פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת

1

2
ועדת המדע והטכנולוגיה
29/05/2023

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת המדע והטכנולוגיה
29/05/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 14
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, ט' בסיון התשפ"ג (29 במאי 2023), שעה 12:43

מדע בממשלה - דו"ח המדענים הראשיים 2022

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר
יאסר חוג'יראת
סימון מושיאשוילי
אורית פרקש הכהן

רועי גולדשמידט - ראש תחום מחקר ומידע

גדי אריאלי - מנכ"ל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

אבי דומב - פרופ', מדען ראשי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

פרץ לביא - פרופ', יו"ר המועצה, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

ארנון בן טור - פרופ', יו"ר ועדה לקשרי אקדמיה-משק, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

יוסף אהרונוב - מנהל אגף א (מחקר), אגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה (מ, משרד הרווחה והביטחון החברתי

גד פרישמן - המדען הראשי, המשרד לביטחון לאומי

ויקטור ישראל - ראש מנהלת מודיעין לאומי, משרד המודיעין

עירית אלון - מנהלת המחלקה למחקר רפואי, משרד הבריאות

שי סופר - המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ניר סתיו - מנהל השירות המטאורולוגי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מיכל לוי - ד"ר, מדענית ראשית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

נגה קרונפלד-שור - פרופ', מדענית ראשית, המשרד להגנת הסביבה

מאיה מלאך - עוזרת מנכ"ל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

גדעון פרידמן - ד"ר, מדען ראשי, משרד האנרגיה והתשתיות

אודט סלע - המדענית הראשית, משרד החינוך

יהושע שקדי - ד"ר, מדען ראשי, רשות הטבע והגנים

נירה לאעמי רכלבסקי

איילת חאקימיאן

אפרת שלמה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידה שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



מדע בממשלה - דו"ח המדענים הראשיים 2022

היום יום שני ה - 29 במאי והיום נעסוק בדוח פורום המדענים הראשיים לשנת 2022, מטרת פורום המדענים הראשיים הוא שיתוף פעולה בין משרדי בכל מה שקשור למחקר ופיתוח, לפורום יש תפקיד מיוחד וחשוב, הוא נמצא בתווך שבין מחקר בסיסי המתבצע באקדמיה, ובין מחקר תעשייתי הנתמך על ידי המגזר הפרטי.

אנחנו יודעים שמחקר וידע למרות שהוא מתיימר להיות אובייקטיבי ולא פוליטי, אבל אין דבר כזה ידע ניטרלי, אין דבר כזה מחקר לא פוליטי, כל החלטה על חלוקת משאבים היא תמיד פוליטית, בחודשים האחרונים נתקלנו במקרים רבים של החלטות מדיניות שהוכתבו על ידי מכוני מחקר פרטיים ומוטים פוליטית, והאחריות שלי ושל הוועדה הזאת היא לדאוג לשמור על האיזון ועל האובייקטיביות כמה שאפשר, גם זה לא קל ולא יהיה אף פעם ממש ממש אובייקטיבי אבל ננסה.

אני שמח ונרגש שכולכם הגעתם לכאן היום, לכבוד הוא לי לפגוש ולשמוע את כולכם, והאזרחים שרואים אותנו עכשיו צופים בנו, גם הם ישמעו אתכם, יחד עם זאת עצוב לי וכואב לי שבפורום כה מכובד אין אפילו מדען ערבי אחד, וכבר כאן אני דואג שישנו חוסר איזון חמור, כדי להגיע לאמת צריך להקשיב לכמה שיותר נקודות מבט שונות.

אז תודה רבה לכל חברי הפורום ולממצאים נתחיל עכשיו את הדיון עם גדי אריאלי, אז הוא יצא והוא יחזור עוד 5 דקות, אז פרופסור אבי דומב בבקשה שהוא המדען הראשי בבקשה.

שלום לכולם, אני אבקש להעלות את המצגת, אני אתן סקירה כללית מה זה מדען ראשי ומה תפקידם של המדענים הראשיים, לאחר מכן אנחנו נעבור להצגה של פעילות המדענים הראשיים בשנת 2022, וכאן כיוון שזמננו קצר אז כל אחד מוקדש לו בערך דקה, זה בערך כמו שהחברים שלנו אומרים שכאשר אנחנו נפגשים מותר לדבר על מחלה אחת ועל נכד אחד בלבד, אז גם כאן אנחנו נדבר על נקודה אחת כל אחד שיבחר לעצמו וכאן נתחיל.

אוקיי אז זה נדבר על הסקירה, אחר כך פעילות כל אחד מהם יציג, ולבסוף אנחנו נסיים עם דוח המדענים הראשיים שהיא תת ועדה של המולמו"פ, וכאן יש לנו שני נציגי מולמו"פ שהם ידברו, חצי שעה אחרונה של הדיון יוקדשו לדוח הזה.

המדענים הראשיים במשרדי הממשלה הם אמונים על ייעוץ והכוונת המדיניות של הממשלה בטווח הבינוני והארוך, פורום המדענים הראשיים הוא פועל במסגרת החלטת ממשלה, ואנחנו נפגשים ארבע פעמים בשנה, התוצר של הדוח כפי שמוצג בפניכם, הוא נושא פעם שניה שנה שעברה הצגנו, השנה אנחנו מציגים ואני מקווה שמכאן זה יהיה כבר מסורת.

הטבלה הזו מסכמת את הפעילות הכוללת במספרים של המדענים הראשיים, כאשר מה שאנחנו רואים כאן שיש פיזור בפעילות בין המשרדים השונים, משרד האנרגיה עם תקציב מאוד גדול, ביטחון לאומי תקציב מסוים, בריאות תקציב קטן למרות גודל המשרד, וכל המשרדים האלה הם דורשים מדענים ראשיים, אבל יש לנו הרבה משרדים שאין בהם מדענים ראשיים, שצריך לתת את הדעת האם ולמה אין מדענים ראשיים גם במשרדים כמו משרד השיכון, משרד הפנים וכן הלאה.

למה? למה אין?

כי מבחינה היסטורית כנראה מונו המדענים הראשיים בשנות ה-60, 70 למשרדים האלה ולא חידשו את הרעיון הזה, בשביל זה יש לנו גם את המולמו"פ שהוא מציע גם כן לחשוב על איך אנחנו פותרים את הבעיה הזו, או למנות מדען ראשי למספר משרדים, כדי לגשר על העניין.

אני אשמח שבוועדה הזו נלבן את הסוגייה הזו ונציע לשר, לממשלה, זה נושא חשוב.

גם כמובן שאנחנו תומכים בגישה הזו ולכן אנחנו גם מעלים את זה פה, אני רק אציין שיש לנו גם מדענים ראשיים בגופים ציבוריים שהם נסמכים על הממשלה, כמו הלמ"ס וכו', גם אותם הזמנו כי הם חלק מהמדענים הראשיים, וגם הם יציגו כל אחד בקצרה את הפעילות המרכזית לשנת 2022.

אוקיי אז מה אנחנו עושים? אני אתחיל בעצם את המשרד הראשון, התפקיד שלנו הוא שונה מאשר התפקיד של מדענים ראשיים אחרים, כי אנחנו עוסקים במדע ולכן אנחנו אין לנו אג'נדה ספציפית כמו אנרגיה וחקלאות וכו', אז אנחנו משתפים פעולה עם כל המדענים הראשיים כדי לקדם את המדע בכל המשרדים האחרים של משרדי הממשלה, אנחנו מייצגים את הממשלה בוועדות מדעיות, אנחנו אחראים על התכנים המדעיים של שיתופי הפעולה הדו לאומיים שלנו עם כ-30 מדינות, ואנחנו גם מובילים את פורום המדענים הראשיים, שמי שעומד בראשו זה השר שלנו, שר החדשנות המדע והטכנולוגיה.

מבחינת הפעילות אז בסך הכל המשרד שלנו הוציא לצורכי מדע כ-150 מיליון שקל, כאשר יש לנו קרן, קרן המחקרים היא מפוצלת על מענקים בתוך המדינה, על מענקים לאומיים בסביבות ה-80 מיליון בשנה, וכאשר המחקרים הם מחקרים יישומיים בלבד שמתבצעים באקדמיה ובמכוני המחקר על פי קולות קוראים בנושאים שהם בעדיפות לאומית, הם עוד סכום נועד לפעילות הבינלאומית של המשרד, כלומר שיתוף פעולה עם מדינות שונות כולל ארצות הברית והרבה ממדינות אירופה גם הודו ומדינות אחרות, ותקציב מיוחד מוקצה לשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה אחרים, יש לנו שיתוף פעולה עם משרד החקלאות, עם משרד לביטחון פנים, משרד האנרגיה ואחרים.

מבחינת הפעילות שלנו יש הרבה פעילויות לשנת 2023, אני רק אציין פעילות אחת שאנחנו רוצים לקדם, זה מאגר מידע לכל העבודות שממומנות על ידי הממשלה, היום מתבצעות הרבה עבודות במימון הממשלה, והעבודות האלה נשארות בתוך אותו שהזמין, זה נשאר אצלו, אנחנו רוצים שכל העבודות האלה יהיו זמינות לכל משרדי הממשלה, וכמובן גם לציבור, תודה רבה ומכאן אנחנו נתחיל עם המדען הראשון, גדעון? לא נמצא אז גדעון יבוא אחר כך הוא פשוט תקוע בפקק, גד דקה אחת.

שלום גדי פרישמן, המדען הראשי של ביטחון לאומי, דקה זה אתגר אבל נעשה את זה, אנחנו במשרד לביטחון לאומי גוף מטה, לשכת המדען הראשי משמשת כגוף מטה לכלל הגופים והזרועות של המשרד, ולכן יש לנו ורסטיליות ומנעד גדול מאוד של נושאים, אם זה הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, 105, משטרה, כב"א ושב"ס, כשהיעד שלנו זה לתת מה שאנחנו קוראים מדיניות מבוססת נתונים.

אנחנו עוסקים בחמישה וקטורים מרכזיים, ניטור ומדידה והערכה של תכניות, של ייזום והובלת פיקוח על מחקרים, של מו"פ טכנולוגי, שת"פ עם האקדמיה והתעשייה, ושת"פ בינלאומי בתחומי טכנולוגיה, בעיקר בתחומי טכנולוגיה עם מספר מדינות ליבה.

אחד מהיעדים המרכזיים שלנו זה יצירת פלטפורמות לשיתופי פעולה, על מנת שגם הגופים וגם המשרד עצמו יוכל ליזום ולקיים את תהליכי מו"פ סדורים, לשם דוגמה שיתופי פעולה שנחתמו במהלך השנה האחרונה, זה עם משרד הביטחון מפא"ת, שיתופי פעולה עם הרשות לחדשנות, שיתופי פעולה עם קרנות בינלאומיים כדוגמת קרן בירד, שיתוף פעולה עם משרד המדע, ויצירת שיתופי הפעולה האלו מאפשרים לנו לעשות את המולטי דיסציפלינרייה ולייצר מחקרים.

לא אכנס כרגע לנושאים ספציפיים, הרבה מאוד מאלימות במשפחה דרך עיר בטוחה, ארבעת הווקטורים המרכזיים שאנחנו מתרכזים בו, זה עיר בטוחה, כלא חכם, כיפת אש עבור טיפול בשריפות יער גדולות, ויצירת מערך מדידה והנגשת נתונים, הן למשרד והן לציבור כולו.

