פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים וחמש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לענייני צעירים
20/02/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 5
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני צעירים
יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ג (20 בפברואר 2023), שעה 12:00

ישראל ויעדי ה-SDG (יעדי פיתוח בר קיימא 2030 של האו"ם) בראי הדורות הבאים

חברי הוועדה: נעמה לזימי – היו"ר

ארז מלול
שרון ניר

טולי מוהליבר - מנהלת שירות (התנדבות), אגף א' משאבי קהילה ועבודה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

גדעון בכר - שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות, משרד החוץ

אילת רוזן - ראש אגף אמנות סביבתיות, המשרד להגנת הסביבה

שירי ספקטור בן ארי - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

עינת וייס - מרכזת מדדי SDG, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ריטה גולשטיין-גלפרין - ראש תוכנית רפורמות בשירות הציבורי, המכון הישראלי לדמוקרטיה

פרופ' יהודה כהנא - מייסד, ארגון SDG ישראל

טל רונן - מייסד, ארגון SDG ישראל

יעל גיני - מנהלת, ארגון SDG ישראל

תניה מורקס - מנכ"לית, האגודה לפיתוח בין-לאומי סיד ישראל

שירין בטשון - עו"ד, עמותת איתך מעכי

שמוליק דוד - יועץ לענייני מדיניות, ארגון שתי"ל

אריאל פרטוש - מנהל תחום קשרי חוץ, משרד השיכון

עידו קמחי פלדהורן - מנהל תחום בכיר ממשל, אגף ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה

תמי סלע

דפנה סידס-כהן

טליה חסון, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות

ישראל ויעדי ה-SDG (יעדי פיתוח בר קיימא 2030 של האו"ם) בראי הדורות הבאים

שלום, צוהריים טובים. אני ממש שמחה לפתוח את הדיון הזה על פיתוח יעדי בר קיימא של האו"ם, ה-SDG. ולפני שאני אדבר על זה, אני אספר איך הגעתי לנושא הזה ולמה ביקשתי שהוא ייכנס בסמכויות הוועדה החשובה הזאת, ועדת הצעירים, וכמה אני רואה את הנושא הזה של ה-SDG קשור קשר הדוק לראי הדורות הבאים ולצעירים וצעירות בישראל.

אז אני אספר שלפני שהגעתי לכנסת הייתי חברת מועצת העיר חיפה, ושם הקמתי את הוועדה לשוויון מגדרי. היא לא הייתה לפני כן, וראיתי בזה ערך חשוב. שוויון מגדרי בזירה המוניציפלית זו סוגיה מאוד חשוב לביטחון אישי, ספורט נשים, רווחה, אפילו ייצוג על במות עירוניות. זה נוגע לכל תחומי החיים שאנחנו אפילו לא משערות בנפשנו.

חלק ממי שהובילו פרויקט בזמנו, שנקרא "עיר לכולן חיפה" היו "איתך מעכי" שנמצאות פה איתנו, באמת ארגון יקר לליבי. וגם כחלק מיעדי ה-SDG זה שוויון מגדרי. ובעצם ככה נחשפתי בכלל לדבר המדהים והמבורך הזה.

לאחר מכן גם נשלחתי למשלחת עירונית בגרמניה, שעוסקת ביעדי האו"ם ברמה המוניציפלית, ואיך הדבר הגלובלי באמת מתחבר לנו גם לזירה המקומית בכל מיני אופנים. והבנתי כמה התחום הזה הוא לא רק מרתק, הוא פוגש אותנו גם ביום-יום ואיך אפשר לאמץ את עצמנו כחברה ולעסוק ביעדים הללו בכל תחום ותחום אם נחליט להסתכל על זה בראי יעדי הפיתוח הבא קיימא.

וכמה זה מדהים, מפסולת טכנולוגית ועד למיגור עוני, ופשוט לא ייאמן איך שאפשר להסתכל על זה ולקיים פה עולם בריא יותר, נכון יותר, מכל היבט, ובטח בהסתכלות על הדורות הבאים והעתיד.

אז אני מאוד מאוד שמחה שזה גם חלק מסמכויות הוועדה הזאת, ואני שמחה על הדיון הזה. אני אגיד שעוד יותר אני שמחה שזה דיון מסגרת. דיון שנדבר בו ונדון באיך היינו רוצים לבנות את המשך הפעילות שלנו בנושא, להבין איפה המטרות והיעדים שלנו, ואני רואה בזה באמת לקיחת אחריות של המדינה.

אם הייתי חושבת מה אני יכולה להגיד, מה זה ה-SDG, זו מדינה שלוקחת אחריות על המקום הזה. לא רק על אזרחיה, אלא גם על המרחב וגם על הסביבה, וגם על התפיסה של מורשת ושל תרבות ושל חברות מחלשות ושל תשתיות, מכל הסוגים. ואיך הדבר הזה שהוא מאוד גדול וזה כאילו שם כולל, יכול להיות ממש בפרטים הקטנים ובכל מעשה שנעשה פה, ואיך זה גם מצעיד את ישראל אל עבר עתיד טוב יותר, שמסתכל קדימה, אל הטווח הרחוק, ולא רק על הטווח הקצר, ולא רק מסתכל על הכאן ועכשיו, אלא איך כל צעד שנעשה בעצם משליך עלינו קדימה ועל הדורות הבאים, והייתי מגדילה ואומרת, העיסוק בחיים עצמם.

אז אני באמת שמחה לפתוח את הדיון הזה. אני מודה מודה לכל השותפים והשותפות שהגיעו לפה, גם ממשרדי הממשלה והארגונים השותפים, ואני גם אתן לכולכם לדבר. וכמובן, תודה למנהלת הוועדה ולייעוץ המשפטי על ההכנה לדיון, ולאורי.

וכן, אני אשמח לפתוח בסקירה של הממ"מ, שגילינו שיש לנו תשוקה משותפת לנושא הזה, וזה כבר מבורך מאוד. לשירי היקרה, אז תודה רבה גם על הנכונות ללוות אותנו בנושא הזה לטווח ארוך, כי פה, אני כבר אומרת, זה לא דיון אחד. זאת סמכות של הוועדה, ונרצה ללוות את החלטת הממשלה וסוגיות נוספות שבטח גם יגיעו בתקציב הקרוב, ובכלל לתקופה ארוכה. בדיוק כמו כוונת היעדים הללו – בר קיימא, תקופה ארוכה, לטווח הרחוק, ושנעשה את זה יחד. תודה.

תודה רבה, גברתי יושבת הראש. אז כמו שאמרת, אני רק אגיד בכמה מילים שהכנסת ומרכז המחקר והמידע יחד איתה, עוסקת בנושא של יעדי פיתוח בר קיימא בערך מ-2017, כשהנושא הזה בכלל התחיל בכנסת מהחטיבה לקשרים בין-לאומיים, שבאו ואמרו, יש איזה נושא שהוא נושא מאוד מאוד חם, בפרלמנטים ברחבי העולם, בכל הכנסים, כולם מדברים בשפה הזאת, ואנחנו חייבים להבין ולראות איך הכנסת משתלבת בתוך הנושא הזה. ואז אנחנו גם התחלנו להיכנס לזה ברמת התוכן, לראות איך מורידים את זה לרמת מדיניות, מה קורה במדינות שונות גם בהקשרי מדיניות, גם בהקשר של מנגנונים ממשלתיים, פרלמנטריים, לפיקוח על הנושא של ה-SDG.

מה שהתבקשתי לעשות פה היום זו סקירה מאוד מאוד ראשונית, שכמובן על כל אחד מהנושאים אפשר להעמיק, אם באמצעות מסמך של ממ"מ, אם זה באמצעות שיחה. אבל תרגישו חופשי לעצור אותי, להגיד לי לעבור הלאה, או לחילופין, לנסות להעמיק באיזשהו נושא.

אז רוב הקהל פה מכיר ומבין, אז אני אעבור על זה מאוד מאוד מהר. דבר ראשון, נתחיל במושג. פיתוח בר קיימא, או קיימות הוא מושג שקבעו כבר ב-1988, שזה פיתוח העונה על צורכי העובד בלי לפגוע ביכולת הדורות הבאים לענות על צורכיהם. כשהדורות הבאים יכול להיות הילדים שלנו, ובמקרה של התמונה הזאת בחרתי דווקא לשים ילדים של יצורים אחרים בעולם שלנו.

המושג של פיתוח בר קיימא הוא הפעם הראשונה שלקחו את שלושת התחומים: סביבה, חברה וכלכלה, וניסו לשזור אותם אחד בתוך השני וניסו לראות איך יש להם השפעה הדדית אחד על השני. כשמתוך השיח הגדול הזה, אני חושבת שעד היום אם תשאלו אנשים ברחוב מה זה קיימו, שזה מושג שמשתמשים בו הרבה, הרוב, במקרה הטוב, יגידו "זה איכות סביבה", ויהיה לאנשים מאוד מאוד קשה להגדיר מה זה קיימות, ובפרט מהי מדיניות מקיימת, כלומר, מה צריכה לעשות ממשלה כדי להביא אותנו לעתיד בר קיימא או למדיניות מקיימת.

אז ניסיתי להגדיר את זה בצורה כזאת: הטמעת שיקולים מתחומי החברה, הכלכלה והסביבה בתהליכי קבלת ההחלטות וקביעת המדיניות, תוך התבוננות בשיקולים האלה כמערכת אחת בעלת השפעות הדדיות בטווח המיידי ובטווח הארוך.

זאת אומרת שיש לנו כמה אלמנטים פה. גם הקשר ההדדי בין הגורמים האלה, איך הם מדברים אחד עם השני והעובדה שאי אפשר להפריד בין חברה, סביבה וכלכלה, וגם טווחי הזמן השונים. זאת אומרת, החשיבות של הסתכלות גם על הטווח המיידי וגם על הטווח הבינוני והארוך. וזה כמובן חשוב במיוחד בוועדה הספציפית הזאת, שעוסקת בצעירים, ולפי תחומי העיסוק של - - - לא מדובר ספציפית רק בנושא של ילדים כיום, אלא בכלל החשיבה של הצעירים כמייצגי הדורות הבאים.

מתוך הניסיון הזה של ליצור הבנה של מהי מדיניות מקיימת, היו כל מיני ניסיונות במהלך השנים, של האו"ם ושל גופים אחרים, לגבש אמירה של מה צריכים להיות היעדים או איך נראית מדיניות של פיתוח בר קיימא. זה התחיל מ-1992, כשקבעו את אג'נדה 21, זאת אומרת, מה צריכה להיות האג'נדה העולמית למאה ה-21, המשיך בתחילת שנות האלפיים, כשנקבעו יעדי המילניום, שעסקו בעיקר ביעדים למדינות המתפתחות, ובשנת 2015 קבע האו"ם את יעדי פיתוח בר קיימא, שהינה הם.

במהלך המצגת הזאת תראו המון צבעים. כיוון שאם יש משהו שחזק ב-SDG זה הגרפיקה. הגרפיקאי של הדבר הזה צריך לזכות בפרס נובל על מה שעשה מבחינת הוויזואליות של הדבר הזה.

יעדי פיתוח בר קיימא, כמו שאמרתי, נקבעו בשנת 2015, ונקבעו 17 מטרות גדולות שבעצם עוסקות בכול, כמעט בכול. החל בדברים שהם מאוד מאוד חברתיים, או חברתיים-כלכליים, כמו סוגיית העוני, מיגור רעב, בריאות, חינוך, שוויון מגדרי, דרך סוגיות שנחשבות יותר סביבתיות, במידה מסוימת, מים, אנרגיה, אקלים, החיים על פי היבשה, החיים מתחת לים. סוגיות יותר כלכליות פרופר, דברים שקשורים בתעשיות, סוגיות של עירוניות וכו'. שלום, ממשל.

זאת אומרת, באמת באמת יעדי פיתוח בר קיימא עוסקים בהמון המון נושאים, אפשר להגיד שזה באמת כמעט עוסק בכול. ל-17 המטרות האלה נקבעו, בתוך כל אחת מהמטרות נקבעו יעדי משנה, 166 יעדי משנה, ולכל אחד מיעדי המשנה האלה יש גם אינדיקטורים מדידים.

זה האתר של הלמ"ס, שאני גם אחמיא ללמ"ס על ההנגשה של היעדים והמדדים, קשה קצת לראות, אבל אם תלחץ על אחד מהם, לא משנה איזה, "מיגור העוני יעד 1", דווקא הפניתי לאתר של הלמ"ס, כדי שנוכל לראות את זה בעברית.

אז על כל אחד מהיעדים, אנחנו רואים, יש מטרות, כמו "עד 2030 מיגור העוני החמור עבור כולם ובכל מקום", שפה ”או"מית” מאוד, ובתוך כל אחד מהדברים האלה יש גם ממש מדדים. מהו אחוז האוכלוסייה שחיה מתחת לקו העוני הלאומי לפי מין וגיל; האם יש או אין תוכניות למיגור עוני וכו'. אפשר לעבור על כל אחד מהיעדים, אנחנו לא נעשה את זה, אבל בכל אחד מהם יש דברים דומים.

