פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים וחמש

הכנסת



22
ועדת החינוך, התרבות והספורט
20/02/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 15
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ג (20 בפברואר 2023), שעה 10:00

הצעה לדיון מהיר בנושא: "מצוקת כוח האדם בגני הילדים" של חה"כ רון כץ

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
משה טור פז
צגה צגנש מלקו
יבגני סובה
משה סולומון
לימור סון הר מלך
יוסף עטאונה

רון כץ

כרמית רוטמן - גננת מ"מ במשרד החינוך

ד"ר כרמל בלנק - מרכז טאוב והמרכז האקדמי רופין

חן שמחוני - סגנית ראש העירייה, עיריית תל אביב-יפו

ורד וסיליה - עיריית תל אביב-יפו

עתליה רוד - מנהלת הגיל הרך, מועצה אזורית מעלה יוסף

גיא יפרח - סגן ראש העירייה, עיריית מעלה אדומים

יוסי רוזנמן - עיתונאי ופעיל חברתי, לשכת העיתונות הממשלתית

שלום נגר - יו"ר ארגון חלמיש

דינה סבג - נציגת הצהרונים, כוח לעובדים

דנה קציר - כוח לעובדים

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל ארגון מורים עולים

קרן אוחנה איוס - עו״ד, מנכ״לית חיב״ה, ארגון הגנים הפרטיים

אלה כהן - מנכ"לית כולנו משפחה

לוסי חדידה - מנכ"לית ארגון גנים ברמה אחרת

דורית חזן - יו"ר ארגון גננות מחנכות מבית ההסתדרות הלאומית

הניה מרמורשטיין - סמנכ"לית על"ה, מעונות יום שיקומיים

ולרי מילנה - פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות

פרץ בני - פעילות חברתית, הפנתרים החברתיים

דפנה פרומר - פסיכולוגית, עמותת כולנו משפחה

אורנה פז - מנהלת אגף חינוך קדם יסודי, משרד החינוך

זאב אלדר - מנהל פיתוח פדגוגי, מינהל עובדי הוראה, משרד החינוך

גלעד ווירגין - כלכלן, אגף שכר, משרד האוצר

מיכל מנקס - סמנכ"לית חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי

דנה גפן פסקרו - סמנכ״לית האגף לגיל הרך, ויצ״ו

תמי סלע

יהודית גידלי

חבר המתרגמים: שיר קרספין



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות

"מצוקת כוח האדם בגני הילדים" של חה"כ רון כץ

אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, בדיון מהיר בנושא מצוקת כוח האדם בגני ילדים, על פי בקשת חבר הכנסת רון כץ. מצוקת כוח האדם, הן בגני הילדים והן במעונות היום, היא לא דבר חדש, לא לוועדה, ודאי לא לכנסת ולממשלה. זו צריכה להיות משימה לאומית. לבעיה הזו יש השפעות רוחב, גם על הורים שרוצים ללכת לעבוד וגם על התפתחות הילדים, שזקוקים לסדר יום רגוע ורציף, ללא החלפת כוח אדם מיום ליום, ודאי שגם שכר הסייעות והגננות, הוא נושא מהותי וקריטי שקשור לבעיה הזו.

חבר הכנסת רון כץ, ברשותך, בבקשה.

תודה רבה אדוני, תודה על קיום הדיון הזה. יש פה היום נציגים של משרד החינוך?

כן, הם בזום היום, הכול בסדר.

הכול בסדר, מתקדמים, בדרך כלל הם פה. קודם כל תודה רבה על הדיון. אני חושב זה אחד הדיונים החשובים ביותר, שהכנסת הזו, הבית הזה, צריכים לקיים בתקופה הזו. הגיל הרך, מתחיל מגיל לידה ונע ברצף עד גיל שש, וזהו גיל שמדינת ישראל לא ידעה לשים על תחומו את הכוונת כמו שצריך, ואת מירב המשאבים. ודווקא בגיל הזה, לפי כל המחקרים, ככל שנשקיע יותר, כך יגדל הפוטנציאל לראות את ההשקעה והתמורה.

לצערי, אנחנו נמצאים עכשיו בשנה, שהיא מהקשות ביותר לתחום הגיל הרך, ממה שאני זוכר מעיסוקי כראש מנהל חינוך. אנחנו עסקנו בזה רבות, והשנה אנחנו רואים, שאפילו הגנים הפרטיים לא מצליחים לעמוד בעומס של הצורך בהבאת צוותים, רואים ביטול של ימי שישי, רואים העלאה משמעותית בתשלום שההורים צריכים לשלם עבור הגנים ורואים שזה ממשיך גם לגני עירייה, גם שם רואים שיש הרבה יותר סגירות של גנים וקושי בלהביא צוותים. אפשר לשים את האצבע על הסיבות, יש המון מחקרים שנעשו בנושא והרבה בדיקות, אבל בסופו של דבר, מדובר בתנאי ההעסקה של אותו צוות.

ברגע שמדינת ישראל תאמר ״אנחנו רוצים לטפל בבעיה״, נוכל לטפל בבעיה, כי בסוף מדובר בתקציב. ברגע שאנחנו נחליט שזה מה שעושים, שזה מה שצריך להיכנס לתקציב הקרוב, אז כך זה יקרה. ומפה אני קורא לך, אדוני היו״ר, כי אני יודע שאיכפת לך, ואני יודעת שאתה יכול להזיז את זה.

אנחנו חייבים לאפשר לעיריות גמישות בהוספת תקציבים. אנחנו צריכים לעזור כמדינה לעיריות שלא יכולות בעצמן להוסיף את אותם תקציבים, לעזור להם בזה. ואנחנו צריכים לקרוא למדינה, לטפל בנושא השכר של צוותי החינוך. לא יכול להיות, שבמדינת ישראל, מי שאמונה על היקר לנו מכל, תרוויח פחות ממלצרית, זה לא יכול להיות. זו עבודה שצריכה להיות עבודה מכבדת. זו שליחות. מהוועדה הזו אנחנו חייבים לקרוא למדינת ישראל, למשרד האוצר, ואני יכול לומר לך שאני אלחם על זה בתקציב. השכר שלהם לא יכול להישאר כזה, והתנאים שלהם לא יכולים להישאר כמו שהם היום.

אנחנו חייבים גם לראות איך אנחנו עוזרים להורים, גם בגנים וגם במעונות הפרטיים, שמשנה הבאה כמעט כולם, העלו להם דרסטית את המחיר, וביטלו להם את יום שישי. הפגיעה הזאת היא פגיעה אנושה, שלצערי, לפי הלך הרוח של הבית הזה בתקופה האחרונה, אנחנו לא מתעסקים בדברים החשובים. אבל אלו הדברים החשובים, ובזה אנחנו צריכים להתעסק. תודה רבה אדוני.

קודם כל תודה על הדברים. אני חושב שכולנו בצד אחד של המתרס, אופוזיציה וקואליציה, אין פה חיכוכים, כולנו רוצים, גם להעלות את שכר הגננות, אבל אני חושב גם על להפוך את זה לפרופסיה סופסוף, לפרופסיה אמיתית, ולהכיר בצורך ובחשיבות של המקצוע הזה.

אני רק מוסיף, זה לא רק גננות, זה גם הצוותים. גננות, סייעות - כולם. כל מי שלוקח חלק בדבר הזה, צריכים שהן יהיו מתוגמלות וצריכים להסדיר את הנושא הזה כבר, אחת ולתמיד. אנחנו מדברים על זה כבר הרבה מאוד זמן. אתה יודע, לך יש כף זכות כי אתה פה זמן קצר, אבל אני יודע שאתה איש שיכול להזיז את זה, אני חושב שבמשמרת שלך, אפשר יהיה לטפל בזה.

אולי גם צריכים לחשוב על פתיחה של מנהלת, שבאמת תתמקד רק בנושא הזה, ואני מאמין שהדבר הזה גם נלקח בחשבון. חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה.

אני רק אגיד, אני ממש מצטרף לכל הדברים שרון אמר. באמת יש כאן איזו שהיא הסכמה רחבה בנוגע לסוגיה הזאת. רק לפני כחודש, הגיעו אליי צוותים שמתעסקים בגיל הרך, הם ישבו ונתנו נתונים, וזה באמת מדאיג, מדאיג בכמה היבטים.

בהיבט הראשון, זה מדאיג שמצוקה כזאת, פוגעת בהתפתחות הראשונית של הילדים. בהיבט השני, זה מדאיג כי זה פוגע בהורים עצמם, שלא מצליחים לצאת לעבודה, או לעשות את הפעולות שהם צריכים לעשות, ובהיבט השלישי, זו פגיעה שהיא הרבה הרבה יותר קשה כשהיא פוגשת באוכלוסיות המוחלשות. אני אמון גם על האוכלוסיות המוחלשות והפריפריה, ואנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון. כי בשני ההיבטים הראשונים, ישנה פגיעה בהורים, שנאלצים למצוא איזה מענה נוסף באופן עצמאי כדי לשמור על איזו שהיא שיגרה, ומצב כזה, הופך את האוכלוסיות המוחלשות, למוחלשות יותר.