אני רוצה לשאול אותך בבקשה גדי ברשותך, לגבי סוגיית הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית בגלל שזה המשרד לביטחון לאומי, אני חושב שדווקא המקום הזה של מידע ושל דרכים איך להגיע לפושעים דרך הטכנולוגיה, אתה יכול להסביר משהו בנושא הזה? כי זה הנושא הכאוב ביותר מבחינת האוכלוסייה הערבית.

אני יכול לתאר בקצרה את הפעילויות המחקריות שאנחנו מבצעים במשרד, כי המערכת האופרטיבית היא רחבה אבל אני לא אמון על המערכת האופרטיבית, אבל מבחינת הפעילויות המחקריות אנחנו בפרויקט עוצרים את הדימום עושים תחת פיתוח מודל של הערכה, התערבות ובחינת אפקטיביות הפעילות שמתבצעת שם, ביצירת קשרי קהילה וממשל, אנחנו מקדמים הרבה מאוד טכנולוגיות בחברה הערבית, נושא של השיטור העירוני נכנס לתוך החברה הערבית.

אני מדבר על הטכנולוגיה על המדע, על התחום שלך.

אז הטכנולוגיה היא טכנולוגיה של גם נושא של טכנולוגיה של מערכות מצלמות במרחב הציבורי עם כל המשמעויות האלו, יש לנו בעיה מאוד חמורה של ונדליזם, הרס של מערכות כאלו, יש נושא של יצירת מערכות שליטה ובקרה, כיצד מתמודדים עם הסוגייה הזאת, ועוד כהנה וכהנה.

אולי אני אוסיף עוד מילה, אני לשעבר ראש החטיבה לזיהוי פלילי במשטרה, והמשטרה משקיעה הרבה בפיתוח של טכנולוגיות לזיהוי חשודים להתחקות אחרי חשודים, אנחנו כמשרד ממנו שם המרכז ידע ל DNA לפתח את כל תחום ה-dan במדינת ישראל כדי שנוכל להגיע ליותר חשודים אמיתיים.

אתם יודעים שמשנת 200 עד עכשיו נהרגו 1,700 ערבים, 1,700 אזרחים ערבים? אתם מודעים שמשנת 1980 עד שנת 2000 נהרגו 81? אז תוך 20 שנה זה קפץ מ-81 ל-1,700, אתם יודעים שאנחנו היינו 4.9% מהנרצחים במדינה ועכשיו אנחנו 67% מהנרצחים במדינה? אתם חושבים שאחרי כל זה אפשר להסתפק בתשובות הללו? אוקיי תודה רבה.

שמי גדעון פרידמן אני המדען הראשי במשרד האנרגיה, היחידה שלנו עוסקת במספר נושאים, אנחנו מעורבים במדיניות המשרד לטווח בינוני לטווח ארוך, אנחנו מעודדים חדשנות, יזמות ומחקר ופיתוח במשק הישראלי, אנחנו רואים בעצמנו מרכז ידע בסופו של דבר לכל נושאי משק האנרגיה גם מהארץ וגם מחו"ל, זאת אומרת אנחנו מייבאים אינפורמציה מחו"ל, תקציבנו השנתי בשנים 2021 ו-2022 קצת יותר מ-100 מיליון שקל היה בכל שנה מהשנתיים האלה, בשנה הקרובה אנחנו נשב על כ-60 מיליון שקלים קיצוץ משמעותי שקרה.

לגבי הפעילות מה הדוגמאות לדברים שאנחנו עוסקים בהם, אנחנו מוציאים כל שנה שלושה קולות קוראים למחקר אקדמי, מחקר מו"פ תעשייתי בשלב מוקדם שאנחנו קוראים לו הזנק, משלב הרעיון לשלב הוכחת היתכנות, אנחנו מוציאים קול קורא שלישי לפיילוטים בעצם להדגמה של טכנולוגיות בשלבים מתקדמים יחסית, ובמסגרת הפיילוטים אנחנו גם מאפשרים הדגמה של טכנולוגיות זרות במשק הישראלי, כדי לקדם את משק האנרגיה הישראלי, זאת אומרת יש פה גם ערוץ של מו"פ ישראלי, גם ערוץ של חדשנות במשק האנרגיה.

אנחנו כמו שאמרתי שותפים בתוכניות ארוכות טווח וטווח בינוני של המשרד, כתבנו פרקים בתוכנית של 2050, בשנתיים האחרונות כתבנו פרקים בתוכנית של 2050, ועכשיו יצא למשל תוכנית אסטרטגית של המימן של המשרד שגם כן אנחנו כתבנו חלק ממנה.

יש לנו שיתופי פעולה עם גורמים מחוץ למשרד, אני אציין את הבולטים שביניהם, יש לנו שיתוף פעולה עם חברת החשמל, עם משרד החקלאות שיתוף פעולה מאוד מוצלח לשילוב של אנרגיה סולארית וגידולים חקלאיים, אנחנו קוראים זה אגרי וולטאי או אגרי פי וי, עם המשרד להגנת הסביבה גם בשנה שעברה שיתוף פעולה גדול בתחום הפסולת, טיפול בפסולת השבת פסולת לאנרגיה, זאת אומרת להפוך פסולת לאנרגיה, וככה אנחנו מכים שתי ציפורים במכה אחת.

אוקיי אולי נעבור לשקף הבא של מה מתוכנן בהמשך, אז בהקשר של אנרגיה מתחדשת אנחנו רוצים לבחון את הנושא של אנרגיה מתחדשת בים, אנחנו נצא לצורך זה בסקר אסטרטגי סביבתי, כדי לראות מה האפשרויות למגוון הטכנולוגיות הפוטנציאליות באנרגיה מתחדשת בים.

אנחנו עוסקים כמובן בנושאי מימן שהמשרד כמו שאמרתי הציג את התוכנית האסטרטגית שלו, ואנחנו נדחוף טכנולוגיות מסוימות, אנחנו מנסים להקים מרכזי מו"פ משמעותיים בכמה תחומים, אחד כבר הקמנו בתחום של האגירה, השני קטן יותר הקמנו בתחום של היתוך גרעיני, ועכשיו אנחנו רוצים להקים מרכז מחקר שיעסוק בנושא של שמש ומימן בשיתוף עם משרדים אחרים, למשל משרד הביטחון מפא"ת, ואנחנו רוצים שהמכון המחקר הזה של המימן ישתלב עם הדגמות של מימן, זה דבר שקוראים לו לפעמים עמק מימן, אז זה חלק מהתוכנית האסטרטגית של המשרד, אנחנו נעשה את זה, אנחנו כמובן מנסים להתמודד עם חלק מהבעיות של המשרד עם רעיונות של טכנולוגיות חדשניות בהקשרים של רשת החשמל, הרכבים החשמליים ודברים דומים.

תודה רבה נירה בבקשה.

המדיניות מתכתבת עם הנושא של יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא? זאת אומרת ישראל אימצה את תוכנית הפעולה של 2030?

זה מתכתב אם את מתכוונת ל-SDG.

ה-SDG וקביעת המדדים שהממשלה החליטה שכל משרד שעוסק באסטרטגיה וביעדים של פיתוח בר קיימא בעצם.

אז בהקשרים שלנו כן בהחלט כן, א' אנחנו כמובן רוצים להתקדם בתחום האנרגיה נטו לכיוון של אנרגיה בת קיימא.

מה היעד? יש יעד?

כן יש יעדים, אנחנו מכירים את היעדים שהממשלה קבעה אותם, יעדים של 30% אנרגיה מתחדשת ממשק החשמל עד לשנת 2030, יש יעדי הפחתת פליטות גם כן עד שנת 2030, קרוב ל 30% כרגע ודנים על העלאה של היעד הזה, בשנת 2050 אנחנו - -

אז כל זה מוטמע?

כל זה מוטמע, בנוסף כמו שציינתי למשל כדוגמה את נושא הפסולת זה, זה גם כן דבר שאנחנו רואים בו חשיבות גדולה כן, להפוך את הפסולת ממטרד למשהו מועיל, זה מאוד משתלב עם היעדים שהם בני קיימא כדוגמה נוספת.

תודה רבה לכם, אני רוצה לברך את חבר הכנסת ד"ר יאסר חוג'יראת אהלן וסאהלן, אני עובר לגד אריאלי שהוא מנכ"ל המשרד, בבקשה.

ראשית אני מתנצל הייתי בפגישה עם השר, הוא גם חגג יום הולדת, אז ראשית אני רוצה להודות לך יושב ראש הוועדה איימן עודה עבודה נהדרת, ואני חושב שהמפגשים האלה הם מפריים את כולם ומכל מלמדי השכלתי, אז אני חושב שזו זכות להיות חבר בוועדה הזאת ותודה שאתה מזמין אותי.

תודה רבה לך.

אני רוצה גם לברך את כל מי שעשה במלאכה, את פרופסור אבי דומב, ואת המולמו"פ וכל מי שלקח חלק בזה, אני חושב שהדוחות האלה הם דוחות חשובים מאוד מאוד לעתידה של מדינת ישראל, אני אשמח אם לא יהיו רק 13 או 14 מדענים ראשיים במשרדי הממשלה אלא יהיו יותר, וככל שהפורום של המדענים הראשיים יהיה גדול יותר, כך נוכל להגיע להישגים גדולים יותר, כי בסוף חשוב לנו גם שייצא בסוף כל התהליכים האלה של המחקרים גם מוצר מסוים, וההשקעה שלנו בכל הנושא של מחקרים כמעט 157, 160 מיליוני שקלים זה לא מעט, ואני חושב שאם יהיה הטמעה של כל המחקרים האלה במשרדי הממשלה, אני רואה בזה חשיבות רבה, וגם לעתיד המשרד שלי וגם לעתיד מדינת ישראל, ואני חושב שכל אזרחי מדינת ישראל יזכו ליהנות מהפירות של המחקרים האלה, אז תודה רבה על ההזדמנות.

תודה רבה לך.

אבי ישראלי ממשרד הבריאות.

בבקשה.

אני אדבר במקום אבי.

בבקשה תציגי את עצמך בבקשה.

שלום לכולם, ד"ר עירית אלון מנהלת המחלקה למחקר רפואי בלשכת המדען הראשי של משרד הבריאות, אנחנו גם שמחים להיות פה ומודים גם על הפורום ולוועדה וננסה לדבר בדקה, בשנת 2022 לשכת המדען הראשי של משרד הבריאות פרסמה וניהלה 16 קולות קוראים למחקרים רפואיים מסוגים שונים, וכמובן המשיכה את הניטור ואת המימון ב-114 מחקרים קודמים, הנושאים שעסקנו בהם השנה היו גם נושאים רפואיים, כמו המלחמה בסרטן, מניעת שבץ, רפואה מותאמת אישית, מחלות נדירות, מחלות זקנה, מחלות מוח ומחלות ניווניות, עמידות לאנטיביוטיקה, ומחקרים גם שקשורים בקביעת מדיניות כמו למשל, בריאות האישה, רפואה מרחוק, שירותי בריאות גם מחקרים שהם הטמעה של מדיניות, כמו למשל צמצום פערים בחברה הערבית, השפעת מזון אולטרה מעובד על הבריאות, ובחלק גדול מהנושאים אנחנו גם נמשיך בשנה הבאה.

