פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



12
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
20/03/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 35
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ז באדר התשפ"ג (20 במרץ 2023), שעה 10:30

גזענות ואלימות כלפי עולים חדשים

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
טטיאנה מזרסקי
צגה מלקו

משה סולומון

אווקה זנה - ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים

ליאת בן מאיר שלום - ייעוץ משפטי לממשלה, משרד המשפטים

חן בן שלום - לשכת משנה לפרקליט המדינה תפקידים מיוחדים, פרקליטות המדינה

עדן טפט - רפ"ק ראש תחום זרים חטיבת קהילות, המשרד לביטחון לאומי

גיא אליהו - סנ"צ רמ״ד קהילות ייחודיות, המשרד לביטחון לאומי

קסאיי דמוזה פרנזמן - מנהלת תחום, המטה לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

נטלי קפוליאנסקי - מפקחת מחוזית - שירות רווחה, משרד העלייה והקליטה

ורד גיל - ממונה אקלים חינוכי מיטבי ומניעת אלימות, משרד החינוך

שירה ישעיהו - מדריכה מרכזת שיטות הוראה, משרד החינוך

וורקי קסאי - מנהל/ת תחום פ"א (קליטת עלייה), משרד הרווחה והביטחון החברתי

ורד אחיהון - מנהלת תחום תוכן, הסוכנות היהודית

רוית תלמי כהן - חוקרת בכירה, המכון להגירה ושילוב חברתי של המרכז האקדמי רופין

טירה גלינויר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

רעות חביב, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
גזענות ואלימות כלפי עולים חדשים

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה והקליטה והתפוצות. היום 20 במרץ 2023, כ"ז באדר תשפ"ג. הנושא הוא גזענות ואלימות כלפי עולים חדשים. הישיבה הזו היא ישיבת ועדה שלישית בנושא. קיימנו כבר שתי ישיבות קודמות וזה דיון מעקב, שנקבע לפני חודש. אין מקריות כנראה במועדים, מחר ה-21 במרץ, יצוין היום הבינלאומי למאבק בגזענות במערכת החינוך. היום הבינלאומי נקבע באו"ם בעקבות הריגתם של 69 תלמידי בית הספר בדרום אפריקה בידי המשטר הגזעני של דרום אפריקה, בשל הפגנתם כנגד חוקי האפרטהייד. האירוע נקרא טבח שארפוויל שהתחרש בשנת 1960.

בשנת 1966, חתמה מדינת ישראל על האמנה הבינלאומית לחיסול כל צורות האפליה הגזענית, בתוך כך הצטרפה למדינות המוקיעות גזענות, על כל צורותיה ומופעיה. השנה נבחר הנושא "מסתכלים לגזענות בעיניים". לעיתים מופיעה הגזענות באופן גלוי, אבל בפעמים רבות היא מופעה באופן סמוי. בחברה הישראלית קיים חיכוך תמידי בין קבוצות שחולקות את אותו מרחב ציבורי, ממקומות שונים, מתרבויות שונות, מרקעים שונים. חשוב מאוד לעסוק בתופעה הזאת ללא הפסקה, לזהות אותה, ללמד את הילדות והילדים איך לזהות אותה, איך להילחם בה ואיך להיאבק בה.

אנחנו חייבים לחנך במערכת החינוך ובכל משרדי הממשלה ובמוסדות השלטון לסובלנות, למניעת גזענות, למיגור תופעת הגזענות, והאלימות הפיזית והמילולית כלפי ואוכלוסיות שונות. לצערי, התופעות כלפי עולים חדשים חמורות מאוד והתגברו מאוד בשנה האחרונה. רק בשבוע שעבר, קיימנו כאן דיון מקיף עם משפחתו של הנער יואל להנגהל ז"ל, מקהילת בני המנשה, שנרצח בקריית שמונה. גם האזרחים הוותיקים סובלים מתופעות של גזענות. אנחנו חייבים להתמודד עם התופעות האלה, ולתת גם כלים וסמכויות לגורמים הממשלתיים שאמורים לאכוף ולהילחם בתופעה הזאת. ביניהן, היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, במשרד המשפטים. היחידה פועלת מכוח החלטת ממשלה, אך אין לה סמכויות סטטוטוריות, ואין לה יכולות אכיפה, הענשה והרתעה, כלפי גופים שנוקטים בגזענות.

בשני הדיונים הקודמים שקיימנו, דיווחו נציגי משרד המשפטים, שעדיין לא הציגו בפני השר את תיקוני החקיקה שמוצעים לעיבוי מתן סמכויות למנהל היחידה, ועדיין לא הופצה טיוטת חוק בנושא. אני מבין שמדובר בהצעת חוק חדשה, שאמורה לתת סמכויות חדשות, ונוגעת גם בהרבה מאוד גורמים מחוץ למשרד, אבל אנחנו בוועדה נרצה לדעת מה הוא לו"ז החקיקה ומהו לו"ז הפעילות כדי לקדם את זה. כי מדובר במשהו שבסך הכלו, עוד עלה גם בתקופת הכנס העשרים-ושלוש, כשכיהן חבר הכנסת דוד ביטן, כיושב ראש הוועדה הזאת. שלוש שנים עברו מאז. בשלוש השנים האלה, מצופה היה לעשות צעדים שאולי לא נעשו, ועדיין, אי אפשר להתעלם מכך שכבר חלפו שלוש שנים. ולכן, התביעה שלנו היא באמת לעבוד בקצב שהוא אחר.

