פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
20/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 24
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ג (20 בפברואר 2023), שעה 12:20

קשיים בהעברת כספים ורכוש לעולים חדשים מרוסיה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
ולדימיר בליאק
טטיאנה מזרסקי

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל

כרמי אלברט - עו"ד, ENR LAW Firm שותף, לשעבר יועמ"ש נתיב

יאיר סמוליאנוב - מנהל תחום קליטת עלייה, לובי המיליון

אירוס הומינר - מנהל אגף א. יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה

טלי קיסר סטויה - סגנית מפקחת על הבנקים, בנק ישראל

קרן שחר - עו"ד, ראש כח המשימה הבין-סוכנותי בנושא סנקציות, משרד החוץ

רונן ניסים - עו"ד, עוזר ליועצת המשפטית, מחלקה משפטית, בנק ישראל

אלעד וידר - עו"ד, ראש האגף הבינלאומי, הרשות לאיסור הלבנת הון

אנה משה - עו"ד, חברת הנהלת מצומצמת איגוד לשכות המסחר הדו-לאומיות

סופיה טופולב לוז - מייסדת ארגון ריבוט

מיכאל קיסלוב - עולה חדש

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

זיו אפללו - חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


קשיים בהעברת כספים ורכוש לעולים חדשים מרוסיה

צוהריים טובים לכולם, אני פותח את הדיון שהוא בהמשך לדיון שביטלנו אותו ב-7 בפברואר 2023, על קשיים בהעברת כספים ורכוש לעולים חדשים מרוסיה. אנחנו נתקלים במצב שבו עולים רבים שברחו, עזבו את בתיהם מאוקרינה, מרוסיה בעיקר ולא יכלו להוציא את הרכוש שלהם, למכור, להוציא את הכספים מחשבונות הבנק שלהם, הגיעו לכאן הרבה פעמים חסרי כל, חלקם גם קיבלו מענק הסתגלות שמשרד העלייה והקליטה הפסיק לשלם אותו החל מינואר, סל הקליטה מוגבל לחצי שנה, רבים מהם גם לא יכלו ללמוד באולפנים, כי האולפנים גם הם לא עובדים ואין מספיק מורים באולפנים אז הם גם בלי עברית, בלי יכולת להתפרנס, גם אם עכשיו הם יתקבלו לאולפן, הם לא יכולים ללמוד בו, כי הם צריכים לעבוד ולהתפרנס, כי נגמר, כבר אין מענק הסתגלות וגם אין סל קליטה. אז כל הבעיות האלה גם יחד, מצטרפות לעשרות אלפי עולים שהגיעו מהאזורים האלה וחלקם עלו לארץ, אבל יש להם כסף בארץ המוצא, ברוסיה והם מבקשים להביא אותו לכאן ומשטר הסנקציות מאוד מאוד מקשה על כך, למרות שישנם פתרונות.

יש בעיה גם מבחינת פתיחת חשבונות בנק וגם מבחינת ההתנהלות. ב-2 בפברואר הוציא המפקח על הבנקים, אבידן, הנחיות מפורשות לכל התאגידים הבנקאיים בארץ, לגבי חובת הנימוק והפירוט ללקוחות הבנקים, כשהם מסרבים להם להעברת כספים ושחשוב לבדוק את הבקשות של הלקוחות לביצוע העברות לגופים שלא מוטלים עליהם סנקציות, אחת הבעיות שאנחנו נתקלנו בהם, זה שהבנקים באופן גורף, פשוט לא מאפשרים את העברת הכספים ולכן יש חשיבות פה גם אחת, לפחות מהשיחות המוקדמות שלי עם הפיקוח על הבנקים, להעביר את המידע הזה לבנקים, שתיים, להעביר את המידע הזה למלווה העולים, למי שמבצע את הקליטה בפועל כדי שכשהעולה מגיע לפתוח חשבון בנק, עומד מול הבנק, הוא יוכל לעשות זאת ולהתמודד עם זה שהרבה פעמים הבנק נוקט ניהול סיכונים של מאה אחוז, אי אפשר ובזה נגמר הסיפור. אני אבקש מהפיקוח על הבנקים להתחיל. טלי קיסר

בוקר טוב, אני חושב שסגנית המפקח מבקשת אם יתאפשר לה.

חברים, צוהריים טובים, טלי קיסר, סגנית המפקח על הבנקים. אני רוצה להגיד בפתיח, הפיקוח על הבנקים מייחס חשיבות מאוד גבוהה לתת שירות מיטבי לאוכלוסיית העולים. אנחנו מבינים שלמערכת הבנקאית יש תפקיד מאוד חשוב בקליטת העולה ולהבטיח שהוא יכול לקיים פה מרכז חיים ולנהל פעילות בנקאית ופיננסית ובגלל זה אנחנו פועלים בעצימות מאוד גבוהה. היושב ראש, אתה ציינת את המכתב האחרון, אבל תיכף אני אציין דברים נוספים שעשינו בשנה האחרונה. זה תופס אותנו בשתי עולמות, כמו שאמרת בפתיח, גם לפתוח חשבון וגם להעביר כספים וכן חשוב לי רגע ליישר קו על הזכויות שיש. יש חובה חוקית לפתוח חשבון עו"ש לתושב ישראל, כולם צריכים לדעת את זה וניתן לפתוח חשבון בנק באמצעות תעודת עולה, אלה שתי עובדות שחשוב שנשים אותם בפתיח. לגבי העולם של העברת כספים, חשוב שכולנו נדע שבהעברת כספים יש מספר מוסדות פיננסים שמעורבים, בהעברת כספים אנחנו צריכים את האישור של כולם.

שנייה לפני שאני צוללת לכל העשייה שעשינו, ברור לנו ולא נעלם מעיננו שיש פה אתגר ויש פה מורכבות ועדיין אנחנו רוצים להבטיח שהעולה מקבל את השירות המיטבי ושומר על העצמאות הכלכלית שלו והאתגר והמורכבות בשלושה אספקטים, פעם אחת, כפי שציינת היושב ראש, יש פה את העניין של הסנקציות, יש את החובה של המערכת הבנקאית לנהל את הסיכון, לנוכח החשיפה להפרת הסנקציות וסיכוני איסור הלבנת הון ויש פה את העניין של מקור הכספים, אנחנו צריכים להבטיח שברשרשרת, אין לנו גורם מוכרז ויש לנו מקור ידוע על הכספים ובגלל האתגר ובגלל המורכבות ובגלל ההבנה של החשיבות, אנחנו פעלנו ואנחנו פועלים ואנחנו נפעל על מנת להבטיח שהמערכת הבנקאית נותנת את השירות המיטבי לעולים ומה עשינו, קודם כל הוצאנו הנחיות לבנקים, הוצאנו כבר שלושה מכתבים, המכתב האחרון יצא בפברואר, כל שלושת המכתבים עלו לאתר ותורגמו לשפה הרוסית, יש שם אמירות מאוד ברורות למערכת הבנקאית, על שפה, על ההנגשה, על מסמכים, על סניפים וכמו שאתה אמרת בפתיח היושב ראש, יש שם אמירה מאוד ברורה בכתב, אי אפשר לנהל סיכון באמצעות הימנעות גורפת, זה צעד אחד.

צעד שני זה שיח שוטף, שיח שוטף עם המערכת הבנקאית, באין ספור פורומים, שיח נוסף בין ארגונים חברתיים, עם משרדי ממשלה, בכל הפורומים האלה, אנחנו מנסים לאתר את הקשיים, מנסים להנגיש את המידע לעולים ואנחנו מבינים את המורכבות ואת האתגר ואנחנו מנסים למצוא פתרונות. כמו שאמרתי הנגשנו גם את הדרך לפנות לפיקוח על בנקים בשפה הרוסית באתר וגם את שלושת המכתבים שהפיקוח על הבנקים פרסם בחצי שנה האחרונה, גם אותם תרגמנו לשפה הרוסית והם נמצאים באתר ומעל כל זה, יש לנו יחידה לפניות הציבור שמטפלת בפניות ציבור פרטניות, במקום שבו עולה חושב שמערכת לא התנהגה איתו כיאות.

כמה פניות קיבלתם דרך האתר?

כמאה פניות לאורך כל השנה האחרונה. אנחנו לא רואים עלייה בפניות - - -

אני לא חושב שמישהו יודע על האפשרות הזאת.