כמו כן היה לנו קול קורא לפרסים, פעם ראשונה פרסים לרופאים צעירים שהם יש להם הישגים יוצאי דופן במחקר, מאוד חשוב לנו לתמוך ברופאים שהם חוקרים, המחקר משפר את רמת הרפואה, עידוד מחקרים משותפים ממדינות האיחוד האירופי, והוספת שיתופי פעולה על שיתופי הפעולה הקיימים מאוד חשוב, וכן פלטפורמת נטוורקינג, שיתופי פעולה בתוך מדינת ישראל במסגרת התוכנית ההרצאות שלנו המדען הראשי מארח.

ולגבי שנת 2023, כרגע מתוכננים קולות קוראים בנושא סרטן, מחלות לב וכלי דם, אבחון וטיפול מחלות נדירות, עמידות לאנטיביוטיקה שוב, טרנספורמציה ושיפור של מערכות בריאות, מערכות מוח ומערכות עצבים, מחלות זקנה נוירודגנרטיביות, וננו רפואה, וחלק חשוב של לשכת המדען הראשי של משרד הבריאות שלא דיברתי עליו עד עכשיו, הוא בעצם פעילות של רגולציה של מחקר רפואי, פיקוח על ניסויים בוועדה העליונה לניסויים בבני אדם, ניסויים בבעלי חיים, מחוללי מחלות, וכן מדגם שזה הביו בנק של ישראל, פסיפס, ועדת מידע, והמשך קיום וקידום קשרי מחקר בינלאומיים, והרצאות ונטוורקינג בתחום המחקר הרפואי, אז זהו זה היה ממש בקצרה.

תודה רבה לך, תודה רבה. מי עכשיו בבקשה?

עכשיו אני שלום, תודה על ההזמנה, נגה קרונפלד-שור, אני המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, כמו מדענים אחרים גם אנחנו בעצם הלשכה שלי אחראית על בסיס המדע והידע של עבודת המשרד, אנחנו מייעצים וכותבים ניירות מדיניות בנושאים שונים, ומוציאים קולות קוראים למחקרים, אני שמחה שבשנה שעברה הצלחנו לגייס תקציב של 36 מעל 36 מיליון שקל, וזה רק להגיד שב-2021 שבו נכנסתי למשרד התקציב היה 100 אלף שקל.

אנחנו מממנים קולות קוראים למחקרים בנושאים מגוונים, והנושא של סביבה באופן מיוחד הוא נושא חוצה משרדים, ולכן אנחנו גם מקיימים הרבה מאוד שיתופי פעולה גם מחקריים, אבל גם בהובלה של פרויקטים בין משרדים למשל הנושא של היערכות מערכות מזון לשינוי אקלים, ובנייה של פורטל לאומית להיערכות לשינויי אקלים כולל ניתוח של מפות פגיעות וסיכונים, אנחנו מקיימים שיתופי פעולה עם גופים בארץ ובחו"ל גם בפן המדעי, אבל גם בפן היישומי, למשל עם ה- International Program for Action on Climate של ה-OECD.

התקציב השנה צפוי להיות דומה לתקציב בשנה שעברה, אנחנו כבר עומדים על 30 מיליון ואני מעריכה שזה יגדל, אנחנו ממשיכים עם הקולות קוראים, הוצאנו גם בפעם הראשונה בתולדות המשרד קול קורא למלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים שעוסקים בנושאי סביבה, כדי להכשיר כוח אדם שעוסק בנושא הזה כי הוא חסר, אנחנו אפילו רואים את זה כשאנחנו מוציאים קולות קוראים לפעמים אנחנו לא מקבלים מספיק הצעות ובקשות, וגם לאייש את כוח האדם במשרד זה לא קל, ולכן אנחנו תומכים גם במלגות וסטודנטים, יש לנו פרויקטים עם האקדמיה הלאומית למדעים בשיתוף פעולה, אנחנו מתעסקים גם בהכנסה של נושא הסביבה לחינוך בכל הגילאים, ובמיוחד בעבודה מול המל"ג, בגדול זהו יש הרבה מאוד עבודה, כמו שכולכם יודעים התחומים האלה הם תחומים בוערים שכולנו צריכים לעסוק בהם לטובת העתיד כל אחד מהמשרדים, ואנחנו משתדלים להוביל את זה בממשלה.

תודה רבה.

תודה נגה, אודט.

שלום צוהריים טובים ותודה על ההזמנה, מכיוון שהעקרונות שלנו יחסית דומים, סליחה, ד"ר אודט סלע המדענית הראשית של משרד החינוך.

אולי אני אגיד משהו על האתגר של שימוש בראיות מדעיות כחלק מעיצוב מדיניות בחינוך, בניגוד לתחומים אחרים שבהם הידע המדעי הוא יותר מוצק איתן ומאוד ברור איך הוא צריך לעצב את המדיניות, אז בחינוך שנתפס לעיתים כסמי פרופסיה, וכולנו שיש לנו נציגים במערכת החינוך, אני חושבת שלכולנו יש דעה מאוד מוצקה על איך מערכת החינוך צריכה להתנהל, אז השימוש בראיות מחקריות הוא אתגר לאורך כל השדרה של מערכת החינוך, ובעולם שבעולם חינוכי שעובר תהליך של ביזור ושמדיניות החינוך נקבעת ברמות השונות החל ממטה המשרד ועד מנהלי בתי הספר, אז האתגר הוא לייצר ראיות שהם רלוונטיות לכל השכבות השונות, ולכן אנחנו בעצם נדרשים לעבוד בתנועה ובגמישות מאוד גדולה, ולנוע על פני מנעד של תוצרים קצרי טווח וארוכי טווח, מצד אחד להנגיש בצורה מאוד מאוד טובה וידידותית לקהל מאוד רחב של משתמשים את הידע המחקרי האיכותי והרלוונטי ביותר, ומצד שני גם לייצר תשתית לשנים הבאות.

אנחנו לצערנו לא עם תקציב המחקר שהיינו רוצים להיות, בשנה ב-2022 זה עמד על 10 מיליון, אנחנו מקווים שזה יגדל ויצמח ככל שתהיה הכרה בתפקיד של המחקר בעיצוב מדיניות.

אני אגיד רק מילה אחת על כיוון אחד שאנחנו מקדמים שזה RPP Partnership Practice Research שזה חלק מהמיתוג של מורים כבעלי ידע מקצועי וכשותפים בייצור הידע, באמצעות שותפות שלהם במחקרים יחד עם אנשי האקדמיה, וזה דבר שהתחלנו לעשות בשנה שעברה ואנחנו מקווים להרחיב את המחקרים האלה גם בשנים הבאות.

תודה רבה.

מיכל.

שלום מיכל לוי מדענית ראשית משרד החקלאות, אז באמת בשנה האחרונה אנחנו עברנו איזשהו שינוי במבנה הארגוני של היחידה, אנחנו היום בנויים משלושה אגפים, אגף האקדמיה שלמעשה תומך במחקר במוסדות המחקר השונים בישראל, אנחנו מפרסמים קולות קוראים ותומכים במחקר יישומי, אנחנו גם עושים שיתופי פעולה בינלאומיים, הנושא של חקלאות הוא יוצר עניין רב במיוחד חקלאות ישראל שני שמתקיימת בתנאי אקלים קשים לאורך השנים, יוצרת עניין רב בכל מדינות העולם ואנחנו בקשר עם הרבה מאוד מדינות בהקשרים האלה.

יש לנו את האגף ליזמות, חדשנות, פיתוח עסקי שלמעשה מטפחת ומקדמת את כל האקו-סיסטם הישראלי, גם את תעשיית האגריטק, את היזמים, העברת ידע מהאקדמיה ועולמות המחקר לתעשייה, חיבור של החקלאים לתוך העבודה היזמית, ובאמת איך ממשיכים למצב את מדינת ישראל כמובילה בתחום, והאגף האחרון זה לזכויות מטפחים שהוא הולך וצובר יותר תאוצה לאור הנושא הזה, בעצם הגנה על זנים חדשים לאור פיתוח של זנים בהקשר של משבר האקלים.

בשנה האחרונה התקציב שלנו היה 125 מיליון שקלים, שלמעשה מימנו מחקר חקלאות, זה מילה מאוד גדולה, יש הרבה מאוד תתי תחומים שהם מאוד שונים אחד מהשני, תמכנו במחקרים כמובן בהקשר של משבר האקלים, אני כן רוצה לציין, גדעון גם הזכיר את זה את שיתוף הפעולה עם משרד האנרגיה, וגם עם משרד הגנת הסביבה בהקשר של פיתוח מערכת פיילוטים בתחום השילוב שימוש בקרקע, בדו שימוש גם לגידול חקלאי וגם לייצור חשמל, הפרויקט שאנחנו קוראים לו אגרופי פי וי אגרו וולטאי, פרויקט גדול מתוקצב כרגע ב-12 מיליון שקלים לשנה, כשהמטרה היא למעשה לאסוף מדדים ולבדוק מה קורה לגידול החקלאי, מה קורה לייצור החשמל, איך זה משפיע על הסביבה וכן הלאה, פרויקט מאוד גדול שהרבה מדינות בעולם הם מאוד מתעניינות בו פיילוט מרשים.

אנחנו תומכים במחקרים בעולמות של רובוטיקה, חקלאות מחדשת, הגנת הצומח, השקיה ודישון, קרקע ופוריות הקרקע, אחסון, כלכלה, פסולת חקלאית, באמת אני רק ציינתי כמה אבל יש עוד הרבה מאוד תחומים.

אנחנו גם תומכים במו"פים האזוריים, יש שמונה מו"פים נתמכי משרד החקלאות, וגם יש עוד מו"פים שהם נתמכי משרד המדע, אבל עוסקים במחקר בעולמות החקלאות וגם בהם אנחנו תומכים פר מחקר, חלקם גם מו"פים מהחברה הערבית.

שמתי פה באמת רק ארבע תוכניות, אבל יש הרבה מאוד פעולות שאנחנו עושים, אנחנו מתעתדים להוציא קולות קוראים מגוונים, גם השנה אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה התקציב שלנו השנה, ונקווה שהוא לא ייפול כמו שאמרתי מה-125 מיליון שקלים שהיו שנה שעברה.

אגרו-וולטאי ציינתי, אנחנו עוסקים בפרויקט של טכנולוגיות מפציעות בשיתוף עם משרד המדע ומשרד המודיעין, כדי להבין לאן התחום החקלאי בנושאים ספציפיים עומד להתקדם, ומה שנקרא לנסות להביא את העתיד מהר יותר, וגם אנחנו עוסקים ביחד עם רשות החדשנות בפיתוח מערך של ביג דאטה, כרגע אנחנו מתמקדים באזור הגולן אבל אנחנו מקווים לעשות את זה על כל שטחי החקלאות במדינת ישראל, לאסוף הרבה מאוד נתונים שיהוו קטליזטור, גם לעולמות יזמות, גם לעולמות מחקר ולהרבה שיתופי פעולה בישראל ובעולם, תודה רבה.

תודה רבה.

ויקטור.

טוב צוהריים טובים.

