פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



29

ועדת החוץ והביטחון
22/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 20
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום רביעי, א' באדר התשפ"ג (22 בפברואר 2023), שעה 9:30

דיווח נציב קבילות חיילים לשנת 2022, לפי סעיף 557 (א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו -1955

חברי הוועדה: ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
אורנה ברביבאי
מאיר כהן
שרון ניר
יבגני סובה
משה סולומון

תא"ל (מיל) רחל טבת ויזל - נציבת קבילות החיילים, משרד הביטחון

תא"ל יורם כנפו - ראש מטה כוח אדם, צה"ל

תא"ל פיני בן מויאל - רח"ט לוגיסטיקה, צה"ל

אל"מ ד"ר לוסיאן טצה לאור - ראש מחלקת בריאות, חיל רפואה, צה"ל

אל"מ מורן מיורצ'יק - מפקדת יחידת נקח"ל ורמ"ח בירור, צה"ל

סא"ל אפרת שטרית פריאנטה - עו"ד, ייעוץ משפטי, נקח"ל, צה"ל

ירין נר - קמב"ץ אט"ל, צה"ל

שירן אלבז - ע' בכיר לנקח"ל, צה"ל

עידו בן יצחק

אסף פרידמן

אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



דיווח נציב קבילות חיילים לשנת 2022, לפי סעיף 557 (א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו -1955

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת החוץ והביטחון. היום א' באדר התשפ"ג, ראש חודש אדר, שיהיה לנו בעזרת השם חודש שמח, שיהפוך הכול לטובה, 22 בפברואר 2023. קודם כל התנצלות על האיחור בפתיחת הישיבה אבל היינו בפקקים. מאשדוד לכאן, שעה ו-50 דקות. זה כבר קרה לי כמה פעמים.

אנחנו מקדמים בברכה את הנציבה ואת כל המתלווים והנלווים. בבקשה תציגי לנו את הדברים.

אני אציג את הדברים. יש כאן גם מצגת. קודם כל, חודש טוב לכולם. תודה אדוני היושב ראש. אני רוצה להתחיל בכמה דברים בסיסיים ואני עוברת עליהם במהירות.

הנציבות כבר בנובמבר 2022 היא בת 50 שנים. גוף צבאי בלתי תלוי. זאת אומרת, בקונטקסט, בקישור אנחנו עצמאיים לחלוטין ולא כפופים לא לרמטכ"ל ולא לשר הביטחון ואנחנו כתובת ישירה. לא צריך אישור מפקדים או משהו כדי להגיש קבילה. מבחינתה הסמכויות, הסמכויות הן לפי חוק השיפוט הצבאי. מה שמעניין זה שבפקודות הצבא מזה 50 שנים – וזה לא השתנה – המלצות נציב הן פקודה לביצוע. אגב, זה בשונה אפילו ממבקר המדינה. פקודה לביצוע, הצבא מחויב לכבד. השנה הוצאנו למעלה מ-700 המלצות, מתוכן 600 כבר מכובדות. יש לנו מול מי לעבוד בצורה ברורה.

מבחינתי, בתפיסת ההפעלה יש שני דברים. ראשית, לעמוד לצד הקובלים, ושנית, לבדוק נושאים מערכתיים לשנות אבל בסדר הזה. קודם כל אני מול הפרט והשני, הוא לא פחות חשוב, מול המערכת כדי לראות איך דברים לא קורים עוד פעם ואיך מסדרים דברים מערכתית כאשר גם שם אני עובדת מול צה"ל. נמצא כאן רמ"ט אכ"א והוא ידבר על הדברים.

מבחינת עקרונות מנחים, לפני שאנחנו עוברים למספרים. קודם כל, אנחנו מבחינתנו רוצים שצה"ל יטפל. כשמגיעה קבילה לגבי יחידה, לגבי תשתיות, לגבי התעמרות, לגבי גזענות, לא משנה על מה, אני קודם כל שולחת את זה למפקד בכיר ביחידה ואומרת לו בבקשה תעשה תחקיר. אם הוא יעשה תחקיר וגם יגיע למסקנות וגם יעמיד לדין או יעשה את מה שהוא חושב שצריך לעשות, במקום שזה רציני - ואנחנו עוקבים וזה רציני - אני אתן משקל בכורה לצה"ל לטפל בזה גם בגלל שהם מכירים את המטריה וגם כי חלק מהעניין הוא להשיב את האמון של החייל במפקדים ובצה"ל. לכן חשוב לי שצה"ל יתקן ולא רק אנחנו נמליץ על כל דבר אבל אנחנו כמובן עוקבים.

מבחינת הדברים הגדולים שאנחנו רואים, לפני שנסתכל על המספרים ועל העובדות. אנחנו מדברים על שנת 2022, שנה בה התקבלו 6,075 קבילות. אגב, זה מה שהתגבש לקבילות. פונים אלינו בערך 10,000, 15,000 אנשים בשנה. זה המספר שהתגבש לקבילות כאשר 58 אחוזים מתוכם מוצדקות, ועוד מעט אני אעשה את הפילוח הפנימי. הנושא המרכזי הוא פקוד-מפקד ותכף נראה את זה.

שני נושאים שאנחנו מסמנים באבנים הגדולות הם, האחד, ירידה יפה ומשמעותית בקבילות של מועמדים לשירות ביטחון. אני חושבת שצה"ל עשה כברת דרך בשער הכניסה לצה"ל. גם בתהליכים עצמם אבל גם בסובלנות לקבל, לשנות, להזיז ולהיות פחות נוקשים. מצד שני, יש עלייה של 13 אחוזים בהיקף הקבילות של משרתי הקבע ויותר מאוחר אני אומר על זה כמה מילים.

עוד דבר שאני רוצה לשים לפני שאני מדברת על הדוח כולו. יש עלייה בקבילות שאנחנו קוראים להן קבוצתיות. אנחנו לא סופרים ראשים. לדוגמה, הייתה קבילה של חיילת אחת שחתמו עליה עוד 1,000 חיילות אחרות לגבי מדי א', אני אספור את זה כקבילה אחת. אותו דבר, יש קבילות קבוצתיות לגבי רמות פעילות, לגבי מזיקים בבסיסים וכולי וזה ייספר כקבילות בודדות ולא כקבילה קבוצתית.

אם זו קבילה שחוזרת על עצמה והיא מגיעה מחיילים אחד אחרי השני?

בדרך כלל נצרף את זה. נעשה קבוצתית.

אתם הופכים את זה לקבוצתית, לאו דווקא שחתמו על זה.

בדרך כלל נצרף את זה לקבוצתית. נגיד לאחרים לחכות רגע כי אנחנו מטפלים במרכזי ואנחנו נעדכן אתכם. בדרך כלל, למעט חריגים, כי זה חשוב לנו שמי שחותם על הקבילה, הוא באופן אישי יקבל תשובה. ברגע שאתה חותם על קבילה, זה סטייט אוף מיינד. לא תמיד נעים לחתום על קבילה, לפעמים אתה חושש, זה אחרת מאשר 1,500 חתימות. לכן הוא יקבל מענה באופן אישי אבל בדרך כלל אנחנו נצרף את זה לקבוצות והמענה יהיה מערכתי.

מבחינת המספרים. השנה, כמו שאמרתי, אנחנו עם 6,075 פניות שהתגבשו לקבלות. מספר הפונים הוא הרבה יותר גדול אבל לא התגבשו לקבילות. זאת ירידה לעומת שנה שעברה אז היו 6,222 קבילות. אם תשימו לב, מספר קובלנות חיילי חובה נשאר כמעט אותו מספר, הירידה היא במועמדים לשירות ביטחון והעלייה היא באנשי הקבע.

מבחינת התפלגות הקבילות, במה הן עוסקות - מוצדק, לא מוצדק. השקף קצת עמוס אבל יש לכם אותו גם בתוך הספרים עצמם ואני אסביר קצת יותר. רצינו בשקף אחד לתת תמונה.

קודם כל, מה שמאוד בולט – ובמשך שנים זה כך – ש-40 אחוזים מהקבילות עוסקות בפקוד-מפקד. זה בולט, זה לא חדש ואנחנו כבר ניתן בזה דוגמאות. אתם תראו גם פילוחים נוספים, אם לגבי רפואה שאלה 16 אחוזים, מינהל ורישום עם 8 אחוזים, תשלומים עם 7 אחוזים.

מבחינת מוצדק, לא מוצדק, אם תשימו לב אנחנו מדברים על 58 אחוזים קובלנות מוצדקות אבל הכנסנו פילוח נוסף של "בא על תיקונו". אני חושבת שזה פילוח שהוא חשוב. אנחנו יודעים שזה צודק והיחידה הולכת את האקסטרה מייל לקראת החייל ואומרת שאנחנו גם הולכים לפתור את הבעיה, נעשה איזשהו מאמץ. אגב, אנחנו מרגישים את זה בעיקר אצל המלש"בים. בעיקר בלשכות הגיוס. לא הגשת בזמן, אוקיי, בכל זאת בוא נלך לקראתך. בפקוד-מפקד, בעיקר בחלוקה של מוצדק, לא מוצדק.

שמתי כאן ספוט על כמה דברים של אחוז הקבילות המוצדקות. תשימו לב, בפיקוד ומנהיגות – 40 אחוזים מהקבילות מוצדקות. רישומת, שזה מטריד, 80 אחוזים מהקבילות מוצדקות. זאת אומרת, כמעט כל מי שיפנה אלינו ויגיד שרמת הפעילות שלי מוזנת נכון או לא נכון, גמול השתלמות מוזן נכון או לא נכון, אני יושב על התקן הלא נכון ולכן זה משפיע לי על – כמעט כל מי שפונה אלינו, בסופו של דבר זה נמצא מוצדק. מה שמטריד אותי זה שלנו מאוד קל לתקן את זה. לכן זה מטריד.

ממה זה נובע.

אני אתן דוגמה ואני אסביר כי זה גם קשור מבחינתי לפקוד-מפקד בצורה מאוד משמעותית. לוחמת בקרקל במשך תשעה חודשים לא מקבלת משכורת לוחמת אלא מקבלת משכורת של פקידה בזיקים. היא פונה אלינו. זה כמובן נופל – תמיד זה כך – על בת לאימא חד הורית שמזה היא חיה והדלתא הזאת היא קריטית מבחינתה. השאלה הראשונה שאנחנו שואלים כל קובל שיגיד מה הוא עשה עם זה. אנחנו לא אמורים להיות כתובת ראשונה. היא אומרת שהיא כבר חצי שנה פונה ליחידה שלה והיחידה שלה לא מצליחה לסדר את זה. כשזה מגיע אלי, אני תוך שלושה ימים מצליחה לסדר את זה. מה זה אומר? זה אומר שאין מי שמקשיב בצד השני, זה אומר שהמפקדים אולי לא תמיד יודעים איך לטפל בכל מה שקשור לבעיות הפרט. בכלל, כשאני מדברת על פיקוד, ואתם תראו כאן בנושאים של פיקוד, אני מוטרדת בעיקר מול – והצבא מכיר את זה – הקצינים שהם ממש ממש צעירים, מול המפקדים שהם ממש ממש צעירים שלא בהכרח יודעים את הפקודות שקשורות לפרט אבל הפרט פונה אליהם. הייתה לנו ממש עכשיו קבילה, בעיני הזויה, של חייל שמבקש מבעוד מועד מהמפקדת שלו, קצינה ממש ממש צעירה, לצאת לחתונה של אחותו והיא לא מאשרת לו לצאת לחתונה. הוא שואל אותה למה והיא אומרת לי כי אתה מוכר כחייל בודד, אז כאילו אין לו זכות. מה קשור? ראשית, זה בניגוד לפקודות הצבא, שנית, אתה מנסה לחשוב מה המפקדת הצעירה חושבת ומה הבעיה. אני לא חושבת שזה עניין של חוסר לב אלא זה עניין של רצון לעמוד במשימה, של נוקשות, של מפקדים שהם צעירים. אנחנו בהמשך נדבר על הפתרונות.

לגבי התפקידים, את אומרת שיש בעיה בהליך. כלומר, כשהם הפונים למפקדים שלהם, בעצם המפקד לא יודע לתת להם מענה. אם הוא יושב על התקן הנכון, למה לא להסדיר את זה כך שיפנו ישירות לגוף שמטפל בזה? את פונה ישירות לגוף ולא פונה למפקד.

אני אסביר. כמו ששמתם לב, רוב הקובלים אלה חיילים בשירות חובה. כשאתה חייל צעיר בצבא, הכתובת שלך לכל היא המפקד, המפקד הצעיר. אתה לא הולך למג"ד ואתה לא הולך לקצינת הת"ש.

אני מבין, אבל את אומרת שאתם מזהים שזו הבעיה.

כן.

נדבר על זה בהמשך.

אני כבר אגיד מה אנחנו עושים בשביל זה.

