פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



39
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
27 בפברואר 2023

מושב ראשון




פרוטוקול מס' 19
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, ו׳ באדר התשפ"ג (27 בפברואר 2023), שעה 10:30

התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה בחברה הערבית - דוח ביקורת שנתי 71 ג׳ - ביקורת מעקב

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר
ואליד אלהואשלה
מירב בן ארי
טלי גוטליב
חילי טרופר

עמר בר לב
יאסר חוג׳יראת
אחמד טיבי
יואב סגלוביץ׳
אליהו רביבו

יובל חיו - מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

ענבל מליח - מנהלת אגף בחטיבה לביקורת המדינה, משרד מבקר המדינה

מלאכי חסדאי - מרכז בכיר תוכנית 549, משרד ראש הממשלה

אבי רבני - רס״ן, רמ״ד פלסטינים, משרד הביטחון - צה״ל

כפיר יהודה - מנהלת תחום עיצוב מדיניות, המשרד לביטחון לאומי

נסיה יודיץ - מנהלת מחלקת תכנון ובקרה, המשרד לביטחון לאומי

רועי הראל - עוזר יועמ"ש, לשכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי

יגאל עזרא - תנ״צ, סגן ראש אגף סי״ף, משטרת ישראל

תומר לוטן - מנהל ישראלי, לשעבר מנכ״ל המשרד לביטחון פנים

עמית אבירם - ראש האגף למדיניות פנים, המטה לביטחון לאומי

נורית יכימוביץ׳ כהן - ראש תחום ביטחון פנים, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

חיאם קעאדן - סמנכ״ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל ביטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי

ספא חמזה חמאיסי - עובדת סוציאלית לנוער וצעירים ומיצוי זכויות, מועצה מקומית כפר כנא, סטודנטית לתואר שני באונ' ת"א

סונדס מאחמיד - עובדת סוציאלית קהילתית, סטודנטית לתואר שני באונ' ת"א

נועה מימוני - עמותת ׳יוזמות אברהם׳

רידא ג׳אבר - עו״ד, מנהל מרכז אמאן - המרכז הערבי לחברה בטוחה

יאיר רביבו - ראש עיריית לוד

מחמוד נאסר - רכז המאבק באלימות ופשיעה בחברה הערבית, ועד ראשי הרשויות הערביות

תומר רוזנר

פלורינה הלמן לוין

חבר המתרגמים: שיר קרספין


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת, ייתכנו אי דיוקים והשמטות.




התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה בחברה הערבית - דוח ביקורת שנתי 71 ג׳ - ביקורת מעקב.

בוקר טוב לכולם, ברוכים הבאים. הנושא שעל שולחן הוועדה היום הוא התמודדות משטרת ישראל עם אחזקת אמצעי לחימה באופן לא חוקי ואירועי ירי בחברה הערבית ובישובים מעורבים. זו היא ביקורת מעקב לביקורת שנעשתה בשנת 2018, אם אינני טועה. מפאת חשיבות העניין, מצאתי לנכון לחזור ולבדוק מה נעשה עד עתה. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור למשרד מבקר המדינה, בבקשה.

בוקר טוב אדוני היושב ראש ומכובדיי. אנחנו נציג בקצרה את הפרטים בנוגע לדוח הביקורת שפורסם בשנת 2021. קודם כל צריך לומר, אנחנו מדברים על שתי ביקורות שנעשו במשרד מבקר המדינה, האחת בשנת 2017 - 2018 והשנייה בשנת 2020, שלמעשה עקבו אחרי יישום תוכנית חומש ממשלתית, למאבק בפשיעה בחברה העברית. תכנית שהייתה אמורה לפעול ולחול בשנים 2016 - 2021. אני אתייחס בהמשך להתקדמות שחלה לגבי התוכנית הזו, ונאמר גם מילה על צעדים ראשונים של הממשלה כרגע, בתוכנית נוספת שלגביה התקבלה החלטה בשנת 2021.

אנחנו עסקנו באופן כללי בניתוח של נתונים על היקף הפשיעה בחברה הערבית, והדוח מתמקד באירועי ירי ואמל"ח לא חוקי בחברה הערבית. כמו שאמרתי, אנחנו עוסקים ביישום התוכנית, אותה תוכנית חומש שכונתה: ״התוכנית לחיזוק המשילות ושלטון החוק במגזר הערבי.״ הדוח עוסק גם ביישום התוכנית להקמת תחנות משטרה וגיוס שוטרים מוסלמים. הטיפול בהברחות אמל״ח דרך ירדן ודרך המעברים מאיו״ש והפעילות לאיסוף אמל״ח ותפיסתו, והשפעתן על הפשיעה בחברה הערבית. אלה נושאי הדוח.

כמה נתונים בהתחלה - בעת שסיימנו את הדוח עמדנו על 95 קורבנות רצח בחברה הערבית בשנת 2019, שיא של שבע שנים לפחות, רק כדי לשים את היחס, אנחנו מדברים על 50 קורבנות רצח ביתר האוכלוסייה. יש לומר שבשנת 2021, על פי נתוני המשטרה, הנתון עלה ל-126 קורבנות רצח, ועל פי הנתונים שאנחנו למדים משנת 2022 ישנה התמתנות בנתונים. כ- 70% ממעשי הרצח, זה השיעור של מעשי הרצח באמצעות נשק חם בחברה הערבית. 70% בשנת 2019, כשאנחנו מדברים על עלייה בשנת 2021 לאזור ה- 80%. השיעור המקביל ביתר האוכלוסייה הוא 22%.

אנחנו מדברים על כ- 15 אלף קורבנות בני החברה הערבית, בעברות נגד אדם וגוף: חבלה, תקיפה, רצח, ניסיון לרצח והריגה. 15,097 זה היה הנתון בעת הדוח. מספר אירועי הירי בכלל האוכלוסייה הוא 9,216, כ- 94% מהחשודים בעברות ירי, הם מהחברה הערבית. אם נעשה השלכה מנתון החשודים לנתון של אירועי הירי, אנחנו יכולים לדבר על כ-8,500 מתוך ה-9,216, שנמצאים בחברה הערבית. למעשה מדובר פה כמעט בכל אירועי הירי, שנמצאים בחברה הערבית.

5% זה שיעור כתבי האישום שהוגשו בתיקי חקירה בעבירות ירי בשנת 2019, כשהנתון של כתבי אישום מכלל תיקי החקירה במשטרת ישראל הוא 15% ו- 47% זה הוא שיעור ביצוע התקציב של התוכנית לחיזוק המשילות, אני אתייחס לזה בהמשך.

בנושא של תוכנית החומש, כשסיימנו את הביקורת, אנחנו מצאנו שיישום התקציב הממשלתי לתוכנית החומש עמד על 47%, זה פחות מחצי ממה שהתכוונה לבצע ממשלת ישראל, בעת שהניחה את התוכנית בשנת 2016. צריך לומר, תוכנית החומש לא הגיעה לקו הסיום. בשנת 2019, כשנתיים לפני סיום התוכנית, כבר החלה המשטרה להיערך לתוכנית חדשה, מן הטעם שגם הבינה שהמשאבים חסרים והתוכנית לא תוכל להיות מושלמת במלואה. במובן מסוים אנחנו כבר רואים את סימני הדעיכה ביישום התוכנית כבר בשנים 2018 ו- 2019 עקב משאבים חסרים.

כפי שאמרתי, אם אנחנו נחבר את שנות הדעיכה לשנות ההתנעה של התוכנית החדשה, אז אני יכול להגיד באופן גס שאנחנו נמצאים באיזה שהוא גירעון של שלוש או ארבע שנים מבחינת הצמדות מלאה בהיבט המשאבי, לתוכנית ממשלתית עובדת. כלומר, אם אנחנו בשנת 2019 כבר רואים את הדעיכה של התוכנית הקודמת, ובעת הזו אנחנו רואים את התגבשותה של התוכנית החדשה והתנעתה באופן אופרטיבי, אלו שלוש או ארבע שנים של פיגור מסוים.

זה לא אומר שמשטרת ישראל לא עשתה דברים בשנים האלה, אבל כדוח ביקורת המדינה, אנחנו מסתכלים גם כלפי הממשלה, ורוצים גם לראות תוכנית מתוקצבת עם אבני דרך, עם בקרה, עם הפנייה של משאבים ויכולת ליישם. זו היא אמירה כללית שאני אומר אותה על פני שני הדוחות שביצענו, לרבות הסתכלות על הדברים שהתפתחו מאז סיום הדוחות. אני אעבור במהירות על כמה נקודות נוספות:

בתוכנית בהחלטת ממשלה משנת 2016, דובר על 11 תחנות ו-10 נקודות. הוקמו בעת סיום הביקורת שמונה תחנות וחמש נקודות, אבל הבעיה העיקרית, היא שחלק מהתחנות האלה למעשה שיקפו הסתה של כוח אדם מתחנות קיימות. כלומר, במונחי בניין הכוח, בכוח אדם, אנחנו נמצאים בפחות משמונה תחנות, ויש משמעות מאוד כבדה לאיוש התחנות. המתקנים עצמם, גם להם יש ערך, אבל הם כשלעצמם לא יוכלו לתת את המענה. אני לא נכנס פה לפירוט של התחנות וההתמרות של התחנות בתוך תחנות אחרות.

אם אנחנו מדברים על איסוף אמל״ח, שזה וולונטרי, המבצעים שביצעה המשטרה בשנים 2017 ו-2019, נכשלו. נאספו בהם 15 כלי נשק ו-19 כלי נשק, מספרים אפסיים. פעולות המשטרה לתפיסות אמל״ח שאינו חוקי, באופן כללי אפשר לומר, לא הובילו לבלימת מגמת ההתרחבות בכלי הנשק שנמצאים בחברה הערבית, אלו תובנות שמשטרת ישראל הגיעה אליהן בעצמה, ואני מדבר עד לשנת 2019. הנתונים פה מולכם, וזה בלי להתייחס למאזן, כלומר מה נכנס בשנה מול מה שנאסף בשנה.

מאז שנת 2016, לא הגיעו המשרד לבט״פ והרשות להגנת עדים, להסכמה בנוגע להעברת הטיפול בעדי תביעה מאוימים לאחריותה של הרשות להגנת עדים. אני לא נכנס פה לפרטים בהיבטים של דרגות האיום. יש שיח מתמשך בין המשטרה לבין הרשות על ההגנה הזו. נכון לסיום הביקורת, אנחנו עמדנו במצב של מחלוקת בין שני הגופים, שלא נפתרה. אפשר לראות שבשנת 2020, 67% מהעדים המאוימים, הם עדים מאוימים בחברה הערבית. זה נתון שאם מעמידים אותו פעם אחת מול שיעור האזרחים הערבים במדינת ישראל ופעם שניה מול מגמת ירידה במאוימים בחברה היהודית, מגמה חדה שאפשר לראות פה בגרף, אלה נתונים שברור שמחייבים מענה כבד.

הברחות דרך גבול ירדן, המעברים מאיו״ש וקו התפר: אני יכול לומר שכבר מעל עשור מדברים על הקמת יחידה מבצעית יהודית לטיפול בהברחות דרך גבול ירדן. אותה יחידה שכונתה יג״י, יחידת גבול ירדן. הפעמים הראשונות שדיברו עליה היו בשנת 2009. צריך לומר שהיא לא הוקמה עד היום עקב מחסור במשאבים. בנקודות מסוימות נאצלה משטרת ישראל להיעזר ב- ׳יחידת אתגר׳, שעוסקת בגנבות כלי רכב. אבל בסופו של דבר לא הוקם כוח מבצעי, ובהיעדר הכוח הזה לא ניתן לתת את המענה השלם, למרות שבמהלך השנים, נעשות פעולות בנושא הזה באופן שוטף.

בשנים 2018 - 2020, נערכו מאות ביקורות במחנות צה״ל בקשר לגניבות אמל״ח, והיה ברור ממקבץ הביקורות האלו, שישנה בעיה חמורה בצה״ל בנושא של גניבות אמל״ח. בשנתיים האחרונות צה״ל מתחיל בביצוע פעולות בנושא הזה, אני לא יודע אם יש נציג של צה״ל שיוכל לדווח על כך. בעת סיום הביקורת המצב היה לא טוב. גם מצ״ח, שמכירה את הדברים האלה מקרוב, חיוותה עמדה בנושא הזה ודיברה על פער משמעותי שקיים.

ייבוא כלי אמל״ח וחיקויי נשק דרך מעברי הגבול הבינלאומיים: אנחנו מדברים על ה- Air soft, נשק דמוי M16, אני לא נכנס עכשיו לכל ההיבטים של ייבוא הנשק הזה ואישורי האחזקה בו. דובר גם על תיקוני חקיקה בנושא. הסיפור הזה מהווה בהחלט פער שמגביר עוד יותר את בעיית השימוש בכלי נשק בחברה הערבית ואפשר לראות גם מצד שמאל, את הנתונים של התפיסות. כתבי אישום: 5% מכתבי האישום מגיעים לקו הסיום.

אני כן צריך לומר, בנוגע לזירות, שזירות של רצח בחברה הערבית, הן זירות מורכבות מבחינה מקצועית ומשטרתית. לא ניכנס לכל ההיבטים, אך יש בהן מורכבויות שונות. עדיין, אנחנו כביקורת, סברנו שמשטרת ישראל צריכה פעם אחת, להציב יעדים מאתגרים בנושא הזה, כי האכיפה ביסודה, עומדים גם האכיפה בפשעים החמורים וכתבי אישום והיא צריכה גם להתאים את הכוחות שלה כדי שיוכלו גם להתמודד עם הזירות האלו.

הנתונים בסוף הביקורת, ביחס לחקירות המשטרה, מגיעים ל- 15 כתבי אישום. שכפי שאמרתי, הנתונים שמופיעים בדוח הם נמוכים משמעותית.

נקודה נוספת היא נושא השיטור בחברה הערבית: משטרת ישראל מנסה מזה כמה שנים, להיערך להכשרה מותאמת אוכלוסייה ולהכשרות ייעודיות לתחנות ערביות. הדבר הזה, בעת שסיימנו את הביקורת, לא התקדם. אני יודע שעכשיו יש ניסיונות לעשות התקדמות מסוימת בתחום הזה, אבל תחנת משטרה בחברה הערבית חייבת הכשרה מותאמת. היא חייבת לקבל את הכלים המתאימים, בהרבה היבטים: מודיעיניים, תפקודיים, מבצעיים ואג״מיים, איך לתפקד במציאות הזו. והנושא של הכשרה הוא מאוד משמעותי.

אני חושב שאין צורך לחזור על נתונים, אבל בסוף, גם אם לוקחים את הנתונים של שנת 2022, אפשר לומר שאנחנו לא מצליחים להגיע לאיזו שהיא נקודה ששוברת את המציאות. יש תהליך, ולא צריך לזלזל בו. בשנתיים האחרונות מסתמן שנעשו פעולות לאחר החלטת הממשלה באוקטובר שנת 2021, היה ריכוז מאמץ, אבל צריך להבין שללא גיבוי ממשלתי משאבי רצוף ועקבי, היכולת לעמוד באתגר הזה היא מוגבלת ביותר. זו תובנה שצריך להבין, גם רציפות, גם משאבים וגם קשב.

קשב לא יספיק לבד בהקשר הזה וזו היא אמירה שצריך לומר אותה בסיום הדברים וגם עלתה בשני הדוחות. אגב, בסוף הדוח הראשון, בשנת 2018, ביקורת המדינה כבר ״הניפה דגל״ שתוכנית החומש דועכת וצריך לשים לב לעניין הזה. כבר בשנת 2018 אמרנו זאת, ובשנת 2020, כשפרסמנו את הדוח השני, למעשה כבר היינו במקום של תוכנית ברמת תפקוד נמוכה. אני חושב שכחברה, אסור לנו שהדבר הזה יחזור על עצמו גם בתוכנית החומש שהיום מונחת על השולחן. עד כאן אדוני.

תודה רבה. נמצא כאן השר לשעבר, עמר בר לב, אתה תדבר אחרי ה-ממ״מ, אני פשוט רוצה להשלים את הסקירה והדיווח, בבקשה.

תודה ליושב הראש. שמי נורית, ראש תחום ביטחון פנים במרכז המחקר והמידע של הכנסת. אציג בקצרה כמה נתונים מתוך מסמך הרבה יותר רחב שעסק בעבירות נשק. המסמך שלנו נכתב בשנת 2021, ובעצם הנתונים בו נכונים ברובם לשנת 2020, אז אנחנו נוכל להוסיף עוד שנה אחת של נתונים מעבר למה שהיה בדוח המבקר. בנוסף יש לנו עוד כמה פילוחים שיכולים לשפוך אור נוסף על הנושא.

אני רק אזכיר, שעבירות הירי הן בעצם רק השורה התחתונה, ויש שורה של פעולות שקשורות לנשק ונאסרו בחוק העונשין. קודם כל, בשלב הראשון, על ייצור, מכירה או הברחה של נשק. אלו עברות שנחשבות לחמורות יחסית, כי יש עליהן ענישה חמורה יותר מאשר על עבירות אחרות כמו עבירות ירי, רכישה, החזקה או נשיאה של נשק.

יש לנו כאן נתונים על פתיחת תיקים ועל הגשת כתבי אישום מהשנים 2017 - 2020, אפשר לראות שיש הבדלים בין סוגי העברות האלו. אם נסתכל על שני הפאנלים העליונים, שמתייחסים לנשיאה, החזקה, רכישה ועבירות ירי, אנחנו יכולים לראות שיש הגברה באכיפה בארבע השנים המדוברות, כשבעבירות ירי מספר כתבי האישום גדל פי ארבעה.

אבל אם אנחנו מסתכלים על העבירות היותר חמורות, שהן ייצור, הברחה ומכירה, אנחנו יכולים לראות שאין בהכרח עלייה דומה, אלא יש מגמה מעורבת, שנה אחת יש עלייה, אחר כך יש ירידה ואחר כך עוד פעם עלייה. צריך לתת את הדעת שדווקא העברות האלו, הן אלו שמפיצות את הנשק אל ידיים לא מורשות בציבור.

אחרי שהראיתי לכם את הנתונים על פתיחת תיקים וכתבי אישום, אני אסייג ואגיד שדווקא הנתון של פתיחת תיקים, יש לו איזו שהיא מגבלה במובן של להעיד על כמה העברות הן נפוצות בשטח או בפועל. מכיוון שפתיחת תיקים זה מדד שבעצם מושפע מהמצב בשטח ומצד שני מושפע מהפעילות המשטרתית.