חברים, כשאנחנו אומרים תודה רבה זה מעומק לב, תודה רבה לכם ממש ממש, לומדים תודה רבה לכם, בבקשה.

צוהריים טובים, ויקטור ישראל ראש מנהלת מודיעין לאומי במשרד המודיעין, המנהלת היא מנהלת חדשה, קמה בשנה האחרונה, לפני כן היינו אגף מחקר. תחומי העיסוק המרכזיים, קודם כל אני לא מוגדר מדען ראשי אלא מקביל למדען ראשי למען הדיוק.

המנהלת עוסקת למעשה בייצור מודיעין תומך ביטחון לאומי במובן הרחב, כשהסוגיות המרכזיות שהמשרד עוסק בהן והמנהלת בתוכו, זה הנושאים של סריקת אופק, סריקת אופק זה מנגנון לאיתור של מגה מגמות עולמיות מתחומים מכל תחומי החיים, למעשה זה שירות שהוא חוצה משרדים, לאיתור של מגמות עולמיות, תחום של דמוגרפיה, החברה, כלכלה, טכנולוגיה, ובעיקר ההתלכדות ביניהם וההשפעה שלהם לתכנון האסטרטגי של מדינת ישראל, אז זה מנגנון סריקת האופק.

דברים נוספים, יש לנו שיתוף פעולה עם משרד המדע לנושא של מודיעין לעליונות טכנולוגית, ודרכו גם למשרדים נוספים בכל הנושא של טכנולוגיות מפציעות, תחזית לטכנולוגיות לטווחים של גם לטווחים הקצרים של שלוש שנים עד טווחים של 15 שנה כבסיס לתכנון, היערכות, שיתופי פעולה בינלאומיים.

נושא נוסף זה נושא של שיבושים ושינויים בשרשרת האספקה העולמיות לתחומים השונים, מתחום מזון דרך תחום של אנרגיה ועד תחום של כלכלה ותעשייה שזה המוקד, בעיקר לאור התחרות בין המעצמות והשינויים שזה מחולל בשרשראות האספקה העולמיות וכיצד מדינת ישראל צריכה להיערך לאותם שינויים.

נושא נוסף זה השפעה זרה בישראל מצד מדינות עוינות בעיקר, לא אפרט את זה כאן, ועניין אחרון זה פיתוח המודיעין כמקצוע.

למה אתה לא רוצה לפרט בגלל שאני נמצא פה או מה?

לא, לא, והעניין האחרון זה מודיעין כתחום אקדמי כמקצוע אקדמי, כיעד ארוך טווח של מדינת ישראל לפתח את זה כמקצוע אקדמי, ולא להשאיר אותו רק לתוך ארגונים החשאיים, עד כאן.

אסי תודה.

שלום צוהריים טובים תודה רבה על ההזמנה, אז אני יוסף ד"ר יוסף אהרונוב מנהל אגף המחקר במשרד הרווחה והביטחון החברתי, אין אצלנו פונקציה של מדען ראשי, אני מקווה שזה ישתנה, אבל אני מנהל את פעילות המחקר במשרד.

אז באופן כללי אנחנו עוסקים בפעולות מחקר מגוונות, וגם במחקרים על האוכלוסיות שהמשרד אחראי עליהם, אוכלוסיות מגוונות מאוד, הערכה של המענים שהמשרד מספק, ומפתח הנגשה של מידע וידע, ובמיוחד אנחנו מתמקדים בסוגיות אסטרטגיות ובמיקודים האסטרטגיים שעל סדר היום של המשרד, זיהוי מגמות ותחזיות אוכלוסייה, ומיקוד של קובעי המדיניות באותם צרכים, גם בהווה אבל גם בעתיד.

אז אנחנו הפעולות המחקר שלנו זה גם מחקרים סטטיסטיים ומיזוגי הקבצים, מחקרי הערכה, סקירת השירותים החברתיים, בעצם איזשהו ריכוז של כל הנתונים פעם בשנה על האוכלוסיות שלנו, נושא של אישור מחקרים, המון מחקרים שמגיעים מהאקדמיה ומכוני מחקר, ניהול מידע וידע שגם זה עולם בפני עצמו, ופרסומים לבעלי עניין.

אני לא אעבור על הרשימות של שנת 2022, 2023, אני רק אגיד אני אמקד באותה המחקרים שיש בהם שיתוף פעולה עם משרדים אחרים, יש את המחקר של אי ביטחון תזונתי שאנחנו עוסקים בו, נושא של רווחה יוזמת שזה איזשהו ניסיון באמת ייחודי ומחקר פורץ דרך אני יכול להגיד של ביג דאטה, של ניסיון לנתח מאפיינים שמנבאים סיכון בקרב קטינים והוריהם, נושא של אלימות כלפי עובדי רווחה, שזה נעשה עם המשרד לביטחון פנים, מחקר משותף שמתוכנן עם משרד החינוך בנושא הגיל הרך, מיפוי מגמות ואתגרים בשיתוף עם משרד המודיעין, הנושא של אלימות במשפחה, כמובן זה בין משרדי ועוד ועוד, אני לא אפרט בגלל הזמן אבל אפשר להתרשם.

תודה רבה לך יוסף, אני רוצה לברך את חבר הכנסת סימון מושיאשוילי שמגיע הכי תדיר לישיבות, הרבה הרבה הערכה, הבנתי שחבר הכנסת ד"ר יאסר חוג'יראת רוצה לשאול.

אני רוצה להגיד כמה דברים לא לשאול.

בסדר גמור רק רגע בבקשה, תגיד לי בבקשה, אתמול היינו בבית הנשיא בפורום מיכל סלע זיכרונה לברכה, ודובר הרבה על הקשר בין רצח נשים לבין התפתחות טכנולוגית, בתחום שלכם במשרד הרווחה, ולצערי הרב יש פה ממשלה אטומה לגמרי לגבי הרבה דברים כמו אזיק אלקטרוני, חשוב לשמוע מה נעשה בעניין הזה?

אז אני יכול לדבר מהפן של המחקר כי בזה אני עוסק, יש את הוועדה הבין משרדית לטיפול ומניעה של אלימות במשפחה שזה בהובלה של סמנכ"לית אצלנו במשרד, אבל הוועדה עצמה היא בין משרדית, בתחילת עבודתה של הוועדה הזאת היו תתי ועדות שכל תת ועדה עסקה בנושא אחר, אחת מתתי הוועדות היה בנושא של מחקר, כאשר אחת מההמלצות המרכזיות זה בעצם ביצוע של איזשהו סקר, פשוט כדי להבין את התופעה במדינת ישראל של האלימות במשפחה, על רבדיה השונים, על הסוגים השונים, על סוגי הנפגעים, קורבנות וכו', אז זאת פעולה אחת שאנחנו מקדמים עכשיו.

מעבר לזה עוד מחקרים שהמשרד מקדם בנושא של אלימות במשפחה, אחד מהמחקרים זה אלימות מרכזים לאלימות במשפחה במגזר הבדואי, שזה עבודה שבעצם הוזמנה על ידי מחוז דרום ועוד ועוד.

יש תוצאות של המחקר?

עדיין לא אבל יהיו.

תודה רבה. ד"ר יאסר בבקשה.

טוב אני אתחיל מהדברים החיוביים, כמובן נעשית עבודה בכל משרדי הממשלה וביחידות המחקר במדען הראשי, אני רוצה להגיד כמה דברים, אחד רק עכשיו הגעתי בוועדה אחרת של ביקורת המדינה, שדיברה על הצעירים הערבים וחוסר מעש בקרב צעירים ערבים בין 18 ל-24, זה נושא חשוב למחקר לא יודע באיזה משרדים, משרד העבודה והרווחה, משרד הביטחון לאומי, משרד החינוך, זה נושא מאוד מאוד חשוב שצריך לטפל בו ולתת לזה גם מענה ותשובות.

הנקודה השנייה שאני רוצה להעיר, אני מסתכל על חברי פורום המדענים הראשיים, ואני מנסה למצוא איזשהו ערבי ולא מצאתי, זאת אומרת אנחנו עוד פעם אנחנו 20% מהאוכלוסייה ואני יודע שיש מדענים טובים ברמה טובה בארץ ערבים, ועוד פעם אנחנו לא מוצאים ייצוג אפילו לא 20% אפילו לא אחוז אחד, זה נקודה שמפריעה לי כל הזמן לאורך כל הדרך, ואני אמשיך ולבדוק וכל הזמן לבקש, שלנו כחברה הערבית יהיה לנו ייצוג בכל מקום לפחות באחוז הולם מהאחוז שלנו בתוך החברה הערבית.

והנקודה השלישית שאני חייב להגיד אותה, כי אנחנו בסך הכל אנחנו בחברה הערבית כן דואגים ודוגלים בחיים משותפים ושיתופי פעולה, ורק אתמול ידעתי למה בעצם, למה הממשלה רוצה את הרפורמה המשפטית, אני אצטט מה שכתוב, זה ההסבר המפתיע של השר לוין על הצורך לבצע רפורמה משפטית, והוא אומר למה צריך את זה, כי ערבים קונים דירות ביישובים יהודים בגליל וזה גורם לעזיבה של יהודים, בגלל זה צריך את הרפורמה המשפטית, זו פעם ראשונה שידעתי, לא ידעתי את זה, וזה משנה לראש הממשלה שר המשפטים במדינת ישראל, שלצערנו מתעלם מ-20% מהאוכלוסייה וככה הוא מדבר, אז מה אני מצפה מהתושב הפשוט בתוך המדינה, מה יעשו.

ד"ר יאסר, ההפיכה המשטרית פוגעת בכולנו, לכן גם האזרחים הערבים צריכים להיות חלק מההפגנות נגד ההפיכה המשטרתית, לא לשבת בבית אלא אנחנו צריכים להיות חלק אינטגרלי, כי זה פוגע בכולם בהתחלה בשכבות מוחלשות ובאוכלוסייה הערבית.

היושב ראש אפשר הערה?

בבקשה.

יש פה שש תמונות של מדענים אחד מהם הוא - -

אני מכיר אותם.

אתה מכיר, אז לא 20% זה כמעט 20%.

תודה רבה אוקיי אז ממשיכים הבא בתור בבקשה.

ד"ר שי סופר, המדען הראשי במשרד התחבורה צוהריים טובים, התקציב שלנו השנתי הוא 8.5 מיליון ₪, רובו ככולו הוא מיועד לתחבורה חכמה, אנחנו פועלים מכוח החלטת ממשלה.

מה זאת אומרת תחבורה חכמה?

אני אסביר, בשנת 2017 הממשלה החליטה ללכת לכיוון של חדשנות טכנולוגית בתחום התחבורה, לקדם כלי רכב חשמליים וכלי רכב אוטונומיים, ומכוח זה אנחנו חוקרים לא מעט תחומים כאלה לרבות ניסויים, הקמנו מרכז לאומי לתחבורה חכמה שהוא קונסורציום של הטכניון ואוניברסיטת בר אילן, ואנחנו מתקצבים אותו ב-5 מיליון ש"ח בשנה, מעבר לכך עוד 3.5 מיליון ש"ח אנחנו מעבירים למשרד המדע לטובת קולות קוראים בתחומים הללו, של טכנולוגיות חדשניות בתחומים של תחבורה חכמה, מחקרים אחרים כמו למשל בטיחות בדרכים, אז הם נעשים על ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שהיא תאגיד סטטוטורי של המשרד, לאחרונה מונה לה מדען ראשי ואני מקווה שבשנה הבאה הוא יוכל להגיע לכאן ולדווח.