אנחנו רואים שרוב הקובלנות הן בנושא הפקוד-מפקד כאשר השנה מדובר ב-54 אחוזים בקרב חיילי החובה. אנחנו מסתכלים על השנים האחרונות ורואים שמספר הקובלנות לא ממש ירד. קודם היו 53 אחוזים ועכשיו 54 אחוזים. בעצם אנחנו לא רואים שיש ירידה. תמיד אני אומר שאם נשארים במקום זאת בעצם ירידה ולא עלייה. זאת ירידה ולא עלייה במובן החיובי אבל כאן אנחנו רואים את העלייה במובן השלילי. אני אומר שאם אנחנו מסתכלים על זה כך ואת מסתכלת על זה בצורה נכונה ואומרת שאותו אחד שמגיע, הוא יסתכל דווקא על המפקד שלו שבשבילו הוא הכול. זה נכון. אבל אם אנחנו יודעים שהם לא מצליחים להתמודד עם זה, ויכול להיות שמבחינתם זה בצדק כי הם צעירים, למה אנחנו לא אומרים להם – כמו שאת פונה ישירות לגוף – שיש גוף בצבא אליו אפשר לפנות. כמו שכאן יש בעיה לעובד מבחינת המשכורת שלו, הוא פונה למחלקת כוח אדם והוא יודע ששם זה נגמר. אגב, יכול להיות שזה גם יוריד את מספר התלונות של פקוד-מפקד.

אני חושבת שאדוני צודק. הפתרון הוא בשני מישורים. אני אגע בזה אבל אני רגע אקדים. ראשית, יחסית בשלב מוקדם בשירות הצבאי שלך, מבחינתי בטירונות או ממש בהכשרה בסיסית, אתה צריך להכיר מה הזכויות הבסיסיות שלך ומי האנשים – כמו שאמרת – אליהם אתה פונה אם יש בעיה. זה במישור אחד. במישור השני, הקצינים הצעירים, הפיקוד הצעיר צריך להכיר את הזכויות הבסיסיות של החיילים שלו, צריך לדעת מה קורה כשאתה לא מצליח לעזור לחייל וצריך לעבוד גם עם הראש והרגש ולא רק עם נוקשות ועמידה במשימה. אני כבר אתן לזה דוגמאות אבל זה הפיצוח הנכון, מה שכרגע אמרת.

אם אני נכנסת פנימה, מה מטריד את חיילי החובה ולפי השליטה בחומר אני רואה שהדברים נקראו. 54 אחוזים מחיילי החובה עוסקים בפקוד-מפקד.

אנחנו לא מזלזלים. את ישבת על זה שנה שלמה, אז אנחנו לא נשקיע בזה יום אחד?

אני יודעת. אגב, אנחנו את הדוח מציגים כאן פעם בשנה. בצבא כולם מקבלים כל רבעון. לא מחכים לסוף השנה.

הערה בונה בעניין הזה. אם אתם מציגים את זה פעם בשנה, צריך להציע ליושב ראש הוועדה – אני לא יושב ראש הוועדה הקבוע – אולי גם כאן להציג פעמיים-שלוש בשנה.

בשמחה. מבחינתנו בשמחה. אם אתם רוצים כל רבעון - כל רבעון. אנחנו מוכנים. מכיוון שכל רבעון זה מוצג בצבא בצורה מאוד מאוד פרטנית, זה קיים. אנחנו עובדים לפי כל רבעון. גם לא מחכים לרבעון אלא אירוע לא טוב, מתחילים לעבוד עליו.

מה מטריד את חיילי החובה. כמו שאמרתי, 54 אחוזים פקוד-מפקד. 21 אחוזים רפואה ואנחנו עוד רגע נתייחס לרפואה. אני רוצה בפקוד-מפקד לשים את הספוט על הדברים שמבחינתי הם הדברים המרכזיים. כמו שאמר היושב ראש, זה לא משתנה בצורה דרמטית במשך השנים. השנה המספר ירד באחוז. זה לא באמת זז.

עלה באחוז.

ירד באחוז. היה 41 אחוזים וירד ל-40 אחוזים אבל זה באמת לא דרמטי. אנחנו תמיד מנסים מתוך הכלל לשים ספוט על משהו כדי שנדע איך אנחנו עובדים איתו. מבחינתי בפיקוד ומנהיגות מה שבולט בעיקר זה אי טיפול בזכויות פרט, עוד לפני אלימות פיזית, מילולית וכולי. הקלות ת"ש, חיילים בודדים, יוצא לחופשה כשאבא שלו נפטר, כל הדברים האלה שלא מקבלים את המענה בזמן - מבחינתי זה מה שמטריד. אגב, גם בנושא הרפואי. מצד אחד יש לנו את נושא הרפואה ועוד מעט נדבר עליו ומצד שני יש יותר ויותר קבילות של חיילים שאומרים לא מכבדים הפניה רפואית או קבילות שאומרות שמפקד אומר שהוא אוסר עליכם במוצאי שבת ללכת לביקור רופא כשאתם בבית, תבואו ביום ראשון ליחידה. זכות בסיסית חייל היא ללכת לביקור רופא כשהוא בבית. מצד שני אנחנו שומעים את המפקדים והם אומרים שחיילים יכולים לעבוד עלינו, אין לנו עם מי לעבוד, אבל בבלנס הזה אנחנו לפחות אומרים לחיילים הצעירים שלכל יחידה יש רופא, אתה חושב שמישהו עובד עליך או שההפניה לא מוצדקת – גש לרופא ותתייעץ איתו. אם הרופא אומר שאפשר לדחות ביום כי יש לכם פעילות מבצעית, לבריאות. לך כמפקד אין שום סמכות.

סתם דוגמה של מקרה של אחד שהיה צריך רופא ואמרו לו מחר ואחר כך זה לא קרה. בסופו של דבר אחרי שלושה-ארבעה ימים, או שהוא הבריא ברוך השם או שמצבו הורע.

נכון. לכן אנחנו בקורסי הפיקוד בכל מקום אומרים: תפסיקו עם זה בכלל, אין כזה דבר לא לכבד הפניה רפואית.

פעם מישהו פנה אלי אבל לצערי לא הספקתי לחזור אליו. אחר כך הוא אמר לי שהבעיה נפתרה. אמרתי לו ברוך השם. הוא אמר לי: לא, זאת הייתה אימא שלי.

זה לגבי אי טיפול בזכויות פרט. עכשיו אני עוברת לדבר השני שהוא מטריד מאוד, אלימות פיזית ומילולית. זה יכול להיות בעיטות, סטירות, מכות, בעיקר מול חיילים שמרגיזים אותך אבל אתה כמפקד לא אמור להתנהג כך. ציינו בדוח מקרים, אמנם לא רבים, אבל הם מטרידים, של התבטאויות גם גזעניות וגם הומופוביות. המפקדים אומרים אנחנו לא גזענים לא הומופובים, זה או ביטויי חיבה או בצחוק אבל אסור שזה יקרה. היה לנו מפקד שקרא לחייל שלו כושי וקרא לו כך באופן קבוע. חייל ממוצא אתיופי. החייל אומר שהוא לא יכול כך, והמפקד אומר לנו, מה אתם רוצים? זה החייל שאני הכי אוהב והוא יודע שאני אוהב אותו. זה לא עובד כך כי זה פוצע, זה מכאיב ואלה לא גילויי אהבה. אלה לא עשרות מקרים אלא זה מקרים בודדים אבל המקרים הבודדים האלה חייבים להגיע לאפס אפס. כמות הקללות שלמדתי בשנתיים האחרונות היא עצומה. מזה אני פחות מוטרדת. אני יותר מוטרדת מאירועים שבסוף הם פוגעים, הם פוגעים בפרט, במשפחה שלו וכולי.

לגבי האלימות, את מציינת כאן אלימות מילולית. אני רוצה שתדברי על אלימות פיזית כי אני רוצה להבין אם יש איזושהי מגמה שאת רואה ביחס לשנה קודמת, אם זה שיקוף של משהו שקורה בחברה. דברי רגע על אירועי אלימות.

אני אדבר על אירועי אלימות. אלימות זאת אלימות ותמיד צריך להוקיע אלימות מהשורש. מקרים של אלימות עוסקת באלימות מינורית של סטירות, בעיטות במטווח וכאלה, אבל יש גם מקרי אלימות חריגים שצוינו בדוח של חייל שחטף מהמפקד בעיטה בבטן.

זאת עלייה ביחס לשנה שעברה.

זאת לא עלייה ביחס לשנים קודמות. זה לא טוב שזה קיים באופן קבוע. נקודה. גם כאימא לשתי קצינות והבן שלי בשבוע הבא מסיים קורס קצינים - אני רואה מי מגיע לקורס קצינים. מיטב בנינו ובנותינו. זה לא שאנשים יוצאים מהקורס ופתאום הופכים להיות סדיסטיים אבל הלחץ, הנוקשות ועמידה במשימות, חייל שלוקח אותך לקצה ובסוף אתה נותן לו סטירה, מבחינתי זה חמור. אסור שזה יקרה והציפייה שלי מצה"ל שכאשר קורה דבר כזה, מענישים במלוא חומרת הדין. מעבר למה שאני עושה, אני לא יכולה להכניס אף אחד לכלא. אלה המקרים של האלימות.

פגיעה בפרטיות. הרשתות החברתיות. מי שהיה מפקד לפני כמה שנים והפיקוד של היום, זה פיקוד שונה. כאשר קצינה אומרת על חיילת שלה, חיילת שקיבלה פרופיל 21, ברוך השם, סוף סוף היא לא ביחידה ושתיהן גרות באותה שכונה בבאר שבע וכל באר שבע כבר יודעת מה קורה – אלה הרשתות. או רצ"פית שמצלמת את עצמה קודחת במקדחה, באינסטגרם ואומרת כך אני נראית ביום ראשון שהחייל איקס מגיע. זה כאילו שטויות אבל אלה לא שטויות. זה טס ברשתות. מפקדים שמדברים על החיילים שלהם, מפקדים שמספרים סיפורים אישיים, חושפים סיפורים אישיים של החיילים שלהם, הם אומרים זה רק ארבעתנו בתוך קבוצת ה-ווטסאפ וזה עף לכל מקום. בכלל, כשאני מדברת עם הקצינים הצעירים, כל הנושא של פיקוד ב-ווטסאפ הוא מטריף. המון שיח נעשה ב-ווטסאפ. זה לגבי פיקוד ומנהיגות.

אני רוצה לעבור לאוכלוסיות נוספות, משרתי הקבע. כמו שאמרתי, לגבי משרתי הקבע יש עלייה. מה מטריד אותם? יחסי פקוד-מפקד – 26 אחוזים אבל תראו שסביב תשלומים ורישום, דברים שקשורים למינהלות, שם זה האירוע המרכזי מבחינתי. יש עלייה בהיקף של הקבילות ויש גם עלייה בהיקף הקבילות המוצדקות. אנחנו חושבים שהולכת להיות הליכה מעבר לזה. מצד אחד יש תקלות טכניות של ברור חבויות והבטחות. אתה מברר מה החבות שלך ולפי זה מחליט מתי אתה משתחרר מהצבא ובסוף מסתבר שזה לא נכון. שני קצינים עם פרופיל נפשי שהיו אמורים להשתחרר מעכשיו לעכשיו, לקח שלושה חודשים לשחרר אותם. יש דברים שהם מול הפרט, תקלות טכניות מול הפרט ויש דברים יותר מערכתיים שקשורים לחוסר הבהירות מול מודל הקבע למי שמכיר אותו, איך חל עליך מודל הקבע. נתנו דוגמה בולטת מתוך הדוח שמאוד הטריד אותנו על אירוע בחיל האוויר בו אמרו למערך הטכני בחיל האוויר – מפקד חיל האוויר הקודם, לא הנוכחי אמר להם מפורשות בכנסים שמודל הקבע לא הולך לחול עליהם. לפי זה אתה מקבל החלטות. אם לא הולך לחול עליך, סימן שכן תפרוש או לא תפרוש, מתי תפרוש, ואז מסתבר שזה לא נכון. אנשים התחילו לקבל הודעות פרישה. אגב, אפרופו קבוצתיות, אנחנו קיבלנו רק שתי קבילות אבל זה אירוע שכל המערך הטכני של חילה אוויר שמע את זה. זה מופיע באינטרנט של חיל האוויר.

אני אגיד לזכותו של מפקד חיל האוויר הנכנס, אנחנו הצפנו את זה וביום שהצפנו את זה, יצאה הודעה בכל חיל האוויר והדברים היום מאוד בחיל האוויר מאוד ברורים אבל זה מסוג הדברים שפוגעים גם ביכולת לקבל החלטות ובסוף גם באמון של משרת הקבע במערכת וזה מטריד. כמו שאמרתי, עלייה של 13 אחוזים.