אנחנו, בתום הדיון הראשון שקיימנו בפברואר, פניתי גם לפרקליט המדינה בבקשה לקבל נתונים על מספר מקרים בהם הוגשו כתבי אישום, שיש בהם עבירה ממניע גזענות, במהלך חמש השנים האחרונות, וכמה הסתיימו בהרשעה ובכמה מקרים נמחקה העבירה, במטרה לקדם הסדר טיעון. אמרו שהנתונים יצטרכו להיאסף באופן ידני ולכן יהיה קשה מאוד לאסוף אותם ולהעביר אותם. אני קיבלתי, רק הבוקר, מכתב עם נתונים, ואני, למען האמת, עוד לא הספקתי לבחון אותו. כנראה שדיוני המעקב מייצרים רצון להביא את הנתונים. אז אני פותח את הדיון, את דיון המעקב, אני אפתח עם משרד המשפטים על מנת שיעדכנו אותנו איפה הם עומדים בלו"ז החקיקה. ככל שמישהו רוצה לדבר, להעביר פתקים למנהלת הוועדה, אתם מכיירם כבר את הנוהל פה בוועדה. בבקשה.

שלום, בוקר טוב, תודה רבה. אני ליאת בן מאיר מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. בהמשך לדיונים הקודמים, בהמשך לדברים שנאמרו שם, אנחנו עובדים ביחד עם היחידה על טיוטת תזכיר. מדובר בעצם בחוק חדש, הוא לא מעתיק את המצב הקיים, וגם לא מעתיק מודלים אחרים, אלא מגבש בעצם מתווה של תפקידים וסמכויות ליחידה, לצד נושאים נוספים. ישבנו וקיימנו עשרות ישיבות, וגיבשנו מודל מנוסח ולאחר הפסח אנחנו נעביר אותו ונקיים דיונים עם הגורמים המושפעים השונים, כי כפי שאדוני ציין, באמת הנושא הזה נוגע לגופים שונים ורבים במדינה. לאחר שנשלים את השיח איתם, נעביר את הטיוטה לשר המשפטים.

אדוני יושב הראש, קודם כל תודה על היום הזה. מחר, אכן מציינים את היום הבינלאומי למאבק בגזענות, והיחידה, מאז שהוקמה, מציינת את היום הזה, הן בפרסום של דו"ח שנתי והן בניסיון לעלות את הנושא הזה למודעות. אני יכול לשתף שמאז שהיחידה הוקמה, כל משרדי הממשלה מציינים את היום הזה בצורה כזו או אחרת, אנחנו מפיצים את הידע. אני רוצה להודות גם כאן לחברת הכנסת צגה מלקו ולחבר הכנסת משה סולומון, כי הם היו חברי המועצה המייעצת למאבק בגזענות. אני חושב שאני מהיום הראשון ראיתי חשיבות מאוד גדולה בעיגון פעילות היחידה בחוק. זה היה נכון בתחילת העבודה שלה. לפני שלוש שנים זה הותנע, בעבודה של חבר הכנסת דוד ביטן. ואני רוצה להודות לו. ואני חושב, אדוני היו"ר, שהמיקוד שלך, תשומת הלב, והדרישה לקיים פה פגישות עיתיות כדי לקבל עדכון, מניע את המערכת, זה חשוב.

אני רוצה לומר עוד משפט, אדוני, לגבי היחידה למאבק בגזענות, ובכלל על מה אנחנו עושים. קודם כל, היחידה מהווה כתובת מרכזית, וחשוב פה לומר שהיחידה הוקמה סביב מחאות של יוצאי אתיופיה, סביב אלימות שוטרים ב-2015, והממשלה החליטה להקים וועדה משרדית, ובסופו של דבר, הוועדה המליצה המלצות, וההמלצה המרכזית היא להקים יחידה שתתכלל את הפעילות הממשלתית של המאבק בגזענות ומניעת אפליה. לשמחתי ולשמחת הרבה מאוד אנשים, היחידה לא מטפלת רק ביוצאי אתיופיה, אלא בכלל החברה הישראלית. וזו אולי התרומה המשמעותית של מחאות 2015, שסוף סוף מדינת ישראל, מכירה באופן מפורש ובאופן רשמי, בקיומה של גזענות.

אני יכול לומר, שביחס ליוצאי אתיופיה, כשאנחנו בוחנים את הנתונים מ-2017 ועד היום, יש ירידה עקבית של אירועי גזענות מדווחים ביחס ליוצאי אתיופיה. רק בשביל להמחיש, אם התחלנו ב-2017 עם 44 אחוזים של תלונות שמגיעות מיוצאי אתיופיה, ב-2022 אנחנו נמצאים ב-17 אחוזים. יש תמיד את הטענה של האם זה נובע מזה שאין גזענות או שאולי פחות סומכים היחידה ויש פחות אמון או פחות נגישות. אני אומר שהכול יכול להיות. כשאנחנו מדברים על נגישות, אני חושב שביחס ליוצאי אתיופיה, היחידה היא יחסית נגישה, ואני רוצה רגע לראות את נקודת האור בנושא הזה.

הנושאים המרכזיים, וזה חשוב לומר, כי הרבה פעמים ההנחה היא שגזענות זה עניין של בכיינות או עניין של תחושות ורגשות. שני הנושאים המרכזיים המגיעים אלינו, האחד זה אפליה במתן שיורת ציבורי, זה פרקטיקות של מעשים שמונעים שירות ציבורי, על רקע מוצא, על רקע צבע עור ועל רקעים שונים. בשנה וחצי האחרונות, עד אז, הייתה הוראת שעה שאפשרה לנו לתת סיוע משפטי ללא מבחן כלכלי. בשנה וחצי האחרונות, בנובמבר 2021, הוראת השעה פגה.

אני יכול לעדכן את הוועדה שלפני שבוע הועבר תזכיר ללשכת השר, ואני מאוד מאוד מקווה שהנושא הזה יתקדם. כי אנחנו נמצאים היום במצב מאוד בעייתי, שמתלוננים פונים אלינו, ואנחנו בודקים ומוצאים תשתית שיש הפרה של חוק איסור אפליה בשירותי מוצרים, ואנחנו לא יכולים לתת להם סיוע משפטי, ולא יכולים להפנות אותם לסיוע משפטי. כשמפנים אותם הם נדחים על רקע של מבחן כלכלי. אז אני מאוד מקווה שיימצא פתרון ונוכל לחזור ולתת את הסיוע הזה. הנושא הנוסף, 12 אחוזים מהתלונות זה בנושא האפליה בתעסוקה - - -

במה מתבטא הסיוע שאתם נותנים?

