פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



13
ועדת הבריאות
21/02/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 11
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ג (21 בפברואר 2023), שעה 14:30

גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

חברי הוועדה: אוריאל בוסו – היו"ר
טטיאנה מזרסקי

ישראל אייכלר
אימאן ח'טיב יאסין

פרופ' ליטל קינן בוקר - מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות

פלורה קוך דוידוביץ - חוקרת, מ.מ.מ

ד"ר יונתן אליעזר כהן - נציג האיגוד לאונקו' קלינית ורדיותרפיה, ההסתדרות הרפואית

פרופ' אוסאמה אבו חאטום - מנהל מחלקה כירורגית בבית חולים העמק, איגוד רופאי המדינה

ד"ר דן קרת - יועץ תחום גסטרואנטרולוגיה, חטיבת הקהילה, נציגי קופות החולים

ד"ר דן קרת - יועץ תחום גסטרואנטרולוגיה, חטיבת הקהילה, נציגי קופות החולים

פרופ' רויטל קריב - גסטרואנטרולוגית ראשית, מכבי שירותי בריאות

סער נרי - ממונה קשרי ממשל תוכן, מכבי שירותי בריאות

נאוה זיגמן-דניאלי - אונקולוגית ראשית, מכבי שירותי בריאות

עינת שור - סייעת שיקומית, האגודה למלחמה בסרטן

נעה שלף - אורחת בעלת עניין, האגודה למלחמה בסרטן

עינבל תובל - מנכ"לית, העמותה הישראלית לסרטן העור

מיכל בר-דורון - סמנכ"לית חלאסרטן

שירה קופרמן - מייסת שותפה ומנכ"לית חלאסרטן

אביטל חורב - יועצת תקשורת לעמותת צו מניעה

ד"ר שלמה לבקוביץ' - יו"ר עמותת הצו מניעה

שחר עבוד - מתמודד עם סרטן ובהנהלת העמותה, צו מניעה

עטר מאור - אחראית תחום מתמודדים, צו מניעה

מיכל דהן - מתנדבת, צו מניעה

רופטה רטס - האגודה לזכויות האזרח

תמי ברנע

יפעת קדם

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

שלום, צוהריים טובים לכולם, אנחנו ממשיכים בסדר היום של דיוני ועדת הבריאות. הוועדה מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות בנושא: גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. הישיבה נערכת במסגרת היום המיוחד לציון האתגרים העומדים בפני חולי סרטן ומשפחותיהם שמצוין היום בכנסת ביוזמתה של חבר הכנסת אימאן ח'טיב יאסין ולקראת חודש המודעות למניעה ולהתמודדות עם סרטן המעי הגס שיחול בחודש הבא. אימאן, אני רוצה לברך אותך על העלאת המודעות, ותיכף נסביר מה המשמעות וכמה חשיבות יש לעניין המודעות בנושא סרטן בכלל וסרטן המעי הגס בפרט מבחינת ההצלה.

לפי נתוני משרד הבריאות, סרטן המעי הגס והחלחולת הוא המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל. על פי הנתונים שהתפרסמו בסוף שנת 2019, 11,326 אנשים בין השנים 2015 ל-2019 אובחנו עם סרטן המעי הגס והחלחולת ועדיין מתמודדים עם המחלה. בשנת 2019 נפטרו בישראל 1,221 אנשים ממחלה זו, מהם 635 גברים ו-586 נשים. לאור שכיחות המחלה משנת 2005 מופעלת בישראל תכנית לאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן במשרד הבריאות. במסגרת תכנית לגילוי מוקדם בני 50 ומעלה מקבלים זימון אישי לביצוע בדיקות לגילוי דם סמוי אחת לשנה. ככל שהבדיקות נמצאות כחיוביות הנבדק מופנה לבדיקות המשך.

נבקש היום בדיון ללמוד ולקבל תמונת מצב על יישום התכנית הלאומית לגילוי מוקדם, על השפעתה, אתגריה ודרכים נוספות שניתן להתמודדות לגילוי מוקדם ולמניעת התפרצות סרטן המעי הגס. אנו מבינים כי נתוני והיקף סרטן הגס לא מוכרים בקרב הציבור הרחב, בין היתר בגלל חוסר ידע, סטיגמה שנלווית למחלה, הרגשת הבושה של המתמודדים וחוסר זיהוי של חולים מאחר שאין להם סממנים חיצוניים ולא נראים בכלל כחולים. אין סיבה שאדם שמתמודד עם מחלה קשה כזאת ירגיש בושה או חוסר נעימות בגלל מצבו הרפואי. הדיון היום שלעצמו מעביר מסר ברור - אין מה להתבייש ואין מה להסתיר, כשעלינו גם לגלות רגישות והכלה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

המון תודות, כבוד היושב בראש וצוות הוועדה, על כך שהתארגנתם ונרתמתם למשימה. כמובן תודה לכל המוזמנים שהגיעו מרחוק, גם לנציגי החברה האזרחית וגם לחולים ולהורים של החולים שמלווים אותנו משעות הבוקר בדיונים. האמת שזאת השנה השלישית שאנחנו מקיימים את היום הזה. מאז שנכנסתי לכנסת שמתי לעצמי למטרה להעלות בכל שנה את הנושא הזה מפאת החשיבות והאפשרות להצלת חיים. חולי סרטן והמשפחות שלהם מתמודדים עם אתגרים בלתי פוסקים. זו לא רק המחלה, זו לא רק התרופה, זו לא רק הבדיקה, זה המעטפת שבאה מסביב, זה האפשרויות שהולכות ונעלמות בפני המשפחה ובפני החולים, וזה ההתארגנות המאסיבית שמתחייבת מעצם העובדה שיש חולה סרטן בתוך המשפחה. סרטן זה הגורם הראשון בתמותה במדינת ישראל, כשבמדינת ישראל יש רק שתי תכניות לאומיות לגילוי מוקדם לסרטן - סרטן השד וסרטן המעי הגס. היה לי חשוב דווקא בנושא של סרטן המעי הגס שיתקיים דיון, כדי לשים את הדברים בפני כל מי ששומע, בפני מקבלי ההחלטות, כדי שנחשוב ביחד מה אפשר לעשות למנוע את המחלה, את התפרצות המחלה אצל עוד חולים ולהקל על אותם חולים ובני משפחותיהם.

פרופסור ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות.