עיקר הקבילות, לימודים, בירור חבויות, זכויות, הוריות, מודל הקבע החדש, הבטחות ללא כיסוי, רמ"ו של אחת היחידות הבכירות הבטיח לנגדים שאם הם יעברו דרומה יקבלו איזשהו תמריץ, עשה זאת בלי סמכות, ירדו דרומה, דברים מהסוג הזה.

את יודעת להגיד כמה מתוך ה-13 אחוזים הם מודל הקבע, לקויים ובקשות לטיפול לקיצור שירות?

אני יכולה לעשות את זה, כן, אבל זה ממש לא עניין מספרי. זאת אומרת, אם יש לי שניים על מודל הקבע בחיל האוויר, אז אני כבר מבינה שיש לי אירוע בחיל האוויר. אנשי הקבע נוטים שלא לקבול. זה מטריד לקבול. הם חוששים מה יגידו עליהם. אנחנו הרי עוברים בין היחידות. כשאנחנו עוברים לשיחות בין היחידות תמיד פונים אנשי קבע על המון דברים ואז אני אומרת להם תקבלו. הם אומרים: מה, אני בקבע, אני אקבול? נגד מי אני אקבול ואיך אני אקבול? לכן אני לא יודעת אבל אני יכולה גם להעביר לך את הפילוח. אם תשימי לב, יש לנו גם פילוח של הדרגות והרוב נופל על סרן ורב-סרן, שזה הגיל שמטריד אותם באמת מה הולך להיות.

השלב שמחליטים להישאר.

השלב שמחליטים להישאר.

לגבי מערך המילואים המספרים הם לא גדולים. אלה מאות אבל מתוכם 75 אחוזים עוסקים במעטפת והאם רשמו להם ימי מילואים, האם תגמלו ימי מילואים, החזרי נסיעות, תעודות שחרור ודברים כאלה. איש מילואים שקבל על דרכי ההיפרדות. שלחו לי הודעת ווטסאפ וכך נפרדו ממנו אחרי שירות מילואים ארוך.

מועמדים לשירות ביטחון. כמו שאמרתי, ירידה של 17 אחוזים. זה ממש ברור למה יש ירידה כזאת. גם פתחו תוכניות חדשות בכניסה לצה"ל. אנחנו מרגישים. אנחנו פונים ללשכת הגיוס. אני אתן דוגמה שהיא מאוד בולטת. הורים של חיילים פנו – במקרה הזה של חייל אוטיסט אבל זה לא באמת משנה – ואמרו שהם רוצים להיכנס עם הבן המועמד לשירות ביטחון לקב"ן או להיכנס לבדיקת רופא. התשובה הראשונית הייתה רגע, מה פתאום, בסיס צבאי, מה פתאום שהם ייכנסו? אנחנו אמרנו למיט"ב, שלפי החוק הם בני פחות מ-18 וההורים הם אפוטרופסים טבעיים ולהורה יש זכות להיכנס. צה"ל עוד לא לקחת עליו בעלות. זה לקח בדיוק שיחה אחת שבה מיט"ב אמרו, נכון, את צודקת. עכשיו בואו נתארגן, בואו תיכנסו. היום מי שמבקש להיכנס, יש להם נוהל, צריך להודיע לפני כן כי צריך לדעת איפה הם עושים את זה. זאת התחושה שלנו מול מיט"ב.

עדיין יש הרבה קבילות שעוסקות – ונמצא כאן רמ"ח בריאות הנפש – בעיכוב בקביעת תורים לקב"נים במיט"ב. ההסדרה שכן הגיעו אליה במיט"ב שלא ממתינים בהכרח לקב"ן כדי להתחיל להריץ את המיונים, כדי שאנשים לא ייפגעו. המיונים. אבל כאן צה"ל ירחיב בזה.

לגבי זכויות. אני לא אפרט הכול אבל המנעד הוא עצום. אתם רואים כאן ממש בחלוקה לתתי-אחוזים. אני מזכירה שאמרתי רישומת - 80 אחוזים מוצדק, כל שאר הדברים שקשורים לתחומי שכר ותנאי שירות – 58 אחוזים מוצדק. המספרים הם גדולים באופן יחסי. אני רוצה לשים ספוט גם כאן. זה בעיקר בדרג של השטח שלא בהכרח הוא יודע לתת את התשובה הנכונה. זאת אומרת, חייל מגיש בקשה לשינוי שיבוץ למשל וזה לוקח שלושה וארבעה חודשים, פקודות הצבא אומרות שלושה 35 ימים. פקודות הצבא, בסדר, זה לא האירוע, האירוע הוא מה יודעים ביחידה, תוך כמה זמן צריך לתת לו תשובה.

לגבי מעמד לוחם, אלה תקלות שכואב הלב מכיוון שמגיע פל"ס, לוחם בהנדסה קרבית שאומר שהוא לא מקבל א' פלוס שברור שמגיע לו. יש תקלה למטה. אגב, זאת עוד דוגמה, זה פל"ס אחד, אחרי שאתה מטפל בזה מסתבר שכל הפל"סים, צריך לסדר להם.

זכויות של חיילים, יחידות קרביות. מטריד אותנו הנושא של חופשות. בהרבה יחידות החיילים לא מספיקים לנצל את ימי החופשה שלהם. צה"ל אומר, ובצדק, שיש הרבה עניינים מבצעיים, אז שצה"ל יקבל החלטה אמיצה ויחליט מראש כמה ימי חופשה יש בשנה. כל עוד צה"ל החליט שיש 17 ימי חופשה בשנה גם לחיילים קרביים, צריך לממש את זה. אי אפשר להשתמש בטיעון שנה אחרי שנה וחיילים אומרים שכבר שנתיים לא מימשו. יש לנו יחידות מאוד ברורות שאנחנו יודעים שזה קורה בהן.

עלייה בהיקף הקבילות, רמות פעילות, לימודים, גמול השתלמות וכולי. קבילות שקשורות לשירותי דת למיניהם. הן לא רבות אבל המעטות מטרידות. כאוכל מגיע למוצב רבע שעה אחרי כניסת שבת או 20 דקות אחרי כניסת שבת, המפקד אומר שאלה רק 20 דקות אבל אלה לא רק 20 דקות. הם לא יכולים לאכול את האוכל הזה וזאת בעיה.

שירותי הרפואה. עלייה קלה בהיקף הקבילות. המגוון של הנושאים הוא גדול. זאת אומרת, לעתים יחס של רופאים, קביעת תורים וכולי, אבל אני כן רוצה להגיד מה שונה משנה שעברה. יש ירידה במספר הקבילות שעוסקות בזימון תורים. אני יודעת שהצבא הלך כברת דרך, יש מדיקליק ויותר קל לזמן תורים. זה הרבה יותר מוצלח ובזה יש ירידה. עדיין יש קבילות שעוסקות ביחס של רופאים, רופא רואה חייל והוא באותו יום הוא כבר ה-30 שלו והוא כבר מתחיל לדבר לא יפה. רופא שמצלם ישבן. דברים לא נעימים שקורים מצד רופאים. זה לא מצביע על הכלל.

דבר שהוא מהותי מבחינתי זה הנושא של בריאות הנפש. כל קבילה – אמנם כאן זה קרוב ל-10 אחוזים מהקבילות – שמדברת היום על בריאות הנפש וחיילים שאומרים שממתינים חודשיים, שלושה וארבעה חודשים לקב"ן – הם צודקים. התשובה שהם מקבלים היא שאין לנו קב"נים. הצבא יסביר. אני יודעת שיש תוכניות ותוכניות גם הוצגו לנו, אבל נכון להיום עשרות של קבילות של חיילים שלא פוגשים קב"ן בזמין אמת.

אני לא מדברת על הדחוף במקרה של אני הולך להתאבד, שם נמצא הפתרון. יש הרבה מאוד חיילים שרוצים קב"ן, אי אפשר לבוא אליהם בטענות, מבחינתי זה לגיטימי.

תשתיות. בדוח זה לא הרבה אחוזים אבל כמו שאמרתי קבילה אחת מראה על כולם. אנחנו כמעט מדי שבוע נמצאים באחת מהיחידות, בלי קבילות. פשוט באים לראות מה קורה. זאת יחידה אחרי יחידה. אני אתחיל במה שהשתפר.

אתם עושים ביקורי פתע?

לא פתע. מודיעים.

למה אלה לא ביקורי פתע?

אני יכולה לשלוח. אנשים שלי אני שולחת לביקור פתע. כשאני מגיעה ליחידה, אני באה ליום שלם ואני רוצה להכיר את היחידה ורוצה לדבר עם האנשים. ביקור שלי הוא לא ביקור פתע.

אבל קיימים גם ביקורי פתע.

יכולים להיות גם ביקורי פתע. בשבוע שעבר היינו באיזושהי יחידה ושאלו אותי אם אני יכולה לבוא קצת יותר כי כבר שבועיים הם עובדים בבסיס לסדר ולארגן. ממש ביקשו שנגיע לביקורת, אם אפשר, פעם בכמה חודשים.

אני רוצה לומר משהו לגבי הביקורים ביחידות. יש נושא אחד שהשתפר יחסית לשנה שעברה וזה נושא ההיסעים. אנחנו כמעט ולא מקבלים קבילות חיילים על היסעים. יש כמה דברים שנעלמו. קבילות על זקנים אנחנו גם לא מקבלים. יש דברים שהיו והם כבר לא שם. גם מהקבילות וגם מהביקורים ביחידות, יש כמה דברים שעולים באופן מובהק.

לגבי מזון. אין כבר קבילות על כך שאין מספיק מה לאכול. זה לא סוג הקבילות. הקבילות מדברות על הגיוון, על הלכלוך, על הדרך בה המזון מגיע הייתה לנו יחידה של הגנה אווירית שאמרה בסדר, הגיעו כפול אנשים למוצב, ביקשנו עוד אוכל, האוכל הגיע אבל לא מחומם, מקולקל, היינו צריכים לזרוק את כל האוכל. שוב, זה לא בהכרח הכמויות. די כבר, שמים על זה את הכסף.

עכשיו השאלה מה קורה בתוך המטבחים עצמם. יש שונות. אנחנו היינו ביום אחד בדרום בשני בסיסים שונים, אותם פרודוקטים, אותו דרום, אותו חול. אתה רואה מטבח אחד מדוגם וכל החיילים אומים שהאוכל הוא נהדר ואתה רואה בסיס אחר שלא מזמן אט"ל החליטו לסגור שם את נושא המזון, שהוא נראה נורא. זה המון אחריות מפקדים מצד אחד, מצד שני תקציבים, תקציבים, תקציבים כדי לשפר אבל הצבא צריך להתמודד עם זה.

לגבי תנאי המחיה עצמם – שירותים שבורים, אסלות שבורות. אתמול ישבתי באחת מההשלמות ואמרתי להם שהנה, מטפלים במים החמים. שאלו אותי אם אני רצינית כי אצלם שני מוצבים בדרום, אין אצלם מים חמים. אני יודעת שהצבא עוסק בזה, זה אירוע, אבל זה אירוע מרכזי מבחינת החיילים וזה עדיין בעייתי. אנחנו עדיין רואים את זה. מפגעי תברואה – חתולים, כלבים, מזיקים, מה שאתם רוצים.

אחרי כל ביקור כזה אנחנו שולחים דוח מאוד מאוד מסודר, גם למפקד היחידה וגם לכל מי שעליו נעשה הדוח. גם מצפים את זה באופן עתי. אף אחד לא פוגש את זה עכשיו בהפתעה כאן. כל מה שבדוח, כולם מכירים את זה. שום דבר כאן לא דבר. כאן מוזכר מחנה איתם בו היינו והיינו בו לפני שלושה שבועות ועובדים עליו. פתאום הוא נראה אחרת לגמרי. אני לא אומרת שאין התקדמות, אבל בגדול התחושה היא שבהרבה מאוד בסיסים יש דברים בסיסיים שנראים ממש לא טוב כולל מפגעי תברואה שמאוד מטרידים אותי.

מימוש המלצות. ב-2022 ניתנו 692 המלצות. נכון ל-1 בינואר – עכשיו אנחנו מדברים על הרבה יותר המלצות שממומשות - 70 אחוזים מההמלצות מומשו. חלק מההמלצות הן המלצות פרטניות וחלק מההמלצות הן המלצות מערכתיות. הנושא של המדים, אני חושבת שלקח חודשיים לאכ"א, בעיקר לאט"ל, לקבל החלטה שהחל מגיוסי הקיץ בנות יהיו רשאיות או עם מדי א' נשים או עם מדי א' גברים ובא לציון גואל. באמת, נפתרה הבעיה של שנים בעיניי בפתרון הגיוני ופשוט ומצוין, אבל לא רק זה. פרסמו את ספר התשמ"ש, החליטו איזה שהן החלטות לגבי שירות הנח"ל, לגבי סיווגים ביטחוניים ביחידות מסוימות מה שעיכב מאוד את הגעת החיילים ליחידות. בקבלת משכורות הגיעו לאיזשהו מסלול מסודר.