אני רוצה להראות לכם עכשיו מדדים אחרים שאולי יותר מתכתבים עם מה שקורה בשטח. כאן אנחנו נראה פניות של אזרחים למוקד 100 של המשטרה בגלל עבירות ירי, זה נתון שגם היה כמוהו בדוח המבקר עד שנת 2019, אז קודם כל אראה לכם שבשנת 2020 היו אפילו עוד יותר פניות. דבר נוסף שהוספנו כאן זה פילוח לפי מחוזות המשטרה והקו האדום העולה מייצג את מחוז הצפון, אתם יכולים לראות שמספר הפניות למוקד 100, הוכפל בשנים 2017 - 2019 וגם גדל במידה ניכרת במחוז הדרום החל משנת 2019.

יש לנו כאן בעצם מיקוד לפי מחוזות. ואני רק אציין בקשר למדד הזה, שהוא מורכב לפי המצב בשטח ובמידה מסוימת גם מאמון הציבור במשטרה. אזרח שיושב בבית ושומע יריות מחוץ לבית, יכול לבחור האם להתקשר למשטרה או לא, וזה מה שיש לנו בתוך המדד הזה של פניות למוקד 100. אבל בתור ממ״מ, אנחנו לפעמים מחפשים מדד תוצאה שהוא יותר קשיח, וכאן אנחנו מגיעים בשקופית הבאה לנתוני קורבנות.

על פי נתוני הקורבנות שקיבלנו ממשטרת ישראל, אתם יכולים לראות שערבים הם לא רק עיקר החשודים כמו שאנחנו יודעים מדוח המבקר, אלא גם עיקר הקורבנות, כמו שאתם יכולים לראות בחלק הימני, וגם שיש עלייה מאסיבית מאוד בין השנים 2017 - 2020 במספר הקורבנות שהם ערבים תושבי ישראל. גם במספר הקורבנות היהודים יש עלייה, אבל המספר הכולל שלהם הוא יותר קטן.

חישוב נוסף על הנתונים שעשינו הוא בעצם תכנון ל-1,000 נפש, כי בעצם גודל האוכלוסיות, היהודית והערבית, הוא לא אותו דבר. ואת זה אנחנו רואים מצד שמאל. אנחנו בעצם תכננו ל-1,000 נפש וחילקנו לפי מגזר היישובים ומכאן אפשר לראות, שמספר הקורבנות לכל 1,000 נפש, גדול יותר בישובים בדואים וערבים מאשר ביישובים יהודיים, ישובים מעורבים נמצאים באמצע.

בשקופית הבאה אנחנו נוכל לראות, מבט נוסף ואחרון על נתוני הקורבנות של המשטרה, שאגב כוללים גם הרוגים וגם פצועים. זה מתכתב עם תוכניות ממשלתיות שהיו לטיפול בצעירים חסרי מעש. הכוונה היא לצעירים בגילאי 18 - 25, שלא עובדים, לא לומדים וככל שמדובר במגזר הערבי גם לא משרתים בצה״ל. אוכלוסיית ׳חסרי מעש׳, בעצם נמצאת במוקד של כמה תוכניות ממשלתיות ואנחנו יכולים לראות שאוכלוסייה זו גם תופסת חלק בין הקורבנות בצורה לא פרופורציונית. יש הרבה צעירים בגיל הזה, נגיד 206 צעירים על כל 100 אלף נפש, שהיו קורבן לעבירת ירי.

מדד תוצאה נוסף אנחנו יכולים לראות בשקופית הבאה. יש לנו כאן נתונים של מערכת הבריאות, של פצועים שהגיעו לחדרי המיון בבתי החולים, חלק מהם גם נפטרו אבל הגיעו כפצועים, וכאשר אנחנו שואלים מי הנפגע, אז שוב, עיקר הנפגעים, כמעט 90% הם נפגעים ערבים. אם אנחנו מחלקים את זה לפי יישוב המגורים של הנפגע, אז שימו לב, בחלק השמאלי, עד כמה ערים מעורבות נמצאות בפוקוס של המקומות שמהם יש נפגעים.

בשקופית האחרונה אני אראה פילוחים נוספים של אותם המדדים. אנחנו יכולים לראות בצבע כחול את היהודים, שמספרים בין הקורבנות לא גדל, בעוד שמספר הקורבנות הערביים גדל במידה משמעותית עם השנים. גם כאן אפשר לראות שעיקר העומס הוא במחוז הצפון.

סליחה, יש איזו שהיא התייחסות מבין הנפגעים בחברה היהודיות, למספר הנפגעים מעבירות ירי שהוא כתוצאה מעבירות ירי בחברה הערבית?

לא, אין לנו כזה פילוח. בהמשך לדבריי, גם כאן אנחנו יכולים לראות בצורה מאוד בולטת, שכאשר אנחנו מתכננים את מספר הנפגעים לכל 100 אלף נפש מקבוצת האוכלוסייה הרלוונטית, חלקם של הצעירים בגילאי 18 - 25, הוא גדול במיוחד. זה קשור כנראה למעורבות אפשרית שלהם בחברה העבריינית. המסמך המלא נמצא באתר ה-ממ״מ, אתם מוזמנים לקרוא. יש שם נתונים נוספים רבים שקשורים לנושא הדיון. תודה.

תודה. השר לשעבר, עמר בר לב, בבקשה.

תודה רבה על ההזמנה לבוא הנה. ראשית אני רוצה להזכיר שגם הנתונים של משרד מבקר המדינה וגם הנתונים של ה-ממ״מ מתייחסים עד לשנת 2020, וקצת לשנת 2021, והם מדברים בעד עצמם. הם מראים שיש עלייה רציפה, לפחות עד שנת 2021, הייתה עלייה רציפה בכל המדדים, שאני לא אחזור עליהם כאן. הסיבה שהייתה עלייה בכל המדדים היא פשוט כי לא הייתה מדיניות שהחליטה להתמודד עם זה. כפי שהזכיר נציג מבקר המדינה הייתה תוכנית חומש, אבל אנחנו מכירים הרבה תוכניות טובות שבסופו של דבר נשארו על הנייר ולא נעשה איתן שום דבר.

לכן הדבר הראשון שיש לעשות זה קביעת מדיניות. השר הנוכחי עסק רבות ברעש סביב קביעת מדיניות. באם כן או לא נותנים לו לקבוע מדיניות. כשנכנסתי לתפקיד לא הייתה לי שום בעיה בקביעת מדיניות, ואכן קבעתי מדיניות והיא מופיעה בכתב: ״מדיניות השר לביטחון פנים לשנים 2021 - 2022.״

בנושא משטרת ישראל ויעדי המדיניות המרכזיים של משטרת הישראל, הנושא המרכזי והיעד הראשון הוא צמצום הפשיעה והאלימות ברחוב הערבי ובערים המעורבות, שכולל: מאבק בארגוני הפשיעה המאורגנת, מיטוט משפחות פשע, צמצום תופעת סחיטת דמי חסות - ׳פרוטקשן׳, צמצום מספר אירועי רצח, העלאת מסירה ואיתור נשק לא חוקי, שיפור המוכנות והמענה לתרחישי הפרות סדר רב סביבתיות, חיזוק ההרתעה כנגד אלימות ובריונות בכביש, צמצום מספר התאונות הקטלניות והגדרת יעד כמותי להגברת המשילות בנגב.

את היעדים האלה הצבתי חודשיים לאחר כניסתי לתפקיד, כשבחודשיים הראשונים עבדנו עליהם. השאלה הראשונה שעולה היא מה קרה עם היעדים האלה? האם ממשנו אותם או לא? והנה אני אתייחס לכל אחת מהשורות. אני מדבר כאן על השוואה בין השנים 2021 - 2022, שאני מזכיר ששנת 2021, בחציה השני, סגן השר סגלוביץ׳, תומר מנכ״ל המשרד ואני, נכנסו לתפקיד. זאת אומרת, כבר בחצי השני של שנת 2021 היה שיפור לעומת החצי הראשון שבו היה גם ׳שומר החומות׳. אז הנתונים שאני מציג כאן הם השוואה בין השנים 2021 - 2022, זאת אומרת שיש כאן גם שיפור.

לפי מה שאתה אומר אנחנו יכולים להיות הולנד.

תן לו לסיים בבקשה.

גם לסיים וגם אולי ללמוד משהו. א׳ - בנושא מיטוט משפחות הפשע: קבעתי יעד להכניס לכלא את ראשיהן של שלוש משפחות פשע. לא השגנו שלוש משפחות פשע, אלא שתיים, משפחת חרירי ומשפחת אבו לטיף. אמנם הם נכנסו רק חודש אחרי שסיימתי את התפקיד, אבל זו תוצאה של עבודה מאוד אינטנסיבית שהייתה לאורך השנה. ב׳ - בנושא הפרוטקשן: הייתה עלייה של 23% בהגשת כתבי האישום. ג׳ - בנושא צמצום מספר אירועי הרצח: ירידה ב- 17%, פעם ראשונה אחרי הרבה מאוד שנים. לא רק בלימה אלא ירידה של 17% במספר הנרצחים בין השנים 2021 - 2022.

ד׳ - בנושא העלאה במסירה ובאיתור נשק לא חוקי: עלייה של 80% בתפיסת רובי M16 ועלייה של 40% בתפיסת אקדחים. אלה כלים שנמכרים אחר כך בשוק השחור, אקדח בסדר גודל של 30 אלף שקלים ומעלה ורובי M16 בקירוב ל- 100 אלף שקלים, ומי שקונה אותם לא עושה את זה לשם הגנה עצמית. ה׳ - בנושא של שיפור המוכנות והמענה לתרחישי הפרות סדר רב סביבתיות: אני לא אכנס כאן לעומק, אבל בעצם אנחנו אלה שהקימו את המשמר הלאומי. אני קבעתי שמשמר הגבול הוא המשמר הלאומי וחיזקנו את משמר הגבול בצורה משמעותית. אני לא אכנס כאן לפירוט כי זה באמת הרבה מאוד.

ו׳ - בנושא חיזוק ההרתעה כנגד אלימות ובריונות בכבישים: בדרום, בקרב הבדואים, קבעתי יעד שתהיה עלייה של לפחות 15% בדוחות למיניהם - נהיגה ללא רישיון, מהירות מופרזת, רכבים ללא רישיון ובעצם עלינו ב- 100%, לא ב- 15%, אבל לצערי, שמשטרת ישראל אחראית רק על החלק הראשון. אז אתן לכם שניים שלושה מספרים לגבי העבירה שבעיניי היא הכי חמורה שמתבצעת בקרוב בדואים בדרום, והיא נהיגה ללא רישיון.

בין שנת 2021 עד אמצע שנת 2022, היו קרוב ל- 300 אירועים כאלה, בהם תפסו בדואים נוהגים ללא רישיון, מתוכם רק 21% הגיעו לפסק דין, ומתוך ה- 21% - 60 קיבלו פסק דין של עד 1,000 שקלים קנס. זאת אומרת, אפשר לבוא בעניין הזה בטענות למשטרת ישראל מפה ועד להודעה חדשה, אבל בסופו של דבר, כפי שאנחנו יודעים, כדי ליצור הרתעה צריך גם את מערכת המשפט בהגשת כתבי אישום וכן הלאה.

אחרי שנקבעה המדיניות הזאת, שכפי שראיתם ופירטתי, השיגה תוצאות טובות, מיד אחרי זה הייתה החלטת ממשלה 549, שגיבתה את זה, ומיד אחרי זה, בהובלת חבר הכנסת יואב סגלוביץ׳, הרמנו את ׳מסלול בטוח׳. אני בטוח שהוא ידבר על זה אחר כך, אבל בעצם מדובר ברתימת כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים למאבק, ומכיוון שזה הוגדר בידי הממשלה הקודמת בתור נושא ראשון במעלה, גם ראש הממשלה נפתלי בנט וגם אחריו יאיר לפיד, אחת לחודש וחצי, נקראנו יואב, תומר, אני והשרים הרלוונטיים, כדי לבדוק איך אנחנו מתקדמים בהתמודדות מול הנושא הזה.

מעבר לזה, עשינו מהלכי חקיקה רבים. את חלקם הצלחנו להשלים. למשל ׳עונשי מינימום על החזקת נשק לא חוקי׳. אבל לצערי את חלק גדול מהחוקים הצלחנו להביא רק לקריאה ראשונה, כי האופוזיציה דאז, שהיא בעצם הקואליציה של היום, התנגדה להם. למרות שאין כאן שום עניין פוליטי, אלא זה עניין לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל. אם זה נושא ה- ׳Air soft׳ שהזכיר המבקר והעברנו בקריאה ראשונה, אם זה נושא החיפוש, אם זה חוק הפרוטקשן שהעברנו בוועדת שרים, חוק המצלמות ועוד.

לסיכום, ראשית נראה שלא ברור איפה מונח בסדרי העדיפויות של הממשלה הנוכחית והשר הנוכחי, נושא ההתמודדות עם הפשיעה ברחוב הערבי. השר דיבר רבות על מדיניות, אבל לא שמענו אם יש איזו שהיא התחייבות לנושא הזה ברמת המדיניות שלו. לא רק זה, המצב הוא הרבה יותר חמור, משום שהפעולות של השר הנוכחי פוגעות ביכולת המשטרה להתמודד עם המשימות העיקריות שלה, בין היתר עם הפשיעה ברחוב הערבי.

לפני שלושה שבועות, הוא החליט להרוס בית במזרח ירושלים, לשם כך גויסו מאות שוטרים מרחבי הארץ, למרות שכנראה - - -

עמר, עזוב את זה. עד עכשיו דיברת על מה שאתם עשיתם וזה היה נהדר.

כמה פעמים היית בלוד במהלך הכהונה שלך?

חבר הכנסת, תשאל כשיגיע תורך.

אני שואל שאלה, הוא מדבר על איזו שהיא מציאות אוטופית, לכן אני שואל אותך שאלה ומבקש שתסתכל עליי. כמה פעמים היית בלוד במהלך הכהונה שלך?

אם תעצור רגע אני גם אענה לך. הייתי חמש פעמים. עשינו ׳Safe city׳ בלוד בתקופה הזאת, הקמנו עוד תחנת משטרה, הוספנו עוד שוטרים ללוד וכן הלאה. לסיום, המדיניות של השר הנוכחי, שהיא מדיניות בפועל וכנראה לא מדיניות קבועה, פוגעת ביכולת של משטרת ישראל להמשיך ולהתמודד עם האלימות בחברה הערבית וגם עם דברים נוספים. ראינו את אירועי הטרור שקרו בירושלים בתקופה האחרונה, ראינו שמספר הנרצחים בחברה הערבית עלה ב- 90% מהתקופה המקבילה אשתקד, בה היו 13 נרצחים בחודשים ינואר פברואר, והשנה, פברואר עוד לא הסתיים, נקווה שבכך זה יסתיים, אבל היו כבר 25 נרצחים, כמעט כפול.

הדברים האלה לא מקריים. הנושא הזה הוא לא חלק ממדיניות מוצהרת של השר ושל המשטרה. ברגע שהשר מקדיש את עיסוקיו לנושאים אחרים, פוגע בשדרת הפיקוד של המשטרה, פוגע בניצבים ומתעמת עם המפכ״ל, אז את התוצאה אנחנו רואים ברחובות, והיא היעדר ביטחון ברחובות ישראל.

יש לי דיון מיוחד בנושא הזה, תשתדלו להישאר בתוך המסגרת של משבצות האקסל. תודה רבה לשר לשעבר. כדי שיהיה קצת סדר והיגיון, אני רוצה לתת את רשות הדיבור לסגן השר ומנכ״ל המשרד לשעבר. בבקשה, תומר.

בוקר טוב לכולם, אדוני יושב ראש הוועדה וחברי הכנסת. אני לא רוצה לחזור על הדברים שנסקרו פה, אלא רק רוצה להעביר מסר אחד שבעיניי הוא מאוד מרכזי וחשוב. ״התוכנית למאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית.״ היא תוכנית מוכנה ומלאה. לא צריך להמציא גלגלים חדשים, מודלים חדשים או החלטות ממשלה חדשות. התוכנית הזאת היא מקיפה, מכילה עשרות פעולות שחלקן נסקרו כאן, מ-׳מסלול בטוח׳, שיטור עירוני, Safe city, תוספות שוטרים, טכנולוגיה, נושאים קהילתיים, עבודה עם החברה האזרחית ועוד ועוד.

מדובר בעשרות פעולות שכולן יצאו לדרך במהלך שנת 2022, אני חושב שהאתגר הגדול הוא בהמשך המימוש שלהן. יש הרבה פעמים נטייה כשהמצב מחמיר, לנסות ולחפש את ״השפן החדש שצריך לשלוף מהכובע.״ איזה עוד עבודת מטה צריך לעשות? לא צריכה להיעשות פה שום עבודת מטה נוספת. צריך להעביר את החוקים שעדיין לא עברו, לסיים את צדדי החלטה 549 שטרם הושלמו, להקים את השיטור העירוני במקומות שעדיין לא הושלמו, אני מזכיר שיש 9 כאלה ברשימה, לסיים את העבודה על ׳Safe city׳, בעכו, בלוד ובמקומות נוספים, ועוד.

אם יש לקח שלמדנו, או מסקנות שאפשר להסיק אחרי שנה וחצי מאוד אינטנסיבית בהובלה ובדחיפה מאוד משמעותית של סגן השר והשר - זה שאני חושב שהמודל שנבנה הוא באמת מאוד מוצלח. גם אנחנו לא שיערנו שנראה שיעור כזה של ירידה בקורבנות בתוך שנה אחת, מתוך הבנה שמאבק באלימות ובפשיעה, שהוא אירוע כל כך עמוק ושורשי, לוקח שנים רבות לפרק אותו, בוודאי כשמדובר בארגוני פשיעה ובדברים מסוג זה.

אז אם אני צריך לסכם שורות תחתונות שיוכלו אולי גם לשמש את הקדנציה הזאת או את הוועדה הזאת, אז: א׳ - יש תוכנית מוכנה שהיא טובה ומלאת ווקטורים, שצריך להמשיך ליישם אותה. ב׳ - מדיניות עובדת כשיש אמירה ברורה מצד כולם - של השר, של הקבינט, של הממשלה ושל ראש הממשלה בנושא הזה, אז אפשר להגיע להישגים ולהצליח. ג׳ - נושא העבודה עם הציבור בחברה הערבית: עם מנהיגי הציבור ועם ראשי הרשויות. זה נושא שהשקענו בו רבות, וזה דבר לא פשוט, צריך לומר, במיוחד בנושא שהוא טעון כל כך ומצולק לאורך שנים, אבל צריך להמשיך ולהשקיע בו ככל האפשר.

