פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



13
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
21/02/2023



מושב ראשון



פרוטוקול מס' 25
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ג (21 בפברואר 2023), שעה 14:45

ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות עם ועידת הנשיאים האמריקאים לכבוד פתיחת הועידה השנתית של הארגונים היהודיים בארצות הברית

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
דן אילוז
אוהד טל
יצחק פינדרוס
אלעזר שטרן

צגה מלקו

Naomi Adler - Hadassah Woman's Zionist Organization of America

Deborah Bienenfeld - Emunah of America

Herbert Block - America Zionist Movement

Nomi Colton-Max - Ameinu

Sarrae Crane - Mercaz USA

William Daroff - Conference of presidents

Robert Derdiger - Alpha Epsilon Pi

Nathan Diament - Orthodox Union

Mark Dratch - Rabbinical Council of America

Dana Gershon - National Council of Jewish Women

Moshe Hauer - Orthodox Union

Mark Hetfield - HIAS

Malcolm Hoenlain - Conference of presidents

Deborah Isaac - American Zionist Movement

Meredith Jacobs - Jewish Women International

Debra Caner Goldich - Women's League for Conservative Judaism

Morton Klein - Zionist Organization of America

Doron Krakow - JCC Association of North America

Harold Kravitz - Rabbinical Assembly

Dianne Lob - Conference of presidents

Daniel Mariaschin - B'nai B'rith International

Martin Oliner - Religious Zionists of America

Morad Roshanzamir - American Sephardi Federation

Stephen Savitsky - Bnai Zion

W. James Schiller - NCSEJ

Harriet Schleifer - Conference of presidents

Audrey Trachtman - AMIT

David Wax - JCC Association of North America

Steven Weil - FIDF

Ellen Wolintz Fields - Women's League for Conservative Judaism

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

סמדר לביא, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות עם ועידת הנשיאים האמריקאים לכבוד פתיחת הועידה השנתית של הארגונים היהודיים בארצות הברית

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): שלום, אנחנו מתחילים. אני מארק הטפילד, אני הנשיא ומנכ"ל של HIAS, ארגון יהודי שמסייע לפליטים. לעונג לי להציג את עודד פורר, חבר כנסת ממפלגת ישראל ביתנו ויושב ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת. עודד הוא עורך דין והוסמך באוניברסיטת תל אביב, היה מנכ"ל משרד העלייה והקליטה בשנים 2013 עד דצמבר 2014 ובתקופה זו הציב את עידוד העלייה כאחד היעדים המרכזיים של המשרד. בסוף 2014 בעקבות משבר באוקראינה הוא עשה מאמצים להקל את העלייה מארץ זו וגם ייצר תהליכים לחיזוק וטיוב הקליטה של עולים מאתיופיה בישראל.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה, תודה על ההקדמה, אני חייב לומר שהרבה זמן לא שמעתי כל כך הרבה דברים טובים, אולי אני אשתמש בשירותיך בהמשך.

ברוכים הבאים לוועדה, גם בשם חבריי לוועדה. אין לנו הרבה זמן ואני רוצה לתת לכולם לדבר, אבל אני חייב לומר שאתם מגיעים לכאן, לישראל ולכנסת, בתקופה מיוחדת. אני מניח ששמעתם על האירועים פה בשבועות האחרונים, על הממשלה החדשה, על החקיקה החדשה ועל הוויכוח העמוק שמתחולל פה בישראל. אתם בטח תשאלו על כך ואני גם רוצה לשמוע את דעותיכם, אבל באשר לתחושותיי, אני באמת דואג לגבי מה שהולך להיות והייתי רוצה לדבר על איך אני רואה את מדינת ישראל ואת העם היהודי בתפוצות.

מנקודת מבטי, מדינת ישראל שייכת לעם היהודי בישראל ובעולם כולו. מהסתכלות על מה שקרה לפני 78 שנה באירופה, אז מלחמת העולם השנייה הסתיימה, מדינת ישראל אכן לא נוסדה בגלל השואה, אבל אם ישראל הייתה קמה כמה שנים לפני, לדוגמה ב-1938, כנראה שהשואה לא הייתה מתרחשת. אני חושב שזה המקום העיקרי של מדינת ישראל בהתייחס לכל העם היהודי, לכל יהודי באשר הוא. הייתה לי ההזדמנות לדבר עם כמה מכם לפני הישיבה, חלקכם גרים בניו יורק, גם אני אוהב את ניו יורק, ואנשים אמרו שישראל היא הבית השני שלהם. אני רוצה לומר לכם שישראל היא הבית הראשון לכל יהודי בכל העולם, גם אם הוא לא גר פה פיזית, אפילו אם לא ביקר פה מעולם. כך אני רוצה לראות את היחס של היהודים בעולם כלפי מדינת ישראל, שזה הבית שלכם, ואנחנו גם רוצים לוודא שתרגישו פה באמת בבית.

אז, שוב, אני שמח שאתם איתנו ואני רוצה להודות לכם על התמיכה שלכם במדינת ישראל לאורך השנים. אני רוצה לציין כמה נקודות שנוכל לדבר עליהן והייתי רוצה גם לשמוע אתכם ואת חברי הכנסת.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אולי תציין את הדברים שאנחנו לא יכולים לדבר עליהם.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני חושב שאנחנו יכולים לדבר על הכול, אבל אני לא יודע אם נוכל להצליח לעשות זאת בשעה. אני חושב שהיוזמה לשינויים במערכת המשפט זה משהו שאני מאוד מודאג בגללו, אני גם מודאג ממצב הקהילות היהודיות ברחבי העולם. הצעות החוק הללו, חלקן עלו להצבעה אתמול, וכנראה, אני לא יודע מתי, אבל נראה שזה יהיה די מהר, בשבועות הקרובים גם יסתיים הליך החקיקה שלהן. גם הייתי רוצה לשמוע את דעתכם על איך נוכל לשמור על ישראל כתעודת הביטוח של העם היהודי, איך נוכל לוודא שלכל אחד מכם תישמר תעודת הביטוח הזו בידיעה שלעתים דברים רעים קורים מהר ואנחנו צריכים שתהיה לנו את תעודת הביטוח הזו.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני אתחיל, יש לי שאלה בהקשר של השינויים במערכת החוק, מה תהיה ההשפעה שעלולה להיות לזה על הגיור.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אתם יודעים, אתמול אחר הצהריים דיברתי עם יריב לוין, וקיבלתי את הסכמתו לדבר על שיחה שהייתה לנו לפני עשר שנים. זה היה קרוב ליום הראשון שלי בכנסת ואני אמרתי לו שבישראל להיות אלוף בצבא הסטטוס הוא פה, להיות פוליטיקאי הסטטוס הוא כזה, ואז אמרתי לו שהסיבה העיקרית שלי להסכים להיות חבר כנסת זה כדי לעסוק בנושאים הקשורים לגיור. מה שהצלחתי לעשות, ברוך ה', בצבא, המספר תלוי לי על הקיר במשרד, גם בימים אלה, והוא עולה בכל חודש, המספר כרגע הוא בסביבות 6,000, 76% מהם נשים ואתם בטח רק יכולים לשער בכמה ילדים מדובר.

