פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



16
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
13/02/2023

הכנסת העשרים וחמש
מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ג (13 בפברואר 2023), שעה 9:00

תכניות הממשלה לקידום ההייטק בנגב ובגליל

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
יוסף עטאונה

איתן טי - סמנכ"ל תכנון ומרכז הוועדה להגדלת ההון האנושי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

סלעית לב - מנהלת תחום הנבטה ויזמות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

טליה ישפה - רפרנטית מו"פ והשכלה גבוהה באג"ת, משרד האוצר

מתן חמו - מנהל תחום בכיר תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות, משרד הכלכלה והתעשייה

שי קורן - כלכלן, מנהל תחום תקציב, תכנון ומחקר, משרד הכלכלה והתעשייה

אמיר ודמני - רח"ט תומכ"א

יותם עיברי - מנהל צמחיה כלכלית, עמותת אור, תנועת ההתיישבות

חנן ברנד - סמנכ"ל ומנהל חטיבת הזנק, רשות החדשנות

יניב פרץ - ראש אגף מעסיקים, רשות התעסוקה

יעקב דור - מנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע

דנה דקו מדנס - מנהלת המח' המוניציפלית, מרכז השלטון המקומי

שוקי אוחנה - ראש העיר צפת

רפאל טרבלסי - עוזר ראש העיר טבריה

לירון אדלר מינקה

אמל ביבאר

מירב מקלר - חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.


תכניות הממשלה לקידום ההייטק בנגב ובגליל

בוקר טוב, אנחנו פותחים את דיוני הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. ובוקר כזה אי אפשר להתחיל בעניינים שגרתיים. ראשית, אני מבקש למסור תנחומים למשפחות הנרצחים, במיוחד הילדים הקטנים והתמימים שנרצחו בסוף השבוע הזה, ולשלוח החלמה מהירה לפצועים.

בשבועיים האחרונים נרצחו 10 ישראלים בפיגועים. אנחנו בגל של התמודדות ביטחונית משמעותית. הנושא השני שמרחף על היום הזה הוא הרפורמה במערכת המשפט. אני רוצה לברך את נשיא המדינה על הקריאה שלו להדברות והגעה להסכמות. המחנה הממלכתי נעתר לקריאה הזו מידית, וגם דרש אותה מראש, עוד בטרם הנשיא הציע זאת, ואני מקווה שכל הצדדים יירגעו, ייעצרו, זה רצון העם, להירגע ולהגיע לשינוי בתחום המשפט בהסכמה.

היום גם יגיעו לרחבי הכנסת מאות אלפי מפגינים, וזכות המחאה וההפגנה עומדת בחוק לכל אדם, ולכן הם מוזמנים ומבורכים. כמובן צריך לשמור על החוק, ולא להיגרר לשום פרובוקציה או אלימות, כדי שהיום הזה יעבור בשלום במשכן הכנסת. אני מקווה גם שהקואליציה תבין את חומרת המצב בעם והקרע בעם ותאט רגע את החקיקה לפי קריאתו של הנשיא, ותתעסק בנושאים שחשובים לאזרחים, כמו יוקר המחייה, כמו המלחמה בטרור, כמו הביטחון האישי. יש כל כך הרבה דברים שאנחנו מסכימים עליהם.

בחרנו נושא ראשון בוועדה לחיזור ופיתוח הנגב והגליל סביב הסוגיה של ההייטק בנגב ובגליל, ואולי אפשר לקרוא לדיון הזה דיון על אין הייטק בנגב ובגליל. יש קצת, אבל ההייטק הוא חגיגה שנמצאת במשולש של תל אביב, חיפה, קצת רחובות, קצת ירושלים, והחגיגה הזאת לא זורמת לא מספיק לבאר שבע, לא מספיק מדרום לבאר שבע, לא לעוטף עזה, לא לגליל העליון, לא לגולן, לא לקריית שמונה, לא לבקעה, לא לירדן.

