פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים וחמש

הכנסת



40
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
14/02/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 3
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ג (14 בפברואר 2023), שעה 14:00

חוסן לאומי - התיישבות משפחות בנגב ובגליל, בני מקום וחדשים.

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר

אלון שוסטר

מירית בתיתו - סגנית מנהל אגף בכיר לפיתוח חברתי, משרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי

יהודה אבני - החטיבה להתיישבות, משרד ההתיישבות

דניאל וידלנסקי - משרד ההתיישבות ומשימות לאומיות

אסנת קמחי - סמנכ"לית ענייני הכפר, משרד הבינוי והשיכון

ישי רובין - משרד הבינוי והשיכון

יגאל דור - מנהל אגף מצוינות בחינוך הטכנולוגי, משרד החינוך

אודי גלבשטיין - משרד הבריאות

שלומית שיחור רייכמן - עו"ד, רשמת האגודות השיתופיות, משרד הכלכלה והתעשייה

רענן אמויאל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חאלד אזברגה - מחוז דרום, משרד הרווחה

חסן אבוריש - מנהל נפת צפת, משרד הרווחה

שי קרפ - מנהל מרחב דרום, רשות מקרקעי ישראל

תמיר ברקין - מנהל מרחב צפון, רשות מקרקעי ישראל

הלל יענקביץ - ראש תחום התיישבות חרדית

בועז יוסף - ראש העיר טבריה

ראדי נג'ם - עו"ד, ראש הרשות בית ג'ן

אייל שמואלי - ראש המועצה כפר ורדים

יאיר שרף - סמנכ"ל התיישבות תנוער אור

הלל ינקוביץ - ראש תחום התיישבות חרדית, תנועות התיישבות

תירא-אל כהן - קדמה התיישבות צעירים

מיכה דרורי - התנועה הקיבוצית

אלכסנדר בונר - נציג גרעין הראל

משה מונטג - גרעין נגב

רועי שיין - חבר מנהלת משתכנים

עמית שיין - חבר מנהלת משתכנים

תירא אל כהן - מנכ"לית ומייסדת קדמה התיישבות צעירים

אסנת בנימין - מנהלת, צבא הגנה לעצים ישראל

גלעד אלטמן - יו"ר עמותת אדמתי

לי שיין הראל - יו"ר עמותת אדמתי

ישראל נסימי - יו"ר עמותת אדמתי

אורנה הורביץ - פרויקטורית של הגרעין

אורנה הורביץ - פרויקטורית של הגרעין

אמל ביבאר

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות



חוסן לאומי - התיישבות משפחות בנגב ובגליל, בני מקום וחדשים.

צוהריים טובים, אנחנו מתחילים את ישיבת הוועדה שלנו, הוועדה לקידום הנגב והגליל בנושא החוסן הלאומי, ההתיישבות של משפחות בנגב ובגליל, דגש על בני המקום וחדשים. תכף נרחיב את הנושא, אבל בפתח הדברים אני מבקש להשתתף בצער משפחת הלוחם שנהרג הלילה בשועפט בפיגוע. זה מצטרף לגל פיגועים שפוקדים אותנו גם בסובב ירושלים ובכלל, ול-27 טילים וקסאמים שנורו על ישראל בשבועיים האחרונים. הממשלה צריכה להכיר בזה שזה מצב חירום, ואולי דווקא בשל גל הפיגועים הזה גם מצד עזה, גם מצד יהודה ושומרון, להקטין את הלהבות בתוך העם, ואת הדיונים בתוך העם על רפורמות משפט וסוגיות אחרות, ולהתאחד סביב הסוגייה של מלחמה בטרור ולמקד את המאמצים לנושא הזה.

אני קורא לראש הממשלה לעשות חשבון נפש, להרגיע את הרוחות, ולאחד את העם סביב סוגיות קיומיות של מלחמה בטרור ויוקר המחיה, ופחות נושאים שמפלגים את העם.

לעצם העניין שלנו, הנגב והגליל התברכו בבני המקום. חלקם עזבו את הערים, חלקם עזבו כי לא מצאו הזדמנות להקים חיים ולצמוח במקומות שהם גדלו, או שלא מצאו אותם מספיק משמעותיים עבורם לקבוע את ביתם הקבוע.

אנחנו עוברים משפה של להביא משפחות חדשות לנגב והגליל, השפה הזו היא חשובה, אבל קודם כל בני הנגב והגליל שיישארו בבית, אליהם יצטרפו חדשים, לזה אני קורא עוצמה פנימית ועוצמה חיצונית. בני המקום אלה עוצמה פנימית, המתיישבים חדשים עוצמה חיצונית וצריך לעבוד ביחד. גם קבוצות של בני המקום שרוצות להישאר בקהילות ולבנות קהילות צעירות ביישובים העירוניים ובמגזר הכפרי, וגם חדשים וגם קהילות משולבות.

אנחנו רוצים לקבל סטטוס ממשלתי בסוגיה הזו של התיישבות, של קהילות ומשפחות. ולאחר שנקבל את עדכון הסטטוס הזה מהממשלה נאפשר גם למגזר השלישי וליזמים לתת לנו פרספקטיבה מה קורה בשטח, מה החסמים ומה האתגרים. יש פה נציג של משרד ההתיישבות? תן לנו סקירה.

כבוד היושב ראש, דניאל וידלנסקי יועץ השרה אורית סטרוק במשרד ההתיישבות ומשימות לאומיות.

אתה ותיק במשרד, השרה חדש?

השרה אך נכנסה לפני כחודש, אנחנו בדיוק לומדים.

אתה גם חדש שם?

אני, כן. אמנם שיער השיבה בראשי ממש ניכר. אבל אנחנו רק נכנסו ואנחנו לומדים את הסוגייה הזאת. יש לצידי נציג מהחטיבה להתיישבות שבקיא בנושא, שיוכל לפרט יותר בהרחבה אודות.

אתה מסמיך את החטיבה להתיישבות להציג תמונת מצב כרגע?

אנחנו לומדים עדיין את הסוגייה לעומק. רק נכנסו לפני פחות מחודש. בימים אלו החלטת הממשלה בעניין המשרד גם כן צפויה לעבור בממשלה וכן הלאה. אנחנו עדיין לומדים את זה, אני לא רוצה להטעות את הוועדה ואת כבוד יושב הראש, ולכן גם נציג החטיבה להתיישבות יכול לפרט בצורה יותר סדורה את הנושא הזה.

אתה מתכוון ליהודה אבני? אני מכיר אותו. יהודה, בבקשה.

יהודה אבני, מנהל מרחב דרום בחטיבה להתיישבות. אני אתייחס בסוגיות שדיברת עליהם לשני צדדים.

אני אמקד אותך, בשנה-שנתיים האחרונות מה קורה בשטח מבחינת גרעינים של בני המקום וחדשים, מה המספרים אם אתה יודע לתת סכומים כוללים, ואיפה אתה רואה חסמים שהוועדה הזאת צריכה לטפל מול משרדי ממשלה וגופים אחרים. בבקשה.

קודם כל אני אתייחס למרחב דרום ולא למרחב צפון. לגבי מרחב דרום אנחנו רצים בכמה תהליכים. אחד, לא יצא לנו לעבוד מול גרעיני של בני מקום, אנחנו כן מקדמים כמה מהלים. מהלך אחד שהוא מדבר על כל נושא הישובים החדשים, ששם יש כמה גרעינים, כשמונה גרעינים שנמצאים איתנו בקשר לגבי הנושא של הישובים החדשים, כשבניית התהליך, בסיכומים גם עם ראשי הערים, לבנות גרעינים בתצורה שלא תפגע בערים הקיימות ולשמור על ייחודיות כדי שזה יהיה מכפיל אזורי ולא מחליש אזורי.

אנחנו במקביל לזה, יש גם גרעינים שקיימים שנמצאים באזור, כסדר גודל של חמישה-שישה גרעינים שמולם אנחנו בעבודה במרחב דרום, שזה גם בתחום של מבנים יבילים וגם בתחום של פיתוח קהילתי ופיתוח חברתי. מבחינת חסמים, עיקר תקציב מדינה. יש כאן גם סוגיה שהן סוגיות תקציביות, סוגיות שהן סוגיות תכנוניות שבהן אנחנו נכנסים בעיקר ברובד של הישובים החדשים, שלהם צריך לתת מענה במסגרת התקציב.

זהו, החסמים היחידים זה תקציבים?

החסמים היחידים זה תקציבים ותהליכי תכנון.

אם היה לך יותר כסף, היית יכול להביא יותר אנשים?

אחד, כן. אנחנו גם נמצאים במקביל למשרד בשלב של תוכניות עבודה לקראת ההמשך שמתמקדות בשני דברים, גם בחדש וגם בהשקעה של מה שקיים בייחוד בתחום של פיתוח תעסוקה ופתירת חסמים. בחלק מהמקומות, כמו שאתה מכיר למשל בערבה, הסוגייה של מגורים זמניים כמו בחבל אילות שאוסנת מקדמת תוכנית במקביל אלינו, אחד החסמים זה המגורים הזמניים עד שאנשים בונים, ושם אנחנו נמצאים גם כן בתוכניות משותפות.

ואין דרך לפי התקציב המדינה ב- 1/12 לתגבר, לעשות משהו? לפתור בעיות?

במגרש של החטיבה אין לנו את המהלך הרגיל של 1/12 ולכן אנחנו ממתינים לתקציב מדינה. למעט פרויקטים שאותם תקצבנו בשנת 2022 שהם נמצאים כרגע בתוך תהליך.

תודה. תמיד ברקין, מנהל מרחב צפון. שי קרפ מנהל מרחב דרום, ברוך הבא. תציגו מה המנהל עושה כדי לעזור לסייע לקהילות הצעירות להתמקם ולהתבסס?

שמי תמיר ברקין ממחוז צפון, רשות מקרקעי ישראל. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם החטיבה להתיישבות, עם הסוכנות היהודית, עם הגופים המיישבים. אני חושב שמבחינתנו, אני לא רואה איזושהי בעיה בנושא ההתיישבותי. בנושא של הערים, שם אנחנו עושים מכרזים בעיקר כי ההתיישבותיים בדרך כלל זה פטור ממכרז, בקטע העירוני אנחנו משווקים בצמודי קרקע את ההרשמה וההגרלה, ומכרזים של מחיר מטרה, מה שנקרא בעבר מחיר למשתכן, שם גם נותנים אחוזים מסוימים לבני מקום. זה תלוי באזור העדיפות שאתה נמצא בו. סך הכל אני חושב, שבעניין הזה, אנחנו עושים את המיטב, עובדים בשיתוף, ואני לא רואה דברים נוספים, אלא אם כן יעלו ונתייחס.

אני רוצה לשאול אותך שאלה ראשונה, קודם כל בני המקום שמתוקצבים בישובים עירונים ומתועדפים בעדיפות בהגרלה, לא במכרז, ויש הרבה מקומות שצריך להשאיר את ההגרלה עד שהישובים יתבססו ויגיעו לפעילות כלכלית ולא לעבור מכרזים, ואז אתם מסבסדים שם את המגרש של בני ביתך. גם אם זה רבע דונם או חצי דונם. נכון? יש סבסוד לפיתוח?

יש סבסוד לפיתוח. יש פה חבר'ה של משרד השיכון שאולי יסבירו את נושא הפיתוח.

לא, אני מבין. לא צריך שיסבירו. אנחנו מסבסדים בסביבות 90,000 שח לחצי דונם במגרשים של בני ביתך, בהגרלות ביישובי עדיפות עירוניים. זה הסבסוד שניתן על ידי המדינה בפיתוח, בעלויות הפיתוח. עלות הקרקע היא כמעט אפס, משהו סמלי, קצת העמסות של מבני ציבור, וחלף היטל השבחה.

הסבסוד הזה מגיע לכל מי שזכה בהגרלה. גם אם הוא אדם שיש לו ארבעה בתים והוא היה בעדיפות שניה להגרלה, אז בני המקום ללא בית זכו, אנשים מבחוץ ללא בית זכו, ואז נשארים מגרשים פנויים למגרילים והם מקבלים גם את הסבסוד הזה כי כל המגרשים מסובסדים. מדוע אתם לא עושים כמו שבמחיר למשתכן, מי שייהנה מהטבה של המחיר למשתכן, או במסלולים של מחיר מופחת או כל מסלול אחר, זה מגיע רק לאדם שאין לו בית. בהגרלות של בני ביתך מסובסד על ידי המנהל, הסבסוד מגיע גם לאדם שיש לו כמה בתים, אם הוא זכה, בעדיפות שניה בהגרלה. למה לא תניידו את כלל הסבסוד למי שאין לו בית, ואז המגרש יהיה הרבה יותר זול? אתה מבין את השאלה שלי?

אני מבין את השאלה, ואגיד את זה עוד פעם. במחוז צפון, בערך 80% מהשיווקים שלנו נעשים בטיפול ובשיתוף משרד לשיכון. המשרד לשיכון הוא הגוף המסבסד לפיתוח וקובע את הפיתוח ואת הסבסוד שלו. אנחנו מדברים רק על הקרקע. הקרקע, כמו שאמרת, בדרך כלל בהרבה מקומות בקו עימות זה ללא תשלום, קרקע ניתנת ללא תשלום, ובאזורי עדיפות א' וב' המחירים בהחלט גם מחירים נמוכים יחסית. הפיתוח, שוב אני מבקש אם אפשר ברשותך, שמשרד השיכון ייתן את העמדה שלו.

אנחנו נעבור עוד רגע למשרד, אבל אני אשאל אותך עוד שאלה. במגזר כפרי אתה יכול לבנות גרעין התיישבותי, ובוועדת קבלה אתה מגדיר 20-40 משפחות מייסדות או מצטרפות ואתה מכניס אותם במסלול הזה. בעצם, הם יצאו פטורים ממכרז והם משתלבים בישוב על בסיס אותה וועדת קבלה, לפי הרשמה. במגזר העירוני, אתה יכול לסבסד את הקרקע, אתה לא יכול לתת להם פטור מהשתתפות במכרז ובהגרלה כמו כולם. אלא מה, במגזר עירוני למשל, אתה יכול לעזור לאותה קבוצת התיישבות להיות קבוצת רוכשים או קבוצת רכישה, ואז אותם 20 אנשים יחד יגישו למכרז של קרקע שאתה מציע, אבל הם יהיו קבוצה והם לא יצטרכו להיפרד.

השאלה אם יש לכם מסלול שעוזר? יש מקרה מיוחד שאני יודע שעשו מאוד יפה, בחצור, של קבוצת צעירים שקנתה כמה מגרשים ובנתה ביחד בתים. השאלה אם יש לכם שיטה או דרך לסייע לקבוצה שרוצה להתיישב במגזר עירוני ולהיות ביחד, ובאמצעות קבוצת רכישה או קבוצת רוכשים לקבל את הקרקע בלי שיפרידו ביניהם?

יש לנו מכרזי עמותות, שהם יכולים לגשת.

מכרז עמותה הוא בלעדי לעמותה? אני לא חושב. הוא יכול להיות בלעדי לעמותה לפי חוק?

עד כמה שאני יודע, כן.

