פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



18
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
27/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 25
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ו' באדר התשפ"ג (27 בפברואר 2023), שעה 10:00

סקירת יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל, על פעילותה ותקציבה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
דן אילוז
יצחק פינדרוס

יבגני סובה
אלון שוסטר

יעקב חגואל - יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית

מרינה רוזנברג קוריטני - ראשת המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

אלכסנדר גולדנשטיין - מנהל המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

ראובן שלום - מזכיר הנהלה, ההסתדרות הציונית העולמית

ג'וש שוורץ - מזכ"ל הסוכנות היהודית, הסוכנות היהודית

יאנה ברמר - מנהלת תחום קשרי חו"ל, משרד העלייה והקליטה

שמעון כהן - מנכ"ל אופק ישראלי

ג'ורדנה קטלר - מדיניות ציבורית ישראל והתפוצות - מטא

לירון ריפמן - עו"ד, מנהלת מדיניות ציבורית וקשרי ממשל-טיקטוק ישראל

שי פלבר - מנהל היחידה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית

עמית עמר - יועץ ליו"ר קק"ל, קרן קיימת לישראל

פיני גלינקביץ - יו"ר איגוד מנהלי מח' קליטה, מרכז השלטון המקומי

גלדיס ברזובסקי - דוברת, עולים מברזיל

אשר אלטשול - מנהל קשרי ממשל, יד לעולים

בלה ליבוביץ - ביתנו העולמי

מאיר לב - יו"ר, מועצת ארגוני עולים

אליהו שאול - מנכ"ל מועצת ארגוני עולים בישראל", ארגוני עולים

ליאת גלזר - מנהלת קשרי ממשל ומדיניות-גוגל ישראל ציבורית

שלומית אבינח

זיו אפללו - חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סקירת יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל, על פעילותה ותקציבה

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת וועדת עלייה, קליטה ותפוצות. הנושא על סדר היום זה סקירת יושב ראש הסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל, על פעילותה ותקציבה של ההסתדרות הציונית העולמית. היום ה-27 בפברואר 2023, ו' באדר, תשפ"ג.

זה בוקר אחרי שעות קשות למדינת ישראל, אתמול היה רצח מתועב בפיגוע טרור של שני אחים, באמת הלב נשבר, נוכח גל הטרור העולה וגואה ואני חושב שדווקא כשמדברים על בניין הארץ אז הציונות היא התשובה הכי טובה לאירועי טרור שליוו אותנו, אגב, לא מהחודש האחרון, אלא מה-130 שנים האחרונות. אנחנו מארחים כאן את יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית, יש לו תפקיד משמעותי, אני חושב דווקא בתקופה הזאת. אני לא אסבך אותך פוליטית, כי אני יודע מאיפה אתה מגיע ברמה הפוליטית, אבל אני חושב שיש איזשהו אובדן דרך, במובן של מהי ציונות, מה המשמעות של התנועה הציונית, על מה אנחנו נלחמים כאן ואיזה מדינה אנחנו רוצים לראות כאן ולמוסדות הלאומיים שפועלים מכוח ההסתדרות הציונית העולמית, על כל המורשת שלהם, הרבה מהדיונים שמתנהלים כאן, התנהלות גם לפני מאה שנים במוסדות הלאומיים, אבל אני חשוב שעל דבר אחד לא הייתה מחלוקת והיה ברור לחלוטין שלהיות ציוני זה המקום שבו העם היהודי צריך להתקבץ ולבוא אחרי אלפיים שנות גלות, זאת המשמעות, לשבור את המחסומים שהיו אז והחומות שהרבה פעמים היהודים שמו לעצמם בלא לעלות לארץ ישראל ובמובנים האלה, אני חושב שהמאבק שאנחנו מנהלים על העלייה לארץ הוא מאבק משותף, צריך להיות כזה ללא קשר לזהות פוליטית וגם כשמדברים על התנועה הציונית, על איזה מדינה אנחנו רוצים לראות כאן.

אני חושב שהביטוי הטוב ביותר, באמת, בא לידי ביטוי במגילת העצמאות, בערכים שלה, ביסודות שלה ובערכים של לאורה התנהלה הציונות, עוד לפני שהדמוקרטיה הייתה כל כך פופולרית ברחבי העולם, אפשר להגיד, אבל התנועה הציונית, אני חושב הנחילה הרבה מאוד ערכים של פלורליזם, של פתיחות. אני כן אציין ולפני שאני אתן לך את רשות הדיבור, בוועדה הקודמת שעמדתי בראשה בכנסת, הייתה וועדה לקידום מעמד האישה ובכל מקום אני נותן את הדוגמא שכדאי שכנסת ישראל תלמד מהתנועה הציונית, כי בכנסת ישראל יש רשימות שאוסרות על נשים להתמודד בהן לכנסת ואישה לא יכולה להתמודד בכנסת ברשימה, כמו רשימת ש"ס, או כמו רשימת יהדות התורה, גם אם היא מצביעה לה ויש נשים חרדיות שרוצות להתמודד וראה זה פלא, שבתנועה הציונית יש חיוב לשלב נשים ברשימה למוסדות, לא זוכר אם זה אחת מכל חמש, לא זוכר בדיוק את היחס, 30 אחוז?

לפחות 30 אחוז.

ואני יודע שגם לש"ס וגם ליהדות התורה יש רשימות שרצות בקונגרס הציוני העולמי ולפחות שם הם מצאו, אז קודם כל, אני חושב שיש פה מהפכה וצריך גם אותה לשים על השולחן, העובדה שיהדות התורה שמייסודה הרבה מאוד שנים התכחשו בצורה כזאת או אחרת לתנועה הציונית, נמצאות במוסדות הלאומיים והתמודדו לקונגרס הציוני העולמי וגם ידעו לשלב נשים ברשימה ואני חושב שדווקא בתקופה שבה, אני חושב שמעמד האישה קצת מאוים, תחת מהפכות כאלה ואחרות שרוצים לעשות כאן אז שילכו בדרכה, אני מקווה שהכנסת תלך בדרכה של ההסתדרות הציונית ושלא יהיה פה מצב שיהיו פה רשימות שלא מופיעות בהן נשים. כן כדי למקד קצת את הדיון, בכנסת ה-23, הוועדה קיימה מספר דיונים ביוזמתכם, ביוזמת ההסתדרות הציונית העולמית, לצורך מאבק באנטישמיות שהתגברה מאוד בעידן הקורונה. אני חושב שאנחנו נמצאים בתקופה שבה אנטישמיות גואה ועולה, קיימנו על זה דיון ביד ושם ובמקומות רבים, יהודים מסתירים את הסימני זיהוי שלהם, מחשש לפגיעה בהם. גובש מתווה כדי לפעול בזמנו, הוגש בכנסת 23, מתווה משותף איתכם כדי לפעול מול הרשתות החברתיות, למיגור התופעה הזאת. נציגי רשתות חברתיות משתתפים בדיון הזה ואנחנו נרצה לשמוע גם מהם, איזה התמודדות יש ברשתות כדי להתמודד עם השיח הגואה בתחומים האלה. בבקשה, אדוני.

תודה רבה. ראשית גם אני מבקש לשלוח תנחומים וחיבוק גדול למשפחת יניב, על הבנים הנפלאים שנרצחו על ידי טרוריסטים בני עוולה ובאותה נשימה אני מבקש לחזק את ידי צה"ל וכוחות הביטחון. בוא ניתן לכוחות לטפל בביטחון ישראל ולאף אחד מאיתנו אין את הזכות לקחת את החוק לידיים. אני רוצה להודות לך חברי, יושב ראש הוועדה, על קיום הדיון הזה, היזימה, אנחנו רגילים בדרך כלל הפוך אז אנחנו שמחים שהיוזמה באה מכאן. חדר הוועדה הזה הוא מוכר לי היטב, אני נמצא בו המון במהלך השנים אנחנו עושים הרבה מאוד דברים ביחד עם הכנסת, בשיתוף עם הכנסת ורוב הדברים הם דרך הוועדה הזאת ואני רוצה לאחל לך הצלחה, אנחנו מכירים את העבר שלך במשרד הקליטה וגם במשרד החקלאות ונגב גליל, אין לי ספק שכל מה שעסקת בו זו ציונות גרדה, שיהיה הרבה הצלחה.

אני רוצה לברך את חבריי בהסתדרות הציונית העולמים שנמצאים פה איתנו, את מרינה רוזנברג קוריטני שהיא ראש המחלקה לעידוד עלייה אצלנו, את ראובן שלום, מזכיר ההנהלה, את יעקב אהרוני, מנכ"ל ההסתדרות הציונית העולמית, את אלכס מנהל המחלקה לעידוד עלייה, את שמעון, מנהל אופק ישראלי, אני רואה פה גם ארגונים, יש פה את מריו חברי הטוב, את אליהו שאול, אני לא אקרא בשם כולם, אני שמח שגם חברת הבת שלנו שאנחנו מאוד שמחים בשותפות הנבחרת שלנו, הסוכנות היהודית נמצאים פה, גם ג'וש וגם שי וזהו, בואו נתחיל.

אתה יודע, פעם במלוכות באירופה שהיו רוצים לעשות שלום בין מדינה כזאת לאחרת, היו מחתנים את הנסיך עם הנסיכה מאותה מלכות, אז ניסינו לעשות את זה בין הסוכנות היהודית להסתדרות הציונית, אני מקווה.

