פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



16
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
13/03/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 32
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ' באדר התשפ"ג (13 במרץ 2023), שעה 11:09

ייצוג הולם בקרב החברות הממשלתיות והתאגידים הציבוריים לעולים חדשים ובכללם בני העדה האתיופית

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

משה סולומון
פנינה תמנו-שטה
חילי טרופר

אווקה זנה - ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים

טלילה דביר - עו"ד באשכול החברתי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

קסאיי דמוזה פרנזמן - מנהלת תחום, המטה לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

ד"ר איילה אליהו - רכזת מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

גלית וידרמן - סגנית בכירה אסטרטגיה הון אנושי ושכר, רשות החברות הממשלתיות

דבורה שארף - מנהלת תחום בכיר גיוון תעסוקתי ושוויון, נציבות שירות המדינה

זאלו אדיסו - מנהלת תחום גיוון תעסוקתי, נציבות שירות המדינה

רינה איילין-גורליק - מנכ"לית, אגודת יהודי אתיופיה

גנט דסה - מנכ"לית עמותת "עולים ביחד"

ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין - ראש המכון להגירה ושילוב חברתי, המרכז האקדמי רופין

אשר אלטשול - "יד לעולים"

ניתאי גירון - נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

אייל צור - פורום קהלת, עמית מחקר

יגאל ורדגר - חבר במועצת קריית גת

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

רעות חביב, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות
ייצוג הולם בקרב החברות הממשלתיות והתאגידים הציבוריים לעולים חדשים ובכללם בני העדה האתיופית

צהרים טובים לכולם. אני פותח את הדיון בנושא ייצוג הולם בקרב החברות הממשלתיות והתאגידים הציבוריים ובכללם בני העדה האתיופית. זה דיון ראשון מתוך רצף דיונים שאנחנו נקיים בנושא חובת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית נתמקד בדיון הזה בחברות ממשלתיות ותאגידים ציבוריים. נקיים דיון נפרד עם משרד הפנים, עם השלטון המקומי ועם נציבות שירות המדינה. צריך לזכור שהוועדה לא פעלה בכנסת העשרים-וארבע, ולפיכך הדיווח האחרון לוועדה בעצם נעשה בכנסת העשרים-ושלוש. הדיווח היה על נתוני העסקה בשנת 2018.

אני אזכיר רק שהחוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי, קובע כי על חברות ממשלתיות, תאגידים ציבוריים ורשויות מקומיות, לקבוע יעד לייצוג הולם למי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה ולתת להם ייצוג הולם בקרב העובדים, בכלל המשרות והדירוגים. אני אציין, דיבר איתי הבוקר השר אופיר אקוניס, ששמח מאוד על הדיון הזה כמי שחוקק בזממנו את החוק, בשנת 2011. בדיונים הקודמים שנערכו בנושא נוכחנו לדעת כי מרבית החברות והתאגידים עומדים ביעד התעסוקתי מבחינה כמותית, אך לא עומדים ביעד מבחינה איכותית. הועלו מספר רעיונות והממשלה ביקשה לתקן את חובת הייצוג, לעלות ל-100 עובדים חובת ייצוג וחובת דיווח.

אני אתן בהתחלה למרכז המחקר והמידע של הכנסת להציג את הנתונים שנאספו. לאחר מכן, מי שרוצה רשות דיבור, נא להעביר בפתק למנהלת הוועדה. אני אשתדל לתת לכולם את האפשרות לדבר ואני אציין, ביקשה ממני חברת הכנסת צגה מלקו, שנמצאת במשלחה של הכנסת, ולכן לא יכלה להשתת בדיון, ביקשה ממני להזיז אותו אבל אמרתי שלא אזיז אותו, כי אם נזיז אותו זה יקרה אחרי החגים, ואני לא רוצה את זה. בבקשה.

תודה רבה. אז אני איילה אליהו ממרכז המחקר של הכנסת, ואנחנו כתבנו מחקר על ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה בחברות הממשלתיות ובתאגידים הציבוריים, ואני אציג כמה נתונים ממנו עכשיו. כמו שציין היו"ר, באמת החוק קובע חובת ייצוג, אבל החוק לא קובע יעד ייצוג. הממשלה קבעה עבור שירות המדינה יעד ייצוג ליוצאי אתיופיה, כשיעורם באוכלוסייה, שעומד על 1.7 אחוזים. ובעצם החברות הממשלתיות והתאגידים הציבוריים, הולכים עם אותו יעד.

אז אם נתסכל על החברות הממשלתיות, בחברות שדיווחו, 34 חברות דיווחו, יש בהן 48,487 עובדים בסל הכול, ומתוכם 1,114 עובדים יוצאי אתיופיה. אז אם מסתכלים על השיעור בקרב כלל החברות, אפשר לראות שיש 2.3 אחוזים. נדגיש שזה לא כולל את חברת "רפאל", שהיא חברה גדולה עם אלפי עובדים, שאין בה בכלל ייצוג ליוצאי אתיופיה. רשות החברות לא כללה את חברת "רפאל" בדיווחים, כי החברה לא דיווחה על השנה האחרונה, וגם בחלק מהשנים הקודמות לא היו דיווחים. זה בעייתי לא לכלול אותם מפני שזו חברה מאוד גדולה וזה משפיע על הנתונים. מצד שני, אם הם לא מדווחים כל שנה, זה גם בעייתי.

למה הם לא דיווחו? את יודעת?

לא יודעת.

רשות החברות, אני מבקש התייחסות לזה.

אז הסך הכול, הוא 2.3 אחוזים, שזה עומד ביעד של 1.7 אחוזים. אבל, אנחנו רואים פערים מאוד גדולים בין החברות. יש 15 חברות שעמדו ביעד, אבל שאר החברות לא עמדו ביעד, ומתוכן יש גם 6 חברות, כמו שאתם רואים במצגת, שאין בהן בכלל ייצוג ליוצאי אתיופיה. לגבי איכות העסקה, אני רק אציין, שמבחינת תפקידים בכירים, דווח שהייתה עובדת אחת יוצאת אתיופיה שהייתה בתפקיד בכיר, מכל החברות. מבחינת עובדים אקדמאיים, אנחנו רואים עלייה בעובדים יוצאי אתיופיה אקדמאיים לעומת השנים הקודמות. וגם, רשות החברות דיווח העל כל מיני צעדים שנעשו לשיפור הייצוג, ובהם מינוי ממונות גיוון בחלק מהחברות, קביעת יעדים לשיפור הייצוג לאוכלוסייה, וגם הגדלת מספר עובדים יוצאי אתיופיה בנבחרת הדירקטורים.

