פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



32
ועדת הפנים והגנת הסביבה
20/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 17
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ג (20 בפברואר 2023), שעה 12:30

הצעה לדיון מהיר בנושא: "זיהום אוויר חמור שנגרם כתוצאה של שריפת פלסטיק בשטח המועצה האזורית מגילות ים המלח, מדבר יהודה וגוש עציון"

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
יוסף עטאונה
נאור שירי

דן אילוז
יונתן מישרקי
יצחק קרויזר
משה רוט

רונית אברהמי - ראש אגף אחריות חוקי יצרן, המשרד להגנת הסביבה

בנימין אלבז - קמט איוש, המשרד להגנת הסביבה

אורית קצב - אגף אחריות חוקי יצרן, המשרד להגנת הסביבה

נטע דרורי - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

אבישי לוין - מנהל תחום טיוב רגולציה ברישוי עסקים, משרד הפנים

איזבלה קרקיס - משרד הבריאות

מורן חדד בן ימין - רען אזרחי, משרד הביטחון

מירב אטינגר - יועמ"ש מחוז ש"י - מ"י, המשרד לביטחון לאומי

יותם בשן - מנהל תחנת הצפרות ירושלים, החברה להגנת הטבע

אריה כהן - ראש המועצה, מועצה אזורית מטה בנימין

אוריה לוברבאום - הנהלת המועצה וחבר ועדת איכות סביבה, המועצה האזורית גוש עציון

נעמה אברהמוב - מנהלת מחלקת פסולת, איגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון

אמנון שחרור - סמנכ"ל קשרי ממשל ובעלים, מ.א.י. - תאגיד למיחזור אלקטרוניקה - פסולת אלקטרוני

מרים יעקביאן - חברת ועד, נציגת יו"ש, אזרחים למען אויר נקי

יוסף אקרמן - סמנכ''ל, הפורום לישראל ירוקה

דביר דותן - נציג היישוב

נעמה קורמן - חברה במטה המאבק חלאס עשן, אזרח פרטי

רעות שכטר - תושבת קדם ערבה, אזרח פרטי

לירון אדלר

לאה קריכלי

אתי בן-שמחון


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעה לדיון מהיר בנושא: "זיהום אוויר חמור שנגרם כתוצאה של שריפת פלסטיק בשטח המועצה האזורית מגילות ים המלח, מדבר יהודה וגוש עציון", של ח"כ יונתן מישרקי, משה רוט, דן אילוז, יצחק קרויזר (מס' 19).

צהריים טובים לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא: דיון מהיר - "זיהום אוויר חמור שנגרם כתוצאה של שריפת פלסטיק בשטח המועצה האזורית מגילות ים המלח, מדבר יהודה וגוש עציון". דיון מהיר של חברי הכנסת יונתן מישרקי, משה רוט, דן אילוז ויצחק קרויזר. אני רוצה גם להרחיב את זה, זאת אומרת, אתם דיברתם על אזור מסוים בתפר, אבל יש את זה גם במקומות אחרים סמוך למודיעין עילית, סמוך למקומות אחרים. לא רק שריפת פלסטיק, אלא יש גם שריפה של מתכות, בטריות, ציוד חשמלי, ודברים מהסוג הזה. אז קודם כל תודה על הדיון החשוב הזה. זהו דיון באמת חשוב. ואני אבקש מחבר הכנסת יונתן מישרקי. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני שמח להיות בוועדה בראשותך. אני חושב שזו הפעם הראשונה, ובאמת, הכבוד הוא לי.

חברים, אני התעוררתי לדיון הזה ולאירוע הזה כאשר ביקרתי במועצה אזורית מגילות ים המלח, אצל ידידי, ראש המועצה המסור אריה כהן. לאחר מכן, שמעתי על התופעה גם כן מהידידים האחרים שלי, חברי הכנסת קרויזר ואחרים. זו תופעה מסוכנת – ראיתי אותה בעיניים. יישוב בית הערבה, שעליו אני מדבר כרגע, וזה כמובן כמו שאר הערים כמו שהזכרת קודם, שאר היישובים.

ערי התפר.

ערי התפר. מדובר על יישוב שהוא בסך הכול מאות מטרים ספורים, מאות מטרים ספורים צמוד אליו, סובלים התושבים במשך תקופה ארוכה מאוד משריפות של פסולת שמורכבות מכל מיני חומרים – מפלסטיק, דרך מתכות ואחרים. לא צריך להכביר ולהסביר מהן ההשלכות של הדבר הזה. זה נובע מכמה דברים – יש מצוקת פסולת ברשות הפלסטינית, שם זה מגיע מיריחו.

מצוקת איסוף פסולת, או פיקוח. אגב, גם בארץ יש עדיין מצוקות כאלה. אנחנו לא שבעי רצון ממה שקורה.

אבל אצלנו לא שורפים, לפחות, לא בצורה כזו.

שופכים משאיות פסולת סמוך ליישובים, ואז יש גורמים, ולפעמים זה אותם גורמים, לפעמים אחרים, שבאים ומציתים מעבר לקו הירוק. זה נושא אחד. יש עוד קשיים שנובעים מכל מיני גידולים של תמרים, ומטעי תמרים ואחרים שבבעלות חקלאים פלסטינים, שגם שם שורפים באופן קבוע את אדמות הגזם. הנושא הזה חייב להביא מכלול של צוותים מכמה גורמים שאמורים לטפל - ממשרד הגנת הסביבה, דרך משרד הביטחון, המינהל האזרחי. אנחנו צריכים להבין שפשוט אם אתה צריך להיכנס ולאסוף את הפסולת הזאת, לכבות, לשפוך על זה חול, לעשות כל מיני פעולות, הוא חייב לקבל את האישורים של המשרדים. אני יודע שהשרה להגנת הסביבה מאוד על העניין הזה נתקלת בכל מיני קשיים.

זו שאלת סמכויות.

נכון. הייתי מאוד מצפה, אדוני היושב-ראש, אני אציע את ההצעה שלי, להקים איזשהו צוות יישום שמורכב מכל הגופים שדיברתי עליהם – ממשרדי הממשלה, דרך ראשי הרשויות שיהיו שותפים לזה, ושאר הגורמים, כמובן, אם אפשר, המינהל האזרחי, משרד הביטחון, כפי שהזכרתי קודם, להקים צוות יישום, היגוי, לא משנה איך לקרוא לזה, שיטפל בבעיה הזאת גם נקודתית אבל גם רוחבית. זאת אומרת, אנחנו לא יכולים לראות את התופעה הזו מתקיימת לאורך כמעט כל הגבולות של מדינת ישראל, ותושבים שמסכנים, אנשים לא ישנים בלילה, אנשים לא יכולים לשלוח את הילדים לבתי-הספר, ויש לזה הרבה מאוד משמעויות. תודה רבה על קיום הדיון הזה, אדוני היושב-ראש, אני באמת מודה לך. זה נושא סופר חשוב, ותודה לכל השותפים.

תודה רבה.

חבר הכנסת משה רוט. בבקשה.

ברשות היושב-ראש, אני הצטרפתי לנושא הזה לא בגלל שביקרתי שם כמו חברי, אלא ברגע שראיתי את המילים האלה, נחרדתי בלי כל קשר לנושא. יש פה הרבה נקודות שמתרכזות בנושא הזה הן הצד הבריאותי, הן הצד הלאומי שלא פחות חשוב. הצד הביטחוני, ומצד הנושא של איכות הסביבה, אני רוצה לחזק את הדברים, שבזמן כזה יכול לקבל פתרון אך ורק אם יחברו את כל הכוחות יחד, שכולם יעבדו יחד, יקבלו סמכויות. חייב להיות שאחרי הדיון הזה, שזה לא יהיה עוד דיון שנגמר בדיון, ולא לקבוע עוד דיון. אלא לקבוע כלים מעשיים לטפל בזה, ויפה שעה אחת קודם. הדבר הזה מסוכן ברמה של סכנת נפשות.

תודה רבה.

חבר הכנסת יצחק קרויזר.

תודה רבה, אדוני יושב-ראש הוועדה, אני פעם ראשונה בוועדה שלך - מבטיח שזו לא תהיה הפעם האחרונה. אני באמת רוצה להודות לגופים האזרחיים שהגיעו היום ופינו מזמנם, והגיעו גם גופים אזרחיים שמטפלים בזה, גם תושבים, אזרחים שסובלים. גם משרדי הממשלה, משרד הפנים, משטרה. אני רוצה לשאול שאלה פשוטה. יש כאן מישהו שהיה מוכן לחיות מול עננת עשן? ומי שלא ראה המחזה הזה, זה מחזה נוראי. כשאני נוסע הביתה לרמת הגולן, אני עובר דרך יריחו, דרך העוקף, אתה פשוט רואה מיסוך ענן שחור שאתה בקושי רואה את העיר, והדבר הזה, זה האוויר של ילדי מדינת ישראל, זה האוויר של האזרחים שחיים כמו שאמרת, על כלל היישובים של הרצף שצמודים לגדר ההפרדה. אני לא רוצה לבוא ולהאשים את הרשות הפלסטינית בחוסר הסדר, כי זה יהיה הכי קל. יש פה חוסר תיאום מוחלט שלנו כריבון. בעצם, צה"ל, משטרה, כשאתה מצלצל להתריע על ענן העשן הזה, אז אתה מצלצל למשטרה, והמשטרה אומרת לך - תפנה לצה"ל, וצה"ל – מינהל אזרחי, והמינהל האזרחי - למשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה אומר לך - תזמין אז מכבי אש. מכבי אש אומר לך שהוא לא יכול לעבור את המחסום, בעצם עודף גופים שמגלגלים אחריות, ובסוף, יש ילדים שחולים בסרטן, ובמחלות איומות מהשריפה של הפסולת הזאת. ורוב הפסולת, אפשר להאשים את החקלאים ששורפים קצת גזם ולא מפנים, והאזרחים הפלסטינים שזורקים את הפסולת בשטחי C שהם באחריותנו. אבל בסוף המון פסולת – אנחנו מדברים על 130 אלף טון של פסולת אלקטרונית שמגיע מתוך מדינת ישראל ועובר במחסום, ושם אנחנו יכולים לעצור, או למזער, או לייצר איזה מנגנון מאוד פשוט, לא צריך לסבך את עצמנו כל הזמן.

אתה אומר, מעבר לבעיות שיש מעבר לגדר, בוא נפתור את הבעיות שלא תהיה זרימה של חומרים כאלה - - -

הבעיות אצלנו – מגיעה משאית עמוסה במחשבי מחשב, אנחנו לא יודעים לאן זה הולך. התושבים רואים את המשאית מגיעה, מתקשרים למשטרה ועוד הפעם - - -

אגב, זה מראה שאם יש זרימה כזו, במיוחד של דברים חשמליים, אלקטרוניים, זה אומר שמשהו פה באיסוף בארץ לא תקין.

משהו פה לא תקין. אני יודע שהשרה על זה, והיא מבינה את חומרת המצב, והיא תעשה ככל שביכולתה לעזור בעניין הזה. אבל בסוף יש כאן אזרחים שהם רואים בעיניים, ופה הם נמצאים. רואים את המשאית מגיעה למחסום, מתקשרים למשטרה, לכולם ברור שהמשאית הזאת עוד רבע שעה פורקת טונות של פסולת שהולכת להישרף בשביל כסף של אזרחים, יש שם פלסטינים ששורפים את זה בשביל כסף שיהיה להם להאכיל את הילדים שלהם. ועולה לאוויר עננת עשן של מחלות איומות. זו סיטואציה הזויה.

הם שורפים לא רק בגלל הכסף. הם שורפים אולי את החלק הזה בגלל הכסף שמקבלים על כל טון של דברים כאלה. אבל אני מאמין שגם שורפים פסולת שלהם, שלא יהיה בתוך הערים שלהם.

בוודאי, גם פסולת שלהם. לכן אמרתי, אפשר להיכנס לטפל גם בהם. בסוף יש לנו אזרחים שאנחנו מחויבים לדאוג להם, והם מחויבים לצאת מכאן, מהוועדה הזאת, כמו שאמר חברי, לצאת מכאן עם פתרון. אולי, באמת, הקמת גוף שיידע לתכלל את כל האירוע הזה כדי לתת לתושבים פתרון היום. כי עכשיו, אם אני לא טועה, החבר'ה שיגיעו מהבקעה, השרפות נשרפות. זאת אומרת, הם פה בכנסת, והילדים שלהם בבית נושמים זיהום אוויר חמור ביותר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. הדיון חשוב מאוד. ואני מאוד מצפה שנצא מפה עם מסקנות.

בעזרת השם.