האמת שאנחנו הכנו מצגת מאוד יפה, אבל הבנו שיש פה כללים שלא מציגים אז תצטרכו להסתפק רק בי ובלי עזרים טקטיים. כמו שאנחנו יודעים ההסתדרות הציונית הוקמה לפני קצת יותר מ- 125 שנים, אי שם בבזל, בקונגרס הציוני הראשון, רובנו למדנו בבית הספר את ה-'אם תרצו אין זו אגדה', אבל רובנו לא יודעים שהרצל לא רק חלם, אלא גם היה איש של תכלס, הקים את ההסתדרות הציונית העולמית כדי שתהיה זרוע, שתהיה פלטפורמה בראש ובראשונה, להקמת מדינת ישראל וגם שיהיה גוף שיגשים את הרעיון הציוני, כמו שהוא אמר, הרעיון הציוני הוא אידיאל אינסופי ויש לנו המון המון אתגרים שאנחנו ניגע בהם, כמו למשל, הוא דיבר על חברת מופת, אנחנו עוד לא שם, יש לנו עוד הרבה עבודה בתחום הזה, הוא דיבר על קיבוץ גלויות, רוב היהודים עוד לא חיים בישראל וגם בהקשר הזה אנחנו עובדים, הוא דיבר על מאבק באנטישמיות ולצערנו ואני שמח שהזמנת לפה את הנציגים של הרשתות החברתיות. לצערנו, בעשור האחרון האנטישמיות מרימה ראש, כל שנה יותר מהשנה שקדמה לה והפלטפורמה העיקרית היום היא הרשתות החברתיות ויש לנו עוד המון עבודה, גם בענייני התיישבות, גם בעניינים של אחדות עם ישראל, שגם פה זה הולך ומתחזק הצורך שלנו לעשות.

אני בחרתי להציג בפניכם בתחילת דבריי את תוכנית ירושלים, תוכנית ירושלים זו תוכנית שבעניים שלי אלה העקרונות של הציונות שעודכנה בקונגרס הציוני ה-ל"ד והתוכנית הזאת היא תוכנית שכל מי שרוצה להצטרף לתנועה הציונית מחויב לחתום עליה ואני רוצה להקריא אותה בזריזות. "אחדותו של העם היהודי, זיקתו למולדתו ההיסטורית, ארץ ישראל ומרכזיותה של מדינת ישראל וירושלים בירתה, בחיי העם. עלייה מכל הארצות לישראל ושילובה בחברה הישראלית, ביצורה של ישראל כמדינה יהודית-ציונית ודמוקרטית ועיצובה כבעלת ייחוד ערכי רוחני המושתתת על כיבוד הדדי של הרב-גוניות בעם היהודי ועל חזון הנביאים, כחברת מופת השואפת לשלום ותורמת לתיקון עולם. הבטחת עתידו ויחודו של העם היהודי על ידי קידום חינוך ייעודי עברי וציוני, טיפוח ערכי רוח ותרבות יהודיים והנחלתה של הלשון העברית כשפתו הלאומית. טיפוח הערבות ההדדית היהודית, הגנה על זכויות היהודים כיחידים וכלאום וייצוג האינטרסים הלאומיים, ציוניים של העם היהודי ומאבק בכל ביטויי האנטישמיות, יישוב הארץ כביטוי להגשמה הציונית הלכה למעשה." עד כאן תוכנית ירושלים שאני אומר שוב, כל מי שרוצה להצטרף לתנועה הציונית בארץ ובתפוצות, מחויב לחתום עליה.

ההסתדרות הציונית וכמו שאמרתי, בנימין זאב הרצל הקים אותה לפני 125 שנה, ברבות השנים הקמנו כמה חברות בת שקיימות ברוך השם עד היום. בראש ובראשונה ב-1901 את קרן קיימת לישראל שעד היום היא חברת בת של ההסתדרות הציונית העולמית במאה אחוז, הקמנו את קרן היסוד שאנחנו בעלים של קרן היסוד בחמישים אחוז והוקמה הסוכנות היהודית שאנו שותפים בה בחמישים אחוז גם כן. מעבר לזה, ההסתדרות הציונית העולמית מורכבת מפדרציות בעולם, כ-40 פדרציות ציוניות ברחבי העולם, כ-10 ארגונים ציוניים, כמו 'אמונה', כמו ארגון 'בתי הכנסת', כמו 'בני ברית, כמו האגוד העולמי ליהדות מתקדמת, 'הדסה', הפדרציה הקהילות הספרדיות, 'ויצו', 'מכבי עולמי' ומהסיעות הציוניות העולמיות שזה סיעות שנבחרות, חלקם הם חלק מההרכב של המפלגות הציוניות בכנסת וחלקם על ידי בחירות שנעשות בפדרציות הציוניות השונות, כיום יש לנו שש סיעות שונות.

ההסתדרות הציונית העולמית אמונה על הר הרצל, כמו שאנחנו יודעים כולם, הר הרצל זה אותו הר שבהחלטת ממשלה ב-1949 , ההר הזה שהיה הר טרשים קירח, נבחר, בעצם, היותו אז, לפני שחרור ירושלים, ההר הגבוה והפנוי באותו זמן, נבחר לקבורתו של הרצל ב-1949 ומאז הוא בעיניים שלי, הפנתאון של עם ישראל ושל מדינת ישראל, קבורים בו גם ראשי הציונות, קבורים בו גם גדולי האומה, קבורים בו גם, לצערנו, חללי צה"ל ואני רואה בו, באמת, זה הר שיש בו גם את יד ושם מצד אחד שזה שואה, גם את הגבורה שזה חללי צה"ל וגם את התקומה שזה ההר של חלקת גדולי האומה ויושבי ראש ההסתדרות הציונית העולמית. בהר הזה הקמנו ברבות השנים את המרכז החינוכי שלנו שיש בו גם מוזיאון ואני מזמין את מי שלא ביקר בו, לבוא ולבקר ויש בו גם מרכז חינוכי שבו אנחנו משמשים מחסניה להרבה מאוד דברים שקורים סביב ההר, עם ההר ובלי קשר אל ההר.

להסתדרות הציונית העולמית יש ארכיון ציוני עולמי מרכזי שהוא נמצא בכניסה לעיר, ליד מתחם בנייני האומה, בארכיון הזה יש מילונים רבים של חומרים, מהארכיון האישי של הרצל, דרך מאות ארכיונים של גדולי הציונות, דרך כל מה שקשור לתנועה הציונית ולחברות ולארגוני הבת שלה. דרך אגב, כל מי שעלה לארץ, המסמכים שלו נמצאים שם, אפשר לראות שם - - -

זה מקום שאפשר לבקר בו?

זה מקום שהיה אפשר לבקר בו, אנחנו כעת התחלנו ממש בימים אלה, הליך שיפוץ גדול מאוד, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, זה מקום שנוסד ב-1984, אם אני לא טועה, הבנייה, הבניין הזה הבניין הראשון בישראל שנבנה, ייעודי לארכיון והשנים עשו את שלהם ואנחנו משקיעים בו. יש שם אוצרות אדירים, מבחינת העם היהודי והתנועה הציונית ואני אשמח שגם היום, למרות שהשיפוצים, אם הוועדה תרצה לבוא לבקר, אנחנו נשמח מאוד, יש מה לראות, יש ממה להתרשם.

זה משהו שאני ארצה לעשות.

אנחנו נשמח מאוד.

גם מנהלי הוועדות, אני חושבת שמנהלי הוועדות.

בארכיון?

בהר הרצל.

אנחנו נשמח שתבואו גם. בכל מקרה, אנחנו ביחד עם האוניברסיטה העברית, יש ברשותנו את ארכיון הסרטים היהודיים, על שם שפילברג, ארכיון מדהים של סרטים בכל עניין של הקמת המדינה והתנועה הציונית והוא יושב פיזית באוניברסיטה העברית, אבל הוא בבעלות גם שלנו וגם של האוניברסיטה. יש ב-45 שנים האחרונות, יש זרוע שהוקמה לפעילות בתוך ישראל, הזרוע הזאת נקראת, 'המועצה הציונית בישראל', זו עמותה של ההסתדרות הציונית העולמית, שבה אנחנו מייצרים פעילות לקהל הישראלי בתוך ישראל, לצערנו, בתוך עמנו אנחנו חיים, אנחנו יודעים שגם פה צריך לחזק את הזהות היהודית, את הזהות הציונית ויש לנו הרבה מאד פעילות בתחום הזה, מזה שיש לנו מכינה קדם צבאית, דרך זה שיש לנו גרעיני שנת שירות, דרך זה שיש לנו הרבה מאוד פעילות בתחום הבלתי-פורמלי, ביחד עם משרד החינוך, גולת הכותרת של זה זה הקונגרס הציוני לנוער שאנחנו עורכים מזה כ-40 שנה, אני יכול להגיד על עצמי, שאני כנער השתתפתי בקונגרס כזה ואני רוצה לומר גם שאחד הדברים שאנחנו ייצרנו בעשור האחרון, זו השנה העשירית זה חידון הציונות שהגמר שלו הוא מאוד יפה ביום העצמאות בערוץ 12 היום, אבל היפה בו זה התהליך, יש כ-10 אלפים משתתפים, שמשתתפים בשעה זו בחידונים השונים, גם בבתי הספר וגם במתנ"סים ברחבי ישראל ואנחנו רואים איך עם ישראל מתחבר אל האתגר הזה וזה אחד הדברים היפים שאנחנו עושים.