יריב לוין אמר לי, אז, לפני עשר שנים, שזה החוק הכי חשוב שאנחנו יכולים להעביר בכנסת, הוא אמר לי: אלעזר, אתה לא צריך לדאוג באשר לילדים שלך או לנכדים שלך, אבל לי יש סיבה לדאוג גם פה, לא מחוץ לישראל, פה בישראל, אבל בסוף היום אתמול אני אמרתי לו ששום דבר לא קרה, למה? כי אנחנו מסרנו את הטיפול בנושאי דת ומדינה לאורתודוקסים הקיצוניים, לצערי אנחנו נתנו את המפתחות לכניסה לעם היהודי לאנשים שחלקם אינם מכירים במדינת ישראל כמדינת העם היהודי, נתנו להם את הזכות לקבוע מיהו יהודי ומי לא. ולצערי אנחנו עדיין באותו מצב.

כל המהפכה הזו יכולה לפגוע גם בהישגים שכבר השגנו, שגם הם כשלעצמם לא היו מספקים. לעמוד פה, ביחד, רפורמים ואורתודוקסים, ותהיה אישה שתאמר קדיש, לצערי אתם לא תוכלו לראות את זה בכנסת. זו הסוגיה שלצערי לא הצלחנו לפתור בכנסת עד עכשיו ואנחנו חייבים למצוא לזה פתרון. אני אדם אופטימי, אבל אני לא יכול להיות אופטימי בנוגע לסוגיה האסטרטגית הזו שיכולה להשפיע על עתידנו המשותף וגם על עתידנו בכלל. משפט אחרון, מה שיכול לעזור לנו זה שעד השנים האחרונות זו הייתה רק הבעיה שלכם, בתפוצות. כרגע, תודה לאל, זו הפכה להיות בעיה משותפת, גם שלנו וגם שלכם. תודה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אבקש את רשותך להציג את עצמי. תודה לאל, אנחנו פה בדמוקרטיה, יש פה חברי אופוזיציה בוועדה, כמו שאתם רואים, אבל הייתי רוצה שתיתן גם לחברי הקואליציה לדבר קצת .

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): הקואליציה תדבר, אל תדאג. אני אלחם על זכותך לדבר פה. שאר חברי הכנסת ידברו ואז הם יוכלו להציג את עצמם וגם לדבר על חלק מהנושאים. בבקשה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): יש לי שאלה לאלעזר שטרן, תכנית נתיב שאתה התחלת, עם השינויים שקורים פה במדינה, האם יש צ'אנס שזה יוכל להשפיע על הנושאים שאנחנו מדברים עכשיו או שזה לא על השולחן?

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אתה יודע, אני יכולתי ליזום את התכנית רק בגלל שהייתי באותם ימים קצין בצבא, זה קרה בצבא, צה"ל הוא הצבא היחיד בעולם הדמוקרטי שיכול היה לעסוק בנושא הגיור. אני אפילו נפגשתי עם הרב יוסף, אני הייתי בביתו, כדי לקבל את הסכמתו, אבל מאז אותם הימים אנחנו נמצאים בהידרדרות גם בנושא הזה. לדאבוני אני לא אובייקטיבי בכל מה שקשור בנושא הזה ומה אפשר יהיה להשיג בימים אלה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): שלום, אני הרב הרולד קרביץ, אני הנשיא של ארגון בין-לאומי של רבנים מסורתיים קונסרבטיביים. לגבי מה שאמר חבר הכנסת שטרן, בקהילות שלנו אנחנו רואים ומרגישים אנשים שיש להם מסירות חזקה ליהדות וגם למדינת ישראל ואלה שבחרו לעלות ארצה, הם נתקלים בהמון קשיים על ידי משרד הפנים, אנשים מאוגנדה למשל, אנשים שעברו גיור תחת הרבנות שלנו והם לא יכלו להיכנס ולא קיבלו אזרחות במדינת ישראל. הייתי שמח לשמוע מחברים אחרים שיושבים כאן איך הם מצדיקים זאת, הרי אי אפשר לדמיין את הדבר הזה, אנחנו לא יכולים להבין את זה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני רק אציג את עצמי כי לדעתי זה רלוונטי. אני דן אילוז, אני חבר כנסת טרי במפלגת הליכוד. נולדתי וגדלתי במונטריאול, קנדה. קנדה היא גם חלק מכנס הנשיאים כאן של נשיאי ארגונים יהודיים? כן, אוקיי, יש נציגים מקנדה גם כן. אני עבדתי עם רבים מכם בכל מיני משרות קודמות, עבדתי עם מורטון קליין כשהייתי נציג של הצ"ע וגם עם הרב עבדתי בעבר כשהייתי מקושר למשהו שקשור לקונפדרציה ולתנועה הציונית האמריקנית ועם עוד אנשים אחרים.

