פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
33
ועדת הכספים
21/02/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 64
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ג (21 בפברואר 2023), שעה 14:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 21/02/2023
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ג–2023
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב-2022 (מ/1517) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית
מוזמנים
¶
ערן יעקב - מנהל רשות המיסים בישראל
שי אהרונוביץ - סמנכ"ל בכיר מסמ"ק, רשות המיסים
רואי זרנצנסקי - מנהל תחום בכיר מקצועית, מיסוי מקרקעין, רשות המיסים
יפתח עשהאל - אגף התקציבים, משרד האוצר
עינת גנון - מנהלת אגף התחדשות עירונית, משרד הבינוי והשיכון
רישום פרלמנטרי
¶
סמדר לביא, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב-2022, מ/1517
היו"ר משה גפני
¶
אני מחדש את הישיבה של הוועדה, הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ג-2023. מי מציג את הצעת החוק?
שלומית ארליך
¶
רק נאמר אולי לפני שמציגים את הצעת החוק שבעצם מדובר בהצעת חוק שדנו בה, קיימנו בה דיונים בכנסת ה-24, לאחר שהיא אושרה בוועדה היא הונחה על שולחן המליאה לקראת הקריאה השנייה והשלישית, היא כבר אושרה בוועדה והונחה על שולחן הוועדה ב-4 ביולי 2022. המליאה לא הספיקה להצביע עליה לפני שהכנסת פוזרה, היא מגיעה אלינו עכשיו לאחר שהממשלה ביקשה להחיל עליה דין רציפות והיא מובאת כאן שוב להכנה לקראת השנייה והשלישית.
יפתח עשהאל
¶
הצעת החקיקה מבקשת להאריך את הטבות המס שקיימות לפרויקטים מכוח תמ"א 38, של חיזוק ומיגון בניינים בודדים, בהתחדשות של בניין בודד. ההטבות נגמרו בדצמבר 2021 ומאז הן לא בתוקף, לכן החוק מבקש להחיל את ההטבות כבר מינואר 2022, וכרגע החלטת הממשלה וההצעה שהונחה על שולחן הכנסת מדברת על אוקטובר 2022, זה היה התוקף של התמ"א בזמנו.
יפתח עשהאל
¶
מאז כבר הוארכה התמ"א לשנה נוספת עד אוקטובר 2023, בנוסף גם יש סעיף בתמ"א שמאפשר לוועדה מקומית להאריך את התכנית על אזורים שונים בעיר שלה, להחלטתה, עד 18 במאי 2026.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא אוהב את זה. אם אתם מאפשרים לרשויות מקומיות או לוועדות מחוזיות עד 2026 אז אני מבקש לשים את זה כאן בחוק, כי זה נראה לי דבר מגוחך כזה, כאילו אנחנו בורחים מהעניין, במיוחד בתקופה כזאת של רעידות אדמה. רשות אחת שתוכל לעשות את זה, או ועדה אחת שתוכל לעשות את זה, תאריך את זה עד 2026, אבל במקום אחר שלא אז לא, אז האנשים שגרים שם לא יוכלו לקבל את זה. אני מבקש שהתאריך יהיה עד – מתי אמרת בוועדות המחוזיות?
יפתח עשהאל
¶
מבחינה מקצועית אני מסכים עם האמירה של היושב ראש, הסיבה היא כי זאת הצעת החקיקה המקורית וזה מה שעבר בהחלטת הממשלה, אני מוגבל כנציג ממשלה.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא יודע, אם זה ניתן למשה בסיני אז אני באמת לא מתווכח, אבל אם לא, אז אני מבקש להכניס את זה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
כן, הייתה רעידת אדמה. ראינו את החיוך של ולדימיר לביבי, תדע לך, זו הייתה רעידת אדמה רצינית.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
יש לי שתי שאלות. קודם כל באיזה הטבות מדובר, באיזה הטבות מס, ואם יש לנו נתונים לגבי היקף המבנים שנמצאים כרגע בסכנה.