אתה לא יכול להגיד עד כמה. אני לא יודע, אתה צריך לדעת, ואם לא אז מישהו אחר צריך לדעת.

אוקיי, אני רק רוצה להגיד שאי אפשר לכוון את זה למה שאתה רוצה שנכוון , שאותה קבוצה תקבל את ה- - -

לא, היא תגיש, ותתמודד, אבל היא תהיה יחד. אם היא זכתה, אז כל ה-20 זכו יחד. השאלה היא, יש מכרזים לעמותות?

כן.

יש מכרזים שהם רק לעמותות? אפשר לעשות רק לעמותות? אין עם זה בעיה של אפליה או עניינים משפטיים?

לא נראה לי.

אז תבדוק לי את זה עד סוף הדיון הזה. כמה מכרזים לעמותות כאלו היום באיזה מקומות והאם זה יכול להוות בעיה משפטית. משרד השיכון תשיב לנו על השאלה למה לסבסד את הזוכים במגרש גם אם יש להם כמה בתים? למה לא להעביר את הסבסוד בפיתוח רק למי שאין לו בית? בבקשה, נציג השיכון.

אסנת קמחי, משרד השיכון.

אסנת היא מהמגזר הכפרי, איך היא תשיב לנו על השאלה העירונית?

אתה שואל רק לגבי העירוני?

שאלתי שאלה ספציפית. את היית בשאלה שלי? יש לך תשובה?

לא, ייבדק במשרד.

אני מבקש שזה גם יופיע כמכתב לשר השיכון ולמנכ"ל. אני הערתי את תשומת ליבו, אבל אני רוצה שבדיון מעקף שנעשה פה תביאו לנו תשובה איך אתם הולכים לפעול. למה לתת סבסוד לאנשים עם כמה בתים על פני אנשים בלי בית? תגדילו את הסבסוד למגרשים לאנשים שאין להם בית, ולא לאלה שיזכו גם אם יש להם בתים. זה דבר שחסר הגיון. ראש הרשות בית שאן, נג'ם ראדי, בבקשה.

צוהריים טובים, אני מצטרף לקריאה שלך אדוני יושב הראש, משתתף בצער משפחת סואעד על נפילת לוחם מגב, אסיל.

אני רוצה להציג את הצורך של ההתיישבות הדרוזית, קודם כל לחזק את הישובים הקיימים ומדוע הבקשה שלי בהמשך. קצת סקירה היסטורית, לפני קום המדינה היה ברשות העדה הדרוזית 325,000 דונם בבעלות פרטית. היה סקר, לאחרונה נותר 116,000 דונם, מתוכם 2/3 עם מגבלות תמ"א 8, שמורת גנים לאומיים וטבע. גם חלק ממסדרון אקולוגי, קרי, נשאר שליש לפיתוח. בסך הכל נשאר 15%.

התכנון והבניה, יש כמעט 100 מתחמים שמקודמים בתכנון מפורט, אבל לצערי שום דבר לא אושר, ואם אושר אחד או שניים, עדיין לא נגמר ברישום על פי חוק. ולכן אנחנו נמצאים במעגל אינסופי בנושא תכנון וקידום בניה. אם אני לוקח דוגמה את בית ג'ן, בית ג'ן לפני קום המדינה היו 1,640 תושבים, החזקנו ב-43,000 דונם בבעלות פרטית. היום אנחנו 13,000 תושבים על 5,000 דונם לפיתוח. והשאר זה שמורת טבע וגנים. לכן, יש פתרונות, ואני מציע פתרון.

הפתרון הראשון, ואני חבר בוועדה המחוזית, ואני רוצה להודות לוועדה המחוזית צפון שעובדים יום ולילה על מנת לקדם את התכנון, היות ויש בוועדת מחוז צפון 94 יישובים, לכן הזמן שמתבקש לדון בתוכנית זה, ארוך, ואני מציע שכל ישוב שיש לו תוכנית מתאר כוללנית מאושרת, שהתכנון המפורט יהיה בוועדות המרחביות.

שתיים, צריך לחזק את השדרה המקצועית בתוך הרשויות, קרי, מחלקות ההנדסה. יש לי מהנדס שהוא מהכי טובים בארץ, אבל מה המסכן יכול לקדם לבד? מה הוא מסוגל לעשות? אנחנו רואים שיש סימנים, שהתחילה להיות, נשארה, או הגרה מהישובים של בחורים צעירים. היות ואני לא יכול לספק להם את קורת הגג, וכל מי שצריך להיות בעל עניין ויבין את העניין, ויחקור את העניין, יש הרכב בעלות על הקרקע, 30% מהתושבים מחזיקים ב-70% מהקרקעות הפרטיות. זה חוזר לאיזושהי שנה של הטורקים, כמו האריסים האנגלים, אבל אין לי תשובות ל-70% מהתושבים.

ולכן על מנת לשמור על צביונה של העדה, וייחודיותה של העדה, אני מציע, וצריך לראות בפיתוח היישוב הדרוזי כפעולה שוות ערך לכל פעולה אחרת המגשימה את החזון הציוני בארץ ישראל. זה אחד. שתיים, המדינה ידעה, כמו שהצגתי, להפקיע אדמות גם לדרוזים, אני אומר 27 ישובים יהודים קמו על קרקעות בבעלות העדה הדרוזית, ולכן צריך גם להקצות קרקעות לעדה הדרוזית מעבר לקווים. אם אני לוקח את בית ג'ן, אני סך הכל טיפה בתוך 114,000 דונם חורש טבעי.

כל הדברים שלך מובנים, משפט סיום.

על כן, אנחנו מבקשים להקצות קרקע שהופקעה מהיישוב בית ג'ן, מה שנקרא אל חת', לצורך הקמת ישוב דרוזי שם.

אני מצטרף לדברים שלך, ודאי שאתה צריך וועדה מקומית ולהוביל אותה, אני הייתי ראש ראשות. כשאתה מוביל וועדה מקומית במיוחד עם סמכויות מורחבות, אתה יכול לעשות את הבאות גם בשנתיים ובשלוש, ולגמור עניין ולקדם. והקריאה שלך לאופק התיישבותי גם עבור בני העדה הדרוזית היא דבר יסודי שצריך לפעול למענו. אנחנו גם כוועדה נשקול לבצע סיור מיוחד, ממוקד, בעדה הדרוזית, ובאתגרי הפיתוח עבור צעירים, כולל אנשי מקצוע שנביא איתנו לישובים. אני רוצה גם בהמשך, לא נעשה את זה עכשיו, שאנשי המקצוע, אם יש לכם תשובות לדברים שנג'ם העלה, תנו לנו אותם. אייל שמואלי, ראש מועצת כפר ורדים, בבקשה.

תודה רבה ידידי, יושב ראש הוועדה. יכול להיות שאני אלבש רגע את הכובע של שיבוש השמחות בשולחן הזה, אבל אני מתנצל, אין לי ברירה. אני רוצה לספר את הסיטואציה שאנחנו חווים בכפר ורדים. פיתוח שאנחנו מבצעים עם המנהל למעל 1,000 משפחות חדשות שיכפילו את הישוב.

כבוד יושב הראש אתה יודע שלישוב קהילתי בטח בפריפריה, יש צביון ואופי. לצערנו, פעם אחת כתוצאה מבג"ץ קעדאן שאין וועדות קבלה ופעם שניה מכיוון שאין לנו שליטה על המכרזים של רמ"י, וגם לרמ"י מן הסתם לא יכולה להיות שליטה משפטית על זה, אנחנו נאלצים לא לשווק היום קרקעות בכפר ורדים.

שיווקנו 27 מגרשים לבני מקום לפני 6 חודשים, ידידי ומנהל המחוז נמצא פה, אני אצביע רק על המספר שהוא לא הצביע עליו, בפיתוח של קרקעות ושכונות בצפון אנחנו מקבלים הקצאה של 30% לבני מקום. היו לנו 27 מגרשים, נרשמו 99 בני מקום. לא היה כזה דבר בכפר ורדים. כל העולם שלנו, ראשי הרשויות בצפון, זה לחזק את הצפון ולהחזיר את הילדים שלנו מהמרכז, ולבטח, אלו שעוד לא עברו למרכז, שיהיה לנו איפה לחיות בצפון

רגע, אני יודע שאפשר לעשות גם 50% בני המקום. למה חייב להישאר ב 30%?

לי לא מאשרים. אין לי מושג.

ברשותך, כפר ורדים זה לא באזור עדיפות לאומי, ולכן הוא יכול לקבל רק 30% ולא 50% כפי שאמרת.

אז מה צריך לעשות כדי שהוא כן יוכל לקבל? ולמה אתם לא מביאים תיקון חקיקה לדבר הזה?

מי שמחליט על המדיניות וקובע את המדיניות זה מועצת מקרקעי ישראל, שבראשה עומד שר הבינוי והשיכון, זה עניין של מדיניות, וככל שהמדיניות תשתנה, היא תשתנה. כרגע, זה המצב.

אז אני מבין שאין לנו נציג משרד השיכון שמתעסק במגזר העירוני פה. אמל, תרשום את זה לראש מטה שר השיכון, כמה הוא מכבד את הוועדה לפיתוח הנגב והגליל. אתה מצפה שיש שרים שלא כבדו את הוועדות הקודמות שלי, ואז הם שילמו מחיר על זה. בוועדה הבאה אני דורש שמנכ"ל משרד השיכון יגיע בכבודו ובעצמו, ואם לא יכבדו את הוועדה אז גם הוועדה לא תכבד אותם. עד אז, קמחי תני לנו את התובנות שלך.

כבוד היושב ראש, אני רוצה רק לסכם. אנחנו מבינים בעולם העסקי הפרטי, ובטח בקרקעות המשווקות שזה סוג של מסחר ועסקים, כשאין ביקוש אנחנו לא יכולים לבוא בטענות. כש-99 מבני המקום בכפר ורדים רוצים לרכוש קרקעות והצביעו ברגליים, אז אין סיבה שלא יתנו להם את הפינה שלהם.

אין סיבה שלא יהיה להם 50% עדיפות אצלך. אתה יושב בצפון, והדבר הזה לא לגיטימי, ואנחנו נפעל בעניין ונביא לפה את מנכ"ל השיכון ואת השר ואנחנו נראה אם הם הולכים לתקן את החוק, כי הדבר הזה לא לעניין. קמחי.

תיקון על מה שאמר ראש המועצה. הסיבה שאין בכפר ורדים וועדות קבלה, זה לא בגלל בג"ץ קעדאן. כי בהתיישבות יש. אין וועדת קבלה בישובים שיש בהם יותר מ-400 בתי אב.

יקירתי, זה הוחלט בבג"ץ קעדאן.

אבל שינינו את החוק הזה, עד 1,000 לא?

לא.

זה עבר בקריאה שלישית.

זה עבר בקריאה ראשונה.

בוועדה שלי, זה לא גמר את הקריאות?

התיקון הוא 700, לדעתי בכפר ורדים יש יותר. האמירה לגבי ההתיישבות בנגב ובגליל היא שהמדינה, ואנחנו כמשרד שיכון מיישמים את זה במסגרת החלטות הממשלה לעדיפות לאומית, רוצה להוזיל את המחיר של המוצר שנקרא קרקע מפותחת, ולכן לישובים בנגב ובגליל עד 400 בתי אב, שבהם השיווק בפטור ממכרז, היום זה 400, יש הנחות גם במחיר הקרקע וגם בפיתוח, אנחנו גם מסבסדים את הפיתוח. ידוע לנו שיש הרבה מאוד ישובים שכבר יש בהם ערכי קרקע, זאת אומרת גם בלי ההנחה הזאת יבואו אנשים, אבל בגלל שאנחנו מכוונים למשפחות צעירות, המדינה מוותרת על חלק מההכנסות שלה כדי למשוך אוכלוסייה צעירה לישובים.

אני שמחה להגיד שבשנת 2022 הייתה שיא בשיווקים בנגב ובגליל. שוב, הכל בפטורים ובוועדות קבלה. שיווקנו למעלה מ-2,500 מגרשים בנגב ובגליל. המוצר המשלים לדבר הזה, זה הקמת הישובים החדשים שאנחנו מטפלים בהם. עברו החלטות ממשלה על הקמת ישובים חדשים בנגב, אנחנו בעיצומם. ואנחנו עוסקים עכשיו באיזושהי תוכנית יחד עם החטיבה להתיישבות, על אשכולות פיתוח בגליל. זה בשלב של עבודה, עוד לא בשלב של החלטת ממשלה, אבל אנחנו בכיוון הזה גם כן.

תודה רבה. אורנה הורביץ, גרעין הראל. אנחנו בכללי בוועדה לא מאשרים לאף אחד להצטרף בזום, אבל אורנה היא בערבה. אבל המדיניות שלנו היא שאין זום בוועדה למעט מצב מיוחד. מי שרוצה, שיבוא לכנסת. נגמר הקורונה, שיגיעו לכאן כולם. אורנה בבקשה.

ראש הוועדה מיכאל, תודה רבה על ההזדמנות לדבר. הגיעו נציגים שלנו מהגרעין, אם אתה מעדיף שאלכס יציג שם בפניכם, אז זו גם אפשרות טובה. הוא בשולחן.

אנחנו רוצים לשמוע אותך, והוא ישלים אותך.

אני מתחילה מזה שאני אשמח שזו תהיה הוועדה האחרונה שאנחנו מגיעים אליה, והסאגה הזו שנקראת התיישבות תהיה מאחורינו, שנהיה בפתח של משהו חדש. כמו שידוע לך, ב-8 בדצמבר, היה טקס מאוד גדול בעיר אובות היו שם חטיבת ההתיישבות, וקק"ל, ומשרד השיכון, והיה טרקטור בשטח, ודובר שסוף סוף מתחילים בהכנה של המחנה הזמני. עברו חודשיים ואין שום דבר בשטח, קק"ל גוררים רגליים, החליטו החלטה להעביר ששש מיליון פתאום זה בספק, בסימון שאלה.

באוגוסט עברנו חצי מהמשפחות לערבה, פיצלנו את הגרעין, זה משהו שלא רצינו לעשות שנים, אבל פיצלנו תוך ידיעה שבתוך כמה חודשים יהיה מחנה זמני. סך הכל מדובר על להעביר 40 קרוואנים ממקום אחד למקום שני, בשטח שהוא די מיושר ולא כזה בעייתי, ואנחנו כבר נגררים עם זה יותר משנה. יש מועצה שהיא מאוד בעניין, ומאוד רוצה לקלוט 52 משפחות. חצי מאיתנו כבר נקלטו במועצה בצורה מצוינת, יש תוכניות עבודה, יש חלק מהתקציבים, יש את תנוער אור שלוקחת את זה בכל הכוח, אבל אין טרקטור בשטח, אין עבודה בשטח. יש גרעין של 52 משפחות שדי נקרע, ואנשים כבר מתוסכלים. אתם מדברים על איך להביא משפחות לנגב ולגליל, ואני אומרת, הנה יש כאן את המשפחות, ובמקום לשבת שם אנחנו פשוט מתוסכלים, מפוצלים.