ועכשיו, נעבור לתאגידים הציבוריים שמדווחים למשרד המפשטים. בתאגידים הציבוריים שכולם דיווחו, היו 19,274 עובדים סל הכול, מתוכם 342 עובדים יוצאי אתיופיה, שהם בסך הכול 1.8 אחוזים מתוך כלל העובדים. מבחינת סך כל העובדים אנחנו רואים עמידה בייצוג עם 1.8 אחוזי ייצוג ליוצאי אתיופיה בתאגידים, שזה גבוה מ-1.7. גם גאן יש פערים מאוד גדולים בין התאגידים השונים, כש-6 תאגידים עמדו ביעד ושאר התאגידים לא עמדו בו, ומתוכם 7 שלא היה בהם כלל ייצוג. גם כאן, לגבי איכות ההעסקה, אנחנו יכולים לראות שיש שיפור לעומת השנים הקודמות, כשבתפקידים הניהוליים וכן באקדמאיים היה שיפור לעומת השנים הקודמות, עבור יוצאי אתיופיה בתאגידים.

לגבי עולים חדשים, לפי החוק אין חובת ייצוג לעולים חדשים בכלל בחברות הממשלתיות ובתאגידים הציבוריים. כשביקשנו נתונים הם אמרו שאין להם נתונים להעביר לנו. לסיכום, כמו שראינו, בסיכום הכולל של החברות הממשלתיות והתאגידים הציבוריים, יש עמידה ביעד, אבל אנחנו רואים פערים מאוד גדולים בין החברות והתאגידים, ואנחנו רואים שיפור מסוים באיכות ההעסקה.

תודה רבה. מתחיל עם משרד המפשטים. עו"ד טלילה דביר, בבקשה.

שלום לכולם. הנתונים שהציג מרכז המידע והמחקר של הכנסת, זה מה שיש לנו. אני פה לרשות הוועדה אם יהיו שאלות.

אתמול עלתה בוועדת השרים לחקיקה, הצעת חוק לש חבר הכנסת גפני, להרחבת ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית. מה הייתה עמדת משרד המשפטים בחקיקה הזאת ואיך היא עומדת בזה שאין ייצוג הולם לעולים חדשים?

אז אני אגיד למיטב ידיעתי, ההצעה שעלתה אתמול היא גם הצעה שכבר עלתה והדיון בה נדחה. הוא עסק בנושא של האוכלוסייה החרדית אך ורק. במשרד המשפטים, העמדה הייתה לא של התנגדות אלא העלנו קשיים מסוימים שיש גם ביחס לאוכלוסיות אחרות, גם ביחס לשאלה, לפחות בכל הנוגע לחברות ממשלתיות. היום חוק החברות הממשלתיות, לגבי ייצוג הולם בקרב עובדי החברות הממשלתיות, חל על כל חברה ממשלתית או תאגיד ציבורי שמעסיק מעל 50 עובדים. אנחנו חושבים שככל שזה יורחב לאוכלוסיות נוספות, להבנתי זו גם עמדה של רשות חברות ממשלתיות. צריך לבחון לפחות, אם לא יהיה מקום, גם להגדיל את מספר העובדים שזה יחול עליהם. כי ככל שיש יותר אוכלוסיות ייצוג הולם, זה כמובן מקשה על היישום.

ברגע שיש לך רק 50 עובדים ויש לך כל כך הרבה אוכלוסיות שצריך לתת להן ייצוג הולם, בסוף לאוכלוסייה הכללית אין ייצוג הולם. גלית וידרמן, רשות החברות הממשלתיות, בבקשה.

כן אז כמובן הנתונים שמרכז המידע והמחקר הציגו, הם נתונים שהועברו על ידנו, ואני רק אחדד את הנתונים. בסופו של דבר, הנתונים בחברות הממשלתיות הם נתונים טובים. הייצוג הכללי של מי שאחד מהוריו נולדו באתיופיה בקרב החברות הממשלתיות, עומדים על 2.3 אחוזים, על פי הנתונים שיש לנו. והייצוג, בעצם השיעור באוכלוסייה הכללית, עומד על 1.7 אחוזים. כך שבעצם הייצוג בקרב החברות הממשלתיות הוא ייצוג גבוה יותר, כרגע. כמובן שאנחנו עשינו גם בשנה האחרונה כמה צעדים כדי להגביר את הייצוג, כי אנחנו רואים בזה חשיבות מאוד מאוד גדולה. אנחנו קיימנו קורס גיוון, שערך שמונה מפגשים. אנחנו ביקשנו גם מכל החברות הממשלתיות לפתוח תפקיד מיוחד לממוני גיוון, כדי שגם תיערך קליטה של כלל אוכלוסיות הגיוון בחברות הממשלתיות.

אגב, זה כולל נשים בהיבט הזה?

כן, בוודאי. יש לומר שהנושא הזה, גם של קידום נשים, ובכלל אוכלוסיות הגיוון, הוא נושא שמנהלת רשות החברות רואה בו חשיבות מאוד גדולה. זה נושא שאנחנו מתייחסים אליו גם ביעדי הבונוסים של החברות הממשלתיות.

למה "רפאל" לא מדווחת?

לא היו להם הנתונים על אוכלוסיות הגיוון, ואנחנו ביקשנו מהם שיפעלו כדי לערוך מיפוי בנושא הזה. הם התחייבו לערוך מיפוי ולהעביר אלינו את הנתונים.

פשוט אין להם מה לדווח.

אנחנו בהחלט נדרוש מהם להעביר את הנתונים לרשות החברות.

מתי זה יהיה בערך?

אנחנו מקווים שהם יועברו לקראת הדיווח של שנה הבאה.

לא, לא. אני מבקש שתעבירו דיווח בכתב לוועדה, תוך 60 ימים.

הדיווח שרשות החברות צריכה להעביר הוא חד-שנתי.

כן אבל אתם לא מעבירים דיווח מלא. החוק מחייב אתכם להעביר דיווח מלא, נכון? הוא לא פתר חברות מסוימות מדיווח.

זה לא מדויק. כי בעצם החברות, כל חברה בכלל שאין לה מיפוי, אנחנו לא יכולים לחייב אותה - - -

אז מה החוק? אות מתה?

לא.

זה בהתנדבות?

ככל שאין לה מיפוי, אנחנו אכן מבקשים מהחברה - - -

אז היא פשעה בזה שאין לה מיפוי.

לכן אני אומר, הדיווח שהעברתם לשנה הזאת, הוא לא מלא. הוא לא מלא. ולכן, אני נותן לכם עוד 60 ימים, להעביר בכתב לוועדה, ולהשלים את החסרים.

מדובר בחברה של אלפי עובדים. קשה לי להאמין שהיא תוכל לעמוד בזה. ההתחייבות לא יכולה להיות של רשות החברות. מדובר בחברה של אלפי עובדים - - -

שנזמן את חברת "רפאל" לכאן לדיון?

יושב ראש הוועדה וודאי רשאי לבצע משהו כזה.