יש לנו הוצאת ספרים מאוד יוקרתית, על שם ביאליק, שמציינת בימים אלה מאה שנים. הוצאת ספרים ייחודית שביחד עם משרד התרבות, אנחנו מוציאים כותרים איכותיים שמה שאנחנו רואים מול העיניים זה לא רק כמה כסף הם יכניסו, אלא הצורך להוציא אותם, הם ממש נכסי צאן ברזל לדורות. יש לנו חברת בת שנקראת, 'מכון יעיל', שהיא מפעילה בימים אלה, עבור משרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה, את המרכז להתייעלות במשאבים, במטרה לסייע למפעלים יצרניים להתייעל, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה סביבתית, כל הנושא של איכות סביבה. יש לנו חברת בת שנקראת 'תרבות לישראל' שזה מה שהיה פעם, לפני כ-12 שנים, 'אמנות לעם' ואנחנו בקריאה של משרד התרבות אז, הקמנו את הפלטפורמה הזאת על מנת לנייד מופעי תרבות ולהנגיש לפריפריה את התרבות. יש חברת בת של הסוכנות היהודית ושל ההסתדרות הציונית העולמית שנקראת 'אופק ישראלי' שאתם דנתם עליה, אני חושב לפני כשבוע.

דנו בעידוד עלייה, גם אופק ישראל היה.

מצוין, אני לא ארחיב על זה, אבל זו חברה שהעיסוק שבה זה עידוד עלייה בתפוצות, בשיתוף משרד העלייה והקליטה ואנחנו שם ביחד עם החברה, משווקים מגוון פעילויות לעידוד עלייה ברחבי העולם, זה כמובן, כמו שאמרתי, בשיתוף הסוכנות היהודית, זו חברה משותפת. יש לנו חברה מ-1958 שנקראת 'המשקם', זו חברה שהיא בבעלות של ההסתדרות הציונית העולמית ושל מדינת ישראל, באמצעות משרד הרווחה, חברה מדהימה שמעסיקה 2,700 עובדים עם מוגבלויות, אני חייב לומר פה ברמה האישית, אבי זכרו לברכה חלה ואני זוכר, אני גרתי בערד ואני זוכר כילד, איך החברה הזאת, הוא עסק בה והוא היה אז מהאנשים שבנו את בסיס חיל האוויר בנבטים ואיך זה יצר אצלו את הנחיצות ואת הצורך לצאת מהבית, ממיטת חוליו ולהיות חלק מהעניין. אנחנו עושים הצלת נפשות כאלה ל-2,700 משפחות, לכל עובד כזה יש מאחוריו משפחה ואנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה מדהים עם משרד הרווחה לדורותיו והפריסה שלנו היא מקריית שמונה ועד מצפה רמון ובעשרות מפעלים שלנו ובפרויקטים עם כל המגזרים בחברה הישראלית.

להסתדרות הציונית יש את החטיבה להתיישבות, זו חלק מהאורגני של ההסתדרות הציונית העולמית, הייעוד העיקרי של החטיבה הוא חיזוק הפריפריה של מדינת ישראל, במרחב הכפרי, אתה כשר הכרת את זה היטב, באמצעות גם הקמת יישובים, אבל לא פחות חשוב, הביסוס שלהם, הן בצד הכלכלי וההתיישבותי, אבל לא פחות, בצד החברתי. החטיבה יש לה מומחיות אדירה בזה והיא משמשת כזרוע של מדינת ישראל, בכל נושא ההתיישבות במתחם הכפרי, אני אפילו אצטט פה בגלל שאין מצגת, מתוך סעיף 6ב' מחוק המעמד של ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית לארץ ישראל, "מדינת ישראל מכירה בייחודה של החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונות העולמית, כאחת מזרועות הביצוע, למימוש ייעודה של ההסתדרות העולמית הציונית, בעלת יכולת מקצועית מוכחת בתחום פיתוח ההתיישבות בארץ ישראל", אני חושב שזה מדבר בפני עצמו.

חד משמעי.

אנחנו הקמנו מאות יישובים ברחבי ישראל ובעזרת השם, אנחנו מאוד מקווים, שאחרי תקופה ארוכה שלא הקמנו הרבה ישובים, אנחנו בתקופה הקרובה, לפי החלטות הממשלה, נקים עוד ועוד יישובים בישראל, יש בזה צורך, לכל הדעות. כמו שאנחנו יודעים, הזכרתי את הקונגרס הציוני הראשון, אבל הקונגרס הציוני הראשון הוא לא רק סימבולי, זו ממש אספה כללית של העם היהודי ואנחנו מכנסים את הקונגרס הציוני, אחת לחמש שנים, כאן בישראל, שזה משמש כפרלמנט של העם היהודי. יש בו בערך שליש, על פי המפלגות הציוניות בכנסת, שליש, בערך, מאחינו בארצות הברית ושליש משאר העולם, אחינו, כמובן גם. הצירים האלה הם צירים נבחרים שהם משמשים, כמו שאמרתי, הם צירים שמהווים אספה הכללית של ההסתדרות הציונית העולמית וגם מתווים את הדרך של הסדר יום של ההסתדרות הציונית העולמית וחברות הבת שלה, לחמש שנים הבאות, גם בוחרים את בעלי התפקידים בקונגרס הציוני. עבדכם הנאמן נבחר בקונגרס הציוני, לפני שנתיים וחצי ובעוד שנתיים וחצי, אעמוד לבחירה, אם ארצה בכך ואם הקונגרס ירצה בכך וזה כך עובד מאז הקונגרס הציוני הראשון.

אנחנו תנועה דמוקרטית, כמו שאמר פה היושב ראש, יש לנו, לפחות 30 אחוז מההרכב שלנו הוא בחובה נשים, 25 אחוז בחובה צעירים מתחת לגיל 35, כדי לעודד את שני הקהלים האלה, להיות מיוצגים בתוך המוסדות שלנו, אם אנחנו בקטע של שוויץ, אני אשוויץ עוד דבר, שהחל מהקונגרס השני ב-1898, יש זכות בחירה, יש זכות הצבעה לנשים גם כן, לכאורה נראה לנו טבעי נורא, אתם יודעים הקונגרס השני כונס גם בבזל ובזל היא בשוויץ, אתם יודעים באיזה שנה ניתנה זכות הצבעה לנשים בשוויץ? מי יודע? 1971, 73 שנים לאחר מכן, ברוב העולם זה היה רק סביב שנות הארבעים והחמישים, אנחנו צריכים להבין שיש פה אמירה אמיתית. אחרי שנגענו ב- - -

אני אציין עוד דבר, שאני למדתי במעורבות שלי במוסדות הלאומיים, זה שמצליחים בתנועה הציונית לייצר קואליציה, בלי אופוזיציה, אין אופוזיציה בציוניות, רבים, רבים, רבים, עד שסוגרים את ההסכמה, אבל בסופו של דבר, באמת, אני חושב שהקונגרס הציוני ובכלל התנועות הציוניות, עם מלחמות היהודים, עדיין מצליחות לייצר איזושהי תחושה של אחדות.

אני מסכים איתך, אני אגיד יותר מזה, אנחנו נפגשים אחת לשבועיים בשולחן ההנהלה שלנו, שזה מקביל לשולחן הממשלה ואני רוצה לומר לכם שהמגוון אצלנו הוא מגוון, בטח יותר מגוון ממשלת ישראל, לא רק הממשלה הזאת, אבל גם יותר מגוון מכנסת ישראל ואנחנו יושבים גם תנועות פרוגרסיביות אצלנו מיוצגות וגם חרדים וגם מרצ שאצלנו הם עוד קיימים ואני נציג הליכוד ואני אומר לכם שזה לא שאין וויכוחים - - -

גם הפרוגרסיביים עוד קיימים.

זה לא שאין וויכוחים, הם עוד קיימים, אבל - - -

צריכים לשבת גם האורתודוכסים הרפורמים.

ברוך השם ואני רוצה להגיד לכם שבתשעים אחוז מהזמן, כמו שאמרת, אדוני היושב ראש, אנחנו מסתכלים על טובת עם ישראל, אנחנו מסתכלים על מדינת ישראל, אנחנו מסתכלים איך הרעיון הציוני ממשיך לצעוד קדימה ובעשרה אחוז האחרים, כן, אנחנו מתפלפלים, מתווכחים ואני אומר וזה האתגר הזה, אנחנו רואים את זה בכל השבועות האלה, מדברים על אחדות, אחדות, אחדות, אני אומר לכם, חבריי היקרים, אחדות זה לא אחידות, לפעמים אנחנו מתבלבלים בזה ואצלנו בהסתדרות הציונית העולמית, אנחנו מסתכלים על זה היטב, מסתכלים איך אנחנו מסתכלים על המכנה המשותף הרחב ומכבדים את הדעות האחרות ומקשיבים לדעות האחרות, לא מסכימים איתם, אבל בהחלט מקשיבים ומכבדים וברוך השם אנחנו עוד שם.

אני רוצה להרחיב קצת על הפדרציות הציוניות בתפוצות, צריך להבדיל, זה לא הפדרציות היהודיות, זה הפדרציות הציוניות, זה אנשים שמגדירים את עצמם ציונים, זה חלק מהבבואה של ההסתדרות הציונית העולמית, גם, כמו שאמרתי, נבחרים שם לקונגרס, אבל גם זה זרוע שלנו שמשמשת לנו כפלטפורמה לפעילות ברחבי העולם וזה נכס אדיר. אנחנו עוסקים כמובן בחינוך יהודי ציוני, יש לנו בנקודת הזמן הזאת, אדוני היושב ראש, 250 מורים ישראלים שנמצאים בתפוצות בבתי ספר ומלמדים ילדים יהודים. זה מפעל אדיר, זה מפעל שאנחנו כמעט שלשנו, בחמש שנים האחרונות, בכמות. אני בשיח עם שר החינוך, לנסות להגדיל את זה עוד ועוד, אני חושב שזה יכול להיות WIN-WIN, גם לבעיה שיש לנו היום עם מורים בישראל.