חוסר טיפול של המדינה בסוגיה הזאת, משפיע באופן ישיר על כל ההורים, אבל באופן עקיף והרבה יותר עמוק, מייצר פערים משמעותיים בקרב האוכלוסיות המוחלשות. ואז הילדים לא מקבלים חינוך טוב, אין להם את היכולת לקבל מענה על ידי ההורים, שההכנסה שלהם נמוכה וגם לא מסוגלים לצאת לעבוד.

אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מגדילים את הפערים, ולכן אני מייחס לנקודות האלו חשיבות בלתי רגילה. זה העתיד שלנו, ולכן אנחנו צריכים באמת לראות שהמשמרת שלנו כאן באמת נותנת מענה לסיפור הזה, גם מענה כלכלי אבל, לדעתי זה גם קשור באיזשהו אופן להתייחסות נכונה יותר לגיל הרך, שלצערנו הוא נזנח קצת. אנחנו מתייחסים הרבה לחינוך ביסודי, ולחינוך בעל יסודי, וזונחים את החינוך של הגיל הרך, שהוא היסוד להכול. אז תודה על היוזמה.

תודה רבה. קודם כל אני רוצה לברך את חברת הכנסת החדשה, צגה מלקו, ברוכה הבאה למחוזותינו. תודה שבחרת לפתוח את שירותך הציבורי בוועדת החינוך, התרבות והספורט. אנחנו מעריכים את זה מאוד. בבקשה.

תודה רבה ליו״ר. כמו שחבריי סיפרו ודיברו, נושא החינוך, אין מה להוסיף, זה קונצנזוס, אני אפילו מתפלאת איך עד היום לא טופלו הנושאים האלה, שהם הנושאים המרכזיים. אין פה משהו שמישהו לא מסכים לגביו. חוץ מזה שאני חברת כנסת חדשה, אני באה מתחום התקשורת, ובעברי גם לימדתי במחלקת חינוך בקריה האקדמית אונו.

מעמדתן של העובדות האלו, של הגננות והסייעות, הוא כל כך חשוב. צריך להרים את מעמדן, ולשנות את האופן שבו גם אנחנו מתייחסים אל המקצועות האלה. אבל מעמד המקצוע לא בא לידי ביטוי רק במעמד עצמו, אלא גם בתגמול השכר. מה השכר שלהן? תקנו אותי אם אני טועה, אבל כששכר המורים דובר, לדעתי נשכחו הגננות והסייעות, אף אחד לא התייחס לשכר שלהן. לכן יש קונצנזוס כשזה מגיע לנושא הזה, כי זה מה שיש לנו. אלה הילדים של כולנו. בעיניי, אין דבר כזה לחכות, וכבר בתקציב הקרוב, צריך לתת ביטוי, גם בשכר, למעמדן של הגננות והסייעות.

בנוסף לזה, כפי שאמרת, יושב הראש, צריך להפוך את התחום הזה לפרופסיה, ולחזק אותן גם מבחינה מקצועית. אנחנו מפקידים את הדבר היקר לנו מכל, את הילדים שלנו, בידיהן של הגננות והסייעות, והן מחנכות אותם ומטפלות בהם, אז מצד אחד המקצוע הזה הוא הכי חשוב, אך החברה מתייחסת למקצוע הזה כאילו שהוא לא חשוב. גם ביחס לגננות וסייעות, וגם בשכר, וראיתי תלושי משכורות של כמה עובדות מהתחום, לכן אני מברכת על הישיבה הזאת, וחשוב מאוד, שחשיבות המקצוע הזה, תקבל ביטוי כבר בתקציב הקרוב.

תודה רבה. מנכ״לית פורום הגנים הפרטיים, קרן אוחנה איוס, בבקשה.

תודה רבה על הדיון המבורך. ברוכה הבאה לחברת הכנסת החדשה ותודה לחבר הכנסת כץ, על הדיון המהיר והחשוב הזה.

אני חושבת שבשלב ראשון, אנחנו צריכים להכריז על הענף שלנו, כענף שנמצא במצוקה, מצוקה לאומית, ולהתייחס אל הדבר הזה במלוא החומרה, על כל המשתמע מכך. אני חושבת שכבר בהזדמנות הזאת, אפשר לקיים בהליכי חקיקה את הדרישה שלנו לעבודות מועדפות, לבנות שירות לאומי, לכוח אדם זמין שיכול להיכנס ולתת מענה מידי לפלטפורמה הזאת. תוך כדי הגדלה, של מסגרות החינוך לגיל הרך בהכשרות, של כמות המקומות בקורסי מטפלות ושל מקומות לחינוך לגיל הרך, לגילאי לידה עד שלוש. כרגע זה לא קיים, כרגע יש חינוך קדם יסודי.

אבל אני מדברת על לרדת שלב נוסף למטה. אני חושבת שאפשר לתת מענקים ותמריצים, גם למעסיקים. זה צריך לבוא משני הצדדים, מצד העובד ומצד המעסיק, וכמו שציין חבר הכנסת כץ, זה נוגע גם במגזר הפרטי, ובמיוחד במגזר הפרטי.

מכיוון שאנחנו כפופים לתנודות השוק, וכל מה שנוגע ליוקר המחייה נוגע גם בנו. אני יכולה לחבר לכם חיבורים, כמו למשל, לגובה שכירויות, לגובה סל הקניות שיש בסופר, לגובה המיסים שמעלות הרשויות המקומיות, ובסוף בסוף, הכול פוגש בנקודת קצה, את אותו הורה, שצריך לשלם את שכר הלימוד, את אותה מטפלת שמרגישה שחיקה ואת אותו עומס, על הגנים שנשארים.

אני לא יודעת אם יש לכם נתונים על כמות הסגירה של מסגרות, בין הפרטיות לבין המעונות הסמל. אנחנו כבר עומדים על כ-17% סגירת מסגרות בשנת הלימודים הבאה, מה שאומר, שגדל הביקוש על ההיצע. על כל מקום כזה, יש תג מחיר, שלצערנו הרב דווקא בא מהחולייה החלשה של המטפלות, שמבקשות ודורשות. אני לא יודעת אם אתם מודעים לזה, אבל עשינו סקר, עשינו תכנית פיילוט בראשון לציון, תלינו שלטי חוצות ופרסמנו בהם מודעת דורשות עם שכר של 75 שקלים לשעה, תשאלו אותי, כמה דורשות היו? שתיים. מפתיע, נכון?

אז אם חשבנו שרק במחיר עסקינן, אנחנו טועים. יש כאן ענף שצריך שיפור תדמית מיידי. צריך להעלות אותו לסדר היום הציבורי ולתת לו מקום בשיח. מדובר במשולש, בין הילד, להורה, למסגרת החינוכית. אני חושבת שבשילוב עם מתן מענה, גם לדרישות חוק הפיקוח, גם לטיפול בחוק המצלמות וגם בלהוריד את תחושת העומס מכתפי המטפלות, שמרגישות חשודות ומאוימות. ויחד עם כל הצדדים שדנים בשיח הזה, שזה הורים ומסגרות, אם נעשה פה סדר, אנחנו בהחלט נתקדם, וזה צריך להיות בצעדים מאוד מאוד מהירים.

לכן, אני מבקשת מכבוד היושב ראש שני דברים: הדבר הראשון, זה להכריז עלינו כענף במצוקה, כי לא יהיו גנים לילדים בשנה הבאה, לא יהיה להם לאן ללכת, ומי מהמטפלות והגננות שתישאר, גם תבקש בעבור זה משוואה פשוטה של עקומת התמורה. הכול מתחיל בחינוך, ובא לנו לעשות את זה באהבה, ולכן הדבר השני, זה להוריד מעלינו את הבירוקרטיה, גם בפרוצדורה וגם בלוגיסטיקה, ואנחנו נהיה שם גם ב-01 בספטמבר הבא. תודה רבה על זכות הדיבור.

תודה רבה. מנכ״לית ארגון גנים ברמה אחרת, לוסי חדידה, בבקשה.

בוקר טוב. אז בהמשך לדבריה של קרן, אנחנו דיברנו עם גורמים רבים, גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה, על מנת למצוא בהקדם פתרונות לטווח הקרוב, שיביאו להקלות על התחום, כבר משעה זו, עד שההליכים המדיניים, שלוקחים לא מעט זמן, ייפתרו.

אז יש את ההקלות, כמו הקלות במע״מ, שראוי שנקבל, כמו שמקלים במוסדות החינוכיים המוכרים, כי אנחנו עדיין מוסד חינוכי, אנחנו גם נמצאים שם. ברגע שיקלו עלינו נוכל להרחיב את מאגר כוח האדם, כי נוכל לתגמל אותו בהתאם, ונוכל לסנן ולמיין, כי יהיה לנו הרבה יותר ממה לברור.

יש את האפיקים שציינתי לא מעט פעמים בוועדות, אם זה שירות לאומי, שנת שירות, חיילים לפני השירות או חיילים משוחררים, פרויקט ותיקים לעבודה, שמשלב קשישים במסגרות שלנו, או עובדים זרים שעוברים הכשרה. בגן שלי היו לי עובדות זרות מקולומביה, הן היו אחראיות, עם מוסר עבודה גבוהה, הן ידעו עברית ופשוט נתנו מענה.