שי אהרונוביץ
¶
צהריים טובים. הטבות המס שנותן פרק חמישי אותו אנחנו מבקשים להאריך נותנות פטור ממס שבח. תמ"א 38 זה כמו עסקת קומבינציה, בעלי היחידות, בעלי הדירות, מוכרים את זכויות הבנייה שהם מקבלים מכוח תמ"א 38 והם מקבלים שירותי בנייה. אם זה תמ"א 1 אז כמובן זה חיזוק והרחבה וכו', ואם זה תמ"א 2 אז בונים להם דירה חדשה. המכירה הזאת היא מכירה חייבת במס בעצם, הוראות הפטור נותנות פטור ממס שבח על אותה מכירה כל עוד התמורה של דירה גדולה ב-25 מטר מהדירה המקורית, שטח עיקרי וכו'.
שי אהרונוביץ
¶
כן, ההטבות גורמות לפרויקטים להיות כלכליים, המטרה של ההטבות, ותיכף חברתי עינת גנון תרחיב, ההטבות נועדו למעשה בשביל לעודד. ההנחה אומרת שכשלאדם תהיה חבות במס שבח הוא יגיד: אני לא צריך, אני נשאר עם הדירה שלי, אל תעשו לי טובות, או שהיזם ייקח את המס עליו. כדי להפוך את העסקה לכלכלית אז המדינה קבעה בזמנו, הכנסת, שיהיה פה פטור ממס שבח ואז זה עושה את הפרויקט לכדאי יותר.
שתיים, היזם שנותן פה שירותי בנייה, צריך לזכור, הוא נותן שירותי בנייה כמו בעסקת קומבינציה, מי שמכיר, יש לי צד שמוכר קרקע, הצד השני נותן שירותי בנייה כקבלן מבצע, שירותי הבנייה נהנים משיעור מע"מ של אפס אחוז. אני מזכיר לכולם, מע"מ של אפס אחוז נותן למעשה שאין חיוב במע"מ על שירותי הבנייה ולעומת זאת הקבלן כן מקזז תשומות, מה שכמובן מגביר את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט. המטרה היא כמובן כדי שיהיו פרויקטים כאלה שמבחינה כלכלית זה יהיה כדאי.
עינת גנון
¶
לגבי מבנים שנבנו לפני 1980 אנחנו מדברים על סדר גודל של 80,000 מבנים בכל רחבי הארץ, בסך הכול אומדן של כ-800,000 יחידות דיור. עד היום ניתנו או הוגשו בקשות להיתרי בנייה לגבי סדר גודל של 100,000 יחידות דיור מתוכן, בערך מחצית כבר ניתנו היתרי בנייה ומחצית הוגשו ונמצאים בתהליך.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
כי תיקח את כל התכניות של התחדשות עירונית האחרות הן בלי פרופורציה לדבר הזה, זאת אומרת שזה עובד, בסוף זה עובד. משהו שעובד צריך לעודד אותו ולא לחפש - - -
עינת גנון
¶
זה רק בתמ"א 38. יש לנו בנוסף, כמו שחבר הכנסת אמר, גם תכניות פינוי בינוי, שגם מתוקפן יש תכניות מאושרות והוצאו היתרים.
עינת גנון
¶
יש לנו היום סדר גודל תכניות בשלבי תכנון שונים, אנחנו מכסים סדר גודל של 30,000 יחידות דיור, מתוכן היתרים יש לנו 38,000 יחידות, בפועל ניתנו 12 ובתהליך 38,000.
עינת גנון
¶
באופן טבעי בעיקר במרכז הארץ, באזורי ביקוש. לצערנו עוד לא הגענו לאתגר החשוב של הפריפריה, לא הגענו מספיק.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
זו בדיוק השאלה, דיברת על כדאיות כלכלית, זה אומר שאין כדאיות כלכלית בפריפריה, נכון?
עינת גנון
¶
לתמ"א 38 אין כדאיות כלכלית בפריפריה. אנחנו התחלנו בשנה שעברה להתניע מהלך ניסיוני של מתן מענקים לפרויקטים שאין בהם כדאיות כלכלית בפינוי בינוי, התנענו פיילוט - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
יושב ראש הוועדה, אני רוצה לחדד את מה שהיא אומרת, מה שהיא אומרת זה מה שאמרתי לך קודם, ה-38 יחידות דיור זה כולל הטבות שהממשלה עושה בשביל לעודד. בתמ"א 38 הממשלה נותנת הטבות מס, אבל היא לא יוצאת מגדרה בשביל שזה יקרה, זה מגיע ל-100,000 יחידות דיור, זה מגיע ל-38. זאת אומרת המשמעות היא דרמטית.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לפי משרד השיכון הסיכון הכי גדול לערים שיכולות להיפגע מרעידת אדמה, אנחנו מדברים על קרית שמונה, על בית שאן, על הערים שנמצאות בפריפריה ולפי הנתונים שאנחנו קיבלנו אנחנו לא נוגעים בערים האלה, אנחנו לא מתקרבים לערים האלה.