יש נציג דובר רוסית ביחידה הזאת?

אז כרגע אנחנו, כמו שאמרתי, גם הנגשנו את זה בשפה הרוסית, גם בפורומים שגם בין היתר אתה ביקשת מאיתנו, אז אנחנו שולחים את הקישורים לשפה הרוסית, אני חושבת שלפעמים זה עוד לפני שמגיעים לפיקוח על הבנקים, זה להגיע למערכת הבנקאית. לשאלתך היושב ראש, בכל הפורומים שאנחנו משתתפים, גם עם משרדי ממשלה וגם עם ארגונים חברתיים, אנחנו נותנים להם את דרכי ההתקשרות איתנו. בעוד כשבועיים, יש לנו סשן של שולחן עגול, שמוביל הפיקוח על הבנקים, עם איגוד הבנקים, עם המערכת הבנקאית, עם משרד הקליטה, עם הסוכנות היהודית, עם לובי המיליון, עם ארגון ריבוט, אנחנו שם, יציפו את כל הקשיים שעולים - - -

התכנסתם כבר?

עשינו כבר שני סשנים, יש לנו עוד שבועיים שולחן עגול נוסף ואנחנו בקשר עם האנשים שלך לכנס הרבה יותר רחב, כולל נציגי הקליטה והרשויות המקומיות, זה האנשים שבנק ישראל בקשר עם החברים מהלשכה שלך, להחליט על הפורום, אבל יש לנו עוד פורום אחד עוד כשבועיים. אני כן רוצה לומר, אנחנו מחפשים את כל המעגלים להנגיש את המידע, אתה שאלת אותי, איך עולה ידע, להנגיש את המידע, להנגיש את הזכויות, להנגיש את השפה ולצד זה להעביר את הציפייה ואת הדרישות שלנו מהמערכת הבנקאית, בין אם בעל פה, בין אם בכתב.

האישור לפתוח חשבון בנק עם תעודת עולה בלבד, הוא לשלושים יום, נכון?

נכון, נכון.

יש נתונים ממשרד העלייה והקליטה, כמה זמן פער היום יש בין הוצאת תעודת זהות לתעודת עולה?

לא, אבל בתחילת הדרך היינו בקשר עם מרשם האוכלוסין כדי לדעת - - -

מתי זה היה תחילת הדרך?

אני מתנצלת, אני לא יודעת אם זה היה ביוני, או ביולי.

פשוט, התורים - - -

אפילו לפני, זה היה באפריל.

אוקי, אין לנו מידע שעלה מהשטח, תודה טיבי, אין לנו מידע שעלה מהשטח היושב ראש.

זה היה באפריל 2022?

כן, כן.

התורים, תראו, קרה דבר מאז אפריל ועד היום, היכולת להוציא תעודת זהות לעולה, הרבה יותר קשה, לוחות הזמנים לדעתי הרבה יותר ארוכים, יש כמה דברים, אנחנו גם על זה עוד נצטרך לעשות דיון, שגם לעובדים ממשרד הפנים, מסתבר שמשרד הקליטה כבר לא נותן תעודות זהות בנתב"ג, מה שבעבר היה, תיכף נעלה את משרד העלייה והקליטה.

אז אנחנו נשמח לקבל מידע, גם עם רשם האוכלוסין, גם ממשרד הקליטה.

ברור, תודה. בבקשה, אירוס.

שלום לך יושב ראש הוועדה, אני מתנצלת, אני לא כל כך שומעת, אני ממש קרובה לכנסת ויש כאן הדציבלים פה הם מטורפים אז אני מתנצלת.

היית יכולה לבוא ברגל.

זה נכון, בדיעבד כן, אתה צודק, נכון, אני מתנצלת שוב ואני אנסה לעשות כמיטב יכולתי. אז הנושא שבעצם התכנסנו, הסיבה לחשש שהבנקים היא מקבלת הכספים הוא נובע כמובן מהסיפור, מהנושא של הסנקציות שהוטלו בעקבות המלחמה, עכשיו היו אלינו, במסגרת שאני אומרת אלינו, יש לנו מוקד מידע עסקי כלכלי, שבעצם הוא מרכז את כל הפניות בנושאים כלכליים, בנושאים פיננסים, מיסויים וכדומה, של הקמת עסקים וכדומה ובמסגרת הזאת היו פניות, היו לא מעט פניות אלינו, כמובן שזה התגבר מאוד מאז תחילת הלחימה. הנושא הזה הוא מוכר וידוע, אנחנו קיימנו מספר פגישות, גם עם הסוכנות היהודית בעניין הספציפי הזה, גם עם ארגוני העולים וכמו כן, אנחנו יזמנו וקיימנו פגישה, גם עם בנק ישראל ועם המפקח על פיקוח הבנקים וכל הנושא של גם לעלות את העניין וגם באמת - - -

אירוס, סליחה, בוא אני אמקד אותך.

בבקשה, כן.

כמה זמן היום הפער בין הוצאת תעודת עולה להוצאת תעודת זהות?

ברשותך היושב ראש, אני צריכה לבדוק את זה.

אז אני מבקש שתבדקי, תעשי בדיקה כזאת, גם אם לא תהיה לך תשובה לדיון, אני מבקש להעביר לוועדה עד מחר.

אין בעיה, אני עכשיו עושה את זה.

תשובה כזאת לגבי החודשים האחרונים, בהתאם לזה אנחנו גם נפנה למפקח על הבנקים להאריך את התקופה, כי חד משמעית, אם באפריל זה היה שלושים יום, אני אומר לכם, חד משמעית, היום, לדעתי אפילו שלושה.

בין הוצאת תעודת עולה לבין תעודת הזהות, כן.

תעודת זהות, כן. דבר שני, המכתבים שהוציא המפקח על הבנקים לבנקים, האם יועצי הקליטה בסניפים שלכם, מכירים את המכתבים האלה, יודעים עליהם ויודעים לתת תשובות לעולים שפונים בנושא הזה? יועצי הקליטה, יש לכם, לא יודע כמה סניפים היום יש, בזמנו היה 23 סניפים למשרד העלייה והקליטה, בסניפים שלכם יושבים יועצי קליטה, הם מכירים את שלושת המכתבים שהוציא המפקח על הבנקים לבנקים, באשר לזכויות ולנהלים לגבי איך וכמה צריך לעקל גם בהעברת הכספים?

אוקי, אני לפני בערך פחות משבוע ימים, אני שוחחתי עם הגברת אושרית לין מהפיקוח על הבנקים, היא העבירה לי את המכתב הזה, אני העברתי אותו, גם - - -

כן, זה הייתה בקשה שלנו אליהם, זה עבר לכל יועצי הקליטה?

נכון, אתה צודק, נכון, כן, אני ביקשתי את ה- בעקבות אותה וועדה, אני ביקשתי לקבל אותו, היא העבירה אותו אליי ואני העברתי אותו אלינו למי שמטפל בנושא, סביב העניין הזה, זאת אומרת אלה שמלווים את העולים לסניפי הבנקים על מנת שזה יקל עליהם.

למי העברת את זה?

לא, אני אומרת, המכתב שאושרית העבירה אליי, אני העברתי אותו למרכז אצלנו, לאותו מוקד מידע, כי יש פניות רבות בנושא הזה.

אבל חוץ מהמרכז, אני ביקשתי, רגע, מעריית באר שבע, את מכירה מכתב כזה?

לא קיבלנו, אנחנו לא קיבלנו, אני והפרוקיטורים בשטח לא קיבלנו את המכתב הזה.

המכתב לא יצא מאיתנו היושב ראש.

אירוס, אירוס - - -

כן, בבקשה, בבקשה.

לאט, לאט, אני ביקשתי וזה גם ייצא בסיכום הדיון, אני מבקש את זה עוד הפעם, המכתבים שהוציא הפיקוח על הבנקים, הפיקוח על הבנקים לא מחטב, אין לו על המיילים ליסט, את יועצי הקליטה ברשויות המקומיות ובסניפים של משרד העלייה והקליטה, הפנייה שלי היא למשרד העלייה והקליטה, אגב, זה משהו שהיה צריך לצאת כבר לפני חצי שנה, אבל לא משנה, אנחנו פה עכשיו נדאג לזה. אני רוצה דיווח ביום רביעי, בכתב לוועדה במייל, במייל לוועדה, אני לא צריך לעשות על זה דיון, במייל ששלושת המכתבים של הפיקוח על הבנקים, בצירוף הנחיות, המכתבים, אגב, די ברורים, גם למי שלא בתחום, עברו, אחד, לכל יועצי הקליטה בסניפים של משרד העלייה והקליטה, שתיים, לכל מנהלי מחלקות הקליטה ברשויות המקומיות, בסדר, אירוס?