אני חושב שאם המסקנות האלו ימשיכו ויתחברו באיזו שהיא דרך, אז יש סיכוי להחזיר את התוכנית הזאת למסלול בו היא הייתה, שכפי שנראה עכשיו, הוא כבר לא נמצא במקום בו היה. אנחנו רואים את הזינוק הגבוה בקורבנות בחודשיים האחרונים, אז הדבר המקצועי שיש לי להגיד כאן, זה לקרוא לכל מי שנמצא גם בממשלה וגם בכנסת, לחזור ולעבוד בכל הכוח על התוכנית הזאת, כי היא טובה ומוצלחת. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ׳, בבקשה.

תודה רבה. לפני הכול, הנושא הזה של מאבק בפשיעה הוא לא נושא פוליטי, צריך לנקות את הפוליטיקה מהנושא הזה, וככל שנעשה את זה יותר מהר, האפשרות להתמודד עם זה תהיה טובה יותר. בנוסף, לא מדובר רק בתפיסה של גנבים ופושעים. לכן, למעשה, בממשלה הקודמת היו שתי תוכניות שלפחות על פי הכתוב אני מבין שהן ימשיכו.

האחת 550, שדנה בסוגיות אזרחיות יותר וחייבים להמשיך אותה כי בסוף היא עוסקת בלתפוס אנשים. זה מופיע גם בדוחות מבקר קודמים וגם בדוח הנוכחי. התוכנית השנייה היא תוכנית סדורה של ממשלה, בהובלת המשרד לביטחון פנים, שהוא הנושא באחריות, אבל לא רק. זו תוכנית לממשלה כולה, ואני אתן את הזום דווקא על שותפות עם גורמי החוץ.

אני פחות אתייחס ליעדים, על אף שלמשטרה היו הישגים מאוד גבוהים בעניין הזה. אלא על איך לחבר את כולם למטרה אחת. איך לחבר את משרד הפנים ואת משרד האוצר, כדי לטפל בבעיות שהן תופעות עומק, משוק שחור ועד חשבונות פיקטיביים. אגב, אני חושב שהכול כבר כתוב. ביוני שנת 2020, היה צוות מנכ״לים שמינה בנימין נתניהו על מנת לייצר תוכנית ופשוט לא עשו איתה כלום.

אם רוצים להמשיך ביישום של התוכנית הזאת, ואני מקווה מאוד שהממשלה הזאת תמשיך, אז צריכים להבין שמדובר בפתרון של ראייה כוללת. לא מדובר רק בוויכוח בעניין של תוספת שוטרים או תוספת מג״ב, אלא בעניין של יצירת קשר והשקעה של זמן. יצירת קשר גם בחברה היהודית אבל בעיקר בחברה הערבית. בראש ובראשונה עם ״הלקוחות המרכזיים״, ובכך אני מתייחס לחברי הכנסת פה, לכל ראשי הרשויות ולחברה האזרחית.

כי המצב הוא שמתחילים בנקודה של רמת אמון מאוד נמוכה כלפי מערכת המשפט וכלפי מערכות האכיפה בכלל. לכן חייבים לשים על זה ׳זום׳. אני מבין שכנראה לממשלה הזאת האתגר הזה הוא גדול יותר, ואני אומר את זה פה גם לך אדוני היושב ראש וגם לחברי הכנסת, צריכים לראות שאכן עושים את זה. שמי שמבצע את התפקיד היום מבצע את הדבר הזה.

אמנם היום אני כבר לא בתפקיד ביצועי, אבל ממשיך להיות בקשר בנושא הזה, והמצב הוא שלא מדברים עם אף אחד בחברה הערבית, פשוט לא מדברים וזה חלק אינהרנטי בתוכנית.

אתה לחלוטין צודק חבר הכנסת סגלוביץ׳, רק נדייק, שכניסת הרשויות המעורבות לתוכנית החומש בוצעה רק עכשיו, באיחור רב, וזה אף מחזק את כל מה שאתה אומר. כי אם היה קורה במגזר היהודי את מה שקורה במגזר הערבי, כולם היו תולשים שערות, צורחים ובוכים, אבל בגלל שמדובר בערבים אז המדינה מייחסת לזה פחות חשיבות, זאת האמת.

בסדר, אבל לא באתי לשים אצבע בעין לאף אחד עכשיו. אני נותן תמונת מצב, שכרגע, מאז קום הממשלה הזאת, לא מתקיים שום שיח מול ה- ״לקוחות המרכזיים״. לא בצפון, לא בדרום ולא במרכז. לא עם עמותות ולא עם ראשי רשויות.

מאיפה אתה יודע את הדברים האלה?

סתם, יש לי ידע.

אז תגיד לי, אתה מחויב לי בידע. תגיד לי, על סמך מה אתה יודע שאין שום הידברות?

טלי, אני התעייפתי ממך בוועדת חוקה.

אז תתאמץ. באתי לעייף.

לא, את באת לבלבל את המוח ולטרלל.

אני באתי להביא את העובדות. אני תכף אקבל את זכות הדיבור מהיו״ר. אך אשמח אם תוכל רק להגיד לי מאיפה אתה יודע שאין שיח ואין דיבור? סתם להצהיר הצהרות. יגידו לי כאן ממשטרת ישראל, שעליהם אני סומכת יותר מעליך, האם זה נכון שאין דיבור ואין שיח?

טלי, תודה רבה. אני יכול להגיד לך מידע אישי שיש לו קצת קשרים מהטיפול בשנתיים האחרונות.

וואו, ״לא ידעתי״. לטוב ולרע. אבל הוא אומר שהממשלה שלנו לא דיברה.

טלי חכי, אני מנסה שלא לעשות את הדיון הזה פוליטי.

אבל הוא אומר משהו לא נכון.

אדוני היושב ראש, בוא נודה באמת, הוא לא מפסיק להיות פוליטי.

רגע, חברים. ברגע שזה הפך פוליטי אני עצרתי. אני רוצה לשמוע נתונים ולמצוא פתרונות. יש פגיעה בחברה הישראלית, זה לא חשוב במי, ולא מעניינת אותי פוליטיקה כאן.

טוב, אז אני חוזר למה שאמרתי, אין שיח כרגע בין דרג מדיני מיניסטריאלי לבין החברה הערבית, נקודה. מי שאומר שיש, שיוכיח. כי אני ממשיך להיות בקשר עם כולם כל הזמן.

עם מי היית בקשר?

עם ראשי רשויות בחברה הערבית.

חברים, יש לי ניסיון של ניהול מליאה, אני לא אתן לכם להפוך את הדיון הזה לבלגן, אני פשוט אוציא אתכם. תודה.

תאמינו לי שאני משתדל מאוד לא להגיד מה באמת אני חושב על חלק מהדמויות שמנהלות את האירוע הזה. אז אל תיקחו אותי בלשון. אני לא מדבר עכשיו על ״שר הטיק טוק״, אני מדבר עכשיו על בעיה אמיתית של פגיעה.

אתה לא תדבר על ״שר הטיק טוק״ ולא תקרא לו ככה.

את תהיי עכשיו בשקט.

אתה לא פונה אליי ולא אומר לי להיות בשקט, רק היו״ר מנהל אותי, לא אתה.

את סתם ׳Fake׳.

זה בסדר תקרא לי איך שבא לך, אין לי כוונה להיעלם לשום מקום. אני יודעת שקשה לך שאני רואה לך ורואה אותך.

חברת הכנסת גוטליב, תודה. יואב להמשיך בבקשה.

לעצם העניין, יש תוכניות מסודרות שצריך להחיל עליהן דין רציפות, גם ברמה המשפטית אבל לא רק. אני אתן דוגמה ואני חושב שחשוב לראות אותה: הוגשו הצעות חוק פרטיות בנושא החמרת ענישה, שטות ואיוולת, משום שיש החלטות ממשלתיות שצריך להחיל עליהן דין רציפות, משמעותו של ׳דין רציפות׳ היא שהממשלה מחליטה, מביאים את ההחלטה והיא עוברת. האופוזיציה, שאני חלק ממנה, תצביע בעד. אפשר תוך שבועיים לעשות את זה.

ואני אומר לך שכל הנושאים שתחת ׳דין רציפות׳, לא מדברים על עונשי מינימום.

לא, אתה טועה.

וכל החוקים המשילותיים, שאני הוא זה שמקדם אותם, נוגעים בעונשי מינימום.

אני לא נגד מה שאתה מקדם, אני אומר לך מה יש על השולחן. תהיו איתי, תקשיבו לי שנייה.

וגם לגלגל את הכול על המשטרה. הרי הדברים מגיעים לבתי המשפט, ועד שכבר זוכים להגיש כתבי אישום, אז בתי המשפט עומדים בדרך.

רביבו, אבל זה לא קשור לחוקים.

יש עכשיו את תזכיר ׳חוק חברות השמירה׳, שעושה היפוך נטל בכל הנושא שיכול לעזור מאוד ולסייע בנושא סחיטת דמי חסות. מה שצריך לעשות זה להביא אותו לוועדת שרים לענייני חקיקה ולהעביר אותו, הרי יהיה לכם רוב. אתם עושים היפוך, דבר שעבדו עליו שנה שלמה במשרד לביטחון פנים. תביאו את ׳חוק ה- Air soft׳, שעבר כבר קריאה ראשונה, לקריאה שנייה ושלישית, אנחנו נצביע בעד. תביאו את זה

היום יש כלים מוסבים גם בפשיעה הלאומנית וגם בפשיעה האחרת. הדברים ידועים. שום דבר הוא לא סוד. הכול נמצא.

אני מעדיפה לחזק את משטרת ישראל ולא חברות חוץ. לתת להם עוד כוח אדם, עוד כלים, עוד סייבר, עוד מצלמות.

טלי, חסרים במשטרת ישראל כ- 4,000 שוטרים.

הנה, אבל עכשיו, באישור התקציב, קיבלנו עוד 6,000 שוטרים למשטרת ישראל.

אבל תקשיבי, יש 4,000 שוטרים בחוסר, זה שקיבלת עוד 5,000, עושה 9,000 שוטרים בחוסר.

להיפך, יהיה לי כיסוי של החסר של ה- 4,000 ועוד 2,000 שוטרים נוספים. זה באישור התקציב לשנת 2023 - 2024.

חוקים קיימים, שאפשר לקדם, לא צריך לעבוד עליהם, הם לא פוליטיים אלא ממשלתיים, נתתי שניים מתוך ארבעה. אותו הדבר גם לגבי חלקי נשק מהותיים. אותם חלקים של נשק, שנושאיהם נתפסים, ונכון להיום אי אפשר להגיש עליהם כתבי אישום, גם הם עברו קריאה ראשונה, צריך להעביר אותם קריאה שנייה ושלישית. נתתי רק שלושה דברים, חוק ההסדרים, לשמחתי, אני מקווה שייכנס.

אבל השימוש בנשק הוא ללא עונשי מינימום.

לא. תנו לי להשלים את דבריי. אני אשב איתך בנפרד אם תרצה. אני אומר לכם שיש חבילה, אתם סתם מתווכחים. אני מנסה עכשיו כאילו שאני מאירוע אחר, לא מאירועי ועדת חוקה, בסדר? תקשיבו רגע. בנושא של שוק שחור, יש דברים מוכנים, אני מקווה שהם נכנסו, בפעם הקודמת הם היו בחוק ההסדרים, נכון לרגע זה לא ראיתי את חוק ההסדרים הנוכחי, אבל אני מקווה מאוד שזה נמצא שם.

בנוסף, אני אצטרך מכולכם תמיכה בנושא של חשבונות פיקטיביים והיפוך הנטל, כתוב שזה נמצא. וצריך לוודא שזה עבור, כי תהיה התנגדות בכנסת לחלק מהדברים, ומי שרוצה לקדם את העניין הזה צריך להיות בעד העניין הזה ולאפשר לכולם לרוץ עם זה.

נתתי לך דוגמאות רק בתחום המשפטי, שרק עליו דיברתי, והוא נכון לכל אחד מהתחומים האלה. ומה שאני מציע, גם למבקר המדינה, אני חושב שזה יהיה נכון להיכנס לאיזה שהוא דוח מהיר של ביקורת על מה היה ומה שצריך לעשות, על מנת שיהיה משהו פרו אקטיבי לכולנו, לטובת העניין עצמו. מעבר לסיפור. כי בסוף אנשים משלמים בחייהם על הדבר הזה. יש עלייה דרמטית, במקרי הרצח בחודשים - ינואר ופברואר, אי אפשר להגיד מה היא הסיבה, או מה הגורם.

דבר אחד בטוח והוא שצריך פה התגייסות להילחם בדבר הזה, בהובלת המשרד לביטחון פנים, שאני מקווה שיש לו את השכל והיכולת כדי להילחם בדבר הזה, אבל זה לא רק הוא, בסוף זו אופרציה. ממשלת ישראל, משרד הפנים, משרד האוצר ורשות המיסים. וצריך לנהל את האירוע הזה בלי כל הפראזות הגדולות.

האירוע הזה קיים, אם ירצו לשפר אותו אז תמיד אפשר, אבל לזכור שום דבר לא קורה צ׳יק צ׳ק, גם כסף שנכנס מחר או מוחרתיים לא מביא מיד דברים, לכן צריך לפעול עם הליכי עבודה מסודרים. אני חוזר למה שאמרתי בהתחלה, אי אפשר לעשות את זה בלי מנהיגי הציבור בחברה הערבית, בלי מנהיגי הציבור בכנסת ובחברה האזרחית, לכן צריך ואפשר, לחבר את כולם, צפון, מרכז ודרום, להירתם למשימה הזאת. ואנחנו, גם מהאופוזיציה, נמשיך ונהיה שותפים לעניין הזה, רק אל תצעקו עליי כל כך חזק, כי לפעמים זה מלחיץ אותי.

תודה רבה. יש לי בקשה מחברי הכנסת, זה נושא כל כך חשוב. מדובר בביטחון החברה במדינה ישראל, על כל גווניה, יהודים וערבים, בואו נשתדל שלא להפוך את זה לעניין פוליטי. מדובר בחברה בישראל. תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

תודה רבה מכובדי היושב ראש. ביומיים האחרונים, שלושה בני אדם תושבי בענה נורו ונרצחו. מוחמד כאמל חסרמה, בן 60, כאמיל מוחמד איברהים, בן 60, והבוקר, אחמד ג׳יהאד טיטי, בן 40. הם חלק מהקורבנות של סכסוך מתמשך בכפר בענה, השר סגלוביץ׳ מכיר אותו מקרוב. מדובר בסכסוך מוכר, ארוך שנים, שגבה מחיר - - -

ארבעים איש עד היום.

קורבן אחר קורבן, אגב היו באמצע ניסיונות לשים קץ לסכסוך הזה, גם של המשטרה וגם פנים קהילתיים, מדובר במחיר כבד מנשוא, ובכל זאת יש נשק שמשתולל. לא יודע אם ראיתם איך התבצע החיסול הבוקר, ואבקש גם את תגובת המשטרה בעניין הזה, יש סרטון שהחיסול מתרחש כאשר בכביש יש ניידת משטרה, ובסרטון רואים שהיא לא מתערבת. השאלה אם הסרטון שלם, קטוע, אם היא כן התערבה - לכן חשוב שהמשטרה תסביר את זה. מדובר בסרטון שמציף את הרשת.

נקודות נוספות הן נושאי דמי חסות - ׳פרוטקשן׳, שוק שחור, סחר בנשק. יש רואה שיש כאן נציג של משרד הביטחון ונציג של צה״ל, אחד ממקורות הברחת הנשק הם בסיסי הצבא. כבר יותר מ-15 שנה אנחנו זועקים על מנת שייעצרו את קו ההברחה הזה בין בסיסי הצבא לישובים הערביים. מדינת ישראל, שיש לה יכולת לפגוע במשאית נשק בסודן, לא מצליחה לאתר רכב מסוג SKODA או TOYOTA שיש בו עשרה או עשרים כלי נשק ונכנס לישוב ערבי? זה לא מתיישב.

אני עקבתי אחרי פעילותו של סגלוביץ׳ בכנסת, נפגשנו אתו מספר רב של פעמים גם כשהיינו באופוזיציה. והוא שם את הרגל בדרך הנכונה, נכון שלא היה שינוי דרסטי אבל זה הלך לכיוון חיובי. אפשר היה לראות שמדובר באדם שכל כולו שקוע בנושא הזה. כך התייחסו אליו גם ראשי הרשויות וגם חברי הכנסת הערביים. היום אני לא כתובת, כפי שהיווה סגלוביץ׳. לכן עם קשר או בלי, יש עלייה במספר הנרצחים בחודשים האחרונים.

נקודה נוספת היא נושא הכנופיות, הפשע המאורגן. יש אלימות שהיא חברתית והיא באחריות החברה, למשל - תלמיד שמרביץ לחברו בבית הספר, או שני שכנים שרבים על שייכות קרקע. כאן מדובר במחויבות חברתית והאחריות למנוע את זה או לפתור את זה היא של כולנו כחברה. רק אתמול הייתי בישוב איכסאל, ב-סולחה בין שתי משפחות. ואני מקווה שזה שם קץ לסיפור הזה ושזה לא יתפתח.

אולי ה-סולחה זה פתרון שהוא רע לעתיד הרחוק?

לא, יש סולחות רבות. אגב מי שפגע, הרג ורצח נמצא בכלא. ולעיתים רבות המשטרה נמצאת בתמונה. אני זוכר שקיימתי סולחות בבית שלי, שלוש או ארבע פעמים, בין משפחות בטייבה, והן מחזיקות מעמד. מי שביצע רצח נמצא בכלא. עכשיו, הסוג השני של אלימות זה הפשע המאורגן, והאחריות למיגור ארגוני הפשיעה מוטלת על המדינה, אזרח לא יכול לטפל בפשע מאורגן. לאזרח אין את היכולת לעמוד מול זה ויש פחד שהוא מובן וטבעי.

משטרת ישראל היא גוף חזק, אני יודע זאת כי כשהיא רוצה היא יכולה, וראינו לכך הוכחות: היא מיגרה את הפשיעה בנתניה, בבת ים, באשדוד, בנהריה.

רצית להגיד בלוד אבל זה עדיין לא קורה.

עדיין לא. ולכן, אני יודע שיש לה את היכולות. אנחנו רוצים שהיכולות האלה, גם ברמה הטכנולוגית, והשר בר לב הצביע על היכולות האלה, ואף פעל יחד עם סגלוביץ׳. אבל יש רושם שהיחס בטיפול בין האזרח הערבי לאזרח היהודי הוא שונה ומפלה, גם בטיפול באזרח ערבי חי וגם בטיפול ברצח של אזרח ערבי. כבר אמרו קצינים בכירים בדימוס, שמדובר בחצר האחורית, שהם הורגים אחד את השני.