אני לא הייתי רוצה לזמן חברה. אני חושב שלרשות החברות הממשלתיות, יש כל מיני אפשרויות וסנקציות לדרוש מחברות ממשלתיות לעשות כל מיני דברים.

ככל שיושב ראש הוועדה סבור שהוא רוצה לזמן את החברה, בוודאי.

אני יכול לזמן גם את מנהלת רשות החברות. אני חשוב שאם אני הייתי היום צריך להגיש דיווח לוועדה, ואחד הגורמים תחת אחריותו לא פועל. מה עשיתם כדי ש"רפאל" תדווח?

אז החברה כרגע פועלת, גם מינתה ממונת גיוון.

אני שואל מה עשתה רשות החברות הממשלתיות כדי ש"רפאל" תדווח? תראי, אם "רפאל", במקרה השנה כן הספיקו או לא הספיקו, אנחנו רואים שבאופן קבוע החברה לא מדווחת. ויוכל להיות אגב, שהיא תגיד שהיא צריכה פטור מהדיווח מסיבות ביטחוניות, אני לא יודע, אני לא נכנס לזה. כרגע יש חוק. החוק מחייב את רשות החברות להעביר דיווח והדיווח צריך להיות דיווח מלא, ככה לפחות הכנסת מצפה. הרי בחוק לא נכתב ש"רשות החברות תואיל בטובה", לא היה כתוב "אם יסכימו להביא לה את הנתונים", כתוב "יועבר דיווח". אמת, משרד המשפטים?

אמת.

אז זהו, אתם צריכים לדווח. יש לי שאלה, אם "רפאל" עכשיו, לא היו מגישים דו"ח לרשות המיסים, מה הייתה עושה רשות החברות הממשלתית? מה הייתה עושה רשות החברות הממשלתיות?

הנושא של המיסים הוא לא באחריותנו.

ועדיין, הייתם פועלים בדרך כלשהי מול החברה? אם יש חברה שהיא בהפרה קבועה של החוק מול רשות המיסים. האם רשות החברות הממשלתיות הייתה פועלת באיזושהי צורה? מוציאה מכתב התרעה לדירקטורים? משהו?

אני לא יכולה לענות על שאלות שהן לא בסמכותי.

אני שואל עוד פעם, חברה לא מדווחת, מה עושים? מה עשיתם?

אני לא יכולה להשיב כי אני התחלתי את התפקיד שלי לפני חודש, אבל אדוני היו"ר, ככל שאתה סבור - - -

את יכולה לבדוק מה עשו? האם נעשו איזשהם צעדים לטובת העניין?

אני בהחלט אבדוק. כמו שאמרתי, מונתה שם ממונת גיוון והם פועלים כרגע למיפוי.

אני, בסיכום הדיו אבקש, בתוך 60 ימים, שתשלחו לנו דיווח. ככל שלא תשלחו כזה, תשלחו לנו מה עשיתם כדי שיהיה דיווח כזה.

אני חוזרת ואומרת שאני חושבת ש-60 ימים לחברה בסדר גודל כזה - - -

אני לא מסתכל על זה כ-60 ימים, אני מסתכל על זה כ-12 שנים. החוק אושר ב-2011. זה לא כזה מורכב. אגב, חברה כמו "רפאל" שמצליחה לפתח דברים באמת מדהימים, מבחינת היכולות שלה, לדעתי תצליח לעשות את זה.

אני יכולה לומר שיכול להיות שיש אנשים שלא רוצים להצהיר. זה נושא שאני מכירה מהשלטון המקומי שלי.

אז שיעבירו בדיווח, למה לא הסכימו להצהיר. הם יכולים להגיד, מתוך 1,000 עובדים, 8 לא הסכימו להצהיר. אני גם לא מצליח להבין מה זו ההצהרה האת. כל הנתונים נמצאים במחלקת משאבי אנוש. אני מרשה לעצמי להניח שתחום משאבי האנוש בחברת "רפאל" הוא ממוחשב. חבר הכנסת סולומון, בבקשה.

אני רוצה להקריא, בעניין דו"ח המבקר, כתוב "הפיקוח והבקרה, פרט לפניותיה ל"רפאל", לגבי דיווח על אוכלוסיות הגיוון עד שנת 2022, רשות החברות הממשלתיות לא נקטה צעדים כדי לוודא ש"רפאל" מלאת החובות המוטלות עליה בחוק החברות הממשלתיות, ובחוזה שהוציאה רשות החברות בעניין הייצוג ההולם". כלומר, יש פה איזשהו פשע שקוררה והרשות ממשיכה לתת לזה לקרות. כלומר, לא יכול להיות מצב שבו הטענה היא שיש פה 1,000 עובדים ולכן יהיה לה קשה. יש פה פשע, צריך לעצור הכול, לתת תשובות ואז להמשיך הלאה.

אדוני חבר הכנסת, אתה מפנה לדברים שהיו לפני שנים, שהם לא רלוונטיים להיום, שהם לא קשורים לפעילות של רשות החברות היום.

פברואר 2023.

נכון, אבל זו פעילות שלא קשורה לפעילות שמתבצעת היום.

גלית, גלית, סליחה. גלית, סליחה. את לא תדברי כשאני מבקש ממך לעצור. יש סדר בוועדה. פעם ראשונה שקורה לי דבר כזה בחודשיים וחצי. הסיפור פה הוא לא גלית וידרמן. הסיפור פה, הוא מה עשתה או לא עשתה רשות החברות, בין אם נכנסת לתפקיד לפני חודש, ואף אחד לא בא אלייך בטענות באופן אישי. ואני מציע - - - לא, אל תעני לי, אל תעני. כשאני אבקש שתעני לי, אני אתן לך את רשות הדיבור. תצאי בבקשה מהדיון. תצאי בבקשה, תירגעי חמש דקות ותחזרי. תצאי בבקשה מהדיון. תצאי בבקשה לחמש דקות ותחזרי.

אדוני היו"ר, זאת התנהגות פשוט - - -

לא, את כנראה לא מבינה איך מתנהל דיון הכנסת. תצאי בבקשה.

הייתי בעשרות דיונים בכנסת.

אוקיי, פעם ראשונה שאני מוציא מהדיון בוועדת הקליטה. תצאי לחמש דקות ותחזרי.

זאת פשוט התנהלות - - באמת.

יש לך עוד ביקורת להעביר על הוועדה? יש לך עוד ביקורת להעביר על הוועדה לפני שאת יוצאת אחרי שביקשתי שתצאי? את רוצה חמש דקות לתת ביקורת על הוועדה? ביקורת של רשות החברות הממשלתיות לוועדת העלייה והקליטה.