אוקי, בסדר, למרות שהמכתב אמנם יצא מהשוב, המפקח על הבנקים, אבל בסדר גמור, אני - - -

אני אבקש עוד הפעם, שלושת המכתבים שהוציא המפקח על הבנקים, אם אין לך אותם, תפני בבקשה לפיקוח על הבנקים כדי לקבל שוב את שלושתם, שלושת המכתבים יועברו על ידך לכל מנהלי המחלקות הקליטה ברשויות המקומיות ולכל יועצי הקליטה בסניפים של משרד העלייה והקליטה, בסדר?

מאה אחוז, בסדר גמור.

יופי. מוקד הפניות שלכם, את עוסקת הרי בעסקים בעיקר.

נכון, נכון ונושאים פיננסים וכלכליים ועסקיים, נכון.

כמה פניות היו לכם בנושא הזה?

בנושא הזה, קרוב ל-200 פניות.

מתי ישבת לאחרונה עם הפיקוח על הבנקים לפגישה?

ישבנו לפני לדעתי משהו בחודש האחרון, אם אני לא טועה זה היה בחודש האחרון, כן, בחודש האחרון.

ולפני כן?

לפני כן, זאת הייתה הפגישה הראשונה.

זאת הייתה הפגישה הראשונה, אז הפגישה הזו נעשתה לבקשתנו אז הבקשה שלי לייסד את הפגישות האלה, אתם יכולים לעשות אותם בזום, יחד עם הפיקוח על הבנקים, יחד עם הרשות לאיסור הלבנת הון ויחד עם אגוד הבנקים, תעשו פגישה כזאת, רבע שעה בזום, פעם בחודש, עדכונים, תעלי את הפניות המרכזיות שלך ותראו איך סוגרים אותם.

טוב.

בסדר?

אוקי.

תודה. אני רוצה להעלות, לפני שאני ממשיך לממשלה, אני רוצה להעלות בזום, מיכאל קיסלוב, עולה חדש.

הוא מדבר רוסית, אני אתרגם אותו.

שלום, זה אני.

שלום, דוברדין.

אני אדבר באנגלית.

אוקי.

אוקי, התיק שלי היה מאוד פשוט, ניסיתי לשלוח את הכסף בהעברה, מבנק רוסי לבנק ישראלי, בנק הפועלים, אני שלחתי מסמך לפי הדרישה של הבנק, אישור מיסים מרוסיה וגם רשימת .. בגלל שהכסף .. - - -

סליחה, אתה עלית מרוסיה?

כן.

מתי?

ביולי.

ביולי, אז מה היו הקשיים שלך, בפתיחת חשבון בנק, או רק קבלת הכסף?

פתיחת חשבון בנק הייתה בעיה, בגלל ש... בנק פתחו לי חשבון בנק, אבל זה היה בסדר. הבעיה האמיתית הייתה לשלוח כסף מרוסיה לישראל.

הצלחת לפתור את הבעיה?

עדיין לא.

אמרו לך למה הם חסמו אותך?

אוקי, למעשה, הבנק הסכים לקבל את הכסף שלי מרוסיה, עשיתי העברה מרוסיה לישראל והבנק החזיר את הכסף שלי חזרה לרוסיה, בטלפון הסבירו לי, זה - - -

הבנק הישראלי דחה את הכסף?

כן.

איזה בנק זה היה? פועלים?

בנק הפועלים, נכון.

אוקי, יש פה נציג, סליחה, אני רוצה לבדוק עם הבנק. טיבי?

זה בא במקרה פרטני, אני לא מכיר, אבל אם אתם רוצים אפשר לקחת את הפרטים ולבדוק מה, אין בעיה.

אנחנו נבדוק את זה עם הבנק, מה הסיבה, הם לא נתנו לך הסבר וסיבה, הם פשוט דחו את זה.

לא, ההסבר היחיד זה שזה בגלל שהכסף הוא מרוסיה.

אוקי, הפיקוח על הבנקים, טלי, זאת אחת הדוגמאות המייצגות לזה שדוחים ולא אומרים למה.

אז אני חושבת שגם המכתב שלנו מדבר באופן מאוד ברור, צריך לתת הסבר, נימוק ובכתב, זה המכתב שיצא, זה הציפייה שלנו מהמערכת, תשובה שהכסף הגיע מרוסיה היא לא תשובה מספקת, אני אומרת שוב, אנחנו לא ניכנס למקרה הפרטני, כי גם מצנעת הפרט, אבל אני חושבת שבמכתב האמירה מאוד ברורה, לתת את ההסבר.

תודה, עורך דין כרמי אלברט ואחריו אני ארצה מהרשות לאיסור הלבנת הון, את עורך דין אלעד וידר. בבקשה.

קודם כל אני מודה מאוד ליושב ראש הוועדה לאפשר לי להציג את הנושא, אני לא פעם ראשונה בכנסת, אבל תמיד הייתי בצד השני, כי הייתי יועץ משפטי של נתיב ועכשיו אנחנו כמשרד פרטי עוסקים בנושאים כאלה, כלכליים והגעתי מהרצליה פיתוח, זה מראה על חשיבות הדברים בשבילי, לסייע ולקדם את הנושא. בנתיב, אגב, למדתי שעלייה בנויה משני דברים, דחיפה ומשיכה, דחיפה יש וגם קשה לייצר אותה - - -

בוא תתייחס לנושא.

אני אתייחס, אבל משיכה בעצם אין, כי הנושא של הכספים הוא בלימה של נושא העלייה ועלייה גם איכותית וגם סתם אנשים שלא מסוגלים להגיע לכאן. אני אתייחס לכמה עניינים שעולים, אבל חשוב לציין, לא שאנחנו טוענים שלא צריך לבדוק העברות כספים, לא שאנחנו טוענים שחייבים להיות עם אצבע על הדופק, לאור הסנקציות, הכול נכון, אבל וכאן האבל הגדול, קודם כל אין מדיניות אחידה מונחת על ידי רגולטור, לגבי אופן בדיקת הכספים, פשוט היא לא קיימת. אנחנו נתקלים בבנקים שונים שמציגים טוענות שונות בעניין כיצד לא מקבלים את הכספים, למשל ומוספים מעבר לנדרש, למשל, OFAC הסביר שהבנקים שהם תחת סנקציות, כשמעבירים כספים מהבנק הזה לבנק אחר וממנו לישראל, שבנק לא תחת סנקציות, אפשר לקבל כספים, אנחנו מקבלים עדיין תשובות מהבנקים, אנחנו לא מקבלים כספים שהיו תחת סנקציות ורוב הכספים שם היו בבנקים גדולים, הם היו תחת סנקציות, זו מדיניות שהיא פסולה ולא נכונה, היא לא נכונה לגבי אף גורם שמטיל סנקציות, דבר אחד.

דבר שני, יש מאין עידוד של ראש קטן של הבנקים, במיוחד של מחלקות הציות, כי המכתבים אמנם אומרים, כן, צריך לתת לפתוח את החשבון ואכן נותנים לפתוח את החשבון, אבל לא נותנים להעביר אליו כספים, כי אומרים שתראו, הבנק, אתם יכולים לקבל את הכסף, זה בסדר, אבל אתם תהיו אחראיים אם ייקרה משהו, אבל אם לא תקבלו את הכסף, זה בסדר, זה מאה אחוז, אז עדיף לקחת, בדיוק כמו שאתה ציינת, יושב ראש הוועדה, אני מודה לך על זה - - -

יש אפשרות לקבל את הכסף ולהקפיא אותו?

זה מה שקורה, אבל הם לא מקבלים את הכסף.

לא, אבל אני שואל, מבחינת הבנקים, מבחינת העמידה בזה, הרי יכול הבנק להגיד, אני מקבל את הכסף על תנאי, עד שנעשה את הבדיקה ורק אז נשחרר אותו.