אנחנו מנהלים את הרישום הלאומי לסרטן אצלנו ביחידה. הנתונים שציטטת, אדוני היושב ראש, נכונים לשנה שעברה. אנחנו תמיד מעודכנים כמה שנים אחורה. אנחנו עכשיו מעודכנים ל-2020, וזה ייצא ממש בחודש הקרוב. בגלל היותנו רישום סרטן פאסיבי שמחכה לקבלת הדיווחים ואין לו דיגיטליזציה, יש לנו לג של בערך שנתיים לעדכון הנתונים. יש כ-3,000 חולים חדשים בסרטן המעי הגס כל שנה וכ-1,200 אנשים, כמו שציינת, שנפטרים מהמחלה. יש את התכנית הלאומית מ-2005 שמתבססת על דם סמוי בצואה לאנשים בסיכון ממוצע ועל קולונוסקופיה לאנשים עם סיכון מוגבר מכל סיבה שהיא. מה ראינו כתוצאה מהחלת התכנית? ראינו באופן ברור ירידה בהיארעות המחלה. יש ירידה בסיכון לחלות לאורך השנים בכל קבוצות האוכלוסייה, ואנחנו רואים ירידה בתמותה ביהודים ויציבות אצל הערבים. אני מניחה שתהיה גם ירידה אצל הערבים כי המגמות דומות.

מה הסיבה?

אחת מהסיבות היא גילוי מוקדם, ואת זה אנחנו יכולים להוכיח כי אנחנו מסתכלים על האחוז של הגידולים שמתגלים בשלב מוקדם שהולך ועולה עם השנים ולמעשה הכפיל את עצמו מאז שהתכנית התחילה. אחוז הגידולים שמתגלים בשלב גרורתי נחצה לשניים מאז שהתכנית התחילה. לא לכל סרטן יש אפשרות לעשות גילוי מוקדם, כי לבדיקה לגילוי מוקדם יש מאפיינים מאוד ספציפיים, היא צריכה להיות בדיקה שאכן מסוגלת לגלות מצב מוקדם של סרטן. היום יש את זה רק לארבעה סוגי סרטן. יש את זה רק לסרטן השד, המעי הגס, ריאה, שכרגע עושים בישראל פיילוט, ולסרטן צוואר הרחם. אין לנו בדיקות לגילוי מוקדם למשהו אחר. אם אין תכנית לאומית, זה לא בגלל שלא רוצים, זה בגלל שאין בדיקה. בדיקה לגילוי מוקדם היא בדיקה שעושים אותה על אוכלוסייה גדולה ורחבה, על אוכלוסייה שהיא בריאה, והיא באה לסנן את אלה שאולי יש להם מחלה מאלה שכנראה אין להם. השלב הבא יהיה לעשות בדיקה אבחנתית – במקרה של סרטן המעי הגס זה יהיה קולונוסקופיה. היתרון הגדול של קולונוסקופיה הוא שאפשר גם לכרות גידולים מוקדמים או שפירים, מה שמונע את המחלה ומוריד את הסיכון. נכון שהיום אין לנו דרך טובה לסנן אנשים בסיכון ממוצע, לכן ההגדרה היא גיל. אנחנו יודעים שהסיכון למחלה עולה עם הגיל, לכן מוזמנים אנשים מגיל 50 עד 74 לעשות את הבדיקה. אם היו לנו כלים טובים - כרגע אין לנו, אבל זה דברים שעובדים עליהם - לסנן בתוך האוכלוסייה הזאת את אלה שהם בסיכון מוגבר, היו מזמינים את האנשים ישר לקולונוסקופיה, בלי הצורך לעבור את הבדיקה הזאת. אין את זה כיום, לכן זה מה שאנחנו משתמשים בו. סך הכל יש לתכנית הדים טובים כי אנחנו רואים שיש ירידה מאוד ברורה בהיארעות וירידה בתמותה.

אנחנו נשמח לשמוע את מרכז המחקר של הכנסת, את גברת פלורה שבאה להציג כאן נתון שמאוד ממוקד בסרטן המעי הגס.

אני אציג כמה ממצאים מתוך מסמך שכתבנו לבקשת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין ולבקשת הוועדה שבו הצגנו את בדיקות הסקר לגילוי סוגי הסרטן בשונים בישראל ואת ההמלצות לביצוע בדיקות באיחוד האירופי ובארצות הברית. יש בישראל שתי תכניות לגילוי מוקדם של מחלות ממאירות. האחת היא התכנית הלאומית לגילוי סרטן השד, השנייה היא התכנית הלאומית לגילוי סרטן המעי הגס, כשהמשמעות של תכנית לאומית היא שיש פנייה אישית, יזומה, לאוכלוסיית היעד, שהיא אוכלוסייה בריאה, כדי להזמין אותה להגיע ולהיבדק בבדיקת הסקר על-מנת לאתר באופן מוקדם את המחלה ולהפחית את התמותה. התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס פועלת בישראל משנת 2005, כשבמסגרתה מוזמנים מבוטחים בני 50 ומעלה שנמצאים בסיכון רגיל. אנחנו מדברים על כ-2.5 מיליון מבוטחים שמוזמנים לבצע בדיקת צואה לגילוי דם סמוי אחת לשנתיים, כאשר במקרים שבהם הבדיקה היא חיובית הם מופנים לבדיקת קולונוסקופיה להמשך הבירור. יש גם הנחיות למבוטחים שנמצאים בסיכון גבוה אותם פירטנו במסמך. במסגרת המסמך גם הסתכלנו על ההמלצות לביצוע בדיקות הסקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בגופים נוספים בעולם. באיחוד האירופי כמו בישראל ההמלצה היא לבצע בדיקת דם סמוי בצואה בגילאים 50 עד 74, אבל בארצות הברית ההמלצה לאוכלוסייה בסיכון רגיל היא לבצע את הבדיקה בגיל צעיר יותר, החל מגיל 45 עד גיל 75, כאשר מפורטים שם מקרים שבהם יש לשקול בדיקה מוקדם יותר או בתדירות שונה.

כשיש רקע משפחתי?

כן. מגיל 76 ומעלה ההמלצה שם היא שיש להתייעץ עם רופא בדבר נחיצות הבדיקה. אנחנו ביקשנו לבחון מה הוא שיעורם של אלה שנבדקו בבדיקת הסקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בישראל. מנתוני התכנית הלאומית למדד האיכות לרפואת הקהילה בישראל שמבוססת על נתוני ארבע קופות החולים אנחנו יכולים לראות ששיעורם של מבוטחים מגיל 50 עד 74 שנבדקו עמד על כ-64% - המשמעות היא שכשליש מאוכלוסיית היעד לא נבדק בבדיקות הסקר. בנתוני התכנית יש גם התייחסות לשיעור הנבדקים לפי מדד סוציו אקונומי. אנחנו יכולים לראות ששיעור הנבדקים בדירוג הגבוה ביותר גדול יותר משיעור הנבדקים בדירוג הנמוך ביותר. 71% מקרב הגברים בדירוג הגבוה ביותר נבדקים, לעומת כ-57% מהגברים בדרג הנמוך.

מה לדעתכם הסיבה?

אפשר לשאול את משרד הבריאות שנמצא פה. 70% מקרב הנשים בדירוג הגבוה ביותר נבדקות, לעומת כ-63% מהנשים בדירוג הנמוך ביותר. ממענה של משרד הבריאות על פנייתנו לא ניתן היה להבין אם הוא שבע רצון מהיקף ההיענות לבדיקה הזאת, אבל מהדברים שלו עולה שהוא מודע לפערים על רקע המצב הסוציו אקונומי. בהמלצות האיחוד האירופי לביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סוגי הסרטן השונים מודגשת החשיבות שיש לנקיטה בצעדים שיכריחו נגישות ושוויוניות לבדיקות הסקר האלה וגם לקיחה בחשבון של מאפיינים סוציו אקונומיים ואזורים גיאוגרפיים מסוימים.