אי אפשר שמדינה שהיא START UP NATION היא בסוף שליש מדינה שהיא START UP NATION. ואלה שחושבים שאין הון אנושי בנגב ובגליל – טועים. הנגב והגליל מייצר תלמידים מבריקים כולל בוגרי 5 יחידות מתמטיקה, פיסיקה והמון כישרונות, אבל ההזדמנויות שמחכות להם במרחב שהם חיים בו, אלו הם הזדמנויות נמוכות, וכמעט לא קיימות.

יש גם מחדלים של הממשלה שאני רוצה להבין אם היא הפיקה לקחים בסוגיית ההובלה של ההייטק לפריפריה. אז אנחנו נשמע גם את נציגי הממשלה, מה הממשלה מתכננת ועושה כדי להביא הייטק לנגב ולגליל, ונאפשר גם לראשי הערים וגופים אחרים להציג לנו את הסוגיה מהשטח.

אפשר להתחיל אתנו ח"כ ביטון? כי אנחנו הולכים לרעידות אדמה.

אני יודע שאתם הולכים, אבל אי אפשר להתחיל. אנחנו רוצים לשמוע כמה נציגי ממשלה ואז אנחנו ניתן גם לראשי רשויות. חנן ברנד, רשות החדשנות.

שלום בוקר טוב, אני סמנכ"ל ומנהל חטיבת הזנק ברשות החדשנות. תודה רבה לח"כ ביטון שהזמנתם אותנו, אנחנו שמחים מאוד להשתתף בדיון החשוב הזה.

לפני שאתה צולל לנגב ולגליל, רק תגיד מה התקציב שעמד לרשותכם בשנת 2022, מה אחוז הביצוע שלו, לאן הלך.

התקציב השנתי שלנו ברשות החדשנות למענקים בשנה, סדר גודל של מיליארד וחצי שקלים, מתוכו בשנת 2021 אנחנו השקענו כ- 300 מיליון שקלים במענקים לחברות בפריפריה, בעיקר בנגב ובגליל, יש לנו פעילות רבה, ארוכת שנים באמת לקידום הנגב והגליל ולקידום הפריפריה ובעצם במרכז הפעילות שלנו יש גיוון.

שניה, חנן, אתם משקיעים מיליארד וחצי בשנה?

כן.

אז למה רק 300 מיליון מענקים?

הצורה שבה הרשות לחדשנות פועלת לפי חוק המו"פ, אנחנו עובדים בעצם בצורה של מצוינות לפי הגשות, לפי איכות ובסופו של דבר אנחנו פועלים לפי הטובים ביותר בשביל לקדם את הייטק הישראלי. אנחנו כן פועלים להקמת חממות.

חנן, בוועדה הזאת אני לא רוצה לא מריחות ולא אגדות. התקציב שלך זה מיליארד וחצי?

נתת 300 השנה?

כן, ב-2021. אין לנו עדיין נתונים ל-2022.

נגמרה השנה ואין לכם עדיין נתונים? אתם חדשנות? אני לא מבין את התשובה הזאת. את ההחלטות שלכם על 2022 כבר קיבלתם.

נכון. אנחנו קיבלנו את ההזמנה לדיון הזה לפני פחות מ-24 שעות, עשינו את המקסימום בשביל לאסוף את המידע.

אבל לא ביקשתי ממך להמציא לי טבלאות. אחוז ביצוע תקציבי של כל גוף, זה דבר שקיים כל יום. מה זה התירוץ הזה? אז יש לך מיליארד וחצי, ואתה מבצע 300 ב- 2021?

מיליארד וחצי בשנה לכל הפעילות.

המענקים 300 ב- 2021?

300 מיליון שקלים ב- 2021 לאזור הנגב והגליל.

וב- 2022?

יש לי נתונים חלקיים שאנחנו נשמח לשתף אותם, אבל אין לי נתונים מלאים של כל השקעות הרשות. עוד פעם, קיבלנו הזמנה לפני פחות מ-24 שעות.

ושאר ההשקעה שלכם הולכת למרכז הארץ? כמה סך הכל מענקים?

סך הכל מענקים מיליארד וחצי שקלים. הצורה שאנחנו עובדים אלה קולות קוראים פתוחים בעצם שיכולים לגשת אליהם מכל הארץ, אנחנו כמובן עושים עבודת פיתוח עסקי כדי שיגישו אלינו יותר הגשות באמת מאזורי הפריפריה. נכון להיום 20% מתקציבנו הולך באמת להשקעות באזורי הפריפריה.