אנחנו נחשפנו בדיוני הוועדה, לכך שרק 15 אחוז מיהודי התפוצות, זוכים לחינוך יהודי כלשהו ואני חושב שאנחנו מדברים אפילו על יום בשבוע, אני חושב שזה- - -

לא, 15 אחוז זה לא יום בשבוע.

ה-בתי ספר?

בתי ספר יומי.

שאנחנו מדברים על הקהילות היהודיות, גם כשאני מסתכל על הישראלים שעזבו את הארץ, חיים בארצות הברית, להערכתי, מעריכים את זה סדר גודל של בין 700 אלף, למיליון ישראלים. הילדים שלהם, אם אין להם כסף מספיק כדי לקנות חינוך יהודי, פשוט לא זוכים לחינוך יהודי, אנחנו מאבדים שם דורות של ישראלים.

אני מסכים איתך מאוד והבעיה עם הישראלים היא הרבה יותר גדולה, גם לאלה שיש כסף הם בוחרים לא לשלוח לחינוך יהודי, ה-DNA הישראלי, אני אתחיל ואומר, קודם כל שאנחנו בהסתדרות העולמית הציוניות, בעשור האחרון, שיננו גישה, אנחנו מחבקים את הישראלים בתפוצות, אנחנו נשמח שהם יהיו פה ואנחנו נעשה את הכול שהם יבואו לפה, אבל כל עוד הם שם, אנחנו לא מתעלמים מהם, אנחנו לא מתנכרים להם, יש לנו מחלקה היום שמתעסקת בפעילות של ישראלים בתפוצות, לקחנו את זה כאתגר, אני רוצה לומר - - -

אגב, רבים מגרעין צבר שמגיעים לפה להתגייס לצה"ל זה ילדים של ישראלים.

חד-משמעית ואני רוצה לומר שאנחנו זיהנו, לפני כעשור כבר, שאחוזי ההתבוללות, בקרב יהודים בתפוצות הם גבוהים יותר, מאחוזי ההתבוללות של קהילות יהודיות שגם הם גבוהים, למה? כי רובם לא נמצאים כחלק מקהילה, כי רובם לא הולכים לבתי כנסת, כי רובם לא שולחים את הילדים שלהם לבתי ספר, המשולש הזה מייצר התבוללות ואנחנו בעניין הזה מחבקים ומשקיעים המון משאבים בהקשר הזה. יש לנו, כמובן, למורים האלה, אנחנו מבצעים כנסים והשתלמויות, אבל אנחנו מבצעים כנסים והשתלמויות, גם למורים שהם לא מורים שליחים, זאת אומרת יש לנו כנס בארצות הברית שבו אנחנו מביאים מאות מורים שעוסקים בלימוד יהדות ובלימוד עברית ואנחנו, בהקשרים האלה, רואים בחינוך ככר וחזות הכול, כי אם אנחנו לא נחזק את הזהות היהודית, אדוני, אנחנו נאבד את העם היהודי.

כן, רק יעקב, ברשותך, תנסה להתכנס לחמש-עשר דקות הקרובות, כולל התייחסות למאבק באנטישמיות, כי אני רוצה את הנציגות של הרשתות החברתיות, גם כן לשמוע פה.

בשמחה, אני אתכנס לזה. אני רוצה לגעת בעידוד עלייה, למרות שהיה לכם על זה דיון פה שבוע שעבר, ממעוף הציפור, לבקשתך. גולת הכותרת שלנו, גם ביחד עם אופק ישראלי ועם הסוכנות, זה הסיפור של אולפנים ופה יש כסף מדהים שמדינת ישראל שמה והאולפנים הם בראש ובראשונה, לגעת בחסם הזה של עברית, ברגע שבנאדם יודע שיש לו שפה זה כבר הוריד לו אחוז מאוד גבוה מהחששות לעלות לישראל. סביב האולפנים האלה, אנחנו מייצרים פעילות מדהימה של קשר לישראל, של קהילות ממש וזה פרויקט אדיר, יש לנו שליחים ופעילים מקומיים בנושא הזה של עידוד עלייה, יש לנו פרויקט מדהים, יש לנו הרבה פרויקטים, אבל אני אגע רק באחד מהם, שנקרא 'גאולה' שמובילה אותו מרינה, שזה מיזם חדשני לעידוד עלייה, בעיקר בדגש לנשים צעירות שזיהינו וזה לא היה צריך מחקרים לזה, אמרתי למרינה שלא צריך מחקרים לזה שמי שמקבל את ההחלטות בבית זה הנשים ופה אנחנו ממקדים את העניין הזה, למנהיגות שיעזרו לנו לעודד עלייה בתפוצות.

אנחנו עובדים המון המון המון עם הרשויות המקומיות בישראל, יש לנו אחת לשנה מפעל שבו אנחנו נותנים אות לרשויות שמעודדות עלייה. נגענו בעניין הזה של הישראלים אז אני לא אחזור על זה שוב. הגענו למאבק באנטישמיות, אנחנו עוסקים שנים רבות, עוד מאז הקונגרס הציוני הראשון, במאבק באנטישמיות. משהו רע קורה בעשור האחרון, מאז השואה הארורה, לא היה עשור שבו כל שנה יש יותר אירועים אלימים אנטישמיים, מהשנה שקדמה לה. אנחנו רואים את זה בהרבה מאוד זירות, דרך אגב, זו בעיה עולמית, פעם היינו אומרים זה רק באירופה, הבעיה היא גלובלית, שקשורה גם לכפר הגלובלי שאנחנו חיים בו ב-15 שנים האחרונות, שקשורה מאוד לרשתות החברתיות, כפלטפורמה שכל בנאדם יכול להגיד את מה שהוא רוצה, שכל בנאדם יכול להשפיע ולסחוף ויכול ללמוד, אם אנחנו בעבר היינו רושמים בגוגל את המילה יהודי, Jude היינו מקבלים עשר תוצאות, עשר תוצאות הראשונות מאתרים אנטישמיים שמסבירים לנו מה זה יהודי ואם ילד ביפן, או בסין, או בהונדורס, רוצה לדעת מה זה יהודי, הוא נכנס לשם ומשם הכול מתחיל, יש פה יצירת תודעה, אנשים שלא מכירים אותנו, שלא ראו יהודים מעולם ומגיעים לזה, דרך אתרי החיפוש, או דרך הרשתות החברתיות ובעניין הזה, אנחנו עשינו פה שיח לפני כשנתיים, אני חושב, עם הרשתות, יש התקדמות, לא מספיק, יש עוד הרבה מה לעשות.

הרשת מלאה, מלאה במסרים אנטישמים, עכשיו אני בא בטענות לא רק אליהם, אני בא אליכם בהמון טענות, אבל אני בא בטענות גם אלינו, התרגלנו, אנחנו רואים היום דברים אנטישמים, אנחנו לא מדווחים, כי התרגלנו, אנחנו רואים היום טוקבקים אנטישמים, אנחנו לא מגיבים, התרגלנו. חייבים להגיב, חייבים להרים ראש בגאווה יהודית ולתת תגובות. אחד ממנהיגי הציונות אמר, שקט ורפש, ז'בוטינסקי אמר את זה ואני אומר את זה כל יום, כל שעה, חייבים לתת מלחמה שרה, כל אזרח בישראל, כל יהודי בעולם, כל בנאדם באשר הוא, צריך להוקיע ולהיכנס בעניין הזה ואני אומר את זה לכם, מי שהיום, לצערנו, שולט בעניין הרשתות, יש לכם אחריות על העניין הזה, יש פה בסוף מדרון חלקלק ולא נעים לי לומר, בסוף נרצחים יהודים ואנחנו חייבים לראות, איך אנחנו ממגרים את האנטישמיות, גם ברשתות החברתיות.

יש לך עוד מה לסיים?

אני יכול גם פה לעצור.

אז אני רוצה דווקא להתחיל מהנקודה הזאת של המאבק באנטישמיות. נתחיל עם הזום, עם הנציגה שלנו, נציגה של גוגל, ליאת, בואי תספרי קצת, איפה אתם מעורבים, מתערבים, איזה מגבלות כן יש בתוך המנוע חיפוש שלכם ומה אתם עושים כדי לאתר, אני רק אמקד בעוד נקודה שאני נחשפתי אליה, לא מעט פעמים, זה שאנחנו יכולים לראות על סרטונים שרצים בהם פרסומות של גופים אנטישמיים, או שקוראים להתגייסות, זאת אומרת גם ממש במסר שגוגל מרוויחה עליו כסף לעיתים.

אז אני יכולה להגיד באופן עקרוני שגוגל כחברה, יש לה מדיניות מאוד מאוד ברורה, כנגד כל סוגי שיח השנאה, שבכלל זה נכלל גם שיח שנאה כנגד יהודים וכל תופעות האנטישמיות. אנחנו היינו בין החברות הראשונות שאסרה בפלטפורמות שלנו, שאנחנו שולטים בהם, כגון יוטיוב, מסרים של הכחשת שואה, זה אנחנו כמובן, שממשיכים לפתח את המדיניות שלנו ולאכוף אותה, בהינתן העובדה שיש דברים שהם יותר ברורים ופחות ברורים ושיש כמויות אדירות של מידע.