ומחקרים נוספים אנחנו עושים דרך זרועות הביצוע שלנו, כמו נתיבי ישראל, רכבת ישראל, נתיבי איילון ונתיבי תחבורה עירוניים, מעבר לכך אנחנו מהווים האב מאוד משמעותי לחברות בינלאומיות לעבוד כאן, חברות כמו יאנדקס כמו GM, כמובן מובילאי הישראלית, אנחנו מאפשרים להם להפעיל כאן כלי רכב אוטונומיים בכבישים ציבוריים, כמובן לאחר שהם עברו סדרת בדיקות שלנו, ואנחנו רוצים בעתיד לראות כמה שיותר כלי רכב אוטונומיים שפועלים כאן.

בשנה האחרונה העברנו גם את החלטת ממשלה 171 שלמעשה אומרת שהחל מ-2026 לא יהיו יותר אוטובוסים עירוניים שהם מונעים בדיזל רק אוטובוסים חשמליים, ואני מקווה שאנחנו בעתיד גם נוכל להתייחס למשאיות ולאוטובוסים בינעירוניים, בטכנולוגיה שנקראת דלק תדלוק במימן, הטכנולוגיה עדיין בחיתוליה כרגע יש שלוש משאיות שפועלות בצפון הארץ עם תחנה שהוקמה ביגור, ואני מקווה שאנחנו נראה בעתיד יותר ויותר כלי רכב כאלה, הם מונעים במימן ופולטים מים, זאת אומרת זה כלי שהוא אם המימן הוא כמובן מימן ירוק אז מדובר בכלי שהוא נקי לגמרי מזיהום, תודה רבה.

תודה רבה לך.

לואיזה.

שלום לכולם שמי מאיה מלאך, אני הגעתי במקום לואיזה שפשוט נבצר ממנה להגיעה בשל איזושהי ועדה שהיא הייתה צריכה להשתתף בה, אני העוזרת האישית של מנכ"ל הלמ"ס פרופסור ירון פלוס, הוא נכנס לתפקיד לפני כשלושה שבועות, אני בעצם בתפקיד עוזרת מנכ"ל מזה כארבע שנים עוד מאז פרופסור דני פפרמן ככה שאני מכירה את הפעילות ונתבקשתי לבוא לפה להציג בפניכם.

המצב אצלנו כרגע עם אגף המדען הראשי, שבעצם מיולי 2021 אין באמת, התפקיד לא מאויש בצורה תקנית, ביולי 2021 פרופסור משה פולק פרש מתפקידו, מילא את מקומו פרופסור דני פפרמן שהיה מנכ"ל הלמ"ס עד לפרישתו של פרופסור פפרמן באפריל 2022, אותו החליף יואל פינקל שבעצם הוא מינה את לואיזה, לואיזה היא אצלנו מנהלת אגף בכיר מתודולוגיה סטטיסטית, ובעצם הכי קרוב כרגע למדען הראשי שיש לנו, היא עבדה גם לאורך כל השנים משה פולק צמוד, עם דני פפרמן, ככה שזה באמת למי שמכיר, אני שמעתי כאן הרבה ממשקים שעובדים איתנו ביחד, אז אני אציג את הדברים.

בעצם קודם כל נמשכה העבודה השוטפת, אגף המדען הראשי אצלנו מייעץ לכל היחידות פעיל כמעט בהכל, כן שמעתי ככה דברים ממשרד התחבורה, הרווחה, יש לנו הרבה פעילויות ובאמת משתתפים בהכל, בוועדות פנימיות, בוועדות חיצוניות.

למי ששמע בעצם שנת 2022 הייתה שנת מפקד האוכלוסין, פרויקט מאוד מאוד מאוד גדול ומשמעותי, שלב הפקידה הסתיים, הייתה לנו פקידה מאוד מורכבת של שטח, טלפון ואינטרנט, ובעצם השנה עובדים על אומדנים שזה בעיקר באמת מתודולוגיה סטטיסטית בשילוב עם ד"ר אחמד חליחל, שהוא ראש אגף דמוגרפיה אצלנו.

בעצם יש לנו אגף המדען הראשי לואיזה מעורבת בהרבה פרויקטים שהם מתוכננים להיות ב-2023 ביניהם קודם כל מעורבות שוטפת בסקרים שוטפים, כאמור עבודה על נתוני מפקד האוכלוסין, הפקת האומדנים שצפויים להסתיים, אנחנו עושים כל מאמץ עד סוף השנה.

עובדים עכשיו על פיתוח מדד חוסן רשויות, בעצם לפני כשנתיים קצת פחות פנו אלינו ממשרד הפנים בבקשה לייצר מדד חוסן רשויות, כדי לתקן אולי איזשהו עיוות שנוצר בגלל המדד החברתי כלכלי והתקצוב שבעקבותיו.

חוץ מזה עובדים מאוד מאוד מאוד חזק על הלמ"ס דיגיטלי, פרויקט אגם המידע, ממש גם תוך כדי איזה שהם שינויים ארגוניים וחשיבה באמת לשנים קדימה, גם איך לתת שירות יותר טוב לכל המשרדים, לעבוד הרבה יותר בשיתופי פעולה.

זהו יש ועדות שוטפות, ועדות להנחיות לסקרים, שגם זה פעילויות שהם חוצות כל מיני בעצם את כל המגזר הציבורי וזהו.

בשקף הקודם היה משהו על מדד חברתי?

מדד חברתי כלכלי.

פיתוח מדד חברתי כלכלי?

לא, המדד החברתי כלכלי הוא משהו שהלמ"ס כבר באופן שוטף שנים מפרסמת אחת לשלוש שנים, המדד חוסן רשויות, בעצם אחד השימושים של משרד הפנים למדד חברתי כלכלי זה מה שנקרא סוציו אקונומי, זה בעצם מדרג חוסן של רשות אבל על פי בעצם החוסן של האוכלוסייה.

אלה האשכולות לפי זה נקבעים האשכולות?

בדיוק, בדיוק כן לפי זה.

ומדד הפריפריאליות?

מדד הפריפריאליות הוא מתפרסם אחת לחמש שנים, הוא בעצם קובע איזו עיר קובע, איזשהו מדד של פריפריה, למשל אילת מקבל את סתם לדוגמה את המדד הכי גבוה, כלומר היא נחשבת הכי פריפריאלית.

זו רק פריפריה גיאוגרפית או גם חברתית?

לא רק, את יודעת מה אני לא רוצה לומר במאה אחוז, מכל המדדים שמרכיבים, מכל החלקים שמרכיבים את המדד שאני מכירה ,אז הם יותר מתייחסים לשטח למרחק מתל אביב מרחק מאיזשהו מרכז, יכול להיות שיש שם אולי גם משהו אני אשמח לבדוק לך אני לא בטוחה.

המדד הפריפריאלי הוא מרחק מהגבולות או מהמרכז?

בעצם יש שם הרבה הרבה מדדים שלכל אחד יש משקל שונה, כבר קיבלנו כמה תלונות על זה שהמשקל המרכזי הוא מרחק מתל אביב למשל, שזה לא בהכרח אומר משהו, כי למשל היה לנו סיפור של איזושהי מועצה אזורית שפנתה אלינו ואמרה שזה ממש לא נכון לבדוק לפי המרחק מתל אביב, כי היא למשל יותר קרובה מתל אביב אבל באמת אין לה ברדיוס הקרוב אליה שום דבר, כלומר הם באמת הכי פריפריאליים בערך שיש, אנחנו כל הזמן ככה בוחנים את זה, זה נושא שהוא מאוד מעניין ואם תרצו להתעמק אז אני אשמח לקשר, אבל בעצם המדד של החוסן שביקשו אז למדוד חוסן רשות ולא רק חוסן של אוכלוסייה, שזה משהו שעכשיו עובדים עליו וזה מאוד מאוד מורכב.

מפ"י? אין?

שלום שמי יהושע שקדי, אני המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, אני מדען ראשי כי החוק של הכנסת קבע שלרשות הטבע והגנים יהיה מדען, זה יש יתרון על פני משרדי הממשלה האחרים, החוק גם קובע דברי ההסבר היו, שהמדען הראשי לא נועד בשביל לחלק כספי מחקר, אלא בשביל להוות איזה אבן בוחן ובלם לדברים לא נכונים שהמנכ"לים וההנהלות עושים, אז זה פחות או יותר היה העבודה שלי, יש לי 25 עובדים שהם מאסטר ודוקטור, אנחנו לא עושים את המחקר בעצמנו, אלא אנחנו משתמשים בזרועות של האקדמיה, בשביל לגייס את עצמנו הרבה מאוד אינפורמציה, כדי שנשים מסמכי מדיניות, וכדי שנבצע את הדברים הנכונים בטבע.

אני עוסק אך ורק בענייני טבע, לא עוסק בקליטת מבקרים בנושאים מסוג זה, למרות שהם נושאים שמעסיקים, לא יכול שנתעלם מהנושא של מדענים ערבים, אני מלמד באוניברסיטה שמירת טבע מ-1997, היו אצלי בערך 1,000 תלמידים, היו לי פחות מעשרה תלמידים בנושא שמירת טבע, אני עובד ברשות הטבע והגנים מ-1995, יש לנו 20% מהעובדים ברשות שהם עובדים ערבים, אף פעם לא ניגש אף מדען ערבי לתפקיד ברשות הטבע והגנים.

ידענו מי האשם.

לא, לא אני.

ערבים.

לא, לא אני במקרה הזה יש פה איזה בעיה, תראה כמה מגיעים לרפואה, כמה מגיעים לרוקחות, בנושא טבע לא מגיעים, אז זה לפחות אני מרגיש צורך טיפה להתנצל.

הדברים המרכזיים שאנחנו עושים, אנחנו מטפלים באסונות שקורים במדינה, כמו הזיהום ונפט בנחל בעברונה על ידי קצצ"א, על הזיהום ביותר מ-100 אלף מטר מעוקב של חומצה בנחל אשלים, מרותם אמפרט מפעלים של כיל, אחרי שריפות אנחנו עוסקים הרבה מאוד בשיקום, וגם במחקר לראות איך הדברים מסתכמים, החל מהכרמל בהר כפירה ובאזור הזה, בשריפה של 2016 ולפני שנתיים בהרי ירושלים בשרפה הגדולה בהרי ירושלים, אנחנו עוסקים הרבה מאוד בדברים האלה.

אנחנו עוסקים המון בשיקום של מינים שהם בסכנת הכחדה, כרגע אני מקווה שאתם מסתכלים ב-Ynet, יש לנו מסע מאוד רציני כנגד הרעלות וכנגד זיהומים שיש בשטח שפוגעים בדורסים בכלל ובנשרים בפרט, ואנחנו מטפלים במאות מינים בסכנת הכחדה, מהצד השני אנחנו מרסנים ותסלחו לי גם הורגים מינים שפולשים אלינו ממדינות אחרות וגורמות אצלנו לנזק, וגם במינים ישראלים שהאוכלוסיות שלהם גדלות בגלל שמדינת ישראל היא לא מדינה נקייה בלשון המעטה, והמינים האלה גדלים ועושים נזקים לחקלאות ועושים נזקים לאדם.

