פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



71
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
19/02/2023



מושב ראשון


פרוטוקול מס' 4
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום ראשון, כ"ח בשבט התשפ"ג (19 בפברואר 2023), שעה 10:00

ביקור הוועדה בעיר קריית שמונה

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
יונתן מישרקי

ד"ר אולגה ויניצקי - ממונה מחוז צפון, משרד הבריאות

שרית - אחראית על נושא המוקדים, משרד הבריאות

עינב פרץ - ממונת מחוז צפון, משרד הפנים

רועי יצחק - ממונה הרשויות והצפון, משרד הפנים

משה אורנשטיין - ממונה חירום וביטחון, משרד הפנים

יוסי חדד - מנהל מינהל אוכלוסיות מיוחדות ומרקם ותיק, משרד הבינוי והשיכון

בני תמים - מנהל אגף חיזוקים, משרד הבינוי והשיכון

בר יחזקאלי - רמ"ט פרויקט פיקוד העורף

אביחי שטרן - ראש עיריית קרית שמונה

מישל בן שימול - סגן ראש עיריית קרית שמונה

יהודה חיים - סגן ראש עיריית קרית שמונה

יורם ביטון - מנכ"ל עיריית קרית שמונה

טל עוזיאל - מהנדסת העיר, עיריית קרית שמונה

אינה בורשטיין זיתוני - סגנית מהנדסת העיר ומנהלת מחלקת התכנון, עיריית קרית שמונה

אורן ירמיהו - מבקר הרשות, עיריית קרית שמונה

אלי זפרני - חבר מועצת העיר קרית שמונה

זוהר קוז'יקרו - מנכ"ל החברה הכלכלית, קרית שמונה

יבגני שטילמן - מנהל הסיעוד, חטיבת המרפאות

ד"ר שמעון אביטבול - סגן מנהל המרחב, מד"א

גיל - מד"א קרית שמונה

עומרי הופמן - מנהל תחנת מד"א קרית שמונה

לירון אדלר

אמל ביבאר

סמדר לביא, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



ביקור הוועדה בעיר קריית שמונה

אנחנו תומכים רק בשעות שהקופות לא עובדות, אנחנו לא חושבים שזה נכון שיהיה כפל שירותים בשעות של קופה. אנחנו חושבים שזה חשוב שבן אדם יילך לקופה שלו, ששם לרופא יש את כל הרשומה ויודע מה האבחנות שלו ומה מחלות הרקע שלו ומה התרופות שהוא לוקח, כי פה אין להם את המידע הזה. ויש פה קופות ולכן זה המקום.

הקופה לא עוסקת בטראומה וברפואה דחופה.

עוד פעם, יש שירותי חירום. אפשר להסתכל, רוב האנשים שבאים למוקדים, כ-10% מופנים לחדרי מיון, הרוב זה דברים קלים, רפואה ראשונית שאמורים לטפל בהם בבוקר, יש כאן את ד"ר מוסינזון שהוא יספר, הוא מ'ביקור רופא'. רוב האנשים שמגיעים למוקדים זה מחלות קלות שרוצים טיפול ראשוני עד הבוקר, עד שיגיעו לקופה.

המימון למרכז בארץ הוא באותו שיעור, באותו היקף, או שיש דיפרנציאליות בהסתכלות האם קרית שמונה ראויה לתקציב שונה, נגיד מירוחם, שאני פתחתי את זה איתכם? בכל זאת גודל האוכלוסייה שלי והדומיננטיות האזורית.

כן, יש לנו קריטריונים לתמיכה, לפי מספר תושבים ועוד קריטריונים, אבל מבחינת שעות ההפעלה זה בעיקר לפי מספר תושבים, כמו שבירוחם באמת תמכנו בארבע שעות, בגלל שזה עד 10,000.

כבר 12,000, גדלנו.

משהו כזה, לא משנה, גם עד 30,000. באופן כללי, גם פה, אני לקחתי את הנתונים לפני שהגעת, בשעות הלילה זה מאוד מאוד דליל, יכולים לספר לך.

לגבי הדלילות של הלילה, אפילו אם הצלנו אדם אחד זה היה שווה. אני פוגש את זה גם בירוחם. בלילה אני בכלל לא מתווכח, ביום על אופן ההפעלה אפשר לדון.

אנחנו קצת כן מתווכחים כי היה לנו את חבר הכנסת ליצמן, כשהוא היה שר הבריאות, הוא התעקש שזה יהיה עד שבע בבוקר ביישובים. אנחנו חושבים שבמקרים דחופים יש את שירותי החירום במד"א, וגם אני שאני גרה במרכז העיר, אין לי מקום שפתוח בלילה, אני צריכה או לפנות למד"א או לנסוע למיון. נכון שהמיון יותר קרוב אליי מפה, אבל עדיין במקרה חירום אתה אמור לפנות למיון, להזמין אמבולנס ולא רופא.

עוד פעם, אני חייב להגיד משהו, אדוני היושב ראש.

זה לא ויכוח, אנחנו כבר אחריו, גמרנו את הוויכוח, ממשלת ישראל החליטה - - -

אדוני היושב ראש, אני לא סתם מתעקש על זה, כי המוקד הזה נותן שירותים לכל האזור. מקרית שמונה זה 50 דקות, מה תגיד לבחור שמגיע מנווה אטיב, שאצלו המקרה הכי קרוב זה שעה וחצי נסיעה? אז גם אם היה מגיע האחד הזה, והדלילות זה לא מעניין, תסלחי לי, את רואה מחר מצב שיסגרו תחנת משטרה כי אין פשע? שיסגרו תחנת כיבוי כי אין שריפה? זה לא מיועד לפי כמות, זה מיועד למתי שצריך את זה, וגם אם הצלתי חיים של בן אדם אחד - - -

לא, המדינה כבר החליטה, הוויכוח מיותר.

אבל זה לא שיקול, ביום, בלילה.

המדינה לא סוגרת את מוקדי הרפואה.

לא, בקופת החולים, לא דווקא החירום. בקופת חולים גם אין פרמדיק, בקופת חולים לא יודעים לתת מענה לטראומה.

ברור, אבל אנחנו לא מתווכחים על מה שמוסכם.

במהלך היום.

יהיו מרכזי רפואה דחופה, עכשיו נשאר אופן ההפעלה.

שאלת אותי מבחינה כלכלית, המוקד בקרית בשמונה זוכה לתקציב הכי גבוה מכל המוקדים בארץ, הכי גבוה בפער.

לפי תקן, או בגלל שיעל רון הביאה תקציב?

לא, בגלל שהכניסו את זה להחלטת הממשלה וזה היה ההסכם ש - - -

החלטת ממשלה ש - - -

אבל ראוי לציין תוך כדי זה שזה הפחתה מהמצב הקודם שהיה. זאת אומרת זה שהוא עדיין 'ביקור הרופא' הכי טוב בארץ עדיין הוא לא נותן את מה שקרוב אפילו למה שצריך.

הוא לא הכי טוב בארץ, הוא מתוקצב הכי הרבה בארץ. אני ראיתי 'ביקור רופא' בבני ברק, ראיתי 'ביקור רופא' בתל אביב, שיש להם תחרות, השירותים הרבה יותר טובים.

זה לא נכון.

מאוד נכון, הכי מדויק שבעולם.

ההסכם הקודם שהיה עם מד"א זה לא היה, אנחנו שילמנו על כל דבר ולא היה - - -

מיון, מיון. המיון הקדמי שהיה, השלוחה של צפת הייתה כאן.

לא, אבל לפני 2018, כש'ביקור רופא' התחילו, מאז שסגרו את זיו ב-2013 עד 2018 מד"א נתנו פה את השירות, שילמו פחות.

אנחנו לא אמורים לנהל דיון תחת מצלמות. בשמחה ניכנס לחדר ונדבר.

לא, זה לא יעזור, הוועדה שלנו מצולמת גם בכנסת, אנחנו שקופים. מי שלא רוצה לדבר שלא ידבר, אבל דיוני הכנסת שקופים. אין דיונים בארבע עיניים, דיוני ועדת הנגב והגליל מתועדים 24 שעות, גם בכנסת וגם פה. מי שלא רוצה לדבר שלא ידבר, אבל השקיפות היא נר לרגלינו, מה שאפשר להגיד בחדר אומרים פה. זה מדאיג אותי, מי שלא רוצה להגיד את מה שהוא רוצה, שיגיד את זה כאן, עדיף.

אז היקף התקציב שמקבלים הוא גבוה, אבל היה פה הועדה של תקציב קואליציוני, של חברת הכנסת יעל רון בן משה, מיליון וחצי שקל. מה עם הכסף הזה? איפה הוא?

הכסף הזה עוד מחכה לכמה דברים. אחת, צריך הסכם, שיהיה הסכם, מהמקום הזה שנדע שיש הסכם. אנחנו נותנים כסף על פי הסכמים, לראות שיש הסכם, כמה העירייה צריכה לשלם. בסוף הם חתמו איתם נגיד ועשו להם הנחה, אז אנחנו צריכים לראות, לראות שיש תוקף, אי אפשר לעבוד עם משהו שהוא לא בתוקף.

יש מיליון וחצי התחייבות, חבל שזה יילך לטמיון, סוף שנה עכשיו.

נכון. אבל זה עבר וזה עוד - - -

אדוני היושב ראש, שים לב בין השורות, כי זה ויכוח שיש לנו. זה בדיוק העניין של מהות ההפעלה. בהסכם שיש לנו פה - - -

מקטין את ההשתתפות העצמית שלך?

הוא מפעיל אותו 24/7, נותן את המענה 24 שעות ביממה, כפי שהיה לנו קודם. אמר סגן ראש העיר, והוא צודק, שזה צמצם את המצב הקודם שלנו, שקודם עבד 24/7. היום כדי להפעיל את זה 24/7 אנחנו צריכים להשלים את זה ואנחנו משלימים מכסף פיס. מה שאתה בירוחם לקחת את זה לפיתוח גני משחקים אני מהפיס נותן מענה ל-70,000 איש בגליל העליון. עם זה אני משלים 24/7. עכשיו באותם כספים קואליציוניים הם מדברים רק על השעות משמונה עד שמונה, בעצם מהרגע שקופות החולים נסגרות עד לשעה שמונה בבוקר למחרת.

בהסכם הקודם זה היה 24 שעות ההסכם שלכם?

החלק שהמשרד משתתף הוא תמיד היה משבע בערב.

הוא היה 19/7, בקרית שמונה ספציפית 19/7, כי ביתר המקומות הוא פועל 12/7, מהשעה חמש בערב. בקרית שמונה קיבלנו 19/7.

איפה זה פועל מחמש בערב?

ביתר המקומות בארץ המוקדים הרפואיים פועלים משעה שבע בערב עד שעה שבע בבוקר למחרת.

יכול להיות שהם פועלים מחמש, אבל אנחנו מ-19 משלמים.

בקרית שמונה 19, זה מה שאני אומר.

רגע, אביחי, בוא לא נעשה את זה - - -

לא, גם בשאר הארץ. המקום היחיד שאני חושבת שאתה מדבר עליו שפותח מחמש זה מקום שיש לו הסכם עם הצבא מחמש.

אז אדרבא ואדרבא.

אז הצבא משלם על החמש.

לי אמרו כל הזמן שרק לקרית שמונה תקצבו 19 שעות.

אביחי, אתה בהסכם הקודם מאיזה שעה?

אותו דבר, 24/7. 19/7 בהחלטה ו - - -

לא, מול משרד הבריאות.

19/7.

אז זה מה שיימשך.

כן, אבל הם מדברים על לצמצם אותו לשעות שהקופות עובדות.

לא 19/7?

19/7.

זה יישאר כמו שזה עד היום, אז מה הבעיה?

אם זה יישאר כמו שזה היום אין לי בעיה, למרות שגם את זה אני מממן מהפיס.

לא, הוא רוצה 24.

הוא רוצה, אבל אני אומר לשמור על המצב היום. איפה המיליון וחצי הזה, מה מצבו? והאם הוא נועד קדימה או לממן פעילות אחורה?

מיליון וחצי זה לא הסכום הנדרש, אביחי. זה לחצי שנה.

סליחה, בלי הערות ביניים, בבקשה.

זו הערה חשובה, עם כל הכבוד.

אז אתה סגן ראש העיר?

כן, הממונה על הבריאות.

אז תעמוד כאן ותרים את היד ותדבר. אבל בלי שיהיה פה סימפוזיון.

אני עובדת במשרד הבריאות, אחראית על הנושא של המוקדים, אני ביקשתי שבשביל התקציב הזה, כדי להעביר אותו אני רוצה שחשב המשרד יכתוב לי בדיוק עבור מה זה, שאני אדע, אם זה עבור החלק שלנו ל-23', אם זה עבור לא יודעת מה, אם זה החזרים. אני עוד לא הצלחתי להבין על מה, אני צריכה שזה יהיה כתוב לי בשורה כדי שאני אדע אחרי זה איך להמשיך הלאה, כי אנחנו שילמנו את הכול.

אבל התקציב הזה נועד לממן את ההתחייבויות הקודמות או שהוא יכול לסייע בשנה הבאה?

אני לא יודעת באמת למה נתנו את התקציב הזה, אני יודעת שנתנו את הכסף הזה, אנחנו את החלק שלנו ל-22' שילמנו במלואו. אנחנו תמיד משלמים.

יוני, משרד הבריאות זה אצלכם. תעשה בדיקה.

נכון, אנחנו נעשה בדיקה על הנושא הזה.

22' זה עד אוקטובר, גם 22' זה לא שנה מלאה.

אבל המשרד שילם שנה מלאה.

עד אוקטובר.

לא, המשרד שילם שנה מלאה.

תנו ליוני לדבר.

אני התפרצתי באמצע, הגעתי קצת באיחור, אבל אין ספק שהמוקד הזה הוא מוקד שנותן מענה רחב לתושבים באזור ולכן הוא נדרש והוא חשוב, אנחנו מבינים את החשיבות, בשביל זה הגענו לצפון.

כמו שאתם כולם יודעים, אנחנו לא בשנת תקציב עדיין, תקציב הממשלה עוד לא עבר ובסופו של יום ההחלטה הקודמת הייתה החלטה של איגום. נכון? אני לא טועה?

כן, הגיע מיליון וחצי מנגב גליל ו-900 ממשרד הבריאות.

החלטה של איגום משאבים ממשרדי הממשלה השונים. המשרד על זה, אני קיימתי כמה שיחות בדרך לכאן וגם בסוף שבוע שעבר, כולם מונחים בסוגיה, כולם רוצים לעזור. אני מבין שכרגע יש איזה שהוא – אביחי, תקן אותי, אנחנו נמצאים כרגע באיזה שהוא פרק זמן שעד שיגיע תקציב המדינה.

אני נמצא בפרק זמן שכבר נגמרה החלטת הממשלה, היא הייתה 18'-22', למעשה אוקטובר 22', נגמר הכסף מהחלטת הממשלה הקודמת.

שבתוכו היה לך מיליון וחצי למוקד הזה?

לא. זה היה מיליון וחצי נגב גליל, 950 משרד הבריאות, עוד 450 שאני לוקח כל שנה מהפיס להפעיל 24/7. 450 מה-19 ל-24, עוד חמש שעות שהיו חסרות. ככה הפעלנו אותו עד היום. למעשה מאוקטובר 22' אין לי יותר 900 ואחד וחצי, יש לי רק אחד וחצי קואליציוני.

בתקציב 22' יש 900 ויש אחד וחצי בהחלטת ממשלה.

שזה הספיק עד אוקטובר 22'. נובמבר ודצמבר אני על אחד וחצי שעוד לא קיבלתי.

אני מנסה להבין אם אנחנו יכולים לקחת את התקציב הקואליציוני שייתן לנו גישור עד התקציב של המדינה.

היושב ראש, זה מספיק לנובמבר, דצמבר ובוא נגיד עד מאי, לעוד חמישה חודשים. וזה בלי הפיס.

אני אחראית על בריאות הציבור באזור. האזור שלנו, הצפון, זה פריפריה בשלושת המובנים, כמו שאתם יודעים, גם כלכלית, גם חברתית וגם גיאוגרפית, אז אנחנו בונים על המשרד הזה של נגב וגליל כשותף מרכזי שלנו במאבק על בריאות האוכלוסייה.

הפערים בבריאות הם אדירים. אני כשנה רופאת המחוז, חקרתי פה, גם את השירותים, ומה נעשה מבחינת מניעה של כל המחלות הכרוניות פה. אנחנו מדברים על קצה הקרחון. פה, חברים, מגיעים לכאן כל מיני מקרים של שבץ, מקרים של אוטם שריר הלב, ופה במחוז אנחנו בחוויה של שיעורים מטורפים של השמנה, של סוכרת, של יתר לחץ דם, של סרטן, רואים את קטיעות הרגליים, אני כראש ועדת ניידות רואה את זה, כל מקרה שאפשר למנוע, ואנחנו לא עושים מספיק.

יש לנו תכנית, התחלנו את זה בשנה שעברה עם נגב וגליל, פשוט בגלל החלפת הממשלה זה לא יצא לפועל. יש לנו תכנית שמוכנה ממש לעשות מהפך עם שיתוף של כל הגורמים פה ואנשים רבים פה מכירים אותי וכבר דיברנו. אנחנו רוצים להקים רשת של קידום בריאות בשיטה של מסגרת שתעבוד גם בבתי ספר, גם בטיפות חלב, עם הקהילה, במיקרו אקו סיסטם ומקרו אקו סיסטם. רק ככה אנחנו יכולים לנצח.

אי אפשר לתת איזה שהיא תכנית קידום בריאות לרשות, יש לנו 37 רשויות שהן מוחלשות, בתהליכי העצמה, בתהליכים של הבראה וכן הלאה. וכשאין מנהיגות אין אפשרות, נותנים את זה לראש הרשות, הוא לא יכול לקחת, הוא ראש רשות לטווח מסוים, גם אין ברשות עצמה שיטות של לעבוד כאקו סיסטם.

אין תקנים, אין לי רכז בריאות בעניין.

אני העסקתי רכז בריאות.

אתה צריך לממן אותו ולהצדיק תקן, כשאתה בהבראה לך תקבל תקן.

חברים, יש לי תכנית שאני מציגה לבר סימן טוב ב-26 בפברואר.

אבל למה נגב גליל? למה לא משרד הבריאות?

ביחד. אנחנו משרד הבריאות אנחנו מבחינה מקצועית, אני כרופאת המחוז מומחית בבריאות הציבור, יודעת לנהל משברים של חירום, כל סיכון חדש שמופיע, אם זה שפעת העופות ועוד דברים, לא רק ברמה של טיפול מונע, ברמה של ניהול של כל המערך, איך להגיב, איך להופיע בתקשורת כדי להרגיע. אנחנו באמת מבינים מה העדיפויות, אנחנו מבינים איך עושים מיפוי, אנחנו מבינים איך לתכנן מענה, בכל תחום, לא משנה אם זה מערך חירום או אם זה מערך של קידום בריאות. צריך לנצל את המומחיות שלנו. יש לי מנהלי מחלקות שהם מומחים בתזונה, בקידום בריאות, במזון, בבריאות הסביבה. הנה אנחנו עובדים ביחד פה עם השותפים שלי, משרד הפנים, הגנת הסביבה. בריאות זה משהו מאוד מאוד מורכב, מאוד כוללני.

רופאת המחוז, אני אעצור אותך, כי הביקור פה ממוקד במרכז הזה.

אני מבינה, אבל אנחנו כל הזמן שוכחים את העיקר.

אני בא מירוחם, אני יודע מה זה פערי בריאות, אנחנו מתים מוקדם יותר, תוחלת החיים בנגב ובגליל נמוכה יותר ממה שבמרכז הארץ, כמות הרופאים והאחיות פר אוכלוסייה ומיטות האשפוז וכל הרופאים המומחים והימשכות תור כולל תשתית של בדיקות לא זמינה בנגב ובגליל. הפערים הם עצומים ולפעמים זה יכול להיות גם פערים של 50% ו-100% בכמות הרופאים הזמינים פר אוכלוסייה. זה לא הגיוני, האוכלוסייה פה קטנה ועדיין אין לה את כמות הרופאים שהיא צריכה. אז יש פה פערי בריאות אדירים.

אבל עדיין זה רק 20% השפעה של שירותי הבריאות.

גברתי, אמרת את דברך, זהו. אנחנו פה עכשיו היום לטפל בסוגיית המוקד הזה שיפעל. אנחנו בוועדה שלנו נדון בפערי בריאות בנגב ובגליל ונקצה לזה דיון בוועדה, יכול להיות שגם סיור. משימתנו היום היא להתמקד במוקד הזה שלא יעצור ושיעבוד.

אני דורש מכולם, גם ממשרד הבריאות, גם מנגב גליל, אם יוכל לסייע, וגם מהאוצר להיכנס לחדר ולהביא תשובות לראש העיר ולציבור פה. אי אפשר בגלל בעיות של היעדר תקציב או מצב ביניים שנמצא את עצמנו במקום שלא פועל ושחס ושלום יקרה פה משהו ונכה על חטא שלא עשינו את תפקידנו.

אנחנו נאסוף את הנתונים, נגלה מה קרה עם המיליון וחצי הזה, נבדוק עם שר הבריאות, החבר שלנו, איך הוא נכנס לעובי הקורה ונזמן אצלו דיון רק על הדבר הזה, זה פיקוח נפש. ביהדות כל מי שמציל נפש אחת הציל עולם. אף אחד לא יסביר לנו שאם יגיעו לפה שניים-שלושה בלילה אז זה לא מצדיק. זה כן מצדיק כי אנחנו רוצים אנשים שיגורו בגבולות ובגבולות לא יהיו מיליונים, יהיו מאות אלפים והם פזורים על כל הגבול ולכן יהיו פה שניים-שלושה בלילה ועדיין מגיע להם שיהיה להם מוקד רפואת חירום.

מד"א יכולים לעשות החייאה או פינוי לבית חולים, אבל אם מישהו נפצע או שיש לו פצע, או ילד או תינוק עם חום והוא רוצה לראות רופא והוא עדיין לא בטוח שהוא צריך להגיב לבית חולים, סוג הטיפולים האלה הם נמצאים גם במרכז הארץ. את לא ציינת שיש במרכז הארץ מרפאות 'טרם' ועוד שירותים, מרכז הארץ רווי במרפאות 'טרם', בפריפריה אין מרפאות 'טרם', זה סוג של פתרון שהמדינה המציאה להשלים שירות שקיים עבור אנשים במרכז הארץ, בין הליכה למיון לבין קופת חולים סגורה יש מרפאות 'טרם' במרכז הארץ. בפריפריה אין את המרפאות הללו.

לא בכל מקום, אבל בסדר.

'ביקור רופא', אתם רוצים להגיד משהו? מה אתם רוצים להגיד בשלב הזה?

אנחנו קודם כל פועלים של ראש העיר, אנחנו זכינו במכרז וכל ההנהלה פה באה לתמוך בראש העיר, בצורך של האוכלוסייה, עובדים גם עם משרד הבריאות. משרד הבריאות מקבל מאיתנו את כל הנתונים, אנחנו לשירותכם, אנחנו יכולים להרחיב את השירותים האלה. גם יש שירותים נוספים שבאמצעותם אנחנו נותנים שירותי רפואה דחופה כמו למשל שירותי טלמדיסין, במקומות אחרים שפה כרגע לא קיימים. אז באמת מגוון שירותים שלנו עומד לרשות ראש העיר, משרד הבריאות ובעיקר האוכלוסייה.

