוראים לעשות את התיקון הזה, אבל כמו שנאמר כאן לפניי – לא על חשבון המכללות והסטודנטים בפריפריה, כי ברור שהצעת האוצר תנחית מכה קשה כלכלית על כל המכללות בפריפריה, ולכן תפגע בכל מי שלומד בהן, נזקק או לא נזקק כלכלית.

אני רוצה להוסיף עניין נוסף, והוא איכות ההוראה במכללות. המצב הוא שכיום המכללות הציבוריות, שרובן בפריפריה, נמצאות כבר עכשיו בתת תקצוב, באפליה חמורה מול האוניברסיטאות. זה מצב שצריך לתקן. האופן שבו מתקצבת המדינה את ההוראה האקדמית במכללות הוא באפליה חמורה מול האוניברסיטאות, ללא שום הצדקה, בפערים של 40%-50%.

התחלנו לדבר על זה עם נעם מהאוצר - - -
נעם דן
אני חייבת להגיד שאני לא חושבת שזה קשור לנושא שעולה פה בדיון. זה פשוט ניסיון להשתמש בדיון כדי להעלות נושא אחר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
זה באמת לא הנושא. אם תרצה בעתיד שניזום דיון על הנושא יכול להיות שנעשה את זה, אבל היום אנחנו ממוקדים בבעיה ספציפית.
איתי סבירסקי
אם אנחנו מדברים על משיכת סטודנטים לפריפריה ולמכללות בפריפריה, אנחנו נמצאים בבעיה שההוראה האקדמית מתוקצבת בחסר דרמטי.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אנחנו גם בבעיה שאין צדק ושוויון בישראל. אין נושא שלא נדבר עליו. סבירסקי אנחנו מכירים, אמרת את דברך, בבקשה לסכם בחצי דקה את הפואנטה.
איתי סבירסקי
אני אומר שאת הנושא הזה צריך לתקן, ובוודאי לא לפגוע עוד יותר מעבר למצב הקיים שהוא בתת תקצוב.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אז אם יש לך נתונים על תת תקצוב, אולי – אמל – אנחנו יכולים לבקש מהממ"מ לחקור את הפערים בתקצוב במכללות ואוניברסיטאות, ואולי בעתיד נזמן דיון רק על הנושא הזה.
איתי סבירסקי
זה חשוב. תודה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה. מאיר כץ, יו"ר אגודת הסטודנטים אשקלון.
מאיר כץ
בוקר טוב. קודם כל, אני רוצה לפתוח בדברי תודה לשר יואב קיש על זה שהוא התנגד באופן נחרץ לדבר הזה. דבר שני, אני רוצה להתנגד למה שחברי פה, יו"ר התאחדות הסטודנטים אמר. בניגוד לטענה ששיפור איכות ההוראה בפריפריה היא הדבר שיגרום לסטודנטים להגיע, אני אומר שאיכות ההוראה גם במרכז היא מעולה. אני חושב שהמוסד שלנו שווה באיכות ההוראה שלו למוסדות במרכז, אז מה יגרום לסטודנט להעדיף את המוסד שלנו, בפריפריה, שהוא רחוק לו, מאשר להגיע למוסד קרוב?
קריאה
אם הוא מוסד טוב, אולי.
מאיר כץ
גם במרכז יש מוסד טוב.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
חברים, זה נחמד הוויכוח הזה, אבל הוא רק מעיד שיש בקיעים בתפיסות בהתאחדות הסטודנטים, ולזה תעשו דיון פנימי אצלכם.
מאיר כץ
לא אמרתי שלא צריך לדאוג לפריפריה, אמרתי שמעבר לזה צריך לדאוג גם לאיכות ההוראה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אתם מנהיגים צעירים. אני ממליץ ואומר לכם התאחדות הסטודנטים והאגודות בכלל: טוב לבוא לכנסת בעמדה משותפת ולא להתווכח כאן, כי זה מחליש אתכם. גם אם יש ביניכם בירור אידיאולוגי ערכי – בסוף אתם רוצים להעביר מסר מורכב, כמו חיזוק מכללות בפריפריה לצד עוד הזדמנות ליישוב סוציו-אקונומי נמוך, ועדיף שתגידו את זה ביחד ולא במחלוקת ביניכם, כי בסוף אתם צריכים לבוא מאוחדים לכנסת ולא מפולגים.
מאיר כץ
אני רק אומר על זה שהתאחדות הסטודנטים זה גוף נבחר, אגודות נבחרות, וכמו שבכנסת יש חילוקי דעות בין נבחרי ציבור ככה גם אצלנו. ודווקא טוב שהסטודנטים יראו שיש קולות שונים אצלנו בהתאחדות, כי לנו אין חשיפה כמו לכנסת ולא מכירים את הגוף מספיק, ויש סטודנטים שלא מבינים כל כך מה הגוף הזה עושה, וזה המקום שיראו שיש גם אצלנו דיונים וחילוקי דעות שזה דבר בריא.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אמרתי שחילוקי דעות זה טוב; אבל כשאתם כסטודנטים יוצאים למאבק לחיזוק מעמד הסטודנט בישראל – עדיף לבוא מאוחדים. גם כשהמסר מורכב ויש לו שני פנים – תגידו את שני הדברים אבל ביחד, זה עדיף מאשר שתתנגחו פה, כי זה מחליש את היכולת שלכם לחזק את מעמד הסטודנטים בכנסת. לשיקולכם. מאבקים טובים של סטודנטים בכנסת הם כשכל האגודות מתואמות; תעשו קודם ויכוחים אצלכם, ואז תבואו מתואמים מה לומר. יכול להיות שיש קונפליקטים ומתחים, אינטרסים שונים בין אוניברסיטאות חזקות במרכז הארץ לבין מכללות קטנות בפריפריה; אבל כאן – כוחכם באחדותכם.