ואוו, שבע שנים בבאר שבע ניסינו להתיישב, עלינו להר, ירדנו מההר. אמרו לנו תגיעו לצח"ר לשנתיים עברו כבר תשע שנים, וכל זה בשביל להיכנס לעוד מחנה זמני. אני לא יודעת כמה אנשים נכנסים למחנה זמני של קרוואנים ב-50-60 מעלות.

הסיפור ההיסטורי ידוע. מה כרגע החסמים?

כרגע מה שעומד, איך שאני רואה את זה, זה עניין של כסף. אם היה עכשיו כסף למועצה לעלות לשטח ולהתחיל את כל הסיפור של להכניס כבר טרקטורים ולעשות את העבודות בשטח, אז כבר היה משהו מתקדם. עכשיו מדובר על זה שיכול להיות שלא יהיה כסף לשיפוץ של הבתים. יש 13 מבנים שאין להם תקציב. איך אני אבחר 13 משפחות שלא יעלו לשטח מהגרעין? פשוט להגיד להם לכו הביתה?

מי המשרד המתקצב?

קק"ל, שיכון- - -

אז בעיית תקציב מונעת ממכם להשלים את המשימה? החבר'ה מהראל שנמצאים פה רוצים להוסיף משפט?

ברשותך, כבוד היושב ראש, אלכס בונר, נציג גרעין הראל, נציג המייסדים. אני רוצה גם לציין את הדחיפות של הזמן שלנו כמו שאורנה אמרה. יש דחיפות שאנחנו חשבנו שכבר בקיץ אנחנו הוליכם לפתוח שנת לימודים, וככה שחצי מהמשפחות עברו, ופתחו כבר שנת לימודים בערב התיכונה ולמעשה נקלטו בערבה התיכונה מבלי שיש פתרון למחנה הזמני לכל הקהילה. גם הקיץ הזה נהיה בספק, ואנחנו כבר לא יודעים, אנשים מודאגים מבחינת איפה הילדים ילמדו, ואיפה המשפחות יגורו.

בנוסף לזה שאנחנו גם מביאים איתנו תעסוקה איכותית בצורת חברות הייטק עם סניפים מקומיים שנפתחים ועוד עסקים, יזמים בכמויות רציניות, כך שהחסם המרכזי של הזמן עומד כאן לנגד עינינו. יש רצון טוב מצד כל המשרדים לתקצב. היינו בקשר עם נגב גליל בממשלה הקודמת לתוספות נדרשות, שלא צלחו בגלל תקופת בחירות, ואנחנו מבקשים מהמשרדים הרלוונטיים לראות ואיך אפשר להתגייס לפתור את הבעיה שהיא בעיה קריטית בזמן ולא רק בתקציב שקיים. הרצון קיים, ההיתרים קיימים, המשפחות קיימות, אנחנו מחכים מחר לעלות לשטח, ורק התקציב מונע מאיתנו.

יהודה, אתה בקיא בנושא? מה מקורות המימון של הפרויקט?

אני אתייחס לזה. מקורות המימון של הפרויקט הם קודם כל שני מיליון שקלים של משרד השיכון לנושא התשתיות. חטיבת ההתיישבות מעמידה לטובת זה 10.5 מיליון שקלים שחלקם העמדנו אותם עוד בטרם כדי ליצר תכנון, כדי שנוכל להיות בשלים בתכנון. והייתה התחייבות של קק"ל של הדירקטוריות של ששה מיליון שקלים.

אנחנו ביחד עם רשות מקרקעי ישראל עשינו את ההסדרה ברובד של הרשאת קרקע. הגשנו כבר את ההיתרים לפי הקצב הנדרש, פיצלנו את זה להיתר עבודות עפר שכבר ניתן. זאת אומרת, היה אפשר להיכנס, בתחילת דצמבר, קק"ל היו יכולים להיכנס לעבודה.

למה לא נכנסים?

אני לא יודע. היה שם רוויזיה על החלטת הדירקטוריון. וכרגע הדירקטוריון עדיין לא התכנס לדון בסוגיה הזאת. הוא אמור למיטב ידיעתנו להתכנס עוד שבועיים. מכיוון שראינו שהזמן נמשך, אז בישיבה האחרונה הודענו שמבחינתנו אנחנו מתחילים כרגע להתקדם. את שלב עבודות העפר אנחנו נבצע מהתקציב הנוכחי שלנו. ברור שיש לזה השלכות, אני לא ארד לזה, ברמת הזמנים, ברמת פער שקיים בפרויקט, אבל כדי לא לעכב אנחנו צריכים להתקדם על הנושא הזה.

יש כאן עוד מרכיב, השלמה של עוד מבנים שהוא יצטרך להיות כמו שדיברנו בוועדה הקודמת, במסגרת תקציב מדינה צריך להגיע תקציב נוסף לטובת השלמה של תוספת של עוד יחידות. אבל בכל מקרה כרגע מבחינתנו, גם אם קק"ל לא נכנסים אנחנו נכנס, ונצטרך לייצר את המקור התקציבי להשלמה הזאת

אז הכל תקוע כי קק"ל לא באים לעשות את החלק שלהם?

וכי אין תקציב מדינה. אבל למרות זאת, ביחד כמשרדים גם שיכון- - -

איזה שרים אמונים על זה?

כרגע אמון על זה משרד השיכון, אמונה על זה שרת ההתיישבות. אני יודע שגם נגב גליל היו מאוד מאוד רוצים להירתם לזה.

העוזר של שרת ההתיישבות. בדרך כלל היא נמרצת כשיש בעיות כאלה, אז מה? הערבה לא משטחי ארץ ישראל? אז מה העניין?

בוודאי שכן. אנחנו כבר התחלנו ללמוד את זה.

אני מכיר אותה בכנסת שאם פוגעים בהתיישבות, היא לא מוותרת. תגיד לה שמיכאל ביטון אמר שזה מדאיג ההתעייפות , שהיא התעייפה קצת. אנחנו צריכים שהיא תטפל בבעיות התיישבות בנגב באותה נחישות.

המסר יעבור. אנחנו נחושים גם ללמוד את זה.

אתם כל כך נחושים שבעוד שבועיים אתה שולח לי דו"ח כתוב מה עשיתם, זה יופיע בסיכום שלנו. דו"ח כתוב מה המשרד להתיישבות עשה למען גרעין הראל במצב הביניים גם מול קק"ל, גם מול עצמו, יש גם תקציבים של 1/12, יש לה גם קשר סביר לאוצר. יש להם שרה במשרד האוצר. אז בתוך שבועיים אני רוצה מכתב מהמשרד להתיישבות, מה הוא עשה למען גרעין הראל בשבועיים האלה? ותאמין לי שכשאורית סטרוק רוצה לטפל בבעיה היא מחייגת אליי באחת בלילה. ואת זה אני יודע ממקור ראשון כשהייתי שר הבטחון. אז אני רוצה לראות שהיא תטלפן אליי באחת בלילה על גרעין הראל. אני אדבר איתה אישית אבל אתה גם תביא לנו מכתב בתוך שבועיים לוועדה, דו"ח מה עשיתם למען הגרעין הזה ופתרון הבעיה. איזה עוד משרד מממן אתכם?

אנחנו מממנים שני מיליון שקלים.

והכסף שלכם במקום? ועובד?

לא, הכסף שלנו לא במקום, אין תקציב מדינה, הגשנו בקשה לוועדת חריגים.

ל1/12? לתקופה הזו?

זה לא בדיוק 1/12, תקציבי פיתוח לא עובדים לפי 1/12. אבל הגשנו בקשה, אני מקווה שהיא תאושר.

אז אני מבקש ממכם גם תוך שבועיים מכתב לוועדה מה נשה כדי לשחרר את שני המיליון. איזה עוד משרד אחראי פה?

זהו, חטיבה, ואנחנו וקק"ל.

מקורות המימון של החטיבה מגיעים מהמשרד להתיישבות, נכון?

נכון, אנחנו כבר קידמנו את זה מתקציב 2022. זאת אומרת הכסף נמצא.

אבל המשרד הזה הוא מתכלל גם, הוא פותר בעיות כלל התיישבותיות, לא רק של עצמו.

הייתה נכונות בעבר של משרדים להעביר את זה, כרגע בגלל שאין תקציב מדינה, זה לא הסתיים.

דניאל, אתה גם תבדוק את קק"ל, בסדר? תעדכן אותנו במכתב מה עשית מול קק"ל כדי שיתממש מה החלק שלהם.

כבוד יושב הראש ברשותך, עוד שאלה בנושא. אם יתקבל התקציב התוספתי שחסר, ממה שאני מבין הדרך להוציא אותו למימוש בפועל, הוא על ידי קול קורא, מה שיכול לקחת יותר זמן.

איזה חלק? של מי?

החלק התוספתי לא מחייב קול קורא. אחד הכלים זה קול קורא, יכולים להיות - - -

יש החלטת ממשלה על גרעין הראל?

יש החלטת הממשלה, החלטה שניה היא החלטה לא מתוקצבת, יש החלטה על עיר אובות, ההחלטה איננה מתוקצבת.

ההחלטה היא לא על גרעין הראל, סליחה.

נכון. יש החלטה על הקמת הישוב עיר אורות, ההחלטה איננה מתוקצבת, אין שם תקציב בהחלטות הממשלה. אבל בכל מקרה יש עוד דרכים מעבר לקול קורא, אם זה במסגרת מסמך מדיניות שהמשרד המציא, אם זה עוד תיקון של החלטת ממשלה, יש עוד יכולות לעשות את זה, לאו דווקא בקול קורא, רק הם צריכות היערכות מתאימה.

אבני, גרעין אחד רוצה לבוא לנגב ואתם לא מצליחים ליישם אותו?

ברוך השם, הרבה גרעינים רוצים לנגב.

אולי לא נקרא לכם החטיבה להתיישבות, נקרא לכם הגדוד להתיישבות, הפלוגה, החולייה. אתה יודע, פעם שרציתי להגיד שאני אחראי רק על עצמי בגולני, אז אמרתי שאני סגן מפקד חוליה מצומצמת בעומק. אתה הבנת את זה? חוליה בצבא זה שלוש, עכשיו זה ארבע. אז אם זה סגן זה שתיים, אז אם היא מצומצמת אז אחד הלך, והוא בעומק אז הוא בכלל לא הגיע לקרב. אז אתם חטיבה להתיישבות או חוליה מצומצמת בעומק?

ברוך ה' יש הרבה גרעינים שמגיעים וגם חלק מהאנשים שלנו נמצאים כאן, ואנחנו בעבודה שותפת ב- - - שותף, וגם במסגרת הפרויקט הזה אנחנו תקצבנו סדר גודל מאוד משמעותי מהתקציב למבנים יבילים של החטיבה לטובת הפרויקט הזה. לטעמי, אננו משרד השיכון כנראה משמשרדים היחידים שתקצבו את זה.

אבל הכסף לא זמין.

הכסף שלנו זמין.

קמחי, לא צריך לתת את הכסף להראל, תבצעו אותו בעצמכם, ביצוע עצמי. אתם לא מייעדים אותו לעמותה, אתם מקימים מתחם.

אין החלטת ממשלה על גרעין הראל.

לא צריך, יש עיר אובות, מתחם זמני, תקימו אותו. מה זה קשור מי יגור שם?

המתחם הזמני הזה לא מתוקצב בהחלטת ממשלה.

שני המיליון האלו לאן מיועדים?

שני המיליון מיועדים למחנה הזמני כל הדיון פה הוא כאילו שאנחנו עושים הכל אבל מונעים מגרעין הראל לעלות על השטח.

זה לא הדיון, ואת גם מתעסקת בטפל. סליחה שאני מעיר לך. מדינה החליטה להקים מתחם זמני.

המדינה החליטה ולא אישרה תקציב מדינה. אני אתן שיק מעצמי?

אז תפתרו את זה. זה לא קשור למי אמר מה. יש לכם פעולה שהחלטתם לבצע, תבצעו אותה.

בסדר, נבצע אותה. אני אתן לגרעין הראל שיק פרטי שלי? אין כיסוי.

לא, אל תתני להם כלום. תקימי מתחם זמני בעיר אובות כפי שהוגדר. וגם אני לא מבין למה זה צריך להיות בעימות עם גרעין הראל? הם באים לפה מדם לבם אחרי ששנים הם רוצים להקים בית קבע. את זה את לא מבינה שהם היו ב-17 מקומות עד היום? אני שואל אותך למה להפוך את זה לקונפליקט מול גרעין הראל? יש לכם כסף, יש לכם החלטה להקים מתחם זמני, תקימו אותו.

אין כסף ואין החלטה, הכל נעשה מרצון טוב, אין פה שום עימות עם גרעין הראל, להיפך. מי ששם את זה במקום, לעומתי, זה מי שאומר יש כסף, תפעילו. אין כסף אדוני היו"ר.

את התחלת את הדיון ואמרת שיש שני מיליון של משרד השיכון. אתם אמרתם שיש החלטה להקים מתחם זמני של הממשלה בעיר אובות. אלו שתי עובדות.

זה מתוך הבנה של הצורך של גרעין הראל לעלות לשטח.

אבל אלו עובדות.

אבל העובדות האלה לא מתממשות כשאין תקציב מדינה.

ממשלה יודעת לעבוד גם כשאין תקציב מדינה, כשהיא רוצה היא יודעת.

אז פנינו לוועדת חריגים. אין יותר מזה.

אורית סטרוק היא חברה של האוצר. יש לה שני חברים, יש לה חבר וחברה באוצר. אבל תגמרו את זה.

אנחנו על זה.

יפה, אז אנחנו נקבל את זה במכתב בתוך שבועיים מה התקדם בפעולות, גם של המשרד להתיישבות וגם של משרד השיכון כולל הפעולות של משרד ההתיישבות מול קק"ל להסיר את הפלונטר. ישראל נסימי מגרעין רמת ארבל נמצא פה? יצא? אז להתראות. משה מונטג גרעין נגב.

שלום, אני משה מונטג נציג של 420 משפחות שהתחלנו את הסיפור שלנו לפני שלוש שנים במרכז. גדלתי בנתניה, חברים שלי גדלו במרכז. החלטנו לעבור אל הנגב מתוך רצון גם לפתח את הנגב וגם חלום ורוד על שכונה ובתים בצורה כפרית. אנחנו עובדים בצורה צמודה עם החטיבה להתיישבות, עם יהודה אבני, אופיר צימרינג, שאני חייב להגיד שהם עושים עבודה מאוד טובה לא כמו הרוח שנאמרה פה, להגיע ולהקים את בקעת ארד, את הישובים.

יש לנו היום 30 משפחות שכבר הגיעו לנגב להתחיל לממש את החיים שלהם, להעביר את התעסוקה ואת הילדים אל הנגב. אבל המטרה הראשית של הקבוצה הרחבה יותר להגיע לישובים של בקעת ארד ביום שהם יוקמו. צעד צעד עם החטיבה ועם הגורמים שמתעסקים בדבר הזה.

אז אתם מתקדמים בסך הכל?

אנחנו עובדים תחת הוראות של החטיבה והליווי קודם לחזק את החוסן של הקהילה.

כל ה-400 האלה באמת יבואו לנגב?

חד משמעית, 420. 30 מתוכן כבר מתוכן הגיעו לנגב.

איפה הם?