חבר הכנסת יוסף עטאונה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש, אני דווקא רוצה להביא את המצוקה ואת הבעיה ממקום אחר. בנגב חיים כ-100 אלף ערבים בדואים בכפרים לא מוכרים, איסוף פסולת ואין שום רשות מוניציפלית שמטפלת בהם, ולכן, המצוקה שם והסבל שלהם היום-יומי בתחום הזה הוא צועק לשמיים. לפי דעתי, צריך לקיים על זה דיון מיוחד עם המשרד להגנת הסביבה, על הנושא של היישובים האלה. מה עוד שכל הקטע של מטמנות פירטיות, ללא שום בקרה ופיקוח, זה פשוט מסכן חיי אדם. ברמה היומיומית, לאנשים שם, אין להם שום רשות מוניציפלית שתטפל בהם. וכל מה שנקרא איסוף פסולת - הדבר לא קיים וחבל.

תודה רבה. זה סוג אחר של דיון. אני מסכים איתך כי זה מתחיל ממשהו אחר. תודה רבה. ברור, התוצאה היא אותה תוצאה.

לפני משרדי הממשלה, נשמע את הנציגים, כדי שנשמע את כל הפרטים שאפשר. אני רק מבקש לא לחזור אחד על השני בנושאים, אלא לתת לזה באמת את הפן מכל כיוון, כל אחד מאיפה שהוא הגיע.

בבקשה, אריה כהן, ראש מועצה אזורית מגילות.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה לחברי הכנסת על עצם קיום הדיון הזה. דיון חשוב מאוד בעיניי שיזמנו אותו במשותף. יש לנו המון עשן שמגיע מיריחו, ואני יודע שזו בעיה בכל הארץ ובכל פינה וכו'. אבל אצלנו, לדעתי, הבעיה חמורה במיוחד. זאת אומרת, מדליקים כל פעם מדורות ועשן, וכמו שאמר חבר הכנסת יונתן מישרקי, מאות מטרים ספורים מבית הערבה וכיוון קדם ערבה, כל היום עשן, ויעידו על זה התושבים. בוא נאמר כך – אם היו יורים עלינו מיריחו, מה היו עושים? היה נכנס כוח צה"ל ומחסל את המוקד הזה. פה הורגים אותנו לאט, לאט, כל יום. זה נכון, זה לא כדורים, זה לא מידי, אבל הילדים שלנו, פשוט זה בלתי נסבל מה שקורה. הפחד הגדול שלי, שזה גם כבר קרה. אנחנו הולכים לכבות את האש, אין לנו סמכות לפעמים. נכון, המינהל האזרחי, ותיכף, ידברו פה, עושים מאמצים, אבל זה לא מספיק. צריך עוד משאבים. צריך באמת שיתופי פעולה, צריך משהו רב מערכתי, כי אני לא רוצה שבסוף תושבים התעמתו עם פלסטינים, כי הם כיבו איזו שריפה פה ושם במקום אחר, ויגיעו לידי עימותים.

אם אתה לוקח את קו האורך של הגבול - האם זה ממוקד במקום אח?

זה לא ממוקד במקום אחד. יש אתר פסולת פירטי מאוד קרוב לבית הערבה, שזה מקור אחד שהוא רציני. יש אתר איסוף אשפה של יריחו שהוא מלא, מפוצץ, לכן הם מדליקים אותו. וכל שטחי החקלאות, בכל מטר מרובע שורפים גזם. אבל צריך לעשות פעולה מאוד ממוקדת ולחסל את הדבר הזה. באמת אי אפשר להמשיך לחיות כך. תודה רבה.

תודה רבה לך.

אוריה לוברבאום. חבר הנהלת מועצת גוש עציון.

אני אתן עוד שנייה לתושבים את הזכות לדבר על הסבל ועל כל מה שמסביב. אני גם תושב גוש עציון. גילוי נאות, יש לי שני אתרים למחזור פסולת בניין שאני מנהל אותם בבעלותי. אני מכיר את התחום הזה לפניי ולפנים. מה שחבריי הכנסת אמרו פה שזו התחלה של דיון על נושא, זה הנושא. אבל כל מה שדיבר ראש המועצה לפניי, והכול, אתה צריך להבין שכמות הפסולת שמגיעה מהאתרים עצמם שזה נשרף זה מועט. אם אנחנו נעשה את כמות המשאיות שיוצאות ממה שנקרא שטח של ישראל הקטנה לתוך יהודה ושומרון, אתה תבין שיהודה ושומרון זה הפח זבל של מדינת ישראל. הכסף הזה, זה לא הולך למשפחות כמו שחושבים פה, יעידו פה חברי כנסת מכל הסיעות שזה לא הולך לאנשים המסכנים. אלא זה קבוצות של מאפיות שזה קשור למחצבות, וזה קשור לפינוי של פסולת בניין, וזה קשור לזה שמשאיות עוברות במחסומים עם פסולת שאסור להעביר אותה, ולמעלה קצת עפר והן עוברות בקלות. זה עניין של פיקוח. זה עניין של להסתכל.

איזה סוג של פסולת עוברת?

כולל פסולת ביתית היום.

מגיעה משאית זבל של עירייה?

לא מגיעה. מגיעה משאית כמו של עפר שאתה רואה, משאיות דאבל ופולים שאני מחזיק גם בבעלותי, מגיעים עם פסולת ביתית שלושת רבעי, רבע כדי לעשות את זה ונכנסים. כמות האמצעים, כמות הפיקוח, כמות האכיפה, אני בתור מועצת גוש עציון, וראש המועצה שלי נלחם כל היום מסביב כדי לקבל, יש לנו אתר שנקרא "ביבי הנחל", שהוא בתת ביקורת. זה עניין של אמצעים. זהו אתר של פסולת ביתית שמונהל על ידי הרשות הפלסטינית.

רגע, תקשיב לי, זה לא אתר שלנו.

זה אתר שלנו, בגלל שהוא נמצא תחת פיקוח של הקמת איכות סביבה. זה שטחי C. יותר מזה, אני גם תושב שדה בועז, תודה רבה על ההסדרה לחברי הממשלה. במרחק של 150 מטר ממני עכשיו, ועל קרקע פלסטינית רוצים להקים את האתר הבא - משרפה בשליטה פלסטינית. אני יש לי אתר במרחק - - -

מי מקים את האתר?

יזם פרטי והרשות, וכרגע יש דחיפה, ואנחנו מרגישים את זה מאחורי הקלעים, שהיה גם של המשרד, כאילו זה הדבר שהולך להציל את האזור. פתרון לפסולת ביתית צריך. להקים את זה על אדמה פלסטינית אי-אפשר כי אין פיקוח. כל מה שמדברים על האתרים פה, וזה נושא נורא גדול שאפשר לפתוח, זה עניין שלא יכול להיות שאתר לפסולת בניין – אני, האתר שלי מפוקח, ואני אומר תודה רבה לכל הגופים, על-ידי איגוד ערים, על-ידי איכות סביבה, על-ידי קמ"ט איכות סביבה. כולם דואגים לפיקוח שהאתר שלי יעבוד פיקס. באתר שמולי, במרחק של 300 מטר, כנראה בגלל כוח מצומצם שרק קמ"ט איכות סביבה, הוא הריבון בדבר הזה. כמות הפיקוח היא ירודה. הסירחון שהתושבים אוכלים מסביב, והשריפות, לא באתר הזה ספציפית, אבל מסביב הוא גדול. מדבר יהודה, שהוא המקום של כולנו, נקרא מדבר יהודה, הפך למשרפה הכי גדולה. אתה מדבר על קווים ועל נקודות, אתן לך, 50 נקודות. אני, אם היו נותנים לגופים פרטיים עכשיו לשים את הכסף, וכן, זה אינטרס כלכלי שלי, כי אני רוצה שהאתרים שלי יעבדו, ואני רוצה להרוויח, ואני רוצה הכול, היו נותנים לי לעשות מיפוי עכשיו של הדבר הזה ופיקוח במחסומים, הייתי עוצר את זה בשתי דקות, אני לא אומר את זה סתם. אין היום פיקוח במחסומים.

אין היום פקח שעומד יום יום, ועושה בדיקה במראה מפגרת ששמים בצמתים כדי לראות מה החומר בכלל. אם אני אשים מצלמה היום במחסום מזמוריה, ויראו את כמות המשאיות שעוברת שם כל בוקר, זה דבר שמדובר על 700/500, והילד הקטן שעוד שנייה יהיה פה, והאנשים היקרים שעומדים פה, הצטרכו לחכות לעוד 17 ועדות של כבודו, כדי שיקרה משהו. בינתיים אוכלים את הריח, את הזיהום, ואת הכול, ואנשים מדברים על תקנים ועניינים שאין אותם. אני רוצה פיקוח. אני איש עסקים שרוצה פיקוח. רוצה פיקוח. רוצה פיקוח. יש מספיק כסף בתחום הזה להרוויח אלף פעמים. אבל עדיף לזרוק ב-50 שקל באיזו מזבלה לא מאושרת, מאשר לבוא ולשלם 50 שקל לטון, כי יש לי מיון, ויש לי דברים מסביב. וכל התושבים פה, ואני אומר את זה כתושב. אני ביחידת הג'יפאים, אני ביחידת הניהול, מטייל כל היום במדבר, ואוכל זבל בנחלים שלנו, במי תהום שלנו. בים המלח שלנו. מה זה הדבר הזה? ולמה? מי הגופים שאמורים לעשות את זה? אני אומר לך עכשיו, באמת, תיקח את המילה שלי. תן לגופים פה להתאסף לחודש. תן להם להביא את תוכנית העבודה, בשלושה חודשים אנחנו סוגרים את הסיפור.

תודה רבה. דברים ברורים ונחרצים.

בבקשה, נעמה אברהמוב, איגוד ערים

תודה. יש לי מצגת מלווה. אני אדבר על תופעת שריפות פסולת ביהודה ושומרון באופן כללי. קודם כל, אני שייכת לאיגוד ערים ואיכות סביבה יהודה. יש לנו שמונה רשויות, שתיים מהן הם גוש עציון ומועצה אזורית מגילות ים המלח. אבל אנחנו מכירים את התופעה של השריפות כמו שהזכיר היושב-ראש, גם במועצות אחרות של יהודה ושומרון. כשאנחנו מדברים על תופעת השריפות, אנחנו בסוף מדברים על פסולת בעיקר משלושה מגזרים – הפסולת האלקטרונית, הפסולת מהמגזר החקלאי שאנחנו מחלקים אותה לגזם חקלאי ולפלסטיק חקלאי, ופסולת מהמגזר הביתי, שאנחנו נקרא לה פסולת ביתית. כשאנחנו מדברים על כמויות, רק כדי שנקבל איזה סדר גודל. נכון להיום בין 20% ל-25% ממשקי הבית של האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון אינה מחוברת לפתרון קצה. זאת אומרת, למעלה מ-700 אלף תושבים, אין להם בכלל אפשרות להגיע לאתר הטמנה מוסדר. יש לנו ביהודה ושומרון, שני אתרי קליטה פלסטינים, אחד בתחום בית לחם, באזור המועצה האזורית גוש עציון מזרח, אל-מיניה, ואחד בצפון באזור ג'נין, ושני האתרים האלה בלבד על פני פריסה גיאוגרפית שהיא כמעט בין באר שבע לעפולה.

שני האתרים האלה לוקחים 75%?

נכון. יש עוד אתר ישראלי אחד בבקעת הירדן שנקרא – "אתר טובלן". בעצם האוכלוסייה הפלסטינית מנועה מלהיכנס אליו בגלל היטל ההטמנה הישראלי. זה דבר שאני ארצה להתייחס אליו בסוף, ולהציע שאולי אנחנו מדינת ישראל תוותר על היטל הטמנה, כדי להגדיל את הזמינות של האתרים גם עבור הפלסטינים, זה לגבי הפסולת הביתית. כשאנחנו מדברים על פסולת חקלאית, באזור ההר, החקלאות היא בעלת אופי מסוים. אני רוצה להתייחס דווקא לאזור הבקעה שהחקלאות שלו היא יותר אינטנסיבית, ויש לנו מטעי תמרים. מישהו פה יודע כמה טון פסולת מייצר דונם אחד של מטע תמרים? כמעט חצי טון גזם לשנה, זאת אומרת, נתונים מקמ"ט חקלאות - 28 אלף דונם של פלסטינים, אני לא מדברת על הישראלים, מייצרים 14 אלף טון גזם בשנה, כשאין לנו אפילו אתר אחד, זה לא שיש אתר שעובד לא טוב. אין אתר פלסטינאי שיודע לטפל בגזם. אין אתר פלסטינאי שיודע להתייחס לפסולת פלסטיק שמיוצרת. זה לגבי זה. כשאנחנו רוצים להתייחס לפסולת האלקטרונית, זה בכלל סיפור יוצא דופן. כי פה אם עד עכשיו דיברנו על פסולת שהמקור שלה היא בתוך תחומי יהודה ושומרון, הפסולת האלקטרונית זה סיפור אחר. כי פה דווקא יש לנו זליגה, ייצור של פסולת אלקטרונית בתוך תחומי ישראל, וזליגה, כנראה 50%, יש לנו בעיה חמורה, אגב, בנתונים. 50% ממנה זולגת לטיפול בתחומי יהודה ושומרון על כל המשתמע, שחלק מזה כחלק מתהליך החילוץ של המתכות ולהיפטר מהפלסטיק העודף, זה גם בתהליך השריפה.