משפטי סיום, מאיר.
מאיר כץ
מה שרציתי להגיד, במכללה שלי אני רואה שיש נשירה על רקע סוציו-אקונומי. לפעמים המכללות לא רואות את זה, כי הן לא יודעות על רקע מה הסטודנט פורש, אבל אנחנו כאגודה מקבלים את הנתונים האלה ורואים. הסטודנטים מגיעים אלינו. אין ספק שהמלגה הזו היא מה שמשאיר סטודנטים ומביאה אותם מהמרכז, שזה דבר חשוב שחייבים אותו. ההתפלגות הנורמלית של סטודנטים ברמות שונות היא חשובה והכרחית כדי להשאיר את האקדמיה בפריפריה ולחזק אותה, וזה לא עניין רק של האקדמיה. בסוף האקדמיה היא מה שתחזק את הפריפריה ותגרום לשוויון בין האזורים בארץ, שזה דבר שמשפיע על המדינה באופן כלכלי. בסוף, אם הפריפריה תהיה חלשה היא תהיה גם נטל, ואנחנו לא רוצים שזה יהיה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה. מישל תופן, יו"ר אגודת הסטודנטים בעמק יזרעאל.
מישל תופן
שלום לכולם. דיברו פה הרבה דברי טעם ואני לא אחזור. הדיון הזה באמת חשוב. אנחנו פותחים דיון על המלגה של הפריפריה אבל יש פה גם הרבה מעבר. יש פה את כל עתיד הפריפריה, המורכבויות והפערים שלה שנוגעים בדבר. אני ממש אתמצת דברים שקשורים אליי באופן אישי, כצעיר בפריפריה ויו"ר באגודת סטודנטים בפריפריה.

אני רואה את ההבדלים בין האפשרויות שלי לאפשרויות במרכז. אני חושב שאם תבוטל המלגה הזו – הפערים יתעצמו ויגדלו, והאפשרויות של מי שיגדל אחריי בפריפריה יהיו עוד הרבה יותר קטנות, מוסדות בפריפריה ייסגרו וכולנו ניפגע מזה. גם יוקר המחיה יעלה כתוצאה מכך, כי תמשיך הנהירה למרכז. אנחנו צריכים לעודד את ההיפך מזה. תודה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה רבה לך. לפני שאני נותן לנעם להתייחס ומסכם, יש מישהו שלא דיבר רוצה?
עמרי סער
נעים מאוד, שמי עמרי סער, מחזיק תיק הצעירים והסטודנטים. החברים כאן שכנעו אותי שבהחלט המלגה שניתנת היום בפריפריה היא חשובה, אבל יכול להיות שנשמעו כאן פחות קולות שמדברים על הפריפריה החברתית, כמו שנעם ניסתה להציג.