לאן הלכו ה- 300? לאיזה חברות? איפה, באיזה ערים, באיזה מקומות?

אז בעצם היום אנחנו מפעילים 9 חממות ברחבי הארץ, חממות טכנולוגיות ומעבדות.

לא, זה לא השאלה שלי. מענק הוא הולך לחברה. אם חממה היא חברה, אז תספור אותה כחברה. איזה חברות קיבלו 300 מיליון שקל ב- 2021?

חממות מגישות לנו חברות שנמצאות באזור הפעילות שלהם, ולכן יש לנו חממה כמו שאתה מכיר בירוחם, חממת קאנגב שנמצאת באזור רהט, חממה בקצרין חממת גליל אופק, חממת NGT בנצרת, בכרמיאל.

אז מה החברות קיבלו?

החברות קיבלו מענקים ישירים לתמיכה בפעילות התמיכה והפיתוח שלהם.

אז תגיד לי את השמות של החברות של 2021.

של 300 מיליון ₪? זה סדר גודל של 150 חברות, יהיה לי קשה לתת לך את כל החברות.

הממוצע שלהם זה 2 מיליון שקל?

ממוצע מענק שלנו הוא לרוב באזור ה 2-2.5 מיליון ₪.

זה קרה ב- 2021 ובבקרה שלך על החברות האלה, אתה יכול לראות גידול של עובדים או נתונים, או מספר מועסקים.

כן, אז חלק עיקרי של הפעילות של החברות בפריפריה, במיוחד החממות של כרמיאל, ירוחם ורהט, כמו שהיה בדיון של ועדת הכלכלה בשנה שעברה הייתה לקדם את האקו סיסטם של ההייטק באזור שלהם. ולכן, כשאנחנו בוחרים של חברה, המטרה היא בעצם הקמה של עוגן תעסוקה מקומי, ואכן אנחנו רואים שהחברות גם בסיום החממה נשארים באזור ומפתחים את החממה המקומית.

אני יכול לתת לדוגמא את חברת ביו בטר, חברה שקמה בחממה בקצרין, היא גייסה לאחרונה עוד 14 מיליון דולר מקרנות מובילות, והם באמת מרכז הפיתוח שלהם כרגע נמצא באזור קצרין, מעסיקים עשרות עובדים, יש מקרים כאלה.

יש גם מקרים הפוכים שבהם החברות מסיימות את התקופה ומחליטות שהן לא רוצות להישאר בצפון או בדרום והן עוברות לאזור המרכז, זה בהחלט קורה, אנחנו לאט לאט רואים שיפור בנוכחות של החברות וההישארות שלהם באזור.

אז אולי זו טעות לתת להם כסף מלכתחילה, אם הן יכולות להעלם כל כך מהר?

אם זו טעות?

אתה מכיר את האירוע של ה- 624 מיליון שקל של חמש שנים לחמש חברות?

כן, מסלול 15 היה מסלול שפעל לתת כסף משמעותי לחברות גדולות דווקא כדי לייצר של עוגני תעסוקה, ואכן התוצאות שם כמו שצוין בוועדת הכלכלה, התוצאות לא היו מוצלחות. המסלול הזה כבר לא קיים מעל 5 שנים, הסקנו את המסקנות.

אתה צריך לדייק, אני רואה שעוד ב- 2019 ניתנו שם כסף, 13 מיליון שקל, אז איך אתה סופר 5 שנים?

ב- 2016 אושר תקציב בפעם האחרונה, כשעוד המדען הראשי היה, עוד לא היתה רשות החדשנות, ב- 2019 הם קיבלו.

חנן, בוועדה הזו תעשה לי טובה, דבר איתי דוגרי, אל תגיד לי דבר לא נכון, אל תגיד גם לפרוטוקול. האחרונה שהסתירה מידע מוועדת כלכלה זה לא נגמר טוב.