איך אתם, בואי תתני רק דוגמא לציבור, שמי שרואה אותנו עכשיו, אם מישהו נתקל ביוטיוב, או בגוגל, במנוע חיפוש, בתוכן אנטישמי, איזה כלים יש לו?

אז אני רוצה להבחין בין שני הדברים, כי הם לא אותו דבר. פלטפורמה של יוטיוב היא פלטפורמה שהיא בשליטת גוגל והמדיניות שלה היא ניתנת לאכיפה, היא גם יותר מפותחת והיא ניתנת לאכיפה יותר משמעותית על ידינו, כל סרטון ביוטיוב שמישהו רוצה להרים, מה שנקרא, להרים לגביו דגל, יש בתוך הסרטון אופציה לדווח על הסרטון, מטעמים של הפרת המדיניות וזה מאוד פשוט, לא צריך להיות מומחה באינטרנט בשביל לדווח על תכנים כאלה. יתרה מכך, יש גופים שהם, מה שנקרא אצלנו, Trusted flaggers שהדיווחים שלהם מקבלים קדימות, הם מקבלים גם הדרכות והם יודעים איך להגיש את הדיווח בצורה כזאת שמקבל מענה יותר מהיר, אחד הגופים האלה זה גוף שנקרא, Fighting Online Antisemitism גוף ישראלי שנלחם באנטישמיות ברשת, לדעתי גם המוסדות הלאומיים והארגונים הגדולים שעוסקים בתחומים האלה, כמו הליגה נגד ההשמצה וגופים נוספים הם נחשבים Trusted flaggers שיכולים לדווח בצורה יותר יעילה, כי כאמור, כל אדם יכול לדווח על סרטון שלצורך העניין, לא נראה לו ולפעמים זה סתם שלא נראה לו ולפעמים זה אנטישמיות ואצלנו, הכלים שלנו, אנחנו מפעילים גם כלים של בינה מלאכותית שנועדים מראש, ככול הניתן למנוע תפוצה של סרטונים שמפרים את הכללי המדיניות שלנו ועוברים איזושהי בקרה אנושית, ככול שנדרש.

להבדיל, אבל, מנוע חיפוש הוא אינדקס של מידע שנמצא ברשת שגוגל אינה בעלת שליטה עליו, זאת אומרת אם מישהו היום יוצר אתר, אין לגוגל יכולת להוריד את האתר, לגוגל יש אפשרות לנהל את אותות החיפוש ושם ה- - -

יכולה לדאוג שהאתר לא יופיע בתוצאות חיפוש, זה היא יכולה לדאוג.

ולגבי תוצאות חיפוש שהן תוצאות חיפוש של תכנים שאינם בשליטת גוגל, המדיניות שלנו היא למנוע גישה לתכנים בלתי חוקיים, במדינת ישראל, למשל, הכחשת שואה היא בלתי חוקית ולא יופיעו תכנים כאלה מהחיפוש.

מה עם תכנים של הסתה?

ככול שההסתה, זאת שאלה גדולה ורחבה במדינת ישראל, מבחינת המסגרת הנורמטיבית, ככול שההסתה היא ברורה מעיניה והיא לא נתונה לשום פרשנות ואנחנו יודעים על זה, כלומר אנחנו לא מנתרים את כל מה שקורה באינטרנט, אין אפשרות כזו, ככול שמישהו מדווח על כך, שגם שם מנגנוני הדיווח הם מאוד פשוטים, יש דף בגוגל, אתם יכולים לחפש, שבו ממלאים את הפרטים, אבל הקריטריון הוא קריטריון של אי חוקיות במנוע חיפוש, להבדיל מהקריטריונים שלנו ביוטיוב שמדברים על מדיניות שהיא יותר עשירה, רחבה ומרחיבה, מאשר חוקי, לא חוקי.

גם על מפרסמים אתם עוקפים את זה?

מדיניות הפרסום שלנו אוסרת תכנים כאלה, אני לא מכירה דוגמאות כאלה, אני אשמח, כאילו, שתפנו את תשומת ליבי, אני לא נתקלתי בתלונה מהסוג הזה, אבל מדיניות הפרסום שלנו אוסרת פרסום תכנים שהם תכני שנאה, אנטישמיות, הכחשת שואה, מהעולמות האלו.

תודה רבה. נציגה של פייסבוק, ג'ורדנה. תספרי לנו איזה פעילות אתם עושים כדי להילחם בתופעת האנטישמיות ברשת?

קודם כל אני רוצה להגיד תודה על ההזמנה, עבדתי עם הגורמים פה וגם עם הוועדה עם היושב ראש הקודם, אז אני מאוד מצפה שהיה לנו הרבה עבודה בשיתוף פעולה ביחד, אז תודה על ההזמנה להיות פה היום. אני גם רוצה להגיד שחלק מתפקידי זה לעבוד, לא רק פה בארץ, אבל יש לי גם תפקיד גלובלי שאני מאוד גאה בו, אני יצרתי תפקיד לעבוד בתפוצות בעולם, בתוך חברת מטא, אז בעצם, חצי מהעבודה שלי זה להיות בחו"ל פיזית וגם ווירטואלית כמובן. השנה הייתי בלפחות חמש מדינות, עם הקונגרס היהודי העולמי, עם הוועד היהודי האמריקאי, עם ה-OECD כל הפעילות שהם עושים במאבק נגד אנטישמיות באירופה. אז אני ממש מתעסקת בתחום הזה בתוך החברה, עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי לוודא שאנחנו, לא רק מוחקים תוכן, אני לא חושבת שזה מספיק ואני חושבת שלפעמים מדברים על הרשתות, מצפים מאיתנו למחוק תוכן אנטישמי וזה מאוד חשוב ואני לא רוצה להגיד שזה לא בראש ובראשונה בסדר העדיפויות, אבל מאוד חשוב לנו לעשות גם דברים פרואקטיביים, אז אני ממש אגיד בקצרה כמה מהם.

דבר ראשון, כמובן, לבנות מדיניות מאוד מאוד חזקה וטובה בנושא הזה, עשינו המון שינויים בשנים האחרונות, אבל גם כל חודש, אפילו שאנשים, כאילו, לא שמים לב, אנחנו עושים שינויים כדי לוודא שאנחנו מוחקים תוכן אנטישמי. כפי שאמרנו, דברים משתנים כל הזמן, מילות גנאי, טרנדים חדשים אז אנחנו עובדים עם כל מיני פרטנרים מכל העולם וגם כמובן ממשלות, לוודא שאפילו מילות גנאי, אנחנו מכירים אותם, את החדשים, בכל השפות ולמחוק אותם מהפלטפורמה. גם לעבוד הרבה יותר על האכיפה שלנו, אנחנו מוחקים תוכן גם על פי דיווחים, אבל גם יש לנו הרבה מערכות עם בינה מלכותית כדי למחוק את התוכן הזה, לפני שאנשים רואים את זה. אז זה כמובן, פעילות מאוד עיקרית שאנחנו עושים, אבל גם מאוד חשוב לי לומר, שאנחנו עושים הרבה פעילויות וגם מייצרים מוצרים פרואקטיביים כדי לעודד חינוך, בעניין של אנטישמיות וכמובן, נגד הכחשת שואה.

כל פעם שאנשים כותבים מילים שקשורים לשואה, או להכחשה בפייסבוק, אנחנו מעודדים אותם דרך מוצר שיצרנו עם הקונגרס היהודי העולמי וגם יונסקו, לצאת מפייסבוק ולקרוא מידע אמין על השואה, זה אתר, קוראים לו, aboutHolocaust.org ואני מאוד גאה שאנחנו לוקחים בעצם, צד פרואקטיבי כדי לעודד את כל מי שמחפש את התוכן הזה, לראות מידע אמין. כמו שאמרתי, אנחנו עובדים עם המון גורמים בעולם, אבל אני חושבת שזה גם מאוד חשוב להגיד שבעולם של רשתות, כמו שאמרנו, אנחנו חייבים להסתכל על האינטרנט וחלק ממה שלמדתי בשנה האחרונה זה להבין מה קורה בעולם הגיימינג, אני הייתי בכמה כנסים בשנה האחרונה, שאנחנו ראינו כל מיני טרנדים שהם באינטרנט שאני אומרת גיימינג זה טרנד מאוד חדש, גם כל מיני אתרים אחרים וזה הסיבה שאנחנו מאוד מאוד ממליצים לממשלות בעולם, להתעסק ברגולציה בנושא הזה, כי המדיניות שלנו נגד שנאה, נגד יהודים, מאוד שונה מהפלטפורמות האחרות. אני מאוד גאה שעשינו המון שינויים, כולל בתוך כללי הקהילה שלנו, הם כתובים, שאי אפשר להגיד את הסטראוטיפ לשנאה שיהודים שולטים בעולם ובבנקים ויש להם את כל הכסף, זה כתוב במדיניות שלנו, אבל את זה אין לכולם לדוגמא, אז אין סטנדרט אחד באינטרנט על מה זה אנטישמיות, אין הגדרות לכולם שמשתמשים עם אותם הגדרות.

יש Ayra, למה אתם לא הולכים לפי זה? יש הגדרות עולמיות ברורות של Ayra, למה אי אפשר ללכת לפי זה?

אז Ayra משהו מאוד מאוד כללי, אנחנו חייבים לראות מדיניות, לא, כי בסוף שאנחנו מדברים על חופש דיבור, אנחנו חייבים לדעת מה למחוק ומה להשאיר ו- - -

הגדרות של Ayra התקבלו בכמה מדינות כבר בארצות הברית.