המרפאה שלכם נמצאת פה מתוקף ההסכם העירוני, נכון?

נכון.

אבל יש לכם גם התחייבויות לצה"ל, זאת אומרת יש פה איזה מין איגום משאבים במוקד הזה.

נכון.

אז איך זה מתבצע? מה המבנה של החוזים? הרי יש פה מקור מימון ממשלתי ויש צה"ל, אתם מאגדים את זה?

כן, כל מקור מממן סוג אחר של טיפול, בשעות אחרות ולאוכלוסייה אחרת.

אז מה קורה פה מבחינת המוקד הזה כלפי צה"ל למשל?

מה שאנחנו זכינו במכרז של העירייה מממן את האזרחים, צה"ל, משרד הביטחון, מממן את החיילים שמגיעים לפה. האוכלוסייה פה מתפלגת ל-60% אזרחים ו - - -

מגיעים לפה חיילים?

כן.

באיזה שעות, באיזה היקפים?

זה, בהתאם להסכם עם הצבא, בערב.

בשעה ארבע מתחילים קבלת חולים כל יום, חוץ מימי שישי, עד שעה 12 בלילה, ובימי שישי ושבת גם בשעות הבוקר עד 12 בלילה.

באיזה היקף בערך בערב אחד? כמה חיילים באים בלילה בממוצע?

היא אמרה 40-60.

כ-800 בחודש.

וזה משעות הערב עד חצות?

כן.

עוד מישהו רוצה לדבר?

אני רוצה לציין שאחת הבחירות שלנו ב'ביקור רופא' במהלך המכרזים, היכולת שלהם לתת מענה גם לחיילי צה"ל, מה שחברות אחרות לא יכלו לספק, ובעינינו, מעצם מיקומנו פה, וילדינו, בנינו ובנותינו, אין בכלל שאלה בקטע הזה.

גם לחיילים ולחיילות של האזור?

לגמרי, לכולם, זה חלק מהשירות שניתן.

לחיילים וחיילות של בסיסים שלא משרתים גם יכולים לבוא?

כולם יכולים לבוא.

אדוני היושב ראש, אני עינב, ממונת מחוז צפון של משרד הפנים.

ממונת המחוז, חדשה?

חדשה.

את מי החלפת?

בועז יוסף.

בועז של טבריה?

כן.

בלי עין הרע, אולי האישה הראשונה בתפקיד, לא?

האישה הראשונה בתפקיד בצפון, ולצערי גם אין לנו אף אישה שהיא ראשת עיר בצפון, שגם על זה צריך לדבר.

את תמיד מוזמנת להתמודד, אבל לא את של אביחי.

לא, לאביחי אנחנו דואגים.

איפה את גרה?

אני גרה במקור מבית שאן, גרה במרחביה כרגע, זה בין בית שאן לעפולה ואני פשוט חייבת להתייחס לנושא הזה כי זה נושא כאוב, לא כל כך קשור אולי למשרד הפנים, אבל כשאני מתכללת את כל הדבר הזה, ואנחנו מתכללים ועוזרים לרשויות המקומיות - - -

עניין חירום הוא קשור גם למשרד הפנים.

אנחנו גם מתייחסים לנושא הזה. ואני אספר לך סיפור שאני חייבת להגיד אותו היום. קברנו את סבתא שלי ביום שישי והיא הייתה בבית חולים 'העמק' ולצערי הרב לא היה מיטה בטיפול נמרץ לקחת אותה. לא הייתה מיטה. אנחנו מדברים כאן על מינימום שירותים, אנחנו משלמים בחיי אדם. אישה מבוגרת שנכנסה לניתוח ברגל והייתה צריכה טיפול דחוף אחר כך, להגיע לטיפול נמרץ, ולא הייתה מיטה. אני לא מאשימה, יש צוות מעולה, יש צוותים רפואיים, אין להם את האמצעים, אין להם את היכולות.

אנחנו מדברים על פריפריה, אנחנו מדברים על פריפריה רחוקה, אני מדברת על עפולה, זה עוד שעה וחצי מרכזה, אבל כאן בקרית שמונה באמת אין לאנשים לאן להגיע וזה המינימום האפשרי. אנחנו מנסים כמשרד הפנים, אנחנו עוד נדבר על זה בהמשך הביקור, לתת תקציבים לא מעטים, אבל צריך לאגם משאבים, אנחנו, אתם, משרד הבריאות.

אתם מסוגלים לסייע לראש העיר במוקד הזה?

יש לנו כל מיני משימות. ראש העיר צריך לבחור ולפעמים זה בא על חשבון משהו אחר.

ברור, הייתי ראש עיר, יצא לי - - -

אתה צריך לבחור במה שבאחריותך, ומה שלא באחריותך אתה לא - - -

יצא לי להיות המדריך של אביחי כמה חודשים. יש לכם דרך בכל זאת לסייע גם אם זה לא התחום שאתם אחראים לו?

יש לנו תקציבים, אביחי מקבל ממשרד הפנים תקציבי פיתוח, מקבל תקציבי המראה, הוא יכול להחליט על מדיניות - - -

אז אם הוא תקוע בחלק מהכסף, זה לא יכול להחליף את הסכום הגדול, אבל להשלים מהלך.

נכון.

אדוני היושב ראש, במקרה הזה זו לא פונקציה כי אפילו בחרתי להשתמש בכספי פיס, לא בכספי ממשלה, בכספי פיס, כדי להשלים בריאות, זאת אומרת ההעדפה שלי לבריאות היא ברורה, אבל זו לא אחריות שלי ואין לי את הכלים - - -

עדיין התושבים כאן צריכים לקבל גם שירותים אחרים. אני לא אכנס כאן, אני מניחה שיהיה לנו את המשך היום לדבר על התקציב של קרית שמונה ועל הפערים, שהם אחרי תכנית הבראה, זאת רשות שסיימה תכנית הבראה, אנחנו כבר בתכנית המראה. יש לי שלוש רשויות כאלה בצפון שבאמת עשו תהליך ממצב של גירעון מאוד מאוד גדול, מצליחים להתייצב ועדיין בכל זאת אנחנו נלחמים על איזון תקציבי ב-23' על מנת לשחרר לו את החשב מלווה כי אנחנו חושבים שהעירייה הזאת היא עירייה שיכולה לתפקד לבד. היא לא צריכה חשב מלווה, היא יכולה לתפקד לבד, אבל יש כאן מה שאנחנו קוראים לו גירעון מובנה ומישהו צריך לתת עליו את הדעת.

טוב, תודה רבה. קודם כל תודה שאת כאן, זה חשוב מאוד.

רק שאלה קטנה. אני לא שמעתי בדיוק מה אמרת לפני שבאתי, אני מבין שההחלטה בשנה הקודמת הייתה קצת פחות ממיליון שקל להשתתפות של משרד הבריאות ועכשיו משרד הבריאות אמר שבשביל להשלים את הפער הזה עד החלטת הממשלה אנחנו ניתן מיליון וחצי שקל, נכון?

אני לא מכירה את זה.

זה הכספים הקואליציוניים של יעל רון.

אנחנו נעשה סדר בכסף. מאיפה יש לו מיליון וחצי כשאין תקציב למדינה? כי הוא קיבל קואליציוני עבור המקום הזה מיעל רון, זה מה שמאפשר לו לתת את התשובה.

זה כנראה ההסבר.

פחות או יותר, אנחנו נברר את זה.

אני קיבלתי, בלי לדעת מאיפה המקור התקציבי, שיש מיליון וחצי שהוא אמור להשלים את הפער. אבל בסדר, לא שמעתי שדיברתם על זה.

מה שאני רוצה, לא להטריח את שר הבריאות, אבל שהרמ"ט לפחות, אתה היית רמ"ט שר, נכון?

לא, להטריח בשביל זה את - - -

לא, אבל לפעמים עובדיו יכולים לעזור.

כן.

אם הוא ייקח את החשב של המשרד עם נציג אוצר, עם עירייה, עם החברה, עם אשת מקצוע, יבנה פתרון עד התקציב לשנה הנוכחית.

אני רק אסביר לכם למה הוא מדבר איתי. אני בא ממפלגה שהראש שלה והראשים שלה נמצאים שם, הוא לא בא אליי כ –

נכון. הייתי ברדיו היום, אז אמרו לי: ש"ס לא אכפת להם מהפריפריה, אמרתי, למה? יוני מגיע איתי.

מצוין, בסדר גמור.

חברים, עוד מישהו רוצה להוסיף מידע שאין לנו על האירוע הזה?

משפט אחד, כי התחנה הבאה זה מד"א וזה הוזכר פה הרבה שהמוקד לא צריך לתת מקרה חירום, יש מד"א. לפני שנלך למד"א אנחנו נצא פה לחניה, אתה תראה את כמות ניידות האט"ן שיש פה, אבל זה לא אומר כלום, בזמן שגרה על כל מרחב ירדן יש ניידת אט"ן אחת.

מה זה ירדן?

זה גבולות הגזרה, מהר החרמון הקצה עד בערך הר מתת, מהר מתת צפת, אבל עד הר מתת, כולל גולן.

טוב, כולל גולן. נעשה את זה שם.

על כל הגזרה הזו יש ניידת אחת והמרחקים הם 50 דקות מפה.

נעשה את מד"א שם.

אני רק רוצה להגיד שלמשרד אין כוונה להפסיק את התמיכה ב – סליחה אם לא הובנתי, אנחנו גם חושבים שחשוב שיהיה פה מטה וחשוב שיהיה פה שירותים בערב, במיוחד בגלל המרחק ממלר"דים ולכן אנחנו גם תומכים, אחרת יש יישובים אחרים שמבקשים ולא היינו עושים את זה, אנחנו גם חושבים שזה חשוב ולכן למרות שנפסקה החלטת הממשלה אני בדרך כל שנה מגישה והחשב מאשר את זה, כל שנה לשנה הבאה.

לא, אבל מה קרה עד היום? ביום שאין לי אמבולנסים, זה מסביר לכם למה - - -

מבחינתנו הבעיה שלכם זה החלק של הנגב והגליל, ואל תשכחו שיש פה גם את הקופות שגם הם משתתפים.

משתתפות בעלויות. היה ויכוח שלם על הדבר הזה. יש עוד מישהו שמתייחס לנושא?

הערה קטנה בנושא הזה. אני דיברתי עם הצוות ובדקתי כמה ביקורים יש, אז מתברר שכל שעה, גם בשעות היום, יש מישהו שמבקר וזה הרגשה של אנשי הפריפריה שגם ככה המרחקים כל כך גדולים פה, ההנגשה של השירות. אני לא רוצה ללכת נגד המשרד בדעה שלי, אבל בכל זאת יש את היכולת לתת מענה לאירועי חירום בזמן טיולים ותאונות דרכים וכל הדברים האלה ובכל זאת יש יתרון כזה, כשזה פתוח אנשים שצריכים לחכות יומיים-שלושה עד שהרופא המטפל יקבל אותם ולפעמים זה נראה לבן אדם מאוד דחוף אז יש להם אפשרות להגיע להיבדק. אז זה לא שזה עומד ריק, זה כן פועל, זה מתפקד.

תודה על ההבהרה. אני רוצה לסכם, בסוף היום אנחנו נעשה דיון של הוועדה ונוציא הודעה מסודרת על הסיכום, אבל זה סיכום ביניים. אחת, הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל רואה דחיפות לשמירה על מוקד הרפואה הדחופה, מוקד רפואת חירום, בקרית שמונה מתפקד ויציב וקוראת לשר הבריאות וצוותו להיכנס לעובי הקורה יחד עם אנשי האוצר וכל משרד ממשלתי אחר שיכול לסייע ולבנות פתרון לשנה הקרובה ללא תלות בתקציב המדינה, בין אם מבוסס על היתרות של תקציבים קואליציוניים שהוקצו פה על ידי חברת הכנסת יעל רון או כל פתרון אחר.

שמירת הקיים. אני לא מבקש הגדלת הוצאות ולא הרחבת הוצאות, כרגע זה מצב חירום, שמירת המציאות הקיימת. כל שכן שהמקום הזה משרת לא רק את אזרחי קרית שמונה, הגולן, הגליל, אלא גם את החיילים שלנו. היכולת לעשות סינרגיה ושעשרות חיילים בערב קבוע נמצאים פה ומטופלים, הדבר הזה לא יכול להיפגע, החיילים האלה הם בני העיר קרית שמונה והם בני כל המדינה ואנחנו צריכים עבורם שירות רפואי טוב. הבן שלי קצין בסיירת גולני. אולי אני בניגוד עניינים כי אני רוצה שיהיה לבן שלי מרפאה, אבל פה לכל אחד מאיתנו יש ילד או ילדה בצבא ואנחנו צריכים לשמור על המקום הזה שישרת אזרחים וחיילים.

יחד עם חבר הכנסת יוני משריקי, שאני מעריך אותו, שהוא חבר ועדה, הגענו היום ללמוד את הנושא, אבל הפעולה צריכה להיות פעולת חירום. כבר השבוע נבקש דיון, בין אם השר עצמו או אנשיו שיכינו לו את העסק. אני מבקש ממך, כנציגה הבכירה של משרד הבריאות להכניס הילוך, לשים את כולם, לקבל תשובות על מה שלא ברור לך, ייעוד הכסף ותפקידו, ולהיות גמישים ויצירתיים. לשמור על החוזה הזה שנה קדימה, לאפשר לעירייה לחדש החלטת ממשלה, לחדש את מה שהיא צריכה, כדי שתהיה פה יציבות רב שנתית למוסד הזה.

אני מודה לרבים מהמשתתפים פה, לא שמענו את כולם, אבל את הקולות החשובים שמענו ותודה רבה.

החלטת האיגום הקודמת, שיטו שכם אחד לטובת ההמשך. כל המשרדים שהיו רלוונטיים, שהיו חלק מהחלטת האיגום צריכים להמשיך לדאוג לכך שלפחות עד אישור התקציב, החלק היחסי של זה, לא רק שר הבריאות ולא רק שר - - -

אני מסכים איתך, אבל הפתרון לא יכול להיות לא שנה ולא חמש שנים החלטת ממשלה. מה, כל פעם נרוץ כמו מסכנים?

החלטת הממשלה הסתיימה השנה, תכנית נקודתית שאני והנהלת העיר הקודמת דאגנו בשנת 2018, מה שאנחנו צריכים לעשות לקרית שמונה, חברים, זה לא עוד החלטה, זה פשוט להחזיר את חדר המיון הקדמי לקרית שמונה. לא בדיבורים, חברים, רק במעשים.

אבל איזה מין חדר? זה בסוף כסף.

אני חבר מועצת העיר בקרית שמונה, אני אומר לכם שזה מה שצריך לעשות. לאחד כוחות וזה מה שצריך לעשות.


(בהמשך הסיור)

ברוכים הבאים לתחנת מד"א קרית שמונה. נמצא איתנו גם סגן מנהל המרחב שמעון אבוטבול ומנהל התחנה שלנו עומרי הופמן. התבקשנו לתת סקירה קצרה על הפעילות.

תחנת קרית שמונה מופעלת על ידי נט"ן ואמבולנס 24 שעות מסביב השעון, מעבר לזה יש לנו במטולה אמבולנס 24 שעות, יש ניידת טיפול נמרץ שהתחלנו להפעיל השנה במסעדֶה, 24 שעות, יש עוד אמבולנס במרגליות בשעות הבוקר ומעבר לזה יש בחצור - - -

אדוני היושב ראש, אמבולנס זה מונית.

לא, לא, לא, ראש העיר, סליחה. ראש העיר, אל תזלזל.

לא, אני לא מדבר על אט"ן, אט"ן יש בקרית שמונה ובמסעדֶה ובקצרין.

ראש העיר, אל תזלזל במקצועיותם של צוותי האמבולנסים וביכולתם.

אני לא מזלזל, אבל הוא לא יכול לטפל מאחורה.

סליחה, לא מקובל עלינו, האם האמבולנס הלבן מסוגל – אני שולח לך אי-מיילים, כבר שלוש שנים לא מקבל תשובות. זאת ההזדמנות, אני רוצה לדעת אם האמבולנס הלבן נותן אותו שירות שנותן האמבולנס הצהוב.

אני לא יודע מי אתה ומה אתה.

אני מישל בן שימול, אתה מכיר אותי, ישבת איתי.

אין לי כוונה להתחיל לנהל פה ויכוחים וצעקות.

רגע, אדוני. עצור, אתם ברדקיסטים כמו בוועדת כלכלה, אני לא יודע למי לקרוא קריאה ראשונה פה. חברים, ראש העיר ביקש שנבוא למד"א כדי שנחזק את מד"א בצפון, אז במקום לבכות ולצעוק תתחילו לדבר לעניין. יש לנו אמבולנס לבן, אני יודע מה זה, ויש לנו אמבולנס שזה או נט"ן או אט"ן.

היום כולם נט"נים, זה פרמדיק ללא רופא.

עם פרמדיק, זה נקרא נט"ן?

אט"ן ונט"ן זה אותה ישות, באף אחד מהם אין רופא.

יש פרמדיק.

יש פרמדיקים. בגלל מחסור בזמנו שהיה ברופאים - - -

ויש סוג של ציוד גם שאין באמבולנס רגיל?

נכון.

יש ציוד מסוים באמבולנס עם פרמדיק שאין אותו באמבולנס לבן. כרגע איפה נמצאים הפרמדיקים בלילה?

יש הבדל עצום בין היכולות של נט"ן לאמבולנס לבן, אבל אין לזלזל ביכולת של אמבולנס לבן.

מסכים, אבל איפה יש פרמדיקים בלילה?

יש בקרית שמונה, יש ניידת טיפול נמרץ שעובדת 24 שעות ביממה, יש במסעדֶה 24 שעות ביממה ויש בצפת.

מסעדֶה זה חדש.

מסעדֶה זה חדש, החל מהשנה, זה הוריד מהעומס שהיה בקרית שמונה. לאחרונה התחלנו להפעיל גם בחצור בשעות הלילה. האמבולנס הרגיל הפך להיות ניידת טיפול נמרץ כמו שבתקופתך - - -

מאיזה שעה עד איזה שעה?

מ-11 עד שבע בבוקר, כמו שבתקופתך בירוחם.

עם ציוד?

ניידת טיפול נמרץ מלאה לגמרי.

אז מסעדֶה וחצור זה תוספת של מתי?

תחילת ינואר 22'.

מבחינתכם הפריסה הזאת מספקת?

כן. כמובן שבכל מקום בארץ היינו רוצים להוסיף עוד ועוד ועוד ואין ספק שזה היה נותן שירות הרבה יותר טוב. במקום כמו קרית שמונה מרחק הפינוי הוא ארוך. יש בסך הכול שמונה אירועים ביממה בעיר קרית שמונה, זה לכאורה - - -

מתוכם כמה פינוי לבית חולים?

נדמה לי 80% מפונים לבית חולים, נדמה לי 2,700 אירועים בשנה מפונים לבית חולים.

ובלילה כמה אירועים?

מיעוטם הם בלילה, לרוב 20% מהפעילות שלנו היא בלילה, הפעילות מסביב לשעון, זה בערך 40%, 40% ערב, 20% לילה. כמובן שיכול להיות מצב שניידת הטיפול נמרץ היחידה שיש בעיר קרית שמונה נמצאת כעת בפינוי לבית חולים צפת, או אפילו לפורייה, ויש מקרה נט"ן נוסף בעיר ולמקרה הזה מגיב אמבולנס לבן ללא פרמדיק, יש אירועים בשנה שאנחנו משתמשים גם בשירות של הטיפול הנמרץ הצבאי שנמצא פה בבסיס סמוך ומבקשים מהם עזרה. זה חלק מהתו"ל, זה עובד פה, זה עובד ביהודה ושומרון.

כמה כאלה יש במרחב?

כמה אירועים כאלה? אפשר לספור אותם על שתי אצבעות של - - -

לא, כמה אמבולנסים כאלה במרחב הזה?

של הצבא, יש לנו שלושה, אחד בגיבור, אחד בנפח ואחד בבירנית.

אנחנו בשיתוף פעולה מצוין עם הצבא. כמובן שאם היה פה מצב כמו שיש למשל בשדרות, שיש החלטת ממשלה להוסיף ניידת טיפול נמרץ לעיר, מה שמכפיל את היכולות שם, המצב היה טוב יותר, זאת אומרת יכולנו לתת שירות להרבה יותר מטופלים בו זמנית. סטטיסטית אם אנחנו מסתכלים על העיר קרית שמונה השירות פה הוא שירות טוב, הוא לא שירות גרוע. יש פה זמן הגעה ממוצע של שש וחצי דקות למטפל של מד"א לכל אחד מהאירועים.

מה זמן ההגעה הדרוש להתקף לב כדי להציל חיים?

התקף לב הוא מנעד של אירועים. אם אתה מדבר על החייאה, מענה של דפיברילטור נכון להגיע עד ארבע דקות, זה הדקות הקריטיות של ההגעה, שש דקות זה זמן סביר. שוב, אנחנו מדברים על זמן ממוצע ארצי של עשר דקות, כך שהזמן בקרית שמונה למטופל הוא זמן טוב. מעבר לזה אנחנו תוך כדי שיחת הטלפון, כמו שאתה מכיר, מנחים את המטופל איך לבצע החייאה.

אבל אם אין את ה - - -

מנחים אותו להביא דפיברילטור קרוב. דרך אגב, השבוע יש יום הדפיברילטור הבין-לאומי, אנחנו קוראים לכל מי שנמצא פה שיתעד את הדפיברילטורים שסמוכים למקום מגוריו ומקום עבודתו.

באמבולנסים לבנים יש דפיברילטור?

בוודאי, לכל האמבולנסים יש דפיברילטור.

מה אין לו?

אין לו פרמדיק ואין לו תרופות. זאת אומרת יש לו יכולת לתת שוק חשמלי. מהר מאוד הוא מגיע, הוא מניח אותו על המטופל ונותן שוק.

אבל נניח התקף לב שמים אספירין? את זה הוא לא יכול לעשות?

יש אספירין, הוא נותן. הוא לא יכול לתת תרופות החייאה מתקדמות באמבולנס הלבן. אבל, שוב, אנחנו שואפים שבכל מקרה שאנחנו מגיעים להחייאה שתגיע גם ניידת טיפול נמרץ בהמשך. להגיד לך שגם בתל אביב אנחנו צריכים להביא נט"ן לכל מטופל מהר מאוד? לא. לא בכל האירועים, אנחנו לא יכולים להגיע ל-100% מהאירועים. שוב, זה הכול תלוי תקציב, כמו שאתה מכיר את הנושא התקציבי ובכל מקום מוצאים את הפתרונות השונים. עוד כשאתה היית ראש עיר בירוחם עזרת לנו לשדרג את האמבולנס הלבן שבעיר לניידת טיפול נמרץ.

אתם עזרתם לי.