ב- 2019 נתתם 13 מיליון במסלול 15, ב- 2020 עוד 6 מיליון אחרונים, ע"פ דו"ח שאני מחזיק של הכנסת שהכינו לי, אז רק לפני שנתיים נתתם 20 מיליון שקל.

אבל מה שתפס את עינינו שיש חברה אחת שקיבלה 324 מיליון שקל כמדומני בשם נגב משהו, נגב טלקום. התשלומים שלה ניתנו גם ב-2016-2018. היא קיימת החברה הזאת?

נכון להיום, עוד פעם, המסלול לא קיים, מאז 2019 לא ניתנו מענקים נוספים.

חנן אתה פוליטיקאי? שאלתי אותך אם החברה הזו קיימת ואתה עונה לי משהו אחר?

אני לא יודע.

מה זאת אומרת לא יודע? שמתם 300 מיליון שקל על חברה ואתם לא יודעים אם היא קיימת.

אני אשמח לאסוף את המידע

מה זה לאסוף? אתה משלם לה 300 מיליון אתה צריך לדבר איתה כל יום.

זו חברה שקיבלה מענקים לפני 4 שנים ויותר, אני לא מסתכל אחורה על חברות שקיבלו מענקים ב- 2019 ו-2018.

למה? המבחן שלך הוא לא מה התוצאות של חברות שקיבלו מענקים?

עוד פעם, כשהיה פה ד"ר רמי אפלבאום בוועדה הקודמת, הוא הציג את התוצאות של המסלול.

בסדר, אבל זה עבר, היסטוריה. החברה הזאת קיימת או לא קיימת?

אין לי את המידע. אני אשמח לאסוף אותו ולחזור.

החברה הזאת עמדה ביעדים, אל מול 300 מיליון שקל כמה עובדים היא הביאה?

עוד פעם, כבר דובר בוועדה הקודמת, אנחנו יודעים שהתכנית הזאת לא הייתה מוצלחת ואכן אנחנו הסקנו את המסקנות והיא לא קיימת יותר.

תשמע חנן, אין לי בעיה עם תכנית לא מוצלחת, יש לי בעיה עם מגה אירוע. קודם כל איך יכול להיות שהם קיבלו חצי מהכסף, סך הכול היו 600 מיליון והם קיבלו 320. מי קבע שחברה אחת תקבל כל כך הרבה?

ואם כבר היא קבלה כל כך הרבה, יש לכם פה אחריות, אז אתה לא יודע איפה היא, כמה עובדים יש לה, אולי היא צריכה להשיב כסף? מישהו עומד מול הדבר הזה? מישהו תובע אותה בבית משפט? כמה עובדים יש לה?

אגב, אתה יודע שרוב האנשים שמזמינים אותם לוועדות – הם באים. החברה הזאת הוזמנה לוועדה ולא הגיעה. אני חושב כל ה- 600 מיליון שלכם הלכו ל-5 חברות בלבד, זה החשבון שלי, והעולם שותק. זאת אומרת יכול להיות מצב שבמדינת ישראל הלכו לטמיון 600 מיליון שקל ואף אחד לא נותן דין ואין ועדת חקירה, הרי אם השלטון המקומי היה מאבד 600 מיליון שקל הייתה חבות אישית, אם איזה שר היה מאבד 600 מיליון שקל, מיליון, אז אני שואל אותך חנן ברצינות, מעבר להפסקת התכנית הזאת שבאמת לא היה טובה, איזה חקירה ואיזה בדיקה ואיזה אכיפה יש מול החמש חברות האלה?

אין לי את המידע.

אז אנחנו נחזור. בוא נתחיל את הסיכום שלנו אמל. בדיון הבא יגיע לפה ראש רשות החדשנות ויציג לנו CASE STUDY של החברה הזאת וידרוש מהחברות האלה, מתוקף המימון שהוא מימן אותן, להיות נוכחות. כל חמש החברות שקיבלו את הכסף הזה עד 2020 יהיו בדיון כאן, ראש רשות החדשנות יהיה כאן, יציג כמה כל אחת קיבלה, איפה היא ממוקמת וכמה עובדים יש לה, ואם היא עמדה בהתחייבויות שלה מול המדינה. חובתו להביא את החברות האלה. הוא מימן אותן, הוא ידאג להביא אותן.