עינת גנון
¶
אבל יש חשיבות רבה גם לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה במרכז הארץ, כי שם יש ריכוז אוכלוסייה גבוה מאוד.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
חשיבות מאוד רבה, אבל כשאומר לך משרד השיכון שהסיכון הגבוה ביותר זה הערים שנמצאות בפריפריה, מקרית שמונה עד בית שאן, עד מגדל העמק, אלה הערים בסיכון גבוה, ואני שומע ממך שלא הגענו לאזורים האלה. צריך לעשות משהו שאנחנו נגיע לאזורים האלה, שתהיה כדאיות.
עינת גנון
¶
לא, זה לא מדויק. עמדנו בראש ועדה בין משרדית שפרסמה המלצות, מגוון רחב של המלצות איך לקדם הליכי התחדשות עירונית בפריפריה, זה מצריך באופן טבעי תקציבים מאוד מאוד גבוהים ואנחנו גם המלצנו על מתן הטבות מס מעמיקות יותר מאלה שניתנו היום בפרויקטים מהסוג הזה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
ואם זה לא עוזר אנחנו צריכים למצוא את הדבר שיכול לעזור להם להתקדם. מה שאני קיבלתי עכשיו, על פי משרד השיכון, הערים הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר בעת רעידת אדמה, אנחנו מדברים על חצור, על צפת, על טבריה, על קרית שמונה, על מגדל העמק, על עפולה, על קצרין, על ראש פינה, על אילת. כל הערים האלה נמצאות בפריפריה ואנחנו לא נוגעים בהן, זה הדבר החשוב.
היו"ר משה גפני
¶
אני הייתי באופוזיציה, יאיר לפיד היה שר האוצר ואני הייתי יושב ראש ועדת המדע באופוזיציה ויאיר לפיד אמר: את קרן הגז להעביר לגפני, אז שאלו אותו החברים ביש עתיד, מה זה לגפני? הוא אמר: הוא היחיד שלא פוחד מאגף התקציבים. יש לו גם דברים חכמים, ליאיר לפיד.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו עוסקים עכשיו בחוק שלכם, אבל חכה מה שאני הולך לעשות. הגענו לסיכום על הנושא של דירה ליתום, אני שומע שיש בעיות. אני לא אסכים לדבר הזה. היה סיכום ששמים את זה בתוך ה – עכשיו מבקשים שאנחנו נעביר חקיקה. איזה רשות מיסים יש לך? אה, לא לך.
היו"ר משה גפני
¶
לא קשור בכלל לעניין הזה, מחוץ לתחום. היה סיכום על המס לגבי ילד יתום, היה סיכום שזה יהיה בנוהל העבודה שלהם, כאן בוועדה הם אמרו.
היו"ר משה גפני
¶
עדיין לא. ערן, להתראות, יש לנו את שי אהרונוביץ פה. באמת זה לא פייר הדבר הזה, אנחנו יוצאים מעמדה שלכם ואנחנו משוכנעים שזה מתבצע, פתאום מגיע מישהו ואומר, לא רק, שיעשו חקיקה. חקיקה אני לא צריך את רשות המיסים, אני יכול להגיש חקיקה לבד. גם לא ראוי שזה יהיה בחקיקה, זה נוהל.
שי אהרונוביץ
¶
אנחנו עובדים על זה, נחזור לוועדה כפי שהבטחתי. בעניין הזה, כפי שנאמר, הייתה ועדה בנושא של התחדשות עירונית בפריפריה, בראשותו של מנכ"ל משרד השיכון הקודם והרשות להתחדשות עירונית וכו'. משרד האוצר, אנחנו נתנו המלצות שונות מהמלצות הוועדה. עוד פעם, אנחנו לא חושבים שיש שם מה לעשות מבחינה מיסויית, אלא לתת שם סבסוד בצורה ישירה. אם אתה רוצה להרחיב על זה, אבל עוד פעם, זה לא קשור כרגע לנקודה הזאת.