כמות הסטודנטים בלוד בשנתיים האחרונות היא 30% פחות מהממוצע הארצי. התקציב שאנחנו כעירייה נותנים למלגות, 1,000,000 ₪ בשנה, הוא כאין וכאפס לעומת הצורך שיש לנו בעיר לתת לצעירי העיר הזדמנות אמיתית. רובם, אגב, הם דור ראשון להשכלה. תחשבו איזה שינוי ניתן לעשות בפריפריה החברתית עם השינוי המבורך הזה שהאוצר מציג. אני לא אומר שצריך לפגוע, אבל אני חושב שצריך לטכס עצה ולחשוב איך ניתן לתת גם לפריפריה החברתית את אותה המלגה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אתה צודק, ויכול להיות שנזמן על זה דיון עם הוועדה לפריפריה, שגם עוסקת בפריפריה החברתית.
עמרי סער
ותפעילו אותנו. אנחנו כאן לטובת הדבר הזה. אגב, על הדיון הזה שמענו במקרה והנושא הזה הוא יותר מחשוב, הוא קריטי.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
לוד, רמלה, בת ים ועוד מקומות שיש בהם אתגרים חברתיים במרחב הזה.
עמרי סער
אני חושב שהאתגר אצלנו הוא טיפה מעבר לערים שהזכרת, במיוחד לאור האירועים האחרונים. רק אתמול נערכה הפגנה של מאות אנשים על זה שבני מיעוטים גידפו והכו ילד יהודי וביקשו ממנו לומר: "מהיום אתה מוסלמי", והוא חזר לאביו ואימו בוכה. אנחנו מתמודדים עם דברים שאף אחד אחד לא מתמודד.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
ללוד יש החלטת ממשלה שמתחדשת, ואתה יכול לזרוע שם סעיף מלגות לעידוד השכלה גבוהה. לוד ראויה להתייחסות מיוחדת ומשמעותית. האתגרים, המצב הסוציו-אקונומי והחיים המשותפים של ערבים ויהודים – מכל הסיבות הללו צריך לתת יותר. מתן, מה רצית להוסיף?
מתן בארי
תודה רבה, אדוני היו"ר. גבירתי ממשרד האוצר, והתאחדות הסטודנטים, חשוב שתבינו: התפקיד של המלגה הזו הוא בסופו של יום למלא כתה כדי לתת הזדמנות לתושבי המקום, זו המטרה המרכזית שלה.
נעם דן
תושבי המקום ימשיכו לקבל.
מתן בארי
תושבי המקום לא ימשיכו לקבל כי לתושבי המקום לא יהיה מספיק סטודנטים כדי למלא את הכיתה. אדוני יו"ר הוועדה, בשנתיים האחרונות ניצלנו את הסיפור ההיברידי כדי למלא את אילת בסטודנטים במכללות ובגופים אחרים. מה היה ממוצע הגילאים, אתה יודע? 45. אנשים שלא זכו מעולם ללמוד ולקבל הנגשה להשכלה גבוהה. אתם רוצים לטפל בפריפריה ובאיכות ההוראה? תקבלו החלטה במשרד האוצר שאתם מקימים מכוני מחקר ומעבדות בפריפריה, בנגב ובגליל, ואז תראו את האוניברסיטאות צומחות ואת איכות ההוראה גודלת. במקביל לזה, לראות שהמל"ג והות"ת לא מאשרים לייצר מסלולי למידה נוספים אלא להתחנן לכל קורס וקורס – אדוני, אין גוף אקדמי היום שלא מוכן להיכנס לאילת כדי להרחיב את האקדמיה. מי שמעכב אותנו אלה הם המל"ג והות"ת, ולכן הסיפור הזה של הנגשת השכלה גבוהה תלוי אך ורק במלגת פריפריה.
אלחנן פלהיימר
אני גם חבר מל"ג, ואם צריך סיוע בזה אני יותר מאשמח.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אילת ודאי שצריכה התייחסות מיוחדת. עסקתי באילת בתפקידי במגבית קנדה והבאנו כסף לאקדמיה באילת. מה שעושים זה לא מספיק. מדינת ישראל לא מבינה את ההזדמנות ואת הצורך בהשקעה מוגדלת ובקישור של אילת. זה ש-70 שנה אין כביש מהיר לאילת זה ביזיון למדינה, ואם היו עושים שם רכבת אז גם היינו מביאים אוכלוסיות חדשות. נעם, בבקשה.
נעם דן
אני קודם כל אגיד שבאמת צר לי שבסוף זה הוצג כצעד עז, כי זה צעד שמטרתו להיטיב עם החיילים המשוחררים. הוא מעביר את ההטבה הזו מלהיות הטבה למוסד להטבה לחייל משוחרר. זה שם את החייל המשוחרר במרכז ונותן לו ללמוד איפה שהוא רוצה. הסתכלנו תוך כדי גם על הנתונים. בבן גוריון ראינו 173 סטודנטים, בחמדת רק 70 תלמידים מקבלים את המלגה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
70 כפול 10,000 זה 700,000 ₪. בתקציב של מכללה זה מספר משמעותי.
דן נימני
רק לחדד. גם בשינוי שהצענו לעשות, זה לא שזה מתבטל. מי שבמצב סוציו-אקונומי נמוך ימשיך לקבל.
נעם דן
וגם מי שגר שם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אתם יודעים שחוכמת ההמונים היא דבר נכון. אני לא חושד בנשיאי ממשלות שהם אנשים פוליטיים, לא הגונים או שיש להם שיקולים זרים. יש פה איזו מערכת מאוזנת שקיבלה תמריץ לפעול. אם היו רוצים לעשות שינוי – היה צריך לשבת איתם.
נעם דן