בדימונה, באר שבע, בכל רחבי הנגב, בירוחם קצת. אנחנו יש לנו שאיפה שאם אנחנו מסתכלים על ההיסטוריה, גרעין חירן לקח לו 15 שנים לעלות לקרקע. יישובי בקעת ארד שאושרו כבר בהחלטת ממשלה שניה, אנחנו נשמח שיעזרו לנו להוריד את הפלונטרים האלה שיכולים להביא היום משפחות. אישית הקבוצה שלנו ממלאה את כל הישובים וגם אם יפתחו עוד ישובים ימלאו אותם, ואין סיבה שלא. ככל שעובר הזמן כל משפחה מתקבעת במקום שהיא נמצאת בה, ויותר קשה לעשות את המעבר הזה לנגב.

אבל בסך הכל אתם מתקדמים בתהליך?

מתקדמים לגמרי בתהליך.

תודה. הלל יענקוביץ, ראש תחום התיישבות חרדית.

השם שלי זה הלל, קודם כל תודה רבה. בנימה אישית רציתי להגיד ליושב הראש תודה, כי יש דברים שקשורים למגזר שלנו שמפה לשם אני שומע את עבודתך גם כן לציבור שלנו, אז תודה אישית. אנחנו כבר בקשר עם תנועת אור כבר בסדר גודל של כמעט שנתיים, ומנסים להגיע לסיפור של בתים צמודי קרקע. מה שקורה נכון להיום הישוב האחרון שנבנה צמוד קרקע לציבור החרדי, היה ב-1953 למיטב ידיעתי, בית חלקיה.

ובבית"ר עלית לא בנו בתים צמודי קרקע?

ישוב צמוד קרקע עם הגדרות ישוב כפרי.

כפרי אתה מתכוון, אבל יש המון בתים צמודים קרקע בבית"ר עלית.

אני בוגר צה"ל שירתי בחיל האוויר. וכמוני יש לא מעט חרדים שיש להם תפיסה קצת יותר- - -

העמותה שלך למען בוגרי צבא חרדים, או כללי?

לא בהכרח, יש הרבה שיש להם גם כן את התפיסה הישראלית הממלכתית, נקרא לזה כך. ולא רק, יש גם לא מעט מאיתנו שאמנם שמרי תורה ומצוות, אבל גם יש להם זיקה ורצון לעשות למען העם שלנו. אנחנו עם אחד בשורה תחתונה. ואני חושב שניסינו בדרכים שונות, למשל ברמת ארבל, לראות איך אנחנו יכולים להתכנס לתוך זה. וגם ישוב כסיף שדובר עליו רבות וזה עולה ויורד מסיבות כאלה ואחרות. יש גרעין- - -

מבחינת הממשלה, היא רוצה לקדם את כסיף. לא תמיד החרדים מתלהבים מהאפשרות הזאת. אם יש חרדים שמוכנים, מה הבעיה לקדם?

יש סיבות למה יש המון קשיים בדבר כזה.

אתה בעד כסיף או נגד?

בהחלט. צמודי קרקע בהחלט.

אז מה הבעיה לקדם את זה?

חלק מהעניין זה לנסות לראות איך אנחנו עושים את זה עם תנועת אור. שוב, אני צפוני, ולמרות זאת אני אומר שאנחנו כן מוכנים לנסות ללכת לכיוון כזה. היה ישוב בשם יששכר שב-2002 באותו זמן שאישרו את רמת ארבל, אושר, והיו שתי ישיבות וועדה לצורך זה, ומשום מה, אין לי מושג למה, זה התמסמס, לאיפה זה הלך, ישוב שמוגדר לחרדים, צמוד קרקע.

איזה ישוב? איפה זה?

יששכר. בין איבטין לנופית, רכסים.

קמחי, אתם מכירים את הסיפור?

לא, אני לא מכירה את זה.

ב-2002 היו שתי וועדות. נראה לי שהתכנון שלו זה זב' 120 או 190. ראיתי כבר מפות ודברים כאלה.

אז בוא נשמע מתנועת אור, אתה אומר שאתם עובדים איתם. יאיר שרף.

כבוד היו"ר אפשר להוסיף מילה על בקעת ארד על גרעין נגב. הקרקע בבקעת ארד בתור בן אדם שהולך לשם כל שבוע, לא נשארת בוואקום, מהיום שהחליטו על החלטת ממשלה, המבנים שם מבנים בלתי חוקיים בשטח, מרעה גמלים קבוע לשטחים שאמורים לקום. אני חושב שיש פה בהילות להקים מחנה זמני כבר במקום.

אני גם בירוחם, ובכל יום עוברת שיירת גמלים בוואדי, זה לא מערער את ירוחם, מבנים לא חוקיים זה כבר סיפור אחר. גמלים פוסעים במדבר עוד לא הפילו ישוב. בסדר, אז אתה קודם תיארת מצב של התקדמות של הסוגייה שלכם.

נכון. כן אני מדגיש את הצורך למגורים זמניים בשטח, כדי שהכל יקרה שם לפי החוק.

אז לפי החוק, צריך לגמור את התב"ע. כשהתב"ע תגמר נעלה לשטח. אנחנו על זה.

כמה זמן קמחי?

תשאל את הועדה המחוזית.

בערך, אומדן.

חצי שנה.

חצי שנה זה מהר. הלוואי שניפגש כאן בעוד חצי שנה ותגידי שיש תב"ע, לדעתי זה מהר.
חבר הכנסת שוסטר, ותיק בהתיישבות, בבקשה.

שלום לכולכם, כל החברים מהמשרדים. כבוד יושב הראש זה נראה לי קצת כמו אלה הם חייך. אנחנו נמצאים בימים לא פשוטים וברשותכם אני רוצה להגיד כמה מילים. עברנו אתמול יום מתוח מאוד בתוך הכנסת ומחוצה לה, אני לא אתייחס לזה. אבל הדבר המעניין הוא, שתוך כדי המהומות הפנימיות והחיצוניות הכנסת הזו עבדה, והיום עם שלוש שעות מנוחה, היא ממשיכה לעבוד ולעשות את הדברים הנכונים.

כשאני מסתכל על מה צריך לעשות, חברי, אדוני יושב הראש, אחד הדברים העיקריים שצריך לעשות, ואל תראו בזה מסוג של התרסה, של אופוזיציה לקואליציה, זה לסייע לריבוי המשרדי והאגפים שזזים קצת בתזזיתיות ממשרד למשרד, למצוא וקטור משותף שיאפשר אחרי הרבה שנים של רצון, אני מניח, להגיע סוף סוף אל מציאות שבה אנחנו גם מחזקים את הנגב והגליל כפי שאתה מבקש, וכפי שכולנו רוצים, וגם עושים את זה באופן שיקטין את אי השוויון המובנה בתנאי החיים, בנגב ובגליל חיים פחות, יש פחות שירותים כמעט מעצם ההגדרה, אבל לא בגלל זה צריך לחיות פחות, לא בגלל זה הבסיס, בסיס הקיום, החינוך, הבריאות, איכות הסביבה צריכים להיות ירודים.

נקודה שניה שאני מבקש לחדד , גם בעיר ובוודאי בכפר שאני מכיר יש מקום לקליטה חיצונית, יש מקום לגרעינים. לפי החשבון שכל אחד מכם שמכיר את השטח יכול לעשות לבד, מדובר במאות ישובים ובכל אחד מהם עשרות רבות של משפחות, של בנות ובנים שנולדו במקום שמביאים כל אחד בדרך כלל סטטיסטית 90% אנשים מבחוץ, אנשים שיכולים לייצר קליטה אורגנית. ואני חושב שזאת המשימה.

חשבתי לעצמי בשליפה אחרי שעשינו, גם בישובים הקהילתיים שמראש הותאמו ובוודאי בקיבוצים התאמות בדור האחרון, אנחנו ערוכים בתשוקה גדולה לקליטה. רמ"י צריך לאפשר לבצע את הקליטה האורגנית, לחזק ולהכיר בחשיבות העליונה של הווקטור הקהילתי לריבוי האוכלוסייה בישובים הללו. משרד הפנים צריך לשחרר את האמברגו מלוח 2, תמ"א 35, לאפשר את הצמיחה, זה צריך להיות כרוך גם בציפוף, בבנייה לגובה, תלוי איפה ותלוי באיזה מיקום מדויק. המשרד השיכון באופן כללי צריך לסייע בנושא תקציב במרחב הכפרי.

אני רוצה להזכיר את התוכנית החשובה ב-2010 בדגניה ישיבת ממשלה, בראשות ראש הממשלה הנוכחי לשיקום התשתיות ביישובים הוותיקים. זה החזיק בדיוק שנתיים-שנתיים וחצי, ומספק קיבוצים וישובים זכו לשיקום שכונות ואנחנו עדיין מוכרחים להמשיך בנושא. נגב גליל, משרד שצריך להתגייס, יש לו תקציבים והוא יכול לסייע. משרד ההתיישבות ובוודאי עוד החמצתי.

הערה אחרונה, סוגית הבדואית נמצא בטריטוריה. צריך ליישב את העימות, את המתחים העצומים שקיימים מכל הסיבות שבעולם. אחת הסיבות לאפשר אטרקטיביות גדולה יותר של תנועה ובעיקר של חיים במרחבים הללו.

אנחנו נעשה דיון על הסדרת ההתיישבות הבדואית מאוד ממוקד, רחב, רק לנושא הזה כי הוא בעצם אינטרס של כולנו. אם לא יהיה סדר בנגב לא יהיה טוב לאף אחד. תודה רבה. שלומית שיחור רשמת האגודות השיתופיות בבקשה.

רשמת האגודות השיתופיות וראש האגף לאיגוד שיתופי במשרד הכלכלה. נעים מאוד ותודה רבה על ההזדמנות להשתתף בוועדה החשובה שלנו. רוצה להגיש שהתחברתי מאוד למשפט הפתיחה שלך של העוצמה הפנימית והחיצונית. בסופו של דבר הכל פה עניין של קהילות בין אם במגזר העירוני ובין אם בכפרי. אני רוצה להציע לך משהו שאני לא בטוחה שאתה מכיר. קוראים לו דיור שיתופי. בעולם קוראים לו דיור קואופרטיבי. זה שמימינך, חבר הכנסת, אני בטוחה שמכיר היטב, עובד מצוין בעולם. בעודנו מדיינים כאן בוועדה בווינה, בציריך בלונדון בברלין מורידים את יוקר המחיה בדיור על ידי דיור שיתופי. קופנהגן 30% מהם גרים עכשיו בדיור כזה.

תסבירי את המודל

יש הרבה מודלים, לא אתן עכשיו הרצאה. אבל בגדול שיתוף פעולה בין ממשלה בין רשויות מקומיות ובין חברה אזרחית. זה הסיפור. יש מודלים שעובדים ואפשר ללכת ללמוד אותם, אפשר להביא אותם, אפשר לגבש אותם. זה לא פתור לגמרי בישראל.

דוגמא אחת איך זה נראה? כדי שנבין את ההבדלים.

דיברת בהתחלה של הדברים שלך על קבוצת רכישה. אז זה זה, אבל זה קהילה. זאת אומרת זה מתחיל משלב התכנון, שאתה מתכנן קהילה גם אם היא לגובה במגזר העירוני, אתה מתכנן אותה כקהילה עם חללי עבודה משותפים. אבל זה לא משהו של שנות ה-50 שעשו פה בישראל.

הייתי בגרמניה ביער השחור, שם בונים בנין והמכרז הוא לא כמה כסף הקבלן ייתן, אלא מה הקבוצה שרוצה את הבניין הולכת לעשות בבניין. כולל קומה ראשונה של מסחר, וייצור, ופיתוח. ואז אנשים עובדים מתחת לבית. יש תחנת רכבת ממתינה להם.

בדיוק. ומתחמי עבודה משותפים.

אני מחכה למרכז, המכרז שאני מחכה לו הוא כמה אנשים מאושרים יהיו בני האדם שיגורו במקום הזה.

הייתי בציריך בספטמבר, ועיריית ציריך עשתה עכשיו מתחם מדהים של 14 בנינים כאלה, עובד מדהים.

מה מונע בישראל לעשות את זה? מה החסמים?

הסיפור של עבודות שיתופיות, לא של עמותות. הקואופרטיבים האלה לכל המגזר הכפרי בעצם הוא אגודות שיתופיות. אני הרגולטורית של האגודות השיתופיות, כמובן שיש את כל הרגולטורים האחרים שחלקם הרבה יותר חשובים ממני, בלי צחוק.

יש פה מודל שהרשות המקומית יכולה לרכוש, המדינה יכולה לרכוש או החברה האזרחית יכולה לרכוש. יש כל מיני מודלים שעובדים בעולם.

אז זה משנה בעצם חקיקה. היום עירייה בישראל לא יכולה להיות בעלת קרקע למגורים, לא נותנים לה את האדמה. למעט לאנשי קבע, פטור ממכרז.

בול. זה אחד הדברים שגם חלק מהעמותות של צה"ל הם היום גם אגודות שיתופיות. הסיפור של היזמות השיתופיות האלה שאגב הם גם בתעסוקה, גם ביצרנים וגם בצרכנות זה שהחברים הם הבעלים ואין מישהו למעלה שחותך את הקופון. הסיפור של הדיור יכול להיות גם בשכירות ארוכת טווח מאוד מאוד מאוד מאוד, מה שאין בארץ.

כשזה מאוד מאוד מאוד מאוד, אז מי ישקיע? מישהו היה צריך לחכות הרבה מאוד מאוד מאוד זמן להחזר ההשקעה.

אז שתדע שזה עובד בעולם מדהים, ויש גופים פיננסים בעולם שאוהבים את האירוע הזה. קרנות פנסיה ותיקות מאוד.

את אומרת שיש לזה היתכנות כלכלית?

בוודאי, וטובה. ויש גופים שמחפשים השקעות ארוכות טווח.

אבל אנחנו מדינת ישראל, אנחנו לא אוהבים ללמוד. אסור לנו ללמוד משוויצרים, הם לא מספיק מדויקים, הגרמנים לא בא לנו ללמוד מהם.

כבוד יושב הראש, אם זה היה מפוצח לגמרי, לא הייתי כאן אומרת לך שיש - - -

נשארנו ככה, שאנחנו יודעים הכל, ולכן אין משבר דיור גם בישראל.

אני חושבת שאפשר להתגבר באמצעות הווקטור שחבר הכנסת דיבר עליו קודם.

את גורם רשמי במדינה, יש לך מעמד סטטוטורי. את מספרת את זה לשר האוצר? שר השיכון?

לכל מי שמוכן לשמוע.

אחרי שהם שמעו, מה הם אומרים?

אפילו קעקעתי את הסיפור הזה. אני חושבת שצריך לגבש, בגלל שיש פה ריבוי רגולטורים, ויש פה מוצר שעובד בעולם ובארץ וצריך לבדוק את ההיתכנות, יש פה משהו שצריך לעבוד עליו בתוך המדינה, אבל כן חשוב שכולם יכירו אותו, חשוב להפיץ את האירוע הזה. וחשוב שגם רשויות מקומיות - - -

הייתי במודל שסיפרת, לא קראתי לזה דיור שיתופי אבל ראינו. בעצם היתרון שם זה שהעיריות הן בעלות האדמה, והן יודעות להיות יצירתיות. אבל הנה עברו כמה שנים ולא עשו שום מודל כזה. אז השאלה איך אפשר שלפחות יהיה פיילוט אחד במדינה.

