פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת הכלכלה
22/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 35
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, א' באדר התשפ"ג (22 בפברואר 2023), שעה 9:35

מצב החקלאות בישראל והתכניות ליבוא פירות וירקות

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי
שלום דנינו
עופר כסיף
סימון מושיאשוילי
אלון שוסטר

רם בן ברק
מטי צרפתי הרכבי
יצחק קרויזר

שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר
משה אבוטבול - סגן השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

צביקה כהן - סמנכ"ל השקעות, משרד החקלאות

אורי צוק-בר - סמנכ"ל אסטרטגיה, משרד החקלאות

גלעד קצב - רפרנט חקלאות באגף תקציבים, משרד האוצר

בת חן רוטנברג - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אבשלום וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

צבי אלון - מנכ"ל מועצת הצמחים, מועצות ייצור ושיווק

ירון בלחסן - מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, ארגוני מגדלים

בועז כץ - חקלאי, כפר סירקין, נציגי חקלאים

שי חג'ג' - יו"ר המועצות אזוריות, מרכז השלטון האזורי

חיים חבלין - מנהל ענף חקלאות, התנועה הקיבוצית, תנועות ההתיישבות

דובי אמיתי - יו"ר התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

יענקלה מוסקוביץ - יו"ר הוועדה החקלאית, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

עמית יפרח - מזכ"ל תנועת המושבים

עידית חנוכה

תמר פוליבוי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקיםוהשמטות.
מצב החקלאות בישראל והתכניות ליבוא פירות וירקות

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. הנושא – מצב החקלאות בישראל, בין השאר תכניות לייבוא פירות וירקות. אני מודה לשר החקלאות שהגיע ונמצא פה, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, בוקר טוב אדוני היושב-ראש, יש פה בחדר שני שרי חקלאות – אחד לשעבר, ונמצא פה סגן שר החקלאות משה אבוטבול, ויש פה נציגות של החקלאות ושל החקלאים בישראל. הדיון הזה הצליח לקבץ אליו את כולם, לפחות את הנציגים של כולם. אני לא אטעה אם אומר לך, שהחקלאות נמצאת בהזדמנות לתפנית, ולוועדה הזו שבראשותך יכול להיות תפקיד מרכזי לשים את החקלאות לא רק על המסילה, אלא לתת לחקלאות את המעמד הנדרש במדינה כמו מדינת ישראל כדי לזנק קדימה, ואני אדגים את זה רק בנתון אחד: ב-20 שנים האחרונות החקלאות סיפקה ירקות ופירות לשוק המקומי בכמות זהה של שני מיליון טון כל שנה במשך 20 שנה. האוכלוסייה גדלה ב-50%, החקלאות של פירות וירקות לשוק המקומי לא זזה פלפל צפונה או מלפפון דרומה. וכשאתה שואל את השאלה למה, איך יכול להיות, איך קרה לנו כדבר הזה, התשובות נעוצות בעובדה שלצערי לאורך הרבה מאוד שנים – והייתי אומר בדגש חזק מאוד בשנתיים האחרונות – החקלאות חטפה מכה לא פשוטה, בעיקר בהצהרות, אבל גם במעשים. למזלנו, ואני אומר ממש למזלנו, הממשלה הקודמת לא הצליחה לממש תכנית, מה שנקרא רפורמה, לחקלאות שזו היתה עלולה להיות מכה, אני לא רוצה לומר מכת מוות, אבל מכה אנושה לחקלאות בדמות מבט מאוד אופטימי לגבי היבוא, מבט מאוד פסימי לגבי הייצור כאן בארץ.

אני באמת שמח שבנקודת הזמן הזו, יש לי הזדמנות כשר חקלאות, ביחד עם סגני חבר הכנסת משה אבוטבול, יחד עם החקלאים במדינת ישראל, לעשות או להתחיל לעשות שינוי בראייה שבאמת החקלאות בישראל תקבל את מיקומה ואת מקומה ואת המשאבים הנדרשים, המשאבים הלאומיים הנדרשים, כדי לממש את הפוטנציאל האדיר שקיים בחקלאות ובחקלאים בישראל, אבל הוא לא ממומש.

אדוני היושב-ראש, הגיל הממוצע של החקלאי בישראל הוא 62.

לא, הוא בעל הבית. מה רצית? שהוא יהיה בעל הבית בגיל 20?

אני אומר לך בגיל 62 ממוצע, זאת אומרת שישנם כאלה שהם מעל גיל 62 ויש גם מעל גיל 80, שינויים, רפורמות, תפניות רציניות בתחום הזה של חקלאות, לא עושים עם ממוצע גיל 62.

אני עוד מעט חודשיים בתפקיד. כשפגשו אותי אנשים, הם אמרו לי: אדוני השר, אתה צריך להיות שר החקלאות ולא שר החקלאים. מדינת ישראל לא קיימת בלי חקלאות, חקלאות לא קיימת בלי חקלאים, ואני גאה להיות גם שר החקלאות של מדינת ישראל, גם שר החקלאים של מדינת ישראל, וגם שר החקלאות של האזרחים במדינת ישראל, וזה הולך ביחד.

אחת הסיבות המרכזיות שהחקלאות מצילה את מדינת ישראל היא עקב העובדה שבמדינת ישראל החקלאות זה הביטוח הטוב ביותר שאני מכיר לשמירת קרקעות, וקרקעות עבור חקלאות זה אוויר לנשימה, ואוויר לנשימה זה משאב שנמצא בידי מדינת ישראל, וקרקעות לחקלאות זה משאב קריטי, עמוד מרכזי במה שאנחנו רואים קדימה לחקלאות.

הדבר השני הוא האנשים. בלי אנשים אין חקלאות, ולא חשוב אם אלה ישראלים, בעלי קרקע בחקלאות, או חקלאים במשרה מלאה כמו שאנחנו אומרים, או אנשים שהם שכירים בחקלאות, או עובדים זרים בחקלאות, ולא חשוב אם אלה עובדים זרים שבאים מיהודה ושומרון ועזה, או עובדים זרים שבאים ממדינות העולם. העובדה שבחקלאות מקצים כל פעם מכסה, הייתי אומר מכסה בלתי אפשרית להתקדם איתה בחקלאות, אפשר להיות במפלס המים, מה שנקרא האף מעל למים, הפה בתוך המים, אתה יכול לנשום, לא יכול לדבר.

המשאב השלישי הוא סוגיית החדשנות. אין ברירה, בלי חדשנות, החקלאות שלנו תהיה תקועה מאחור ותפגר ביחס למה שקורה בעולם. לשמחתי, בחדשנות גם החקלאים, גם המועצות היצרניות בחקלאות וגם משרד החקלאות בהובלה של המכון הוולקני, הפכו את החקלאות בישראל ואת החדשנות בישראל באופן דרמטי לחקלאות מודרנית יותר, אבל עדיין יש המון מה לעשות.

הדבר האחרון זה סוגיית המים. מול החקלאים נוהגים לומר שהאזרחים מסבסדים את המים לחקלאות, ואני אומר לך, למטבע הזה יש שני צדדים. הצד השני זה המים המושבים, מי הקולחים. 55% מהחקלאות מושקה במי קולחים, יותר מושקה במי קולחים, במים מושבים מאשר במים שפירים. המים המושבים, אדוני היושב-ראש, החקלאות מסבסדת את זה למדינת ישראל, כי אם מדינת ישראל היתה צריכה לשפוך לים 550 מיליון קוב מים מושבים כל שנה, העלות היתה יותר גבוהה מהעלות של המים לחקלאות, כי לים אתה צריך לשפוך מים יותר נקיים, והעלות למדינת ישראל היתה בלתי סבירה לחלוטין.

לכן המשאב הזה של מים מושבים לחקלאים, אני סימנתי אותו כיעד. מבחינתנו, המים המושבים יהיו בקרוב לאפס שקלים, ובמקסימום נוכל להתפשר על כך שעלות המים המושבים לחקלאים מינוס העלות של מים מושבים שנשפכים לים, זה המחיר המקסימלי שחקלאים צריכים לשלם על מים מושבים.

מילה אחת לגבי היבוא, ועוד מעט אתה תראה כאן את הנתונים במצגות שמדברות בעד עצמן.

תושבי המדינה מסבסדים את המים לחקלאות בלי קשר, בגלל שהמחיר שלכם נמוך יותר מהמחיר הרגיל, והמחיר הכללי נקבע לפי השימוש במים, אז יש שני צדדים למטבע.

נכון, אני אמרתי שיש שני צדדים למטבע, רק שהחישוב הוא: גובים מהחקלאים מים לחקלאות, כאילו שהחקלאים הם הסיבה למים המושבים. לא, הם לא הסיבה. המים המושבים הם הסיבה לכך שאתה לא רוצה לזהם את הים, לא רוצה לזהם את מי התהום בהחדרה לקרקע, ואתה גם מחויב לאמנות בין לאומיות. צריך לזכור שהים התיכון הוא לא הים הפרטי של מדינת ישראל. אבל בהקשר של הייבוא, אנחנו עברנו את הממשלה הקודמת עם רפורמה, שקבעה מכסים ומכסים שירדו בבת אחת, מכסים שיורדים בהדרגה, ולסיפור הזה יש גם צד שני של תמיכה ישירה. ברפורמות ההורדה של המכסים היתה זריזה ומדויקת, בתמיכה לחקלאים, ההצהרה היא מעניינת, הביצוע הוא כושל.

