ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 21/02/2023

הכשרות מקצועיות מטעם המדינה - יישובי המרכז לעומת הפריפריה

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



29
הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
21/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 4
מישיבת הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ג (21 בפברואר 2023), שעה 14:30
סדר היום
הכשרות מקצועיות מטעם המדינה - יישובי המרכז לעומת הפריפריה
נכחו
חברי הוועדה: אברהם בצלאל – היו"ר
מוזמנים
מתן מור - רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

גיל הכהן - רפרנט תעסוקה אג"ת, משרד האוצר

ברוך שמעון - מנהל תחום תעסוקה ארצי, משרד העלייה והקליטה

האשם חוסין - מנהל הרשות לפיתוח חברתי כלכלי, משרד ראש הממשלה

מג'יד מסלחה - הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הדרוזית והצ'רקסית, משרד ראש הממשלה

מרק פלדמן - סגן מנהל אגף בכיר מיקרו כלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

אורית לוין - מנהלת אגף בכיר סטטיסטיקה של השכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

לילי דגן - מנהלת אגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

חיה קורלנסקי - ממונה בכירה, המוסד לביטוח לאומי

זוהר טלשיר - מנהלת מדור, המוסד לביטוח לאומי

מירב קורן - ממונה בכירה, המוסד לביטוח לאומי

גיא קול - אבטלה, המוסד לביטוח לאומי

גל זהר - ד"ר, מנהל מחקר שירות התעסוקה

אורי זיו - אגף אקדמי המועצה להשכלה גבוהה

פנינה אביטל - מנהלת אזור דרום מיזם WORKIT קרן רשי

מיכל אופיר - תכנון

שיר גור - מנהלת תחום מדיניות קרן רשי

אורית רמון - ראש אגף חינוך הכשרה ותעסוקה

יקותיאל משי - מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל

איילת גנאור יצחק - מנהלת פיתוח ארגוני

ליאת עילם - מנהלת שותפות המקפצה

יובל מלכה - מנהלת את מרכז הצעירים בקצרין

מיכל בירן - מנהלת, בעלים, מכללת בירן

אליהו-ציון בירן - מנהל, בעלים, מכללת בירן

אסף מרגלית - מנהל תחום מדידה, אגף להכשרה מקצועית

מור הובר - מנכ"ל פורום ארגוני תעסוקת צעירים

יהודה רפול - רשות צעירים ירושלים, מרכז תחילה, הענף החרדי, ברשות צעירים.
מוזמנים באמצעים מקוונים
טלי ניר - עו"ד, מנכ"לית עמותת 121
ייעוץ משפטי
ורד קירו
מנהלת הוועדה
אריאלה מלכה
רישום פרלמנטרי
זיו אפללו - חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הכשרות מקצועיות מטעם המדינה - יישובי המרכז לעומת הפריפריה
היו"ר אברהם בצלאל
צוהריים טובים, ברוכים הנמצאים, הנושא הדיון פה כרגע הוא הכשרות מקצועיות מטעם המדינה, יישוביי מרכז לעומת הפריפריה. אנחנו יודעים ששיעור הצעירים מהרשויות המבוססות שהמשיכו ללמוד לימודים גבוהים, עומד על כ-65 אחוז, בקרב יהודים, בקרב צעירים מעריי הפריפריה, רק 33 אחוז, המשיכו לימודים גבוהים ובקרב האוכלוסייה הערבית, רק 30 אחוז. נמצאים פה חברי משרד העבודה. יש לי כמה שאלות, ככה בשביל הפתיחה ואני מאמין שאנחנו נשמע פה אחד-אחד, כל מי שהגיע לפה, מירושלים ומחוצה לו, אז באמת ישר כוח לכולם שהגיעו, כי בסוף הוועדות פה, כמו שאני אומר כל פעם, אנחנו באים דבר ראשון להשמיע את הקול של הציבור עצמו. אנחנו בוועדות פה העבודה שלנו היא לבקר את המשרדים השונים ולכן אני שמח שנמצאים פה המשרדים. מי נמצא פה חוץ ממשרד העבודה?
אריאלה מלכה
יש פה את המוסד לביטוח הלאומי, שירות התעסוקה, משרד העלייה והקליטה. אדוני אנחנו לצורך שלנו, ברשותך, נדרשים למשרד העבודה, בשירות התעסוקה, ברוכים הבאים, תודה רבה.
היו"ר אברהם בצלאל
אוקי, אני אומר, יש לי כמה שאלות למשרד העבודה. שאלה ראשונה, האם קיים פילוח של הלומדים בהכשרה מקצועית, לפי סוג ההכשרה, או מקום המגורים, מישהו עשה איזה פילוח? זה שאלה ראשונה, לא צריך להתייחס הרגע, אני רק רוצה לשאול, זורק כמה שאלות לחלל הזה. שאלה שנייה, מה ההכשרות המובילות בפריפריה ומה מצב הארץ בכלל, מבחינת ההכשרות? למי מיועדים ההכשרות? עובדים קיימים, מובטלים, לאיזה ענפי מקצוע אנשים? שאלה אחרונה, מה החסמים לעבור הכשרות מקצועיות, לאלו שגרים בפריפריה ואיך אתה מצמצם אותם? אני פותח את הדיון לכולם, אני מבחינתי נעבור לפי הסדר, כל אחד יציג את עצמו.
אריאלה מלכה
אדוני אתה רוצה לפנות למכונים למרכזים שעוסקים בהכשרות מקצועיות? לפני שמשרד העבודה עונה?
היו"ר אברהם בצלאל
אוקי.
אליהו-ציון בירן
שלום, אני אלי בירן, אני מנהל ובעלים של מכללת עתיד בירן. אנחנו עוסקים בהכשרה מקצועית מזה כ-25 שנים. בשנים האחרונות אנחנו עובדים רק עם המפזר הערבי, אנחנו מכשירים רק בוגרים מעל גיל 18 ולומדים אצלנו חשמל, חשמל מוסמך, לנשים יש מטפלות, הנהלת חשבונות, מזכירות רפואית שהולך להיעלם - - -
היו"ר אברהם בצלאל
מה זה הולך להיעלם?
אליהו-ציון בירן
אנחנו בפיקוח משרד העבודה, למעשה, הבוגרים שלנו נבחנים, בסוף במבחנים ממשלתיים, תלמיד שמצליח בבחינות, מקבל תעודת גמר ממשלתית, גם תעודת מקצוע. אחוז גבוה מאוד מהתלמידים שלנו, לומדים, למעשה, אחרי צוהריים, כשבבוקר הם עובדים, כך שרובם בעצם משולבים בעבודה, רוב אלה שלומדים אצלנו חשמל מוסמך, עובדים בבוקר אצל קבלנים בתחום החשמל. תודה.
יובל מלכה
שלום, אני יובל מלכה, נעים מאוד, אני מנהלת את מרכז הצעירים בקצרין. אנחנו בין היתר, אחד מתחומי הליבה שלנו זה תעסוקה, תעסוקה איכותית לצעירים, מתן פתרון וחשוב לנו להיות כאן.
יהודה רפול
יהודה רפול מהרשות צעירים ירושלים, מרכז תחילה שזה הענף החרדי, ברשות צעירים.
אריאלה מלכה
יש פה עוד מכונים, או מרכזים?
גל זהר
אנחנו מקרן רש"י, אפשר לדבר?
היו"ר אברהם בצלאל
חשובים מאוד. כן.
גל זהר
טוב, אז קודם כל אני מודה מאוד על קיומו של הדיון. אנחנו עוסקים הרבה שנים בפריפריה ואנחנו שמחים להביא בפני הוועדה את הניסיון של קרן רש"י במשך השנים, בקידום תעסוקה בפריפריה. אני אגיד שלצערנו, למדינת ישראל אין יעדים בתחום התעסוקה בפריפריה, היא יודעת לדבר ברמה של אוכלוסיות, חרדים, ערבים, אבל לא בצורה גאוגרפית. מכיוון שאין יעדים, אין גם תוכניות מספיקות, אין תקציבים והמצב הזה מאוד ניכר בשטח. נמצאת איתי פנינה שתתאר את החסמים להשתתפות בהכשרות מקצועיות, מנקודת מבטו של צעיר, צעיר בפריפריה שנזקק להכשרה.
היו"ר אברהם בצלאל
אני יודע דבר אחד שאנשים לומדים עד גיל 20 ואחרי זה נעלמים ומגיעים למרכז, אני רוצה להבין, מה קרה, איזה חסמים ולמה זה באמת גורם לאנשים לעזוב את עיר הולדתם, את המקום שהם גדלו, את החממה, את המשפחה, את הכול וללכת לגור באיזה דירה, איך אומרים, אני חושב שזה פוגע אחר כך בהרבה דברים. בבקשה.
פנינה אביטל
שלום לכולם, פנינה אביטל, אני מנהלת את אזור דרום במיזם לאומי משותף, של קרן רש"י ושירות התעסוקה שנקרא 'WORKIT'. אנחנו עובדים בעצם בשיתוף פעולה, כמעט מלא של הרשויות המקומיות, גם בדרום וגם בצפון, בגליל המזרחי. במהלך ככה שנים שהמיזם עובד, אנחנו מזהים הרבה מאד פערים וכמובן, שזה בסוף מתבטא הלכה למעשה, כמו שאתה דיברת, על נטישה של צעירים למרכז. קודם כל, אני אגיד שיש פה הרבה מאוד היעדר הזדמנויות שיש לצעירים היום באזורי הפריפריה, אנחנו מדברים בעיקר על מקצועות שהם מאופיינים במקצועות שהם LOWTEC ומבדיקה שלנו אנחנו עשינו תהליכי שיתוף ציבור ב-14 רשויות ומתוך 14 רשויות זה כמעט עלה בצורה מובהקת, שהצעירים רוצים משהו אחר ומה שהם העידו זה בעצם שהם רוצים לגוון את תחומי התעסוקה באזורים שהם גרים, הם רוצים להרוויח שכר שהוא גבוה והם רוצים לפתח את הקריירה שלהם ולכן כשאנחנו מדברים על האלמנטים האלה אז אנחנו מגלים הרבה מאוד פערים.

פערים נוספים שאנחנו מגלים זה גם בהיעדר מיומנויות, אנחנו מדברים על מקצועות שהם מצריכים מיומנויות של עולם העבודה החדש והמשתנה, כמו לדוגמא פערים באנגלית, אם אנחנו מדברים על שילוב של הצעירים האלה בחברות הייטק ובחברות טכנולוגיות ובכלל במשרות שהן איכותיות, שגם דורשות הכשרה מקצועית אז נדרשת אנגלית, הרבה מהחברות עובדות בצורה בינלאומית וזה פער ראשון. פער שני, כמובן, מתמטיקה, כל הסיפור של יישומי מחשב, תיכף חברי וגם גל יוכל לחזק את הדברים שלי. אנחנו מדברים גם על מיומנויות של עבודת צוות ועוד דברים שמצריכים כניסה להכשרות מקצועיות איכותיות, כמובן גם טכנולוגיות. הרבה מהצעירים רוצים להיכנס לעולם הטכנולוגי ואלה חסמים שבאים לקראתם.
דבר נוסף שאנחנו זיהינו זה שכבר נפתחת הכשרה אז ההכשרות גם העלות שלהן יקרה, אבל גם נדרשות דמי קיום, יחסית, היום יש דמי קיום שהם יחסית נמוכים, בזמן שצעיר צריך לעשות את ההכשרה, זאת אומרת שאין לו בעצם ממה להתקיים, כשאני אומרת צעיר, צעירה, כמובן, אין לו ממה להתקיים ולכן זה עוד חסם, שבעצם אי אפשר לעשות הכשרה שהיא כל היום, אנחנו מדברים על סגנונות של בוטקמפס, שבעצם, מאפשרים לימודים מבוקר עד ערב וכמעט לא להתקיים בכלל ולכן דמי הקיום זה חסם נוסף. דבר נוסף שאנחנו מזהים זה, כמו שאמרתי קודם, זה היעדר של הכשרות שהן מגוונות והצעירים לא רוצים ללכת להכשרות שהן, נקרא לזה, בתחומי ה- LOWTECולכן הם מחפשים איפה לעשות את ההכשרות וזאת הסיבה שהם גם מחפשים לעבור למרכז.