זה מה שאנחנו מחפשים.

אנחנו נשמח לעזור לך, אבל בסוף אתם גורם ממשלתי.

אנחנו גורם ממשלתי, ואנחנו כן משתפים פעולה עם גורמים ממשלתיים אחרים, וגם עם התנועות המיישבות, כמובן עם החטיבה ועם תנוער אור. אני יכולה להגיד לך שהבוקר קיימנו אצלנו שולחן עגול על צעירים, איך אנחנו מביאים צעירים לאירוע הזה? והתחלנו לחשוב על איך לראות מה הם צריכים, מה הצרכים שלהם.

אני חושב שזאת מחשבה רעננה ויצירתית. מנסים לפתור את בעיית הדיור באותם הכלים של הצף שיווקים אבל המשקיעים רוכשים, המחירים עולים, וכל פעם מנסים לפתור את אותה הבעיה באותה שיטה שלא עבדה, וזה חבל. אבל אנחנו לרשותך כוועדה לקיים את הפיילוט.

עוד שני דברים קצרים. אחד, משרד הכלכלה כן מקיים מאיץ קואופרטיבים, מאיץ ליזמות שיתופיות דרך הסתדרות הציונית, פרויקט משותף שלנו שמפורסם עכשיו בכל התקשורת, מי שמעניין אותו כמובן אנחנו נשמח לשתף בפרטים. והדבר הנוסף, המפתח הוא ברשויות המקומיות. לא רק בסמכויות ולא רק בתקציבים אלא במשוגעים לדבר שיבינו את הסיפור של הקהילות, של החוסן.

את יודעת, ראשי רשויות יש להם שתי מוטיבציות, אחד זה להיבחר ושתיים זה להיות מאוזנים כלכלית. אז אם אתה מביא הרבה תושבים אתה פוגע באיזון הכלכלי. כי התושב לא מכסה את העלויות של השירותים, מה שמכסה את העלויות שירותים לתושב זה הארנונה מהמגזר העסקי, הממשלתי, התיירותי. ולכן חלק מראשי הערים פחות דוחפים את נושא הדיור, אבל אם הם חכמים הם יבחרו, אם הם יבנו לזוגות הצעירים שלהם בתים ובתים יפים ואיכות חיים. אבל לדעתי יש ראשי רשויות, אני למשל ראיתי את ראש רשות הרצליה שהיא עיר מאוד מבוססת, ועשה המון מחיר למשתכן וזה מאוד מאוד יפה. אז יש גם ראשי רשויות שלא פוחדים לבנות בתים, וצריך ללכת אליהם. תודה רבה על הדברים. מירית בתיתו, סגנית מנהל אגף בכיר לפיתוח חברתי.

מירית בתיתי, ממשרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי. מטרת המשרד בכללי זה לתמוך את הרשויות המקומיות בנגב ובגליל בפרויקטים כלכליים וחברתיים. מטרת הפרויקטים היא לחזק את הרשויות המקומיות להביא תושבים חדשים, אבל גם לחזק את בני המקום הקיימים. כל תוכנית העבודה שלנו בכל התחומים, גם החברתי וגם הכלכלי הם סביב האתגרים הייחודיים של הנגב והגליל ושל הרשות המקומיות. אנחנו עושים את זה באמצעות החלטות ממשלה ייעודיות ותמיכות ורכש עבור הישובים.

מבחינתי, אם יש איזושהי שאלה מסוימת סביב הנושא של פיתוח כלכלי או פיתוח חברתי ואני אוכל לענות. מעבר לזה אני אוכל לפרוט את כל תוכנית העבודה סביב הנושאים האלה.

האם אתם פעילים גם במגזר הכפרי?

אנחנו פעילים, הם שווים לרשויות המקומיות והם יכולים להתמודד על כל קול קורא שאנחנו מפרסמים, כמובן אם התנאים מתאימים להם, וכמובן בהחלטות ממשלה ייעודיות למשל, עוטף עזה ששם אנחנו תומכים במיוחד ברשויות הכפריות.

האם התם יכולים לעזור בסיפור של גרעין הראל, להשלים שם את הצרכים? האם אתם מעורבים שם?

אני יודעת שהנושא הזה הגיע לבחינה בממשלה הקודמת, ויצאנו לתקופת בחירות וזה לא התקדם, אני אוכל להביא את זה עכשיו להנהלת המשרד שוב לבחינת הנושא.

אז את יכולה בתוך שבועיים לעדכן את הוועדה שהמנכ"ל, השר, נחשפו, בודקים איך הם יכולים להיות שותפים במאמץ הזה? ולעדכן אותנו במהלך.

אני אביא את זה.

ראש העיר של טבריה שנאבק על עתידה ולא מוותר. בבקשה ראש העיר.

אני כבר אומר את זה כמנטרה, הצעירים לא נשארים אצלנו. הצעירים בורחים מהפריפריה, בורחים מטבריה, בורחים מהאזור למרות שאנחנו עושים ככל שיכולתנו שהם יישארו. אותם הנערים שלומדים אצלנו אנחנו משקיעים בהם רבות, ויש לנו אחוז הצלחה של 95% בבגרות. אחרי כן הם הולכים ללמוד באוניברסיטה ואנחנו נותנים להם מלגות אפילו עד כ-100% מהלימודים. אבל מה יעשה אותו אחד? הוא אומר לי, תשמע, אני עוזב לתל אביב. אז מה הפכתי להיות? הקבלן של חולדאי. אני מכין לו את החומר, מקבל את החומר מוכן מבלי שהשקיע שקל אחד. וואלה אחלה קבלן זה, ואני קבלן טוב גם ממשיך, גם כשאני מפסיד, ואני יודע שאני מפסיד אני ממשיך לעשות את זה בתקווה שיום אחד זה ישתנה.

אבל זה לא ישתנה אם אנחנו לא נדאג לכך שהצעירים יישארו. איך הם יישארו? 75% אחוז מתוך אלה שעוזבים הם שבוים במדינת תל אביב, הם שבויים כי אין להם לאן לחזור. 25% אחוז גם אם אתן להם את המיטב שבעולם הם לא יחזרו, הם רוצים את הבוהמה, הם רוצים להיות במרכז הארץ, אבל 75% הם שבוים, כי אין להם מקום עבודה באזור שלנו. נקודה. ולא מעניין אותי כרגע אם זה טבריה, אם זה גליל תחתון, אם זה עמק הירדן, אם זה טורעאן, לא מעניין אותי איפה. אבל לא יתכן שבמשך 30 השנים האחרונות לא נבנה אף לא מפעל אחד ראוי עתיר ידע, עתיר הכנסה, מיוקנעם ועד מג'דל שמס. תראו לי מפעל אחד שנבנה ב-30 השנים האחרונות. אם זה לא כשל, אז תגידו לי מה זה כשל.

איך אתם רוצים שאני אשאיר את הצעירים? מה אני אומר להם? מה אני אומר לבת שלי שסיימה ללמוד? מה אגיד לה? לכי לעבוד מלצרית, לכי לעבוד בבית מלון פלאזה? תודה רבה אבא, אבל זה לא בשבילי, אני הלכתי ללמוד. מה אגיד לה? שתיסע כל יום שלוש שעות לתל אביב ותחזור לפה שלוש שעות? כי זה מה שלוקח. אגב לפעמים זה לוקח גם ארבע שעות.

רכבת שמדוברת, אפילו אין תכנון סטטוטורי של רכבת לטבריה. כלומר אם מחר מתחילים את שלב התכנון, רק בעוד שנים- - -

אתה יודע, מה שידעו לעשות לפני 120 שנים ולחצות את ארץ ישראל בעמק עד לסוריה, לא יודעים לעשות.

נכון, רכבת העמק. אבל נכון לרגע זה אין רכב לטבריה. הייתי בוועדה קודמת, בני ביטון מתלונן שתחנת הרכבת עוברת 2.5 קילומטר מהעיר דימונה. אני אמרתי שאני מוכן ל-25 קילומטר מטבריה רק שתהיה לי רכבת, לא 2.5. אבל זה רק אחד מהדברים.

אני אומר שזה בידינו, זאת אפשרות של המדינה. ואני נפגשתי בשנתיים האחרונות, עם מי לא נפגשתי. מה זה נפגשתי, זחלתי, מול אותם המעסיקים. אם לא יהיה incentive לעסקים האלו להגיע לאזור שלנו, הם לא יבואו. ה-incentive זה מתן מענקים, מתן זכויות יותר ממה שהם מקבלים היום. כי עם מה שהם מקבלים היום ממשרד הכלכלה, הם לא באים.

תודה רבה. יאיר שרף, תנועת אור. א' אתה יודע שאתם עושים פרויקטים של עיר בשינוי? בדימונה? באופקים? אתם צריכים לעשות את זה בטבריה, תדע לך. הם צריכים חשיבה כזאת רעננה וראש עיר שבא להעמיד אותה על הרגליים אחרי שנים של משבר. ולהתחיל לספר סיפור של יזמות וצמיחה דמוגרפית בטבריה.

אחד, אני מסכים וזה על שולחננו, שתיים, אני גם מאוד שמח על הכיוון שהדיון הזה הלך, כי אני חושב שגם שלומית וגם בועז, ואנחנו מלאי הערכה ועובדים עם כל הגרעינים במרחב הכפרי. אבל גם שלומית וגם בועז העלו את הסוגייה שאני יודע שיושב הראש גם מאוד מחובר אליה, של צעירי הפריפריה שמושקעים בהם הון עתק, בתוכניות, מנהיגות, הצטיינות וכן הלאה. ובסוף זה one way ticket.

אני רוצה להוסיף עוד שני אוכלוסיות, את אוכלוסיית הסטודנטים שהיא גם סדר גודל של 30,000 סטודנטים, הם נמצאים, לקוחות כבר, נמצאים בנגב ובגליל, מסיימים את התואר, וממשיכים חזרה. נוסיף את מעבר צה"ל דרומה, אגב הייתי מכניס את מעבר צה"ל דרומה בטח בסוגיות האלו, החל מ2025-2026 25,000 חיילים שהולכים לגור בנגב באופן מנדטורי, בהוראה.

אני רק רוצה לתת לך טיפ. אתה סמנכ"ל אבל אני אתן לך טיפ. כשאמרו לי שעיר הבה"דים תשנה את פניה של ירוחם, שאלתי למה? אז אמרו לי כי יהיו שם 10,000 חיילים ו-600 אנשי קבע, אז הלכתי לנגב, מצאתי בסיס שיש בו 10,000 חיילים ו-600 אנשי קבע. אתה יודע איזה בסיס? קוראים לו צאלים. לא ראיתי שהקיבוץ הכפיל את עצמו פי שלוש ב-30 שנה. ויש שם 10,000 חיילים ו-600 אנשי קבע.

ההזדמנות של מעבר צה"ל לנגב, אני עוסק בו, ויחד עם שר הבטחון הכרענו את הגעת קריית המודיעין. בסוף כשהתחלנו להביא בסיסים עשינו שכונה לאנשי קבע בעומר. תגיד, עומר צריכה את הצבא כדי להשתרג? אשכול תשע ועשר. מתי אתה תשיג את המטרה? כשהערים יהיו מזמינות וזמינות. אתה לא צריך להתמקד באנשי הקבע. אם טבריה תהיה נפלאה לתושביה ולאזרחים הקיימים, וקח חצור וקריית שמונה, אנשי הקבע יבואו לבד. אם היא לא תהיה נפלאה, גם כשהם יבואו הם לא יבואו. ולכן הכנת התשתית, וזה מה ששכנענו את הממשלה לקבל החלטה על ערי מיקוד בנגב ולהכין אותם לקליטת אנשי הקבע. ולכן המיקוד שלך הוא לא באנשי הקבע, אלא בערים.

אתה יכול גם להכין את המגזר הכפרי לקליטה. המגזר הכפרי הcapacity של הקליטה שלו, זה שניים שלושה אחוזים מהאוכלוסייה, כי זה גם הייצוג שלו. אם אתה רוצה יכולת קליטה של עשרות אחוזים, זה רק ערים שיש להן זמינות של מאות או אלפי בתים. ולכן אני אומר, תמיד צריך לשים לב מה המאמץ העיקרי? המאמץ העיקרי היום של מדינת ישראל זה שכל עיר שהיא בהגירה שלילית, תהפוך להגירה חיובית, כי כבר יש שם את התשתיות, רק צריך ליצר איכות חיים. ברגע שהיא הגירה חיובית אנשי הקבע יבואו, זה מה שקרה לנו בירוחם. אבל אני אף פעם לא עשיתי את ירוחם בשביל אנשי קבע, עשיתי אותה בשביל אנשי ירוחם, בשביל אלו שנולדו בה. ברגע שהיא הייתה טובה למי שחי בה, אחרים עמדו בתור.

אז אני איתך לא ב-100%, אלא ב-200% וזה לא מקרה, אנחנו מדברים על הנושאים האלה לא מעט. ואני חושב שזה מתחבר גם למה שראש העיר העלה, כי בסוף גם חברות יכולות להגיע. חברות אין להם עובדים, הם יגיעו. אנחנו צריכים שתהיה לנו ההזדמנות לייצר קהילות טובות.

הם לא יגיעו בלי זמינות של אדמות לתעשייה, בלי סבסוד קרקע.

אנחנו מדברים על הייטק, אנחנו צריכים חלל עבודה ואפשר לייצר בכל שכונה, בכל עיר. וזה מתחבר למה ששלומית אמרה, על היכולת להציע דיור בשכירות, ומתחבר מאוד לקודמים שדיברו פה, הגרעינים של המרחב הכפרי, אנחנו צריכים שתהיה לנו היכולת להציע את האפשרות הזאת של גרעינים וקהילות במרחב העירוני. המדינה מושקעת הון עתק בתרבות בפריפריה, בהוראה ובהמון נושאים. והכלי הזה של לקחת גרעינים וקבוצות התיישבות, ויש פה הוכחות ולא מעט, ויושב הראש מכיר בעצמו לא מעט, ולקחת לארגן את זה, לדעת מה המשאבים, להציע את זה בקולות קוראים לקבוצות. להציע להם דיור בשכירות, דיור שיתופי, שהם יוכלו באמת להצליח לגור ביחד כקהילה.

זה ממוביל, לגרעין, לקהילות, שישאירו את הצעירים של הפריפריה, שישאירו את הסטודנטים ויסייעו גם ליצר תעסוקה ופרויקטים. זו האמירה שלנו וזה מופיע גם בנייר שהבאנו להתייחסות הוועדה. הגרעין זה כלי שמוכיח את עצמו, ודיברו גם חלק מהגרעינים שביקשנו מהם לבוא לוועדה. יש פה גם בזום גרעין של קהילת ביתא ישראל שנמצא איתנו- - - וכל הגרעינים האלו הם כלי שאיכשהו מתחבר רק למרחב הכפרי, וזה מעולה שהוא מתחבר למרחב הכפרי, והוא כלי מעולה גם למרחב העירוני. אני ממש מציע לוועדה לקחת את הנושא הזה, לחשוב איך מאגמים משאבים שכבר קיימים פלוס הנושא של פתרונות דיור, כדי להצליח ליצר את הקבוצות האלה. זו השקעה לא גדולה, והיא השקעה מניבה.