מבחינתנו גם במהלך השנה אנחנו רואים שמעבר לתשובות הפרטניות לאנשים, יש אירועים מערכתיים שבהם נעשה שינוי, מבחינתי שינוי מבורך, וצה"ל כבר יציג את חלקו בדברים האלה. אנחנו בדרך כלל גם מיודעים בזמן אמת. כיוון שאנחנו גם עוקבים אחרי כל השינויים האלה אנחנו מיודעים בזמן אמת גם בטיפול בקבילות וגם בטיפול בדברים העקרוניים.

לסיכום החלק שלי ואחר כך כמובן אפשר לשאול שאלות. מבחינתי ההמלצות שאני שמה לי, לצה"ל ולכולם. ראשית, העמקה בזכויות של המשרתים בכל סוגי הכשרות הפיקוד. אני מדברת על המפקדים עצמם. באמת, השנה התחלנו בשיתוף פעולה, מבחינתי מצוין, עם בה"ד 1 - זה ממש קריטי – להיכנס לכל הגדודים ולדבר איתם גם על הזכויות של החיילים שלהם וגם לתת להם את כל הדוגמאות. הצוערים זזים בכיסא ואומרים, מה, לא יכול להיות שמפקד כך יתנהג לחייל שלו, אבל ברגע שאתה משקף, זה עוזר. אנחנו מגיעים גם אליהם ואנחנו מגיעים גם לקורסים היותר בכירים. לסרן, לרב-סרן, לאל"מים במחצבים, כדי לשקף להם שזה האירוע, הוא בעיקר מתנפץ על הקצינים הצעירים, אז בואו, נא לחנוך, נא לראות איך אתם מדברים איתם, איך אתם מגיבים לכל דבר כי אני חושבת שזה אירוע שצריך להידרש אליו. זה דבר אחד.

דבר שני, התמקצעות מפקדים, לאו דווקא גורמי ה-ת"ש. המפקדים בטיפול בפרט, המפקדים צריכים להכיר את הזכויות של החיילים שלהם.

לאחר מכן אני מדברת על הנושא של תשתיות ואני רוצה לשים דגש על המגורים, תחזוקה, שירותים, מקלחות, מים חמים, בעלי חיים. סוף סוף הורדנו מהרשימה את ההיסעים שזה באמת משמח.

לגבי מזון. אני לא מדברת על הכמויות אלא על אופן אספקת המזון, על איכות המזון, על אופן הגשת המזון.

נשלח להם תמונה של מנחם הורביץ.

כן. תמיד אני תוהה איך זה נראה אחר כך.

זאת יוזמה ברוכה.

כן. זה טוב. לגבי אוכלוסיות מיוחדות, יש פתרון כבר לאוכלוסיות מיוחדות. הצליאקים מקבלים מנות.

הדגש הבא שאני שמה הוא גורמי כוח אדם. עושים טעויות שקשורות לזכויות פרט, שכר ותנאי שירות, הבטחות לא נכונות, הנחיות לא נכונות. אם יש לי קצין ביחידה מובחרת שקיבל חצי שנה בשביל ללכת ללמוד כדי איכשהו לסדר לו את המשכורת שיהיה לו איזשהו תואר במשהו ואנחנו ממש רואים תכתובת עם גורמי המקצוע, זה מזכה, זה לא מזכה, ממש לפי זה הוא למד – עוברת חצי שנה, הוא חוזר ליחידה ואז מסתבר לא, זה כן מזכה, זה לא מזכה ופתאום הוא לא זכאי לתואר. ועכשיו לך תפתור את זה. עם כל ההמלצות שלי, אני לא יכולה להגיד שישלחו אותו שוב לעוד שנת לימודים או תשלמו לו כסף. מצאנו שם איזושהי הסדרה אבל בסוף אלה תקלות שהן בדרג השטח ובסוף הן משפיעות בצורה דרמטית על זכויות הפרט.

הדבר האחרון, רפואה. ברפואה אני שמה את הספוט בצורה חד משמעית על נושא הקב"נים בצה"ל. אני יודעת שעובדים על זה חזק וקשה כדי לפתור את זה.

לסיכום אני רוצה לומר דבר שמבחינתי הוא מאוד מאוד משמעותי בשיטת העבודה שלנו. יש שני דברים מרכזיים. ראשית, אנחנו עובדים מול הצבא כדי שהצבא גם יבדוק את עצמו וישיב את האמון של החיילים בצבא. דבר שני, אני רוצה להגיד שעם ביקורת או לא משנה איך, אני מרגישה שבצה"ל אני יודעת בדיוק עם מי יש לי לדבר ואני יודעת עם מי אני מדברת ויש מי שמקשיב בצד השני. לא הכול נפתר, יש מלא דברים שמרגיזים ומעצבנים, אבל השיח בבה"ד 1 הוא אחרי שיח מאוד מאוד רציני מול מפקד בה"ד 1 ואלוף פיקוד ההכרות. בנושא של התשתיות אנחנו מול אט"ל. בנושא של כוח אדם אנחנו מול רמ"ט אכ"א מול אכ"א. אלה לא דברים שאנחנו מחכים עכשיו לוועדה ואלה לא דברים שצה"ל עכשיו מחכה לוועדה כדי למצוא פתרונות. זאת לפחות ההתרשמות שלי.

אני אגיד שעל בסיס יום-יומי - וזאת באמת הזכות שלנו וזאת ההזדמנות שלי להגיד תודה לאנשים שלי שהגיעו מנקח"ל, כל היחידה שלי – יש לנו את הזכות לסייע להרבה מאוד אנשים וזה יתרון גדול. תודה.

תודה רבה רחל. אני חייב להגיד שעברתי, אי אפשר להגיד על כל מילה ומילה אבל על רוח הדברים. באמת עבודה טובה. יישר כוח. זה שיש קשב בצד השני ורואים את זה, זה חשוב מאוד. לא תמיד שומעים את הקשב בצד השני. אנחנו רואים את זה בוועדה לביקורת המדינה מצד משרדי הממשלה. כמובן שתמיד אנחנו צריכים לשאוף לתקן עוד ועוד.

צה"ל, תא"ל יורם כנפו, ראש מטה אכ"א.

מתוקף תפקידי אני גם אחראי על המענה לקבילות, לרכז את כל עבודת המטה של צה"ל ולוודא שהמלצות הנציבה מיושמות.

בפתח הדברים אני רוצה לומר שצה"ל רואה חשיבות רבה מאוד בעשייה של הנציבות כי היא מהווה עבורנו ביקורת בלתי תלויה ואנחנו, כמו שציינתי, כמובן מיישמים את כל ההמלצות ובחלק מהמקרים גם מרחיבים אותן למענה שהוא מענה מערכתי יותר.

מה זה 250 שעוד לא הצלחתם לשים בהמלצות שהיא כתבה?

אני אגיד בעצמי. ראשית, חלק לקראת סוף הנה, חלק הן מערכתיות ואני משאירה אותן אצלי במעקב ולא משחררת.

כלומר, לא פרטניות.

לא. פרטניות, להחזיר כסף למישהו או לפתור את הבעיה עכשיו, זה לא האירוע. האירוע הוא בעיקר מול המערכתי.

אני חייב לומר בפתח הדברים משהו על מפקדי צה"ל. מפקדי צה"ל, אפשר לומר באופן רחב, ככלל, מהווים כתובת לטיפול יום-יומי בכ-300 אלף מועמדים לשירות ביטחון שאנחנו עוסקים בתהליך המיון שלהם ובאותו מספר פחות או יותר של משרתים, חיילי חובה, קבע, מילואים ואזרחים עובדי צה"ל. ככלל הטיפול הוא טיפול ראוי ונכון. כמובן שיש לנו גם תופעות שהן תופעות וסוגיות כפי שהנציבה הציבה אותן והציגה אותן ואנחנו מטפלים בהן.

איך אנחנו מטפלים בהמלצות. ראשית, ההמלצות שנוגעות לפרט, לפרט האחד, לרוב בא על תיקונו ובא על תיקונו יחסית בפרק זמן מאוד קצר. אנחנו כמובן בודקים שני דברים כשאנחנו מקבלים את הקבילה הזאת ורואים את הצורך במתן המענה. אנחנו בודקים שלא הייתה כאן התרשלות או לא נעשה כאן משהו באופן מכוון ואם יש התנהגות כזאת, היא כמובן מטופלת באופן משמעתי כי אנחנו בצה"ל, במקומות בהם הפעילות היא פעילות שמבוצעת באופן מודע על ידי המפקדים כשהם יודעים שהם עוברים על הפקודות, זה סטנדרט ונורמות שאנחנו לא מקבלים ואנחנו מטפלים בזה טיפול משמעתי.

הדבר השני שאנחנו בודקים זה מה בתוך התהליך, בתוך היחידה לא עבד שאילץ את המשרת לפנות לנציבות לא ממקום של להוקיע את הפנייה. אנחנו רוצים שתהיה פנייה לנציבות אבל אנחנו רוצים שהמשרת יראה בראש ובראשונה במפקד שלו ככתובת לטיפול בסוגייה הזאת ובלא מעט מהפעמים אנחנו רואים תקשורת שהיא תקשורת לא טובה או תהליך שהוא תהליך פחות סדור ביחידה וגם על זה אנחנו מעירים. אבל אלה הקבילות שיחסית היישום של ההמלצה שלהן מתבצע בקצבי זמן נכונים ובטיפול כנדרש.

בלא מעט מהמקרים אנחנו מסתכלים על סט קבילות שמצליח להראות לנו תופעה שהיא תופעה שדורשת טיפול שהוא טיפול מערכתי. לפעמים הטיפול המערכתי הוא תהליך של בניין כוח. ממש בניין כוח ארוך וסדור - אנחנו תכף ניתן סקירה גם בעניינים הללו – שהוא דורש כמובן את המשאבים והוא דורש את הזמן על מנת שאנחנו נוכל לפתור אותם. חלקם הן תשתיות, חלקם מערכות וחלקם דורש מאיתנו לחזור בחזרה ולבדוק את המדיניות ולבדוק את הפקודות ולראות אם אנחנו נדרשים לתקן אותם. דווקא מהסוג הזה של הטיפולים הייתי רוצה שניתן סקירה יותר רחבה ופיני, רח"ט לוגיסטיקה, ידבר על חלק מהדברים שנתנו להם מענה שהוא מענה רוחבי תשתיתי.

חודש טוב. נמצא אתי כאן ראש מערך הבר"ן של צה"ל ירין שהוא קצין מבצעים של אט"ל. אימא שלי לימדה אותי שכאשר מעבירים עליך ביקורת, תתחיל לרקוד. אני חושב שביקורת זה דבר נפלא, לא סתם אומרים ביקורת בונה, ובהינתן מצב – אתה מתייחס אליה ברצינות.

כמה סוגיות מערכתיות עליהן דיברה גם הנציבה וגם ידידי כנפו. אני רוצה להגיד את הדבר הבא. האחד, אין סיכוי שבעולם שמפקד צה"ל בעידן המודרני ידע להחזיק בכל הדאתה של השירות של החיילים שלו. אין סיכוי כזה. היום יש מגוון מטורף של שירותים - שירותי פרט, כביסה, נעליים, רפואה – הוא צריך להיות מדען אטום. אין סיכוי שזה יקרה. אנחנו ביחד עם אכ"א יצרנו מערכת שנקראת צ/360 בתוכה יש מערכת של שאלות-תשובות שהפרט יכול לשאול מה הזכאות שלו לאיקס ואז בבואו לדרוש את המענה, הוא לפחות יודע להגיד למה הוא זכאי. זה כמו שכל אזרח במדינה רוצה לדעת על הקלות במיסים, הוא לא יודע להחזיק את הידע הזה, וזה קומפוננט אחד.

הדבר השני. צריך לומר כאן שהקבילות האלה, אלה אנשים שפנו. יש הרבה מאוד אנשים שלא פנו ובין אלה שפנו כאן, יש דברים שהם סינגולריים, כמו אותו קצין שלא קיבל מענה – ויש לא מעט כאלה, ואני מעריך שגם במדינה – לבין סוגיות מערכתיות. אני רוצה לשתף אתכם במשהו - הייתי בשבוע שעבר בחדר ליד החדר הזה – שאומר שאנחנו מבינים שאנחנו לא בכיוון. נכנס לנו ראש אט"ל חדש לתפקיד, מישל ינקו, ואנחנו הפכנו את המשקפיים והתחלנו להסתכל על הבעיות מהעיניים של המשרת, אגב, ביחס עם אכ"א. יש הרבה מאוד רכיבים. ביום ראשון אנחנו עושים כנס משותף שמדבר על הדברים האלה, בהשתתפות 700 אנשים.