ידברו התושבים על הסבל היום יומי שלהם. באמת, פגיעה ברווחה במובן הכי בסיסי שלה. וכשאנחנו רגע מסתכלים גם על מעבר לבעיות היום יום, אנחנו באמת מדברים על סכנה בתחלואה חמורה. השריפה פולטת לאוויר מגוון חומרים, אני לא אזכיר פה את השמות שלהם, כי אני לא רוצה באמת להיכנס לתחום, אבל חומרים שמוסכמים על כולם, שהם חומרים מסוכנים. מה שאתם רואים מולכם, זה המפה מאחד המחקרים שנעשה ברשות הפלסטינית, וגילה מתאם עצוב מאוד בין תחלואה בילדים, עוד תחלואה עודפת בסרטן, לבין קרבה לאתרי שריפת פסולת. אתם רואים את המעגלים האלה, פי שלוש ופי ארבע תחלואה עודפת של ילדים בגלל הקרבה אל המקומות האלה.

יש נתונים של משרד הבריאות שלנו לגבי הקירבה של אותם יישובים שקרובים לאותם מקומות?

לצערי אין. אין לנו נתונים מסודרים. כן יש דיווח - - -

אני שואל רגע את משרד הבריאות אם יש להם נתונים בעניין הזה.

שלום לכולכם, תודה ליושב-ראש עלה אפשרות להגיב. בעצם, משרד הבריאות לא ערך איסוף נותנים בעייתיים ספציפיים, כי מדובר פה על בעיות בריאותיות שאופייניות למספר סוגים של חשיפה. מה שכן, אנחנו יודעים להגיד שלגבי הימצאות החומרים, יש פוטנציאל להתפתחות הבריאותית בלתי רצויה.

יש לכם סקר על הימצאות החומרים? אני לוקח אותך לדיון קודם שלנו. אתם יכולים לקחת מתורמי דם, או מבדיקות כאלה ואחרות, בחיתוך של אזורים שהם קרובים - - -

אדוני היושב-ראש, משרד הבריאות עד היום לא אסף שם נתונים.

זו השאלה הקבועה. אני מנסה לחדד למעשי.

אבל יש למשרד הבריאות נתונים.

מה בדיוק לא רוצים לבדוק שם, זה פשוט מאוד מעניין. כל הנתונים בעבר - - -

אני אומר דבר אחד, איסוף נתונים הוא דבר שצריך לעשות אותו באופן יזום, אחר-כך גם משקללים את זה. אתם יודעים מאיפה לקחת, ומה לקחת. אני כן הייתי מבקש, וזה הולך להיות חלק מהסיכום שלנו, שאני מבקש לקבל נתונים. אתם צריכים כמובן להתייחס למקומות הספציפיים שמדובר עליהם שהם מאופיינים בקרבה למקורות עשן מסוג כזה, ליד כאלה אתרים ששורפים. וכן לאסוף נתונים, כל נתוני תחלואה כדי שנדע. הרי אם אנחנו רוצים להזיז את הדבר הזה, אנחנו צריכים גם את הכוח כאן בכנסת, וגם את הכוח של חברי הכנסת ללחוץ על מקבלי ההחלטות, ולקבל את ההחלטות הנכונות ולעקוב אחריהם. וגם אם באמת יוכח שחלילה לכאורה זה ההיגיון - - -

יש. יש אדוני היושב ראש, יש מחקרים שמראים על מחלות אצל ילדים.

אם יש למישהו נתונים, אני אשמח לשמוע. אבל התפקיד שלכם כמשרד הבריאות לאסוף את הנתונים האלה. גם את נתוני התחלואה שאתם יודעים לפרק לאזורים האלה. וגם נתונים כמו שעשינו בחיפה, מה נמצא בדמם של תושבים שנמצאים כאן. הימצאות של חומרים שמאופיינים לשריפת פלסטיק, או שריפות בכלל, או אלקטרוניקה וכו'.

אני אתייחס גם לנתונים בריאותיים ספציפיים, וגם לעוד תחום אחריות של המשרד, שזה בעצם בדיקת מי שתייה, שיש פוטנציאל של חשיפה, לא רק דרך האוויר, אלא גם דרך המים, ומשרד באופן קבוע מבצע בדיקות של אותן נקודות שבהן מתקיימת בעצם קידוח מי שתייה, למשל, אחד מהאזורים האופייניים ומאוד משמעותיים מבחינה זו, זה קרוב לראש העין מהצד המזרחי של העיר. משרד הבריאות עוקב באופן קבוע על הנתונים של הבדיקות גם התוצאות הכימיות. נכון להיום, אחרי שבדקנו לא רק בנקודה הזו, אלא בכלל, לא מצאנו תוצאות חריגות של הדבר. מבחינת הנתונים הבריאותיים, קודם כל, לרדת לרזולוציות של היישובים קטנים, לצערנו, זה קצת בעייתי מבחינת המספרים הקטנים, וגם כשאנחנו מדברים על חשיפה לזיהום אוויר, עשינו לא פעם בדיקות כאלה, ומצאנו שאכן יש עודף תחלואה כתוצאה מעלייה בזיהום אוויר מסוגים ספציפיים שבחלקם מאפיינים גם תהליכי שריפה. אז לציין שספציפית בדקנו את תוצרי השריפה, מכיוון שלא מצאנו נתונים כאלה מניתוח של הגנת הסביבה, לא יכולנו לשייך את עודפי תחלואה, או בכלל תחלואה למקומות הספציפיים.

משהו קצת תמוה, אדוני. יש מחקרים בנושא.

מחקרים בעולם קיימים. מחקרים בארץ קיימים, וזה עוד יותר מחזק את המשמעות של החשיפה שיש כביכול, עודף החשיפה לפעמים זה מוגדר כחשיפה רגעית, כי השריפה היא בדרך כלל חשיפה קצרת זמן.

היא קצרת זמן כל יום.

אבל כאירוע זה נחשב כקצרת זמן. כי במקומות אחרים לפעמים החשיפות יותר ממושכות. אבל נכון קיימים נתונים כאלה של קבוצות מחקר שנעשו. אנחנו, גם על פי הספרות, וגם על-פי הדיווחים האלה אנחנו בוודאות יודעים שזה קיים. ולצערנו, עדיין יש חשיפה.

אז מה צריך לעשות כדי שאתם תוכלו באמת לבדוק את הנתונים במקומות הרלבנטיים? זאת אומרת, מה חסר לכם מהבחינה הזאת כדי שאתם תתחילו לעשות את איסוף המידע ואיסוף הדגימות למיניהן, או לבדוק את התחלואה. אתם יודעים לפלח אם אומרים לכם על מקומות מסוימים.

אנחנו יודעים להתייחס למקום הגיאוגרפי, ולסוגי האוכלוסייה. לגבי בדיקות דם, לצערנו, אין כל כך עדיין סמנים ביולוגיים שיכולים בוודאות להגיד לנו שזה בעצם מהשריפה.

אנחנו לא רוצים להגיע למצב שמזהים מחלות בעקבות השריפות האלה, אנחנו רוצים למנוע את זה, ולהגיע למצב שאנחנו לא מגיעים לשם.

הספרות מדברת על סיכונים מאוד משמעותיים. אנחנו כמשרד הבריאות, ודאי שמסכימים ותומכים בדברים האלה. כל פעולה שעשויה לצמצם את כל החשיפות האלה, אנחנו בעדם ותומכים בתהליכים, בהחלט שכן.

אבל מה שאמרת, בעצם שחסר לך את ההרמה להנחתה - - -

שהוכחת החשיפה, אני חייבת שתהיה הוכחת החשיפה.

אפשר לעבור לשקף הבא. הוא מתאר בעצם את הערכת אומדן, העלויות החיצוניות שמדינת ישראל משלמת בגין השריפות. מדובר במאות מיליונים. כי מה שחשוב בעיניי, הוא לנסות לחשוב על פעולות שנכון ודרוש לעשות באופן מידי. הדבר הראשון, הוא כמו שנזכר. אנחנו נמצאים במרחב מרובה בגופים שלכל אחד מהם יש סמכות חלקית, ואנחנו חייבים כולנו, לכולם יש רצון טוב לשבת סביב שולחן אחד. מישהו אחד שמתכלל וגם עושה מעקב אחרי הפעולות של כל אחד מהגופים. היינו במקום הזה שבו חילקנו משימות, והדבר הזה לא נסגר, כי לא היה מי שיסגור את הקצוות. זה באופן מיידי. אחר-כך, לסגור את המעברים לזליגת פסולת אלקטרונית ליהודה ושומרון.

את מזהה שבעיית הזליגה הגדולה היא פסולת אלקטרונית, כי אני הבנתי שיש עוד.

יש שתי פסולות שזולגות ליהודה ושומרון. אחת – פסולת בניין. ואחת – היא הפסולת האלקטרונית. פסולת בניין, היא בעיה חמורה אחרת, היא בדרך כלל לא נשרפת. כרגע אנחנו מדברים על השריפות.

בחלק של השריפות, מה שאת אומרת שמגיע כיבוא מהארץ, במיוחד הנושא של הדברים החשמליים.

בעיקר. השאר זה ייצור פנימי. יש יחידה, אגב, נקראת יחידת "דויד", לא פרוסה בכל המעברים. אנחנו יודעים, כי אנחנו נמצאים שם.

מי אחראי על היחידה הזאת?

המשרד והמינהל האזרחי. המשרד להגנת הסביבה.

זה כאילו שיתוף של משטרה ירוקה?

מבחינת המינהל האזרחי, לקחנו את היחידה הזאת, הקמתי אותה ב-2015. החרמנו עד היום כ-2,000 משאיות. המימון הוא מהמשרד להגנת הסביבה.

זאת אומרת, לקחתם את אנשי הידע בעניין הזה. אתם מפעילים אותה, כי אתם בעלי הסמכות.

כשאנחנו מדברים על אכיפה בשטחי C, להבנתנו, צריך להקים צוות ייעודי למטרה הזאת, לטפל רק בשריפות. יש לנו בתוך מדינת ישראל הקטנה את יחידת ינשוף, כזה, אותו דבר שתהיה כפופה ליחידת הפיקוח של המינהל האזרחי. יש יחידה כזאת, יחידה שלא נשים מקצועיים, מהירים, מכירים את השטח, אבל סובלים באופן חמור מכוח אדם. הם מאושרים לעבוד בשטחי C.

יחידת "דויד" זה רק מעברים.

יש עכשיו פיילוט אחר, אני אסביר.

אחר כך, בשטחי A ו-B, שבעצם יחידת הפיקוח לא עובדת שם באופן מידי, היא נזקקת לאישורים של משרד הביטחון. צריך להקין מוקד פעולה משותף שמחויבים אליו. זאת אומרת, התקשורת היום אי-אפשר להגיד שהיא לא מתקיימת, היא מתקיימת. תושב מתקשר למוקד החרום של המשרד, המשרד מעביר את ההודעה למט"ק, והמט"ק, ככל שהוא פנוי, או לא פנוי, קורא למח"ט, לחטמ"ר האזורי, ובודקים מה אפשר לעשות ביחד. הדבר הזה הוא לא מספיק הדוק. אין מספיק מחויבות לפעול לקריאות האלה, זה לפחות מה שאני רואה. ואכיפה בכלל בתחומי יו"ש. אני פועלת בעיקר ביהודה ושומרון, ואני כן יכולה להגיד שהאכיפה ביהודה ושומרון היא אכיפה טיפשה, במובן הזה שאנחנו מדברים על בחורים טובים עם טנדר, ובלתי אפשרי שאנחנו ממשיכים לעבוד כך. אנחנו במאה ה-21 - מה עם מצלמות? מה עם חיישנים כדי להתגבר על בעיית כוח האדם. זה בטווח הקצר, ממש, מהיום למחר.

לגבי פעולות בטווח הבינוני, אנחנו צריכים לבדוק. לעשות תוכנית אב לפסולת. אני חושבת שהנחת היסוד שלנו, של מדינת ישראל צריכה להיות שאין עם מי לעבוד בצד הפלסטיני. ככל שיהיה שיתוף פעולה, ותמיד לקרוא לשולחן, אבל אי אפשר להסתמך על זה. אנחנו רואים את התוצאה. אם אנחנו נמשיך לחכות, אז אנחנו נמשיך לחכות. ומה שהצעתי קודם, לגבי טובלן, לאפשר לפתוח להם מעברים לכניסה לאתרים ישראלים.

הבעיה היא לפתוח להם את המעברים?

"טובלן", זה אתר ישראלי שנמצא בתחום יהודה ושומרון, ואפשר להגיע אליו ללא מעברים. יכול להיות שאחרי תוכנית האב נגלה שאיזור ראש העין, כדאי שהוא יעבור לשטח ישראל, אני לא יודעת, צריך לבדוק את זה. המדינות התורמות, שמות הרבה כסף ביהודה ושומרון.

החלטת הממשלה הבאה צריכה להיות לא רק להכיר במאחזים, אלא גם להכיר בכמה אתרים כאלה.