בהגשת תלונה אזרחית. יש שני אפיקים, אפיק אזרחי ופלילי. באפיק הפלילי, אנחנו עובדים יחד עם משטרת ישראל כדי להגיש תלונה,. אני מודה שהנושא הזה צריך עוד להשתפר, כי אנחנו עדיין לא ביעד שהיינו רוצים להיות בו, שזה אומר לפתוח תיק על כל אירוע שמגיע אלינו במידה ויש הצדקה וראיות לכך. אבל, חלק מאוד משמעותי, ויש שתי דוגמאות שאיתן אני יכול להמחיש את זה, האחת זה אותו אירוע של חברה ציבורית שלא מעלה ילדים ממוצא אתיופי לאוטובוס, אגב, מדובר בשני מקרים, אחד ב-2018 ואחד ב-2021, ויש תביעה זוכה שמתנהלת. במקרה הקודם ניתן 100,000 שקלים פיצויים לתלמידים, ועכשיו אנחנו דורשים פיצויים, ומי שמנהל את זה, וחשוב מאוד לומר, יש לנו שיתוף פעולה נהדר, זה הסיוע המשפטי, שאנחנו עובדים ביחד. בזכות תיקון החוק הסיוע המשפטי, שמאפשר להם להגיש סיוע משפטי בנושאים האלה.

תהיה משמעות אם יתקנו את החוק כפי שמופיע בהסכמים הקואליציוניים, של חוק לאיסור אפליה, שבעצם ימנע פגיעה בבית עסק פרטי אם הוא ימנע מלתת שירות בשל אמונתו הדתית?

אני אומר, אדוני, שכל תיקון של חוק איסור אפליה בשירותי מוצרים, שיאפשר להימנע על בסיס תפיסה כזו או אחרת, לתת שירות לאזרח, זה מדרון חלקלק מאוד. גם ככה, התירוצים וההצדקות למנוע שירות מאדם על רקע מוצא כזה או אחר, הוא מאוד מגוון, ואנחנו צריכים להיות מאוד מאוד זהירים. מצד אחד, המקום שבו יש רלוונטיות למניעת שירות, והחוק גם מאפשר במקרים מסוימים - - -

התקבלה הנחייה לנסח הצעת חוק ממשלתית ברוח דומה, להסכם הקואליציוני?

לא שידוע לי, לא הגיע אלינו דרישה כזו. ואני אמונה על החוק, אז אלינו לא הגיעה דרישה כזו. רק להגיד לגבי העניין של הוראת השעה, הממשלה הקודמת קידמה הצעת חוק להארכת הוראת השעה, עוד לפני שהיא פקעה, היא הונחה על שולחן הכנסת הקודמת, ולצערי לא התקדמה לאחר מכן. ולכן, עכשיו מדובר לא בהארכה, אלא בהגשה מחודשת.

למה? למה זו לא הארכה עדיין?

כי זה פקע בנובמבר, לפני שנה וארבעה חודשים. הארכת התוקף פקעה לפני שננה וארבעה חודשים, ולכן מדובר בהגשה חדשה.

אני רק אשמח, בשני הסעיפים שאמרת, אם תוכל להגיד את האחוזים של הפניות, גם במתן שירות ציבורי וגם באפליה בתעסוקה.

אז 19 אחוזים מהתלונות זה בנושא של שירותי מוצרים, 12 אחוזים בנושא של אפליה בתעסוקה. יש לנו אחוזים נוספים שנוגעים להתבטאויות, כ-11 אחוזים התבטאויות גזעניות במרחב הציבורי. יש תלונות שמגיעות גם על עבירות פליליות ממניע גזעני. על מערכת החינוך מגיעות תלונות אלינו, בנושא של אפליה של תלמידים, או התבטאויות כלפי תלמידים במערכת החינוך. יש גם תחומים נוספים, שהם לא בתחום הסיפור שלנו, למעשה כ-17 אחוזים הם המקרים שבהם האזרחים רואים בנו כתובת, בנושא של אפליה מגדרית או גילנות, תלמידים שפונים אלינו כשמפלים אותם וכדומה. אבל העיסוק העיקרי, ואנחנו רואים את זה בנתונים, שלא מתלוננים סתם כי הם מרגישים מופלים, אלא אנשים מתלוננים כשמונעים מהם בפועל שירות, מתבטאים באופן גזעני באופן ישיר. אנחנו מנסים, ככל שמדובר בתוך שירות המדינה, אגף המשמעת עובד איתנו בצורה רציפה.

אני יכול לתת דוגמא. אותו מנהל ברשות המיסים שהתבטא כלפי יוצאי אתיופיה, על רקע מחאות ב-2019, ופותר עם הערה משמעתית, שזה מאוד משמעותי. יש תלונות שמגיעות אלינו, בנושא של מערכת החינוך, בשנה האחרונה, אני אומר שאחרי הרבה שנים ואחרי מאמץ מ-2018 לנסות להוביל מהלך במשרד החינוך, רק בשנה האחרונה ב-2022, התחלנו מהלך מאוד משמעותי. וועדה בין-משרדית לקידום חינוך לחיים בשותפות וחינוך למניעת גזענות. יש המלצה, 26 המלצות מקצועיות ליישום, שזה נוגע גם לחינוך, אפרופו האירוע האחרון שהיה בנתיבות, לחינוך והכשרה של מורים. קודם כל, צריך להתמקד במורים, שהם יימנעו מלהיות גזעניים, ויש גם חלקים שנוגעים לתלמידים. לגבי האירוע האחרון, אנחנו פנינו למשרד החינוך והצענו הצעות, הן הצעה שמתייחסת לתוכנית ההבראה של בית הספר לחינוך נגד גזענות, ואנחנו חשבים שעד שתתקבל החלטה, המורות האלה לא צריכות להיות בשום קשר עם הוראה. אנחנו עדיין מחכים למענה, ואני מקווה מאוד שזה יהיה המסר. כי האירוע הוא מאוד חמור.

