פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים וחמש

הכנסת



38
ועדת הכלכלה
19/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 29
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ח בשבט התשפ"ג (19 בפברואר 2023), שעה 13:00

יוקר המחיה בישראל - העליה הצפויה במחירי העופות

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו

אורי צוק-בר - סמנכ"ל אסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גלעד קצב - רפרנט חקלאות באגף תקציבים, משרד האוצר

יצחק (צחי) ברקוביץ - ראש צוות מזון, רשות התחרות

שמואל לויט - מנכ"ל, המועצה לענף הלול

ששון גואטה - נציג החקלאים והמשחטות, ההסתדרות הלאומית

אבשלום וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

יהושע (שוקי) קגן - יו"ר, ארגון מגדלי העופות

מוטי אלקבץ - מנכ"ל, ארגון מגדלי העופות

יעוז אברג'יל - חבר הנהלה, ארגון מגדלי העופות

מנחם בוכריץ - מגדל עופות, ארגון מגדלי העופות

רונן שמחה - מגדל עופות, ארגון מגדלי העופות

מיכאל הולר - יו"ר שולחן הפטם, הקיבוץ הדתי

ד"ר דליה שיליאן - כלכלנית ראשית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

שלום נעמן - מנכ"ל ובעלים, מחסני השוק

אילן סרוסי - מנהל סחר, מחסני השוק

מרדכי חסיד - אחראי שחיטות מהדרין, חב' נטו

אריאל כספי

ד"ר עידית חנוכה

ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.

יוקר המחיה בישראל - העליה הצפויה במחירי העופות

אני פותח את הישיבה. בהמשך לישיבות יוקר המחיה בישראל, ישנה עלייה צפויה במחיר העופות, כפי ששמענו, שעתיד לעלות ב-45%, אז א' אנחנו רוצים לדעת אם זה נכון, ו-ב' מהם הגורמים לזה ואיך מטפלים בגורמים האלה?

נתחיל דווקא במועצת הלול. מי זה הנציג? זה נכון, קודם כל?

שמואל לויט, מנכ"ל המועצה לענף הלול. תחילה אענה שלא, זה לא נכון. אבל אני אפרוס את הנתונים.

(הצגת מצגת)

המועצה לענף הלול למעשה אוספת את הנתונים הכמותיים של קבלת אפרוחים בלולים והמשלוח של הפטמים למשחטות, והכל בזמן אמת, מאחר וזה נעשה במערכת ממוחשבת אונליין. לכן יש לנו את הנתונים הבדוקים, האמיתיים, נכון לכל תקופה וכמובן נכון לעכשיו. גם יש לנו צפי לתקופה שלקראת חג הפסח.

למועצה אין גישה או ידיעה לגבי הסכמים מסחריים בין מגדלים לבין משווקים, ויש הרבה סוגי הסכמים, ובוודאי שאין למועצה שום ידיעה לגבי הסכמים בין משווקים סיטונאים לבין משווקים קמעונאים.

כמה מילים על המוצר עצמו. המוצר עצמו זה פטם טרי מצונן,

אם יש משהו שאתה יודע שקיים אז תגיד, אם זה משפיע על המחיר. אף אחד לא מאשים אתכם בזה כרגע.

לא, חס וחלילה. אנחנו תכף נדבר ונפרוס את הכל. אחרי כמה דקות שאדבר הכל יהיה ברור לכולם. הפטם שאנחנו מדברים עליו זה פטם מצונן טרי, זה שהציבור אוהב לצרוך אותו, ולפחות 80% מהצריכה בארץ של פטם היא של פטם טרי מצונן. למוצר הזה יש מגרעת אחת – אחרי חמישה ימים שהוא נשחט הערך שלו יורד לאפס, כי הוא אסור בצריכה. זאת אומרת, המוצר הזה הוא מוצר מאוד רגיש, ולכן יש חשיבות גדולה מאוד באיסוף הנתונים לגביו ולדיוק שלהם.

אני רוצה להציג את השקף הראשון. בשביל לדעת על הצפי אנחנו צריכים לראות את ההתנהגות. בשקף הראשון, הקו העליון הוא מדד המחירים לצרכן. אלה נתונים שמתקבלים לגבי הלמ"ס, מהתקופה של 2015 ועד לינואר.

זה עוף שלם, אתה אומר?

עוף שלם.

ומה קורה עם החלקים שלו?

אז זו האינדיקציה שיש לנו מהלמ"ס למחירים. כל החלקים האחרים, כשמחלקים אותם, הם לפי ערכם היחסי. לרגליים יש ערך אחר, לכרעיים - - -

מה שמוכרים היום בסופרים זה לא עוף שלם, אתה יודע את זה?

לא. יש גם עוף שלם.

מי מוכר עוף שלם? לא ראיתי שמוכרים.

קונים עוף שלם ובקצביה מחלקים.

אז הם קונים את העוף שלם אבל מוכרים אותו לא שלם?

יפה. זה נכון שהם קונים אותו, חלקו לא שלם וחלקו שלם. אלה לא הנתונים שלי, המספרים אולי קצת לא מוכרים לכם. לצורך האינדיקציה, אלה מספרים ללא מע"מ, לכן אם מישהו יחפש פה את הפער – הפער הוא במע"מ. אתם רואים שמ-2015, מסלי ההסדר הקודם שהיה ידוע לשמצה, יש די יציבות בפער המחירים לצרכן, בין 16 ₪ ל-17.5 ₪ לק"ג. אנחנו רואים עלייה מסוימת במגמה בשנה וחצי האחרונות, ואנחנו תכף נדבר על מה גורם לה. בסך הכל, הצרכן רואה יציבות יחסית ברצועה מאוד צרה של תנודות מחירים.

הקו השני הוא הקו שבו הסיטונאים מוכרים את אותו עוף שחוט לקמעונאים. אנחנו היינו ברמות של 13 ומשהו, 14 ₪ בתקופה של סלי ההסדר. השיא היה בתקופות שלאחר תום ההסדר. מה שמאפיין את הקו הזה הוא קיצוניות בין שיא לבין שפל, כי הוא מייצג מפגני כוח בין הרשתות לבין הסיטונאים. ברגע שהרשתות יכולות לכופף את הסיטונאים - הן מורידות את המחיר לסיטונאים לרמות שאף אחד לא יכול לעמוד בהן. המשחטות/המגדלים שמקבלים איזו תמורה מהמשחטות, כל המקומות האלה שמתחת לקו מפסידים את המכנסיים. הם לא מכסים את הוצאות הייצור, לא של המשחטה ולא של המגדלים. כתוצאה מכך, בדרך כלל זה לקראת חגים, הכוח של הסיטונאים טיפה עולה ויש ביקוש קצת יותר גדול, ואז אנחנו מגיעים למחירי שיא. זו התנודתיות הקשה מאוד שמביאה את כל המגזר הסיטונאי לפערי הפסד.

היו שנים רצופות של הפסדים כבדים מאוד, גם לסיטונאים וגם למגדלים, כי זה תלוי בהסכמים שבין - - - ובין הסיטונאים. אם חלק מההפסד נשאר ברמת המשחטה או שחלק מההפסד יורד לרמת המגדל – זה כבר תלוי בהסכמים של המגדלים והמשווקים.

עזוב רגע עכשיו את איך נקבע המחיר. אני רוצה להבין: הפרסום שהיה בתקשורת, שמחיר העוף עולה ב-40%-50%, לא העוף השלם, בסדר? יכול להיות שזה לא עולה. המחיר בסופרים הולך לעלות בחתיכות העוף: בשוק, בחזה ובכל מיני דברים. זה לא הולך להיות לדעתך?

לא. אני אסביר. הנה, אנחנו רואים את זה פה. ברור שאחרי פיק כזה של 7.40, ברור שבפער הקמעונאי, ועלויות הייצור של המשווקים ושל המגדלים הוא אותו סכום, זה פער קמעונאי של 100%. עכשיו מה קורה? אחרי פער כזה, שהם מגיעים לשיא שלילי, אז ברור שאחרי זה לקראת החגים יש עלייה, ואז אנחנו רואים - -

אז עוד הפעם, אני לא מבין את זה. אתה מוכר עוף היום בכמה? בכמה מוכרים היום החקלאים עוף? תגיד לי.

₪12.5 - 13 ₪.

לעוף שלם?

לעוף שלם שהרשת קונה. כל אחת מרשתות השיווק.

זה היום?

כן.

וכמה לפני החג? אני לא רואה שינוי.

לא נראה לי, לא הולך להיות איזה שינוי.

הם קונים ב-13 ₪, ובכמה הם מוכרים היום?

13 ₪ לפני מע"מ, חשוב לחדד את זה.

אז 15 ₪.

מה זה משנה? תכף תציגו מחיר צרכן כולל מע"מ.

לא, המחיר לצרכן הוא לפני מע"מ. הנה, המחיר הוא 17.54 לפני מע"מ.

הצרכן לא יודע מה זה לפני מע"מ. כמובן שהוא משלם את המע"מ.

כמובן, אבל זה לצורך האינדיקציה.

בכמה מוכרים בסופרים היום? לפני העלייה שמדברים עליה?

בין 17 ל-17.5 ₪ לק"ג, כולל מע"מ.

אז איך זה הולך לעלות ל-45 ₪? תסבירו לי.

זה לא הולך לעלות.

אם זה לא עולה, על הכיפאק. אז למה פרסמו שזה עולה?

זה לא אומר שזה באמת יעלה.

אבל הם לא מפרסמים סתם. כנראה שיש איזו מגמה.

מאיפה הנתונים האלה?

היה ב-Walla, היה ב-Ynet, וגם פה מישהו אמר לנו.

העוף לא רלוונטי. מה שרלוונטי זה השניצל וכרעיים, לא העוף. אף אחד כבר לא קונה עוף.

מי אתה?

אני שלום נעמן, מחסני השוק.

אתה מוכר?

כן.

אוקיי, אז בוא תסביר. ברור שהחלקים, הבנו את זה. זאת אומרת, אף אחד לא קונה עוף שלם היום.