יש נייר עמדה, הצגתי אותו לא מעט פעמים, ואלה הפתרונות. אנחנו צריכים הקלות במיסים על מנת לתגמל, לתמרץ ולהגיע לשיפור איכות הטיפול בפעוט, דבר שכולנו שואפים להגיע אליו. כרגע הפעוט נופל בין הכיסאות, בין כל הדיונים ובין כל הגורמים, והמחיר הוא כבד מנשוא, ואותו משלם דור העתיד שלנו.

יש לציין שאנחנו מהווים כ-77% מהמענה לשטח. אנחנו אלה שמניעים את מעגל התעסוקה של המדינה. נכון לעכשיו, כל פסיק, כל דרישה וכל עלות- מושטת אל ההורים. אם מעגל העבודה הזה ייפגע, גם המדינה תיפגע, וגם כלכלת מדינת ישראל, כי לא יהיה מי שיטפל בדור העתיד שלנו.

אלה הפתרונות, ופשוט צריך ליישם אותם. לא כל דבר צריך לשנות ברמת החוק. יש הרבה סעיפים, שגם ציינו בניירות העמדה, שלא צריכים שינוי בחוק. הם כבר מיושמים, רק צריך להקביל אותם לתחום שלנו. אז אני ממש אשמח, שנזיז את העגלה קדימה, ונביא לתוצאות בשטח, כי באמת עוד רגע, לא יהיה שטח. תודה.

תודה רבה. ברשותכם, בזום, מיכל מנקס, סמנכ״לית חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי. נשמח לשמוע את העמדה של מרכז השלטון המקומי.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני מתנצלת שהפעם, לא כהרגלי, אני נמצאת בזום ולא איתכם פיזית בוועדה. אנחנו ממש ברגעים אלו, מכנסים ישיבת חירות של השלטון המקומי והשלטון האזורי בכמה נושאים, בראשם נושא החינוך.

אני חוזרת על הדברים שנאמרו פה. אבל אני מדגישה שעיקר דבריי מדברים על חוק חינוך חובה, על גני הילדים, מגיל שלוש ואילך. השלטון המקומי מעסיק כ-55 אלף סייעות, בכ-14 סוגי הסכמים שונים. אנחנו מדברים על המוכר שביניהם, של סייעות בגני הילדים, של הסעות בחינוך המיוחד, של סייעות שילוב וסייעות רפואיות.

אנחנו נמצאים בימים אלה, במשא ומתן בנוגע לשכרן. הגענו להסכמות ואנחנו יכולים לחתום על ההסכם. מדובר בהסכם שונה, שהוא פורץ דרך, שלא נותן עוד פלסטר רק בתוספת שכר, אלא מדבר על הגדרת התפקיד, על האופק בתפקיד ועל מעמד הסייעת, שנשחק כל כך בשנים האחרונות בכלל, ובעת האחרונה בפרט.

מדובר בהסכם שמחכה לחתימה, ולצערנו הרב, משרד האוצר לא שם את זה בסדר העדיפויות הנכון. לא רואים שבהצעת התקציב, יש את תוספת הסכום שנדרש. אני זהירה במספרים, אבל אנחנו סוגרים כל יום, מאות גני ילדים. יש מאות ילדים עם חוסר בסייעות משלבות.

בסופו של יום, השירות שמדינת ישראל צריכה לתת לתלמידים בזכאותם לחינוך, לא ניתן. אנחנו בשעת חירום, ולכן אנחנו דורשים, ושלחנו מכתבים בנושא, כפתרון זמני, לא חלילה כפתרון ארוך טווח, להגדיר את הסייעת כעבודה מועדפת. בואו נקדם את הדור הצעיר, את אותם המתנדבים לשנת שירות, לכדי ראייה של מערכת החינוך, ונגייס אותו, יש עם מי לדבר. גני הילדים חייבים את העזרה הזאת.

כמו שאמרתי, אנחנו נמצאים עכשיו בישיבת חירום. כ-100 ראשי רשויות מכונסים כרגע, פיזית, כמה מהם לידי, ואנחנו אפילו מדברים על איזו שהיא שביתת אזהרה. מדינת ישראל, ערב דיוני התקציב, לא שמה בסדר העדיפויות שלה, לא את גני הילדים, לא את הגיל הרך ולא את מערכת החינוך. אדוני היושב ראש, אני מאוד שמחה על הישיבה הזאת, ומקווה שתצא קריאה שלך לממשלת ישראל, לקדם את ההסכמים, לקדם את הנושא, ובאמת להכריז על מצב חירום לאומי. בואו נתכנס ונמצא פתרונות לטווח המיידי, ובוודאי שלטווח הארוך. תודה רבה.

ברשותך, אם את יכולה לשתף את הוועדה, מהן ההבנות שהגעתם אליהן?

אנחנו מדברים על הסכם, שלראשונה מדבר גם על תגמול בשכר שלהן, שיכלול תגמולים שונים לאורך הדרך, אבל גם על הכשרה, שזה בעיקר מה שחשוב. יש לנו כרגע גם הבטחה להשתתפות המדינה בהכשרה. אנחנו מדברים על הכשרה מחייבת, שהייתה כזו עד היום ונשארה כזו, אבל הפעם עם אופק תעסוקתי והכרה של האקדמיה בהכשרה הזו, כאבן דרך ללימודים אקדמאיים, עד לכדי תעודת הוראה.

זאת אומרת, שלא כבעבר, אם אני רוצה להיות סייעת בגן ילדים, ואני יודעת שמעכשיו ועד שאפרוש לפנסיה, אני אקבל את אותו שכר זעום, אהיה באותה עבודה שלא נחשבת, ואין לי שום דרך להתקדם, פה אנחנו באים ואומרים, אנחנו כמעסיק, ואני שמחה שלא רק אנחנו רואים בזה דבר שהוא צורך השעה, העבודה הזו, היא מועדפת, גם כהגדרתה בחוק וגם בעניינו.

זאת עבודת קודש, שאנחנו חייבים לתת לעובדות בה תקווה, שגם הן יכולות להתקדם. וכך אגב, ניצור עוד עתודה לגננות. אנחנו לא העלנו פה את הנושא, אבל יש גם מצוקה מאוד גדולה בגננות ומצוקה מאוד גדולה במטפלות פרא רפואיות. המענה מתרחב, אם עולה צורך למטפלת פרא רפואית, נוכל לתת סייעת.

אנחנו עושים עוול לילד משולב, שלא מקבל את הטיפולים להם הוא זקוק. אנחנו גורעים סייעות, שמלכתחילה חסרות. ואנחנו באיזשהו לופ, שאי אפשר לצאת ממנו. אם נמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים, אנחנו נקבל את מה שאנחנו מקבלים, וזה מאוד חבל.

תגידי, התייחסתם בהסכם גם למיזם המסייעות בנושא הזה?

אני שמחה ומודה לך על השגרור. מיזם המסייעת הוא מיזם של אגף השלטון המקומי, ומטרתו היא לתת מענים מידיים אד הוק, במילוי מקום. מדובר ביוזמה חדשנית, פורצת דרך, שהמחשבה מאחוריה היא לבצע התאמה בנינו לבין שוק העובדים של היום, של הדור הצעיר שאנחנו כל כך רוצים שיהיה במערכת החינוך, ולא מעוניין בחוזה עבודה לטווח ארוך. אז התאמנו, ובשיתוף במשרד החינוך, שעוזר לנו בעניין הזה, אנחנו מתחילים בפיילוט בכמה וכמה ערים, וגם עשינו כבר כמה ניסיונות.

הרעיון הוא להציע לצעירים, שלפני או אחרי שירות צבאי, לסטודנטים, לבוא ולמלא מקום בגני ילדים אחרי בדיקה מקיפה, ולכן אנחנו עדיין משהים את הסיפור הזה, בדיקה מקיפה בכספת על פי כל דין. אנחנו מאפשרים לאותם צעירים, לבחור את הימים ואת המשמרות שהם רוצים לעבוד בהם, וגם לבחור את סוג הגן, את הזרם, את השפה ואת מיקום הגן. כמו שאמרתי, מדובר במחשבה אחרת, בסכום ראוי, ואנחנו ממש יוצאים לדרך בימים אלו.

מה השכר? כשאת אומרת סכום ראוי, מה השכר לפרויקט הזה?

כ-45 שקלים לשעה, עם כל התנאים הסוציאליים. אנחנו מדברים על עבודה זמנית, בעצם, שמותאמת כמו כפפה ליד לכל מי שעובד בה.

הגן זה לא עבודה זמנית. הילדים שלנו לא זמניים.

אין לי ספק, אבל - - -

אני חושבת שזה פסול, סליחה שאני מתפרצת, אבל אני חושבת שזה דבר שצריך לעצור. ממש לעצור את זה.

אני אתן לך לדבר. בבקשה מיכל, את יכולה להמשיך.

אז אני אחדד, לאור ההערות. אנחנו, אם לא היינו רואים בילדים כבבת ענינו, ובחינוך, ככוח, לא היינו מנסים למצוא, באמת מכל כיוון, רעיונות שיכולים לעזור כאן ועכשיו. כשאלפי גנים נסגרים, והורים יושבים בבית, והילדים לא מקבלים את החינוך שהם צריכים, הנזק גדול מהתועלת. כמובן שאנחנו מנסים לראות איך אפשר לפתור את זה.