בניגוד לחבר הכנסת רביבו, אני לא רוצה להגיד שבסכסוך הזה עלולים להיהרג גם יהודים, נהרגים בני אדם. לא חשוב לי אם יהודים או ערבים. צריך להפעיל את אותן אפשרויות ויכולות כדי לנסות - - -

חבר הכנסת טיבי, זה לא מה שאמרתי.

זה נכון, הוא חיזק אותך.

הוא חיזק ואמר בני אדם. ואני אומר שלצערי הממסד לאורך השנים משלים עם המציאות שאם נהרגים בני המגזר הערבי, אפשר לחיות עם זה ולעבור על זה לסדר היום, כי אם שבעה יהודים היו מחוסלים ברמת השרון, המדינה הייתה עומדת מלכת. זה קרה בעיר אחת, בשמונה ימים, בלוד. ואני מבקש לחלוק על דבריך רק בדבר אחד, לא שמעתי ממך, ולא מאף אחד אחר, את הצורך של מעורבות השב״כ בהתאמת החוק, כדי שהוא באמת יוכל להתערב בפשיעה הזו. כי ככל הנראה, ״השמיכה קצרה״, מטרות - - -

תודה חבר הכנסת רביבו, התור שלך יגיע, אבל אני אתייחס גם לנקודה הזאת. אני מסכים שלוד היא מקרה מיוחד. בו יש מספר רב של מקרי רצח, ירי ופצועים. אגב לא הזכרנו את עניין הפצועים, אבל יש אנשים מספר פצועים גדול בהרבה ממספר הנרצחים, שמשאיר אנשים נכים וסובלים. לגבי השב״כ, בכירים במשטרה אמרו בכמה ראיונות, שחלק מראשי ארגוני הפשיעה, זוכים לחסינות מאנשי השב״כ. כך שתרומת השב״כ פה יכולה להיות בהסרת החסינות מאנשי הפשיעה האלה, כדי שהמשטרה תוכל לטפל בהם ולהעמיד אותם לדין, כפי שהיא מטפלת באדם ללא חסינות.

תודה רבה חבר הכנסת טיבי. חברת הכנסת גוטליב, בבקשה.

אני קודם כל רוצה לומר פה תודה למשטרת ישראל. דווקא בגלל שהייתי פליליסטית במשך 22 שנה, אני יודעת עד כמה קשה לפענח תיקים, עד כמה קשה לחקור ועד כמה מקשים עליכם עם כל הנסיבות מסביב, אם זה הסנגורים, כשאנחנו באמת לפעמים מעצימים ושמים זרקור על כל מה שאנחנו יודעים לשים עליו את הזרקור ואם זה בבתי המשפט עצמם.

אז כשלעצמי, לו דעתי נשמעת אדוני היו״ר, וגם אתה יודע את זה משום שאתה מכיר את המשטרה, אני בעד לחזק את משטרת ישראל. כמובן שאני בעד שמירה על זכויות. ואני לא מקלה עליכם בחקיקה שאני אחוקק בתוך העניין הזה, אבל אני רוצה לחזק את משטרת ישראל. אני אומר את הדבר הבא: עם כל הכבוד, כשאנחנו דנים בנושא הפשיעה בחברה הערבית, אז זה הדיון, והיא לא דומה לפשיעה בחברה היהודית, כי היא נשענת בעיניי, קודם כל על פערי מנטליות ועל חוסר כבוד אמיתי למדינה ולרשויותיה השונות.

כידוע, אני לא פוליטיקאית רגילה, ואני אומרת פה דברים שהם לא פוליטקלי קורקט, אבל הדברים הם מכוחם. אני לא מכלילה, אבל רק מצביעה על המקומות הבעייתיים, יש חוסר כבוד בלתי נתפס לפעמים, בקבוצות בחברה הערבית, למשטרה כמשטרה, לרשויות אכיפת החוק ולמדינה בכלל, בתוך המקום הזה, מישהו קרא לזה - ״ציר הברחה מצה״ל״, לא מדובר בציר הברחה, מדובר בציר גנבה. בעוונותיו ייצגתי בתיקים שקשורים לגניבת אמלח״ים, לגנוב נשק מצה״ל ואז לשאול ״איפה הרכב?״ זה בחלומות באספמיה. כי כשגונבים נשק מהצבא, לא עושים את זה ברכב עם מספר.

המשטרה מפעילה עוקבים ותופסת כל מה שביכולתה ועושה עבודה מצוינת. אבל כדי שמשטרת ישראל תדע לעבוד, בואו לא נשכח את העבודות הבאות. כשאתם מדברים לדוגמה על ארגון פשע. כדי לפענח כל מה שקשור לארגון פשע, או למגר את זה, מה שכמעט בלתי אפשרי, אתם צריכים קודם כל אנשים שמשתפים פעולה עם משטרת ישראל. כדי לקבל שיתוף פעולה, משטרת ישראל צריכה להחזיק מידע על אדם ולתפוס אותו. זה דבר מאוד לא פשוט לביצוע בתוך החברה הערבית, כי החברה הערבית לא משתפת את משטרת ישראל במיידעים שעוזרים לפענח תיקים, בואו נשים את זה על השולחן.

התלוננו כאן על שבעה מקרי רצח. זה לא משנה. זה נורא באחד וזה נורא באותה מידה בשבע, חיי אדם הם חיי אדם. אז בואו נזכיר את הדבר הבא: אי אפשר לפענח פשיעה בלי שיתוף פעולה, בלי הפעלת מודיעין מאוד רציני. ואם לא משתפים איתנו פעולה ולא מספרים לנו כלום, אז אי אפשר בחלל הריק לפענח רצח.

ואני אומרת שוב, צריך לשים מצלמות ׳האח הגדול׳, בכל הערים הבעייתיות, שזה אומר, לא מצלמות שמותקנות ואז חברים בחברה הערבית מפרקים אותן, אלא מצלמות מרושתות בכל הערים והכפרים הבעייתיים, בכל מקום, תוך שכולם יודעים שבכל מקום יש מצלמות ובכל מקום בו תהיה פגיעה במצלמה, שוב להתקין מצלמה. כי רק ככה תצליחו להגיע למפגשים, ל-"היילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו״. רק ככה תצליחו להגיע לאנשים האלה.

אל תבנו בשום צורה שהיא על שיטות חקירה רגילות. כי כרגיל, כשאדם מרביץ לאדם, בדרך כלל יהיה מי מהם שיגיע ויספר במשטרה - ״הוא הרביץ לי״, ובקבוצה הערבית, אני לא קוראת לזה חוסר אמון, זה פשוט יושב על אלמנטים הרבה יותר עמוקים של פערי חינוך. מצטערת לומר את זה, זה לא אותו הדבר ואם זה לא אותו הדבר, אז אני צריכה להפעיל כללי חקירה אחרים לשם איסוף מידע מודיעיני, או מידע שאני רואה, ככל שאני יכולה. מצלמות בכל מקום.

האזנות, בהאזנות נפח, בהיתרים, שאני לא אומר אותם פה כי זה הכול בישיבות חסויות, אתם מבינים.

את מתכוונת לתוכנית ׳עיר בטוחה׳, אותה התחילו ולא סיימו. אני רק מדייק אותך.

אני לא מדברת על זה, כי יש דברים שהם תחת חיסיון אז אני לא יכולה להגיד אותם. אני מדברת איתך על סוגים של האזנות שאפשר לעשות ולו כדי לפענח פשיעה. דרך אגב כדי לעשות את הדבר הזה צריך לחוקק חוקים, ובאמצעותו אפשר להרחיב סמכויות כדי לאסוף מידע מדויק בזמן אמת, אחרת, לא תצליחו.

הדבר הזה חוצה מפה פוליטית בעיניי, לא שמאל ולא ימין, זה לא משנה. צריך לקרוא לבעיה הזאת בשמה. העבריינות בחברה הערבית היא בעייתית. היא דורשת שינוי בחינוך. ובאופן עקרוני לדייק את חובתם ומסירותם לרשות אכיפת החוק, למשטרה ובכלל למדינה כמדינה, בלי לזלזל בה כל הזמן. אחרת מה זה משנה אם אני גונב נשק מצה״ל? כי מה זה צה״ל? זו עזות מצח שהיא בלתי נתפשת, ואלה מקרים על מקרים על מקרים.

אנחנו כאן, כי חובתנו לעמוד מול הציבור ולבדוק שדברים אכן מתרחשים ונעשים. אנחנו יכולים בממשלה כממשלה, לאשר בתקציב תוספת שוטרים כפי שעשה בן גביר, תוספת של 6,000 שוטרים, לו יהי כן. אבל פה בעיניי כדי להילחם בזה, אתם צריכים להבין, בעיניי זה קודם כל לקוח.

הוא קרא לי ׳Fake׳, אז אפרופו ׳Fake׳, קבלו את ה- ׳Fake׳ המציאותי לגמרי. אני מאמינה בעמדת כוח של המדינה כמדינה. המדינה צריכה לשלוח שוטרים חזקים עם סמכויות אל מול החברה הערבית, ולומר לה מבלי להתבייש, שאם לא ישתפו איתנו פעולה, אז שלא תהיה צפייה מאיתנו לשמור על ביטחונם, זאת האמת. וכן, להפעיל מנגנונים, שאני לא צריכה לומר אותם פה, כי אני לא יודעת אם זה מוקלט או משודר, אבל אתם יודעים בדיוק על מה אני מדברת, להפעיל אותם בצווים מתאימים, כדי שאפשר יהיה לאתר את מוקדי הסכסוכים. אפרופו ארגוני פשיעה כאלה ואחרים. משטרת ישראל יכולה לעזור למי שרוצה לקבל ממנה סיוע. זה הכול.

יש לי רק בקשה אלייך, גם לרביבו אגב, תיקחו את החוקים, שחלקם מצוינים ו - - -

חלקם, אבל חלקם גם לא מתכתבים עם השיטה שצריך לחזק את השיטור כשיטור.

רגע. תנסו לעשות דין רציפות, הם עברו בקריאה ראשונה.

דבר שני, בהיותי קצין צעיר, רישַתּי את כל סמטאות העיר העתיקה ב-360 מצלמות, אני מזמין אותך ואת רביבו להתרשם, אדאג לתאם לכם את הביקור במרכז הבקרה והפיקוח.

אני מכירה, לכן צריך את זה בכל הערים הבעייתיות.

האירועים ירדו לכלום, וגם אם קרה אירוע, לקח זמן קצר מאוד כדי ללכוד את המבצע.

זאת הדרך, אין דרך אחרת.

לכו תתרשמו.

אני רק מסב את תשומת ליבו של אדוני היושב ראש שכבר הוחלט על תוכנית ׳עיר בטוחה׳.

זה גרוש ורבע, אתה יודע מה זה להתקין מצלמה? עניין של גרושים, ברצינות.

חברים זה חלק מתוכנית רחבה שהתחילו ליישם ועצרו אותה.

לכו ל- ״מבט 2,000״ ותתרשמו.

בדיוק, אלמנט הרתעה. תודה רבה לך אדוני היו״ר.

טוב, אני מבקש מחבר הכנסת ואליד אלהואשלה וחבר הכנסת אליהו רביבו, ראש העיר לוד איתנו על הקו ויש לו זמן קצר מאוד, אז אנחנו ניתן לו את רשות הדיבור ואתם מיד אחריו. אדוני ראש העיר, בבקשה.

שלום לכם, אני פשוט אחרי לילה של אירועים חמורים מאוד, כאן בעיר לוד, לכן לא יכולתי להגיע, אני שומר לעצמי את הזכות להגיע מחר, לדיון בנושא הנשק, שמאוד חשוב לי לקדם. אני רוצה להתחיל מהשורה התחתונה, אנחנו מאוד קרובים למצב של ׳שומר חומות 2׳ בעיר לוד. העיר יושבת על חבית נפץ וכל גפרור קטן, כמו האירוע שקרה אתמול בחאוורה, עלול להצית פה את העיר.

אנחנו אחרי שבעה נרצחים בשבועיים וחצי בעיר לוד, חמישה מהחברה הערבית ושתי נשים יהודיות שנרצחו מה שנקרא ׳בתוך המשפחה׳, אלה מקרים מצערים. אבל אני רוצה להתעסק בנושא שלנו, שהוא הפשיעה בחברה הערבית. הסטטיסטיקה של חודשים ינואר ופברואר, הולכת ללמד אותנו ששנת 2023, תהיה השנה הקשה והמרה ביותר של מקרי רצח בחברה הערבית.

אם בשנים הקודמות הגענו ל-100 - 120 נרצחים בחברה הערבית, אז אני חושב שהשנה אנחנו נעבור כבר את ה-150 - 180 נרצחים. אני באמת לא מבין איך המדינה לא עומדת מלכת על דבר כזה. צר לי, ושמעתי את מה שאמרו אחי וחבר הכנסת טיבי, בגלל שמדובר בתפיסה ולפיה ערבי שהורג ערבי זה לא עניין שלנו. זה מצער אותי מאוד. אזרח הוא אזרח שלנו. ולא יכול להיות שבגלל שמדובר בסכסוכים פנים חברתיים, אז זה לא מעניין אותנו כמדינה.

אי רוצה להגיד למדינה ולכולם, המצה הזה עומד לזלוג לכל יישובי הארץ. הפשיעה הערבית כבר לא מסתפקת בישובים הערביים ובערים המעורבות, הפרושים הערבים שיש להם כסף, בסדר גודל של מיליארדי שקלים, הולכים לקנות דירות במגדלי היוקרה בתל אביב, בשוהם ובמודיעין. ואני מאוד אשמח שזה יקרה. כי כנראה, רק כאשר זה יקרה שם, ורק כשהפשיעה תגיע לשם, יטפלו בזה ברצינות יתר.

אני יודע את זה כי עובדה שכאשר הפשיעה היהודית הייתה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, אז לא התייחסו אליה. אבל כאשר היא הלכה וקנתה דירות במגדלי YOU בתל אביב, אז מיד עשו את מבצע 512. כי במגדלים האלה גרים מעצבי דעת הקהל בחברה, ולא בחצר האחורית.

אני אומר לכם שוב, אני לוקח שנתיים אחורה - - -

512 היו עדי מדינה, אדוני היו״ר, חשוב שיידעו. בלי עדי מדינה אי אפשר לפענח תיקים כאלה, אדוני יודע את זה. היו שם שלושה עדי מדינה. בוא תגייס לי עכשיו עד מדינה אחד מהחברה הערבית ואני הולכת לפרקליט המדינה ומגייסת לך ראיית סיוע, אי אפשר. בלי עדי מדינה אתם לא פותרים תיקים כאלה. אדוני ראש העיר, בכבוד כמובן. ותודה שהפקדת לנו את אחיך כאן בכנסת.

אני חייב להגיד לכם, יש לי דה ז׳ה וו. במרץ שנת 2021, דיברתי בכנסת וזעקתי ואמרתי שהולך לקרות משהו נורא בלוד. מיד ראש השב״כ והמפכ״ל היסו אותי ואמרו שאני מגזימן, ושסך הכול מדובר במלחמות בחברה הערבית. גם היום, כולם היסו אותי. שאלו מה הקשר שעליו אני מדבר בין הפשיעה בחברה הערבית לבין ׳שומר החומות׳? אני חושב שאין לכם מושג כמה הקשר פה הוא נפיץ.

כאשר יש סכסוכים פנימיים בחברה הערבית, המתח בעיר עולה מדרגה, ואז מחכים לגורם, למשהו שיקרה במסגד ׳אל אקצה׳ או בחברון ואז הכול פה נדלק. זה קורה באותו האופן כמו בריב בין ילדים. כששני ילדים שרבים רוצים להפסיק את הריב אז הם יחפשו את התורן. ובהשאלה, הסכסוכים בחברה הערבית, עם אמצעי הנשק הרב שיש ברשותם, שעומד על כ- 400 אלף הנשקים לא חוקיים בחברה הערבית, הם מיד יכולים לכוון אותם אל החברה היהודית, כמו שקרה ב- ׳שומר החומות׳.

אני אומר למדינה, האינטרס שלכם הוא להביא לפה הרבה יותר כוחות ועכשיו, כי אם לא תעשו את זה עכשיו, תצטרכו להביא לפה כוחות גדולים בהרבה כשיפרוץ פה שוב ׳שומר החומות׳. לכם כמחוקקים, אני רוצה להגיד שחבר הכנסת סגלוביץ׳ התחיל מהלך של צלילה פנימה לעומק הבעיה, ואני מברך אותו על זה. ואני מקווה מאוד שחברי הכנסת שנמצאים היום בקואליציה, כמו אחי ואחרים, ייקחו את החוקים וינסו להמשיך אותם.

אבל צר לי להגיד, שאני רואה שכל החקיקה שהונחה בעברה ושמונחת היום, מותנית בשיקולים של מערכת המשפט. כתוב שם ששיקולים של בית המשפט עשויים להפחית את העונש. אני בא ואומר לשופטים היקרים, שהם הוכיחו את עצמם בצד השני של העניין, בדלת המסתובבת, במשך שנים. גם בחוק שהעבירה שרן השכל עם שר המשפטים דאז גדעון שער, שדיבר על רבע מהעונש, בדקתי את המספרים, ובשנה ורבע בה החוק הזה חוקק, אף אזרח לא נכנס לכלא לתקופה של רבע מהענישה. כולם שוחררו אחרי חודש חודשיים.

אדוני ראש העיר, על אילו עבירות אתה מדבר?

אני מדבר על סעיף 340 וסעיפי נשק אחרים שכתבו, שה- - -

אבל עובדתית זה לא נכון. מי שמורשע בהחזקת אמל״ח, מתחם הענישה עלה, למינימום 12 חודשים לכלי אחד, וזה אושר בעליון. אין כזה דבר חודש על החזקת אמל״ח. אדוני אתה יודע את זה.

אין לו אפשרות לתת שם הקלה בעונש, אסור לו.

אם יש לך - - -

בדיוק, אין אפשרות כזו. אולי לא היו ראיות והרשיעו אותו בהקמת שאון.

טלי, תני לי בבקשה לסיים, גם ככה הזמן שלי לחוץ.

בסדר אבל אנחנו חייבים פה דיוק בעובדות כי זו ועדת ביקורת.

טלי, תני לי לסיים. מה שאני אומר זה שבכל עבירות הנשק, בהתחלה ירי בשטח מבונה - היה - - -

אדוני ראש העיר, אתה על השתק.