אבל אני כן רוצה להגיד שלאט לאט כן יש, למשל בקריות היום כבר יש התחדשות עירונית, יש גם טבריה, אם אני לא טועה.
היו"ר משה גפני
¶
שי, אמר חבר הכנסת חמד עמאר, הוא אמר את הדבר הפשוט ביותר, שכל אחד מאיתנו מבין את זה, כל הזמן תולים את העניין הזה בחיזוק הבתים, הסכנה הגדולה זה האזור ההוא של טבריה, של קרית שמונה, של מגדל העמק, של בית שאן, אלה האזורים המסוכנים. מדינה מתוקנת צריכה להפנות את כל החשיבה שלה, את כל האנרגיה ואת כל המשאבים לכיוון הזה. אז בוודאי שזה מצוין וזה חשוב שעושים את זה גם במרכז הארץ, זה חשוב שעושים את זה גם באזורים אחרים בארץ, אבל ודאי ששם זה צריך להיות.
אנחנו קיימנו דיון על הנושא של רעידות האדמה, אני ביקשתי לדעת את התקציבים המופנים לעניין הזה, או ששומרים לעניין הזה. אני אבקש לדעת, יכול להיות שאני אחדש את הישיבה הזאת, שיבואו ויסבירו איך המדינה מתכוונת להתמודד עם התופעה הקשה הזו.
שלומית ארליך
¶
זה יהיה כך שסעיף 1 שמתייחס לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), אני אקריא ואני אגיד מתי אני משנה ממה שנמצא בפני חברי הכנסת.
בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, בסעיף 49לו2 –
בעצם פה יהיה בכל מקום, במקום "כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)" יבוא "ב' בסיון התשפ"ו (18 במאי 2026)".
אין צורך לחזור פה פעמיים, בנוסח שנמצא בפניכם יש חזרה פעמיים, הורדנו את המילים 'ועד יום', ואז אנחנו מתייחסים רק לתאריך ובכל מקום זה מכסה את שני המועדים שמופיעים באותו סעיף.
בסעיף 2 שמתייחס לתיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מספר 62 – הוראת שעה).
בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מספר 62 – הוראת שעה), התשס"ח-2008, בסעיף 3 –
אנחנו מורידים את המילים 'ועד יום', יהיה במקום "כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)" יבוא "ב' בסיון התשפ"ו (18 במאי 2026)"
תחילה
3.
תחילתו של חוק זה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022).
פה הממשלה מבקשת להחיל את זה באופן רטרואקטיבי. מה המצב שחל היום בשטח? בעצם עוד מאז 1 בינואר 2022 או ברצף, עוד אפילו שנה קודם, אתם נותנים את ההטבות בפועל, נכון?
רואי זרנצנסקי
¶
נתנו שתי החלטות מיסוי, כשבהחלטה אחת דיברנו על מי שחתם לפני ויום המכירה הגיע אחרי, שמבחינתנו הוא נכנס לחוק ואין בעיה, ומי שחתם אחרי, בלי חוק בתוקף לא יכולנו לתת את ההטבות, אבל המשכנו עם ההליך של הגשת הודעות מתוך ציפייה שזה יוארך באופן רטרואקטיבי.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה לסכם את הדיון ולומר שאני מבקש, גם מהדובר, את הנושא הזה, חברי הוועדה מבקשים שהמועד של הטבות המס, של חיזוק המבנים, בסופו של דבר יימשך עד 18 במאי 2026, ב' בסיון התשפ"ו, ולא לעשות את זה מקוטע כזה, שזה יהיה רק לשנה או לעשרה חודשים. אנחנו נמצאים בתקופה שבה יש חשיבות עליונה לחזק את המבנים.
אנחנו מביעים מורת רוח מהעניין הזה שהיות שמדובר על תכניות כאלה שהן תכניות כלכליות שלא באות לידי מימוש עד לרגע זה בפריפריה, במקומות שמועדים לסיכון, אנחנו קוראים לממשלה לעשות פעולות אקטיביות של חיזוק המבנים באזורים האלה. אנחנו כנראה נקיים דיון נוסף על הנושא הזה, זה נראה בעינינו מאוד לא הגיוני שאנחנו ממקדים את הסיוע במרכז הארץ, ששם התכניות הכלכליות הן כדאיות, ובמקומות אחרים ששם צריך יותר את חיזוק המבנים עדיין אין התנעה של הפעילות הזאת.