צריך גם שיהיה שולחן עגול ממשלתי להתיישבות. שלא כל משרד יהיה לו מדיניות ולא ידברו אחד עם השני. זאת המשימה של הממשלה. יש שרה נמרצת להתיישבות. אנחנו תולים בה המון המון תקוות. אם היא תשגע את כולם כמו שהיא שיגעה אותי כשר, יש סיכוי שזה יקרה. ואני אומר את זה לחיוב, כי היא מסורה למשימתה.

יש פה ילד מתוק שיושב איתנו, קצת עייף. אתה רוצה להגיד משהו? בוא שב לידי, בוא נכיר אותך, לא כל יום יש לנו פה חבר'ה. תירא-אל? אני מכיר אותך.

תודה כבוד יושב הראש, תירא-אל כהן אני עומדת בראש קדמה התיישבות צעירים. אנחנו עוסקים, ואני לוקחת את הדיון חזרה למרחב הכפרי, אבל לא סתם הכפרי, אלא הכפרי המאתגר. יישובי עדיפות לאומית, סמוכי גבול, מאוימים ביטחונית וצמודי גדר. כ-300 ישובים במספר. אלו הישובים שהם המשימה של קדמה.

גם ביהודה ושומרון וגם לא ביהודה ושומרון?

נכון מאוד.

מה למשל אתם עושים לא ביהודה ושומרון?

אני אדבר על גבול הצפון, אנחנו פועלים במשגב עם, במטולה, בשתולה, באדמית.

כשאת אומרת אנחנו פועלים, מה הכוונה? אני זוכר שבאתם להתייעץ איתי כשהקמתם את העמותה שלכם. זה היה ממזמן.

נכון, זה היה ב-2014 אחרי צוק איתן.

עוד מעט זה עשור לפגישה. אז זה יפה שעברתם גם ליישובי קו עימות. אז מה למשל אתם עושים בישובים בקו הלבנון?

יש לנו שש תוכניות שונות לצעירים בין גילאי 18-35 החל משנת שירות התיישבותי, דרך נחל התיישבותי, מחזירים את הנחל למקומו. כפרי סטודנטים תוכנית גדולה, כפרי צעירים זה חבר'ה אחרי צבא, ומשפחות צעירות, קהילות צעירים. במרחב הכפרי המאתגר יש כן קושי גדול בקליטה. הוא נובע מעבר לנושא התכנון, לא בצורך בצעירים, יש צעירים רבים שרוצים להגיע, הקושי הגדול הוא במבנים זמניים. שותפי הדרך שלנו הם כאן, יהודה אבני הוא בהחלט שותף דרך בעשור האחרון. וגם אסנת ממשרד השיכון.

מה שחוסם אותנו כיום מלהקים עוד 15 מתחמים על ה-15 שלקח לנו עשור להקים, זה ההזדמנות של מתחמים זמניים. אני אספר סיפור, בימים אלה אנחנו מקימים כפר צעירים חינוכי בקיבוץ לוטם בערבה הדרומית, שם יש צורך מאוד גדול, כמו בכל האזורים שלנו, בכוח אדם, הון אנושי שימלא תפקידים גם בחקלאות, גם בחינוך, גם בתיירות. יצרנו מודל של עבודה מועדפת שהיא חלקה דרך המדינה וחלקה המועצה האזורית כדי להשיג עובדי חינוך בלתי פורמלי, מוכנה להשלים להם סכום אחרי שנה של התמדה.

אבל זה לא בחוק עבודה מועדפת. יש לי הצעת חוק בעבודה מועדפת להכניס עובדי מסעדנות ועובדי חינוך בלתי פורמלי, אז את מוזמנת לעבוד עם הצוות שלי, ואולי נקבל את ברכת הממשלה שהצעת החוק הזו תקודם בהסכמה עם הממשלה, כי זה טוב לכולם, זה מכניס עוד צעירים למעגל העבודה, ונותן להם מועדפת, כולל החינוך הבלתי פורמלי. אני גם מגיע מהתחום הזה.

מתדלק נותנים עבודה מועדפת? אז לאדם שמוכן לעבוד בחינוך בלתי פורמלי בשכר צנוע לא ניתן עבודה מועדפת? יש פה איזה לקונה בחוק, אז יש לי הצעת חוק זמינה. אם אתם רוצים לעבוד על החוק הזה, בואו נקדם אותו. אבל זה יפה לשמוע שהתרחבתם לכלל המדינה. את אופטימית בסוגית ההתיישבות? או פאסימית?

אני אופטימית מבחינת הדור, אנחנו בונים תנועה הולכת ומתרחבת של צעירים שרוצים להצטרף. אני פסימית מבחינת היכולת של הישובים לקלט, שזה נובע מכשלים של תכנון ומכשלים פנימיים של הישובים שלא האמינו בעצמם המון שנים ולא עסקו בתכנון.

או שלפעמים הם לא רוצים לקלוט. יכול להיות קהילה שלא רוצה. איך אתם מטפלים במצב כזה?

אנחנו עובדים עם מי שמוכן לגדול. זו בהחלט סוגיה מורכבת כי יש משאבים מוגבלים לישובים, ובסוף כשמושב בבקעת הירדן מתרגל במשך 50 שנה לחלוק במשאבים, 30 משפחות שהיו אמורות לחלוק בהם, עם 120 משפחות, מאוד קשה לשנות את ההרגל של המשפחות הקיימות.

אנחנו מתכננים סיור של הוועדה גם בגבול הלבנון, ואולי נקצה זמן לראות אם יש משפחות צעירות בגרעיני התיישבות על הגבול.

נשמח מאוד. הנושא של מתחמים זמניים הוא קריטי, כי מה שקורה, לדוגמא בקיבוץ אדמית, מכירים את זה שותפיי היטב, זה שבנו הרחבה אבל מי שהגיע להרחבה ומי שרצה תיירות, ומי שרצה את המקום, זוגות צעירים הרבה פעמים אין להם את המשאבים לפני שהם גרים בקיבוץ בכלל, לשים כסף, את כל ההון שלא רק יש להם אלא יהיה להם, זה משכנתאות לשנים, בישוב שהם לא גרו בו יום אחד. אין בזה היגיון.

אז יש מתחם זמני?

אין מתחם זמני, זאת הבעיה. ואז אפשר לעשות רק קליטה מרחוק הקליטה מרחוק היא פחות איכותי, כי אנשים לא גרים במקום.

אגב מתחם זמני הוא כל הזמן פעיל. לפעמים אתה צריך ללמוד מאחרים. אז ירוחם זה לא המגזר הכפרי, אבל עכשיו עשינו 100 דונם כרמים וזיתים, תיקנו את העיוות ההיסטורי כי ההורים שלנו היו חקלאים והביאו אותם למקום של בלוקים, בלי חקלאות. אז עכשיו יש חקלאות בירוחם, יש חוות וכו' ותיירות. אז גם מתחם זמני, אני אומר את זה ליהודה, פעם ביקשתי מהם קרוואנים מהחטיבה להתיישבות אז הם אמרו לי לא, אנחנו רק במגזר הכפרי. לא משנה, אני ניצחתי את הברדק הזה עם איילים ועוד כמה, ושמנו 50-60 קרוואנים.

עברו בקרוואנים האלה קרוב ל-1000 איש. כמה מאות סטודנטים קיבלו שלוש שנים מגורים בזול, כמה עשרות משפחות בירוחם התחילו את החיים בקרוואנים 60 מ"ר ב1,400 שקלים לחודש. זה כלי אדיר שמתמודד גם עם יוקר הדיור, עוזר לזוגות צעירים, לסטודנטים. כל התפיסה במדינת ישראל שדיור ציבורי זה לעני עם הכי הרבה ילדים שאין לו מה לאכול, ורק אתה צריך להיות הכי הכי בצרות כדי שאולי תקבל בית יום אחד, ואתה לא מקבל. דיור ציבורי יכול להיות לסטודנטים, דיור ציבורי יכול להיות לזוגות צעירים. הקדוש ברוך הוא לא החליט שדיור ציבורי זה לעני ביותר. זה כלי ממשלתי אדיר להתחיל את החיים בעלויות נמוכות. זה מצטרף למה שדיברת על ההיבט השיתופי, אבל המתחמים הזמניים האלה הם על הכיפאק, ובמיוחד שהם פרוסים בכל המגזרים. יש היום בדימונה מתחם, בירוחם. וזה עוזר לנו להביא זוגות צעירים.

אני יכול להתייחס, במרחב הכפרי עשינו את זה לפני כן, עשינו כמה מתחמים מהסוג הזה בצורה מרוכזת. עוברים בו משפחות אחרי משפחות, זה הניע צמיחה גם בערבה, גם בחבל אילות. עושים זאת ביחד עם אסנת ממשרד השיכון שיש להם תקציב לטובת הנושא הזה של התשתיות, ואנחנו מביאים את המבנים. ואנחנו מקווים בתוכניות העתידיות רק להגדיל את זה.

יפה. עכשיו נמצא איתנו עמית שבא לסיור ולמידה בכנסת, והוא יגיד לנו איך הוא מתרשם ממצב המדינה, מצב הכנסת ומהדיון שמתקיים פה.

אני לא יודע ממש מה להגיד.

מה שבא לך. מאיפה אתה, משהו על עצמך.

אני כרגע גר במנוף, במשגב. אנחנו בונים שם בהרחבה החדשה. באתי עם אבא ללמוד קצת על הכנסת, לראות מה הולך פה.

אני הייתי מכריז עליך חבר כנסת מיידי, יש לך את כל הנימוסים והביטחון העצמי להיות פה. ממש חמוד אתה. אז עכשיו ניתן להורים שלו להשלים את התמונה. בבקשה.

שמי רועי שיין, שאני נשוי ואב לשלושה כשעמית שלידך הוא הגדול, יש עוד שתיים קטנות. אני מגיע מישוב מנוף שבמשגב, ולמעשה מייצג מעל 50 משפחות בכחמש הרחבות שהיום נמצאות בשלב די מוקדם ורוצות להתמקם ולהמשיך את הישובים במשגב. כבוד יושב הראש, כמו שתיאר ראש עיריית טבריה, לקח לנו משהו כמו שלוש שעות להגיע מהצפון לפה ברכבת וקצת ברכב יחד עם עמית. ולעמית היה חשוב להגיע יחד איתי, ולמעשה לזעוק את זעקתנו, לא פחות.

ההורים שלי גרים במנוף, ההורים של אשתי ממנוף, וכמו בנים ממשיכים אחרים, בתחילת שנות ה-80' הגיעו לגליל מתוך ציונות ליישב את הגליל ולהקים את הישובים, להמשיך בעצם הלאה. ואנחנו רוצים להמשיך לחזור חזרה לישובים שגדלנו בהם, לבנות את ביתנו, ולהמשיך להצעיד אותם קדימה. לצערי מדיניות הממשלה בשנים האחרונות פגעה לא מעט בישובים והסיבסודים שניתנו בעבר כבר כמעט ולא נמצאים. רוב יישובי משגב היום לא מוגדרים כיישובי עדיפות לאומית, מה שמביא את מחיר הקרקעות למחירים מאוד גבוהים. חצי דונם של קרקע מגיעה היום למחיר של 1.2 מיליון ללא מיסים והיתרים.

בשוק הפרטי או מהמדינה?

לא, מהמדינה. תשלום לרמ"י.

למה 1.2 מיליון?

כי רמ"י בסופו של דבר, מוציא שומה, מסתכל על המחירים שקרו מסביב, גוזר משם את המחיר, ואם אני מוסיף מיסים וכו' אני מגיע לקרקע בלבד, לא פיתוח ל-1.5 מיליון שקלים.

תבוא לירוחם, תאמין לי. זה לא שאצלנו נהיה זול, אצלנו מכרנו חצאי דונם ב70,000 ₪, אחרי זה ב150,000 אחרי זה ב-200,000, ב-300,000 עכשיו זה נהיה חצי מיליון. אם תתעכב, זה יהיה לך בסוף מיליון. אבל למה זה צריך להיות 1.2 מיליון? בוא ניתן לאסנת להסביר לנו. זה הכל ככלכלי? כמה שיותר כסף לקחת?

תמיר אחר כך יעזור לי, אבל אני אגיד רגע. קודם כל, כל יישובי משגב כן מוגדרים כיישובי עדיפות לאומית.

היו?

גם היום הם עדיפות לאומית. בעדיפות לאומית הישובים שמוגדרים באזור עדיפות לאומית א' משלמים 31% מהקרקע.

מנוף הם א'?

ב', זה 51%. קודם כל תקרה הנחה היא עד 450,000 ₪ ובישובים שהסוציואקונומי שלהם הוא שמונה עד עשר, תקרת ההנחה שלהם היא 50,000-150,000 שקלים בהתאמה. ולכן מחירי הקרקע במקומות האלה שהשומה היא מאוד גבוהה, ההנחה היא מאוד נמוכה. שמונה תקרת ההנחה היא 150,000 שקלים, תשע היא 100,000 שקלים, עשר 50,000 שקלים. זה בתקנות רמ"י, החלטות מועצת רמ"י.

אבל אפילו לא בתהליך חקיקה. זאת אומרת מועצת רמ"י יכולה להתכנס ולשנות את זה אם היא רוצה.

במסגרת הטיפול שלנו בגליל אנחנו בדיונים עכשיו מול רמ"י ובוחנים את העניין הזה. אנחנו מבינים שיש איזושהי לקונה, ובוחנים את זה. לגבי סבסוד פיתוח הם מקבלים.

האם בתוך הדיון הזה ברור שסוציואקונומי גבוה צריך לקבל פחות מסוציואקונומי נמוך. אבל האם למשל, העובדה שזה בני המקום שחוזרים, שיש לזה איזה ערך של ישוב בר קיימא, של יציבות, של גני ילדים?

מאחר ויש שם וועדות קבלה אז אין פה עניין של בני מקום.

אבל אפשר לתעדף אותם? אתה בן מקום בצורה מסוימת.

לא, אבל הוא עובר וועדת קבלה. וועדת קבלה תקבל את הבנים שלה קודם.

אבל אי אפשר באותה החלטת מועצה לתעדף במגזר הכפרי בן מקום בסבסוד מסוים?

לא, אני אגיד לגבי הסבסוד. אנחנו נותנים לישובים הכפריים סבסוד פיתוח, לא קרקע. סבסוד פיתוח ניתן, קודם כל אמרת שמי שהוא שמונה-תשע פחות. פחות מה? אנחנו רוצים לתת את זה למשפחות באות לא למשפחות הקיימות ולכן אנחנו דנים עכשיו בנושא הזה של השינוי של התקנה הזאת שלהחלטת המועצה. לגבי סבסוד הפיתוח, תראה מיכאל, בסוף כשרוצים לקנות מגרש חצי דונם, ומכרו בישוב בית בשלושה מיליון שקלים, השומה היא בהתאם. אז גם אם ניתן הנחה בקרקע וגם אם ניתן הנחה בפיתוח, עדיין המחיר הוא גבוה. הסיפור במשגב הוא כפול, גם כמות המגרשים שנשארה שם לשיווק היא קטנה. ולכן אנחנו גם הולכים למהלך נוסף של להקטין את גודלי המגרשים. לא חייבים חצי דונם, אפשר גם רבע. וזה מהלך משולב.