סליחה, עכשיו שומעים. מה שאני רוצה לומר, זה שיש הצעת חוק של יו״ר הקואליציה, אופיר כץ והיא של 10 שנים, לא פחות, על עבירות נשק, כששיקול דעת השופטים מתחיל מחמש שנים עד עשר. היום, הדלת המסתובבת גורמת לתסכול רב מאוד, גם בקרב המשטרה. שוטרים שעוצרים אזרחים ואחרי שבוע רואים אותם ברחוב יורים שוב. נשק שירה במערכה הראשונה זה נשק שירצח במערכה השנייה.

לכן אני בא ואומר, תוכנית החומש בחברה הערבית, אליה התייחסתם, הדירה את הרשויות המעורבות מהתוכנית. לא יכול להיות שמתוך 80 רשויות ערביות שיש במדינת ישראל, לא ייקחו את חמש הרשויות המעורבות וייתנו להם את המשאבים. כי מצבם של הערבים ברשויות המעורבות, הוא קשה יותר ממצבם של הערבים באבו גוש או בעיר חזקה אחרת. בלוד יש 30 אלף אזרחים ערבים, אם זו הייתה עיר ערבית, היא הייתה העיר השמינית בגודלה ברשויות הערביות, לכן לא יכול להיות שהערבים ברשויות המעורבות יוצאו מהתוכנית.

לסיכום, נושא החקיקה, אני מבקש את זה מהאופוזיציה והקואליציה ואף אמרתי את זה גם לראש הממשלה, אולי בנושא הרפורמה הדעות בעם חלוקות, אבל רפורמת המשילות יש הסכמה של כולם פה אחד. מחר אני מגיע לוועדה המשותפת לוועדת חוקה ולוועדה לביטחון לאומי, אני מתכוון לאסוף את כל הרעיונות שהיו בעבר ולגבש אותם על מנת להביא בליץ חקיקה, שיוכל לעבור כדי להצר על העבריינים: פעם אחת בנשק, פעם שנייה בנושא ההון השחור ופעם שלישית בחיזוק סמכויות של המשטרה בשילוב עם השב״כ שיוכל לסייע.

נקודה אחרונה, אתה אדוני עשית בירושלים את ״מבט 2,000״, רצו לעשות את זה גם בלוד ובעכו. הקצו כ-100 מיליון שקלים, זה לא סכום קטן. אני מבקש שתקבלו הסבר מדוע הוויכוח שהיה בעבר בין משרד האוצר למשרד לביטחון פנים, עצר את התוכנית. הרי התחילו, הקימו את ה-חמ״ל במחוז מרכז כאן ברמלה, אבל לא התקינו שום מצלמה ברחוב. העיר העתיקה בלוד, שם קורים רוב אירועי הירי והרצח, לא הותקנה שם שום מצלמה. היחיד שמתקין מצלמות בינתיים זה אני.

גרוש ורבע עולה להתקין מצלמה.

טלי, זו לא מצלמה כמו בבית שלך.

אני מכירה את המצלמות האלו.

טלי, אני מודיע לך שהכסף כבר קיים.

אז יאללה.

תודה אדוני ראש העיר. חלק מהדברים שדיברת עליהם זה הנושא של ׳שומר חומות׳, לכן אני אבקש ממך, מאחיך שהופך לחבר כנסת, מחברת הכנסת גוטליב, לבוא ולסייע בידי הוועדה הזו. מזה חודשיים אנחנו מנסים לקיים דיון חשוב בנושא ׳שומר חומות׳, כשאתה החלק המרכזי. אז בפעם הראשונה ביקשו ממני לדחות את זה בשבוע, אז דחיתי את זה בשבוע וחצי.

מי ביקש?

השר.

כי צריך לאסוף מידע.

אחר כך ביקשו ממני לדחות את זה בחודש וחצי, והנה שלחתי מכתב בו נתתי שני תאריכים לחודש וחצי, ושאלי אילו תאריכים נוחים למשטרת ישראל? כי השר לצורך העניין, לא היה באותם אירועים, אבל ירצה? יבוא. הוא מוזמן. לא קיבלנו שום נכוחות ושום תשובה, והפניתי גם את המכתב ליושב ראש הכנסת, ואמרתי שאם לא תהיה לי ברירה, אני אפעיל את הסמכות שלי להביא את המפכ״ל בצו כדי שייתן דין וחשבון לוועדה.

אבל זה ברור לך אדוני היו״ר, בתור מי שנמצאת לצידך בוועדת המשנה, אני יודעת שלעולם לא תעשה דבר שייפגע בביטחון מדינת ישראל. ברור לכם, שהתעסקות בכלל, בכל מה שקשור למבצעים באשר הם, אחנו ניזהר זהירות יתרה לומר אמירות מאוד קשות מהפה שלנו על התנהגות החברה הערבית בזמן לחימה, התנהגות שגורמת לנו לחשוב שאנחנו מוקפים באויבים מבית. לכן, צריך להיזהר מאוד לפני התעסקות בנושא הזה, מבלי לקבל קודם כל מידע מרשויות אכיפת החוק ומכוחות הביטחון באופן כולל.

חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה לומר לך משהו. יש ביקורת הכי עבה ורצינית של משרד מבקר המדינה, שראיתי בשנים האחרונות, ואני נמצא בבניין הזה כבר 10 שנים.

ככה צריך.

זו ביקורת גלויה, שפורסמה. כל מה שאני רוצה זה לדון בה, לראות מה נעשה במשטרת ישראל, לאור ניסיון העבר להבין מה צריך לעשות, ולראות מה מדינת ישראל - - -

כשלעצמי, אני חושבת שכל אדם ערבי שלקח חלק באירועים האלה הוא פעיל טרור, וזה לא במישורים הפליליים, אבל מדובר בטרור מבית. זו תפיסתי.

הבנתי אותך, אבל זה לא הסיפור. אני מדבר על לבוא ולראות איך אני מבטיח שדברים כאלה לא ייקרו, להבטיח את חייהם מכל הצדדים, ברמה הלאומית. יש דברים שהם לא פוליטיים, אולי תצליחי - - -

טרור זה פוליטי, הם עשו פה טרור.

אבל אני לא דן בטרור. יש את הוועדה המאוד חשובה של חבר הכנסת פוגל, שהיא תדון בזה. אנחנו בוועדה הזאת אמורים לדון במה שמבקר המדינה בדק.

נכון.

אם הבנת, אז אני מקווה שהצלחתי. משטרת ישראל, בבקשה.

שלום לכולם, שמי נסיה יודיץ, ואני מהמשרד לביטחון לאומי. העברנו מצגת, אפשר להעלות אותה, אנחנו נציג עמדה משולבת יחד עם משטרת ישראל. רציתי לומר שהאזנתי בקשב רב למה שנאמר בדוח המבקר, הנתונים שמופיעים בדוח, כפי שציינתם, גם ה-ממ״מ, מתייחסים לנתוני עבר, משנת 2019. בנוסף התייחסתם לתהליכים שהתרחשו בשנה החולפת, אנחנו ננסה להתייחס במצגת ובדברים שלנו, לנתונים העדכניים ביותר שיש בידינו, מהרבעון השלישי של סוף השנה החולפת ואפילו מסוף השנה הזאת.

בהחלט ניתן לומר שהסוגיות שעלו בדוח הן סוגיות שמאוד רלוונטיות עבורנו וכמובן מעסיקות אותנו: סוגיית הירי, סוגיית האלימות החמורה והרצח בתוך כך, סוגיית הברחות האמל״ח וסוגיית השימוש באמצעים טכנולוגיים כאמצעי שובר שוויון, לאור האתגרים הרבים והייחודיים שנמצאים בתוך החברה הערבית. אני גם אבקש להתייחס ולומר, שאנחנו מיישמים את החלטה 549 של הממשלה, לצמצום האלימות והפשיעה בחברה הערבית.

כרגע אנחנו עם כניסת הממשלה הנוכחית ועם השר הנוכחי, מביטים עם הפנים קדימה בשביל לבחון איך אפשר לבצע את הדברים בצורה טובה יותר.

סליחה, החלטה 549 ממשיכה?

נכון להיום אנחנו ממשיכים ביישום תהליכי העבודה והמנגנונים שמופיעים בתוך ההחלטה. כמובן שהכול ייעשה בהתאם למדיניות השר ולדברים שייאמרו על ידו. גם כחלק ממעגלי התכנון, כלומר, סיימנו שנה, שנת 2022, וכעת אנחנו מבצעים הפקת לקחים, גם דנו על כך בוועדה לביטחון לאומי של חבר הכנסת פוגל, הכול על מנת לראות איך אנחנו מצליחים לעשות את הדברים בצורה משופרת.

ניתנה כאן התייחסות לתהליכים של המשטרה ולתהליכים משולבים. אז כמובן שכאשר אנחנו מדברים על נושא הפשיעה בחברה הערבית, אנחנו לא מדברים רק על משטרת ישראל, שהגיעה לכאן עם נציגות מכובדת וגם כן תוכל להתייחס באופן ממוקד לרכיבים ספציפיים ממהלכים שמבוצעים כיום. אך בנוסף למשטרה מדובר גם על הרשות הלאומית להגנה על עדים, כפי שדובר כאן על הצורך להגנה על עדים והרשות הלאומית לביטחון קהילתי, שלא נמצאת כאן כרגע אבל גם הם רלוונטיים, וזה בתוך עולם הביטחון לאומי.

לצד זאת, יש לנו גם שותפים משמעותיים: משרד ראש הממשלה, שגם הנציגים שלהם נמצאים כאן כגורם מתכלל לכל החלטה 549, משרד המשפטים כגורם אכיפה וכמובן צה״ל, בהיבטים של הברחות אמל״ח.

אני אתייחס לדברים מלמעלה, מבלי לפרוט את ההחלטה והדברים, אבל כן אפשר לומר שבהחלטה 549 נעשתה עבודה בשלושה צירים מרכזיים והם: א׳ - סוגיות החקיקה, יתרונות וחסרונות. ב׳ - חיזוק תחנות ומערכים מיוחדים: המספר שעליו דיברו זה 800 תקנים, לאחר מכן נעשתה החלטת המשך להחלטה 549, שבמסגרתה ניתנו עוד 11 תקנים לעיר רמלה. החלטת ההמשך הזו התמקדה בערים מעורבות. חשוב לומר שהחלטה 549 התייחסה לכל החברה הערבית, אבל עם זאת, ניתנה התייחסות לשתי ערים מעורבות, לוד ועכו, בהיבטים של חיזוק המערך הטכנולוגי. אדוני יושב הראש, דיברת על ״מבט 2,000״, אז בעצם ישנה חשיבה על איך לבצע את ׳עיר בטוחה׳, שזה מודל ששואב חשיבה מ-״מבט 2,000״, גם בערים הללו, ובהמשך נעדכן לגבי סטטוס הביצוע והאתגרים שקיימים.

בטווח בין האכיפה למענה הקהילתי, אנחנו נראה הקמה של יחידות לשיטור עירוני בישובים ערביים וגם פעילות של הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, שתפקידה הוא לשמש גורם מטווח בהיבטים של מניעת אלימות בישובים הערביים, ולהפעיל מודל שנקרא - ׳מודל יישובי׳ בישובים אלה.

אחרי שעיינו, וכולנו מכירים את היטב את הדוח שפורסם ואת המסקנות והממצאים, ניסינו להתמקד בסוגיות, בממצאים ובהמלצות המרכזיות כפי שעלו מהדוח. דבר ראשון, אתייחס לסוגייה שבה נאמר שבתוכנית החומש לשנים הבאות יש מקום לבצע עבודת מטה, אז כפי שציינתי קודם - - -

אבל חלפו כבר שישה חודשים מאז שהיא התקבלה.

נכון.

אז מה עשינו? שאל מקודם חבר הכנסת ואליד אלהואשלה האם ההחלטה ממשיכה, אז לא רק שהיא ממשיכה אבל לא עשו כלום. תגידו לי, האם אנחנו צריכים להמתין עוד 16 חודשים?

אני לא בטוחה שאפשר לומר שהיא לא יושמה, אני גם מופתעת מהאמירה הזאת.

אז אני אתקן, לא בוצעה כפי שהיה בתכנון. עברו 16 חודשים.

אני יכולה לומר מה כן נעשה בתכנון, ואולי אנחנו גם יכולים - - -

תכנון זה נחמד.

לא, אני יכולה לדבר שנייה על מה שיושם.

בבקשה.

פורסמו 811 תקנים, מתוכם אנחנו נמצאים ברבעון שלוש על כ- 78% איוש. הוקמו אכ״לים, שזה מדורי אכיפה כלכלית, ששם אנחנו רואים שאחוז האיוש גבוה יותר. חוזקו תחנות, לפי החלטת הממשלה שאמרה שהרצון הוא פחות להתמקד בהקמה של תחנות חדשות, תחנה אחת הוקמה ב-׳שגב שלום׳, וגם אז זו הייתה הסבה של נקודה לתחנה.

אנחנו מטילים את מירב המשקל על חיזוק התחנות הקיימות, וגם שם אנחנו נראה 78% איוש. אתייחס באופן ספציפי להפעלת מודל ׳עיר בטוחה׳. בעיר לוד בהחלט היו אתגרים גדולים, שלא הצליחו להתמודד איתם במלואם בשנה החולפת, יחד עם זאת, בעיר עכו כן נעשתה התקדמות משמעותית והמערך מופעל.

אם אנחנו צופים לשנת 2023, אז כפי שציינתי, אנחנו מבצעים הפקת לקחים וסיכום של השנה החולפת ל- 549, וצועדים עם הפנים קדימה כנגזרת ממדיניות השר. לגבי שיח עם נציגי החברה הערבית, אז אפשר להתייחס ל-׳מודל היישובי׳, שהוגדר ב- 549 לרשות הלאומית לביטחון קהילתי, וגם ליחידות לשיטור עירוני בישובים הללו, כאשר שתיים כבר הוקמו.

בנושא של הברחות אמל״ח דרך גבול ירדן וקו התפר: כן הוקמו שתי פלגות, אחת במג״ב איו״ש ת״פ צהל, השנייה בצאלים. בנוסף הוקם חמ״ל אמל״ח משותף יחד עם צה״ל. המשטרה הקצתה שישה תקנים לטובת החמ״ל הזה. ניתן מענה ייעודי באמצעות יחידת אתגר.

בהיבטי חקיקה, ניתנה התייחסות ספציפית בדוח המבקר לסוגיית ה- ׳Air soft׳, זה נושא שעלה מקודם.

יש לי בקשה אלייך, מכיוון שיובל ריכז את כל הנושא בחטיבה שלו, אז מה שנעשה עד עכשיו אם תוכלו לתמצת את זה במכתב מתכלל ולהעביר לו, כי אני בשיח מולו. בבקשה.

אם אפשר רק לשאול, הרי החלטת הממשלה היא החלטה מערכתית, אנחנו מדברים שם על המשרד לביטחון פנים, משפטים, רווחה, חינוך, משרד הפנים, כלכלה ותעשיית צה״ל, וביסוד העסק הזה צריך להיות גם איזה שהוא צוות מתכלל, אני רוצה לדעת אם הצוות הזה התכנס עד היום, כ- 16 חודשים לאחר ההחלטה?

בהחלט, אז אני גם אתייחס ואראה אם חבריי מהמשטרה ירצו להשלים את הדברים.

אפשר לומר בוודאות שבלי הצוות הזה שצריך לחבר - - -

הצוות התכנס. בהמשך להחלטת הממשלה וכחלק מתהליכים שוטפים, יש צוות משותף למשרד המשפטים עם המשרד לביטחון לאומי, שהתכנס שלוש או ארבע פעמים בשנה החולפת.

הצוות הכולל?

הצוות שמתכלל בין כל המשרדים. גם וגם. הצוות של משרד המשפטים, התכנס בהובלת האני ואקד ממשרד המשפטים וסמנכ״לית בכירה, לאשכול ארגון, תכנון, תקצוב ובקרה במשרד לביטחון לאומי. במקביל, נעשים התהליכים הרציפים של משרד רוה״מ, גם היום יש דיון בהקשר הזה, מלאכי, אם תרצה להשלים.

אם תרצו ארחיב אחרי זה, אבל באופן כללי משרד ראש הממשלה מרכז את התוכנית כולה, את כל האלמנטים שלה. נסיה והמשטרה מייצגים פה את אלמנט האכיפה, נקרא לזה ״אגרוף ברזל״, ואת מה שהיה כ- ״מסלול בטוח״, אבל נהיה לחלקים אינהרנטיים של התוכנית, שזה הנושא של אכיפה משולבת. אבל יש פה עוד הרבה אלמנטים ואנחנו מרכזים את זה.

יש ועדה בין משרדית שמתכנסת כל כמה חודשים, כמדומני עד כה התכנסו לארבעה או חמישה מפגשים. ויש ״שולחנות משנה״, לכל אחד מנושאי המשנה.

מתי התכנסו בפעם האחרונה?

יש ״שולחן משנה״ של הוועדה, שמתכנס ברגעים אלה.

לא המשנה, אלא - - -

ועדת ההיגוי התכנסה בדצמבר. זה אחת לשלושה או ארבעה חודשים.

אפשר לקבל מסמך מתכלל של כל מה שאמרתם שיישלח ליובל בבקשה?

בטח, בשמחה. אנחנו נשמח להיות איתך בקשר ישיר, לקבל דיוקים למה שאתם מעוניינים ואנחנו נהיה בקשר.

ועם עותק לוועדה.

בוודאי. גם הוועדה לביטחון לאומי מכוונת בדיון הבא לדעתי לאותם מקומות, ואנחנו נעביר מסמך שיוכל לשמש את שתי הוועדות.

יובל, לי יש קובץ Excel, שמרכז את הכול בהתאם לכל התוכניות ולאיפה הן עומדות. אני יכול להעלות את זה בשקף קטן אבל ב- Excel זה הרבה יותר מפורט.

תודה רבה.

אני אשמח אם אפשר יהיה לתת למשטרת ישראל להתייחס, אחר כך אפשר יהיה לתת התייחסויות פרטניות יותר, בהיבטים הטכנולוגיים.

אני אעביר את רשות הדיבור למשטרה, ואחר כך לחברי הכנסת, ואם יש מישהי מהאורחות שרוצה להגיד משהו שעל ליבה, אנחנו נשמח לתת לכן את רשות הדיבור.

אדוני אני אשמח לדבר אחרי שהמשטרה תדבר, אני מהחברה הערבית.

אתה תדבר וגם הן ידברו, אני שומר על זכותן. משטרת ישראל, בבקשה.

צהרים טובים לכולם, שמי יגאל, אני סגן ראש אגף סי״ף במשטרת ישראל. אני חושב שחובה לשמוע את הנשים שנמצאות כאן. אני חושב שמפכ״ל המשטרה, רב ניצב יעקב שבתאי, ראה מיד עם כניסתו לתפקיד, את חשיבות הנושא של הפשיעה בחברה הערבית כיעד מספר אחד של משטרת ישראל. לכך גם הוקצו המשאבים והקשב הארגוני.