מבחינת יחסי חוץ, בתוך תחומי יהודה ושומרון מסתובבים המון נציגים של מדינות זרות, חלקן מדינות של מערב אירופה, שהם, אני אומרת לכם, כמי שמצויה בתחום, הם בחוד החנית לא של אירופה, בחוד החנית הבין-לאומי לטיפול בפסולת. כל הדירקטיבות של כל מדינות העולם נשואות אליהם, והם פועלים בתחומי יהודה ושומרון, ודווקא לדבר הזה אין קשב. צריך לבדוק דרך יחסי החוץ של מדינת ישראל, לראות איך רותמים אותם לטובת הדבר שהם יודעים לעשות כל כך טוב.

אין חוק אקלים, אין שום דבר.

יש חוק, הוא חוק שיש בו כמה פרצות, לדעתי, זה חוק שקיים, ויכול שנדרשים בו כמה תיקונים, אבל בגדול, יש דברים שאפשר עוד הרבה לעשות במסגרת החוק, אכיפה, המשרד להגנת הסביבה, אכיפה כנגד יצרנים ויבואנים וכו'.
אפשר להתייאש מכמות הפעולות שנדרשות בשביל לצמצם את התופעה הזאת. אני רוצה לתת נקודת אור חיובית - - -

היועצת המשפטית מספרת לי על ההחלטות שהיו אז, וגם על הביצוע שהיה אז. בואו נלמד את זה ביחד, בבקשה.

זו נקודת אור, שאולי חלק מהיושבים בשולחן היו פה בזמן ההתרחשות של האירוע, מדובר על אזור צפון השומרון, מועצה אזורית מנשה בצד הישראלי. בצד הפלסטיני כפר גדול שנקרא "יעבד", שבין השאר התפרנס מיצירת פחמים, והם מבעירים גזרי עצים ויוצרים מהם פחמים, הדבר הזה היה פולט כמויות ממושכות לזמן מאוד ארוך, והתכנסה פה, בוועדת פנים ואיכות סביבה, וממש הושיבו לשולחן בכוח את כל בעלי התפקידים, היה אז המנכ"ל יוסי דנציגר, יושב-ראש הוועדה היה אז דודי אמסלם, אולי אפשר להיוועץ בו. בעצם, ממש עשו סגירת מעגל מכל הכיוונים. אם מדובר בחקיקה, אז הבינו שיש זליגה במקרה הזה גם, הזליגה של חומר המקור, חומר הגלם היה מישראל, אז חוקקו עם התקנות במשרד החקלאות שלא אפשרו לחקלאים יהודים, חקלאים ישראליים, לכרות את ההדרים והאבוקדו בעיקר בלי אישור, הם היו נדרשים לאיזה אישור והוכחה שיש להם פתרון, ולא השאירו אותם ככה לבד, אלא גם נתנו להם תמרוץ כלכלי. מה שנתנו לחקלאים הישראלים, שבעצם אסרו עליהם להעביר את הפסולת לתחומי יהודה ושומרון, משרד החקלאות והגנת הסביבה אולי בשיתוף, נתנו להם בעצם מגרסות גזם שבעצם לוקחים את החומר, גורסים אותו לשבבים, ומפזרים אותו בין השורות של המטעים, ובעצם יוצרים win win כי יש פה בעצם חזרה של החומר האורגני לקרקע.

כמובן גם נתנו קנסות. אגב, הקנסות היו נפחיים ולא משקליים באמת כדי להחמיר את הדבר – 500 שקלים קנס למטר קוב. משאית ממוצעת קיבלה קנס של 10,000 שקלים. מבצעי אכיפה, היו מבצעים של המינהל האזרחי לכניסה ממש מבצעי פשיטה על המפחמות, וכמובן, פיקוח, בעקבות הדבר הזה קמה יחידת "דויד" בזמנו לפיקוח על המעברים.

פה זה דוגמה לאירוע שמדינת ישראל שמה עליו - - -

עשו את הדבר הבסיסי – גם איתור, גם פיקוח, וגם פתרון, כי פיקוח כשאין פתרון אז המים יוצאים - - -

נכון. אנחנו מתמודדים בעיה של זיהום חוצה גבולות, אנחנו לא יכולים להתעלם מזה. זה פוגע קודם כל גם בפלסטינים, אחר-כך, זה פוגע במתיישבים ביהודה ושומרון, וגם ביישובי קו התפר, כמו שאנחנו מכירים את הזעקה שעולה מראש העין, מקדימה, מחריש, וכו'. תודה רבה.

בבקשה, חבר הכנסת דן אילוז, היית מהמגישים. בבקשה.

האמת שאני בא בעיקר כדי להקשיב, אבל אני כן אגיד משהו עקרוני מהצד שני. קודם כל, ברמה העקרונית - כמו התמונות שראינו עכשיו - מי שכך מתייחס לארץ-ישראל, כנראה שהוא לא אוהב את ארץ ישראל מספיק, לאחר כל מיני טענות על זה שזה ארצו, וכו'. זו נקודה שאנחנו צריכים לחשוב עליה, משהו כמו משפט שלמה. הנקודה העיקרית מבחינתי מכל מה שנאמר במצגת זה נושא האכיפה. נושא האכיפה, לדעתי, צריך להיות בראש סדר העדיפות שלנו. יש פה בעיה מאוד קשה. אנחנו כשלטון צריכים להחליט שאנחנו ניקח אותה ברצינות ולאכוף אותה, כשאנחנו גם צריכים לזכור שאין גבולות בנושא הסביבה. נכון שהאנשים ביהודה ושומרון סובלים יותר מהבעיות שיש שם, אבל כשיש בעיה סביבתית היא זולגת לכל הארץ, ואגב, גם לחוץ לארץ אחר-כך. זה דבר שפוגע קודם כל ביהודה ושומרון, אחר-כך בכל ארץ ישראל, ואחר-כך גם באנושות כולה, אם אפשר להגיד. אלה הדברים העקרוניים שכן רציתי להגיד.

בבקשה, רעות שכטר, מועצת מגילות, איגוד תושבים.

שלום, קוראים לי רעות, אני אימא לחמישה ילדים. אני גרה בקדם ערבה. אני גרה ביישוב מיומו הראשון, היינו ממש מהמשפחות הראשונות שהגיעו למקום שהוא היה מאוד ראשוני, וידענו שיהיו לנו הרבה אתגרים, בחלק עמדנו בהם בכבוד, חלק אנחנו עדיין עומדים בהם בכבוד, ואפילו לא דמיינתי בשום צורה שמה שאני אצטרך להיאבק עליו זה הדבר הכי בסיסי שהוא אוויר נקי. אנחנו סובלים מהשריפות האלה מיומנו הראשון. בתקופה האחרונה זה מאוד התגבר ברמה שכל היום יש שרפות. אם אמרו שמשהו לא מתמשך, הוא מאוד מתמשך. הבית שלנו סגור כל הזמן. אני מדי פעם פותחת חלקון לאוורור, ואז בדיוק מתחילה שריפה נוספת, וגם הבית התמלא עשן. וכשגרים בקרוון, אז גם כאשר הבית סגור העשן נכנס דרך החריצים גם כשהכול סגור. זה סבל ממש יום יומי. זה פוגע לנו בבריאות, בבריאות של הילדים. אמנם אין נתונים רשמיים ומסודרים, אבל אצל הילדים שלי יש החמרה של מגרנות, החמרה של עקצוצים בגרון קבוע. אצל השכנים שלי יש ילדים עם אסתמה שכבר החלימה וחזרה.

מה המרחק מהבית שלך למשרפה?

מאות מטרים. ויש גני ילדים שהם אפילו יותר קרובים בקיבוץ בית הערבה, ממש אולי עשרות מטרים ממש לא רחוק. עשינו פה איסוף משאפים אצלנו בשכונה, שכונה לא גדולה, ותראו ילדים קטנים עם החמרה נשימתית. אסמות שעברו אישפוזים. ילד עם מחלה, ומאז שהגיע לאזור המחלה מאוד הוחמרה ברמה של טיפול נמרץ כמה פעמים בשנה. אולי יהיו נתונים רשמיים, אבל אנחנו ממש חווים את זה על בשרנו ובשר ילידנו. לראות את זה בצורה יותר עמוקה, אני לא רוצה להגיע למצב כזה שהמחלות הן קשות וחמורות. זו חרדה. איך אני בתור אימא, התינוקת שלי בת תשעה חודשים, איך אני גידלתי אותה אצלי בבטן בתור עוברית כשאני נושמת את האוויר הזה, זה האוויר שהיא נושמת. וגם כשילדים אצלנו הולכים למוסדות חינוך, אם זה בגן, בבית-הספר, ובמעון זה ממש קרוב. בית ספר נמצא בקלייה.

אני שואל מבחינתי, זה יכול להיות ימים רצופים?

זה יכול להיות ימים רצופים, זה כמה פעמים ביום. היו כבר שרפות שהיו 24 שעות. ואנחנו מדווחים ומתקשרים ומדווחים, והתחושה היא שאין מענה.

למי אתם מדווחים?

באמת, הסבל הוא יום יומי גם ברמת הרווחה, אי אפשר לצאת לטייל. אי אפשר לעשות ספורט, הילדים לא יכולים לצאת לשחק בחוץ במגרש משחקים, אנחנו ממש משאירים אותם בבית, המצוקה מאוד גדולה.

סליחה, מבחינת קו אוויר מה המרחק במקום שאת גרה לשרפות?

מאות מטרים, אני אגיד שזה גם תלוי ברוח, כי אנחנו רואים את השריפה.

אני מתאר לעצמי כשמדליקים את השרפות, הם עושים את זה כשהרוח הולכת לא אליהם.

אדוני היושב-ראש, אתה צריך לבוא לראות את זה בעיניים. זה פשוט עננת עשן שחור וסמיך, אתה לא רואה מעבר. זה לא משהו קל.

זה נראה לי ממש מדבר בעד עצמו. אני רק אוסיף שאני נפגעת טרור, אבא שלי נהרג בפיגוע ירי כשאני הייתי ילדה. אני לא כל כך יודעת להגיד את זה במלים, אבל התחושה היא אותה תחושה. כמו שאריה אמר, פשוט הורגים אותנו, זה קצת יותר לאט, הרבה יותר לאט, אני מקווה, בסבל רב, ואוזלת יד של המדינה שבאמת לאף אחד לא אכפת ולא רוצה מספיק כדי לעצור את המפגע הזה. אנחנו מרגישים שממש, ממש טרור. תודה רבה.

תודה רבה.

תתארי לי את החלק שאתם פונים. מי עונה? מה עונה? לאן שולחים אתכם. תני לי את כל התמונה.

תודה רבה לך חבר הכנסת קרויזר, וכל מי שלקח אותנו תחת חסותו, ובאמת, מקדמים את עניין הטיפול בנושא. אני גרה בקדם ערבה, ולפני כמה חודשים הצטרפתי למטה מאבק אזרחי שהחלטנו לפתוח יחד עם בית הערבה. המשאפים פה רק למי שלא ראה, של כל מיני ילדים, ולא רק, יש פה אישה שממש מיישרת משאפים, שילשה את כמות הוונטולין שהיא לוקחת ממש מהחודשים האחרונים על אף שזה כבר כמה וכמה שנים טובות.

בנושא הדיווחים. נפתחה קבוצה של וואטסאפ שקוראים לה דיווח שריפות במגילות. שם נמצאים גם בעלי תפקידים וגם אזרחים שבעצם מתקשרים למוקד להגנת הסביבה, שלוחה 5, כולם יודעים, ומדווחים על השרפות. הם צריכים לדווח או למינהל האזרחי, או למכבי האש. תמיד מבקשים מאיתנו גם מיקום.

סליחה, הגיעו למכבי האש. מה מכבי אש יכול לעשות? הוא לא יכול להיכנס עם הרכב.

נכון מאוד. ממש לאחרונה, הייתה שריפה של גזם ממשתלה שנמצאת בשטחים של ורד יריחו, קרוב לצומת אלמוג. הגיעו לשם בסוף כבאיות, אבל גם לקח זה. באמת, בכל מקרה אחר אנחנו מדווחים, ולא תמיד מגיע כיבוי.

תלכו איתי. אני רוצה מעולם המעשה להגיע לזה.

התקשרתם לשלוחה 5 במשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה קיבל את הדיווח, מה אתם עושים עם זה?

אני אשלים. המשרד בעצם הוא לא גורם מטפל, הוא גורם שמעביר את הדיווח לגורם מטפל אחר.

אני אתן את הדיווח.

אנחנו עובדים בעיקר מול בני אלבז. באמת, בני נחמד לראות אותך מחוץ לוואטסאפ. יצא לנו לדבר ארוכות. ברגע ששואלים אותנו איפה המיקום של השריפות, זה יום יומי, לא תמיד זה משתנה, אבל יש משרפה אחת מה שדיברו קודם שבמוקד אחד, ויש כמה בתוך המטעים, בעצם הכול מגיע אלינו.

כמה הם מגיעים לקו הירוק מהצד שלהם?

קשה לי להגיד.