מה שאנחנו יכולים לראות באתר של הלמ"ס זה איפה יש מידע בלמ"ס, ואיפה אין מידע. זאת אומרת, יש מדדים שאין לנו מידע לגביהם היום בלמ"ס.

האתגר הגדול הוא איך לוקחים את כל 17 היעדים האלה, שכמו שאמרנו, עוסקים בכול, והופכים אותם למדיניות אחודה. יש אפילו בתוך היעדים יעד שעוסק בזה, של חיזוק התחום של מדיניות אחודה לפיתוח בר קיימא.

מבחינת מדיניות אחודה, יש לנו פה כמה אתגרים. יש פה גם כל מה שקשור באחידות אנכית, זאת אומרת, מדובר ביעדים שנקבעו ברמה הגלובלית, חלקם נוגעים למדינות מתפתחות, חלקם נוגעים למדינות מפותחות, חלקן נוגעים לכולן. זה משהו מאוד מאוד כללי שאחר כך צריך להוריד אותו לרמת המדינות, זאת אומרת, צריך לעבור מהרמה הגלובלית לרמת המדינה, ליעדים שרלוונטיים לכל מדינה ומדינה, ובחלק מהמקרים גם להגיע ממש לרמה המקומית, כי אנחנו נראה אחר כך שיש גם, לדוגמה, רשויות מקומיות, כמו שהזכרת בהתחלה, רשויות מקומיות שכבר קובעות לעצמן יעדים, ואפילו חברות עסקיות וארגונים חברתיים וכו'. אז זו מדיניות אחודה, ברמה של מה הרמה של היעדים.

האחידות השנייה צריכה להיות רוחבית. מדובר בהרבה מאוד נושאים, אז דבר ראשון, קצת קשה לראות, אבל מה שאנחנו יכולים לראות למעלה, זו העובדה שהנושאים האלה, דבר ראשון, מדברים אחד עם השני. זאת אומרת, הם לא כל נושא בנפרד. יש לנו באמצע את יעד 5, זה שוויון מגדרי.

שוויון מגדרי, למשל, אפשר לראות אותו בכל אחד ואחד מהיעדים האחרים. אפשר לראות אותו ביעד 11 של עירוניות בהקשר של ביטחון אישי, ואפשר להסתכל עליו בבריאות, בכל מה שקשור בהנגשת שירותי בריאות לאנשים, לדוגמה.

אז זה סוג נוסף של מדיניות אחודה, והחלק השלישי הוא העניין המוסדי והעובדה שמדובר בהרבה מאוד משרדי ממשלה וגופים מוסדיים שמתעסקים בנושאים האלה, שצריכים לדבר אחד עם השני ולעשות איזושהי מדיניות.

זה קשה בישראל.

זה קשה בכל מקום, אבל בישראל בהחלט זה אתגר.

אם ננסה להסתכל על מה הייתה המטרה ואיך מטמיעים את היעדים האלה לתוך הליך תכנון לאומי, אז כמובן יש מאפיינים של מדינות שונות, וחלק מה-SDG, הם מצהירים על זה, זאת אומרת, אף אחד לא חושב שמדינה תבוא ותיקח את ה-SDG כמו שהם ותיישם אותם אצלה. כי יש יעדים שפשוט לא רלוונטיים לכל המדינות. לדוגמה, חיבור למים זורמים. במדינות מסוימות זה האתגר המרכזי, בישראל יש לנו 99% חיבור למים זורמים, אז כמובן שיש חשיבות מאוד גדולה להתייחס לאחוז האחד הזה שלא מחובר למים זורמים, מצד אחד. אבל מצד שני, ברור שזו לא הבעיה המרכזית של מדינת ישראל, ולכן יש צורך בקביעה של סדר עדיפויות מדינתי, לאומי, בכל מדינה ומדינה.

זה יכול בסופו של דבר לבוא לידי ביטוי או בתוכנית לאומית ייעודית, או בשילוב בתוכניות קיימות. וכל מדינה צריכה איזשהו מנגנון ביצוע, איזה שהם גופים שעוקבים אחרי הדבר הזה, וגם ברוב המדינות אנחנו נראה מנגנונים של בקרה ודיווח. או דיווח לפרלמנט, ובנוסף גם דיווח לאו"ם. רוב המדינות מדווחות כל כמה שנים לאו"ם את התוכנית שלהן ואת ההישגים שלהן בתחום ה-SDG. וכמו שניתן לראות, יש מדינות שממש יצאו בתוכנית פעולה לאומית. יש פה את התוכנית של פינלנד, התוכנית של אירלנד, ויש גם ערים, זאת דוגמה של ניו יורק, אבל כמובן יש עוד רבות אחרות.

אני כן רוצה לציין גוף אחד שהוא מרכזי לנו בהקשר הזה, ה-OECD, שישראל חברה בו ואני כן מזכירה אותו כי כמו שאמרתי קודם, יש לנו הרבה שיח סביב מדינות מתפתחות. ה-OECD דווקא לקח מאוד ברצינות את הנושא של ה-SDG, על אף שאפשר להסתכל על זה כתחום שלא כל כך קשור או שפחות קשור למדינות החברות ב-SDG.

ה-OECD מוציא כל כמה זמן דוח של פערים, זאת אומרת, מה המרחק של מדינות מהיישום של היעדים, תוכנית פעולה של ה-OECD, איסוף מידע שאנחנו צריכים לדווח ל-OECD וכו'.

אני כן אגיד מילה לגבי התפקיד של פרלמנטים. עוסקים בנושא גם באמצעות חקיקה, גם בפיקוח על תקציב. יש מדינות שממש מדווחים במסגרת התקציב על היישום של ה-SDG, כמובן במסגרת פיקוח עבודת הממשלה ודיון ציבורי.

כמה מילים אחרונות על העניין של ישראל וה-SDG. אני לא ארחיב פה כי אני חושבת שהמשרדים ידברו על זה עוד מעט. אני לא ארחיב פה יותר מדי, אני כן אגיד שקמה ב-2018 ועדה בין-משרדית ודווח דיווח ראשון לאו"ם בשנת 2019. ההובלה של הנושא הזה בארץ היא של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ. יצאו כמה דוחות לגבי מה המיקום של ישראל היום ביחס ל-SDG. אני כן אגיד שהדוח שהוצג לאו"ם הוא יפה, מפורט מאוד, ארוך מאוד, עם המון המון נתונים, שיש בו גם איזשהו אלמנט פרסומי, בואי נקרא לזה ככה, זאת אומרת, הוציאו בצורה מאוד יפה את הדברים המאוד טובים שקורים בישראל בהקשר של ה-SDG, כנראה פחות ביקורתי. יש גופים אחרים שכן עשו בדיקה קצת יותר ביקורתית לגבי המצב של ישראל. שוב, קשה לראות, זה נגיד משהו שנעשה ב-OECD, נקודות חוזקה של ישראל לפי ה-OECD הן כן הרבה פעמים בתחום הבריאות, בתחום המים, זאת אומרת, יש נקודות שממש ציינו את ישראל לטובה.

בתחומים של מדינות מתפתחות. תשתיות מים זה - - -

זה לא רק תשתיות, התפלה בישראל, וביוב, אלה דברים שישראל באמת באמת מתקדמת בהם. הנושאים הבעייתיים, דיברו על הנושא של העוני, פערים חברתיים, ועל סוגיות סביבתיות בצורה מאוד משמעותית, זאת אומרת, פער גדול יחסית ממדינות OECD. ויש עוד גופים שעשו בדיקות של ישראל לעומת מדינות אחרות. אז מתוך 163 מדינות, ישראל, מבחינת הדירוג, במקום 49. במצגת אפשר לראות באילו תחומים ישראל יחסית מובילה או במגמה חיובית, ובאילו מקומות היא במגמה יחסית שלילית. אפשר לראות את התחומים הסביבתיים כבעייתיים.

החלטת הממשלה, אני משערת שידברו עליה, אבל בעיקרון החלטת הממשלה הציעה לפתח מדדי פיתוח בר קיימא בהקשר של כיווני הפעולה האסטרטגיים שלה, המועצה הלאומית לכלכלה ניסו לקשור את התחומים של כיווני הפעולה האסטרטגיים עם ה-SDG. מחשבה יפה וחיובית שלא כל כך קרתה כי לא כל כך גובשו כיווני פעולה חדשים.

אני כן אגיד שמבחינת יישום החלטת הממשלה, בסופו של דבר לא קרה יותר מדי בשנים האחרונות. גם מבחינת דיווח לממשלה, גם מבחינת כינוס הוועדה הבין-משרדית וכו'. יש לזה הרבה סיבות, גם הקורונה במהלך השנים האחרונות, גם חילופי ממשלות בשנים האחרונות, שזה כמובן משהו שנצטרך לשים לב אליו, אבל אני משערת המשרדים יציגו.

עכשיו יש ממשלה יציבה, אז הכול יבוא על מקומו בשלום.

ואני כן אגיד משפט אחרון, ביקורת על SDG. ה-SDG יכול להיות כלי מאוד מאוד חזק אם לוקחים אותו למקום פרקטי. אם נשארים בהמון המון מילים יפות באוויר, מילים או"מיות באוויר, יש פה בכנה של תפסת מרובה לא תפסת, מבחינת כמות נושאים. ויש חשיבות מאוד גדולה בלהפוך את היעדים המאוד גלובליים האלה לרלוונטיים וספציפיים למדינת ישראל ולמשרדי הממשלה.

תודה רבה רבה, שירי, גם על הסקירה, וכמובן נשמח שתיתני לנו עוד הארות בהמשך, בטח יהיו פה שאלות.

אני כן רוצה לעבור למשרדים הממונים. רק להגיד שחברי הכנסת מלול וניר הצטרפו אלינו. בגלל שזה דיון מסגרת, נשמע רק את המשרדים. נהוג שחברי הכנסת מדברים קודם, אבל כאן אני רוצה שנשמע כולנו את האורחים שלנו. אז משרד החוץ, השגריר גדעון בכר, שליח מיוחד לשינוי אקלים וקיימות, אני שמחה שאתה פה ותודה רבה. הבמה שלך.

תודה רבה לך, גברתי יושבת הראש, על הדיון הזה. זה דיון חשוב, הנושא של ה-SDG הוא בהחלט נושא חשוב, וראוי שהוא יטופל וראוי שהכנסת תתייחס אליו ותטפל פה, ולכן הפגישה הזאת מאוד מבורכת.

מבחינת הטיפול ב-SDG, אנחנו רואים שבעצם מדובר ב-17 יעדים שכוללים את כל תחומי החיים של הממשלה, של השלטון המקומי. כל אחד מאיתנו חי את כל 17 ה-SDG. זה דבר שקשה לתכלל אותו וקשה לקדם אותו. מצד שני, זה גם דבר שנעשה כל הזמן על ידי המשרדים השונים. הזכרתם את היעד הראשון והשני, אפס רעב ואפס עוני וכן הלאה, אלה דברים שמטופלים בשגרה על ידי המשרדים הרלוונטיים. זה לא דבר שצריך בשבילו את ה-SDG.

מן הצד השני, כפי שנאמר פה בסקירה, ה-SDG יוצרים איזשהו כלי שאנחנו יכולים להשתמש בו ולהנחיל אותו בצורה רוחבית על כל הפעילות והעבודה שלנו.

אני יכול להגיד שנעשתה עבודה, אבל בוודאי לא מספקת. גם היו לזה סיבות, כפי שנאמר, היה קורונה, חילופים, בחירות, דברים מהסוג הזה. אני חושב שהיינו יכולים לעשות יותר בתחום הזה.

מה זה קשור לבחירות? סתם, להבין. תפקידים הממשלה - - -

לא, כי אי-יציבות פוליטית, אם לא עובר לך תקציב, אתה צריך לתקצב דברים מסוימים.

אבל היה איזה תקציב מסוים, ופקידי הממשלה המשיכו לעבוד.

נכון, אבל אתה צריך לזה, גם עכשיו, לדוגמה, אין לנו תקציב, אם היינו רוצים לעשות איזה משהו, אנחנו תקועים בלי תקציב.

יש לזה השפעה.

יש הרבה, כפי שנאמר, יש הרבה הסברים למה דברים לא התקדמו.

אבל השאלה שלי, לתקציב הקרוב, שהוא אמור להיות תקציב דו-שנתי, האם יש איזושהי היערכות סביב החלטת הממשלה וסביב המשרדים, אפילו לחלק מהיעדים?

לא כדבר הזה כדבר, לא כמכלול. אולי המשרדים האחרים עושים את הדברים באופן פרטני, כל אחד משלו.

לא, רגע, אני רק רוצה לשאול. אתם בעצם שני הגורמים שמינו, גם הגנת הסביבה, כמובן איילת רוזן תכף תדבר גם היא. מה הצעדים שלכם מול המשרדים ברמת התכלול והתכווננות תקציבית, אפילו חלקיק. מובן לי שלא מתקנים את העולם בתקציב אחד, אלא איפה אנחנו מסתכלים על יעדים ששמנו כמטרה ואיך אנחנו משפרים חלק מהמדדים, בעצם, האינדיקטורים שהם מדידים.