היום האינדיקטור הכי טוב שאתה יכול לראות זה חקלאים שהרפורמה גדעה את הענף שלהם, לא פונים לקבל את התמיכה הישירה. כשאתה רואה חקלאי שזכאי לתמיכה ישירה ולא פונה ואתה שואל למה הוא לא פונה, מסתבר שהסכום שהאוצר מוכן לתת לחקלאי בגין ההורדה של המכסים הוא סכום מגוחך בסדרי גודל, שאפילו חקלאי לא מוכן לבוא ולבקש את התמיכה הזו, וזה יוצג לך כאן בהמשך.

בשורה התחתונה, אני חושב שהוועדה הזו, כמו המשרד, כמו הממשלה, אנחנו רואים הזדמנות ביחד – ואני מדגיש ביחד עם החקלאים – לקיים חקלאות אחרת, להגדיל את התוצרת החקלאית באופן שמדינת ישראל, גם השוק המקומי יפרוץ את תקרת הזכוכית הזו של שני מיליון טון ירקות ופירות בשנה, והסוגיה של חקלאות מעבר לדברים שאמרתי, צריך לזכור שבתפניות עולמיות, אתה לא יכול בבת אחת לקיים או להקים , או להקים מחדש, חקלאות שקרסה, שהתייבשה או שיובשה בגין צעדים של ממשלת ישראל, ולא חשוב אם זה היה האוצר או משרדים אחרים. את ההזדמנות הזו, אני לא מתכוון להחמיץ, אני משוכנע שאתה לא מתכוון להחמיץ, הממשלה לא מתכוונת להחמיץ, החקלאים בוודאי לא ישמחו לאדה של החקלאות, וישנם פה גם נציגים יחסית צעירים של החקלאים, אני אומר לך – כדי להפוך את החקלאות למה שאנחנו רוצים שהיא תהיה במדינת ישראל, אתה חייב להפוך אותה לאטרקטיבית בעיני הצעירים. אטרקטיביות בעיני הצעירים היא היום שונה מכפי שהיתה לפני 75 שנה. חייבים להבין את זה וחייבים להתאים את זה לאטרקטיביות עבור הצעירים, וגם כאן, אם העולם שייך לצעירים, אני חושב שאפשר לומר שגם החקלאות שייכת לצעירים, וזה הכיוון שאני באמת קורא גם לך כיושב-ראש הוועדה, לעזור לנו כמשרד החקלאות, לעזור לחקלאים, לא רק לשים את החקלאות על המסילה, אלא להעביר אותה לפסים אחרים מכפי שהיא היתה עד היום ביכולת היצור שלה. תודה רבה.

כבוד השר, אומרים שלכל מקום צריך להביא את השב"כ לטפל בבעיות, ואנחנו הבאנו את השב"כ למשרד החקלאות...

זאת ישיבה ראשונה, אנחנו רק צריכים ללמוד את הבעיות בישיבה הזאת. כמו שאנחנו עושים שיא ישיבות בנושא יוקר המחיה בנושא המזון, גם בעניין הזה אנחנו נעשה. אני מבטיח לך סיוע של הוועדה, אני מכיר גם את העמדות של החברים, כי בסופו של דבר זה משפיע על יוקר המחיה וגם על ענף שהוא חשוב מאוד במדינת ישראל.

סגן השר, רצית להגיד כמה דברים?

כן, ראשית בוקר טוב לכולם. אני רוצה קודם כל להודות ליושב-ראש הוועדה, ידידי דוד ביטן, שזימן אותנו לכאן ונתן לנו במה. אני רוצה גם לאחל בוקר ויפה, ראש חודש טוב לכולם, לשר היקר אבי דיכטר, וכמובן לכל צוות המשרד שנמצא חלקו אתנו, לחקלאים היקרים, לחברי הכנסת ולכולם.

למעשה, אנחנו מגיעים לכאן גם לנסות, כמה שיותר, להביא בפני הנוכחים – שחלקם מכירים היטב את התחום הזה, כמו ידידי אלון שהיה שר במשרד ועוד כאלה ששימשו שם בתפקידי מפתח. משרד החקלאות חשוב לכולנו. הרבה מהנגזרות שהשר דיבר עליהן, ושאני גם אציין בקצרה, הן אלה שמובילות במידה כזו או אחרת לכך שנוכל יחד להדביר ולהוריד את יוקר המחיה, שהיא בעיה אקוטית לכל אחד במדינת ישראל.

הבעיות הן רבות. יש לנו גם קשיים בנושא של עובדים זרים. מצד אחד, קיים מחסור מאוד גדול בנושא, מצד שני התאמתם לעולם החקלאות – יש לנו עוד בעיות, שהבנים של אותם חקלאים, לצערנו, לא ממשיכים באותם משקים; הם הולכים להייטק, לתחומים אחרים, ואז צריך לעודד את אותו חקלאי להמשיך להיות יותר שנים במשק.

יש גם בעיות אחרות – פשיעה חקלאית, בוודאי השר שיש לו רקע ביטחוני חזק, יוכל למקד ולעזור לנו להדביר את הבעיה.

נושא של תמיכה ישירה לחקלאים, לא עקיפה, אותם דברים שציין השר שלנו, ואנחנו בישיבות עבודה מדברים רבות איך להביא את מחיר המים אפילו למצב אפס, אם נצליח, כדי לתמוך באותם אנשים טובים שאת כל חייהם נותנים לנושא הזה.

יש בעיות קשות, שחייבים את העזרה שלך דוד בנושא של רשויות הניקוז. השקעות גדולות בתשתיות – אנחנו לא רוצים לחזור לימים הקשים, האסון בנהריה וכל הדברים הללו. יש כאן המון המון בעיות. הביטוחים שצריכים לתגבר את הנושא הזה, כי שוב, אנחנו יודעים לתת לאותו חקלאי שהושמדו לו רבע מיליון עופות, פיצוי על אותם עופות. אבל עד שמדבירים את הלול לוקח זמן. עד שהוא חוזר לגדל שם עופות חולפים כמה חודשים, ואין מי שמכיר בו כדי שהוא יוכל לקבל פרנסה באותם חודשים. אלה דברים שהביטוחים צריכים להיות מורחבים, והמדינה צריכה לתת כתף בנושא הזה.

יש לנו בעיות של רגולציה, בעיות של חסמים מול משרדים אחרים. את אותו מסמך צריך להביא גם מהחקלאות, גם מהבריאות, דבר שמצער מאוד מאוד את אותם חקלאים יקרים, שבזיעת אפם אוכלים לחם.

אנחנו רואים הרבה בעיות גם בענף הלולים, שצריך את העזרה.

אפילו בדברים שנראה ששם הכול בסדר, כמו צער בעלי חיים, אלה דברים שבהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לשר, שהטיל עלי נתח של תחומים לטפל בהם, ואני חייב כמו שאומרים גם לעשות הכול שזה יהיה בסדר. לכן גם הקמתי ביום שני מטה לכל החקלאים. מגיעים אלי לשם, באים, מספרים את הבעיות, אני והמנכ"ל היקר אורן לביא מטפלים עם צוות העוזרים שלי. הסלוגן שאני רוצה לתת – גם אם זה יישמע כמו פרסומת רצחנית לנדל"ן, אבל זה לא זה – היא "בית פתוח לשדה". זה מה שאנחנו צריכים כדי שאותם חקלאים יבינו שהשר קשוב לעניינים. אנחנו נרד לשטח, נצא לסיורים, לא נוותר על אף אחד מהאנשים שצריכים את העזרה שלנו, כמו שנטפל גם בדברים שקשורים לאותו חקלאי דתי במצוות התלויות בארץ. אנחנו ניתן את הכול, אבל חייבים שיהיו לנו יתדות חזקות, כמו יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת, שיבינו – כאן זה משרד נטו, שבסוף מחזיר לך את ההשקעה שאתה נותן. אני רוצה להודות לכם, ובעזרת השם, המצגת תדבר בעד עצמה. בהצלחה ובוקר טוב.

גם לכם יש מצגת?

כן כן.

אוקי.

לפני זה שר החקלאות לשעבר בבקשה.

תודה רבה על קיום הישיבה, היושב-ראש. אני רוצה לברך את השר ואת סגנו, קודם כל על רוח הדברים ואחר כך על תוכנם. אנחנו חווינו יותר מדי שנים בעשור האחרון של תחושת התנכרות, והחיבור הזה בין בית, מולדת וחקלאות הם, לא משב רוח, כגשם – חסר לנו גשם גם עכשיו – טוב בעונתו. חשוב לי לומר, הרפורמה הלא מאוזנת מבית מדרשה, לצערי של הממשלה הקודמת שהייתי חבר בה ותמכתי בה, ממשיכה. הרפורמה ממשיכה. צריך לדעת את זה. אנחנו חייבים לחסוך את האיסורים הללו ולמצוא כמה שיותר מהר הסכמים חדשים. הנזקים על החד-צדדיות מתגברים. דיברנו על זה כאן בעניין השום, וזה קורה בענפי הנשירים בצפון, וחס וחלילה בכל הארץ.

הערה קצרה נורא פשוטה, הצעירים לא צריכים לעסוק יותר מדי בפרויקטים לצעירים. אם הענף יהיה אופטימי, אם תהיה תחושה שנעשים הדברים הנכונים עם הרוח הטובה, הצעירים יקבלו, כי יש כל כך הרבה צעירים שרק הרומנטיות של לצאת בבוקר ולהישאר עד הערבית מדברת אליהם. יש לי בן כזה שלומד חקלאות, ואני מקווה שהוא וחבריו ימשיכו אותנו.