מטפלים גם המון בנושאים של השבה של מים לטבע, כי מדינת ישראל היא מדינה יבשה ואנחנו משיבים ומחזירים ומרעננים מערכות בים.

אני רוצה להגיד וזה המשפט האחרון, שאנחנו במשרד עוסקים בלו-טק שלפעמים כלי העבודה שלנו זה טורייה ומשקפת, אבל מצד שני אנחנו עוסקים המון בהייטק בחישה מרחוק, במעקב טלמטרי ובגנטיקה, שלפעמים מאוד מאוד משוכללת, אנחנו מקווים בקרוב להיכנס לשימוש בקריספר וכולכם יודעים מה זה עם כל הבעיות שזה עושה, עצרתי פה.

יהושוע סליחה, יש לך הצעה לנו אנחנו תושבי חיפה עם חזירי הבר? שאני כל יום חוזר הביתה ליד הבית שלי מוצא משהו כמו שבעה, שמונה חזירי בר כל יום, מה אתה מציע לנו?

לשם הבדיחה אני יכול להגיד לך תעבור דירה אבל זה רק בדיחה, הדבר השני הוא צריך להבין למה החזירים נמצאים שם, החזירים נמצאים.

לא זה נושא חשוב לכל חבריי.

אני נותן פתרון, הפתרון הוא בזה שמדינת ישראל מלוכלכת, החזירים באים לאכול, הם הופכים את פחי הזבל, הם נכנסים לגינות, הם משתמשים ואנחנו לא מנקים אחרי, אצלי ברחוב בירושלים האנשים לא זורקים את הזבל לתוך הפח אלא ליד כדי שהחתולים יאכלו, זה הדברים שאיתם מביאים את חזירי הבר, ואנחנו עושים עכשיו מעשה גדול בחיפה, עוד שנייה.

סליחה, סליחה, זה לא היה המצב לפני 20 שנה בחיפה למה עכשיו? ואנחנו לא רוצים לשאול למה אנחנו רוצים תשובות.

התשובות הן שיש פרויקט אדיר בחיפה שרץ כרגע שלנו עם עיריית חיפה, יש להם שמה בעיות קואליציה וזה אני לא אספר לכם על פוליטיקה אתם טובים בזה יותר ממני, אבל הפרויקט אומר בסך הכל בואו נוריד את כמות המזון הזמינה לחזירים, נגדר כדי שלא יוכלו לעבור ממקום למקום.

מה זה לגדר, לגדר את הערים?

לא, לגדר את השטחים הפתוחים מסביב כדי שהחזירים לא יעברו פנימה והחוצה, אם תרצה אני אשלח לך את כל מה שאנחנו עושים, אנחנו מוציאים דוחות חודשיים זה לא בעיה לראות את זה, וגם יורים בחזירים.

לא שכנעת אותי, סליחה באמת אני מתעכב על זה, מה אתה מציע? מאיפה להתחיל? לבוא אליכם לשבת לבדוק אופציות מה אנחנו צריכים לעשות עם התופעה הזו?

אני חושב שזה יהיה נכון מאוד, תזמין אותנו לפה לטפל בנושא של חזירי הבר, אנחנו נפרט בפניך את כל הדברים שלדעתנו צריכים לעשות.

זה חשוב מאוד.

ויש לנו יש לנו פתרונות שהם לא פתרונות קסם, זה לא יקרה מהיום למחר וזה דורש עוד הרבה אמצעים, אבל החברה הישראלית גם כשאנחנו רוצים לירות בחזירי בר כדי לשמור על האזרחים, גם פה יש החברה האזרחית לא מוכנה לעשות את זה, ראשת העיר בחיפה לא מוכנה לאשר את זה בשום אופן ויש פה בעיות פוליטיות, אז אני אשמח מאוד שאנחנו נבוא לפה אצלך, נעשה פה ישיבה בנושא חזירי בר, חבל על הזמן יהיה מעניין.

תודה רבה, ממשיכים.

שלום ניר סתיו מנהל השירות המטאורולוגי. בשונה מרוב האנשים סביב השולחן אצלנו אין את הפונקציה הזאת שנקראת מדען ראשי, זה תקן שנשתה לנו אי שם לפני כעשור, ואני בפונקציה הזאתי.

המחקרים שאנחנו עושים הם לא מחקרים דרך קולות קוראים וכן הלאה, אלא ממש אנשים אצלנו שעובדים על הדברים האלה, זאת אומרת יש לנו מין מכון מחקר קטן בתוך השירות המטאורולוגי, שמתעסק גם במחקרים בתחום האקלים, גם במחקרים בתחום של מערכות חיזוי.

שנת 2022, אז אנחנו למעשה חלק גדול מהעבודה הוא כמובן היום על נושא של שינוי אקלים, בשביל להביא לשולחן את הנתונים מה קורה בהיבטים שונים, מה יקרה קדימה, אחד מהדברים זה צד אחד, צד שני זה כמובן שיפור מערכות חיזוי וקבלת החלטות על אירועי מזג אוויר חריפים, לדוגמה יחד עם כב"א והמשרד לביטחון לאומי, הנושא של תחזיות של התפשטות שריפות וכן הלאה.

נושא מרכזי בפעילות שלנו השנה, זה הקמת מרכז לאומי מרכז חישובים אקלימי לאומי, זאת פעילות משותפת למעשה של שישה משרדי ממשלה, יחד עם הגנת הסביבה, ומדע, ותחבורה, ואנרגיה, וחקלאות ורשות המים, כאשר עשינו כאן איגום תקציבים להקים סביבה שבה תהיה הרצה של מודלים ברזולוציה גבוהה, סימולציות ברזולוציה גבוהה של האקלים קדימה, גם הממשלה, גם הגופים הממשלתיים שזה השירות המטאורולוגי, השירות ההידרולוגי וחקר ימים ואגמים, וגם חלק מהמשאב יוקצה לאקדמיה, כך שחוקרים מהאקדמיה יוכלו להריץ עליו סימולציות וזה העיקר, תודה.

תודה רבה.

תודה רבה לכולם, אני אסכם את מה שחווינו בשעה האחרונה, בשנת 2022 כל המדענים הראשיים גם משרדי הממשלה וגם הגופים הציבוריים, שיתפו פעולה ביניהם ואנחנו ממשיכים לשתף פעולה וכך גם נעשה בעתיד, אני חושב שמכאן אנחנו מסכמים את החלק הזה של הדיון, ומכאן היושב ראש יזמין את המלמו"פ לדבר.

מאה אחוז, בבקשה.

שאלה לי, שתי שאלות לי בעצם, אחת איזה מנגנוני תיאום יש לכם? כי בעצם בסוף כל מדען ראשי פועל בזירתו, ואני מבין שאתה בכובעך כמרכז הפורום דואג לאיזושהי אינטגרציה, אבל בעצם מה מונע מזה שעכשיו בינה מלאכותית למשל, זה נושא מאוד פופולרי, וכל משרד יוציא קול קורא באותו נושא, או שיהיה אוברלפים רציניים, השאלה אם יש מנגנונים מובנים לשיפור של הדבר הזה? אני יודע שאני רואה את ההינהונים של פרופסור לביא, אני יודע שהייתה התייחסות לזה בדוח שלכם, זו שאלה אחת.

השאלה השנייה ביחס לתקציב, איך מתמודדים עם גם עם פלטים עם קיצוצים כמו אלה שאתם עוברים עכשיו, אבל גם עם תקצוב שאתה רוצה לתכנן קולות קוראים למחקרים שתיאורטית אמורים להיות יותר משנה אחת, ואל מול תקציב של משרד שמשתנה, והרבה פעמים האזור שנוח קל לקצץ בו הוא מחקר?

אז אני אתחיל דווקא מהשאלה השנייה, כל המחקרים שאנחנו מבצעים גם שמשרדים אחרים מבצעים הם למספר שנים קדימה, וזה באמצעות תהליכי הרשאה של תקציבים כך שניתן לעשות את זה, כך שמה שאנחנו מחליטים השנה הוא על בסיס התקציב השנתי הזה, בשנה הבאה נקווה שלא יהיה קיצוץ ונמשיך, טוב השנה שנה הבאה זה למעשה כבר התקציב כבר נקבע בסדר.

אוקי אבל אתה עולה, עתה נוגע בנקודה של חוסר אחידות בן המדענים הראשיים, אם אני מסתכל על משרד החינוך כן שתקציב הוא תקציב הפעילות שלו הוא מאוד מאוד גדול, לעומת זאת תקציב המדען הראשי הוא מאוד מאוד מצומצם, אין פרופורציה בן הנושאים האלה, אני חושב שהנושאים האלה צריכים לקבל איזשהו ביטוי בפעילות של המדענים הראשיים, בכלל ליישר קו בכל הנושא הזה של פעילות של המדענים הראשיים מבחינתנו.

עכשיו מבחינת כפילות כן, אז יש הנחיה שאדם לא יכול להגיש בקשה, אם הוא הגיש למשרד אחר בקשה דומה, אנחנו מקווים שזה מה שקורה, קורה לנו גם מקרים שבהם אנחנו מאתרים שבו יש הגשה הוגשה פעמיים, אנחנו פשוט פוסלים אותה וגם מעירים למוסד, הפעילות שלו היא מול המוסד לא מול החוקר, כן החוקר הוא זה שנותן את התשואות של המחקר.

אבל במקומות שאתם יוזמים שיש שוליים במשרד האנרגיה שקשורים גם להגנת הסביבה וגם למודיעין?

אז אני אסביר, למשל עם אנרגיה אנחנו מתאמים עם גדעון, שמחקרים שהוא מממן אנחנו פשוט פוסלים אותם עוד בשלב ההגשה, ואנחנו מהתחלה מודיעים לכולם, יש הגינות ואני חושב שאנשי האקדמיה ואנשי המחקר בארץ מודעים לעובדה שהם לא יכולים לקבל פעמיים.

כן אבל אני מתכוון ברמה יותר עמוקה.

אתה צודק.

כלומר, ברור שיש לכם, אתם עושים דברים דומים, הם לא זהים אבל הם דומים, ואם היה לכם יותר כלים שעוזרים לכם לתאם את הפעילות שלכם, למשל מאגר החוקרים, למשל מאגר מידע על הגשות וכן הלאה.

אני רוצה להוסיף שגם הייעול של המחקר, משבר האקלים הוא איום ואגב גם הזדמנות, אתם מגדירים אותו גם כהזדמנות, אבל אז מישהו צריך לתכלל את המחקר איפה באמת בשוליים? אני פשוט הייתי בנציבות הדורות הבאים בעבר אז נשאר לי משם.

את רואה, יש גם בסיס אישי לכל הפעילות, כי אנחנו כמדענים ראשיים אנחנו מכירים אחד את השני, אנחנו מדברים אחד את השני ואנחנו מנסים לשתף פעולה כמה שיותר, דווקא הנושא הזה של בינה מלאכותית הוא מנוהל על ידי גוף אחר.

רשות החדשנות.