אז יעד מרכזי שלנו היה יעד 13, שינוי האקלים. זה היה דבר שעבדנו עליו הרבה מאוד בשנה האחרונה, עם ההשתתפות של המדינה בפעם הראשונה בוועידת האקלים, COP 27 בשארם א-שיח', אנחנו גם ניהלנו שיחות ופגישות עם משרדי ממשלה ועם השלטון המקומי. אבל להגיד שאנחנו, וזאת גם ביקורת עצמית, להגיד שהדברים נעשו כפי שהיה ראוי שייעשו, אז אני לא יכול להגיד את הדבר הזה.

מן הצד השני, אני חושב שגם צריך לבוא ולהסתכל על כמה דברים שיש בהחלטת הממשלה הזאת. החלטת הממשלה אומרת שאת המדדים שאנחנו צריכים, שזו השיטה שצריכה לעבוד, הם צריכים להיגזר מהסוגיות האסטרטגיות, וכל עוד אין לנו סוגיות אסטרטגיות, אנחנו לא יכולים לפתח את המדדים האלה.

אני אתן רגע, אם אפשר, דוגמה. אני יודעת שביום רביעי הקרוב, ארז, זה גם אליך, מעניין, כי גם אני מצמידה חוק זהה לזה. ביום רביעי עולה הצעת חוק הרשות למיגור עוני. זה דבר יפה, לא סתם גם הגשתי בעצמי. האם אפשר, נגיד, הצעה כזאת, בגלל שזה נגיד יעד ממש מאובחן, להסתכל על תתי-היעדים ולהגיד איך אנחנו מסתכלים על הרשות הזאת כרשות מתכללת, נגיד על היעד הספציפי הזה.

אני, האמת, יודעת שכל מהפכה היא מהפכה. לא תמיד עושים 17 ביחד. אבל אם, נגיד, אני מפנה את זה בכוונה אליך, כי אני חושבת שיכול להיות לך פה ממש משקל מדהים לזה, האם אפשר לעשות שיתוף פעולה כזה בין הגופים המתכללים ל-SDG, ולראות איך הרשות מסתכלת מול יעדים מדידים אמיתיים. כמובן, יש גם סוגיות ישראליות מקומיות, אני לא אקח את זה, אבל איך אפשר לאחד ביניהם?

השאלה היא מה הסמכות שניתנה לרשות. אם הסמכות שלה לטפל פנים-אזרחי או גלובלי.

לא, זה לא גלובלי. הגלובלי זה הדיווח. בעצם, היעדים האלה של האו"ם הם איך כל מדינה עומדת ביעדים. לא ברמת הלהשוות, אלא להסתכל על היעדים ונגיד, איך הם מודדים עוני? ואז לראות אם יש לנו איזה שהם קריטריונים בודדים אל מול יעדי האו"ם. אני מעלה את זה רק כדי להבין רגע את הספקטרום שאפשר לעבוד איתו, ולראות איך אפשר מול יעדי האו"ם להפוך את הרשות למשהו ש - - -

מול מי עבדתם עד עכשיו? לפני הרשות שיושבת הראש מדברת עליה.

מול מגוון של משרדי ממשלה, מול שלטון מקומי וכן הלאה. זה מי שעבדנו איתם.

אז את מציעה שבנושא העוני רק, הם יעבדו.

לא, אני אומרת, אם כבר הזדמן שבאמת ביום רביעי הזה זה יעבור, בגלל שאני מצמידה חוק זהה, זה בראש שלי, אז בדיוק אני אומרת, מיגור עוני. אם אפשר רגע לחבר בין השניים, למשל, ולהגיד, בואו ננסה אל מול יעד האו"ם הזה להתכוונן שהרשות הזאת תיקח על עצמה לעמוד בכלל התת-יעדים של האו"ם למיגור העוני, שזה כמובן מתכתב עם המדיניות המקומית שלנו.

החלטת ממשלה הם כבר אמרו כוונה ליישם את דוח אלאלוף, את מכירה אותו בטח.

וגם החלטת הממשלה של היעדים, שזה מעולה.

ודאי שאפשר למזג את הדברים ולראות איך אפשר להציב יעדים בהתאם למה - - - את צריכה להזמין את הרשות ואת מי שזה, ולחבר.

אני אשמח שגם נהיה כוועדה אולי גורם מחבר לעניין הזה. רק בהנחה ובתקווה גם שהחוק הזה יעבור בקריאה שלישית ויהיה אמיתי, לא סמלי. אז אני אומרת, הינה דוגמה שאני חושבת איך הכנסת כגוף מחוקק יכול להיות ממש לעזר למימוש קביעת היעדים. ואני חושבת שיש לנו תפקיד מרכזי בדבר כזה. אגב, בעוד דברים, חינוך איכותי, חדשנות, אני חושבת שאנחנו גם, ולא רק הממשלה, צריכים להיות חלק כמעורבים. דווקא בגלל שיש תתי-יעדים, אני באמת אומרת שכל יעד שהוא קטן, אפשר גם לראות איך אנחנו כגוף המחוקק של ישראל יכולים להיות כאן ממש לעזר לעוד סוגיות מאוד משמעותיות.

אבל כל זמן שלא נפתרת בעיית התקציב, נראה לי, אנחנו סתם - - -

לא, אבל להפך. אני אגיד לך למה. כי אם התקציב לא ייתן לזה ביטוי כלשהו, אז זה באמת יהיה יותר סיזיפי וקשה. אמרנו רק לא אפשרי, אבל כל דבר זה. אבל אם התקציב ישקף, נגיד, רצון לעמוד בהחלטת הממשלה לטווח ארוך, זה כמובן. אז אפילו תקצוב, ועדה רב-משרדית, שמשרדים שנבחרו יעמדו בראשה, או כל דבר כזה שיכול לתת רגע הסתכלות.

כי בעצם עוברת החלטת ממשלה, יש מחקר, יש אנשים אמונים, אבל מה שקורה זה שיש ניתוק, תקנו אותי אם אני טועה, בין זה לבין העבודה המתכללת, ובעצם זה חבל. אני לא אומרת סתם. גם בגלל, אתה יודע משהו, חבר הכנסת מלול? צריך להתחיל להרגיל את המשרדים שלנו לדבר אחד עם השני. יותר מדי דברים נעשים בלי לדבר אחד עם השני. וזה אינטרס של כולנו בסוף.

היועצת המשפטית, בבקשה.

אני מתחברת לדיון שממנו הגעתי, בנושא של הגיל הרך, ובאמת, משבר, הגדירו את זה בוועדה כמשבר לאומי, אני לא ממציאה. אבל באמת היו כמה דיונים, גם על גני ילדים, גם על מעונות, גם על צהרונים. מכולם עולה תמונה מאוד קשה. מדובר פה על - - - וזה מאוד נוגע לתקציב, לשכר של הצוותים, למעמד, ליישום של החקיקה בתחום הזה.

מאוד יכול להתחבר ולהביא לאיזשהו תכנון של הדברים. אז ככה, רציתי להביא גם את הקולות האלה לפה, כי זה קשור בסוף לתקציב ולסכומים שיוקצו לדברים האלה, ולהעלות את המעמד של העובדים ולהבין שהגיל הרך, וזה מתקשר לפה, זו השקעה לטווח ארוך, שבסוף מחזירה את עצמה, וגם מצב חירום מיידי שצריך לפתור, אבל לגמרי גם משפחות צעירות והשקעה בדור הצעיר.

בהחלט, תודה רבה. השגריר בכר, אני מחזירה אליך. סליחה, קטעתי אותך.

כיוון שאנחנו גם במהלך של דיון, אני חושב שגם צריך לבחון אם באמת המנגנון שאמור לטפל בזה, משרד החוץ והמשרד להגנת הסביבה, זה המנגנון הנכון. האם משרד החוץ צריך להתעסק במיגור העוני בישראל. זה חשוב לי שלא יהיה עוני, אבל השאלה אם הוא צריך להתעסק בזה כמשרד החוץ.

אנחנו חושבים, וגם דיברנו בינינו שני המשרדים, משרד החוץ והגנת הסביבה, אנחנו חושבים שצריך שיהיה פה גורם מתכלל.

משרד המשפטים למשל?

משרד ראש הממשלה. הוא הצלע השלישית, דרך אגב, 4631. יש את משרד החוץ, המשרד להגנת הסביבה, משרד ראש הממשלה, זה המועצה לכלכלה, ליתר דיוק.

הם יהיו פה בזום, הם ידברו גם כן. אני מסכימה, אבל האם אתם מרגישים שיש עוד משרדים שחסרים? נגיד, משרד ראש הממשלה כמשרד מארגן. נגיד, אני הופתעתי שמשרד המשפטים לא חלק מזה, כי כמובן, לצורך העניין, אמנת איסטנבול יכלה להיות חלק מאוד מאוד משמעותי מהסיפור של עמידה ביעדי האו"ם ברמה המגדרית, או בכלל. אבל אני אומרת, כשאין התכווננות לתוך עמידה ביעדים, אז גם לא מסתכלים על זה מהזווית הזו, אלא רק מזווית מאוד מאוד נקודתית.

אם אנחנו רוצים שדברים יתקדמו, אז גם משרד האוצר ראוי שיציג. הוא נציג מפתח.

חייב להיות. חייב להיות. חייב.

האוצר יותר ממשרד ראש הממשלה.

- - - מתכללת שבסוף הכול מתפרש לכסף. צריך לתעדף ולהחליט בצורה ציבורית מה הדברים שאנחנו מתעדפים, ולהביא את האוצר כשחקן מרכזי כאן, כי הוא לא יכול בסוף - - -

רק תגידי את שמך לפרוטוקול.

יעל גיני, SDG ישראל.

אי אפשר בסוף, כשאנחנו מגיעים לשורת הכסף, לעצור את כל המהלכים וההידברויות שנעשים בין המשרדים ובין כל הגופים המתכללים השונים. אני באה מתחום הסביבה, ואנחנו ראינו את זה במשך עשורים על עשורים. זה לא משנה איזו ממשלה יש, אם האוצר הוא לא שחקן פה, זה לא יעזור.

ברכה לבטלה.

ממש. רק לשאול, מתי הוועדה התכנסה פעם אחרונה? הוועדה המתכללת?

אני לא יודע אם אנחנו יכולים לקרוא לזה ועדה. זה פגישות שעשינו אם המשרדים השונים. בהקשר של ועידת האקלים עשינו הרבה מאוד מפגשים בשנה שעברה. בהקשר של ה-SDG כ-SDG, אני חושב שפעם אחרונה הייתה לפני שנה.

אבל כגוף מתכלל שבסוף מדווח לגורמים הבין-לאומיים, אין איזה - - -

אז אנחנו עכשיו נערכים להכין את הדיווח שלנו לאו"ם בשנה הבאה. אנחנו ישבנו על זה וסיכמנו יחד שאנחנו נתחיל לעבוד על זה. אנחנו גם נכין את הדיווח שלנו לממשלה. התחלנו לעבוד עליו כבר במהלך השנה שעברה. אנחנו מקווים להשלים אותו בשבועות הקרובים, בחודשים הקרובים.

יושבת הראש, אני חושב שאם לא יספחו אותם לאיזה משרד, אז זה ייפול בין המשרדים.

לא, לכן משרד ראש הממשלה הוא כן חשוב פה, כי הוא משרד שרואה מבט-על.

אז הוא יספח אותם לאיזה שר, לא יודע, יש הרבה שרים בממשלה הזאת.

יש גם כאלה בלי תיק, אולי אפשר לתת להם את תיק ה-SDG, זה יכול להיות - - -

באמת, זה חשוב מאוד, ואז יש לכם מי שמכוון אתכם. כמו שאת ניצולי השואה סיפחו לשר האוצר או לשר אחר, שוויון חברתי, אז זה מתכון להצלחה, להתקדמות, לעשייה. אבל כל זמן שאתם ככה באוויר, אז אתם עושים עבודת קודש, אבל אין תכלס, אין קידום.

אני אשמח רגע לעבור להגנת הסביבה, לאילת רוזן, רק כדי לשמוע, לחבר בין שניכם, ונחזור אליך גם כמובן.

אז שוב, תודה רבה על ההתכנסות הזאת, היא מאוד חשובה ואין ספק שצריך לעלות מדרגה ביישום ה-SDG במדינת ישראל.

אני חושבת שנעשתה כברת דרך. אני זוכרת את הישיבה הקודמת, לפני אולי שלוש שנים, בנושא ה-SDG, שישב כאן משרד ממשלתי ואמר, מה, זה קשור בכלל למדינות מפותחות? זה רק עבור המדינות המתפתחות. זאת אומרת, ההבנה של פיתוח בר קיימא רלוונטית ועוד איך למדינה במצב פיתוח, כל מדינה במצב פיתוח, כל אחת בדרך שונה.

עכשיו, צריך גם להבין, לאלה שיצרו את המדדים האלה, ישבו מומחים בין-לאומיים ברמה הגבוהה ביותר ויצרו אותם. ויש בהם המון, יש נכס עצום למי שבוחן אותם ומסתכל בהם.