פרופ' אוסאמה אבו חאטום, ארגון רופאי המדינה, בקשה.

כל הנתונים שנאמרו קודם על ידי עמיתתי הם נתונים נכונים. בארץ יש לנו קרוב ל-3,200 חולים בסרטן המעי הגס כל שנה עם קרוב ל-1,000 מקרים של חולים שנפטרו במהלך השנה הזאת. זה הסרטן השני בשכיחותו בארץ בגברים ובנשים, כשאצל גברים זה השני בשכיחותו אחרי סרטן הפרוסטטה, אצל נשים זה שני בשכיחותו אחרי סרטן שד. יש מערכת מאוד מפותחת בשנים האחרונות בשביל לפרסם את הצורך בביצוע בדיקות דם סמוי ובדיקות קולונוסקופיה אצל חולים מעל גיל 50. בארצות הברית, שעבדתי שם שש שנים, עושים סיגמואידוסקופיה, לא עושים קולונוסקופיה. בארץ אנחנו עושים לכל מי שנמצא אצלו דם סמוי בדיקת קולונוסקופיה, כשזאת ההחלטה של החולה אם הוא רוצה לעשות את הבדיקה. יש עניין של קשר משפחתי לגבי המחלה הזאת. אנחנו רואים היום קצת יותר חולים בגילאים יותר צעירים עם סרטן השד ועם סרטן המעי הגס, מה שבתקופת הלימודים שלי בהדסה בשנות ה-80 לא היה.

מטרת היום והישיבה היא לראות איך אנחנו מעלים את המודעות ובאיזה שלבים כדאי לעשות את הבדיקות.

אני מאמין שצריך לפרסם בכל המגזרים את הצורך בביצוע של בדיקת דם סמוי לאנשים בגיל 50 או אפילו לפני זה. צריך לפרסם את הסימפטומים של המחלה, אם זה דימומים, הבדלי צבע בצואה, כאבי בטן, כשאז צריך לפנות לרופא משפחה ורופא המשפחה יחליט אם להפנות לרופא יותר מומחה לדברים האלה בשביל להגיע לאבחנה יותר מוקדם. אנחנו רואים שיש שוני בעקומה מבחינת האבחון. העקומה הזאת ב-30 השנה האחרונות סטתה שמאלה, כלומר אבחנו יותר חולים עם מחלה יותר צעירה, עם מחלה יותר ראשונית ועם מחלה יותר מתקדמת. כמעט 20% מהחולים שאבחנו בשנות ה-90 או בתחילת שנות ה-2000 אובחנו עם מחלה בדרגה ארבע, שזאת כבר מחלה מתקדמת עם שליחת גרורות לריאות או לכבד. היום רק 9% מהחולים מאובחנים עם מחלה מתקדמת, כשהסיבה לכך היא הפרסומים והמודעות של החולים ורופאי המשפחה בצורך להיבדק. צריך להמשיך לפרסם בשביל למנוע או לפחות לתפוס את זה בשלבים ראשונים אצל מי שכבר פיתח את המחלה, כי אנחנו יודעים שיש שוני בין דרגה אחת ושתיים לדרגה ארבע בכל הקשור לאיכות החיים, הצורך בטיפולים ואורך החיים של החולים האלה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כמה מהחולים במעי הגס הם מתחת לגיל 50?

אין לי מספרים מדויקים. אני יודע שאצלנו בבית חולים זה עומד על כמעט עשרים ומשהו אחוז.

הגיל הממוצע של אבחנת המחלה הוא 60 פלוס. ביהודים זה 69, בערבים זה 62. אני אבדוק כמה בדיוק יש מתחת לגיל 50.

משפט המפתח שהוא אמר זה לפרסם, לפרסם, לפרסם. יש גיל שבו גברים ונשים צריכים להיכנס לבדיקה או למעקב, רק שאנחנו יודעים שיש פנייה פאסיבית ועדינה. צריך להעלות את המודעות, להסביר את הסכנה, ושהפנייה מהמרפאה ומהקהילה תגיע בצורה יותר אגרסיבית. זה כמו שכשבן אדם שעושה בדיקה והממצאים אצלו לא טובים מיד מגיע. זה סגנון הלחץ שאנחנו צריכים לעשות כדי להציל חיים. ד"ר יונתן אליעזר כהן, נציג האיגוד לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה.

אני מודה ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת בוסו, ולחברת הכנסת ח'טיב יאסין על הדיון החשוב הזה. אני אונקולוג בכיר בהדסה, מנהל את היחידה למחקרים קליניים, והיום אני כאן כנציג האיגוד האונקולוגי. בשנים האחרונות אנחנו מתקדמים מאוד בטיפולים להרבה סוגי סרטן גרורתיים, כשבחלק מהמקרים אנחנו יכולים להביא לריפוי או להאריך את החיים בצורה משמעותית. דווקא ההתקדמות בתחום הזה של הטיפול בסרטן המעי הגס הגרורתי היא מאוד איטית. גם הסל האחרון שהיה עשיר בהרבה תרופות אונקולוגיות חשובות לא כלל אף תרופה חדשה לסרטן מעי גס, למרות שהייתה המלצה של האיגוד האונקולוגי להכניס תרופה לחלק מהחולים. אנחנו מנהלים הרבה מאוד מחקרים בהדסה ובמכונים האחרים בארץ בניסיון לייצר טיפולים טובים יותר לסרטן המעי הגס הגרורתי. יש לנו מחקר בינלאומי שאנחנו שותפים לו עכשיו לגבי נוגדן שמוצמד לכימותרפיה שמביא בצורה חכמה את הכימותרפיה באופן ספציפי לגידול, כשאנחנו רואים תוצאות מאוד מעודדות עם התרופה הזאת. אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה המאוד פורה שיש בארץ בין כלל הגורמים, לרבות משרד הבריאות, בקידום מחקרים קליניים, שזה נושא מאוד חשוב כי הוא מביא טיפולים חדשניים לאזרחי ישראל בשלב מוקדם ומושך את החולים האונקולוגיים למצוינות. הסיכוי הטוב ביותר לחיים ארוכים ובריאים לחולי סרטן מעי גס זה מניעה וגילוי מוקדם, כשבפן הזה יש חשיבות מאוד גדולה לבדיקות הסקר ולהעלאת המודעות, בין היתר על ידי דיונים כמו אלה שמתנהלים כאן היום.

נגיד ואנחנו נכנסים עכשיו לפרסום להעלאת המודעות ומתחילים לדחוף את הנושא, האם במערכת הבריאות ערוכים לנושא מבחינת המחלקות והבדיקות? אם נגיד עכשיו ירצו אלפי אנשים להיבדק, האם יהיה מצב שיגידו להם להמתין שלושה חודשים?