לשחרר לפחות את חלקו ואני אסביר על זה גם. עכשיו עוד דבר מזעזע בענייני לפחות, זה אין שיח עם מחלקות ציות, מחלקת ציות היא בעצם מחלקות שעכשיו מנהלות את הבנקים, כי הבנקאים דווקא מאוד מרוצים ומקשיבים לעולים, הם גם נפגשים איתם פנים מול פנים, הם יכולים איכשהו להבין מי האיש והכול, מחלקות ציות יושבות במגדל השין, אי אפשר להגיע אליהם באופן עקרוני ואנחנו מדברים כמו, דודו מספר לגולו, אנחנו מספרים לבנקאי, בנקאי כותב למחלקת ציות מה שהוא מבין מאיתנו, מחלקת ציות עונה לבנקאי, תשובה למשל, עד שהוא יוציא את הכסף, אני לא אעביר את הכסף הבא, לא יאשר לו וזה קורה ואנחנו יודעים את זה, יש לנו הוכחות לכך, אם צריך אנחנו נציג אותם. גם מקצועיות בהבנת החומר, זה חשוב מאוד להבין, רוסיה היא מדינה שמפקחת מאוד על מערכות המטבע שלה, כל חשבון בחוץ לארץ הוא חשבון מוכרז למדינה, אסור להחזיק חשבון אחר ואף אחד לא מעביר משם את הכסף, אחרת - - -

ברור.

אבל יש מדיניות, ברשותך, אני אסיים עוד.

לסיכום.

ממש לסיכום. יש מדיניות שאומרת ככה, אם אתה עולה חדש מרוסיה והחזקת ומדינה ידעה ויש עורך דין שציין את זה, החזקת כספים במדינה אחרת מרוסיה ולפעמים עכשיו זה גאורגיה למשל, שמקבלת רובלים, אנחנו לא נקבל את הכסף שלך, כי זה לא ממדינת תושבותך רוסיה וזה דבר מגוחך, כי אנשים מוציאים את הכסף. שני דברים אחרונים, ברשותך, הסנקציות זה דבר שבנקים לא יודעים להתמודד עם זה ומוסיפים ואני ציינתי את זה, מוסיפים דברים שלא קיימים בסנקציות עצמן ומעכבים את זה ואני רוצה להגיד מספר פתרונות, כי הרי ביקרות קל למתוח. אני מציע את הפתרונות הבאים, קודם כל פתיחת מחלקות ציות לשיח ישיר עם מייצגים, עם עולים, עם מישהו שידברו איתם ישירות, שיתרשמו מהם. דבר שני, לימוד מצב של דיווחי מס ומסמכים מתאימים, מחלקות ציות של הבנקים, מגלות חוסר הבנה בחומר, חוסר הבנה בחוזים שהם מורכבים וגם עוד ברוסית, כן?

ברור, ברור.

ודבר שלישי, אני חושב שחשוב מאוד שכן יתנו משקל לאותם מייצגים, גם משרדי עורכי דין מקומיים, גם משרדי עורכי דין בחוץ לארץ, כדי לאבטח את הניהול סיכונים שלהם באופן ברור. תודה רבה.

תודה. אלעד וידר, אחריו אני רוצה את עורכת הדין, אנה משה, גם בזום. בבקשה אלעד.

צוהריים טובים, אדוני היושב ראש ולכל הנוכחים. קודם כל, אני רוצה להגיד, להניח על השולחן בפתח הדברים, הרשות לאיסור הלבנת הון ולמימון טרור, היא רשות מודיעינית והיא לא רגולטור, רגולטור של הבנקים, כמובן, זה בנק ישראל והפיקוח על הבנקים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה צמוד, בנושא המומחיות של הרשות, בהקשרים של משטר ואיסור הלבנת ההון, אבל בסופו של דבר, כפי שהוצג גם, מי שמפקח על הבנקים ונותן את ההנחיות, נותן את המכתבים זה כמובן הפיקוח על הבנקים. במסגרת המומחיות של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הגישה לניהול סיכוני הלבנת הון שהיא זו שמקודמת על ידי ארגון ה-FATF הבינלאומי והיא זו גם שצריכה להיות מיושמת, היא גישת הפעולה המבוססת הסיכון, כפי שציינת, אדוני היושב ראש, לא אפס סיכון, אף אחד לא יכול להתנהל במדיניות ובסביבה של אפס סיכון, משום בחינה בנקים בכל חייהם העסקיים מנהלים סיכון וגם בתחום איסור הלבנת ההון ואת הסיכונים צריך כמובן לאזן עם התועלות ואין ספק שבתחום קליטת העלייה ומתן השירות לעולים חדשים, יש תועלות שמחייבות את כולנו וגם את הבנקים.

עכשיו, סביבת הסיכון שקשורה, מבחינת הלבנת הון, להעברת כספים מרוסיה, בוודאי כספים כאשר מדובר על העברת סכומים נכבדים, לא סכומים מצומצמים, אלא אולי עולים כאלו שמנסים להעביר סכומים יותר גדולים, צריכים להעביר את מרכז חייהם, הדבר מובן, אבל כמובן שאם אותם סכומים, הסיכון לכך שהמערכת עלולה להיות מנוצלת לרעה, או אפילו אותם עולים עלולים להיות מנוצלים לרעה, למטרות הלבנת הון, או עקיפת סנקציות, הסיכון עולה וצריך לנהל אותו בשים שכל.

סליחה, זאת אומרת שגם לשיטתכם יש משמעות לגובה הסכום, יש הבדל אם מישהו רוצה להעביר חמישה מיליון שקלים, או שווה ערך לחמישה מיליון שקלים, או מישהו רוצה להעביר מאה אלף שקל.

בוודאי, בוודאי. יש העברות קטנות ולפעמים אצל עולים נתקלנו בעניינים האלה, גם בהקשרים של פנסיות, בהקשרים אחרים , יש לפעמים סכומים באמת - - -

בנאדם, לא יודע, עשה חיסכון של 300-400 אלף שקל, רוצה לעלות איתם, ברור, תודה רבה אדוני. עורך דין אנה משה ואחריה עורכת הדין קרן שחר ממשרד החוץ.

שלום, תודה רבה, תודה על הזכות לדבר. קודם כל רצינו להגיד שמקרה שהעולה החדש הציג הוא מקרה מייצג, אנחנו באנו למפקח על הבנקים ובהזדמנות הזאת אני רוצה להגיד תודה רבה לצוות על המכתב המפורט והמצוין, עם סקר ענק שעשינו יחד עם ריבוט ועם לובי המיליון. אנחנו נשמח להעביר לכם את תוצאות הסקר כדי שאדוני היושב ראש, תראה באמת את התוצאות, את השמות של הבנקים, את מספר הפניות, תוכל לקבל את המענה לכל השאלות ששאלת עכשיו מהסקר.

אני מכיר, תאמיני לי אני מכיר.

אוקי, מצוין. אז התגובות האלה מראות חד משמעית דבר מאד פשוט, א, הם מראות באמת שיש הימנעות מוחלטת, ב, משיחה שלי אישית עם מנהלים של בנקים, הם אומרים בפירוש, אנחנו מקבלים הוראות היום, אגב, גם היום, אחרי המכתב של המפקח, להעביר אך ורק פנסיות. עכשיו לא רק שלטעמי צריכים להיות מסוגלים, אולי תחת תנאים מסוימים, להעביר גם מיליונים, כי מה לעשות שהכלכלה שלנו צריכה את המיליונים האלה וחלקם, אני יכולה לדבר על קרנות הון סיכון של יהודים שעולים לפה ורוצים להשקיע בסטרטאפים וליצור מקומות עבודה ולהגדיל את התל"ג, אז אוקי, אז צריך ליצור שתי מערכות של איך לקבל כסף, עד 500 אלף שקל, נאמר ואיך לקבל כסף מעל, אבל כרגע אנחנו אדוני היושב ראש, בשלב ההטמעה, יש משהו שבנק ישראל הוציא ועכשיו אנחנו בשלב ההטמעה ומה שאנחנו מבקשים, אנחנו הממשק לאוכלוסיות האלה, האנשים האלה לא שירתו בצבא איתנו, לא למדו באוניברסיטאות, הם לא באותו ממשק כמונו, אנחנו צריכים לגשת אליהם, אוקי? אז מה שאנחנו צריכים זה אבא לפרויקט ואם אתה מוכן להמשיך לנהל את הפרויקט הזה, כמו שעשית כל כך יפה עד עכשיו, אנחנו מבקשים עוד ישיבה, לאחר השולחן העגול שמר טיבי אמר שהולך להתקיים בבנק ישראל, בעוד שלושה שבועות, כי אנחנו מצפים בשולחן העגול, שיתנו שם action items וכללים ספציפיים שיוטמעו ויהיו נגישים לכל הציבור ולא עוד פעם כללים גדולים.