מה שקרה, המעורבות של ישראל התחילה מהצגת דוח ארוך, הסברתי קצת, שירי הייתה עדינה בתיאור שלה, יפהפה לאו"ם. ואז קיווינו שמה שיקרה אחר כך, שיהיה גוף מתכלל בתוך הממשלה. בדוח שאנחנו מגישים עוד מעט, כפי שאמר גדעון, יש המלצות, החשיבות של הצורך בגוף מתכלל, ההצעה שזה יהיה גוף שעוסק בתוכניות עבודה, כי חייבת להיות הלימה בין תוכניות העבודה הממשלתיות, אני מדברת רק על הממשלה, עוד מעט ניגע בכל בעלי העניין האחרים. כך שתוכניות העבודה הממשלתיות יהיו בהלימה ב-SDG, שיתקיימו שיח והתייעצות בין גורמי המדינה וכל בעלי העניין האחרים, כך שכשמייצרים מדיניות חושבים על ההשלכות בצורה הרחבה ביותר. כי כיום יש הרבה דוגמאות של מדיניות של ישראל שמאוד מקדמת בנושא אחד, הורסת, או אולי פוגעת בתחום אחר, ולא מתכללים את הנושא הזה.

מה את חושבת שצריך לקרות כדי שזה יהיה מיטיב וממשי?

אז אני מוכרחה להגיד שהדוח עדיין בטיוטה.

לא, מבחינת הוועדה ומבחינת התכלול.

מהבחינה הזאת, אנחנו, מהניסיון שלנו, ואני אתאר ממש בקצרה מה עשינו בשנים האחרונות, כי ממש לא ישבנו באפס מעשה. ניסינו כל מיני דברים בהתחשב במגבלה שלא היה גוף מלמעלה שאומר לכל משרדי הממשלה, אתם חייבים להסתכל על ה-SDG, להטמיע אותם בעבודה שלכם.

אנחנו חושבים שאם אחד הגופים המתכללים, ולא המשרד שלנו ומשרד החוץ, היה מורה למשרדי הממשלה על הקמת גורם בכל משרד ממשלתי שהוא אחראי ל-SDG, הוא או היא יכולים להקים צוות שמהניסיון שלנו בתוך משרדי הממשלה, מי הכי "מיינטד" ל-SDG, זה שילוב של סמנכ"לי אסטרטגיה, אנשי יחב"ל, כי הם מבינים את השיח הבין-לאומי, והם אמונים על מתן מענה לכל השאלונים שמגיעים מהסטטיסטיקן הראשי וכל מיני גופים בין-לאומיים, מי שאחראי לדיווח על ה-SDG, ואנשי תוכניות עבודה, שדואגים שבסופו של דבר יש הלימה בין ה-SDG הרלוונטיים.

ופה אני אסביר ממש בקצרה מה עשינו. החלטת הממשלה קבעה באמת הסתמכות על הסוגיות האסטרטגיות, ובהיגיון רב. כי הם אמרו, מכל היעדים, המטרות והמדדים, אי אפשר להתפרש. צריך לבחור את הנושאים שממשלת ישראל קבעה שהם החשובים ביותר עבור ממשלת ישראל, ואלה הסוגיות האסטרטגיות. אז זה התעכב כי לא היו סוגיות אסטרטגיות חדשות. היו הצעות, אבל לא הייתה התקדמות.

מה שאנחנו עשינו, זה נשמע טכני, אבל ערכנו טבלה מפורטת, ובה ייחסנו כל מטרה למשרדים שאנחנו חשבנו שהם הכי רלוונטיים לאותה מטרה ולמדד. בנוסף לזה, ייחסנו את זה לסוגיות האסטרטגיות הקיימות. בנוסף לזה, לקחנו את החומר מה-OECD, כי ה-OECD קבע מדדים יותר שאפתניים ממדדי האו"ם עבור מדינות מתפתחות. קיימנו ישיבות עם משרדי ממשלה שהיו מעוניינים להיפגש איתנו, ואמרנו, תשמעו, יש מגבלה ביכולת של אדם מהמשרד להגנת הסביבה יחד עם משרד החוץ לקדם את זה.

בעצם את אומרת, אם יהיה בכל משרד האדם הזה תחת הגורם על זה, תהיה באמת אפשרות גם להסתכל. אם אני מבינה ממך נכון, זה בן אדם שבשגרה כן אמור להתוות את התקציב או תוכנית תקציבית שהיא מוכוונת גם ב-SDG, וברמה הרב-משרדית הוא בא ונותן את האינפוט שלו לתוך השולחן.

זאת אומרת שהוא מדווח חזרה על מה ישראל עושה כישראל.

כן, אבל הוא לא גורם סטטי שרק מסתכל וזה, אלא הוא גם אומר, נגיד, אם בונים תקציב, רגע איפה ה-SDG נכנס? אני לא אומרת שכל התקציב יהיה מוכוון SDG, אני כן אומרת שיהיה חייב לתת את הדעת במה אנחנו השנה או בתקציב הבא, כמשרד התחבורה לצורך העניין, מתמקדים SDG. נגיד, עוד כלי רכב חשמליים, תחבורה ציבורית וסוגיות כאלה שהן מדדים שאני מניחה שהמשרד גם רואה בהם, אבל אם הוא גם יסתכל על זה ברמה הזו, שזה, חבר הכנסת מלול, מה שאמרת, גם להסתכל על זה כצרכים מקומיים, אבל גם נבין שבתוך היעדים הגלובליים אנחנו נכנסים גם פה. ואז זה נותן עוד אינרציה שמתחברת אל הדבר הזה.

כן. ויש עבודה מעולה שעושה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הם יציגו את זה, שבאמת מייצרת תמונת מראה איפה ישראל נמצאת. לא רק בהשוואה לעולם, אלא לעצמה, איך אנחנו מתקדמים שנה אחרי שנה. ואם אפשר לקחת את המידע הזה, משרד משרד, כשאנחנו נפגשנו איתם אמרנו, אל תסתכלו על הכול, קחו נושא של מדיניות אחת או שתיים שחשובה לכם ותבדקו את היעדים והמדדים הרלוונטיים. תבחנו, וזה מאוד חשוב לחשיבה של ה-SDG, מי הם בעלי העניין מחוץ לממשלה. לא כל החוכמה והתורה אצלנו במדינה, ולכן בצוות הבין-משרדי שהקמנו היו נציגי משרדי ממשלה, ורוב האנשים שיושבים כאן מסביב לשולחן. ומה עשינו? בגלל שלא יכולנו לחפות על אף אחד, הבאנו דוגמאות מהעולם, מרצים מה-OECD, דוגמה מאירלנד, שנראתה לנו דוגמה ישימה בתוך ישראל. והזמנו אנשים, היה נציג של מערך הקורונה להציג איך הם עשו עבודה מתכללת בתקווה שזה יעודד.

אבל, כשעכשיו הפצנו שאלון, לפני כמה חודשים, כדי להכין את הדוח לממשלה, כי אמרנו, אי אפשר להמתין עוד לסוגיות האסטרטגיות, אי אפשר לקרוא את החלטת הממשלה בצורה דווקנית, בואו נכין דיווח לממשלה. הפצנו שאלונים, לא הרבה משרדים ענו. הייתה דווקא היענות מאוד יפה מהחברה האזרחית.

אולי פה באמת נוכל לעזור לבקש לוודא שכל משרדי הממשלה עונים על השאלונים ומשתתפים.

כן, אבל עכשיו הדוח לקראת סיום, ואנחנו לא רוצים לעכב אותו עוד פעם, ובשנה הבאה נכין דוח נוסף.

אז איך עשיתם דוח בלי התייחסות משרדי הממשלה? לא הבנתי.

אנחנו מפיצים שאלונים.

אבל הם לא ענו, אז איך הגעתם למסקנות הדוח?

אז אלה שעשו את העבודה, אנחנו מפרסמים את הדוח. כמו, המשרד שלנו אומר, עשינו בתחום המדיניות הזה והזה, מאוד חלקית. ולדעתי, מה שמרכזי בתוך הדוח זה באמת העבודה המבורכת של הלמ"ס, שהם באמת מרכזים את כל השאלונים שארגונים בין-לאומיים מבקשים ממדינת ישראל לעדכן, ומזה הם יכולים להגיד, בדיוק מה ששירי אמרה, בבריאות אנחנו בסדר.

מה, יש משהו שאנחנו לא בסדר? הכול פה שווייץ.

אני כן אגיד שאולי באמת אנחנו נבחן מה הכלים שלנו כוועדה, איך אפשר להיות לעזר כדי לסייע בהשתתפות כל משרדי הממשלה. אני חושבת שגם ההשתתפות מייצרת אינרציה ורתימה לנושא מסוים. כשמשתתפים, מתחילים לראות את הזוויות האלה בתוך חלק מהעבודה, ולכן זה באמת חשוב. וגם מהניסיון שלי כיו"ר הוועדה למעמד האישה בחיפה, אני זוכרת שכששיתפנו את המשרדים, פתאום הם התחילו להסתכל על זה, פתאום תקציב לספורט לילדות ונערות התחיל להגיע, פתאום דברים כאלה, כל כך קטנים, אבל כשמאירים זרקור, פתאום אומרים, וואי, לא תקין שהן נוסעות אל מחוץ לעיר כדי להתאמן או משהו כזה.

סתם עצה פרקטית, בתור ראש מטה של משרד ממשלתי שש שנים, תלוי בגישה שאתם באים. אנשים לא אוהבים ביקורת. פנו אליי חופש המידע, וידעתי שהם רוצים להתקיל. אם אתם באים בצורה ידידותית, באמת, שזו הכוונה שלכם, ישתפו איתכם פעולה. אם אתם באים בצורה של ביקורת, אתם עומדים, לא עומדים, אנשים מפחדים מביקורת. אז יש משרד מבקר המדינה, שלפי חוק הם חייבים לעשות. אבל לפי החוק הם לא חייבים לשתף פעולה איתכם.

אבל המסר, אני חושבת שהניסיון שלנו של השנים האחרונות, הוא שזה חייב לבוא מלמעלה. זה לא מספיק שגורם פקיד, ואני פקידה גאה, מפיצה.

גם אני הייתי פקיד גאה.

הבקשה הזאת צריכה לחשוב על המבנה המוסדי כדי שתהיה מחויבות לזה. ואם אני רק יכולה להוסיף למה אני חושבת שהשנה זאת עת רצון, כפי שאמר השגריר בכר, אנחנו מגישים דוח לאו"ם. בדרך כלל כל ארבע שנים, אצלנו זה יהיה כל חמש שנים, זה בסדר גמור, זה דוח וולונטרי. ולכן אנחנו נהיה בקשר עם כל השחקנים במשך השנה הקרובה.

אתם שולחים טיוטה לפני זה, לתגובות והכול?

כן, כן, אנחנו באמת משתפים אותם. אז זאת הזדמנות השנה להכנת - - -

תודה רבה, תודה רבה, איילת. אני רוצה גם כמובן שנגיע גם לחברה האזרחית, אבל גם חשוב לי מאוד שנשמע את משרד השיכון, שכן נערך לנושא, וגם את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אז אם אפשר גם להיות ממוקדים, שנשמע גם את כל החברה האזרחית שהגיעה לכאן וחשוב שיהיו חלק מהדיון. אז נתחיל עם משרד השיכון. וגם המועצה הלאומית לכלכלה אחר כך, שהם בזום. ורווחה. אז שיכון. היי אריאל, שלום, תודה שאתה איתנו.

שלום, תודה גברתי יושבת הראש. אני אריאל פרטוש, אני מנהל את תחום קשרי החוץ של משרד הבינוי והשיכון, וסוג של אחראי ה-SDG במשרד, אם כי לא מוניתי באופן רשמי, אם אפשר לומר את זה ככה. אבל זה כן משהו שבאמת אני מסכים עם איילת, לפחות ממה ששמענו קודם, לגבי סוג של נאמני SDG או דברים כאלה, שכדאי שיהיו במשרדי הממשלה השונים כדי לתכלל את הנושא של ה-SDG.

אומנם קיבלתי בהתראה קצרה את הזימון לוועדה היום. אצלנו במשרד אנחנו, לפני כמה שנים טובות, ב-2019, לקחנו על עצמנו להשתמש בפלטפורמה הזאת של ה-SDG ובאמת לבדוק את כל היעדים, את כל תתי-היעדים, למעשה המטרות, של יעד 11. כי יעד 11 מדבר על ערים והתיישבויות, וזה יושב פחות או יותר אצלנו, רוב היעדים, אבל לא רק.

אריאל, אתה יודע שמיגור העוני מחייב אתכם להתייחס גם לדיור ציבורי, לא לפנות דיירים, לא לבטל את חוק רן כהן. רק להגיד, יש עוד כמה יעדים, אפשר לבחור רק חלק, אפשר לבחור את כולם גם. הייתי חייבת לומר זאת, לשם הכינוס.

לא יכולת לעצור, הא? זה עמד לך בלשון.

אתה מסכים איתי אבל, לא?

זה בסדר, זה נכון. זה נכון, אנחנו כמובן לא ממוקדים רק ביעד אחד, וגם היעד הזה שיש לנו, שהוא כביכול יעד 11, גם כן הוא לא רק בתחום האחריות שלנו. יש שם המון מטרות בתחומים של משרדים אחרים.