גם המשחטות לא מוכרות עוף שלם. הסופרמרקטים מוכרים את זה בחלקים.

ואם אתה מבקש הם לא מוכרים לך?

מוכרים גם עוף, לא אמרתי שלא - -

אתה אמרת שלא מוכרים.

אז סליחה, מצטער.

בכמה אתם קונים, סתם לדוגמא, חזה?

25 ₪.

אתם קונים ב-22 ₪? אז איך אתה מגיע ל-13 ₪?

בוא אני אסביר לך. הוא ציין את מחיר העוף השלם, והוא צודק. מהעוף השלם עושים את כל החלקים, אבל הצרכן הממוצע במדינת ישראל לא קונה עוף שלם. רובם קונים את המוצר מחולק: פרגיות, שניצל, אפילו חזה עוף הם לא קונים, הם קונים שניצל. כדי להפוך את חזה העוף לשניצל יש עלות נוסף.

מחסני השוק, שאלה מרכזית בבקשה. האם לחג הקרוב הולך להשתנות משהו במחירים ולמה?

בחיים לא היה חג שבו מחירי העוף לא עלו ב- 15%-20% בתקופת החגים.

למה?

למה? בגלל ביקוש והיצע.

אז מה זה העוף בשקל שמכרו פעם?

קידום מכירות.

כבר הרבה שנים אין את זה. זה היה לפני 25 שנה.

בוא נבחין. כשאתה קונה עוף שלם אתה קונה מהחקלאי ב-13 ₪? בסדר, 15 ₪?

לא מהחקלאי.

אז ממי?

מהמשחטות.

החקלאי מקבל 6.20 ₪, שתבין, החקלאי הוא הכי מסכן.

6.20 זה לעוף חי, לא שחוט.

שמישהו יסביר בבקשה את המחירים.

כשהחקלאי מוכר קילו וחצי, נגיד, של עוף חי, עוף שחוט - זה לא קילו וחצי, זה 800 גרם. בסדר? אז כשהוא אומר לך 6.5 ₪ - הוא בעצם לוקח 9 ₪, כי הוא מכר קילו ויצא 700 גרם.

כולל מה שיש בפנים?

לא, הוא הוציא את הנוצות - -

70% זה היחס בין חי לשחוט.

הוא מוכר ב-6.5 ₪, נותן למשחטה, המשחטה שוחטת, כמה - -

ברגע שהוא מכר ב-6.5 ₪, החקלאי זז הצדה. בשרשרת הערך יש את המגדל, שהוא לא הראשון. יש את הרביעייה, את מגדל הרבייה, שמוכרים את האפרוחים. המגדל מקבל אפרוח, מגדל אותו 40-45 יום ומשווק את זה למשחטה. המשחטה מובילה, מעבדת, שוחטת, מעבירה את זה כשרות ומוכרת את זה לרשתות.

ב-15 ₪?

את מה?

את השלם. אבל הוא אומר שמוכרים גם חלקים?

נכון.

ואז את החלק מוכרים ב-22 ₪?

כן, אבל רוב מה שנמכר בסופר - הוא קונה עוף שלם ומפרק אותו במעדנייה שלו. לא?

לא בכל הסניפים.

למה לא בכל הסניפים? זה האורגינל, שם הרווח.

90% מהסחורה שאנחנו מוכרים, אנחנו קונים אותה בחלקים. אפילו מבחינת כוח אדם אין את היכולת לייצר את כל החלקים מעופות שלמים. בסדר? אנחנו נעזרים בעופות שלמים, במיוחד בתקופה הזו, שכולם יודעים שחסר עופות. לא חסר עופות בתקופה הזו?

לא. לא חסרים עופות.

לא מגיעים קילו וחצי עופות?

מגיע קילו וחצי אבל לא חסרים עופות.

מה לא? אנחנו מקבלים 20% פחות ממה שאנחנו קונים.

כבוד היו"ר, אני חושב שאם יינתן לשמואל להציג את המספרים - - -

אבל נתתי לו סיכוי, הוא מציג לי טבלאות. אני לא מבין את זה.

אני חושב שהטבלאות שיהיו ידברו בעד עצמן. אם תיתן לי עוד כמה דקות. אני רוצה לומר רק עוד לגבי הקו התחתון, הוא מייצג את הפער הקמעונאי. אם רואים, הפער הקמעונאי שהיה נהוג בתקופת ההסדר הישן היה בסביבות 3-4 ₪ לק"ג. הוא טיפס במהלך התקופה שאין הסדרים ל- 7-8 ₪ לק"ג. רק באחרונה ייאמר לזכות הקמעונאים שהם מתחילים לאט-לאט לצמצם את הפער הקמעונאי, אבל גם, הם הרבה מעבר למה שהיה בתקופת ההסדר. הם כל שקל, רק שיהיה לך אינדיקציה מבחינת זה, כל שקל על 500,000 טון פטם טרי שהופכים להיות כ-400,000 טון פטם שחוט, זה שקל. זה 400,000,000, כל שקל כזה, שהולכים לקמעונאים.

אני רוצה לומר עוד משהו. היו בתקופה הזו פעמים שהיה איזה שהוא הסדר מינורי, שהיה פעמיים בידי המועצה, הסדר למניעת עודפים שהיה באישור השרים. היו גם התארגנויות מגדלים, אבל כעקרון אתם רואים שהדברים האלה לא משפיעים על המחיר לצרכן בכלל, כי אלה הסדרים חולפים, זמניים, שאין להם שום יכולת להחזיק מעמד.

הבעיה היא, כמובן, בתקופות שבהן יש חודש של שיא שלילי, ולאחר מכן לקראת החגים עולים, אז כפי שאמרתי, באים למעיין פרתי ובוכים: "העלו לנו את המחירים". זה ריטואל קבוע, וזה עולה בעשרות אחוזים בתקופה הזו, משיא שלילי לשיא חיובי.

כמובן שהפתרון לדבר הזה הוא לא בחוק ההסדרים שמונח היום, כי זה רק יעצים את כוחן של הרשתות הקמעונאיות על חשבון יתר השחקנים במערכת, הסיטונאים והמגדלים.

מה עומד בחוק ההסדרים?

בחוק ההסדרים רוצים לצמצם עוד יותר את יכולת המגדלים להתאגד.

מה אומר החוק? איך הם רוצים לצמצם?

החוק רוצה להפריד בין המגדלים, להפריד בינינו, כך שלא נוכל לבצע הסדר של 100%. המשמעות של זה שהוא לא 100% היא שאין הסדר. כי בענף כזה אתה לא יכול לאפשר לחלק, זאת אומרת, גם בהסכמה, אי אפשר שחלק יסכים לצמצם את הכמויות וחלק יגיד: "אני משוחרר ואני מגדל כמה שאני רוצה". חוק ההסדרים בא ומגביל את היכולת של המגדלים לקיים הסדר כזה. המשמעות בענף כזה, שאורך חיי המדף של המוצר שלנו הוא חמישה ימים, הוא חיסול של המשק המשפחתי, חיסול של המגדלים הקטנים. בסוף, מיעוט של שחקנים זה ביטול תחרות, ואז אנחנו ניתקל כאן בעליות מחירים מטורפות, כי מיעוט של שחקנים זה בקריצת עין לתיאום מחירים.

כבוד היו"ר, הישיבה הזו מתייחסת לשמועה, לתחזית. אומרים שהמחיר צפוי לעלות. צפוי לעלות זה יעלה - - -

מוטי, תקשיב. אנחנו כרגע בדיון הקצר הזה לא מדברים על מצב המגדלים. אנחנו מדברים תכל'ס, על לפני החג. אני עד עכשיו לא הבנתי מה המחירים. כל אחד בא, מדבר ומסתובב סביבי, הוא הציר. אני שואל שאלה פשוטה. דווקא הוא עונה לי. השאר מדברים מסביב. אתה אומר ככה: קודם כל, בוא נראה מה הפערים, אחר כך נדבר. אתה אומר: המחיר, אתה מקבל אותו מהמשחטה, בסדר? הבנו, הם מוכרים ב-7 ₪ נגיד והמשחטה מוכרת לך ב-15 ₪ בערך. כשאתה מקבל מהמשחטה, אתה משלם יותר מ-15 ₪ על קטעים כאלה של חלקים, נכון?

בוודאי. המחיר של העוף השלם הוא מחיר אמצע, הוא לא מחיר של המכירה של מוצרי העופות. בבאלאנס של מוצרי העופות, רוב האנשים קונים כרעיים, ויש פה הרבה אנשים שיש - - - . הם יודעים שמה ש- - זה הכי נכון. קונים שניצל, קונים פרגית, קונים את החלקים שבעצם - - -

אתה קונה במשחטה שניצל? אתה עושה את השניצל אצלך.

אני קונה מהמשחטה גם שניצל. 90% מהמשחטות מוכרות היום חלקים יותר מאשר עופות שלמים, אפילו 80% חלקים.

ואת זה אתה קונה ב-22 ₪?

עכשיו 24 ₪.

22, 25, כרעיים 18-19 ₪, פרגית 40-42 ₪,

ובכמה היום אתה מוכר אצלך במחסני השוק?

כרעיים אני מוכר בין 25 ₪ ל-28 ₪.

זה המחיר היום?

כן.

אז אם בחג אם זה יעלה ל-45 ₪, זה תוספת של 30%-40%.

אין סיבה שיעלה ל-45 ₪.

כמה זה יעלה בחג?

ההערכה שלי, לפי מה שקורה בדרך כלל בחג, היא שהמחיר יעלה בערך ב-10%-15%.

אז זה יעלה בערך 30 ₪, משהו כזה?

ללא סיבה, כן? אין סיבה.

הסיבה היא שזה בחג.

היצע וביקוש וחוסר, כי יוצאים לרמדאן, המשחטות עם פחות כוח אדם.

אני אומר לך, זה לא הם שאשמים. מי שאשם זה- -

זאת אומרת, בחג זה יהיה בין 25 ל-30 ₪, וזה דבר סביר לאור המחירים שיש בשוק היום.