דבר נוסף, אנחנו מדברים על הסיפור של שוברים, גל תוכל אחר כך לחזק את דבריי. שאנחנו מדברים על שוברים, שוברים בעצם להכשרות מקצועיות, אנחנו עכשיו נמצאים בפברואר 2023, עדיין אין שוברים ושוברים ברגע שהם מגיעים, הם נחטפים מהר מאוד ונגמרים ואז שוב - - -
היו"ר אברהם בצלאל
כי אין מספיק שוברים.
פנינה אביטל
כי אין מספיק שוברים, גל אתה מייצג אז אני אשמח שאתה תרחיב בעניין הזה. רוצה להוסיף?
גל זהר
כן, אני אגיד שיש גם מחסור מאוד משמעותי בגופי הכשרה איכותיים בפריפריה. מכללות אזוריות שאנחנו חושבים שזה רעיון מאוד טוב, שיכנסו לתחום ההכשרות, עוברות מסלול ייסורים בדרך לאישור, כגוף מוכר, גוף שליוונו מכללה אזורית, לקח לו שנה לקבל אישור כגוף הכשרה. באופן כללי, גם המעסיקים מתלוננים על בירוקרטיה, אורית מהתאחדות התעשיינים פה, תוכל לחזק. בירוקרטיה מאוד קשה שהמעסיקים נאלצים לעמוד בה ולפעמים מתייאשים ופשוט לא נכנסים ולא נותנים הכשרות, אין גמישות, אם מבקשים סילבוס בעברית וכל ההכשרה היא באנגלית, אם מבקשים מהחברה לחשוף איזה פטנטים מקצועיים שלה ולכן הרבה פעמים, אנחנו נאלצים, כקרן, או הרשויות נאלצות לממן הכשרות, כשבעצם, מי שאמור לממן את ההכשרות האלה זה המדינה ואם היא הייתה מגלה גמישות, הייתה יכולה לממן הרבה יותר הכשרות ולאפשר לנו לממן יותר את המעטפת שהצעירים נזקקים לה כדי לעמוד בהכשרות, את כל הליווי, את כל ההכנה לפני ההכשרות, את האנגלית וכו'.
היו"ר אברהם בצלאל
וזה דווקא בפריפריה יותר?
גל זהר
כן, בהחלט, בהחלט הבעיה היא קשה מאוד בפריפריה, לעומת המרכז ששם למעסיקים, קודם כל יש יותר מעסיקים שיכולים לפתוח הכשרות, יותר קל לפתוח הכשרות, כי יש - - -
היו"ר אברהם בצלאל
מאשרים את זה יותר מהר? כאילו מה השוני?
גל זהר
יש יותר צעירים ולכן יותר קל לפתוח הכשרות, יש יותר גופי הכשרה, זאת אומרת זה מן גלגל שמזין את עצמו. כשאתה אומר אני עושה רק הכשרות עם מעסיק ובפריפריה אין מספיק מעסיקים גדולים טכנולוגיים, אז בעצם אתה מקבע את המצב שלא יהיו גם מעסיקים גדולים טכנולוגיים, זה סוג של ביצה ותרנגולת'.
היו"ר אברהם בצלאל
אוקי, כן, יש מישהו עוד מהמכונים שרוצה לדבר? כן, גברתי.
אורית רמון
אני אורית רמון, אני מנהלת אגף חינוך והכשרה ותעסוקה, בהתאחדות התעשיינים. התאחדות התעשיינים זה גוף שמייצג תעשייה מ-30 עובדים ומעלה ובאופן ככה, בדיוק שנפגש לישיבה של היום, התעשייה מצויה בעיקר בפריפריה, רוב התעשייה נמצאת בצפון ובדרום. היום התעשייה, אנחנו מייצגים תעשייה שהיא גם כימיה ותרופות, גם הייטק, גם תעשייה ביטחונית, מזון. הצורך בתעשייה כרגע הוא ל-13 אלף עובדים, זה הצורך היום בתעשייה, אנחנו מייצגים חצי מיליון עובדים, אתה יכול לתאר לעצמך כמה משקי בית אנחנו מפרנסים. התעשייה מצויה בפני משבר מאוד מאוד גדול, יש מחסור חמור בעובדים בתעשייה הישראלית, 83 אחוז מהצורך בתעשייה זה לעובדים מקצועיים ואנחנו מוצאים את עצמנו מביאים מומחים, עובדים מחו"ל, זה המצב היום. יושבים כאן קולגות, אנחנו מנסים לקדם תוכניות, גם עם שירות התעסוקה ועם זרוע העבודה. לצערי, התוכניות קשורות לבירוקרטיה מאוד מאוד קשה, התוכניות שנמצאות היום על השולחן מאוד מאוד קשות לתפעול, מאוד קשות להוצאה לפועל, אני אתן דוגמא, יש לנו צורך במספר מפעלים באזור קריית גת ואנחנו הגשנו בקשה דרך מסלולי הכשרה של זרוע העבודה ולקח שמונה חודשים לקבל אישור לעשות הכשרה מקצועית, איך בעולם העסקי, מעסיק שזקוק לעובדים תוך חודשיים והוא צריך להכשיר אותם, לפעמים חצי שנה, לפעמים נדרש גם להכשיר אותם לאנגלית, למתמטיקה בסיסית, עד שמקבלים את האישור, לוקח חצי שנה, לפעמים זה כבר לא רלוונטי.

אז יש איזשהו ניסיון, לצערי, אני אומרת שחסר, בהיבט אחד, תמריץ לאנשים בפריפריה ואני אומרת את זה בהיבט של הפרט, אנחנו צריכים לנסות לתמרץ את האנשים, באמצעות דמי קיום מוגדלים, זה לא יכול להיות שאנחנו מבקשים מאנשים להיכנס להכשרה מקצועית, חצי שנה לא התפרנס, כדי שבסופו של דבר נקבל אנשים עם פריון יותר גבוה, אבל אנחנו בעצם לא מתמרצים אותם, המעסיק צריך להכשיר בעצמו ואנחנו נכנסים לאיזושהי תסבוכת. אני חושבת שצריך להסתכל על הפרט ולמצוא תמריצים, למצוא את המשאבים המתאימים לתמרץ את האנשים לצאת להכשרות, פעם אחת ואת המעסיק כדי שהוא יוכל לגלות כמה שיותר גמישות, שמעסיק יוכל להחליט שהוא מוציא עובדים להכשרה מקצועית, חלק מההכשרה הוא עושה אצלו במפעל, חלק באמצעות גורמי הכשרה חיצוניים וביחד, אבל למצוא תוכניות שפשוט מטיבות ורואות קדימה. זה המקום שאנחנו נמצאים בו ורציתי רק התייחסות קטנה לנושא המקצועות של ה- LOWTECוההייטק, היום בתעשייה הישראלית, אני חושבת שיש גם היעדר מודעות, התעשייה הישראלית עוברת מהפכה של אינטסטריפור, רוב התעשייה היא טכנולוגית מאוד ונדרשת לכישורים ומיומנויות גבוהות. אני חושבת שיש פה גם היעדר של ידע, אנחנו לא מנגישים מספיק לאנשים בפריפריה את היצע המקצועות, השכר הממוצע בתעשייה הוא 16.5 אלף שקל.
היו"ר אברהם בצלאל
פרסום את מתכוונת?
אורית רמון
לא רק פרסום, אלא באמת מודעות, יש פה המון ארגונים שעוסקים ומלווים צעירים בפריפריה, פשוט לעשות ממש חינוך מחדש של ההיצע שקיים, זה מה שאני חושבת שאנחנו צריכים לעשות ולחשוב כל הזמן, מה אנחנו רוצים, יעדים, יעדים, יעדים, אני מאוד מסכימה עם שיר שזה מאוד מאוד חשוב, גם למספר ההכשרות, אבל גם לאיפה אנחנו רוצים לראות את הצעירים בעוד חמש שנים.
יובל מלכה
אני אשמח גם להתייחס, מנהלת מרכז צעירים בקצרין, האמת שיש לנו היכרות לא רעה עם פרויקט 'WORKIT'.. אני כן אגיד שהייתה חסרה לי מילה אחת מאוד והיא ראייה הוליסטית, גם של הצעיר וגם של ההשמה בסוף בקצה, זאת אומרת אנחנו רואים היום שיש הכשרות והן קיימות, אבל הן לא מתייחסות מספיק לכל האלמנטים השונים ונוצרת פה איזושהי תוצאה, כמו שציינתם, של ביצה ותרנגולת. אני אסביר למה אני מתכוונת, אני אגיד שאני פה בשני כובעים היום, זאת אומרת אני גם מנהלת מרכז צעירים ואני גם בת הגולן, בת רמת הגולן, גדלתי בפריפריה. אחי הצעיר היום הוא עובד ביחידת סייבר ויש שתי סיבות עיקריות לכך שהוא הצליח להגיע לשם, הראשונה שהוא גר היום בתל אביב והשנייה, שהוא היה ב-8200. היום לצעירים מהפריפריה שרוצים, חולמים להגיע למקצועות ההייטק וטכנולוגיות מתקדמות וכדומה, אין אפילו את הדמות הזאת, את המנטור הזה, את המודל מסביבו שהם יכולים להתייעץ, לשאול, להבין, המונח הייטק הוא כל כך גדול ורחוק וזר וגם עולם ההייטק הוא מאוד גדול, זאת אומרת בסוף כצעיר, או צעירה, מה מתאים לי בתוך העולם הזה, אין כל כך את מי לשאול ובסוף הפערים מתחילים עוד ליציאה לאקדמיה, זאת אומרת, שאני שגדלתי ברמת הגולן, צריכה לצאת החוצה מהבית ולהתקיים עצמאית, כשצעיר שגדל במרכז, יכול להישאר לגור אצל ההורים, שם זה מתחיל.
היו"ר אברהם בצלאל
ואז את אומרת את המחייה וכל הדברים האלו-
יובל מלכה
כן, נופל על הצעיר. עכשיו, בוא נתייחס רגע לצעירים שבעצם, גרים בפריפריה, בחרו לחזור, או נשארו מלכתחילה בפריפריה ומעוניינים לקחת חלק בהכשרות מקצועיות, באמת, נגעו פה גם בנושא של העול הכלכלי שנופל על אנשים שרוצים לעשות הסבה מקצועית, או להתקדם ובנוסף, אנחנו מאוד רואים את זה מקרוב, אנחנו ניסנו לקדם כמה פעמים, כל מיני הכשרות כאלו, גם דרך 'WORKIT'., בסוף ההתעניינות בהכשרות היא מאוד גדולה, אבל ההרשמה בפועל נמוכה, בין היתר, כי אנשים אומרים, מי אמר שתהיה לי עבודה בסוף, אני משקיע פה זמן, אנרגיה, משאבים, כספים, אולי מוותר על מקום עבודה, אצלנו אין אפילו מספיק מעסיקים, אין מגוון של מעסיקים ואין מספיק מעסיקים בשביל שיהיה היצע עבודה עבור הצעיר.
היו"ר אברהם בצלאל
לכן כן שאלתי בתחילת דבריי את זרוע העבודה, אם מישהו עשה באמת עבודה מקיפה, איזה עבודות באמת מתקבלים בהם בסוף, מישהו תיכלל את כל הדבר הזה?
פנינה אביטל
אני יכולה לתת דוגמא למה שככה, אנחנו עשינו שיתוף פעולה עם חברת ענן, בשם אול קלאוד, חברה שיושבת בראש העין, למעשה, היא רצתה לפתוח סייט, שזה בעצם סניף בעיר נתיבות, אותה חברה החליטה שהיא רוצה להכשיר את האנשים למקצועות ה- Salesforce, זה בעצם מקצוע שאפשר לעשות הכשרה של שישה חודשים, כשבאנו ככה לעשות את השיתוף פעולה ולהבין מאיפה להביא את כל התקצוב להכשרה, אז שירות התעסוקה ניסו בהרבה מאוד פתרונות, לעזור לנו בעניין הזה שלא צלחו, בסופו של דבר, שורה תחתונה, רשות המקומית, עריית נתיבות, הכניסה את היד לכיס, הכשירה בעצמה 15 צעירים למקצוע ה- Salesforce, החברה פתחה סניף של החברה בעיר נתיבות. עכשיו אני רק רוצה דוגמא הזאתי היא ככה דוגמא קטנה שבעצם, חברות מבינות שיש הון אנושי שהוא לא ממוצה בדיוק באזורים שאנחנו מדברים, אני חושבת שבאמצעות תמריצים נכונים למעסיקים ולהוריד את החסמי הבירוקרטיה, במקום 15 חבר'ה צעירים שנולדו וגדלו בנתיבות והיום מרווחים משכורת שהיא באמת יפה, יכולנו לעשות את זה 30, 300, 3,000, זאת אומרת אני חושבת שיש פה הזדמנות.