אז מה הפקתם לקחים מהאירוע הזה?

דבר ראשון אנחנו מאמינים בהקמה של אקו סיסטם אזורי. לבוא לתת כסף למעסיקים במטרה שהם יגדילו את כמות המועסקים שלהם בצורה לא מקומית כנראה לא תעזור, יכול להיות שמה שהם יעשו זה יביאו עובדים מהמרכז שישבו בפריפריה, יכול להיות שהם יגדילו בצורה מלאכותית את מספר העובדים.

מה שבטוח, השיטה שאנחנו היום מאמינים בה זה קידום אקו סיסטם מקומי, חיבור של העוגנים אם זה המועצות, אם זה ראשי הערים, אם זה האשכולות, ביחד עם משרדי הממשלה השונים, ובפעילות משותפת. אנחנו בפעילות שלנו משקיעים המון המון בפריפריה באזורי הנגב והגליל, גם בתעסוקה בהייטק וגם ביזמות.

בסופו של דבר ההשפעה שלנו היא מוגבלת, אי אפשר להגיד חממה אחת בצפון והיא תשנה א כל האזור ולכן הגישה החדשה וגם סלעית שנמצאת פה שותפה בלא מעט כאלה, אלו צוותי עבודה משותפים שלוקחים בעצם את כל העוגנים האזוריים בשיתוף פעולה, ושם אנחנו מאמינים שאפשר לעשות שינוי הרבה יותר גדול.

פעלנו בעצם בתכנית בבאר שבע, כמו שאתם מכירים, תכנית שאושרה לאחרונה לקידום האקו סיסטם המקומי, שיתוף שפעולה של העוגנים, שיתוף שפעולה של השחקנים שם וזה הצורה שאנחנו בעצם מאמינים בפעולה.

תשמע, תאמין לי שאם היית שם את ה-600 מיליון שקל האלה בעשרים רשויות, עם ראש עיר שרוצה לעבוד וחברה כלכלית ומוצא קצת התחלה של פעילות הייטק מקומית קטנה של חברת תוכנה של 3 עובדים, היית כבר נמצא במקום אחר היום, וזה מאוד מדאיג אותי האם הלקחים הופקו.

מדאיג אותי גם הפרופורציה, הרי קטר ההייטק עובד גם בלעדיכם במרכז, ואם כבר לעודד הייטק, צריך לשים הרבה יותר בנגב ובגליל ולא 20% מהכסף. מה התכנית שלכם להקצאת משאבים ב-2023?

אז עוד פעם, אנחנו עובדים לפי חוק המו"פ שבעצם דוחף אותנו להשקיע בחברות הטובות ביותר. אנחנו לא נותנים עדיפות לחברה מסויימת בגלל המיקום שלה, אנחנו יכולים לתת לה תוספת במענק.

למה לא? הקב"ה קבע את זה? למה שלא תהיה עדיפות?

אני אסביר, כמעט בכל המסלולים שלנו, במסלולי ההזנק, במסלולי פיתוח לייצור שמעל 50% התמיכות שלנו הם באזורי פריפריה, בעצם בקידום של מפעלים לאזורי הטכנולוגיה, אנחנו נותנים תוספת מענק לכל חברה שמגישה מאזורי פריפריה ובמיוחד מהנגב והגליל.

למה לא לשמור כסף רק לנגב ולגליל?

מכיוון שעקרון הפעולה שלנו מדבר על מצוינות.

אבל לא הקב"ה קבע את זה, בני אדם קבעו את זה.

נכון, חוק המו"פ קבע את זה שלפיו אנחנו פועלים.

אז תביאו תיקון, למה החוק הזה נכון? אולי ה- 20% זה לא נכון, אולי צריך 50% לנגב ולגליל, אולי צריך להקצות את זה גיאוגרפית, לשמור על זה שיידעו שזה יגיע רק למקומות האלה, אז זה יגרום לאנשים לרצות יותר לבוא לשם, אבל למה לקבל חוק כאילו הקב"ה קבע, חוקים פה משתנים, אתה רואה מה קורה בכנסת. מילא חוקים טובים שרוצים לשנות, אבל חוק גרוע אפשר לשנות.