באמת אנחנו השתמשנו בפלטפורמה הזאת בזמנו, ופה אני אגיד שאני לא הכי מסכין שהמשרדים לא מדברים אחד עם השני, כי לפחות מהניסיון האישי שלנו, כמשרד הבינוי והשיכון, היה לנו ניסיון מאוד מאוד טוב בחוברת שהוצאנו.

אנחנו הוצאנו חוברת שמפרטת את כל המטרות של יעד 11, ובשביל זה היינו צריכים שיתוף פעולה גם עם החברה האזרחית מצד אחד, וגם עם משרדי ממשלה, כמו משרד התחבורה, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ועוד גופים כאלה ואחרים, וקיבלנו באמת היענות מאוד מאוד גבוהה על אף שזה היה וולונטרי לחלוטין, אף אחד לא היה חייב לנו כלום, מה שנקרא. באמת הוצאנו חוברת מאוד מאוד מקיפה בעניין, שאנחנו בימים האלה עובדים על עדכון החוברת לקראת הכינוס באו"ם שיהיה ביולי, שמתמקד ביעד 11 בין שאר היעדים שיהיו ממוקדים.

אז בעניין הזה באמת יש גם כן היענות טובה במשרדים, צריך למצוא את האנשים הנכונים.

איפה היישום של הדוח עומד, אריאל?

הדוח הזה הוא לא דוח שיש לו המלצות ודרכי פעולה, הוא לא אופרטיבי. הוא דוח שמראה איפה אנחנו עומדים בכל אחת מהמטרות. יש את האינדיקטורים הקיימים של המטרות, ויש אינדיקטורים שאנחנו ביקשנו להציע.

כמו שגם שירי וגם איילת ציינו קודם, יש הרבה מאוד מהמדדים האלה, מהאינדיקטורים, שהם לא ממש מתאימים למדינת ישראל כמדינה מפותחת. ולכן אנחנו עשינו איזה שהן התאמות. אנחנו גם דיווחנו, כמובן שהדיווחים עוברים דרך הלמ"ס, אבל אנחנו גם ציינו לפחות בחוברת שלנו את הדיווח על האינדיקטורים הקיימים, וגם הצענו אינדיקטורים משלנו.

למשל, בנושא תחבורה, האינדיקטור הוא האם יש תחנת אוטובוס במרחק 500 מטר מהבית. אבל זה לא עוזר אם יש תחנה 500 מטר מהבית אם אוטובוס עובר בה פעם בשלוש שעות. לכן אנחנו באמת ביקשנו, ביחד עם משרד התחבורה, למשל כדוגמה, לעשות סקר שביעות רצון מתחבורה ציבורית, לבדוק כמה משתמשים וניסינו בדרכים אחרות ליצור אינדיקטורים שונים. וככה עשינו לכל עשר המטרות של יעד 11, ואף הוספנו גם מטרה משלנו, שהיא התחדשות עירונית.

והיה שיתוף פעולה, אריאל?

והיה שיתוף פעולה מצוין. כרגע יש לי מכון מחקר, משום שאין לנו זמן במסגרת הצפופה שלנו בצוות הקטן לעשות את העדכון לחוברת בצורה ראויה. לכן לקחנו מכון מחקר, שהוא עושה את זה בשבילנו, וכרגע הוא מדווח שהעבודה מול משרדי הממשלה היא טובה. הרבה אנשים גם התחלפו ועדיין יש את הנכונות לסייע.

אז באמת אולי מה שחסר זה איזשהו גורם מתכלל, שאני מסכים שהוא לא אמור להיות המשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ. הם אמורים לתכלל באמת את ה-VNR, את ההכנות ל-VNR. כי באמת שם, לפי דעתי, יושבים רוב הנושאים. אבל מבחינת עבודה רגילה, אסטרטגית, של משרדי הממשלה, צריך להיות גורם אחד מתכלל. אם זה באמת משרד ראש הממשלה, אם זה שר במשרד ראש הממשלה, לא משנה איפה, מישהו שבאמת ייקח את זה כפרויקט, כי באמת זה חשוב וזה נוגע לכולם.

וגם הרבה מאוד עבודה, אני חייב לציין, כבר נעשית, ופשוט יש משרדים שלא יודעים לתרגם את זה, או להסביר את זה או לדברר את זה, איך שתרצו לקרוא לזה, שזה באמת SDG. כל מיני תוכניות אסטרטגיות לתנועה מקיימת, למשל, שאנחנו עשינו במשרד יחד עם משרד התחבורה, וכל מיני רובעי חדשנות שמקימים יחד עם עיריות כאלה ואחרות, ועוד תוכניות אסטרטגיות שבאמת לא מקבלות את הביטוי כיישום SDG, למרות שהן לגמרי זה.

תודה, אריאל. אם אפשר רק משפט אחרון.

אז אני אומר, אנחנו כרגע באמת עובדים על עדכון של החוברת, שאני מניח שתהיה ב-VNR הבא, אבל המיינד שלנו לא אמור להיות רק מעבר מ-VNR ל-VNR, אלא באמת איך העבודה הזאת מיתרגמת לתוך תוכניות העבודה של המשרדים, כמו שרשום בהחלטת הממשלה.

תודה רבה. ואני מאחלת לכם, אריאל, שכמו ששיתוף הפעולה עם משרד התחבורה היה מצוין, ככה הוא יהיה גם עם משרד הרווחה. מקווה מאוד, אנחנו בונים על זה.

אני מאמין שכן.

אני שמחה. אז תודה רבה. ואנחנו עוד נהיה בקשר בהחלט, כי אתם עשיתם מודל מוצלח, לקחתם את זה באופן די מדהים שמראה איך אפשר באמת להתנהג מקומי אבל לדבר גלובלית, וזה ממש חשוב. תודה רבה.

רק אני אציין ששתי החוברות נמצאות באתר של משרד הבינוי והשיכון, יש גרסה קצרה באנגלית וגרסה מורחבת בעברית, אז אתם יכולים להסתכל ולראות שם.

בסדר גמור, תודה, תודה רבה, אריאל. אני כן אעבור לרווחה שביקשו, ואז ללשכה המרכזית, כי גם הם רצו לומר כמה דברים.

אנחנו לא ביקשנו. אנחנו מדבררים את זה למי שצריך, ואנחנו משתפים פעולה כמובן עם משרד הבריאות, ביטחון תזונתי.

כן, על כל הרצף, בדיוק. ממש נכון, וגם חינוך, אם אפשר לומר, ביטחון תזונתי, מפעל הזנה ויתר הדברים, ואני גם לשירותכם בהקשר הזה, אם תרצו שנעשה דיון על חלק מהיעדים. אז אנחנו כן נעבור ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ששובחה כאן רבות, ואני שמחה ואשמח. שלום.

שלום. אז אני עינת וייס, אני מרכזת את נושא ה-SDG בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אני קצת אדבר על העבודה השוטפת שלנו, אנחנו בעצם באופן שוטף עוסקים בדיווח בין-לאומי של הנתונים. אנחנו מזהים גופים רלוונטיים לקבלת נתונים, אנחנו מתאימים בין הגופים את אופן מילוי השאלונים. אנחנו עונים כל הזמן על בקשות חיצוניות ומוודאים כמובן את איכות הנתונים.

בנוסף, אנחנו מעורבים בדוחות יישום היעדים המוגשים לאו"ם, אנחנו כותבים את הנספח הסטטיסטי ומספקים נתונים תומכים נוספים.

נקודה נוספת שרציתי לדבר עליה היא ניתוח מרחקים שעשינו בשנה שעברה. למעשה, אנחנו לקחנו את המדדים שה-OECD הגדירו עבור כל החברות בארגון, ומתוך הרשימה הזאת אנחנו כללנו 72 מדדים שזמינים לנו בישראל והכנו ניתוח מרחקים של ישראל מהשגת היעדים.

מי שרוצה לראות, הניתוח קיים זמין באתר של הלמ"ס, ודיברו והזכירו את כל הדברים שאנחנו יותר קרובים להשגת יעדים.

האם משרדי ממשלה נעזרים בכם, עינת, בהקשר הזה?

משרד השיכון, למשל, נעזרו בנו בהכנת הדוח שלהם. בעיקר אנחנו מבקשים ממשרדי ממשלה נתונים, לפעמים אנחנו זוכים לשיתוף פעולה, לפעמים קצת יותר קשה לנו. אם פונים אלינו ושואלים אותנו על נתונים מסוימים, כמובן שאנחנו תמיד מספקים אותם.

זהו, אז ניתוח המרחקים, כמו שאמרתי, זמין. אני אוכל להעביר לכם אותו. ניתוח המרחקים הוא בעצם כלי שמסייע ליישם ולזהות סדרי עדיפות לפעולה. הוא מודד את המרחק של מדינת ישראל מהשגת היעדים שהוגדרו באו"ם, ועל פי ההתאמה של ה-OECD. זהו, אני כמובן אוכל להעביר אותו, כי אין טעם שאני אדבר עכשיו ואפרט את כל המדדים שהגענו אליהם, לא הגענו אליהם.

בהחלט. אומרות פה בצדק, יש את היעדים, ה-72 שאמרת, מה היעדים שאנחנו לא, היעדים האחרים שלרעה, מה שנקרא, שאנחנו רחוקים מהם?

במה אנחנו רחוקים למשל? שיעור העוני היחסי, לפי קו העוני הלאומי, כל מיני כישורים בסיסיים של תלמידים במתמטיקה ומיומנויות קרוא וכתוב. יש כמה פערים חברתיים-כלכליים, גם בחינוך, שאנחנו עדיין רחוקים. לא הושג היעד בנושא מיגור האפליה נגד נשים ושוויון מגדרי. יש עוד ועוד.

גם נושא הסביבה, כן. אני חושבת שאת דווקא מלמדת אותנו לא רק במה אנחנו בסדר, אלא גם במה לא, בעצם מההיעדרות, ואנחנו נשמח דווקא על זה אולי לעשות איזשהו דיון המשך בשלב מסוים אחר.

רחוקים, רחוקים מאוד?

יש כאלה שרחוקים מאוד, יש כאלה שהגענו קרוב ל-50% מהיעד להשגה.

כאילו, תלכי ל - - -

יש ויש. אבל בסך הכול יש 41 מדדים מאלה שהצלחנו לבדוק, שעדיין לא הושג בהם היעד.

זה דווקא, אני חושבת שזו אחת הסוגיות היותר רלוונטיות לנו, כוועדה המפקחת, כוועדה שהסמכות שלה לעסוק ב-SDG, אז אני חושבת שבנושא הזה של איפה אנחנו רחוקים אנחנו עוד נעמוד מולך וננסה להיות גם גורם דוחף. ותמיד אני אומרת, מספיק שאנחנו דוחפים בביטחון תזונתי דבר מסוים, ובמשהו אחר, זה עולם ומלואו, אני חושבת, בהקשר הזה של האנשים שחיים פה.

אז אנחנו עוד נהיה בקשר. אני ממש מודה לך, גם על העבודה החשובה הזאת, ואני מקווה שמשרדי הממשלה ינצלו את המשאב המדהים הזה של הלשכה וידעו גם להסתכל על זה כעל מה שדוחף לתקן, לשפר, לייעל ולתקצב.

ולשתף איתנו פעולה בקבלת נתונים.

נכון. לגמרי. תודה, עינת.

קוראים לי בוועדת חוקה.

בסדר, תודה, חבר הכנסת מלול היה איתנו עד כה. אנחנו עוד נדבר. רשות העוני. כן, אנחנו נעבור למועצה הלאומית לכלכלה, ולאחר מכן לחברה האזרחית כדי שנשמע את כולם.

שלום לכולם, נעים מאוד. רק לדייק, אגף ממשל וחברה, ולא המועצה הלאומית לכלכלה, נציגי המועצה לא יכלו להגיע, הם יגיעו לדיון הבא.

אז רגע, מאיפה אתה, סליחה?

עידו קמחי פלדהורן, מנהל תחום בכיר ממשל, אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. עוזר פה לחבריי מהמועצה שלא יכלו להגיע, אני כן אתן את ההתייחסות הקצרה שלנו לנושא ולתחום המאוד חשוב.

אנחנו בתפקיד שלנו כן מנתחים את יעדי התכנון והאסטרטגיה למשרדי הממשלה, ואת אגפי התכנון במשרדי הממשלה, וכחלק מההנחיות שלנו במהלך השנים האחרונות, תמיד הפנינו ל-SDG, כפי שאריאל אמר, וכפי שעינת אמרה, וגם כפי שהקולגות ממשרד הגנת הסביבה ומשרד החוץ אמרו.

המשרדים שבהם אנחנו רואים שזה עובד הם משרדים שידעו לתקשר את המדיניות הממשלתית ולחבר אותה ליעדי ה-SDG. זה משהו שתמיד אנחנו מנחים אליו, ואנחנו גם מנחים לפעילות אחרת בעולמות במדדים בין-לאומיים. זה משהו שאנחנו, בתור ממשלה, מאוד רוצים ומעודדים אותו.