אולי זו שאלה יותר לקהילה, כי הבדיקות הבסיסיות של דם סמוי אלו בדיקות שנעשות בקהילה. מלבד בדיקות הסקר הדבר החשוב זה גם מניעה. אנחנו מכירים את הגורמים שיכולים למנוע את ההתפתחות של סרטן המעי הגס, לרבות תזונה עשירה בפירות וירקות, הימנעות מבשר אדום ומעובד. השכבות הכלכליות הנמוכות ביותר בארץ מוגבלות ביכולת שלהן לקבל תזונה בריאה, שזה משהו שאולי הכנסת יכולה להתערב בו. צריך לאפשר ביטחון תזונתי ושוויון בהזדמנות לקבל תזונה טובה כדי למנוע סרטן.

זה מחבר אותי למשהו שאני מנסה להוביל מול משרד הרווחה ומול חלוקת המזון, חיוב מזון בריא שמורכב מפירות וירקות יותר מאשר דברים אחרים. ד"ר דן קרת, יועץ תחום גסטרואנטרולוגיה, חטיבת הקהילה.

אני מצטרף לברכות ולתודות. אין שום ספק שהתהליך הזה של סקירה מונעת ברור לכולנו, כשהמטרה היא הקטנת התחלואה והתמותה מהמחלה הזאת. למרות העידן הדיגיטלי שאנחנו מצויים בו, למרות זמינות המידע, אין מספיק מודעות בציבור אודות החשיבות והיתרונות של התהליך הזה. רק 60% עושים סקירה בכלל, בכללית לפחות, רק 60% מקרב האנשים שהתקבלה תשובה של דם סמוי עושים קולונוסקופיה, ורק כשליש מקרובי משפחה של אנשים חולים עושים בדיקות - נתון הזוי. הבעיה הזאת של היענות היא בעיה עולמית, היא לא רק בעיה שלנו בישראל. עשינו מיפוי בכללית ויש לנו תורים ייעודיים לסוגיה הזה של סקירה מונעת. אנחנו בונים בכללית תכנית של שיטה מובנית, משולבת בקרה ומותאמת אוכלוסיית יעד, כי זה המפתח. אנחנו צריכים לטייב את האוכלוסייה שמתאימה לסקירה לפי גיל, תחלואה נלווית, לא לעשות סקירה לאנשים שתוחלת החיים שלהם קצרה, לא לעשות כפילויות של בדיקות. אין מידה אחת לכולם. אנחנו גם משלבים פסיכולוגיה התנהגותית עם כלים דיגיטליים כדי להנגיש את המידע למטופל לפי התרבות שלו, לפי הגיל שלו, לפי הדת שלו. אנחנו רוצים להנגיש מידע כבר בשלב הראשוני, כבר בשלב האפס, עם הצבת חלופות למטופל שיוכל לבחור, וללוות אותו לאורך התהליך עם החסמים לאורך הדרך. אנחנו רוצים לנסות לטייב אוכלוסייה של קרובי משפחה. יש לנו עכשיו מודל, בהמשך למה שאמרה פרופ' קינן בוקר, של בינה מלאכותית שמשקלל מידע על פי הביג דאטה שיש בכללית כדי להעריך סיכון יתר לסרטן המעי הגס. אנחנו עכשיו מריצים את המודל הזה ואנשים שנצבעו בסיכון עוברים קולונוסקופיה. בניתי מסלול מהיר לזיהוי נשאים של תסמונת לינץ', שזאת תסמונת שהסיכון בה גבוה במיוחד לסרטן המעי הגס. התברר שצביעה בביופסיה כבר בשלב האבחון הראשוני של הקולונוסקופיה יכולה לתת את המידע כשהמטופל מגיע לטיפול כירורגי-אונקולוגי.

אתה נותן פה נתונים של אנשים בסיכון שלא ממשיכים את השלבים בגלל חוסר מודעות לגודל הסכנה. עד שלא נכנסתי לנושא לא היה לי בכלל שמץ של מושג שזה גורם התמותה השני בנושא של סרטן. פרופ' רויטל קריב, גסטרואנטרולוגית ראשית, מכבי.

סרטן המעי הגס זו מחלה שהמקור שלה מורכב, כי מצד אחד זה יכול להיות גנטי, תורשתי, ומצד שני זה יכול להיות סביבתי, על חשבון חשיפות שונות. התורשה היא נושא סופר חשוב, בעיקר בקרב קבוצות אתניות שונות. ביהודים אשכנזים, בערבים ובבוכרים יש לפעמים שינויים גנטיים שגורמים לתחלואה. בתור אחת שמטפלת במשפחות האלו שנים רבות אני יכולה להגיד שיש הרבה פעמים הסתרה של הדברים האלה. חשוב מאוד לטפל באוכלוסיות האלו, כי אלו אוכלוסיות עם סיכון שהוא גבוה בכמה מונים מכלל האוכלוסייה. חשוב להקים בקהילה מרפאות שמטפלות באוכלוסיות עם תסמונת לינץ', שהיא התסמונת התורשתית שגורמת לסרטן. אצל האוכלוסיות האלו אפשר למנוע לא רק סרטן המעי הגס, אפשר גם למנוע עוד סרטנים, כי הנטייה הגנטית שלהם גורמת להם לגידולי שד, רחם וכו'. החזית השנייה היא החזית של החשיפות – עישון, השמנה, מחלות לב, לחץ דם, וכאן יש לכם כוח אדיר. יש יוזמה שהתחילה מטעם משרד הבריאות בדבר הזה. חשוב להמשיך את היוזמות למניעת עישון וחשיפה למזון מעובד.

מבחינת בדיקות הסקר המצב של מכבי הוא מצב מצוין. יש שני מדדי סקר לאומיים לגבי סרטן המעי הגס . מדד אחד זה כמה עושים בדיקות סקר, כאשר המדד הזה כולל דם סמוי וקולונוסקופיה. מדד הסקר של מכבי הוא סביב 67%, יותר גבוה מהממוצע. יש הרבה מאוד אמצעי הסברה דיגיטליים, תזכורות, תקשור למטופלים. אני חושבת שהמצב שלנו סך הכל לא רע, אבל אנחנו כל הזמן מנסים להשתפר. מכבי עושה תחרות בין המחוזות לגבי הדברים האלה. על אנשים שלא עוברים סקר ועושים בדיקת דם מופעל איזה סקור חכם, דיגיטלי, שנקרא קולון סקור, כאשר אם הוא חיובי אנחנו מציעים להם לעשות בדיקת קולונוסקופיה. המדד השני הוא מדד המשך בירור למי שהיה לו דם סמוי חיובי, כשמתוך המדד הזה 78% מהאנשים במכבי עוברים קולונוסקופיה והיתר לא צריכים לעשות קולונוסקופיה בגלל מחלות רקע שונות, מה שגורם לאחוז להיות בפועל יותר גבוה.