בכוחות משותפים. בסוף זה כסף. גם את הנט"ן הקיים, דרך אגב, קשה לנו להחזיק כי עיריית קרית שמונה כבר שנתיים לא מעבירה את החלק היחסי שלה בתשלום על הנט"ן. אנחנו ממשיכים להפעיל את הנט"ן ועלות של נט"ן כזה לשנה עולה כמעט שלושה מיליון שקלים.

יש מנגנון מוכר להפיכה של לבן לנט"ן? כמו שאתה אומר עכשיו שעשיתם בירוחם ועשיתם בשדרות?

לא, היה משהו אחר. בחצור, כשאתה מצליח לשדרג אמבולנס לבן ללילה למעמד של פרמדיק, הדבר הזה, איך הוא מתרחש?

מה שעשינו בחצור זה שהיה לנו תקן בכל מקרה של איש צוות שני באמבולנס הרגיל, זאת אומרת היו שני אנשי צוות. מאחר שזה קיים וניידות יש לנו וציוד יש לנו הצלחנו להגיע בכוחות של המרחב לזה שאיש הצוות השני תמיד יהיה פרמדיק, או ב-90% מהמקרים הוא פרמדיק, ופשוט עובדים בלילה על הניידת של הנט"ן ולא על הניידת של הלבן.

יש שם ניידת של נט"ן?

ניידות לא חסר.

הבעיה היא לא על הניידות.

הבעיה היא האיוש, זה העלות של הפרמדיק.

מישל, מה רצית לשאול?

לא לשאול, רציתי להגיד כמה נתונים. קודם כל רציתי לחדד, יש לנו את כל ההערכה הקיימת האפשרית בכל הרמות לאנשי מד"א, הם עושים עבודת קודש, בלעדיהם הרבה אנשים לא היו חיים פה. עדיין זה לא מוריד, לא מהאחריות שלנו ולא משלהם כגוף שאחראי לתת את השירות הזה, לתת את השירות הנדרש. לצערי היום אנחנו אפילו לא קרובים לזה.

כשאדוני הנכבד מציין שיש שמונה פינויים ביום מכאן לזיו, כל נסיעה, כל פינוי, זה 40 דקות. זאת אומרת ששמונה כפול שעה וחצי אין פה מענה של אט"ן בקרית שמונה ולכל הסובבים.

לא, סליחה, סליחה.

תן לי להגיד, אחרי זה - - -

תן לו להשלים. אל תתקן אותו באמצע.

זה נט"ן ולבן ביחד. שמונה אירועים זה נט"ן ולבן ביחד. שניים וחצי אירועים זה נט"ן. זאת אומרת פעם במשמרת הנט"ן נוסע לצפת.

אני רואה את האט"ן נוסע כמה וכמה פעמים ביום, יש לי את כל הנתונים כתובים, חלקם קיבלתי מכם. חורה לי שאני צריך, וצריך לצערי וככה זה קורה, לרדוף אחרי ארגון מד"א שלוש שנים כבר בשביל לקבל נתונים, החל מטווח גזרה, קיבלנו אותם אחרי חודשיים, החל מנתונים של כמה פינויים, קיבלנו אותם אחרי שלושה חודשים. כשביקשנו לדעת כמה מקרים קרו שבן אדם התקשר בשתיים בלילה ולא היה אמבולנס אט"ן, לא חס ושלום כי מישהו התרשל, כי הוא עבד, הוא עובד מצוין, הוא נתן שירות מציל חיים למישהו אחר, אף אחד לא מעז לתת לי את הנתון האמיתי הזה במדינת ישראל כי כולם חוששים מהמשמעות שלו, ויש לו משמעות, אנשים שילמו - - -

מתי ביקשת את הנתון הזה?

אני אראה לך מיילים שכתבנו לך, אנחנו מדברים איתכם שלוש שנים כבר. שלחתם אותי לחוק חופש המידע, בגלל זה הפסקת לקבל כסף על השירות. הנחיה. בגלל ששלחת אותנו לחוק חופש המידע לקבל מידע מציל חיים. אני אישית הייתי באירוע שבן אדם שילם, תושבת שילמה בחייה, לא כי זה, כי האמבולנס היה עסוק והגיע האופנוע והדפיברילטור על האופנוע לא עבד וקראו לגיבור, לצבא, וגיבור, מסכן, לא היה לו את ה-GPS באותו יום והוא נוסע סביב לרחוב. אני הגעתי מצרחות של השכנים כבר לפני האמבולנסים, לפני הכול והתושבת שילמה בחייה.

זה קורה לא פעם ולא פעמיים. מנתונים שלכם השירות שאתה נותן מענה לקרית שמונה הוא בסדר גודל של 50%, נתון שלכם מדויק מלפני שבוע. זאת אומרת ש-50% מהזמן, כך אני מבין, אין מענה של נט"ן, למה? כי הצוות עסוק. אנחנו צריכים בדחיפות, במיידיות, הקצבה של עוד שניים וחצי מיליון שקל, בלי לשחק בזה, אוקיי? בשביל לתקן עוד צוות אט"ן ל-24/7, שיהיה פה תמיד זמין.

אני לא מוכן לקבל פתרון שיבוא לי אמבולנס לבן להציל אותי, את אמא שלי או את הילדים שלי, כי הוא בא לי ממטולה עכשיו או שהוא בכלל היה בתאונת דרכים. עוד לא דיברנו על תאונות דרכים שקורות פה, זה לא אמבולנס אחד שמגיע, זה צוות שלם, זה כמה והם עסוקים. לא ניתן פה שירות, השירות הוא בחוסר, מסכן חיים עובדתית.

תודה. גיל, אתה תשמע את כולם בסבלנות ותתייחס.

שלום. אני רוצה לדבר כאזרח, כתושב האזור. אני זוהר, לצורך העניין תושב בית הלל.

מנכ"ל החברה הכלכלית. תגיד מה התפקיד שלך.

אני שואל שאלת תם פשוטה כאזרח. כל אחד מהיושבים פה, כל אחד מאזרחי המדינה משלם 5% מס בריאות לטובת העניין. אני משלם 5% בדיוק כמו התושב בתל אביב שכשיש לו בעיה הוא רק פותח את החלון והוא צריך לבחור אם הוא צריך ללכת לאיכילוב, לבילינסון. למה אני שמשלם בדיוק אותו דבר אני צריך להילחם פה על עוד איזה אמבולנס מסכן? למה אני לא זכאי לאותה רמת שירות? למה אני רק יודע לשלם ואני לא יכול לקבל? זו שאלתי ואני אשמח לתשובה.

את השאלה שלך אני הפכתי לבג"צ נגד מדינת ישראל על אי שוויון בבריאות, הבג"צ הזה הביא בית חולים נוסף לבאר שבע שנבנה, אבל פערי הבריאות בנגב והגליל מול המרכז הם חמורים, הם עשרות שנים, אף אחד לא יוכל להדביק את זה, לא למפלגת העבודה ולא לליכוד, כולם פושעים באותה מידה. צמצום הפערים האלה הוא דבר שנדרש ויפה שעה אחת קודם. יש פעולות שנעשו, גם דברים שעכשיו שמענו פה על מסעדֶה וחצור, כל דבר כזה זה מבורך, אבל הפערים עדיין גדולים והשאלה שלך היא במקום.

אני רוצה לומר ששמונה פינויים ביום זה הרבה. הציגו את זה כאילו זה מעט, זה לא מעט, זה הרבה, ובוא תספור כמה אנשים, אני למשל, עולים ישר לאוטו, נוסעים לצפת, מדלגים עליכם. מדלגים על 'ביקור רופא', מדלגים עליכם, נוסעים ישר לצפת. אתה יודע מה? באו לאמא שלי, היא אפילו לא מוכנה להגיע לצפת, אם לא לוקחים אותה לשיבא היא לא עולה. על זה יש לכם מידע כמה אנשים מגיעים ישירות?

ב-2012 את אבא שלי פיניתי עם התקף לב ברכב, ד"ר קורן שלח אותו איתי ברכב שלי כי לא היה פה אמבולנס לפנות אותו והוא עם התקף לב.

זה חמור. עוד אנשים לפני שמד"א מתייחסים? ראש העיר, בבקשה.

כל ההתעסקות הזו במספרים, זה לא שיח של מספרים, אנחנו לא יכולים למדוד בריאות וחיים של אנשים במספר, זה לא משנה אם יש אחד או 20 או 30. גם האחד הזה שגר היום בקצה של מדינת ישראל צריך לקבל את אותם שירותים, בוודאי אם הוא משלם את אותו מס בריאות, אגב הוא גם משלם את אותם דמי חבר לקופת החולים, אבל גם בקופות במפורש נותנים לו פחות ממה שתושב אחר מקבל במקום אחר. זה לעניין התשלומים.

אם אנחנו רוצים שלא יהיו שמונה מקרים ושיהיו 16 מקרים אז אנחנו גם צריכים לאותם אנשים שבחרו לבוא לגור בפריפריה. מעבר לאפשרות לקבל את השירות, עצם התודעה הפסיכולוגית שיש את האפשרות לקבל שירות זו החלטה משמעותית אם לגור פה או לא, ואם אנחנו מראש לא מאפשרים לו בכלל את הביטחון הזה שאם חס וחלילה הוא צריך משהו בלילה הוא מראש לא יבוא לגור פה. בן אדם שסובל מאיזה שהיא בעיה כרונית יבחר לא לגור פה, גם אם הוא מאוד רוצה לבוא לגור בגליל, זה אחד השיקולים שלו, אם יש פה שירותים או אין פה שירותים.

כל עוד אין פה את השירותים אנחנו נמשיך להגיד זה רק שמונה, זה רק שניים, אין הצדקה ביום, אין הצדקה בלילה. צריך להסתכל על זה קצת יותר לעומק והשיח הוא לא שיח של מספרים, זה שיח של חיים, חיים של בן אדם אחד שווים בעיניי הרבה יותר מכמה מיליונים שאנחנו מדברים עליהם. ואם תקן של ניידת אט"ן כזו בשנה להפעיל אותה זה שלושה מיליון שקל, לא נראה לי שחיים של בן אדם במרכז היו מקופחים בגלל שלושה מיליון שקלים.

אבל בואו נשים את זה, אתם רוצים לדבר על מספרים? אז בואו נדבר על זה, בגלל שלושה מיליון שקלים בחורה בשפרינצק שמישהו הזכיר קודם קיפחה את חייה, ובגלל שלושה מיליון שקלים כל תאונת דרכים בקרית שמונה, חבר'ה, את זה אף אחד לא אמר פה, שכנראה יש בה יותר מנפגע אחד, שני רכבים, זה אחד ושניים ויש לו אמבולנס אחד, לא רלוונטי, כל מקרה כזה הוא צריך להביא עוד ניידת ממסעדֶה, עוד ניידת מצפת, עוד ניידת מחצור. בכל תאונת דרכים הכי פשוטה יש יותר מנפגע אחד, אתה לא מפנה באמבולנס אחד ארבעה אנשים. התפיסה הזו בכלל שניידת אחת על כל הגזרה ועוד להתעסק במספרים זה להוסיף חטא על פשע. כל מקרה צריך יותר מניידת אחת, בלי קשר כמה כאלה יש.

תודה.

כל אחד פה, אני שמעתי את כל החברים, אנחנו צריכים להמשיך לדבר על הנושא של המיון הקדמי שהיה כאן בעבר. המיון הקדמי ימנע את כל הפינויים שגיל עכשיו דיבר עליהם, שמונה פינויים, עשרה פינויים, זה בעצם ימנע.

איזה שירות המיון הזה נתן?

הוא נתן שירות מצוין. קודם כל אזרח היה מגיע למיון, לא היינו צריכים לבקש ממנו כסף, להתחיל את הבירוקרטיה, זה מתסכל את התושבים. ברגע שהמיון הקדמי הוא מטעם המדינה, מטעם בית חולים ממשלתי, כל הדבר הזה לא היה קורה עכשיו. אנחנו צריכים לדבר, אנחנו צריכים לאחד כוחות - - -

מי ניהל אותו?

בית חולים צפת.

עד איזה שנה?

עד שיעל גרמן - - -

עד 31 בדצמבר 2013.

וכמה זמן הוא היה?

הוא היה משנת 80', מ-81' עד 2013. ב-31 בדצמבר התבקש מנכ"ל מד"א על ידי משרד הבריאות לפתוח את המוקד האזורי.

בשנת 81' בזמנו על ידי מוטה גור נפתח חדר מיון בקרית שמונה, באמצעות ובעזרת הרבה מאוד אנשים. ב-31 בדצמבר 2013 התבקשנו, מנכ"ל מד"א קיבל בקשה לפתוח את המוקד הרפואי, לתת לו שירות והמשכיות כי בית חולים צפת יצא מהעניין ומאוחר יותר, אחרי מספר שנים, 'ביקור רופא' קיבל את המכרז והפעיל את המקום.

אתם הפעלתם באותה מתכונת של חדר מיון?

אנחנו הפעלנו באותה מתכונת. אגב, כעובדי ציבור אנחנו יודעים על כמות האנשים ששום דבר לא עוזר אצלם, הם תמיד צריכים להתלונן, הם קיבלו שירות מעל ומעבר דרך מגן דוד, ומגן דוד אמר: למה אני צריך עוד תלונות מהאנשים? זה חלק מהעניין. אגב, כי אמרו לנו שגם מגן דוד לא רצה לפתוח את זה מפני שכל הכספים שהבטיחו קופות החולים להעביר בעקבות העניין של הפתיחה של המקום הם לא העבירו, מגן דוד אדום לקח על עצמו קרוב לשלוש שנים לממן את המקום הזה בלי אגורה שחוקה אחת לטובת האוכלוסייה, לטובת קרית שמונה.

אז מה הפך אותו לחדר מיון? איזה דברים היו שם שזה באמת היה מיון?

מה הפך אותו בזמנו לחדר מיון? זה בדיוק העניין, בשנת 81' פתחו את חדר המיון הקדמי בקרית שמונה כאשר כל הפסיליטיז שהיה בחדר המיון היה כאן, היה רופא, היה רנטגן, היה רופא-על, היה רופא כונן מעל הרופא-על, היה כירורג והיה פנימאי ורופא ילדים, כל זה היה ופעל כאן, לכן הוא קיבל את הכותרת של חדר מיון. ברבות השנים לאט לאט הלכו וירדו, כי הבטיחו תקנים לבית חולים צפת והוא לא קיבל את התקנים או שהוא קיבל את התקנים והשתמש בהם לטובת דברים אחרים.

אני אומר לך את זה מידע אישי כי אני עובד פה מאז, ואני אומר לך את זה גם כי הייתי פעם יושב ראש ועדת הבריאות של העיר, בגלל זה אני מכיר הרבה דברים. כל מה שקרה כאן, בעקבות כל הסיפור הזה זה הלך ודעך, הלך ודעך כך שהרופא שהחזיק את חדר המיון, אם זה היה דרך בית חולים צפת או אחר כך, הם היו מה שמוגדרים במשרד הבריאות למל"מ, לא מומחה לא מתמחה, משהו לא ברור. מערכת הבריאות יודעת מה זה למל"מ, זה לא שאנחנו המצאנו מושג חס ושלום לפגוע במישהו. לא רופא מומחה, לא מתמחה, לא שום דבר, רנטגן הגיע, קיבל שירות, נתנו לו, פה כתוב זה, קופת חולים לכל דבר ועניין.

וכאן התחיל, בגלל הסיפור הזה שזה קופת חולים באו קופות החולים ואמרו: רגע, מה אתם פותחים 24/7? מי שהגיע אליך עכשיו, אתה מבקש ממני טופס 17, מי שהגיע אליך כולה צריך אקמול, אבל בכדי לדלג על התור הענק שיש לו בקופת חולים הוא נהנה להגיע לכאן. אני לא מוריד חס ושלום מכמות האנשים שהצילו בחדר המיון הזה או במוקד הרפואי הזה, לא מוריד מזה, והצילו, ויילדו ועוד הרבה דברים אחרים, אבל זו ההשתלשלות ואלה הדברים שיש כאן. אגב, ברגע שהוא נמצא כאן במד"א - - -

יש לנו בוועדה מה שנקרא משפט אחרון. תגיד לנו משפט אחרון.

אני לא רוצה להגיד משפט אחרון, אולי יש לי עוד משפט איתך אחר כך.

אתה אומר הבנתי את הרמז, תודה.

באוגוסט 1981, זו פעם ראשונה שהעיר קרית שמונה ננטשה, 4,000 קטיושות נפלו כאן. לא סתם הקימו את המיון הזה, זה בעקבות קיץ 81'.

אחד בא לגור בירוחם. גיל, יש לי שאלה אליך. הסבה של אמבולנס לבן בחצור בלילה היא לא אותה תעלות של אט"ן.

אני לא נכנס לזה, כרגע זה פרויקט נקודתי שאם מחר לא יהיה שם, אם פרמדיק יעזוב את העיר חצור ויעבור לגור בתל אביב הם לא יוכלו להמשיך להפעיל את זה. זאת אומרת זה משהו נקודתי שהצלחנו לעשות בזכות - - -

אני אגיד לך למה אני חותר, גיל. לאור העובדה שהיו פה בממוצע שמונה פינויים בלילה.

לא, סליחה, מישהו פה מטעה בנתונים. שמונה אירועים ביממה, מסביב לשעון סך הכול שמונה אירועים. זאת אומרת יש במשמרת בוקר שלושה אירועים.

כשאמרת 80% פינויים, זה שישה-שבעה פינויים.

ביממה.

זה בערך שעה וחצי נסיעה ועוד חצי שעה התעסקות בבית חולים, זה שעתיים. כפול שש-שבע זה 12 עד 14 שעות.

ביממה ששני הרכבים יעשו את - - -

ברור, אבל זה יוצר מצב ש - - -

ברשותך, מקרה נט"ן, יש פה מקרה נט"ן אחד במשמרת בתוך שלושה אירועים במשמרת.

6.6 אירועים ביום, זה נתון שאתה שלחת לי.

ביממה.

ביממה. 6.6, זה לא אחד.

לא, אני לא יודע מה אתה ספרת, אבל יש פה - - -

אירועי נט"ן. הנתונים שלכם, אני קורא אותם, אני מקריא מכתב שלכם ממרץ.

תקרא אותו טוב. אתה יכול להקריא אותו כדי לא להטעות את האנשים פה.

קראתי אותו שבע פעמים.

אבל, מישל, אתה באת לריב עם מד"א?

לא, אני רוצה לחזק את מד"א, אבל אני רוצה שמד"א יבינו שאני בא לעזור להם ושאנשים פה לא ימותו.

זה לא לחזק, אדוני.

כי אני לא מוכן לקבל את המסקנה הנדרשת שמד"א ייתן לי שירות 50% ביום וזהו זה ובשאר הזמן אני צריך לסייע לתושבים. לא קיים, לא בקרית שמונה.

לא, זה לא מדויק.

זה מה שקורה.

תמשיך, גיל.

גם אם זה 60%, זה לא משנה.

לא, זה משנה, כי הוא מציג פה עובדות לא נכונות. יש שמונה אירועים ביממה סך הכול בעיר קרית שמונה לשני הצוותים גם יחד. בממוצע. שוב, בממוצע, יכול להיות גם באותה משמרת שלושה אירועים, זה יכול לקרות במשמרת מסוימת.

יש פה אמבולנס לבן ואט"ן 24.

נכון.

ולשדרג את הלבן לאט"ן גם הוא?

אני לא נכנס כרגע למספרים, לשדרג את הלבן או זה, זה עדיין יהיה שני רכבים במשמרת, זאת אומרת זה לא ישנה הרבה במענים. ראש העיר מדבר על רכב נוסף שלישי שיהיה פה בגזרה כנט"ן וייתן מענה טוב יותר.

יש לכם כזה דבר במושבים, שאדם מתנדב על אמבולנס, יש לכם דבר כזה? אדם אחד ממש כונן.

יש לנו. אנחנו מחזיקים מאות אמבולנסים כוננים בבתים ברחבי הארץ, אנחנו מחזיקים 550 אופנועים ברחבי הארץ.

כמה בקרית שמונה?

יש בקרית שמונה נדמה לי ארבעה אופנועים, דפיברילטור יש בכל – אנחנו מחזיקים היום 1,400 רכבי הצלה סך הכול בארץ, מתוכם רק 400 במשמרת, ב-1,000 האחרים יש בכולם דפיברילטור, יש 550 אופנועים עם דפיברילטורים, יש דפיברילטורים שאנחנו מפזרים, למשל יחד עם מפעל הפיס ודוכני הפיס, יש דפיברילטורים ביחד עם הרשויות המקומיות.

גיל, אתה שבע רצון מהמענה לקרית שמונה?

המענה לקרית שמונה הוא מענה טוב, יכול להיות מענה טוב יותר בכל מקום, זה עניין של - - -

בעדיפויות שלכם אתם שוקלים לשדרג את המצב?

בעדיפויות שלנו, אנחנו הצגנו בזמנו תכנית למשרד הבריאות על חיזוק המענה בפריפריה. אם אתה שואל אותי, אם מישהו היה אומר: קח, צ'ק פתוח, ותשים עוד ניידות, אין ספק שהיינו שמים אולי בקיבוץ עמיר טיפול נמרץ שייתן מענה לשני הכיוונים, או במטולה, או בחצור. יכול מאוד להיות שאם מישהו היה אומר: תשמע, קח 100 ניידות טיפול נמרץ, שים איפה שאתה תבחר, יכול להיות שאחת מהן הייתה בקרית שמונה. אנחנו לא במקום הזה.

כמו שאנחנו יודעים, התקציב שמושקע בבריאות במדינת ישראל בסוף מוגבל וצריך לזכור דבר אחר, שמד"א הוא גוף שלא ממומן על ידי ממשלת ישראל, מד"א חי מתשלומים עבור שירותים, עבור הפינויים, שקופות החולים משלמות פר פינוי ושהרשויות אמורות להשתתף עבור ניידות טיפול נמרץ. עיריית קרית שמונה כבר שנתיים לא משתתפת, לא משלמת, בקצב הזה יהיה לנו קשה להחזיק את הניידות האלה.

אני מוכרח להעמיד דברים על דיוקם. עיריית קרית שמונה לא משלמת בגלל שיש לה כסף, אלא מסיבות אחרות שזה לא המקום לפרט.

אוקיי, זה פוגע ביכולת שלנו להחזיק את הקיים, אתה רוצה שנחזיק עוד ניידת שאף אחד לא יממן אותה?

מעבר לזה אנחנו הצגנו במהלך הקורונה תכנית שנקראת 'מד"א בקהילה'. התכנית הזאת, יחד עם מפעל הפיס רכשנו הרבה מאוד קיטים שלמעשה משדרגים את השירות ומביאים את חדר המיון לתוך הבית של המטופל. הפרמדיק בניידת יכול לבצע את כל הבדיקות האפשריות, כולל בדיקות דם, לקבל תשובות, לדבר עם רופא בטלמדיסין, רופא במוקד שלנו המרוחק, ולמעשה לאפשר להשאיר חלק מהמטופלים בבית, לחסוך להם את הנסיעה הארוכה לחדר המיון אם הם גם ככה לא הולכים להתאשפז ולעשות המשך טיפול בקהילות.

עושים את זה?