בעשור האחרון, אולי יותר, לקחנו כולנו את הענף המצטיין הזה וכבלנו אותו, את ידיו, שלשלאות על הרגליים ואמרנו לו: רוץ, רוץ כמו שעשית לפני 150 שנה, אז הקמנו את מקווה ישראל, וזה בלתי אפשרי. יש גבול למה שהסוס הכי טוב יכול לתת, ואני לא אחדל מלברך על הרוח, ואני מקווה שתהיה לזה גם כמובן אחיזה בקרקע.

האוצר ממשיך בימים אלה ממש לתעתע ולסכן את היצור המקומי. התוצר יהיה החלשה, נבואה שתגשים את עצמה, הייצור המקומי ייחלש, הייבוא יגבר, הטייקונים היבואנים יתחזקו, האזרחים לא ייהנו מירידת המחיר.

מה צריך לעשות? העיקרון הפשוט שעליו כבר הסכמנו: עומק התמיכה חייב להיות תלוי ישירות בעומק החשיפה של הורדת המכס; לשמור על הצומח המקומי מפני מזיקים ושאר מרעין בישין; החקיקה הנלווית שמוכרת לנו; עלויות הגיוניות של עבודה ושל מים; ומחקר ופיתוח, ואת כל השאר אנחנו יודעים לעשות כולנו. תודה.

אנחנו ניתן רגע לחברי הכנסת להתייחס בקצרה.

תודה רבה ותודה על הדיון. אני רק חייב לומר, שכל פעם שאני נקלע לדיון כזה, מזכיר לי את הימים שלי לפני מיליון שנה כחקלאי.

היית חקלאי?

כן, בקיבוץ הייתי ראש ענף בצל. זה מזכיר לי את הימים שהייתי קם באמצע הלילה להשקות, זה חסר לי.

בכל אופן, אני רוצה להתייחס לכמה היבטים של בעיית יוקר המחיה, ובעיקר לנושא שבו אנחנו דנים. אנחנו יודעים שבין 2000 ל-2020 המחירים של הפירות הטריים עלו ב-100% ושל הירקות הטריים ב-80%. אנחנו יודעים גם באותו זמן שכמות המגדלים לא גדולה וגם גודל היצור נשאר פחות או יותר אותו הדבר.

תשימו לב לעוד כמה עובדות, למשל ב-2022 גודל ההוצאה החודשית על מזון היה כ-2,400 שקל, ומתוך זה רק 18% על ירקות טריים, וזה בגלל מחירים, ויש לזה כמובן כל מיני השלכות.

עוד דבר רק לציין בהקשר של המחירים, בעוד שבין 2010 ל-2020 מדד המחירים לצרכן עלה ב-6%, המדדים של מחיר הירקות והפירות עלו ב-40%, תשימו לב להבדל. יש לזה כמובן תוצאות נלוות, והזכרתי את זה: פחות ופחות משפחות יכולות לממן ירקות ופירות טריים, ויש לזה כמובן גם השלכה על הבריאות, משום שכאשר התזונה שלך לא מתבססת על פירות וירקות טריים, כי אתה לא יכול לממן את זה, אתה צריך לפנות למזון אחר, באופן טבעי גם הבריאות שלך נפגעת, ואז גם נוצר פה כמובן מעגל סגור – מעגל סגור של פגיעה בבריאות ויכולת פחותה של האדם, של המשפחות וכן הלאה, לרכוש; וזה כמובן גם חוזר לפגיעה בחקלאות המקומית.

אני מבין שזה רק דיון ראשוני, אבל אני אומר את זה כפתיח להמשך, לכן אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מוצאים את דרך המלך שגם תחזק את החקלאות המקומית, ואני אומר דרך אגב גם את החקלאות בחברה הערבית, תחזק את החקלאות המקומית ותוריד את המחיר, כלומר שגם הצרכן וגם החקלאי יגיעו למצב שהם יוכלו, נקרא לזה בפשטות, לחיות חיים משגשגים וסבירים, מה שכרגע לא קורה. אני מקווה שאנחנו נדון בזה.

קודם כל, אני חושב שזו הזדמנות לשבח את העבודה שלך השר וסגן השר, אבל זאת גם הזדמנות לומר מילה ענקית לחקלאים. עברנו שנת שמיטה, אני חושב שזו שנה ראשונה שבכלל לא ניטעו עצי פרי במדינה, והגבורה שלכם פשוט מדהימה. אני חושב שאי אפשר לעמוד לידכם, כל הכבוד. אני בטוח שזה רק יעמוד לכם לזכויות ולהצלחה.

מכיוון שיש מצגת גם של משרד החקלאות שלא ידעתי עליה, דובי אני יודע שיש לך מצגת, תגיד כמה מילים בלי קשר למצגת, אחר כך ראש מועצת מרחבים שמייצג את כל המועצות האזוריות גם יגיד את הדברים שלו, ואחר כך נשמע את המצגת. מרכז המחקר והמידע הביא לנו אתמול, לפי בקשתנו, מחקר מסוים. סיכמו לי את המחקר, אבל אתם לא ראיתם אותו, אז אחרי המצגת שלך, נשמע את מרכז המחקר והמידע ואחר כך תציג את המצגת שלך. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה על הדיון, אדוני השר אבי דיכטר, סגן השר משה אבוטבול, חברי הכנסת מכובדי כולם. אני רוצה להתחיל אתך אדוני היושב-ראש, היית יושב-ראש של קואליציה בעבר. יש הסכם קואליציוני, שחתום על ידי כל המפלגות, שקבע דבר אחד, שהרפורמה שהיתה בממשלה הקודמת תבוטל. יש פה הזדמנות, כמו שאמר השר אבי דיכטר, להוביל את החקלאות, את ענף החקלאות ואת מדינת ישראל, למקום אחר, ואני מצפה שהבית הזה יאפשר לשר אבי דיכטר להוביל יחד אתנו ואנחנו יחד אתו, מהלך לשינוי ענף החקלאות.

אני חושב שגם האופוזיציה, למעט מפלגה אחת קטנה, יצטרפו להסכם הקואליציוני הזה שתומך בענף החקלאות. עד היום בשנתיים האחרונות שתי פעימות בהורדת המכסים נחתו על החקלאים, ענפים שלמים חוסלו, ענף שחוסל טוטלית, ענף השום, ויש עוד ענפים שבדרך. לכן צריך לעצור, וכשאני אומר לעצור זה לאפשר לשר החקלאות להוביל תכנית חדשה ולהוריד מחוק ההסדרים את כל הפרקים שהאוצר השחיל לנו פנימה, סליחה על הביטוי. אין מקום בחוק ההסדרים לפרקים של החקלאות, ואני מקווה שגם שר החקלאות ושר האוצר, יחד אתך אדוני היושב-ראש, יורידו את הפרקים האלה, עד שלא תוגש תכנית סדורה.

אנחנו מדברים על רפורמה. אנחנו רוצים רפורמה, לא הממשלה, לא האוצר. רק יש הבדל בין הרפורמה שאנחנו רוצים לרפורמה שהם מציגים ומובילים אותנו. אנחנו רוצים להגדיל את התפוקה באמצעות הרפורמה, אנחנו רוצים להגדיל את השטחים באמצעות הרפורמה, ועל ידי כך לשמור על המשילות. אנחנו רוצים להכניס דור צעיר לחקלאות, זו אחת המשימות הכי חשובות שלנו. אנחנו רוצים בסופו של דבר שיהיה מחיר הוגן גם לחקלאי וגם לצרכן, כי אני חושב שמה שאמר חבר הכנסת כסיף נכון, רק שהוא התבלבל קצת בעובדות.

הוא ד"ר.

זה לא קשור, מה שאמרתי ציינתי מתוך נתונים של הלמ"ס ואחרים.

עזוב, יש נתונים, ואם תרצו אנחנו נציג אותם, ואם תרצה, אני אציג לך באופן אישי. העובדה שצריך לדאוג לשכבות החלשות בסוציו-אקונומי למטה, לקבל את התוצרת הבריאה שלנו - -

חד משמעית.

- - יש כלים אחרים, וגם יש מי שאחראי שזה לא מגיע אליו, אבל בוא נעזוב את זה ככה. אני לא רוצה למשוך יותר מדי זמן. יש כמה דברים בסיסיים, שאני פונה אליך, אדוני היושב-ראש, שחשובים לנו מידית, ובלעדיהם לא נוכל להתקדם:

הדבר הראשון, עובדים זרים – אין עובדים, אין עובדים בחקלאות. בכל העולם, גם במדינות ה-OECD, עובדים עם עובדים זרים, בין אם ממזרח אירופה ובין אם מאסיה. אין סיבה בעולם שיגבילו אותנו בכמות העובדים הזרים, ואין סיבה בעולם שישיתו עליהם עלויות, שלא קשורות בכלל למציאות. בבנצ'מרק שעשינו בין מדינות מקבילות, ראינו שאנחנו משלמים פה ב-150% יותר. את זה אפשר לתקן עכשיו.