אני רק אגיד בהקשר הזה, אתמול הייתי שם שעתיים, גם עם הבנות וגם עם האנשים הקשורים שם לקהילה ובכלל, והמורות לא שם. שמונה מורות לא נמצאות בבית הספר כבר מאז האירוע עצמו. גם התלמידות מחליטות היום לחזור למסגרת הלימודית, להפסיק את המחאה. בית הספר לקח על עצמו אריות מלאה על כל הסיפור הזה. בשעתיים שהייתי, ישבתי שם והבנתי שיש אחריות מלאה. כל בית הספר לא למד, כי הם היו מקשה אחת בכל הסיפור הזה. מצד שני, יש כאן חשש אמיתי, ואני מצטרף אליך כאן, חשש אמיתי שבסוף תהליך הבדיקה שטרם הסתיים עם משרד החינוך, יגרום לכך שבסוף המורות האלה או חלקן או כולן, יחזרו למוסדות. צריך לראות באמת איך עושים את זה. זה שאתה אומר כאן שיש וועדה בין-משרדית, שיש בה המלצות לחינוך והכשרה, מה מעכב את זה שזה יקרה בשטח?

אז רגע אני רוצה לשמוע את משרד החינוך. בבקשה, טירה גלינויר.

תודה. כבר באותו הערב, עם התוודע האירוע, השר יצא לתקשורת בהצהרה, הנושא מטופל, המורות הושעו והוזמנו לשימוע, כפי שציין חבר הכנסת. הנושא בטיפול, אני מבטיחה לכם גם שזה יסתיים, אז נעדכן עם ההתפתחויות. המשרד רואה את האירוע בחומרה רבה.

אני שם רגע עכשיו את הנושא הספציפי, איך מטפלים במורות כמורות, אבל שאר הדברים, האם עשיתם משהו בבית הספר, איזושהי הסברה, שם או בבתי ספר נוספים? האם לקחתם את האירוע הזה כמקום ללמוד ממנו?

אני לא יודעת לענות על זה, אני יכולה לבדוק.

הנה, רגע, אני רואה שהנציגה שלך פה.

כן, ורד בטח תדע להגיד הרבה יותר ממני בהקשר הזה.

ורד, בבקשה.

תודה טירה, תודה לכם. שמי ורד גיל ואני ממונה על אקלים חינוכי מיטבי ומניעת אלימות והשירות הפסיכולוגי ייעוצי*. תודה רבה. אני אגיד רגע לגבי האירוע הכל כך מצער וכואב בנתיבות, מה שנאי יודעת שכן נעשה באותו בית הספר, קודם כל, הנערות והמורות היו בטיול שנתי שלושה ימים. אז אני אגיד שהייתה ממש עצירה בערב הראשון, היו מעגלי שיח, הייתה התנצלות שלה מורות, שזה ברור שזה ממש לא מספיק, כשהתלמידות חזרו לבית הספר אחרי הטיול, אכן הלימודים נעצרו, המנהלים לקחו אחריות, היו מעגלי שיח, גם של המורות, עם המפקחות שלנו ועם המדריכים שלנו ועם שתי היועצות. היו מעגלי שיח גם עם התלמידות, על כל בית הספר, וכמובן שזה צריך להימשך.

אני אומרת, שבוועדה הבאה, ואני יודעת שתתקיים, אני אוכל להגיע עם נתונים ממחוז דרום, איפה זה עומד ומה קורה עם אותן שמונה מורות. אז זה לגבי האירוע המאוד מאוד מצער וכואב.

כן, חברת הכנסת מלקו, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לזה. ביום חמישי אני הייתי בנתיבות, ישבתי עם ההורים כשעה, זה היה בערב, אחרי שהיו הפגנות של ההורים ביום רביעי וחמישי מול בית הספר. לפי הדיווח שאני קיבלתי מהם, קודם כל המקרה הזה מצער ובנוסף, בקבוצת ווטסאפ שבה היו שמונה המורות, משום מה הייתה מורה יוצאת אתיופיה ולא צירפו אותה. רק, בואו נגיד, לצורך העניין, שמונה לא יוצאות אתיופיה היו בקבוצה - - -

אני רק אציין שהיא המורה היחידה.

כן, היא היחידה ולא צירפו אותה לקבוצת הווטסאפ. שנית, אחרי לילה, חלק מהתלמידות חזרו ולא נשארו שלושה ימים. בשיחה שהייתה לי עם ההורים, הפחד שלהם עכשיו, אמרו לי שהיו שמונה מורות, וארבעתן עד הבירור הסופי לא בבית ספר, וארבעתן האחרות מלמדות - - -

לא, לא, זה לא מדויק.

זה מה שאמרו לי. אני מדברת על המהות, מה שהיה. הפחד שלהם עכשיו, שיש אווירה כזאת, שהמורות האלה נמצאות שלושים שנים בתפקיד, "איך נפגע בהן". בדברים כאלה, זה מאוד מטריד את ההורים, מאוד פוחדים. כי אותן המורות, בסופו של דבר הן יחזרו וילמדו אותן, מה ירגישו הבנות. זו בעיה גדולה.

תודה. טירה, התייחסות משרד החינוך.