ברור, ברור, אוקי, תודה. עורכת הדין קרן שחר, ראש כוח המשימה הבין-סוכנותי בנושא סנקציות.

נכון, היי, תודה, שלום לכולם. בשנים של סנקציות, חשוב להבין, בנושא של העברת רכוש פיננסים מרוסיה לישראל, שקודם כל כוח המשימה עבד ארוכות, גם עם OFAC וגם עם גורמים אחרים, בשיתוף המפקח על הבנקים והבנקים עצמם ועוד גורמים נוספים במערכת. אז יש שני דברים שאולי כדאי באמת, אני יודעת שהבנקים אמורים לדעת אותם, אבל כדאי שגם הציבור שמגיע לבנקים יהיה מודע להם. יש שני דרכים שבעיקרון מאפשרות להעביר כספים, רכוש פיננסי, לא פנסיות, גם פנסיות, אבל אנחנו מדברים על רכוש הרבה יותר גדול, אחת, אני אגיד גם את השמות באנגלית, רק כדי שזה יהיה לרקורד,50 general license שזה בעצם החרגה של OFAC, למקרה שמישהו רוצה לחסל את חשבון הבנק שלו ברוסיה ולהעביר את כל התכולה מרוסיה לישראל, במקרה הזה, יש ממש החרגה על הדבר הזה, זה לא חל על שני בנקים, על סבר בנק והבנק המרכזי של רוסיה - - -

ההחרגה הזאת אומרת, הכוונה אם הוא עושה את זה, אין שום סנקציה שחלה עליו.

אם הוא עושה את זה, זה לא נחשב עקיפה של סנקציות וההעברה הספציפית, איננה מנוגדת לסנקציות. אני לא נכנסת לשיקולי ניהול הסיכונים של הבנק, הלבנת הון, אלה דברים שהם מעבר לכוח המשימה שלי, אבל מבחינת סנקציות, אין בעיה אם אתה רוצה לחסל, לסגור את החשבון שלך בבנק מוכרז ולהעביר את כל הכספים שבו לבנק ישראלי, על פי ההחרגה הזאת GL50 זה לא נחשב עקיפה של סנקציות. אופציה אחרת, למקרה שאנשים לא רוצים לחסל את החשבון שלהם, הם רוצים להשאיר חשבון ברוסיה כדי להמשיך לקבל פנסיות למשל, ישירות מהקרן פנסיה הרוסית שלהם, יש דרך אחרת שאנחנו קוראים לה הדרך המשולשת, היא מופיעה ב-980 F.Ask Question FAQ980 של OFAC, שהיא בעצם מאפשרת להעביר כספים, מבנק מוכרז רוסי, לבנק לא מוכרז רוסי ומשם לבנק, לצורך העניין, ישראלי והם ממש קובעים חד משמעית שהעברה של הכספים האלה, לא יחשבו לעקיפה של סנקציות. אלה שני כללים שיכולים לעזור לרוב הבעיות שנגרמות.

יש לי שאלה, מקרה כמו שתואר כאן, שמישהו רוצה להעביר ממדינה אחרת, שאין עליה סנקציות - - -

זה לא קשור לסנקציות.

בעצם אין פה שום מגבלה של סנקציות, אם היה לי כסף במדינה אחרת, אין פה שום, אז מי נותן את המגבלה הזו?

שנייה, היום יש אולי היבטים אחרים של סנקציות שחלים, אבל אם הגורם עצמו, אם האיש עצמו לא קשור לסנקציות והוא לא עבד בארגון שהוא נתון תחת סנקציות, זאת אומרת יש היבטים אחרים, אבל מבחינה בנקאית, סנקציות בנקאיות אינן חלות על בנק גאורגי.

תודה רבה, מישהו פה עוד רוצה להתייחס שלא דיבר פה מהנוכחים, בבקשה, יאיר, אחר כך אני אתן לטיבי להתייחס, בבקשה.

תודה אדוני היו"ר. כמה נקודות קצרות שעוד לא עלו כאן, אחד, באמת נגעו קודם לכן בסוגיית פניות הציבור, חשוב להגיד כדי שרגע להגיד את זה גם לפרוטוקול וגם שכל מי שנמצא כאן יבין, שנכנסים לאתר של בנק ישראל, באמת יש ברוסית כתוב את שני השלבים, קודם כל לפנות לבנקים בתלונה ואחרי זה לפנות למפקח על הבנקים, הבעיה היא שברגע שאתה לוחץ על הפנייה לבנקים, לכל בנק בנפרד, שמה הטופס הוא בשפה העברית ובשלב השני, שאתה פונה למפקח על הבנקים, גם שמה הטופס הוא בשפה העברית, אז בהתחלה כתוב ברוסית, אבל זה לא באמת עוזר ואני גם אגיד שאני ניסתי להתקשר לטלפון שיש להם ולנסות לדבר בשפה הרוסית והם אמרו שאין מענה בשפה הרוסית, אז אני חושב שצריך להתייחס למספר הזה של מספר הפניות בהקשר הזה. אני גם חייב להגיד שאני מאוד מברך, גם על המכתב וגם על שיתוף הפעולה שקורה כאן. לפני הדיון אני עשיתי בדיקה כללית עם העולים שאני בקשר איתם, עם עשרים עולים, הזמן הממוצע הוא חודשיים וחצי, שלי קרה - - -

להוצאת תעודת זהות.

להוצאת תעודת זהות בדיוק, כשבאמת עלה כמה וכמה פעמים הסוגייה של תעודת עולה, רק אחרי חודש ואני גם חייב להגיד, הסוגייה של הכסף הקטן עלתה המון, במיוחד עם כל מה שאנחנו כל הזמן מכירים, מענק ההסתגלות והאולפנים וסל הקליטה והכול, זאת אומרת אנשים שרוצים להפקיד כאן, גם סכומי כסף מאוד קטנים ואני גם אגיד שיש איזושהי מורכבות של אנשים שבאים עכשיו כמשפחה ובעל המשפחה, לצורך העניין, מגיע, או האישה, רוצים להפקיד עכשיו כסף, למרות שיש הרבה אנשים במשפחה, אז מתייחסים לזה כאילו הוא מפקיד לעצמו והבנתי שיש איזשהם התייחסויות לכך שכל אחד יכול להפקיד סכום כסף מסוים, אבל אם אתה מפקיד בעצמך עכשיו לחמש נפשות, לשש נפשות, הדבר הזה הרבה יותר מורכב ואני מצטרף לאמירה של אנה משה, באמת, יש פה חשיבות ליצור אבא ואמא לסיפור הזה ולהבין רגע מי ימשיך את הדבר הזה, גם שבוע הבא, גם עוד חודש, גם עוד חודשיים, כי הסוגייה הזאת לא הולכת להיגמר בקרוב. תודה.

טיבי רבינוביץ, איגוד הבנקים, בבקשה.

כמה דברים על דברים שנעשו על ידי המערכת הבנקאית ועל ידי איגוד הבנקים, אולי אני אתחיל מבדיקות שעשינו, גם מול משרד הקליטה וגם מול משרד הפנים, בעניין תעודות זהות ותעודות עולה, גם במרץ, גם באפריל, בהנחיית הפיקוח על הבנקים, אנחנו בדקנו ביוזמתנו, גם הפיקוח פנה אליהם, כלומר היו פניות מיוזמתנו - - -

כן, אבל אתה מבין שהאירוע התחיל במרץ?

אני מבין.

עכשיו העולים האלה, רובם, התחילו להגיע לפה במספרים פסיכיים, כל מה שהכירו פה, ביוני-יולי ומאז לא בדקתם.

לא, אתה צודק, אבל - - -

לא אתם ולא משרד הקליטה שהיה אמור לדחוף אותכם לבדוק.