זה סביר לאור העלייה שתמיד יש בחגים. תמיד הקפיצה הזו היא ב-10%-15%.

אבל זה לא בגלל התשומות? זה מטעמים של חג? של שוק?

יש גם עניין של תשומות, אבל - - -

מאיפה אתם יודעים שמה שאמרו לגבי העלייה של 45% הוא לא נכון?

לא יודעים מי אמר את זה.

אמרו את זה גם בוועדה, דרך אגב, ואמרו את זה גם בתקשורת. זה לא בא מהאוויר.

זה לא משהו על בסיס - -

אז אני שואל: אין את זה, נכון? לא יהיה?

לא.

אני יכול להוסיף משהו כדי להבין את השוק הזה?

כן.

תראו, אנחנו מדברים עכשיו עם סוג אחד. בעניין הזה של הפטם, יש סיטונאים מאוד גדולים שהם מספקים את האפרוחים, מארחים אותם אצל מגדלים, מספקים להם את הגרעינים, המשחטות הן שלהם, הם שולטים מהביצה ועד השניצל בצלחת. אבל פה זה מגדלים אחרים.

תכף אנחנו נתייחס לזה. אחרי שגמרנו את העניין של העלייה, נגיד ולא תהיה, בואו נעבור לעניין השני: דיברו איתי גם אנשי הממשלה על כך שיש החרגה מסוימת. מי דיבר איתי על זה?

מרשות התחרות.

רשות התחרות. מי מדבר?

אני אגיד מה מפריע לנו כרגע. בחוק ההסדרים כרגע יש סעיף שאוסר על, יש, קודם כל, פטור כללי לחקלאים מהסדר כובל. בחוק הזה יש תיקון לאותו סעיף פטור, שאומר שמגדלי עופות שיש להם איזו שהיא זיקה למשחטה - לא יוכלו לתאם ביניהם, והם לא פטורים, בעצם. היום יש יכולת למגדלים שהם חקלאים לעשות תיאום ביניהם. מי שהוא לא חקלאי – גם היום אסור לו לתאם. למשחטות אסור לתאם.

לא לתאם מחירים.

לתאם כמויות או מחירים.

אבל המשחטות שולטות בעוף, שזה שלהם. והם הגדולים.

לא תמיד, לא כולם, יש כל מיני סוגים. יש משחטות שיש להן בעלות גם בשלבים קודמים יותר. יש כל מיני התארגנויות. מה שאנחנו אומרים זה שזה מורכב מדי. אנחנו לא רוצים שייצא מצב שיעשו תיקון כזה, וגם מי שכן מגיע לו לעשות הסדר, שזה החקלאים עצמם, לא יוכל לעשות הסדר. ההצעה שלנו היא לחשוב על זה קצת יותר, לעשות, אם אפשר - -

זה מופיע בחוק ההסדרים? ואתם נגד חוק ההסדרים?

אנחנו רוצים לעשות את זה בניסוח קצת אחר, שיאפשר להקים צוות שתוך חודשיים-שלושה - -

גם המגדלים, החקלאים הפשוטים, עושים תיאום ביניהם. מועצת הלול היא התיאום שלהם. לא? על כמה כל אחד מייצר.

לא. למועצת הלול אסור לעשות תיאום.

למועצת הלול אין מכסות בענף הפטם, רק בענף ההטלה יש מכסות שמועצת הלול שולטת בהן. בענף הפטם זה משק חופשי, בשנת 1994 הייתה רפורמה בענף - -

אבל על מנת שתהיה מכסה בביצים, אתה צריך לדעת כמה אתה מגדל.

ביצים זה לא פטם. ענף ההטלה לביצי מאכל זה ענף אחר.

אבל על מנת שזה ייכנס בחוק ההסדרים, אם אני מבין נכון, צריך חתימה של שר האוצר ושר החקלאות.

אתה לא יודע שהאוצר עושה מה שהוא רוצה?

כן, אבל כשזה עולה בממשלה זה מחייב גם את אבי דיכטר להסכים.

בסדר, אבל אם הממשלה תחליט אז היא תחליט. בגלל זה אנחנו רוצים להגיע להבנה עם האוצר, לפני שזה מגיע לממשלה.

מה ההשפעה של זה על המחיר?

מאז שתיקנו את הפטור לחקלאים ב-2014, עד 2014 היה מותר גם למשווקים ולסיטונאים לתאם, גם שופרסל ורמי לוי יכלו לתאם. זה אסור משנת 2015, ותסתכל אתה על המחירים לצרכן לאורך 7 השנים האלה. אתה לא רואה עלייה במחיר לצרכן, להיפך - המחירים ירדו לאורך השנים האלה. בשנה ומשהו האחרונות הייתה עלייה של בערך 7%-8%, כאשר מחירי התשומות בעולם - -

למה? גם את התערובת מייבאים מאוקראינה?

לא. את האוכל שלהם מביאים. המדד של התערובת משנה שעברה - - -

אל תדאג, המדד של התערובת יירד, כיוון שאנחנו גילינו איפה הבעיה, וזה ישתנה.

בסדר, אבל הוא עלה ב-60% בשנה וחצי האחרונות.

אבל הוא התחיל לרדת כי גם הייבוא של הסחורות באוניות ירד.

נשמח מאוד שהוא ירד. עוד לא ראינו.

ירד. בישראל זה רק, מחיר שעלה אף פעם לא יורד, אתה לא יודע את זה? זו בדיוק הבעיה שלנו.

הוא גם יורד.

מעט מאוד. אז אתה אומר שיש את הנושא של תיאום מחירים, או תיאום כמויות?

תיאום כמויות. מחירים ממש קשה לתאם וזה כמעט ולא אפשרי.

אז מה זה קשור למשחטות?

את זה יסבירו האוצר.

בוא נראה את האוצר. מה אתם רוצים בדיוק?

גלעד קצב מאגף תקציבים במשרד האוצר. בענף הפטם, או ענף בשר העוף, אנחנו רואים שיש כמה גופים שהם בעצם אינטגרציות: אם יש את המקטע של הרביעייה, אחרי זה את לולי הפטם, אחרי זה את המשחטות ואז זה עובר לקמעונאים, אז פה אנחנו רואים גופים גדולים שיש להם כמה מרכיבים בשרשרת: יש להם משחטה, ויש להם גם לול רבייה, לול פטם ומכון תערובת. ממה שאנחנו מבינים ומנתונים של רשות התחרות, החל משנת 2020 יש איזה שהוא הסכם מאוד ברור בין כמה מהאינטגרציות המאוד גדולות האלו. הגופים הבודדים האלה, בגלל שהם מאוד גדולים, המשחטות שלהם מוציאות 70% מהעוף שמגיע לצרכן הישראלי.

החל משנת 2020 יש להם הסכם שמתאם ומצמצם כמויות, ומאז אנחנו רואים עלייה של כ-10% במחיר לצרכן.

אולי תציין מה העלייה של מחיר התשומות? גלעד, בשביל ההגינות, כשאומרים, בטח כשמשרד האוצר בא ומדבר - -

מה התפקיד שלך?

אני מוטי אלקבץ, מזכיר ארגון מגדלי העופות. חצאי אמיתות, בטח בשולחן הזה, חבל שיאמרו בצורה כזו. כשמדברים על עלייה של 10%, מתעלמים מעלייה של 80% במחירי התשומות. מחירי התערובת, לאור המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, התייקרו בכל העולם. מחיר בשר העוף במדינת ישראל נמצא היום במקום ה-24-27. ביחס למדינות מתקדמות, לארצות הברית, ל-OCED, אנחנו נמצאים במקום טוב, כאשר המע"מ בישראל הוא יותר גבוה - 17%, בעוד ב-OECD זה 5.5%, ויש מרכיב כשרות, שזה עוד 50 אגורות לק"ג.

המע"מ תמיד היה גבוה. זה שזה עולה זה לא בגלל המע"מ.

כן. כשמשווים מחירים. עכשיו, כשגלעד אומר 70%, זה כולל גם מגדלים מהמשק המשפחתי שמשווקים לאינטגרציות ולא חברים באינטגרציות. מספר המגדלים במשק המשפחתי הוא הרבה יותר מ-50%. רוב המגדלים הם פרטיים, נמצאים כאן חלק מהם, וכדי לקיים את ההסדר, שוב, חייבים שתהיה שותפות של כלל מגדלי ההטלה, ואי אפשר לקחת 600-700 מגדלים ולתאם ביניהם את הכמות. לא את המחיר, כי מי שקובע את המחיר לצרכן, וזה נתון חשוב מאוד - -

למה אנחנו צריכים את התיאום הזה?

כי בלי תיאום אנחנו ראינו תקופות, למשל 2009-2011, שהייתה התרסקות טוטאלית וירידה מאלף מגדלים ל-600 מגדלים, בגלל קריסה של הענף על ידי ייצור עודף. ב-2009-2011 נעשה ניסיון הסדר באמצעות ריווח. גם ההסדר הזה קרס ופלט עוד מגדלים. ב-2012, תחת חוק ההגבלים, היה הסדר שייצב קצת את הענף. אנחנו מייצרים, זה לא לייצר ברגים - -

איזה מגדלים? הרי רוב המשחטות האלה שולטות בגידולים. אני לא מדבר על בתי אב.

אף אחד לא שולט למני בגידול. מני בנה לולים - -

קצב אומר 70%. אתה אומר: "לא, אנחנו" - -

הוא אומר שהם לא קיימים.

זה נכון שהאינטגרציות אולי משווקות, אבל הן לא מגדלות 70%.

אבל הן שולטות גם על הגידול.

הן לא שולטות על הגידול.

למה הן לא שולטות? הן קונות מראש את הכל.

הן לא קונות מראש.

נמצא כאן מגדל שמשווק למספר משחטות.