ברור, ברור, בכל העולם.

Ayra לדוגמא בארצות הברית זה לא הקו על איזה תוכן למחוק ומה מותר ומה לא מותר.

אני חייב לומר לך משהו, אני מצטער שאני מתפרץ, אבל יש לי דז'ה-וו, ישבנו פה לפני שנתיים, דרך אגב, אדוני אם הייתי יודע שזה הדיון הייתי בא יותר מוכן, כי לפני שנתיים עשינו להם תרגיל קטן, פנינו על תוכן אנטישמי ופנינו על תוכן אחר וראינו יעילות מדהימה בתוכן האחר וחוסר יעילות מדהימה בעניין האנטישמי, זה מה שהבאנו אז, את זוכרת, היית פה.

ביקשתי עוד תוכן ולא שלחת, לצערי.

בואי, אני מוכן לדבר איתך גם אחרי זה, כמה שאת רוצה, אני רק אומר לך, בסוף, אנחנו כל היום מסתובבים סביב הגדרה וסביב עניינים, Ayra היום מקובל ברוב המדינות בעולם, קחו את זה כללי, לא כללי, שיהיה משהו אבן דרך לעבוד אתו, אם אנחנו כל היום נהיה עסוקים במה לא, בסוף ואני אומר את זה בכאב, בסוף נרצחים יהודים. את צריכה להבין שאנחנו רואים, גם בארץ, לא רק בתפוצות, אנחנו רואים איך השנאה הזאת ואיך ההסתה הזאת, פוגעת בילדים בני 13 וגורמת להם לרצוח יהודים ולא רק יהודים ואני אומר לך, קחו את עצמכם, קחו לפחות את Ayra, אני מוכן לעזור בעניין הזה ולראות איך מתקדמים עם זה קדימה, אנחנו שנתיים, בעיניים שלי, מתקדמים לאט מידי.

אז אני אשמח אחר כך, ושוב כמו שהצעת, אשמח לעשות על זה ישיבה, לראות מה הפערים, בין מה יש ב Ayra - - -

יעקוב, אנחנו ניקח את החודש הקרוב, לעשות ניטור ובדיקה, גם בעזרת ההסתדרות הציונית העולמית, נעשה איזשהו דיון מעקב בעוד חודש, כדי ללמוד, נראה, יכול להיות שהחודש הזה יהיה מצוין, כי תשמרו את הדברים, אבל מתוך, מה שנקרא אחרי המעשים, ילכו הלבבות.

בלי זה אנחנו לא יודעים, מה מצפים ומה רואים בשטח. אנחנו עובדים עם המון גורמים בקהילות היהודיות בחו"ל על הנושא הזה, אז אני אשמח מאוד.

תודה. לירון ריפמן, אהלן.

אהלן, יו"ר הוועדה הנכבד, חבר כנסת עודד פורר, חברי הוועדה הנכבדים. קודם כל, אני מודה על ההזדמנות להשתתף בדיון החשוב הזה. אז אני לירון ריפמן, אני מנהלת את קישרי הממשל והמדיניות הציבורית של טיקטוק בישראל. הכרתם אולי את קודמתי בתפקיד, את ליז, אבל אני בעצם, החלפתי אותה לפני כחצי שנה ועכשיו אני יכולה להגיע לכנסת, לא בזום ולדבר גם בשפה העברית. קודם כל, אני שמחה, כמו שאני אומרת, על ההזדמנות מטעם טיקטוק, כן לדבר על העשייה שלנו ועל איך אנחנו מגנים על המשתמשים שלנו בקהילה, מפני תכנים אנטישמיים ותכני שנאה. טיקטוק תמיד תמיד שואפת להיות חלק - - -

שאת מתייחסת תתייחסי גם לתכנים של הסתה, שלצערי, אנחנו נתקלים בהם, גם באירועי טרור, כאן, בישראל, לא מעט מהאירועים, כולל האחרונים, אתה רואה שהרבה פעמים היה לזה איזשהם פעולות מקדימות.

בעיקר טיקטוק.

לכן, אני –

אז אני אומרת, אנחנו קודם כל תמיד שואפים להיות חלק מהדיון, דיון שהוא שקוף והוא ענייני. מי שעדיין לא מכיר את טיקטוק, טיקטוק היום היא הפלטפורמה המובילה בעולם לסרטוני וידאו קצרים, יש לנו מעל 150 מיליון משתמשים, רק באירופה ואנחנו בעצם, מטפחים מרחב חיובי של ביטוי עצמי, דרך מגוון שונה של תכנים, אם זה ספורט, מוסיקה, אוכל, בידור ואמצעים תכנים רבים נוספים. אז אני אתחיל, קודם כל, לפרט את מאמצי ההגנה שלנו ואני אגע גם במאמצי החינוך. אז יש שניים-שלושה דרכים מרכזיות, שבהם אנחנו שומרים על הקהילה שלנו, כללי המדיניות, תהליכי אכיפה ושיתופי פעולה עם ארגוני החברה האזרחית. המדינות שלנו מפורטת בכללי הקהילה והם בעצם, מגדירים את החוקים, שעל כל מי שמשתמש בטיקטוק, לציית להם. בכללים האלה, אנחנו מפרטים באופן מאוד ברור, שתכנים אנטישמים, או תכנים מסיתים לשנאה, או לאלימות הם אסורים וכללי המדיניות האלה, כל הזמן מתעדכנים, במטרה להיות המובלים בתעשייה, בתחום הזה של מניעת ההסתה, אנטישמיות ברשת.

החל מינואר 2020, אנחנו הרחבנו את ההגדרות ואנחנו גם לא אפשרים שום הכחשה של אירועים שמתועדים היטב, כולל הכחשת שואה. פיתחנו גם את המדיניות הזאת, מעבר - - -

מה הכוונה, הכחשה של אירועים שמתועדים היטב, מה זאת אומרת?

זו ההגדרה שברגע שיש אירוע שמתועד היטב, כמו לדוגמא, השואה, אנחנו לא מאפשרים את ההכחשה שלו. המדיניות הזאת הלכה והתפתחה, גם כן, לכל מיני הצהרות אידיאולוגיות-פשיסטיות, או אנטישמיות, כמו למשל תאוריית הקשר של רצח האדם הלבן והלכנו והרחבנו עוד ובעצם, אנחנו לא מאפשרים לקבוצות שנאה, לעשות היום, כל מיני שימוש בקונספירציות, מידע שגוי, שימוש בכל מיני דמויות יהודיות מוכרות, במטרה להפיץ אנטישמיות. אז המדיניות הזאת, בעצם, כל הזמן מתעדכנת ועונה לצרכים העדכניים. מבחינת תהליכי אכיפה, יש לנו מעל 40 אלף אנשי מקצוע, בתחום הבטיחות בפלטפורמה בעולם, בהם גם עשרות אלפים - - -

אם יעלה סרטון טיקטוק קצר שנותן את המסרים של הפרוטוקולים של זקני ציון, ב-40 שניות, תוך כמה זמן הוא ירד מטיקטוק?

אז אני כבר אתן נתונים עדכניים, הוא אמור לרדת מהר מאוד, תראה לפי הסטטיסטיקה. אני אומרת, אז יש לנו גם מודרטורים, כמובן, גם בעברית, גם בערבית ואנחנו מסתכלים על התוכן, גם ברמה הלוקלית, כדי להבין את הקונטקס. התוכן שלנו עובר כל תוכן, כמו שהיה סרטון לדוגמא, עובר קודם כל דרך מסננות טכנולוגיות, גם בזיהוי תמונה, גם מסננות של מילים רגישות וגם כל מיני מודלים שונים, שהמטרה שלהם, לנסות לזהות את התוכן האנטישמי, או המסית, עוד לפני שהוא עולה לפלטפורמה.

גם בשידור חי?

גם בשידור חי, כן. כדי לתת תחושה רגע של היקף התוכן האסור, אז ברבעון של יולי האחרון, מבעצם, יולי עד ספטמבר 2022, הוסרו מטיקטוק כ-111 מיליון סרטונים, הם מהווים בערך אחוז מכלל הסרטונים שמועלים לטיקטוק, שתי אחוז מהסרטונים שהורדו, הורדו מתוצאה של התנהגות של שנאה, 62 אחוז מהתוכן הזה, לשאלתך, הוסר, אם זה אידאולוגיה של שנאה, כמו מה שתיארת, 62 אחוז הוסר לפני כל צפייה ו-78 אחוז מכל ההתקפות ועלבונות שעל יסוד תכונות מוגנות, כמו למשל ללאום היהודי, גם כן הוסרו לפני כל צפייה. אז אחוז גדול מאוד מוסר לפני כל צפייה, אבל זה לא מספיק, אנחנו שואפים להסרה מלאה של כל תוכן שנאה בפלטפורמה.

את יודעת להגיד כמה מתוך התוכן הזה הוא תוכן אנטישמי?

מתוך תוכן השנאה?

כן.

לא, אני יכולה לנסות לברר.

מה זה המתועד היטב, אם את יכולה עוד פעם להגיד.

שיש לו תיעוד היסטורי.

שאין מחלוקת לגביו היסטורית.

עובדה מדעית.