בצה"ל, הרבה מאוד שנים, כל מה שקשור למזון, רפואה, היסעים – נקרא קיום. כשהיית בא לדיוני תקציב, היה רשום קיום 2023 באותו סטנדרט של 2022, ללא התייקרויות והרמה הולכת ויורדת. הגיע אלוף חדש וטבע את המשפט איכות וחוויית השירות. אנחנו מבינים שבאמון הציבור, במודל צבא העם, יש לנו חוזה עם האימהות והאבות של המשרתים בצה"ל וחובתנו לתת להם את הכי טוב שאפשר לתת. האם אנחנו הצטיינו בזה? לא. מיד אני אראה את זה.

ישבנו כמעט חצי שנה וכתבנו תפיסה. התפיסה אומרת שאנחנו משנים, המפקד הוא דרמה בתוך הסיפור. שאלת למה לא ישירות. יש דברים שאתה אומר שאם אני מבטל את המפקד, זה משהו שלא היינו רוצים שיקרה. אנחנו כן רוצים לתת כלים למפקד. במקומות שהוא לא צריך להחזיק ידע, אין צורך שיחזיק בו. לשלוט בתמונת מצב, להסתכל על הדברים בעיניים של המשרת, השפעה על היחידה, דיגיטציה ומערכות. אין לנו דאתה. דאתה זה אירוע דרמטי. לפני כמעט שנה אנחנו ישבנו עם הנציבה והיא אמרה לנו שאין מים חמים. בכל הערכת מצב ביום חמישי בצה"ל, כל אחד מציג את רמת המים החמים. דוגמה. אז גילינו שבמקומות שבהם יש צוברי גז והיחידה אמורה להחליף גז – היחידות מתחלפות, אין בן אדם קבוע במוצב, אז מה קורה לגז? הוא נגמר. מתי הוא נגמר? ביום שישי. ואז מה קורה? אין מים חמים. אמרנו, שלום, שמנו מערכות לניטור מרחוק של הגז ואנחנו ממלאים את הגז ויותר אין בעיית מים חמים. לא בכל המקומות.

אחת הבעיות הכי גדולות שזיהינו היא שהבעיה וזה שמטפל בבעיה לא מכירים אחד את השני, ב-85 אחוזים מהמקרים. תחבר אותם – פתרת את האירוע. אנחנו מנטרים באופן יזום. היום כשאימא כותבת בפייסבוק, באינסטגרם, בטוויטר, שלום, הבת שלי רעבה – יש לנו מערכת מתוחכמת, לא רק בעולמות התקיפה, וזה קופץ אצלנו.

לא רק בפייסבוק. בעיקר היא כותבת לנו.

אני אספר לך סיפור אמיתי. ביום ראשון האחרון מצאתי את עצמי מדבר עם אימא של חיילת ושבועיים לפני כן דיברתי עם חיילת שמשרתת בצריפין וחודש לפני כן עם חיילת שמשרתת בסיירים כדי לשמוע ממנה מה הסיפור. החיילת משרתת בקריית ההדרכה והיא הגיעה לתחנת הסעה בכפר סבא ואין הסעה. האימא התחילה לרוץ. התנצלתי בפני האימא. אני לא הייתי רוצה שהיא תסיע אותה כי בשביל זה אני כאן. דיברו כאן על ההיסעים, ומיד אנחנו עושים תיקון. זה לא נגמר לעולם, זאת אבולוציה. יש לנו יכולות ניטור ויש כאן שירות. צה"ל לא דיבר על שירות. זה לא יפה להגיד אבל זה מה שיש, שיהיה לך בהצלחה. הצבא הוא צבא העם, אנחנו רוצים לשמור את שדרת הפיקוד, ניהול שהוא ניהול שמשקף, שינוי לטווח ארוך. לא רוצים זבנג וגמרנו. תפיסה מתפתחת. יש כאן את כל הדברים. יש כאן מערכת SLA – סרוויס לבל אגרימנט וזהה אומר שבכל אחד מאמות המידה, מה השירות שאני אמור לקבל. דיברנו על מים חמים, היום אם יש מוצב בחזית שיש בו תקלת מים חמים, אם תוך 12 שעות המים לא עובדים – מישהו בא לתת הסברים על זה.

דיברנו על הדאתה. על האנשים. אתם רואים כאן את צ/360. הקמנו אקדמיה לשירות. אנשים בצבא לא יודעים מה זה לדבר שירות. כולכם שירתם ויש נגדים שאין להם תרבות שירות. אתה בא לנגד, הוא אומר לך תבוא מחר. אתה בא עוד פעם, תבוא מחר אבל אני רוצה נעליים היום והוא אומר תבוא מחר. הקמנו אקדמי לשירות ומאמץ תקשורתי מאוד משמעותי שגם מתווך וגם משווק, אם יש פתרון בטווח הנראה לעין, שותפות כמובן.

אנחנו נלחמים על האנשים. גם אנשי קבע, גם משרתים. דיברו כאן על קצינים ועל נגדים שבחלקם באיזשהו מקום מרימים ידיים. אני דיברתי עם האימא של החיילת כדי לומר לה שאני רואה אותך, אני רואה את המצוקה שלך ואני מתנצל על כך שהיא הסיעה את הבת שלה ביום ראשון למקום אחר כי זה לא התפקיד שלה. הבנו שלחשוב קיום זה כבר לא מספיק אלא צריך לחשוב אחרת.

הלכנו ועשינו מסע ששאל מה מטריד את חיילי צה"ל. אני לא אכנס לזה כאן אבל יש כאן את כל מה שדיברה עליהם הנציבה ועוד. לדוגמה. חייל שהיה צליאקי בצה"ל, קיבל חמגשית, אותה חמגשית עם אותה מנת מזון במשך שלוש שנים. גילינו שאנחנו מורידים אוכל לשטח, שמים באותה חמגשית את הכול ועד שזה מגיע למטה, זה הופך לסלט. בעולמות הרפואה לא היו לנו סטנדרטים. בן אדם מזמין תור, תוך כמה זמן הוא רואה רופא ראשון? תוך כמה זמן הוא רואה רופא מומחה? כמה תורים מבוטלים כשבן אדם מזמין תור ולא מגיע? איפה זה יושב? קב"נים. יושב כאן לוצ'י והוא יגיד לכם שפעם כשמישהו רצה לראות קב"ן, מלש"ב, היה מחכה עשרה חודשים.

אגב, כמה קב"נים יש בצבא.

עוד רגע הוא ייתן לך פירוט. לכן הבאתי אותו מעבר לזה שהוא תומך בי נפשית. אגב, ברפואה צה"ל קיבל החלטה אסטרטגית. הרבה מאוד שנים דיברו על הפרטת שירותי הרפואה בצה"ל ואנחנו ביחד עם הרמטכ"ל, ראש אט"ל מישל ינקו וכמובן קרפ"ר, החזרנו את זה בחזרה.

מה זה בחזרה? כשהייתם ב"טרם", זה היה נורא. כשחייל מגיע הביתה לדימונה, מרגיש לא טוב ב-12:00 בלילה.

אני מיד אציג את זה. אני אראה את זה ואם אני אחסיר משהו, אני אשמח לענות.

בהיסעים וליסינג, ככלל תפיסת העולם הייתה שצה"ל לא אחראי על הסעות. אני מוריד חייל בתחנה מרכזית ושיהיה לו בהצלחה. היקף האוטובוסים שצה"ל היה מפעיל בימי ראשון וחמישי הוא 200. היום אנחנו מפעילים 1,700 אוטובוסים ביום ראשון. לקחנו אחריות על ההיסעים. שיתוף עם משרד התחבורה, אפליקציות חכמות שמיד אני אראה. אגב, באופן פרדוכסלי אותו שירות, חסכנו מיליוני שקלים.

מי זה הקצין הצעיר הזה שהמציא אפליקציה? הייתה כתבה על זה. נכון?

יחד איתי. ערן אלון. אני מיד אדבר עליו. הוא קצין שלי. זה חסך מיליוני שקלים. בצד השני יש עוד אפליקציה שמאפשרת לחייל להזמין מושב. בתשתיות, אני מיד אראה, יש הבדל מאוד משמעותי. בגדול יש בצה"ל שלוש רמות של תשתיות: מוצבים קדמיים, לוחמים. בא"חים ויחידות הכשרה ויחידות עורפיות. יש תהליך שנקרא שיווק והעתקת מחנות. קריית הדרכה היא דוגמה פנטסטית. אתה משווק קרקעות במרכז הארץ ומעתיק את עצמך לדרום. אמ"ן הנגב. שינוי משמעותי. אני מיד אראה. אנחנו עדיין לא מספיק טובים בזה.

אנחנו מבינים שיש לנו את היכולת לשנות ולהשפיע. מודל צבא העם, יש לנו חוזה בלתי כתוב. חייל, לוחם קרבי, אנחנו רוצים שהוא יקבל את הטופ שבטופ. אטרקטיביות השירות בקבע ואמון המשרתים והציבור, זה קודם כל אמון המשרתים. זה בדיוק מה שדובר כאן ונאמר על ידי נציבת קבילות החיילים. משרת רוצה לדעת.

אני אגע כאן בארבעה רכיבים. נדבר על רפואה ובריאות הנפש, נדבר על תנאי מחיה ותשתיות. אני אראה ממש תמונת מקרו ואני ארד עד למטה, למזון וציוד. אחר כך נדבר גם על היסעים.

רפואה ובריאות הנפש. ראש אט"ל יחד עם קרפ"ר הובילו תוכנית שנקראת רפואה בשבילך. התוכנית הופכת את הפירמידה ואומרת שאנחנו לוקחים אחריות על שירותי הרפואה בצה"ל. אפשר לראות בממצאי הדוח ואני אראה קצת נתונים מה אומרת התוכנית. אני אראה לכם יכולות שלדעתי אין אותן בשום מקום במדינת ישראל אלא רק בצה"ל. אגב, לטעמי, בסטנדרט שאנחנו נראה כאן, אין היום שום גוף רפואי במדינת ישראל שנותן את הסטנדרט הזה.

אנחנו מדברים על חוויית המטופל, מדברים על המפקד שהוא חלק מהעניין ועל המטפל כאשר בסוף חוויה של חייל שמגיע למרפאה, זה משהו מאוד סובייקטיבי. הקמנו רפואה בערבה. חבר'ה, בערבה יש 50 אלף משרתים שבשביל לראות עכשיו גניקולוג הייתה יוצאת חיילת מהערבה ושולחים אותה לפילון. פילון זה ליד צפת.

אין בערבה 50 אלף משרתים. אתה מדבר על אילת והערבה.

אילת והערבה.

ובאר שבע ודימונה.

קריית ההדרכה, בהל"צ, בהל"ג, שבטה, בה"ד 1, אוגמ"ר 80, זיס. אני מדבר על יחידות צה"ל. תוך שלושה חודשים הקמנו מרפאה בערבה. הנגשנו שירותי רפואה לתוך המרחב. אפשר לראות כאן את כל השירותים - מפיזיותרפיה, רפואה ראשונית, שניונית, רפואת מומחים, רפואת שיניים, בריאות הנפש – שנמצאים בגזרה. בן אדם מזמין תור, באים לאסוף אותו. כך היו נראים התורים ביציאה לדרך בינואר 2022. אתם יכולים לראות שלרופא עור – היה מחכה 40 ימים - החייל מחכה 21 ימים ובאמצע אפשר לראות את התור. זה רופא מומחה. זה הסטנדרט בצה"ל. אני אסביר איך זה עובד. מהרגע שבן אדם נכנס ומזמין תור, אני מודד את זה. מאוד פשוט. זה ממוצע.

לפי מה שאומרת הנציבה וגם לפי תלונות שהגיעו, בסופו של דבר לחייל לוקח זמן רב, או שהוא לא הגיע למידע בזמן הנכון או שנמשך לו התור מעבר לזמן המצופה ואפילו למשך חודשים.

יש לנו 40 אחוזים של אנשים שמזמינים תורים ולא מגיעים. מבחינת החוויה שלו, הוא לא רואה רופא.

אתה יכול לדעת אם הוא הזמין ולא הגיע. אומרת הנציבה שבמקרים שהוא רצה להגיע, הוא לא הגיע והוא לא קיבל תור.

זה מידע אמפירי. אני לא מתווכח עם תחושות. אני יכול להראות לכם הערכות דיגיטליות.

ממתי זה?

זה מינואר 2022. בעמודה הימנית אפשר לראות מה היה הזמן הממוצע וזה זמן ממוצע. יש מקומות בהם הזמן הממוצע הרבה יותר ארוך ומצד שני יש מקומות בהם הזמן הממוצע יותר נמוך.

מרגע שהוא הזמין את התור עד שהוא מגיע.

זה היום הסטנדרט. זה הממוצע הצה"לי. חברים, זה נמדד. אגב, זה היה הרבה יותר גרוע. אפשר לראות כאן מה אנחנו קבענו, 21 ימים, זה הרבה יותר מהר מאשר באזרחות. יש רופאים מומחים שבאזרחות אתה יכול לחכות להם שמונה חודשים.