אני עליתי ארצה לפני 13 שנה מתוך מניע של ציונות. אני רציתי לומר שברגע שאני חושב על הקשר בין ישראל לבין התפוצות אני חושב שחלק מהבעיה הוא שאנחנו מתמקדים בדברים הלא נכונים. אנחנו מתמקדים דווקא באותן נקודות מחלוקת ואנחנו לא מתמקדים בכל אותם דברים שלא רק שאנחנו מסכימים לגביהם, אלא דברים שכדאי לנו להתגאות בהם, בכל ההישגים שלנו. אז ברגע שאנחנו באמת מנסים לראות מה ישראל השיגה, גם בעזרתכם, לא רק בגללנו, אבל גם בגלל העזרה של יהדות התפוצות ב-75 השנים האחרונות, יש הרבה במה להתגאות. לא רק שבנינו מדינה אלא יצרנו לעצמנו כלכלה דינמית, אנחנו מדינה שיש לה קשרים עם מדינות ערב למיניהן, דברים שחשבנו שהם בלתי אפשריים בעבר, ובאמת אפשר להתגאות בהם.

בוודאי, יש מחלוקות בינינו, ותיכף נדבר עליהן, אבל בכל זאת הכול מושתת על יסודות מאוד איתנים שאפשר להתגאות בהם. וגם אתם צריכים להתגאות בהם כחלק מיהדות התפוצות, בוודאי יש לכם זכות בכל הדברים האלה. אתם עזרתם לנו להשיג אותם וברור שמדינת ישראל היא פרויקט משותף לכל העם היהודי.

כשאנחנו מדברים על גיורים שאינם אורתודוקסים, אני רוצה להיות כן לחלוטין איתכם, בואו נדבר שוב על פוליטיקה ישראל כפי שהיא. הפוליטיקה הישראלית מתבססת על מערכת של קואליציה ובהרבה מאוד דרכים הליכוד הוא הרבה יותר ליברלי, לא במובן האמריקאי, אבל במובן האירופי. אני לא יודע אם אתם יודעים מה זה אומר ליברלי באירופה, זה אומר ליברליזם קלאסי, שוק חופשי, הליכוד הרבה יותר ליברלית מאשר מפלגות אחרות שנמצאות בקואליציה ואנחנו מאמינים בהרבה מאוד דברים שקשורים בניטרליות של הממשלה ואנחנו היינו מוכנים לקבל כל מיני דברים יותר מאשר שותפים אחרים מהקואליציה, במיוחד כשמדובר בחרדים, אבל צריך לנהל קואליציה בסופו של דבר, ונכון, צריכים להתפשר ויש דברים שכן נפגעים, אבל נראה לי שכן יכולנו למצוא איזון שמאפשר לאנשים שרוצים באמת להבטיח את עתידו של עם ישראל, למצוא צורה להשתלב במדינת ישראל ולמצוא כאן ולראות שיש להם עתיד.

אם אתם חושבים שזה לא קורה בשטח, אני לא חושב שזה בגלל עניינים טכניים שקשורים לגיור, אלא יש דברים שסותרים מדיניות ישראלית, או לפעמים זה דברים שעומדים בסתירה לדברים אחרים שאנחנו רוצים לקדם.

ולסיכום.

אבל נתבקשתי על ידי יושב הראש להפסיק, אני מכבד את זה, אין שום בעיה. אני לא אמרתי את זה בציניות, אתה יודע, אתה מנהל את הישיבה. אולי אוהד ירצה גם הוא לדבר.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אולי אני אשנה את הנושא אם אפשר. יש הרבה מאוד עולים מאוקראינה וגם פליטים אוקראינים, אתם פתחתם את השערים בפניהם ואני הייתי מאוד מעוניינת לשמוע, אני אגב ראיתי חלק מהשירותים שאתם מציעים לאוכלוסייה הזאת, אבל הייתי שמחה לשמוע על הפרספקטיבה שלך, האם לדעתך הם יישארו כאן, ואני עושה כמובן הכללה, הם מביאים לכאן כישורים שמאוד יכולים לעזור למדינת ישראל.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני אענה ברשותך. אנחנו נמצאים בתקופה מאוד ייחודית, אנחנו מתבוננים בקליטה ועלייה, במיוחד כאשר מדובר באנשים שבאים מאוקראינה וממקומות אחרים, אנשים שעוזבים את רוסיה מכיוון שהם לא רוצים לחיות תחת המשטר הרוסי וגם הרבה שמגיעים מאוקראינה ויש כאן הזדמנות מדהימה מבחינת ישראל. בדרך כלל המספרים הם בין 20,000 ל-30,000 עולים מכל העולם, גם מארה"ב, אירופה ומדינות אחרות, כמו מזרח אירופה וגם מאתיופיה, אבל עכשיו יש לנו מספרים ענקיים, כמו 75,000, 80,000 בשנה, ואנחנו ראינו את זה גם בשנה החולפת ומן הסתם המספרים האלה יהיו דומים בשנה הבאה.

האתגר הגדול מבחינת מדינת ישראל זה איך לקלוט את כל האנשים האלה, איך לסייע להם להישאר כאן, להיקלט כאן במדינת ישראל, ומדובר באתגר ענק במיוחד כאשר מדובר בשפה, איך מלמדים אותם את השפה, יש קושי גדול, אין מספיק מורים שילמדו אותם עברית כדי שהם יוכלו למצוא עבודה ויוכלו להישאר כאן. אבל יש כאן הזדמנות מאוד גדולה כי הרבה מאוד מהם הם אנשים מאוד צעירים ומגיעים עם מיומנויות וכישורים שונים, הם מגיעים עם תעודות מהאוניברסיטה, עם תארים ויש כאן הזדמנות מצוינת עבור השוק שלנו, הכלכלה שלנו. אנחנו השקענו הרבה מאוד מאמצים, השקענו כספים, גם בממשלה הקודמת, באנשים האלה.