בזמנו עשינו שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה לחבר למשרדי ממשלה, שהם יהיו משרדים שבהם האימפקט של תחום ה-SDG יותר משמעותי, לחבר אותם - - - אסטרטגיה. כדי בעצם לראות איך תוכניות העבודה בפועל מתחברות למדדים האלה, ואיך מתרגמים את זה גם אחר כך, שנוכל להציג את זה גם לכנסת, גם לממשלה וגם כמובן לאו"ם. מבחינתנו, אנחנו גם בהנחיות התכנון האחרונות שנשלחו - - -

איך אתם מול התקציב הקרוב בהקשר הזה?

אז מה שאני רוצה להגיד, בעינינו, כן? כגישה מקצועית, ואני מעביר לא מעט הרצאות, גם באקדמיה וגם בחברה האזרחית. אני לא בהכרח חושב שסוגיית ה-SDG קשורה רק לתקציב. מכיוון שה-SDG עצמו הוא כללי, למעשה אנחנו צריכים לראות מה הפעילות המשרדית בנושא הזה, שחלק מהפעילות היא גם מה בעצם נמצא בתוכנית העבודה ומהן התפוקות של העובדים. באמת יכול להיות בתחומים מסוימים צריך להרחיב חלק מהפעילויות ודברים כאלה.

עידו, אני לא חולקת עליך, אלא שאנחנו רואים שמשרדי ממשלה לא עונים לדוח, לא עונים ללשכה המרכזית ואין היערכות תקציבית. אז ברור שאני אשאל אם יש איזשהו ייעוד תקציבי כדי לתמרץ משרדים להכניס חלק מהיעדים ולהגיד, אוקיי, לא נסתכל דרך החור בגרוש של התקציב שלנו, אלא בואו נסתכל רגע בראייה טיפה יותר מתקדמת ומקיימת, עם תקציב ייעודי. אבל אם אנחנו אומרים שהכול זה בעצם ישיבות ממשלה וסימון וי, זו גם קצת בעיה. כי אם אתה אומר שבעצם תקציבית לא נעשה דבר, אבל אתם כן דוחפים לתכלול, אתה בעצם אומר שזה מס שפתיים.

אני חייב להגיד, תקציבית, עוד פעם, זה לא יושב אצלנו מבחינת אחריות. אנחנו מנחים את אגפי התכנון והאסטרטגיה בהתאם למדיניות הממשלתית, וה-SDG כרגע היא מדיניות ממשלתית, ואנחנו באמת מנחים בתוכניות העבודה להיכנס אליהם. מבחינת האם לעודד או לא, יש צוות של משרד החוץ, המשרד להגנת הסביבה והמועצה הלאומית לכלכלה, שהם צריכים לראות.

לגבי המענה, אנחנו נשמח לסייע מבחינתנו לראות איך בפעם הבאה גם משרדי הממשלה עונים. אנחנו גם מכירים את זה, גם בטח עינת מכירה את זה מהלמ"ס, שלפעמים שולחים דברים, ואם זה לא מגיע לבן-אדם הנכון, אז זה יכול להתפספס.

אני מבינה שב-2022 לא הוזכר ה-SDG באף תוכנית עבודה ממשלתית.

זאת בדיוק הנקודה. ופה גם בטח אריאל יכול להגיד, צריכים לבדוק בספר תוכניות העבודה, הרבה פעמים אבל זה תלוי איך אנחנו מפרשים את ה-SDG ביחס לעצמנו. זאת אומרת, כמו שאמרנו, אנחנו צריכים לעשות את ההתאמות, ופה יש גופי מקצוע, ובראשם המשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ, שאמורים לקחת את ספר תוכניות העבודה הממשלתי ולפרוט אותו ולראות אם אנחנו עונים בו או לא עונים בו - - -

לא, זה לגמרי תפקיד של משרד ראש הממשלה. אתה לא יכול להגיד דבר כזה, עידו, אני מצטערת.

למה? הם יושבים בראש אותה ועדה.

משרד ראש הממשלה לא יכול להגיד, זה התפקיד של שני משרדים אחרים חיצוניים, שגם אם ניתנה להם אחריות בהחלטת הממשלה, משרד ראש הממשלה הוא המשרד עם הסמכות לתכנן או לכל הפחות לעשות את הבדיקה. אתם לגמרי המשרד, חוץ מזה, ממקום של כבוד וגאווה, אתם לגמרי המשרד שיש לו הסמכות המדהימה הזאת להסתכל בראיית העל הזאת, ולהגיד שזה משרד החוץ או הגנת הסביבה שאמור לעשות את זה, זה דבר שאני לא מצליחה להבין.

אין לנו בעיה לעשות, הרי בסוף, אני רגע מפריד בין החלק הטכני של לבדוק מה מופיע בתוכנית העבודה, שאת זה אנחנו עושים. הרי אנחנו עובדים גם בשיתוף פעולה עם הממ"מ ועם הכנסת - - -

אז תראה, תוכנית עבודת התקציב, עידו, עידו, תוכנית עבודת התקציב - - -

לא, לא, שנייה, שנייה, זה חשוב רגע. אם היינו בארצות הברית, בסדר? וזו נקודה שבעיניי היא חשובה. אם היינו בארצות הברית, כרגע אנחנו עובדים על תקציב המשכי. לכאורה, חלק גדול ממשרתי הציבור שפה לא היו נמצאים, נכון?

אז אנחנו חזרנו לדבר על תקציב. זה אומר שאני שאלתי על התקציב הבא.

אבל חשוב רגע להפריד בין תוכנית העבודה לתקציב, כי בסוף, יש את מה שמופיע בתקציב המדינה, שבו אני לא יודע להגיד - - -

אי אפשר להפריד בין תוכנית העבודה לתקציב. אני לא יודעת איזה ארגונים, אתה עובד במשרד ראש הממשלה. תוכנית עבודה זה תקציב, תקציב זה תוכנית עבודה.

לא, מכיוון שבממשלה יש הפרדה בין תוכנית עבודה לתקציב, צריכים לראות איך עושים את החיבור הזה, ואני אשמח לשבת פה עם נציגי משרד החוץ והגנת הסביבה, לראות מה אנחנו יכולים לסייע. כמו שאמרתי, מי שמוביל את זה במשרד ראש הממשלה זה לא אנחנו, ולכן גם ציינתי את זה.

אני אגיד מה, אנחנו נעשה ישיבת המשך, עוד שלושה, ארבעה שבועות, על תקציב המדינה ותוכניות העבודה ל-2023–2024, בראי ה-SDG. אני לא אעשה את זה עוד שבוע, אני לא מתקילה אתכם, שלושה-ארבעה שבועות, בנחת, בנועם. כמו שאתה רואה, זאת לא ועדה שאני מנהלת אותה לעומתי בהקשר הזה, ותאמין לי, אני יודעת בסוגיות מסוימות. דווקא פה אני חושבת שהחיבור והתכלול המשותף והעבודה המשותפת הם כוח מניע, ולא איזו נזיפה בגורמי ממשל, ממש ממש לא, זה לא הסיפור של הדבר הזה.

ולכן אני דווקא אומרת, אנחנו נוציא מפה, אחת הדרישות היא שבעוד ארבעה שבועות התקציב הבא, איזו היערכות כלשהי ל-SDG. אני גם אגיד לך, עידו, אמרתי בדיון, אני לא מצפה שעכשיו 17 היעדים, אני לא הולכת להתקיל. אני רוצה מאוד לעשות את זה ממקום מפרה ומפקח ובונה ובריא. ואני גם מאמינה שאפשר.

ולכן אני הייתי רוצה שבעוד ארבעה שבועות נעשה פה ישיבת דיווח בתקציב ותוכניות העבודה ל-2023–2024 בראי ה-SDG לדורות הבאים. ואני מקווה שתימצא איזושהי היערכות כלשהי, כי כרגע, לפי מה שאתה מסביר, זה לא נעשה ברמת - - - למרות שתקציב לשנתיים זה לחלוטין מחייב אותנו לתת את הדעת על החלטת הממשלה ועל איך אנחנו מסתכלים על זה, ואני חושבת שזה גם אפשרי, לפחות בחלק מהיעדים, ונראה איך אנחנו עושים צעד קדימה.

אז אני מבינה את מה שאמרת, ואני מפרשת את זה כפי שפירשתי את זה, ואני ארצה לעשות דיון המשך עם המועצה הלאומית לכלכלה, כמובן, עם נציגות משרד ראש הממשלה. הנציגים שלנו מהגנת הסביבה ומשרד החוץ, וכמובן הלשכה המרכזית, ומי שירצו להצטרף.

אבל בהקשר הזה, כשאני מבינה שלא נעשה המינימום, כמו שאני מפרשת את זה, אני חייבת, במיוחד אם ב-2022 אף תוכנית עבודה לא נתנה שום התייחסות.

אני לא מסכים עם זה שאף תוכנית עבודה לא נתנה שום התייחסות.

אני פה עם הממ"מ, אני לא אומרת את זה.

אין בעיה, אני אשמח לדבר עם הממ"מ, כפי שאנחנו מדברים איתם לעיתים תכופות.

זה לא אומר, כשאני אומרת את זה, זה לא אומר שאף תוכנית עבודה לא התייחסה לדברים שנמצאים ב-SDG, כי מן הסתם אם ה-SDG עוסק בהכול, אז חלק מתוכניות העבודה כמובן יעסקו בזה. אבל מה שאני מתכוונת זה שזה לא היה חלק מהמסגרת, ולא הייתה התייחסות למדדים מסוימים. אז אני חושבת שזה קצת הפוך - - -

אז בואי נדבר ונראה איך אנחנו מגשרים על הפער הזה.

אין בעיה, אבל אני חושבת שזה קצת הפוך ממה שאמרת, זאת אומרת, זה לא לקחת את תוכניות העבודה ולהסתכל אחורה איך הן עסקו ב-SDG, אלא הפוך. זה לראות מה המדדים ומה היעדים, ואז לראות איך תוכניות העבודה מתייחסות אליהם.

עידו, בהחלט יכול להיות שחלק מהמענה עומד ב-SDG, אני לא חולקת על מה שאתה אומר בהקשר הזה. יכול בהחלט להיות שהשפה היא שפה שונה. אבל הדיבור באותה שפה בסוף גם יכוונן אותנו להתחיל להרחיב עמידה ביעדים.

בזה אנחנו מסכימים לחלוטין, ולכן ההנחיות שלנו לכל משרדי הממשלה - - - בהנחיות התכנון שלנו, היא שמשרדי הממשלה יסתכלו על המטרות והיעדים שלהם ועל מדדי התוצאה, ויבחנו את מדדי ה-SDG כדי לחבר אותם אחד לשני, וידברו באותה שפה, כמובן עם ההתאמות שמתאימות אלינו פה, במדינת ישראל.

בסדר. תודה רבה, עידו, ואנחנו נהיה בקשר, ואני מודה לך שעלית לכאן היום. תודה. אנחנו נעבור לארגוני החברה האזרחית, ארגון SDG ישראל ולאחר מכן כמובן "איתך מעכי" וארגון "השל" וארגונים נוספים. וגם שתי"ל. אז רגע נעבור לשתי"ל, אני רק רוצה, כדי שנהיה בלי לחץ.

שלום. קודם כול, תודה גברתי יושבת הראש, הוועדה עוסקת בצעירים ובראי ה-SDG, וזאת הזדמנות להעלות את הסוגיה של צעירים באוכלוסייה הבדואית, ולבקש מהוועדה למקד את הדיון בסוגיה הזאת גם לאור ה-SDG וגם בכלל.

הנתון החדש שהתפרסם בתקופה האחרונה, בחודשים האחרונים, הוא שבקרב הצעירים הבדואים, 54% אצל הגברים, 45% אצל הנשים, חסרי מעש. אנשים בגילי 19–25, שמחוץ לשוק העבודה ומחוץ לשוק ההשכלה. זה מספר חסר תקדים, לעומת 11% אצל חרדים, 18% אצל יהודים שאינם חרדים, ו-35% אצל ערבים. זה מספר עצום.

זה חלק מסיפור יותר רחב, שמתחיל בזה ששיעורי הנשירה הם מאוד מאוד גבוהים, ו-21% מהאוכלוסייה לא מגיעים לכיתה י"ב. אצל תלמידות המצב קצת יותר טוב, זה 17% שלא מגיעות לכיתה י"ב. המצב הוא דרמטי מבחינת אחוזי הבגרות. רק 47% מהתלמידות, רק 21% מהתלמידים מגיעים לבגרות. אני לא מדבר על בגרות אקדמית, אני מדבר על בגרות.

ושיעורי התעסוקה של נשים הם שיעורים מאוד מאוד נמוכים. אנחנו מדברים על 25% מהנשים הבדואיות שעובדות, לעומת 66% בשאר הארץ אצל ערבים, ויותר מ-80% בכלל האוכלוסייה של הנשים.

שיעור האוכלוסייה של גברים שעובדים הוא רק 54%, כלומר, 40 ומשהו אחוז מהגברים לא עובדים, בין אם הם מובטלים ובין אם בסטטוס אחר.

אנחנו מדברים על פערים עצומים כשאנחנו משווים את זה למשל לאוכלוסייה של נשים יהודיות ונשים חרדיות יהודיות בחברה הישראלית. אנחנו מדברים על 83% תעסוקה.