אני יכולה לומר לך, כעולה שעלתה לארץ, אני פשוט באמת מרגישה שאתה עושה הצגה על חשבון העולים, וזה ממש לא לעניין שכך מתנהלת ועדה בכנסת ישראל. שאני עליתי לארץ, וחייתי במרכז קליטה, ואני פשוט מתביישת שכך וועדה בכנסת מתנהלת, כעולה לארץ, באמת. אני פשוט, באמת בא לי לבכות. אני באה לכנסת כפקידת ציבור ובאה לייצג, כפקידה פה בארץ, כעולה שבאה לפה ובאה להציג נתונים, ובמקום לתת לי להציג את הנתונים של מה שעשתה רשות ממשלתית, אתה פשוט בא פשוט לעשות את ההצגה הזאת על חשבוני. אני לא מבינה למה אתה עושה לי את זה.

גלית, אני מבקש שתשתי כוס מים ותחזרי לפה, ותירגעי.

אני רגועה.

את לא.

אתה עושה עליי הצגה. ואם זאת הייתה הכוונה שלך, לעשות עליי את ההצגה הזאת, אז הצלחת. בבקשה, פקידת ציבור שאתה בא להביך אותה. אני, שמשקיעה בלקדם גיוון תעסוקתי, אני לא באה לעשות הצגות. עולה לארץ שבנתה את עצמה בארבע אצבעות. בבקשה, שיהיה לך בהצלחה. פשוט מביך.

אנחנו נצא לחמש דקות הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:30 ונתחדשה בשעה 11:35.)

אני מחדש את הדיון. אני שמח שגלית חזרה וגם יישרנו את ההדורים גם מבחינת סדר הדברים. בכל מקרה, אין פה שום עניין, לא אישי ולא לפגוע חלילה במקצועיות של מישהו. ומכאן, נמשיך את הדיון. נעבור לנציבות שירות המדינה.

נציבות שירות המדינה בעצם, אין לה נגיעה ישירה, לא לחברות ממשלתיות ולא לתאגידים ציבוריים. המעורבות שלנו מתחילה ונגמרת בעובדה שאנחנו מקדמים יעדים לפי היעד הממשלתי שנקבע. ובדרך כלל, מה שקורה זה שהשירות הציבורי כולו מיישר קו על פי היעדים שקובעת נציבות שירות המדינה. ימים האלה אנחנו עובדים, גם אנחנו, על ירידה לעומק יעדי הייצוג, כדי לדאוג לייצוג בכל הדרגים והדרגות, של שירות המדינה, כפי שהחוק מחייב אותנו.

למה העולים החדשים, ב-2020 הודעתם שמתבצעת איזו עבודת מטה עם משרד הקלטה, ואני עשיתי בדיקה עם משרד הקליטה עם משהו השתנה או משהו זז, אמרו לי "משאבי אנוש", ניסיתי להזמין אותם, הבנתי שלא נשתנה הרבה.

את מדברת על היעד לייצוג לעולים חדשים? בימים אלה ממש מסתיימת עבודת המטה על הצעת מחליטים שכוללת את כל אוכלוסיות הגיוון שמנויות בסעיף 15א' לחוק המינויים, ובמסגרת ההחלטה הזאת אנחנו נציע לממשלה יעד לייצוג עולים חדשים. זה כמובן תלוי בממשלה, לא בנציבות שירות המדינה. אנחנו נציע יעד ייצוג. זה בהחלט משהו שהיה צריך לקרות כבר ממזמן. אנחנו משלימים ממש בימים אלה, את עבודת המטה בעניין.

אתם מדברים בעצם על יעד ייצוג הולם לכלל העולים? או רק ליוצאי אתיופיה?

ליוצאי אתיופיה יש כבר יעד ייצוג שקבוע בחוק, כפי שיעורם באוכלוסייה, כפי שאמרה ד"ר אליהו. יוצאי אתיופיה כבר נקבעו בחוק. עולים חדשים שאינם יוצאי אתיופיה, טרם נקבע לגביהם יעד, למרות שהמחוקק קבע להם ייצוג הולם אך לא קבע יעד, מה שיוצר שרשרת של אי ייצוג.

זאלו, יש לך משהו להוסיף?

אין לי מה להוסיף חוץ מזה שבעצם עבודת המטה, גם דבורה וגם אני חדשות בתפקיד, ואנחנו - - -

כולכן חדשות. גם גלית חדשה בתחום.

כן, אז האגף בונה אסטרטגיה חדשה שתתמקד בייצוג איכותי, לא בלנפנף במספרים של 3.4 יוצאי אתיופיה, שזה גם רלוונטי לשאר אוכלוסיות הגיוון. אנחנו באמת מתעסקים במהות ולדאוג שהייצוג יהיה בכל הדרגים והדרגות, ולא רק ייצוג מספרי.

אני חייב לשאול שאלה בהקשר של ייצוג הולם. אולי את קסאיי או מי שיבחר לענות. לא נכון יותר להסתכל על החברות הממשלתיות כמכלול, ולא כל חברה בפני עצמה? בסוף, אנחנו מסתכלים על מספרים שהם לפעמים מאוד מאוד קטנים. זה עלה גם בהקשר של חובת ייצוג לחברה של עד 50 עובדים וכולה. אני חושב שיותר נכון להסתכל על כלל החברות הממשלתיות ולראות האם אנחנו במאקרו נמצאים ביעד. יכול להיות שתהיה חברה שבה יהיו פי שניים או חברה שבה יהיו פחות או בכלל לא. אחוז הייצוג הוא לא גבוה כל כך.

אני לא יודעת. אני מרגישה שזה יגרום לחברות בעצם להסיר את האחריות. ברגע שהמשקל נמצא במקום אחר אז הם יעדיפו פשוט להוריד את הרגל מהגז ולא להתעסק בזה בכלל. אז אני חושבת שצריך ליישם את זה ולהמשיך לדרוש את הייצוג הזה לכל חברה וחברה. אנחנו, אישית, באופן פרטני במטה, לא עוסקים בנושא הזה. יש לנו כמובן את הקשר עם נציבות שירות המדינה בנושא של העובדים בשירות הציבורי. יש לנו גם קצת נגיעה ברשויות המקומיות, אבל לא בתאגידים ובחברות.

מהניסיון שלנו, בעבודה שעשינו עם משרד הכלכלה, כדי להגביר את הייצוג בחברות, לאו דווקא חברות ממשלתיות, כן ראינו שהעיסוק שלהן בלייצג לדוגמא אוכלוסיות כמו החברה הערבית וגם החברה החרדית, הרבה יותר קל, כי המסה יותר גדולה. ופה, שוב, אלה הטיעונים שלהם לגבי הייצוג, אז אני לא הייתי ממהרת ופותרת את החברות ומייצרת משהו יותר גדול.

קובי, מה אתה אומר? אתה היית בכל רעיונות החקיקה ובכל הצוותים שהוקמו פה בנושא.