אתה מתכוון בין A ל-B, ל-C.

אין משהו בשטח. הוא מגיע למטע, כמה שיכול לדחוף לכיוון הישוב, מדליק - -

אין מכשור פיזי בדבר הזה, זה מכשור פסיכולוגי. אדליק לך מה קורה כי זה חשוב שתדע – לא קורה כלום. אגיד לך איך יכול לקרות כלום בטעות ואז אנחנו נהיה באירוע אחר, זה שהתושבים האלה יילכו לשם, ייווצר חיכוך פיזי בין הגופים, ואז הצבא יגיע.

אני רוצה להוסיף. יש לנו כמה שכנים שכבר קנו מסכות חצי פנים עם מסנני עשן וגזים רעילים. אני מפחדת מהפיגוע הבא. ופה, בני, אני רוצה שנרתם ביחד. אנחנו פה מאבק. אנחנו עובדים ביחד בסוף. אנחנו מדווחים לכם מהשטח. אנחנו מדברים על המיקוד. משפט סיום. אנחנו נילחם בדבר הזה. איתכם בני או בלעדיכם. אנחנו מאוד רוצים לשתף פעולה. מאוד רוצים לעשות שהדבר הזה ייפסק. אבל יש זמן קצוב שאנחנו נוכל לעשות את זה בו, כי הסרטן מגיע. כאילו היום יש עשן, ומחר הסרטן כבר פה, ומתיישבים שהגיעו בשביל להקים קהילות איכותיות, אנשים משכילים, אנשים טובים, לא יכולים להמשיך להיות כאן לאורך זמן. תודה לכם שאתם מקשיבים ועושים.

קודם כל, אני מבקש ממך רשות שאנחנו נוכל גם להצטרף ללחימה הזאת. אנחנו נעשה את הלחימה הזאת מכאן. אני חושב שצריך שיהיה קול מחאה בעניין הזה, אפרופו מחאות, פה זה מחמאה על החיים תרתי משמע. הדבר הוא בהחלט לגיטימי ונכון, רק אני מקווה שאנחנו נוכל לעזור. שוב, בתפקיד שלנו כמערכת מפקחת, ננסה להירתם איתכם למלחמה הזאת. המלחמה הזאת גם שלנו.

בבקשה, מרים יעקביאן, אזרחים למען אוויר נקי.

אני תושבת צופים. אני בעצמי סובלת. אני נציגה של אזרחים למען אוויר נקי. מדובר בעמותה שפועלת למגר את השריפות, את זיהום האוויר משריפות הפסולת, זו מכה ארצית בעצם. אנחנו הצלחנו לקדם פתרונות בתוך הקו הירוק. הבאנו לשיפור במצב בתוך הקו על-ידי הקמת יחידת ינשוף. אנחנו דחפנו לזה. אנחנו רואים איפה שיחידת ינשוף בתוך הקו הירוק פועלת, יש שיפור ניכר. אבל מעבר לקו הירוק, המצב עומד, ואפילו אנחנו רואים הרעה למרות כל הקשר עם המינהל האזרחי, עם הצבא, עם המט"ק. אני מדברת על כל יהודה ושומרון, וכל הטלפון שלי מלא בוואטסאפים מסכנים של אנשים שבוכים כל היום שהם לא יכולים לפתוח חלון, ומסתגרים בתוך הבתים. מה שקורה ביריחו זו מכה, וזה מה שקורה בכל יהודה ושומרון, זה לא רק ביהודה ושומרון כמו שאמרנו.

אני רוצה להתמקד בפתרונות. בטווח הקצר צריך מנגנון יעיל ומהיר לכיבוי השריפות. צריכה להינתן הוראה ברורה למט"ק, למינהל האזרחי, לצבא, שאין לאפשר לשרפות לבעור. הם רואים בערות, שלא התעלמו. כרגע הם לא לוקחים אחריות על זה. הם עושים לנו טובה שהם שולחים כבאית פלסטינית. זו בושה. זה מצב לא הגיוני.

אני רוצה לדבר על משרד הביטחון, שהוא בעצם הריבון בשטח, והוא המתנער הראשי מכל בעיית השרפות. זו בושה וחרפה שאנחנו יושבים מול מח"טים ומסבירים להם שאנחנו לא יכולים לנשום, שהתושבים לא יכולים לנשום בכל האזורים. ומה הם אומרים? תביאו לנו הוכחות איפה הבערות, ואולי נבוא, ועושים לנו טובות. הם אחראים על חיי התושבים ביהודה ושומרון. הם חייבים לקחת אחריות. הם רואים הכול. משרד הביטחון חייב למנות גורם מקצועי בכיר שיתכלל את הטיפול בשריפות, הוא חייב לקחת אחריות. עד היום משרד הביטחון הוא המתנער הראשי, ולמרות שהוא אחראי על התושבים באזור. זה בעניין משרד הביטחון. אני אישית ישבתי מול שר הביטחון לשעבר, זו הייתה בושה, בושה התשובה שלו.

בנוגע ליחידת דויד במעברים. חייבת לגדול משמעותית, וחייב עכשיו לתת הוראה שיתפסו כמה שיותר - - -

מעבר לזה, דבר אחרון, תוכנית חלופית דחופה לפינוי פסולת מהכפרים. אנחנו למעלה משנתיים שומעים על פינוי פסולת מהכפרים, מעשרות כפרים, וזה עבר דרך הרשות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית ממאנת לשתף פעולה, וצריך לדבר ישירות עם הכפרים. זה בעניין של פינוי פסולת. תודה.

תודה רבה. אנחנו נחזור לנציגי התושבים.

אני קמ"ט איכות סביבה, איו"ש עזה והמעברים. אני אתן רקע מסוים. קודם כל, ראש המינהל האזרחי, לקח את השנה הזאת מה-1 בינואר כשנת הסביבה ביהודה ושומרון. הטיפול הסביבתי. אני אתן את הפתרונות מה שנתנו לטווח הארוך.

ומשרד הביטחון איך נכנס לעניין? השאלה אם לבני יש את כל הכלים והמשאבים של המשרד הגדול שעומד גם מעליו חוץ מהגנת הסביבה?

אני אגיע גם לזה.

סליחה שאני קוטעת, יש דבר הכי חשוב, הקמת יחידת אכיפה ייעודית למיגור השרפות, כמו יחידת "ינשוף" , חייבת לקום מעבר לקו הירוק, חייבת. והיא חייבת להיות צמודה לכוח צבאי שכל מטרתו זה לטפל בעניין של השריפות, לא תחת המינהל האזרחי שמבוסס על רט"ג, או יחידה אחרת, אבל לא המינהל האזרחי.

לא יפה בלהתחיל להעליב...

לא, בני הוא אחלה, אבל אכיפה לא.

אני אתן רקע מהיר מאוד. אנחנו ביהודה ושומרון – קודם כל, אמרתי שראש המינהל לקח עליו מה-1 לינואר את כל נושא הסביבה כיעד, לא רק כיעד, אלא בפועל – כל שבועיים יש דיונים צמודים שראש המינהל מוביל יחד עם סגנו בנושא – טיפול בכיבוי שריפות, ובנפגעים חוצה גבולות.

מה עשיתם עד עכשיו?

אני מבקש שאף אחד לא יפריע. תודה.

ביהודה ושומרון חיים כ-2.7 מיליון פלסטינים, ועוד כ-500 אלף ישראלים. 2 מיליון פלסטינים שופכים באתרים מוסדרים. 1. באזור ג'נין עם השקעה אירופאית ובנק עולמי של 40 מיליון יורו. ועוד אתר באתר אל-מיניה, שהשקיע שם הבנק העולמי בהשקעה כמעט של 30 מיליון יורו, זה המצב היום. 2 מיליון פלסטינים שופכים באתרים מוסדרים ואין בעיה איתם. יש לנו 700 אלף פלסטינים שלא שופכים באתרים מוסדרים, ופה אנחנו מתמקדים בבעיה, ופה אתן את הרקע. יש אתר שהיום נמצא בשלבי הקמה, בשלבי אישור סופי של בג"צ, וכל המערכות – הלאמת קרקע וכל הנושא הזה, זה נקרא אתר רימונים, באזור רימונים במרכז השומרון, שבעצם ייתן פתרון לכל ה-700 אלף האלה ששופכים באתרים לא מוסדרים.

האתר הוא ישראלי?

האתר במימון גרמני, בעלות של כמעט 35 מיליון יורו.

לא, איך בג"ץ נכנס פה לעסק? בהפקעה.

לא בגלל ההפקעה. בגלל שלא רצו להקים את האתר הזה במקום הזה. גם תושבים ישראלים, וגם תושבים מיליונרים פלסטינים שגרים ליד הכפר. בגדול, הוא מתקדם.

עבר את הבג"ץ.

הוא כבר בהפקעה. בוא נגיד שאנחנו בשלבי הסיום. אם זה ייפתר, זה הטווח שאני מדבר עליו.

אין עצירה משפטית כרגע לעניין הזה.

לא. אנחנו מתקדמים. הפקעת קרקע - מתקדמים.

אם האתר הזה יפעל בעצם כל הפסולת הפלסטינית תגיע לאתרים מוסדרים.

מי אוכף? הרשות?

זה בשטח C.

מי יעשה פיקוח?

אני מדגיש ומחדד, בשטח C – אתרים שקמים בשטח, יש להם יכולת פיקוח ישראלית. אתרים בשטח A, B, אין לנו יכולת פיקוח.

מרגיש שאנחנו הפיקוח, בני. אנחנו, הם הפיקוח.

אני אסיים. תגידו מה שאתם רוצים. אני אענה ספציפית לכל אחד.

אני רוצה שתביא גם את הפתרונות. הרי אם אנחנו מדברים על שתי אתרים שכן עובדים.

מה זה עובדים? השרה הייתה שם לפני שבועיים, כי היו שם מלא תקלות גם. זה לא איזה אתר מדהים.

חבר'ה, האתר הזה זכה לפני ארבע שנים - - -

עוד מילה, מי שמדבר, פשוט הולך ישר לכיוון המרפסת, יש שם מזג אוויר נהדר, ויש גם תצפית לכל מקום... תודה רבה. אני מסתכל בשורה אחת. אם 70% מכל אזורי C, שם שורפים, אז זה אומר שזה עובד. זה עובד לא טוב, זה עובד יותר טוב, עובד פחות טוב.

אין שרפות בכלל באתרים האלה. לעולם לא יהיה, לא היה גם. יש באזורים ליד. שם אין שרפות באתרים האלה, וגם ההתיישבות הישראלית שופכת שם פסולת. באתר אל-מיניה, כל ההתיישבות הישראלית באזור חברון, בית לחם, גוש עציון, כולם שופכים שם.

ברגע שיהיה את האתר הנוסף, זה אמור לתת פתרון?

האתר הנוסף, אני בכוונה מגיע - - -

על מי אתה סומך ברשות הפלסטינית שתנהל את זה, זה בסוף שטחים שאתה - - -

לא תנהל את זה הרשות הפלסטינית. תנהל את זה ה- - - הבנק לפיתוח גרמני בחמש השנים הראשונות בשטחי C.

ואז, אחרי חמש שנים, נגמר האירוע.

אמרתי, אתה צודק. בגלל זה אנחנו מבקשים שזה לא יהיה חמש שנים בתוכניות, אלא לפחות 15 שנים. וזה גם בדיוק. אתה צודק במאה אחוזים.

למה זה חמש שנים?

כי זה הסכמים שעושים עם המדינות התורמות. בדרך כלל חמש שנים. אנחנו ננסה להגדיל את זה. אינטרס ישראלי. אני מתקדם. יש יחידת "דויד" במעברים, היא תפסה משנת 2015, מעל 1,700 משאיות, פסולת אלקטרונית, נתפסו רק השנה האחרונה 66 משאיות עם פסולת ברזל ואלקטרונית באזור ההוא. באזור עידנא דיר הואה, בחבל לכיש, השריפות פחתו בצורה אדירה בעקבות התפיסות האלה.

קצת סרטן, וגם סרטן, בני.

יחידת דויד, מונה 14 פקחים בפועל, כשיש עשרות מעברים, ויש מעברים שגם אתה לא יכול לשים פקחים בכניסה מישראל לאיו"ש, כי אי-אפשר לשים שם פקחים, כי הנסיעה היא רצופה, מגיעות משאיות במהירות אדירה. נעשה עכשיו עבודה מול מינהלת המעברים לטפל בנושא הזה שנוכל גם לעצור במספר מעברים מסוימים.

הוא מעבר שהוא לא מוסדר?

מוסדר. אבל בכניסה לישראל, אתה יכול להיכנס באזור מעלה אדומים, דוגמה. זאת אומרת, המעבר המוסדר הוא רק ביציאה מאיו"ש לישראל.

למה משאירים את זה כך, כדי לא לעכב אנשים סתם?

גם לחצים של ראשי עיריות, וכל הנושא, יש פקקים כבדים בבוקר, וגם בגלל השקעות כספיות אדירות בהקמת מעבר כזה. עכשיו, לא מזמן, המינהל האזרחי השקיע במעבר קלנדיה מעל 100 ומשהו מיליון שקלים מתקציבו.