ד"ר נאוה זיגמן, דניאלי, אונקולוגית ראשית, מכבי.

תודה רבה על היום הזה. אני רוצה לדבר על אונקולוגיה בקהילה וההסתכלות שלנו. אני מאוד מודה על הדברים שנאמרו בתחילת השיחה, כיוון שאבחנה של ממאירות היא אבחנה שדורשת עטיפה הרבה יותר רחבה מאשר רק הסתכלות נקודתית על הטיפול. אנחנו פועלים במרפאות השונות עם מומחים באונקולוגיה, עם אחיות אונקולוגיות, עם עובדים סוציאליים ומרפאים שונים. מה שחשוב בעיני זה לא הדיגיטלי והמחשוב, זה האנשים שאפשר ליצור איתם קשר. במכבי פועל כבר כמה שנים פרויקט מאוד גדול של מתאמות אישיות - מדובר על מאות מזכירות שעברו הכשרה ונועדו להקל על האנשים שחלו בקבלת כל הזכויות הסוציאליות והגעה מהירה לכל מקום שהם צריכים להגיע. אני מקווה שבשנה הבאה נהיה פה יותר בעניין של המחלימים, כי גם ההחלמה היא חלק מאוד-מאוד חשוב שצריך לדבר עליו, אם בנושא של ההתמודדות אחרי הטיפולים, אם בנושא של התמודדות עם תופעות לוואי ארוכות ופחדים, ואם בנושא של המודעות של שאר חברי המשפחה וההבאה שלהם לגילוי מוקדם. אנחנו כרגע פועלים גם במתווה של מרפאות לייעוץ תורשתי. החלק תורשתי בכל הממאירויות הוא חלק קטן יחסי, הוא בין 5% ל-10% מסך הגידולים.

ד"ר שלמה לבקוביץ', יו"ר עמותת צו מניעה, בקשה.

אני מנהל בהתנדבות את העמותה הזאת כבר הרבה שנים. הנושא של מניעה שונה מגילוי מוקדם ושונה מטיפול. זה באמת סרטן שאפשר למנוע. מסרטן המעי הגס מתים פי ארבע מאשר מכל תאונות הדרכים. עם כמה שהמדינה מטפלת בתאונות הדרכים, בסרטן המעי הגס אפשר היה לעשות הרבה יותר. מול הירידה בתחלואה אצל מבוגרים כבר הרבה שנים, וטוב שזה ככה, יש עלייה של 5% בשנה, לפי הנתונים של משרד הבריאות, בצעירים. ב-2019 או ב-2018 היו 350 מקרים מתחת לגיל 50, שזה בערך 10%, כשאוסאמה דיבר אפילו על יותר מזה. אני לא חושב שאנחנו צריכים להיות מרוצים מהמצב. יש שיפורים, אבל המצב עדיין דורש השקעה משמעותית.

אפשר אחרת.

אפשר אחרת, אפשר למנוע את זה. בארצות הברית המצב הרבה יותר טוב. אם היו נותנים לאנשים לבחור בין דם סמוי או קולונוסקופיה, אני חושב שההיענות הייתה גדולה. אם רופא המשפחה היה משקיע זמן ומציע לאנשים שהם לא בסיכון את שתי האפשרויות, יכול להיות שהמצב היה הרבה יותר טוב.

עטר מאור, בקשה.

שלום לכל הנוכחים, ותודה רבה על ההזדמנות לדבר כאן. אני נשואה, אימא לשני מתוקים, בת 37, קלינאית תקשורת בהכשרתי. בגיל 34, ממש באמצע תואר שני וחיים עמוסים ורגילים, אובחנתי עם סרטן המעי הגס. אחרי שנה של טיפולי כימותרפיה, כימו קרינה, שני ניתוחים, אין סוף בדיקות, דקירות, תופעות לוואי, התמודדות עם הפחד של המוות - -

איך אובחנת? האם לפי בדיקות דם, לפי הרגשה לא טובה?

הרגשה לא טובה. כשאובחנתי עם מעי רגיז התעקשתי על קולונוסקופיה.

אם לא היית מתעקשת, יכול להיות שהיית - -

כן, זה יכול היה להיגמר אחרת, כי אובחנתי בשלב שלוש. אנחנו רואים את זה כסיפור שחוזר על עצמו שוב ושוב ושוב עם צעירים. היום אני נחשבת מחלימה מסרטן המעי הגס, נמצאת במעקבים תכופים ומתמודדת עם ההשלכות הרבות של המחלה הזאת והטיפול בה על הגוף שלי. עם סיום הטיפולים לפני קצת יותר משנה הצטרפתי לעמותת צו מניעה שמעלה מודעות לסרטן המעי הגס בהקשרי מניעה, כשהמטרה שלי הייתה להקים יחד מענים שלי בתור חולה היו חסרים. מצאתי אוזן קשבת והמון נכונות וניסיון, כשמאז קמות עוד ועוד תכניות לתמיכה רגשית, הנגשת מידע, סיוע במיצוי זכויות למטופלים, למחלימים ולבני משפחה, תוך התייחסות למאפיינים הייחודיים והרגישים של סוג הסרטן הספציפי הזה, ויש לו הרבה. יש לנו גם קהילת פייסבוק גדולה של 1,500 מטופלים, מחלימים, בני משפחה, ושם אנחנו יכולים לחוש את השטח ואת מצוקות היום יום. בנינו סקר בשיתוף עם ד"ר אבי זיגבויים מאוניברסיטת אריאל, שפוענח בעזרתה האדיבה של ד"ר ורד כספי מאוניברסיטת בן גוריון, למדנו את מסע המטופל והצרכים מהשטח באמצעות 250 מטופלי סרטן מעי גס שענו על הסקר באופן מלא. הסקר חשוב ועמוס במידע, והיום אני אציג רק חלקים קטנים ממנו.

יש ארבעה נושאים. דבר ראשון, ליווי של תזונאית אונקולוגית. מטופל סרטן מעי גס יכול כבר בקולונוסקופיה לקבל מידע מהרופא שראו משהו שנראה מאוד חשוד אבל אז לחזור הביתה בלי לדעת מה מותר ומה אסור לו לאכול. לאורך כל הכימותרפיה והניתוחים יש המון הגבלות ספציפיות בגלל סוג הסרטן והמיקום שלו. היום הזמינות של תזונאיות בתוך המרפאות האונקולוגיות נמוך. ראינו בסקר ש-56% ממטופלי סרטן מעי גס מופנים לתזונאית, שזה מספר לא סביר בעליל, וגם אלה שמופנים יכולים לחכות חודש וחודשיים.