אדוני היו"ר, אפשר רגע? בגלל שהנושא כזה מורכב, מה שאנחנו ביקשנו לגבי חוק ההסדרים זה שתוקם וועדה משותפת עם רשות התחרות והאוצר. אנחנו נעבור על הנתונים, נשמע את הגופים השונים ואת האנשים, תהיה גם נציגות של מגדלים, שנשמע מה הם אומרים, ונגבש משהו שמצד אחד לא יאפשר עליית מחירים לצרכן,

החוק הזה כבר הוגש. הוא הולך לעבור בממשלה, אז זה יהיה בוועדה.

כשזה יידחה, שיהיה צוות שיבחן את זה לעומק ויציע הצעה שהעקרונות שלה, וכבר לכתוב בחוק ההסדרים שיהיה צוות כזה - -

לא משנה, אפשר לעשות את זה בוועדה גם.

אני אומר שבחוק, כדי שיידעו שאנחנו לא בורחים מזה, יהיה כתוב שיש צוות שבודק את זה ויהיה לו דד-ליין שהוא צריך לתת בו את התוצאות, ונבחן את זה עם ראייה של מחירי הצרכן וניטור ומעקב, אבל מצד שני, שלא ייפגע ביכולת המגדלים להפחית כמות אם יש עודפים, כדי שלא יתרסקו כולם. זה הכל, לעשות משהו שהוא Win-Win. אני לא יודע על איזה הסכם בדיוק מדברים כי לא ראיתי אותו. רק רשות התחרות ראו אותו, ואולי גם גלעד, אני לא יודע.

אדוני היו"ר, אני אשמח להשלים את דבריי.

גם תסביר לי למה השינוי שאתה רוצה לעשות, עם הסיכונים שיש בו לגבי המגדלים, הולך להפחית את המחירים. אחרת מה אני צריך אותו?

השינוי שאנחנו רוצים לעשות זה לקבוע שכל גוף שבבעלותו משחטה – משחטה היא בעצם לא ארגון חקלאי, היא לא חקלאות, ולכן מי שבבעלותו משחטה לא יוכל לתאם מחירים. כל המגדלים, בין אם במקטע פטם, רבייה, הדגרה וכל שאר המקטעים, יוכלו לתאם כמויות ומחירים כחלק מהפטור החקלאי. כל מה שאנחנו אומרים זה שאם יש תאגיד שהוא מאוד גדול ויש בבעלותו משחטה, בטח ובטח אם משחטות שביחד שולטות ב-70% מהשוק, ואני לא אמרתי שהמגדלים שהתאגדו הם 70% מהשוק, אני מדבר על המשחטות. מי שבבעלותו משחטה לא יוכל לתאם כמויות ומחירים.

לגבי ההשפעה של הדבר הזה על יוקר המחיה. ראינו עלייה של 10% במחיר. מוטי פה אומר, ונכון, באמת מחירי התשומות ומחירי התערובת עלו בכל העולם, אבל בינתיים ראינו שמחירי התשומות ירדו לפני מספר חודשים, אבל עדיין לא בישראל. כל המדדים העולמיים של מחירי תערובת, חיטה, תירס וכדומה ירדו. מהנתונים שאנחנו רואים, בשנת 2023 המחירים עדיין לא ירדו, אפילו עלו.

עלו בכמה?

שיגיד בכמה ירדו קודם כל.

אפשר להביא נתונים על הכל, נסתכל על כמה עלייה.

לי יש גם נתונים.

כן, משרד החקלאות.

אני הבנתי מה גלעד ניסה להציג פה. הטענה היא פשוט שאין קשר בין שני הדברים. היכולת לעשות הסדר לחקלאים והעובדה שהמחיר לצרכן עלה בשנת 2022 ב-10%, לא קשורים אחד לשני. הכמויות של שיווק אפרוחי הרבייה המקומיים - בשנת 2021 היו 226,000,000, ובשנת 2022 היו 234,000,000. כלומר, כמות אפרוחי הרבייה עלתה, ולא ירדה, בין 2021 ל-2022.

למה אתם מחייכים באוצר? משרד החקלאות לא יודע על מה הוא מדבר?

נסתכל על הנתונים של משרד החקלאות. בוא נראה מה קרה משנת 2020. שיווק בשר פטם: בשנת 2020 שווקו 550,000 טון ובשנת 2021 515,000 טון. מה קרה מאז שהתחיל ההסדר? הכמות ירדה. אלה הנתונים שלכם.

לא. בוא נלך עוד שנה אחורה. נדבר על הנתונים עד הסוף. בשנת 2019 שווקו 492,000 טון. בשנת 2020 כל מוצרי הצריכה, בעיקר במזון, עלו בצורה של 10%-20% בגלל שנת הקורונה, והחריגה הזו של שנת 2020 ירדה בחזרה ל- 515,000 טון בשנת 2021 ול- 520,000 טון בשנת 2022.

ברזיל, אירופה וארה"ב, וראינו ששם יש עליות של 50%-80% במחירי העוף, בתקופה שפה היה 10%.

אני מציע שקודם כל משרד האוצר ומשרד החקלאות יסגרו ביניהם על הנתונים. אני לא השופט. מה שחשוב זה שאם הנושא של התיאום הזה משפיע על המחיר – אני כן רוצה לטפל בזה. אם הא לא משפיע על המחיר – פחות מעניין אותי אם משרד החקלאות אומר שזה פוגע בחקלאים.

עוד משפט אחרון. בגלל שאנחנו מבינים שצריך להיזהר שתיאום גם לא יעשה נזק, וברור לנו שתיאום להפחתת כמות אין לו ערך מול כל שלוחת הרבייה - אם לא כולם יחד מחליטים להפחית אז לא יפחת, כי אחד יעשה פחות והשני יעשה יותר, זה לא יעזור בכלום. לכן ההצעה שלהם לא תפתור את הבעיה, היא רק - -

בעצם אין שוק חופשי. אתה אומר שזה שוק חופשי. 70% נשלט על ידי גופים - -

אני לא יודע. את זה הוא אמר, אני לא יודע על הנתון הזה.

אז תבדוק את זה. יש נתון מסוים – תבדקו אותו. מרדכי חסיד, מי זה? תתקרב.

דרך אגב, בגלל היעדר נתונים, זו הסיבה שהצעתי שבחוק ההסדרים, שצריך להחליט עליו כבר תוך כמה ימים, נעשה סעיף לנושא הזה, עם חישוקים שצריך להיזהר שהמחיר לצרכן לא יעלה וכו', אבל לא נכניס אוטומטית, נפקח - - - שיהיה עדין. והאינטרס של הוועדה הוא כפול: אחד הוא המחיר, והשני הוא להגן על המגדלים.

גם להגן על המגדלים זה חלק מהעניין. אתה יודע שהמגדלים, רובם נמצאים בגבול לבנון.

בדרום דווקא.

עכשיו, לא תיתן להם פרנסה – הם יעזבו את המקומות. בשביל להחזיר אותם לגבול הצפון אתה צריך להשקיע מיליארדים אחר כך. את זה אני אומר לאוצר. אז בוא נתחשב גם בהם, אבל אני לא מוכן שהקרטלים האלה יגרמו לעליית מחיר.

אורי אמר נתון מאוד חשוב. שבישראל זה עלה ב-10% ובכל העולם ב-80%.

קיבלתם לפני הזמן את הנתונים. תאמתו את זה מול הנתונים שלכם, אין בעיה. לכם יש נתונים יותר ממני. כן, בבקשה. קודם כל חסיד.

ברשותכם, לעניות דעתי. אציג את עצמי: אני מחזיק חנות של 34 מטרים שמוכרת עופות באשדוד. אנחנו שלושה דורות של עוסקים בעופות. לדעתי המחירים של המשחטות ושל השוק נגזר - - - מטרה שנקבע על ידי משרד החקלאות ומועצת הלולים, שניהם ביחד. המחיר שם הוא 70% מהגרעינים, שזה התערובת. הגרעינים לא מפוקחים. זה בעצם דבר שיכולים לשחק איתו והוא לא אמיתי. זאת אומרת, אם יהיה פיקוח על מכירתם הגרעינים תהיה תחת שליטה, אז החלב, הביצים, הכבשים, הדגים, הבשר והעופות – הכל יהיה בשליטה.

אפשר למכור את זה בכל מחיר?

אין פיקוח על זה. אתה יכול להגיד שקנית את הגרעינים במחיר כזה או כזה. אם יהיה פיקוח על הגרעינים – שלטנו על 70% ממחיר המטרה. המחיר הסופי שקונות המשחטות מהמגדלים, גם הפחתים וגם מה שהן בהסכמים שלהן עם המגדלים, מה שדיברנו פה מקודם - -

מאיפה אתה יודע את כל זה אם רק יש לך חנות של 40 מטרים?

אני גם מומחה. אנחנו דור שלישי בענף. הבעיה כאן של הגרעינים היא פיקוח.

הגרעינים מושפעים גם מבעיות השינוע. שזה העלינו בנושא של הנמלים, שאנחנו צריכים לטפל.

מה שאני אומר זה שארבעה או חמישה מכוני תערובת בישראל קובעים לכל המדינה את כל מחירי החקלאות. זה מדגים, כבש, בשר, חלב, ביצים, כל מה שקשור לחי תלוי בארבעה מכוני תערובת.

הם קובעים את המחיר לבד?

זה המחיר. מחיר המטרה- 70% נקבע מהם. זאת אומרת, מחירי המזון.

שמעתם, משרד החקלאות והאוצר? אז איך אתם מטפלים במכוני התערובת האלה? מה שהוא אומר זה נכון? יש ארבעה או חמישה מכוני תערובת בכל המדינה?

לא. יש הרבה יותר. יש אולי חמישה גדולים, אבל יש יותר.

אנחנו מדברים על 90% של הצרכים של השוק. זאת אומרת, בוא נוציא את "עוף עוז" מהתמונה כי הוא מגדל ועושה לבד את התערובת ונוציא את ישראל היקובץ', שגם עושה הכל לבד. אני מדבר על זה ש-90% מהשוק זה מכוני תערובת שחבורה של ארבעה חברות קובעות לכולנו מה נשלם.

זה כל כך לא נכון.

זה לא נכון?

ישראל איצקוביץ' הלך לעולמו לפני שש שנים. הוא בכלל לא קיים בשוק.