אני בארבעת השנים האחרונות לפני שבאתי לפה, מכרתי רבע דונם בירוחם ב-120,000 שקלים עם השיכון ועם רמ"י ואנשים בנו 100 מ"ר על רבע דונם, שזה לכל הדעות לזוג צעיר זה סלון פלוס שניים-שלושה חדרים, ויש לו זכאות בקומה השנייה לעוד 80-100 מ"ר בעתיד, ובנו את הבתים האלה ב-800,000-00,000 שקלים. ואולי גם גג גן, שש יחידות על דונם. אבל לארבע אנשים יהיה גינה, ויש שני אנשים שלא רוצים גינה, מרפסת גבוהה, נוף, זה גם לא פחות טוב.

נעשה את זה מודרג, נתחיל מזה שלכל אחד תהיה גינה, ארבע לדונם גם בסדר.

תלכו לירוחם, תראו וילות של רבע דונם בפחות ממיליון שקלים. אבל אני לא מבין למה משרד השיכון לא עושה את זה.

את מה?:

המועצה האזורית לא מסכימה בשלב הזה. אנחנו על זה.

המועצה לא מסכימה , אבל העיריות שמסכימות. זה דיור בר השגה. אם היו נותנים לאנשים רבע דונם צמוד קרקע בגליל ובנגב, מאות אלפים היו באים, כי זה גם זול, גם קטן, וגם עלות התפעול של הבית. וגם בית צומח. מי לימד אותנו? אריק שרון. הוא שם 60 מ"ר על רבע דונם, וזכאות של עוד 60 מ"ר בעתיד.

זה הסיפור של הפרה והעגל. המדינה רוצה.

יש עגל.

אני חושב שאנחנו בכיוון התכנוני הזה.

אני ישבתי עם שר השיכון, והוא רוצה לעבוד. אבל אין ייאוש בעולם. אני שומע בעולם הדיור כאילו ייאוש, ואני חושב שאפשר להוזיל את הבתים, אבל חייבים להטיל ספק בשיטות העבודה. זאת הבעיה שלנו, שאנחנו רוצים לפתור את אותה בעיה באותה פעולה שעשר שנים לא הצליחה. כל הנואמים שהצף ושיווקים, היינו בשנת שיא של 100,000-120,000 שיווקיים. זה לא יציל אותנו, צריכים מתודות, שיטות אחרות.

אם יש יורשה לי להשלים ברשותך. ראשית, להתייחס לנושא מדרג הסוציואקונומי שמונה תשע עשר וכו', כמו שאסנת ציינה מדובר על האוכלוסייה הקיימת, ולא על האנשים שרוצים להיכנס, החבר'ה הצעירים שמחכים להזדמנות להגיע ולהתיישב שם, ואלה אנשים בסקאלה אחרת ולכן צריך להסתכל גם על העידוד הזה.

דבר שני, קצת לחבר אתכם לשטח. הישובים מזדקנים, הגנים נסגרים, ההורים נאלצים לממן פתיחה של גנים, הנה אחותו הקטנה של עמית גני חובה וטרום חובה, כי פשוט אין ילדים בשכבות. ולכן כיום, עכשיו תיארתי את 150 המשפחות. לא מעט משפחות צעירות של בנים ממשיכים מחכות לאיזושהי בשורה בחודשיים-שלושה הקרובים. לא רק משפחות על הגדר כרגע- - -

מה הבשורה שאתה מחכה לה?

ראשית אני רוצה לחזק את הממשלה ואת המדיניות החדשה, שלפחות אנחנו מבינים, שקורית עכשיו, אולי זה חלק מהשיח שעכשיו תיארו. עברו שתי החלטות ממשלה חשובות, לעדכון מפת האזור העדיפות הלאומית כנראה עד סוף אפריל. אחת לסבסוד של הפיתוח, והשני באופן כללי להחזרת ההנחות. אנחנו מאוד מקווים שיקרה משהו בכיוון הזה בחודשיים-שלושה הקרובים. תיארו פה את תקרת ההנחה של 450,000 שממנה גוזרים את ההנחות, גם פה זו תקרה שכבר עשור לא עודכנה ולא משקפת את המחירים, לצערנו, שקיימים היום.

אם היו אומרים תקרת הנחה של מיליון, היית מקבל גם לסוציואקונומי גבוה עוד 300,000 ולא 100,000-150,000.

בדיוק כבוד יושב הראש. וזו העת אני חושב, יש פה אמנם שבר גדול- - -

יש לו בינתיים בית, איפה לישון? כי אני דואג.

כרגע אנחנו אצל ההורים, אבל בשביל שנדאג לעמית, לעשות את השינויים הנדרשים, ולתת לנו אפשרות להתיישב- - -

הוא תמיד מוזמן לירוחם. יש לי צריף של שביליסטים, אם הוא מוכן להיות מטייל הוא ישן בחינם.

תנסו לחשוב על בני המקום, כאילו בן ממשיך אבל זה לא בן ממשיך.

לא צריך, כי הוא מתקבל.

לא ההתקבלות, התיעדוף בסבסוד.

איזה תיעדוף בסבסוד? מי שמתקבל בוועדות קבלה, מאחר וזה ישוב באזור עדיפות לאומית, אנחנו מסבסדים לו את הפיתוח. נקודה. והוא גם מקבל הנחות קרקע.

אבל יש תקרה.

ברור שיש תקרה, אבל אני רוצה להגיד משהו אחר, אני אשאל אותך רגע, אתה תבנה על רבע דונם?

בטח, איזו שאלה.

זה הכל, אז פתרנו את העניין. אם הם יהיו מוכנים להוזיל את מחיר הקרקע, ולצופף עוד מגרשים.

אתם עושים חשיבה, אדם שחזר הביתה ויגור עם ההורים שלו, תאמיני לי זה פחות עובדים זרים במדינה, זה יותר ערבות הדדית, זה גן ילדים שלא נסגר. ועבור בן הישוב, שחזר הביתה, לסבסד אותו טיפה יותר ממישהו שהוא לא בן הישוב. נראה לי שעשינו את זה לאורך השנים.

אין בני מקום בכפרי בגלל וועדות קבלה.

לא, יש בן ממשיך. שהוא זכאי.

בן ממשיך זה במושבים, זה רק על הנחלות.

אבל זה לא הקדוש ברוך הוא אמר שאין בני מקום בישובים קהילתיים, זה בני אדם קבעו את זה, זה לא אלוקים, זה לא תורה מסיני. בגלל שאני אמרתי להטיל ספק בכל רעיון, זה לשאול את כל השאלות, לא לקבל מוסכמות שהעולם כמנהגו נוהג. אז רועי, אולי פה נפתח חשיבה מיוחדת, ותודה שבאתם. ישראל נסימי, אתה קיבלת זכות דיבור אבל אתה לא היית פה ואז ביטלנו לך אותה. אתה קשור לרב נסימי?

במקרה הבן.

יש לך זכויות גדולות. אתה יכול לספר משהו על אבא שאנשים ידעו?

אבא שלי אדם צדיק שמה שהוא עושה משחר נערותו, זה לדאוג לעם ישראל, בגדול.

טוב, סיכמת את זה. תמשיך.

אני תושב כפר התבור, חבר בגרעין רמת ארבל, אנחנו מהווים קבוצה מאוד גדולה של מאות משפחות, הרבה מהן לא מהגליל, אלא ממרכז הארץ אזור ירושלים, שמעוניינות לבוא לגור בגליל. אני גר בגליל וזה קסם של מקום. רק יש קונפליקט קטן שצריך לפתור, והרוח הציונית שיש פה מחבר הכנסת מיכאל ביטון יכולה לפתור את זה. הקונפליקט הוא שעלות הקרקע ועלות הבתים יקרה מאוד אל מול המשכורות הקיימות בגליל.

לאשתי אין שום בעיה להשתכר קצת מעל המינימום כשאני משתכר משהו ממוצע, אין לנו בעיה עם זה, רק הבעיה שעם כאלה משכורות לקנות בית בגליל אין לנו אפשרות. זה פער שצריך לפתור ברמת הרגולציה ואני מאמין שאפשר לפתור את זה. יש מאות משפחות שחברות בגרעין רמת ארבל שמעוניינות לבוא מהמרכז לגליל. יש לנו טייס בקבוצה, ומהנדסים בקבוצה.

איכות קהילתית היא לאו דווקא טייס. יכול להיות גולנצ'יק כזה.

בגלל שאתה מכיר את הרקע המשפחתי שלי, אתה יודע שזה לא אישיו. המשפחה גדלה בשדרות במבנים יבילים, סוג של שיכונים וזה היה בסדר, זו הייתה אחלה קליטה שבעולם. זו הזדמנות שאפשר לעשות אותה גם בגליל, לעשות מבנים שקודם יקלטו את המשפחות כגרעין ראשוני, אחרי שאנשים יגורו שם הם כבר לא יצאו משם. אנשים מעוניינים לבוא לגור בגליל, ואין אפשרות כרגע. אני גר בגליל תחתון, אין בכל הישובים כמעט הפשרת קרקעות, עד שיש מכרז על 30 בתים יש 300 מתמודדים והמחירים בשמיים. אז הפתרון שאני מציע זה פתרון שדיברו עליו, קודם כל דברים שהם בזול ואנשים יבואו לזה- - -

אני רוצה לחדד את הדבר שעולה. בעצם מה שאתה מציע זה שמחוסרי דיור הלכו לקנות בית ברמת ארבל. אפשר לשפוט את האירוע מה המצב הסוציואקונומי של אותו ישוב? או מה המצב הסוציואקונומי או הכלכלי של אלו שרצו לקנות את הבית. אם ילכו לפי הישוב, הרבה ישובים קהילתיים מבוקשים ולכן שווי הבית יקר ואז המגרש שלך יהיה יקר. השאלה, אני שואל אתכם המינהל ואת אסנת. אותו צעיר מחוסר דיור ממרכז הארץ, שהוא עכשיו עובד סוציאלי או מורה ומרוויח 7,000 שקלים. האם דרך העובדה שההכנסה שלו נמוכה, אי אפשר יהיה לתת לו סבסוד הרבה יותר גבוה כשהוא בא לישוב כפרי, ולא לפי מצב הישוב עצמו אלא לפי מצב האדם שפונה לקנות את המגרש?

אני אוסיף לשאלה של חבר הכנסת מיכאל ביטון. אנחנו רואים שיש מכרזים לבני מיעוטים שהם לא רבע מחיר, אלא הרבה פחות מרבע מחיר. לעשות את זה אפשר לעשות ויודעים לעשות, השאלה האם יש הזדמנות לעשות את זה.

כבוד יושב הראש, אין ישוב רמת ארבל. לא קיים ישוב רמת ארבל.

ישוב שאריק שרון אישר לפני 20 שנה ובעזרת ה' תקום.

יש סמל ישוב. מדינת ישראל לוקח לה זמן לממש חזון. בן גוריון אמר על ארגז עץ במעברה בירוחם בט"ו בשבט, שהישוב יהיה 10,000 איש. בן גוריון עליו השלום. ב-2014 קיבלתי מכתב שאנחנו 10,000 איש. רמת ארבל הוא סמל ישוב קיים במוסדות התכנון. לא קם ישוב אבל אם רוצים לקדם, אפשר. מה קורה עם זה, אסנת?

קודם כל אם רוצים לקדם ישוב, זו החלטת ממשלה. הממשלה צריכה להחליט אם היא מקדמת את רמת ארבל , וצריכה לחשוב גם מה יהיה עם טבריה לידה, למשל.

יש החלטה?

יש טיוטות, אין עדיין החלטה. צריך לזכור, חלק גדול מהקרקע ברמת ארבל היא קרקע פרטית, אז גם זה עושה בעיה בהקמת הישוב.

אין החלטת ממשלה על הישוב הזה?

אם רוצים להקים את הישוב, צריך לעשות החלטה חדשה.

למה?

לפי ההנחיות של היועץ המשפטי לממשלה, בחלוף עשר שנים צריך לחדש את ההחלטה אם לא קרה איתה כלום. עכשיו לגבי מה שאמרת לגבי הסבסוד, תראה מיכאל, אפשר לשקול את זה, השאלה היא לאיזה בוכהלטריה אנחנו נכנסים ולמה. בסוף, מי שמקבל את התושבים בישובים הכפריים זה וועדות הקבלה. בדרך כלל הם קולטים את המשפחות שלהם, אנחנו מסבסדים את הפיתוח לשכונה על פי החלטות הממשלה. זאת אומרת, אם הישוב קרוב לגבול, לא מבוקש, קשה להביא לשם משפחות כי יש שם בעיות בטחונות, הטופוגרפיה גבוהה, אנחנו מסבסדים אותו בסכומים יותר ניכרים, מאשר ישוב שנמצא קרוב למרכז הארץ. זה ממה לא משנה אם החבר רוצה ללכת לזרעית, ולא משנה מה מצבו הכלכלי, הוא יקבל סבסוד מאוד גבוה, הוא ישלם אפס על הקרקע, ואנחנו ניתן לו 190,000 סבסוד לפיתוח.

כמה שווה הקרקע?

אפס. הוא יכול לקחת דונם בזרעית, לא חצי דונם, ב-200,000 שקלים שזה פחות או יותר הפיתוח אחרי סבסוד.

ואיפה הוא יעבוד? שאלה קטנה, יש ילדים להאכיל. זה חשוב כי אם זורקים את האנשים לזרעית לפה לשם- - -

מדיניות הממשלה היא לפזר את האוכלוסייה למקומות שהממשלה מעדיפה. נכון שיש פה הרבה היבטים של תעסוקה וכו'. אמר קודם יהודה, עשינו תוכנית בחבל אילות שנקרא בית קטן בערבה. הצלחנו להביא 250 משפחות, גם שם אין תעסוקה. בסוף הקורונה לימדה אותנו שאפשר לעבוד מהבית, אפשר לעבוד מרחוק. מי שרוצה לגור במרכז הארץ, וחושב שהוא יקבל סבסוד וקרקע בכלום מחיר, לא נראה לי שזה אפשרי.

יש לי שאלה, נניח ואת ממשיכה את השיטה הקיימת הנהוגה, הרי ברגע שמקום כמו מנוף הכלכליות שם הגיע לתקרה, זאת אומרת המינהל ירוויח שם כסף. שווי הקרקע כל כך גדול שההכנסות שלו בגין השיווקים האלה יהיו גדולות יותר מהוצאות הפיתוח שלו. אז יש פה כלכליות. ואז באים ואומרים נכון, זה אשכול שמונה-תשע. אבל אדם התקבל בוועדת קבלה והוא מראה לוועדת הקבלה שההכנסה שלו נמוכה מ-10,000 שקלים, הוא יוכל לקבל פרמטר נוסף לסבסוד, מעבר לאותם 150,000.