הנושא השני הוא נושא של הכוונה מרגע הגילוי. מטופל שיצא עם השערה שמדובר בגידול כי הוא נראה לא טוב, יוצא בלי אבחנה של מטופל אונקולוגי ועם צורך בהמון-המון בדיקות. לי כמטופלת זה היה החודש הקשה ביותר בחיי. ככל שאני מדברת עם יותר מטופלים אני רואה שיש חוסר ודאות, בלבול, כל רופא רוצה הדמיות אחרות, קופת החולים לא מאשרת כי אין עדיין אישור שהאדם מטופל אונקולוגית. השלב הזה מתארך ומתארך ככל שיש קושי עם שפה, עם אוריינות, עם מחשב. אנחנו רואים גם שהמטופלים לא מגיעים בזמן. אני רוצה לציין לטובה פרויקט מקסים שלמדנו עליו לאחרונה, יד ביד, במרכזים של אסותא, שאחות ממכון הגסטרו מלווה מטופל עם חשד ואחרי הקולונוסקופיה יוצרת איתו קשר עד שהוא מגיע לידיו של כירורג או אונקולוג. אנחנו מאוד ממליצים ליישם את העקרונות האלה בעוד בתי חולים, כי המצוקה גדולה ואפשר חלק גדול ממנה למנוע.

נושא של Low Anterior Resection Syndrome זה נושא נוסף. כ-800 מהמטופלים של סרטן המעי הגס יהיו עם סרטן רקטום, חלחולת בעברית, שזה החלק האחרון של סרטן המעי הגס, ויצטרכו ניתוח של Low anterior resection. 80% מהמנותחים יחוו קשיים תפקודיים מאוד משמעותיים, יחוו תסמונת שממש נקראת על שם הניתוח. זה סינדרום מאוד מאוד קשה. אני לא אלאה אתכם, אבל מדובר בקושי בשליטה בסוגרים, בריחת צואה, כאבי בטן, קושי משמעותי לצאת מהבית. זה יכול להביא לדיכאון, חרדה וקושי בתפקוד משפחתי, בוודאי בשוק העבודה. אנחנו רואים קשיים של מטופלים מול ביטוח לאומי. אנחנו מדברים לפעמים על מטופלים בני 25,30 ו-35 עם קושי משמעותי בשליטה בסוגרים, כאשר מהביטוח הלאומי הם יכולים לצאת עם 10% נכות על סעיף של שלשולים. לא מדובר בשלשולים, זה סינדרום של ממש, עברו אותו אנשים עם ניתוח ספציפי, ואת החלק הזה אנחנו מאוד רוצים לקדם.

הנושא האחרון הוא נושא של ציוד סטומה. רבים מהמטופלים - בעיקר בסרטן רקטום - יצטרכו סטומה, שזה מעבר צואה דרך כפל הבטן. מדברים על קושי מאוד משמעותי סביב ציוד, על כך שצריכים להתעסק המון בבירוקרטיה, בהזמנות, בהגעה לבתי המרקחת.

זה פר משרד הבריאות או פר קופה?

זה מול הקופות. הבעיה היא כללית מול קופות החולים. מטופלים מעלים בקבוצות שהם לא מקבלים ומבקשים ממישהו לתת להם.

אפשר לקבל את זה רק בבית המרקחת של הקופה, לא בכל בית מרקחת.

כן, זה מאוד מסורבל. תודה על ההזדמנות להיות כאן. נשמח להיות חלק בדיונים ובמחשבות לגבי מענים כמי שמייצגים המון חולים.

אתם רואים שהוזמנתם להיות סביב השולחן העגול, תרתי משמע. שחר עבוד, מתמודד עם הסרטן ובהנהלת העמותה, בקשה. קודם כל, רפואה שלמה.

תודה רבה. כמו שאתם רואים אני ממש מאושפז, אני שוכב בבית חולים. אני רוצה להודות לכם, ממש הרגשתי שהתפרצנו לדלת פתוחה. כשגילו לי את הסרטן הייתי בן 38, ממש לא גיל סטנדרטי, וזה היה יותר מזל משכל בהרבה מובנים כי רופאים שדיברתי איתם על בעיות במערכת וראו את ההדמיות שלי חשבו שמדובר בדברים אחרים. בדיעבד, אחרי שהם ראו את הקולונוסקופיה שהייתה אבחנה מבדלת, הם אמרו שיש לי סרטן כבר שנה. זה נבע מזה שאין מספיק ידע, בטח ובטח אצלי כחולה שלא ידעתי לדבר על זה ולחשוב שזו פונקציה או אופציה אצלי. בסקר שערכנו אנחנו רואים שכמעט פי שניים מהחולים שהם מתחת לגיל 50 מתעכבים יותר מחצי שנה אצל הרופאים, חצי שנה לפחות לא מגיעים לקולונוסקופיה אפילו עם דם סמוי בצואה.

כשהתחלתי את הגילוי פגשתי את עטר שעזרה לי באופן חסר תקדים עם חוסר המידע. משרד הבריאות מממן חלק מהקמפיינים בקהילה החרדית, בקהילה הערבית ובקהילת הצעירים. אנחנו מנסים להגיע לכמה שיותר קהל ולשבור את הסטיגמות. חשוב מאוד לדעת ש-50% מהחולים הם נשים. נשים עוברות ממוגרפיה, עושות חיסון של צוואר הרחם, בודקות את כל הדברים שהן יודעות ומכירות, אבל דווקא זה מה שבסוף פוגע בהן, וזה פוגע חזק כשהן מגלות את זה מאוחר יחסית. חשוב לעשות קמפיין גם בקרב הנשים וגם בקרב הצעירים. זה סרטן שהורג הרבה, זה פוגע בהמונים. אני מבין שלמשרד הבריאות אין יכולת לעשות את כל הקמפיין. אנחנו מוכנים להרים את הדגל ולקחת את המשימה, וזה מה שאנחנו עושים. שלמה עושה את זה שנים, ואנחנו לאחרונה הצטרפנו. גייסנו שותפים כמו צומת ספרים, תנועת הצופים, ראשי ערים ורשויות מסוימות, אבל ברור שמשרד הבריאות יכול להביא אותנו לכל בית בישראל. תודה רבה על ההזדמנות.

בשמי ובשם כולם אנחנו רוצים לאחל לך רפואה שלמה. אנחנו שמחים ששיתפת אותנו בצורה אותנטית, יש לזה משמעות. כשאתה אומר "משרד הבריאות", צריך להבין שלמשרד הבריאות יש איזו שמיכה מסוימת. המדינה יודעת להשקיע מיליארדים בתמריצים לכלכלה, בחיזוק מקום כזה ואחר. במקום לתת תמיכה היא משקיעה בתמריצים, בכל הגילאים ובכל המגזרים. פה כדאי להשקיע בגילוי מוקדם, בהסברה, כי ככה נמנע הרבה יותר עלויות. אני חושב שגם נציגי האוצר, שמסתכלים על התחשיב הכלכלי, רואים שההשקעה מול ההוצאה במקרה הזה חד משמעית עדיפה.

קולונוסקופיה עולה בין 600 ל-800 שקלים, לטפל בחולה עולה 300,000, מה שנותן את הפרספקטיבה גם מבחינה כלכלית.

זה אחד, ושניים, במקרה של אובדן ופטירה, המשפחה - -

אני רק הצגתי את העלויות של הטיפול הרפואי, אבל יש את כל הדברים מסביב.