אין לי מושג מה יהיה התקציב ומה יעבור בממשלה הנוכחית, אבל אני מקווה שלעלייה יהיה מקום מאוד מכובד בתקציב. זה דווקא עיתוי מצוין, השר לקליטה ועלייה הוא מאותה מפלגה של שר האוצר, ואני מקווה שגם זה יעזור לעלייה. אנחנו צריכים להתבונן קצת יותר, לבדוק את המספרים כי כרגע ישנם אתגרים, ישנן בעיות, כי אין מספיק כסף לקלוט את כל האנשים האלה והממשלה מחכה להעביר את התקציב בחוק.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): דורון דרקוב, אני המנכ"ל של JCC Association, זו בעצם החברה למתנ"סים בארה"ב וקנדה. מיליון יהודים נכנסים בשערינו מדי שבוע. אנחנו שמענו במהלך הימים האחרונים, בביקור שלנו כאן, אבל גם לפני כן, לפני כניסת הקואליציה החדשה, שמענו קולות שיהדות ארה"ב תישמע בכל מה שקשור לרפורמה במערכת המשפט. הייתה לי גם הפריבילגיה לשוחח עם הנשיא הרצוג אתמול והוא באמת ניסה לגשר וליצור שיח בין האופוזיציה לבין הקואליציה כדי שיהיה דיון שיניב הסכמה רחבה יותר בכל מה שקשור לרפורמה במערכת המשפט. אנחנו לא ראינו שיש מספיק היענות לקריאה שלו. אני באמת שמח לשבת כאן בין המכובדים שכאן, האם אתם בכל זאת רוצים לקיים דיונים דו צדדיים שיניבו איזה תוצאה שתשרת את המדינה? אנחנו היינו מאוד שמחים לתמוך באנשים האלה.

אוהד, תרצה לענות? אני אשמח לשמוע בנושא הזה גם מחברי כנסת נוספים, הייתי רוצה לשמוע בעניין הזה משני הצדדים, מהקואליציה ומהאופוזיציה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): קודם כל אני רוצה לומר שאני באמת הקדשתי את עשר השנים האחרונות של חיי לחזק את הקשר בין מדינת ישראל לבין יהדות התפוצות, בכל מיני תפקידים שהיו לי גם בעבר, וזה בדיוק מה שאני מנסה להכניס לכנסת בימים אלה.

אני שמעתי בכל מיני פורומים ומכיוונים שונים, אנשים שונים, שממשלת ישראל, או הקואליציה, תקראו לזה איך שתרצו, שלא אכפת לה ממה שיש ליהדות התפוצות לומר ואני רוצה לומר בקול חזק וברור שזה לא נכון, זה לגמרי לא נכון. מאוד אכפת לנו מהקול של יהדות התפוצות ונראה לי שיש צורך אמיתי לקיים דיון אמיץ ופתוח. זה לא אומר שצריך להסכים לגבי כל דבר, זה לא אומר שנראה עין בעין לגבי כל נושא, יהיו מחלוקות, אבל אם תבינו את האתגרים שעומדים בפנינו ואם אנחנו נבין את האתגרים שעומדים בפניכם, ואגב, אני לא רק רוצה לשמוע את הדעה שלכם לגבי מה שאנחנו עושים כאן, אני רוצה גם לשמוע על האתגרים שלכם ואיך אנחנו כמדינה יהודית, כיצד אנחנו יכולים לקחת את האחריות ולהעניק לכם תמיכה לצרכים שלכם. זה חייב להיות הדדי.

זה בהחלט הדיון שאנחנו רוצים לקיים כאן ואנחנו נצטרך לקחת את האחריות ולהוכיח לכם שזה מה שאנחנו רוצים, אז בואו נקיים דיון פתוח, לא דרך התקשורת, כי זה לא קונסטרוקטיבי, זה לא עוזר בשום דרך ואני לא רוצה להגיד שההיפך הוא הנכון. ובכל מקרה הבה נקיים דיון פתוח, שיחה פתוחה, כי אנחנו הרי עם אחד בסופו של דבר. אף על פי שזה כל כך ברור, אבל אולי צריך לומר זאת במילים, שאנחנו עם אחד. אני רוצה באמת לשלוח מכאן מסר, דרככם, לקהילות שלכם, אנא אִמרו להם, אכפת לנו, אנחנו רוצים לשמוע אתכם, רוצים לקיים דיון ובואו נעשה את זה ביחד.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני מסכים. בבקשה תגידו להם שאכפת לנו מאוד, אפילו שנראה שלא אכפת לנו. שוב, אני מאוד מעריך שיש לנו כאן חבר כנסת טרי ואולי הוא נאיבי, והם אגב לגמרי מאמינים במה שהם אמרו, אבל לדאבוני אני לא חבר כנסת טרי ואולי נדבר קצת על העובדות. קודם כל זה סוג של דיון סגור, כלומר אנחנו לא רוצים לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ, אבל לדעתי זה לא בחוץ, מה שקורה כאן זה לא פורום של בחוץ. אני חושב, כפי שאמר יושב הראש שלנו מקודם, מדינת ישראל היא מדינת אזרחיה, כל אזרחיה, ערבים ויהודים, אבל היא גם מדינה של היהודים בכל רחבי העולם ולכן אני רוצה להתייחס לנושא הזה.

זה משהו שמאוד אכפת לנו ממנו ואפילו כאן אנחנו חשים בבית, אגב, זה לא קשור למי שיש יותר זכות לדבר על האתגרים העומדים בפנינו, זה לא הנושא. אני חייב אולי לצטט את הקונסול לשעבר שלנו בניו יורק, שאגב הוא היה מיהודה ושומרון והוא היה חבר במפלגת הליכוד, והוא אמר שהוא לא יכול לזהות, לדוגמה, הוא לא יכול לתת עדיפות ליהודי ארה"ב בהשוואה לאוונגליסטים, כי אנחנו צריכים לשמור על היחס שיש לנו עם הנוצרים האוונגליסטים, כי הקשר הזה חשוב לנו, אבל בה בעת אסור לנו לשכוח, ואגב, אם אתם רוצים שהילדים שלכם יהיו השגרירים שלנו וגם אתם עצמכם תהיו השגרירים שלנו, ומה נאמר? לדאבוננו לא מספיק אולי תמכנו בכם וצריך לשאול את עצמנו מדוע, כי אנחנו לא רואים מספיק תמיכה.