גם המסייעת, שהיא יוזמה חדשנית ושונה, וגם העובדה שאנחנו מבקשים, לעשות מסייעת כעבודה מועדפת, אלו פתרונות מידיים לשעת חירום, זה לא הפתרון לטווח הארוך, ואליו אנחנו פועלים, ועליו אנחנו כל כך כועסים. שכפי שאמרתי, היה משא ומתן, יש הסכם שכולנו מוכנים לחתום עליו, ונבלמנו על ידי משרד האוצר, אנחנו לא רואים שבתקציב המדינה, יש איזו שהיא כוונה ליישם אותו.

למה הפתרונות האלה לא מלידה ומעלה? למה זה תמיד מגיל שלוש? אנחנו לא שייכים? הם לא ילדים?

קודם כל, אנחנו צריכים לקחת בחשבון, שחוק חינוך חובה מתחיל מגיל שלוש. יחד עם זאת, אני מתחבר עם האמירה שלך, שאנחנו, כממשלה, כמדינה, צריכים לשקול ולבדוק איך אנחנו מביאים את הדבר הזה לביצוע, מגיל לידה עד גיל שלוש.

חברים, אני הייתי רוצה לשמוע את עמדת משרד החינוך, שנמצאים איתנו בזום, אורנה פז. אני רק רוצה לומר, שמשרדי הממשלה החליטו להגיע בזום, וזה בסדר, גם לנו היה קשה הבוקר להגיע לכנסת. אני מברך את כל מי שטרח ויצא מוקדם מביתו כדי להגיע בכל זאת. אורנה, בבקשה.

אני באמת מתנצלת שהפעם, לא כהרגלי, אני נמצאת איתכם בזום ולא באולם הוועדה. דרך אגב, תמיד יש ייצוג של משרד החינוך בוועדות הללו. אני שמחה על כך שהדיון הזה נמצא בסדר היום. חשוב לי להגיד, שהמצוקה הזאת של מחסור בצוות וכוח אדם, גם של גננות וגם של סייעות, נמצאת בשנים האחרונות, על סדר היום של המשרד. שר החינוך והמנכ״ל החדשים הודיעו שהנושא הזה הוא על סדר היום גם באג׳נדה שלהם, והצהירו שהם נחושים למצוא פתרונות למצוקה.

אני אמנה כמה פתרונות שאנחנו מנסים לתת לתופעה הזו בשנים האחרונות. כמובן שלא אחזור על כל הדברים. כל המחקרים מדברים על כך שאדם צריך שיהיה לו אופק מקצועי, משמעות, שכר ודימוי מקצועי הולם. אנחנו בהחלט צריכים לתת את הדעת על הדברים הללו, כדי לחזק את השיח הציבורי ואת הדימוי המקצועי של נשות הגיל הרך.

אני רוצה לעשות כרגע הפרדה בין הלידה עד שלוש, שהוא לא חוק חינוך חובה, לבין שלוש עד שש, שזה חוק חינוך חובה, לכן גם מיכל התייחסה לגילאי שלוש עד שש, שהם בעצם - - -

זאת הבעיה של משרד החינוך, ההפרדות האלו.

דרך אגב, זה לא הפרדה של משרד החינוך. אנחנו נשמח מאוד, אם הממשלה תחליט שיש חוק חינוך חובה מלידה.

זה אצלכם. זה עבר ממשרד הכלכלה למשרד החינוך.

בדיוק, אנחנו תחת פיקוח.

פיקוח, זה לא חוק חינוך חובה.

אותי לימדו, שאחריות לוקחים.

חברים, חברים, מה נהיה פה?

אני אגיד לך למה, כי כשאני הייתי ראש מנהל חינוך, הגיל הרך בכלל לא היה בלופ, אבל אף אחד לא דיבר עליו, על גיל לידה עד שלוש, וכשאני נכנסתי, אמרתי שאין דבר כזה בעיר שבה אני עובד, שלא אהיה אחראי על זה. ופתחנו אגף, הראשון אולי בארץ, שמתעסק בזה. ונתנו הכשרות, ואנחנו נמצאים בכל הגנים. הנה נמצאת פה גם אורי דקל, שהיא עשתה זה יחד איתי, הכול תחת מנהל חינוך, אף אחד לא אמר לי לעשות את זה. זה היה ברור לי שזה מה שצריך לעשות, ולזה אני מצפה גם מהמדינה.

סליחה, אני רוצה להבהיר.

בבקשה אורנה.

בשנה האחרונה קיבלנו את האחריות למעונות היום, ואנחנו שמחים על כך. באיחור של 74 שנים, אבל קיבלנו. אנחנו עושים בשנים האחרונות, המון המון מאמצים, כדי לשים את גיל לידה עד שלוש במקום שהם ראויים לו. התחלו בהכשרות אינטנסיביות של מחנכות ומטפלות, יש לנו כ-12,000 מחנכות ומטפלות שכבר נמצאות בתוך תהליך ההדרכה. זאב, שנמצא פה איתי, ממנהל עובדי הוראה, ירחיב על זה אולי אחר כך. אנחנו נחושים לתת הכשרות לכל בעלי התפקידים בשדרה החינוכית של מעונות היום. אם זה מדריכות, מנהלות מעונות, מפעילות כיתה וכו'.

אני רוצה להתייחס למענים שאנחנו נותנים בשנים האחרונות, למצוקה של מחסור בגננות, והם: א׳, הגנים שלנו מאוישים בצוותים חינוכיים של מנהלות גנים וגננות משלימות. וחשוב לי להגיד שהבעיה העיקרית שמביאה לסגירת גן, היא בעיה של מילוי מקום, לכן המשרד עובד עם שתי חברות כוח אדם, שפרוסות כמעט על כל הארץ ונותנות מענים לבעיה הזו.

ב׳, בשנה האחרונה, יחד עם השלטון המקומי, יזמנו ובנינו קול קורא, שיצא לרשויות, ובו אנחנו מתקצבים ומשפים את הרשויות, על מנת שיוכלו להעסיק גננות וסייעות, בשכר של 75 שקלים לשעה. לצערי, רק 75 רשויות, ענו לקול הקורא, אבל אנחנו בדרך, ונבחן את המהלך הזה בסוף שנת הלימודים הנוכחית.

ג׳, אני מזכירה לכולם, ומקווה מאוד שזה יביא לשינוי משמעותי, את הסכם השכר שנחתם בשנה האחרונה. הסכם שהביא לעליית שכר הגננות, לכל הגננות שנמצאות ב-׳אופק חדש׳. אני מקווה שהשכר יהיה אבן שואבת שתמשוך גננות חדשות למערכת וגם הזה ימנע מגננות לפרוש וישאיר אותן בתוך המערכת.

כמובן שבמקביל אנחנו עובדים על פתרונות ארוכי טווח, וכאן זאב אלדר יוכל להרחיב.

אורנה, יש לי שאלה טכנית. מה היקף המכרז, של חברות הכוח אדם החיצוניות האלו? כמה משלמים להן לשעה?

אני לא יודעת להגיד לך.

אורנה את מבינה שהסכום הזה שאתם משלמים, לא מגיע אל אותה הסייעת או הגננת? במקרה הטוב היא תקבל שליש מאותו סכום. אני חושב שאם הייתם מעסיקים באופן ישיר, בלי תיווך באמצע, אולי היינו פותרים חלק מהבעיה.

אני מדברת על שכר של 75 שקלים לשעה, כבוד היו״ר. אני מדברת על הקול הקורא האחרון, כשעשינו את ההסכם עם ה - - -

אבל הוא שואל על חברות הכוח אדם, כמה הן משלמות לסייעות?

אני לא יודעת להגיד לך.

היא מדברת על גננות, לא על סייעות. ואיך אנחנו יכולים להתחרות בכאלה סכומים?

ברשותך אורנה, אתם שותפים לאותו משא ומתן של השלטון המקומי מול משרד האוצר?

בהחלט כן. אנחנו שותפים למהלך של ההצהרות, של כל מה שסיפרה מיכל, אנחנו עובדים ביחד.

ומבחינתכם, הדבר הזה נמצא בתיעדוף גבוה?

מאוד מאוד.

אוקיי, תודה רבה. נמצא איתנו בזום, גלעד ווירגין, כלכלן אגף שכר במשרד האוצר. הייתי רוצה לקבל את עמדת האוצר, ולדעת למה זה נתקע, ולמה אנחנו לא רואים איזו שהיא התקדמות בנושא הזה בגזרת דיוני התקציב?

שלום רב, תודה רבה. שלום כבוד היו״ר וחברי הכנסת. בגדול, חשוב לי להגיד קודם כל, שאנחנו נמצאים בתהליך של משא ומתן ועוד לא הגענו להסכמות. אנחנו שותפים למשא ומתן, יחד עם סייעות שמועסקות על ידי הרשויות המקומיות, עם השלטון המקומי ועם ההסתדרות.

על מה המשא ומתן? על מה אתם דנים?

אנחנו דנים על שיפור תנאי השכר וכל תנאי העבודה של הסייעות.

מה זה אומר? מכמה לכמה?

קודם כל, יש הסכמות, על כך ששכר הסייעות יעלה באופן משמעותי. כרגע אנחנו עוד לא יודעים להגיד את המספרים.

אני אגיד לך מה, אני שומע כבר הרבה זמן שהשכר אמור לעלות, אתה מהאוצר, תן לנו נתונים על כמה.