אני חושבת שאפילו יש פה, השוק משתנה לנגד ענינו, זה לא עולם העבודה שאנחנו מכירים, אנחנו עולם עבודה גלובלי, במקום שאותה חברה, בעצם, תפתח סניף באוקרינה, אז היא בחרה לפתוח סניף בנתיבות והדוגמאות הן עוד רבות, אני יכולה לתת פה עוד כמה דוגמאות טובות, אבל אני נתתי את הדוגמא הזאת כדי להבין שיש פה פוטנציאל ואם המדינה תיכנס לעניין הזה, זה אומר שאנחנו באמת, נוכל להשאיר צעירים לגור בערים. הערים אצלנו בדרום, אני דרומית לשעבר, במקור משדרות, אנחנו גרים במיתר, דרומית בכל רמ"ח אבריי, אני נשארתי כדי, אפרופו, לעשות שינוי במקום שבו אני גדלתי, אבל חבריי לא והרבה מהחברים שלי לא נשארו בעיר. אני חושבת שיש פה פוטנציאל, אנחנו מדברים על 2048, זה עוד שנייה שם, יש פה הרבה מאוד אפשרות לעשות כמדינה, אני חושבת שזה הזמן.
היו"ר אברהם בצלאל
אוקי, אנחנו נשמע את עורכת הדין, טלי ניר, בזום. מנכ"לית עמותת 121.
טלי ניר
תודה רבה, צוהריים טובים, תודה שאתם מקיימים את הדיון בנושא הכול כך חשוב הזה. אני מדברת בשם המקפצה, זו שותפות שאנחנו הקמנו בעמותת 121, כבר ב-2019, שותפות שחברים בהם 50 ארגונים, גם עסקיים וגם חברתיים. אנחנו עוקבים מקרוב מאוד כבר הרבה שנים אחרי מצב ההכשרות המקצועיות בישראל וגם בפריפריה ואני רוצה להגיד מילה על הנתונים, כי יש נתונים, קיבלנו מזרוע העבודה נתונים לגבי היקף ההכשרות מ-2010 ועד סוף 2021, כלומר 11 שנים של עבודה ומהנתונים שאנחנו העברנו גם לעיון יושב הראש וחברי הוועדה, עולה באופן מאוד ברור שהחלוקה בין המחוזות לא משקפת את המצב הרצוי, בוא נאמר ככה. אפשר לראות שבעצם מכלל ההכשרות שנעשו, קודם כל ההיקף באופן כללי של הכשרות מקצועיות בישראל הוא מאוד נמוך, מדברים על משהו כ-60 אלף משתתפים בהכשרות במהלך השנים האלה, אני לא כוללת פה את תוכנית השוברים, כי הועברו אלינו רק נתונים חלקיים לגביה ורצינו להראות את הפילוח הדמוגרפי והגאוגרפי בכל הארץ.