אפילו שמדברים על עזה, איפה הם נמצאים, איפה הקול שלהם? ואז אני אומר שצריך לבדוק את עצמנו, צריך לבדוק את כל הנושאים. איך אנחנו מתייחסים אליהם, איך אנחנו מדברים אליהם, לא בוושינגטון או בניו יורק, אלא כאן, איך אנחנו מדברים על יהדות ארה"ב? האם השר יכול לתת קרדיט לתנועה הקונסרבטיבית או הרפורמית והאם הוא יכול לקרוא לדוגמה לגלעד קריב רב, כמו שאני קורא לו, הרב, אפילו שאני אורתודוקסי והוא רפורמי, האם אנחנו קוראים לו רב? והוא אגב הקדיש הרבה מאוד מהחיים שלו להפוך להיות רב ויש לו ידע רב והוא גאה להיות יהודי והגאווה שיש לו היא הרבה יותר מאשר יש לחברי כנסת אחרים.

מבחינתי מה זה אומר? אני צריך לומר לעצמי, אם אין קשר זה פוגע בי, זה יפגע בילדים שלי וזה יפגע בנכדים שלנו ואסור לנו לעשות הבחנה, אסור לעשות הבחנה גם בין יהודים, גם בין ערבים, וזה הכול טוב ויפה. תראו לנו אפילו יוזמה אחת שהם לא מתעלמים מהקשר האמיתי, וזה לא משנה כמה מכם תלכו להתפלל באותו חלק של הכותל שהסכמתם לקבל, בכותל הדרומי. באמת צריך להגיע לאיזה פשרה. בואו נעשה את זה כאן, אנחנו יכולים להסכים. זה לא עניין דתי, זה רק לשים אצבע בעין לאחינו בתפוצות.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני לא חושב שזו הייתה השאלה, אבל בסדר.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני חייב להתנצל בשם חברנו, הוא הפסיד בבחירות, הוא קצת כועס כרגע, סליחה.

אוהד ודן, תודה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני הייתי אומר אותם דברים גם אם הייתי בממשלה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני הייתי רוצה להציג את צגה מלקו, שהיא גם חברת כנסת חדשה ואני חושב שהיא הייצוג הנשי היחיד פה מהכנסת שנמצאת פה איתנו. בבקשה, צגה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה רבה, עודד. אני צגה מלקו, אני חברת כנסת חדשה, אני נמצאת פה רק שבוע אחד, אני מקווה שאני אהיה תלמידה טובה במפלגת הליכוד.

מה שראינו עכשיו, במערכת הפוליטית הישראלית יש את כל המפלגות האלה ויש לנו בעיה עכשיו, היו לנו חמש מערכות בחירות בשלוש וחצי שנים, אנחנו לא מאמינים בזה, וזאת הסיבה שהבעיה היא שיטת הקואליציות. יש לנו את מפלגת הליכוד עם 32 מושבים ויש לנו את המפלגות הדתיות, ומה שקרה עכשיו, מה שראינו, אנחנו זקוקים לשיח. הנשיא הרצוג לפני כמה ימים אמר שאנחנו חייבים להידבר, אנחנו חייבים לקיים שיח, אבל האופוזיציה עדיין לא במצב שנוכל לשבת. הם כבר פרסמו בתקשורת, המנהיגים של האופוזיציה, לפיד ואחרים, הם לא רוצים לשבת ולנהל שיח.

אני חושבת, וזו הדעה שלי, שיש לנו אחריות גדולה פה, יש לנו מדינה אחת, זה הבית שלנו. אני נולדתי באתיופיה, גדלתי שם, עשיתי עלייה בגיל 16, וזו הדעה שלי. אני חושבת שזה הכיוון שאנחנו פונים אליו, הכיוון של השיח, ואחרים, כשאנחנו שומעים על שילוב וקליטה ועלייה, וזה החזון שלי, שאנחנו מקיימים שיח ויכולים להגיע לפתרונות. אנחנו מדינה קטנה, מאוד מורכבת, עם המון קבוצות אתניות והמון מפלגות פוליטיות, דתיות ולא דתיות, ערבים וגם חרדים, אנחנו חייבים לחיות יחד. ולבסוף, אני יודעת שה לא רק הבעיה הפנימית שלנו כאן בישראל, אלא גם בכל העולם, בעם ישראל. זה החזון שלי ואנחנו יכולים לפתור את הדברים. תודה רבה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה רבה. אני רוצה להציג גם את חבר הכנסת משה סולומון שהצטרף אלינו והוא ידבר בעברית. בבקשה, משה.

שלום לכולם וברוכים הבאים. אני שמח להיות כאן ואני גם שמח על המפגש הזה.

תציג מאיזה מפלגה אתה.

משה סולומון מהציונות הדתית, אני מהמפלגה של אוהד טל שזה עתה יצא. מעבר לעובדה שהמורכבות בה אנחנו נמצאים היום אחרי לילה ארוך, ואני מבין גם את שאלתך, יש כאן מצד אחד, אני כמי שעלה ארצה, באתי מהגלות לכאן, באתי מאתיופיה לכאן, והחשיבות שלי להיות כאן יחד עם כלל ישראל וההשקעה והרצון לחיות במדינה יהודית ודמוקרטית, זה מה שבער בנו כדי להגיע לכאן, ומצד שני אני מודע לכך שלא כולם נמצאים כאן במדינת ישראל והקשר היהודי הוא הקשר המשמעותי ביותר שיש לנו לאורך כל הדורות ובטח ובטח עד שהגענו ארצה כשהיינו בגלויות, וכל אחד מאיתנו היה מפוזר, ודווקא המכנה המשותף היהודי הוא שהחזיק אותנו ולכן צריך לשמור על זה בכל דרך. החיבור הזה הוא כל כך משמעותי, השורשיות הזאת היא כל כך משמעותית.

למול השאלה שלך אני אומר, יש כאן מדינה יהודית דמוקרטית ריבונית ואני בטוח שכל יהודי בעולם היה רוצה שכאן תהיה ריבונות, שכאן תהיה עצמאות של המדינה וכאן תהיה אפשרות למדינה לראות מה טוב לה, מה טוב למדינה, כדי שהיא תהיה הבסיס לכל יהודי בעולם. וזה מה שאנחנו מנסים לעשות בממשלה הנוכחית, מבלי חלילה לפגוע או להתעלם או לחשוב אחרת, אלא בשיתוף מקסימלי ככל האפשר להגיע למצב שבו אנחנו מצליחים להנכיח את הלאומיות שלנו כאן.