שאלה קטנה ומאד פשוטה. זאת אומרת, אפשר להשקיע במקומות איפה שיש מעברים, ולעשות פשוט כביש או חנייה. 200, 300 מטר לא יותר, ויכולים לחזור חזרה - - -

אני איתך. העליתי את הרעיון הזה, ובמשרד הביטחון עובדים על זה.

ואז אתה מפריד בין משאיות לרכב פרטי ופתרת את העניין. מי מנהל את הפתרונות האלה?

בנושא יריחו - התושבים סובלים. אנחנו עשינו יחד עם השרה סילמן, ועם ראש המינהל האזרחי, ועם מתאם פעולות הממשלה בשטחים, הגשנו בקשות לקרן הניקיון ל-700 אלף איש האלו, ואישרנו אותם. אישרנו בקרן, כבר יש אישור.

עוד מעט לא יהיה קרן.

יהיה קרן, והכול יהיה בסדר. כל האינטרסים שווים, אני חושב, בנושא הזה.

ופה, מול הדיון אצלי בעוד 15 ימים.

- - - הוא מנוגד.

אישרתם מה? כרגע אתם יכולים עוד לאשר.

ביום חמישי האחרון, אני נותן פה בשורה לאנשי יריחו, אישרתי 540 אלף שקל בקרן עבור הטיפול באתר הפסולת הצמוד אליכם בשטח A, היה לי קשה לאשר את זה בוועדה, ואישרתי את זה, לפחות את כל הפסולת על אורך קילומטר וחצי פסולת בניין, אני יוצא למכרז עם יועץ. אני מקווה שאני אסיים את המכרז. יש לראש עיריית יריחו, אחרי שנפגשתי איתו, יחד עם רן, תיאום אזרחי, הצענו לו ארבע מיליון שקלים לשינוע הפסולת שלו לאתר מוסדר. העליתי בקשה למשרד להגנת הסביבה, לבטל את היטל ההטמנה לפלסטינים כדי שיוכלו לקחת את הפסולת לטווח קצר. ראש העיר עדיין לא נתן תשובות עקב האירוע הביטחוני שהיה שם הוא פחד להגיע אלינו בפעם השלישית. הוא צריך להגיע אלינו עם תשובות, לקבל את הארבע מיליון שקלים. ואז אני פתרתי את בעיית השינוע של הפסולת שלו לשלוש שנים. למשרד יש כבר את הכסף, מאושר, רק לצאת לדרך.

זה בהכרח יביא פתרון? זה בתיאום עם ראשי הרשויות? הם מכירים את זה.

פתרון ענק.

אני מפריד. אתה צריך להביא מספרים. מה שעכשיו הוא נותן, וגם הכמות שהוא מדבר, והמספרים שהוא מדבר - - -

היא לא מספיקה.

היא לא, לא מספיקה. אם אני אשים עכשיו טיפת מים פה, וההגדרה לא למיכל כזה, זה למיכל של רפת, מסיבה אחת – הוא מדבר על החרמה של 2,000 משאיות, נותן 50 אלף טון פסולת במקרים מקצועיים. אנחנו מדברים על 4,000 טון, 5,000 טון מיוצרים ביום בירושלים - - -

יש פה אינטרסים כלכליים, אני לא נכנס לפה. אני ממשיך. באזור יריחו אישרנו 2.5 מיליון שקלים לתחנת המעבר של יריחו, התחנה שבעצם הסאפ הישן שלו שהוא מלא. אישרנו 2.5 מיליון שקלים בקרן הניקיון, גם זה אנחנו צריכים לקבל את התשובה של ראש העיר בקרוב, אני מאמין תוך שבוע, שבועיים באזור יריחו.

למה נזכרתם עכשיו?

אנחנו עובדים עליו שלושה חודשים פה, רק על הפרויקט הזה.

למה? הייתה החמרה בתקופה האחרונה?

עשינו נוהל, וכל יריחו מודעים לזה. עשינו נוהל לכיבוי מהיר, יש נוהל היום.

מה עם אזורי גוש עציון?

אני אגיע גם לשם. אני מתקדם. באזור יריחו עשינו נוהל כיבוי שרפות מהיר. הנוהל הזה עובד, וכל שריפה שמדווחת אנחנו יוצאים החוצה על-ידי קבלן, הקבלן נמצא בשטח. בשלושה ימים, וכבר בחודש האחרון הוא צמוד למט"ק, אנחנו מפעילים אותו באופן מידי.

ברשותכם, הפתרון שמצאנו נוהל מהיר לכיבוי, אנחנו מנסים לעמוד בו בנוהל הזה, כי השריפה הכי גדולה היא של גזם. של גזם עצי תמר, שם השרפות הקטנות. המנטליות הפלסטינית היא שריפה ליד הבית, שזה יהיה ברור. התל"ג הפלסטיני הוא 2,700$, התל"ג הישראלי הוא 47 אלף דולר. אין להם כסף להשקעה בתשתיות, בגלל זה קרן הניקיון הלכה איתי, ועם ראש המינהל האזרחי, ועם השרה סילמן, שהבינה את הנושא הזה. ו-540 אלף שעכשיו ביקשתי, אישרו לי את זה במידי, לפינוי הפסולת שם. לגזם אישרנו שני מיליון שקלים למקצצות גזם. אנחנו כבר עובדים על רעיון אחר, אולי נביא קבלן שיבצע את הקיצוץ גזם, ואנחנו נרכוש את המקצצת, זה כבר נמצא אצל יועץ שייתן שרות לכל האזור.

זה לגבי כיבוי בתוך השטח? יש כבאיות?

אנחנו מפעילים את הכבאיות הפלסטינאיות, ואת קבלן שלי. אנחנו עשינו מכרז. השנה הוצאנו על כיבוי שרפות – 2.7 מיליון שקל, המינהל האזרחי מתקציבו לכבות שרפות במרחבים. היום אני יכול להגיד שבאזור ראש העין, אזור צמודי גדר - - -

יש לך כלים - - -

יש לנו כלים כבדים צמודים, יוצאים במידית לשטח. גם היום מתבצעים, כנראה לא מספיק, ואגיד לך למה. כבוד היושב-ראש, השרפות נמצאים בשטחי A ו-B, כמעט כולם. שטחי A ו-B אני לא צריך להרחיב. ב-C יש לנו סמכות אזרחית וביטחונית. ב-B יש לנו אזרחית ולא ביטחונית. ב-A אין לנו לא ביטחונית ולא אזרחית.

אני הובלתי את הנושא של המפחמות באזור ג'נין. אני הובלתי את הנושא הזה, וסגרתי 400 מפחמות באזור ג'נין. נתתי אלטרנטיבה אחרת לפלסטינים באזור לגדל טבק. היום אפשר להגיד שאזור ג'נין, יעבד בכל האזור הזה, היום אין מפחמות, כי נתנו להם אלטרנטיבה כי שורש המלחמה זה לחם, וברגע שאתה נותן כלכלה, אתה מונע את הפגיעה העתידית בכל האזור, וזה מה שבוצע שם.

מה אתה מציע לגבי השרפות בשטחי A ו-B?

אני מגיע לשם. אני בכוונה נתתי את הטווח הארוך, ונתתי את הטווח הקצר בפרוט שלי. אני ממש מהר, כדי שלא לעצור את הרצף. יחידת דויד אושרו שישה פקחים נוספים במסגרת קרן הניקיון, כדי להגדיל את היכולת של היחידה, 14 פקחים שלא יכולים להיות בכל יהודה ושומרון בעשרות מעברים.

כל זה בתוך ה-540 אלף?

לא. זה נפרד. זה כבר יש לי פה השקעה של 32 מיליון שקלים, עבור המשך של יחידת דויד, כולל הגדלה של שישה פקחים לשלוש שנים הבאות.

מה עם כלים טכנולוגיים?

אני אגיע גם לרחפנים וכל הנושא. בנושא יחידת דויד, אישרו לנו שישה פקחים.

הנושא הזה הוא סופר חשוב. באמת, במשפט אחד. יש פה נושא סופר מורכב שמתכלל ומקיף בתוכו, ואני בטוח שהוא מדבר מהצפון ועד הדרום, כולל היישובים שאני מגיע מהשרון. יש פה צורך להקים ועדת משנה שתתכלל את כל המשרדים האלה, אנחנו מדברים פה על משרד הביטחון. משרד הפנים. משרד ביטחון פנים. איכות סביבה. יש פה שלל גורמים, אני רוצה שנייה לשער, קשה מאוד לדבר אחד עם השני, וכל אחד שנייה אתה עובר מהצד הזה לצד הזה, אתה בעולם אחר ובמשרד אחר לחלוטין. יש פה באמת חשיבות גדולה להקים את ועדת משנה שתיישם גם את דוח גרמן.

משפט סיכום. בוא נקים ועדת משנה שתהיה ותיישם את דוח גרמן שדיבר על זה, בטח לאייש את התקנים בינשוף. לתת להם סמכויות יתר. יש פה אלף ואחד דברים. יש לי הרבה נושאים, אני לא אצליח להגיד את זה. תודה רבה שנתת לי את ההזדמנות.

ברשותך, חבר הכנסת יעקב, אישרנו במסגרת הקרן לפני כשנתיים 25.6 מיליון שקלים עבור הפלסטינים לשינוע של כל ה-72 כפרים המוארים באזור. מיפינו, ועשינו עבודה. כרגע הפלסטינים לא רוצים לקחת את זה. אנחנו יישות נפרדת, אנחנו לא רוצים לקחת את ה-25.6 מיליון. אנחנו במשא ומתן איתם. אני מקווה שנצליח בזה. אבל מה אנחנו עושים? אנחנו מנסים להיכנס למספר כפרים ולהגיע איתם לרשויות המוניציפליות אחרי לחצים שאנחנו עושים כדי רק לתת להם את השינוע. פלסטיני מייצר 800 גרם ליום, ישראלי מייצר - - -

אני שואל האם אין דרך חוץ משכנוע ומשא-ומתן – מה שנקרא למצוא, אולי באיזה מבצע לתקופה מסוימת, לא מבצע צבאי לכיבוש - - -

אדוני היושב-ראש, אם הם יראו את זה כאירוע של טרור, הם היו הרי כמו שדיבר ראש המועצה, היו פורצים לתוך השטח, מחבלים יוצאים.

אני מנסה לחשוב איתכם. אני בא ואומר דבר אחד, זה שעושים שכנוע – אתם מכירים את זה, שהוא שכנע אותו, בסוף הוא אמר לו זה וזה, והוא אומר לו עכשיו אתה מדבר. אם הם יראו שיש איזושהי אכיפה גם באזורים הללו שהם אזורים שצריך כנראה ליווי של הצבא או מעבר לזה, אם זה אפשרי משפטית, אני חושב שחלק מההסברה היפה בשכנוע מול ראשי הקהל הפלסטיני שם, זה יהיה אינסנטיב מאוד חד. נשמע את משטרת ישראל.

אני יועצת משפטית של מחוז ש"י, ואני גרה במעלה אדומים. גם אני סובלת מאוד מהכול. בעקבות הרבה מאוד תלונות של אזרחים אצלנו בגזרה – אנחנו מדברים עכשיו על C.

אז אני שואל האם יש דרך להגיע ב-A, ו-B במבצעי אכיפה?

נתתי דוגמה של המפחמות. בזמנו כל המפחמות היו בשטחי B, היה פעילות של אישור שר ביטחון, והצלחנו להיכנס ולבצע את הפעילות בתוך השטח. זאת אומרת, אם יש אישור שר ביטחון דרג מדיני לטיפול במפגע חוצה גבולות, הוא יכול, אפשר. אישור שר על כל פעולה. אני לא רוצה להרחיב מה אני עושה למען התושבים 24 שעות ביממה בשטחים אחרים.

אנחנו פועלים בשטחי B גם. גם בשטחי C ובשטחי B, לא בשטחי A.

מה אתם עושים ובאיזה תדירות?

בעקבות התלונות האלה, מפקד מחוז ש"י, החליט לצאת במבצע מאוד גדול של אכיפה נגד אתרים פירטיים.

בתיאום איתנו, בשילוב עבודה אדירה שמשטרת ישראל עושה היום באזור ארם.

זה מבצע מאוד גדול, מבצע מתמשך. אנחנו כבר כמה שבועות במבצע הזה, ויש לנו עוד הרבה שבועות. המבצע נערך יחד עם המינהל האזרחי, עם הצבא, עם החטיבות. עם הטובים של איכות הסביבה של המשטרה. נעשה מיפוי – יש 123 אתרים פירטיים, אנחנו עשינו מיפוי.

יש עכשיו משאית זבל לכיוון כביש 90 אם אפשר לדווח.

מי זאת? אז אני מבקש ממך לצאת החוצה לשלוש דקות.

אנשים פה מדברים מדם ליבם.

זה בסדר. תאמיני לי, כיבדתי מאוד.