עובדה שיש לה תיעוד היסטורי, כמו לדוגמא השואה. אני אמשיך והגיד שהבנו שאנחנו בנושא האנטישמיות, כמו שציינת, אנחנו מבינים שהתופעה הזאת, הולכת ותופסת תאוצה ולכן הקמנו צוות ייעודי, גלובלי, שמתעסק, אך ורק בניטור תוכן אנטישמי בטיקטוק, כשהמטרה של הצוות הזה הוא לפתח איזושהי אסטרטגיה שהמטרה שלה היא להפחית עוד הרבה יותר את התוכן האנטישמי, או המסית בטיקטוק. אחת המשימות הראשונות של הצוות הזה, היה לקראת יום השואה הבינלאומי, שהיה בינואר האחרון והצוות הזה כבר עסק בהרחבה גדולה מאוד של מילות שהן הסיגנלים שמאותות על תוכן שהוא מסית, תוכן שנאה, תוכן אנטישמי, במגוון רחב של שפות. הסתכלנו גם על תוכן שהצליח לזלוג את המסננות וגם שם אנחנו ניסנו לאתר איזה עוד אודיו, השטגים, איזה עוד סיגנלים יכולים לתפוס יותר את התוכן האנטישמי, לפני שהוא בכלל עולה לפלטפורמה והצוות הזה ממשיך את הפעילות שלו, כל הזמן, באופן שוטף. אני אגיד שהוא עושה גם עבודה לקראת זיהוי של טרנדים, הוא שם לב, אם יש איזושהי עכשיו התעוררות במדינת ניו יורק, איזשהו גל שעולה של אנטישמיות, הוא כל הזמן יושב ומנתח את הנתונים, כדי לנסות לאתר מראש, מהם אותם סממנים שאנחנו צריכים להוריד את התוכן. הנקודה הנוספת שאני רוצה לגעת בה זה השיתופי הפעולה שלנו עם ארגוני החברה האזרחית, אנחנו מאוד מאוד גאים בשיתופי הפעולה שלנו, גם עם עמותות ועם ארגונים העוסקים במיגור התופעה האנטישמית. אנחנו עובדים עם מספר רב של ארגונים - - -

איזה שיתוף פעולה יש לכם עם ההסתדרות הציונית העולמית?

אז גם יש שיתוף פעולה נרחב עם ההסתדרות הציונית העולמית, הוא התחיל עוד לפני שנתיים, עוד עם קודמתי ליז. גם עבדנו ביחד על ניטור חומר אנטישמי בפלטפורום הזיהוי, הורדה שלו לניתוב, כשבעצם יש חיפוש של תכנים אנטישמיים לניתוב לאתר שמסביר את זכרון השואה ונותן מידע הרבה יותר פרואקטיבי על מה זה בעצם. אז השיתוף פעולה הוא נרחב, אנחנו שמחים גם להמשיך אותו. סביב יום השואה הבינלאומי, אנחנו גם קיימנו שולחן עגול, עם 13 ארגונים בעולם, שמסורים למאבק באנטישמיות, יותר משמונה מדינות השתתפו ובהם גם הארגון הישראלי, התנועה למאבק באנטישמיות ברשת והמטרה של השולחנות העגולים האלה, הייתה כדי שטיקטוק תוכל ללמוד, איך לשפר את יכולות הניטור שלה עוד יותר והארגונים, באמת, הביעו את הערכה של השקיפות ועל הנכונות של טיקטוק לשיתוף פעולה רחב והקשר שלנו עם הארגונים האלה נמשך ואנחנו כל הזמן מתייעלים ומשתפרים. לסיכום, אני רק אגיד שאנחנו לא מתעסקים רק בניטור והסרה של תוכן, אנחנו גם פועלים הרבה לחנך לזיכרון השואה בפלטפורמה, היו לנו לא מעט מיזמים, גם באירוע בינלאומי שעשינו להנצחת השואה בברלין, שהזמנו גם את לאה שנירר לדבר וזה היה גם ברשות שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור. אנחנו עובדים עם ארגונים שונים שמתעסקים בהנצחת השואה, לחבר אותם לפלטפורמה ולהשתמש בפלטפורמה של טיקטוק, להעביר את הסיפור הזה, גם לקהל רחב יותר וצעיר יותר.

הסרטון שעשו בסטורי, זה היה לדעתי באינסטגרם.

נכון.

שעשו את הסטורי של אווה.

נכון. ואנחנו גם משתפים פעולה, כמובן, עם יד ושם, צוות טיקטוק הולך לעבור תוכנית הכשרה מיוחדת של יד ושם, על נושא של מאבק באנטישמיות וזיכרון השואה ואני רוצה לסיים ב- - -

הכנת סרטון?

לא, לא הכנתי סרטון, אבל זה מכיוון אחר של הסברה, כי זה פרויקט שאנחנו מאוד גאים בו בטיקטוק, לפני חודש, קיימנו משלחת יוצרים מובילים מאירופה, עם מיליוני עוקבים, בארץ, הם זכו גם להגיע לכנסת, לפגוש את נשיא המדינה, להגיע ליד ושם והרעיון היה שמעלים סרטונים, תכנים שמפה מהארץ ומפיצים את זה ואנחנו כבר יותר מ-18 מיליון צפיות, גם שקשורים לזיכרון השואה.

יפה. חבר הכנסת אלון שוסטר.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, תודה על המפגש, תודה רבה ליושב ראש חגואל. אני החמצתי את הפתיחה, אבל יש פה אמצעים דיגיטליים. אתה מכיר את המונח, בני אברהם, כן, אנחנו יודעים, גם לזהות את הקשר, את המוצא המשותף של בני אברהם וגם יודעים לריב בינינו. אנחנו פה מדברים על בני הרצל, מדינת ישראל, לא לחינם באולם בקיר המזרח של המליאה, רואים את הרצל ואתם ממשיכי דרכו וכולנו, רובנו מרגישים את עצמנו, בין השאר מיישמים את העיקרון, את הנס הזה ותוך כדי המאבקים הקשים שמתחוללים ממש בימים, בשבועות, בחודשים אלו, אני מבקש לא לשכוח שכדי להתווכח קשות ולהישאר אחודים, להישאר משפחה, אנחנו צריכים לבסס את המיוחדות הזו. אז אנחנו מדברים על כך שאנחנו חייבים, כל אחד מהזווית שלו, לבסס את אחריות מדינת ישראל ליהודים בעולם, ככל, המקום הזה שהוא, לא בהכרח בטוח, אבל זה מקום שבו בטוח, ניקח אחריות. הקשר, לבסס את הקשר הזה שאתם עוסקים בו, חוצה הימים, בזמן ובגאוגרפיה, בין ישראלים, לבין יהודים בעולם כולו.

רק אתמול פגשתי במתחם התחנה, קבוצה, התחלתי לדבר איתם, מסתבר שזה נציגי הקהילה היהודית בסרביה ובמונטנגרו, מרגש מאין כמוהו, מסתבר שיש לנו בכלל איזה פרויקט משותף, זה בדיוק הנקודות שחשוב לחזק אותם וחיזוק, אתם עוסקים בחיזוק החוליות המאתגרות של החברה הישראלית, הרצל אמר בואו, באנו ולא הכול הולך קל, אז בין השאר ההסתדרות הציונית אומרת, אני פה גם בשביל המהלך הזה, לבסס את השותפות הזו, לאפשר לנו להתווכח, אבל לשמור על גבולות הבית ולבסס את הרלוונטיות של כל המהלך הזה, אחרי 120, כן, אנחנו כמה 126? אז מי סופר? אבל אחרי 120, בואו, בואו נמשיך, מותר להתווכח, צריך להתווכח, לשמור על גבולות הבית.

תודה רבה. אני כן הייתי רוצה לקבל התייחסות ממך, או מאנשי הצוות, בסופו של דבר, יש המון המון גופים שהעבודה שלהם היא משיקה, הסתדרות ציונית וסוכנות יהודית ומשרד העלייה והקליטה וכל אחד בתחומו, השאלה בסוף, איך אתה מתכלל את זה כדי שגם לא ידרכו על הרגליים אחד של השני, ראינו את זה בתחום של העידוד עלייה, זה אחד התחומים ובסוף, איזה ממשקי פעולה יוצרים, כי אם אני אקח דוגמא את מה שהיה מהדיון הקודם אז האולפנים שהם מנוע מצוין לעידוד עלייה, חייבים להיות ממומשקים עם משרד העלייה והקליטה, כשהבנאדם מגיע לכאן שכבר יודעים מה הוא עבר, או עם תוכניות אחרות של הסוכנות היהודית, או של ההסתדרת הציונית, בין אם זה נהלי מסע, או תגלית.

תראה, אני אגיד לך, אחד, בתוך המוסדות הלאומיים, אנחנו מאוד משתדלים להיות מתואמים ואתה יודע, לפני 12 שנים, קרה משהו בתוך המוסדות אז היה לנו יו"ר אחד שהיה יו"ר גם של ההסתדרות הציונית העולמית וגם של הסוכנות היהודית ומאז קרו תהליכים. אני מרכז שולחן של יו"רים, שבו יש בהחלט תיאום על דברים, להגיד לך שבמאה אחוז אין דריכה על רגליים, לא, אבל ב-95 אחוז אנחנו שם ואני חושב שזה מספיק טוב. אנחנו מאוד משתדלים להיות ממומשקים עם משרדי הממשלה - - -

מי הם היו"רים? אתה, הסוכנות ו-?