אני מודע לזה שלעתים הדעות והמגוון שיש לנו כאן הוא גדול. אתם יודעים, כשמשה רבנו מקבל את הבשורה מהקדוש ברוך הוא שהוא לא ייכנס לארץ הוא מבקש דבר אחד, הוא אומר לקב"ה יפקוד אלוקי הרוחות איש על העדה אשר יביאם ואשר יוליכם. למה? כי עם ישראל הוא טרחן וסרבן. עם ישראל הוא עם מאוד מאוד מורכב, מאוד עם דעות מגוונות, והדבר הזה מצריך מנהיג שיודע להתהלך כנגד רוחו של כל איש ואיש. צריך לדעת להתהלך כנגד רוחם של כלל ישראל שיש להם דעות שונות, דרכים שונות לקיים את הלאומיות שלנו.

לכן יש לנו כאן שעת מבחן, איך אנחנו מצד אחד מייצרים כאן לאומיות מאוד ברורה עם זקיפות קומה ומצד שני פתיחות מספיק רחבה כדי להכיל את מה שגם אמרו קודם לכן חבריי, ואנחנו כאן פתוחים, כמנהיגים, כדי לשמוע גם את דעתם של שאר הקבוצות השונות, גם שלכם מחוץ לארץ, של כל יהודי ויהודי ובעזרת ה' נהיה כאן מדינת הלאום היהודי לכלל ישראל בארץ ובתפוצות.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה. אני הייתי רוצה גם מספר מילים על הנושא הזה, כי אני חושב שכולם מתעסקים בזה כרגע. אני יודע שחבר הכנסת אלעזר שטרן קצת ניסה לעקוף את הנושא, אבל, הוא אמר לי ואני מסכים, ואני גם רוצה לומר לכם את זה, זה הזמן של הקואליציה לומר מה הם רוצים לעשות, מה הפשרות שהם מוכנים לעשות. יש להם הרבה מאוד כוח במדינה, יש להם את היכולת לחוקק, יש להם פה כנסת חזקה ואם הם מוכנים לפשרה אנחנו צריכים להתחיל מהנקודה הזו כי יש כמה עקרונות שאני לא אוכל לוותר עליהם.

אני לא אוכל לוותר על העובדה שכל הרשויות צריכות להיות עצמאיות. להכפיף את הרשות השופטת לממשלה זה בעיה עצומה אם נרצה לשמור על היהדות והדמוקרטיוּת של ישראל. אני חייב לומר שישראל לא תוכל להישאר מדינה יהודית אם לא נהיה מדינה דמוקרטית, זאת המשמעות של מדינה יהודית ודמוקרטית, אנחנו חייבים לשמר את שני המרכיבים האלה.

אבל הדיון הוא על היסודות האלה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): מה שאתם רואים עכשיו, כשאתם צופים בישראל מבחוץ, זה מאבק בין התנועה הציונית והתנועה החרדית, וזה אותו מאבק שניהלו הציונים לפני עשרות שנים. חלק מכם בטח שמעו על מה שקרה בברסט ליטובסק, בריסק, ב-1904. ב-1904 הציונים בברסט ליטובסק רצו לקיים טקס זיכרון להרצל ויהודים בעיירה קטנה, איפה הם מבצעים טקס זיכרון? כמובן בבית הכנסת, אבל הרב נעל את בית הכנסת והיה מאבק אמיתי בינם לבין הציונים שרצו לקיים את הטקס. השניים ששברו את המנעול ואפשרו את קיום הטקס הזה, לאחד קראו מרדכי שיינרמן והשני היה זאב בגין, האחד זה האבא של מנחם בגין והשני הוא הסבא של אריאל שרון.

זה בעצם המאבק בין הציונים לחרדים, זה מה שמתרחש כעת. מנקודת מבטי, אם אני מביט בחקיקה שהממשלה מקדמת כרגע, זו חקיקה חרדית והיא מבינה שאם הבג"צ חזק מדי היא לא תוכל לחוקק. לדוגמה, מחר יש לנו הצבעה והקואליציה ברובה תצביע בעד חקיקה שתיתן יותר כוח לבתי הדין הרבניים. כלומר יהיה אפשר לבחור בבתי המשפט האזרחיים או בבתי הדין הרבניים וזו בעצם תהיה התחלה של הפיכת ישראל למדינה יותר דתית. לפי דעתי החרדים שאינם ציוניים משתלטים על הרבה מאוד נושאים והם עושים זאת כשהם מנמקים את זה בצורך ברפורמה משפטית בישראל.

אני חושב שאנחנו כן זקוקים לרפורמה משפטית, אנחנו חייבים להכניס כמה שינויים, אנחנו חייבים לתקן בעיות, אבל אם תנסו לתקן בעיה, יש הרבה פתרונות לבעיה ואם תיקחו את כל הפתרונות שכולם חשבו עליהם אי פעם ותחברו אותם לפתור את הבעיה אתם פשוט מחסלים את הבעיה, אתם עלולים לרסק את בית המשפט. זה לצערי המצב שאנחנו עומדים בו היום.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני גם אשמח לדבר. קודם כל אני רוצה להשיב לחלק מהדברים שעודד אמר. ציונות, קודם כל אני חושב שאני ציוני, אני עזבתי את הכול כדי לבוא לישראל. סיימתי משפטים, היו לי חיים טובים באמריקה, עזבתי את הכול כדי לבוא לישראל ולקשור את הגורל שלי עם מדינת ישראל, אני לא חושב שיש מעשה יותר ציוני מזה.