שמוליק, בגלל שהמדד שלנו בוועדה גם מדבר על צעירים וצעירות בפער חברתי, אז אני חושבת שפשוט הדבר הנכון הוא שאנחנו נייחד איזשהו דיון המשכי מיוחד, בכלל לחברה הבדואית, של נוער, צעירים וצעירות, כדי לדון בפערים האלה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, חבל שזה יהיה ככה על קצה המזלג. אלא נעשה דיון. אז אני לוקחת על עצמי, אנחנו נייחד לזה דיון מתישהו בוועדה, אני מקווה עד סוף המושב, בסדר? ונבנה את זה יחד. זה גם חשוב לנו מאוד, ואנחנו מבינים את הצורף שלנו לגעת גם בנקודות שהן בזרקור מסוים.

אנחנו גם עכשיו ערב תוכנית חומש חדשה, עם הסתכלות חדשה של משרד חדש. תוכניות החומש הקודמות עברו ממשרד ראש הממשלה למשרד החקלאות, למשרד הכלכלה למשרד הרווחה, וכרגע נחתו במשרד - - - אז יש כאן הרבה על מה לעבוד.

אנחנו נעבוד על זה ביחד, שמוליק. אני איתך, אתה יודע. אנחנו נעבוד על זה ביחד, וניגע בזה בכל ההיבטים, פשוט מגיע לזה דיון מיוחד בפני עצמו, עם איזושהי התכווננות.

אז אנחנו נעבור שוב ל-SDG ישראל. שלוש דקות, כדי שנוכל להמשיך.

יעל גיני, מנכ"לית SDG ישראל. קודם כול, אני אגיד שרוב הדברים נאמרו כאן, אבל עדיין חשוב לי. רוב הדברים נאמרו, אבל כן חשוב לי לתת את זווית הראייה שלנו ואת השפה שלנו שאנחנו מנסים, משתדלים בעצם לתקשר לכל הסקטורים, גם לסקטור האזרחי, גם לסקטור המסחרי. כי בעצם אנחנו יוצאים מתוך הבנה שצריך את כולם על הספינה, "און בורד", ולא רק את הממשלה ולא רק את הגופים המתכללים, כדי באמת להצליח ולהשיג את אותם יעדים.

אז עוד פעם, היעדים, זה ברור, זה לרוב האנשים, אבל לא לכולם בישראל, ולכן אני אחזור על זה פה. היעדים לפיתוח בר קיימא הוסכמו על-ידי 193 המדינות החברות באו"ם, ביניהן ישראל, והם תוצר של, מה שנקרא, חוכמת ההמונים. כלומר, חילקו שאלונים למיליוני אנשים ברחבי העולם, הצליחו לאט לאט לצמצם את זה, אבל מה שחשוב פה, הדגש הוא שזה לא שייך לסקטור מסוים אחד, אלא שזו באמת תובנה שמגשרת על פערים, היום אנחנו לאור המהומות שקורות עכשיו בחוץ, אבל פערים בין ימין, שמאל, חילונים, דתיים וכו', כולם יחסית הצליחו להצטמצם לאיזושהי אג'נדה שהיא מקובלת והיא קונצנזוס הכי רחב שאפשר להגיע אליו.

והדבר השני שחשוב לי להדגיש פה זה את הנושא של הבנה, שזה לא רק 17 יעדים מופשטים, אלא גם אינדיקטורים ספציפיים שיכולים לעזור לנו במדידה ובהבנה אם אנחנו בדרך להשגת היעד או לא בדרך להשגת היעד.

אז מי שבעצם ייסד את הפעילות הזאת הוא פרופ' יהודה כהנא, שהוא מומחה בין-לאומי לפיננסים, וטל רונן, שהוא בא מעולם האסטרטגיה בעולם המסחרי. והם יצאו מתוך נקודת ההנחה שלשם העולם הולך, זה קונצנזוס בין-לאומי, ואם ישראל רוצה לעמוד בד בבד במישור העסקי עם כל החברות הבין-לאומית, היא חייבת לנתב את עצמה לשם, והיא גם חייבת עבודה רב-תחומית, כלומר, שכל הסקטורים ביחד יעבדו במקשה אחת ובהלימה אחת.

אז מה שאנחנו בעצם עושים, זה קודם כול מנגישים את הידע של ה-SDG לכל הסקטורים. יש לנו אתר בעברית, יש לנו רשתות חברתיות, בלינקדאין, בפייסבוק, מחקרים רלוונטיים, כל התרגום של האינדיקטורים, הכול נמצא בעברית באתר שלנו.

אנחנו מקדמים שיתופי פעולה, שוב, רב-תחומיים בסקטור מסחרי, עם אקדמאים, ציבורי וכו'. אנחנו עושים הרצאות, סדנאות, וחוץ מזה יש לנו אקו סיסטם של 1,800 אנשים בפייסבוק שבאים מסקטורים שונים. זה יכול להיות מנהלי אחריות תאגידית, משקיעי אימפקט, מנהלי קרנות, אנשים שעובדים בבנקים לפיתוח, מומחי תוכן מהאקדמיה ועוד ערב רב של אנשים שרוצים לקדם את זה. ותת-קהילה לא קטנה של סטארטאפים ומיזמים ישראליים, כי זו נקודה שמאוד צריך להדגיש, גם בהקשר הממשלתי.

יש הרבה פעילות סביב ה-SDG, אבל היא לא מתורגמת ככזו, כשפה כזו. ולכן יכול להיות שיש מיזמים עם אימפקט מטורף, שמצאו תחלופה לפלסטיק או לא משנה מה, אבל הם לא מדבררים את עצמם כ-SDG, הם לא יודעים למדוד את זה, ואז הם גם לא יודעים להטמיע את זה במדינה שצריכה כל כך את הפתרונות האלה.

אז יש לנו באמת מיפוי של 120 חברות ומיזמים שמהווים את האקו סיסטם הישראלי. יש, אני יכולה להגיד, יותר מ-1,200 חברות בישראל שפועלות, החל מ"אלפא פארם", דרךUBQ ועוד ועוד.

אבל הדיווח, כאמור, דיברנו על זה, הוא של הממשלה. והחלטת ממשלה, גם, דיברנו על זה. הדוח הזה הוא דוח בין-לאומי של גוף אקדמי מחקרי, שמעמיד את ישראל הרבה אחרי קפריסין, יוון ועוד מדינות שאנחנו יכולים בכיף להשיג אותן. לדעתי, פה לא מופיע אפילו יעד אחד שהשגנו, כולל נושא הבריאות. יש פה עבודה.

אני רוצה להדגיש את זה, הם הציגו את זה, אבל באמת השגנו לפי הלמ"ס עשרה מתוך 17 היעדים. רק עבור 72 מדדים יש דאטה, כלומר, גם חסר דאטה בשביל זה. ולכן פה יש חשיבות שכל המשרדים ידברו את השפה הזאת, כדי שנוכל למדוד את זה ואחר כך לראות אם אנחנו בדרך להשגת היעד או לא. ו-68% מתוך 28 המדדים כן חצו את היעד של ה-50%, זאת אומרת, זה לא רק ביקורתי. יש פה הישגים לישראל שהיא לא יודעת לדברר אותם אפילו. וקריאה לפעולה דחופה, כל הנושא של אנרגיה נקייה.

זהו, אני פה מדברת ברמה האישית. אני עשר שנים הייתי צעירה ואמרתי לכולם, למה המבוגרים לא עושים, והיום אני המבוגרת האחראית פה, ויש לי ילדים. אז אני מבקשת שבמה שאנחנו יכולים לעזור, אנחנו נעזור. מי שרוצה להצטרף לקהילה, כמובן מוזמן. ומי שרוצה לקבל סיכת לוחם יכול לפנות לטל רונן ולהצטרף אלינו לפעולה.

תודה רבה, יעל. העניקו לי סיכה. ואני עוברת ליקרות ממרכז השל לקיימות ו"איתך מעכי". שירין, את תפתחי? רק תגידי לפרוטוקול את שמך ואת התפקיד.

עו"ד שירין בטשון, אני מנהלת את הפרויקט הזה של ה-SDG, שהוא בהובלה של שלושה ארגונים: שתי"ל, השל ו"איתך מעכי", ואנחנו גם מובילות קואליציה רחבה של 55 ארגונים, שמנסה לקדם את היעדים בישראל.

עד שתעלה המצגת אני אגיד קודם כול תודה רבה ליושבת הראש, נעמה לזימי היקרה. אני רק אתמול ידעתי שהיה תפקיד כזה שנקרא נציב הדורות הבאים בכנסת, שבוטל ב-2010, ואני חושבת שזה עוד יותר מחזק את האחריות שיש על הכתפיים שלך בוועדה הזאת. אז תודה רבה, ותודה רבה גם על היוזמה, על הנושא החשוב הזה.

אני לא אחזור על דברים שנאמרו פה, 17 יעדים, 169 מטרות. אני כן רוצה להגיד משהו על הנושא של המדדים וקצת אפילו לחבר את זה כרגע לאקטואליה.

באמת אחד הדגשים המאוד גדולים של היעדים הוא כל הנושא של המדדים. כמו שאמרתי, אנחנו כארגוני חברה אזרחית, מאוד מתמקדים במצע החברתי שהיעדים באים להציג. יש מדדים על כל הנושא של עוני, לפי פילוח מגדרי, לפי גיל. הנושא המגדרי, שהוא מאוד מאוד חשוב לנו, זה יעד מספר 5, זה אחד היעדים המאוד מרכזיים שיש ביעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא.

במגדר, אם אנחנו מסתכלים על המדדים, אנחנו רואים מדדים של ייצוג בפוליטיקה, כמה מושבים יש לנשים בכנסת, בממשלה, כמה מושבים יש בתפקידים ניהוליים, כל הנושא של אלימות נגד נשים ונערות, גם במרחב הציבורי, וגם במרחב הביתי. הכול אמור להיות חלק מהמדדים של ה-SDG, שגם המדינה אמורה למדוד.

דוח שכתבנו הראה שביעדים של עוני ומגדר כבר הייתה נסיגה בתקופת הקורונה, עוד לפני הרפורמה המדוברת. והרפורמה המדוברת בחודש האחרון, אין ספק שהיא הולכת, לצערנו, לפגוע ולגרום לירידה נוספת בשני היעדים האלה, והיא הולכת גם להעמיק את הפערים החברתיים. גם כלפי נשים, גם כלפי אוכלוסיות מוחלשות. דובר פה על כל הנושא של דיור ציבורי. אפליה נגד החברה הערבית.

כבר היום ישראל מדורגת במקום 49 בנושא של יישום המדדים, זה אומר שהיא כמעט מתחת לכל המדינות של ה-OECD. וגם הלמ"ס דיברו על זה שבשני התחומים האלה, עוני ושוויון מגדרי, ישראל עדיין מדדה אחרי מדינות מתפתחות.

ובמחקר ההשוואתי שאנחנו מביאות, שאני וחברתי מאירה הנסון ערכנו, בעצם אנחנו מביאות דוגמאות ממדינות, מקנדה, יפן, אירלנד, אוסטרליה, גרמניה ופינלנד, שמדובר על מדינות שמדורגות די גבוה ביישום ה-SDG. אנחנו מדברות על פינלנד, שמדורגת מספר 1, אוסטריה מספר 5, גרמניה מספר 6, אירלנד מספר 9, ואנחנו בעצם מביאות פרקטיקות למנגנונים שמאפשרים מעורבות של ארגוני חברה אזרחית ליישום היעדים.

אני שנייה אחזור אחורה ואני אגיד, אפרופו הקואליציה, אנחנו פועלות מאז 2017, מובילות קואליציה של 55 ארגונים. אנחנו מתמקדות ביעדים שמצוינים פה, כולל הגנה על האקלים. יש הרבה דברים שאנחנו נעשה, ומפאת קוצר הזמן אני לא אחזור עליהם. הקואליציה הגישה בעצם נייר עמדה לממשלה שצורף כנספח לדוח שהוגש לאו"ם ב-2019. אנחנו עושות הרבה ימי עיון ושולחנות עגולים, וגם עושות למידה משותפת כל הזמן עם ארגוני חברה אזרחית בחו"ל.

לארגוני חברה אזרחית, ואחד היעדים מדבר על זה, יעד מספר 17, לארגוני חברה אזרחית יש תפקיד קריטי ביישום היעדים. הם אלה שמייצגים את הקבוצות המודרות ואת האוכלוסיות הפגיעות. כל הנושא של המוטו המאוד חזק שיש ביעדים.

נגיד שאחת הסמכויות של הוועדה היא הגנה על החברה האזרחית. אז אנחנו מתחברות פה גם עם ה-SDG, וגם עם אנשים בפער חברתי, וגם עם הגנה על החברה האזרחית, ולגמרי.

בדיוק. אחד העקרונות המאוד מרכזיים ב-SDG זה לא להשאיר אף אחד או אחת מאחור, זאת אומרת, תמיד להסתכל על האוכלוסיות הפגיעות, תמיד לראות מי הולך להיות נפגע מהמדיניות או ממצבים של משבר, אז אין ספק שארגוני חברה אזרחית גם מיישמים את העיקרון הזה. כל התפקיד שלנו גם באיסוף מידע וניטור התקדמות המדינות, קידום שיח רב-מגזרי. וכאן אני אגיד שבאמת הזכירו את זה חבריי גם ממשרד החוץ, כל הנושא של היוועצות עם ארגוני חברה אזרחית, שחשוב, ויש על זה הרבה כתיבה בחו"ל, על החשיבות של היוועצות עם ארגוני חברה אזרחית בצורה שלוקחת בחשבון את הפידבק שארגוני חברה אזרחית נותנים, ולא רק כדי לצאת ידי חובה.