התכוונתי למפעלים שלו.

אנחנו פנינו לרשות התחרות כמה פעמים על לבחון לעומק את הנושא של מכוני תערובת, לראות אם אפשר לעשות שם - -

הם השליטים. הם קובעים לנו את מחיר המטרה.

מה שהוא אומר, רשות התחרות וגם האוצר, זה שבגלל שהם קובעים את המחיר כפי שהם מבינים, אין עליהם פיקוח, נכון? אז המחיר של כל מוצרי החקלאות שמשתמשים בגרעינים עולה, ואז האזרח משלם יותר.

צריך לדעת אם יש פה באמת בעיה.

אז אני מבקש שתבדקו את זה.

מי שיכול לבדוק זה הם. הם עשו בדיקה לפני שנתיים, נדמה לי, והתוצאה שלהם הייתה שאין פה איזו בעיה.

אז למה זה לא בפיקוח? איך אפשר לפקח על מוצר נלווה כשהמוצר הבסיסי לא בפיקוח? זאת אומרת, אם זה יהיה בפיקוח, כל נושא החקלאות ישתנה.

המוצר הסופי לצרכן בעוף לא מפוקח.

הטענה הזו שהועלתה עכשיו נראית לי מאוד הגיונית, ואני מבקש שהנושא הזה ייבדק.

תיקון קטן: משרד החקלאות לא קובע מחירי מטרה.

הגשתם עכשיו הצעת חוק על הנושא של מחירי מטרה שתהיה בדיון פה. אז מה אתה מציע? לפקח? את זה אתה יכול להגיד על כל המוצרים במדינה.

ההצעה שלי היא לתת אפשרות, בפיקים האלה שיש בערבי חג, לעשות ייבוא, ולהקל על הנושא במגביל אותנו בייבוא של פטמים.

אבל קשה לייבא עוף.

אין שום דבר היום בעולם שלנו שהוא קשה, הכל אפשר. חי או קפוא. אפשר להתחיל בקפוא, אפשר להתחיל במוצר מוגמר. לא צריך להתחיל מיד בעוף טרי.

אין היום ייבוא של עוף?

היום אין ייבוא של עוף. אפילו שבארה"ב אין מכסים ואפשר להביא, לא כדאי להביא משם כי הרבנות שמה בזה קצת - -

רגליים.

כן. אבל אפשר להתחיל לאט-לאט. קודם כל לתת לבעלי המשחטות, אולי, להביא, שלא ייפגעו. אפשר להכניס את המגדלים כשותפים בעניין הזה. אבל צריך באיזה שהוא מקום להתחיל עם זה בפיקים. הפיקים האלה ידועים מראש, כולם יודעים עליהם - -

אין סיבה שהמחיר יעלה ב-20% בגלל החג, רק בגלל שיש דרישה כי אין מספיק מוצרים, נכון? זו הסיבה?

בביצים עושים את זה. הם יודעים מראש שיהיה ביקוש גבוה ומאשרים ייבוא.

יש ייבוא. השאלה היא אם אפשר לייבא אוכל. אפשר?

קודם כל, אין בעיה של מחסור בעופות. שנית, אפשר לייבא עופות.

אפשר לייבא עוף קפוא.

עוף קפוא, ודאי עוף קפוא.

אפשר להביא גם עוף טרי, רק שזמן המדף שלו יהיה מינוס.

אם נדלל את הצריכה, זאת אומרת שהעוף כבר ייובא, אז ירד המחיר לעוף הטרי באופן אוטומטי.

אני היו"ר, סליחה שאני מתפרץ בפעם השנייה. איך יכול להיות שיש פה חקלאים מגדלים בעוטף עזה, בצפון, שנלחמים יום-יום את מלחמתם, והוא, שיש לו חנות של 30 מטר באשדוד, הוא מדבר ואנחנו לא מדברים?

קודם כל, מי אתה?

אני יעוז, חקלאי מהדרום.

יפה. לא ראית שנתתי לכל הצד שלכם לדבר? אתה רוצה לדבר, אין בעיה, אבל נתתי לצד שלכם לדבר.

שמואל הביא נתונים, לא נתנו לו להציג אותם.

אתם רוצים להציג לי מצגות. לא מעניין אותי מצגות. אני רוצה שאנשים ידברו בפה.

אז אני אדבר איתך בפה. אני שומע פה את הדברים ובאמת לא יודע באיזו מדינה אתם חיים. למה? אדוני בעצמו היה שותף להצעת החוק לתיקון חוק מועצת הלול ב-2018, כדי שהמגדלים כן יוכלו לעשות הסדרים.

אבל אומרים לך שהחוק הזה יוצר בעייתיות.

להיפך, מה שהם אומרים לך - -

לך יש משחטה?

לא, אין לי משחטה, אבל אני גם רוצה לדבר על המשחטה. בגלל שאין לי משחטה אז אני יכול להרשות לעצמי לדבר על המשחטה. מה נעשה עם הסחורה שלנו אם אני עכשיו חקלאי מגדל עופות, ואני לוקח את העופות האלה. מה אני אעשה איתם? אשים אותם בסופר-פארם? אני צריך משחטה שתיקח אותם, שתשחט אותם, שתעבד אותם, שתטפל בכל הרגולטוריות שיש בדבר הזה, ותשים אותם בסופו של יום במדף בסופר. אם אין לי משחטה ש - -

השאלה באיזה מחיר. אולי לך לא אכפת מהמחיר. לנו כן אכפת.

לי מאוד אכפת המחיר, בוודאי, אבל אני מסביר לאדוני שאני החקלאי, אני החולייה החלשה בשרשרת. אני בסופו של יום הוא זה שמעמיסים עליו את כל הדברים האלה. אני הוא זה שנמצא בלול, בשטח, עם העופות שגדלים.

אבל אתה מוכר ב-6.90 ₪, אנשים מוכרים ב-35 ₪. על מה אתה מדבר?

אדוני היו"ר, הם הטעו אותך. כי כשלוקחים עוף שלם, העוף הזה מורכב מק"ג שלם. אין עוף קילו וחצי. המשקל המשווק הממוצע של עוף במדינת ישראל הוא 2.5 ק"ג. את השניצל מחזיקות עצמות, ואת כל חלקי הפנים, שאותם זורקים לפח ולא אוכלים. כדי לקחת פרגית צריך לקחת קרע שלם ולנקות אותו. זה יוצא לך 300 גרם מקרע של 900 גרם. לי אין משחטה, אני לא פה כנציג המשחטות, אבל המשחטה בסופו של יום, אומרים אינטגרציה, מה זה אינטגרציה? אינטגרציה זה כדי להגן על החקלאי, שלא יכול לקחת על עצמו את הסיכונים, לשמור עליו. אינטגרציה היא לא מילה גסה. האינטגרציה מורכבת מחקלאים וממגדלים שכבר שבורים על ארבע.

אין בעיה עם האינטגרציה. יש בעיה עם התיאום, זו הטענה.

את התיאום עושים חקלאים. בסופו של יום, אם הם רוצים לדבר על אינטגרציית "עוף עוז" או על אינטגרציית "קורני", אינטגרציית "עוף עוז" מכילה מגדלים מתלמים, משדה דוד, עוטף עזה, כל המקומות. היא מכילה חקלאים מקדש ברנע, באר מיקה, אשלים, איתן, שדה משה. אין לו חקלאות, לעוף עוז. הוא לא הבעלים של משק חקלאי, הוא לא חלק ממושב.

אז תסביר לי בבקשה איך זה עובד.

אנחנו החקלאים - -

אתה כבר חצי שעה מדבר.

תודה. אני שמח מאוד על ההזדמנות שניתנה לי. אנחנו, החקלאים, החולייה החלשה בכל הסיפור הזה. מה אנחנו מבקשים? אנחנו מבקשים שישמרו עלינו. לא ראיתי את הסופרים, כשהם קנו את העוף בפחות מעלות הייצור, שהם מכרו אותו בפחות מעלות הייצור. זה שרמי לוי עשה מבצע עוף בשקל, הוא לא קנה את בתשעים אגורות. הוא קנה את העוף הזה ב-10 שקלים, ב-15 שקלים. הוא החליט לעשות מבצע על חשבונו בכמות כזו או אחרת.

קודם כל, אני רוצה להסביר לך דבר. אתם, בצדק, דואגים לעניין שלכם. מקובל. אנחנו, התפקיד שלנו הוא גם לדאוג לכם, כי יש חשיבות לדאוג לחקלאות. מצד שני, אנחנו דואגים לציבור בנושא המחיר. אתם לוקחים על עצמכם בעיות שלא קשורות אליכם, כי מהרגע שהעסק נוסע מכם אל אחרים, המחיר עולה ומטפס כל הזמן. לא כל דבר קשור אליכם, למרות שאתם תחילת התהליך.

הוא דיבר על שני דברים. הדבר הראשון, לגבי המחיר של הגרעינים – לכם לא צריך להפריע שהמחיר הזה ירד, כי הרווח שלכם נשאר אותו הדבר. בהצעה השנייה הוא דיבר על ייבוא בפיקים של החגים.

התערובת עלתה לא רק בגלל השינוע. התערובת עלתה בגלל שני פרמטרים: ב2020-2021 היא עלתה בגלל הקורונה, וב-2022 היא עלתה בגלל המלחמה באוקראינה. מחירי התערובת לא ירדו מאז שהם עלו. אני צורך מספיק תערובת - -

הגרעינים ירדו.

התערובת לא ירדה, וגם לחברים פה ממשרד האוצר, התערובת במרץ הולכת לעלות בגלל הדולר. אני מוכן עכשיו שנוציא את המחירונים של כל מכוני התערובת ונראה מי הוריד.

אבל היא לא ירדה. אנחנו רוצים להוריד אותה.

אבל אני בתור חקלאי היום צריך לקנות את התערובת, ואני קונה מה שיש. התערובת מהעוף שווה, 65% זה התערובת, זה העלות. בין 60%-65% רק מה - - - זה התערובת. בנוסף לזה, יש לך את האפרוח, שהאפרוח גם הוא בעצמו מרכיב עוד 20% מעלות הגידול, שהוא בעצמו חלק מהתערובת, כי גם האפרוחים אוכלים את התערובת ברבייה.