הציונות היא קודם כל השליטה היהודית בגורל שלהם במדינתם. לשמחתנו זה קורה באמצעות בחירות דמוקרטיות בישראל. זה מה שקורה כשהולכים לקלפי ואנחנו בוחרים את המנהיגים שלנו ואת המדיניות שלנו. הביקורת השיפוטית עברה כל גבול, ואני שמח שאתם גם מסכימים עם זה, זה נגד את העקרונות הבסיסיים של הציונות. אני חושב שהרפורמה הזו מאוד ציונית והיא תחזק את היכולת של עם ישראל להגדיר את הגורל שלו. אז אנחנו מדברים על יותר כוח לממשלה. זו בעצם בדיחה כי אנחנו מדברים על בתי דין רבניים ומדברים על כך שאנשים יוכלו לבחור בהסכמה ללכת לבתי דין, אם שני אנשים רוצים ללכת לבית דין רבני במקום בית משפט, ואגב זה קיים בהרבה מדינות אחרות בעולם, אז כן, זה צריך להיות ככה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): באיזה מדינה יש בתי משפט שהם דתיים?

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אנחנו מדברים על אפשרות לפנות אליהם בהסכמה. זה מצב שקיים בישראל כבר הרבה מאוד שנים. אתה מדבר על משהו אחר.

בתי המשפט עוסקים בנישואים.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): במענה לשאלתך, וזה מאוד חשוב, לגבי פשרה. מהיום הראשון שבו יריב לוין העלה את ההצעה הזו הוא אמר שדלתו פתוחה לדיונים וגם לפשרות. אפילו שהוא מאוד אידיאולוג והוא באמת מאמין במה שהוא עושה דלתו פתוחה. אותו דבר קרה אחרי שהנשיא דיבר על הידברות ומשא ומתן, אנחנו מצאנו דרך לקדם את הדברים קצת יותר לאט כדי לתת צ'אנס לפשרה - - -

אני רוצה לשאול משהו.

אני נתתי לכם לדבר, אז תנו לי בבקשה לסיים את המשפט שלי.

היא חברת המפלגה שלך, אתה לא צריך לכעוס כל כך.

לא, אתה, לא היא. אני דיברתי איתך, כי אני נתתי לך לדבר.

תודה רבה לך שאתה נותן לי לדבר באמת. אני מעריך.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני אשמח שגם אתה תעשה את אותו דבר, אנחנו דמוקרטיה. עד עכשיו האמריקאים השפיעו עלינו באופן חיובי, אז בואו נמשיך בקו הזה ונהיה מנומסים.

בכל מקרה, אחרי שהנשיא ביקש מאיתנו להיכנס לחדר המשא ומתן אנחנו הסכמנו, אבל אנחנו לא מסכימים להפסיק את החקיקה כי אנחנו לא חושבים שצריך, משום שתהליך החקיקה הוא ארוך ויש לנו מספיק זמן להגיע לפשרות. אבל היום אנחנו מוכנים לדבר, יריב לוין אמר זאת, שמחה רוטמן, שהוא יו"ר ועדת הכנסת שדנה בחקיקה זו, אמר זאת גם.

אני רוצה לבקש מכם, מאלה שרוצים להגיע לפשרה, אני יודע שיש לכם קשר מאוד חזק עם יאיר לפיד, תפעילו את כל כובד משקלכם מול לפיד כדי להביא אותו לשולחן המשא ומתן ולהביא אותו כדי שנגיע לפתרון טוב יותר שיתקבל יותר, במקום שהוא ישחק לידיים של הקיצוניים שקוראים למלחמת אזרחים. זה מה שהוא עושה עכשיו ועובר בכל העולם ומתלונן. אני יודע שלרבים מכם יש קשרים איתו, תקראו לו, תשתמשו בכל הלחץ שתוכלו כדי להביא אותו לשולחן הדיונים, תפעילו עליו כמה שיותר לחץ, בבקשה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני הרבה אלן וולינס פילדס, אני ציונית, אני רבה קונסרביטיבית ומסורתית. שניים מתוך שלושת הילדים שלי רוצים לעשות עלייה. אנחנו הכנסנו בהם אהבת ישראל וקיום תורה ומצוות ואני רוצה שהם יוכלו לבוא לישראל ושאני אוכל לבוא לישראל ונוכל להתפלל איפה שנרצה. אני חושבת שזה רק מעיד על מה שאני עשויה לחוות בכותל ומה שחוויתי לפני כמה ימים כשלימדתי על תפילין. אני אוהבת את ישראל, אני אוהבת את המצוות ואני רוצה להגיע לפה ולדעת שאני אקבל גם מימון כרבה מסורתית.

הנשיאה שלי, דבי קנר גולדיש, ואני ביקרנו ב'נפש בנפש' לפני כמה ימים, באנו לעשות את זה עם הרב פס והוא אמר לנו שהקבוצה הגדולה ביותר בין העולים עכשיו אינה אורתודוקסים, אלא היא באה יותר מהתנועות הקונסרבטיבית והרפורמית וגם להם מגיע מקום. הם לא חילוניים, הם לא אורתודוקסים, אבל הם רוצים לשמור על הדת והדרך שהקהילה הדתית דוחה אותנו ולא מפגינה בכלל רצון לקבל אותנו, אני מקווה שתוכל להסביר לנו איפה המקום שלנו יכול להיות במדינה היפהפייה הזאת.

אנחנו נשמע כמה שאלות מכולכם ואז נענה ביחד.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): יש לי שאלה ליושב ראש. קודם כל תודה לכולכם על שאפשרתם לנו להצטרף. אני רוצה לשאול לגבי מה שאמרת, בהנחה שזו אופציה קיימת, למה שיטת חושן משפט פחות ערכית מאחרים? רוב החוק הישראלי מבוסס על החוק העות'מאני או החוק הבריטי, אז האופציה בחושן משפט זו אחת האופציות, לא משהו שהוא חובה, מה כל כך שלילי בדבר הזה?