לא עושים את זה בגלל שהממשלה - - -

אתם צריכים לשפר את מערכת היחסים שלכם עם קרית שמונה, אולי יש להם כמה שקלים להשתתף בשירות שלכם.

צריכים לשפר את הקשרים שלנו עם ממשלת ישראל, אם יש להם כספים לממן את שירותי הרפואה בפריפריה. זה לא תפקידה של קרית שמונה עם כל הכבוד.

אביחי אמר שאתם לא לא משלמים כי אין לכם כסף.

זה לא קשור בכלל, אני אמור לממן את הבריאות של תושבי קרית שמונה?

ממש לא.

תגדיר את זה ככה בחוק ובאהבה רבה אני אעשה את זה, בשמחה אפילו, אני אעשה את זה טוב אפילו.

לכל הערים בישראל יש עלויות של בריאות. הם לא אמורים, אבל זה מה שקורה.

לא, לא כולם.

הם גם לא אמורים לעשות ביטחון.

מיכאל, אם תעשה סקר בקרית שמונה רוב התושבים מאוד מבסוטים מהשירות של מד"א. הבעיה היא לא עם מד"א.

מנהלת המחוז, משרד הפנים.

אני רציתי לשאול, בכל זאת אנחנו נמצאים כאן ואנחנו מדברים רק על שגרה, אבל אי אפשר לשכוח את החירום ואת כל הנושא של רעידות אדמה שנדבר עליו ובכלל הצפון, הגזרה הצפונית, האם לפקטור הזה של החירום אין איזה שהיא תוספת תקציבית או כל דבר אחר שכן אפשר לקחת את זה עד אשר – שלא נגיע לזה, אבל שנתכונן לזה גם?

שאלת נכון, זה היה אמור להיות המשפט האחרון שלי. מד"א לא ממומן לנושא מוכנות לחירום, לא לרעידות אדמה ולא למוכנות למלחמה. אנחנו עושים את המיטב שאנחנו יכולים, ראש העיר הזכיר שיש פה הרבה אמבולנסים בחניה ורק שניים מהם בפעילות, אז חלק נכבד מהאמבולנסים נמצאים בכוננות בבתים גם לאותו אירוע שני ושלישי ורביעי. אמנם זה אמבולנס רגיל עם דפיברילטור, לא ניידת טיפול נמרץ, לא תמיד עם פרמדיק, אבל זה אמבולנס שנותן מענה.

האמבולנסים האלה נותנים מענה גם לאירועי טרור בשגרה, גם חלילה לאירוע מלחמתי מתפרץ וגם במסגרת המוכנוּת שלנו. אנחנו מחזיקים 1,400 רכבי הצלה ברחבי הארץ, שאם מסתכלים על שירות אחר בעולם לא צריך להחזיק יותר מ-400 רכבים, זאת אומרת אנחנו מחזיקים מתקציבנו עוד 1,000 אמבולנסים בלי שאף אחד משתתף במימון שלהם כדי לתת מענה חלילה לאותו אירוע, רעידת אדמה או אירועים מלחמתיים. אף אחד לא מממן את זה, אף אחד לא משתתף בזה. אנחנו פנינו עשרות פעמים לממשלת ישראל.

תודה, גיל, מובן. ראש העיר, בבקשה.

אני רק אגיד במשפט אחד, אם זה לא הובן נכון, אין לנו חצי תלונה על טיב השירות של מד"א. מה שמד"א עושה מד"א יודעת לעשות טוב, אני חושב שגם היחידה בעיר, אבל הכי טוב במדינה. העניין הוא לא על טיב השירות, אלא על כמות השירות, על כמות האמבולנסים שקיימים פה. כשהם מגיעים הם נותנים את השירות הכי טוב, אנחנו מדברים על מקרים שהם לא מגיעים או לא מצליחים להגיע. על זה אנחנו מדברים.

תודה על ההבהרה, חשוב מאוד. חבר הכנסת, בבקשה.

תודה רבה. אני יוצא פה ברושם שבאמת שני הצדדים פועלים לטובת בריאות הציבור בצורה הכי טובה שיכולה להיות. יש פה איזה שהיא מתיחות ואחריות של ראשי הציבור פה בעיר שהם מרגישים שיש להם איזה שהם חוסרים שבאים לידי ביטוי בהצלת חיים מיידית. גיל, אני הקשבתי לך בקשב רב, כמו כולם פה, אתם אנשי המקצוע, אתם מבינים בסופו של דבר מה הצורך האמיתי של העיר, בפינוי ובמתן מענה באופן מיידי. אם אתם כאנשי מקצוע אומרים לי: תשמע, אנחנו מרוצים, אז זה בסדר, אבל שמעתי קצת בניואנסים לקראת סוף הדברים שלך, שאתה אומר שבסוף זה סדרי עדיפויות, אנחנו בוחנים. אני אומר, אולי תעשו חשיבה נוספת פנימית שלכם, תראו את סדרי העדיפויות שלהם האם - - -

זה לא תלוי בחשיבה פנימית, אם ממשלת ישראל - - -

תשאיר את זה, אל תיתן תשובות, יש מנכ"ל, יש הנהלה.

לא, זאת התשובה.

תחזור עם הבקשה הזאת, אל תיתן תשובה מיד.

ברשותך, מתקציב מד"א אנחנו לא יכולים לממן ניידת טיפול נמרץ נוספת.

אתה אמרת את זה.

לא, דיברתי איתך על שדרוג של אמבולנס.

אנחנו נשמח, אם משרד הבריאות יבחר לממן בחלק מתקציבו תוספת ניידות טיפול נמרץ ממקורות נוספים בארץ, אנחנו נשמח - - -

גיל, אמרת את זה, המסר הובן.

חשוב לנו להודות לכם באמת על כל מה שאתם עושים, והצלת חיים זה דבר שהוא ראשון במעלה, הביקור הזה כולו מיועד להצלת חיים בפריפריה ובעיקר בעיר קרית שמונה ואנחנו מודים לכם על הפעילות הזאת. תודה רבה לכם.

אני רוצה לסכם את החלק הזה, בסוף היום אנחנו נכנס דיון לסכם את כל מה שהיה פה ואת המשימות. עכשיו אני רוצה להגיד לכם את הדבר הבא, אין לנו תחליף למד"א. שאף אחד לא יתבלבל, מה שמד"א לא תעשה לא יהיה, במיוחד בפריפריה. יש כל מיני ארגונים שטוענים שהם יודעים להיות מד"א, לא ראינו את הדבר הזה, בסוף אנחנו תלויים במד"א. אני בדיאלוג עם מד"א שדרגתי את רפואת החירום בירוחם. צריך לגייס וצריך להגיע להסכמות.

אני שומע פה קול ברור שיש לו שני מסרים. האחד, כשאתם נותנים שירות אתם נותנים אותו מצוין, חסר להם רציפות והשלמה למצבים של היעדרות האמבולנס של הפרמדיק. הפינויים האלה הופכים אותו ללא זמין עבור העיר בסביבות 14-12 שעות, לפי חישוב שלי, כולל זמן עיכוב בבית חולים, כולל זמן נסיעה. צריך לחשוב באותן 12 שעות על שדרוג האמבולנס הלבן לטיפול נמרץ ואולי לצדו עוד לבן כונן שמגיע רק כשצריך אותו ואז יש שלושה, אבל שניים מסוג של פרמדיק, לפחות בשעות מסוימות, בניתוח הקריאות ובניתוח העומסים.

חייבים לשפר את העבודה עם הצבא שיש להם מנגנון אזרחי מהיר לבוא במקומם. גיבור פה זה שש דקות נסיעה, אבל אם הוא מסתובב ולא יודע את הכתובת אנחנו בבעיה. צריך לעשות, מישל, תרגיל משותף עם מד"א ועם האט"נים של הצבא, שניים-שלושה תרגילים של הקפצה ולראות זמן הגיעה ולראות מהירות ולראות שיש לו GPS ושהוא מגיע בזמן.

המשימה הזאת תצטרף לדאגה שלנו למרכז לרפואה דחופה. שמענו פה שמדינת ישראל ידעה לעשות מיון קדמי בהובלה של בית חולים. מדינה ענייה בשנות ה-80 במשבר כלכלי ו-400% אינפלציה עשתה פה מיון קדמי. מדינה עשירה עם יתרות תקציביות דרדרה את השירות פה והפכה אותו לתלוי רכישת שירות מחברות פרטיות בלבד.

זה מה שקרה פה. האם מדינת ישראל והאם בגודל השעה של שר בריאות חברתי מסוגל לקבל החלטה היסטורית שהוא דואג ודורש מבית החולים זיו לחזור לכאן ולהפעיל חדר מיון קדמי בתצורה כזאת או אחרת? זה מהפכה. עד למהפכה הזאת יש לנו משימות ביניים, שחדר המיון הקדמי לא תיסגר ושתהיה רציפות בשירות. שתי המשימות הללו, של אמבולנס פרמדיק נוסף ושל הפעלה רצופה ואולי שדרוג עתידי של חדר המיון הקדמי יהיו מונחים על שולחן הוועדה ואנחנו ביחד, יוני, נבקש מהשר, שאנחנו אוהבים אותו והוא מבין ורגיש, להיכנס לעובי הקורה ופה יש לוחות זמנים קצרים לקידום ופתרון.

אני רק אומר לכל השותפים כאן, לאנשי משרד הבריאות, לקופות החולים, למד"א, לרשות המקומית, כשיש בעיות אפשר לריב מכות ולא לפתור ואפשר לשבת וכל אחד ייתן קצת ויהיה פתרון יפה. כל אחד ייתן כמה מאות אלפי שקלים, זה יוצא מיליונים, אבל זה צריך להגיע להסכמות. אני עשיתי דברים כאלה ולכן אני אומר, או שנראה את זה ברוח טובה מהגופים, או שאנחנו נבוא עם הנבוט של הכנסת מול מי שלא עושה את תפקידו, ויפה שעה אחת קודם.

אזרחי קרית שמונה ראויים לבריאות וזכות היסוד בחיים זה בריאות וקורת גג וחינוך וביטחון אישי ואין סיבה שאזרח במרכז הארץ יקבל בריאות טובה יותר. ההערה שלך נכונה, המאבק על שוויון בבריאות בנגב ובגליל לא נולד היום, ואם בזכותנו הוא יבוא, טיפול חירום יציב ושדרוג של שירותי מד"א, היה שווה לבוא היום לקרית שמונה. תודה רבה לכולם.

אני רק רוצה להוסיף, כדאי לכם להקשיב למיכאל, הוא מגיע עם ניסיון, הרבה מאוד ניסיון בתחום הפריפריה. אני אחדד אותך, מיכאל, אני קיבלתי מידע שמשרד הבריאות, את החלק שלו היחסי עד העברת התקציב הוא משלים בכפוף כמובן לתצוגה של חשבוניות, 550,000 נוספים, והחלקים הנוספים, כמו שאמרתי לך מקודם בדרך לכאן, אנחנו נצטרך לעשות דיון עם שאר הגורמים.

יפה, מעולה, תודה.


(בהמשך הסיור – המרכז הרפואי החדש)

מענה כמו בצפת, טראומה 24/7, כל ציוד הטראומה - - -

זה בהנחה שבית החולים יסכימו ל - - -

כן, אירוע מוחי כנראה הוא לא יוכל לטפל, כי אין לי צנתר מוח, אבל הרבה מהמקרים הוא יוכל לטפל בהם פה ולחסוך את 50 דקות נסיעה לצפת. חוץ מזה שהוא גם אמור לתת רצף 24/7 - - -

אי אפשר היה לשתף פעולה עם מד"א ושזה יהיה ביחד?

אני אסביר. הדבר הזה נולד בעצם בגלל המשבר שלנו. הרי רשות מקומית לא אמורה להתעסק בבריאות, הבנתי שאני כל שנה צריך לרוץ אחרי הזנב והלכתי ללמוד מחבר שלנו, בני ביטון בדימונה. ראש עיריית דימונה הקים מרכז רפואי של עיריית דימונה.

מאיר כהן הקים.

מאיר התחיל, נכון, אתה צודק, אבל בני הפעיל אותו.

הוא גם בנה, אבל הקומה השנייה - - -

אני חושב שבני חנך אותו ואז הוסיף את הדיאליזה.

לא, קרן מיראז בנתה את זה.

את התרומה. אצלי זה JNF.

זה גם פעל שם ואחרי זה בונים קומה שנייה שם.

הלכתי ללמוד מהם. בכל מקרה שם העירייה מפעילה את המרכז. הלכתי לבדוק איך הוא עושה אותו. המרכז שלו בנוי בשתי דרכים, יש לו את הרפואה הדחופה, שזה הפסדי תמיד, בגלל כמות הפינויים, שמעת את המספרים, הפסדי, ויש לו על יד זה מכון דיאליזה שמכניס לו את הפרטי. לקחתי את אותו מודל עסקי ובנינו עם תרומה של JNF, של ה-Jewish National Fund, חלק מהתרומה, יש לי כרגע 16 מיליון, העלות של זה היא 26, חסר לי עוד 12 לבנות אותו.

המקום הזה בחלקו, כבר עשיתי RFI לפני לקופות החולים, להבין כמה מטר הם צריכים וכמה הם ישלמו שכירות. עשיתי מכרז, כללית זכתה במכרז, זאת אומרת כללית אמורה להפעיל פה חלק, שזה כולל את המרפאה למשפחה, רפואת מומחים קהילתית, שהם אמורים להחזיק פה ולשלם שכירות, הכסף של השכירות יאפשר לי את ההפעלה של ה-24/7. בגדול אמור להיות פה מוקד רפואה דחופה 24/7 עם חדר טראומה מאויש 24/7 עם רופא, פרמדיק ואחות. אמור להיות פה מוקד מיון רפואי, ממוגרפיה, מקום לרנטגן, CT ו-MRI, שזה כל שבוע באה ניידת, היא נכנסת מובנית עם מרפאה מסודרת והקרון עושה כל שבוע, פעם זה רנטגן, פעם זה CT ופעם זה MRI, אמורה להיות פה יחידת שד, מכון פיזיותרפיה, מרפאת מומחים קהילתית וטיפת חלב.

כל הקומפלקס הזה ביחד עולה 28 מיליון, יש לנו כרגע 16 שגייסנו מה- Jewish National Fund. אני צריך עוד 12 מיליון כדי לבנות אותו וכמובן אחרי שהוא נבנה התכנית הכלכלית שלו בנויה בצורה כזו שחמש או שש שנים אני צריך עוד עזרה להפעיל אותו כמו שהיום 'ביקור רופא', ואחרי חמש-שש שנים הוא יכול לעמוד בכוחות עצמו ואז אני לא אצטרך יותר לא החלטת ממשלה ולא שום דבר. אבל בשביל זה אנחנו צריכים עזרה לשבע-שמונה השנים הבאות, לבינוי ולהפעלה.

והמדינה הולכת איתך להחלטת ממשלה נוספת על קרית שמונה?

כל פעם שהתחלתי לרוץ עם כל משרדי הממשלה לתכנון החלטה התפזרו לי לבחירות, אני מקווה שעכשיו אני אצליח לאחד את כולם מחדש.

כמה היציבות השלטונית היא הכרחית פה במדינה.

רק שיהיה להם זמן בשבילך עם הרפורמות המשפטיות.

אתה צודק, ואנחנו צריכים את זה אתמול כי אנחנו מדברים על הכנת תקציב מדינה לקראת מאי.

תגיד לי, שאר הרשויות שאמורות ליהנות מהמפעל המדהים הזה - - -

הן לא משתתפות. לצערי אני יכול להגיד לך שכבר היום יותר מ-70% מה - - -

יש לכם אשכול אזורי?

יש אשכול, הנתונים מוכרים באשכול.

למה אי אפשר לשתף פעולה באשכול?

אני יכול להגיד לך שלפני שאני נבחרתי ב-2018 פרסמו את המכרז ל'ביקור רופא' ודיברו על הפעלה 24/7 האשכול עשה מסיבת עיתונאים מאוד יפה, הכריזו שכל הרשויות ביחד יישאו בנטל של ההפעלה. בפועל התחלפו גם ראשי הרשויות שהרכיבו את האשכול, מאז החלטה רשמית אין, כסף אין ואף אחד לא משתתף פה.

זו דוגמה לשיתוף פעולה אזורי.

אף אחד לא משתתף, למרות ש-70% מהפונים היום ל'ביקור רופא' ולמרכז פה הם לא תושבי קרית שמונה, רק 30% מהפניות הם תושבי קרית שמונה.


(בהמשך הסיור – שפרינצק).

תמונת מצב עירונית, כולל הבתים שהיו בסיכון, הפינויים, מה עשתה העירייה, איזה עזרה היא קיבלה או לא קיבלה מהממשלה, ואחרי זה תמונה ממשלתית. בבקשה.

קודם כל לפני חודש-חודש וחצי היה פה סקר אחרון של פיקוד העורף, הסקר שכלל על העיר קרית שמונה, גם למיגון טילים וגם לרעש. לפי הסקר הזה יש לנו 428 מבנים שלא יעמדו ברעד, זה המספר.

כשאומרים מבנים זה כולל גם בית פרטי?

לא, מה שנסקר זה כל העיר, אבל מה שאנחנו מדברים כרגע, על 428, הם לא צמודי קרקע. צמודי קרקע לא נבנו בשנות ה-80, הם נבנו אחר כך.

יש לך פה 400 מבנים משותפים בקרית שמונה?

יותר מ-400, יש 400 בסיכון, 428 בסיכון.

וואו.

מה וואו? בבית שאן יש למעלה מ-600.

לא בבית שאן, בטבריה, אבל בטבריה גם יש 40,000 איש ופה 25,000 איש. אני לא עושה תחרות עם אף אחד על כמות ההרוגים והפצועים, תאמין לי.

כמה מתוך הבניינים של ה-400 היו דיור ציבורי או עדיין דיור ציבורי?

רובם עם דיור ציבורי, השאלה היא לא כמה מתוכם, השאלה איזה אחוז הוא מעל 50% דיור ציבורי, כי המדינה מתעסקת רק ב-50% דיור ציבורי. מה שקורה זה שעמידר הרבה פעמים מתקשרת לאותם דיירים, מציעה להם לרכוש את הדירה בסכום מופחת אחרי שהם היו כמה שנים בדירה. לא אומרים להם שהמבנה לא עומד ברעידות אדמה, לא אומרים להם במקרים מסוימים שהמבנה מסוכן.

תיאורטית, דייר עמידר בונה בניין - - -

אתה תראה דייר עמידר שהציעו לה לקנות את הבית, יום למחרת פינו אותה ואמרו לה שהיא לא זכאית לדירה כי עכשיו את בעלת דירה.

להזכירך רק שהחוק הזה פג תוקף.

כן, חוק המכר.

ולפני שהוא פג תוקף זה בדיוק מה שהם עשו, הם נכנסו לאטרף, הרימו טלפון לכל בעלי עמידר, אמרו להם: בואו תרכשו את הדירות, וזה מה שקרה לנו, יום למחרת דיירת קנתה בניין, קצת אחרי זה היא קיבלה צו פינוי מבנה מסוכן, שעומד לקרוס לה על הראש, אף אחד לא אמר לה שהוא מסוכן ואחר כך גם לא עזרו לה.

זו אחת מהעילות לתביעה ייצוגית מטורפת, כי אתה מכרת נכס בלי אופק לקיום הנכס.

בדיוק מגיע נציג עמידר.

העובדים של עמידר לא רוצים לדבר? עובדי השטח של עמידר הם לא הבעיה.

אם אנחנו באמת מדברים על זה, נחזור, 428 מבנים נמצאים בסיכון, לא סתם בחרתי להתחיל את הביקור של הוועדה דווקא באזור הזה. יש מקומות שנראים אפילו יותר רע מהאזור הזה, אבל האזור הזה זו שכונה שבנתה אותה המדינה, בין השיכונים הראשונים שנבנו בקרית שמונה, רחוב שפרינצק, שהמדינה בנתה אותו על קו העתק פעיל, זאת אומרת יום יום הבניינים פה זזים גם בלי רעידת אדמה.

אתה רואה כרגע את הצד הזה של הפינה, תיכף בני ירחיב על זה, זה גם איזה שהוא יצור כלאיים שלקח לנו המון המון זמן לייצר בגלל החד"בים. אתה רואה כאן, זה חדר ביטחון שהיה לא תקני ועכשיו במסגרת החיזוק הזה אנחנו הופכים הכול לממ"ד תקני, אבל כמו שאתה מבין, הבניין לא משתנה, הוא נשאר עדיין אותו מבנה רקוב שנבנה בשנות ה-60 וה-70. עשינו לו איזה כיסוי יפה מבחוץ, שאמור להחזיק אותו יותר חזק ברעידות אדמה וטילים, אבל הכי חשוב, לא שיניתי את תמהיל האוכלוסייה, נשארו פה חבר'ה בני 70, 80, בלי ועד בית.

והיסודות, מה עבודות?

את החיזוק עושים, אבל יום אחרי החיזוק הזה, יעשו להם פה גינה מאוד יפה וגינון מאוד יפה ושעתיים אחר כך לא יהיה ועד בית שיוכל להחזיק את הגינה הזו ולא יהיה מי ש - - -

זה תלוי בך גם, אני מתחזק את כל הבניינים.

אוה, אתה צריך חוק עזר בשביל זה.

לא, שום חוק עזר, עשיתי את זה בלי לשאול אף אחד.

זה אני לא יודע לעשות. יש פה ממונת מחוז, אם היא תאשר לי לעשות, בכסף ציבורי לנקות שטח משותף פרטי אני אשמח.

אתה לא הראשון.

ניסיתי.

סליחה, קודם כל המדינה, זה כסף ציבורי - - -

יש אפשרות שאתה תיכנס ואז הם ישלמו לך את זה.

לא, הוא לא צריך שום דבר. המדינה שמה פה כסף ציבורי על בית פרטי, אתה לא הראשון. מה שהמדינה יכולה אתה גם יכול.

אין בכלל כסף.

לא צריך כסף. זה פרויקט שצריך לעלות לו 200,000 שקל. אבל תדע לך, אני לא הייתי משפץ בלוק אם לא הייתי מתחזק אותו. זה בושה וחרפה, אין דבר כזה.

אתה צודק במאה אחוז, אבל כשנמצאים על קו העתק פעיל וכשיש לי פה כל כך הרבה אוכלוסייה יום יום תחת סיכון שהגג הזה יכול ליפול להם על הראש בשלב מסוים, תיכף תראה בקצה השני, כבר פיניתי אותם בלי רעידת אדמה, מבנה מסוכן, אני צריך להציל חיים קודם כל.

אבל, אביחי, אנחנו מדברים על תפוחים או תפוזים? אנחנו צריכים פה לשים פה ממ"ד ואני הבאתי את הכסף למגן לצפון.

חד משמעית, אבל צריך קודם כל שאנשים יחיו.

ואני חיברתי את משרד השיכון ואמרתי במקום 100,000 שקל ממ"ד בואו נעשה גם יסודות לקרקע ונלך ביחד. אנחנו עושים פה מהלך שאין בשום מקום במדינה, זה פרויקט חדשני שבו מיגון הבית משמש גם להחזקה לרעידת אדמה. זה דבר נדיר שאתה מקבל, אבל להגיד לי שזה לא יתוחזק אחר כך זה בושה וחרפה לעיר. אתה לא משפץ בניין אם אתה לא יודע לתחזק אותו. איך עושים את זה? נדבר, ויש כסף גם ממשלתי. תאמין לי, הבאתי בסוף 12 מיליון שקל ממשרד הסביבה לפאנלים סולריים, לחיסכון של מיליון שקל.