40 אחוזים ביטולים, זה המון. אני החזקתי מרכז רפואי, היו בו 19 אחוזים וזה שיבש את הכול. ממה נובעים הביטולים? האם קורה מצב שחייל שיש לו תור מתעורר בבוקר ובא אליו מפקד ואומר לו שהיום בגלל צרכים מסוימים, אתה לא תלך.

היה. כן. זה גם נמצא בדוח.

אני שואל אותו .

אני אענה לך.

יש גם מקרים שאותו חייל בסופו של דבר הלך לרופא פרטי. גם זה קורה.

בגדול מהניתוח שאנחנו עשינו הבנו שהבעיה יושבת על שני מרחבים. לחייל עורפי בדרך כלל אין בעיה להגיע לרופא והביטול הוא ביטול שלו. כאן הסתייענו בפרופסורים לכלכלה התנהגותית וגילינו שדרך האופן שבו אתה מנסח לו הודעה, הוא יבטל את התור או ישנה אותו כדי שלא יהיה לי רופא שיושב ומחכה ובזבזתי לו את הזמן. ביחידות הכשרה, זה יושב הרבה על מפקדים וכאן עכשיו התחלנו לעשות מיזם שכמו שאנחנו אוספים את החיילים ביום ראשון, הם כולם יחידה לוחמת שהולכת למרפא, המרפא משעה 8:00 עד 11:00 נותן להם מענה רפואי לכל היחידה ומגיעים ליחידה בשעה 13:00, כמו מה שהיה תרבות יום א' וזה מאפשר גם ליחידה ולא להוציא חיילים.

אגב, כשאתה מסתכל על ביקור רופא, כשאתם נמצאים בביקור רופא, פעם ביקרת בביקור רופא במוצאי שבת?

פעם אחת?

כמה זמן אורכת שם ההמתנה? לא סתם אני שואל אותך. ברור לי שביקרת שם. כמה זמן לוקח לחייל להמתין בתור בביקור רופא?

בביקור רופא, לפני עשרה חודשים, אתה יכול לחכות שש שעות. חיילים היו מגיעים במוצאי שבת, כולם כי הם יודעים שה-גימל תופס להם עד יום ראשון בערב. שינינו את הפקודה. לא משנה מתי אתה מוציא גימל ביום ראשון, ה-גימל תופס עד יום ראשון בערב.

אתה יודע איפה מפריע לי? זה שאתה לוקח את החייל כאחד שבא לתחמן את הצבא.

לא, חס וחלילה.

זה מה שקורה. אם אני טועה, תגידו לי. כל התהליך שאתה אומר זה שהוא ביטל, הוא לא בא.

לא, חס וחלילה. ממש לא.

אני רואה בביקור רופא – יוצא לי לעבור לידו כמעט כל מוצאי שבת - את התורים הארוכים ולא רק של החיילים כי הרי באים לשם עוד אנשים. הוא מרגיש לא טוב רק בגלל שהוא מחכה שם כל כך הרבה זמן.

הייתה פקודה מטכ"לית שאומרת שבהינתן מצב, הוצאת גימל במוצאי שבת, ה-גימל תופס עד יום ראשון בערב. כולם חולים במוצאי שבת. בסדר? היית רואה בניתוח שבועי שבמוצאי שבת בין השעות 7:00 עד 10:00 בלילה, מספר החולים גדל אקספוננציאלית. ביום ראשון אין חולים. אני עכשיו צריך לפתור את הבעיה. אם מגיע ואני לא רוצה שיחכה. מבחינתי כולם חולים ואני לא מטיל ספק בכך. שינינו את פקודת מטכ"ל. לא משנה מתי אתה מגיע בשבת לביקור רופא, בין אם בבוקר ובין אם בצוהריים או בערב, ה-גימל שלך ממשיך עד יום ראשון בערב.

אנשים התחילו לבוא בשעות אחרות?

לא. עדיין מגיעים אנשים. שנית, יש לך יכולת להזמין תור באפליקציה. לפני כן היית מגיע ומחכה בתור. שלישית, פתחנו בוט. היום יש בוט צה"לי, אתה יושב בבית, אתה מתכתב עם ה-בוט והוא נותן לך גימל. אל תגיע לביקור רופא. משמע, אם אני לא חש בטוב ברמה שעכשיו אני לא צריך ללכת למיון, אני עכשיו מצונן ואני מרגיש שאני לא יכול ללכת ליחידה, פותח את ה-בוט, מתכתב, מקבל שני ימי מנוחה. תודה. אם אני צריך לראות רופא, אני הולך לביקור רופא. בביקור רופא אני יכול גם להזמין תור. אתם יכולים לראות כאן בשנת 2021, זמן ממוצע 390 דקות. בן אדם היה מגיע, תורים מפה ללונדון, ומחכה 320 דקות לראות רופא. היום הזמן ממוצע להמתנה הוא שעתיים. אנחנו ב-2023 נרד ל-40 דקות. זה שירות שאנחנו נותנים. זה שירות שעושים מיקור חוץ.

לא בטוח שזמן ההמתנה של החייל ירד ל-40 דקות מאחר ובאים לשם גם אנשים שהם לא חיילים.

אני מודד את זה.

יש לך שם רופא שלך?

לא. אני מקבל שירות. מהרגע שאדם מגיע למרפאה, הגעת לקבל שירות, אתה מקליד את המספר שלך, ומהרגע הזה זה מנוטר. אני יודע כמה זמן מהרגע שהגעת.

אבל איך אתה אומר שאתה תהיה בשליטה ותרד ל-40 דקות? השליטה לא אצלך. אם היית אומר לי שיש לך שם רופא שהוא רק שלך, רופא של הצבא וזה חלק מתנאי המכרז, אתה צודק.

לא. הוא מדבר על השינוי של ה-גימל, עד סוף יום ראשון.

הוא מדבר על זמני המתנה.

זה לגבי השאלה שלך לגבי התחמנים.

לא, חס וחלילה. בואו לא נגיד תחמנים. אני לא רוצה להיכנס למרחב הזה.

להיפך, אני אמרתי שהחייל הוא לא תחמן.

אם יש בעיה בשבת, הוא לא חייב לחכות למוצאי שבת. הוא יכול להגיע גם בצוהריים.

זה לא רק בשבת אלא זה גם באמצע השבוע.

אבל הרוב מגיעים במוצאי שבת.

הרוב. הגדלנו את היקף הרופאים, שילמנו מה שצריך לשלם. שוב אני אומר שהדבר הזה הוא מדעי ולא תחושתי. בתחילת התהליך לא היה לנו מידע. אם היית שואל אותי לפני שנה, הייתי א ומר לך שאני באמת לא יודע להגיד. האם אין מקומות שאין בהם עדיין אנומליות? יש. האם זה מושלם? לא, אבל זה בדרך.

הקמנו קפסולות של רפואה מרחוק. היום חייל בבא"ח 900 נכנס למכולה, רואה רופא שיושב בתל השומר. מסיים את הבדיקה, יוצא לו מרשם. פעם הוא היה צריך לקום בבוקר, לעלות על אוטובוס, לנסוע לחכות שעתיים בתור. זה שינוי משמעותי ביותר.

שיפצנו 70 מרפאות בכלל צה"ל באותו סטנדרט.

דיברתי על הערבה. יש מוקד רפואה דחופה, עיין ערך שאלתך על מוצאי שבת. יש רופאים צבאיים שיושבים במוצאי שבת. אגב, אם ה-בוט לא דיבר איתך, הוא יכול לדבר איתך. חוויית הטיפול, 50 מנהלות שירות. חייל עכשיו הגיע למרפאה, הוא אבוד, לא יודע, כן יודע – אזרחיות עובדות צה"ל. הרעיון המסדר שלהם הוא שחייל יחווה חוויה אופטימלית בתוך המרפאה. קפסולות 12 מתפתח ל-24. 12 כבר עובדות.

מה זה הקפסולות האלה?

קפסולה היא מכולה שאתה מגיע, נכנס, יש בה שני תאים. יש בה טייטו וכל מיני מוצרים.

מה שנקרא רפואה מרחוק.

רפואה מרחוק. זה מאפשר לך להנגיש רפואת מומחים לתוך היחידה.

אתם עוקבים אחרי זה?

זה עובד מעולה. יש לנו כבר 12 וזה מתפתח ל-24.

מאיר, תרשום את השאלות. יש כאן חברי כנסת שרוצים להתייחס.

משפט אחד כי אני חייב לצאת. אני רוצה להגיד לרחלי תודה רבה על העבודה שאתם עושים, כל הנציבות. יש לכם כאן בכנסת לובי חזק, גם חברת הכנסת שרון ניר, גם אני יוצא נקח"ל. לפני 22 שנים הייתי כבר עם תואר ראשון וקיבלתי שיבוץ. חבר מאוד קרוב שלי, עלינו יחד לארץ, היה בנח"ל. הוא שאל אותי איפה שובצתי ואמרתי לו ששובצתי כמעט כמוך, רק יש באמצע ק'.

אני רוצה להגיד באמת תודה רבה. אני רוצה להגיד שאנחנו כאן בכנסת כן נלמד את הדברים ואת הדוח. יש כאן דברים שבאופן שוטף, לא רק בוועדת החוץ והביטחון אלא בוועדות השונות, שכך או כך נוגעים לחיילים. פספסתי את תחילת הישיבה אבל למשל נושא של יוקר המחיה מאוד משפיע על מצב החיילים, זה משפיע על תשלומי ת"ש ומשפיע גם על התנהגות החיילים. אני ידוע שדין משמעתי לא נוגע לנקח"ל אבל הרבה פעמים הבעיה הכלכלית של חייל בבית משפיעה גם על אופן השירות שלו. עושים שטויות והרבה פעמים מסתבכים. זה גם משפיע על ההחלטה אם אני אלך לקב"ן או לא אלך אליו, האם אני אוציא גימל או לא אוציא. כל הבעיות החברתיות והסוציו-אקונומיות מאוד משפיעות גם על השירות.

בהזדמנות גם נדבר על שינוי המגמה. היום יש הרבה אנשים שרוצים לשרת ביחידות לאו דווקא קרביות אלא סייבר וכולי אבל זה כבר נושא אחר.

תודה שאתם עושים את העבודה הזאת שהיא חשובה לחיילים.

צריך להגיד שהרפואה, המימוש הכי משמעותי השנה ב-2023, מה שאמרתי עכשיו הוא אפילו לא התחלה של התהליך.

בשקף הזה אפשר לראות איזה דברים הולכים לקרות השנה אבל אני לא רוצה לדבר יותר מדי. אנחנו ניפגש כאן בעזרת השם בשנה הבאה ואתם תראו שברפואה אפשר לראות כאן כל מה שהחייל יפגוש. לוצ'י ידבר על בריאות הנפש.

אני קודם כל רוצה להגיד תודה לנקח"ל וספציפית גם לנציבה. עבודה משותפת ארוכת שנים. תודה על העלאת הנושא. זכות גדולה לבוא ולהציג בפניכם את הבעיה הזאת איתה אנחנו מתמודדים לאורך שנים.

אני אנסה להיות מאוד קצר. הסיפור אותו אנחנו רואים בצה"ל הוא לא רק סיפור של צה"ל. אנחנו רואים גדילה עולמית בצריכת שירותי בריאות הנפש. אנחנו רואים עלייה לאומית בצריכת שירותי בריאות הנפש. כל מי שפותח עיתונים בתקופה האחרונה, מי שעוסק במערכת הבריאות במדינת ישראל מכיר את הבעיה. אנחנו רואים שינוי בתפיסת הטיפול הנפשי, אנחנו רואים התפתחות תודעה צרכנית וכמובן יש לנו גידול דמוגרפי ועלייה בדרישה לשירותי בר"ן ובעיקר יש לנו מחסור מאוד גדול במטפלים. גם אנשים הולכים פחות למקצועות טיפוליי וגם מדובר בתגמול נמוך ובעייתי.

מה יש לנו בצבא. אנחנו רואים ש-42 אחוזים מהחיילים יפגשו קב"ן לפחות פעם אחת. הרבה מאוד אנשים.

יש איזו השפעה של תקופת הקורונה? גם אתם מרגישים את זה?

אנחנו חושבים שגם תקופת הקורונה.

באזרחות, במשרד הרווחה, בדקנו את זה, יש עלייה של 16 אחוזים. אצלכם בדקתם את ההיבט הזה?

אני יודע על מחקר ספציפי שנעשה במכבי שהראה על 40 אחוזים עלייה בפנייה לשירותי בריאות הנפש כתוצאה מהקורונה. אנחנו רואים את הדברים האלה. אנחנו גם רואים את זה בהיבטי הסוציאליזציה של הדור הזה. יש לך דור שבעצם כאילו איבד את יכולות הסוציאליזציה שלו לאורך שנתיים ואז הוא מתגייס ואז יש יותר קשיים בסוציאליזציה למערכת הצבאית. תשלב את זה עם מפקדים יותר צעירים. זה יוצר בעייתיות הולכת ועולה.