אני אסביר.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני דיינה גרשון, אני הנשיאה של מועצת הנשים הדתיות. השאלה שלי, דיברתם על המורכבות ועל הגיוון בחברה הישראלית, ופה אני שמעתי מכולכם ואני מבינה את זה, זה מאוד אמיתי, אז השאלה שלי, ברפורמות המוצעות האלה, אחד הדברים שעולים לי לראש, כשאני לא נמצאת במועצה אני גם עו"ד בארה"ב, במערכת חוקתית מה שמטריד אותי זה ההגנה על קבוצות מיעוט. המועצה פועלת בישראל ובארה"ב כדי לשפר את החיים של אלה שהם הכי פגיעים, מה שמדאיג אותי ועוד 200,000 נשים שהן חברות בארגון היא ההגנה על אותן קבוצות מיעוט. אם תוכלו להתייחס לכיצד הרפורמה תשמור ותבטיח את זה, כי האיזונים והבלמים בארה"ב כן מאפשרים זאת, אז אני אשמח לשמוע.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): מורטון קליין, מה-JOA, ארגונים ציוניים בארה"ב. הדאגה שלי, ב-30 השנה האחרונות יש ירידה ברוב היהודי, הרוב ירד מ-84% ל-73%, אנחנו מאבדים אחוז אחד כל שלוש שנים, מה יכולה הוועדה הזו לעשות כדי להבטיח לשמר את הרוב המוחץ ליהודים? כי אנחנו רואים שזה יורד משנה לשנה.

נעשה סבב של כולם, התייחסות קצרה.

אני צריך לצאת עוד מעט, אני נפגש עם קבוצה קנדית מיד לאחר מכן.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני הרב משה האוור, אני בא מהאיחוד האורתודוקסי, אני גם גדלתי במונטריאול.

לצערי אתה לא תוכל תעודות כשרות פה בישראל.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): לא, אנחנו יכולים ואנחנו עושים את זה. אני מעריך את ההזדמנות להיות פה ביחד. זה לא שאלה, אבל אם יורשה לי לבקש משהו. אנחנו מבינים שלפוליטיקה יש את הכללים משלה ואנשים נוקטים עמדות חזקות, אני לא רוצה לדבר בשם כולם, אבל בשמי ואולי עוד כמה מאיתנו, לגבי הנזק שנגרם כאן לאלה שאנחנו חווים כאנשים שהם פעילים בארגונים יהודיים בארה"ב, התחושה שנוצרת ממה שקורה פה בפוליטיקה.

אני נוטה יותר ימינה, אבל קשה לי להבין את הרפורמה המשפטית שמאפשרת רוב של 61 קולות בהתגברות. כל פעם ששואלים אנשים בימין לגבי האפשרות של התגברות על ידי 61 קולות, הם אומרים שהם לא רוצים שזו תהיה נקודת הסיום, זו רק עמדה של משא ומתן. אם זה נכון אז צריך לומר את זה בצורה ישירה מהתחלה, שאנחנו רוצים לשבת ולשאת ולתת. בצד של האופוזיציה, השפה שאנחנו שומעים, כמו למשל קץ הדמוקרטיה ותחילה של התיאוקרטיה, למען האמת אנחנו מרגישים שזה קצת מוגזם ומאוד מזיק, מאוד מאוד מזיק, היהודים מרגישים שישראל נראית פגיעה. הבקשה היא שתקיימו את השיח הזה תוך הכרה בהשפעה שיש לזה עלינו.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): משפט אחד. אני רק אומר שאני שמח שהייתי פה ביום ההולדת שלי, זו מתנה גדולה בשבילי להיות כאן איתכם.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): רק משפט אחד לגבי חושן משפט. אני חושב שהבעיה העיקרית היא שמי שרוצה לתת כוח למוסדות הדתיים וזה גורם – זה מאוד רחוק מכם, לדוגמה, הכשרות הפכה להיות כשרות ושחיתות, ההשפעה היא לא רק השפעה על הכשרות, זה גם נוגע לנושאים כאלה. והמשפט האחרון שלי, תנסו לקחת חרדית או חרדי ולומר לו: טוב, אתם לא יכולים ללכת לדין תורה, כדי שיחשבו בצורה חופשית אם הם רוצים ללכת או לא, או לתת להם הזכות לסרב, זה לא שם.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני אענה על שאר הדברים. קודם כל בקשר למה שאתה אמרת, לפחות אני, ואני בטוח שגם אלעזר שטרן, והרבה בישראל, נמשיך להיאבק על הזכות של יהודים לחיות כפי שהם רוצים בישראל על פי היהדות שלהם. זה משהו שיהיה עליו מאבק ארוך, אבל אני מקווה שנצליח לנצח. זו גם התשובה אליך, אם יותר יהודים יעשו עלייה יהיו לנו יותר יהודים בישראל. אני יודע שאין הרבה אנשים בצפון אמריקה, ופה אני מתכוון לקהילה היהודית, אבל הייתי רוצה לראות כמה שיותר יהודים באים לישראל ועושים עלייה וזו כמובן ההגשמה של הציונות.

לגבי ההגנה על המיעוטים, לצערי, וזה מה שקורה כשיש ערבוב של דת ופוליטיקה, זה בעייתי. יש יותר מדי מפלגות שבהן נשים לא יכולות להיבחר. אם תסתכלו על הממשלה עכשיו, זו אחת הממשלות עם הנציגות הפחותה ביותר של נשים וכמובן כמנכ"ליות של משרדי ממשלה. בממשלה הקודמת שברנו שיא של נשים שכיהנו כמנכ"ליות של משרדי ממשלה, האחרונה שבהן פוטרה לפני כמה שבועות, אז יש לנו רק עוד אחת שנשארה מהממשלה הקודמת והיא תוחלף.

אני באמת מאמין שצריך לשמור על הדיון הזה. אני רוצה לומר לך שאני לגמרי מסכים איתך, צריך לשמור על רמת השיח שלנו, על ההתנסחות שלנו, אבל זה קשה, אנחנו באמת מרגישים שאנחנו נאבקים על הבית שלנו וכשמישהו אומר, מישהו מאוד בכיר בממשלה ובקואליציה, אומר שהילדים שלכם יילכו לצבא והילדים שלנו ילמדו תורה וככה זה יהיה זו בעיה עצומה במדינת ישראל. מנקודת מבטי כולם חייבים לשרת, בין אם בשירות לאומי או בצבא, זה משהו שאנחנו חייבים לעשות כדי לשמר את מדינת ישראל ולשמור עליה.

ואני באמת מקווה ואני חושב שיש לקהילות היהודיות בכל העולם תפקיד חשוב מאוד כדי שתדחפו אותנו להגיע לפשרה, אבל פשרה מבלי לאבד את הצביון של ישראל כמדינה ציונית, יהודית ודמוקרטית. תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 15:47.