דיברתם על המים. במשק הסגור של המים, אנחנו מסבסדים את המשק הסגור, מדוע? כי 60% מהמים שלנו הם מים מושבים, ועל כל קוב אחד של מים מושבים, המדינה צריכה לשלם לנו שקל ולא לגבות מאתנו שקל. אם נעשה את החשבון בתוך המשק הסגור, נבין שלא אנחנו האשמים, ואנחנו עומדים על כך ודורשים שמחירי המים, כמו שאמרו ראש הממשלה ושר האוצר – אל"ף, יוקפאו. במקביל לדיונים שלנו, רשות המים מקדמת מהלכים להעלות את המים לחקלאות למעלה מ-70%. בימים האלו, ב-27 לחודש עושים לנו שימוש. מספיק עם ההתעללות הזאת. חייבים לעצור ולהקפיא את המים, עד אשר נבנה תכנית מסודרת.

השר דיבר על חדשנות, אני לא רוצה להרחיב.

דבר אחרון מבחינתי, יש פה משהו שלא ברור לי. משרד האוצר בשיחות ובמגעים שאנחנו מנסים לקדם, בא ואומר למשרד החקלאות: אנחנו ניתן לכם תמיכה ישירה, ומסמן סכום של 760 מיליון. אנחנו החקלאים חשבנו וחושבים שזה צריך להיות מיליארד שקל. משרד החקלאות נמצא בין ה-760 למיליארד. הדבר הזה קודם כל צריך להיסגר בתקציב.

אבל לכמה שנים מבטיחים לכם את זה בכלל? הרי מה הבעיה עם האוצר? שהם אומרים לשנה אחת ואחר כך נעלמים.

לא, אז אנחנו מדברים בהבשלה מלאה, לאור הורדת המכסים, שאנחנו רוצים שזה יהיה מיליארד.

אבל לכמה זמן?

קבוע, אדוני היושב-ראש, עד שתהיה הבשלה מלאה, כי המכס יורד בחמש פעימות, אממה, באים ממשרד החקלאות - -

מציעים לכם שקלים ישנים, מה?

כן, משהו כזה...איך שלא מסובבים את הנוסחה, על פי האוצר אנחנו נוכל לקבל במקסימום 150. אני מבקש ממך, אני מבקש משר החקלאות, ואנחנו גם נפנה כולנו לשר האוצר, בתקציב 23'-24' יירשם הסכום ששר החקלאות יגיע לפשרה לגביו. אנחנו סומכים עליו, בין אם זה 760 או מיליארד, יהיה תקציב צבוע, לא התקציב השוטף, רק לתמיכות הישירות.

אם יהיו תמיכות ישירות כאלה שאתה אומר, אין לכם התנגדות למכסים? כי אתם מקבלים את זה בתמיכה אחרת.

לצערי, לא הייתי מספיק ערני, בהסכם הקואליציוני הצליח שר האוצר להכניס מילה אחת, שהמכסים יורדים באופן אוטומטי ללא ההקפאה, מה שנאמר פה, ואני מכבד. זה הסכם, אתה חתום עליו, ראש הממשלה חתום עליו, אני מכבד אותו. אני בא ואומר: בהורדת המכסים צריך לעשות מספר תיקונים.

אני לא חתום וגם לא שאלו אותי, דרך אגב.

נכון, אבל ראש הממשלה חתום, וזה מול עיניי, אבל הצליחו להכניס שם שהורדת המכסים תמשיך. באופן עקרוני, מקבלים שתהיה הורדת מכסים, צריך לעשות מספר תיקונים.

דובי, בסדר, נחזור אליך.

אני מבקש דבר אחד, שברגע שייסגר הסכום, הסמכות איך לחלק תהיה של משרד החקלאות, לא של האוצר – זה מה שאני מבקש, ואני מניח שעוד נגיע אליך. תודה.

ראש מועצת מרחבים.

אדוני היושב-ראש, השר, סגן השר, חברי הכנסת ומכובדי כולם, יש פה הזדמנות בלתי חוזרת ואנחנו בשעת השין. קודם כל יש התחייבות של ראש הממשלה, התחייבות ברורה, לעצור את הרפורמה המזיקה שהממשלה הקודמת קידמה, דרך אגב ללא הסכמתנו. היה דיבור שנגיע להסכמות והם עשו מחטף, זה מה שהיה פה בממשלה הקודמת.

אני לא מבין דבר מאוד בסיסי, כשכל העולם מדבר על ביטחון מזון, על מה שהולך להיות פה בעולם, על משבר האקלים, על זה שתיכף לא יהיה פה מזון; רק אצלנו במדינת ישראל מדברים על הסתמכות על יבוא, הסתמכות על מדינות חוץ. ראינו מה היה פה בקורונה. אם לא היו החקלאים, לא היה מה לאכול לפה. כשיש עניין של מצב ביטחוני, סוגרים לנו את נמל התעופה ואנחנו רוצים להתבסס על יבוא. זה משהו לא נורמלי, מקבלי ההחלטות באוצר פשוט מנותקים, אין לי מה להגיד יותר מזה.

רוצים לעשות יבוא? רוצים ליצור שוק עולמי? תצרו את אותם תנאים בסיסיים שאפשר להתחרות ביבוא. אם בטורקיה מחיר המים הוא 40 אגורות ופה 2.5 שקלים, אל תצפו מאתנו להתחרות בטורקיה. כשאנחנו מייבאים מעזה, אנחנו לא יודעים מה אנחנו אוכלים, איזה תותים אנחנו אוכלים ועם מה מרססים. יכול להיות שזה טוב, אני רק אומר שאנחנו לא יודעים עם מה מרססים, כי אין שם רגולציה. כשהתושבים שלנו אוכלים מזון מטורקיה או מעזה, אנחנו לא יודעים מה אנחנו אוכלים. אז אם אנחנו רוצים ליצור יבוא, אין בעיה, תנו לנו את תנאי הסף שיש ביבוא – מחיר מים נורמלי כמו שיש בטורקיה ומחיר של עובדים זרים. עובד זר בטורקיה עולה 200 דולר, אצלנו עולה 10,000 בחודש, על מה? השתגענו לגמרי.

אני אומר לך שיש פה הזדמנות. יש פה הזדמנות, כי יש פה שר שמבין חקלאות ורוצה לעזור לחקלאות, וזה לא לחקלאים דרך אגב, זה קודם כל לאזרחי מדינת ישראל, כי אם יהיו פה שלושה יבואנים שיעשו יבוא ולא יהיו פה חקלאים, לא תהיה פה תחרות, הצרכן שלנו לא ירוויח מזה שקל, כולנו נפסיד בסופו של דבר, וחקלאות זה לא רק חקלאות, זה שמירת הקרקע, ואני מזמין את כל מי שבוועדה – יש לנו את החברה הגדולה במזרח התיכון לחקלאות מושבי הנגב. אנחנו מעבדים 30,000 דונם מעבר לקו הבצורת כל שנה, כי אם לא נשב שם, לא נישאר בקרקע הזאת, לא נהיה שם. אז אני מציע לנו לחשוב על חקלאות במונחים שגדלנו עליהם, והמדינה הזו קמה בזכותה. ציונות והתיישבות זה חקלאות, תבואו תראו איפה אנחנו מגדלים, על הגדר בעזה, ואחר כך יושבים פקידי האוצר ודוחפים לנו סעיפים מטופשים בחוק ההסדרים.

קודם כל שראש הממשלה יעמוד בהסכמה שלנו אתי ואתנו לעצור את הרפורמה הרעה הזו שהיתה.

מה כלול ברפורמה?

הורדת המכסים שממשיכה לרדת כרגיל.

אני מבין שהסכימו כבר וגם הם מסכימים, אם יקבלו את הפיצוי הנכון.

לא לא, אם יקבלו, בינתיים לא מקבלים, בינתיים עברה שנה.

בהנחה ש-.

הבן שלי יוצא סיירת הרב ממדית, סיירת רפאים, מה הסיכוי שאני אתן לו להיכנס לחקלאות, אם אין אופק בחקלאות, והוא רוצה להיכנס? אני צריך להשקיע מאות אלפים כדי שהוא ייכנס. מה, אנחנו השתגענו?

דובי, אני רוצה שתסביר, לא עכשיו. בינתיים יושב-ראש כל המועצות האזוריות דיבר. קודם כל, אתם מבינים כבר שעד 11:00 לא כולם יוכלו לדבר. ב-2 במרץ אנחנו נקיים ישיבה של ארבע שעות על מצב החקלאות, ואז הישיבה תהיה יותר אופרטיבית. קודם כל, מי שלא ידבר זה בגלל חוסר זמן, אבל אנחנו נקיים ישיבה קרוב מאוד לישיבת המשך ארוכה, ועד אז שר החקלאות ושר האוצר יישבו ביניהם, נוכל לדעת מה התקדם בעניין הזה וגם להיות יותר ספציפיים בנושאים האלה.

אני כן ארצה בישיבה הבאה שתסביר לנו למה אתה דורש מיליארד ולא 760, האוצר יסביר למה זה רק 760, וגם למה מ-760 נשאר 150, כי זה לא נשמע לי הגיוני, אז לא נותנים לכם כלום, לפי מה שאתה אומר. בבקשה, כבוד השר, המצגת שלך. אחר כך מרכז המחקר והמידע.