לא הצלחתי לממש את זה, הבאתי גם אני פרויקט שפ"פים, לצערי לא שחררו לי את הכסף.

לא משנה, הבאתי מיליון שקל רווחים וכל זה הולך לתחזוקת מבנים משותפים. היועצים המשפטיים שאומרים לך שאתה לא יכול לעזור למישהו לתחזק בית פרטי הוא נוכל, כי המדינה נכנסת לבתים פרטיים בשני מסלולים, במסלול של עז"ב, עשה זאת בעצמך, של דירות שנרכשו - - -

רגע, מדובר בראש עיר ירוחם שמכיר פרפקט שיקום שכונות.

שמה קרה לשיקום שכונות חברתי?

לא רוצה להגיד, אבל הוא יודע.

אין, לא קיים. אתה צודק, מיכאלה, היה, היום לא קיים שיקום שכונות חברתי, בוטל.

אתה צריך להגיע למצב שבלוק ששיפצת מתוחזק. אני היום בירוחם יש לי 60 בלוקים ב-100% תחזוקה.

היום כבר לא, כי ביטלו את שיקום שכונות, לצערי.

אין ביטלו, אתה יכול לתחזק בלוק - - -

יגידו לך חבריי ממשרד השיכון.

אסור לשפץ בניין שלא מתחזקים אותו. אם זה היה תלוי בי לא הייתי משפץ לך כלום. אסור לשפץ בניין שלא עובר תחזוקה, זה בושה למדינה. לשים מיליון, שניים, שלושה על בניין ואין את ה-50,000 שקל לתחזוקה של גינה וחדר מדרגות ותאורת מדרגות זה בושה למדינה, אבל זה דיון שנשים אותו בצד. אנחנו עכשיו עוסקים ברעידת אדמה ובפיילוט המיוחד כאן, אז תסבירו לנו את הפיילוט, כמה כסף מיועד לקרי שמונה, כמה מבנים בפיילוט, מה הפעולות שנעשות, מה העלות ליחידת דיור. בבקשה.

אני יוסי חדד, אנחנו מכירים מהעבר, גם בהיותך יושב ראש הצגתי בפניך את תמונת המצב. מבחינת חיזוקים אני חושב שאנחנו חייבים, כמו שאמרת, להכניס יד לכיס ולהתחיל לנוע קדימה. אנחנו נמצאים בקרית שמונה, אמר פה ראש העיר, יש פה למעלה מ-400 בניינים שחייבים כאן חיזוק. אנחנו כמשרד הבינוי והשיכון כרגע עושים אך ורק דירות דיור ציבורי. שם הדירקטיבה וההנחיות של השר והמנכ"ל וגם הנוכחים, שם אנחנו עוסקים.

מבחינת תכנית עבודה, יש פה תכנית עבודה שנבנתה עוד בתקופה שהיית ראש עיר וגם שר וגם חבר כנסת, אנחנו מדברים על שיקום שכונות חוזר, חצי מיליון שקל שהמדינה תקצבה לכלל היישובים שנמצאים בנגב-גליל, בפריפריה. חלק מהתקציבים הלכו לשיקום שכונות חוזר, כמו שנאמר פה על ידי ראש העיר, חלקם הגדול תוקצב לצורך חיזוק מבנים. אני מדבר כרגע על קרית שמונה, אנחנו מדברים פה על שילוב, אפשר להגיד שזה שילוב מנצח, יש פה גם נציג של פיקוד העורף, יש פה נציגי עמידר, מהמהנדס והמפקח וכיוצא בזה, יש פה את מנהל האגף שמוביל את הנושא כבר עשרות שנים, לצורך העניין, ניתן לו להרחיב בשלב יותר מאוחר.

מה שחשוב להבין זה דבר אחד, חבר הכנסת מיכאל, יש פה נושא שאתה ציינת אותו, אנחנו נכנסים פה לשלב של חיזוקים. אנחנו בפיילוט עם פיקוד העורף אך ורק על שלושה בניינים בלבד, שזה אומר חיזוק פלוס מיגון, בנוסף לזה אנחנו פה משתלבים גם עם התחדשות עירונית. בגלל הבעייתיות שמוכרת לכולם, יש פה חוסר כדאיות כלכלית, לכן אנחנו לא מתחילים תכנית ללא מעורבות של התחדשות עירונית פה על מנת שהתמונה תהיה ברורה. יכול להיות שהם ייכנסו פה לבניינים מסוימים שאנחנו כן תכננו לבצע חיזוקים והם יקבלו את הנושא של התחדשות עירונית.

אבל אנחנו מבינים שרעידת אדמה, השאלה היא לא אם היא תקרה או לא תקרה, היא תקרה, השאלה מתי, לכן אני יוצא מנקודת הנחה, כרגע סדר היום, נושא של החיזוקים נמצא במשרד הבינוי והשיכון כבר כמה שנים, ציינתי את זה. בשנת עבודה 2022 הוחלט במשרד הבינוי והשיכון להקים אגף שיעסוק אך ורק בחיזוקים, לכן סגרנו את שיקום שכונות חוזר ואנחנו עוסקים כרגע אך ורק בחיזוקים. שוב אני מציין, ואני אסגור סוגריים, אנחנו עוסקים אך ורק בעשרת היישובים שנמצאים בשבר הסורי אפריקאי בלבד, כלומר קרית שמונה בואך אילת בלבד.

תשעה מהם כאן, תשעה מהם בצפון.

תגיד את העשרה.

קרית שמונה, טבריה, צפת, ראש פינה, חצור, עפולה, מגדל העמק, קצרין.

אני אתחיל עוד פעם, על מנת שיהיה ברור, קרית שמונה, חצור, צפת, ראש פינה, טבריה, קצרין, מגדל העמק, עפולה, בית שאן ואילת. אלה עשרת היישובים. ראש פינה, אין רוב לדיור ציבורי, לכן אנחנו לא נכנסים לשם.

אין רוב דיור, אבל בראש פינה יש ארבעה בלוקים - - -

ודאי, גם ברמת ישי יש וגם במנחמיה יש, אבל אין רוב דיור ציבורי, לכן אנחנו לא שם.

הוא צודק, זה בדיוק ארבעה בניינים שמסומנים בראש פינה, זה ארבעה בלוקים, הוא צודק.

אני שמח מאוד שאנחנו נמצאים בתקופה שהיא ברורה לכולם שצריך לחזק את הבניינים.

יוסי, נגמרו ההקדמות, מה הפרויקט? דברו תכלס.

אנחנו נמצאים כרגע ליד פרויקט שמורכב מכמה שלבים. השלב הראשון שאנחנו רואים זה הבניין שאנחנו רואים כאן, שפרינצק 3. זה בניין שהכנסנו אותו לפיילוט עם פיקוד העורף.

אם אתה קרוי על שם יושב ראש כנסת אתה מקבל חיזוק.

יושב ראש הכנסת הראשון.

אנחנו מדברים על פיילוט. כאשר אנחנו בחנו יחד עם פיקוד העורף מה אנחנו עושים בקרית שמונה מצאנו כמה טיפוסים של מבנים שיש בהם חדרי ביטחון. חדרי הביטחון לא נותנים מענה, לא למיגון ולא לחיזוק של המבנה.

מתי הם נבנו?

הם נבנו בהתחלת שנות ה-70.

כתוספת למבנה?

כתוספת מבנה כדי לתת מיגון נגד פגיעה של קטיושות.

מרוב שהם לא תקניים הם מסכנים את הבניין עצמו.

לא רק שהם לא מספקים את ההגנה שלשמה הם נבנו, הרבה פעמים הם מהווים מעמסה על הבניין הישן.

אני תיכף אסביר גם את הנושא הזה. אנחנו מדברים על חדרי ביטחון שבחנו ומצאנו שלושה טיפוסים. טיפוס אחד שאנחנו נוכל לחזק אותו ולהפוך אותו לממ"ד תקני יחד עם פיקוד העורף, אחרי שלקחנו את חדר הביטחון, עיבינו אותו, לא שיפור מיגון. אני רוצה לציין, זה לא שיפור מיגון, זה ממ"ד תקני לחלוטין. לקחנו חדר ביטחון והפכנו אותו לממ"ד תקני, אנחנו גם נוכל להיכנס ולראות חדר ביטחון כזה שהפך להיות ממ"ד.

הרסתם ובניתם?

לא הרסנו, תיכף נהיה שם ואני אדבר. לקחנו את המבנה, עיבינו אותו, חתכנו, הכנסנו, התאמנו אותו, הכנסנו חלון הדף, הכנסנו חלון של איטום. שמנו גם יחידה שמתאימה לממ"ד, בייביסיטר וכל מה שצריך, הממ"ד הוא ממ"ד תקני לחלוטין. ממש ממש תקני, לא משחק ולא כלום.

חדר הביטחון, למרות שהוא לא נותן מענה תקני בסטנדרטים של היום כן יש לו איזה שהם אלמנטים מבניים שצריך לקחת בחשבון, בגלל זה בחרנו דווקא אותו.

אבל אני רוצה לומר דבר שטל אמרה, ואני אסביר אותו. כאשר מבחינת מיגון זה נכון, מבחינת חיזוק נגד רעידות אדמה זה לא נכון כי היחידה הזו שעובדת עצמאית בזמן רעידת אדמה יכולה להתנגש עם המבנה הקיים ולרסק אחד את השני. ולכן אם אנחנו מדברים על מיגון ועל חיזוק, וכרגע אנחנו מתמודדים בנושא של רעידת אדמה, אנחנו מדברים על זה שצריך לקחת את חדר הביטחון הזה, לחזק אותו, למגן אותו, להפוך אותו לממ"ד תקני.

המצב השני שיש לנו חדרי ביטחון שאי אפשר להציל אותם, לכן צריך להרוס אותם ולבנות מחדש ממ"דים, במקום לעבות מצב קיים. המצב השלישי זה מבנים שאין להם לא ממ"ד ולא חדר ביטחון ושם אנחנו נצטרך להתחיל מהתחלה ובמהלך החיזוק גם לבנות ממ"ד. כל התהליך הזה נעשה יחד עם פיקוד העורף, אנחנו מביאים את תקציבי החיזוק, פיקוד העורף מביא את תקציבי המיגון.

כמה ליחידה? אנחנו מביאים ממשרד הביטחון, לא?

לא. תיכף אני אסביר. משרד הביטחון העביר לנו שנתיים כשבעה מיליון שקל בשביל הפיילוט הזה, זה פיילוט שאנחנו לא ידענו כמה הוא יעלה. אחרי שעשינו בדיקה ועכשיו אנחנו לקראת הסוף, העבודה מתבצעת על ידי חברת עמידר, מהנדס המחוז נמצא כאן, מנהל הפרויקטים נמצא כאן ויש לנו גם מפקחים, אנחנו הגענו למצב שעלות של חיזוק ומיגון של יחידת דיור כאן מגיעה לכ-253,000 שקלים כאשר כ-150,000 שקל זה להפוך חדר ביטחון לממ"ד ועוד מעל 90,000 שקלים זה לחזק את המבנים נגד רעידות אדמה.

כאשר אנחנו הופכים חדר ביטחון לממ"ד אנחנו גם מחזקים את הממ"ד עצמו, אנחנו מגיעים ליסודות, אנחנו מחזקים את יסודות הממ"ד, מחברים את הממ"ד למבנה הקיים ובעצם הממ"ד הופך להיות עוגן מאוד מאוד חזק שאליו מחברים את המבנה עצמו, כך שאם תהיה רעידת אדמה המבנה לא יקרוס והאנשים יינצלו.

כמה דירות יש בפיילוט הזה?

54 דירות, שלושה בניינים של 18 יחידות דיור כל מבנה.

כמה משרד הביטחון שם על יחידה?

משרד הביטחון ישים 150,000 ₪.

ואתם 90 או 100?

נכון.

כמה עולה לבנות ממ"ד חדש בלי לחזק את הקיים?

ממ"ד חדש עולה כ-160,000 ₪ בלי מע"מ.

זה אותו מחיר.

כמעט אותו מחיר, אבל צריך לקחת בחשבון מה נכון לעשות. יש מקומות, כאן לדוגמה, לא יכולנו להשאיר את חדר הביטחון ולתקוע פה ממ"ד, איפה תתקע אותו? נכון שנכון לבוא להגיד בוא נהרוס, בוא נבנה, בוא נוסיף ממ"ד, כי כשאתה מוסיף ממ"ד אתה גם משפר לאנשים את איכות החיים שלהם, אתה נותן להם עוד חדר, אבל אין איפה לשתול אותו.

יש מעלית בתכנית הזאת?

לא, אין מעלית.

תכנון למעלית?

אין מעלית, אין מרפסות, אין חניה, אין שיקום של חדר מדרגות.

חדר מדרגות יש.

זה לא תמ"א 38.

יש לי שאלה, ה-250,000 שקל העלה לא היו יכולים להיות מנוף להתחדשות עירונית, הפער הכלכלי?

ה-250,000 שקל האלה היום יכולים להיות מנוף כלכלי ויש לנו את ההתחדשות העירונית ביעקב מלול, ששם ה-250,000 שקל האלה הופכים להיות מנוף.

עושים מכרז, מה הוא מוכן לתת תמורת קבלה של 250,000 שקל.

לא, 250,000 שקל הופך את זה לכלכלי.

זה כלכלי. אבל במכרז, זה לחברות פרטיות, ההצעה תהיה: קיבלתי מכם 250,000 מה אני נותן? כמה יחידות, מעלית, מה הוא נותן?

לא, אנחנו מדברים על פינוי בינוי.

מורידים הכול?

מורידים 59 יחידות, מקבלים 160.

והוא מקבל את הכסף הזה?

הוא יקבל 59 כפול 250.

מה שהיה עולה לך פה אתה נותן לו, אבל זה שדרג את הבניין באופן דרמטי. אז אתם מפסיקים לעשות את הפרויקט הזה?

לא, גם צריך לזכור דבר אחד - - -

אני אסביר. זה לא במקום, הדברים נעשים במקביל. כשיש לי 428 מבנים מסוכנים, ממוצע של התחדשות כזו של פינוי בנוי בעשר שנים, אם אני עושה עשר שנים – גם חשוב להגיד, ביעקב מלול זה פיילוט ראשון בישראל, זה ארבע שנים, זה הרבה שיער לבן שלקח לי בכלל להצליח לעשות אותו ואנחנו עוד לא יודעים אם הוא יצליח - - -

יצליח, יצליח.

אבל בוא נגיד שזה היה ארבע שנים של מאבק קשה כדי לשכנע את המדינה לעשות פיילוט ראשון כזה, במקרה של יעקב מלול, אתה צודק, היה יותר זול באמת להוריד ולבנות מחדש, יש על יד זה גם שטח ירוק, בית ספר שממשרד החינוך אני מקבל לחיזוק מבני ציבור של בתי ספר. אז להציב את הכסף של משרד הכסף עם הכסף של מגן הצפון ועם משרד השיכון ביחד ולארגן שם במקום 60 יחידות שיש היום ל-210 שיש היום? נכון, שם היה מושלם. זה הכי טוב לגלח, לתת ליזם את הדלתא כמו שאתה אומר והוא עושה את הכול חדש מאפס. פה למשל לא הייתי מגיע לכדאיות כזו. א', לא הייתה לי קרקע להשלים ליזם, ואז כנראה - - -

הוא מקבל קרקע משלימה שם?

לא, אבל בגלל שיש לי על ידו את בית ספר עוזיאל אני משתמש בו.

באדמה הקיימת הוא יכול להוסיף - - -

אני אסביר, יש לי אדמה חומה, בחום - - -

אבל היום המינהל – יש פה נציג של המינהל בדיון הזה?

אני אסביר לך. אני נתתי לו להשתמש בחום בבוקר כבית ספר, אחר הצהריים זה משמש את הקהילה.

לא, המינהל מתחיל לדבר על קרקע משלימה.

לצערי הוא עוד רחוק משם ולכן מה שהצלחנו לעשות ביעקב מלול זה בגלל שזה היה שטח חום, שהוא בית ספר, ואמרתי לו שחיזוק בית הספר זה בעצם לעשות מנגנון כזה, שבית הספר יישאר בית ספר, בבוקר הוא יהיה בית ספר, אחרי צהריים השערים של בית הספר ייסגרו, ייפתחו השערים לקהילה והוא יהיה בעצם כמו מתנ"ס לכל הקהילה. אלה צ'ופרים כאלה, צ'ופרים במרכאות שיכולתי להוסיף ליזם שיבוא לשם ולייצר לו את הכדאיות. אתה יכול לעשות את זה בכל מקום.

כלומר שיש בניינים שתיאלץ לפעול ככה - - -

ככה, כדי להציל חיים. העדיפות שלי היא לגלח, אתה צודק.

אם כבר עשינו את זה למה לא עשינו מעלית לפחות? כמה זה מייקר המעלית? 10,000 שקל אולי. 30 יחידות פה?

18. כאן אנחנו נצטרך לכל כניסה מעלית, יש פה שלוש כניסות. דבר נוסף, אחת הבעיות הקשות שיש כאן זה הנושא של תחזוקה של מעלית. אנשים פה לא משלמים חשמל לחדר המדרגות. כאשר תהיה פה מעלית, ובוא נניח שהכסף של עלות של הקמת מעלית זה לא העניין, ההחזקה של זה וההפעלה השוטפת תהיה - - -

כן, אבל הייתם צריכים לדאוג לזה.

איך?

א', אפשר לקנות מהמפעיל מעלית עם עשר שנות החזקה, אפשר לשלם לו.

זה לא עניין של כסף, השאלה אם זה מקום - - -

אבל אפשר חמש שנות החזקה ושם לייצר מנגנון קהילתי.

השאלה אם זה נכון לתת לאנשים מעלית - - -

אבל להיכנס פה עם בטון פעם בחיים ופתאום לעשות עוד פיר למעלית ובתכנון האדריכלי היה צריך לתת פה את הדעת, יש פה קשישים, איך הם יעלו לקומה שלישית?

יש דבר נוסף שצריך להבין, זה מה שאמרתי קודם, שאין תוספות מעבר לחיזוק, זה בגלל שהמבנה הוא מאוד מאוד ישן ובנוי בגיאומטריה מסוימת ועל מגרש מאוד קטן. בהרבה מקומות אין אפשרות לשים מעלית, אין תשתית שתישא את המעלית הזאת כי המעלית - - -

עושים פיר בטון, בונים פיר.

לא, פה אי אפשר להכניס. גם אם תרצה מאוד אי אפשר.

אין ולא צריך לעשות את זה, צרך לחשוב על הרעיונות של פינוי בינוי, של התחדשות עירונית. הזיכרון שלנו קצת קצר, רק לפני שבועיים-שלושה בטורקיה ומאז אנחנו באטרף על הדבר הזה, כינסנו את כל ראשי הרשויות, דיברנו איתם. לפי כל ראשי הרשויות, הפתרון הוא באמת ההתחדשות העירונית. במקרים שאי אפשר אז עושים את חיזוק המבנים. אנחנו חושבים על טווח טיפה יותר ארוך, על מה נכון, צריך לדבר על החסמים הבירוקרטיים.

אבל אם כבר החלטנו שאין פה התחדשות עירונית ופעם אחת ייכנסו פה בעבודות בטון ובסוף להקיף את החדר הזה בבטון ולבנות פיר, אז בחדר אחר פה בצד המבנה היה אפשר לשים מעלית. כמה היה עולה פיר של מעלית?

אבל הוא צריך להגיע לכל קומה, המחיר הוא לא - - -

אני אתייחס לשנייה. בעצם אנחנו עושים חשיבה מחדש עם הסקר החדש עם פיקוד העורף ביחד עם משרד השיכון וכל שאר ה - - - המחשבה החדשה היא לבנות פתרון תפור לכל אחד ואחד מהמבנים האלה. חלק יילכו לפינוי בינוי, חלק יילכו לחיזוק כזה כי אין ברירה, או חיזוק טיפה יותר מתקדם יחד עם אולי קרנות אחרות, אנחנו ממש בונים פרויקט ספציפי פר בניין עם כל החבר'ה.

יש עוד אפשרויות, יש התחדשות עירונית שמחזקת קיים ומוסיפה יחידות דיור.

תמ"א 38.

זה לא בדיוק תמ"א 38.

בעבר השפ"פים היו כאלה גדולים שהם לא מנוצלים, השפ"פ עצמו. אפשר להרים עליו עוד בניין בשפ"פ.

אתה צודק במיליון אחוז, אנחנו פשוט צריכים לעבור אחד אחד ולבחור פתרונות נקודתיים לכל אחד ואחד, ואז משרד השיכון לוקח את התקציב, פיקוד העורף לוקח, אנחנו מביאים תקציבים מעוד מקומות. אתה תראה את זה אחר כך במצגת, עשינו שקופית מאוד יפה עם כל איגום המשאבים וגם אם האופציות, קוראים לזה שח"מ, שזה אומר שדרוג, חיזוק ומיגון פרויקטים, לכל בניין מה רלוונטי לו.

את צריכה שחמ"ת, כי הוא לא רוצה תחזוקה. לעשות את הבניין הזה בלי שעוד שנה תהיה פה תחזוקה זה פשע חברתי. משרד השיכון שיפץ כל 15 שנים בניינים ולא שם 10% לתחזק והדבר הזה צריך להיפסק, זה צריך להיות שחמ"ת, לא שח"מ, תחזוקה. אסור לשפץ בניין בישראל שאין לו תחזוקה, זה פשע חברתי. לאנשים האלה קשה, אפשר לעשות עלויות מינימום ב-25 שקלים מדייר, בהשתתפות של המדינה בעוד 25 שקלים, כפול 30 זה יוצא חשבון של כמה? 30 כפול 50, 1,500 שקל, יום עבודה של בן אדם גינון וניקיון של הבניין הזה. זה גרושים. ארבעה בנינים זה 6,000 שקל, יום עבודה. עשינו את זה בירוחם, אבל אסור לשפץ בניין שהעירייה והחברה המשפצת לא נותנים את הדעת על תחזוקה וגם לשים 200,000 שקל קרן החזקה בצד.

עשינו את כל נושא התחזוקה, אז כאן באמת צריך לחשוב על הכדאיות הכלכלית ואם כן נתקצב את העניין הזה של התחזוקה, את הקרן הזאת, אז במקום זה להכניס את כל זה ולעשות את התחשיבים של פינוי בינוי לתחזוקה.

אבל גם לפינוי בינוי צריך תחזוקה.

אבל זה חייב הסתכלות הרבה יותר רחבה. הרי המדינה גם חייבה אותנו לשים היטלים באפס. גם זה חשוב.

אבל יהיה תמהיל גם של תושבים קצת יותר חזקים.

אדוני היושב ראש, ההבנה במדינה היא הפוכה, כי לא רק שלא נותנים את הכסף, כמו שאתה אומר, לתחזקה, אלא ההיפך, המדינה היום מכריחה אותנו לתת היטלי השבחה והיטלי פיתוח על אפס, שאם בתל אביב נותנים אפס אני בקרית שמונה חייב לתת אפס.