תקציב משרד הבריאות הוא תקציב שהולך וגדל, וגם בתקציב הקרוב הוא אמור לגדול. אני חושב שההשקעה במקרה הזה היא יחסית מינורית. אנחנו לא מדברים כרגע על תוספת של מיליארדים, אנחנו מדברים על מודעות. שירה קופרמן, מייסדת שותפה ומנכ"לית חלאסרטן.

כשהייתי פה ב-2018 עם חבר בשם גל אפל דיברנו על סרטן מעי בצעירים, ניסינו לשקף ולזעוק את הזעקה של הצעירים שמגיעים לרופאי המשפחה עם תסמינים אבל שולחים אותם בחזרה כי הם צעירים מידי ואז כשהאבחון מגיע כבר מאוחר מידי. גל בינתיים נפטר. חשוב לי מאוד לשתף אתכם במאמר שפורסם השבוע ומדבר על מחלת הסרטן שהיא כבר לא מחלה רק של מבוגרים, זה מאמר שנעשה בשיתוף 44 מדינות. במאמר כתוב שהעלייה במספר מקרי סרטן המעי הגס שמופיע בגילאים צעירים תלולה במיוחד ושמחקרים מראים שכאחד מכל 10 מקרי סרטן המעי הגס מאובחן בבני 20 עד 50. כשהיינו פה בשנת 2018 זרקו אותנו מכל המדרגות של ועדת הבריאות, אמרו: "לא, זה בארצות הברית, זה לא קשור לישראל, פה אוכלים פירות וירקות". מאז ועד היום עלו אלינו לרגל אונקולוגיים בתחום המעי, שאמרו לנו: "תעזרו לנו להעלות את זה לסדר היום הציבורי, כי גם אנחנו מרגישים שיש עלייה ויש אינפלציה בקרב צעירים". עשינו דרך יחד עם "צו מניעה" ועם שותפים נוספים. במפגש שהיה פה ב-2018 הייתה פה פרופסור אירית בן אהרון, מנהלת המכון האונקולוגי ברמב"ם, שזה נושא שהוא מאוד קרוב לליבה. אני מרשה לעצמי לדבר בשם מספר אונקולוגים שמתמחים בנושא הזה של סרטן מעי ולבקש מחברי הוועדה להתייחס לאינפלציה של סרטן מעי בקרב צעירים, לחקור יותר לעומק מה קורה בישראל. לפני שנה רשם הסרטן פרסם שיש עלייה של קרוב ל-5% בקרב צעירים. זה לא ייעצר בעצמו, צריך לעשות קמפיינים, צריך לדבר בשפה של צעירים, צריך להנגיש את זה בדרך שהיא רלוונטית לקהל הצעיר, צריך לשלב כוחות, לשלב ידיים ולעשות עבודה משמעותית.

הוועדה, במסגרת המודעות לסרטן, מבקרת ביום חמישי במרכז לסרטן באיכילוב.

אנחנו הקמנו מרפאות לצעירים בכל המכונים האונקולוגיים, כשבאיכילוב יש מרפאה מושלמת לצעירים.

ד"ר רטס, האגודה למלחמה בסרטן.

את העניין של הפרסום לגבי גילוי מוקדם צריכים להעלות ביתר שאת. יש גם את העניין של תורשה בסרטן מעי הגס, לכן זה עדיין לא כל כך מקבל את כל תשומת הלב של החברה. אחוז האנשים שמגיעים לבדיקת הסקר הוא עדיין מועט, בסביבות ה50%. אם אני מדבר על החברה הערבית, מדובר על מתחת ל-50%, ואם אני מדבר על החברה היהודית, מדובר על מתחת ל-60%. חושבים שזה רק אצל הגברים, אבל זה גם אצל גברים וגם אצל נשים, כמעט אותו דבר מבחינת אחוזי היארעות המחלה, לכן כל כך חשובות בדיקות הסקר. אחד הדברים שמפריעים מבחינת האחוזים זה שחלק גדול מהאנשים, אחרי שמתגלה אצלם בבדיקה הראשונה דם סמוי בצואה, לא ממשיכים לקולונוסקופיה, שזה דבר שמדאיג. נציגת מכבי ציינה שלחלק מהאנשים שלא ממשיכים בבדיקת הסקר יש מחלות אחרות, אבל הפחד שלנו הוא מזה שאנשים שאין להם מחלות אחרות מתעצלים להמשיך בגילוי של סרטן המעי הגס. רמת ההחלמה מסרטן המעי הגס, אם זה מתגלה באופן מוקדם, עולה ועולה עם כל ההתפתחות של הטיפולים של מחלת הסרטן, לכן זה כל כך חשוב להדגיש את העניין של הגילוי המוקדם. דבר נוסף הוא אורח חיים בריא. אנחנו מנסים לחנך לאורח חיים בריא כבר מגיל צעיר, כבר מכיתות היסודי ומעלה.

כשיש מישהו צעיר שחלה בסרטן המעי הגס או כמה בני משפחה שחלו מאוד חשוב להעלות את המודעות לעשות בירור גנטי. בירור גנטי כולל בדיקה גנטית שיכולה להגיד אם יש איזו שהיא תסמונת במשפחה שדורשת מעקב של כל בני המשפחה שנושאים את השינוי הזה. אם מתגלה נשא במשפחה יבדקו את כל בני המשפחה. אם מישהו חלה בגיל 30 אולי גם אח שלו נושא את הגן וצריך להתחיל להיבדק. הרבה פעמים התסמונות האלו גורמות לא רק לסרטן מעי גס אלא לעוד כל מיני סוגי גידולים ואז צריך לעשות מעקבים גניקולוגיים, מעקבי שד, דרכי השתן וכו'. הקופות היום נותנות הזדמנות לעשות בדיקה גנטית בסיסית בתשלום מינימאלי - חולי סרטן זכאים לעשות את הבדיקה ללא תשלום.

לגבי הפערים הסוציו אקונומיים, מה שצוין כאן קודם, זה בדרך כלל בא בד בבד עם מודעות ועם מקום מגורים. בפריפריה עושים פחות.

למה?

מכיוון שבפריפריה המצב הסוציו האקונומי נמוך יותר, מה שמשליך על אוריינות בריאות, על המודעות לעשות בדיקות כאלו, על הזמינות של הבדיקות. אם מדברים על קולונוסקופיה, צריך לדעת שבפריפריה הזמינות לא שווה. בפריפריה אנשים מחכים היום בתור לקולונוסקופיה אבחנתית.

לא תמיד הם האשמים.

למרות שהקולונוסקופיה היא לא בדיקת הסינון בישראל כיום, היא רק בדיקת המשך. הפערים ידועים והם קיימים גם בבדיקות של ממוגרפיה ובדיקות לסרטן צוואר הרחם. אלה דברים שבכלל לא קשורים לבדיקה עצמה, הם קשורים לסוג האוכלוסייה.