אנחנו בסופו של דבר, אנחנו לא יכולים לדעת, אלא אם כן מוצפות - - -

הייתה פה תרדמת.

מוצפות מולנו, אני אומר לך בכנות, לכן העליתי ביוזמתי את הסוגייה הזאת, כי זו סוגייה חשובה. אנחנו בשעתו פנינו ביוזמתנו, פנינו פעמיים, נאמר לנו שאין בעיה ולכן לא פנינו שוב, אבל שתדע שנעשו פניות בשעתו ביוזמתנו ואם אנחנו לא מקבלים - - -

בוא נדבר קדימה, עזבו, אני –

אוקי, נושא נוסף שאנחנו עשינו בשעתו, אנחנו כל המערכת הבנקאית, כל הבנקים, הקימו מוקדי פניות ייעודיים, בשפה הרוסית, זה היה בכל אחד מהבנקים - - -

שמעת מה סיפר עכשיו מישהו שעשה בדיקה כזאת השבוע.

תראה, אני לא יודע איפה נעשתה הבדיקה, אני יכול להגיד לך מה היה.

אתה רוצה שנעשה עכשיו בדיקה און ליין? אתה יכול לעשות פנייה כזאת און ליין?

אני חושב שאנחנו מדברים על שני דברים שונים, יש מסמך שהציג איגוד הבנקים, אני יודע שהיה אפילו פליירים שלו, שהיה שיח מול משרד הקליטה, שבסוף לא הגיעו לשדה התעופה, למרות שהיה אפשרות, מספרי טלפון שאני לא יודע אם הם זמינים היום, אבל זה צד אחד שהבנקים נרתמו בצורה זו או אחרת ויש את בנק ישראל שמבקש מישהו רוצה להתלונן - - -

ברשותך, תן לי כמה מילים, יכול להיות שאני לא זה, אבל אני פה כדי קודם כל כדי לשמוע את הביקורת.

לא, לא, ברור, אני תוקפני מהבוקר פשוט. בסדר?

לא, אין בעיה, אתה יכול להיות תוקפני הכול בסדר.

זה לא אישי.

אין שום בעיה, אנחנו פה כדי לתת מענה וגם כדי לשפר את עצמנו אם צריך, כך שאנחנו לא, אין שום בעיה גם לשמוע את הביקורת. אז מה שאני רוצה להגיד זה דבר אחד, קודם כל אנחנו יכול להיות שכשאנחנו מתמודדים עם כל כך הרבה פניות, יכול להיות שאנחנו גם טועים ולפעמים לא מדייקים בדברים, אבל צריך להבין, המערכת הבנקאית בסופו של דבר, היא בעצם שער הכניסה של כל הסוגיות הפיננסיות למדינת ישראל וסוגיית הסנקציות היא סוגייה מורכבת, שבסופו של דבר מגיע בעיקר לפתחנו. עכשיו, אתה צריך להבין אדוני היושב ראש ואני יודע שאתה מבין את זה ואני יודע שזה קשה להסביר, אבל בסופו של דבר, המערכת הבנקאית היא זו שצריכה להתמודד עם הסנקציות ואנחנו אלה שעמדנו מול סגנית שר האוצר האמריקאי שהגיע לארץ, היא לא באה לדבר עם משרד החוץ ולא עם אף אחד אחר, היא באה לבנקים ואמרה לבנקים, באלה המילים, תסתכלו לי טוב בעניים, אנחנו מצפים שאתם, לא מעניין אותנו רגולטורים, לא מעניין אותנו מדינת ישראל, אנחנו מצפים שאתם תשימו לב מה אנחנו מבקשים ומה אנחנו דורשים מכם והמערכת הבנקאית נמצאת בסיטואציה לא פשוטה בסוגייה הזאת והיא נמצאת בפרונט והיא מול הלקוחות וכל לקוח דורש התייחסות מאוד מדויקת ובצדק ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו לעמוד בציפיות, גם של הלקוחות וגם של המדינה, זה לא מצב פשוט שאתה עומד מול הרגולטורים האמריקאי והוא מסתכל לך בעיניים ואומר לך, זה לא מעניין אותי מה קורה בחוץ, לא מעניין אותי מה עמדת מדינת ישראל, מעניין אותי מה אתם עושים ואם תזוזו מילימטר, יש לכם עסק איתנו.

בוא תסביר לי, הסנקציות לא חלות על העברת - - -

אפשר?

תקשיב, לא, סלח לי שאני קצת קצר רוח, אפשר לנהל פה דיון גם של שלוש שעות על הסיפור הזה של הסנקציות, בוא נהיה ממוקדים, יש כמה בעיות שהם בעיות מאוד מאוד ספציפיות, צריך לפתור אותן. ברור לחלוטין, אני חייב לומר ואני רוצה להגיד לחיוב פה את הפיקוח על הבנקים, אני נכנסתי, אני חודש מנהל את הוועדה הזאת, פניתי אליהם, הגיעו, ביקשתי מהם להוציא מכתבים, הוציאו, הוציאו מכתבי העברה, נרתמו לעשות, צריך להגיד כשמגיע מילה טובה, אנחנו גם אומרים אותה. משרד העלייה והקליטה מתחיל להתעורר, עכשיו בשלבי התעוררות אחרי תרדמת, יוציאו יעבירו את המכתבים האלה לסניפים כדי להתמודד ישירות מול הבנקים, אבל גם הבנקים, בתוך המערכת הזאת, גם הם צריכים להבין ועל זה אני מדבר, אתם מנהלים סיכונים, זה ברור, אתם מנהלים סיכונים גם בהיבט של הלבנת הון וגם בהיבט של הסנקציות, אם הבנקים רוצים לנהל מדיניות של אפס סיכון זה לא ניהול סיכונים, זה לא ניהול סיכונים, הסוגיות שאנחנו מתמודדים איתם זה מישהו שיש לו חשבון במדינה שאין עליה סנקציות ולא מאפשרים לו לפתוח את החשבון, הסוגיות שאנחנו מתמודדים איתם זה זה שהבנקים לא נותנים תשובות, למה לא מאפשרים לפתוח חשבון, הסוגיות שאנחנו מתמודדים איתם זה זה שלמרות שאמרו לפתוח חשבון רק עם תעודת עולה, בלי תעודת זהות, גם את זה לא מאפשרים בבנקים, כל דבר מייצג מלחמה.

הבקשה שלי, דרכך, לבנקים שאתה הנציג שלהם שיושב פה, חבר'ה, תבינו את האירוע, תבינו את האירוע ותייצרו הבדל, זה נכון, אני רוצה גם השקעות של קרנות פה, למרות שמסיבות אחרות, אולי יפסיקו להשקיע פה, אני רוצה את ההשקעות האלה פה, אבל עדיין, לא דין בדיקה של עולה שהגיע לכאן והוא רוצה להעביר את החיסכון שיש לו, איזה קרן השתלמות, או אני לא יודע איך זה נקרא שם והוא רוצה להעביר אותה לפה בסכומים קטנים, לעומת דברים אחרים.

אז ברשותך, אני רוצה לענות לך. קודם כל לשאלתך, בקשתך, אין מדיניות אפס סיכון בבנקים, נקודה, אין. קודם כל הבנקים רוצים את הכסף, זו העבודה שלנו אז אין מדיניות אפס סיכון, העלייה חשובה, השירות ללקוחות שלנו חשוב ולכן אין אפס סיכון, לא רק זאת, אלא הפיקוח על הבנקים שנמצא בקשר שבועי עם המערכת הבנקאית, לא תיתן למערכת להתנהל במצב של אפס סיכון, ואין מערכת של אפס סיכון. אני שוב אומר, אנחנו נמצאים בקשר, יש מפגשים שיערכו גם לבקשתך וגם לבקשת הפיקוח על הבנקים, ממש בשבועיים הקרובים. אנחנו נמצאים בקשר עם נציגי העולים כדי, קודם כל לשפר את עצמנו, אבל יש דברים שנעשו במערכת, אני אומר לך עוד הפעם, אני לא יודע מה יקרה, אם תרים טלפון עכשיו, אבל מוקדי הטלפונים קמו שלושה שבועות אחרי שהתחילה המלחמה, ביוזמתנו, דרך אגב, בשיתוף עם הפיקוח על הבנקים, הנגשנו את השירות ללקוחות, במטרה לקבל את העלייה בצורה כמה שיותר קלה.