אני מבקש, היות שהיה סיכום שאנחנו נצביע על ההסתייגויות מבלי שיסבירו אותן ושזה יעלה למליאה, אז אני מבקש להצביע על ההסתייגויות.
שלומית ארליך
¶
אז קודם כל יש לנו בקשות רשות דיבור של סיעות חד"ש-תע"ל, זה אנחנו נכניס. יש לנו הסתייגויות של סיעת רע"מ.
בסעיף 1 המוצע, במקום 'ועד יום ו' בתשרי', אנחנו נתאים את התאריכים כי התאריכים מתייחסים לתאריכים שמצויים בהצעת החוק כמו שהיא עברה בקריאה הראשונה, אנחנו נתאים את זה בהתאם למה ששינינו עכשיו. פה ההסתייגות מתייחסת לזה שבמקום, בעצם מה שתיקנו ל-2026, יהיה 31 בדצמבר 2023. זה כאילו מחמיר, זה הולך אחורה. אז אנחנו נוריד את ההסתייגות הזאת? זה של רע"מ.
היו"ר משה גפני
¶
להוריד, מכיוון שזה יוצא כאילו אנחנו אומרים 2026 והם אומרים שהם מורידים את זה ל-2023, זה לא לעניין, כי הם התכוונו להאריך.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
בדיוק, שהם מבקשים 2027, שלא יפסידו את חמש הדקות של רע"מ במליאה, אנחנו לא נעמוד בזה.
שלומית ארליך
¶
אנחנו נאריך את זה יותר. אז זה יהיה ככה, בסעיף 1, במקום התאריך שיהיה שם יהיה 31 בדצמבר 2027. זו הסתייגות ראשונה. אתה רוצה להצביע?
שלומית ארליך
¶
פה יש רצף של הסתייגויות שמתייחסות לתיקון החוק המקורי ולא התיקון של הצעת החוק הזו, אז אנחנו נוריד אותן. אני עוברת להסתייגויות של סיעת העבודה. בסעיף 1, גם ההתייחסות פה נעשתה ביחס לחוק, אנחנו נעשה את זה כאיזה שהוא תיקון עקיף. בהגדרה 'מקרקעין' אחרי המילים 'חיבור של קבע' יבוא 'ומה שנמצא מתחת לפני הקרקע'.
שלומית ארליך
¶
בהגדרה דירת מגורים אחרי המילים לעניין מס הכנסה יבוא 'כמו כן כל המבנה המשמש בפועל קורת גג'.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים עכשיו להסתייגויות של המחנה הממלכתי. במחנה הממלכתי ביקשו בסעיף 2 להצעת החוק, אחרי המילים '1 באוקטובר' יבוא 'וזו בלבד שהוועדה להיגוי הבין משרדי להיערכות לרעידות אדמה מאשרים את הוועדה ברוב של 20 חברים'.
שלומית ארליך
¶
בסעיף 2, אחרי המילים '1 באוקטובר', 'וזו בלבד שהשטח שנמצא באזור סיכון נמוך לרעידות אדמה וצונמי כמשווים לדוחות ומחקרי הוועדה'.
שלומית ארליך
¶
בסעיף 2, אחרי '1 באוקטובר', 'כל עוד לא מדובר במוסד ציבורי שהגנתו בעלת חשיבות ציבורית'.
שלומית ארליך
¶
בסעיף 2, אחרי '1 באוקטובר 2022' יבוא 'וזו בלבד ששווי המקרקעין לא יהיה נמוך משני מיליון שקלים חדשים'.
שלומית ארליך
¶
ובתאריך, אנחנו נתקן, שוב, כך שיהיה שנה אחת יותר, נעשה את זה במקום ה-31 בדצמבר 2021, זה צריך להיות במקום '1 באוקטובר 2022' יבוא '31 בדצמבר 2027'.