עשו מיפוי, הגענו ל-22 אתרים שהם אתרים משפיעים, גדולים, שמשפיעים על ריכוזי אוכלוסייה באיו"ש. בחרנו יחד עם המינהל האזרחי ארבעה אתרים שאני לא אגיד אותם עכשיו. התקנו באתרים האלה מצלמות. אספנו מודיעין. הגענו לרזולוציות של סרטונים של פרצופים ולוחות זיהוי. מה שאני אומרת אפשר להגיד. בימים הקרובים אנחנו יוצאים לחלק הגלוי של המבצע, זה יהיה או בשבוע הבא או בשבוע אחריו. 120 תיקים, 120 תיקי חקירה, החרמה של 57 משאיות, זה ב-B ו-C. אני לא אגיד את האזור.

תודה. אני רוצה דבר אחד לדעת, אני אסכם נקודות. ייצא סיכום וגם מכתבים לשרים הרלבנטיים. אני מבין שיש התרחשויות. אני שמח שזה קרה, יכול להיות שזה קרה בגלל פניות. יכול להיות שזה קרה בגלל מדיניות. יכול להיות שזה קרה בגלל שמתחילים לעשות ישיבות. גם יכול מאוד להיות שמישהו ראה שכבר שבועיים הוא באתר, אנחנו נמצא גם דיון על קרן הניקיון, ואני מברך שסוף כל סוף מתחילים להשתמש גם בדבר הזה לפחות לצורך הדברים הללו, וצריך גם דברים נוספים.

אני רוצה לדעת מכם, האם הפעילות הולכת לגבור, להמשיך מה החסמים שלכם, כדי שאנחנו נעזור לכם לדחוף את העגלה. והאם זה עובד לאורך כל הקו – יריחו, גוש עציון, אזורים אחרים.

לא סתם פתחתי שיש דיון דו-שבועי של כל מערכות המתק"ים. מתקי"ם – מינהלות תיאום וקישור שכל אחת אחראית על עיר מסוימת גדולה באזור יהודה ושומרון. המטרה שלנו בדיונים השבועיים האלה לפתור את הבעיות ספציפית של כל מקום ומקום, כולל שילוב של המח"טים האזוריים, שבעצם המח"ט הוא לא רק אחראי על הביטחון של האזור, אלא הוא גם אחראי על איכות החיים של התושבים באזור. ואז אנחנו משלבים אותם לתוכנית הזאת, התכנית מגובש בתקציב, והתושבים מודעים לדרך הזאת.

מודעים כן. האם הם יראו בשבוע, שבועיים, שלושה, ארבעה, חמישה, שישה שבועות.

ועוד איך. אני נתתי דוגמה של ראש העין ואתרים צמודי גדר שכבר חודשיים הם סבלו מבערות קשות באזור ראש העין, והיום אין בערות שם. אנחנו מחפשים אתרים אלטרנטיביים. רכשנו רחפנים טכנולוגיים כדי לפתור בעיה ולדעת בפועל בשטח מה קורה ואיך קורה. כל זה, חבר הכנסת יעקב, זה תקציבים שאושרו שאנחנו צריכים לממש אותם עכשיו במכרזים – לקחנו יועץ מכרזים. קרן הניקיון אישרה לנו מיליון וחצי שקלים לפרויקטור שיוביל את הנושא של המכרזים. הדברים האלה נעשים עכשיו עם כל הביורוקרטיה שיש בתוך המינהל האזרחי יש יועץ שמטפל בזה, מקדם את הפרויקטים האלה, כולל פרויקטים באזור הצבת מכולות לגזם באזור אפרים שגם שם המטרה שלנו לפתור.

אמצעים טכנולוגיים לדוד – לא עניתם.

יש לנו הכול. הכול אנחנו יודעים. רק החודש הזה אני סגרתי את המעברים ביהודה ושומרון בהודעה לעיריית ירושלים, תפסנו יותר מ-80 משאיות עם פסולת קבורה. אנחנו כבר נכנסים לנושאים האלה.

יש ליש אלה. הנתונים יפים. המספרים מעולים. התקציבים – בשטח השרפות לא מאתמול.

התקציבים בשטח עוד לא מומשו במכרזים - - -

אבל זה לא מאתמול. איפה הגוף שאתה אמון עליו כל השנים אחורה?

כל השנים אנחנו השקענו מאות אלפי שקלים בכיבוי וטיפול ושיקום אתרים. התל"ג הפלסטיני הוא לא - - - בכסף.

אבל אני מבקש שיראו בשרפות האלה כמו שדיבר יושב-ראש המועצה, שזה אירוע שהתושבים שם, מה שנקרא הפלסטינים הורגים אותם לאט.

לא. השרפות התרבו בחצי השנה האחרונה בלבד. ועד לפני חצי שנה גם לא קמה קבוצת וואטסאפ. אני באופן אישי הקמתי קבוצות וואטסאפ בכל יהודה ושומרון, ואני פותר לאדם אדם את הבעיה. אני עונה לאדם, אדם, ואני פותר את הבעיה.

אני יכול לעשות עכשיו ועדת חקירה מה היה כל השנים. הנושא הזה נמצא על השולחן שלנו. לא נעזוב את העניין הזה. אני אגיד את הנקודות שאני חושב שחלקן צריכות להיות בסיכום, וייצא גם סיכום מסודר ויגיע למי שצריך להגיע בעניין הזה. אני רוצה לשאול את המשרד להגנת הסביבה. הסיבה לזליגת הנושאים של מוצרי החשמל, בטריות וכל הדברים האלה היא בגלל הבעיות שיש לנו פה בארץ. לכן הכמות הגדולה הזאת שיוצאת לשם, והיא גם כמות השריפה הכי מסוכנת, אם אני מבין נכון, מבחינה בריאותית. יש לכם תכנית בעניין הזה מעבר לתוכניות?

יש חוק פסולת אלקטרונית בישראל.

אני יודע. חברים, אני מבקש תשובה של המשרד להגנת הסביבה.

אני ראש אגף אחריות יצרן במשרד. הוא אמון בין היתר על היישום של חוק פסולת אלקטרונית. החוק הזה נכנס לתוקף ב-2014. הוא חוק שהבסיס שלו – אחריות יצרן מורחבת. בקצרה את המנגנון של החוק.

לא המנגנון. תגידי לי מה הבעיה כרגע? למה זה לא עובד? זה לא עובד. מרוב המקומות שאני שומע, החלק המרכזי שמגיע כיבוא מהארץ זה החלק הזה. יש לנו בעיה עם הפסולת שלהם, זה סיפור אחד.

החוק הזה, בעיקרון, הקים מכוחו גופים מוכרים, תאגידי מיחזור, הם מקבלים כסף מהיצרנים והיבואנים. אוספים את הפסולת מהמקורות של הפסולת שזה רשויות מקומיות, חברות ובתי עסק, ואמורים להעביר את זה למתקני טיפול מורשים בארץ או בחו"ל, ולעמוד ביעדי המיחזור עבור היצרנים והיבואנים - זה המנגנון. היעדים הם 50%, שזה אומר לא 100% מיחזור, 50%. העניין הוא כשאנחנו מיפינו את המסלולים של שרשת הטיפולית, שרשרת הערך של הפסולת הזאת, הבנו שיכולים להיות מספר אתגרים שיכולים להוות זליגה. אתחיל דווקא בקצה של השרשרת. אתרי הטיפול למיניהם: אתרי הטיפול, נכון להיום, חלקם הגדול הם מגרשי ברזל שהיו גם טרם חקיקת החוק. אין הבחנה בין זרם פסולת אלקטרונית כזרם ייעודי, זה מגיע לשם יחד עם גרוטאות רכב, ופסולת מתכתית אחרת. אז אנחנו כמשרד עכשיו מתחילים לבצע הסדרה מול האתרים האלה.

לא הלכתם להסדרת קצה, זאת אומרת, לאן זה יילך לטייל כאילו.

יש את כל הסדרי ההפרדה שצריכים להיות ברשויות מקומיות, הם אמורים להתקשר עם הגופים. גם שם אין יישום מלא של ההסדרים האלה, אם התושבים לא צייתנים, נגיד, ופסולת מונחת על הגזם, ומפונה בסופו של דבר עם קבלן הגזם הגיע לתחנות מעבר, זה לא מגיע אלינו בניתור באמצעות גופי היישום המוכרים, זה מגיע לתחנת מעבר ונמכר. זאת אומרת, אנחנו רוצים להשריש כמה שיותר את ההפרדה במקור ברמת הבית.

כבוד היושב-ראש, ככל שאנחנו נעשה מעשים לאיסוף הפסולת ונעשים הרבה, והבאנו גם דוגמאות ותמונות, יש גם פתרונות פה בישראל. בשנים האחרונות הוקמו פתרונות, קם לאחרונה מפעל למחזור מקררים שיושב בשדרות ומחכה לקבל מקררים שזולגים לשטחים. הוקם מפעל למחזור מנועים. הוקמו פה מפעלים למחזור של מוצרים. אנחנו לא מסוגלים להגיע כל עוד יש חור כל כך גדול בדלי, אנחנו זועקים על זה כבר שנים. מעברים, הכול במעברים.

אמרת שגייסתם עוד כרגע - - -

עוד שישה פקחים.

במעברים, וצריך פשוט להסדיר את המעברים האלה. כדי לגרום לאנשים להתחיל לעשות את המחזור, אתה חייב לסתום את החורים הללו.

24 שעות מעבר פתוח. בשביל לשים כמות כזאת של עשרות מעברים, צריך מאות עובדים.

אני אומר עוד פעם. כמובן שהפתרונות של אתרים שיתנו את התשובה והכול זה בסדר, וזה חשוב. אבל האכיפה כאן היא חשובה כדי לגרום להם. יכול להיות ששווה להם, וכנראה שווה למישהו. ויכול להיות שפסולת אלקטרונית היא שווה יותר כשאתה מוכר אותה, אני לא יודע. אז אם שווה יותר, יש פה ביזנס. ביזנס בודק את עצמו בכיס. ואם הוא חוטף דוחות, ואם הוא חוטף, לא רק עצירה בגבול, אלא גם בדוחות כספיים, אם צריך חקיקה לזה, תביאו את זה מהר. אני אומר עוד פעם, אני רוצה לשמוע ולקבל מכם תשובות גם מהמשרד להגנת הסביבה ביחד איתכם כי נראה לי שאתם עובדים ביחד. לראות איך אנחנו עושים סגירה של הנושא הזה, במיוחד של אותו חלק שדיברנו עליו של הפסולת האלקטרונית, וסוללות ותנורים.

הרבה מהחומר ממוחזר. מה שנשאר שאריות הם שורפים. את כל הנושא של מיפוי קרקעות - -

אבל הם שורפים כי מישהו מביא להם את זה. אם לא יביאו להם את זה, אם תעצור את המעברים, נגמר הסיפור.

כבוד היושב-ראש, אנחנו מדברים על קרוב ל-5,000 משאיות בשנה שצריכות לעבור את הגבול. 5,000 משאיות, אנחנו מנסים להביא אותם למחזור ולא מצליחים.

הם לא מסדירים את זה במפעל סדור, הם עושים את זה בשטח בצורה פתוחה, אז אי-אפשר לדבר פה על מחזור.

חברים, כמו שקודם סיפרו מה שהם עשו על הגזם, שסגרתם להם מקום אחד, אז ממילא אכיפה ופתרונות. זאת אומרת, המשרד צריך להביא דרך חברות של תאגידים שנותנים את הפתרונות, אבל הפתרונות האלה לא יבואו לבד. יש פה אינסנטיב כלכלי שעדיף להם להעיף את זה החוצה, מאשר להעיף את זה בצורה מסודרת במקומות מוסדרים. יש פה כנראה אינסנטיב כלכלי כזה או אחר, ואולי נוחות, או מה שתקראו לזה.

ולכן, אני מבקש שבמסגרת התגבורים הללו, אנחנו גם נקבל מכם, ומה בכוונת המשרד להגנת הסביבה, אני יודע שהשרה מאוד דואגת לעניין הזה, גם לגבי פסולת בניין. אני מחזק את ידיה מכאן, ומחזק את ידיכם, ואני אומר, אנחנו נעשה ישיבת מעקב קצרה, אבל מאוד פרודוקטיבית בעוד כחודש, חמישה שבועות גג. אני מבקש לדעת רק דבר אחד. אני רוצה שבישיבה הזאת אנחנו נשמע קודם כל מהתושבים שהם רואים שינוי, לא יהיה גן עדן ביום אחד. לא בבת אחת. תאמין לי שהתושבים הם מספיק אינטליגנטים כדי לראות פעילות, כדי לראות פחות עשן, ואז אנחנו בכיוון מסוים.