גם ברוסית?

גם ברוסית וגם באוקראינית, כן, הנה, בבקשה, יש פה פלייר, הבאתי אותו, פורסמו מודעות בעיתונים, אם אתם רוצים גם זה יש - - -

השאלה אם בסוף כל בנק יש לו מוקד, שגם יודע לענות בשפות האלה.

האמת שלא בדקתי בשבועיים האחרונים, אבל כל בנק פתח מוקד ייעודי, אני אגיד לכם איך זה עבד בדיוק, הנה, בבקשה, יש פה את הפלייר, עם המוקדים, הבנקים אפשרו לעולים ואנחנו אפשרנו והיינו בקשר עם משרד הקליטה כדי לשנע את הפליירים האלה לכל מקום שביקשו העולים ושלושה שבועות אחרי שהתחילה העלייה, הפצנו את זה אפילו לחברי הכנסת דוברי הרוסית במשכן, בחלקם, ולדימיר, נראה לי שאותך פספסתי לצערי.

פעם ראשונה אני שומע את זה.

אתה צודק.

ואין כל כך הרבה חברי כנסת דוברי רוסית.

גם אני דרך אגב לא קיבלתי.

לא, אבל את לא היית בכנסת הקודמת.

הייתי.

אז טעות שלי, אני פספסתי.

אגב, זו הממשלה הראשונה מאז שנות התשעים לדעתי, שאין אף שר שהוא דובר רוסית.

רגע, אז אני רק אגיד לכם מתי זה היה, זה היה במרץ 2022, אוקי, אנחנו הפצנו את זה באמצעות משרד הקליטה, נעשו פעולות, כלומר נעשו, יכול להיות שלא מושלמות, אבל נעשו פעולות מיד עם פרוץ המלחמה כדי לסייע ולקבל את העולים.

אוקי.

כבוד היושב ראש, אפשר להוסיף מילה?

רגע, אני רוצה רק אם מישהו שעוד לא דיבר ורוצה לדבר ואז אני אתן לך ואני אתן לח"כים ונסכם את הדיון. בבקשה, מילה שלך, לפני זה אחר כך אני ארצה לפנות עוד פעם לפיקוח על הבנקים, אני ארצה התייחסות שלהם לנושא העברת הכספים ממדינה אחרת שאין עליה סנקציות, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני מודה לך קודם כל שאתה מעמיד את הדברים על דיוקם, להצביע על האח הגדול האמריקאי ולהגיד, סנקציות, סנקציות זה לא נכון, סנקציות זה דבר פשוט, מה שלא עובד בבנקים זה ציות, מחלקות ציות תוקעות שנים את זה ולכן זאת הבעיה, לא האח הגדול האמריקאי וזה חשוב מאוד להבין.

הבהרת את זה.

דבר שני, עוד סוגייה אחת קצרה זה אנשים פשוטים, יש גם זוגות שהגיעו לכאן, שאחד מבני הזוג הוא לא עולה חדש, יש עכשיו הרבה זוגות במעמד שנקרא הליך מדורג, אותו בנאדם לא מסוגל לפתוח חשבון, כי הוא לא ישראלי, הוא נשוי לישראלית, אומרים לו, איך אתה שייך, אומר, אבל אני נשוי לישראלית, אני עכשיו בהליך, אני מנסה לפתוח הליך, אומרים לו, לא, לא, אי אפשר לפתוח חשבון, כי אתה זר, זה קצת מוזר וזה לגבי אנשים פשוטים, שלא יחשבו שאנחנו דואגים רק לאנשים בהרצליה פיתוח.

תודה. סגנית המפקח על הבנקים, טלי קיסר.

לשאלתך היושב ראש, לעניין של העברת כספים לא ממדינות ברשימת הסנקציות, קודם כל צריך לדעת שיש לא רק רשימה אחת, יש כמה רשימות והאירוע הוא לא רק הסנקציות, האירוע שילוב של הסנקציות והנושא של ניהול סיכון הלבנת הון, אז אני חושבת שלא נכון להכניס את הכול לעולם הזה של רק סנקציות, בסופו של יום הבנק צריך לדעת מה מקור הכספים וצריך להבטיח שיש לו את הנתיב, הסנקציות פשוט מכבידות יותר, כי צריך לדעת מאיפה הגיע הכסף וקרן סיפרה על המסלול העוקף שנתנו לנו האמריקאים, אז רק חשוב להבין שגבולות הגזרה זה לא רק עניין של סנקציות. אני כן אומר, שוב, גם לבקשתך, יש לנו עוד שבועיים שולחן עגול עם כל הנוגעים בדבר, אחר כך שולחן עגול רחב יותר, גם עם גורמים שאתה הכוונת אותנו. עלה כאן גם העניין של ההנגשה, יש אפשרות לכתוב לנו מייל בשפה הרוסית, יש אפשרות להשאיר לנו טלפון ואנחנו חוזרים בשפה הרוסית. זהו, זה לשלב הזה. פעלנו, נפעל ונמשיך לפעול.

תודה, חבר הכנסת בליאק.

תודה רבה. קודם כל אני באמת, אני מברך על הדיונים האלה, כי אנחנו רואים שבזכות הדיונים ובזכות שסוף סוף יש כאן וועדה שפועלת ומזמינה משרדי ממשלה, הדברים מתחילים לזוז. יש כאן כשל מתמשך ואנחנו באמת, אני חושב שכבר דיברנו על זה כאן בוועדה ואנחנו יודעים על זה כעולים לשעבר, או עולים בעצם גם היום, שהשבועות הראשונים, החודשים הראשונים, השנה הראשונה, היא בעצם היא בסיס להצלחה, גם בהמשך לקליטה ואם אנחנו מפספסים כאן אז יש כאן כשל מאוד מאוד משמעותי ומה שחסר כאן זה הגוף המתכלל מתוך הממשלה, שסוף סוף יהיה איזשהו משרד ממשלתי, מבחינתי זה צריך להיות משרד לקליטת עלייה, שייקח אחריות - - -

משרד הקליטה לא יכול ל- - -

אז איזשהו גוף בתוך הממשלה שינהל את האירוע, כי אם לא יהיה גוף כזה מרכזי שיתכלל את האירוע הזה אז אנחנו נמשיך לקפוץ מכשל לכשל אז שסוף סוף יהיה גוף מתחלל שינהל את האירוע וסוף סוף אולי נתחיל לפתור את הבעיה הזאת. תודה.

תודה. חברת הכנסת מזרסקי.

תודה אדוני היושב ראש, אני רואה גם כשל מתמשך וגם פשוט התעללות בעולים החדשים שבחרו בישראל כבית שלהם, בית חדש, מרכז חיים כאן בארץ ועושים להם קשיים ואני בטוחה שיש הרבה עולים פוטנציאלים, שהיו יכולים להגיע לכאן ובחרו את ארץ יעד, ארץ אחרת, מדינה אחרת בגלל שיש פה קשיים פיננסים וגם בפתיחת חשבון וגם העברת כספים של ההון שהיה להם בארץ מוצאם, העברת כספים לכאן לישראל וזה פוגע בעלייה, פשוט זה מראה את המדיניות של הממשלה, האם מעוניינים בעולים, או לא מעוניינים, או שמעוניינים בעולים שמגיעים ללא הון בכלל, זאת גם סוגייה של התייחסות לעולים אז נכון צריך מישהו שיתכלל וינהל את האירוע ומשרד האוצר וצריך להיות אחראי ממונה כדי שייתן מענה ויעזור לעולים.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון הזה. ראשית, באמירה שחשוב שכל הגורמים, שבדרך כלל פחות מופיעים בוועדות האלה, בוועדת העלייה והקליטה, יבינו. העלייה למדינת ישראל היא יעד לאומי, מגילת העצמאות מדברת על זה, התנועה הציונית לדורותיה, הבסיס שלה זה העלייה לארץ ישראל ובמובנים האלה, החובה, חלה על כל הגופים שנוגעים בדבר, גם בוודאי הגופים הממשלתיים, אבל גם הגופים הפרטיים, גם הבנקים צריכים להבין שבתוך המשימה הזו היא משימה לאומית, יש פה משימה של מדינת ישראל לקלוט עלייה ובתוך זה לעשות את ניהול הסיכונים ולכן חייבים לעשות את זה עם באמת לב פתוח, נפש חפצה, הרבה סבלנות והבנה וגם הבנה שאנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת, האנשים שמגיעים לכאן, בחלק מהמקרים הם ממש בורחים וצריך להבין את זה ולאפשר את הקליטה המיטבית הזאת, כי זה האינטרס, קודם כל של מדינת ישראל, עוד מעבר לזה שזאת המשימה הלאומית של כולנו, אז זה ככה כמסגרת לכל הדיון הזה.