שלומית ארליך
¶
אנחנו מצביעים על זה כמקבצים. המקבץ הראשון, אנחנו מתחילים מהסתייגות 1. בתיקון לסעיף 1, במקום המילים 'ועד יום כ"ז בטבת התשפ"ב' יבוא 'ועד יום א' בתשרי התשפ"ב'. אנחנו נתקן את התאריכים כך שזה יהיה ה-16.9.27.
שלומית ארליך
¶
המקבץ הזה מסתיים בהסתייגות 5, בתיקון לסעיף 1 להצעת החוק, במקום המילים 'ועד יום כ"ז בטבת התשפ"ב' יבוא 'ועד יום כ' בטבת התשפ"ד', זה יהיה 1 בינואר 28'.
שלומית ארליך
¶
בסעיף 2 יבוא 2(א) ויתווסף, 'ובלבד שהחוק יחול רק על רשויות הנמצאות על תוואי השבר הסורי אפריקאי'.
שלומית ארליך
¶
המקבץ הזה נגמר בהסתייגות 14, סעיף קטן 2(א) שיתווסף פה, 'ובלבד שהיישובים יאושרו על ידי חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה'.
שלומית ארליך
¶
יבוא סעיף קטן (2) שבו יתווסף 'ובלבד שמדובר ביישובים אשר לפחות 50% ממבני הציבור עברו הליך חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה תמ"א 38'.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 21, סעיף קטן 2(א), בלשונו יתווסף 'ובלבד שמדובר ביישובים אשר לפחות 30% ממבניה הציבוריים עברו הליך חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה תמ"א 38'.
שלומית ארליך
¶
אנחנו בהסתייגות 22, יתווסף 'ובלבד שאושר בוועדה לאחר הצגה של המצב הקיים בכל יישוב על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה'.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 23, יתווסף 'ובלבד שמדובר ביישובים אשר לפחות 60% מהמבנים הציבוריים עברו הליך חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה'.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 26, יתווסף 'ובלבד שהיישוב מוגדר כיישוב המעודד הליך חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה, תמ"א 38'.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 30, יתווסף 'רק לאחר שכל 90 הרשויות במדינת ישראל יהיו ערוכות למצב של אספקת מים במצב חירום'.
שלומית ארליך
¶
31, אחרי המילים '1 באוקטובר 2022' יבוא 'וזו בלבד שהצעת החוק אושרה בוועדת הכספים ברוב של 13 חברי ועדה'.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להסתייגות 45. בסעיף 3 להצעת החוק, במקום המילים 'ביום כ"ח בטבת התרפא (1 בינואר 2022)' יבוא 'ביום 1 בינואר 2030'.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להסתייגות 49. מטרת החוק היא להראות למראית עין בלבד שהממשלה מתעסקת בדברים אחרים מלבד המהפכה המשפטית.
היו"ר משה גפני
¶
אתה תגיד מאוד נכון, בסוף אני אצביע איתך. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 51, במקום המילים 'ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022)' יבוא '1 בינואר 2025', אנחנו נהפוך את זה ל-29'.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להסתייגות 61. במקום סעיף 1 יבוא 'חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963' המילים 'הוראת שעה' בכותרת הסעיף 49לו2 והמילים 'ועד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021) והמילים 'ועד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)' והמילים 'עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)' יימחקו. אנחנו נתאים את זה בנוסח.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר גמור. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבל.
הצבעה
בעד – 2
נגד – 4
נמנעים - אין
לא אושר.
שלומית ארליך
¶
אנחנו בהסתייגות 63, בחוק מיסוי מקרקעין בסעיף 1, הגדרת שירותי בנייה לפי תכנית החיזוק בסיפה יבוא '6. הקצאת מקום לגינת כלבים לדיירי הבניין'.
שלומית ארליך
¶
אנחנו בהסתייגות 65, בחוק מיסוי מקרקעין, בסעיף 1, בהגדרת שירותי בנייה לפי תכנית החיזוק, בסופו יבוא '6. הקצאת מקום לגינה ירוקה בגודל של 20% לפחות משטח הקרקע'.
שלומית ארליך
¶
זאת בעצם סדרה, אז אנחנו עוברים להסתייגות 66. זה סומן כחילופין. הסתייגות 66, בסעיף 1, בהגדרת שירותי בנייה לפי תכנית החיזוק יבוא 'התקנת פאנלים סולריים על גג הבניין לרווחת תושבי הבניין'.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להסתייגות 71. בסעיף 2, אחרי המילים 'שר האוצר' יבוא 'בהתייעצות עם שר השיכון והבינוי'.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 72, בסעיף 2(ג), במקום 'ועדת הכספים של הכנסת' יבוא 'ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת הפנים'.