בשלב הזה, אין לי אינפורמציה, אבל רשמתי לפניי את מה שאמרה חברת הכנסת צגה מלקו, ואני מבטיחה גם על זה להתייחס. תראו, אנחנו יודעים להתייחס מספיק ברגישות לאירועים מהסוג הזה, אנחנו יודעים גם מה הבנות ירגישו אם וכאשר הדברים יסתיימו כשיסתיימו. אני מבטיחה באופן אישי, ואני גם מכירה את המשרד ויודעת שאנחנו נוכל באמת ברגישות גדולה, לתת את המענה באופן הוליסטי, לפי החלטות ברגע שיסתיים התהליך.

תודה. ורד, למה לא לקחת את המקרה הזה כמקרה שממנו מוציאים איזשהו חוזר לכלל בתי הספר? איזו הדרכה למורות, איזו אמירה? הרי, למקרה הזה כל מדינת ישראל נחשפה, למה למקד את הטיפול רק בבית הספר הספציפי?

עד כמה שאני יודעת, היה שיח גם בעיקר נתיבות. אני לוקחת את מה שאתה אומר ואני חושבת שצריך לעשות עם זה עבודה מאוד משמעותית, במיוחד בשבוע הזה, כשאנחנו מדברים השבוע על מניעת גזענות ועל ערכים, כבוד, שותפות וחיים בשותפות. אז אני לוקחת את זה גם לכאן. יכול להיות שזה נעשה, אבל אני גם אבדוק. אני אגיד שלאורך השנה, אנחנו עוסקים לא מעט, דרך התוכניות של "הכוחות שבדרך", תכנית מחודשת של כישורי חיים, ממש מהגיל הרך עד כיתות י"ב, וכל החלק של כבוד, מניעת גזענות, חברות, שותפות, על פי שלבי הגיל. זה דבר שאנחנו עושים באופן פרו-אקטיבי. אני אגיד שבשנה שעברה, התגבשה וועדה - - -

יש לכם בתוכנית משהו שקשור למעמד של העלייה בחברה הישראלית? אחד הדברים שאנחנו רואים, בעקר בשנה האחרונה, זה את השחיקה במעמד של העולים, שמציגים אותם כלא רצויים. הרבה פעמים יש פגיעה בנושא של היהדות שלהם או השייכות שלהם למדינת ישראל. לעומת מה שלפחות אני מכיר שנים אחורה, שהחברה הישראלית הבינה את משמעותה הגדולה של העלייה לארץ, על החשיבות שלה בתוך התרומה לציונות, לבניית העם והארץ. יש מערכים בנושא הזה שעוברים באופן שוטף?

אז תכף שירה תשלים אותי. אבל, אני אגיד שהמערכים שלנו עוסקים בחלקים של, מצד אחד, קבלה ושותפות, וחברות וכבוד, כל הערכים שהיינו רוצים לחנך כל הזמן את התלמידים שלנו. לצד זה, בשנה שעברה, בעקבות הוועדה שהייתה, גם יצא חוזר מנכ"ל בנושא של חיים בשותפות, שאני אשמח להעביר אותו אליכם. וכן, זה נושא שחייבים להמשיך ולעסוק בו, אני מסכימה. שירה, בבקשה.

אוקיי, לשאלתך, אדוני, יש לנו בלוח הגאנט של המשרד, את שבוע העליות, שאנחנו באמת מביאים את העולים לקדמת הבמה, להכיר את העולים, להפחית את העמימות, את הזרות. אלה דברים שבהחלט מקדמים הכלה וסובלנות. אנחנו גם יוצאים עם תוכנית חדשה שנקראת "מחבקים את העולים", שזה איזשהו שיתוף פעולה עם אגף של"ח. מי שמשתתף, זה גם עולים וגם ותיקים, וזה באמת חיזוק של הזהות והשייכות לארץ, היכרות של שונות תרבותית, ורצון שהרבה יותר עולים ישתתפו בכל תוכניות השל"ח, ויהיו מש"צים, ויהיו חלק מהמנהיגות העתידית. אנחנו מנסים בכל הפעילויות שלנו, להביא את העולים קדימה.

תודה. משטרת ישראל, גיא, בבקשה.

טוב, קודם כל, בוקר טוב לכולם, אדוני יושב הראש. בשנה האחרונה, שמשקפת את העשייה ואת השת"פ הפורה בין המשטרה ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, אנחנו נמצאים בקשר שותף עם אנשי היחידה, עו"ד קובי אווקה ואנשיו. נושא הגזענות נמצא על סדר היום שלנו. בהמשך אני אפרט על כמה דברים שאנחנו עושים כרגע. יש לנו תכנית עבודה שנתית, סדורה, עם עוגנים שבהם אנחנו עוצרים לרגע על מנת לבוא ולבדוק שאנחנו באמת עושים את מה שתכננו, בעצם תכנון מול ביצוע. יש גם הקמת פורום בהובלת רמ"ח, יש לנו נציגים מכל התחנות. בחציון הקודם ביצענו כנס עם נציגי כל היחידות בארץ. שבוע הבא, לא סתם כמו שפתח יושב הראש על התאריכים הללו, אנחנו עושים כנס שאליו מגיעים מכל הארץ, כל תחנה שולחת את הפיקוד הבכיר שלה, סגן מפקד תחנה ובחלקם אפילו מפקד תחנה, מגיעים לכנס שבו אנחנו מדברים על כל הנושא הזה, נותנים מנשרים. יום שלם בנושא.

היום, וכמה ימים אחורה וכמה ימים קדימה, בכפוף לתאריך עד ה-29 בחודש, כל מסך משטרתי בכל משטרת ישראל, אחרי חצי דקה שלא עובדים במחשב, יש שומר מסך קבוע עם ברקוד, שמי שסורק את הברקוד יכול להגיע למלל שזיקקנו לידי עמוד וחצי, שזה למעשה העיקר של הדברים שאנחנו רוצים להעביר. מבחינת שיטה ושגרת עבודה, מינינו רפרנטים ביחידות, שאיתם אנחנו יכולים לדבר, אליהם אנחנו יכולים להעביר חומרים ולדעת שהחומרים האלה, בכל תחנה מועברים בשיעור השבועי. בשיעור השבועי מכנסים את כל השוטרים בתחנה ומעבירים להם את הנתונים. כחטיבת קהילות, שאנחנו אמונים על הנושא הזה, כשמינו את הרפרנט הארגוני, את רמ"ח קהילה, נצ"מ הוד לוי, אנחנו מעבירים מנשר ספציפי שמגיע עד לאחרון השוטרים בתחנות. לאורך זמן, כשיטה, זה יעשה את העבודה.