הייתי גם שותף פעיל בדוח מבקר המדינה בנושא האמל״ח. אני חושב שהדוח הוא נכון, מקיף, ממצה ומצביע על הנקודות בהן אנחנו צריכים להתחזק. אני רוצה לדבר על העשייה של משטרת ישראל. קשה לי לדבר על מספרים של אירועי הרצח בחברה הערבית, כי כל רצח הוא כבר אחד יותר מידי. אבל נכון שבשנת 2022, נרשמה ירידה משמעותית במספר מקרי הרצח, אך היא עדיין לא מספיקה.

מה זה משמעותית?

של 17% ירידה באירועים. עדיין אנחנו לא נמצאים במקום בו אנחנו רוצים להיות. לא מבחינת הגשת כתבי אישום ולא מבחינת פיענוח של התיקים האלה. אני כן חושב שהפריסה שלנו בשטח, שהתגובה שלנו לאירועים, ודיברנו על האירוע המצער של שלושה נרצחים ב-24 שעות האחרונות. משטרת ישראל סיכלה 76 אירועי רצח במהלך השנה וחצי האחרונות, עם נוכחות, בולטות ותגובה בזמן אמת. גם כחלק מתוכנית עבודה, שלכל רצח כזה יש יחידה אחראית שנמצאת ב-Front של האירוע וגם בגלל הקצאה של כוחות ומשאבים בתוך הישובים האלה.

כשאני מדבר על סיכול של אירוע רצח אז זה לא מדובר בללכת ולעשות - ׳נו נו נו׳, אלא בתפיסה של החולייה. גם בבענה, עם רכב עוקב, עם מטען חבלה ברכב של משפחה אחרת, ושנייה לפני לחיצה על כפתור המשטרה מבצעת את המעצר ומסכלת את האירוע. וכמו שאמרתי, אנחנו מנינו בשנה וחצי האחרונות 76 אירועים כאלה. בנושא של ארגוני הפשיעה - - -

76 אירועים?

76 אירועים בהם עצרנו חוליות רגע לפני ביצוע הרצח.

סיכול זה יפה מאוד.

אני חושב שזה הערך המוסף של השנתיים האחרונות. הודות לשינויים, לפריסה ולהכוונה של מפכ״ל המשטרה, שרואה במלחמה בפשיעה בחברה הערבית, כיעד מספר אחד של משטרת ישראל. אני רוצה לדבר גם על נושא מאוד משמעותי והוא ארגוני הפשיעה. אני כבר 30 שנה חווה את משטרת ישראל בציר של החברה הערבית אל מול ארגוני הפשיעה, ארגוני הפשיעה הערביים, אותם אנחנו מציינים מעל כל במה: חרירי, ג׳רושי ואבו לטיף. הם נמצאים בפרונט של ארגוני הפשיעה, ומשפיעים על פשיעת הביניים ועל פשיעת הרחוב.

אני חושב שהאירועים האחרונים של ימ״ר צפון, עם המעצר של ראשי ארגון אבו לטיף, נמצא בפעילות מאוד חכמה ומאוד יסודית, ואני מסכים עם חברת הכנסת לגבי הראיות, שהיום נמצאות בפתח, ואני מקווה שאנשים בסופו של דבר באמת יישבו מאחורי סורג ובריח. ארגון חרירי וארגון ג׳רושי, ראשי הארגונים כבר נמצאים מאחורי סורג ובריח. יש עבודה מאוד אינטנסיבית סביב הנושא של סחיטת דמי חסות ובכלל בנושא של ארגוני הפשיעה, ואנחנו נמצאים במקום אחר, גם של ימ״ר מרכז וגם של יחב״ל, היחידה המרכזית.

אני חושב שהעבודה סביב ארגוני הפשיעה נוגעת גם בנושא של הברחות אמל״ח. נכון שהסטיגמה ומה שנשמע ברחוב, מה שהיה נכון גם במשך שנים, שמרבית הנשק בחברה הערבית מגיע מהצבא. בשנים האחרונות, ואפשר לראות את זה גם בפתיחת התיקים, אנחנו מזהים מגמה, לפיה רוב הנשקים של החברה הערבית מגיעים מגבול לבנון ומגבול ירדן, נכון שעדיין גניבת כדורים והדברים שמשמשים את הנשק בנקודה הקצה מגיעים גם מהצבא.

הגענו להישג של 40 סיכולים של הברחות אמל״ח מהגבולות האלה, באמצעות יחידת גבול לבנות ויחידת גבול ירדן שכרגע בהקמה. מדובר בסדר גודל של אלפי כלי נשק שהגיעו משם: אקדחים, רובים ואמצעי חבלה. אני חושב שזה ה- ״שובר שוויון לייבוש הביצה״. לצד זה, בשנתיים האחרונות תפסנו כ- 5,000 כלי נשק.

אם נמשיך במיקוד העשייה בנשקים, לא בתיקי חקירה, עם עלייה של 36% בהגשה של כתבי אישום ומעצרים עד תום ההליכים בעבירות אמל״ח, אם נמשיך במגמה הזו, בשיתוף פעולה עם צה״ל והשב״כ לסיכול מעבדות של ייצור נשק בשטחים, יחד אנחנו נצליח להשפיע בנקודת זמן גם על אירועי האלימות, גם על אירועי הרצח וגם על אירועי הירי ברחובות.

במשך השנים הוקמו גם על ידי מב״ן וגם על ידי אגף סי״ף, 16 תחנות משטרה שנמצאות בתוך היישובים הערביים. נכון שהן הוקמו עם הסתה של כוחות מתחנות אחרות, אבל ברגע שאנחנו מצמצים את הפריסה ומתמקדים בתוך יישובים שאנחנו קוראים להם ׳יישובים אדומים׳, אנחנו רואים את ההשפעה. חיזקנו את התחנות האלו בכוח אדם, לא מספיק, אבל כדי להקים את התחנה היינו חייבים את הפריסה הראשונית, והיום אנחנו נמצאים במספרים אחרים ובתוצאות עסקיות הרבה יותר טובות בתוך היישובים שאותם הגדרנו.

הנושא של כשירות תרבותית, גם הדוח התייחס לסוגיה הזו, אני חושב שמדובר בנושא חשוב מאוד ואנחנו באגף סי״ף גם מקימים מגמה של החברה הערבית בתוך המכללה, שתתייחס לנושא גם בציר הגנרי וגם בציר הרוחבי בתוך החברה הערבית, כדי לתת להם כלים להתמודד טוב יותר בנושא הזה.

אנחנו נמצאים בשנים האחרונות במגמת עלייה מאוד משמעותית, של עשרות אחוזים, בנושא גיוס של שוטרים מוסלמים דרוזים ונוצרים לכוחות משטרת ישראל. מדובר בכלי שמוכיח את עצמו, אנחנו מתעסקים באיתור וגיוס ולאחר מכן שימור וביטוח של השוטר הערבי במשטרת ישראל. אני חושב שזה חלק משמעותי באמון הציבור בארגון.

הנושא האחרון שאני רוצה לדבר עליו זה נושא השיתוף של הציבור. אנחנו נמצאים במגמה של שינוי בשנים האחרונות במשטרה. אם לפני כן חשבנו שהידע נמצא אצלנו במשטרה, אז היום אנחנו נמצאים בלמידה ובשכלול היכולות של המשטרה בשיתוף הציבור. יש לנו ועדות מייעצות למפקדי התחנה, פורום חשיבה ארצי, אנחנו חיים את הלכי הרוח ברשתות החברתיות ומגיבים אליהם בהתאם.

אנחנו נמצאים במודל חדש, של בחינת תחנות משטרה לא על פי תפיסות נשקים והגשות כתבי אישום, אלא על פי סקרי ציבור. איך הציבור רואה את פעילות התחנה בהתמודדות מול פשיעה בחברה הערבית, ואנחנו רואים פלא, אמון הציבור עולה. והשילוב של הדברים יחד, של בניית אמון הציבור יחד עם פעילות המשטרה, מוכיחים את עצמם.

אנחנו נמצאים במודל ׳רשתי׳, ביישובים שהגדרנו כ- ׳יישובים אדומים׳, אנחנו עושים מאמצים על מנת לשקף בתוך הרשתות החברתיות את העשייה המשטרתית. בסקר שאותו ערכנו הבנו שרק 16% מתוך החברה הערבית באמת מכירים את העשייה המשטרתית, וגם זה נוגע בבניית אמון הציבור ובחשיפה. לצד זה, גם מתאמצים לדעת איפה ישנן בעיות, מה מפריע לציבור ואיך אנחנו יכולים להגיב.

אנחנו נמצאים בראשית הדרך, מפכ״ל המשטרה נמצא בתפקידו רק שנתיים, ואני חושב שהעשייה המשותפת של המשרד לביטחון פנים עם כלל משרדי הממשלה האחרים היא חשובה ונעשית בצורה הרבה יותר טובה ויעילה. אנחנו חברים כמעט בכל הצוותים, מתכנסים, עובדים, מציגים נתונים ומסגלים גם תפיסות חדשות.

אם אנחנו כמשטרה נדאג לחזק את השורות שלנו – פחות בעניין תקציבים לארגון שלדעתי יש לו מספיק, כמובן שתמיד יש לאן להתעצם, גם מבחינת טכנולוגיות והכול – אבל אני מדבר על שיפור משכורות השוטרים, חיזוק עבודת המשטרה וחיזוק שיתוף הציבור בעשייה, אנחנו נראה עם הזמן תוצאות ושינוי חיובי ומשמעותי.

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, אני אדבר בקצרה כי יש לי הצבעה בוועדת כספים. אין ספק שבחודשיים הראשונים של השנה, אנחנו רואים עליית מדרגה באלימות בחברה הערבית. 26 נרצחים, עוד שלושה נרצחים ב- 24 השעות האחרונות. אנחנו בכל יום סופרים עוד ועוד נרצחים בחברה הערבית, הדבר הזה לא מתקבל על הדעת. לא יכול להיות. למדינה יש את היכולות לטפל בזה. משנת 2003, אנחנו יום יום סופרים עוד ועוד נרצחים והמספרים רק גדלים משנה לשנה.

הגיע הזמן לשנות את המדיניות. אנחנו רואים בשנה האחרונה שהייתה ירידה במקרי הרצח בחברה הערבית. אם אני עוזב את המקרים של החודשיים האחרונים, ומתייחס לשנת 2022, הייתה ירידה של 16% במקרי הרצח בחברה הערבית. אנחנו רוצים שמגמת הירידה הזו תימשך. שהמשטרה תיכנס בכל הכוח בטיפול בארגוני הפשיעה. אנחנו מאבדים משפחות שלמות, הצעירים שלנו מתים, יש כל כך הרבה מקרי ירי ברחובות ביישובים הערביים, ובכוחה של המדינה והמשטרה לשנות את המצב הזה.

ברשות הפלסטינית, על כל מיליון איש יש עשרה נרצחים, כך גם בירדן, ואין להם את המשאבים שיש למשטרת ישראל. בנוגע לתוכנית 549, אני לא קיבלתי תשובה נחרצת מהמשרד לביטחון לאומי בנושא הזה, לכן אשמח אם נציגת המשרד תוכל לצאת לטלפן ולעשות בדיקה נוספת לגבי התוכנית. ראינו שהממשלה אישרה את ה- 30 מיליארד שקלים לחברה הערבית, אבל לא ראינו התייחסות מהממשלה לגבי תוכנית 549. תודה.

אבל היא אמרה שכן בעיקרון.

הכול ממשיך כסדרו.

מה אתה רוצה? הממשלה הקודמת נתנו, והממשלה הזאת לקחו את אותה תוכנית ועשו Copy, רק אומרים אחרת.

גם צריך להבחין בין תוכנית 549 לתוכנית 550, כשאומרים - 30 מיליארד שקלים. הסכום הזה מתייחס לתוכנית 550, זו תוכנית החומש לפיתוח חברתי כלכלי בחברה הערבית, ותוכנית 549, זו תוכנית לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, תקציבה הוא 2.49 מיליארד שקלים, וגם היא ממשיכה. הכול ממשיך, כולל תוכנית נוספת של הבדואים בדרום.

אולי נגיד שנכון לעת הזאת, ההחלטה מיושמת ואנחנו נפעל בהתאם למדיניות הממשלה והשר כדי לבחון איך אנחנו ממשיכים ומה הם כיווני הפעולה להמשך.

הנה, ישבת בסבלנות וקיבלת תשובה חד משמעית.

אוקיי, תודה.

בבקשה, כן.

אוקיי, כבוד היושב ראש, בין תוכנית לתוכנית של הממשלה הקודמת לממשלה שממשיכה, בינתיים במציאות, בחודשיים הראשונים של השנה, אנחנו ממשיכים לספור את מספר קורבנות הבנים שלנו. אנחנו כחברה, משלמים את המחיר. כל נושא האלימות והרצח בחברה הערבית, לפי דעתי זה אחד הנושאים החשובים ביותר, שמאיים על הקיום של כולנו כחברה.

אחד הדברים שאני רוצה לשלול, כפי שהתייחס חברי ואליד אלהואשלה, גם ברשות הפלסטינית וגם בירדן. לכן בדבריך, סגן ראש אגף סי״ף, כשאתה מדבר על הקשר תרבותי, אנחנו פוסלים את זה. זו תופעה של אלימות ששורשה במשפחות הפשע בחברה הערבית, והמשטרה צריכה לטפל בזה כפי שטיפלה בערים היהודית. כולנו היינו עדים לפני עשר שנים, כשהיו ארגוני פשיעה גדולים בערים היהודיות ואחרי שעשיתם את המהלך, לדעתי אחד הדברים שקרו זה שנוצרו שיתופי פעולה בין משפחות הפשע בחברה היהודית והערבית, והמוקד פשוט עבר אל היישובים הערביים.

לכן הגיע הזמן לקחת את הנושא הזה בשיא הרצינות, לשים אותו בעדיפות ראשונה ולהתחיל לפעול. חלק מהתוכניות שקיימות, ומדברים בהן על הרבה כסף, אבל לפי דעתי זה לא מגיע לרמה שהמשטרה בשגרה, ביום יום, תעשה את העבודה שלה ותספק את הביטחון האישי לאנשים.

אחד הדברים הגדולים ביותר שמסכנים את הביטחון האישי שלנו ושל ילדינו, ושל כל כלל החברה, זה הנשק הבלתי חוקי. והגיע הזמן לפעול. לפחות בתוכניות הקיימות, שתהיה תוכנית מפורטת על האופן בו אוספים את הנשק בחברה הערבית. כי הקלות בה משיגים נשק והקלות בה משתמשים בו, הן המהוות עיקר האיום על החברה הערבית.

המשטרה חייבת להפעיל אכיפת יתר, להקים עוד ועוד תחנות שיטור, בייחוד בחברה הבדואית בנגב, שזה הוא תפקידן היחידי. כל התוכניות שהיו, כל התקציבים, מקימים עוד ועוד יחידות, אבל אני כאזרח לא מרגיש את זה ביישוב שלי. מרגישים את זה בעיקר בנגב, בהריסת הבתים הלא חוקיים ובמה שקורה תחת משילות שהיא רחוקה מהמציאות. תודה רבה.

תודה רבה. גברתי אני מבקש ממך סליחה, אני רוצה לתת קודם את רשות הדיבור לאבי רבני, נציג צה״לֹ, ואחר כך לך. בבקשה.

צהרים טובים יושב ראש הוועדה וכל הנוכחים. אז בהמשך להתייחסויות שעלו קודם, אז אנחנו בצה״ל, כחלק מהצוות של האמל״ח הבלתי חוקי, בהובלת ראש האגף למדיניות פנים שנמצא פה איתנו, עוסקים בכלל תחומי העיסוק שהוצגו פה, לרבות הברחות מהגבול המזרחי, שאפשר לראות פה את העלייה המשמעותית בהיקף הסיכולים של ההברחות ופריטי האמל״ח שנתפסו. כולל סוגיית המעברים, וחיזוק האיכפה, הפיקוח והבקרה בין המעברים, בין איו״ש לישראל.

בהתייחס לסוגייה של הגנת המכונות בצה״ל והגניבות מבסיסי צה״ל השונים, אז כן, יש ירידה משמעותית של קרוב ל- 50% בגניבות אמל״ח מבסיסי צה״ל בהשוואה לשנת 2018 ועד שנת 2022. יש יחידה משותפת שהוקמה, של צה״ל, משטרה צבאית, משטרה צבאית חוקרת יחד עם משטרת ישראל, שנותנת מענה לכל הסוגיות המודיעיניות.

צה״ל השלים עד כה כ- 95% מיגון בכלל מחסני האמל״ח של צה״ל. עד סוף החציון הנוכחי אנחנו אמורים לסיים את כלל מרכיבי הביטחון השונים, ואפשר לראות שבאמת יש קשב, אמצעים ובקרה, לכלל תחומי העיסוק של הגנת המחנות, גם במעברים השונים וגם במחסני הנשק השונים. עד כאן, תודה.

תודה רבה.

כבוד היושב ראש, עמית אבירם, המטה לביטחון לאומי. אם אפשר להוסיף בהקשר של האמל״ח.

בבקשה. שתי דקות.

הזמנתם אותי, אז אני רוצה לומר את דבריי. המטה לביטחון לאומי, למעשה הוטל עליו, במסגרת החלטת ממשלה 852, עוד בשנת 2021, להקים צוות בין משרדי שיטפל בסוגיית האמל״ח הבלתי חוקי, ולאחר מכן גם בהחלטה 549, המל״ל כתב יחד עם הגופים האחרים את הפרק שעוסק באמל״ח הבלתי חוקי, והוטל עליו לעקוב אחר יישום כל המרכיבים של ההתמודדות עם האמל״ח הבלתי חוקי.

בעקרון, הצוות הזה שעובד למעשה כבר משנת 2021 עם כלל הגופים הרלוונטיים במדינה שעוסקים בסוגיית האמל״ח הבלתי חוקי, טיפל בכמה וכמה נושאים וממשיך לטפל בהם גם בימים אלה. הדבר המרכזי זה הבחרות האמל״ח בגבול המזרחי, גבול ירדן, כפי שנאמר פה על ידי תת ניצב יגאל עזרא, מקור האמל״ח הבלתי חוקי העיקרי שנכנס למדינת ישראל הוא גבול ירדן.