אז בעצם בכל המדינות שמולן עשינו את המחקר ההשוואתי, ראינו שמה שמשותף בין כל המדינות הוא שבכולן כמעט יש ועדה משרדית שעובדת כגורם מתכלל, מתאם בין כל המשרדים השונים את הנושא של ה-SDG. יש היוועצות עם ארגוני חברה אזרחית. יש מעורבות מאוד גדולה של משרד ראש הממשלה. אנחנו רואות את זה בגרמניה ובאוסטריה, שבעצם הגורם המתכלל הוא משרד ראש הממשלה. זאת אומרת, הוועדה הבין-משרדית מובלת על ידי משרד ראש הממשלה, ועושים את זה בכוונה כדי לרתום את כל המשרדים האחרים, ויש הקצאה תקציבית.

פרקטיקות טובות שקיימות מראות גם על מעורבות גדולה של הפרלמנט בדרך כלל, בפיקוח על יישום היעדים. בקנדה אנחנו רואות שיש חוק פדרלי ממש לפיתוח בר קיימא. יש ועדה פרלמנטרית. הוועדה הבין-משרדית צריכה לדווח כל שלושה חודשים לוועדה הפרלמנטרית. בגרמניה יש ועדה מייצגת פרלמנטרית, שבוחנת כל הצעת חקיקה לראות אם היא עומדת בהלימה עם האסטרטגיה הלאומית לפיתוח בר קיימא. בפינלנד כנ"ל. באירלנד יש, נוסף על הוועדה הבין-משרדית יש קבוצת בכירים שבה יושבים כל המשרדים, וגם היא בהובלה של משרד ראש הממשלה, ומאוד מאוד חשוב, שיש אסטרטגיה לאומית לתעדוף. כי בכל מדינה בעצם יש תעדוף. אז בישראל יכול להיות שאין רעב, אבל כן צריך לדבר על פערים חברתיים וכן צריך לדבר על אי-שוויון וכו'.

יש רעב.

לא, אבל אני אומרת שיכול להיות שהרעב הוא לא מספר 1, אבל זה שתהיה אסטרטגיה זה מאוד מאוד חשוב. ואני אגיד מה שחסר בישראל, יש ועדה בין-משרדית, יש החלטה שאומרת שצריך להיות תיאום עם ראש המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד ראש הממשלה. באמת הלמ"ס עושה עבודה מאוד מאוד יפה.

אבל מה חסר? חסרה תוכנית לאומית, כמו שאמרנו, שעושה תעדוף של היעדים. חסר פיקוח פנים מדינתי על היישום של היעדים, שזה יכול להיות באמצעות המעורבות של הכנסת, צריכה להיות מעורבות משמעותית וברורה של משרד ראש הממשלה. כי המעורבות היום של משרד ראש הממשלה היא לא ברורה, והיא בטח לא בהובלה של המשרד הזה.

יש צורך בהדגשת היבטים חברתיים ליעדים. זאת אומרת, כשאנחנו מסתכלים, ודובר פה על הדוח שהוגש לאו"ם, הוא היה לא רק הסברתי. הוא דיבר על כמה ישראל טובה בטכנולוגיה ובחדשות, אבל שום מילה לא על עוני ולא על שוויון מגדרי, וכמובן כל הנושא של תקצוב.

וחלוקה ברורה של מטרות ומדדים בין המשרדים. באירלנד המטרות, 169 מטרות, מחולקות בין המשרדים השונים. אם אני המשרד להגנת הסביבה, אני לא מבינה ברווחה, אני לא מבינה במגדר, כן? אז המטרות בעצם מחולקות בין המשרדים, כל אחד בהתאם לתחום התמחותו. ותודה רבה.

תודה רבה רבה, שירין. תודה, ואנחנו בהחלט עוד רק התחלנו את שיתוף הפעולה. זאת תהיה ועדה שהיא באמת תתפקד כוועדה פרלמנטרית, ככל שתוכל.

אני רוצה לעבור לאגודה לפיתוח בין-לאומי סיד ישראל, תניה מורקס, מנכ"לית. תודה שהגעת לכאן.

תודה רבה, תודה רבה לך, יו"ר הוועדה. אז שמי תניה מורקס, המנכ"לית של סיד ישראל, אגודה לפיתוח בין-לאומי וסיוע המוניטרי. אנחנו גם ארגון גג לבערך 150 ארגוני חברה אזרחית, חברות, יועצים, עשייה ממשלתית בתחומי הפיתוח הבין-לאומי וסיוע הומניטרי.

אני שמה את הפוקוס, בגלל שאנחנו הוועדה המיוחדת לצעירים, אני אשים את הפוקוס על זה. התפקיד שלנו בעצם בהעלאת מודעות של החברה הישראלית לנושאים האלה, וקידום עשייה בתחומים האלה, קידום מדיניות מול מקבלי ההחלטות, ויש לנו גם קהילה מקצועית שעוסקת בתחום הזה.

ספציפית לענייני הוועדה, יש לנו רצף של תוכניות חינוכיות שאנחנו מפתחות בימים אלו, שהן מותאמות לגיל. החל בחינוך לגיל הרך, בתי ספר, תוכניות הכשרה, מנהיגים צעירים, שנות שירות, צבא ומקבלי החלטות. כשהפוקוס העיקרי הוא על אחריות ואזרחות גלובלית, שזה משהו שעדיין לא דובר כאן, בוועדה הזאת.

היכרות עם סוגיות בוערות מהעולם שקשורות גם לחיים של כולנו, משבר האקלים, סחר הוגן, שימוש של טכנולוגיות, כפי שצוין, לאימפקט חיובי וכו'.

היה לנו שיתוף פעולה גם עם משרד החינוך, גם הכשרות למורים יחד עם מכללת בית ברל, ויש לנו תוכניות נוספות.

דובר כאן על יעד 17, אז אני רק מחזקת את החשיבות של שותפות בין-מגזרית. אני חושבת שכולנו כבר הבנו שכשאנחנו פועלים ביחד, אנחנו יכולים לייצר אימפקט הרבה יותר רחב. אנחנו כארגון, אומנם ארגון עם המון המון שותפים, אבל כצוות קטן לא יכולים להגיע לכל קהלי היעד שלנו, ולכן אני גם ממש מזמינה שיתופי פעולה עם כל הנמצאים כאן בחדר, משרדי ממשלה וחברה אזרחית, אז אני אשמח מאוד שנמשיך את זה.

ואני רק רוצה לגעת בנקודה אחרונה שרלוונטית במיוחד בשבועיים האחרונים, שכלל שאנחנו גם מייצרים יותר מודעות ופועלים בשגרה, זה גם מייצר מודעות חיובית ונכונה לפעילות מיטיבה גם בחירום, גם בארץ וגם בחו"ל. כפי שראינו גם בטורקיה את ההתגייסות הציבורית הענקית הישראלית, ורצון לתת, החל בבתי ספר, גנים גם שמעתי וכו', שממש רצו וחיפשו איך הם תורמים ועוזרים לשכנינו.

אז אני חושבת שהמודעות ועצם קיום תוכניות חינוך בסוגיות האלה תורמות לכך, וצריך גם לדעת איך לנתב את העשייה הזאת לכיוונים חיוביים שגם טובים לאנשים בשטח. תודה רבה.

תודה רבה. אני מצטערת מכל מי שלא יצליחו לדבר, כי אני חייבת לרוץ. אני כן רוצה לסגור את הדיון כמו שצריך עם אקשן אייטמס, וגם להגיד בנוהג, מי שלא דיברנו, בפעם הבאה תהיה עדיפות לכל השאר לדבר. בגלל שתהיה פעם הבאה, זאת סמכות לוועדה, זו רק תחילת הדרך. זה דיון מסגרת בעצם, שבו רצינו לחשוף את העניין הזה ולדבר עליו.

הדיונים הבאים יעסקו בתפקיד הכנסת וחברי הכנסת ליישום ה-SDG. אני חושבת שלנו יש תפקיד מאוד מאוד מרכזי פה. גם כמו שהראתה שירין במצגת, שילוב החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בממשלה. אני רוצה באמת לראות איך הוועדה תהיה חלק ממה שייתן יותר אימפקט לחברה האזרחית להיות חלק מעורב. לא פעם החברה האזרחית מקדימה את משרדי הממשלה ואת באי המקום הזה, וצריך להכיר בזה.

מנגנונים ליישום היעדים, ואני חושבת שדיון ההמשך שיהיה בראי התקציב, חשוב לי בראי התקציב בגלל שהוא פשוט עומד לעבור. לאחר מכן זה יהיה תקציב לשנתיים, וצריך להכיר בזה, ותרגום מספר יעדים בין-לאומיים לספרה המקומית שלנו. אני חושבת שזה יכול מאוד מאוד לעזור להבין איך לקנקרט את הדברים האלה, שהם גלובליים, אלינו ולהבין איך עושים את זה. אולי על ידי הגשת חוקים, אולי על ידי שאילתות, וכל הכלים הפרלמנטריים שיכולים לסייע להבין איך להביא את זה.

והוועדה רואה לנכון את הצורך בהטמעת יעדי ה-SDG בתקציב המשרדים לשנים 2023–2024 והטמעתם לתוכנית העבודה. הוועדה קוראת לראש הממשלה להטיל על המועצה הלאומית לכלכלה לתכלל את עבודת הממשלה והוועדה הבין-משרדית ליישום, כמובן שכל זה יצא במכתב רשמי, ליישום יעדי ה-SDG ולקביעת אסטרטגיה לאומית לתעדוף.

בנוסף, הוועדה קוראת למשרדי הממשלה למנות תקן לעיסוק ביישום ובמעקב של יעדי SDG בכל אחד מהמשרדים, שזה משהו שגם רציתי להגיש הצעת חוק בכנסת הקודמת, ולא הצלחנו לכתוב אותה, וכבר פוזרה הכנסת, אז זה בהחלט מתחבר.

בכוונתי לשלוח לשרי הממשלה בקשה בכתב מטעם הוועדה בנושא הזה. ולגבי המקום של הכנסת, בעיניי, כמו שאמרתי, להיות במקום שבו נערך הדיון במה שצריכים להיות היעדים של ישראל, החזון.

אני לא יכולה להבטיח שכל שבוע יהיה דיון על ה-SDG, אני כן יכולה להגיד שננסה להתכוונן לכל חודש, חודש וחצי, לדיון מעקב, אפילו אם נייחד נושא מסוים או משהו כזה, ברמת האפשר, כדי שנשים תמיד את הזרקור הזה, ולנסות ככל שניתן, גם אם זה יהיה אחת לחודש וחצי, חודשיים, עדיין לעשות פה דין ייעודי, ונבנה אותו גם יחד. אז אני כן מזמינה גם להציע לנו על מה, זאת תהיה ועדה משתפת ומשתתפת.

במדינות שונות חלק ממנגנון הדיווח הוא כלפי הפרלמנט. המדינה מגישה לפרלמנט דוח שנתי, והוא דן בוועדות השונות. אני אשמח שהדוח שיצא, איילת וגם גדעון, אני אשמח אם תוכלו, נעשה פה עוד דיון על הדוח ונראה אותו, אולי נחשוף אותו, זה יכול להיות באמת משהו שנעשה אותו יחדיו, ממקום גם מלמד. יש לנו הרבה מה ללמוד מהדוח שאספתם. אני מניחה שגם יהיה לכם אימפקט מנגד. אם תרצו, הוועדה הזאת היא גם המקום שלכם, יש לומר. וכן, אם יש כאן הצעות לאיך מנגנוני לחץ, מנגנוני הפעלה בסמכות הוועדה, אנחנו נשמח.

תודה גם לך, שירי, ונשמח גם שהממ"מ יהיה איתנו לאורך כל הדרך, גם בסוגיות שונות. ואני מאוד מאוד מברכת על זה, אני חושבת שוועדת הצעירים היא באמת המקום הנכון שהדבר הזה ישב בו. וכשחשבנו על הוועדה הזאת, זה היה אחד הדברים הראשונים שביקשתי בסמכויות הוועדה. כי הבנתי את המחשבה של קיימות במובן העמוק שלה, אל תוך סוגיית הצעירים והצעירות בישראל. ולכן אני חושבת שיש לנו הרבה מה לעשות יחד.

אז אני מודה לכם, אני מצטערת על הלחץ בזמנים. ככה זה בימים אלו. ואני מודה גם למשרד החוץ ולמשרד להגנת הסביבה על מה שאתם עושים בשנתיים האחרונות, ואנחנו גם נהיה לכם לעזר. אני יודעת מה זה כשיש לקוחות קשים נוספים לעבוד מולם, אז אנחנו ננסה לעזור גם פה. תודה רבה. תודה, חברים. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:40.