תראה, אנחנו יכולים להסתובב סחור סחור סביב עצמנו, ולקבל נתונים על מה היה ומה עשינו בעבר, ולדבר על מה שאנחנו מתכוונים לעשות, אבל אנחנו לקראת דיוני התקציב, ועל מנת לכבד גם את הנוכחים, גם את ההורים, גם את הסייעות, גם את הגננות וגם את מי שיזם את הדיון, אני רוצה לדעת, ברשותך, איפה נמצא כרגע המשא ומתן, ומה הוצע בפניכם?

אז כרגע המשא ומתן נמצא בשלבים יחסית מתקדמים, עוד לא הגענו להסכמות סופיות, אני מקווה שנוכל לדווח בהמשך ולהגיד- - -

על מה אתם מדברים אבל? תן לנו נתונים.

מה הוצע בפניכם? לא אמרתי שאתם מסכימים או לא מסכימים, אבל תגיד לנו מה הוצע.

אם היינו רוצים לשמוע פוליטיקאים, יש פה מספיק בשולחן, תן לנו נתונים.
ֿ

מדובר במשא ומתן שהוא חסוי. אנחנו לא באים ואומרים פה וחושפים את כל הדברים. יש פה שלושה צדדים. תאמינו לי שההסתדרות, שעושה לנו באמת חיים לא קלים, ועם כל ההסכמים הגדולים עכשיו, באמת שמים את הסייעות בקדמת הבמה, ובאמת הם דורשים את זה בכל דיון שיש, ואנחנו מדברים על זה שבאמת השכר שעולה, הוא יעלה- - -

טוב, באמת, אני מתנצל שאני עוצר אותך. עלית, אבל לא אמרת כלום.

רון, אני בכל זאת מבקש לכבד את פקידי הממשלה, שעושים את עבודתם נאמנה.

אני מאוד מכבד, אבל בסופו של דבר, התכנסו פה הרבה חברי כנסת לדיון חשוב, ואתה לא שומע שום נתון. וזה בדיוק מה שקורה כבר במשך שנים.

גלעד, ברשותך, אני שוב רוצה לשאול אותך, אני לא מבקש להיכנס לפרטי המשא ומתן, אבל לתת לנו איזו שהיא תקווה, ואיזה שהוא רף, של מה שנמצא על השולחן. אפשר להגיד בערך, לא ביקשתי ממך להגיד לי את כל סודות המשא ומתן, למרות שאני לא חושב שהדבר הזה צריך להתנהל בסוד, אבל אם כך החלטתם, לפחות תזרקו לנו איזו עצם.

אני כן יכול להגיד שאנחנו מדברים על מה שמיכל ורון דיברו עליו, על בעצם לשנות את כל הפרופסיה של סייעות. אלה דברים שאנחנו בהחלט מסכימים עליהם. אנחנו רוצים שסייעות יוכלו לעשות הכשרות ולהתקדם לאורך התהליך, שיהיה להן תהליך ארוך של הכשרה ולמידת מיומנויות כל שנה, כמו שעוברים אנשי חינוך שמטפלים בילדים שלנו, ושיעברו עוד ועוד הכשרות על מנת שיתקדמו וישתפרו.

טוב, אפשר לקבל סעד זמני?

אני מאוד מקווה שבתקופה הקרובה אנחנו - - -

מה זה תקופה קרובה? אנחנו רוצים נתונים, ואני אדאג שיהיה דיון המשך, מתי הם מקבלים החלטות?

יש דיונים, אתם יודעים שיש עכשיו דיונים על התקציב, הדברים האלה ייכנסו לבסיס התקציב המדובר. אנחנו לא יכולים להגיד כרגע בדיוק, אבל בסופו של יום, המשא ומתן מתנהל.

כמה זמן? מתי אתה צריך שנעשה פה דיון נוסף? עוד חודש? עוד חודש וחצי?

רון, אבל תן לו לסיים את הדברים שלו.

אדוני היו״ר, זה נושא שנמצא בבעיה כבר שנים, אתם הולכים סחור סחור, ולא מגיעים לנקודה המרכזית, והיא שצריך כסף, בסוף צריכים כסף, משכורת, לכן תראה את התשובות.

חברי הכנסת, אתם נותנים דוגמה לא טובה, בסוף אנשים פה יתחילו להתנהג כמוכם.

ברשותך אדוני היו״ר, אתה יודע למה אני ככה? כי נמצאת פה סגנית ראש העיר מתל אביב, תכף תשמע ממנה עם מה היא מתמודדת כל יום, אני גם התמודדתי עם זה. ואז עולה גלעד ואומר לך שמתישהו בעתיד יהיה בסדר. הוא לא יודע מה יהיו הסכומים, הוא לא אומר דבר, מלבד זה שתהיה הכשרה, וגם זה, רק כדי שהם ירגישו טוב עם עצמם.

אני אשמע אותה, לא סתם כינסנו את הדיון הזה.

יותר מזה, אם הם יעשו חשבון במשרד האוצר, כמה ימי עבודה מפסידים ההורים וכמה זה עולה למשק, הם יבינו שתוספת השכר היא יותר נמוכה.

ושהתקציב הזה הוא כלום לעומת מה ש - - -

טוב, גלעד, ברשותך, אני רק אשאל שאלה אחת, ואני כן הייתי רוצה לקבל עליה תשובה. אני מבין שיש דיונים, בוא רק תמקד אותנו - טווח הקרוב טווח הרחוק, בשבועיים הקרובים, בחודש הקרוב, איך אתם רואים את הדברים? מה העמדה שלכם סביב הנושא הזה?

אני מבין שבסוף יש עוגה וצריך לחלק אותה, ושאנחנו לא יכולים לייצר יש מאין. אבל אני רוצה לומר בצורה ברורה, בוועדה הזאת, העמדה הברורה של כלל חברי הוועדה, אופוזיציה וקואליציה, אנשי המקצוע, משרד החינוך והשלטון המקומי, כולם נמצאים בדעה אחת- הגיע הזמן להוביל לשינוי הזה. השאלה היא, איפה האוצר נמצא? האם האוצר כרגע מסתכל רק בחור של הגרוש? או שמבין שיש פה בעיה ומשהו שהוא באמת לאומי, ושצריכים להגיע לפתרון.

אבל הפתרון הוא לא רק העלאת שכר, זה הרבה מעבר לזה.

אנחנו מבינים. כרגע גלעד מדבר, גלעד בבקשה.

טוב, כמו שהיא אמרה, זה לא רק העלאת שכר, בסופו של דבר אנחנו מסתכלים פה על לתת פתרון שהוא באמת כולל. היום סייעות לא נדרשות להכשרה. בואו נשים את זה על השולחן. אנחנו מדברים על לעשות איזה תכנית, ומן הסתם יש לזה עלויות, שאנחנו צריכים לבדוק, ויש פה איזונים בין כל הצדדים, שצריך להדק.

לגבי השאלה, אני מקווה, אני לא יכול להבטיח, אבל מקווה שבעוד חודש נבוא ונדווח לוועדה שיש התקדמות משמעותית ויש הסכמות מאוד משמעותיות. אני מאוד מקווה, אני לא יודע להגיד, כי בסופו של יום, אתם מכירים משאים ומתנים, את האופן שבו הם מתנהלים, ואת התהליכים שקורים בהם.

אני אומר ואמרתי גם קודם, יש נכונות של כל הצדדים, גם של משרד האוצר. כי אנחנו מבינים את המצוקה, ואנחנו כן משקיעים פה המון משאבים, גם של הזמן שלנו, וגם תקציבים שאנחנו מתכננים, על מנת לקדם את התחום הזה של סייעות. גם צריך לזכור, זה לא רק סייעות של גני ילדים רגילים, יש לנו גם סייעות של החינוך המיוחד, סייעות של ליווי בוקר. של קבוצות שצריכים לתת להם, זה הרבה יותר מורכב מזה. אוקיי? ולכן אני לא נכנס לפרטים, אבל כן יש נכונות, וכמו שאמרתי אני מקווה שתוך חודש נוכל לדווח על התקדמות משמעותית.

טוב, קודם כל, אני מודה לך על זה שטרחת להשתתף בוועדה, היינו מעדיפים לראות אותך פרונטלית, אבל אנחנו מבינים את המצב.

כן, אני מצטער שלא - - -

כן כן, הכול בסדר, אנחנו מבינים את המצב, ובכל זאת משרדי הממשלה צריכים להבין שצריך לכבד את הוועדה, שיש לה מעמד משלה, והיה ראוי לראות אתכם. אבל יחד עם זאת, אנחנו דנים לכף זכות, ואנחנו מבינים את המצב המורכב שקורה כרגע מחוץ לגדרות הכנסת.

תראה אני רוצה להגיד לך באופן מאוד ישיר, תשובה לא קיבלנו, רצון טוב, אולי. אני מאוד מקווה שעמדת משרד האוצר, תהיה כעמדת הוועדה, ואני אגיד את זה במסקנות, שצריך לתעדף את זה, מדובר בדבר חשוב וראשון במעלה, ואולי הגיע הזמן שהאוצר יבין שיש לזה השלכות רוחב, גם כלפי הורים, אגב גם כלפי כלכלת המדינה, בסוף אם אותם הורים, לא יהיה להם את פתרון המסגרת לילדיהם, אז הם פשוט לא ייצאו לעבוד.