יש איזו תפיסה שאומרת שעיקר הנשק מגיע מצה״ל, זו תפיסה לא נכונה. העיקר זה מגבול ירדן וקצת גם מגבול לבנון. אז למעשה בשנתיים האחרונות, נעשה שינוי משמעותי ביותר, באופן הפעולה של צה״ל ושל יתר הגופים הביטחוניים בגבול ירדן. הוא כלל בניין כוח איסופי, מודיעיני, שינוי אופן הפעולה המבצעי ושינוי ועליית מדרגה משמעותית מאוד בשיתוף הפעולה הבין ארגוני בין שלושת הגופים שעוסקים בתחום הזה.

גם המשטרה שהקימה יחידה, הקצתה סד״כ לנושא הזה בגבול ירדן, וכל הדברים האלה הביאו לשינוי דרמטי ולעלייה משמעותית בהיקף סיכולי הברחות האמל״ח בגבול ירדן. השת״פ הבין ארגוני גם הוא נכנס ל-Mode אחר לגמרי ממה שהיה בעבר, כולל הקמת חמ״לים משותפים לצבא, למשטרה ולשירות הביטחון הכללי. כל הנושא של טיפול בכלי הנשק המוסבים, בדגש על ה- ׳Air soft׳, הוכן: א׳ - נעצר הייבוא של ה- ׳Air soft׳, באמצעות צו שרק לאחרונה, לפני כמה שבועות, חודש שוב לחצי שנה. ב׳ - הוכן החוק שכרגע ממתין כדי שנשלים את החקיקה שלו.

גם בנושא של העברת האמל״ח במעברים הפנימיים, בנושא הזה, אגף ׳רמים׳, שזה האגף במשרד הביטחון שמטפל במעברים, אימץ נהלים חדשים שהביאו לשיפור ביכולת לאתר חלקי אמל״ח שמוברחים במעברים האלה. עדיין יש פה פערים שצריך לטפל בהם, אבל גם פה נעשו דברים. וכמובן, כפי שאמר נציג צה״ל, בכל הנושא של גניבות נשק מבסיסי צה״ל, חלה התקדמות משמעותית מאוד, והמספרים ירדו מאוד. בשנה שעברה, לדעתי רק 20 כלי נשק אבדו או נגנבו לצה״ל בסך הכול.

בעיית גניבת התחמושת עדיין קיימת, אבל גם בנושא הזה יש מהלכים מאוד משמעותיים של הצבא, שהובלו על ידי הפיקוד הבכיר ביותר, במטרה לטפל בבעיה הזו. אז זה המכלול של הטיפול בנושא הטיפול באמל״ח הבלתי חוקי. שהוא נושא בלתי נפרד גם מהדוח של מבקר המדינה, אבל גם מההתמודדות הכוללות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. עד כאן.

אחר כך ארצה לשאול אותך שאלה באוזן, לא לפרוטוקול, אז תבוא אליי בבקשה בסיום הדיון.

בסדר.

בבקשה גברתי, סאפה חמזה, רק תציגי את עצמך בשביל הפרוטוקול.

שלום, שמי ספא חמזה, תושבת כפר כנא, אני עובדת סוציאלית בתחום של נוער וצעירים ובמיצוי זכויות, ואני סטודנטית לתואר שני באוניברסיטת תל אביב במסלול שינוי מדיניות. אני רציתי להתייחס כתושבת כפר כנא לקשר שקיים בין מצוקה כלכלית לבין הפשיעה במגזר שלנו. אחרי העבודה עם הצעירים בכפר, אני מוצאת שרוב הצעירים הולכים לעבודה בשוק האפור בגלל המצוקה הכלכלית, שאחת הסיבות לה היא תעסוקה לא נגישה במגזר הערבי.

הבעיה היא שהפשיעה במגזר הערבי הפכה לעוד ויכוח פוליטי. למרות כל השינוי וכל המהלכים שנעשים ולמרות שיש ירידה באחוזי הפשיעה, עדיין זה מרגיש שזה מתקרב אלינו, מרגישה את זה קרוב אליי. עברו לא הרבה חודשים מאז שנערה צעירה נהרגה מכדור תועה כשהיא הייתה בתוך הבית, ישנה במיטתה. בכל לילה יש יריות ואנחנו מחכים בפחד לראות למי זה יגיע הפעם. מתי אנחנו נהיה הבאים בתור?

לכן אנחנו צריכים התערבות יותר ויותר עמוקה. להשקיע יותר כספים, יותר כוח, יותר משאבים יותר שיתופי פעולה בכדי להפסיק את המצב הזה, אני מבינה שלהפסיק זה כנראה מאוד קשה, אז לפחות להפחית אם זה רק מה שאפשר. זה מה שרציתי להתייחס אליו. כי אנחנו חיים בפחד וחווים את זה יום יום.

תודה רבה לך. אני רוצה לומר לך שלפחות בשנה ושמונה חודשים שחלפו זה לא היה פוליטי. אני מקווה שזה לא היה פוליטי. כי כפי שאמרתי בתחילת דבריי, הנושא הזה הוא מעל לכל פוליטיקה, הוא שייך לחברה הישראלית והחברה הערבית היא חלק מהחברה הישראלית, לא הולכים לשום מקום. אז אנחנו ננסה לפתור את זה.

גברת סונדס מאחמיד, בבקשה, קצר וקולע.

שמי סונדס מאחמיד, אני עובדת סוציאלית קהילתית, מאום אל פאחם. עושה תואר שני בעבודה סוציאלית במסלול שינוי מדיניות ומיצוי זכויות. אני רוצה להתייחס לנושא של יחסי אמון, שדיבר עליהם נציג המשטרה. בשנת 2021 יצאנו להפגנת נגד האלימות באום אל פאחם, וכל מה שקיבלנו בזמן הזה זה עוד ועוד דיכוי מצד כוחות המשטרה.

נכנסו לאום אל פאחם כוחות משטרה עצומים, הרביצו לצעירים. לא קיבלנו את היחס שאמורים קבל כשיש הפגנה. באנו להפגין נגד אלימות, אלימות שהורגת את המשפחות שלנו, יש כל כך הרבה נרצחים מאום אל פחם. לכן כשמדברים על אמון, אז אין כזה, ואני מדברת בשם עצמי, אני פחות מרגישה שהמשטרה יכולה להגן עליי במידה ואני אקלע לאיזה שהוא מקרה. זהו.

תודה רבה. אני לא יודע מה היה באותן הפגנות, לא אני פיקדתי עליהן, אבל מדינת ישראל עדיין, אני מקווה, היא מדינה דמוקרטית ויש בה חופש מחאה שהוא חוק יסוד. אני לא יודע מה קרה שם, אולי הם יוכלו להשיב. עמותת ׳יוזמות אברהם׳, בבקשה.

אז בוקר טוב, שמי נועה מימוני, אני עובדת בעמותת ׳יוזמות אברהם׳, שפועלת לשילוב ושוויון בין יהודים וערבים. אנחנו במשך שנים מנהלים מעקב אחרי הקורבנות של התופעה הזאת, ואני רוצה לתת את תמונת המצב העדכנית. בשנת 2023, אנחנו מדברים על 26 אזרחים ואזרחיות ערבים שקיפחו את חייהם, מתוכם 24 אזרחים ישראלים ושניים שאינם אזרחים.

24 נורו למוות, תשעה היו בני פחות מ- 30, אחד הוא קורבן של אירוע שקרה בשנה שעברה ורק ביממה האחרונה כמו שעלה כאן, שלושה נוספים נהרגו. אתן את ההשוואה, שעד לתאריך המקביל אשתקד, קיפחו את חייהם כ- 15 קורבנות. בחודשיים האחרונים אנחנו רואים עלייה מזעזעת, זה מפחיד.

כמו שנאמר כאן, הקורבנות הם לא רק מי שקיפחו את חייהם, אלא גם פצועים, נכים, הלומים, חרדים, וגם אזרחים שומרי חוק שצריכים ללכת לישון בלילה, להשכיב את ילדיהם לישון לקולות של ירי, שכמו שהיא אמרה כאן, כבר התרגלו אליהם. זה לא מצב שהוא סביר.

אנחנו ממליצים על יישום מהיר ומלא של תוכנית 549, שכמו שאמרו כאן, ואמרו נכון, אפשר לעשות את זה רק בתיאום ובהידברות עם ראשי הרשויות והמנהיגות הערבית. זה לא יעבוד אחרת. אנחנו מנהלים מעקב אחרי יישום התוכנית וכך נמשיך, ואנחנו מקווים שזה יקרה בהקדם בצורה טובה ויעילה. תודה רבה.

תודה רבה לך. בבקשה, אדוני.

שמי רידא ג׳אבר, אני עורך דין ומנהל מרכז אמאן - המרכז הערבי לחברה בטוחה. זה כבר יותר מעשר שנים שאני מגיע לכנסת ופעיל בתחום הזה, גם בעמותת ׳יוזמות אברהם׳ וגם בעניין של שיטור בחברות משוסעות. בסך הכול, מאז ימיו של המפכ״ל דנינו, של אלשיך ועד עכשיו, אני רואה מצגות, שבאמת מדובר במצגת יפה ומראים בה ביצועים מרשימים, אבל אז אני חוזר ליישוב שלי, ואתה נוכח לראות שיש מספרים גבוהים יותר בכל הנתונים.

מספרים גבוהים יותר של החזקת כלי נשק, יותר הריגות, יותר וונדליזם, יותר יריות ברחוב. אני רוצה להתייחס לנתון שכמעט ועבר בשקט, מתוך המצגת של מבקר המדינה או של ה-ממ״מ, יש יותר מ-10 אלפים פניות של נשים שמתקשרים למשטרה כדי לדווח על ירי. מתוך ה-10 אלפים פניות, בכמה מקרים המשטרה באמת טיפלה? זה שורש הבעיה.

התושב בטייבה או בנצרת, מתקשר לבקש את עזרת המשטרה כי הוא זקוק לסיוע. בין אם מישהו מציק לו, מישהו דורש ממנו דמי חסות או כל דבר אחר. הוא לא מקבל את המענה מהמשטרה. אני מדבר ממקום ודאי, ויגאל יודע את זה, כי אנחנו שלחנו אנשים להתלונן במשטרה, והמשטרה לא מגיבה כמו שצריך. לכן התחושה הציבורית בחברה הערבית, היא שגם אם אתה פונה למשטרה אתה לא מקבל מענה, מה שמביא אזרחים רבים לפנות לגורמים עבריינים.

לכן הבעיה היא עמוקה. בניגוד למה שאומרת חברת הכנסת גוטליב, לא מדובר בבעיה של מנטליות בחברה הערבית, אלא בעיה של מנטליות של המשטרה. באופן עמוק. שלא בטוח שהיא מוכנה להפעיל שיטור בתוך החברה הערבית ולתת מענה לאזרחים, מבעיה קטנה עד בעיה גדולה. כי הדברים הקטנים משתוללים ברחוב לידי רצח והמשטרה בכלל לא נמצאת בסביבה כדי למנוע את זה.

אם אתה מסתכל על הנתונים שבמצגת, אז מדובר בגן עדן, המצב מעולה אני כבר ממהר לחזור לטייבה. אבל בערב, אני שומע כל כך הרבה יריות ונזכר שוב שזה לא המצב. פעם הייתי מתקשר למשטרה אל היום אני כבר לא עושה את זה. אין לי אמון, יש לי אפס אמון, שתלונה שתגיע למשטרה אכן תטופל. אם המשטרה לא תשכיל לספק מענה משטרתי הולם ביישובים הערביים, אז הפשע פשוט יישאר ברחובות.

תודה. יגאל, אתה רוצה אולי להגיד משהו?

ראשית, עם תחושות אי אפשר להתווכח. אני מכיר את חברי רידא שנים רבות, וגם הייתה לנו אינטראקציה משותפת בעבודה וקביעת תוכניות עבודה. משטרת ישראל, הכפילה אם לא שילשה, את כוחה בתוך היישובים הערביים במשך השנים. נכון שיש קושי בהתמודדות עם האירועים שם.

אבל אני חושב שאם נסתכל על הנתונים דווקא בטייבה, אנחנו נראה צניחה משמעות בנתוני הפשיעה לאורך השנים. עם פעילות אינטנסיבית, עם חלוקה מחדש של קשב, של תחנה רק לערים טייבה וקלנסואה, ולכל לכל המשולש שנמצא שם.

אמרתי את זה בהתחלה, אני חושב שהדרך שלנו ארוכה. אבל יחד עם זאת, אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של עשייה והבנה, תוך התייחסות לנושא של רב תרבותיות. כי זו לא שאלה של - ״איך אנחנו נתמודד עם הפשיעה בחברה הערבית?״, אלא יצירת הכרות עמוקה של החברה על מנת שיוכלו לטפל באותם אזרחים נורמטיביים בצורה טובה יותר ולא בציר של הפשיעה.

אדוני, אני שמעתי את הסיפור הזה על תחילת הדרך גם לפני עשר שנים. שמעתי את המפכ״ל אומר: ״תנו לנו שנה-שנתיים כדי לפטור את זה״.

אבל אתה לא יכול להגיד שלא נעשה דבר.

נעשה. אבל קצב התקדמות הפשיעה מואץ בהרבה מקצב התקדמות המשטרה. ולכן כאשר אתה משקיע 10% כשהפשיעה מתקדמת ב- 50%, אז הפער שנוצר לאורך שנים הוא כל כך אדיר.

אני אגיד משהו לחבריי ממשטרת ישראל, כשכל מפקדי התחנות וקציני החקירות יגיעו מהחברה הערבית, וכאשר 90% מהשוטרים יהיו מהחברה הערבית, ההבנה של התרבות ושל שיתוף הפעולה, תהיה אחרת לחלוטין. כשהייתי מ״פ צעיר, וזרקו מאיזה שהוא בניין מה שזרקו ובאתי בלילה להיכנס, הסגן שלי שם עליי את היד ואמר לי: ״אל תיכנס, כי זה חדר של נשים.״ זו תרבות שאני לא מבין אותה, רק אז הבנתי את זה.

ואני כרגע מדבר בכובע הקודם קודם קודם שלי, אבל זאת צריכה להיות השאיפה.

אם אפשר, אדוני יושב הראש. בשנתיים האחרונות יש שבעה שוטרים מוסלמים שעונדים על כתפיהם דרגות קצונה, יש חמישה שנמצאים בקורס קצינים ועוד 16 שממתינים לצאת לקורס קצינים. מצד הגיוס של שוטרים מהחברה הערבית, גם השימור וגם הפיתוח, נעשה בצורה טובה יותר, ולכן אנחנו רואים גם את המספרים.

טוב, זה הכיוון.

אדוני, בארצות הברית, יש כל כך הרבה שוטרים שחורים ועדיין רמת השיטור כלפי המיעוט השחור היא נמוכה מאוד. העניין הוא לא ב- Diversity, אלא במנטליות של השיטור באופן העמוק ביותר.

אבל אני חושב, שברגע שמפקד התחנה יהיה מישהו שמבין את התרבות והשפה, יחול שיפור שיוביל לשינוי מדיניות.

אם השר שעומד בראש, אומר שהמשטרה צריכה להתעמת עם האזרחים בחברה, ולא לטפל בה בצורה אזרחית, אז ברור לנו למה הפער נשאר.

ראה זה פלא, הפעם, מבלי שלובשי המדים ישמעו, אני מסכים איתך. חיאם קעאדן, בבקשה אדוני. בקצרה.

שלום לכולם, שמי חיאם קעאדן, אני סמנכ״ל מרכז השלטון המקומי לענייני החברה הערבית. אני רוצה לספר לכם סיפור קטן, לפני כמה ימים שמעתי על תפיסה של נער בן 16 עם נשק. לקחו אותו לחקירה בתחנת המשטרה, וכעבור שעה הוא שאל את החוקר: ״מתי משחררים אותי הביתה?״, והתחיל הבחור הצעיר להתווכח עם החוקר שהוא צעיר ושאסור לו להחזיק אותו בכלל.

הסיפור הזה יכול לשקף למשטרה ולמדינה, את נקודת המבט של הצעירים בחברה הערבית, את התפיסה שלהם, שמושרשת בם כל כך עמוק משום שזה מה שהם רואים כבר 16 ו-20 שנה. הם הפנימו שנשק זה דבר לגיטימי, שאפשר להסתובב עם זה ושהמשטרה טועה. הוא לא רואה בזה בכלל משהו לא חוקי ומסוכן שבו הוא מחזיק. וזאת נורה אדומה.

אדוני היושב ראש, אני כבר 13 שנים פוקד את הישיבות האלו ובמבחן התוצאה, אנחנו עומדים על 100 הרוגים כל שנה. צריך לבדוק את הדברים ולהבין באמת את הבעיה ועומקה. איפה הבעיה? למה כל שנה יש 100 הרוגים? איפה הפגם? מי לא עובד? אי אפשר ככה, תקציבים ותוכניות זה יופי ובסדר, אבל במבחן התוצאה, אתמול בלילה לפני שניים נרצחו היום התעוררתי בבוקר, עוד רצח בבענה.

אני שומע את מה שאתה אומר. אבל זה לא הכול באחריות המשטרה.

סליחה, זו בעיה של מדינת ישראל ובאחריותה לטפל בה, זו לא בעיה רק של החברה הערבית.

אני מסכים. אבל כן יש לכם חלק. יש חלק לחברה הערבית, למשטרה, לשוק העבודה, לרווחה, אף אחד לא יכול לצאת כאן נקי מהאצבע המאשימה. אף אחד מאיתנו, כולל אותנו, המחוקקים.

כולנו אחראים. אבל המדינה היא האמא והאבא של כולנו והיא זו שצריכה לטפל בבעיות האלו.

לכן אני אומר שאני עדיין שם את מבטחי, אולי, בעקבות הביקורת של מבקר המדינה, באותה ועדת מנכ״לים שאמורה לתכלל את כל הפעולות. פעולה אחת לבד לא תצליח. אם הם רק יוסיפו עוד - 800 שוטרים זה לא יעבוד, כמו שהיא אמרה כאן קודם, שהיא לא מרגישה את זה וזה גם מה שאת אומר.

לכן זו עבודה מתכללת של הרווחה, היא גם הזכירה את שוק העבודה, של החברה הערבית ומוביליה, של הרווחה במדינת ישראל, של מערכת החינוך, של צה״ל , של המשטרה. זה איזה שהוא מארג מתכלל שאם הוא לא יעבוד, אנחנו לא נפתור את הבעיה.

אדוני אני רוצה להוסיף עוד דבר אחד. אנחנו במרכז השלטון המקומי, שלחנו סדרת מכתבים בנושאים של טיפול בפשיעה, של החמרת הענישה לעשרות שנים ו - - -

זה מגיע, אבל זה נעצר בגלל חילופי הממשלות.

אבל זה כבר שמונה שנים.