כן, הזמן עובר וכנראה שהנתונים עדיין לא טובים. קודם כל, אדוני היו"ר, תודה על הדיון הזה. כי אחד הדברים המרכזיים, זה לשים את הנושא על סדר היום הציבורי. חוק החברות הממשלתיות, גם פקודות העיריות, השר אקוניס, שלזכותו יאמר, באמת תיקן את החוק הזה כדי להרחיב את הייצוג ההולם. אני בתפקיד הזה כראש היחידה 6 שנים, לפני כן הייתי פרקליט. הנושא הזה של האפליה בתעסוקה, ובטח ליוצאי אתיופיה, זה נושא שנמשך הרבה מאוד שנים. העיסוק במספרים מפספס את המטרה.

אדוני בצדק העיר, האם אנחנו לא צריכים אולי להסתכל על האיכות. על האיכות. בחברות הממשלתיות אנחנו מקבלים תלונות מעת לעת. אני יכול לתת לך שתי דוגמאות. האחת, חברה ממשלתית בצפון הארץ מפרסמת משרה ייעודית לייצוג הולם לעובד ניקיון. זה "ייצוג הולם". הדוגמא השנייה שאני משתף את אדוני, זו חברה ממשלתית ביטחונית שהיום מתנהל נגדה הליך משפטי על אפליה. כאשר מהנדס מגיש קורות חיים כי הוא נחשף למודעה, הוא מגיש קורות חיים לחברה מסוימת, והחברה חוזרת אליו. הם מבינים לפי השם שהוא ממוצא אתיופי ובכלל לא מזמינים אותו לראיון. כאשר, לאחר מכן מתברר, לפחות לפי ההליך המשפטי שמתקיים היום, שעובדים פחות טובים זומנו לראיון.

העניין הזה של הגזענות והאפליה, ופה זה אפליה וגזענות סמויה, יש לזה משמעות, אדוני, כאשר חברות לא מדווחות. כי מה החוק למעשה, מה הסנקציה בחוק לנושא של ייצוג הולם? אין סנקציה. ה"סנקציה" היחידה היא לדווח. ומה קורה לחברה שלא מדווחת? כלום. ולכן, הבעיה היא ברגולציה, הבעיה היא באכיפה ובבקרה. הנתונים הם, בעיני, לא טובים. אני אוכל לומר דוגמא טובה לש נציבות שירות המדינה. עד לפני 5 שנים, למעשה לא היה דו"ח מסודר של נציבות שירות המדינה בנושא של גיוון תעסוקתי. אני חושב שצריך לקבוע תנאים. צריך לקבוע תנאים לאיסוף שיטתי של נתונים, צריך לחייב וצריך לתקן את החוק, לדעתי, כדי שיהיה סעיף שלא רק מחייב אלא גם קובע סנקציות ברורות למי שאינו עומד ביעדי החוק.

אייל צור.

בוקר טוב לכולם. אני עמית מחקר בפורום קהלת. אני עוסק בנושא החברות הממשלתיות כבר, הייתי אומר, קרוב ל-9 שנים. וגם, בקרוב אמור לצאת מחקר שלי על כל התאגידים הציבוריים שהוקמו במדינת ישראל, ועדיין פועלים, מ-1950 ועד היום. במסגרת המחקרים שלי, את המחקר על מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות שהוצאתי ב-2019 הבאתי ליושב ראש הוועדה שכיהן כשר החקלאות ופיתוח הכפר. אני עסקתי גם בנושא הגיוון של האוכלוסיות השונות, ברמה של הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות.

עכשיו, צריך להבחין ביון הקביעה של חובת ייצוג למגזרים שונים באוכלוסייה, ברמת הדירקטוריונים של אותם גופים, חברות ממשלתיות, תאגידים חקוקים, לבין חובת הייצוג בקרב סגל העובדים של אותם גופים. החוק מחייב אותנו, מחייב את הגורמים הממנים, בחובת ייצוג הולם לשני המינים, מאז שנת 1994, יש חובת ייצוג הולם לבני האוכלוסייה העברית החל משנת 2000. אני מדבר כרגע על הייצוג בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות. החל משנת 2019, חובת ייצוג הולם לעולים חדשים, כאשר מדובר על יוצאי אתיופיה אז גם ילדי עולים חדשים, מדובר על בני האוכלוסייה החרדית. אנחנו מדברים גם על בעלי מוגבלות. אני בא וסוקר את זה - - -

אני יודע, אבל אתה לא תציג את כל המחקר שלך.

לא, לא אני רק בא ואומר כי הדברים לא נאמרו. אני חושב שקידום של - - -

בני העדה האתיופית, זה המנדט של הוועדה.

בסדר גמור. אז באוכלוסייה החרדית אמרתי. בכל מקרה, מה שאני בא ואומר הוא שאני בעד קידום חובה של ייצוג של אוכלוסיות שונות, אבל אסור שקידום הייצוג הזה יבוא על חשבון דרישות של מקצועיות. ולכן, צריכה להיעשות, לדעתי, איזושהי עבודה של פילוח ביחס לתחומי הפעילות של כל חברה וחברה, מה מאגר המתמודדים הפוטנציאלים מקרב אותן אוכלוסיות עולים, שיכולים להתאים. זאת אומרת, יכול מאוד להיות שהבעיה היא במספר המועמדים שיש להם הכישורים ההשכלתיים וכישורי הניסיון כדי להתמודד על אותם תפקידים, ודאי תפקידים בדרגות הבכירות יותר של אותם גופים. טוב לקבוע חובת ייצוג מספרית בחקיקה. זה נראה טוב בעיתונות בצורה כזאת ואחרת. אבל, אסור שזה יבוא על חשבון המקצועיות, וזה צריך להתלוות גם בקידום מקצועי של מועמדים ומועמדות.

תודה. אני רק אציין שחובת הייצוג בחקיקה נקבעת מהסיבה הפשוטה שבחלק מהמקרים, לא נבחנת המקצועיות, ובגלל זה יש הדרה של אוכלוסיות מסוימות מתפקידים מסומים. הרבה פעמים, בגלל רקע או מוצא, זה לא באופן גלוי כמובן, במקרה אף פעם לא מצליחים. ודווקא חובת הייצוג מצליחה, בעיקר כשאנחנו מדברים על תאגידים ציבוריים וממשלתיים, כן כי לממשלה יש גם תפקיד להראות את הדברים. אני יכול מניסיוני לפחות להגיד שחובת הייצוג בחברות ממשלתיות של נשים בדירקטוריונים, יצרה מהפכה בהרבה מאוד תחומים. זה פתח את הדלת לנשים בדירקטוריונים בחברות דווקא בחברות ציבוריות ובמקומות אחרים. אגב, במובנים ברורים מאוד, המחקרים מראים שבכל הנהלה ששי בה גיוון מגדרי, גם התוצאות טובות יותר.

רק ברשותך, אדוני היו"ר, משפט אחד. צריך להיזהר מריבוי הגדרות בחקיקה או הבטחת ייצוג להרבה מאוד מגזרים.