את הדבר הזה תיקחו בחשבון, ואם היום אנחנו רואים, הפגנות על הרפורמה, אז ייתכן שבזמן הקרוב תהיינה גם הפגנות על הסיפור הזה, ויכול להיות שגם אני אשתתף ואקרא גם לאותן גננות וסייעות לצאת.

אנחנו לגמרי נהיה שם.

כבר היו ב-2011, אני מזכיר לך.

בסדר, הגלגל מסתובב. חן שמחוני, סגנית ראש העירייה, עיריית תל אביב יפו, בבקשה.

אז שלום, בוקר טוב, נעים מאוד ותודה רבה על הדיון החשוב הזה. בקומה כאן למטה מתנהל דיון, ואני מקווה שהדיון הזה יקבל את אותו פרסום ותקשורת לפחות כמו בקומה למטה, בעיניי זה חשוב ממש לא פחות, ולצערי אנחנו לא מספיק עוסקים בזה ואין מספיק דיבור על זה.

לא, פשוט תביאו את האנשים שלכם למעלה, למה כל הזמן למטה?

אנחנו באים גם לפה, יש פה צוות נכבד שהגיע ממנהל החינוך של עיריית תל אביב. הנושא הזה מאוד מאוד מאוד חשוב לנו. יש לנו בתל אביב כ-600 גנים, זה חתיכת דבר לנהל אותו. אני רוצה קודם כל להגיד מפה תודה, לצוותים המקצועיים שנמצאים בשטח, לאנשי מנהל חינוך באגפים השונים ברחבי הרשויות השונות.

זו עבודה קשה לדאוג שהגנים יפתחו כל בוקר. כל יום בשעה שש בבוקר, ואני בטוחה שזה ככה גם בשאר הרשויות, נפתח חמ״ל, שאומר שאנחנו נלחמים, ולא נוותר על כל גן שייפתח, למרות שמדובר בקושי שהוא לא הגיוני. לא הגיוני שכל הנטל נופל על הרשות, כשמשרד החינוך מציג בפנינו את כוח האדם כגננות שיש להם לאותו היום, אז יכול להיות שנצטרך לסגור גנים שבהם אין גננות, כי גם בגננות יש קושי מאוד גדול.

עיריית תל אביב יפו, לא מוכנה שייסגרו גנים, אין דבר כזה שייסגרו גנים. אנחנו נאלצים לכסות על הסיטואציה הזאת, ולהביא לשם סייעות נוספות כדי שלא תהיה סגירה של גנים. את השנה הזאת אני מניחה שנעבור בדרך כלשהי ובאמת שעושים בשביל זה עבודה קשה.

אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל אנחנו בדרך למצב שבו השנה הבאה לא הולכת להיפתח בגנים. הגננות אצלנו בעיר הודיעו, שהן לא ימשיכו לעבוד בשנה הבאה. בשנה שעברה כ- 118 סייעות עזבו את העיר ועזבו את העבודה שלהן. מדובר במספרים מטורפים. אלה מספרים שקשה להכיל אותם, ואין לנו ברירה אלא להכיל אותם. בסוף כל הנטל נופל עלינו, על הרשויות.

אנחנו אלה שעומדים מול ההורים, שגם אם נפתח הגן, הילדים לא מכירים את הצוותים, כי צריך לכסות על המצב שבו ששמים אותנו, על איפה שמשרד האוצר שם אותנו, בין משרד האוצר למשרד החינוך, אנחנו אלה שבאמת נמצאים בשטח, אנחנו מול ההורים, אנחנו מחויבים להורים, וזו סיטואציה שפשוט לא הגיוני להעמיד אותנו בה.

אני מאוד שמחה על ההסכם, אני מקווה שזה יעזור לנו, וחוששת מהצד השני. אני אגיד שצריך לשים דגש והבנה, שיכול להיות שאחרי ההסכם, בסוף הן הולכות להגיע לשכר של כ-7,000+, גם זה לא כל כך פשוט. וצריך להבין איך מעלים את הערך שלהן, איך נותנים להן את המשמעות ואת האחריות בתוך העבודה שלהן, גם לסייעות וגם לגננות.

אני מודאגת מאוד, ואני רוצה להגיד שעיריית תל אביב יפו כולה, עוסקת יום יום במשבר הזה. אנחנו פותחים את הבוקר ומסיימים את היום עם המשבר הזה. וכולנו מכוונים, ורוצים לעזור בזה, ולכל דיון וכל ועדה, העירייה כולה מוכוונת ורוצה לעזור, אבל אני רוצה להגיד עוד פעם, השנה הבאה, בגני הילדים, לא נפתחת. אין צוותים, ואנחנו צריכים לרעוד מפחד מזה. אז תודה רבה.

משרד החינוך ומשרד האוצר, רק קחו בחשבון שאנחנו כרגע שומעים התבטאות של עיריית תל אביב יפו. אנחנו היינו בסיור בעיריית רעננה, שמענו את אותם קולות ואנחנו מדברים על עיריות חזקות. אני תוהה מה תגידו ומה יעשו אותן עיריות בפריפריה. שאין להן לא את הכלים, לא את המימון ולא את האפשרות לבוא ולקדם- -

מה שקורה היום, זה שלוקחים אנשים בלי הכשרה, ושמים כל אחד.

סליחה, אני מבקש לא להתפרץ. כל אחד ידבר בזכות הדיבור שלו. ברשותך אבל עיריית תל אביב, הגיע לאוזניי, שעיריית תל אביב יפו הציעה למשרד האוצר, עבודה מועדפת על חשבון העירייה, וסורבה. את יכולה לפרט לי?

אנחנו מנסים לעשות הכול. עבודה מועדפת, אנחנו ממש ממש רוצים לפתוח, לתת לנו את היכולת, משרד האוצר לא נותן לנו לתת להם שכר גבוה יותר, אנחנו - - -

חן רגע, אני רק רוצה לכוון אותך, לא ביקשתם תקציב מהמדינה, לא ביקשתם כלום, ביקשתם רק אישור.

לא ביקשנו שום דבר. ולהביא סייעות לתוך תל אביב, זה דבר לא פשוט.

הבנתי. מה היא סיבת הסירוב?

מוזמן לשאול את משרד האוצר.

לא, אני שואל אם קיבלתם איזה שהוא - - -

לא, לא קיבלנו תשובה מספיק מנומקת. אבל אני אשמח שעכשיו בהזדמנות- - -

שהתשובה היא שלילית. אי אפשר - - -

שאנחנו נהפוך את מדינת ישראל למדינה של עשירים ועניים. מי שיש לו כסף יהיה לו חינוך, ומי שאין לו כסף לא יהיה לו חינוך.

לא, זה לא נכון.

זה מדויק.

למה זה מדויק?

כי אם את יכולה לממן את הסייעות, ומעלה אדומים לא יכולה לממן את הסייעות, אז אצלכם יהיו סייעות ואצלנו לא.

אבל אני לא יכולה להביא סייעות מתוך תל אביב, אין לנו סייעות, אני צריכה להביא אותן מבחוץ.

חברים, שניה אחת, אני יכול להבין את העמדה שלך, אבל יחד עם זאת, כשאנחנו נמצאים תחת מתקפה, תחת משבר אמיתי, כל הפתרונות צריכים להיות על השולחן, ואתה יודע מה? לא יקרה כלום, אם העיריות החזקות יוציאו מכיסן, ובעיריות החלשות, האוצר יכניס את היד לכיס.

אני רק רוצה לסיים ולהגיד שביקשנו סייעות, ביקשנו שהסייעות יהיו דרך עבודה מועדפת, ודרך פרויקט פר״ח, ובכל דרך אפשרית, ויש צוות שקם אד הוק כדי לגייס סייעות. אנחנו מגייסים כל אחד שמוכן לבוא. אפילו דרך סבים וסבתות. בכל דרך, וזה עדיין לא מבטיח. עיריית תל אביב יפו תממן את שלה, המדינה תעזור לשאר הרשויות, אבל אנחנו עדיין לא יכולים לעמוד בזה. אין סייעות שגרות בתל אביב ומוכנות לעבוד שם.

טוב, ברשותכם, חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. תודה על היוזמה ועל הדיון החשוב הזה. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו מעלים את הסוגייה הזאת, העלנו מספר פעמים את מצוקת הכוח אדם, גם בתקופת הקורונה. אני לא רוצה להיכנס לדיון העמוק. אני חושב שצריכים לתת צ׳אנס שני לאוצר, למרות שלא קיבלנו תשובה.

תגדיר אתה, כיו״ר הוועדה, פשוט תגדיר להם זמנים, תגיד שבעוד חודש חייבים לעדכן אותך. אם לא תגדיר להם זמנים, הם לא יעדכנו אותך גם בעוד שנה. תגדיר את זה לפקידים של האוצר וכך תוביל ותנהל את העניין הזה. לא מקובל שלא מעדכנים ועדה בכנסת, בטח בנושא שהוא לא סודי. אנחנו לא בוועדת חוץ וביטחון.