אז אפשר אבל כן לראות, אם אנחנו מסתכלים על הפריפריה, על הדרום ועל הצפון, בערך 45 אחוז מכל המשתתפים היו באזורים האלה והמצב הזה הוא בעצם, לא נותנת את המענה שהפריפריה זקוקה לו, כי בפריפריה צריך הרבה יותר הכשרות, גם מכיוון שהאנשים זקוקים להכשרות, גם העסקים זקוקים לליווי וסיוע בהקשר הזה ולכן היינו מצפים שהמשאבים הממשלתיים ינותבו באופן הרבה יותר ברור לנושא של ההכשרות. אני רוצה ככה לא להאריך ואם יש שאלות אני אשמח לענות מכיוון שאנחנו מקפצה, יש לנו המון המון ידע, יש לנו גם פתרונות וגם רעיונות איך לפתור את זה, אנחנו מנסים כבר הרבה זמן לקדם את זה עם הממשלה ופיתחנו בעצם מודלים שיכולים לתת את האפשרות לעסקים בפריפריה, במוסדות ההכשרה, ביחד להוביל את הביצוע של ההכשרות, שהם יעשו באופן הכי לא בירוקרטי והרבה יותר פשוט אז אנחנו מאוד נשמח לאפשרות להציג אותם ולקידום שלהם.
היו"ר אברהם בצלאל
אוקי, אני רוצה ממשרד זרוע העבודה, רוצה התייחסות ספציפית למה שהיא דיברה.
אסף מרגלית
שלום, אסף מרגלית, אני מהאגף להכשרה מקצועית. רק הערה אחת, לגבי הנתונים, חשוב להבהיר שזה 60 אלף הכשרות מתוקצבות, אנחנו עושים בערך בין 50-60 אלף תלמידים בשנה, שחלקם הם הכשרות שלא מתוקצבות, זאת אומרת אנשים שבאים משלמים על ההכשרה, או שהמעסיק משלם עליהם על ההכשרה.
היו"ר אברהם בצלאל
אוקי, מג'יד.
מג'יד מסלחה
צוהריים טובים. אני מג'יד מסלחה, מהרשות לפיתוח כלכלי, בחברה הדרוזית והצ'רקסית, משרד ראש הממשלה, אני אמון על הנושא של הפיתוח הכלכלי והתעסוקתי ברשות. פשוט, אתם יודעים המגזר הדרוזי והצ'רקסי נמצא רק בצפון, בפריפריה של הצפון ולנו אנשים לא בוכים, אבל נמצאים ביישובים, נשארים ביישובים, חוזרים ליישובים, אבל אין להם הרבה מה לעשות. אנחנו עובדים על כל הנושא של תעסוקה מאז שהקמנו את הרשות מ-2016 וכבר הבחנו בכמה בעיות. קודם כל יש לנו פלטפורמה מעבר לשירות התעסוקה והאגף להכשרה מקצועית, מרכזי הכוון תעסוקתי, מרכזי ריאן, שעובדים ביישובים הדרוזים והצ'רקסיים, דרך זרוע העבודה, אבל אנחנו מזהים כמה בעיות שהם ברמה האסטרטגית, כל הנושא של הטיפול בחיילים המשוחררים, צריך להשקיע איזושהי חשיבה, לדעתי בכלל בפריפריה - - -
היו"ר אברהם בצלאל
שהם לא יודעים עם מה להתחיל את החיים, מה לעשות.
מג'יד מסלחה
בדיוק, הם יוצאים - - -
היו"ר אברהם בצלאל
אחרי הטיול בהודו.
מג'יד מסלחה
לא, אצלנו לא הולכים להודו, אבל הליווי שמקבלים אחרי השירות הצבאי הוא לא הכי מקצועי בעולם, לעניות דעתי. יש היום אצל בנות, רוב הבנות היום עושות שירות לאומי, אם לא עושות שירות צבאי, עושות שירות לאומי ואז גם אנחנו נתקלים בדבר הזה, צריך לבוא ולראות איך אנחנו מטפלים בסוגייה הזאת. יש עוד סוגייה ששמנו לב אליה, לפחות אצלנו, זה הנושא של צעירות דרוזיות אקדמיות, כוח אדם מאוד מאוד טוב, מוכשר, יש לו תואר ראשון, חלק תואר שני, אבל הן לא למדו את המקצוע הנכון וזה בנות שאפשר לעשות להן בזמן מאוד מאוד קצר, התאמות לכל תחומי התעסוקה.
היו"ר אברהם בצלאל
מה אתם מתכוון ילמדו את המקצוע הנכון?
מג'יד מסלחה
יש היום את כל הנושא של סמינר הוראה, למשל, יש היום 2,000 נשים דרוזיות, לא רק דרוזיות, שיש להן את התואר הראשון, יש להן תעודת הוראה, אבל הן לא מוצאות עבודה, כי הילודה יורדת אצל הדרוזים, כמות הכיתות - - -
היו"ר אברהם בצלאל
דווקא משרד החינוך ישמח מאוד, מחפשים עובדים במגזרים שלנו.
מג'יד מסלחה
אז עוד פעם, זה כוח אדם טוב, זמין, צריך לעשות התאמה קטנה יחסית ואז אפשר לשלב אותן בשוק העבודה. אני חושב שאנחנו צריכים בפריפריה, אני מזהה את זה גם במקומות אחרים, יש לי חברים גם מהמגזר היהודי, יש משהו שאנחנו לא שמים לב אליו, כל הנושא של החינוך לקריירה וחינוך לתעסוקה, היום ילדים ואנחנו רובנו הורים פה, אנחנו לא חושבים קריירה בגיל של לפני הצבא וזה משהו שאולי צריך לחשוב עליו, חינוך להשכלה, כיוון תעסוקתי כבר מגיל תיכון, אפילו חטיבה. נושא ההכשרה המקצועית, אנחנו מזהים באופן ברור שהעסק לא רץ באותו קצב של מה שיש בשוק, יש חוסר התאמה מול הביקוש לעובדים ולפעמים האגף מייצר היצע גדול של עובדים, בלי התאמה עם הביקוש לעובדים בנושא הספציפי הזה. נושא השוברים, יש מחסור, לפעמים עד שאתה מאשר תקציב, ייקח לך כמה חודשים ואין לך שוברים, התפעול של הדבר הזה הוא מאוד מאוד מסורבל. הנושא של הגברת הביקוש לעובדים, זה משהו שמישהו צריך לתת עליו את הדעת. מסלולי תעסוקה, למשל, אנחנו לא בטוחים שהם מונגשים בצורה נכונה לחלק מהמעסיקים בפריפריה. כל הנושא, תמריצים נוספים לעסקים שעברו לצפון, כל הנושא של חוק עידוד השקעות הון, למשל, היום אתה לא יכול להעביר עסק מהמרכז לצפון, זה משהו שצריך אולי גם לחשוב איך מטפלים בו. זהו בגדול, אנחנו מאוד שמחים להיות חלק מהוועדה.
היו"ר אברהם בצלאל
הבאת לנו חומר לכמה וועדות.
מג'יד מסלחה
אנחנו מאוד שמחים להיות חלק מהוועדה. אנחנו רואים בעצמנו חלק מהפריפריה וחלק מהבעיות בפריפריה, אבל גם חלק מהפתרונות בפריפריה. תודה רבה.
היו"ר אברהם בצלאל
רפול, בבקשה.
יהודה רפול
שלום, יהודה רפול, רשות צעירים בירושלים, מרכז תחילה שזה הענף החרדי ברשות צעירים, אני רוצה לדבר על החסם שלפני, בכלל, את החסם הזה שיש לך כבעל משפחה, מבוגר, כבעל משפחה אתה צריך גם לפרנס וגם להתחיל לחפש לימודים ואתה עוד לפני שהשלב שאתה מגיע ללימודים, אז אין לך אנגלית, מתמטיקה כמעט ולא ואתה בשלב שאתה אין לך שום דבר, אין לך שום בסיס כדי לגשת לאותם הכשרות והרבה נופלים עוד הרבה לפני וגם מנטלית, אתה לא בדיוק שם אז ישנם מכונים, אבל עדיין אנחנו עדיין בשלב שלפני המכונים.
היו"ר אברהם בצלאל
מי עוד רוצה להתייחס?
אסף מרגלית
שלום לכולם, שוב, שמי אסף מרגלית, אני מנהל תחום מדידה ומקצועות באגף להכשרה מקצועית, במשרד העבודה, כיף להגיד לא זרוע העבודה, משרד העבודה.
היו"ר אברהם בצלאל
כן, המשרד החדש.
אסף מרגלית
כן, ככה היו הרבה דברים, אני אשתדל להתייחס לרוב הדברים שעלו. דבר ראשון נגיד שאנחנו - - -
היו"ר אברהם בצלאל
סתם דרך אגב, יש היום הרי דיוני תקציב, אני מבין שעד סוף שבוע הולכים לעבור, האם אתם מכניסים את כל השקלולים של הדברים האלו בתוך ה-
אסף מרגלית
כמובן, כמובן.
היו"ר אברהם בצלאל
אני רוצה שתתייחס ספציפי לדבר הזה.
אסף מרגלית
אני אשתדל לתת דוגמאות ספציפיות לאופן שאנחנו מנסים, גם להכניס את העניין של הפריפריה, גם חברתית וגם גאוגרפית לתוך הנהלים של התקצוב וסבסוד ההכשרות, אבל דבר ראשון, אני רוצה להתייחס לשאלה האחרונה של יושב הראש, לגבי החסמים, אני חושב שזה נאמר פה הרבה, גם עכשיו, אני חושב שהחסמים המרכזיים שהם קשורים לפריפריה ובאופן כללי לאוכלוסיית היעד של המשרד, הם חסמים שקשורים למיומנויות, מיומנויות שיביאו את האנשים להכשרות איכותיות. אני חושב שהכמות של ההכשרות זה דבר שהוא בשבילנו באגף היום הוא חשוב, אבל הוא פחות חשוב, הדבר היותר חשוב זה להצליח להביא את האנשים להכשרות שהן יהיו הכשרות איכותיות, שהם יתרמו גם למשק, גם לפרט ברמה האישית, זאת אומרת - - -
היו"ר אברהם בצלאל
ימצאו עבודה מצד אחד וגם, כמו שיש 2,000 חברה שלומדות בקרב הדרוזים ובסוף אין להם עבודה. דרך אגב, הציבור החרדי למשל, כמעט לא תמצא היום הכשרות, כאילו בסמינרים והכול, יורד דווקא לימודים של הגננות, יש ירידה זה גם בציבור הכללי, כן, יש חוסר דווקא יש ילודה מאוד גדולה ויש חוסר, למה אנשים הולכים לזה, או בגלל שזה יותר קל, או בגלל שזה יותר, סתם מעניין אותי.
אסף מרגלית
אני כן רוצה להעיר איזושהי הערה בסוגריים, שלגבי היצע של מעסיקים ומקומות תעסוקה בפריפריה, זה פחות ה- זאת אומרת אין לי איזשהו - - -
היו"ר אברהם בצלאל
כן, אבל כן אתה צריך להתייחס למה שהיא אמרה, שבסוף שמגיעים למעסיקים ולוקח שמונה חודשים עד שבכלל מתחיל זה, זה כבר איך שאומרים זה לא אקטואלי.
אסף מרגלית
אז אני אגע ספציפית בנקודה הזאת, אני אגיד שהיום, דבר ראשון, האגף עבר שינויים מאוד משמעותיים, מהכשרות שהן הכשרות מתוקצבות בעיקר להכשרות בשיתוף מעסיקים, זאת אומרת אם לפני שלוש שנים נגיד, היו בסביבות ה-500 אנשים בהכשרות בשיתוף מעסיקים, היום בשנת 22, אנחנו עומדים על מעל 13 אלף אנשים בהכשרות בשיתוף מעסיקים. זאת אומרת קפצנו, האגף הולך למקומות האלה, זאת אומרת הוא הולך למקומות שגם הגדרה של השוברים שזה משהו שאני חושב שכולנו נסכים עליו - --
היו"ר אברהם בצלאל
למה לוקח זמן אבל, אומרים שיש עיכובים.
אסף מרגלית
אז אני אגיד שהתהליך הזה הוא תהליך שהוא נמצא, זאת אומרת הוא נמצא בהדרגה, אני לא יודע ספציפית כמובן, לענות כלפי המקרה הזה, מבחינתנו ב-SLA שאנחנו בדקנו זה דברים שהם לא מגיעים לשמונה חודשים, יכול להיות שזה קרה במקרה ספציפי, אבל בעיקרון הזמן תגובה הוא לא אמור להגיע לשמונה חודשים, הוא הרבה יותר מהר. היום נכתב נוהל חדש, כמובן, יופץ אנחנו מקווים בקרוב, לכל הגורמים, נוהל חדש למסלולי המעסיקים, שגם מאחד את כל המסלולים, כי היה כל מיני סוגלים של מסלולים, שהיום אנחנו מאחדים אותם למסלול אחוד אחד וכשאחד מהדברים שהוא אמור לגרום זה לפישוט של הבירוקרטיה, זאת אומרת זו המטרה שלנו, המטרה שלנו שמעסיקים יפתחו הכשרות שהם יהיו בתקצוב שלנו, הכשרות איכותיות ועכשיו אני גם אגיע לנקודה הבאה, אנחנו היום פועלים על בסיס ואני גם מתייחס לנקודה הזאת, היום אנחנו פועלים על בסיס משהו שאנחנו קוראים לו, מצפן המקצועות, שזה גם קשור לשאלה של יושב הראש, אנחנו עשינו מחקר מאוד מעמיק כלפי האיכות של ההכשרות, כלומר מה ההכשרות בסופו של דבר נותנות לבנאדם בקצה, איזה שכר, האם הוא מנצל את הפוטנציאל התעסוקתי שלו כלפי כל הכשרה והכשרה ויצרנו מודל דיפרנציאלי שמתמרץ את ההכשרות על בסיס - - -
היו"ר אברהם בצלאל
אני מבין שיש מלא הכשרות, כי אם אני מבין נכון, דיברה פה מקודם הנציגה של התעשיינים, שיש כל כך הרבה הכשרות, אין בעיה, נכון? אם, אני מבין נכון.
אורית רמון
מבחינת הצע המקצועות?
היו"ר אברהם בצלאל
מבחינת הצע המקצועות.
אורית רמון
מאוד מגוון.
אסף מרגלית
אין בעיה של הצע המקצועות, אבל אני חושב שאם בעבר תמרצנו את כל ההכשרות, על בסיס אותו מודל, זאת אומרת אם היית הולך ללמוד פולסטק, או היית הולך ללמוד, אני לא יודע מה, אל אגיד אף מקצוע, אבל מקצוע שהפריון שלו פחות גבוה, היית מקבל בגדול את אותו התקצוב. היום אנחנו מנסים, לא מנסים, זה נכנס בהדרגה לכל הנהלים של תמריץ דיפרנציאלי, זאת אומרת תקצוב וסבסוד של ההכשרות, באופן דיפרנציאלי, יחסית לאיכות של המקצוע, זאת אומרת אם אתה וגם התקצוב למקצועות, מה שזה גורם שאפשר להקצות יותר משאבים, להסית משאבים למקצועות היותר טובים וזה גם הסבסוד של ההכשרות בפריפריה, או בכל מקום, יוכל להיות הרבה יותר גבוה למקצועות איכותיים.
היו"ר אברהם בצלאל
מה זה מקצוע איכותי?
אסף מרגלית
מקצוע איכותי בסופו של דבר, אני יכול - - -
היו"ר אברהם בצלאל
תן כדוגמא, שתיים.
אסף מרגלית
זה יהיה קצת מוכר, אבל בגדול אני אגיד באופן פשוט, זה מחקר שנעשה ולקח כמה שנים לעשות אותו, הוא נעשה באגף אסטרטגיה אצלנו, בשיתוף עם הלמ"ס, עם נתונים של הלמ"ס. בגדול, מקצוע איכותי, מקצוע שבו הבנאדם מממש, במילים פשוטות מממש את הפוטנציאל התעסוקתי שלו, זאת אומרת שהתשואה לאותה הכשרה היא כמה שיותר גבוהה, שהשכר שלו גבוה, ההשתתפות שלו אחרי זה בשוק התעסוקה היא תהיה יותר גבוהה וזה בעצם מקצוע שהוא יהיה מקצוע איכותי. דרך אגב, זה לאו דווקא מקצועות של הייטק, הנהלת חשבונות, לצורך העניין, זה מקצוע שהוא איכותי, לא חייבים להיות מפתחי תוכנה בשביל למצות פוטנציאל תעסוקתי.
פנינה אביטל
אני יכולה רגע לשאול משהו? אחד הדברים שאנחנו רוצים להעביר פה כמסר זה הגמישות של ההכשרות המקצועיות, אם אנחנו, שוב נתבסס רק על מעסיקים, אנחנו נקבע את המצב הקיים, השאלה שלי, האם בבמה שככה אתם מפתחים היום, יש פה איזושהי גמישות, כי כמו ששיר אמרה קודם, יש פה עניין של ביצה ותרנגולת, אנחנו רוצים גם לייצר הכשרות, גם בתוך התעשייה זה בוודאי, הפיתוח קריירה הוא קריטי והוא חשוב. השאלה היא איך אנחנו יכולים לתת לצעירים בפריפריה לבחור, לבחור, אם הוא רוצה ללכת ולהיות הנדסאי, או בכל תחום אחר בתעשייה, הוא יכול, אבל איך הוא יכול לבחור עוד מקצועות, אם הוא רוצה להיות מפתח פולסטק, או פרונטד וכול' שבעצם יכולים להביא למוביליות חברתית, האם הוא יכול לבחור?
אסף מרגלית
אז עוד פעם, אני חושב שאחד הדברים, השיפט הזה שהאגף עשה, או ההסתה שהאגף עשה מהכשרות שהן לא טובות, שאנחנו מנהלים אותן ואנחנו קובעים איזה הכשרות יהיו למשל, עשית יותר תקציבים לכיוון השוברים זה אני חושב ביטוי בדיוק למה שאת אומרת, שאנחנו רוצים לתת לפרט, בסדר, עם איזושהי דיפרנציאליות שלנו כלפי המקצועות שאנחנו רואים אותם יותר טובים, אבל בגדול אנחנו רוצים לתת לפרט את האופציה לבחור מה הוא ילמד ובסופו של דבר, מה הוא יעסוק ואני גם רוצה להגיד ועכשיו אני רגע רוצה לדבר על השאלה הראשונה, כמעט כל פילוח - - -
היו"ר אברהם בצלאל
שאלתי אם יש לכם פילוח באמת, איך אומרים, איזה הכשרות באמת הולכים אליהם יותר בפריפריה, בכל הארץ? אני לא מבקש להציג אותו כרגע, אני מבקש כי בסופו של יום אנשים לומדים דברים - - -
אסף מרגלית
זה התפקיד שלי ואחד התפקידים שלי ויש לנו גם במשרד אגף אסטרטגיה שכל מה שהוא עושה זה מחקרים, לא כל, אבל הרבה ממה שהוא עושה זה מחקרים כלכליים ומחקרים מהסוג הזה. אנחנו יכולים להציג בפני הוועדה כל פילוח שהיא תבקש.
היו"ר אברהם בצלאל
אני סתם שואל, האם אתה יודע איזה הכשרות מובילות בפריפריה? יש לכם מידע משהו?
אסף מרגלית
אני אגיד, לא ידעתי בדיוק מה יבקשו, אבל כהכנה לוועדה, כן עשיתי איזשהו פילוח מאד מאוד בסיסי, לא של מקצועות, אבל של כן מבחינת כמויות תלמידים, אם אתם רוצים אני יכול קצת להציג את זה, אני לא יודע כמה אתם רוצים שאני אדבר על הדברים האלה, אבל בעיקרון אנחנו יכולים להציג כל פילוח שהוועדה תדרוש. גם איזה מקצועות הולכים ללמוד, גם מבחינת אוכלוסיות, במידה שאפשר לספור אותן, אבל איזה סוגים של אוכלוסיות הולכות. אני אגיד שיש המון תלמידים מהפריפריה שהולכים להכשרות מקצועיות, זאת אומרת מחוז צפון, אצלנו זה המחוז הכי גדול - - -
היו"ר אברהם בצלאל
אני יודע שרוב הצעירים פונים לאקדמיה, פחות להכשרות, סתם מעניין אותי לדעת.
אסף מרגלית
דבר ראשון, היום אנחנו במקום שגם אנשים אקדמאיים, כמו שנאמר פה, אנשים עם תואר אקדמי שרוצים לעשות איזשהו שינוי מקצוע, או להתמקצע ולהתקדם בתוך המקצוע שבו הם עובדים, יכולים לעשות הכשרה, יש לנו הכשרות שהן גם הכשרות, זאת אומרת ברמה גבוה ושנדרשות בשוק העבודה, גם לגבי אנשים שהם עם תואר אקדמי. אני כן אגיד שכמעט, ממה שאני, עוד פעם, הכנתי לוועדה והסתכלתי על הנהלים שהיום נכתבים וגם הנהלים שקיימים באגף, כמעט בכל נוהל, או בכל נוהל שאני ראיתי, קיים איזשהו סעיף ספציפי ומיוחד שמתייחס לפריפריה, פריפריה גאוגרפית, או חברתית - - -
פנינה אביטל
אז אפשר לראות? אפשר לשמוע קצת מספרים? כי נשמע שיש המון המון הכשרות, השטח פחות מרגיש את זה, נראה לי גם במקום של הפרט, אוקי? של הפרט בפריפריה, יש לי מה להגיד - - -
היו"ר אברהם בצלאל
אין איזה מנגנון שמתכלל את הכול? את כל התקציבים, את כל הזה, כאילו אני שומע, תקציבים וכל אחד, ופה אני שומע שיש מלא הכשרות ופה אני, כאילו אם יש איזו קורת גג אחת שמתכללת את כל הדברים האלו?
אסף מרגלית
את כל התקציבים שמגיעים להכשרות מקצועיות?
היו"ר אברהם בצלאל
את התקציבים, איזה מנגנון יש לעקוב, את הידע, כי אני אומר בסוף, צריך שיהיה כל אחד, זה מושך וזה עד שהוא פותח, כאילו הכול נראה כזה, לדעתי לחלק גם פחות מגיע, בסוף הדבר פחות מגיע בסוף, כי כל אחד, אין איזה משהו מסודר, ככה אני שומע, בכל אופן ממה שעולה פה, כן.
אסף מרגלית
אני חושב שעוד פעם, אולי יוכלו להגיד לנו משירות התעסוקה, אני חושב שהיום האגף להכשרה מקצועית, הופך לאט לאט הגוף ש-
היו"ר אברהם בצלאל
אולי בשביל זה פתחו משרד לבד, זה גם יכול להיות.
אסף מרגלית
אבל אני חושב שהיום האגף להכשרה מקצועית, בשנתיים האחרונות, הופך להיות הגוף שמתכלל את כלל, או כמעט את כלל ההכשרות המקצועיות המפוקחות בישראל. אני אגיד שיש גם הרבה הכשרות מקצועיות שלא מפוקחות על ידי האגף, אבל כלל ההכשרות שמפוקחות, אנחנו עושים פישוט של התהליכים, אנחנו עושים כמו מצפן המקצועות, האופן שבו אנחנו מתקצבים באופן דיפרנציאלי, זה עובר כחוט השני לאורך כל הנהלים שלנו, זאת אומרת יש לנו כיוונים מאוד מאוד ברורים שאליהם אנחנו הולכים. אין ספק שצריך לעשות פישוט ואנחנו משתדלים גם לפני שאנחנו חולטים נוהל, להפיץ אותו לכלל הגורמים - - -
היו"ר אברהם בצלאל
לא רק שאין כפילויות, לראות שבאמת, אתה יודע, אנשים מגשימים באמת, כאילו ההכשרות מגשימות באמת את עצמם בשילוב הזה ולא סתם, אתה יודע אנשים לומדים ובסוף.
אסף מרגלית
אז שני דברים לגבי האמירה הזאת, אני חושב שא', באופן כללי לגבי הכשרות מקצועיות, אני לא חושב שיש בעיה של ביצוע תקציבים, זאת אומרת, לא יודע, אין פה נציגים של משרד האוצר, אבל - - -
היו"ר אברהם בצלאל
איפה באמת משרד האוצר? למה לא הגיעו?
אסף מרגלית
אז זה אחד, לגבי הדבר השני, אנחנו היום עוקבים באופן מאוד מאוד הדוק על הביצועים של הבוגרים, זאת אומרת על הביצועים התעסוקתיים של הבוגרים, על השכר ועל אחוזי התעסוקה שלהם ואנחנו הולכים ומתקצבים ספציפית את המקצועות שאנחנו רואים ש- - -
פנינה אביטל
אבל הדיון פה בסוף הוא על הפריפריה, זה מה שאנחנו כאילו, זה לפחות מה שלי חשוב לדעת, כי הכשרות, בוודאי שיש, אבל מה קורה באזורים שאנחנו מדברים עליהם? על הצפון, על הדרום? זה אני חושבת שאלה נתונים שאנחנו כן נשמח לדעת מה קורה, יש הכשרות, אף אחד לא מתווכח שאין, השאלה היא זה איכות ההכשרה, האם היא מגוונת מספיק והיא יש מיצוי של הצעירים שגרים בפריפריה?
אסף מרגלית
כרגע, עוד פעם, אין לי - - -
פנינה אביטל
גם ברובד של מה קורה אחרי ההכשרה, אוקי? זאת אומרת המטרה שלנו פה, אני חושבת שלכולם, בסוף לקחת - - -
היו"ר אברהם בצלאל
שיישארו פריפריה בסוף ושתהיה להם עבודה שם.
פנינה אביטל
כמדינה, בסוף אנחנו צריכים לעשות את הפריון של האנשים שעושים את ההכשרה, לראות מה קרה איתם, הם הלכו ללמוד מקצועות שאולי בכלל לא מתאימים להם , כי עכשיו כולם מדברים סייבר, אבל אף אחד מאיתנו לא עובד בסייבר.
אסף מרגלית
סליחה שאני אתייחס לזה, כי דווקא זאת נקודה שהיא חשובה ואני מזמין את כולם להיכנס לאתר של האגף להכשרה מקצועית ויש שם באחד הפרסומים האחרונים, פרסום שנקרא 'מצפן המקצועות' ואנחנו בדיוק עושים את מה שאמרת.
אורית רמון
איך מנגישים את זה לפריפריה?
אסף מרגלית
לא, אז אני אומר, זה בדיוק, זה אחד האתגרים שלנו, את צודקת, אחד האתגרים שלנו, אז אנחנו מנגישים את זה, א', על ידי התקצוב הדיפרנציאלי, בסדר? אנחנו אומרים, תקשיב, תלך למקצוע הזה, תקבל יותר כסף, זה אני חושב דרך אחת שבה אנחנו מנגישים את המקצועות שהן יותר, אבל את צודקת, יש עוד עבודה, זה עבודה שאנחנו עכשיו סיימנו לעשות אותה ואנחנו מטמיעים אותה ויש חשיבות וזה דבר שאנחנו צריכים, יכול להיות להשתפר בו ולהנגיש את הכלים של בחינת הפריון ובחינת הביצועים התעסוקתיים אחרי ההכשרה, גם לאנשים, דרך אגב, גם יש אתר של משרד העבודה, שנקרא 'עבודטה', שבו כולם יכולים להיכנס לפי עיסוק ולראות מה השכר אחרי ההכשרה, שלוש שנים אחרי ההכשרה, חמש שנים אחרי ההכשרה, שבע שנים אחרי ההכשרה, זאת אומרת הדברים הם - - -
קריאה
השאלה אם יש עבודה באזור הזה? זאת השאלה, כי אם אתה מייצר עכשיו היצע של עובדים - - -
היו"ר אברהם בצלאל
מה החוסרים שיש באמת בענפים מסוימים, כאילו האם מישהו באמת בודק האם עכשיו אצלם באזור יש את הדבר הזה, צריך את זה בכלל, או סתם אנשים לומדים ובסוף הוא יהיה חייב לנסוע- - -
מיכל בירן
אין למדינה צפי מקצועות לעוד חמש שנים, המדינה לא יודעת מה יהיו המקצועות שידרשו. אני רוצה שאלה קטנה, ששמתי לב שמאוד משמעותית זה מה לגבי מקצועות ה- low-tech , הם דיברו על כל מיני - -
היו"ר אברהם בצלאל
שם ותפקיד רק.
מיכל בירן
low-tech זה קוסמטיקה, זה מקצועות ה-
היו"ר אברהם בצלאל
לפרוטוקול רק את השם שלך ואת התפקיד.
מיכל בירן
מיכל בירן, אני ממכללת עתיד בירן ודווקא המקצועות שאצלנו לא לומדים, אבל אני שמתי לב שלא שמים דגש בכלל על הדבר הזה של מקצועות היופי, למשל, דווקא מקצועות שאורך ההכשרה שלהם הוא קצר, באופן יחסי ויש עבודה, יכולה להיות בזה עבודה, לא רואה התייחסות מהמשרד, דווקא למקצועות האלה, בכלל לא.
היו"ר אברהם בצלאל
כן, יקותיאל מעמותת 121.
יקותיאל משי
דבר ראשון תודה לך אדוני היושב ראש על הדיון החשוב הזה. ציינת שאין גורם מתכלל, אז נכון, אין גורם מתכלל, אף אחד לא יודע כמה תקציבים יהיו, נכון לעכשיו, לצורך העניין, יש דיוני תקציב, כרגע האגף להכשרות מבוגרים, עדיין תלוי בספק אצל באיזה משרד הוא חונה, אף אחד לא יודע עדיין לבקש את הכסף וכמה מבקשים. קצת נתונים שיהיו נכונים לגבי כל הארץ, בוודאי ובוודאי זה נתונים נכונים לפריפריה, 50 אחוז מכל שנתון בערך, הולך לאקדמיה, השאר הולכים למקצועות אחרים, הכשרה מקצועית, חלק ל.., חלק לטכנולוגיות וחלק למקצועות אחרים. התקציב של המדינה לאקדמיה, שבעה מיליארד שקל בשנה, לעומת 160 מיליון שקל להכשרות המקצועיות, אלו הנתונים.
היו"ר אברהם בצלאל
כמה אמרת?
יקותיאל משי
שבעה מיליארד מול 160 מיליון, בקורונה היה תוספת של 100 מיליון, רק נקודה מעניינת שלפני שלושה חודשים השותפים שלנו למקפצה נמצאים פה סביב השולחן, רק לפני שלושה חודשים, קיבלו כל המכללות הודעה פתאומית, התקציב נגמר להכשרות, שאלו, מה, מה קרה, אין יותר תקציב, באמצע שנה אף אחד לא ידע, למה? נגמר התקציב ונכון לאחרי כמה חודשים של בדיקות מול משרד האוצר, הקצו תקציב נוסף כדי להחזיק את הראש מעל המים, עד דיוני התקציב הנוכחים. רק כרגע אף אחד לא מבקש כסף.
היו"ר אברהם בצלאל
ההודעה יצא ממי?
יקותיאל משי
ממשרד העבודה.
היו"ר אברהם בצלאל
מדובר על הכשרות עם מעסיקים.
יקותיאל משי
הכשרות עם מעסיקים, כן. אני נותן את הדוגמא הזאת, רק בשביל להמחיש שאין גורם מתכלל, אין מישהו שיודע לאן אנחנו הולכים ואם אני אכנס, אני אתחבר למה שדיברה הגברת ממרכז הצעירים בקצרין. היום המדינה מודדת את האדם בהכשרות, אם הוא קיבל דיפלום ואם הוא קיבל השמה, לא רואים את נקודת המוצא שלו, נקודת המוצא של מי שגר באזור המרכז היא שונה לעומת מי שגר באזור, נקודת המוצא, אני מתכוון מבחינת השכר, מבחינת ידע והשכלה, אם מסתכלים מבחינת איפה שהוא יצא ואיפה הוא מגיע זה מדידה אחרת, אז אפשר להעריך את זה בצורה שונה לגבי ההשכלה של המדינה, מול התוצאה הסופית ואת זה אין את זה היום. עכשיו כשאין גורם מתכלל ולא יודעים - - -
היו"ר אברהם בצלאל
אני למד מהוועדה הזאתי שאנחנו צריכים לעשות עוד מה דיונים.
יקותיאל משי
אין ספק, רק התחלנו.
היו"ר אברהם בצלאל
לא, אני אומר, כל שנייה פה אני מתבשר, צריך מחברת של שאלות, זה לא איזה עמוד אחד, אתה צריך עכשיו הרבה תשובות.
יקותיאל משי
אנחנו נשמח שמהוועדה שיהיו עוד פגישות בנושא. אנחנו פועלים לשכנע את המדינה להשקעה של מיליארד שקלים - - -
היו"ר אברהם בצלאל
כבר עכשיו אני אומר, יהיה דיון לפני פסח, לפחות - - -
אריאלה מלכה
כן, אדוני, אבל השאלה כמה זמן הוא צריך להיערך לתשובות, יש פה הרבה שאלות.
יקותיאל משי
אדוני היושב ראש, דיוני התקציב הם עכשיו פשוט, התשובות שינתנו עוד שלושה חודשים, יכול להיות שהם לא יהיו רלוונטיות, כי צריך תקציב להכשרה מקצועית ואין כרגע תקציב.
אריאלה מלכה
לא הבנו מה.
יקותיאל משי
אני אומר דיוני תקציב.
היו"ר אברהם בצלאל
הוא אומר לקחת מתוך השבע מיליארד שנותנים - - -
קריאה
הלוואי, לא לוקח מתוך השבעה מיליארד, להגדיל.
מרק פלדמן
באמת, אני חושב שזה משהו מגוחך.
יקותיאל משי
תשאל כמה הוכשרו השנה בהכשרות מקצועיות, לא אקדמיה, תשאל, לא אותי.
היו"ר אברהם בצלאל
מה שמך?
מרק פלדמן
מרק פלדמן מהלמ"ס, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרק פלדמן, סגן מנהל אגף בכיר, מיקרו-כלכלה. אני רוצה לחזור למסקנות של הוועדה של ייעדי תעסוקה 2030, בניהולו של צבי אקשטיין, שנעשה לפני שש שנים בערך והמסקנות האלה הוגשו וחלק מהם גובו גם בהחלטות ממשלה ואחת - - -
היו"ר אברהם בצלאל
מה נעשה עם זה, מכל ההחלטות ממשלה האלו?
מרק פלדמן
תיכף אני אפרט מה הוחלט ומה בוצע. עכשיו אחד הדברים שחסרים היום כדי לתכלל דברים, זה תשתית של סיווג עיסוקים, או מקצועות, שלא קיים במדינת ישראל ולכן אנחנו לא יכולים לדבר באותה שפה, על כל הציר של מהתחלה שמכשירים בנאדם ועד שהוא מגיע לעבודה ואי אפשר בעצם לעקוב ולתת נתונים מדויקים, אם הוא נקלט בעבודה במקצוע שלו, או לא נקלט לעבודה במקצוע שלו, כי יכול להיות שמסתכלים על השכר, שבכלל בנאדם מראש למד בהכשרה מקצועית, עובד במשהו אחר ומקבל משכורת יפה, יכול להיות. עכשיו התשתית הזאת, אנחנו כבר בערך שש שנים מבקשים ממשרד האוצר וגם מכל מיני גורמים שיתנו ללמ"ס אפשרות לפתח את הסיווג וייתנו משרות, יתנו תקציבים, יש תוכנית סדורה ולא מקבלים מענה עד היום, זה דבר אחד. דבר שני, כדי לנתח נתונים ברמה ארצית, כולל גיאוגרפיה, כי זה מה שחסר היום, אנחנו צריכים גם נתונים של משלחי יד בדבוב בקבצים מנהליים.