בוקר טוב לכולם, אני רוצה לרדת לרזולוציות יותר תכ'לסיות. נדבר במצגת על שני דברים עיקריים: אחד, על הסיפור של הגנת הצומח, על מה שמתוכנן לנו בחוק ההסדרים עם יבוא פרוע של פירות וירקות ללא הערכת סיכונים מסודרת; שניים, על הרפורמה הישנה והחדשה. אני רוצה להראות שקף קצר, ולהראות בו מה אומרת הרפורמה הישנה, זאת אומרת: 150 מיליון שקל, ואיך תיראה מבחינתנו הרפורמה החדשה, כשאנחנו – מה שדובי אמר – מכבדים את נושא המכסים. המכסים ימשיכו לרדת, למעט הסגירות שנעשו ביולי 22', נעשו סגירות שחלק מהדברים לא יירדו עד הסוף, 8, 10 מוצרים זה הכול. כל שאר המכסים ימשיכו לרדת, ואנחנו נראה במצגת שוב איך נראית הרפורמה החדשה לעומת הישנה, גם בנושא עובדים זרים - - -

אתה מדבר על השאלה האם הפחתת המכסים הורידה את המחיר בפועל לצרכן.

לא, לא הורידה שום דבר.

נשמע אותו.

אנחנו הכנו לך מצגת, אם תרצה היום או בפעם הבאה, ניתוח האם זה הוריד או לא הוריד, מצגת של מכון מחקר יסודות.

בסדר, באופן כללי שיתייחס סמנכ"ל המשרד, ואתה אחר כך אם תרצה. קודם כל נשמע את מי שאמון על זה. לכם יש אינטרס, טוב אמנם, אבל יש לכם אינטרס. הוא מייצג את הציבור בעניין הזה.

באופן כללי המכסים ירדו בשתי פעימות במוצרים רבים: בעגבניות, במלפפונים, באגסים, בכל השאר, שם לא ראינו ירידה. הירידה היחידה שאנחנו לצערנו רואים זו ירידה במחיר של השום, ענף שנכחד.

אבל הורידו המון מכסים, לא? כולם נותנים לי את הדוגמה של טונה. טונה זאת גם חקלאות?

לא.

אז למי זה שייך?

למשרד התעשייה.

הטונה ירדה, את זה הבנתי.

המכסים על המוצרים המרכזיים בחקלאות יורדים לאט-לאט, ירדו בשתי פעימות, חלק הגיעו ל-50%, חלק ל-85%, חלק ל-75%, זה המודל. במוצרים האלה עדיין לא ראינו ירידה, לא ראינו ירידה, אני לא יודע מה יהיה בעתיד. השום הוא מוצר שהחליטו משום מה במכה אחת להרוג.

למה, מה יש בשום?

אני לא כתבתי את הצו.

אני שואל אותך.

אני לא יודע, היום המכס גבוה, 50% כבר הגיע מיבוא. זה מוצר שגידלו בארץ על 8,000 דונם, נעצו שום ב-21' 8,000 דונם, אחרי ירידת המכס נעצו שום 2000 דונם, ולדעתי נגמר השום הישראלי.

היושב-ראש, צביקה אמר "אני לא כתבתי". סמנכ"ל בכיר במשרד החקלאות אומר שרפורמה מהותית לא עברה דרכו, הוא התנגד לה.

אתה לא יודע שחוק ההסדרים זה של האוצר בלבד? הם כותבים ואחר כך דנים על זה. לכל הבחורים הצעירים יש מחקרים.

אני חוזר ואומר, לא התכוונתי לדיון של חבר הכנסת שוסטר, אבל בגדול, מלבד המקרה של השום, שהמכס ירד במכה אחת ושם צופים איזושהי ירידה, בכל שאר המוצרים לא רואים שום ירידה.

עד עכשיו לא ירד המחיר?

בשום ראינו ירידה.

אתה אומר: ירד, אבל הרס את השום הישראלי.

כן, חד וחלק, מחק אותו לחלוטין.

איזה איכות יש לשום הזה?

ואני לא רוצה לדבר על איכויות.

מה, זה שום בלי ריח?

כן.

אז איזה שום זה?

אלה שנעצו את ה-2,000 האלה, למה 2,000 דונם כן נעצו?

כי הם עוד לא ידעו מה יקרה למחירים. המחירים לחקלאים ירדו יותר מאשר ירד המכס.

בספטמבר 23' יש את הנעיצה הבאה, אני מאמין שיהיה הרבה פחות מ-2,000. לשם השוואה, גובה המכס בשום שירד משבעה שקלים לאפס מהווה 7,000 שקל בחשבון של ההגנה, והתמיכה שהוצעה לנו ברפורמה הישנה היא בין 120 ל-132 שקל לדונם, זאת אומרת: כמו שאמר השר שלנו, אלה סדרי גודל שאף אחד לא יבוא לקחת את הכסף, כי זה לא gain ולא changer ולא שום דבר.

אני אמשיך לגבי הרפורמה ואראה כמה נתונים קלים. תקציב הרפורמה הישנה בתמיכות הישירות מדברת על 700 מיליון שקל בהבשלה מלאה. בהבשלה מלאה זה בעוד שלוש שנים, כשהמכסים יורדים לרמתם הסופית, אבל בתוך ההסכם כתוב איך יחולק הכסף, כמה שקלים לדונם יקבל כל ענף. כשאתה עושה את החשבון הזה, אתה מדבר על 120 שקל לשטח פתוח ו-250, 260 שקל לבתי צמיחה ו-360 שקל למטע. תבינו, כשאתה מכפיל את ההכפלות האלה, אתה מגיע לפחות מ-200 מיליון שקל בהבשלה מלאה, זאת אומרת: מהיום עד 26' לחלק פחות מ-200 מיליון שקל, כי זאת לא הבשלה מלאה.

בעגבנייה מדובר על סדרי גודל של בין 20,000 שקל פדיון ל-25,000 ל-30,000, תלוי אם זאת חממה או בית צמיחה. בפועל, התמיכה הישירה היא 250 שקל, ואתם יודעים איפה יש עגבניות, בעוטף עזה. לכן המספרים האלה הם מספרים לא הגיוניים, הם לא מתחברים. אנחנו מבינים שהמכסים יורדים, ולכן מציעים הצעה הגיונית יותר על ה-700 או על המיליארד שדובי דיבר עליו, זה כל הסיפורים ברמת הכסף. אנחנו מעוניינים לחלק את התמיכה הישירה באופן כזה, שתהיה לה השפעה מסוימת. היא בחיים לא תיתן פתרון מלא לגובה ירידת המכס, לצערי.

מי קבע את כללי החלוקה האלה? זה נקבע באוצר או גם פה בוועדה?

הוועדה לא קובעת את הדברים האלה, בדרך כלל מביאים לנו את זה באישור.

אני אבהיר רגע במילה. ביולי האחרון ערב פיזור הכנסת היה מפגש וניסו להגיע להסכמות. בסופו של דבר, הגיעו חקלאים או מייצגי החקלאים ליושב-ראש הכנסת ביוזמתו ומשרדי האוצר והחקלאות. שם נוסח הסכם – אני אומר לכם, אני בדקתי את הדברים עם החקלאים, זה מה שנקרא הסכם תחת לחץ, ואני יודע בדיוק מה עושים תחת לחץ. העובדה הזו אומרת דרשני.

וגם אותו לא מקיימים כמובן.

ההסכם לא נחתם בסופו של דבר, אלא לאחר מכן שני המשרדים, אוצר וחקלאות, שבמקרה או לא במקרה באותה תקופה השר היה ראש מפלגה אחת, שר החקלאות היה מאותה מפלגה ויושב-ראש ועדת הכספים היה מאותה מפלגה, ולכן היה הסכם משפחתי. בהסכם המשפחתי הזה, בסופו של דבר הגענו למה שתיאר כאן צביקה, לכך שלכאורה עומדים 700 מיליון שקל לתת תמיכה ישירה לחקלאים שנפגעו. למעשה, על פי הקריטריונים, הם היו יכולים לקבל בין 150 ל-200 מיליון שקל, אבל בפועל, חקלאי שמכבד את עצמו, לא יבוא לקחת 200 או 300 שקל לדונם, כשב-1,200 שקל הוא בקושי מצליח לאזן את עצמו.

אני רק רוצה להוסיף פרט חשוב. אנחנו קבוצה גדולה של חברי כנסת, חלקם הגדול מהקואליציה, אבל לא רק, הגשנו בקשה, תביעה לדיון במליאה לביטול המכסים הללו, משום שזה לא היה הדדי, ובעקבות ההסכמה בראשי פרקים שהזכיר השר, אנחנו משכנו את הבקשה הזו, ונמנע מהכנסת לעצור את התועבה הכלכלית שהתבצעה.

אם הגיעו להסכמה, אז הגיעו להסכמה.

יש פה איזה בעיה, הסכום הוקצה, ה-700 מיליון.

לא יודע מה הוקצה.

כבוד השר, הסכום נמצא, נכון?

סליחה, לא נמצא עדיין 700 מיליון.

מי זה מהאוצר? גלעד קצב, שב פה. אני רוצה להבין, התקציב של ה-760 מיליון שהגעתם להסכמה עם החקלאים, בתוך תקציב המדינה או יהיה בתקציב המדינה? איפה הוא נמצא כרגע?

ההסכמות שהגענו עם נציגי החקלאים וחברי הכנסת בחודש יולי 2022 אלו הסכמות מפורטות.

תיאורטיות?

לא תיאורטיות.

אז זה בתוך התקציב או לא?

לפרטי פרטים מופיע כמה כסף יהיה, איך הוא יחולק, ומעבר לתמיכה הישירה, יש שם את כל הנושא של עובדים זרים, אגרות, הכול הכול לפרטי פרטים. הנושא מתוקצב בתקציב המדינה.