אני אלמד אותך שאפשר לקחת כסף לעשות תחזוקה. גברתי, מנהלת מחוז משרד הפנים, אם יש לך כסף קדוש, שזה כספי פיתוח, את מסוגלת לתת לעירייה מיליון, שניים, שלושה בשנה? מספיק שאת נותנת להם 200,000, 300,000 שקל למיזם עירוני שה-200,000 הופכים למיליון או שניים לתחזוקת הבלוקים את עושה מהפכה חברתית וגינות קהילתיות ולא צריך כסף לחשמל לחדר מדרגות, קונים פאנלים סולריים על הגג, קטנים, 24 שעות יש חשמל, אף דייר לא משלם. עשינו את הדברים האלה. אסור יותר לשפץ בניינים בלי לתחזק, זה פשע חברתי כלפי האזרח. מי גר פה? קשישים, עניים ועולים ומובטלים, והם נותנים 20 שקל לחודש.

אני גביתי, אמרו לי אף אחד לא משלם, עשיתי בלוק ראשון, אמרו לי כל הבלוקים: למה להם? 20 שקל זה קופסת סיגריות, 70% שילמו 20 שקל ושמים מולם עוד 20 שקל. זה גרושים, אלה כספים קטנים ביחס להשקעה פה. הדבר הזה חייב להיפסק, אם אין תחזוקה אסור לשפץ בניין. זה פשע חברתי. עמידר, כולם, לעמידר יכול להיות 30% שוכרים, או 40%, אז מה, הוא לא חייב לתת להם גינה? אז מה בא עמידר ואומר: אם כלל הדיירים יעשו ועד בית אני אתן את החלק שלי. ואם הם לא עושים? אז הוא לא משלם שבע שנים 40% משווי החזקת הדירות שהוא היה לשים? זה לבדו כסף גדול. אם הוא היה נותן את זה לעירייה, העירייה הייתה משלימה ועושים את זה.

אדוני היושב ראש, ברשותך משהו קטן. אנחנו מסתכלים פה על פיילוט של שלושה מבנים בלבד. בראי של 2023 כבר רוצים לקחת, כמו שראש העיר הציג וכמו שהרבה פה הציגו, את ה-54 מבנים שראינו, שאפשר לתת להם מענה דואלי, גם מיגון וגם רעידות אדמה, שבעצם בשניהם יש צורך מהותי ודחוף, ולהיכנס אליהם. אנחנו מדברים פה על תקציב של מעלית, לא מעלית, אנחנו רוצים פה להרחיב את הדבר הזה שהוא באמת, לפחות לתפיסה שלי, וקטונתי, מציל חיים. בין אם זה רעד, בין אם זה מלחמה, אנחנו לא יודעים מה יתפוס אותנו קודם ומתי ולהרחיב אותו. לשם כך אנחנו התכנסנו ואנחנו עושים שת"פים עם משרד השיכון ומגן הצפון, מנסים לאחד כמה שיותר פרויקטים.

יפה. חבר הכנסת, בבקשה.

אני מזכיר לך, יושב ראש הוועדה, שאני הצטרפתי להצעה בשבוע שעבר בנושא שיפוץ דירות בדיור הציבורי. זה נושא שהוא ראשון וחשוב במעלה, זו דוגמה מצוינת למה שאנחנו רואים פה כרגע. אמנם זה לא שיפוץ של כל הדירה, אבל הוא כן נותן מענה. כמו שהסבירה פה מנהלת המחוז, אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאוד רגישה, ראינו מה קרה בטורקיה ובסוריה, אנחנו נמצאים בעיר הכי פוטנציאלית חלילה וחס לאסון בסדר גודל כזה, ולכן אני קודם כל מברך את כל השותפים ואני מקווה ומצפה לראות פרויקטים מהסוג הזה בכל המקומות המועדים כך שבסופו של דבר נוכל לתת לאותן משפחות זקוקות ואין ידן משגת את המענה הזה.

יושב ראש הוועדה ציין ודיבר בצורה הכי ברורה, אביחי, זה בשבילך, על מענה חברתי, סביבתי וקהילתי. אמרתי מקודם, יש הרבה מה ללמוד ממנו, הוא עשה את זה אצלו ואני חושב שכדאי לקחת את הדברים לתשומת לב. אני אומר את זה כמובן לא רק לך, אני אומר את זה לעמידר, שיראו איך אנחנו נותנים לאותם דיירים אפשרויות לאיכות חיים נוספת.

מישהו רוצה לפני סיום? קצר.

אני רק רוצה להגיד דבר אחד. אחד הדברים שאנחנו צריכים לקחת בחשבון, נכון שהפתרון הטוב ביותר זה פינוי בינוי, אבל פינוי בינוי זה תהליך מאוד מאוד ארוך ואנחנו צריכים לזכור שיש לנו רעידת אדמה שהיא אחרינו. היא לפנינו, אבל היא אחרינו, אני מרגיש שהיא רודפת אחרינו ואנחנו צריכים לחזק כמה שיותר מבנים בתהליך יותר קצר.

אין ספק שאם ניכנס עכשיו ונתכנן, אין ספק שאם נחשוב על תהליך שאנחנו באים ליזם ואנחנו אומרים לו שניתן לו את הדלתא הזאת אם הוא תוך 24 חודש מגיע למצב שעשית תכנית, הרסת בניינים, בנית חדשים, בנית ליד, עשית – צריך להיות תמהיל של פתרונות, אבל הפתרונות צריכים להיות כאלה שלוקחים בחשבון שרעידת אדמה רודפת אחרינו, אנחנו לא יודעים מתי היא תקרה ולכן חשוב שניתן את הפתרונות כמה שיותר מהר. אם הפתרון כרגע זה לחזק את המבנים האלה, כי זה הפתרון הכי קצר כדי להציל חיים, אנחנו נחזק את המבנים ובמקביל אנחנו נעשה את התהליכים היותר ארוכים. מאוד מאוד חשוב שאנחנו נציל את האנשים.

יפה, תודה.

נאמרו פה דברים נכונים, לצערנו הרב חלק מהדברים שנאמרו פה לא יתבצעו בשנים הקרובות אם לא יהיו תקציבים. זה חשוב להדגיש, סדר העדיפות כרגע מבחינת משרד הבינוי השיכון, ובכלל ממשלת ישראל וכנסת ישראל, זה להביא תקציבים, לחזק את הבניינים בכלל הארץ ובפרט כרגע אנחנו מדברים על עשרת היישובים.

הדבר הכי חשוב שאני חושב שצריך לציין, ונאמר פה על ידי כולם, העבודה חייבת להתבצע במקביל, במקביל להתחדשות עירונית ובמקביל לחיזוקים שאנחנו מבצעים. כל התכניות הן רלוונטיות, אנחנו מבצעים את המיפוי ובהתאם לזה אנחנו פועלים, כלומר אנחנו לא נצא מנקודת הנחה שבניין שמור ויש כדאיות כלכלית או ישנה היתכנות לבצע התחדשות עירונית ניכנס לחיזוקים. ברור לי שלא ניכנס לחיזוקים. לכן שיתוף הפעולה בינינו לבין - - -

היתכנות עם האינסנטיב הממשלתי, 100,000, 200,000 ליחידה.

חד משמעית. בנוסף לזה אנחנו גם לוקחים בחשבון את הנושאים שהעלית, היושב ראש, כולל המעליות. איפה שלא ניתן להכניס מעליות לא ייכנסו מעליות, אין מה לעשות. יש גם מקומות שלא ניתן לעשות הנגשה, עם כל הטופוגרפיה, אז לא נעשה את ההנגשה, אבל נבצר את החיזוק.

נאמר פה על ידי בני, התחדשות עירונית, חיזוק יתבצע במקביל ואנחנו המטרה שלנו להציל פה חיי אדם, שלא נראה את האסון שקרה בטורקיה, למעלה מ-50,000, 60,000 איש נספו.

התייחסות קצרה, רק על הדברים שנאמרו פה קודם כל. אתה יודע, נעשה את זה ואחר כך נלך הלאה זו אמירה קצת קשה, אני ואתה מכירים את זה, בוודאי אתה בתפקיד שלך בירוחם יודע שמדינה שמה כסף בפריפריה והיא שוכחת ממנו אחר כך לעוד כמה שנים. אני ואתה יודעים שהכסף ששמו היום על המבנה הזה, בוא נגיד שב-20, 50 שנה הבאות לא יהיה פה עוד כסף, לא להתחדשות, לא למיגון ולא לכלום.

ולמה אני אומר את כל זה? כי בטיפה יותר שדרוג ממה שהיה פה, זה אומר שכשאני עושה את החיזוק הזה כבר הייתי לוקח בחשבון גם עוד שלוש קומות למעלה, בהעמסה שלו, בקונסטרוקציה, אז הדבר הזה היה הופך להיות מתמריץ שלילי לתמריץ חיובי, כי אז הייתי יודע לבוא ליזם ולהגיד לו: בוא תעשה פינוי בינוי בינוי, תתחיל לבנות פה ישר שלוש קומות, תעביר את הבניין ההוא לשלוש קומות, תגלח אותו, תבנה אותו מחדש, מה שהיום אני לא יכול לעשות כי החיזוק הוא נקודתי לשלוש הקומות האלה.

זה לפני התחלת העבודה.

בדיוק, בטיפה יותר שדרוג, בתכנון היו צריכים לקחת בחשבון אחוזים נוספים.

יש פה אמירה, הם יוצרים פה שפה שאומרת שיש מקום שיהיה בו התחדשות עירונית ויש מקום שלא יהיה. אני לא מסכים עם האמירה הזאת.

אין מקום שלא יהיה.

אם בתל אביב הצפופה עושים במקומות כל כך צפופים התחדשות עירונית, מצליחים להזיז קיר עתיק בירושלים ולהחזיר את הקיר. אין דבר כזה שאי אפשר התחדשות עירונית, אבל אם מחליטים שאין התחדשות עירונית אז לפחות את מה שעושים לעשות נכון עד הסוף 50 שנה קדימה. אם רוצים התחדשות עירונית, אז מהיסוד, לא באמצע העבודה להגיד עכשיו בוא נעשה פה תשתיות.

אתם רוצים לראות איך נראה ממ"ד?

אנחנו רוצים להיכנס, עוד שנייה ניכנס. אני רוצה להגיד לכם קודם כל הדגמה של הכרת הטוב ומילה טובה להרבה אנשים שהביאו לפרויקט הזה. הראשון זה השר ליברמן, שר הביטחון, הוא הכריז על פרויקט מגן הצפון, אבל הוא סיים את תפקידו, שנתיים לא היה תקציב מדינה ולא היה כסף למיגון הצפון. כשעשינו פעולות של מעטפות קורונה, לפני תקציב המדינה, הזזנו כמה מאות מיליונים כדי לפתור בעיות, עשינו ברדק, ברדק זה אני כשר במשרד הביטחון יחד עם שר הביטחון בני גנץ, ודרשנו 100 מיליון ראשונים למגן הצפון. אגב מי שאישר את זה היה שר האוצר ישראל כץ, אז גם הוא מקבל מילה טובה.

בתוך ה-100 מיליון הללו דרשנו פיילוט בקרית שמונה שלראשונה מחבר את משרד השיכון והפנים והביטחון על חשיבה מקומית. מי שזימן את הדיון הראשון על הדבר הזה היה השר דרעי והמנהל מרדכי כהן. ואז עמדו 100 מיליון שקל לפיקוד העורף, מתוכם הוקצו לפיילוטים במגזר העירוני X, לא יודע כמה, וכשאושר תקציב המדינה ל-21'-22' נוספו כספים למען הצפון, סך הכול יש 400-300 מיליון. אלה המספרים היום.

ואני מראה לכם שתראו כמה, ישראל ביתנו, ש"ס ואנחנו ואחרים, כדי שנצליח לבוא לפה לבניין ראשון שיהיה לו ממ"ד ויהיה לו ביסוס ליסודות. במובן הזה צריך להגיד שאפו לפיקוד העורף ולשיכון ולעמידר ולעירייה שנתנה את ההיתרים ולמשרד הפנים שעודד את החשיבה האינטגרטיבית הזאת ואנחנו מתחילים.

היושב ראש, אני עוצר לתקן אותך.

לא עוצרים יושב ראש באמצע סיכום.

11 בנינים כבר חוזקו פה בקרית שמונה. אני לא מתקן, אני מוסיף.

הפרויקט הזה יצא לראשונה עכשיו, השנה לראשונה יש חשיבה של ממשלה שממנפת כספים עם מספר משרדים ועושה את המעשה הנכון. למעשה הנכון הזה יש כמה בעיות. בעיה אחת, זה לא היקף גדול. אנחנו דורשים מהממשלה בשנה הבאה לשים מיליארד שקל. במקור מגן לצפון דיבר כל שנה 500 מיליון שקל, לאט לאט צמצמו את זה. צריך לחזור לקצב של 500 מיליון שקל, מתוכם כמה מאות מיליונים למגזר העירוני, על הקו הסורי אפריקאי, ולהמשיך למגן בקצבים יותר גדולים, כולל ביסוס הקרקע.

אני מבקש מכם, משרד השיכון ועמידר, אל תיכנסו למקום שלא נתתם את הדעת על מעלית. להוסיף פה פיר של מעלית, שזה מטר וחצי על מטר וחצי, ולהוסיף מעלית, חלקי יחידות הדיור זה כמה עשרות אלפי שקלים תוספת ליחידה, אני לא יודע לחשב את זה עכשיו, ואתם דואגים מתחזוקה? אז תקנו מנחושתן או ממי שזה לא יהיה שלוש שנות אחזקה, תן לי שלוש שנות אחזקה ואני אמשיך לריב עם הדיירים. אחרי שלוש שנים לא יתחזקו לא תהיה להם מעלית, אבל הם ייהנו בפעם הראשונה ממעלית.

לראש העיר אני אומר, אין שיפוץ של בניין בלי תחזוקה של בניין. קח את הבניינים האלה, השלושה הראשונים, תבנה מנגנון עירוני. אם יש דירות של עמידר הם ייתנו לך את החלק היחסי, דיירים מסוציואקונומי נמוך ייתנו 25 שקלים, אתה תוסיף, תגייס מכספי פיתוח. פיילוט תחזוקת מבנים והתחדשות עירונית וכספי הפיתוח, תני לו רשות, 200,000, 300,000 שקל. אני אומר לך שאתה יכול להעיף את העיר ולחזור לבניינים ותיקים וגם אותם לתחזק, עד שייכנסו אליהם להתחדשות עירונית או לחיזוק. אסור לשפץ בניינים בישראל בלי לתחזק, זה לעג לרש, זה לא מכבד את הדיירים. הפער הזה בין עשרות מיליונים שזה עולה לבין חצי המיליון תחזוקה, זה לא הגיוני שאנחנו נעשה את זה, פשוט לשים בצד 10% מהפרויקט לתחזוקה עתידית ולתת לעירייה שתחתום שהיא תתחזק ותנו לה חצי מיליון והם יתחילו לשבור את הראש איך הם הופכים את חצי המיליון לשני מיליון.

אנחנו רוצים לחזור לפה, גם להיכנס לראות את הממ"ד, לחגוג את המבנים האלה, אבל המבחן של הממשלה, וזה האוצר והשיכון והביטחון והקבינט, כי הוא עוסק במיגון הצפון, זה לעשות גל של מאות מיליונים בשנת 2023 להכנה לרעידות אדמה ולמיגון מפני טילים. זאת המשימה, אנחנו כולנו נעבוד על המשימה הזאת גם בוועדה וגם בכנסת. ניכנס לממ"ד ונלך לפגישת סיכום.

אדוני היושב ראש, אני לא מסכם אחריך, אני רק רוצה לנצל את ההזדמנות, כי אני לא יודע אחרי הסיור הזה כמה ימשיכו איתנו, להגיד קודם כל תודה ענקית לך כיושב ראש הוועדה, בוודאי עוד קודם. זה לשאלתך, אני לומד ממנו יום יום, עוד לפני שזכיתי, כשהוא היה ראש עיר מלווה שלי כשאני נבחרתי ואז גנבתם לי אותו לכנסת ואני הפסדתי אחלה שותף ויועץ, אבל אתה רואה? הרווחתי אותו מהכנסת. אז זו באמת הזדמנות להגיד לך המון המון תודה, קודם כל על הקמת הוועדה לחיזוק הנגב והגליל, שזה לא פחות חשוב, ועוד יותר על כך שהביקור הראשון של הוועדה הוא כאן אצלנו בקרית שמונה.

אני שמח לארח אתכם, בטח כשזה בשני הנושאים הכי הכי הכי חשובים שיש במדינה, שזה הצלת חיים, פעם אחת המרכז הרפואי וחיזוק המבנים פעם שנייה. אחרי שראינו מה קורה בטורקיה ובסוריה, באמת לקחת את שני הנושאים האלה, להתחיל דווקא מפה, שבגליל, בקרית שמונה הקטנה אין כוח אלקטורלי, אתה לא עושה את זה בשביל הקולות ובשביל המצביעים, אתה עושה את זה כי אתה מבין שזה באמת מה שצריך לעשות ואני רוצה להגיד לך וליוני, ולכל חברי הוועדה וכל מי שפינה מזמנו והגיע לפה, כמובן לעינב, שהיא השותפה הכי טובה שלנו, יום יום היא מלווה אותי כממונת מחוז, תודה לכל השותפים ותודה לכל מי שהגיע.

תודה לך, ראש העיר. בלי מנהיגות מקומית אין שום דבר ומבחינתנו לא סיימנו את העבודה, בענייני הבריאות יש לנו עוד משימות וגם כאן בתקציב המדינה יש לנו משימות, אז אנחנו עוד נשוב לקרית שמונה וגם נדון בה ונלווה אותה גם בוועדה שלנו בכנסת. תודה לכולם.


(פגישת סיכום לסיור)

ראש העיר, תתחיל בבקשה.

אני אתחיל קודם כל בברכות לכולם שוב, תודה ליושב הראש, חבר הכנסת מיכאל ביטון, לחבר הכנסת יוני מישרקי, כל חברי הוועדה שנמצאים איתנו כאן היום וכל מי שהגיע. אני רוצה לפתוח קודם כל בתודה והכבוד הוא שלנו, אנחנו יותר משמחים לארח אתכם כאן.

עצם הקמת הוועדה הזאת, לחיזוק הנגב והגליל, אומר הרבה על מיכאל כאיש הנגב, ואני יכול להגיד גם איש הגליל, כי הוא חנך אותי בתחילת הדרך שלי כראש עיר מלווה, הייתה לי הזכות ללמוד ממנו תקופה קצרה, עד שגנבתם לי אותו לכנסת. היום יש לי את הזכות לעבוד איתו בכנסת וזו הזדמנות להגיד תודה ענקית שהביקור הראשון של הוועדה מתחיל אצלנו כאן בקרית שמונה בשני נושאים הכי חשובים, שמדברים בהצלת חיים, שזה רעידות אדמה והמוקד הרפואי. זה אומר כנראה הרבה על איזה בן אדם מיכאל שלא מסתכל על הפוליטיקה ועל כמות המצביעים פה, אלא על הצלת חיים ועל מה באמת חשוב. בהזדמנות הזו מול כולם אני רוצה להגיד לך תודה.

על רוב הדברים דיברנו במהלך היום בסיור אז אני אנסה לקצר, אבל נתחיל מהמרכז הרפואי. בראשית שנות ה-80, כמו שאמרו קודם, הוקם בקרית שמונה בתמיכת המדינה חדר מיון קדמי של בית החולים זיו צפת, הוא סיפק שירותי חירום לתושבי הגליל המזרחי ובעיקר לחיילי צה"ל ששירתו אז פה בלבנון. היו ימי לחימה, אנחנו מדברים על שנות ה-80, אז היו פחות מתיישבים בגליל ואף אחד לא אמר שאין הצדקה לחדר המיון הזה, כי אין מספיק אנשים ואין מספיק פניות. כנראה שבשנות ה-80 היו אפילו פחות, מה לעשות? הגליל גדל מאז שנות ה-80. אם בשנות ה-80 הייתה הצדקה אני לא אקבל את זה שבשנת 2023 אין לזה הצדקה.

מה שקרה זה שבשנת 2014, אמר קודם שמעון אביטבול, ב-31 בדצמבר 13', או תחילת 14', תגידו איך שאתם רוצים, צומצמו שירותי חדר המיון הקדמי באופן ניכר. זה התחיל מזה שלמעשה החליטו לסגור את חדר המיון כשלוחה של בית החולים צפת. נכון שמד"א נכנסה תחת האלונקה בין השנים 14' עד 18', בשנת 18' הגיעה גרמן ולאחר מכן ליצמן שהחליטו שהם מפסיקים את חדרי המיון הקדמיים ועוברים למוקדי רפואה ליליים.

מוקדי הרפואה הליליים האלה אמורים לפעול משעות הצהריים, מרגע שקופות החולים סגורות, ועד למחרת בבוקר כשהקופות נפתחות שוב. למעשה הם לא נותנים את המענה של רפואת חירום, בעיקר טראומה, ועל זה אין את המענה, בוודאי לא הטוב כפי שהיה לפני כן כשהיה פה חדר מיון.

יש פה דוגמה להפגנות שהיו מאז 2014. במשך כל שנה אנחנו מוצאים את עצמנו נלחמים מחדש שלא יסגרו את המוקד הזה וגם עכשיו, אנחנו עובדים כבר על אדי דלק. עד לא מזמן לא היה לנו כל כך מול מי להפגין, אבל למעשה התקליט היה צריך לחזור, אין יותר תקציב להפעלת חדר המיון מאז שנגמרה החלטת הממשלה 3470 של יישובים סמוכי גדר.

פה אפשר לראות בשקף הזה 1.5 הגיע מנגב גליל, 950 ממשרד הבריאות, שזה סך הכול עלות ההפעלה השנתית, כשאת ההשלמה לזה אנחנו השלמנו מתקציבי פיס.

על הפערים דיברנו מספיק, זה אולי שווה להתעכב עליו. אתם רואים פה בירוק, שאלתם כל הזמן מה גבולות הגזרה, אז הירוק זה מרחב ירדן, כל הירוק הזה שאתם רואים זה מרחב ירדן של מד"א ועל כל הגזרה הזו יש שני אט"נים, אחד בקרית שמונה שפועל בשגרה, אחד חדש מתחילת השנה במסעדֶה, הבא הוא איפה שהוא בקצרין ובצפת, אבל כל הפריסה הזו מההזנקה שיוצאת מקצרין וצפת בעצם כל החצי העליון הזה נמצא בזמן שגרה על אמבולנס אחד.