אנחנו לא נגד התמריץ.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אבל היה צריך לשבת איתם. פרופ' רוזה אמרה שגם אם עושים שינוי – עושים אותו בעדינות. בודקים, מקשיבים. אנחנו האחרונים שנהיה נגד חיזוק אנשים בסוציו-אקונומי נמוך, זו השליחות של החיים שלנו, אבל אם פוגעים בתכנית אחרת – צריך סיבה. צריך לשאול את האנשים, צריך הדרגתיות ורעיונות, וגם לא להתבייש להגיד: אולי נוסיף מלגות? אולי נחזק את מי שלא קיבל? לא על פני הקיים, אלא כחיזוק.
נעם דן
אני רק אסיים, ברשותך, שככל שחושבים שעדיין, דיברו פה לפני 30 שנה וניתן להן סיוע כשהן קמו. ככל שהיושבים הנכבדים פה מאמינים שעדיין המכללות זקוקות לסיוע, למשל כדי לחזק את קמפוס אילת ולאפשר לו לשדרג את הצעת הערך שלו, שבאמצעות הצעת ערך טובה יותר הוא יוכל למשוך סטודנטים מצוינים, אז אפשר באמת לבוא ולדון איך משדרגים את המכללה ונותנים לה סיוע ישיר. או מלגות על בסיס מצוינות, כדי להביא סטודנטים מצוינים לקמפוס בן גוריון או לאוניברסיטה הפתוחה, שגם יש לה שלוחה באילת.
קריאה
גם לוינסקי, אגב.
נעם דן
אז איך אפשר לחזק ולשדרג את הצעת הערך של אילת.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
יש דבר אחד שעליו אין ויכוח, והוא שהשכלה גבוהה היא מנוע לצמיחה. בישראל יש מחסור בהון אנושי וחסרים לנו עובדי חינוך, עובדים סוציאליים - - -
נעם דן
אגב, בהשכלה גבוהה אין מחסור. במדינת ישראל אחוז בעלי התואר האקדמי הוא מהגבוה בעולם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
חסרים לנו מתכנתים, מרפאים בעיסוק, הפרעות קשב, מהנדסים, חסרים רופאים בישראל.
נעם דן
מבחינת תואר. בגלל זה אני אומרת, אפשר לתת מלגות אם אתה לומד רפואה, או במסלולים ייחודיים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
50% מהרופאים בישראל לא לומדים בישראל.
נעם דן
זה חבל מאוד. אגב, זה ספציפית הצוות של בריאות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אז למה את לא פותחת עוד מגמות לרפואה באילת ובקרית שמונה?
נעם דן
זה קשור בשדות הקליניים, ובהתמחויות בבתי החולים, ולא במוסדות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
שדות? אז תבנו שדות. אנחנו בתי הספר לרפואה הטובים בעולם. אנחנו מקבלים תלמידים מאוניברסיטת קולומביה אצלנו - - -
נעם דן
אתה צודק ב-100% וזו הצעה מעולה. אולי נתמקד ברופאים, במהנדסים, בהון האנושי שחסר, ולא בתואר כללי במכללות. המכללות מלמדות גם תואר רב תחומי שלא נותן שום דבר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
יש עוד נתון על נגב-גליל, שבו סטודנטים שלמדו רפואה בארץ עובדים במרכז הארץ, שסטודנטים למדו רפואה בחו"ל למדו בפריפריה.
נעם דן
אז בואו נאפשר למכללות לשדרג את הצעת הערך שלהן, כדי שהן יוכלו לתת לסטודנט ערך אמיתי, כדי שיוכל לצאת לתעסוקה ולהשתלב בשוק התעסוקה ולקבל פרמיה גבוהה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
מה הפעולות שאתם עושים בחוק ההסדרים כדי לשדרג את האקדמיה בישראל?
נעם דן
למשל, אנחנו עושים שנקראת "הייטק 3", שמחזקת את המוסדות שמלמדים מקצועות שקשורים להשתלבות בתעשיית ההייטק.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
כמה כסף יש בזה?
נעם דן
אני לא זוכרת בעל פה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אלו אוניברסיטאות מקבלות את זה?
נעם דן
זו תכנית שהיא לא רק לאוניברסיטאות. היא גם למכללות וגם לאוניברסיטאות. כל מי שיציע הצעת ערך בתחום הזה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
ואז ההייטק נשאר במרכז הארץ. למה שלא תגידו: "רק להייטק בנגב ובגליל", אם אתם רוצים לפזר?
נעם דן
אפשר לדבר על זה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אני מסכם. הוועדה רשמה לפניה כי שר האוצר, שר החינוך ושר הנגב והגליל, כולם התנגדו, או בדיעבד החליטו, להסיר מסדר היום ומחוק ההסדרים את ההצעה לשנות את השיטה של מתן אותה מלגה לעידוד בני הפריפריה ולעידוד לימודים בפריפריה ובירושלים. מתוך ההבהרות של נציגי האוצר משתמע שהאירוע הזה מאחורינו לשנה וחצי הקרובות, שכן מהרגע שיאושר תקציב המדינה לא יהיה מקור מימון אחר לשינוי השיטה. אנחנו שמחים על ההחלטה הזו, ובסוף זה קרה בשל פעולה נמרצת, גם של ראשי הערים שפנו אלינו, גם של נשיאי מכללות וגופים שפנו אלינו ואל השרים, וגם בגלל הדיון הזה, ואנחנו שמחים על התוצאה.