איזה? 22'?

22'-23' וגם יהיה ב-24', הכול מופיע בבסיס התקציב.

למה לא עמדתם בהסכמים האלה?

760 מיליון? כמה מתוקצב?

עוד מעט שנה שאתם לא עומדים בהחלטות, בהסכמים.

כמה מתוקצב?

אם יושב-ראש הוועדה ירצה, אני אתייחס לכל הטיעונים.

לא, זה בישיבה הבאה. כמה מתוקצב? אתה אומר שהכול מתוקצב; הם אומרים שזה 760. מתוקצב 760 או תקצבת 150?

אנחנו תקצבנו לפי תחזית ביצוע.

כמה? אז תגיד כמה.

אני יכול לבדוק מה הסכום המדויק.

הא, אתה לא יודע – אתה לא יודע, ואו.

לא, לא צריך לצעוק.

לא, אבל לא יודעים כמה, הוא לא אומר כמה.

הסכום המדויק שמופיע בתקציב המדינה הוא לפי התחזית - - -

אתה יכול לתת לנו את זה בישיבה הבאה?

אין בעיה.

יופי, תביא לנו את זה לישיבה הבאה.

אם הסכום נמצא, איך מחלקים את זה? אפשר לפתוח את זה פה מחדש?

אתה לא מבין מה הבעיה, יש הסכם. אם יש הסכם - - -

הסכום שמתוקצב הוא לפי ההסכמות של יולי 2022 - - -

כבוד השר כינה את ההסכם הזה בלשון מאוד מאוד עדינה, "הסכם משפחתי", זו הגדרה מאוד מאוד עדינה.

היו הבנות, שלא בשלו להסכם, מפני שהחקלאים קיבלו לאחר מכן נוסח מתוקן של ההסכם, סירבו לחתום עליו, ולכן ההסכם לא קיים. מה שנאמר כאן קודם, בהסכם הקואליציוני נקבע שהרפורמה תבוטל והממשלה תביא רפורמה חדשה בחקלאות, למעט דברים שנכנסו להליך אוטומטי. מה זה הליך אוטומטי? זה המכסים. לכן תמונת ההופכי, הצד המשלים להורדת המכסים, הוא התקציב שמדובר בו שזה 760 מיליון שקל. זה היה התקציב אל מול המכסים.

אם אתה בהסכם קואליציוני אומר שהמכסים – אם נקבע שהם יירדו, יורדים, גם הפיצוי והתמיכה הישירה צריכות להיות תואמות. איפה הבעיה? שביישום התמיכה הישירה נוצר האבסורד הזה. אני מאמין שזה נושא שנצליח להגיע אליו עם האוצר עוד היום להבנה על הסוגיה הזו, שהתמיכה הישירה תינתן על פי החלטת משרד החקלאות, כי התקציב נמצא.

מקודם אמרתי שהחקלאים ששומרים שמיטה, התלמוד מכנה אותם גיבורי כוח. שימו לב, על המכסים הם לא מתלוננים, הם אומרים: הסכמנו. על הסכום הגדול הם גם אומרים: נעלה אותו.

הם אומרים מיליארד שקל.

בסדר, אבל הם מוכנים גם ל-700. מה שהם מבקשים זה יישום של הדבר הזה, שתהיה היתכנות, החלוקה הפנימית.

אבל אומר נציג האוצר שהכסף נמצא במשרד החקלאות, רק שמשרד החקלאות לא מחלק אותו.

מי אומר את זה? אבל שאלתי אותו כמה כסף, והוא לא יודע.

אני אשמח לחדד. הסכום המדויק – אני לא יודע להגיד בשלב זה, אני צריך לבדוק.

אני אעזור לך, גלעד, אני אגיד.

אל תעזור לי, צביקה, תודה. אנחנו מדברים על סכומים שמתוקצבים באזור ה-200 מיליון שקלים.

נו, אז מה? איפה ה-700?

יצא המרצע מהשק.

דובי, אתה טעית בגדול...

יש כאן רמייה מתוכננת. גלעד, זו רמייה מתוכננת בעזות מצח.

חברים, לפי ההסכם כל שקל שהובטח לפי הסכמות יולי 2022 ייצא.

אז מה, הם טועים?

אתם הפרתם את ההסכמות הללו כעבור שבועיים, במצח נחושה, בושה וחרפה.

הונאה, פשוט הונאה.

עכשיו אני מבין למה סגן השר הגיע, כדי לסחוב את התיק עם הכסף שלך...

אנחנו סוטים מהדיון כרגע, למה? אנחנו לא נצליח להיכנס לזה, לשם כך נקיים דיון של ארבע שעות, ושם גם הבטחתי לשר האוצר, שאנחנו לא נקבל החלטות עד לפגישה בין שני השרים שתהיה היום. בדיון הבא שהוא לא רחוק. הבנתי שיש איזה כנס של משרד החקלאות, אז אנחנו יכולים לעשות את זה בדחיפות רק ב-2 במרץ.

היושב-ראש, ברגע שהורידו את המכסים, הקטר הזה יצא והאיזון הוא לא רק ההיבט הכספי, אלא גם החקיקה, גם עלויות המים והעובדים הזרים, גם כל מה שקשור במו"פ, כל המסכת כולה. זאת אומרת, יש פה חוסר איזון מוחלט של המערכת.

לגבי המים אני לא כל כך מסכים.

לא, זה חלק מההסכם.

אם יגדילו את הפיצוי, עלות מחיר המים לא תהיה על חשבון אף אחד, זה יהיה על חשבון הציבור.

אבל בהסכם בנושא המים הם נותנים הצעה לרשות המים לייקר במיליארד שקל, ומהתמיכות שהבטיחו לנו.

אבל לא ניכנס לזה. בסדר, נדבר על זה. מחיר המים יעלה, זה משק סגור, לוקחים מפה ומקבלים מפה.

אדוני היושב-ראש, הם מהתמיכות שהבטיחו לנו רוצים לשלם את הכסף.

סמנכ"ל המשרד, יש לך עוד הרבה זמן?

אני רוצה לדבר.

אנחנו ניתן לך לדבר בפעם הבאה, אל תדאג. מה שחשוב, עכשיו.

מילה אחת על ה-200 מיליון שקל. חברים, גם 200 מיליון שקל לפי הקריטריונים של החלוקה - - -

כמה אתם טוענים שצריך להיות? 760 – לפי ההסכם הקודם, שלא נחתם?

אנחנו צריכים 700 מיליון שקל לפחות ועוד 60, ה-60 זה סיפור אחר.

זה רק לגבי המכסים או יתר הדברים?

לא, רק לגבי התמיכה הישירה בגין המכסים.

איך אתם מגיעים ל-200 מיליון, עם העובדים הזרים, עם הכול 200 מיליון? יש לכם מחשב מיוחד, נשבע לכם – מחשב מיוחד באוצר, רק פלוס, אין שם מינוס.

זה בדולרים, אדוני היושב-ראש...

אה, אם זה בדולרים, הדולר עלה...

מה שאתה יכול להשאיר לישיבה הבאה, תשאיר.

אז אני אגיד מילה אחת, ברפורמה הישנה הנושא של העובדים הזרים מבחינת ההקצאה של המכסה הזרה לא השתנה, אנחנו תקועים עם 26,000 עובדים זרים; אנחנו חושבים, וזה נכון, שיהיו 45,000 ברפורמה החדשה.

אני אדלג על המים לישיבה הבאה.

רוצים עכשיו מס גולגולת 56 מיליון שקל - - -

מי שצועק לך מסביב, אל תענה.

אני חושב שהסעיף השלישי הוא הכי חשוב ברפורמה.

אם אפשר שהישיבה הבאה לא תהיה פה, אלא בנגב או - -

- - או בירושלים.

שיהיה מקום לאנשים.

תבואו לאילות, כולנו שם...

לגליל העליון.

הנושא האחרון שלי, ברפורמה הישנה לא ניתן שום פתרון למשברים מיוחדים.

מה זה משבר מיוחד?

למשל השום זה משבר, שאם אתה מוריד לו 7,000 שקל - - -

מה עם הזעפרן המרוקאי? אנשים הולכים במיוחד להביא משהו קטנצ'יק.

חברים, יהיה משבר בשלושה, ארבעה ענפים בעוטף עזה, גם בתפוח אדמה, גם בגזר ובעיקר בענפים האלה, התמיכה הישירה, גם אם תהיה 700 מיליון שקל, אני מודיע לכם שלא נוכל - - -

אני רוצה להבין, ברגע שיש פטור ממכסים, לטווח ארוך החקלאות שלנו נפגעת, כי אנשים לא מייצרים. אז איך התמיכה הישירה הזאת מסייעת בעניין הזה? קודם כל הבסיס זה אי הפגיעה בחקלאות, לא?

אם היא תהיה הוגנת - - -

אבל זה לכמה שנים, בינתיים אתה מפסיק לגדל שום, אתה מפסיק לגדל עגבניות, אז תהיה תלוי רק בתוצרת זרה.

הבעיה היא גם ברמה האסטרטגית, כי תפוחים ואגסים גדלים ברמת הגולן, תפוחי אדמה וגזר בעוטף עזה. גם מה שצביקה אמר לך פה עכשיו, גם כשהוא מקבל את ה-700 מיליון, עדיין הגידולים האלה בסכנה. לכן יש פה בעיה אסטרטגית, ולכן הוא מבקש עוד 200 מיליון.