זו הדוגמה שמישל, סגן ראש העיר, תיאר קודם. האמבולנס הגיע באיחור, לצערי התושבת כבר לא איתנו. זה קורה לא פעם ולא פעמיים שהאמבולנס לא נמצא בעיר ואז מגיעים כגיבוי אמבולנס של 769, אמבולנס צבאי שלא מצויד ב-GPS האזרחי לכן יש לו קושי לאתר הרבה פעמים את מקור הקריאה והזמן הזה עולה לנו בחיים. אני לא רוצה לדבר על מצב עוד לפני זה, שהאמבולנס הצבאי היה מוגבל, היה אסור לו לעזוב את הגזרה במחניים, פשוט היה אמבולנס צבאי כבר מגיע למקום, נוסע עד מחניים ונעצר כדי שיחבור אליו אמבולנס כי היה אסור לו לצאת מגזרת מחניים. אלה דברים שלא יעלו על הדעת. אני לא רואה איך לתושב תל אביב מחליפים אמבולנס באמצע, פה זה קורה כמעט בכל הזנקה, כי האט"ן לא זמין, יוצא לבן ואז מתחלפים עם אט"ן באמצע בצומת מחניים.

לצערי מעל ארבע שנים שאני ראש עיר אין יציבות שלטונית, מערכת בחירות חמישית, אין תקציבי מדינה, זה אילץ אותנו לקחת אחריות גם על תחומי הבריאות. אמרו כל הזמן שהבריאות לא נמצאת אצל הרשויות המקוריות, אבל הנה הגיעה קורונה ופתאום אנחנו אחראים על בריאות הציבור ופתאום אני צריך להוציא צווי סגירה ופתאום אני צריך לעשות מסלולים ואני צריך לעשות PCR, אז הבנתי שאני אחראי. אז אם אני אחראי על הציבור אני לא יכול יותר לשבת בחיבוק ידיים, פנינו לארגון ה-JNF, ל- Jewish National Fund, JNF ארה"ב שתרמו לנו 16 מיליון שקלים להקמה של מרכז עצמאי, מרכז שיופעל בדומה למנגנון שעובד בדימונה, שהעירייה מפעילה אותו, חלקו הוא רפואת חירום, שזה החלק ההפסדי, וחלקו בנוי על רפואה פרטית, שאנחנו משכירים.

פרסמנו RFI לקופות, אנחנו כבר יודעים שכללית מתכוונת לשכור שם X מטרים ב-X כסף ולהפעיל שם שירותי בריאות. הכסף הזה משמש לנו ככיסוי על רפואת החירום, אבל בשביל להקים את המבנה הזה מתוך 28 מיליון יש לנו כרגע רק 16 של התרומה, מה שאומר שאני צריך את ההשלמה של משרד הבריאות לבינוי ולאחר הבינוי אני צריך גם להפעלה שלו.

אפשר לראות את התקציבים. אני לא יודע אם נצליח מהמרחק הזה לראות, אבל לחבר'ה ממשרד הבריאות, יש לכם את זה ואם תרצו אני אשלח לכם את זה אחר כך שתוכלו לראות במפורט את תכנית ההפעלה, מה נדרש להפעלה בשוטף ומה נדרש לבינוי ומה נדרש להצטיידות.

ראש העיר, אני רק רוצה לחדד פה במספרים. כמו שראיתם אנחנו רק בשלב קידוחי הכלונסאות, העלות המשוערת מדברת על קרוב ל-29 מיליון שקל, כרגע יש לנו תרומה מקרן JNF שבאמת מלווה אותנו והולכת איתנו כתף אל כתף, וזה המקום להודות להם בהרבה מילים חמות, היא תרמה 12 מיליון שקלים, לכן החוסר התקציבי שלנו הוא קרוב ל-17 מיליון שקלים. אני מצטער, אתה פשוט עמוס בהמון דברים, הייתי חייב לחדד את זה.

זוהר, אני אגיד יותר מזה, סביר להניח שעד שהכסף יגיע ועם היוקר ועם ההתייקרות של הבטון וההתייקרות של הברזל זה כבר לא יהיה 16 עד שיצטרכו להעביר את הכסף. ה-16 הוא נכון למועד המאוד מאוד מסוים.

אתה לגמרי צודק.

תוסיפו מדד, יוקר, כולנו מכירים את זה, ברור שזה לא יישאר אותו סכום.

וגם שייתכנו ויהיו התייקרויות, כמו שראינו בתקופת הקורונה.

חשוב להגיד שהמרכז החדש שיוקם, מעבר לרפואת החירום, הוא גם ייתן רפואה מקצועית שהיום לא זמינה בגליל ויש בה חוסר, כמו MRI, כמו PET-CT, כמו יתר השירותים שיינתנו שם.

אנחנו נעבור לרעד, אינה את רוצה להציג את זה את? בכבוד, אינה. תציגי מי את כדי שיידעו ואת הנושא שלי.

שמי אינה בורשטיין זיתוני, סגנית מהנדסת העיר ומנהלת מחלקת התכנון בעיר. העיר, מעבר לכך שהיא יעד לאומי אסטרטגי, יושבת על גבול של שתי מדינות, הייתה כאן בכל החזיתות הקשות, היא מיועדת לשלש את גודלה על פי היעד הלאומי שהוקצב לה, אנחנו צריכים להגיע מ-23,000 תושבים ל-70,000, אנחנו נערכים לכך בתכניות אסטרטגיות, אקדמיות, וכל מה שקשור.

ניתן לראות בשקף הזה את מאמצי הממשלה לפיתוח העיר. יש לנו שלוש שכונות חדשות בהקמה ויש לנו תוספת נדרשת של 4,000 יחידות דיור בתוך שטח העיר הקיימת וזה מעיד עוד יותר וביתר שאת על הצורך הנדרש לחזק, למגן ולתקצב את השיקום של 8,000 יחידות הדיור שקיימות כבר בעיר הוותיקה.

אולי עוד משפט אחד, אינה. במסגרת השכונה הזו לפחות שנבנית, רובע הנחלים, שהיא סביב תחנת הרכבת, אתם רואים שתחנת הרכבת אמורה להגיע לכאן והיום אנחנו מתכננים את השכונה מעל כשהשכונה מעל לפי תמ"א 49, שריינו שם קרקע שמיועדת להיות בית חולים.

גריאטרי.

בית חולים גריאטרי, כשאין היום בית חולים גריאטרי בכל מחוז צפון, זאת אומרת הצורך עצמו ישנו, אנחנו רק צריכים שהמדינה תסכים לתקצב אותו ויש אפילו את הקרקע לזה. כמובן שבית חולים גריאטרי יחזיק גם חדר מיון.

באזור הזה, מעבר לצורך בשיקום העיר הוותיקה, אנחנו מקדמים פיילוט במספר תחומים מול משרד הכלכלה, הרשות להתחדשות עירונית, פיקוד העורף, משרד השיכון, ומציאת פתרונות יצירתיים לדברים האלה. נסקור מעט מהם, נגיד רק שבדקה הקרובה אני אגיד בשלוש כותרות ראשיות, מבני מגורים, ציבור, חינוך, כבישים לתשתיות. אתם יכולים לראות כאן מבנים ותיקים שניזוקים מדי יום - - -

את אומרת את זה מהר מדי. בואי נחזור רגע אחורה. קודם כל דילגנו מנושא הבריאות לנושא רעד. בנושא הרעד אנחנו מתמקדים בשלוש קטגוריות, אחת זה מבני המגורים, כמו הדוגמה שראינו בשפרינצק, שתיים זה מבני הציבור, חינוך, בתי ספר, בתי כנסת, מתנ"סים, כל מבני הציבור.

אתם אומרים משהו שכבר אמרנו. חבר'ה, אני מתנצל.

כבישים ותשתיות, לא נגענו בזה בכלל.

אפשר לראות שבתוך העיר יש כ-400 מבנים שלא יעמדו ברעד הבאה על פי תרחיש הייחוס. גם במפה על רקע קווי ההעתק ניתן לראות את המבנים שנמצאים בסכנה.

שפרינצק שהיינו עכשיו זה הקו הזה. אתם רואים? זה חוצה ממש את השכונה, מהתחלה עד הסוף יש קו פעיל.

זה נראה כמו אוטוסטרדה.

לא, זה קו העתק.

זו אוטוסטרדה של השבר הסורי אפריקאי.

זו אוטוסטרדה לגיהינום.

אגב, זה אותו קו העתק סורי אפריקאי שיצר את רעידות האדמה גם בסוריה וגם בטורקיה, אז אנחנו יודעים בוודאות שמדובר בקו העתק פעיל ומכאן הדחיפות. חשוב גם לומר שבתוך השיכונים האלה מתאכלסים כחצי מיחידות הדיור של העיר, חצי מדירות העיר נמצאות בתוך השיכונים.

עיקרי הדברים, לסכם את הנושא הזה, בהתאם להחלטה 302ב' של הקבינט הביטחוני מדיני הושלם סקר מיגון ורעד, ישנה תכנית ואנחנו ביחד עם פיקוד העורף ומשרד השיכון ממתינים לאישור התקציב לביצוע התכנית, ונדרש שם תקצוב של חיזוק מיגון לצד סבסוד התחדשות עירונית, שרק נגיד שאנחנו מקדמים עבודה מאומצת גם בסיוע חוקרים מהטכניון. אנחנו עובדים על בסיס נתונים, אנחנו מנתחים את העיר ובוחנים איזה פתרון מתאים לאיזה מתחם בעיר על פי איזה קריטריונים ויוצרים חלופות, חלק בפינוי בינוי, חלק בחיזוק מיגון, בשביל להצליח להביא מיגון וחיזוק כמה שיותר מהר.

השקף הזה, חשוב להתעכב עליו דקה. אנחנו שומעים הרבה את המשפט, אדוני היושב ראש, שאין כסף, חיזוק מבנים זה כסף גדול. אז אני עשיתי בכוונה, אני בטוח שתוכלו לדייק לי פה את המספרים, אבל בעצם השקף הזה מראה איגום משאבים של כל משרדי הממשלה, כמה כסף יש כבר היום. אני הלכתי ובדקתי, לצורך העניין שכונת יובלים החדשה שנבנית היום בקרית שמונה והקרקע אפס, לאזרח נותנים חינם, אבל למדינה רמ"י קונה כל דונם ב-550,000 שקל.

כשאומרים לי שאין כסף לחיזוק מבנים, במקום ללכת לשכונות החדשות שאנחנו בונים אותן, תביאו לי כסף לשכונות הוותיקות. זה גם יותר נכון במקום ללכת ולפתח עוד שטחים ציבוריים שאמורים להיות האוכל שלנו, וזה גם המון כסף שחסר היום להתחדשות. זה כבר לא 170 ליחידה שאתה מדבר, זה חצי מיליון שקל לדונם שהמדינה קונה היום קרקע חדשה, על זה היא עוד מתכננת ועוד בונה ועוד ועוד ועוד.

המדינה מוכרת התכוונת?

היא קונה מרמ"י. דונם בשכונה החדשה, היא צריכה לפדות את הקרקע מרמ"י ב-550,000 שקל על כל דונם. חצי מיליון שקל זה עולה למדינה.

לא, היא לא משלמת.

תבדוק אותי, אני אומר לך שכן.

היא מסבסדת פיתוח, 100,000 שקל ליחידה, אבל - - -

550,000 לדונם. עזוב את הפיתוח, זה פה. תבדוק אותי, מיכאל, אלה מספרים שקיבלתי מהם.

אני אבדוק.

הסבסוד נמצא פה, הנה הוא, אתה רואה? השקף הזה מדבר על סבסוד. זה עוד אבסורד, כשאתה בונה בעיר המדינה מסבסדת אותך ב-68,000 שקל. כשאתה בונה בקיבוץ תקבל 100,000 שקל.

לא, אם זה בנה ביתך בעיר זה גם 100,000 שקל.

לא, זה מה שאתה מקבל היום על צמוד קרקע, סבסוד יחידת דיור בפריפריה, באזורי עדיפות. בכפר אתה מקבל 98 - - -

אני קיבלתי 100,000 שקל בירוחם.

התייחסו אליך ככפר.

יכול להיות.

על זה יש עוד מחיר משתכן שמסבסדים מענק לזכאים, 60,000 ו-40,000 ליזם, על זה יש לך עוד 170 לממ"ד, עוד מיליונים שמשלמים תכנון, אני לא יודע כמה זה, זה משתנה.

זה נקרא לעשות סלט מטבוחה, אחי.

לא, זה הכסף שיש. נכון שזה משרד שיכון וזה רמ"י, וזה פנים וזה חינוך.

לא, אם אתה עושה בית במחיר למשתכן אז זה לא צמוד קרקע.

אני מראה כמה כסף יש היום. מסתובב כסף סביב פתרונות דיור וכל הכסף הזה שמסתובב - - -

מסתובב כסף, אנחנו לא צריכים את השקף הזה בשביל לדעת שיש כסף.

אנחנו צריכים, כי כל הכסף הזה שמסתובב זה טלאי על טלאי על טלאי על טלאי.

הכסף הולך לפי כוח פוליטי.

שזו הבעיה, זו הבעיה שלנו.

יש כסף, לא ראית כמה מאות מיליונים זזים כשרוצים להזיז? הכול עניין של עוצמה פוליטית.

כן, אבל בסוף התוצאה של כל הכסף הזה זה - - -

אבל העיר הזאת מצביעה ליכוד, הרוב, לא?

העיר הזאת זאת העיר הכי ציונית במדינת ישראל, לא קשור למוצא שלה, אנחנו ציונים, בגלל זה אנחנו חיים פה, בשביל זה אנחנו כאן, אנחנו דואגים שמדינת ישראל תתייחס אלינו בתור שכאלה ותדאג לנו, נקודה, כמו שהיא דואגת לכל תושב בכל מקום אחר בארץ, לא יותר, לא פחות.

לא צריך את הטבלה הזאת, יש מלא כסף.

יש הרבה כסף, אבל הוא לא מסודר סביב רעיון אחד. הוא היום מפוזר טלאי על טלאי על טלאי, זה מביא כסף לחד"ב, זה מביא כסף לשיקום שכונות, במקום שפעם אחת ניקח את הכסף הזה ונייצר פתרון מאפס.

תחום של מבני ציבור וחינוך, אלה תמונות מגני ילדים, המשרד כן מתקצב, הוא מתקצב חיזוק של בתי ספר, הוא לא מתקצב מיגון שלהם והוא לא מתקצב הצטיידות, פיתוח שטח וכו'.

מגן לצפון גם עושה מוסדות ציבור.

מגן לצפון למיטב ידיעתנו עושה - - -

זה לא נכון? בר, יש תקציב למיגון מוסדות ציבור.

מגן לצפון מחלק את עצמו גם למימון פרטי ויש גם מימון למוסדות ציבור, אבל אני מזכיר שמיגון מוסדות ציבור נפרס מעבר למיגון הפרטי שהוא בהתאם למרחק מהגבול, אז כל הטווח של ההחלטה ש - - -

ברור, אבל מגן לצפון עושה גם מוסדות ציבור.

זה עוד לא הגיע אלינו.

תבנו תכנית.

אז עולה שצריך להמשיך את התכנית מחוץ למגורים ומוסדות ציבור.

אנחנו מערבבים פה שמחה בשמחה. כשאנחנו מדברים פה על מגן לצפון שמדבר על המיגון ועוברים על מיגון - - -

שזה עוד לא התחלנו.

נכון. המיגון הפרטי, אז אנחנו משלבים את זה עם - - -

תכנית מגן לצפון כוללת גם את הבתים הפרטיים וגם מוסדות ציבור. תכינו תכנית עבודה איתם גם על ההיבטים של מוסדות ציבור. מעבר למה עושה משרד החינוך על חיזוק הקרקע לרעידות אדמה אפשר לדבר איתם על מיגון ואולי ללמוד מה שעשינו בבניין, שלא ישימו כסף כל אחד בנפרד, אלא ביחד. אם יש לחינוך כמה שקלים לחיזוק ולאלה למיגון, לעשות את זה יחד, זה יביא תוצאה יותר יפה.

ראש העיר, בהקשר של משרדי עירייה אתה רוצה להגיד?

הבנו את הרעיון, אנחנו צריכים לקצר. במשפט אחד, בניין העירייה.

יש פה משרד יפה.

הוא יפה, אבל אנחנו נמצאים כרגע במתנ"ס, המבנה הזה הוא מבנה של הסוכנות היהודית, בנו אותו כדי שהוא - - -

איזה מתנ"ס זה?

מתנ"ס בית אדלשטיין, זה המתנ"ס הראשון במדינת ישראל שנבנה. לצערי, כמו שאתה רואה, הוא לא משמש מתנ"ס, הוא משמש בניין עירייה, העירייה השתלטה עליו, זה עושה בלגן לסוכנות, הסוכנות הרי לא יכולה לתרום מבנה ציבור לממשל, זה עושה להם בעיות עם המיסוי, ואנחנו ממשל ויושבים פה. בניין העירייה שלנו נפגע מקטיושה בשנת 99', מאז הוא עומד נטוש עם החור של קטיושה. כשאני יושב בוועדה ומדברים על מבני עירייה לחיזוק אפילו לא לוקחים בחשבון את קרית שמונה כי אין לה מבנה, אז הוא לא נמצא בסכנה. בגלל שלי אין בכלל מבנה אני אפילו לא מופיע בסיכון.

הנושא האחרון זה העניין של כבישים ותשתיות. יש לנו סוגיה מאוד קשה, בגלל קווי העתק של קירות תמך של כביש שקורסים. אפשר לראות כאן קיר תמך שהתחיל לקרוס ולהקריס איתו את הכביש, יש לנו את זה בכמה שכונות.

זו שכונה חדשה, זה לא שכונה מלפני 1980, זה הוורדים.

- - - בנויה בצורה כזאת שצירי תנועה ברעידת אדמה אפילו מינורית קורסים ומקשים על פינוי וחילוץ של שכונה שלמה, אם אנחנו מדברים על חירום. ניתן לראות את זה גם כאן.

הקריסות האלה הן ברגיל, זה לא ברעידת אדמה.

זה מגשם.

זה משבוע שעבר.

גם כאן אנחנו עובדים מבוסס נתונים. יש לנו את כל הפילוח, אנחנו יודעים גם להביא את הכבישים למצב נורמלי, לא למצב טוב, למצב נורמלי. בנקודת הזמן הזאת נדרשים לנו שמונה מיליון שקלים לשנה למשך חמש שנים רק לאפס אותנו.

עד שיגיע הכסף נצטרך עוד שמונה מיליון.

כדי להגיע לבינוני.

זה לא כסף גדול למשרד התחבורה.

משרד התחבורה לא מתעסק עם כבישים פנימיים.

למה לא?

רק עם חדשים ועם תכנית כלכלית.

יוסי, אתה מקלקל את האנשים. אנחנו עשינו מלא כבישים פנימיים עם משרד התחבורה, זה נקרא הסדרת תנועה.

זאת אומרת קול קורא.

לא, יש כסף לכבישים, הסדרת תנועה סביב בטיחות, אפשר לעשות כבישים בתוך העיר ושם תייצבו גם את קיר התמך.

אז קירות תמך לא נכנס למסגרת התקציבים שאנחנו מקבלים מהם, אנחנו מקבלים מהם תקציבים רבים, הכול בהסדרים אחרים, בעיקר של - - -

זה עניין של בטיחות בתעבורה.

אולי עכשיו, אחרי רעידות האדמה בטורקיה ושהנושא חם, אולי מישהו יפתח שם את הסוגיה הזאת. אנחנו גם מוכנים כוועדה לפנות למשרד התחבורה ובערים המועדות לרעידות אדמה, שכשהם עושים עבודות עירוניות לכבישים ייתנו דעת על קירות תמך. אנחנו נוציא מכתב, אמל, לשרת התחבורה לבחון את הדבר הזה.

יש לנו סקר מסודר מלפני שנתיים.

לא הקדוש ברוך הוא קבע את הכללים האלה, בני אדם, אפשר לשנות אותם.

אני אגיד משהו נוסף לגבי הקירות התומכים האלה והכבישים, ברגע שמתמוטט הקיר התומך הוא לוקח איתו תשתיות, כל המים בתוך הקיר מתפרצים, כל החשמל בפנים, וזו סכנה.

כן, מוכר, ידוע. אצלנו זה שיטפונות.

גם פה, אחרי הגשם, התמונות שראית זה אחרי הגשם.

אני את החלק שלי סיימתי.

מי שרוצה הערה זה דקה עכשיו. כמו בוועדה, דקה.

אני אתייחס.

מנהלת המחוז, תודה שהיית איתנו כל היום, זה מעיד על רצינות וכבוד לעיר הזאת ולכנסת ורואים שאת כבר בשותפות ובאה עם כוח צעיר ורענן לעשות פה טוב. בבקשה.

אני חושבת שזאת העיר הראשונה שביקרתי בה כשנכנסתי לתפקיד וגם אתם את הביקור הראשון בחרתם לעשות כאן בקרית שמונה, כי זה באמת העוגן הגלילי שלנו, הצפוני ביותר, ומאוד חשוב לנו לחזק אותה ולהיות ויש לנו גם עם מי לעבוד, אז אנחנו מלווים מאוד בצמוד את הרשות הזאת. אנחנו נמצאים בשעת כושר מאוד חשובה עכשיו לצערנו בגלל אסון שקרה בטורקיה, כאן הדברים מאוד מאוד דינמיים והם אקטואליים מאוד. קיימנו בוועדת הפנים של הכנסת דיון של חמש שעות בנושא הזה.

אני מסתכלת על משרד הפנים יחד עם נגב גליל כשני משרדים שיכולים לתכלל את כלל הדברים האלה שקשורים לצפון. יש לנו 94 רשויות, אחת מהן זה קרית שמונה, יש כאן המון המון אתגרים, בסיורים שלכם אתם בטח עוד תהיו חשופים להמון אתגרים, אחד האתגרים החשובים זה נושא הבריאות, שזו נקודה כואבת ומכאיבה ונוגעת בכל תושב בצפון. מדם ליבי אני מדברת, אבל זו באמת נקודה כואבת שצריך למצוא פתרון וצריך לתכלל את זה וצריך לראות איך אנחנו מגיעים ומשאירים כאן את השירותים המינימליים וכמובן מחזקים אותם.

בנושא המוכנות לרעידת אדמה, משרד הפנים, יושבים איתי כאן גם הנציגים שלנו מהמחוז, גם רועי שהוא ממונה הרשות וגם משה שהוא ממונה החירום, אנחנו מלווים את הרשות בכל הנושא החירום, לא רק ברעידות אדמה, אבל בטח ובטח עכשיו אנחנו שמים דגש על נושא המוכנות לרעידת אדמה. המשרד תקצב את הרשות כבר עכשיו בתקציב נוסף כחלק מעשר הרשויות שבסיכון גבוה. אנחנו נפגשנו עם כל ראשי הרשויות, אנחנו בונים תכנית, אנחנו חושבים שאנחנו צריכים להוביל את זה יחד איתכם ויחד עם כל מי שמתגייס לדבר הזה, שנמצא את עצמנו מוכנים בצורה מקסימלית.

דיברנו כאן על המון פתרונות, אני לא אחזור, אני חושבת שכבר נאמרו רוב הדברים, אבל ראשי הרשויות בדרך כלל מדברים על קיצור בירוקרטיה, על הכדאיות הכלכלית. תמ"א 38 היא לא באמת כלכלית כאן, זה לא יעזור. אם לא ניתן תמריצים מהממשלה, ואני יודעת שהעוגה זאת עוגה ואנחנו מנסים לחלק אותה בכמה שאפשר, אבל אם שמים את זה בראש סדרי העדיפויות גם באמצעים של קיצור בירוקרטיה ראשי הרשויות, כמו שאביחי אמר, התגייסו בנושא הקורונה, גם בטוח, אם חס וחלילה יקרה איזה אסון בנושא רעידות אדמה הם יהיו בפרונט, הם ינהלו את המערכה ואנחנו צריכים להיות איתם בכל דבר. אז תודה לכם.