ראשית, אני מבקש לפנות למפקח על הבנקים, להאריך את האפשרות לפתיחת חשבון עם תעודת עולה, משלושים יום, לשלושה חודשים, אני מבקש שהדבר הזה ייעשה, משלושים יום, לתשעים יום, אני מבקש שהדבר הזה ייעשה בטווח הזמן המיידי, במקביל תעשו את הבדיקה, שלא חרגנו פה באיזה, כי ברור לחלוטין שהתורים היום הם הרבה מעבר לזה, אבל אתם יכולים קודם כל להוציא את ההוראה הזו מיידית, כי העולים האלה נמצאים בשטח כרגע, הם לא יכולים לפתוח חשבון, קודם כל לאפשר, אחר כך תעשו ותראו שאתם גם עומדים בזה, אם לא תוכלו בעוד שבועיים, אחרי שתבדקו שאתם באמת בתוך טווח הזמנים, תוכלו לצמצם את זה, אם טעינו, אני מוכן לחתום על זה שלא טעינו. סליחה, לא נתתי לדבר לסופיה טופולב מארגון ריבוט, בבקשה.

תודה רבה, כולם דיברו כל כך יפה אז אין לי הרבה להוסיף, אבל אני אוסיף ממש בקצרה. שוב, אני סופיה טופולב לוז, מייסדת הארגון החברתי ריבוט, קהילה מקצועית של עולים מקצועיים. אנחנו הארגון שעשה את הסקר שכולם כבר מכירים ואני ממש רציתי להגיד תודה לכל השותפים בחדר הזה, על העבודה סביב השעון, שיתוף פעולה מאחורי הקלעים ותקשורת סלולה איתנו. אני רק רוצה לציין משהו אחד, שאני רואה כארגון שפונים אליו הרבה עולים, כל הזמן, רק לחדד את הנקודה שזה עדיין ממשיך ולוקחים את המכתב המעולה מבנק ישראל לבנקים עכשיו ועושים ניסיונות והם אומרים, אנחנו לא יודעים מה קורה, מה זה, אז אני ממש ממש מחכה לשולחן העגול שנייצר פתרונות אמיתיים, שכל העבודה הנפלאה שנעשתה עכשיו בזריזות מהירות אדירה שזה יגיע לפקידים, כי אנחנו פשוט לא רואים את התוצאות בשטח ואנשים במצוקה ואנחנו ממש רוצים להגיד לכם תודה ומחכה שיהיה עוד פעם פגישה איתכם.

שאלה, סופיה, כמה פניות אתם קיבלתם בארגון?

אנחנו קיבלנו כמעט 500 פניות בסקר הראשון, שלא עשינו אותו סופר רחב ואנחנו מתכוננים לעשות אחרי שהבנקים יעשו את העבודה בשטח, אנחנו נעשה עוד סקר ואנחנו נדווח לכם מה אנשים אומרים לנו ומה הם חווים. תודה לכם.

תודה. משרד העלייה והקליטה איתנו, אירוס, את מבינה שאם ארגון NGO ארגון וולונטרי, קיבל 450-500 פניות, אתם רק 100, תבדקו טוב טוב, למה לא 200, תבדקו טוב טוב, למה פונים אליהם ולא אליכם, זה סימן שצריך לבדוק אותו, כי זה צריך להיות, הפנייה צריכה לבוא למשרד הקליטה, בדרך כלל לא פונים, כי כנראה הם מרגישים שאין תשובות, אז קחו לתשומת ליבכם. אני מבקש ממשרד הקליטה להפיץ את שלושת המכתבים של המפקח על הבנקים לכל מנהלי מחלקות הקליטה ולכל יועצי הקליטה, המכתבים הועברו כבר על ידי מנהלת הוועדה לאירוס הומינר, במהלך הדיון, אני מבקש, משרד הקליטה להפיץ את כל הדברים האלה ולשלוח לנו הודעה במייל שהדבר הזה בוצע, הודעה עד יום רביעי זה הפצה לא מסובכת בשבילכם. שלוש, אני מבקש לפנות לשר המשפטים אחראי על הצו?

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק על איסור הלבנת הון.

שר המשפטים הממונה על חוק ביצוע איסור הלבנת הון, לעדכן את הצווים, כך שתהיה שם התייחסות, גם באשר לעולים, בתוך הצווים יש כמה מגבלות שמאוד מאוד רוחביות ופה חייבים לייצר את המענה הפרטני. ארבע, איגוד הבנקים, אני מבקש שהטפסים בבנקים יהיו ברוסית, פלוס מענה טלפוני בשפה הרוסית, אנחנו נבצע על זה איזושהי בדיקה בשבועיים הקרובים, ברוסית ואוקראינית, אנחנו נעשה על זה בדיקה בשבועיים הקרובים אז לתשומת ליבכם תעבירו את זה לבנקים, אנחנו גם נוציא איזשהו משהו מסודר מהוועדה, ציבורי, אחרי שנעשה את הבדיקה מבחינת התוצאות. בנוסף אנחנו מבקשים מהבנקים לייצר מדרגים, מדרגי בדיקה, לא דין בדיקה של מיליונים ועשרות מיליונים, כדין בדיקה של מאות אלפים, כדי לאפשר בסוף, רוב העולים שמגיעים לכאן, לא מגיעים עם מיליונים ולכן צריך לאפשר את המהלך הזה, כמו כן לעקל בנושא של כספים שמגיעים ממדינה שהיא לא מדינה תחת סנקציות, אני לא רואה את הסיבה, מעבר, שוב, אם יש הלבנת הון, אבל לא יכול להיות שכל העולים זה הלבנת הון זה לא סביר בעליל.

פרקטיקה נוספת שאני מבקש מהבנקים לבחון זה הפרקטיקה שלאפשר לקבל את הכסף ואפילו להקפיא אותו, או להקפיא את חלקו כדי לייצר מצב גם בזמן הבדיקה, שוב, מדובר באפשרות של אנשים לנהל כאן חיים, אחרת אין להם שום אפשרות לעשות את זה, כמו כן, על המפקח על הבנקים, אני לא מקובלת עליי בכלל הפרקטיקה שבה אין פירוט לעולה, למה לא מאפשרים לו, זה לא יכולה להיות תשובה סתומה של חצי משפט, אלא באמת, פירוט, מה הבעיה, או שאתה חשוד בהלבנת הון, או שאתה לא חשוד בהלבנת הון, או שאתה תחת סנקציות, או שלא תחת סנקציות, ברגע שתהיה תשובה אז נדע, אם יהיו 50 אלף שחשודים בהלבנת הון, כנראה שאף אחד לא מנהל פה סיכונים, אבל כשלא עונים תשובה, משאירים את זה, מה שנקרא, פתוח, תשובה צריכה להיות, תשובה בכתב, מפורטת, מנומקת, כדי שגם מי שסירבו להעביר לו כסף, יוכל להתמודד עם זה, אחרת אין לו שום דרך להתמודד, הוא עומד בפני שוקת שבורה. אני מבקש לקבוע תיעוד מעקב בעוד חודש וחצי בערך, לא יודע אם נספיק, לפני הפגרה לא יודע אם נספיק, אז בתחילת מאי, עד אז נוכל לראות, מה עשו השולחנות העגולים האלה, מה עשתה הפעילות הזאת, איך היא התבצעה ואיך היא באה גם לידי ביטוי בשטח. אני מקווה שיהיו לנו שם בשורות טובות. אני כן רוצה להודות על ההירתמות ועל השיתוף פעולה ועל העובדה שכולם מגיעים, גם לשולחנות העגולים, מנגנון התיאום הזה הוא חשוב ומשמעותי ובסופו של יום, לדעתי, גם משם יגיע הפתרון, פחות ממשרדי הממשלה. עד כאן, הישיבה נעולה, תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:20.