ומה גדל ביהודה ושומרון?

זיתים.

יש קצת יינות, כרמים, זאת לא אדמה לגידולי שדה.

אדוני היושב-ראש, יש גידולים שהם גידולים אסטרטגיים ציוניים, שאי אפשר להקל במכסים, צריך לעשות על זה דיון.

ד"ר לחקלאות, אני מבקש.

שאלה פשוטה, ברגע שמייבאים מוצר מסוים לאורך זמן, נגיד מורידים את המכס ומייבאים אותו עד 2026, מה קורה לחקלאי שמגדל את המוצר הזה?

גילוי נאות, מה שאני מגדל, לא יכולים להביא, כי אנחנו מגדלים את המשמש הראשון בחצי כדור הדרומי, אנחנו מגדלים אפרסקים מוקדמים.

בסדר, אז אתה לא יכול לענות לי?

אני יכול לענות לך, אם ברמת הגולן הקיבוצים שם, שזה השמאלני הכי גדול יגיד שחשוב לשבת שם, אם יפגעו בגידולי תפוח ובאגסים שלהם או בנשירים שלהם, לא תהיה שם חקלאות, לא תהיה שם התיישבות.

תענה גם לשאלה ששאלתי.

אני רוצה להגיד משהו, שאף פעם לא מדברים עליו. הסבתא שלי קיבלה חמישה דונם ב-36' ועוד 15 דונם בקום המדינה. המושבים נשארו באותו סדר גודל מקום המדינה ועד היום. תארו לכם שאוסם – אני לא יכול לקנות אדמה, אני לא יכול לעבד במושב לידי, אני לא יכול לעשות הסכמים עם קיבוצים, תעשו רפורמה. כבוד השר, אני פונה אליך, תעשו רפורמה בקרקעות. תנו ל-500, ל-1,000, ל-2,000 יזמים חקלאים. אמר לי השר אריאל שכל החקלאים מרוויחים, זה נכון, אני מרוויח כסף טוב בחקלאות, אני מודיע פה בצניעות.

אתה מגדל משמש, מה אתה רוצה? למה המשמש זה רק חודש דרך אגב?

כי לא פיתחו זנים מתאימים.

אני אוהב משמש ואין, שבועיים ונגמר הסיפור, וגם בשבועיים זה עולה 50 שקל.

בוקרה פי אל משמש, כי יושבים ולא מפתחים זנים. הרי אנחנו מגדלים פה כל כך הרבה, ארץ זבת חלב ודבש, מגדלים פה אפרסקים ונשירים שבאים מארצות קרות. צריך לפתח פה זנים שלא דורשים צינון, ואז יהיו לנו פה פירות וירקות בשפע. אנחנו מגדלים פה מבחר כזה, ואם מישהו רוצה לאכול אננס, שישלם. פה לא יהיה אננס, לא קרה דבר, ואם יש איזה משוגע בבקעה שמגדל אננס, אז זה יעלה.

הוא לא משוגע, הוא בן שדרות, נהדר.

אנחנו צריכים לדאוג לעם ישראל. אני לא בא הנה ממקום לדאוג לעצמי. אני מסודר, אני בן 62 ומהשלושה ילדים שלי אף אחד לא ימשיך את המשק.

יש לי עצה טובה לשר החקלאות, תעשו רפורמה בקרקעות, תעודדו יזמות חקלאית, תנו לחקלאים גדולים ומצטיינים להצליח פה, לקיבוצים, תנו לעשות עסקים עם מושבים, שלא יבואו אלינו מהסיירת הירוקה וירדפו אחרינו ותנו לנו עובדים. איפה חבר הכנסת כסיף? מה יותר מוסרי, לקנות ארבע פוקס ב-100 או לתת פנסיה לתאילנדי בישראל? איפה נשמע דבר כזה? ארבע פוקס ב-100, גם תפר אותו ויאטנמי בחצי דולר ליום, זה יותר מוסרי?

תודה, מה התשובה שלך לשאלה?

אני ממושב רמות נפתלי בגליל העליון, אני מזכיר ארגון מגדלי פירות, אבל אני מגדל אגסים. כל האזור שלנו, אני מדבר על כל גבול הצפון, הגולן, מגדלים אגסים ותפוחים.

אני אסביר לכם מה קרה השנה. שנה שעברה בהינף יד, הייתי קורא לזה ברשעות, חתם שר האוצר על צו הורדת המכסים. שנה שעברה הפעימה בתפוחים ובאגסים היתה 30 אגורות, השנה הפעימה השנייה נכנסה ל-70 אגורות, למגדלים – אגיד לכם מה קרה, באים הסיטונאים, באים היבואנים למגדל, אם אני קיבלתי בשנה שעברה על אגסים בשער המשק 3.5 שקלים, השנה אני קיבלתי 3 שקלים, זה הוריד לי פדיון למעלה מ-1,500, 2,000 שקל לדונם, כשאנחנו מדברים רק על הפעימה השנייה, שלא לדבר עכשיו מה יקרה בפעימה השלישית, בפעימה הרביעית ובפעימה החמישית בה המכס יירד לאפס. היבואנים עושים טריק מאוד פשוט, הם מורידים את המחיר לחקלאי והם מוכרים באותו מחיר לצרכן – זה מה שקורה, לא מורידים בסנט את המחיר.

זו הבעיה.

מה שיקרה השנה, כבר השנה, המגדלים יעקרו את המטעים בגליל העליון ובגולן, לא יהיו לנו מטעים ולא יהיה בכלל במי לתמוך באופן ישיר, ואז היבואנים יישארו לבד, יביאו תפוחים ואגסים וימכרו באיזה מחיר שהם רוצים, כמו שקרה בשוק הבשר וכמו שנעלם עכשיו ענף השום, זה מה שקורה.

זאת אומרת שב-2027 כבר לא יהיה משק ולא יהיה פיצוי.

לא תהיה חקלאות.

לא תהיה את החקלאות הספציפית. אתה מבין את הבעיה? עד 26', ואז כבר לא יהיו תפוחים ברמת הגולן.

יושב פה הבחור מאגף תקציבים. אם לתפוחים ולאגסים שמייבאים סדר גודל של 70,000-60,000 טון לא ייטעו השנה, על שנת 2022 והשנה, סדר גודל של בין 1.500 ל-2,000 שקל, כשאני מדבר רק על הפעימה השנייה, חברים, הענפים האלה ייכחדו. כמגדל ברמות נפתלי על גבול הצפון, אני אומר לכם שאנחנו לא משלמים מים כמו בטורקיה, אנחנו לא משלמים על עובדים בזול, זה עולה לנו הרבה מאוד כסף, וזה עכשיו צו השעה, בלי סיפורים ובלי מעשים.

ירון, אמרתי שב-2 במרץ תהיה ישיבה ארבע שעות, אז אנחנו נאפשר לחברי הכנסת שהגיעו עכשיו לדבר. נפסיק את הישיבה לפני הזמן. אני מבקש מנציגת מרכז המחקר והמידע להעביר לאנשים את הדוח, שהם יראו אותו לפני הישיבה.

הרי אנחנו כל הזמן מדברים על היבוא כמושיע הגדול. אתן לך שתי דוגמאות. לפני שבוע היינו בכנס של התאחדות האיכרים, לשם באו שני מגדלים ממטולה. הם אמרו לי: אדוני השר, אנחנו מגדלים תפוחי עץ פינק. באנו לכנס בירושלים. אנחנו מקבלים שלושה שקלים לק"ג. ירדנו לחנות ירקות בעמק רפאים, ראינו את התפוחים שלנו ב-29.90, אמרנו: טוב, זאת כנראה חנות בוטיק, הלכנו לרשת ושם ראינו את זה ב-18 שקלים. זאת אומרת, התפוח שלו – הוא קונה אותו בירושלים פי שש או פי 10.

השקף הזה מאוד משמעותי, השקף של אורי ממשרד החקלאות. אני מציע שנסתכל רק על נתון אחד – בין 2021 ל-2022 גדל יבוא הירקות ב-65% – יבוא הירקות גדל ב-65%. אמר כאן קודם בצדק חבר הכנסת כסיף שהירקות התייקרו. אתה שואל את עצמך, מה קורה שאתה גדל ביבוא ב-65% בשנה, והירקות עדיין גדלים. תאר לעצמך אם לא היו ירקות תוצרת ישראל, איך זה היה נראה.

הבעיה היא הרבה יותר עמוקה, הרבה יותר שורשית. אני חושב שלהגיע למצב של מונופול יבוא, יגרום לך לירידת מחירים גדולה בהתחלה, כמו שהיה בשום, ואחרי זה – זה מתחיל לטפס, ועוד לא אמרנו מילה על האיכות. שמע, לפי מה שאני למדתי מהאנשים, בשום המיובא המחיר הוא זול, הטעם בהתאם.

גם המחיר של יבוא שום מגיע לארץ בנמל ב-4.5 שקל ונמכר אחר כך ב-28 שקל.

אדוני היושב-ראש, המדינה משקיעה כל כך הרבה כסף כדי להביא צעירים ולשווק קרקעות ותכניות בגליל ובפריפריה, וביד השנייה מכסחת את כל החקלאות. אם החקלאות תיגמר, ההתיישבות תיגמר, זאת תהיה תוצאה ישירה.