לא, רשות החדשנות היא המובילה של הפרויקט הלאומי, התכנית הלאומית לבינה מלאכותית ולכן שמה זה מתנהל בצורה מאוד שקופה, מאוד מסודרת כי יש שמה מנכ"ל, יש להם מנהל זיו בדיוק זיו קציר שהוא מנהל, ד"ר זיו קציר שהוא מנהל את כל הנושא הזה, אנחנו צריכים לשאוף ליותר אחידות וליותר שיתוף פעולה, ואני מסכים איתך לחלוטין.

אני חושב שמכאן כדאי שאנחנו נעבור למולמו"פ.

בבקשה.

תודה רבה ותודה למדען הראשי של משרד החדשנות.

גם אתה כימאי ולא עמדת איתנו בפני הסכנה הגדולה המאיימת על העיר שלנו?

ניסיתי ניסיתי, אמרתי לך החזירים גם למדו לפתוח את הסגרים, לפחות בשכונה שלי.

ממש, ממש גם אצלנו.

רציתי להגיד שהפתרון הוא פוליטי כנראה, שמי פרץ לביא ראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי המולמו"פ, שגוף שהוקם על ידי החלטת הכנסת ב-2002, שתפקידה לתת מבט על, על מחקר שנעשה במדינת ישראל גם יישומי וגם בסיסי, אקדמי, בתי חולים, משרדי ממשלה, המולמו"פ פועל על פי ועדות לנושאים ייעודיים ואיסוף מידע וסקרים.

במסגרת הפעילות של המולמו"פ, במסגרת הוועדה ליחסי משק אקדמיה, שבראשה עומד פרופסור ארנון בנטור, אחת מקבוצות העבודה עסקה בנושא של מדענים ראשיים, מדוע היא עסקה בנושא של מדענים ראשיים? רועי השאלה שלך למשל לגבי תיאום זה אחת השאלות שעלו, אבל כאשר אתה בודק את ההיסטוריה, אחד הדברים המדהימים כמה ועדות עסקו בנושא של מדענים ראשיים החל מ-1966? ועדת קציר, ועדת יפתח, החלטת ממשלה 289544702074, ועדת בן ישראל ועוד ועוד.

כלומר הנושא של מדענים ראשיים וזה בא לידי ביטוי כאן שיש חוסר אחידות, איך ייתכן שתקציב המדענית הראשית של משרד החינוך זה 10 מיליון שקל, כאשר התקציב של משרד החינוך נמדד בסכום אסטרונומי, החוסר פרופורציה הזה, והעובדה שישנם משרדים שאין בהם מדענים ראשיים.

פה צריך לברך שרק מלפני ארבע שנים משרד החינוך מקבל הכי הרבה כסף, צריך לברך.

אני מברך על התקציב של משרד החינוך, אני רק אומר שלא ייתכן שאלמנט המחקר והמדע בתוך משרד החינוך יקבל סכום כל כך זעום, לכן אני אבקש מפרופסור בן טור לתאר את פעילות קבוצת העבודה שבראשה עמד המדען הראשי של משרד המדע, פרופסור אבי דומב, למעט בנושאים שעסקו במעמדו הוא שבהם היה ניגוד עניינים ובזה הוא לא השתתף, אז פרופסור בן טור בבקשה.

תודה רבה, בהמשך למה שפרץ אמר להרחיב קצת את הרקע, הנושא של מדע וטכנולוגיה, והכוונה להטמיע אותו בפעילות הממשלה וקבלת החלטות, כבר קיים למעלה מ-50 שנה, ועדת קציר אם אנחנו מסתכלים מה קרה מאז, וזאת הוועדה שהמליצה למנות מדענים ראשיים למשרדים, אנחנו רואים שבשני תחומים הדבר פעל בצורה מאוד מוצלחת, בתחום הכלכלי עסקי מה שרשות החדשנות היום, ומדען ראשי שהוא יושב ראש הרשות, ובתחום הביטחוני מפא"ת שראש מפא"ת הוא בעצם המדען הראשי של משרד הביטחון.

אם אנחנו מסתכלים על התחומים האחרים, ושמענו פה הרבה מאוד פעילויות מאוד מרשימות, אבל בגדול זה הרבה פחות טוב, הפוטנציאל שיש בתחומים האלה וזה תחומים אזרחיים לרווחת הציבור, ואם אני אמנה אותם ואני מקווה שאני לא מחסיר, זה תשתיות פיזיות, תחבורה, בינוי, מים, אנרגיה, תשתיות חברתיות, חינוך, קהילה, ביטחון, סביבה, בריאות הציבור וכולי, כל הדברים האלה שהיום הם תחת הכותרת של SDG או חלק גדול מהם תחת SDG, בעצם לא קיבלו את הטיפול הראוי, או לא מיצינו את הפוטנציאל שיש, אנחנו מדברים הרבה מאוד על חדשנות, חדשנות בתחומים האלה, ואתה הערת למשל לגבי הנושא של האלימות בחברה הערבית, וזה בכל התחומים אנחנו רואים שכל הנושא של חדשנות לא מקודם בנושאים האלה, ואלה הנושאים שבעצם קובעים את החוסן של החברה שלנו.

חלק מהבעיה שאלה נושאים שלא ניתן לכמת אותם מבחינה כלכלית מיידית, מה המשמעות הכלכלית שלהם, אבל אנחנו יודעים מנתונים ממודלים שונים, שההשפעה הכלכלית העקיפה שלהם היא גדולה מאוד, עולה על הרבה מאוד דברים ישירים, שלא לדבר על חוסן לאומי שהוא נמדד באלמנטים שהם לא רק הם כלכליים.

ובגלל הסיבה הזאת, הוועדה שלנו לקשרי אקדמיה משק, החליטה למקד את הפעילות שלה בנושאים האלה, גם שינינו את השם שלנו, בעבר זה היה קשרי אקדמיה תעשייה, ואמרנו עכשיו אנחנו צריכים לתת את הזרקור על הדברים האלה.

עכשיו אם אנחנו מדברים על הנושאים האזרחיים, רווחת הציבור, בטיחות הציבור וכדומה, מי שבעצם מופקד עליהם במדינת ישראל זה כל היושבים כאן, זאת אומרת כל המדענים הראשיים של משרדי הממשלה, מרביתם עוסקים בנושא הזה, והשאלה שעמדה לפנינו, איך אנחנו ממנפים את מה שיש לנו להביא את החדשנות לכל התחומים האלה? והראיה הייתה זה לא רק הפעילות שלהם כמדענים ראשיים לענות על הצרכים של משרדי הממשלה, אלא גם איך למנף את הידע שקיים במערכת הלאומית במדינת ישראל מחוץ לתחומים הממשלתיים, ולהביא אותו לדבר הזה, או במילים אחרות בראייה שלנו המדענים הראשיים צריכים להיות העוגן של הקשר בין הממשלה וגופים אחרים לא ממשלתיים שיש בהם ידע.

וכאן מחמיצים במדינת ישראל יש הרבה מאוד ידע, יש החמצה, חלקה משום שהממשלה לא פועלת בצורה היעילה בתחומים האלה, חלקה וזה מהצד של האקדמיה, כשהאקדמיה מדברת על העברת ידע, הדגש שהיא נותנת בהעברת ידע ויישום ידע, זה על הנושאים הכלכליים עסקיים, כפי שבא לידי ביטוי בפעילות ומדיניות של ות"ת ומל"ג, ובדיונים שלנו עם הרבה מהמדענים הראשיים עלה הנושא הזה, קשה לנו לשאוב את הידע הזה מהאקדמיה, וגם מצד האקדמיה שמענו לא מעודדים.

אז ללא קשר לפעילות עם המדענים הראשיים ואני תיכף אפרט, אנחנו פועלים היום פרץ ואני עם ות"ת ומול ות"ת עם יושב ראש ות"ת ובמסגרת תת ועדה אחרת של הוועדה שלנו, לקבוע קריטריונים כדי לעודד את חברי הסגל באקדמיה יותר לשתף פעולה להעביר יותר מהידע, כלומר אנחנו רואים פה את הראייה המערכתית שצריך לתת לכל העניין.

הנקודה שעלתה ככל שהתעמקנו בנושא הזה, וזה כבר הנקודה שאתה העלית, כל הנושא הזה של הפיצול בין הפעילויות, וזה פיצול שהמשמעויות שלו לא רק בעיה של איגום משאבים, אלא בעצם כל הנושאים וזה הוזכר כאן ובא לידי ביטוי באמירות כאן, יש הרבה מאוד נושאים שהם בין תחומיים, כלומר הם תחבורה וסביבה ואנרגיה, הם חינוך וקהילתיות ובטיחות, מהסוג של הנושאים שאתה העלית ואני יכול למנות עוד מהם, זאת אומרת לא רק בראייה שיש לנו הרבה מדענים עם תקציבים יחסית דלים, ואיך אתה מאגם את המשאבים, אלא הראייה צריכה להיות מערכתית משום שהבעיות והאתגרים שלנו הם מערכתיים.

אז מאחר ואנחנו ראינו במדענים הראשיים את העוגן, אנחנו התעמקנו מה הבעיות, מה ניתן, מה צריך לעשות, אנחנו קיימנו מפגשים עם בעלי עניין רבים עשרות, משרדי ממשלה, מדענים ראשיים בהווה ובעבר, בעלי תפקידים מחוץ לממשלה, באקדמיה בסקטור העסקי, ות"ת מל"ג ועוד, עשינו סקר במשרדים שאין בהם מדען ראשי, והנושא הזה עלה כאן מדוע אין בהם ומה המשמעות של היעדר מדען ראשי, אנחנו למדנו מה קורה בחו"ל בתפקידים של מדענים ראשיים, איך המערך הזה עובד במדינות אחרות, במיוחד מדינות של ה-OECD, והשתתפו אצלנו בזום במפגשים גם מדענים ראשיים של מדינות מובילות, ואנחנו למדנו ופרץ הזכיר את זה, מה היו ההחלטות של הרבה מאוד ועדות שפרץ מנה, היה גם דוח של מרכז המידע של הכנסת שגם הוא הוצג בוועדה כאן, כלומר אנחנו למדנו.

ומה מה שהסתבר שהוועדות ובצדק, התייחסו בעיקר לתפקיד של מדען ראשי, כלומר התייחסו לזה זאת מציאות קיימת, בוא נראה מה אפשר לעשות כדי לטייב את הפעילות של כל אחד מהמדענים הראשיים, אני מצטט מהדוח של הוועדה של בן ישראל שאומר, קיימת חוסר אחידות וחוסר בהירות, הן לגבי פירוט תפקידו והן לגבי מעמדו של המדען הראשי במשרדים השונים.

נקודה מרכזית שנייה, בחלק מהמשרדים לא מכהנים בתפקיד זה אנשי אקדמיה, חוקרים או אנשי מקצוע בתחום הרלוונטי מהשורה.

זה חשוב מאוד מה שאתה אומר, חשוב ומסוכן מה שאתה אומר.

כן.

יש החלטת ממשלה מ-2000 שהשרה להגנת הסביבה ממש הגישה ערר, כדי להוסיף סעיף שאומר שהממשלה רואה חשיבות מיוחדת בתפקידו של המדען הראשי, הוא חייב להיות מדען בכיר המוכר ומקובל על הקהילייה המדעית, הפעיל כחוקר בתחום הרלוונטי, ובעל סמכות ויכולת שיפוט בשטח התמחותו, זה מה שהממשלה הדגישה.