זה מה שאמרתי גם קדם. ברגע שיש הרבה מאוד הגדרות של ייצוג הולם לזה וייצוג הולם לזה, בסוף יצרת ייצוג הולם לכולם. רינה, בבקשה.

רק הערה. רק להגיד שהייצוג ההולם הוא תוצאה של בעיה חברתית או בכלל ברשויות כאלה ואחרות, כך שהריבוי הוא כדי לפתור את הבעיה. ברגע שתיפטר הבעיה, גם זה ירד מאליו. זאת אומרת, זו לא פעולה הפוכה.

תודה. רינה, בבקשה.

שלום, בוקר טוב. תודה רבה על קיום הדיון החשוב הזה. אני רוצה קודם לומר שהנתונים מבחינתנו, אגודת יהודי אתיופיה, הם נתונים לא טובים. אנחנו מסתכלים על התמונה לכל חברה וחברה ולכל תאגיד ותאגיד, וכשמסתכלים על זה ככה רואים שיותר חברות ממשלתיות לא עומדות ביעד מאשר חברות שכן עומדות, וכנ"ל לגבי תאגידים ציבוריים, התמונה היא דומה. גם כשמסתכלים על איכות התפקידים רואים, והדבר הוצג פה קודם לכן, יש פה הסללה של יוצאי אתיופיה לתפקידים זוטרים, ולא נמצאים בהנהלה.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לעניין של משרות ייעודיות. בחברות הממשלתיות, כמעט כל המשרות או יוצאי אתיופיה שמועסקים במשרות, הגיעו לתפקיד דרך משרה ייעודית, ולמעשה אין כמעט בכלל מועמדים שנכנסו לתפקיד שלו בדרך הכללית, בדרך המלך של מכרזים פומביים. אני חושבת שזה מעיד על בעיה מאוד משמעותית. אני מתחברת לדברים שאמר פה קודמי, רק בהפוך, כי אני חושבת שאנחנו מוציאים יוצאי אתיופיה כל שנה, בערך 700 עד 800 אקדמאיים שנכנסים לשוק העבודה יכולים להשתלב בחברות הממשלתיות ובתאגידים הציבוריים. זה כשאנחנו יודעים ששילוב איכותי כזה, הוא, מלבד העובדה שאנחנו פה תחת חסותו של החוק, אלא גם יש לזה משמעות מבחינת האפקטיביות ויכולת המיקסום של אותה חברה או תאגיד.

עוד שתי נקודות קטנות. העניין של דיווח לא מטופל. חברות מפרות את חובת הדיווח ואין בעצם סנקציה כלפיהן. הסנקציה הכי משמעותית שצריכה להיות זו סנקציה כלפי חברות שלא עומדות בייצוג הולם. צריך לבדוק, 1.7 אחוזים צריכים להיות כייצוג בכלל הדרגות ובכלל המקצועות. אם אין ייצוג כזה, צריכה להיות סנקציה בחוק. רק ככה אני חושבת שהדבר הזה ייפתר. עברו למעלה מ-10 שנים מהרגע שהחוק הזה חוקק ועדין אנחנו מגיעים לתוצאות לא טובות.

תודה, ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין. בקצרה, בבקשה.

שלום שמי סבטלנה, אני ראש המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין. אנחנו במרכז האקדמי רופין, ד"ר אביטל, לצערי נבצר ממנה להגיע, ערכנו מחקר שעסק בנוגע לישראלים יוצאי אתיופיה, שהשתלבו בשוק העבודה בתפקידים הבכירים במגזר הציבורי. אחד הממצאים המרכזיים שלנו, שדווקא פה כשאנחנו מדברים על מגדר, כי מי שנתקל בבעייתיות, הם דווקא הגברים הישראלים יוצאי אתיופיה, יותר בהשוואה לנשים, כי הם נתפסים יותר מבחינת האיום, וזה הדגש על צבע עור. לכן, מה שאנחנו מדברים, ובמרבית המקרים אנחנו מדברים על העצמת הנשים וקידום נשים לתפקידים בכירים בקרב ישראליים יוצאי אתיופיה, לגברים צריך לשים לב. הקבוצה המוחלשת ביותר הם דווקא גברים ישראליים יוצאי אתיופיה, בהקשר הזה. יש נקודות רבות, אבל אציין עוד נקודה נוספת. הנקודה היא הנקודה של - - -

אגב, זה נכון, אבל לא בחברות הממשלתיות. בחברות הממשלתיות, רובם גברים.

השאלה היא, תודה רבה על ההערה פנינה.

ואני אגיד לך למה. לאו דווקא בפן חיובי, הם באגפי הביצוע.

אם מסתכלים באופן כללי אז אנחנו רואים את הבעייתיות ולא צריך להתעלם מזה. הנקודה הנוספת, אני רק אגיד לכם, בנוגע להשכלה גבוהה. אכן אנחנו רואים ששיעור הלומדים בהשכלה גבוהה בקרב ישראליים יוצאי אתיופיה הוא גבוה, אבל, כשמסתכלים מבחינת המקומות, האם זה מכללות או אוניברסיטאות ואילו תחומים, לצערי הקרב יש ייצוג יתר במכללות מאשר באוניברסיטאות. אז תודה רבה לכם.

תודה רבה. בדיון שנעשה על השכלה גבוהה, נתמקד בנושא הזה באמת. גנט דסה, מנכ"לית עמותת "עולים ביחד". בבקשה.

שלום, תודה רבה על הדיון ועל הסבב של הדברים שנאמרים פה, כולם חשובים. חשוב לי לומר, אנחנו, עמותת "עולים ביחד" בעצם עובדים עם צעירים וצעירות ישראליים יוצאי אתיופיה לפני אקדמיה, אחרי אקדמיה, בתוך שוק העסוקה, כדי למצב אותם במקומות תעסוקה. שומעים על הכישורים שלהם, וכאן אני רוצה להעיר, אל לנו לחזור לדיון הזה. אנחנו רוצים לייצג ורוצים לתת מקום, אבל בואו תוכיחו את עצמכם שאתם מסוגלים ואתם יכולים ואתם איכותיים. זה דיון רע מאוד שאנחנו מזמן צריכים להוציא אותו החוצה, ביחס לישראלים יוצאי אתיופיה.

דבר נוסף שנאמר כאן, הסיפור הוא של גודל הקהילה. הסיפור של ריבוי קהילות שצריך לגוון אותם, הוא בא על חשבוננו נקודה. אני רואה את זה בלי סוף במגזר העסקי שאנחנו עובדים איתו. כולם בתחרות על מי שמביא את שורת הרווח, ובאופן כזה או אחר זה משתקף גם בחברות הממשלתיות והתאגידים. אנחנו מדברים היום על המגזר הציבורי, על משרות ממשלתיות שם, המצב לא טוב.