אף אחד לא ייתן לך תשובה. ב-2 לחודש תבואו ממוקדים, שכל אחד יבוא ממוקד.

אני תמיד שמח לראות את כל חבריי כאן. למרות שכולם מכירים את דעתי על הממשלה הנוכחית, אני חושב שהתברכנו בשר חקלאות, שמבין את החשיבות של החקלאות הישראלית ומבין את החשיבות של שמירתה, ואני חושב שהתברכנו גם ביושב-ראש ועדת כלכלה שמבין את זה אותו דבר.

בפעם האחרונה שאמרו את זה על שר החקלאות, הממשלה התפרקה כעבור שנה...

אני הייתי שייך לממשלה הקודמת, ואני חושב שבעניין הזה של החקלאות עשינו טעויות בדולות, התנגדתי להן כמובן יחד עם חבריי שיושבים כאן בשולחן, אבל לא הצלחנו לעצור החלטות שפגעו בחקלאות הישראלית. אני מקווה מאוד שההבנה שאין מדינה ללא יצור מזון שהיא מייצרת בעצמה ושומרת על ביטחון המזון של תושביה, ועל הדרך את כל התועלות האחרות שנובעות מזה, אין לנו זכות קיום כמדינה. אני שומע את הגישה ממך היושב-ראש וממך אדוני שר החקלאות, ואני אופטימי לגבי העתיד.

אבל צריך גם להבין שצריך לתקן את מה שקרה ואת מה שלא יושם לפי ההסכם ברפורמה ולהשלים את זה במהרה, כדי שהמשקים האלה לא יקרסו בדרך. תודה.

דיכטר, תנו לנו תשובה ב-2 לחודש מה קורה בעתיד, ברגע שאתה נותן פיצוי ישיר עד 26' ובינתיים משקים נסגרים, ואיך אנחנו שומרים על החקלאות, אז יכול להיות שכל הפיצוי הזה לא שווה כלום, כי אחר כך לפתח ולהשקיע יהיה יותר יקר. מי עוד רוצה מחברי הכנסת?

אני.

אתה דיברת, אני לא מבין מה אתה רוצה. אתה רוצה להוסיף? אז ב-2 לחודש ניתן לך להוסיף.

אני אגיע לישיבה ב-2 במרץ, אני מקווה שיהיה באמת דיון ארוך. חקלאות בטיבה מושתתת על גידולים עונתיים, ובמדינת ישראל יש אקלים מסוים. צריך לתת את הדעת לא לפגוע בתקופות שיא, אם בעונת העגבניות או בעונת תפוחי האדמה. היבוא הוא לא משהו שהוא גורף, אלא צריך להיות עונתי, גם בגלל החקלאות. אין ספק שחקלאות היא ערך לאומי ערכי אסטרטגי, וצריך להסתכל על החקלאות הישראלית ככזה היות החקלאות היא ערך לאומי אסטרטגי, וצריך להסתכל על החקלאות הישראלית ככזאת ואת כל ההחלטות לקבל מתוך היות החקלאות ערך לאומי אסטרטגי, ממנו צריך לגזור את הדברים. לא נוכל להרשות לעצמנו שהחקלאות תירמס או ייסגרו משקים, כי אז החקלאות - - -

אם אפשר לבקש שהאוצר יגיע עם נתונים מאוד ברורים לישיבה ב-2 במרץ.

בסדר, הוא יגיע הפעם, תאמין לי שהוא יגיע. יש מישהו שלא יהיה ב-2 במרץ ורוצה להגיד משהו?

אני. אני גם רוצה לעזור לך, אתה לא קיבלת תשובה מלאה על השאלה איך עוזרת התמיכה הישירה.

לא, הבנתי, נותנים כסף, אבל מה הלאה?

אני צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים.

שצריכה להיסגר. מאות אלפים משלמים לה החקלאים, והיא לא עשתה כלום במשך 60 שנה.

Objection.

אתה שאלת, בשביל מה צריך את התמיכה הישירה.

אתה מגדל פירות, מה זה קשור לצמחים?

מה זאת אומרת? פירות זה צמח, הם לוקחים כסף מכולם, כסף, כסף. אני מגדל משמש, נקטרינות, אפרסמון, הרבה דברים, כולם לא במועצה.

אתה אמרת שצריך לפתח זנים, נכון? זה מה שהמועצה עושה.

דוד, לקראת הישיבה הבאה שתהיה תכליתית, אני רוצה שאתה תבקש מהאוצר או ממרכז המחקר והמידע שיראו לך בהורדת המכסים של הפירות והירקות, מה המשמעות הכספית למגדל, ומה צריך תמיכה ישירה שהוא ישרוד. כשהם מציעים ארבע אגורות למגדל – שיכינו עבודה.

נציגת מרכז המחקר והמידע, אתם יכולים להביא לנו את הנתון הזה עד לישיבה הבאה? אפשר, יהיה לנו ממרכז המחקר והמידע, אני לא צריך מאף אחד אחר.

מאה אחוז, כי זה לב העניין, לא ה-700 ולא ה-900.

יהיה לנו. עוד מישהו לא יהיה בישיבה?

אני מקווה להיות, אבל אני רוצה להגיד מילה ברשותך.

אז תהיה, לא נותן לך. אני אומר שמי שיהיה בישיבה הבאה, שיגיד. זאת קודם כל ועדה של חברי כנסת.

קודם כל באמת תודה רבה לכל החקלאים והארגונים שהגיעו, וגם לך אדוני היושב-ראש שאתה כבר כמה וכמה דיונים מקדיש לחקלאות, שהיא השכפ"ץ של המדינה, החקלאים שנמצאים בפריפריה, וגם לשר ולסגן, שאני יודע מנושאים שאני מקבל מהחקלאים שמבקשים להגיע לשר עם כל מיני עניינים, מממ"דים בשטחים חקלאיים, והגבלות או עניינים של יבוא ומחירי מים וכו'. לשר תמיד יש אוזן קשבת, ואני מאוד אשמח שמהדיונים פה תצא בשורה, מהממשלה הזאת. גם אמרתי את זה בוועדה הקודמת, שחיזוק החקלאות זה קו ישיר לחיזוק ההתיישבות בפריפריה. ככל שאנחנו מגדילים את היבוא, בסופו של דבר הצרכן לא קונה את אותה תוצרת פה בארץ במחיר זול יותר, ומי שמשלם את המחיר הוא אותו חקלאי בקצה, דיברת על אותו מגדל תפוחים ברמת הגולן שסופג את הנזק הישיר, ומטע כזה שנסגר – לא יקום לתחייה יותר. אנחנו מאבדים את ההתיישבות בפריפריה.

ראש המועצה מרמת נגב נמצא פה? הלך. ראש המועצה ביקש לדבר.

זה אני, יענקלה מוסקוביץ. כשאני שומע את שר החקלאות, אני מלא התרגשות על הכיוון המאוד מאוד חיובי, ואני ממש מרגיש אופטימי, גם החקלאים ברמת הנגב, אנחנו חשים את השינוי שהולך לקרות. אנחנו מחזקים את ידך, מחזקים את ידי הממשלה לעשות את הכול על מנת להפריח את השממה ואת הנגב. אנחנו אתכם במאבק הזה ואנחנו נצליח ליישב ולהביא צעירים, בדיוק כמו שאמרת במדיניות שלך. אנחנו עד הסוף בעניין הזה, נעלה ונצליח.

אדוני היושב-ראש, לשאלתך לגבי הבהירות, הסיכום לגבי גובה התמיכה הוא לא עד 2026. ב-2026 תהיה מה שנקרא ההבשלה המלאה, זאת אומרת: המכסים יגיעו ל רף התחתון שלהם, בין אם זה 10% או כל אחוז אחר.

אבל ההסכם הוא עד 26', מה יהיה אחרי זה?

לא, התמיכה – אגב, היא לא פטנט ישראלי, היא קיימת באירופה. בדיוק באותה מידה באירופה תומכים בחקלאים.

לא, אבל הפטנט הישראלי שהתמיכה היא זמנית, זה פטנט ישראלי, לא עצם התמיכה, אתה מבין?

Anything they can do, we can do better, תמיד יש לנו פטנטים חדשים, רק מה הבעיה? הצמח לא מכיר את הפטנטים האלה והחקלאות לא מכירה את הפטנטים האלה והמשמש לא מכיר את הפטנטים האלה – אגב, המשמש לא במועצת הצמחים, הוא כבר יצא לפני שנים.

אז מה אתה מקטר? אתה גם מגדל משהו שאף אחד לא מייבא ואתה לא במועצת הצמחים ואתה מקטר.

אני לא מקטר, באתי לעזור לחקלאות, לא לעצמי.

לא, אתה מקטר על מועצת הצמחים.

הוא נהנה מאוד מכל המחקרים שהמועצה עושה. אתה נהנה מאוד מהמחקרים.

מה שכן חשוב להבהיר, וזה הדבר הכי חשוב לדעתי מכל הדיון שהתקיים כאן, זו העובדה שהתמיכה הישירה בחקלאים בגין החקלאות שעליה מוטלים מכסים, והמכסים יורדים, התמיכה הזו לא יכולה להיות תמיכה עולה עם השנים, כי אי אפשר לתמוך במישהו על נזק עתידי. כשיגיע המועד, לא יהיה במי לתמוך.

הישיבה הסתיימה, תודה רבה. נמשיך ב-2 במרץ.


הישיבה ננעלה בשעה 10:58.