וקרן היסוד. ועם הממשלה אנחנו בשיח כל הזמן, אנחנו עושים עבודה יומיומית, משרד הקליטה, גם עם הסוכנות, גם עם ההסתדרות הציונית, אנחנו עובדים, גם עם משרדי ההמשלה האחרים. אני חושב שבתחום הזה שנגענו בו לפני כן, במאבק באנטישמיות, בזה אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתכללים את הדברים הרבה יותר טוב, כי יש מאות של ארגונים שנוגעים בעניין, משרדי הממשלה לדורותיהם, אנחנו מכירים שם את העניין - - -

אגב, מי המשרד הממשלתי שמרכז את זה?

אמור להיות היום משרד התפוצות בממשלה הזו.

מי השר? אנחנו תמיד מבלבלים בין השרים.

השר הוא שיקלי.

לא, גם זה לא אומר שמי שהשר הוא אחראי על המשרד, לפעמים יש שר שהוא השר במשרד, אבל הוא לא אחראי על המשרד.

בואו תחסכו לי את זה.

לא נגרור אותך.

בכל מקרה, בהקשר הזה, אני אומר לך, אני יש לי פה הרבה שנים בשולחן הוועדה הזו, השולחן הזה ברוב מקרים תכלל את העניין הזה ואני אשמח לסייע בזה גם. אני חושב שבעניין של מאבק באנטישמיות יש המון כוחות שפועלים, התכלול מאוד חסר.

מרינה, בבקשה.

הדוגמא הפשוטה, איך אנחנו לא דורכים על הרגליים, כאילו לא מפריעים אחד לשני בעבודתנו. אנחנו בעצם מחולקים בעידוד עלייה עם סוכנות, מהבחינה גאוגרפית, אנחנו מעודדים את עידוד העלייה בכל העולם, הסוכנות הייתה מעודדת עלייה בחמה, נתחיל מזה, אחר כך המטרה שלנו, להביא בנאדם לקבלת החלטה לעלות לארץ, ברגע שהוא מחליט שהוא עולה, אנחנו מעבירים אותו לסוכנות, הם פותחים תיק, אחר כך הסוכנות מלווה אותו, כשהוא נכנס לארץ, אז פה משרד הקליטה נכנסת לתהליך וממשיכה את התהליך. אז בעצם, אם יש לך רצון טוב אז אין לך בעיה לשתף פעולה בכל מקום.

לא הבנתי, אתם לא מעודדים עלייה בחמה?

לא, ההסתדרות הציונית לא, יש חלוקה.

וכשאופק עושה את זה עם האולפנים?

זה דרך הסוכנות.

אוקי, שמעון.

החלוקה הגאוגרפית היא מכיוון שבחמה הארגונים המקומיים הם של הסוכנות היהודית ובתחילת הדרך, להם היה אולפנים והיה להם גם תשתיות, בשאר העולם, להסתדרות הציונית היה תשתיות ועל בסיס התשתיות שלהם ושל הסוכנות, ביססנו את העבודה, כשאולפנים לא היו בשאר העולם, אבל אנחנו מקפידים על גבולות גזרה בכל התהליכים כדי למקסם את התקציבים, זה במגרש הקטן שאני - - -

התאום בסוף מתבצע אצלכם, באופק?

כן, יחד עם המשרד.

כי אתה מבצע פעולות, גם של הסוכנות וגם של ההסתדרות?

זה שולחן שכולל גם את משרד העלייה והקליטה, גם את הסוכנות, גם את ההסתדרות הציונית ועושים תיאום של כל הדבר הזה.

אתה השגת את וועדת ההגוי של אופק ישראלי, גם הרוב במשרד הקליטה, גם נציגי סוכנות, הסתדרות ציונית וקרן היסוד ולכן בוועדת ההיגוי, נקבעת החלוקה הזאת שהיא גם גאוגרפית, לא רק.

אוקי, מישהו רוצה להוסיף משהו, לפני שאנחנו מסכמים? בבקשה, חבר הכנסת סובה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, אני שמח לראות אותך חברי, יעקב חגואל, תודה על כל העבודה שאתם עושים, אני כל פעם מספר על הביקור שלנו בהונגריה והחוויה החזקה שהיינו יחד במטוס בדרך חזרה, הקדמנו את הטיסה מהונגריה בשביל להיות עם 270 עולים שברחו מהתופת של המלחמה ועלו בסוף חודש מרץ לישראל, חלקם, דרך אגב, חלק מהאנשים האלה עדיין בקשר איתנו, הם מספרים שהם כבר השתלבו וחלק מהם כבר סיימו, אפילו הספיקו לסיים אולפן א'. אני כאחד שעוסק בזה, כאחד שמבין את החשיבות, לא רק עידוד עלייה, גם חשיבות של העולם היהודי והתפוצות, אני מבקש ממך ורוצה לאחל לך שאתה תמשיך להשמיע את קולך יותר חזק, גם בימים האלה, אני לא נכנס לפוליטיקה, אני נכנס לנושאים שקשורים לעולם היהודי כולו, מה המשמעות של זה? כשיש נושאים בלב המחלוקת בישראל, הרבה פעמים אנחנו לא מבינים שזה גם בלב המחלוקת של העם היהודי כולו. בשבועות האחרונים, אנחנו שומעים הרבה קולות של קהילות כאלה ואחרות, אני חושב שגם קול שלכם צריך להישמע יותר חזק, כי כמו שאמרתי, גורלה של מדינת ישראל זה גם גורלו של העם היהודי כולו ולא רק העם שיושב בציון, אלא גם עם שיושב בגולה, כי בסופו של דבר אנחנו עם אחד. אז אני רק רוצה לחזק אותך ולבקש שתהיה חזק יותר וברור יותר, גם במוסד החשוב הזה שאתה מנהל אותו. תודה.

לסיכום, אני קודם כל רוצה להודות לך על הצגת הפעילות. אני חושב שלתנועה הציונית ולהסתדרות הציונית יש היום תפקיד, אולי יותר משמעותי, האווירה שאנחנו רואים כאן, בתוך הבית הזה, דווקא אווירה שאנחנו רואים בכנסת ומשתרשרת לרחוב, שונה לגמרי ממה שלפחות אני חושב אפשר לייצר סביב התנועה הציונית כולה וזה לא שהתנועה הציונית לא ידעה מאבקים, ידעה מאבקים וידעה מלחמות, אבל יש איזושהי תחושה שהכוכב הצפון הזה של הציונות, קצת אבד בקרב האנשים שיושבים כאן, שמסתכלים כמובן מאליו על משהו שכשלומדים אותו, מבינים שהוא לא מובן מאליו וגם מבינים עד כמה הוא שברירי ויכול להיעלם, ההצלחה של המפעל הזה יכולה להביא, יכולה גם לקרוס, זה לא משהו שייקרה לאט, זה יכול לקרות גם מאוד מאד מהר, הבנייה הייתה מאד מאד קשה וארוכה ועם הרבה מאוד מהמורות בדרך, לתהום מתדרדרים נורא מהר. אני אומר את זה דווקא כמישהו שבאמת, חושב שהציונות כאבן יסוד של מדינת ישראל היא קריטית והיא תוצר חדש שהיהודים יצרו בעצם, אחרי אלפיים שנות גלות וסביב זה, אני חושב שבאמת אפשר יהיה אולי ללכד חלק נכבד מהיושבים בבית הזה.

יש לי ציטוט שאני רוצה לצטט, דווקא כשאתם פה, של משה סמילנסקי, משה סמילנסקי מראשי תנועת הציונות מרחובות, הקים את התאחדות האיכרים, אז הוא כתב וניסה לנסח את המכנה המשותף של כל התנועות הציוניות, כי כמו שהקראת שותפים בקונגרס הרבה מאוד תנועות, כל אחד הרי מושך לכיוון אחר והוא כתב, "יש ציונות, או חיבת ציון שאינה נכנסת לשום סוג, לשום זרם, לשום שיטה, אין לה חלק, לא בשכל ולא בהיגיון, פראיתי, פרימיטיבית, אין לה אחיזה, אלא ברגש לבד ולה, לציונות הזאת, קרעתי ברך כל ימי חיי, מתוך רגש של הערצה וקדושה". אני חושב שצריך להתכנס קצת ברגש הזה של הציונות, גם כשאנחנו מתווכחים וגם כשאנחנו רבים פה ולזכור מה צריכות להיות פניה של מדינת ישראל למאה שנים הבאות, אנחנו עם תנועה ציונית של 125 שנה אז לא נדבר על 125 שנה, אם נצליח למאה שנים הבאות, לפחות, לייצר איזשהו מכנה משותף אז עשינו את שלנו.

אבל לסיכום הדיון, אז כן אני מבקש לתאם תאריך שהוועדה תסייר בארכיון הציוני, אני חושב שזה מאוד מאוד חוב. שנית, אני אשמח אם בתוך, סדר גודל של חודש, תעבירו אפילו לוועדה איזושהי בדיקה שאתם תעשו, עם הערות לנושא של הרשתות החברתיות, אנחנו נעביר את זה אליהם, אני לא חושב שאנחנו צריכים לעשות לזה עדיין דיון מיוחד, אבל לפחות שיהיה לנו איזה מעקב בתחום הזה, נקבע לעצמנו תאריך של בערך עוד חודש, לקבל ממכם איזשהו דיווח. אני מבקש את זה מכם, כי באמת אין משרד ממשלתי שמתכלל את הנושא כמו שצריך כרגע, זאת גם הערה שלי לממשלה. משרד התפוצות אמור לעשות את זה, אני לא רואה אותו כל כך נוגע בדבר, גם בדיונים שקיימנו כאן בנושא הזה, זה פה הערה, מעבר לזה, כנראה שנצטרך לעשות את מה שהם לא עושים. עד כאן, תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:20.