נבנו הכשרות ספציפיות בכל הרמות, ברמת שיטור בסיסי, שיטור מתקדם, קינים ופו"מ, שזה הקורס הבכיר יותר, ונעביר את המידע שם. כנס נוסף, בחציון השני, אנחנו נייחד אותו לשוטרי מג"ב ותנועה, כי בכנס שאנחנו עושים הרגע, אנחנו מייחדים אותו לכל התחנות, 87 תחנות, עם כל הפיקוד של כולם. בחציון השני אנחנו נייחד את הכנס למג"ב ולמשטרת התנועה, על מנת שיגיע גם הוא לכולם. גם בכנס הזה, יקבל כל אחד, מנשרים על הכיסא שלו, ויועבר גם בקבוצות הווטסאפ מנשר עם כל הנתונים. העברנו אותו גם לקובי, על מנת שיתרשם. בהמשך לדיון שהיה פה שבוע שעבר, אצלך, יושב הראש, את יום העלייה ב-22 באוקטובר שעתיד להתקיים, אנחנו נייחד השנה לבני המנשה. אנחנו ארח את מר צבי חאוטה, שיהיה עם כולם. עד כאן מבחינתנו.

תודה רבה. פרקליטות המדינה.

בוקר טוב, שמי חן בן שלום, מלשכת המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. ברשותך, אדוני יושב הראש, אציג את הנתונים שהתבקשו, ואת אלה מהם שהופקו באמצעים ממוחשבים, ולאחר מכן אני אתייחס גם לנתונים שעתידים להיות מופקים באמצעים ידניים, וגם ללוחות המזנים. בתמצית, במשך 5 השנים האחרונות, משנת 2018 עד 2022, הוגשו 241 כתבי אישום, נגד 364 נאשמים. מתוך אותם 364 נאשמים שנגדם הוגש כתב אישום שכלל כמובן גם מניע גזעני כנסיבה מחמירה, 164 נאשמים הורשעו, מתוכם 152 נאשמים הורשעו במסגרת הסדר טיעון.

זאת אומרת, אם לאחוז את השור בקרניו, בשלב הזה יש לנו 52 הסדרי טיעון, זאת אומרת, הרשעות, תיקים שהסתיימו בהסדרי טיעון. כשמתוך 152 התיקים הללו, אנחנו נצטרך לפלח באמצעים ידניים, כבר התחלנו את המהלך, אבל אני אומר שאנחנו נצטרך לפלח את זה באמצעים ידניים כי המערכת הממוחשבת לא מסוגלת לספק את הנתונים הללו. במכתב שיצא לכבוד יושב הראש מאת עורכת דין אלון אלטמן, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, מצוין שגם שהבדיקה הידנית הזאת, תוכל התבצע, אנחנו נעשה כל מאמץ - - -

למה אתם לא ממחשבים את הנתונים האלה? גם מהדיונים מהוועדה למעמד האישה בראשותי, שגם גם ניסינו להוציא נתונים, בלתי אפשרי להוציא נתונים על הדרי טיעון.

יש גוף, בתוך פרקליט המדינה, יש מהלך רוחב משמעותי שמתבצע. אנחנו אמורים להגיע, שוב אין לי לוחות זמנים לגבי הכלי הממוחשב שאמור באמת לספק נתונים, אבל אנחנו נעשה את זה בהקדם האפשרי. זה איזשהו יעד אסטרטגי של הפרקליטות, שבאמת נוכל לספק נתונים. אנחנו מקבלים בקשות לנתונים כאלה ואחרים.

אגב, זה אינטרס שלכם.

חד משמעית.

זה אינטרס שלכם כדי להבין את התמונה לגבי איך הפרקליטות עובדת ולגבי איך אתם עובדים. זה כלי סטטיסטי, קודם כל ניהולי עבור הפרקליטות, עוד לפני שצריך לתת נתונים לוועדת העלייה והקליטה, או וועדת בטחון פנים, או וועדת מעמד האישה.

חד משמעית. הדבר הזה מתבצע ויתבצע. אני אומר, לגבי הנתונים שספציפית שיופקו באמצעים ידניים, אני אומר לאדוני יושב הראש, שהנושא הזה הוטל לטיפולי במסגרת הלשכה. אני אעשה כל מאמץ שהנתונים האלה יועברו. שוב, עו"ד אלטמן, ציין שלא מאוחר מחודשיים ימים הנתונים האלה יתקבלו. אני אעשה כל מאמץ כדי שהנתונים האלה יופקו כמה שיותר מהר באמצעים ידניים ויועברו לוועדה.

תודה רבה, ד"ר רווית תלמי כהן.

שלום, נעים מאוד, תודה רבה על ההזמנה. אני חוקרת בכרה במכון להגירה ושילוב חברתי, במרכז האקדמי "רופין". אני רוצה להתייחס לשני נושאים שעלו כרגע. ראשית, אנחנו בוועדה לעלייה, והמקרה של נתיבות הוא מקרה מאוד מאוד קשה, אבל צריך לזכור שהן לא עולות. הם ילידות ישראל, וחלק מהן, גם ההורים שלהן הם ילידי ישראל. זה מעלה שאלה מאוד קשה, כשאנחנו מתעסקים בגזענות כלפי עולים, מה אנחנו שמים על השולחן ומה אנחנו לא שמים על השולחן. עכשיו, אני רוצה להתייחס לזה שבמכון להגירה ושילוב חברתי, ביצענו מדד תפיסות החברה הישראלית, מדד משנת 2022, מי שירצה אותו אחרי זה, אני אשמח לשלוח.