בשנת 2021 באוגוסט, החלטה 198 של הממשלה, התקבלה החלטה שמס הכנסה חייב בדיווחים לדרוש ממעסיקים דיווח למס הכנסה, לפי משלחי יד וגם מקום עבודה של העובד פיזית ואז אנחנו נדע באמת, כי למשל ברשתות, אנחנו יודעים רק כתובת של רשת עצמה, ההנהלה שלה, אין פיזור גאוגרפי על פני המדינה ויש מלא רשתות פה ועסקים, כמו רשתות ופזורים בכל הארץ ואז את הדברים האלה חייבים לאסוף ואז אפשר לנתח נתונים ולראות נתונים. עוד החלטה שהתקבלה לפני - - -
היו"ר אברהם בצלאל
אתם יש לכם נתונים - - -
מרק פלדמן
לפני עשרים שנה בערך, לדווח גם כן, במה שאנחנו מקבלים בתלוש משכורת, בדוחות שלנו כל עובד שכיר, שעות עבודה, גם שעות עבודה אין בדיווח מנהלי וההחלטה הזו התקבלה שחייבים לאסוף את המידע הזה ולדווח, לפני עשרים שנה, אני חושב ועד היום זה לא בוצע, זה פשוט כמה נקודות למחשבה.
היו"ר אברהם בצלאל
כן, תרשום לעצמך, בינתיים אנחנו כאילו ניתן, אני אומר עוד פעם, אני רואה שאנשים, אתה יודע, איך אומרים, טעונים.
קריאה
נושא חשוב.
מיכל בירן
יש שר אחראי?
היו"ר אברהם בצלאל
כן, יש, השר בן צור, אני מאמין שבדיונים הבאים הוא יהיה פה. גברת בירן, נדאג שהוא יגיע.
מיכל בירן
יופי.
היו"ר אברהם בצלאל
אבל בכל אופן אנחנו ניתן לו כמה ימי חסד, בכל אופן, לכן אני אומר אנשי מקצוע, השר יבוא, מה הוא יגיד? שהוא רוצה, בוודאי כולנו עם כוונות טובות, בוודאי ש"ס, אבל כולנו בבית הזה עם כוונות טובות. כן.
גל זהר
צוהריים טובים, גל זוהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה. אני רוצה לגעת, בעצם, בשתי נקודות בדברים שלי, אחד, זה בהקשר של נתונים, כי דיברנו בעצם על פריפריה, אנחנו בעצם בתוך שירות התעסוקה, עובדים בשיתוף פעולה עם האגף להכשרה מקצועית, שיתוף פעולה הדוק, גם עם האגף להכשרה מקצועית, גם בשוברים, גם בהכשרות. גם אנחנו עובדים במקביל עם רשות החדשנות. אצלנו בעצם במהלך בשנת 22, עברו כ-5,800 אנשים הכשרות מקצועיות, שבעצם הופנו דרכנו.
היו"ר אברהם בצלאל
יקותיאל, יש לך תשובה, שאלת כמה הכשרות.
גל זהר
זה אצלנו, אני מדבר על מי שהגיע - - -
יקותיאל משי
ואני רק אעיר, השיתוף פעולה לא בדיוק, לפי מה שאנחנו יודעים מזרוע העבודה, יש עוד הרבה הרבה לאן להגיע.
גל זהר
קודם כל תמיד יש, ישתפר ואני חושב שבשנה האחרונה בכלל, עם האגף להכשרה מקצועית בכלל - - -
יקותיאל משי
זה אני מסכים איתך.
גל זהר
אני חושב שזה קיים. כן יש שיתוף פעולה בעצם נרחב, גם עם רשות החדשנות שגם הם מפעילים הכשרות ופה אני , בעצם, אמרנו 5,800 אנשים עברו אצלנו הכשרות בכלל. אנחנו יכולים לראות שבעצם, מבחינת פריפריה, אם אנחנו מסתכלים, אפילו גם פריפריה חברתית-כלכלית, קצת יותר, זאת אומרת גם אשכולות כלכליים נמוכים, אנחנו רואים, באשכולות הכי נמוכים, כ-35 אחוז מבין המשתתפים היו בעצם, בהקשר של הכשרות מקצועיות מאשכול כלכלי נמוך 1-3. אחד הדברים המרכזיים בעבודה של שירות התעסוקה, אצלנו מגיעים בשנה רגילה כ-420 אלף אנשים עוברים בשירות התעסוקה, היכולת שלנו לראות, בעצם, את כל התהליך של האנשים, לא של ההכשרות שעוברים דרכנו, הוא מאד גדול ומרביתם המוחלט כ-80-90 אחוז מהאנשים, אנחנו גם יודעים את המקצועות שלהם, כי בעצם זה חלק מהתהליך של שירות התעסוקה, זאת אומרת שאנחנו יכולים בעצם, בתוך התהליך לזהות את האנשים, בצורה מוגדרת, מסודרת, אנחנו גם עושים עכשיו מחקר בהקשר הזה, ממש לראות את כל השלבים, עד שבנאדם מתחיל את ההכשרה המקצועית כדי לנסות להגיע לאנשים עצמם, להגיע לשטח ואנחנו רואים בעצם, מבחינת העבודה, אנחנו רואים בעצם, הרבה עבודה, שהם מגיעים להכשרות, מבחינת האוכלוסייה הכללית של כלל המשתתפים בהכשרות המקצועיות, סך הכול זה מאוד דומה לתמהיל שיש בתוך שירות התעסוקה, זאת אורמת מבחינת האנשים שמגיעים.