אני רוצה לציין עוד דבר, שאם נשים לב, אנחנו עושים חצאי עובדה. אני אתן לדוגמא את הסיפור של הדירקטורים. הקבוצה של נציגים לנבחרת הדירקטורים נכנסו השנה לא מעט, עשרות מעומדים, 12 מועמדים ראויים מאוד. אסור לנו לעצור שם. אנחנו עושים את העבודה. אנחנו עוסקים באסטרטגיות ובעבדות מטה ואנחנו לא מתקדמי. אני מקווה שבוועדה הזו ובעוד דיונים שיהיו בהמשך - - -

בהקשר למה שאמרת, צריך שבסוף תהיה מחויבות אישית. הייתה מחויבות לרם בלינקוב שעלה עם מאות יוצאי אתיופיה לזום, שמע את החסמים, ויחד עם יפעת סלע שהייתה אז ממלאת מקום מנכ"לית, ורק אחרי זה הם הגדירו גם 10 אחוזים לייצוג הולם. בגלל שהם לקחו את זה יד ביד.

באותה מידה, צריך להמשיך עד שיהיו מינויים.

תודה רבה. יגאל ורדגר, בבקשה.

תודה רבה. אני יגאל ורדגר, חבר במועצת עיר קריית גת. תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני רוצה דווקא לומר שקודם כל אני שומע את החברים כאן מדברים על הייצוג ההולם. אז המון עולים חדשים נמצאים דווקא בפריפריה, בערים המוחלשות יותר. בקריית גת, קריית מלאכי, גדרה. אנחנו רואים אותם בכל הפריפריות בצפון ובדרום. אני חושב שצריך להתחיל לבנות אותם כבר מהתאגידים העירוניים, מהחברות הציבוריות, צריך לבנות אותם מההתחלה, מהשורש, צריך להטמיע את זה בהם.

הדיון על השלטון המקומי יהיה ביום רביעי.

כן, אבל אני אומר שצריך לשאוב אותם משם, לקחת אותם ולתת להם הזדמנות שווה בתאגידים הציבוריים.

תודה רבה. גלית, את רוצה לומר משהו לפני סיום?

כן, אני אשמח. קודם כל, תודה אדוני היו"ר על הדיון הזה. אנחנו רשמנו לפנינו את כל ההערות החשובות שנאמרו כאן, וקלחנו אותן לתשומת ליבנו. בהחלט הייתה עלייה משמעותית, אם אנחנו לוקחים את הנתונים מ-2011 עד 2021 במספרים, של העובדים בחברות הממשלתיות. אבל, אנחנו גם בהחלט לוקחים לתשומת ליבנו גם את הצורך בכך שתהיה גם - - -

מה זה תשומת ליבכם? מה אתם עושים?

חברת הכנסת תמנו שטה, גם את הצורך שיהיו יותר עובדים במשרות איכותיות וגם את הצורך בייעוד משרות יותר איכותיות. ואנחנו בהחלט נעשה גם איסוף נתונים יותר משמעותי מהחברות, לקראת הדיון הבא של הוועדה, וגם לפני כן.

תודה. אני אבקש שאתם באמת תפנו לחברת "רפאל", ותעבירו אלינו את הפנייה כדי שאנחנו נקבל את הנתונים בצורה מסודרת. תודה. חבר הכנסת סולומון.

אז תודה, אני אגיד שאני העדפתי באמת להקשיב עד הסוף. בעיני, באמת הדיון הזה הוא כל כך חשוב משני היבטים. זה לא איזשהו צ'ופר שנותנים לקהילה כזו או אחרת או אוכלוסייה כזו או אחרת, זו מתנה שהחברה צריכה לקבל והיא מפסידה אותה בצורה שהיא פושעת בעיני. ולכן, סיפור הייצוג ההולם הוא לא כדי להכניס למערכת אנשים שהם לא מקצועיים, אלא להכניס אנשים מקצועיים ולאפשר להם דלת כניסה רחבה ומסודרת. לכן, הדיון הזה הוא כל כך חשוב ואני מודה לך על זה, אדוני היו"ר.

אני תכננתי להגיד המון דברים אבל אין לנו זמן. אני מציע לקיים דיון נוסף, ולזמן לכאן את החברות. אני אציין אותן כאן. יחד עם מנהלת רשות החברות, שגם גלית תהיה ביחד איתם כאן. את "אלתא מערכות", "נגה ניהול מערכות חשמל", "רותם תעשיות", "נתיבי ישראל", "תשתיות אנרגיה", "ענבל חברת ביטוח", "החברה לחינוך ימי בישראל", "מקווה ישראל", "חברת נמל חיפה", "הכפר הירוק", ועוד. למה אני מציין אותן? כי שם אין בכלל. יש לי עוד רשימה ארוכה.

תקריא! תקריא שנשמע.

לחברות רבות אין בעיה עם ייצוג כלל. "החברה לנתיבי איילון", "החברה לפיתוח עכו העתיקה", "חקר הימים והאגמים", "כביש חוצה ישראל", "שקמונה", ועוד הרבה חברות שנמצאות כאן וגם תאגידים שנמצאים כאן. זו רשימה ארוכה. אני אומר, בואו נזמן אותם כדי שנדע למה זה לא קורה שם. האם יש להם איזושהי בעיה שנוכל לעזור להם לתקן את דרכיהם בפעולת הייצוג ההולם, או שאלה הן חברות שבאמת פושעות ולא מקיימות החוק.

אני רוצה להציע שתי הצעות קטנות. הצעה אחת, אמרו את זה גם לפניי, איזשהו מנגנון דיווח שמעבר לזה שאנחנו צריכים לדווח אחת לשנה, אלא מנגנון דיווח עם איזשהו מקל בקצה. לא כדי, חלילה, לפגוע בהם, אלא כדי לזרז אותם. מנגנון דיווח שאין בו מקל בקצה, לא קורה איתו כלום. ראינו כאן דבר כזה. הצעה שנייה שלי, היא גם איכות הדיווח. בסוף, אם נייצר איזשהו מדרג באיכות הדיווח, יש תפקידי כניסה, תפקידי ביניים, תפקידים בכירים, ברגע שיש דיווח על האיכות, יכול להיות שנוכל ייצר פה משהו טוב, עוד 10 שנים יכול להיות שנגיד שלא צריך יותר את הייצוג ההולם.

תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, בבקשה.