אנחנו כן קוראים לשר האוצר, למל"ג ולשר החינוך לגייס כסף נוסף ולייצר השלמה של מלגות עבור בני הפריפריה החברתית. כפי ששמענו על לוד ועל עוד שכונות שיש בהן מסה אדירה של סוציו-אקונומי נמוך, וגם להם ראוי שתהיה הזכאות למלגה נוספת בשנה א'. צריך לדחוף את הדבר הזה. הוא לא במסגרת הוועדה הזאת מבחינה גאוגרפית, אבל אני מאמין בזה שמשקיעים גם בפריפריה החברתית, ויש שם אתגרים לא פחות גדולים מבחינה סוציו-אקונומית, ולפעמים אפילו יותר גדולים ומסיביים. לכן אנחנו קוראים לממשלה להגדיל את סך המלגות שהיא מעניקה ולייעד עבור בני הפריפריה החברתית מלגה ייחודית.

אני מתכוון לפנות, כחבר בוועדה, לקרן לאזרחי ישראל, כדי לנסות ולראות האם משם נוכל להקצות כסף למטרה הזו, וגם לפעול בדרכים אחרות כדי שאכן תהיה מלגה כזו לבני ובנות הפריפריה החברתית. הוועדה שומרת לעצמה את הזכות לעקוב אחר הנושא באם יתפתח מחדש מחוץ לחוק ההסדרים.

הוועדה רוצה לשבח את כל ראשי המוסדות האקדמיים שממוקמים בנגב ובגליל ומתמודדים עם אתגרים אדירים, עם טיפול באוכלוסיות מורכבות, עם פחות תלמידים, פחות כסף ופחות עושר מוניציפלי, ועדיין מייצרים מצוינות. למשל: במכללת ספיר, עמרי ידלין, שייסד את המגמה למשפטים, ניצח בכל התחרויות של המבחנים כדי להיות עורכי דין. יש המון מקרים בהם הפריפריה יוצרת מצוינות, וזה למרות שיש פחות כסף ותלמידים.

אני מחזק אתכם, ראשי המכללות, ראשי הגופים וגם את אגודות הסטודנטים והתאחדות הסטודנטים. תודה רבה לכולם, אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 10:21.

קוד המקור של הנתונים