שמעת כאן את מה שאמר סגלוביץ׳ לחברים מהקואליציה של היום, שזה עבר כבר בקריאה ראשונה ושימשיכו, אני פה לא יכול , אין בכוחי מהמעמד הזה - - -

בוועדה לביטחון לאומי, יושב ראש הוועדה הבטיח לו, אני הייתי בישיבה, לפני שבוע או 10 ימים, הייתה ישיבה באולם שפרינצק, והוא הבטיח לו שאני אקדם את הכול, אני מקווה שזה ייצא לפועל.

בואו נשמע אותו, אחרי מה שהוא אמר היום בבוקר. אם זה פוליטי, אל תשמעו. משרד ראש הממשלה, בבקשה.

תודה רבה, אני אשמח אם תעלו את המצגת, יש לי שני שקפים קצרים אז אני לא אבזבז הרבה מזמנכם. אני פשוט מרגיש מכמה מהדוברים, כולל מחברי הכנסת, שיש איזה חוסר הבנה לאיך נראית תוכנית 549, מעבר לסוגייה של האכיפה.

לתוכנית יש בעצם ארבעה חלקים א׳ - תוכנית של אכיפה משולבת: שזה גם - ׳מסלול בטוח׳. ושלושה חלקים שהם מניעה רכה, שאמורים לתת את כל התשתיות החברתיות לכל האנשים שנמצאים באזורי קצה, בסכנת התדרדרות. ב׳ - ״הגברת נוכחות ומשילות וחיזוק מנגנונים קהילתיים.״ מדבר על שיתוף פעולה בין משטרה לקהילה לדוגמה: מרכזי גישור, נקודות שיטור עירוני ודברים ששייכים יותר למישור המקומי.

ג׳ - מענים לבני נוער בסיכון ומענים חינוכיים: סיפור הקשר בין חינוך ונוער. אנחנו פועלים בסוגייה הזאת במלוא הכוח, מדובר בסוגייה של מניעה, בעבודה מול נוער קצה, במצוי בסכנת נשירה. ד׳ - טיפול בחסרי מעש, ושיקום של עבריינים ומכורים: הנושא של חסרי מעש הוא חשוב מאוד, עם פוטנציאל התדרדרות גבוה, הם הראשונים שמגויסים לעבודה כחיילים בארגוני פשיעה. כ- 30% מאוכלוסיית חסרי המעש, הם בגילאי 17 עד 24. לכן זה חשוב כל כך ואנחנו עובדים על זה.

אז זו היא תמונה רחבה של איך נראית התוכנית. כשאנשים שואלים: ״למה לא נוגעים בדברים אחרים שהם לא משטרה?״ אז זה לא נכון. את הדברים האלה אנחנו מתכללים. שלושת הנושאים התחתונים, הם בעצם ״שולחנות המשנה״, בהם נגעתי קודם.

אדוני עורך הדין, רידא ג׳אבר, דווקא מה שהוא אומר, מראה על כל התכלול.

אני הייתי מעורב בזה ומכיר את הנושא הזה מצוין.

אז אולי תהיה אתו בקשר?

נפגשנו.

100%, תודה.

אבל תודה שתת לי את רשות הדיבור.

גם התרשמנו, לא סתם.

תודה רבה.

אז כאמור, יש שולחן לכל אחד מהנושאים האלה, בשביל למקד את המאמץ לא רק על ידי ועדת ההיגוי, שמורכבת מבכירים בעיקרה, אלא של גורמים שיותר מחוברים לשטח, ושיתופי פעולה. אנחנו, כמשרדי הממשלה, לא מסתפקים רק בגופים שקשורים ישירות להחלטת הממשלה, אלא סביב השולחנות שלנו יושבים כל השותפים שנוגעים לכל אחד מהנושאים האלה.

בין אם הם כתובים בהחלטת הממשלה ובין אם לאו. לדוגמה, נציגי ועד ראשי רשויות ערביות, נציגי תוכנית 550, מתוך הבנה שמניעת אלימות נוגעת גם לתשתיות יותר עמוקות וארוכות טווח, בהן מטפלת תוכנית 550, וכל שותף שאנחנו רואים לנכון כמי שיכול לעזור לנו ליצור תמונה שלמה, מדויקת וטובה.

כתבתי משמאל למטה את המודל היישובי, שמתייחס להתמודדות ברמת היישוב, של התוכנית הזאת באופן אינדיבידואלי. שילוב של המענים התוספתיים במסגרת החלטת הממשלה, ביחד עם הכוחות שיש בכל יישוב. כלומר, ישנה איזו שהיא מתודולוגיית עבודה שאנחנו מנחילים ליישובים, בדיוק עשינו עכשיו סיורים בכל הישובים כדי להתרשם מהאופן בו עובדים הדברים, בחלק מהיישובים זה כבר רץ ובחלק טיפה פחות.

הכוונה היא בעצם שכל יישוב יוכל להתמודד עם תופעות של הפרות סדר, אני כמובן לא מדבר על איזו ציפייה מכפר להתמודד עם ארגוני פשיעה, או עם פשיעה חמורה, אלא כן לחזק את המסוגלות להתמודד עם תופעות של אלימות בין בני נוער, של ונדליזם ודברים מסוג זה.

על מנת לשקף איפה אנחנו נמצאים, מופיע כאן משפך של התקדמות העשייה הממשלתית. אפשר לראות שיש את השלב של התקדמות תוכניות העבודה ועד שלב הגעת התוכניות לשטח, אפשר לראות את זה בחלוקה, אני לא אפרט עכשיו שלב שלב, אבל אעביר אחר כך למי שירצה. צריך להבין, שמדובר בתהליכים ארוכי טווח, והם לוקחים זמן. גם בתוך משרדי הממשלה, בעשייה ממשלתית, אם עכשיו אנחנו מחליטים לגבש תוכנית, אז מרגע קבלת ההחלטה ועד שהדברים מגיעים לשטח זה לוקח פרק זמן.

בפרק הזמן הזה, נכנס המסלול הבטוח, ברמה של לתת מענה בשינוי סידרי עדיפויות. אבל כל התגבורים של כוח האדם, גם במובנים של אכיפה וגם במובנים היותר רכים, כמו: גיוס עובדים סוציאליים, בניית תוכניות לנוער וטיפול בחסרי מעש, אלה דברים שלוקחים זמן.

ממש בימים אלה הדברים מגיעים לשטח. חלקם כבר התחילו חלקם חותמים עכשיו על חוזים, על כל מיני עניינים של מכרזים, כמו למשל לטיפול בחסרי מעש.

זו היא בגדול התמונה הכוללת. ובאמת הרגשתי שיש איזה חוסר הבנה בנוגע לסוגיות היותר רכות של התמונה הכוללת.

אני רק אשאל, על פי התוכניות, האם היו צריכים להיקבע מדדים כמותיים לאפקטיביות של מה שנעשה? אם כן, האם נקבעו היעדים האלה בכל התחומים?

בהחלט. יש לנו עכשיו מספר דברים שאנחנו רוצים לשפר עכשיו בעניין הזה, אבל בגדול יש מדדי אכיפה.

מדובר ביעדים פנימיים שלכם, שאתם הגדרתם, או ביעדים שאומצו על ידי הממשלה? כלומר, על פי החלטת הממשלה, אלה יהיו היעדים שיעמדו בתוכנית 549, אז אני שואל, כדי שנדע גם להסתכל לאן התקדמנו, זה לאו דווקא למשטרת ישראל, אני שוב אומר, תוכנית 549 זה לא משטרת ישראל, אלא שורה ארוכה של פעולות, עשרות רבות של משימות, מדדים בתחום האכיפה הכלכלית, חלוטים ותחומים מאוד מורכבים שאנחנו בביקורת המדינה מכירים אותם דרך דוחות שונים.

בראייה שלנו זו גם אחת מתוכניות הממשלה המורכבות ביותר ליישום. אדוני היושב ראש יודע, מחר אמור להתפרסם דוח של משרד מבקר המדינה בתחום הלבנת הון, גם זה נוגע לתחום. אני שואל אם בסוף הונח הבסיס שהממשלה קבע שיונח? האם יש יעדים מדידים להתקדמות של תוכנית החומש שנקבעה באוקטובר, שנת 2021?

התשובה היא כן, אני טיפה אפרוט את זה. יש מדידת תוצאות של פעולות. לדוגמה: ״כמה שומות רשות המיסים רוצה לתת?״. זה לא מדד על. מדדי העל, מתייחסים לדוגמה, ליעדים כמו - הורדת פשיעה חמורה, ואלה דברים ששייכים למשרד הבט״פ.

יעדים כמו הורדת שיעור חסרי המעש, או הגברת שיעור תחושת הביטחון בבתי הספר, אלה בעצם מדדי תוצאה, שמתייחסים לפעולת ספציפיות שנובעות מתשומות ספציפיות, כששילוב של תשומות שונות, אמור להשפיע ולשנות גם את מדדי העל.

אולי שווה להתייחס כאן גם למדדים המשותפים, שנקבעו בהמשך לעבודה המשותפת של הצוות שעליו דיברנו קודם לכן, של המשרד לביטון לאומי ומשרד המשפטים, אם תרצו לשמוע, אוכל להרחיב לגבי הדברים.

אני מבקש גם את זה, את נושא המדדים, להעביר בכתב כדי שזה ייכנס לתובנות או לתוצאות ולתוצרים של התקשורת.

כולל פירוט של איזה גורם עומד מאחורי איזה מדד. האם זה מאושר מנהלה או שזה גורם מנהלי מתוך המערכת? זה קריטריון שהוא מאוד חשוב.

זו הסכמה של משרד המשפטים והמשרד לביטחון לאומי עם משטרת ישראל.

זה לגבי הצוות הזה, אני מבין. בסדר.

דובר אחרון, בזום, מחמוד נאסר, רכז המאבק באלימות ופשיעה בחברה הערבית, ועד ראשי הרשויות הערביות, בבקשה.

שלום לכולם, תודה לך אדוני היושב ראש, אתייחס בקצרה, למרות הדברים הרבים שעלו ומצריכים התייחסות אבל בסדר. אני רוצה לציין לטובה כנציג ועד ראשי הרשויות את עבודת הוועדה הבין משרדית. מלאכי דיבר על זה וגם נסיה. אני חושב שאנחנו עושים עבודה מאוד חשובה ביישום תוכנית החלטת 549. החשש שלנו, היא שמדיניותו של השר החדש, תפגע בהמשך יישום התוכנית. אני חושב שזו תוכנית חשובה ומורכבת שיכולה לתרום לטווח הארוך לטיפול בהורדת הפשיעה בחברה הערבית, לכן אסור לפגוע בהמשך היישום שלה.

יושב ראש הוועד של ראשי הרשויות הערביות, אף פנה במכתב לראש הממשלה, על מנת להבטיח את המשך היישום של התוכנית הזו ושל תוכנית החלטת 550, שקשורות האחת בשנייה.

בממשלה הקודמת התחיל שיח ותהליך של יצירת קשר בין החברה היהודית למנהיגות החברה הערבית בכנסת, למנהיגים בקהילה וברשויות ולארגוני החברה האזרחית. אני מאחל לכולנו שזה יימשך, על אף שזה לא עומד להיות קל, כשאלה נציגי המפלגות שמרכיבות את הקואליציה.

אני רוצה לגעת בנושא קבלת החלטות ויישומן. החלטה שנקבעת למעלה, בדרגים הגבוהים ביותר במשרדי הממשלה, מוכרחה לחלחל למטה - דרך מפקדים אזוריים, מפקדי תחנות, נקודות שיטור ועד אחרון השוטרים, כרגע אני לא רואה שזה קורה. שמעתי את נציגי החברה הערבית, שמתארים פה תחושות קשות מאוד, לכן, לא מספיק רק לחשוב על הדברים בדרגים הגבוהים, לעשות מצגות ולנהל שיח על תוכניות מקצועיות ככל שיהיו, שהן בכיוון הנכון, אלא צריך למצוא את המנגנון שיאפשר להחלטות שמתקבלות ולמדיניות שמתווים, לעבור באופן אחיד דרך כל הגורמים. מהגדול עד לקטן.

אנצל את ההזדמנות כדי להודות לחבר הכנסת יואב סגלוביץ׳, על פועלו ועל עבודתו המקצועית. בכל מה שקשור למנגנון ולשיטת העבודה של המסלול הבטוח שיישם. אני לא יודע אם הממשלה החדשה עתידה להמשיך בעשייה על פי שיטת עבודה זו. אבל אני שומע רבות מראשי רשויות ומחברי כנסת ממפלגות שונות, שמשבחים ומציינים לטובה את העשייה במסגרת המסלול הבטוח, וזו דוגמה להצלחה.

אסיים במסר למשטרת ישראל. לפני שנה וחצי, הובאה להחלטת הממשלה תוכנית 549, ובמשך שנתיים, בעשייה שהתחילה בכהונתו הקודמת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נעשתה עבודה מצוינת. למרות אי ההסכמות שיש לנו על חלק מהנושאים, אני חושב שראוי להמשיך ביישומה. וגם לחזק את מה שעלה מדוח מבקר המדינה, על הצורך להשלים, לתגבר, לחזק ולקיים שיח אמיתי עם החברה הערבית והנהגתה, בכללם ראשי הרשויות, מנהיגי החברה האזרחית ומנהיגי הציבור בכנסת.

המנהיגות הערבית רוצה לקחת אחריות, להיות שותפה, להביא את דעתם ואת נקודת מבטם לכל דיון במשרדי הממשלה, אני מאמין שאם נצליח לא רק לשמוע, אלא גם להקשיב, ולייצר קשר עם מנהיגות החברה הערבית, זה רק יסייע ליישום מוצלח יותר של התוכניות ולתוצאות טובות יותר.

מה שרציתי לומר לסיום הוא שאנחנו, ועד ראשי הרשויות הערביות, מאמינים וחושבים ואף הגשנו על כך נייר עמדה, וגם דיברנו בישיבות עם השר הקודם בר לב וסגנו, שהאחריות הבלעדית על המלחמה במצב הפשיעה, בארגוני הפשיעה ובאלימות והחזקת אמל"ח בחברה הערבית – האחריות הבלעדית היא על המשטרה. יש לה את הכלים, את היכולות ואת התוכניות על מנת להצליח לעשות זאת. אי אפשר להפיל את האחריות על זה על החברה הערבית.

החברה הערבית כן יכולה להשפיע ולשנות ולטפל במצבים פשוטים יותר כמו אלימות בבתי הספר, בין ילדים ברחובות ואף להשקיע יותר בחינוך. אבל טיפול בארגוני פשיעה, פשיעה חמורה, החזקת אמל"ח – זה באחריות המשטרה. כמו בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת, האחריות היא על המדינה ותפקידה לעשות כל מה שנדרש על מנת ללחום בארגוני הפשיעה ובאלימות. אי אפשר לקחת את האחריות הזאת מהמשטרה, למרות שזה מורכב וקשה. כמו שלא דורשים מאזרחי תל אביב לשתף פעולה במטרה לסייע למשטרה בביצוע עבודתה, כך זה צריך לפעול גם עבור אזרחי החברה הערבית. המשטרה צריכה להתאים את עצמה, ולהשקיע ולעשות יותר באמצעים יותר מתוחכמים ומודרניים כדי להרגיש שיפור בהרגשת הביטחון האישי גם ביישובים הערביים.

אני יכול להגיד מניסיוני, שעבודה בתל אביב היא שונה מהמגזר שאתה נמצא בו. לכן המשטרה זקוקה לכם, אל תתעלם מזה. אתה לא יכול לשים את כל האחריות על כתפי המשטרה. יש כאן מכלול של דברים שאני מאוד מקווה שיתוכללו. אני רוצה לסכם. ניהלנו כאן דיון ארוך ומקיף. התוכנית למאבק בפשיעה בחברה הערבית, קיימת, רחבה, מתוכללת. אני אומר שוב, אין כאן עניין פוליטי. אלא עניין חברתי, ביטחונם האישי של אזרחי מדינת ישראל, ביטחון מדינת ישראל.

מדינה ישראל איננה יכולה להרשות לעצמה פגיעה בביטחון האישי של אזרחיה. למרות מה שנאמר, העבודה חייבת להיעשות בשיתוף פעולה עם מנהיגי הציבור בחברה הערבית, אחרת אני מאמין שממשלת ישראל תתקל בקשיים להרכיב את הכול.

אני לא רוצה לחזור על מספרים של כמה נרצחים וכמה מתחנות משטרה. כי אין טעם, הכול נאמר ונמצא בתוך הפרוטוקול. אבל המבחן העתידי המרכזי הוא יישום תוכנית 549, ואני אומר את זה גם למשרד ראש הממשלה, גם למשטרת ישראל וגם לשאר הארגונים. אם אתם תיכשלו ביישום של התוכנית הזו לא יקרה שום דבר. עמידה ביעדים, שיצביעו על שינוי כיוון, רציפות במאמץ ובהקצאת משאבים.

משפט לסיום, הישיבה הזאת הסתיימה אבל תפקידנו כלל וכלל לא תם. אני אחכה למסמכים שייצאו גם למשרד מבקר המדינה וגם לוועדה עצמה. כשאמרתי שתפקידנו לא תם, אזל התכוונתי למה שלימדו אותי לאורך השנים, וזה – ״ל' ל'״ – להביא לפניי; או "ת' ת'" – תיק תזכורת. לכן אני אחכה ליובל. אני רוצה להודות לכם על ההגעה הנוספת, אמנם מדובר בדוח ישן אבל הוא בא לכדי ביטוי כמעט בכל שנה. אנחנו ננסה להיות מתואמים ולהכניס את זה ביומן במחשב לעוד שנה.

עכשיו צריך לתת צ׳אנס למהלכים רציניים, כבדים, מתוכללים, של כלל המשרדים, תוך שנה, ואני אומר את זה לכולם, תוך שנה צריכים לראות תוצרים. בעוד שנה מהיום פלוס מינוס, נקיים ישיבת מעקב, כדי שלא ניתן לביקורת של מבקר המדינה, להישאר ״כאבן שאין לה הופכין״ על המדף, אם זה כך, לא צריך.

מכיוון שאני לא אתן לזה ליפול כמו ביקורות כאלו ואחרות של משרד מבקר, אז נקיים דיון על הנושא בעוד שנה. אם תוכלו גם אתם וגם ה-ממ״מ, לקחת את הזמן בשביל לצלול מידי פעם לעומקם של הנתונים על מנת לאסוף חומרים, כדי שנוכל לעשות את תפקידנו כהלכה.

אני רוצה להודות לכל מי שטרח ובא. תודה רבה לכם על הדיון הבאמת מקיף הזה, שעתיים וחצי זה זמן רב. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:55.