עכשיו, רוצים לעשות משהו? אין שום בעיה. אבל לא לשפוך את המים עם התינוק. אנחנו החקלאים, אנחנו החולייה החלשה, כל יום מפילים עלינו גזירות אחרות, ואף אחד לא שומר עלינו.

סליחה, חבר, אבל מה שאני רואה פה זה שאין סירה. מתי אתם זקוקים להסדר? כשיש שפל בביקוש, לא כל השנה. כי בחגים אתם אומרים שחסרים עופות כי יש ביקוש יותר גדול.

לא חסרים.

אנחנו דואגים מבחינת הכנסת האפרוחים. אנחנו לא כורתים את הענף שאנחנו יושבים עליו.

אז בוא תגיד לי איך אנחנו יכולים למנוע את העלייה של 20% בתקופת החגים?

כשמאכלסים אפרוחים אנחנו בודקים מה התאריך שבו אנחנו מכניסים את האפרוח לתוך הלול, ואז אנחנו יודעים שתוך 40 יום ממנו הוא מגיע לשחיטה. כמות האפרוחים שנכנסו בין ה-1 לפברואר ל-15 בפברואר היא 12,500,000 אפרוחים. בשנה שעברה באותו התאריך נכנסו 10,300,000. אלה נתונים מדויקים.

אז המחיר צריך לרדת. למה הוא עולה?

בגלל שהתערובת עלתה, כל ה- - - עלה.

אז מה אתם עושים כדי שהתערובת לא תעלה?

הם באים אלינו כאילו אנחנו אשמים. כל התשואות עלו, הם מחפשים להם איזה ש"ג אחד, באים ויורים עליו - - -

בדיון הזה אף אחד לא האשים אתכם. חוק ההסדרים מדבר על הקרטל הזה שמנסים לעשות.

אין קרטל.

תסלחו לי שאני אתערב בדיון. בכל מדינות המערב יש לחקלאים פטור מהגבלים עסקיים. מה זה אומר? שמותר להם להתארגן ולשווק במשותף.

תנובה ושטראוס יכולים לעשות קרטל?

לא.

זה בדיוק העניין.

אבל פה יש משקי רביעייה, שגם הם לא יכולים לתאם כי אולי לאחד מהקיבוצים האלה יש זיקה או בעלות במשחטה. בגלל זה, זה מאוד מורכב.

אבל אנחנו לא יכולים לקבוע. תסתדרו קודם כל אתם ואחר כך אנחנו נדון בבעיה.

בגלל זה אמרתי, אנחנו נעשה, יחד עם האוצר ורשות התחרות, חשיבה מסודרת של חודשיים-שלושה.

בוא תסביר לי, מחסני השוק. אם מייצרים השנה עוד 2,000,000 אפרוחים, למה המחיר צריך לעלות ב-20%? רק בגלל שזה חג?

קודם כל, אני מתבסס על היסטוריה ולא על העתיד. אני בענף כבר כמעט 30 שנה, ולא זכור לי חג שמחירי העופות, ובכלל מחירי החקלאות, לא עולים לקראת החג.

גם ב-2020, כשהוא אמר שייצרנו הרבה?

אפשר להוציא צו שזה לא יכול להתייקר? איפה משרד הכלכלה? רשות ההגבלים? כל המועצות האלה? אתם לא יכולים להוציא צו?

אתה אומר שזה עולה סתם, בגלל שזה חג. ופה מייצרים עוד 2,000,000 אפרוחים ועדיין המחיר עולה? אני לא מבין את זה. ואם אנחנו נייבא, גם המחיר יעלה?

לא. מה הקשר?

למה לא?

למה לא? לפי השיטה שלך, המחיר עולה בכל מקרה.

כמו שאתה מייבא ביצים בזמן החג והמחיר שלהן לא עולה, אז גם עופות לא צריכים לעלות.

אבל נתת את הדוגמה הכי טובה, של הביצים. למה המחיר של הביצים לא יורד? אם אתה מייבא אותן בחצי מחיר, למה המחיר שלהן לא יורד? למה עדיין ממשיכים למכור את הביצים המיובאות ביקר?

זו הבעיה של משרד האוצר.

אז אתה אומר, אני אייבא עוף, אייבא ביצה, שפה בארץ היא עולה 1.30 ₪ - -

משרד החקלאות - -

- - אז פה בארץ, כשהיא יותר זולה כשאתה מייבא אותה, אתה מוכר אותה עדיין ב-1.30 ₪. למה?

- - משרד האוצר, יש פרוצדורה בה אתם יכולים להוציא צו לחגים? כמו שאתם מוציאים כל מיני מכסות ייבוא? האם יש פרוצדורה שאתם יכולים לעצור את ההתייקרות?

יש מנגנונים כאלה שאפשר לעשות. לדוגמה: בגבינה הצהובה יש מכסות פטורות ממכס, שמחולקות בהליך תחרותי על המחיר לצרכן.

אבל זה בייבוא. אנחנו מדברים פה על עלייה שקשורה לחג.

השוק המקומי.

השוק המקומי מתנהל כשוק. אם מבקשים מאיתנו איזו שהיא המלצה אז אפשר לעשות את זה דרך ייבוא, מבחינתנו. אני כן אגיד שאין ייבוא בכלל של בשר עוף למדינת ישראל, ואם רוצים לייבא, אני מניח שיש פה תהליך מול שירותים וטרינרים שייקח מעט זמן.

זה לא ישנה, כי אין פה בעיה של היצע. ההיצע קיים. מה שצריך זה, מכיוון שיש, לכאורה, ביקוש, והייבוא לא יעזור, אנחנו לא צריכים להציף את ה - -

בגרף הזה שעשיתם, הייצור השנה, ב-2023, מספק את הביקוש לדעתכם?

בוודאי. הוא עולה על השנה שעברה ומספק את כל הביקוש.

אז למה המחיר צריך לעלות?

הוא לא אמור לעלות, בסך הכל גם ראינו שלאורך השנים המחיר לא עלה.

אדוני, גם בשנת הקורונה, כשאנשים רצו לאכול, לא היה מחסור של עופות בשום שלב ובשום מקום. אנחנו החקלאים, לנו יש אינטרס שעם ישראל יאכל עופות, וכמה שיותר – יותר טוב. כך נתייעל ואנחנו מתייעלים. אם רק מרכיב התערובת עלה במהלך השנתיים האלה בכמעט 2.5 לקילו, הכסף הזה לא בא אלינו.

מר חסיד הפנה את תשומת לבנו לכך שהתערובת היא כמעט 70% ממחיר המוצרים, אז זה דבר שחייבים לטפל בו. כשהמחיר של התערובת יורד, אז המחירים יורדים?

אמרת בתחילת השיחה שמה שעולה לא יורד. חזק וברור.

אבל יש דברים שכן יורדים. מחיר הביצים מפוקח.

בגלל שזה מפוקח. מה שלא מפוקח.

אני רוצה רגע להגיד, היו"ר, אם המחיר של התערובת עלה בגלל עלויות ייבוא הגרעינים, אין לנו הרבה מה לעשות נגד העולם. אבל אם היה כאן משהו בין המכונים - -

אבל יש לך 400,000,000 ₪, שזה עולה, קנסות בנמלים בגלל פשלה שלנו, שאנחנו לא מטפלים בבעיה הזאת. לא בהכל אתם אשמים, אבל יש בעיות שאפשר לטפל בהן. בשביל מה יש מערכת של אנשי מקצוע בממשלה? בגלל שצריך לטפל בבעיה. רק הסיפור הזה של השינוע עולה 400,000,000 ₪ רק מקנסות, ולא מהמחיר של התערובת בחו"ל. רק בגלל שכשזה מגיע לנמל לא מורידים בזמן, אין מי שייקח במשאית את החומר. תחלק את זה, ואתה מגיע לתוצאה.

השאלה אם זה בתפזורת?

אני מדבר על התפזורת, לא הגרעינים. גם חיטה, גם הכל.

עם מכולות סגורות אין בעיה. בתפזורת, בנמל חיפה - -

גם שם יש בעיה, אבל לא כמו בזה.

יש הרבה דברים, ראיתי בישיבה שהייתה פה על הנמלים - -

למה אני צריך לעשות ישיבות על זה? אתם לא צריכים לטפל בזה לבד?

במשא ומתן שהיה לנו תקופה, האוצר מודע להכל, אנחנו בתוך ההסכמים והמשא ומתן סיפרנו לו מה אחת הבעיות.

דבר נוסף שלאחרונה הופך להיות תופעה זה שרוב המשחטות עברו לארבעה ימי שחיטה ולא חמישה ימי שחיטה בשבוע.

למה?

לא יודע.

אז זה גורם לחוסר?

זה גורם לחוסר, זה גורם לכך שהמחירים יעלו קצת.

זה גורם גם לפגיעה בטריות.

יש דבר נוסף שאולי כדאי שכולם פה בחדר ידעו, אולי גם כל אחד מרגיש את זה, זה שבמשך עשר השנים האחרונות, כמות הפריטים של מוצרי העופות, התמהיל של הצריכה השתנה. אם פעם 80% מהלקוחות היו קונים עוף שלם וכרעיים, הם עברו למוצרים הרבה יותר יקרים: לפרגיות, לשניצל, לשניצל פרוס דק, לדברים כאלה. זה גם חלק מהתרומה. פעם שקית קפה תורכי הייתה מספיקה ל-20 כוסות של קפה תורכי. היום אנשים עברו לקפסולות, שכל קפסולה עולה שקל.

חברים, אנחנו עוד פעם סוטים מהנושא ואני שואל את גופי הממשלה: נניח שהגרעינים באותו המחיר והיום יש מחיר, למה זה צריך לעלות בעוד חודש לקראת החג? האם יש אופציה של צו או החקלאות או הכלכלה לעצור את זה?