אני אחזור למה שאמרנו. כשאני התחלתי במקצוע שלי, כשאני בבית חולים פסיכיאטרי, אני יודע מה זה בריאות הנפש. יש מחלות נפשיות. בצה"ל לאורך השנים המנעד של הדברים שאני הולך ומתעסק בו הוא הולך וגדל. אני לא מתעסק בקליר-קט הפרעות נפשיות. מרבית האנשים שאני רואה ושהמערך שלי רואה אלה איזה שהן מצוקות כלליות כאלה ואחרות. אולי בעבר הם לא היו פונים בגלל הסטיגמה והיום הם הן פונים. אולי בעבר מפקדים היו יכולים לטפל והיום הם לא מסוגלים לטפל. האם אני אומר שיש כאן ממש עלייה בתחלואה נפשית? אני לא יכול להגיד אבל יש דרישה הולכת ועולה של הציבור לשירותי בריאות הנפש וזה מעיד על איזושהי מצוקה כלל עולמית וארצית.

שאלת הבהרה. ה-42 אחוזים, זה היקף הפניות? החייל שפנה שוב ושוב, אתה סופר אותו ב-42 אחוזים?

לא. כאן מדובר על כך שאני מסתכל על שנות השירות ואני אומר כמה פנו לפחות פעם אחת.

42 אחוזים, זה אומר שכמעט מחצית מהחיילים פנו לקב"ן?

נכון מאוד.

זה הנתון שאתה עומד מאחוריו?

נכון.

חיילי חובה.

ברור שחיילי חובה.

כן.

מחצית מחיילי צה"ל פנו לקב"ן?

פעם אחת במהלך השירות.

זאת לא שכיחות של כמה פעמים התייצבתי בפני קב"ן?

כן.

אתה עומד מאחורי הנתון הזה.

כן.

אני רוצה לומר משהו בעניין הזה.

זה נתון מדהים.

יש לכם עוד נתון שאומר מתי פנו ה-42 אחוזים, מבחינת הזמנים.

בדרך כלל בהתחלה.

קב"ן, ב-סטייט אוף מיינד של מרביתנו נחשב כמשהו. היום מרבית הילדים של כולנו הולכים לפסיכולוגים.

לא. עזוב. לא מדברים על ההחרגה בנורמה. אני מדברת על הצורך של חייל להגיע לקב"ן.

הצורך לראות פסיכולוג או לעתים להתייעץ. מקום בו הוא יכול לפרוק או לדבר. זה לא בהכרח מעיד על בעיה נפשית חלילה.

לא יכולת להבין ממני שאני מדברת על בעיה נפשית. אני רוצה להבין.

מצוקה.

המאפיינים של הפנייה לקב"ן, הרקע לפנייה, אלה משפחות?

לא מדובר כאן בתחלואה נפשית.

את זה שמעתי אבל אני שואלת האם אתה יכול להצביע על קשר בין חלוקה לזמנים, שאלה ששאל חבר הכנסת אזולאי, בהקשרי שיבוץ כאשר אז אתה יכול להגיד ש-42 אחוזים, 30 אחוזים מהם יבואו בצמידות לתהליך שיבוץ בצה"ל.

כמעט תמיד.

אני יודעת את התשובה. אני שואלת בשבילך.

אני אומר לך עוד דבר. תסתכלי על צפי העלייה שלהם. צפי העלייה יותר מדאיג אותי. זה רק הולך ועולה. כלומר, הם לא רואים טיפול בנושא הזה.

זה מלמד על עוד כמה דברים. זה מלמד שחלק מתהליך המיון והשיבוץ, קטגוריית בריאות הנפש, כי אין משהו אחר דומה בהיבטים של קשיי הסתגלות, הפכו להיות חלק. אני שואלת שאלות מכוונות עם ידיעת התשובות כדי שאני אוכל לתת לך כלים להתמודד עם העניין.

בסדר. בואו נמשיך הלאה. אני לא אעבור על הגנאולוגיה הזאת. הדרישה ההולכת וגוברת, העלייה הלא מתאימה בגודל המערך שלי יצרה מענה בר"ן לא מותאם. המענה הזה, אפשר לראות בו בעיות לאורך כל המקרים ובעיקר אם אני מתייחס למה שחברת הכנסת שאלה, זה באמת שיווי המשקל הזה בין מה המפקד עושה במערכות השיבוציות לבין מה הקב"ן עושה. זה אירוע מאוד מאוד בעייתי.

נראה שזה קצת איבד את נקודת האיזון. מותר לי להסיק מסקנות ממה שאתה אומר.

כמו שאתם רואים, אנחנו לא יחידים בעניין הזה. אתם יכולים לראות את הנתונים האלה בכלל מדינת ישראל. הבאתי לכם כאן רק שתי דוגמאות מהתקופה האחרונה.

זה בעצם מיקרו קוסמוס של מה שקורה באזרחות.

נכון.

אני לא מסכים איתכם. אני ממש לא מסכים איתכם. שימו דגש על מה מקומו של הקב"ן בשיבוצים בצה"ל. מה הקלות הבלתי נסבלת שאם אני רוצה לשבץ או לשנות שיבוץ, באיזו מהירות אני יכול ללכת לקב"ן.

סליחה שאני אומר את זה בצורה הכי פשוטה אבל השאלה אם לא הפכתם את הקב"ן לברירת המחדל. אם לא, זו בעיה יותר גדולה. אם אתה אומר שלחתי את זה כך כדי לפתור בעיה, אבל אתה מציף כאן בעיה שהיא כמעט 50 אחוזים. כשאתה מדבר על הילדים שלנו שהולכים לפסיכולוגים, אני לא יודע אם בסופו של דבר כל הילדים שלנו הולכים לפסיכולוגים. לפי דבריך הוא כבר היה אצל הפסיכולוג, אז למה הוא צריך להגיע שוב? לא יודע, משהו כאן לא מסתדר לי.

אני חושבת שיש כאן משהו הרבה יותר גדול שמתקשר לכל הנושא של המובן מאליו בצבא. מה שהיה מובן מאליו אולי לפני עשור, לפני שני עשורים, לפני שלושה עשורים, היום, כאשר אנחנו מדברים על המרקם האנושי, על הנוער של היום אל מול היכולת של הצבא - ואני לא רוצה לקפוץ כאן לאמירות של מוטיבציה – כאשר אנחנו מדברים על אמירות כמו אחד משניים משרתים והרבה מאוד דברים שקשורים בסופו של יום לזה שבן אדם נכנס למערכת, רוצה לשרת במערכת, למערכת יש מחויבות מאוד מאוד גדולה ביכולת להחזיק אותו ולשמר אותו. צריך לתת לו את כל התנאים המתאימים בהם הדיון הזה עוסק.

אני רוצה להגיד מה אני רואה מתוך הקבילות. הקבילות שמגיעות אלי. אני רוצה לשקף את זה. היום לחייל בימינו, כמו שיש לו סט של רופא שיניים ורופא עור ורופא אחר, קב"ן הוא אחד מהדברים שבסט שלו שהוא רגיל ללכת אליו, שזה כאילו לגיטימי ללכת אליו. קיבלנו קבילות של חיילים שארבעה וחמישה חודשים המתינו לקב"ן. לא קיבלנו קבילות של חייל שנמצא עכשיו בחוויה אישית מאוד מאוד דרמטית ולא הגיע לקב"ן. את זה המפקד יודע לפתור. הוא לא מקבל את הסט שהוא חושב שהוא צריך לקבל וזה לגיטימי שזה חלק מהסט שלו. לכן אני רוצה להכניס את הדברים לפרופורציות הנכונות, לפחות בעיניי איש נקח"ל.

אני ער לעובדה שזה עורר דיון. אני אעבור שוב לדגש של נקח"ל. אנחנו בעצם שירות רפואי. הבעיה שנקח"ל העלתה בפנינו היא שאנחנו לא נגישים מספיק. לכן אנחנו חושבים שיש כאן קודם כל אולי את הבעיה החברתית וכולי וכנראה היא מרתקת אבל יש גם בעיה ניהולית.

איך תהיו נגישים אם האחוז עלה, ימשיך לעלות ונשארת עם אותה מצבת קב"נים?

אבל לא נשארתי עם אותה מצבת קב"נים.

עלית?

כן. מאז הכניסה של ראש אט"ל והנעת התוכנית של רפואה בשבילך,.

אם כן, מצבך טוב. יפה. אתה מרוצה.

אנחנו מתייחסים ברצינות ואני אתן לכם דוגמה. תסתכלו על לוחמים.

תנסו לשנות טרמינולוגיה. במשרד החינוך דנו בזה 30 שנים.

מאיר, אחר כך. חכה. סליחה, יש כאן חברי כנסת שרוצים לדבר.

שנייה. הכנסנו לבתי הספר לא קב"נים אלא יועצים.

אני מבקש כרגע לא לענות על זה. תמשיך הלאה.

אנחנו חייבים להיות בשעה 11:00 במקום אחר, מאיר ואני. אנחנו רוצים להתייחס.

אני אאפשר לכם.

אני מתייחס רק לדבר הזה. אומר מה עשינו. בעצם חיזקנו את המענה שלה קב"נים ביחידות הקצה. הייתה הוספה של 16 תקני קב"נים. לשאלתך, יש לי 260 קב"נים פרוסים בכל צה"ל.

השאלה כמה עוד מגייסים. לנו אמרו שמגייסים עוד.

אנחנו כל הזמן בגיוסים כי תמיד יש לנו בעיות איוש של הקב"נים. כ-60 קב"נים גייסנו השנה כדי למלא את התקנים וכולי. אנחנו עוברים לזימון תורים בכף היד והולכים למיקור חוץ של חלק משירותי בריאות הנפש.

שאלה עובדתית. הרמ"ט, אחוז העלייה בנשר נפשי?

אנחנו במגמת עלייה. אנחנו נציג אותה ביום ראשון.

שני דברים. אני אומר כותרות. בתשתיות יש פרויקט תלת שנתי לטיפול. ראיתם אותו.

כן. ראינו.

במזון. אני אומר לכם שזה שאומרים כאן שאין חיילים רעבים, זה אירוע. שיפצנו 170 חדרי אוכל באותו סטנדרט והם נראים בתי מלון. אנחנו בתהליך של השתנות אסטרטגית כך שלא יהיה מצב ששני בסיסים אחד ליד השני ורואים משהו אחר בכל אחד מהם. מדובר כאן גם בעולמות הציוד. אנשים התלוננו במשך הרבה מאוד שנים. יש כאן עבודה מערכתית לטפל בבעיות שהוצבו כאן. שלושת הרכיבים שאתם רואים מקבלים מענה. עולם התשתיות ילך לתר"ש, גם ישבנו עם סגן הרמטכ"ל ויש כוונה לטפל בזה מערכתית.

תודה. לפני שאני אתן לחבר הכנסת משה סולומון להתייחס, אני רוצה לשאול את כבוד הנציבה לגבי פקוד-מפקד. אנחנו רואים – ודיברנו על זה בהתחלה - שיש עלייה ואין ירידה, אני לא מסכים בדיוק עם מה שאמר תת-אלוף בן מויאל. זה שהמפקד צריך לדעת, הוא צריך לדעת אבל הוא לא אמור לטפל בנושא הזה. אי אפשר להטיל הכול על המפקד. זה שרוצים לנתק, אני לא חושב שמנתקים אותו במקום הזה. לכן אני אומר כן צריך לעשות שם משהו כי לא יכול להיות שכל שנה זה רק יעלה ויעלה. יכול להיות שזאת בכלל בעיה חינוכית כלפי אותם מפקדים שצריך להסביר להם איך להתנהג כי לא יכול להיות שנותנים מכה, או שאומרים מילים שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה שייאמרו, לא שהילד שלנו ישתמש בהן ולא שיאמרו אותן לילד שלו. לכן אני אומר שצריך להיות כאן מערך הסברתי מול המפקד, אולי מערך יותר חינוכי.

זה בגדול בנושא של פקוד-מפקד. הייתי מבקש לדעת ממך האם יש חלוקה בתלונות בין פקוד למפקד, אם זה על התנהגות, על אמירות מילוליות.

כן. יש לנו פילוח.

חבר הכנסת משה סולומון. אני מבקש שחברי הכנסת ישאלו שאלות בקצרה ואחר כך מי שצריך לענות, נאפשר לענות עד כמה שזה אפשרי.

בתחילת הדיון כאשר הגעתי בשעה 09:00, ביקשתי שלא ייתנו לי דקה כי באמתי ישבתי וקראתי את הדוח הזה.