המדד היא על תפיסות החברה הישראלית כלפי עולים ועלייה, ממש מעכשיו. לצערנו הרב, אנחנו רואים את הממצאים שמדברים עדיין, אני לא אדבר כאן על כל הממצאים, על כך שיש היררכיה ברורה כלפי מי רצוי ומי לא רצוי. אנחנו רואים שיש היררכיה ברורה, כשאנחנו שואלים את החברה הישראלית, מי הם העולים הרצויים, בראש ההיררכיה נמצאים עולים בעיקר דוברי אנגלית. בתחתית ההיררכיה, אני יכול לתת נתונים, נמצאים פחות רצויים עולים ממדינות פוסט-סובייטיות או מאתיופיה. כששאלנו אנשים, "האם תסכימו שהמנקה יהיה עולה חדש?", 80 אחוזים ענו בוודאי שכן. כאשר שאלנו "האם תסכימו שהבוס שלכם יהיה עולה חדש?", מצאנו ש-50 אחוזים ענו כן. יותר חמור מכך, ש-50 אחוזים ענו שלא. אני ארד לעוד רזולוציות, כשדיברנו על מנתחים או רופאים, ואם יהיו מוצא אתיופי או מאוקראינה, או מארץ דוברת אנגלית, אני חוששת שאת התוצאות אתם יכולים לתאר לעצמכם.

אני רוצה לציין נקודה נוספת, בקצרה, מרבית מהעולים שעולים היום מאתיופיה, מתמודדים עם חוויות קשות מאוד של המתנה במחנות המעבר. חוויות שעולה שהגיע עכשיו, לפני חודשיים, אחרי שהכרתי אותו, 15 שנים, הוא המתין 23 שנים באתיופיה. הוא מגיע לכאן, אנחנו מדברים גזענות, ובהמשך התפיסות שלו כלפי המערכת הישראלית, שהוא רוצה להיות חלק ממנה, והוא עושה הכול, הן מלכתחילה תפיסות קשות מאוד של הדרה וריחוק, ואני לא אדבר על כל שאר התהליכים שקורים בהמשך. אז אני רוצה לשים רגע, במרכז הדיון הזה, אם מדברים על עולים, וזה לא רק מאתיופיה, את כל סוגיית הדת וסוגיית ההשתלבות בשנים הראשונות בישראל, שפחות התייחסנו לזה. תודה רבה.

משרד העלייה והקליטה, איפה הפעילות שלכם בתוך האירוע הזה של מניעת הגזענות?

הפעילות שלנו בעיקר מכוונת לשילוב העולים. גם עם החברה הוותיקה וגם עם העולים ממוצאים שונים. אנחנו בעצם יוצרים תוכניות קהילתיות שנותנות גם הסבר על תרבויות שונות. וזו הכוונה, אני חושבת שכאשר אנחנו מבינים את התרבות של השני ושומעים עליה, וזה על סדר היום, אז מתייחסים לזה אחרת. יש לנו גם במשרד ממונה על נושאי הגזענות, שניתן לפנות אליו, המייל שלו מפורסם באתר של המשרד. במידה ויש תלונות, ניתן לפנות אליו ופונים אליו.

על זה דיברנו בדיון הקודם, שאין אליו מפסיק פניות מאחר שזה לא מפורסם מספיק.

אנחנו פרסמנו.

כן? עשיתם בעקבות הדיון הקודם פרסום?

כן.

אוקיי, תודה. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה.

אני רוצה להתייחס בעניין הקודם, סליחה, שכחתי, בנתיבות מדובר בבנות שנולדו בארץ. אבל, החברה הישראלית עדיין מתייחסת אלינו כעולים חדשים. אני אספר לכם. יש לי בן בצבא, הוא נולד בארץ, ועדיין מדברים אליו בעברית קלה כדי שהוא יבין. ככה מתייחסים אליו. אז, ההתייחסות אלינו היא עדיין כלפי עולים חדשים. אבל, זה לא העניין, גזענות זו גזענות, זה לא משנה. אני רוצה להתייחס פה לנושא של היחידה הממשלתית. אני הייתי חברה בה, גם לפני שהקימו את ועדת פלמור ב-2015, כשהקימו את הוועדה למיגור גזענות כלפי יוצאי אתיופיה, פעם ראשונה שמדינת ישראל כמדינה הכירה שיש גזענות כלפי יוצאי אתיופיה. זה היה ב-2015. את הממצאים הבאנו, זה התחיל מאלימות של שוטרים כלפי הצעירים, הילדים שלנו.

אחר כך, בעקבות אחת מההמלצות, הקימו את החידה. אני באמת מברכת על זה. הקימו יחידה למופת. אנחנו תרמנו לכלל האוכלוסייה בסופו של דבר, גם לחרדים, הערבים, עולים מרוסיה, מחבר העמים, מכולם. אבל, מה שטוב בזה, ביחידה הזאת, שעו"ד קובי אווקה זנה מוביל אותה, זה הסיוע המשפטי. כי יש מקרים שבהם לפעמים אנשים, בגלל המצב הכלכלי שלהם, לא יכולים לפנות על מנת לקבל סיוע. עכשיו ניתנה הוראה שמפסיקים - - -

בגלל התקציב?

הוראת השעה שהסתיימה. לכן, אני חושבת שהועדה צריכה לצאת בקריאה לחדש את זה. זה נושא כל כך חשוב. הרבה דוגמאות יש לזה. עו"ד אווקה זנה נתן הרבה דוגמאות. אני אגיד לך, אני לאורך השנים גם הייתי שדרנית - - -

כמה תקציב היה באירוע הזה?