אם אחרי שנקטין את גודל המגרשים ונדאג לזה שהם יקבלו את ההנחה בקרקע, והם יקבלו את הסבסוד, ומחיר הקרקע המפותחת בסוף יהיה 200,000 שקלים, זה כלכלי או לא? אתה תשלם 200,000 שקלים על קרקע מפותחת?

בוודאי. אבל עכשיו זה 1.2 מיליון. אם תגיעי למספרים כאלה אנחנו לא צריכים שום פתרון אחר. אבל אם לא, להוסיף לכם דרגת חופש שנובעת מהיקף ההכנסה של האדם בזמן שהוא קונה את המגרש. להגיד שנשארים עם המפתחות הרגילים, משנים את התקרה במקום 400,000 ל-800,000 זה מגדיל למטה את המספרים, ועוד איזה שפיל שנובע מבעלי הכנסה נמוכה. הרי אתה רוצה מורים ועובדים סוציאליים שיגורו שם ולא רק אנשי הייטק, והם באמת לא יכולים להביא 1.2 מיליון, לעולם הם לא יביאו 1.2 מיליון למגרש. יש אינטרס של המדינה להביא את אנשי החינוך למקומות כאלה. הם לא יבואו ב1.2 מיליון. רק בעלי הון יקנו מגרשים שם. תחשבו גם על הרעיון הזה בעתיד.

אנחנו לקראת סיום הדיון. אסנת בנימין, בבקשה.

היי, שמי אוסי בנימין, צבא הגנה לעצים, עצים למען אקלים. אני רוצה להכיר לכם משהו שעובד מתחת לפני השטח של כל מה שקורה. כולנו חושבים שהוא סביבתי, אבל הוא לאומי. ניהול קרקעות המדינה בלי הרבה חוכמות על ידי אמנה בין לאומית, אמנת המגוון הביולוגי השתלטה וכבשה את הכל. היא מונעת נטיעת עצים מיטיבים, היא דורשת כריתת עצים מאוד רחבה. אם אתן דוגמה מהם הסקרים שהם עשו בירוחם, וזה נעצר רק בזכות הרעש והבלגן שעשיתי, הם עשו את זה ב-2019, הם דרשו מהם לכרות את יער ירוחם, כי טענו שהעצים לא מקומיים.

מי זה הם?

אנשי אמנת המגוון הביולוגי. כרגע זה עמותות, החברה להגנת הטבע- - -

סליחה, גברתי, למה את מביאה את זה לוועדה הזאת?

הבת שלי שרתה בדרום תקופה, אני גדלתי בבאר שבע, אני אוהבת את המדבר. התחושה שזה אזור מעבר מנקודה לנקודה, אתה עובר באזורים צחיחים ובוערים מחום. אני אגיד לכם שבאזורים עם אקלים הרבה יותר נוח, היה ייעור בטחוני.

הדיון פה הוא על התיישבות, וצעירים ומשפחות.

זה בדיוק העניין, יש דברים שאתם לא יודעים שקורים. הם יושבים בוועדות, והם מונעים. מנהלים את המסדרונות האקולוגים, את שמורות הטבע שאסור לציבור כמעט להיכנס בהם, לשמורות הטבע.

אסנת את באת לוועדה הלא נכונה, תלכי לוועדת איכות הסביבה, תלכי למשרד הפנים, לתכנון. אם תרצי פעם לדבר על בעיה ספציפית שפוגעת בנגב ובגליל, אבל זה לא הנושא עכשיו ובאופן חריג למרות שזה לא הוא אני נותן לך שתי דקות להשלים את הדברים שלך.

הניהול שלהם מנהל את הוועדה המחוזית בדרום, הוועדה המחוזית בדרום חושבת ששני פרפרים ולטאה שיש להם את כל שטחי שמורות הטבע, יותר חשובים מהציבור שרוצה לחיות שם. כי מי שמנהל את הסביבה בוועדות זה אנשי אמנת המגוון הביולוגי, והם רמסו את פקודת היערות. הם מחקו אותם.

הצלחת לבלבל אותנו. צבא הגנה לעצים, אבל הסביבתיים מעצבנים אותך.

אז אני אגיד לך שזה לא סביבתי, זה לאומי. אם תראה את המפה שיושבת במוזיאון לטבע שזה המקדש של הכספים הזרים ושל אמנת המגוון הביולוגי. הם רואים את כל האזור מבאר שבע דרומה מנותק.

רק עם בעלי חיים, לא עם בני אדם. מזל שאין להם סמכויות עדיין.

יש להם סמכויות. הם יושבים היום בכל וועדות התכנון. הם ניסו להשתלט על ירוחם, עשו קול קורא, אנחנו נותנים לכם כסף וכדי שתחזירו לנו אותו, אנחנו נעשה לכם את הסקר. בסקר הם הסבירו כמה חשובים שלושה פרפרים, הם דרשו מהם. הם מביאים את הכסף של ההשקעות גם. זה כאילו אמנה סביבתית, זו אמנה כלכלית שהאינטרסים שלה לאומיים, זה כיבוש המדינה- - -

אבל איזה גוף, את אומרת אמנה. עמותה מסוימת? שם מסוים?

רשות הטבע והגנים, המדען הראשי.

אז את אומרת שיש בעיה בחברה להגנת הטבע, ואיפה עוד?

רשות הטבע והגנים, משרד להגנת הסביבה משאבי טבע. הם השתלטו על וועדות הייעור, הם השתלטו על הוועדה החקלאית.

אני חייב להגיד לך גילוי נאות אני עבדתי שבע שנים בחברה להגנת הטבע.

מתי?

מתישהו.

זה חשוב.

בין 1991-1997.

משהו זר השתלט על הניהול- - -

יש איזונים בין שמירת טבע וסביבה, לבין סביבה ופיתוח. וירוחם שהשתמשת בה כדוגמה יש לה מרחבי טבע אדירים שחייבים להיות שמורות טבע. גם החלמוניות וגם המכתש, ויש לנו גן לאומי ושתלנו אלפי עצים בירוחם. אף אחד לא הפריע לנו לשתול עצים. הבעיה בעצים בירוחם זה לא החבר'ה שאת מדברת, זה ההשקיה והתחזוקה. ואגב, אחד הבעיות של עצים זה שאף אחד לא רוצה לשים עצי זית ועצים עם פריחה, ואז אין דבש. צריך לשים הרבה עצים עם פרחים כדי שיהיה הרבה דבש במדינה.

צריך לנטוע את כל סוגי האקליפטוס שהם גם עומדים במצבי עקה ודורשים מינימום השקיה.

תודה רבה לך אסנת, דבריך נשמעו, אני מסכם את הישיבה. ראשית, אני מודה לכל המשתתפים. תהייה ישיבת מעקב, אני מקווה שייווצר פה גם שולחן עגול ממשלתי להתיישבות, ומעת לעת נעשה בקרה על כל מה שהוחלט מעבר לדרישה שלנו למכתבים במועד ובזמן שהגדרנו מכמה משרדי ממשלה על סוגיות ספציפיות, הוועדה גם תצא לשטח ותראה את הדברים בעיניים. אנחנו מאמינים גדולים בשטח ובעשייה.

כמה משימות לסיכום. אחד, הוועדה מבקשת ממשרד השיכון לבחון מדוע הוא מסבסד מגרשים לבני ביתך להגרלות ובמכרזים בתוך עלויות הפיתוח עבור אנשים שיש להם יותר מבית אחד, במגזר העירוני. הוועדה קוראת למשרד השיכון להעביר את אותו סבסוד רק למי שאין לו בית. למי שיש לו בית ישתתף בעדיפות שניה וישלם מחיר טיפה יותר גבוה ללא סבסוד פיתוח. אין סיבה שנסבסד אנשים עם בתים ולא נעביר יותר סבסוד בתקופה של יוקר המחיה, לחסרי בית שקונים מגרש ראשון. על זה אני רוצה תשובה ממשרד השיכון, עוד פעם לא קיבלנו נציג של המגזר העירוני, בדיון הבא אנחנו נדרוש מהמנכ"ל עצמו להיות פה, שיכבד אותנו בנוכחותו וייתן תשובות. אמל, אתה גם תעביר את זה לראש מטה השר.

אנחנו מבקשים מרמ"י ומשרד השיכון לפתח את הרעיון של קבוצת רוכשים וקבוצת רכישה עבור גרעיני התיישבות במגזר עירוני כדי לאפשר להם לגור ביחד, ולאפשר את המסלול הזה. אם יום אחד נגיע לחלומות היפים ששלומית הציגה, של דיור שיתופי, זה יהיה עוד יותר טוב. אבל בינתיים בוא נעזור לקבוצות שרוצות לגור ביחד במגזר העירוני, לקנות אדמה במסלול עמותות, משהו כזה, ללוות אותם, זה יכול להיות דבר נפלא.

מבקשים מכתבים ממשרד השיכון, ממשרד ההתיישבות, מנגב גליל, שבו ידווח לנו מה הם עשו למען גרעין הראל בשבועיים הקרובים כולל פתרונות הקצאת כספים, שחרור כספים שהוקצו, ואני מבקש מהמנהיגה שרת ההתיישבות להציק לכולם ב-12 בלילה בנושא הזה, להקים את עיר אובות. אולי אם נקרא לזה עיר אהבות היא תפעל, אבל אני מאמין שהיא תשמח לעזור בדבר הזה.

פגשנו גם נציג של הקהילה החרדית, וצריך לזכור כשאנחנו מדברים בגנאי של הקהילה החרדית, כבר יש עשרות אלפי בני הקהילה החרדית שעשו צבא. מתוכם 15,000 בוגרי נצח יהודה ועוד עשרות אלפים בשנים האחרונות של מסלולים, ישיבות הסדר חרדיות שהקמנו, כבר ארבע ישיבות עם יונתן רייס ועוד הכשרות טכנולוגית וליווי. ובעצם יש עשרות אלפי חרדים שעשו צבא, לכל מי שמתבלבל. ויש לנו חוב מוסרי כפול אליהם. כמו כל אדם הם זכאים לקורת גג, וכל שכן שהם עשו צבא. והוועדה רשמה לפנינו את העובדה שאתם לא פוחדים מהאפשרות של כסיף כפתרון, ומבקשים ממשרד השיכון ורשויות התכנון לעבוד איתכם ספציפית כמו שעובדים פה עם גרעיני התיישבות, עם אותה קבוצה שלא פוחדת להיות מייסדת של כסיף, להתחיל לעבוד על הדבר הזה, כולל הרצון שלכם לצמודי קרקע. זה לא חייב להיות חצי דונם, זה יכול להיות גם רבע דונם, 300 מטר, זה אחלה טוב לגינה.

הוועדה דורשת ממשרד השיכון והמנהל למצוא דרך, למשל לפי המקרה המיוחד של כפר ורדים, של עדיפות לבני מקום של 50% כפי שנעשה בערים אחרות. ואם זה דורש שינוי החלטת מועצת מינהל או חקיקה בכנסת, להביא את תיקוני החקיקה.

לבחון את הפיילוט של מגורים שיתופיים כפי שהוצג כאן, ועוד נעמיק בו בעתיד.

להתמקד בישובים שיש בהם הגירה שלילית. אבל החוכמה של הממשלה זה להגיד איפה פוטנציאל הגדילה שלה, ואיפה יש אדמות. ואם יש בטבריה מקום ל-5,000 יחידות דיור, או ל-10,000 יחידות, לעזור לטבריה להיות אסטרטגית, והיא כבר שם. יש לה מנהיגות רצינית לראשונה, יש לה החלטת ממשלה של תשתיות, וכל מה שהיא צריכה זה קצת רוח צעירה ויזמות וכמה קהילות צעירות. אז, אור, משימות לטיפולכם. תעשו משהו בטבריה, תספרו לנו בעוד חצי שנה שעשיתם משהו טוב.

הוועדה קוראת למשרד השיכון, למשרד ההתיישבות ולמשרד לנגב גליל, ולמשרד ראש הממשלה להכפיל פי חמש את התקציבים למתחמים זמניים למגורי צעירים. גם במגזר העירוני וגם במגזר הכפרי, כהזדמנות לזוגות צעירים וסטודנטים להתחיל את החיים בשכירות נמוכה כאשר המתחמים הזמניים הם קרקע משתנה לכמה מחזורים של קליטה בקהילה. כל זוג צעיר ייהנה מהקרוואן הזה ארבע-חמש שנים. חיי המדף של הקרוואן הזה בתחזוקה נכונה 20-30 שנה, ואפשר לייצר שם מכפלות של מאות אחוזים של גרעיני התיישבות של בני המקום וחדשים, גם בעירוני, וגם בכפריים. אם לא תקצו ב-2023 הרבה כסף למתחמים זמניים אז לא נוכל לעזור לכל מי שזקוק לנו.

לגבי הישוב מנוף בהרחבה. רשמנו לפנינו את הדיון שמתנהל במינהל ובמשרד השיכון, לבחון את הדרכים והפרמטרים השונים לסיוע וסבסוד של הרחבות קהילתיות, כולל צמצום שטחי המגורים, עדיין צמודי קרקע עם גינה אבל לא בגודל של חצאי דונם. וכולל בחינת פרמטרים, כמו תקרת הסבסוד שממנה נובע הכל, וכמו, אולי, פרמטר אחר, של גובה הכנסה למי שעבר מבחני כניסה והוא מקצוע נדרש כמו איש חינוך, עובד סוציאלי, או כל דבר אחר, שידוע שהכנסתו העתידית לא תאפשר קניה של מגרש ב1.2 מיליון ועדיין ראוי וזכאי לגור בצפון.

הוועדה רשמה לפניה את הרעיון של רמת ארבל, אבל תצטרך את אורית סטרוק שתביא לך החלטת ממשלה עדכנית, כדי שגלגלי השיניים של תכנון הישוב הזה והאפשרות להקמתו באמת יהיו מעשיים, ולדעתי זה לא ישוב במחלוקת, כן תצטרכו להסדיר את היחסים עם טבריה ואת היכולת לעבוד ביחד. פעם אמרו לי שיקימו את מרחב-עם וירוחם תמות, מרחב עם קם וירוחם חיה. אז אם עובדים נכון הכל אפשרי, אבל זה דבר שתצטרכו לדעת איך לעשות אותו. התנאי הראשון של רמת ארבל זה החלטת ממשלה, ואחרי זה יהיה אפשר לעבוד עליו כפרויקט.

אנחנו נעשה בקרה על כל מה שהוחלט כאן, והסיכום הזה יופץ למשתתפים. ובסוף הרוח הציונית אומרת שגם בימים של מאבקים חברתיים, של דיון נוקב בחברה הישראלית, כמעט קרע בעם, שצריך לעצור את זה, את הקרע הזה, אבל הנה יש צעירים אידיאליסטים שהולכים לנגב ולגליל, מתנדבים, יוזמים, עובדים, אופטימיים, מנצחים את החסמים הבירוקרטים, וכל ניצחון של בירוקרטיה וכל תוצאה, תהיו גאים במה שעשיתם, ונהיה עוד גאים שעם דברים שעלו פה יתקדמו ונוכל לדווח עליהם בעוד חצי שנה ושנה, וזה יהיה באמת רווחת כולם. תודה רבה לעוסקים במלאכה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:58.