דבר נוסף, אני רוצה להגיד משהו כללי לגבי המקצוע ולגבי המצוקה. לכולנו יש ילדים וכולנו מסתכלים על המצב הזה בדאגה. אני רוצה שנגיע ליום בו כל גננת וכל סייעת תגיד בגאווה שהיא עובדת בגן ילדים, מבלי להתנצל. הרבה פעמים ההורים ששולחים את הילדים שלהם לגן, לא מבינים שהחינוך, הידע וגם עקרונות הבסיס של החינוך של הילד, תלויים באותן גננות וסייעות ובהמשך גם של המורים ביסודי. ולכן אני מסתכל על התהליך הזה כתהליך שלם.

מגיל שלוש, ואמרתי את זה גם בדיונים הקודמים, שעד גיל שלוש, זה פחות חינוך ויותר דאגה ואכפתיות ושמירה על הילד, ומגיל שלוש זה כבר תהליך חינוכי לכל דבר. לכן גם סייעת וגם גננת, זה משהו שאנחנו צריכים להסתכל עליו בהיבט החינוכי. אני חושב שבעניין הזה, זה לאו דווקא עניין של כסף, של לא לעבוד במשכורת עבור 35 שקלים לשעה, אבל כן לעבוד במשכורת עבור 45 שקלים לשעה.

חינוך זה מלידה.

כן, אני בכוונה מפריד את זה. כי היה לנו את הדיון לגבי מעונות היום, ואני אמרתי שבשביל לפתור את המצוקה של הסייעות והגננות במעונות היום, אפשר להביא גם אנשים מהעלייה האחרונה ולאו דווקא צריכים - - -

זו טעות. זה השלב שבו ילדים רוכשים את השפה.

לא אמרתי טעות או לא טעות. חברה, יש מספיק אנשים במדינה, שגם בלי שפה יודעים להעניק חום ואהבה לילד עד גיל שנתיים או שנתיים וחצי, בואו, אל תגזימו. וגם כשהיו דיונים בוועדה לזכויות הילד, בנושא התקנות של חוק הפיקוח, אז גם שם אמרנו, שלא צריך לדרוש מסייעת במעונות, לעבור מבחן בעברית. בסדר? מגיל שלוש כן, אבל עד גיל שלוש, יש הבדל עצום.

גם אל תדרשו לא להרביץ, כי בחינוך של הדור של סבתא וסבא שלי היה מותר מכות, אז גם אל תדרשו לא להרביץ. ברצינות, הזלזול - - -

אני רוצה להגיד קודם כל להגיד מה שאני הרגשתי, זו פעם ראשונה שאני בוועדה, וממה שאני שומעת זה כאילו מדובר בבעיה שהיא רק לעכשיו, וזה מרגיש כמו כיבוי שרפות. צריכים לחשוב על פתרונות לטווח הרחוק. להכשיר את האנשים, זה לא יכול להיות כעבודה מועדפת, או כל מיני דברים רק בשביל למלא את המקום, צריכים פתרונות לטווח מיידי ופתרונות לטווח רחוק. צריך לדעת להשקיע בשני המקומות.

רגע, חברים, אני אסביר, זה לא הדיון הראשון, כבר עברנו על הנושא הזה גם בדיון על מעונות היום. אני רוצה לומר דבר אחד, ישנה תכנית, וחייבת להיות תכנית חומש לטווח הארוך. יחד עם זאת, אנחנו נמצאים כרגע בדימום אמיתי.

כדי לעצור את הדימום, צריכים למצוא פתרונות מידיים. וחלק מהפתרונות המיידיים זה כן, גם להפוך את זה לעבודה מועדפת, כחלק מהטיפול, עם הכשרה, תוך כדי, ולעשות את זה בצורה טובה ומבוקרת, לתת לעיריות החזקות לבוא ולהוציא מכיסן, כדי שלא יהיה פער גדול. להשתמש בעולים, ובכוח אדם איכותי שהגיע מחו״ל כדי להוביל את הדבר הזה.

ברשותכם, שלום נגר, יו״ר ארגון חלמיש, בבקשה לעשות את זה בשתי דקות.

אני אשתדל לעשות את זה מהר. תודה רבה אדוני, שזימנת את מעונות היום לדיון.

אני משתמש במתנה שקיבלתי.

יוסי, אני רק אגיד לך במשפט, בנוגע לעבודה המועדפת, שיש לי הצעת חוק כזאת, שאשמח שחברי הוועדה יתמכו בה, להפוך את העבודה הזו לעבודה מועדפת.

רון, זה קשור לסדר היום של ועדת השרים לענייניי חקיקה, תסתכל מה הם עשו בשבוע הראשון ותבין שזה לא בראש סדר העדיפויות שלהם.

שלום, בבקשה.

אני אנסה לצמצם ולהתמקד בנושא מצוקת כוח האדם במעונות היום. קודם כל אני רוצה להגיד, שמשרד החינוך, לא בכדי, התעקש להעביר את מעונות היום למשרד החינוך. מדובר פה על רצף חינוכי, ואין פה ויכוח על נושא החינוך, זה הכרחי ומתבקש, והחינוך בהחלט מתחיל בגיל הרך.

אני שמעתי פה את ראשי הרשויות, ואני מזדהה איתם עמוקות. הם דיברו על גני ילדים, הם קיבלו רק בשנה האחרונה את מעונות היום לידיים שלהם, הם עדיין לא מבינים את מהות מצוקת מעונות היום. למה הם לא מבינים? כי מופעלים ארגונים גדולים כאלה ואחרים, שהם בפועל מתמודדים ומסייעים לרשויות.

אבל אני אומר לך אדוני היושב ראש, ואני מתריע פה בפני חברי הכנסת, המצוקה של מעונות היום, גדולה פי ארבע או חמש ממצוקת גני הילדים, וכולם פה יכולים להעיד על זה. ולמה? כי יושבת פה מנהלת מחלקת חינוך, והיא תיקח מישהי לראיון עבודה, העובדת תוכל לבחור בין להיות סייעת או מטפלת במעון, ברור שהיא תלך להיות סייעת, יש פה ניגוד עניינים משווע, ואני אסביר אדוני היושב ראש.

יש בשנה כ-184 ימי עבודה בלבד. על כל יום עבודה נוסף מקבלים, בתכנית ניצנים למשל, שכר של-70 ו-80 שקלים לשעה, בעוד שעובדת במעון יום מקבלת 35, 36 שקלים לשעה. זאת אומרת, שאותו משרד, אותו אגף, מבצע הפליה תעסוקתית.

מה אמורה לעשות מנהלת מחלקת חינוך בעירייה? מה אמור לעשות אותו מפעיל מעון יום, שמתמודד עם מטפלת שמגיעה לעבוד אצלו? איך היא תרצה להישאר? אם בגן היא פותחת בשעה 7:30 ולא בשעה 7:00, ועובדת פחות קשה פיזית, יש בפני שר האוצר את המלצת ועדת התעריפים לשינוי תקינה.

אז אני אומר, אדוני היושב ראש, שמדובר בטיפול נמרץ. המלצת האוצר, לצמצם, בתקינת כוח האדם. במקום אחד לשישה תינוקות, אחד לחמישה, והשר אמור לחתום על זה כל יום. אנחנו מבקשים מהוועדה שתבקש מהשר, לאמץ את ההמלצות הוועדה עם התקינה החדשה. קודם כל לתת להן להתמודד עם פחות במובן הפיזי, אנחנו לא מדברים רק כסף, העבודה היא קשה, צריך לתת כוח עזר, צריך לתת תקנים, צריך לתת דברים אחרים.

כמו שאתה אומר, תכנית חומש, אבל בסוף לא יהיה את מי להציל. אנחנו מדברים פה עכשיו על זירה, בזירה צריכים לתת החייאה, לזירה צריכים להביא טיפול נמרץ. ואלה הדברים שאנחנו באמת מאמינים בך ובוועדה הזאת, שתקדמו למען מעונות היום בישראל.

טוב, תודה רבה. רק ברשותכם, שני חברי הכנסת הנותרים, בקצרה מאוד, כי אני חייב לנעול את הדיון. סימון ואחריו משה.

קודם כל אני רוצה לברך את רון כץ, על ההזמנה לדיון המהיר הזה, ואת יושב ראש הוועדה, על קיום הדיון הזה. זה לא הדיון הראשון, לא השני ולא החמישי. אני יושב פה ואני רואה את האנשים פה יותר ממה שאני רואה את החברים שלי. אז לא נרים ידיים אף פעם.

מישהו אמר פה משהו על ועדת החוקה, שמתקיימת למטה, ועליה מסתכלים כרגע מכל העולם, אבל הדיון שמתקיים פה כרגע , עוסק בחיים האמיתיים ובאמת של מאות אלפי משפחות. אני אשאל אתכם שאלה, חידון: מי אמר למי ״אנחנו נעצור את הארנונה, את המים, את החשמל, את הדלק, את המשכנתא ונעשה חינוך חינם מאפס עד שלוש״?

נתניהו.

נכון, ביבי אמר לכל מדינת ישראל. אז לא זה, לא זה, לא זה ולא זה.

עכשיו, אחרי מה שאמרתי אני רוצה לבקש שני דברים: הדבר הראשון, וזה רשום בפרוטוקול, הוא הנושא של ועדת תעריפים, צריך לציין את זה במיידי בפני השרים, שר החינוך ושר האוצר, ולדרוש מהם לחתום על הנושא הזה. בסוף, כשאנחנו מדברים על הרבה מאוד דברים, יש את הדבר המרכזי, והוא השכר. בסוף מדובר על שכר. אף אחד לא ירצה לעבוד עבור 29 או 35 שקלים לשעה, בעבודה כל כך קשה וכל כך חשובה, צריך לטפל בנושא הזה, וזה צריך להידרש פה בוועדת ההסדרים.