שלומית ארליך
¶
סעיף 73, בסיפה של סעיף 2 יבוא 'ובלבד שתינתן עדיפות לערים שבהן היו רעשי אדמה שהורגשו'.
היו"ר משה גפני
¶
לא, לא משמעת קואליציונית. אני אגיד לך, לא משנה, זה לא לפרוטוקול, אבל ההסתייגות נכונה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו חייבים להתייחס לזה בחוק ולהכניס את זה בתוך החוק, התייחסות לפריפריה. באמת, זה נוגע לכולם, זה לא נוגע לאנשים מיוחדים.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 74, בסיפה של סעיף 2 יבוא 'ובלבד שתינתן עדיפות ליישובים שנמצאים סמוך לבקע הסורי אפריקאי'.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 75, בסיפה של סעיף 2 יבוא 'ובלבד שתינתן עדיפות ליישובים לפי מדד פריפריאליות'.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 76, אחרי סעיף 2 יבוא '3. אישור פעולות לפי חוק זה תביא בחשבון את רעשי האדמה הראשיים והמשניים לפי המכון הגיאולוגי לישראל'.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 77, אחרי סעיף 2 יבוא '3. אישור פעולות לפי חוק זה תביא בחשבון את התכנית להתחדשות עירונית באזור'.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 80, אחרי סעיף 2 יבוא '3. באישור תכניות לפי חוק זה יילקח בחשבון חיזוק גני הילדים האזוריים מפני רעידות אדמה'.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה להגיד לך, אני מצדיק את החוק, אני הולך לדבר על ההסתייגויות האלה. באמת, אני הולך להגיד את זה. אני אבקש לדחות את ההסתייגויות בגלל שצריך להעביר את החוק, לא משנה, אבל אני אדבר על העניין הזה. המדינה לא עושה ולא מתכננת, וזה לא ממשלה כזאת או ממשלה אחרת.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אנחנו לא מדברים על זה כרגע, אבל זו תפיסה. אני זוכר בקדנציה הקודמת היה לנו דיון, אני לא זוכר באיזה ועדה, על מיגון מבני ציבור. אני זוכר שדובר שם שב-2008 הקצו למיגון מבני ציבור 3.3 מיליארד שקל וב-13-12 שנה מימשו 147 מיליון. אז אנחנו פשוט מחכים עד שיקרה משהו, ועד שיקרה משהו חס וחלילה זה יהיה כבר מאוחר.
שלומית ארליך
¶
ההסתייגות אומרת שאחרי סעיף 2 יבוא '3. באישור תכניות לפי חוק זה יילקח בחשבון חיזוק בתי הספר מפני רעידות אדמה'.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
קודם כל זו הסתייגות מאוד חשובה, אבל אני רוצה לצד זה להגיד משהו אחר. אני שמעתי אותך, אדוני, לא פעם אומר שהציבור החרדי הרבה מאוד שנים לא קיבל סעד ממערכת המשפט.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
בין אם כן צריך רפורמה ובין אם לא צריך רפורמה במערכת המשפט אני יכול להגיד לך שאתמול בלילה היה אירוע מאוד קשה לציבורים מאוד רחבים בחברה הישראלית. אני מדבר איתם, אני פוגש אותם, גם הבוקר. אני אמרתי לשר המשפטים, מי שבאמת רוצה לעשות רפורמה שתחזיק מעמד לאורך הרבה מאוד שנים בסופו של דבר יצטרך להגיע להסכמה רחבה ככל הניתן בחברה הישראלית אחרת אם יתחלף השלטון, הרי באיזה שהוא שלב יתחלף השלטון, הרפורמה הזאת תלך לפח.
אני מפציר בכם להקשיב לאותם אנשים, מאות אלפי אנשים, שאתמול הפסידו יום עבודה, עלו לירושלים, יצאו למחאה בכל רחבי הארץ כי הבוקר הם חרדים והם כואבים. אז תקשיבו להם. תודה.