מי שקובע את המחירים זה הרשתות. אם תגידו שזה עולה ב-45% אז זה יעלה.

לקראת חג צורכים בערך 20% יותר בכמויות, אז מכינים גם יותר. אבל אתה רואה גם בגרף שהראו קודם שיש כל הזמן תנודה כזו, שהמחיר עולה ויורד. המחיר הוא לא קבוע. זה לא מוצר כמו קפה.

ברור לי שבשפל צריך למצוא פתרון. או בכיוון שכל העודף הזה הולך להקפאה באיזו שהיא דרך - -

ואחר כך אין מה לעשות איתו. בסך הכל 5% מהעוף נצרך קפוא.

רבותיי, קודם כל, דרור שטרום שלח לי הודעה בנושא, שמר חסיד צודק לגבי התערובות שהן הרווח הגדול בתחום, ולכן אנחנו צריכים לטפל בזה.

מי שלח את ההודעה?

דרור שטרום, שהיה ממונה על ההגבלים.

אני רוצה להגיד, לגבי המחירים של ערבי חג, לא ניתן להוריד את המחירים כי זה כמו בית כנסת ליום כיפור. אי אפשר לבנות בתי כנסת ליום כיפור. ערבי חג זה זמן שכולם לא בבית, אנשים לא בחוץ.

אבל הם ייצרו הרבה, עוד 2,000,000.

יש לבחור אחד מהשניים: או שלא תהיה סחורה, או שהמחיר יעלה.

או שלא שוחטים. אולי לא שוחטים?

יש את האיזון בין או להעלות את המחיר, ואז הבן אדם יחשוב פעמיים כמה הוא קונה, או שלא תהיה סחורה.

אני חושב שהבנו את הבעיה, אבל אם מישהו רוצה לדבר, שידבר.

אני אשמח להתייחס כי עלו פה המון טענות. רק לפרוטוקול, צחי ברקוביץ, ראש תחום מזון ברשות התחרות. בוא נדבר רגע על העובדה הכי פשוטה, ושכדאי שכולם יסכימו עליה, כי יש פה מחלוקת שנראית לי מאוד ברורה לכולם. כשמקטינים כמות – מעלים מחיר.

אבל הגדילו את הכמות.

יש הסדר שמקטין כמויות. אנחנו יודעים שלאורך ההיסטוריה היו כמה תקופות, למשל ב- 2012-2015 היה הסדר כזה. המחיר של העוף עלה גם אז וגם היום. אז אפשר לטעון שיש עוד גורמים. זה נכון, תמיד יש עוד גורמים, אבל ברמה העובדתית – אם יש הסדרים שמפחיתים כמויות, הם מעלים בסופו של דבר את המחיר. יכול להיות שבמעט, יכול להיות שבהרבה, אבל כשמקטינים כמויות – המחיר עולה. כשמגיעים לחגים עם מחסור, שבינינו, אנחנו יודעים שיש הסדרים שמקטינים כמות, בין היתר, כנראה שאם לא היה הסדר כזה אז יכול להיות שהמחסור היה קטן, כי יותר גורמים היו יודעים שבתקופה הזו הם צריכים לייצר יותר.

דבר שני, תערובות. עלו פה המון טענות על תערובות. נכון, יש ארבעה או חמישה גופים שהם מכוני תערובת גדולים, אבל אני רק רוצה להזכיר שגלעד, בצדק, אמר: "שימו לב מי הם הגופים האלה". גם חסיד התייחס לעוף עוז. מדובר באותם גורמים, גם אמבר, גם מילואות וגם עוף עוז, כל מכוני התערובת בסופו של דבר, במישרין ובעקיפין, קשורים לאותן משחטות, ויש אינטגרציות.

בעלים זה משחטות?

יש בעלות. עכשיו, בעולם החלב יש בעיות, כי מחיר המטרה לא עולה, ויש לנו בעיות כי מחיר התערובת עלה. בסופו של דבר, צריך לזכור שהפיקוח הוא פתרון לכל דבר, להיפך. אני חושב שהוא גם בעיה, כי כשמפקחים על המחיר הזה, בסוף אתה מאפשר למפוקח להרוויח מהעלייה במוצר.

אתם נותנים לי הסברים. אני צריך פתרונות, לא רק הסברים.

הפתרון הוא: תפתח את השוק. תקשיב לגלעד, הוא יודע מה הוא אומר.

למדתי שתמיד כשפותחים את השוק המחיר רק עולה פה, בישראל. מי לא דיבר? בבקשה.

שלום, אילן ממחסני השוק. קודם כל, ראינו בשקף של שמואל שיש הלימה מוחלטת כשהמחיר שהמשחטות מוכרות לנו. כלומר, כשהן מוכרות את זה טיפה ביותר זול – אנחנו גם מורידים את המחיר לצרכן. לקראת החגים, כשהן מעלות את זה, ואני לא מאשים אותן – אין לנו ברירה, ואנחנו גם חייבים להעלות את המחיר לצרכן. שלום דיבר מקודם על המעבר לארבעה ימי שחיטה. אנחנו בחודש האחרון סובלים מהיעדר אספקות של 10%-15% מהכמויות שאנחנו מבקשים לספק לנו, ונותנים לנו תשובות שחסר כמות של עופות, חזה עוף, פרגיות. אם תיכנס לחנויות ביום חמישי ב-12 בצהריים כבר לא תמצא פרגיות.

מי שולט על זה?

אנחנו מזמינים, לדוגמה, 200 קרטונים, ומקבלים 140.

למה?

כי המשחטה אומרת: "אין לי לתת לכולם, אני צריך לתת ל-א', ל-ב' ול-ג', אין לי מספיק". זה מה שקורה בחודש האחרון.

אז איך אתה מסביר את זה שאין למשחטות מספיק?

נגיד שבמדינת ישראל צורכים 1,000,000 עופות בשבוע. בסדר? יש תיאום על כמות העופות שמגדלים. נגיד שהם מתאמים לגדל 1,000,000 עופות, אבל באותו שבוע השוק צורך 1,050,000. אין סוג של מענה, אין שפיל. אף אחד לא יכול לעשות לך קצת יותר. עכשיו, תאר לך מצב שחברת אסם הייתה היחידה שיש לה קטשופ בארץ, והיא הייתה יודעת שמדינת ישראל קונה 100 קטשופ בשבוע והיא הייתה מייצרת רק 100. מה היה קורה לקטשופ אם השוק היה טיפה מתנדנד? הוא היה מייצר חוסר, ומייצר גם עליית מחיר.

אבל אתה נותן דוגמה לא נכונה, כי אתה יכול לשים קטשופ במחסן. את העוף איפה אני אשים? העוף הזה יש לו תאריך גידול, מישהו שחט אותו ויש לו תאריך תפוגה- - -

אבל לא סיימתי. יחד עם זאת, צריכה להיות מעורבות ששומרת על המגדלים- - -

אבל איזה פתרון יש? אתה אומר שבשבוע הזה לא היה, אז המחיר עולה באותו השבוע ואז יורד שבוע לאחר מכן.

מי אמר שהוא ירד? אי אפשר לדעת. המחיר כבר חודש עולה. כל שבוע הוא עולה טיפה. א') אם הם יקבלו החלטה לגדל טיפה יותר- -

אנחנו מראים לך שאנחנו מגדלים.

בפועל, בשורה התחתונה, חסר בשוק סחורה.

אז מה ההערכה? למה זה חסר?

ישראל היא מקום ראשון בצריכת חלקי עופות בעולם. העוף וחלקיו הוא מרכיב מאוד חשוב בסל הצריכה של הצרכן הישראלי, וצריך לראות איך עושים איזה שהם צעדים ששומרים על זה.

סליחה, כבוד היו"ר. אני מגדל עופות לא קטן. אני מגדל בערך 9,000 טון בקיבוץ משמר השרון. יש לנו 40 דונם לולים. לפני עשר שנים הייתי עם 20 דונם, היום על 40 דונם אני מרוויח, אם אני מרוויח, חצי או עשירית ממה שהרווחתי לפני עשר שנים. כיום, אנחנו לא מייצרים פקקים של קוקה קולה. הוא שואל למה חסר? כי אני לפני חודש השמדתי 128,000 עופות בתוך הלול שלי ב-38 יום בגלל שפעת. הגשתי למשרד החקלאות את התביעה. אתה חושב שאני אראה את הכסף ? אולי בעוד שנתיים. נזק של כמעט 2,000,000 ₪. אז הוא שואל למה חסר?

המדינה צריכה להגן עליך. אני מסכים.

אני לא מדבר על המדינה. אין לי טענות למשרד החקלאות. אני אומר: אנחנו יושבים ועושים תכנונים, מי שמתכנן את התכנון אני מניח שהוא יודע מה לעשות. יש פה עודף. אתה לא יודע לפתור את כל בעיות הענף בעודף או בחוסר.

השנה, מתוך ה-12,000,000, כמה מתו ממחלות ודברים כאלה?

עזוב, אנחנו מדברים נטו על מה שיוצא לשוק. אנחנו בינואר, בשביל לסתור את מה שהוא אמר, בינואר 2023 שווקו לשוק 100-200 טון יותר מאשר בינואר 2022. אין שום קיטון, למרות כל המחלות.

זה לא מדויק. המחירים של הגרעינים וכו' עלו בחודש ינואר?

המחיר של התערובת עלה.

בכמה?

אני לא יכול להגיד לך על הגרעינים כרגע, אני לא רואה את זה פה. המחיר של התערובת עלה.

אני חייב להתייחס למה שאמר נציג הרשות לתחרות. הוא הציג כלל ברזל, שלומדים אותו בשנה הראשונה לכלכלה, כשמורידים כמויות עולה המחיר. אבל יש עוד כלל ברזל שלומדים אותו גם כן באותה השנה, והוא: כשעלויות הייצור עולות – המחיר עולה גם כן. ועלויות הייצור עלו, ורק בגלל שהן עלו בחו"ל, ורוב הדגנים מיובאים מחו"ל, רק בגלל זה עלויות הייצור עלו.