איחרתי חצי שעה כדי שתשאל את השאלות.

אני לא צוחק. בסוף אנחנו מגיעים לדיון שבעיניי הוא חשוב כי אני חושב שיש לצבא תפקיד מאוד מאוד משמעותי בכל מה שקורה אחר כך לכל יוצא צבא ובפרט באוכלוסיות מסוימות למרכיב הזה של שירות נכון, מתן מענה, התייחסות ומתן מרחב בטוח. יש לזה משמעות.

לכן אני מודה על הדוח הזה שבגלל חשיבותו קראתי אותו. טוב ששלחתם אותו לפני שבת. אני יודע שבשנתיים האלה הנציבה עושה עבודה מדהימה מאוד משמעותית. אני נחשף לזה היום כחבר כנסת ולני כן כקצין בצבא. הכנתי שאלות מפורטות והנה תקבלי אותן כך שלא תצטרכי לרשום. חשוב לי שיהיו תשובות. לחלק מהדברים הייתה התייחסות של צה"ל אבל השאלות האלה הן בעיקר לנקח"ל ופחות לצה"ל כי בעיניי הצבא עושה את המקסימום אבל תוך כדי תנועה קורים הרבה דברים.

אני אשתדל לעבור על זה בקצרה. יש כאן מספר שאלות שמופנות עם מספר עמוד ומספר קבילה. בעמוד 35 - מפקד פלוגה אומר: "החלום שלי הוא להכניס בניש לכלא כדי שה-בנישים האחרים יעבדו יותר טוב". את הערת למפקד הפלוגה על הפגיעה במשרתים, באוכלוסייה שלמה בצה"ל, וכתבת "כי המלצת למפקד החטיבה לקיים שיחה עם ה-מ"פ וכי תעקבי אחר ביצוע הנחיה זו". אני שואל האם ההנחיה הזאת בוצעה.

אני לא זוכרת. אני רק אומר שיש לנו קצינה עורכת דין שכל התפקיד שלה בנציבות הוא לעקוב ולוודא שזה קורה. אם זה לא קורה, כל יומיים עד שנעלה עם זה לרמטכ"ל ונבין למה זה לא קורה. אין דבר כזה לא קורה.

זאת אולי הצעה עליה דיברנו קודם לכן. את מציגה לצבא כל רבעון או כל חציון. אני חושב שכאן אנחנו שומעים את זה אחת לשנה לרגל הוצאת הדוח עצמו. אני חושב שלמעקב הזה יש משמעות כי ההשפעה של הדבר הזה היא בטווח הקצר. היא לא רק בטווח הארוך אל מול המערכת אלא אל מול חיילים מסוימים. לכן יש חשיבות לעניין הזה.

שאלה שנייה. בעמוד 49-48. יש המון קבילות שעוסקות, אולי הדבר הקשה בחברה הישראלית, בסוגיית הגזענות. גם כאן יש המון ציטוטים שלך. אני לא אעבור עליהם כי אני רואה שהזמן הוא קצר, אבל גם הבוקר ראינו מקרה של מפקד פלוגה בכפיר שאמר אמירות גזעניות כלפי חיילת – הייתי במקרה הזה - ויש אמירות גם כלפי אחרים. אני יודע שיש רגישות לעניין הזה. אני יודע שיש מודעות אבל בסוף בסוף אני מכיר את השטח, גם כקצין שפונים אליו, גם כשליח ציבור, והדברים האלה מורידים את המוטיבציה ברמות בלתי רגילות. עצם העובדה שיש טיפול, עצם העובדה שיש נוכחות שלך, זה נכון, זה מצוין.

משה, זה מובן.

אני אתן תשובה.

אחר כך תשיבי לכולם.

בעמוד 75 עד 79, מספר קבילות שכולן עוסקות בתחום הדת. הרשימה לא קצרה. אני רואה שהעברת המלצות אבל השאלה אם ההמלצות האלה, קורה איתן משהו מסוים כי הן רוחביות. אגב, אני מכיר אותן. אני שירתי בצבא, אני סגן אלוף בצבא ואני מכיר אותן גם מהשטח. כל הזמן הדברים האלה חוזרים על עצמם והשאלה אם אנחנו יכולים לנצל איזשהו משהו שחוצה את הסיפור הזה ומייצר כלים כדי שהדברים האלה לא יחזרו על עצמם.

אני אומר משפט סיכום. את השאלות העברתי לך ואני אשמח לקבל תשובות. בגדול אנחנו רואים שגם בתחום השירות, תוך כדי שירות, וגם בתחום הדת והסוגיות האחרות, הגזענות, אלה דברים שאני יודע להגיד שמשפיעים על הדור הבא, על המלש"בים. יש לזה משמעויות, במיוחד שמדובר באוכלוסיות מסוימות. אני כרגע מדבר על יוצאי אתיופיה. אני בתוך איזשהו פורום של קצינים יוצאי אתיופיה. לדבר הזה יש השפעה בלתי רגילה. אם בעבר הינו ב-98-95 אחוזים מלש"בים שמתגייסים לקרבי, היום אנחנו הולכים ויורדים. עכשיו ברוך השם יש עלייה אבל צריך לראות שהדבר הזה לא ישפיע על זה.

אני שמח על הדוח.

אני אומר כמה דברים מהר. קודם כל, תודה לנקח"ל רחלי על הצגת הדוח. אנחנו יכולים להסתכל על הפריזמה הזאת של נציב קבילות החיילים בהיבטים של אוסף פניות פרט ולהסתכל על כל פנייה לגופו של עניין. אנחנו יכולים לנסות להסתכל על האתגרים המאוד מורכבים שיש לצבא היום בכל היבט. זה לא דיון על פוליטיקה אבל זה דיון על מקום החברה, המציאות שהחבר הנמצאת בה. כשרואים עלייה במקרי אלימות, זה פועל יוצא של איך נראית החברה, גם אלימות פיזית וגם אלימות מילולית. כשרואים קושי נפשי ומצוקה, שיש סוגיות אובייקטיביות, קורונה וכולי, אבל ככל שהחברה מזהה יותר בעיות שורש, כך הן משתקפות בצבא כבבואה של החברה. אני חושבת שהנושא המהותי ביותר שעלה כאן הוא הסיפור של הנשר הנפשי והעלייה בהיקף החיילים שפונים לבריאות הנפש.

אני כיושבת ראש ועדת משנה לכוח אדם אקיים דיון ספציפי על העניין הזה כדי לראות מה עושים. אני חושבת שמודל הקבע, יש בו מורכבות ובעיות שאם אנחנו נמשיך להתעלם ממה שאנשי הקבע מאותתים לממשלת ישראל, לכנסת ישראל, אנחנו נהיה במצב עוד הרבה יותר קשה. עכשיו יושב בוועדה אחרת המפכ"ל ואומר שחסרים לו רק 500 שוטרים בירושלים אבל אין ספק שחסרים הרבה מאוד שוטרים בארץ כדי לממש את המשימה. אני אומרת לכם שאם אנחנו לא נתעורר בזמן, אנחנו נמצא את עצמנו בצבא שהוא במצב המשטרה אלא שבפעם הזאת אנחנו מול אויבים שלא נוכל להתמודד מולם.

לכן יש לי רצון רב לעסוק בסוגיות האלה חלקן יבואו לידי ביטוי גם ביום ראשון כשאנחנו בצבא וגם נזמן לדיון בוועדת המשנה. תודה רבה.

בוקר טוב לכולם. קודם כל, אני רוצה להגיד תודה לכל הצוות הנפלא, לנציבת קבילות החיילים והצוות שלה, לאגף כוח אדם שנמצא כאן, לאט"ל ולרמ"ח בריאות הנפש. אני חושבת שזו עבודה מאוד חשובה. בכלל, כל שנה שמציגים כאן את הדוח, מבחינתי זה שיקוף של תמונת מצב של חוסן, של תחושת השייכות, של תחושת הביטחון שחייל מציג בצבא. זה שיקוף. זה שיקוף לצבא, זה שיקוף גם לנו ולציבור ובעיניי זה מאוד מאוד חשוב וצריך לקחת את זה בחשבון כמו שציינו כאן באכ"א שאכן לוקחים את זה בחשבון ומתייחסים בצבא לזה בכובד ראש. בעיניי זה סופר מרכזי.

יש כאן כמה סוגיות שאני רוצה להאיר בזרקור ואני אעשה זאת בקצרה. ראשית, אני רוצה לדבר על סוגיות שנוגעות ליחסי מפקד-פקוד. הנושא הזה הוא הכי מרכזי. בסוף זה המרכיב הכי מרכזי כי זה החוסן של הצבא. כך בנוי הצבא. איך שמפקדים מתייחסים לחיילים, בסוף זה אומר כמה פניות קב"ן יהיו לנו. זה שיקוף. לכן אני חושבת שצריך לקחת את זה בכובד ראש.

יש כאן שני דברים מרכזיים שאני רוצה להתייחס אליהם שהם קצת מראים איזושהי מגמה שונה כאשר הראשון הוא פניות של אנשי קבע. אני מתייחסת לטיימינג הנוכחי כטיימינג מאוד מאוד רגיש. ברור לכם שאני מדברת ממקום שהצבא מאוד יקר לי. יש לי ירושה בצבא, יש לי קצין שמשרת עכשיו בצבא בסיירת צנחנים, אני באופן אישי שירתי 30 שנים בצבא. אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו כדי לשמר את הצבא בקונצנזוס כי זה בסוף התשתית הקיומית של כל מי שיושב כאן ליד השולחן. הסיפור הזה של תחושת המשרתים בצבא ותחושת אנשי הקבע ושדרת פיקוד, זה נושא שצריך להילקח בכובד ראש על ידי הצבא.

ציינה כאן חברת הכנסת ברביבאי שיש לנו ועדת משנה לכוח אדם ואני אבקש גם לדון בנושא המגמות בתחום אנשי הקבע בצבא, ולא רק בתחום הבר"ן. אני חושבת שזה צריך להילקח בחשבון. אני חושבת שצריך להסתכל על זה בכובד ראש ולראות מה עתיד השדרה הפיקודית שלנו.

אני רוצה לומר מילה מאוד טובה לאגף כוח אדם, למפקד מיט"ב. רואים כאן עבודה בתחום המיועדים לשירות הביטחון. זה שער הכניסה וזה יפה מאוד. זה לא מובן מאליו ובעיניי זה מאוד מאוד חשוב. עכשיו צריך לראות איך משמרים את הכוח הזה ומשמרים גם את הפרסטיז'ה של צה"ל בתוך החברה הישראלית. תודה.

אני אסכם. אנחנו חייבים לסיים.

משפט. הערה זה הרבה יותר מ-נו, נו, נו. הערה זה אומר שזה נמצא בתיק האישי שלך וזה נלקח בחשבון בדיון שיבוצים ובכל דבר, כך שהמשמעות של הערה היא הרבה יותר מהמשמעות המילולית. לכן זו סנקציה שהיא מאוד משמעותית בצבא.

אני מבין. אני רק אומר שהמעקב הוא חשוב.

תודה רבה. אני רוצה לסכם. אפשר להגיד שתם ולא נשלם. קודם כל, תודה רבה לרחלי, למורן, ליורם, לבן מויאל וללוסיאן. אני לא יודע מה שמות שאר הנוכחים אבל תודה רבה לכם. תודה רבה לכל מי שבא. תודה רבה לצוות הוועדה, למנהל הוועדה לאסף, לעידו בן יצחק, לכולם. תודה לכל חברי הכנסת שהשתתפו בדיון. הדיון היה חשוב ומעמיק. אני חושב שבנושא הרפואה צריך לקיים – אני אמליץ ליושב ראש הוועדה הקבוע – דיון בנפרד, במיוחד שאמרת שאתם אולי חוזרים צעד אחורה מבחינת ההפרטה. אני חושב שצריך לקיים על זה דיון בנפרד כי לא בטוח שזה הדבר הנכון. אני חושב אחרי מה שאנחנו שומעים כאן ההפרטה הייתה טובה. גם אם אתם חוזרים אחורה, זה צריך לבוא לכאן לדיון כדי לפקוח את העיניים ביחד.

אני כן חוזר ואומר, ואמרו את זה כל החברים כאן, בנושא פקוד-מפקד, אין סיבה שכל שנה אותו הדבר או שתהיה עלייה באחוז או ירידה באחוז. זה לא אמור להיות כך. אם רחלי תצליחי בקדנציה שלך לעשות את השינוי, אני חושב שזאת הטבעת חותם הכי גדולה שתהיה בנוסף למה שאת עושה.

גם בנושא בריאות הנפש צריך לקיים דיון ואולי לשלב את הנושא בתוך הדיון על הרפואה.

תודה רבה לכולם. תודה רבה ליושב ראש הוועדה שנתן לי את הזכות לנהל את הוועדה הזאת ושיחזור בשלום בעזרת השם.

יום טוב וחודש שמח.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.