חלק גדול מזה, אגב, הוא בעזרת רשות החדשנות שהיא לא פה ובעצם יש לה נגיעה מאוד משמעותית, באופן יחסי, לפריפריה, חלק מהאפשריות לעבוד מרחוק. אנחנו רואים את זה בא לידי ביטוי, גם בהקשר של השוברים, זאת אומרת שם יש יותר גמישות בשטח לאפשר, לעומת ההכשרות שמגיעות בצורה של קורסים, יותר אפשריות שמגיעות דרך השוברים ורשות החדשנות שעושה עבודה מאד יפה בהקשר הזה. ברגע שיש לנו תקציבים, אנחנו יכולים גם , כאילו להפנות את האנשים, אבל גם בשיתופי פעולה האחרים, לנסות לזהות מי האנשים, ממש מתוך, אני יכול לתת דוגמא מאוד מעניין של, לקחת הכשרה מקצועית של רשות החדשנות, הכשרה ספציפית, ששולחים ל-10 אלף אנשים הודעות ואנחנו בסופו של דבר מתחילים, יחסית מעט מאוד אנשים, מתחילים בתוך התהליך את ההכשרה עצמה ולכן אנחנו מסתכלים לא רק על האנשים שהם, בעצם, מסיימים את ההכשרות ומה ההחזר שלהם, אלא יכולת גם בעצם, להגיע ולזהות איפה אנשים נופלים ואיך לנסות לתעדף את אותם קבוצות שמגיעות מאוכלוסיות מוחלשות יותר וגם מהפריפריה וככה בעצם לנסות להגיע בצורה הרבה יותר מדויקת אליהם.