התקציב הוא כמה עשרות אלפי שקלים. זו לא בעיה של תקציב.

אז למה אתם לא פונים לחדש אותה? את הוראת השעה.

זו לא בעיה של תקציב.

זה מה שהזכיר עורך הדין אווקה זנה קודם. זה גם מה שאמרתי קודם, שהייתה הצעה של הממשלה הקודמת, להאריך את הוראת השעה, שהונחה על שולחן הכנסת ולצערנו לא קודמה. ולכן, היה צריך להתחיל את התהליך מחדש, והדבר הוגש לשר בשבוע שעבר.

רק בשבוע שעבר זה הוגש לשר?

לכן אנחנו צריכים לפנות. אני חושבת שיש מקום שהוועדה צריכה לפנות לשר המשפטים.

אנחנו נפנה לשר המשטים.

אז לכן, אני רוצה לברך אתכם על העבודה שלכם.

תודה רבה. אני אתן למנהלת תחום העלייה במשרד הרווחה, בבקשה.

אני וורקי קסאי, מנהלת תחום עלייה במשרד הרווחה. חשוב לי לציין, שגם משרד הרווחה עשה הכשרות לעובדים סוציאליים ב-24 רשויות, בכל הנושא של כשירות תרבותית, עבודה מודעת הקשר. זה מהלך שאנחנו מקדמים אותו כבר מ-2019, ואנחנו ממשיכים עד היום לעשות את ההכשרות הללו. מתוך איזושהי תפיסה שאם אנחנו ורצים להביא שינוי, אז זה לא מספק לעבוד עם האוכלוסייה עצמה, אלא עם כל הגורמים שמנגישים שירות. זה יכול להיות מורים, עובדים סוציאליים, בכל גוף. ולכן, באמת נעשית עבודה מאוד רצינית ומשמעותית. אנחנו קראנו להכשרות הללו, "עמדות ודעות קדומות", לא קראנו לזה "גזענות" , אבל זה בהחלט מתייחס לנושא של גזענות. חשוב לי להראות גם את העשייה שלנו כמשרד. תודה רבה.

תודה רבה. קובי, בבקשה.

אני מבקש מכאן להודות לפרופסור אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס, שעמד בראש הוועדה המייעצת למאבק בגזענות. הוא הודיע על הפרישה שלו בסוף החודש. אני יכול לומר, שמהרגע הראשון, הוא כבר 5 שנים מלווה ואתנו, ראה חשיבות רבה בקידום חקיקה שתסדיר את החקיקה שלנו, הוא ראה חשיבות רבה בנושא של הוראת שעה. אפילו, ההצעה שלו, ואני כמובן מצטרף אליה, שהמציאות הגזענית שקיימת במדינת ישראל, מחייבת הוראה קבועה, לא הוראת שעה, כדי כן לתת מענה לציבור בנושא הזה. אני חושב שאנחנו נמצאים במציאות שדורשת מכולנו להיאבק בגזענות ללא פשרה, בנחישות. בטח בתוך שירות המדינה ובמוסדות הציבור, אבל גם כלל החברה הישראלית צריכה להבין שהחיים המשותפים שלנו, תלויים במידה רבה בהכרה מאוד ברורה שאדם הוא אדם הוא אדם, וכולנו זכאים לחיות כאן בשוויון.

תודה רבה. אז אני רוצה לסכם את הדיון, שהוא דיון מעקב, אבל באמת נעשה בסימן היום הבינלאומי למאבק בגזענות. אנחנו נצטרך לבצע עוד ישיבות מעקב, כי חלק מהדברים לא בוצעו. אז אנחנו, בתחילת כנס הקיץ נקבע ישיבת מעקב, במהלך חודש מאי 2023, עד אז אני מצפה שהפרקליטות תשלים את העבודה לגבי הסדרי הטיעון וסעיף הגזענות בהסדרים האלה. כן אני רוצה להגיד משהו לגבי נושא החקיקה לממשלה. ציינת את פרופסור אליקים רובינשטיין, שציין שהיחידה פועלת כשידיה קשורות במידה לא מעטה ובהיעדר סמכויות סטטוריות, ולפי לוח הזמנים לביצוע משימת מתן הסמכויות, אז בספר תוכניות העבודה, עד סוף ספטמבר 22 היה אמור להיות מועבר לשר המשפטים, ולהיות מופץ לציבור תזכיר חוק בדבר היחידה הממשלתית. עד בסוף דצמבר 22, הייתה אמורה לעבור לאישור שר המשפטים.

אז אני מצפה לפחות מבחינת לוחות הזמנים, שתקצרו אותם. נכון שבספטמבר 22 ודצמבר 22 היינו במהלך תקופת בחירות, אבל משרדי הממשלה עבדו במובנים האלה, כרגיל. זאת אומרת, את כל ההכנה אפשר היה לעשות כדי להגיש את זה כמוצר מוגמר לשר המשפטים. ולכן, אני לא רואה סיבה בדחיות כל כך ארוכות. בעיקר שהממשלה הזאת כבר מכהנת שלושה חודשים. כבר משלימה רבעון. אני מבקש ממשרד החינוך להעביר חוזר לכלל בתי הספר עם חידוד הנחיות לגבי להתנהלות בנושא גזענות, כולל הסברים ולקיחת המקרים שקורים כהזדמנות לחנך ולהיאבק בתופעות האלה.

בנוסף, אני מבקש לפנות לשר המשפטים, להפוך את הוראת השעה שהייתה, לא לחדש אותה כהוראת שעה, אלא לחדש אותה כהוראה קבועה למתן הסיוע הכלכלי. אני חושב שזו הערה מאוד נכונה. לבדיקה הידנית התייחסנו. לגבי שילוב העולים והוותיקים, תוכניות משותפות לנושא גזענות, גם כאן משרד החינוך, במובנים האלה, צריך להרחיב את היריעה. תודה רבה, ישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:21.