טוב זו נקודה חשובה ביותר.

ההחלטות בסדר מהתחום שאני בא, כל ההחלטות הן מצוינות בדרך כלל.

לא, אני רק רוצה להגיד שהממשלה חשבה על זה.

כן אז אני אמשיך, ויש לעודד עכשיו שימו לב, יש לעודד ניידות מדענים ממוסדות המחקר וההשכלה הגבוהה למשרות המדען הראשי לתקופות מוגדרות של קדנציה, זה היו ההמלצות שמעל לעשר שנים, אנחנו מצאנו שהמצב לא השתנה ואנחנו מתייחסים לזה.

אבל כשאנחנו הסתכלנו, אנחנו חושבים שיש בעיה יותר בסיסית וזאת הבעיה שרועי העלה כאן, שזה מעבר לפרופיל בנוסף לנושא של הפרופיל, שיש לגבש את הפעילויות, וכל הפעילויות ששמענו פה והרבה פעילויות ומרשימות, כמערכת פעילות של מערכת שיש לה קשרי גומלין אפקטיביים, שלא רק תלויים, ואנחנו שמענו הרבה יוזמות מהמדענים הראשיים בפני עצמם, אני מנסה ומנסה ליצור שיתוף פעולה עם משרד אחר, וזה עובד וזה לא עובד, לפעמים נכנסו שיקולים פוליטיים של אגו של שרים וכדומה, אבל לא הייתה, אין פה את העניין של מערכת שמאפשרת את הסינרגיה בין הפעילויות, וזה לא, כפי שהדגשתי, זה לא רק עניין תקציבי זה גם עניין של, כל הדברים שאנחנו עוסקים בהם, הם בין תחומים, ואתה לא יכול לעסוק בתחבורה בלי לחשוב על סביבה, ואתה יודע מה, וגם בלי לחשוב על ההתנהגות של האנשים איך אתה מחנך אותם להשתמש בתחבורה ציבורית ולא אחרת, וכל אחד מכיר את הדוגמאות האלה היטב.

ואז ההמלצות שלנו מתייחסות לכמה נדבכים, אז נדבך ראשון שהוא הנדבך המערכתי, יש צורך לגבש תוכנית כוללת להתייחס למדענים הראשיים בתחומים האזרחיים, וכל אלה שיושבים כאן הם בתחומים האלה, כקבוצה מגובשת שעובדת תחת תוכנית פעולה רב שנתית, עם קשרי גומלין הדוקים ביניהם, שהם ממוסדים ולא פרי של רצון טוב של מדען כזה או אחר, שצריך להתגבר או היא צריכה להתגבר על כל מיני מחסומים ואני לא אתן דוגמאות.

הנדבך השני זה חיזוק המנגנונים של תמיכה והיעוץ המדעי לממשלה, בצורה שיתפקדו באופן קבוע מתמשך, לא בצורה של היום נותנים תקציב כזה, מחר תקציב כזה, ובוא נמקד את הדברים בפרויקט א' או בפרויקט ב' או בפרויקט ג', ולבנות לצורך העניין או חלק מזה, זה מאגרי מידע ונתונים שאתה צריך לבנות ולפתח לאורך הזמן והוזכרו פה כמה מאלה, וזאת צריכה להיות פעילות שהיא יודעת לתפקד גם בזמנים רגילים וגם בזמני חירום, עלה למשל בדיונים שלנו מה קרה בתקופת הקורונה שהיה צריך לגייס את המדענים.

והנושא האחרון, זה בעצם להדגיש את הפעילות של המדענים הראשיים, בהיבט של וזה ה-OECD מדגיש, זה נאמר פה ולא מספיק מודגש, הם policy for science, כלומר מדיניות מדע זה היבט אחד של הפעילות, וההיבט שלי זה Science for policy, זאת אומרת ייעוץ מדעי למדיניות של הממשלה, או איך לתווך בין המדע והמדיניות, אלה שתי הרגליים שצריך להדגיש.

ועל הבסיס הזה ואני אתן את ובתמצות, יש לנו המלצות בשלושה מישורים, המישור הראשון זה המישור המערכתי, והוא לדעתנו הכי חשוב, הוא לא עלה מספיק עד היום בהמלצות ובדיונים, שבעצם צריכה להיות מערכת מרכזית, וההמלצה שלנו שהמדען הראשי של משרד החדשנות והמדע, תפקיד שהוא יהיה גם יועץ מדעי לראש הממשלה ולממשלה, זאת אומרת התפקיד שלו והתפקיד של משרד המדע הוא לתכלל את כל הפעילויות בתחומים האזרחיים, שהיום הם מפוזרות כפי שרועי ציין, יש לו כבר במידה מסוימת את המעמד הפורמלי שהוא יושב ראש הפורום למדענים ראשיים, ותכף אני אגיד מה המלצות שלנו לגבי הפורום, כלומר יש לנו כבר את התשתית שאפשר למנף אותה.

אני רוצה להציע, אתה אמרת דברים כל כך חשובים, ואני חושב האם הוועדה צריכה לאמץ את כל מה שאמרת? או שאנחנו צריכים לשבת ולחשוב ביחד ואחרי זה להציג את זה לוועדה? בשביל שהוועדה גם תדון בנושאים הללו ואחר כך נקבל המלצה בשם הוועדה?

יושב ראש המלמו"פ הוא לא אמור להיות היועץ המדעי של ראש הממשלה?

לא, אין בעצם יועץ מדעי לראש הממשלה היום במערכת שלנו, יש במדינות אחרות ומצאנו, אגב עכשיו אתם מבינים למה אבי לא ישב בדיונים שעסקו במדען הראשי, אנחנו חשבנו שהמדען הראשי של משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה צריך לקבל מעמד פורמלי בנושא הזה, המולמו"פ הוא מעיין קבוצת סיור מוחות עבור משרד המדע ועבור הממשלה, היא מגישה המלצות אבל היא לא היועץ המדעי, אין בחוק מעמד של יועץ מדעי.

פרופסור לוי תודה רבה לך. אני מברך את השתתפותה של חברת הכנסת אורית פרקש הכהן שרת המדע והטכנולוגיה לשעבר, שאני הרגשתי שאת שנה אחת במשרה הזו, ואת כל כך אוהבת ואת חלק מכל הנושא הזה, אני אשמח גם שתיקחי חלק פעיל מאוד בוועדה, ואני מבין שבפעם הבאה את תנהלי את ישיבת הוועדה, ברוכה הבאה אהלן וסאהלן.

תודה רבה.

תודה רבה לך.

שלום לכולם שאני מכירה מהעבודה.

תודה רבה, אני רוצה לעבור לסיכום אם יש לך הערה או משהו חברת הכנסת אורית פרקש, אם את רוצה להגיד משהו או בגלל שהגעת עכשיו אז אין לך ממש?

לא אני רק, אני את הדוח עצמו כמובן אני אעיין בו, אני מצטערת הייתי בדיון אחר, אני כן רוצה להגיד עד כמה הנושא הזה שנחשפתי אליו של המדענים הראשיים במשרדי הממשלה, קודם כל הוא הולך ותופס מקום יותר ויותר משמעותי, ראינו את זה גם בתקופת הקורונה ובכלל, כי פשוט הטכנולוגיה היא כבר כאן והיא בכל מקום, אם מדברים על המדען הראשי במשרד האנרגיה שעוסק בעולמות שלמים, ובמדען הראשי כמובן של משרד החדשנות, ובכל אחד בכל אחד בתחומו.

ואני חושבת שבעצם בקדנציה שבה אני הייתי, אני חושבת שבהרבה בעזרה של כולם בעצם חברו ביחד וגיבשו את הפורום בצורה קצת יותר קוהרנטית, הנושא של המדענים הראשיים חייב לקבל חיזוק ותחזוק, גם תקציבי וגם מעמדי וגם מבחינת היכולת לייצר אימפקט, וכמובן זאת ההזדמנות גם להזכיר את פרופסור פרץ לביא, שעשה עבודה מאוד מאוד חשובה שבזמנו הטלתי עליו, בנושא תחומי עדיפות לאומיים בעדיפות למדינת ישראל, בעצם מסתבר שישראל שנשענת על המדע ונשענת על המחקר והפיתוח ונשענת על ההייטק שנובע ממנה, בעצם לא היה לה תחומי עדיפות מדעיים כאיזשהו כיוון כאיזושהי קריאת כיוון, ובאמת זאת ההזדמנות להגיד תודה לכולכם, כי אני חושבת שבצורה כזו או אחרת כולכם עשיתם עבודה מאוד מאוד חשובה למדינת ישראל.

תודה רבה לך, אם יש הערות.

אני מוכרח להגיד עוד, דובר על המדענים הראשיים והמעמד החזק שלהם, אני רוצה בתור אנקדוטה מאחד השרים לשעבר שהיה בוועדה אמר לנו, עברה שנה עד שהבנתי שבכלל יש מדען ראשי במשרד שלי, ואז כשתפסתי את זה הוא אומר ליקק את אצבעות, היה נפגש איתו אחת לשבוע שבועיים ועזר לו מאוד, כלומר אין בתודעה של הממשלה שיש את התפקיד הזה ושהוא יכול לעזור ולסייע.

תודה רבה לך, תודה רבה לכם כולכם למדנו, אני מקווה שגם האזרחים שצפו בנו גם למדו, ומבחינתנו זו, אני רוצה גם לפנות לכל אחד מכם, אם יש לאחד הצעה מסוימת שהוא רוצה להגיד לי אותה באופן אישי אני אשמח מאוד, אם הוא רוצה שנקדם משהו אני אשמח מאוד, אבל זו הייתה ישיבה חשובה.

אני רוצה להציע סיכום של הוועדה.

1. הוועדה שמעה בעניין רב על פעילות המדענים הראשיים במשרדי הממשלה ובגופים ממשלתיים במהלך שנת 2022, לרבות תכנית העבודה המוצעת לשנת 2023, ומברכת אותם על פעילותם החשובה.

2. הוועדה רואה חשיבות רבה בפעילותם של המדענים הראשיים לביסוס המחקר היישומי, ככלי תומך החלטה בתחומי הפעילות של המשרדים וכאמצעי לקידום המחקר.

3. הוועדה קוראת לחברי הפורום לקדם פעילויות משותפות נוספות חוצות משרדים, זה חשוב פעילויות משותפות נוספות חוצות משרדים, על מנת לחזק את התיאום בתחומי המחקר, למנוע כפילויות ולמקסם את יתרונות הגודל בתחומי המחקר במשרדים השונים.

4. הוועדה רואה חשיבות בפעילות מנהלי המחקר ומכוני המחקר הממשלתיים, וקוראת לממשלה להקצות משאבים נאותים למימוש פעילותם המחקרית, וכן להקים מכון מחקר יישומי ביישוב ערבי בנגב כי אין, יש בקרב הערבים יש בשפרעם ואחד בכפר קרע, אין בנגב וזה גם חשוב.

לגבי מה שהצעת אני מציע שאנחנו נשב ונחשוב ביחד, ונגיש הצעה לישיבת ועדה שכולם ידונו בה, אחר כך נקבל החלטה מלומדת.

תודה רבה לך תודה רבה לכם.



הישיבה ננעלה בשעה 14:11.