אז איך מסבירים את זה שההסכם החדש לא מחזיק את הגננות? היא אומרת שבשנה הבאה היא לא פותחת את הגנים. איך אתה מסביר את זה?

סליחה, תני לי לסיים בבקשה. הדבר השני הוא הנושא של גיל לידה עד שלוש. אנחנו צריכים להבין שזו התהום הכי גדולה. אני שומע קולות כאלה כל הזמן, כבר עכשיו, אבל אם בעוד שנה, מקסימום שנתיים, אין לילדים איפה להיות, להורים אין מסגרת לשלוח אליה את הילדים. זה קורה כי מי שפותח גן לגילאי לידה עד שלוש, צריך לשלם מע״מ, משכורות גבוהות, ארנונה עסקית, ואת כל נושא הפיקוח, ובסוף, ההורים נאצלים לשלם כ-5,500 שקלים לחודש עבור מעון, אדוני היושב ראש, מי יכול לשלם את זה? זה מטורף.

כבר 7,500 שקל לחודש בתל אביב. בלי ימי שישי.

בוועדה הזאת אנחנו נמשיך לדון, לא נרים ידיים, ונהיה הקול השפוי כדי לדאוג שזה יקרה. תודה רבה.

יחד, קואליציה ואופוזיציה. משה טור פז, בבקשה.

אני רק אוסיף לדברים שאמר פה חברי, חבר הכנסת דוידסון. בעוד פחות מחודש יובא תקציב המדינה לממשלת ישראל. והדיון הזה הוא חשוב, אבל כל כך בעייתי, ולכן זה גם כל כך חשוב שחבר הכנסת כץ יזם אותו, כי בסוף זה דיון על תקציב. לפני הכול.

בעוד חודש בסך הכול, תתקבל החלטת הממשלה על התקציב. לכן צריך שתתקבל בישיבת הממשלה החלטה על הגדלה משמעותית של התקציב. לא היו לי אשליות כשנתניהו אמר שיתנו חינוך חינם עד גיל שלוש, נורא שמחתי, אבל מדובר ב-16.2 מיליארד שקלים, והיה לי ברור שאין לו לתת לנו גם 10% מהסכום הזה. אבל גם אם התקציב יגדל במיליארד שקלים, מיליארד, אחד חלקי-16 ממה שהבטיח מלכתחילה, כל הדיון פה ייראה אחרת.

זה לא שהבעיות ייגמרו, זה לא שהרשויות החזקות לא יהיה להן יותר מלרשויות המוחלשות, זה לא שלא נצטרך עוד הרבה מאוד, אבל כסף זה מה שצריך. בהחלטת הממשלה הקרובה, מיליארד שקלים, בואו נראה אתכם מביאים את ההחלטה הזו לחלוקת התקציב. תודה רבה

תודה רבה. ברשותכם, אנחנו אחרי זה ממשיכים עם דיון הצהרונים, ואני בשמחה אתן זמן במסגרת הדיון למי שירצה להתבטא, גם בקשר לדיון הזה.

טוב סך הכול זה מייצג איזה רצף פדגוגי.

נכון, בהחלט.

אדוני היו״ר, סליחה שאני מתפרץ, ברשותך רק משפט לסיום.

בבקשה, כן.

אז קודם כל, אני רוצה באמת להודות לך על הדיון הזה, ואתה רואה שלא מדובר בעוד דיון פוליטי. זה דיון של קואליציה ואופוזיציה ביחד, ואני חושב שכל הורה ששולח את הילדים שלו למוסדות החינוך, צריך להסתכל ולהבין מה קרה בדיון הזה, והם צריכים להיות הרוח הגבית שלנו, כי זה לא ייגמר היום, אנחנו רק בהתחלה של דיוני התקציב.

גם ארצה לומר מילה לגבי התקינה. החמ״ל שנתפח בעיריית תל אביב, נפתח כמעט בכל עירייה במדינת ישראל. הוא נפתח בכל בוקר, בגלל שהתקינה היא במינימום של המינימום. חסרה סייעת אחת? הגן לא נפתח. הגננת לא מגיעה? הגן לא נפתח. יש המלצה של תקינה, ההמלצה אומרת כך: מלידה עד-12 חודשים יחס של אחד לשלוש, מגיל-13 חודשים עד-30 חודשים יחס של אחד לארבע, מגיל-31 חודשים עד גיל-35חודשים יחס של אחד לחמש, מגיל שלוש אחד לשבע, ומגיל ארבע אחד לשמונה, כבר עשו את המחקר ויודעים בדיוק מה צריכים לעשות.

ומפה אני באמת קורא לוועדה הזאת ולך, כי אני יודע שאתה כן מסוגל להוביל את זה. לא סתם ביקשתי את הדיון, אני לא מבקש דיונים שאין להם אפשרות להזיז דברים. אם נאמץ את התקינה הזאת, אפשר יהיה לסגור את החמ״לים בעיריות, זו באמת ההצלה הראשונה. אחרי זה נדבר על תנאים ועל הסכמים. אבל זה המינימום, חייב להוסיף כוח אדם, כי אחרת, כל פעם כשמישהו לא נמצא, אז סוגרים. ואז כשסוגרים אז 30 הורים נאלצים לשבת בבית.

עשיתי את זה הרבה מאוד שנים, זאת הייתה העבודה שלי. אם רוצים, אפשר. צריך לאפשר לעיריות את הגמישות הזו, וזה מה שאני אבקש, ואנחנו נמשיך לעבוד בזה.

חברים ברשותכם, אני עובר למסקנות הוועדה. א׳: בישראל יש חוק חינוך חובה, החל מגיל שלוש, ועל המדינה לתת חינוך לכל הילדים בגיל זה ויחד עם זאת, לקחת בחשבון, שבנוסף קיימת מערכת חינוך, שמתחילה מגיל לידה עד גיל שלוש. ב׳: יש להעניק חינוך לכל הילדים, כבר מלידתם, אך לכל הפחות מגיל שלוש, שהוא גיל החינוך חובה.

ג׳: המצב בגני הילדים הוא משבר לאומי, ואני מצפה גם ממשרד החינוך להגדיר אותו ככזה, ומהממשלה לפעול במיידי על מנת להוביל את גני הילדים לפתרון המשבר. ד׳: היחס לגני הילדים ולצוות גני הילדים, צריך לעבור שינוי ושדרוג מהותי, ועל משרד האוצר להקציב את הנדרש הסכום שנדרש לכך באופן מיידי.

ה׳: הוועדה רשמה לפניה, כי משרד האוצר מקיים עתה משא ומתן עם הגננות והסייעות בנושא תנאי העסקתן. ו׳: הוועדה רשמה לפניה, כי משרד האוצר מתכוון להגיע למצב בו עבודה בגני ילדים תהיה מקצוע, פרופסיה בפני עצמה, שתכלול מעבר לשכר גבוה יותר, גם הכשרות לצוותים לכל אורך התפקיד.

ז׳: משרד האוצר נדרש לעדכן בנוגע להתקדמות המשא ומתן, תוך חודש ימים. ח׳: הוועדה רשמה לפניה, על קיום דיון חירום במרכז השלטון המקומי, שמתרחש היום, ומצפה לשמוע בהקדם את תוצאותיו של המפגש.

ט׳: אנו קוראים למשרד האוצר לתת לרשויות המקומיות, גמישות תקציבית להעסקת כוח אדם בגני הילדים, ולא מוכנים לקבל סירוב. י׳: כדי לענות על מצוקת כוח האדם בגני הילדים, הוועדה מציעה להעסיק בגני הילדים, בני ובנות שנת שירות, שירות לאומי, סטודנטים מפרויקט פר״ח, להכיר בעבודה בגני הילדים כעבודה מועדפת לבוגרי צבא, לגייס לכוח האדם עולים חדשים, גמלאים וכדומה, כמובן, בכפוף להכשרה.

יא׳: הוועדה מציעה הקמה מיידית של מנהלת להעסקת כוח אדם בגני הילדים. יב׳: וברשותכם, הוועדה מבקשת מה-מ.מ.מ, לבדוק את גני הילדים הנסגרים, בעקבות הטענה שעולה על כמות גדולה של גנים שנסגרים.

לגבי מעונות היום, אנחנו ניהלנו דיון קודם, והבאנו כבר מסקנות, יחד עם זאת, אני חושב שהדיון על מעונות היום, חייב להיות יחד עם הדיון על גני הילדים, למרות שלא מדובר בחינוך חובה. אבל תפיסתי, כיו״ר הוועדה, ואני חושב שזו תפיסת כלל חברי הוועדה, אופוזיציה וקואליציה, כולנו רואים במעונות היום משבר לאומי לא פחות גדול מזה שבגני הילדים, ואם ברצף עסקינן, אז בואו נטפל בנושא הזה, בחדא מחתא, ונביא לפתרון במיידי.

לגבי גמלאים תוכל לחזור בבקשה?

אמרתי שגם גמלאים וגם עולים צריכים להיות חלק מצוות שישתלב באופן מיידי.

אני נועל את הוועדה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:11.