תודה אדוני היו"ר. תחילה אני רוצה להודות לך, באמת על העבודה הנמרצת, אתה מקיף כל כך הרבה נושאים פה. האכפתיות שאתה מגלה והליווי של דווקא אלה שסובלים מאי-שוויון. שזה גם לוקח אותי לימים המטורפים שבהם אנחנו נמצאים. אנשים יוצאים להפגין על דמוקרטיה, הפגנות מאוד מאוד משמעותיות וחשובות. הקהילה שלנו שנים נאבקת למען שוויון. יוצאי אתיופיה הם לא שואבי המים וחוטבי העצים של חברה הישראלית. יוצאי אתיופיה היום מתהלכים בראש מורם וגאה, עם הרבה מאוד משכילים. נמצא כאן חילי טרופר, רק עכשיו אני רואה אותו, ואני רוצה לומר לך שאין פה בקשה לנדבות, כמו שאתה אמרת. יש פה חברות ממשלתיות, שזה משאב של הציבור. הייצוג ההולם הוא נדרש וחשוב.

אני רוצה לקחת את זה גם לקו אחר ודווקא להקריא את השמות של החברות, כי אתה הקראת את אלה שלא מעסיקות, אז אני אקריא את אלה שכן עומדות בייצוג ההולם ואפילו יותר מכך. "תשתיות נפט ואנרגיה"; מאבטחים בלבד, "החברה לשירותי איכות הסביבה"; הם בראש הטבלה של מעסיקים של יוצאי אתיופיה, אני גם מאוד מקווה שהחברות האלה, לא רק באגפי ביצוע, כל מה שנקרא עובדי מנהלה וכאלה. גם "תומר", "חברת נמל אשדוד"; עשו מהפכה בשנים האחרונות, "שירותים חשמליים מכניים", "רכבת ישראל". אגב, ב"רכבת ישראל" אחת ממנהלות משאבי אנוש היא יוצאת אתיופיה, כנראה שזה גם חלק מהמפתח. "עמידר", "החברה הלאומית לשיכון כפר הנוער מהאיר שפיה", "חברת החשמל לישראל", "נתיבי הגז הטבעי", "התעשייה האווירית לישראל", "מקורות", "חברת המים", "חברת הדואר לישראל", "חברת נתיבי תחבורה עירוניים", "רשות שדות התעופה", "שירותי התעסוקה", "המועצה להסדרת ההימורים בספורט", "לשכת עורכי הדין".

כל השאר, מה שאני מציעה, ואני גם רוצה לומר את זה לרשות החברות, די עם כפפות של משי. מספיק. אנחנו שנים עוקבים אחרי הדבר הזה, כולל כשאתה היית מנכ"ל משרד העלייה והלקיטה, כולל אנחנו ואנשים שנמצאים פה שהיינו בתוך שולחנות של נציגי ציבור. כולל הידברות עם הממשלה, החלטות הממשלה. מספיק ודי! תשימו יעדים, שימו זמנים, תתחמו את זה בזמן, תוציאו מכתבים לכל החברות האלה, שיש להן X זמן לעמוד ביעדים. ואז, אדוני היו"ר, תזמין אותם לכאן. גם אנחנו כיושבי ראש השדולה למען יהודי אתיופיה, יגיע לכאן יחד עם חברי כנסת שאכפת להם, כמו חילי טרופר, ואנחנו נעקוב אחרי הדברים האלה. תודה רבה.

תודה רבה לכל מי שלקח חלק בדיון. אני ראשית, רוצה לומר משהו בהקשר של ייצוג הולם, כי כולם מסתכלים על ייצוג הולם רק עבור הייצוג ועבור אותו אחד שמקבל את התפקיד ובאמת יושב בתפקיד. המשמעות הגדולה בייצוג ההולם, היא דווקא לדור הצעיר. כי העובדה שחבר'ה צעירים רואים אנשים כמוהם, שעברו מסלול חיים דומה, מגיעים לדרגות בכירות, מאפשר להם את האפשרות בכלל לשאוף לשם. בהרבה מאוד מפגשים שלי עם חבר'ה צעירים, עולים חדשים, אני שואל אותם מה החלום שלהם. לפי החלום של הילדים, אתה יכול להבין גם לאן הם יכולים להגיע. הם חולמים בדרך כלל על דברים שהם ריאליים. הם רואים דמויות שהם יכולים להשתוות אליהם.

לכן, הייצוג ההולם דווקא בחברות הממשלתיות, דווקא בשירות הציבור, דווקא לזה יש החשיבות לחשוף. העובדה שיש חברי כנסת מקרב יוצאי אתיופי או מקרב עולי ברית המועצות לעבר, זה מייצר מנגנון לדור הצעיר ולהגיד "אפשר, אני יכול לחלום על זה בכלל". כי לעמים החלום הוא החסם. אז זה ככה כדי להבין מה החשיבות.

אני רק אגיד לך, אדוני היו"ר, הבוקר אני דיברתי בוועדת חינוך על סיפור הגזענות והאפליה שהיה בית ספר בנתיבות. שזה גם חסם נוסף, כלומר, דיברת באמת על הצעירים, אז הנה עוד חסם שאנחנו צריכים לפתור.

אני רק אגיד לחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, כשהייתי יושב ראש וועדת קידום מעמד האישה, יצרנו מדד בוועדה, וולונטרי, כי אין חוק, על החברות שנסחרות בבורסה הישראלית, על מדד 100 החברות הראשונות, "מדד תל אביב "100. עשינו מדד כדי לראות כמה נשים יש בכל הדירקטוריונים. העוזרים שלי עבדו מאוד מאוד קשה, וסימנו חברה אדומה, חברה צהובה וחברה ירוקה. ומה קורה אחרי שפרסמנו את המדד? מתקשרים אליי יושבי ראש של החברות האדומות ואומרים "אנחנו לא אדומה, בדיוק עכשיו אנחנו מגייסים לדירקטוריון אישה". אחד, אני ממליץ לך לחדש את המסורת הזאת.

לא רוצה לספר לך מה קורה עכשיו בוועדה לקידום מעמד האישה.

שתיים, להגיד לכם שבסוף לדיווחים האלה ולחשיפה הזו, יש להם משמעות, שלא יהיה ספק. וכן, אני חושב שבאמת חשוב ונכון לקדם ייצוג לעולים חדשים. החקיקה היא בסך הכול כלי שמאפשר לנו את הדרך לקדם את זה. אני מסכים עם זה שצריך איזשהן סנקציות למי שלא מדווח. העובדה שיוצרים חובת דיווח בחוק אבל לא אומרים מה קורה למי שלא מדווח, לא טובה. אני, אגב, בעד מקלות וגזרים. אני חושב שצריך להיות גזר, צריכה להיות איזושהי הטבה למי שעומד ביעד או מעליו. פה, אני חושב ששירות החברות אולי יכולה לגבש איזו המלצה להטבה שתינתן לחברה כזאת או אחרת.

אנחנו נפנה מהוועדה לכל החברות שלא עמדו ביעד. פנייה ישירה של הוועדה לחברה עצמה. נקבל הסבר מהחברה, מדוע אין אצלה ייצוג הולם. כמו שכבר ציינתי, פנייה של רשות החברות לחברת "רפאל", כדי שהיא תעמוד בחובת הדיווח. תודה רבה, הישיבה הזו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:08.