היו"ר משה גפני
¶
אני יכול להתייחס לזה? אני מקבל את הדברים האלה, זאת אומרת אני מקבל את העיקרון שיש אנשים שבאמת חוששים שהולך להיות פה משהו דרמטי.
היו"ר משה גפני
¶
אז אני רוצה להגיד לך, היות שהזכרת את הנושא של החרדים, תדע שיש פה ציבור שהוא לא ציבור קטן, הוא לא רוב, הוא לא מתיימר להיות רוב, הוא תמיד בורח מהכרעות שהן הכרעות לאומיות בסדר גודל גדול, אנחנו יודעים את מקומנו, אנחנו לא הולכים להיות יותר ממה שאנחנו, זה הציבור, אתה לא יודע ואני בטוח שאתה לא יודע, בגלל שאתה איש הגון, כמה הציבור הזה כאוב כל השנים. אנחנו באים על דברים בסיסיים, שלפעמים זה בהשקפת העולם שלנו איך צריכה להיראות מדינה יהודית, ואני לא מדבר על צרכים פרטיים של תלמידים, סקטוריאלי, בציבור החרדי בחיים לא קיבלנו איזה שהוא סעד מבית המשפט.
אני אמרתי את זה לאהרון ברק, אנחנו הופענו באוניברסיטת תל אביב, הוא אמר לי: אתם תהיו באופוזיציה, אתם לא תמיד בקואליציה. אמרתי לו נכון, אנחנו יהדות התורה, אנחנו נמצאים הרבה באופוזיציה - - -
היו"ר משה גפני
¶
מה זה משנה? אנחנו לא מפלגה קואליציונית שבלי קואליציה אנחנו לא קיימים. אין דבר כזה, אנחנו יודעים גם להיות באופוזיציה, בדברים בסיסיים של מעונות, של ילדים, של נשים, של עבודה, של יישובים, של רשויות, של בניית בתי ספר, בכל הדברים האלה מעולם מעולם מעולם, אמרתי לברק: לא קיבלנו ממך סעד. דבר אחד, עכשיו באים ואומרים הנה בית המשפט העליון אמר על המעונות שזה יידחה לשנה הבאה. על כל פנים תדע שאם אתה מדבר על זה שאני מסכים - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
גם היום, היום אתה בקואליציה ויש לך רוב, אל תהיו שיכורי כוח, אתם יכולים להעביר את זה, אבל הגלגל הזה עלול להתהפך וחבל.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני מתחבר למה שאתה אומר, אני מתחבר לדברים שלך, ואני אמרתי אתמול, דיברתי אתמול במליאה ואמרתי את זה, אנחנו כדרוזים בחוק הלאום ניגשנו לבג"צ ואני נוכחתי בכל הדיון שהתקיים שם ושמעתי את הטענות שלנו ושמעתי את הטענות של בית המשפט למה הוא דחה, הוא זרק אותנו מהמדרגות שם ולא התייחס בכלל, לעומת זה שאנחנו עם חוק הלאום מרגישים דריסה, שהמדינה דרסה אותנו לגמרי. אבל עם זה ללכת למהלך כזה גדול, עם המהלכים המשפטיים האלה, אני לא רוצה להגיד רפורמה, אין אחד כאן שחושב, בין 120 חברי כנסת, שלא מאמין שצריך רפורמה במערכת המשפט, בין מה שיש היום ובין מה שאתם עושים - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני אחד שמאמין שצריך רפורמה, ישראל ביתנו אמרה מהיום הראשון שאנחנו רוצים רפורמה במערכת המשפט, העמדה שלנו ברורה, אבל בין זה לבין לדרוס את בית המשפט העליון זה דבר אחר לגמרי.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. מי בעד ההסתייגות של ולדימיר? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
בעד – 2
נגד – 4
נמנעים - אין
לא אושר.
היו"ר משה גפני
¶
ההסתייגויות לא התקבלו ואני מצביע על החוק אחרי התיקון שעשינו עם התאריך. חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), (תיקון מספר 99), התשפ"ג-2023, עם התיקון כפי שאמרנו.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד החוק? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? החוק התקבל.
הצבעה
בעד – 5
נגד – 1
נמנעים - אין
אושר.
היו"ר משה גפני
¶
אני מודה לכולם ואני מודה לכל חברי הוועדה שהשתתפו בדיון הזה. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:56.