בהקשרים האלו, האפשרויות לעשות עבודה מרחוק, בזום, באפשרויות בעצם הכשרה מרחוק מאפשרת הרבה יותר להגיע לפריפריה, גם פריפריה חברתית ובעיקר פריפריה גאוגרפית, בצורה הרבה יותר יעילה וכאן אנחנו בעצם, ברגע שאנחנו מסתכלים על ה- בכלל כל העניין של ההכשרה המקצועית, אנחנו בעצם עברנו גם להסתכלות קצת יותר רחבה, גם בהקשר של ההכשרה המקצועית, כי אנחנו יודעים וזה גם כל העולם עבר, להסתכל הרבה יותר על מיומנויות, זאת אומרת עדיין הכשרה מקצועית היא מרכזית, זה אחד הדברים הכי קריטיים והכי חשובים לעזרה לאנשים ולאורך השנים ראינו בעצם, שני דברים עיקריים, אחד, בעצם, שההכשרות לא היו מספיק מחוברות למעסיקים, אני חושב שיש פה שינוי גדול יחסית שנעשה, עדיין יש עוד הרבה עבודה, אבל בעצם חיבור למעסיקים. שתיים, היכולת לזהות בתחזית, מה ייקרה בעוד חמש שנים, אם יחסית מצומצמת ואז יש גם ניסיונות מאוד מפוארים בעולם שחוו כישלון בזיהוי של איזה מקצועות ספציפיים עולים ולכן המעבר, בעצם לעניין של המיומנויות הרבה יותר.
היו"ר אברהם בצלאל
לכן היא אמרה, שרוצים כמה שיותר, הצעירים מחפשים משהו יותר מגוון ויותר.
גל זהר
נכון ורואים, אגב, רואים את זה יפה, כי יש מחסור במשרות, זאת אומרת, מרק יכול לדבר על המחסור במשרות שאנחנו רואים אותו בצורה מאוד ברורה, הרבה יותר משרות פנויות, מאשר היו בעבר, גם בחודשים האלו, גם אם מסתכלים על העלייה של מפוטרים בהייטק וקצת ירידה במשרות, עדיין מספר המשרות הפנויות מאוד גבוה בישראל, מה שאומר שבעצם, יש פה שינוי, גם האנשים מחפשים דברים, גם המעסיקים משנים גם הם, גם את התפיסות שלהם ולאט לאט חל פה בעצם שינוי של שוק העבודה ושוק העבודה משתנה, מחייב את ההסתכלות הזאתי, את ההסתכלות הרחבה, גם על המיומנויות, גם לזהות את האנשים ופה אני מסכם, אם אנחנו בעצם מזהים את כל האנשים שעברו אצלנו, לזהות מי האנשים, איזה הכשרות הם לקחו בתוך התהליך, מי נפל בתוך התהליך, מאפשר לנו בעצם למדינה, להיות הרבה יותר פרואקטיבית בזיהוי של האנשים, בהפניה של האנשים וככה אנחנו יכולים להגיע בצורה הרבה יותר טובה, גם לאיפה שיש חסר וגם להתחיל להגיע לאותם אנשים שנופלים באמצע ולסייע להם בצורה טובה יותר, מתוך רצון - - -
היו"ר אברהם בצלאל
מי הגורם המתכלל בסוף, אבל? שיתוף פעולה, יותר, פחות.
פנינה אביטל
יש פה המון גופים מדהימים שעושים דברים מדהימים, זה נשמע שתקציבים לא חסר, הכשרות יש, בסוף הרשות המקומית, בעיניי, חייבת להיות הגורם שמתכלל את כל זה, כי הם יודעים הכי טוב בשטח, לעשות את החיבור בין כל הגורמים, לבין המעסיקים בשטח והיום אני חושבת שזה מה שחסר, יש כבר רשויות שהבינו את זה ויש יחידות שעושות את החיבור הזה, אגב, בין צמחיה דמוגרפית ודיור לתעסוקה, לבין צעירים, יש רשויות שיודעות לעשות את זה, יש רשויות שאין להם משאבים את התקינה את היכולת לעשות את זה. אני חושבת שהתכלול הזה חייב להיעשות למטה, ברשות המקומית, כל עוד הוא לא יעשה ברמה העליונה זה לא יהיה מספיק מדויק.
גל זהר
זה נכון, כי יש רשויות שעושות את זה באופן וולונטרי מתקציב פנימי שלהם. אחד הפתרונות שאנחנו מציעים זה באמת לתת, הרי בפריפריה יש הרבה עסקים קטנים, בינוניים, שגם ככה קשה להם להתקיים, לתת אפשרות לעירייה, או לכל איגוד אחר שמכיר את השטח, לתקצב אותו ושהוא יוכל להפגיש בין הצורך ובין המכללות ולעשות את השיתוף פעולה, זה רק העיריות יכולות לעשות, או איגוד אחר.
פנינה אביטל
אנחנו רואים את זה עובד נהדר בשטח.
היו"ר אברהם בצלאל
למה שהשוברים לא יעברו דרך הרשויות?
גל זהר
במידה מסוימת השוברים, חלקם עוברים דרך הרשויות, דרך מרכזי ההכוון שמרכזי ההכוון, הרבה פעמים זה איזשהו שיתוף פעולה בין המשרד לבין הרשות המקומית.
יובל מלכה
לא תמיד, אבל זה בסוף מאוד אינדיבידואלי, אם יש לנו קשר טוב עם מנהל לשכת התעסוקה, הקשר יעבוד, אבל אם אין אז לא .
היו"ר אברהם בצלאל
זאת אומרת צריך לתפוס קשרים טובים?
יובל מלכה
האמת שבקצרין יש מנהל מדהים.
אורית רמון
גם השוברים, אבל צריך לדייק, יש שוברים לפרט ויש שוברים למעסיקים, גם המושג שוברים הוא כזה, יש כמה תוכניות של שוברים, בסוף אני חושבת שהמטרה - --
היו"ר אברהם בצלאל
צריך באמת לתכלל את הכול, צריך גם הציבור עצמו, אם אני מבין מפה, אנשים כל אחד, אתה יודע, אני חדש, שומע דיון ראשון לגבי תעסוקה, אני אגיד את האמת, גם אני קצת מבולבל, מכל הגופים, איך אתם אומרים, שוברים למעסיקים, שוברים לפרטיים, יש לך התקצוב שאף אחד לא יודע באמת מה קורה אתו.
יהודה רפול
זה החסמים, היא מדברת על החסמים, מה שהעלינו פה החסם שלפני.
יקותיאל משי
אתה ביקשת דוגמא לחסם, הנה שירות התעסוקה וזה לא באשמתם הפעם, הם מבקשים תקציב להכוון, היום אדם מגיע ללשכת ההבטלה, הוא מקבל קורסים שונים שלא מתאימים לו ואם כן גם חצי שנה אחרי שנגמרים לו דמי האבטלה ואז הוא לא יכול להרשות לעצמו ללמוד, כי הוא צריך ללכת לעבוד, עד שמתאימים לו את המקצוע לוקח זמן, הם מבקשים תקציב לזה הרבה זמן, הם היו מוכנים לעשות את זה, אני מדבר על שירות התעסוקה, הם היו מוכנים לתת ייעוץ והכוון הרבה יותר, הם לא מצליחים, אין להם מספיק כוח אדם, אבל המצב היום, שבנאדם עד שהוא מצליח להגיע להכשרה מתאימה, נגמרים לו דמי האבטלה.
גל זהר
זה לא עניין של כוח אדם, דווקא עניין של תקציב בעיקר, גם שעשינו שיתוף פעולה עם התאחדות התעשיינים, עד שבעצם נגמר לנו התקציב, אבל היה בעצם כ-3,000 אנשים עברו הכשרות, ברגע שיש את התקציב, שיש אפשרות להגיע, אנחנו יכולים להשתמש בו בצורה יותר יעילה, זאת אומרת זה לאו דווקא בהקשר של הכוח אדם, כי בעצם העניין פה הוא תקציב של ההפניה ויש אנשים שרוצים וצריכים להפנות אותם להכשרות.
אסף מרגלית
אז אני רוצה שנייה להתייחס לכמה דברים, דבר ראשון לגבי תכלול, אני חושב שלמעט מקרים מאוד מאוד ספציפיים של מענקים של רשות החדשנות להכשרות, דברים כאלה, רוב התקציב והמסלולים של הכשרה מקצועית בישראל, מנוהלים באגף להכשרה מקצועית ועם שני כיוונים מאוד ברורים, או שלושה כיוונים ברורים, אחד, הכשרות בעלי פריון גבוה, שתיים, הכשרות שיתוף מעסיקים ושלוש, הכשרות שהפרט, זאת אומרת שלא אנחנו מכריחים לאיזה הכשרות ללכת, אלא הפרט הוא הסוכן של עצמו ויכול לבחור לאיזה הכשרות הוא ילך, זה השלושה, אני חושב, הכיוונים הגדולים וכל המסלולים שלנו הולכים לשם. אני כן חושב, עוד פעם, תמיד יש מה לשפר ותמיד יש לאגד משאבים, או להעלות משאבים.
היו"ר אברהם בצלאל
מה עם חסם המחייה, הזכירו בנושא הפריפריה, מישהו שם על זה את הדעת?
אסף מרגלית
אז דבר ראשון יש לנו תוכנית מלגות שהן מלגות בוסט, ששניים מתוך ארבעה קריטריונים של לקבל מלגה הם קשורים ספציפית לפריפריה, א', אשכולות 1-4 במדד סוציואקונומי, 2 בדואים לנפת באר שבע, שניים מתוך ארבעה קריטריונים - - -
יקותיאל משי
זה בין 1500 ל-2500 מלגה, מה שרק ממחיש, בנאדם לא יכול לחיות בסכום כזה, בגלל זה אנשים לא יוצאים ללמוד, 1500 שקל לא יספיקו לו.
אסף מרגלית
בדרך כלל ההכשרות, חשוב להגיד, בדרך כלל ההכשרות הן לא חמישה ימים בשבוע, מהבוקר עד הערב, יש הכשרות כאלה, אבל רובן הן לא הכשרות, זאת אומרת עדיין התלמיד יכול לעבוד תוך כדי הכשרה, זה לעזור לו, זאת אומרת בימים שהוא - - -
היו"ר אברהם בצלאל
אתם דיברתם שההורים עצמם אין להם איך לסגור את החודש, הם צריכים גם לחשוב על הילדים שצריכים –
יקותיאל משי
שכירות דירה של היום היא, דירה של שני שותפים תקרא לזה.
יהודה רפול
אני אשמח אם תתייחס גם לחסמים שהעליתי, תנאי הסף, הם לא שם.
היו"ר אברהם בצלאל
מה זה מתמטיקה ואנגלית שאין לאנשים?
אורית רמון
כן, יש המון שנרתעים, אין לי כלום אז לא אז אני אלך לחפש את עצמי. אנחנו שמנו תוכנית להצעה להכשרה ותעסוקה ספציפית למגזר החרדי, היא תוכנית יקרה, בוא נשים את הדברים על השולחן, היא תוכנית יקרה, אבל אני חושבת שאם אנחנו לא נתחיל ממקום, מתוכנית, שבאמת שמה את הפרט ומה הוא צריך מבחינת כישורים, מיומנויות, סבלנות ואורך רוח, בצד אחד, בצד שני, למצוא את המעסיקים שגם הם יהיו מוכנים לעשות את ההתאמות ואת האדפטציות ואת מה שצריך וגם לדעת לתגמל את המעסיק שירצה לקלוט וככה אנחנו נוכל לאט לאט, נתחיל מכמויות קטנות יחסית והתכוניות יהיו יקרות, אבל לאט לאט, לדעתי זה לזרוק את האבן ולהתחיל לראות את האדוות אחר כך, אם אנחנו לא נתחיל באומץ עם התוכניות האלה, הן יקרות, כאילו 1500 שקל וגם זה במשורה, ביקשנו אני חושבת, בשם המקפצה אני אומרת, לקבל את הנתונים בשביל לדעת מי נהנה.
היו"ר אברהם בצלאל
כמה אנשים נהנו מה- ?
אסף מרגלית
בשנת 22 התקציב - - -
היו"ר אברהם בצלאל
גם מלגות, גם אני עשיתי תואר וזה נשמע כל כך הרבה ושאתה מגיע, צולל לבפנים, אני חושב ש- אני שואל, כמה אנשים נהנים מכל המלגות האלו?
אסף מרגלית
אז לגבי המלגות האלו, זה תהליך שהתחיל עכשיו, בסדר?
היו"ר אברהם בצלאל
אנחנו כל הזמן בתהליכים, התשובות בינתיים של זרוע העבודה זה שאנחנו בתהליכים, אנחנו זה, וזה בסדר.
אסף מרגלית
בשנת 22 חולקו בסביבות ה-550 מלגות כאלה, אושרו הרבה יותר, אני מדבר על כאלה שממש מימשו את הזה, אושרו בסביבות הקצת יותר מארבעה מיליון שקל למלגות.
היו"ר אברהם בצלאל
כמה אנשים?
אסף מרגלית
אני אומר מימשו נכון לסוף 22: 550 איש.
קריאה
זה טיפה בים, ממש.
היו"ר אברהם בצלאל
כן, כמה לומדים במספרים פה?
אסף מרגלית
יש, יש, אני אגיד כמה לומדים, אני אגיד סתם כדי לסבר את האוזן, כן יש לנו, עוד פעם, זה תלוי איך סופרים, האם סופרים את זה עם פריפריה חברתית, או רק גאוגרפית, יש לי את שני הדברים, אתם רוצים?
היו"ר אברהם בצלאל
אנחנו גם וגם.
אסף מרגלית
אז אוקי, אם אנחנו מתייחסים ואני רגע אגיד שזה נתוני חסר, כי אין לנו כרגע את הנתונים ברמת אזור סטטיסטי, ירושלים החשבנו אותה כמרכז, בסדר? מבחינת תלמידים, יש לנו בערך, אני אגיד רק שהאגף עשה בשנת 22, בסביבות ה-60 אלף תלמידים מוכשרים.
היו"ר אברהם בצלאל
נו, 550, מזה?
אסף מרגלית
בסביבות ה-60 אלף תלמידים שבערך קצת יותר מ-50 אחוז הם בפריפריה החברתית-גאוגרפית, עוד פעם , זה נתוני חסר, כי ירושלים, בגלל שאין לנו את זה כאזור סטטיסטי, ירושלים החשבנו אותה כמרכז, אז זה בגדול ה-
היו"ר אברהם בצלאל
30 אלף אתה אומר בערך הם תושבי הפריפריה.
אסף מרגלית
כן, כן, בערך 30 אלף.
היו"ר אברהם בצלאל
כמה מתוכם בדבר הזה?
אסף מרגלית
רגע, אני רק רוצה להגיד שמתוך ההכשרות המסובסדות והמתוקצבות שלנו, בערך באותם אחוזים, 54 אחוז הם מהפריפריה החברתית-גאוגרפית, זאת אומרת 54 אחוז מהתלמידים מהפריפריה חברתית-גאוגרפית, עוד פעם, בלי ירושלים, 54 אחוז מתוך כלל התלמידים שקיבלו איזשהו סבסוד, או תקצוב להכשרה, היו מהפריפריה החברתית-גאוגרפית, זאת אומרת אני חושב שאפשר לראות שהנהלים שאנחנו מכניסים את הדברים האלה ספציפית לתוך הנהלים שלנו זה כן נותן איזשהן תוצאות. עכשיו רק אני חייב להתייחס למשהו שנאמר פה על ידי - - -
היו"ר אברהם בצלאל
אנחנו חייבים להתכנס לסיום, יש לנו מליאה בארבע. יש פה מישהו מהעלייה והקליטה.
אריאלה מלכה
כן.
היו"ר אברהם בצלאל
אוקי. יש לכם משהו להוסיף?
אסף מרגלית
לגבי נקודת, נאמר שאנחנו לא מתייחסים לנקודת המוצא של התלמיד, אלא רק בודקים אותו בסוף, זה בדיוק לא מה שאנחנו עושים, אנחנו בדיוק מתייחסים לנקודת המוצא של התלמיד, בודקים מה הפוטנציאל התעסוקתי שלו, בהתאם לנקודת המוצא שלו ומה הוא השיג אחרי סיום ההכשרה ואז ככה אנחנו מדרגים, זאת אומרת זה המשתנים שאנחנו מכניסים וככה אנחנו קובעים את הדירוג של ההכשרות שלנו אז זה כן חשוב להגיד. לגבי מה שנאמר על ידי הלמ"ס בסדר, אין QF, אני חושב שצריך איזשהו מערך לאומי אולי שיעשה את הדבר הזה ולגבי משלחי יד, אני לא ידעתי שיש בקשה כזאת, אני מקווה שזה יהיה, אנחנו כן מגבים את המזכרים, זאת אומרת אנחנו - - -
מרק פלדמן
בקשה של סיווג של שיתוף, סיווג קיימת שש שנים אחרי המלצות של וועדת אקשטיין.
אסף מרגלית
נכון.
מרק פלדמן
במשך שש שנים אנחנו מבקשים את זה, יש פה עלות של סדר גודל של שלוש מיליון, לשלוש שנים, שתי משרות עובדים ואת זה לא מצליחים לקבל מאף אחד, זה נראה לי קצת מגוחך, שבתשתית כזאת לכל המדינה, לא מצליחים למצוא - - -
אסף מרגלית
מה לקבל אישור –
מרק פלדמן
כן, סיווג מקצועות - - -
אסף מרגלית
לא, זה כן.
מרק פלדמן
סיווג מקצועות שייתן לך תשתית של קשר בין מה שלומדים בהכשרה, לבין מה שבנאדם מועסק ונוכל לנתח נתונים ולראות באמת, אם בנאדם עובד במה שהוא למד.
אסף מרגלית
אז אני אגיד שאנחנו כן עושים את זה כדי שאנחנו נוכל, שאנחנו מדרגים את המקצועות שלנו, אחד הפרמטרים שאנחנו מכניסים זה גם העבודה במקצוע, בגלל שאין לנו את זה כנתון מנהלי, אנחנו עושים את זה דרך סקרים שזה כמובן פחות טוב, אבל זה - - -
מרק פלדמן
שזה בוודאי נטל על האוכלוסייה שאפשר בהחלט לגמור את זה בלי נטל על האוכלוסייה.
היו"ר אברהם בצלאל
שלושה מיליון שקל אתה אומר.
אסף מרגלית
אצלנו אנחנו כן מזהים, מי האנשים שמגיעים בצורה, עוד פעם, מאוד ברורה, כולל אגב - - -
היו"ר אברהם בצלאל
מדבריך נשמע שאתם מכירים את כל האנשים, 420 חבר'ה אתם יודעים איפה הם, כמה הם.
חיה קורלנסקי
משהו לא מסתדר לי עם המספרים של משרד התעסוקה. קוראים לי חיה פורז מביטוח לאומי מאגף הבטחת הכנסה וגם מהאגף אבטלה והמספרים אצלנו הם ממש מזעריים של מי שמקבל אבטלה והבטחת הכנסה ולומד בהכשרה מקצועית, אנחנו יכולים לקבל רק את אלה שמופנים אחרי .. רק הם יקבלו את דמי האבטלה, לרוב המובטלים ומקבלי הבטחת הכנסה - - -
גל זהר
זה לא שוברים זה הקורסים.
חיה קורלנסקי
סך הכול זה 1,100 - - -
גל זהר
זה לא כולל את כל ההכשרות, יש לכם הרי כמה סוגים של הכשרות, לא כל ההכשרות שם גם במספרים רואים את זה, זה פחות, יש פחות אנשים שמגיעים בעצם דרך ההכשרות, יש גם דרך השוברים.
חיה קורלנסקי
אנחנו משלמים הבטחת הכנסה גם למקבלי שובר ואין לנו, יש לנו בודדים.
יקותיאל משי
גורם מתכלל, אני שוב פעם ושוב פעם, גורם מתכלל.
היו"ר אברהם בצלאל
מה שלמדתי היום שאני חושב, אסף, בדיון הבא אני דבר ראשון רוצה לראות גורם מתכלל, כולל העמותות, כולל הכול, בסוף אותו תלמיד צריך לדעת מה יש לו, מה התקציבים, שיידע לפחות את כל הדברים תחת אותו גג אחד, אני חושב שזה דבר מתבקש מדיון ראשוני.
חיה קורלנסקי
אנחנו הביטוח לאומי, סליחה שאני, היינו רוצים לראות עוד גופים שיכולים להפנות אותם מבוטחים שיוכלו לקבל דמי אבטלה, או הבטחת הכנסה, כמי שלומדים בהכשרה מקצועית, לא רק האגף להכשרה מקצועית, למשל אתם עובדים עם הרשות לחדשנות, אנחנו לא יכולים לשלם להם כסף, כי זה דמי קיום, אני אומרת דמי קיום אז אתם משלמים דמי קיום, גם אנחנו, אז בואו נאפשר להם את זה.
היו"ר אברהם בצלאל
כן ואז יצליחו להשתמש עוד יותר בשירותים, זה גם הפער בנתונים עצמם וזה בהחלט - -
חיה קורלנסקי
כולנו מרגישים בחסר הזה מאוד, אנחנו מנסים ליזום כל מיני-
היו"ר אברהם בצלאל
למה באמת אתם לא יכולים לשלם ל-?
חיה קורלנסקי
החוק, ואם זה ישתנה אז נוכל, בחוק מוגדר.
קריאה
צריך לתקן את זה, כן, צריך לתקן.
מרק פלדמן
חוק של ביטוח לאומי דבר קשיח.
חיה קורלנסקי
זאת ההזדמנות.
היו"ר אברהם בצלאל
מורכב, לא קשה, מורכב מאוד, כל כך הרבה פרטים, כל כך הרבה דברים. אגב, אחד מהדברים החשובים במדינה זה ביטוח לאומי, כי אין כמעט אדם שלא מגיע לשמה בכל גיל, בכל זמן מגיל 18, האמת גם לפני כן.
חיה קורלנסקי
אנחנו מאמינים כמו שדיברתם, תוציא את האנשים ממעגל העוני, לא יזדקקו להבטחת הכנסה, זה גרושים, לא מדברים על, אנחנו רוצים לראות אותם יוצאים לעבודה והכשרה זה אחד הדרכים הבטוחות.
היו"ר אברהם בצלאל
ברור. משרד העלייה, אתם רוצים להתייחס למשהו?
ברוך שמעון
אני אשמח כן, ברוך שמעון, אני מנהל תחום תעסוקה ארצי. מבחינתנו הסיוע לעולים הוא עד עשר שנים, מיום העלייה של העולה. אנחנו בהתייחס לתחומים ולציונים שצוינו פה. אנחנו נותנים גם וואצ'רים לעולים שהם חסרי מקצוע, או שאינם עובדים בעת קבלת הוואצ'ר ואם הם לומדים מעל 24 שעות שבועיות, אז גם בזמן הלימודים הם זכאים לדמי קיום, זה פחות או יותר בטווחים של הסיוע.
היו"ר אברהם בצלאל
מה הטווחים?
ברוך שמעון
בטווחים שצוינו פה, בין 1,500 ל-4,200 זה תלוי הרכב משפחה, זאת אומרת אם זה בודד אז הוא יקבל כמובן את ה-1500 ואם הוא משפחה עם ילדים אז הוא יקבל, במידה ובן זוג לא עובד ולא מרוויח מאיזשהו תקרה מסוימת אז הוא יקבל את הסכום הגובה ביותר וגם אנחנו את הקורסים האלה אנחנו נותנים לאותם קורסים שהם מפוקחים על ידי משרד העבודה, במידה ואותו קורס שהעולה מעוניין ללמוד, הוא לא נמצא ברשמית הפיקוח של משרד העבודה, אז אנחנו בעצם, מחייבים את המעסיק, או את הגורם שנותן הכשרה, להתחייב גם להשמה, זאת אומרת שלא יהיה מצב רק של הכשרה, אלא שגם יהיה מובטח בהשמה. נושאים של - - -
היו"ר אברהם בצלאל
משתלם להיות עולה.
ברוך שמעון
ובנוסף לכך, אם העולה לא יודע בוודאות, איזה קורס משתלם לו, או איזה קורס הוא יכול ללמוד אז יש לנו חברה זכיינים שיש בה פסיכולוג תעסוקתי שיושב איתו ועושה אתו את ההתאמה לבחירת מקצוע, בהתאם למאפיינים התעסוקתיים.
היו"ר אברהם בצלאל
כל ילד בישראל צריך שיהיה לו.
מרק פלדמן
האמת שמה שחסר לי פה בוועדה זה משרד החינוך, כי הוא אף פעם לא משתתף בשום גורמים, כולל בוועדה של אקשטיין בקושי הם השתתפו ולדעתי בתיכון כבר אפשר להתחיל, הם גם נותנים הכשרה בתיכונים היום. יש תוכניות, אבל זה לא מספיק.
אריאלה מלכה
כי בוועדת אקשטיין הוגדר שזה יהיה מגיל - - -
היו"ר אברהם בצלאל
אומרת פה מנהלת הוועדה שמשרד החינוך לא רצה לבוא.
אריאלה מלכה
פשוט אמרו שההכשרות, משרד החינוך באופן ספציפי, אגב, לא רק משרד החינוך, כל מה שקשור בהשכלה אקדמית, האוניברסיטאות, אמרו, הכשרות, לא בתחומנו, לא מגיעים.
מרק פלדמן
אבל אני מדבר לא על זה, אני מדבר על תיכון, חברים אני מדבר בדיוק לפתור את הבעיה שדיברו פה על החסם, שאין ידע - - -
היו"ר אברהם בצלאל
אנחנו לא דיברנו פה רק על הכשרות, בסוף דיברנו איך אנחנו גורמים לאותו אחד שאין לו אפילו את הדברים הבסיסיים, או שלמשל דיברו פה על הנושא הזה שלעולים יש את הפסיכולוג, בתחילת הדרך הוא אומר איזה הכשרה מתאים לך.
קריאה
אני אמרתי, למה לכל ילד בישראל, צריך שיהיה את זה.
אריאלה מלכה
אני רק רוצה להפנות לפרוטוקול, שבשיחה עם משרד החינוך, נכנסתי לפרטים וכו', בסופו של יום, אתמול בערב הבנתי שלא יגיעו, אז אני אומרת את זה לפרוטוקול.
היו"ר אברהם בצלאל
כן. מי רצתה פה להגיד? אנחנו שתי דקות מסיימים.
אורית רמון
צריך לקחת בחשבון שההכשרות שברוך דיבר עליהם, תלויות בתקציב של זרוע העבודה, זה לא תקציב של משרד העלייה, זה לא שעכשיו עולה מגיע והוא יכול לעשות הכשרה מקצועית, כי הוא עולה, חלק מההכשרות אנחנו יודעים בתוכנית של הכשרה מקצועית, התוכנית המשותפת שלנו-
ברוך שמעון
זה נושא אחר, בוואוצ'רים יש לנו תקציבים שהם שלנו, שהם מיועדים אך ורק לעולים, זאת אומרת זה בנוסף.
אורית רמון
רק הוואוצ'רים.
ברוך שמעון
אני מדבר על הוואוצ'ר.
אורית רמון
לפרט.
ברוך שמעון
כן, כן, וואוצ'ר לפרט.
יקותיאל משי
אדוני היושב ראש, ממש משפט אחרון, יושב ראש ש"ס הרב אריה דרעי הבטיח להקים את הרשות למאבק בעוני, אתמול הצביעו על זה שהיא תוקם, במקביל, זה נושא מאוד מאוד חשוב להיאבק בעוני, אבל זה הדגים, החכות זה לתת תקציב משמעותי להכשרה מקצועית ולהעלות את אותם אנשים שרוצים לעבוד.
היו"ר אברהם בצלאל
אני יודע דבר אחד, שאם האוצר שלא נמצאים פה, לא יודע למה הם לא הגיעו.
אריאלה מלכה
האוצר היה, הוא יצא, גיל הכהן היה עד עכשיו.
היו"ר אברהם בצלאל
אני לא ראיתי אותו, אני חושב שדווקא בחלק הזה לש"ס קל מול האוצר, כי דווקא, איך אומרים זה הכי קל להם לתת כסף ובדברים אחרים יותר קשה. אני כן שמח שקם המשרד הזה וקם ה- - -
אריאלה מלכה
אדוני היושב ראש, רק לפרוטוקול, משרד האוצר היה פה, גיל הכהן.
פנינה אביטל
אני רוצה ממש התייחסות במילה, אנחנו דיברנו על הכשרות מקצועיות, אבל הסיפור של מיומנויות צריך לקבל תקצוב, כי אפרופו, אמרת על החסם הזה, אם אנחנו לא נדע לתקצב ולתת הכשרות של אנגלית והכשרות של מיומנויות לעולם העבודה הזה שהכשרות המקצועיות נדרשות בכך, אנחנו עוד הפעם נפספס ולכן תקצוב לכל מה שקשור לפיתוח מיומנויות לפרט וכישורים הוא חשוב מאוד.
היו"ר אברהם בצלאל
טוב, אני אסכם בכמה מילים. דבר ראשון, החכמנו הרבה ביום הזה, אני חושב שהיינו צריכים באמת לעשות דיון של כמה שעות, שעה וחצי זה רק לגעת במשהו בקצה המזלג. אסף, אתה רבה יותר מיומן ממני מבחינת השאלות והתשובות והדברים שנאמרו פה, אני חושב שאני כן רוצה לקיים דיון אחרי פסח, בתחילת המושב הבא, בסדר? למנהלת הוועדה. אני כן רוצה לראות גורם מתכלל, אני כן רוצה לראות הנושאים שהעלו פה, גם הנושא של איך אנחנו מבחינת האם, זה הייתי רוצה אפילו השבוע, כן, לפני הדיונים ביום חמישי, את יכולה להגיד לי היום, מחר, אני אדבר עם היועצים שלי, לתת לי תשובות, או דרכך, אפילו לגבי מה שנותנים לתלמידים של הפריפריה, מבחינת המחיה וכל הדבר הזה, דמי קיום, מלגות קיום, האם הגשתם, מה קורה עם זה, אין ספק ש-1,500 שקל זה דבר שאיך אומרים, הוא כלום בהסתכלות שלי. כן רציתי יותר פרטים לוועדה הבאה, מבחינת שיעורי בית, אני אומר צריך לדעת באמת כמה, כמו ששאלתי בהתחלה כמה, הוא טען שאי אפשר לדעת, כמה באמת, איזה הכשרות, איזה מקצועות יותר, כאילו קצת, באמת, איך אומרים, לגעת בצורה יותר רצינית ואיזה פתרונות ומה הדברים המעשיים שאתם חושבים שצריכים לעשות.