תודה, עינב.

שני דברים. האחד, תכנית מגן הצפון היא תכנית שנוגעת בכל המיגונים, כולל המיגונים של היציבות התפקודית, היא נגעה גם במשרד הבריאות, המחוזות, בתי חולים, ובגלל פערי התקציבים ואי תקצוב התכנית אנחנו לא רואים היום, לא במִנהלת של משרד הביטחון ולא בתוך העיר, את המיגון של מוסדות הבריאות והחינוך וכל מה שמשתמע מזה.

הנקודה השנייה, קרית שמונה היא עיר מאותגרת בשלושת התרחישים ולכן אנחנו צריכים לעשות את הכול על מנת לאפשר את העצמאות התפקודית גם בשגרה וגם בחירום וכמובן מה שעובד בשגרה יפעל בחירום, אם אנחנו לא ניתן את הכלים בשגרה יהיה קשה מאוד לתפקד בחירום.

תודה רבה.

כבוד היושב ראש, אני אעשה את זה קצר. קודם כל אני מודה לוועדה שדוחפת קדימה, אני אומר ש הנושא הוא נושא קריטי למדינת ישראל, מדינת ישראל חייבת לדחוף את העגלה קדימה לפני שנחווה אסון דומה למה שקרה בסוריה וטורקיה.

אני אומר שוב, משרד הבינוי והשיכון, יושב פה הצוות שלי, עובד בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים שיודעים לתת את המענה לרעידות אדמה בכל מה שקשור לחיזוק הבניינים. בשורה התחתונה יש לנו תכנית סדורה שהצגתי אותה בפני כלל הגורמים עד שנת עבודה 2028, כלומר מה שחסר זה תקציבים אנחנו מתחילים לעבוד.

כמה בניינים אמורים להיות מוסדרים בקרית שמונה למשל מתוך ה-4,800 בסיכון ב-2028 כיעד במדינת ישראל?

נתתי את התשובה הזאת ליושב ראש הוועדה. אנחנו יודעים על מעל 400 בניינים שקיימים לחיזוק בקרית שמונה, משרד הבינוי והשיכון פועל כרגע אך ורק ברוב דיור ציבורי, כי זה הדירקטיבה של המשרד. ברגע שיהיו תקציבים, כמו שאמרתי, נעסוק במרב בניינים בו זמנית.

לא ענית לי מספרית, כמה בניינים אני בלחץ איתם?

428. תוריד שישה.

לא, כמה הוא ימגן?

אני אומר לך, תוריד שישה שחוזקו בחיזוק, נשארת עם ה-400.

אז אני אומר לך, המיגון מתוך ה-400 הוא רק ב-42 בניינים שהם ברוב דיור ציבורי. אז אמרתי, זה פונקציה של תקציב, אני לא חושב שצריך להיות ב-42, אני חושב שזה צריך להיות בכל ה-400, עכשיו נתתי לך תשובה.

יוסי, אתה יכול לקדם מימון תכנוני והיתרים כדי לא להיתקע עם זה?

זה בדיוק העניין, זו פונקציה של תקציב.

אין לכם כספים לדבר הזה?

אז אני יכול להגיד לך, ישבנו, לא רק אני, ישבנו עם מנכ"ל עמידר והמשימה שלנו כרגע לקדם תכנון למספר רב של בניינים על מנת לא להיעצר ברגע שיהיה תקציב. זה אנחנו כן יודעים לעשות. עכשיו הם יצאו למכרז למתכננים ובעזרת ה' ברגע שנקבל את התוצאות נוכל להתקדם.

אני רוצה גם בפורום הזה להודות לראש העיר, באמת ראש העיר דוחף, מתעניין, מבחינתנו תודה רבה.

יופי. בר.

בדיוק הרמת לי להנחתה עם השאלה על ההיתרים. אנחנו גם צריכים לזכור שבסוף הדבר הזה לא קורה מהרגע להרגע ואחד השלבים היותר מורכבים למעשה בתהליך הזה, החסם הרציני זה הוצאת ההיתר. יש עבודה נמרצת מול מינהל התכנון כאשר מדובר במיגון בפרט, לזרז את התהליך, אנחנו כבר מתחילים לראות את הפירות שלה, אבל אם אנחנו לא נתחיל לגעת בשלב התכנון של קרית שמונה, עבור 54 מבנים נוספים אגב, לשאלתך, שאין בהם היתר, זה מתווסף למה שנאמר פה, אנחנו לא נתחיל לראות עבודות בשטח עד 2024. אנחנו חייבים להזדרז עם הדבר הזה כי אחרת אנחנו לא נראה בכלל כלונסאות בשטח בשנתיים הקרובות.

ואני אוסיף ואומר שגם אם אנחנו מדברים על הנושא של ההיתרים אנחנו גם מדברים על אגרות. למעשה, אני לא יודע אם אתם יודעים, ממ"ד שמתומחר נכון לעכשיו כ-180, זה באמת 179, כמו שנאמר וזה ממשיך לעלות, אנחנו מוציאים על כל ממ"ד כזה על אגרות והיטלים בסביבות 3,000 שקל, שכל הדבר הזה שהולך לאגרות יכול למעשה ללכת לתת לנו פתרון נוסף לעוד מבנה, לעוד בית. זה משהו שאנחנו טרם הצלחנו למצוא עבורו פתרון.

תודה רבה. משרד הבריאות, רוצים להגיד משהו לקראת סיכום?

צריך ללמוד. יש שני דוחות ביקורת, האחד בנושא רעידות אדמה שעתיד להתפרסם בחודשיים הקרובים, שהיינו שותפים לו ובנינו אותו.

דוח לאומי.

של מבקר המדינה.

דוח לאומי, ויש דוח לאומי נוסף על נושא הבריאות. בנוסף לדוח לאומי - - -

זה על קרית שמונה?

על קרית שמונה ועל הצפון ועל איכות הרפואה בצפון.

כשייצא הדוח נביא אותו לוועדה.

של הרפואי יצא כבר, 2019, הוא פורסם, צריך ללמוד אותו ולהכיר אותו.

גם דוח רעידות אדמה כבר היה, זה דוח מעקב.

נכון. דוח נוסף שאני ערכתי בעצמי על המוקד הרפואי מגלה פערים משמעותיים בין הדרישות של משרד הבריאות שמבקש, ובאמת הם עומדים בהחלט בכל הקריטריונים שלהם, לבין מה שהעיר זקוקה לו. אני דיברתי על המלצות של שלושה שלבים, שלב ראשון זה בהחלט לחזק ולתקצב את הקיים, שגם על זה אני מבין שהולכים במאי-יוני לעבד, שלב שני זה לשדרג את המקום הזה, או למיון קדמי או למרכז רפואי משודרג, ובשלב האחרון, אם אנחנו מתקדמים בתכנית האב שלנו שנהיה 70,000 בעוד X שנים, לשים על השולחן בית חולים. לא בושה להגיד את זה, היום צריך לשים על השולחן בית חולים, בעוד X שנים נהיה 70,000, אם נשים את היסודות מעכשיו אולי בעוד 15 או 20 שנה יהיה פה בית חולים וזה גם יהיה פתרון לבעיה.

יפה. מישל.

תודה קודם כל. אני רוצה להתחיל במשפט אחד בקטע של משרד השיכון. אני רוצה לנצל את ההזדמנות שיושב ראש הוועדה הנכבד נמצא פה ולהעלות נושא קצת כאוב שבזמנו היה מוכר. משרד הבינוי והשיכון היה קונה בכל שנה מסוימת מספר דירות, מקצה אותם לדיור הציבורי, הדבר הזה כבר לא קורה, המספרים יורדים ויורדים ויורדים, איכות השירות בהתאם כי אין למי, ואז אנחנו מגיעים לסיבוב שאין לנו מספיק בתוך המבנה ואי אפשר זה, מעגלים שלמים. אנחנו צריכים פה את הקטע הזה. בזמנו הייתה הצעה של מנכ"ל משרד השיכון, או השר, אני לא זוכר כבר, הוא דיבר על קנייה של 5% כל שנה מכל פרויקט. אז אנחנו רוצים להציף את זה גם, לתמוך בקטע הזה, הוא מאוד חשוב בעינינו, בפרט שאנחנו פריפריה.

עכשיו אני רוצה לגשת לקטע של הבריאות. בקטע של המוקד הרפואי, את הוועדה שאורן עשה, אני דרשתי אותו לעשות אותה, כי הוא היחידי שהיה לו תקצוב לזה, זה חלק מהבעיות שיש לנו. מצאנו אותה, עשינו אותה ברמה הכי מקצועית, עשינו אותה מתוך גישה שאנחנו לא יודעים הכול. ואנחנו לא חושבים שאנחנו יודעים הכול, אנחנו יודעים מה המצוקות.

שים את האצבע.

בניגוד לנתונים שניתנו לכם היום, ממוצע המטופלים החודשי במוקד הרפואי עומד על 745.

כולל חיילים, כולל הכול.

מהשעה שמונה בבוקר עד אחת זה רק 104. שימו לב שזאת הצלבה נוכחת. בין הזמן שהרפואה קיימת ובין הזמן שהיא לא קיימת.

אנחנו בעד המוקד, אל תשכנע אותנו.

לא, אבל לא מתקצבים, חוכמה גדולה.

תודה, מישל.

לא, עוד נתון, אני אתעקש על זה, כי חשוב לי להבהיר למה אני מתעקש על הקטע של המוקד. אני רוצה לתת לכם נתון שאני לא יודע אם הוא קיים בעוד מקומות בארץ. עד לפני חמש שנים בקרית שמונה ממוצע הנפטרים, ואת זה אני אומר למצלמה, עמד על ממוצע של 120 הלוויות בשנה. החלטתי לבדוק את הנושא הזה כי זה לא נראה לי כל לוחות המודעות. אז אני רוצה לעדכן אתכם שבחמש השנים האחרונות בקרית שמונה כל שנה מספר הנפטרים, גברתי הנכבדת ממשרד הבריאות, עולה ב-8%. בעיניי זה שווה בדיקה מטורפת. לא יודע להגיד אם זה מהבריאות, או מהאמבולנס, עובדתית אנחנו זועקים שנים, השירותים לא נכונים, לא מתאימים. אני תומך את זה עכשיו בנתונים מהמועצה הדתית על עלייה בכל שנה של 8%, זה דרמטי וכן, אני דורש מכנסת ישראל, טפלו בנו כמו שצריך. תודה.

תודה רבה. יהודה.

אני דיברתי עם יוני בדרך על כל הנושא הזה, של כן בית חולים, לא בית חולים, כן מיון, לא מיון. אני חושב שקרית שמונה חייבת פה בית חולים. לא מסתפקים במיון, אני חושב שהמיון זה פלסטר. לא יכול להיות שבבית חולים צפת היום מעל 50% מהמטופלים הם תושבי קרית שמונה. זה נתון שצריך לבדוק אותו.

להוריד שם את העומס.

גם להוריד שם את העומס, וגם אי אפשר לנסוע 40 דקות לבית חולים. הרבה פעמים זה קריטי, הרבה פעמים זה מסוכן וזו סכנה, במיוחד שהאזור הזה הוא על חומר נפץ. יש פה חיילים, יש פה זה, מחר יהיה פה חירום ואנחנו נהיה בבעיה. יותר כואב לי שבקרית שמונה, לפעמים ממשלות אחרות, אני לא רוצה להקניט פה אף אחד, אבל שמו 20 מיליון שקל לחתולים ועוזרים עזרה הומניטרית לכל מיני ארצות ואנחנו פה, תושבי קרית שמונה, צריכים לחפש כל מיני פלסטרים.

תודה. יורם, משפט.

אני יותר מתחבר למה שאמרת, שהכול פוליטי, מקזזים 800 מיליון פה, 800 כאן. אחת הבעיות של קרית שמונה, היא עיר עם מגוון רחב של בעיות, בעיות רציניות, שאין לה נציגים פוליטיים שמייצגים אותה ואולי באמת ייקחו שלושה חברי כנסת ויאמצו את העיר הזאת.

לקחנו על עצמנו לייצג אתכם.

אז בזה כבר זכינו.

אני רוצה לסכם, חברים, הזמן קצר והמלאכה מרובה.

אפשר להגיד משהו? או שאני אסגור אחריך?

לא, אתה.

אני אעשה את זה קצר. אני דווקא אפתח ואני אודה לך, ראש העיר. אני רוצה להגיד לתושבים שיש להם ראש עיר אחראי, ראש עיר שיורד לפרטים, שמכיר את המורכבויות, שמנסה לתת פתרונות ואיך אמרת לי תוך כדי הסיור? אתה גם לומד תוך כדי וזה יוצא מן הכלל. אתה, סגן ראש העיר, יהודה חיים, שאתם יודעים לשתף פעולה וזה מקסים וזה יפה מאוד, יחד עם כל הצוות של העירייה, הצוות המקצועי שנותן פה עבודה יסודית. הוא דורש מאיתנו, וזה התפקיד שלכם, אנחנו פה בשביל הצרכים האלה.

אני רוצה להודות לך, מיכאל, יושב ראש הוועדה, על כך שהבאת אותנו כפתיחה, סיור ראשון של הכנסת הזאת בוועדה בראשותך, לקרית שמונה. אנחנו מחויבים לקרית שמונה, אנחנו מחויבים לפריפריה, אנחנו מחויבים לנגב ולגליל, זה חלק בלתי נפרד מהעשייה הציבורית שלנו כל השנה. נגענו פה בנקודות מאוד מאוד מרכזיות, מאוד חשובות, ברוך ה' התנועה שלנו מובילה במשרדים הרלוונטיים.

ביקש ממני להזכיר ראש המטה של השר, שהסבא והסבתא שלו מפה, משפחת אזרד, על כך שהוא מחויב לא פחות ממני ולא פחות ממיכאל, אנחנו ניתן לזה דגש, המוקד הרפואי, השעות וכל מה שדיברנו בנושא.

אתה זוכר את הרמ"ט, כי גם כשאתה היית רמ"ט שיגענו אותך הרבה על קרית שמונה.

עוד פעם, אנחנו מחויבים לפריפריה, בפרט לקרית שמונה. אני מודה לכם על הכול. באמת עלו פה נושאים, אני מוכרח להגיד שגם אני למדתי תוך כדי מהניסיון של יושב ראש הוועדה, של מיכאל, אנחנו נישאר בקשר, אנחנו נמשיך, אנחנו נצלול לתוך הפרטים ונשתדל להביא מענה כמה שיותר רחב ההקדם האפשרי, תודה רבה.

אז אני רוצה לסכם. קודם כל היה לנו יום משמעותי של למידה. אולי במשפט אחד, מי שלא מקדש את החיים אז הוא לא יוצר בכלל חיים ראויים וקדושת החיים היא לפני הכול, לפני ויכוחים פוליטיים, לפני כיפופי ידיים פוליטיים. אנחנו בביקור הזה עוסקים בקדושת החיים, בהצלת חיים בחירום, גם אנחנו קרובים לגבול, העיר הזו ספגה התקפות מלבנון והעיר הזאת בסכנה של רעידות אדמה והיא מרוחקת ולכן אנחנו מרגישים שהדבר הזה לא יכול לחכות, זה לא נושא ששמים אותו בצד. גם רעידות האדמה וגם ההכנה למצבי חירום, זה דבר שהממשלה צריכה להתעסק בו מיידית. לכן גם הגענו לכאן. הנושאים שפגשנו הם מידיים.

אני רוצה להודות לראש העיר שמארח אותנו למופת ונאבק למען תושביו, ולמרות הקשיים רואים שהעסק פה נבנה ויש פה בנייה ויזמות ותקווה ואלה לא ימים שתושבים לא גאים בעיר שלהם, אנשים אוהבים את קרית שמונה, אוהבים את הקהילה, אבל דורשים מהממשלה את המעשה הנכון, הפשוט והשווה, כמו כל אזרח במדינה, הם לא רוצים להיות סוג ב'. אז תודה לך, לסגנים, למנכ"ל, לצוות העירוני שהיה פה.

תודה לנציגי הממשלה ומשרדי הממשלה שנמצאים איתנו ולחבר הכנסת, מתוך כל חברי הוועדה יוני מישרקי התאמץ כמוני ויצא מוקדם בבוקר כדי להיות פה יום שלם, וזה ממש משמעותי, ושנזכה להגיע לכל מקום בנגב ובגליל בשנים הקרובות בוועדה כי אין טוב ממראה עיניים והליכה לשטח זו הלמידה הכי טובה.

כמה מסקנות מעשיות בעת הזאת. מוקד רפואת חירום. הוועדה קוראת לשר הבריאות לכנס את כל הגורמים השותפים במוקד רפואת החירום של קרית שמונה, להבטיח את עתידו לחודשים הקרובים עד לתקציב המדינה ולהבטיח את עתידו בתקציב המדינה בראייה רב שנתית. אני מבקש משרית להיות אשת מקצוע שעושה אינטגרציה, גם של נגב גליל, גם של הקופות, וכל מי שנדרש ובתוך שבועיים לקיים דיון חירום בקרב אנשי מקצוע. במקביל גם מיוני אני מבקש שהשר יידרש לכך בשבוע-שבועיים הקרובים כדי שלא יהיה פה ואקום ותהיה רציפות בשירותים.

הוועדה תעקוב אחר הנושא הזה ואני מבקש ממך בתוך שלושה שבועות לשלוח לנו מכתב לוועדה כנציגת משרד הבריאות שמרכזת את הנושא, מה התקדם ואיזה פתרונות נמצאו, כולל איתור הכסף הקואליציוני, כולל האמירה פה שהמשרד ייתן את חלקו היחסי עד לתקציב המדינה ויבטיח את ההמשכיות. תוך שלושה שבועות לתת לנו בכתב ותוך שבוע לעשות דיון של אנשי מקצוע ותוך שבועיים שהשר יידרש לכך וייתן תשובה. זאת משימה של יוני, אני מבקש ממך את החלק הזה של השר, זה הכי טבעי.

לגבי מד"א, בסך הכול ראינו שהשירות טוב, אבל הוא לא מספיק שכיח, הוא לא מספיק נוכח. אנחנו מבקשים ממד"א וממשרד הבריאות לבחון תוספת של ניידת טיפול נמרץ במרחב קרוב לקרית שמונה או בקרית שמונה עצמה, כך שההיעדרות של אותם שישה-שמונה פינויים ביממה לא תהפוך לפגיעה בהצלת חיים. בעצם לייצר פה שתי ניידות של טיפול נמרץ וניידת אחת של אמבולנס לבן שישלים את הפעילות. אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות לעדכן אותנו בתוך חודשיים בנושא הזה, זה טיפה יותר מורכב, ולתת לנו תשובות איך הוא נערך לדבר הזה כולל תקציב המדינה.

לגבי מיגון והכנת המבנים לרעידת אדמה. קודם כל אני רוצה לשבח את נציגי הממשלה שיושבים כאן, משרד השיכון, משרד הביטחון, משרד הפנים, משרד ראש הממשלה שעוסק גם באינטגרציה של הכנת מבנים לרעידות אדמה, פיקוד העורף הוא בתוך הביטחון. אני רוצה לשבח אתכם שלראשונה יש סינרגיה ומינוף כספי משותף ותבורכו על הפיילוט. הפיילוטים האלה יפים וטובים, בין אם הם נעשים כפתרון לחירום בלבד או כהתחדשות עירונית, אנחנו מעדיפים את האופציה שהכסף הזה ימנף התחדשות עירונית וייתן בית חדש וייתן מעלית וכו'.

אנחנו כן נותנים את הדגשים הבאים: אחת, בהכנה למיגון מפני טילים ובביסוס הקרקע והיסודות לשים פיר למעלית ולא לעשות עבודות פעמיים. איפה שניתן לשים את הפיר הזה, כולל בחינת האפשרות לרכישת מעלית של שלוש עד חמש שנות אחזקה מרגע הרכישה, זה ייתן מספיק זמן לעיריות לחשוב על אופן ההפעלה העתידי של המעלית.

אנחנו מבקשים שלא יהיה שיפוץ של בניין שאין בו תחזוקה. החרפה הזו צריכה להיגמר. במאמץ משותף של שיכון ועירייה ומשרדי ממשלה וקרנות וגופים, ואת זה אתם תקראו פה, איך עשיתי בלוקים, אין בלוק פה שלא יהיה מתוחזק, לא צריכה להיות עזובה. זכות היסוד של ילד ושל אדם בפריפריה זה לקורת גג וחיים בסביבה אסתטית, לא סביבה עשירה, אסתטית, נקי, תאורה, בלי מפגעים, עם גינה קטנה וגינון קהילתי. אנחנו דורשים את הדבר הזה כתנאי לשיפוצים של מבנים.

ואנחנו גם מבקשים מכם בתקציב המדינה לחזור למשרדים ולדרוש את התקציב המקורי של מגן לצפון שהיה בסביבות 500 מיליון שקל לשנה ומתוכו לגזור כמה מאות מיליונים לעשרת היישובים של השבר הסורי אפריקאי ולתת שם דגש ומכפלות של קצב שיפוץ ובינוי מהיר, כולל הכנה תכנונית שתקטין את לוחות הזמנים. כל משרד שיכול לסייע בתכנון, לפעמים למינהל התכנון יש כספי תכנון ולמשרד הפנים והאוצר זה כסף קטן מהפרויקט, 10%-5% מהפרויקט להקצות כספי תכנון.

אנחנו נפנה כוועדה לשרת התחבורה, אבל זה באחריותך, בדרישה שיישובים בעשרת היישובים המועדים לרעידות אדמה פעולות התחבורה העירוניות יכללו ביסוס קירות תמך להבטחת התנועה בחילוץ והצלה ושלא יעשו עבודה שהיא חסרה שכן הקירות האלה בסכנת קריסה. שהקריטריון הזה ייכנס כחלק מתקצוב עירוני בעבודה על הכבישים.

אנחנו נעשה מעקב כוועדה על מה שהוחלט כאן היום וייתכן שנזמן בחודשים הקרובים דיון בירושלים למעקב אחר ההחלטות שהתקבלו כאן היום.

אני רוצה להודות לאמל, מנהל הוועדה, ולצוות שלי על הכנת היום הזה, לכל אנשי המקצוע שכיבדו אותנו. אני רוצה להגיד לכם שהמבט הנכון על מדינת ישראל זה שאנחנו אוהבים אותה וגאים בה וכל דבר טוב שנוסף אנחנו שמחים. אם עשינו בניין ראשון עם ממ"ד לראות את משפחת כהן, שקראו לה סולטני בעבר, שמחים וגאים בממ"ד היפה הזה, ועשיתם שם ממ"ד יפה לתפארת, כל העולם נברא בשביל הרגע הזה עם הכרת הטוב שלהם ושעשינו משהו למענם. עכשיו בואו נעשה את זה למען עוד כמה אלפי אנשים פה ובמקומות אחרים. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.