צריך כמה וכמה דברים לעשות כאן – להגדיל את כוח האדם במעברים. לסדר את אותם מעברים פתוחים עם כביש שרות מה שנקרא, ששם יהיה המחסום, שמשאית תהיה חייבת לעבור דרך כביש שרות ולא בכביש הרגיל. לא לעצור אותה, ואז לעשות פקק שלם. כל משאית חייבת לעבור בכביש שרות, שם מחכה לה בודקה עם בדיקה כזו או אחרת. בדיקות פתע, או לא פתע, תחליטו אתם אני לא יודע. כלי טיס כאלה ואחרים שמצלמים ונותנים את הנקודות הללו. כניסה לכיבוי והגדלה של מבצעים בשטח B ו-A. השיח שלי הוא פרודוקטיבי. אני בא ואומר – אמרתי A וגם B כפי הניתן. אני לא יודע לשפוט את זה. יש פה הרבה גנרלים, אני לא יודע לשפוט את זה. אני לא רוצה שחס ושלום ייהרג מישהו על-ידי איזשהו לחץ. אני אומר, מה שצריך לעשות חייבים כי המבצעים האלה יגרמו לאותם אנשים שאתה כן בא לדבר איתם, אותם מנהיגי ציבור שם כשאתה מדבר איתם בשפה יפה וברורה, זה יעזור להם להבין, כי אחרת הם לא יבינו. מבצעים כאלה בתדירות גבוהה עכשיו יגרמו לכך שתוכל לסגור איתם הסכמים שאני מברך עליהם.

כל מה שאתה אמרת זה יהלום, מקבל את הכול מעולה. אני רק רוצה להגיד משהו אחר. אנחנו וראש המינהל, ויחד עם השרה סילמן, ויחד עם המנכ"ל למשרד להגנת הסביבה, אני מבטיח לתושבים שהמטרה שלי - ואני עושה את זה 24 שעות ביממה, לתת שקט, רוגע ובריאות לסביבה. זה מה שאנחנו נעשה באופן קבוע. ואני שותף בכל הקבוצות. אני פתחתי אותם באופן אישי. כל הקבוצות ביהודה ושומרון, אני ראיתי את מה שהבאתם לפה לשולחן, זה מגרד לי, כי יש לי גם משהו אצלי במערכת שלי, ואני יודע מה זה, קיבלתי את זה. אנחנו נעשה את הכול כדי למנוע שרפות באזור שלכם יחד עם ראש המועצה שלכם שהוא איש מיוחד שעוזר לנו באופן שוטף בכל התחומים. אנחנו נממש את התקציבים שישנם, אני בכוונה אומר, אל תצפו מחר שלא יהיו שרפות. שתבינו, אנחנו נעשה את הכול שלא יהיו שרפות. תודה רבה.

הגדלה של עוד אתרים.

אני מבטיח לתושבים, 24 לתת שקט ורוגע ובריאות לסביבה. זה מה שאנחנו נעשה באופן קבוע. ואני שותף בכל הקבוצות. אני פתחתי אותם באופן אישי. אני ראיתי, זה מגרד ואני יודע מה זה. נעש האת הכול כדי למנוע שרפות יחד עם שהוא איש מיוחד שעוזר לנו בכל התחומים. אנחנו נממש את התקציבים שישנם. אל תצפו מחר שלא יהיו, נעשה את הכול שלא יהיו שרפות.

כמה נקודות. דיברת על אתר שעומדים להקים. אני שואל, האם אנחנו, מדינת ישראל, המשרד להגנת הסביבה בתקציב שלו, אנחנו מעודדים הקמה של אתר פסולת באזור C?

אנחנו הקמנו בשטח C, בהשקעה של המשרד להגנת הסביבה 15 מיליון שקלים באזור עמנואל מתקן פסולת שעובד היום.

יפה. עכשיו אני שואל האם יש עוד מתקנים בתכנון? כי בסוף אתה צריך שיהיה לך מספיק קיבולת לאכיפה החזקה שאנחנו נעשה?

אתר אישרנו אתר פינוי פסולת בניין. אני אשמח אם יזמים כמוהו יבואו וירימו את הכפפה ויפתחו אתרי פתרון לאתרי קצה. בגדול, יש בקשות להקמת אתרי קומפוט ביהודה ושומרון. ואתר הכי חשוב, אתר תלתן על-ידי משפחת פורטר שרוצה להקים אתר, זה עוד רק בחיתולים לתזכיר ראשוני של א' ו-ב' באזור חוסן על-ידי 100 דונם שהם קיבלו מהכנסייה.

חשוב לי להוסיף. אני הקמתי שני אתרים בעלות של 32 מיליון שקלים. הם ריקים, לא מקבלים כלום. האתר שהוא מדבר עליו תלתן הולך להיות חמש שנים יופי, כי מנוהל אירופאי, אחרי זה הוא עובר לידיים פלסטיניות, וזה נהיה פח אשפה הכי גדול באזור. רק דבר אחרון. הינה, קבל התנעה שאני לא צריך מהמדינה. אני מוכן באזור שלי, כי זה עניין פיננסי, לממן את הפקחים, שיתנו לי להעמיד את האנשים שלנו בדבר הזה למה? כי פתרון בקולות ספורים לא יקרה.

אני מציע שתקבע פגישה.

ניסיתי, לא אישרו לי.

אני לא הולך לנהל כאן משא ומתן עם חברות.

לא צריך כסף מהמדינה, אני נותן. אני גם הנהלת מועצה. אני בא בשם התושבים.

אל תגרור אותי למקום שאני צריך לדבר איתך ברמה האישית. אני בא ואומר, ואני שואלת את השאלה אחרת. האם עד שיקומו תלתן, וכל מיני דברים אחרים, האם יש עוד אתרים שנמצאים בסמיכות מקומות שאפשר להגיע איתם להבנות כאלה ואחרות שיעשו אצלם בינתיים, או שזה יהיה עוד כתוספת, כן או לא?

אזור קרני שומרון, ביקשו מספר אתרים, אנחנו הולכים לכיוון שלהם. אני מעודד כל פתרון קצה שיש ביהודה ושומרון. אני אבדוק את כל הפתרונות. אני גם ביקשתי מהגרמנים, ברגע שהם יאשרו את האתר הזה, אני מאמין בחודשים הקרובים - לוקח להקים אותו כשנתיים עד שלוש שנים. אבל ביקשתי קטע גדול מאוד להטמנה, כי באזור יהודה ושומרון בכל ישראל כמעט לא מאשרים אתרי הטמנה חדשים. 77% מהפסולת בישראל מוטמנת, אבל לא מאשרים אתרי הטמנה חדשים. ביהודה ושומרון אישרנו את האתר הזה כאתר הטמנה בגלל הבעיה הפלסטינית שאין להם את הכסף. האתר הזה אנחנו ניקח ממנו שטח גדול שהגרמנים יהיו מוכנים להתחיל את הפעילות לפני שהסתיים האתר הזה, יקבלו את ההטמנה, כמובן, תחת תנאים של הקמה של האתר.

אני מבקש לסכם. אני מבקש ממשרד הבריאות, בלי כל קשר להתקדמות שתהיה ולמה שלא יהיה, כן לעשות איזשהו בדיקה או מחקר באזורים האלה. תיקחו את זה לפי תנאי שטח הגיוניים שיושבים על הצד הזה. אני חושב שחשוב לנו מאוד לדעת את הדברים האלה כדי גם להבין את רמת הדחיפות, כי זה איזורים מאוד עדינים. יכול להיות שמחר יגידו מבחינה מדינית אל תעשו, אל תזוזו, אין מדינית כשאנשים מתים פה ממחלות. לכן, אנחנו צריכים לאסוף את הנתונים ככל האפשר בעניין הזה, והנתונים אצלכם, אתם צריכים רק פשוט ללקט אותם, לעשות אותם נכון, ואולי ליזום עוד כמה דברים כפי שעשיתם במפרץ חיפה. פה זה לא מפרץ חיפה, אבל יושבים פה גם אנשים מכל דבר ועניין. כמובן, לגזור אולי גם את הרעיון שלכם לקחת דגימות בלי קשר לבן-אדם.

אני מתרשם, אני מקווה שאני צודק, שיש גוף אחד שמנהל כרגע את העניין, אם אני מתרשם נכון. אתה עושה קולות של בעל הבית, השאלה אם אתה בעל הבית בסוף כן או לא. אני לא בטוח.

יש בעל בית אחר ברשות הפלסטינית גם.

השאלה עוד פעם, האם, ובזה נפנה למי שצריך לפנות לשרים בעניין הזה, כי אני רואה פה שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, שיתוף פעולה עם משטרת ישראל, צבא, ביטחון והכול, בסדר. תמיד יש עוד דרג מלמעלה. אבל אני אומר עוד פעם, החשיבות הגדולה לאיגום כל המשאבים הללו, ולהפוך אותם לאגרוף אחד, ולא לכמה זרועות כאלה ואחרים. אתה יודע מה, אני דווקא רואה בך כגוף המוביל, ולאו דווקא בהגנת הסביבה.

אני איכות סביבה, אני מנהל מחוז שם.

אני מבין. הם צריכים לספק לך את המשאבים, את הידע, את הדברים הללו, המשאבים במיוחד, תקציבים מיוחד, קרן הניקיון אני מברך על זה, לפחות שיתחילו משהו לעשות עם הקרן, ולא לכסות חובות של משהו שאוצר כבר לקח בזמנו. אנחנו רוצים הקמת יחידת אכיפה ייעודית, וייחודית בעניין הזה. הגדלה של "דויד", הגדלה של "ינשוף", אתם יודעים לעשות עבודה כשאתם רוצים, וזה גם הצליח בגזם, בדברים מהסוג הזה. זה חייב להיות גם לגוף המתכלל כפי שדיברנו.

לגבי הנושא של שריפות – אני רוצה פעולה יזומה בכיבוי, ועד כמה שאפשר, בענישה והאכיפה במקומות שאתם כן יכולים. אבל בכיבוי כן.

אנחנו עושים את זה בשוטף – 24 שעות ביממה.

בכל האזורים האפשריים. דיברנו על גוף מתכלל.

מתכלל האירוע זה ראש המינהל האזרחי, יחד עם המשרד להגנת הסביבה כריבון בשטח.

בסוף מי אחראי? למה תלונות צריכות להגיע למשרד להגנת הסביבה ואחר כך אליכם?

ראש המינהל האזרחי. גם יש מרכז מידע במשרד להגנת הסביבה.

זה עניין טכני שיש למשרד מוקד - - -

אבל זה לא עובד.

באופן עקרוני הסמכויות בשטחי C, הסמכויות האזרחיות במינהל האזרחי, בין אם הוא קמ"ט איכות הסביבה במינהל האזרחי שהוא עובד במשרד להגנת הסביבה - - -

למה שלא יהיה 102 שלהם?

מוקד אחד שיתכלל את כל הדבר הזה. שיוציא מיד ברגע שיש תלונה.

כל הכבוד לך ברמה האישית. אבל אני אומר התושבים לא צריכים לרוץ ממקום למקום. וגם עד שזה מגיע אליך.

יש קבוצות וואטסאפ שכל תושב והנציגים שלהם נמצאים.

אדוני היושב-ראש, נעשה ניסיון. אני אסע הביתה, אני אראה את השריפה, אני ארים טלפון לבני, נראה תוך כמה דקות מכבים. הוא יפסיד, אנחנו ננצח.

הוועדה מבקשת החלטה מהמשרד להגנת הסביבה והמינהל האזרחי לבדוק דרך לעשות מוקד יחיד, אחוד, יעיל שיודע לטפל, ושזה לא יתחיל לרוץ ממקום למקום. אני אומר ייעודי לעניין הזה. כיבוי אש למקומות הללו. תאמיני לי, אני בא מתחום הניהול. אם זה נופל ביחד עם כל אלה שעכשיו מצאו באיזשהו מקום משהו של הגנת סביבה - אני לא יודע כמה המוקד הזה מאויש, כמה אנשים יש לכם בו, כמה הזמינות של התשובות, לא בדקתי את כל זה. אבל אם אתם רוצים לבוא ולהציג, אני רוצה דבר אחד, שהאזרח יודע שהוא הגיע לבני, זאת אומרת, לא בני אישית, שהוא הגיע למקום שבא או לכבות, או לתת את הקנס, או להזיז, או לדעת שמחר הוא צריך לטפל בזה, ושלא הסתובב באלף משרדי ממשלה, עם רצון טוב של כולם. כל הדברים האלה יעלו לכתב, אנחנו נוציא סיכום של הדיון, ונעביר את זה למשרדי הממשלה הרלבנטיים.

גברתי, מנהלת הוועדה, אני יודע, אני אשלם על זה בהרבה שעות, אבל אני שלם עם זה. אנחנו נעשה דיון מעקב קצר יחסית ששם לא יהיו נאומים. יהיו רק תושבים שיבואו ויגידו לנו מה הם מרגישים. שיבואו משרדי ממשלה ואנשים מהמועצות האזוריות ויגידו לנו האם יש שיפור או לא. ואתה תבוא ותספר לנו כמה עוד הצלחת להוציא בשביל התושבים האלה, בשביל הילדים שלהם. זה ילדים שיכולים לגדול עם אסמה, ועם דברים לכל החיים. אני מודה לך. אני מעריך את הלהט שלך, ואת הרצון. אנחנו ניפגש פה בעוד חמישה שבועות בערך. תודה רבה לכולם.


הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.