דבר ראשון, באמת לשמר כמה שיותר, כי זה באמת הבקשה שלנו, לשמר את האנשים, דווקא בפריפריה עם ההכשרות שלהם, כל אחד במקום שלו, בתחום שלו, בוודאי שבסוף עם ההכשרות שאנשים יגיעו בסוף לעבודה ולמצוא עבודה, בסוף, כמו שאמרו, שיהיה כמה שיותר פריון וזה המטרה באמת. אז אני אומר, באמת, אני מסתכל, מצד אחד היה דיון מאוד מאוד חשוב, מצד שני הוא קצת דיון עקר, כי בסוף איך אומרים, עם מה אתה יוצא בסוף היום, שמענו, נגענו בכל כך הרבה נושאים, בכל כך הרבה דברים. יכול היות שבדיון הבא אנחנו נתמקד בדברים יותר ספציפיים, אני קצת אעבד את מה ששמענו היום. אני מודה לכולם שהיו פה איתנו ואני כן מבקש להגיע גם לדיונים הבאים, כי אני חושב שזה חשוב מאוד, אולי נחלק, נעשה את זה בצורה אחרת, אבל כן חשוב לי הדיונים האלו ואני מעריך את כל מי שהגיע בזום וגם כל מי שהגיע פיזית, אני יודע שזה לא דבר מובן מאליו להגיע, אז מילא משרדי ממשלה חייבים לבוא, אבל האנשים המכובדים שהגיעו וטרחו ועמלו אז יישר כוח בשמי ובשם התושבים שאתם מייצגים אותם, וודאי שהם שומעים את זה, וודאי שאני מקווה שהם ירגישו את זה, לא רק לשמוע על הוועדה הזאת, אלא גם שהם ירגישו בסוף היום, יותר הכשרות, יותר תקציבים שצריכים לווסת למקומות האלו ובסוף היום זה גם שיהיה להם תעסוקה ועבודה. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 16:00.

קוד המקור של הנתונים