יש לי נתון חדש על החג. קודם כל, אתם מדברים פה על תיאומים ואנחנו מדברים על ויסותים. המילה שצריכה להתחבר לכולם היא ויסות. למה אנחנו צריכים את הוויסות נאמר פה 100 פעמים: אנחנו מגדלים מוצר שיש לו חיי מדף. תארו לכם שכל המגדלים מכניסים בבת אחת אפרוחים, אז בבת אחת יש יותר כמויות אפרוחים ממה שהמשחטות יכולות לשחוט, ובשבוע אחרי זה אין בכלל עופות. לכן צריך את התיאום ואת הוויסות הזה, וזה ויסות לא לכמויות סך הכל, אלא לתיאומים.

אני רוצה להסביר למה אנחנו צריכים את הוויסות הזה. עובדה, בשנתיים האחרונות שהיה ויסות, אף מגדל של פטם, גם מאזור עוטף עזה וגם מהאזור של עוטף לבנון, לא עזב את הענף. במידה ולא יהיו ויסותים – כל המגדלים הקטנים ייפלטו לנו, של המושבים במיוחד, ויישארו רק האינטגרציות הגדולות.

לגבי עליות המחירים, אני אומר בצורה חד משמעית: המשחטות בחגים לא יודעות לספק את הביקוש. גם אם הן כולן שוחטות את כל הכמות, הן לא מסוגלות לספק את הביקוש, ולכן יש לזה השפעה.

אז למה שלא נייבא?

למה צריך לייבא? אפשר לקנות קפוא. יש לנו במחסנים עוף קפוא. הציבור יכול להחליט שהוא קונה קפוא ולא טרי, והוא לא עושה את זה.

אני רוצה לתת לך עוד בעיה שאני אישית טיפלתי בה עם שר החקלאות הקודם, עודד. המשחטות יכולות לשחוט, לפי מה שאישרו להן, 80,000 עופות בלילה. יש את הבריאות ויש את התאגיד. התאגיד הוא זה שמספק את כוח האדם, המפקחים והווטרינרים. בא משרד הבריאות, תופס את, במקרה אז זה היה "עוף ירושלים", שטיפלתי להם בבעיה, ואומר לו: "אתה יכול לשחוט 40,000 עופות". התחיל להחמיר איתו, כמו שהיה מקודם בנושא של החלב. בסוף באה המשחטה ואומרת: "אין בעיה, רק תן לי לספק עופות בחגים". הוא אומר לה: "בסדר, אין בעיה. תוסיפו עוד עשרה פקחים". הוא הולך לתאגיד ואומר: "תביא לי עוד עשרה פקחים", והתאגיד אומר לו: "אין לי עשרה פקחים לתת לך".

עכשיו, במקום שמשרד הבריאות, המדינה תקל, שהוא יוכל לשחוט 80,000 עופות וש- - - לא יעלה את המחיר, המדינה, משרדי הממשלה, הם אלה שמקשים עלינו. בסוף, לי יש עופות בלול. אני אוכל לספק אותם, אבל המשחטות לא יכולות לשחוט את הכמויות האלה כי משרד הבריאות מקשה עליהן. עוף ירושלים הלך למשרד הבריאות אחרי שהתערבתי ועשינו לחץ פוליטי, והגענו להסכמה להוסיף עוד X פקחים כדי להגדיל את השחיטה של אותו יום. הלכנו לתאגיד, והתאגיד אומר: "אין לי אנשים לתת לך". גם אין לו אנשים, גם לפעמים הוא לא היה מסכים להם לעשות שעות נוספות, כלומר, לא היו מוכנים לשלם יותר כדי לשחוט ולספק. זה לא רק האינטרס שלך, אני גם רוצה להוציא את העוף מהלול, ומשרד הבריאות מקשה עלינו.

יש לנו פה נציג של משחטות?

שלום כבוד היו"ר, שלום לכולם. קוראים לי מייקל הולר, אני מגדל בעוטף עזה, בקיבוץ עלומים. יש לי 4,000 טון, 27 דונם של לולים. את כל מה שהראיתם פה, אני חייב להגיד שזה יפה, אבל אם התערובת עולה ב-70%, אבל גם החשמל, מים, עובדים, גז, שעלה ב-50% גם – התשומה, מה שמקבל המגדל, לא עולה בכלל. אתה רואה את המחיר. אז אתה יכול להגיד: "תשמע, המחיר לא עלה מספיק וצריך לראות מה עושים" - -

המחיר מטרה?

מה שהמגדל הפרטי מקבל. מה שקורה, אם המגדלים לא מקבלים את הכסף, לא יהיה לך שום עופות בכלל.

חברים, אנחנו הבנו את הבעיה. אני לא יודע מה הפתרון. אני רוצה לקיים ישיבה רק איתכם. בסדר? על מנת לראות אם אפשר למצוא פתרון. אז הבנו שיש בעיה עם התערובות, כל מיני בעיות שצריכים לראות מה היכולת שלנו לטפל בהן. אנחנו צריכים לדעת גם קצת נתונים, בין השאר להראות לנו דיאגרמה של כמה עלה מחיר הגרעינים וכו' מול המחיר הסופי, האם יש עלייה או הפחתה? וגם, תחשבו איך אפשר למנוע את העלייה הזו בחג.

אני מבקש לישיבה הזו להזמין גם, יש למשחטות ועד? נציג?

אנחנו הזמנו אותם. הם לא הגיעו.

לא משנה. נביא אותם לישיבה הספציפית הזו.

רוב הבעיה של המשחטות זה מה שהסברתי לך. הם באמת רוצים לעבוד. זה משרד הבריאות שעוצר אותם.

תזמיני גם את נציג משרד הבריאות לישיבה הפנימית שנעשה.

זה משרד הבריאות, זה השירותים הווטרינרים - -

השירותים הווטרינריים הם במשרד החקלאות, לא במשרד הבריאות.

הבנתי, אבל למשרד החקלאות יש נציג בישיבה הזו.

אני לא מכיר את הכללים על הקו של הפטם.

אז מצדי תביא אותו איתך. אנחנו צריכים לנסות למצוא, אני רואה שזו באמת בעיה. אני לא יודע אם חוק ההסדרים פותר את הבעיה, דרך אגב. זה יכול גם לפגוע במגדלים. גם יש לנו אינטרס של הגנה על הצוצלת המקורית בחקלאות. הסיבה היחידה שאני מוכן לוותר קצת על המחיר נובעת מהצורך להגן על החקלאות, כי בסופו של דבר אנחנו צריכים את זה. קח לדוגמה את הגז. אם לא היה לנו את הגז, המחירים היו קופצים פה במאות אחוזים בגלל מחירי הגז. אנחנו צריכים גם את החקלאות המקומית, לא תמיד אפשר לייבא.

הצעד הזה, המטרה שלו היא לגעת בגופים הגדולים, במשחטות הגדולות, ולא בחקלאים.

אנחנו החקלאים נימחק מהצעד הזה.

הבעיה בזה, יכול להיות שהרצון הוא טוב אבל השיטה פה כנראה בעייתית.

כמו שצחי ציין, זה צעד שקיים משנת 2015, כל הצדדים מכירים אותו, גם אורי, זה לא משהו חדש. אם הסכימו לו זה משהו אחר אבל כולם מכירים את התשתית העובדתית.

הנוסח הזה לא היה בשנים הקודמות.

דרך אגב, ישבתי עם שר הכלכלה והוא מוכן למשוך את התקנה הזו. בואו נשב עם השר.

הניסיון שלהם הוא פשוט לא לאפשר לנו לעבוד במשותף.

רבותיי. אני הבנתי כבר שהקיבוצים נמצאים חזק מאוד באינטגרציות במקרה הזה.

בגלל זה צריך לעשות משהו שיגביל את המחיר לצרכן, שלא יאפשר עלייה, משהו מתואם.

יכול להיות. הפעם הזו אתם צריכים לשתף פעולה עם כולם. על מנת למצוא פתרון צריך ללכת על משהו מתואם בין כל המשרדים, כי אחרת אנחנו נסתובב סביב הציר. אי אפשר ללכת אחד נגד השני. כולם צריכים ביחד לפתור את הבעיה. זה מה שאני מבקש בעניין הזה, תעזבו את המדיניות הרגילה שאתם מסתערים על המטרה. במקרה הזה מחיר המטרה לא פחות חשוב.

אני רוצה לשבת עם הנציג של המשחטות לפני הישיבה.

היו"ר, לגבי הפסח, בדקתי ועשינו ניתוח, בדקנו במשך שלוש שנים. יש לנו לפני חג הפסח שבוע, שבועיים, שלושה, ארבעה שבועות - -

לא כל העוף. גם החלקים, זה העיקר.

בסדר. חלק ירדו. העוף הטרי הארוז ירד מ-20 ₪ ל-17 ₪ בשבועיים שלפני החג.

זה מחיר קמעונאי או מחיר סיטונאי?

עוף טרי לא מהווה אפילו 7% מהמכירות.

הוא אומר לך שהוא סופג את זה בחגים. הוא עושה מזה מבצע.

החזה עוף ירד מ-31 ₪ ל-30 ₪, פחות או יותר בשנה אחת. בשנה אחת הוא עלה מ-27 ₪ ל-29 ₪, אז פעם עלה ופעם ירד. בכרעיים - -

הוא מדבר על לפני החג.

זה בשבועות שלפני החג. בארבעה השבועות שלפני החג. דיברתם על זה שלפני החג זה עולה, אז אני מראה לכם שזה לא בדיוק כך.

הוא עשה מחיר שנה שעברה בחג והשנה בחג. אני מדבר על מחיר שעלה מחודש לפני החג.

שלוש שנים לקחנו את ארבעת השבועות שלפני חג הפסח. לא את אותם התאריכים, אלא בדיוק מפסח אחורה.

אבל לחג לא קונים עוף ארבעה שבועות לפני.

קונים בשבוע לפני.

אתה צריך לראות את המחיר בט"ו בשבט מול המחיר בפסח, ואז תראה את הפערים.

אנחנו נקיים ישיבת המשך. תודה רבה, הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:25.