את העניין של הגיל הצעיר אנחנו בודקים כל הזמן. ראינו בשנה שעברה, וגם ציינו את זה, שהייתה עלייה של כ-5% בתת קבוצה של נשים יהודיות בגיל 20 עד 34. בשנה קודם הייתה עלייה קטנה מאוד בנשים וגברים ערבים באותה קבוצת גיל, אבל זה לא נמשך. אנחנו רואים פעם כאן עלייה, פעם שם עלייה. אין לנו את מגמת העלייה שרואים בארצות הברית, אבל אני מסכימה לחלוטין שאונקולוגים רואים יותר חולים צעירים.

לפי הנתונים שלכם מ-2012 יש כל שנה 5% יותר.

אני את הנתונים שלי מחזיקה פה. אני עושה מגמה לאורך זמן, אני יודעת לחשב את האחוזים. זה לא 5% כל שנה בשנים האחרונות בקבוצת הגיל הזאת. מה שכן, אונקולוגים רואים יותר חולים צעירים. למה? כי האוכלוסייה גדלה. גם אם אין סיכון יותר גבוה בקבוצה הצעירה, בפועל יש יותר חולים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השאלה מה עושים עם אלה שמתחת לגיל 50.

כשחולה כזה מגיע לרופא שלו ומציין סימפטומים, העבודה צריכה להיות מול הרופא שיתייחס לסימפטומים, שזו בדיקה אבחנתית, זה כבר לא עניין של גילוי מוקדם. לעשות בדיקה גורפת לכולם בלי סימפטומים ובלי כלום, כרגע אין הצדקה בגיל צעיר. לטפל נכון במי שמגיע עם תלונות לרופא זה סיפור אחר, זה לא קשור לבדיקות האלו.

פנינו לרופאי המשפחה, כי הרבה פעמים כשרופאי המשפחה רואים בחורה צעירה הם לא חושבים שזה יכול להיות סרטן המעי הגס. יחד עם איגוד רופאי הגסטרו הכנו ניר עמדה כדי שהם יהיו מודעים לזה, אבל הם סירבו להפיץ את זה.

אולי כדאי.

זה סיפור אחר.

העלאת מודעות בקרב הצוותים הרפואיים.

נבקש לבדוק את זה.

דיברנו על ההשוואה לארצות הברית, אבל אנחנו לא באותו מקום כמו ארצות הברית. יותר נכון להשוות אותנו לקנדה או ל-EU, כי שם מערכות הבריאות דומות לשלנו, הן ממלכתיות. בארצות הברית ההמלצה ניתנת בצורה שאתה אמרת כי לאנשים יש ביטוחים פרטיים. יש שם ביטוח פרטי שמאפשר סיגמואידוסקופיה וביטוח פרטי שמאפשר קולונוסקופיה, כשאין מישהו שמרכז את כל הסיפור הזה. אנחנו עושים בקרת איכות על כל הבדיקות בארץ, דבר שלא נעשה בארצות הברית באותה מידה. לגבי העניין של בחירת הבדיקות יש לחשוב על התשתיות, כי לעשות לכולם באופן גורף קולונוסקופיה זה פשוט לא יעבוד.

לא כולם ירצו.

גם את הרצון בדקו בארץ, כשלא כולם רצו לעשות. חוץ מזה שבמחקר האחרון שהתפרסם לא נראתה עדיפות לקולונוסקופיה כבדיקת סריקה בהפחתת תמותה מהמחלה, אבל נשאיר את זה בחוץ.

שלושת השלבים הראשונים הם גילוי ראשוני של המחלה עד למתן האבחנה, ביצוע בדיקות והתאמת הטיפול. עכשיו, ברוך השם, הרפואה מאפשרת להתאים טיפול אינדיבידואלי ואישי שמתאים גם לגיל של החולה וגם לסוג הסרטן. בכל השלבים האלה הגורם הכי משמעותי זה עד כמה מהר אפשר לבצע את הבדיקות, העניין של הזמינות והעלאת המודעות בקרב הצוותים הרפואיים שלא מפנים את המטופלים עם התסמינים לבדיקות בזמן. אנחנו יודעים שדחייה של חודשיים בטיפול מגדילה לפי הסקרים את הסיכון לתמותה מהמחלה ב-33% ושדחייה של שנה עד לתחילת הטיפול מגדילה את הסיכון לתמותה ב-66%. חשוב להזכיר לציבור שצריך לדרוש ולבקש מקופות החולים שיפנו אותם לבדיקות של דם סמוי, שזאת בדיקה שלא דורשת הפניה מיוחדת, זה רק לפנות לאחות במרפאה ולבצע את הבדיקה ובמידה ויש חשד והתוצאה לא תקינה צריך לבקש לקבל בדיקות המשך של קולונוסקופיה. מודעות חשובה בקרב כולם, גם בקרב הצוותים הרפואיים וגם בקרב הציבור עצמו.

אני מתכוון לשבת עם משרד הבריאות לגבי מה העדיפות שלהם בפרסום שנתי, לראות איך חלוקת התקציב הולכת, לפי מה, לפי איזו בדיקה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני רוצה להודות לכולם, גם למ.מ.מ בהכנת החומר בהתראה קצרה, גם לעמותות, גם לחברי הכנסת שהגיעו ולצוות הוועדה. כולי תקווה שמהיום הזה נצליח להוציא ולו דבר אחד לפועל כדי להקל על החולים, על ההתמודדות שלהם, וכדי לחסוך עוד כאב. אין ספק שיש הרבה מה לעשות.

אני רוצה להודות למשתתפים ולחברת הכנסת אימן ח'טיב יאסין על היוזמה לקיום הדיון החשוב. ועדת הבריאות רואה חשיבות רבה לקידום והגדלת אמצעי ההסברה והמודעות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, חשיבות בהכוונה לביצוע בדיקות לכלל האוכלוסייה, לקבוצות הסיכון וקבוצות הסיכון בחברות החלשות שאינן מודעות או חשופות. הוועדה קוראת לכל קופות החולים לאפשר גישה לבדיקת קולונוסקופיה בצעירים בהתחשב בתלונותיהם ובתסמינים שלהם. הוועדה קוראת לאפשר ליווי תזונאית אונקולוגית לחולים. הוועדה מבקשת לאמץ את הנושא של ליווי של חולים. הוועדה קוראת לביטוח לאומי להגדיל אולי במעט את אחוזי הנכות לחולי סרטן החלחולת, הרקטום. הוועדה מבקשת להקל את הבירוקרטיה בכל הקשור לסטומה, שזאת נקודה שעלתה כאן. אנחנו נמשיך ונעקוב. דלתי ודלת הוועדה פתוחות בפני כל מי שמלווה את הנושא, יישר כוח לכם. אנחנו מבינים שקיבלנו את מאור עטר במתנה, את זה שהיא שנמצאת פה, זה לא מובן מאליו, ועל כך אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא.

רק רציתי להגיד לכל הצעירים שידברו עם אימא ואבא, שידאגו שהם ילכו להיבדק כדי להציל אותם.

תודה רבה, הוועדה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:50.