אני לא חושב שזה נכון שאנחנו נוריד את הרף, המטרה היא להעלות את הרף.

לא אמרתי להוריד את הרף, אמרתי להשאיר כסף לנגב ולגליל, תעשה רף גבוה, תביא חברות, תביא מקומיים.

אני רוצה, אם אני יכול להביא דוגמא אחת, אישרנו לאחרונה 6 מרכזי יזמות, חדשנות ומועדון המשקיעים הראשון בארץ למגזר הערבי, כולו בצפון, בסכנין, בערערה, בנצרת, בכפר קאסם כשהמטרה המרכזית זה בעצם עידוד ערבים שמסיימים את התואר לבוא - - -

ושם אתה נתת כסף רק לערבים לפי החלטת ממשלה.

לפי החלטת ממשלה 550.

אז פתאום החוק לא פוגע בך כשאתה יכול לייעד בדיוק למגזר מסוים? אז למה אתה לא יודע לייעד לנגב ולגליל?

בהחלט, אם תהיה תכנית ספיציפית, אם תקציב תוספתי של משרד הנגב והגליל או של המשרד לשוויון חברתי, אנחנו נוכל לעשות פעילות מעבר לתקציבנו שנשאר פחות או יותר קבוע כבר 20 שנה.

בוא אני אגיד לך משהו, אם הייתי אחראי על הכספים במדינה, בשנה מסוימת לא הייתי נותן לכם שקל על מה שקרה עם ה-600 מיליון. חצי מהכסף שלכם עד היום אנחנו לא יודעים מה קרה איתו וגם כשיש אותו האם יש 100% ביצוע ואתה היית צריך לשלוט במספרים, להגיד לי השנה הוספנו 300 עובדים לנגב, 400, ואתה לא יודע להגיד את התשובה הזאת מידית, אז בשביל מה אתם קיימים? זה המשפט הכי פשוט אצלכם, כמה עובדים כל שנה אתם מביאים ואיפה הם, זה הדו"ח היומי, זה צריך להיות שם דיגיטלי, כל יום מתעדכן, משהו בשיטת העבודה מדאיג אותי בעבר, אני לא יודע אם הלקחים האלה הופקו, לעת עתה אנחנו קבענו דיון נוסף עם מנכ"ל רשות החדשנות, עם 5 החברות שקיבלו 600 מיליון שקל לעשות CASE STUDY לראות איפה הם, מה הן עושות ואם יש בדיקה ואכיפה, ואם הכל שם היה כדין. זה תחקיר שהייתם אמורים לעשות בלעדי.

יש פה נציג של האוצר בדיון? אין נציג של האוצר. זומן נציג של האוצר? מי זה? תוציאי מכתב לשר האוצר על התייחסות האנשים שלו לוועדות בכנסת ונדע לטפל במי שלא מגיע לוועדה לנגב וגליל, אבל תתחילי עם מכתב חמור לשר האוצר על מה שקרה פה, האוצר היה צריך לחקור אתכם. שוקי אוחנה ראש העיר צפת איננו, ראש העיר של טבריה גם איננו. טרבלסי, אתה רוצה לדבר בשמו? בבקשה תציג את עצמך לפרוטוקול.

רפאל טרבלסי, יו"ר הנהלת המתנ"סים בעיר. ח"כ מיכאל ביטון אני רוצה באמת להודות לך על הדיון החשוב הזה ששמים את הצפון ואת הנגב במרכז העניינים, כתושב טבריה, כבחור בגיל 34 תיכף 5, ועשר שנים בפוליטיקה המקומית שמנסה לשנות את העתיד שלנו, של הדור שלי, אני רוצה להגיד שמשהו תקוע.

עיריית טבריה, אני לוקח ספציפית את עיריית טבריה, משקיעה המון המון כסף בחינוך וחברים שלי, מיד אחרי צבא, פשוט קמים ועוזבים למרכז הארץ. הולכים למקומות איפה שיש להם מקום עבודה טוב. ובחיים, אני עשר שנים בפוליטיקה הטבריינית, חבר מועצה והיום כיו"ר הנהלת המתנ"סים, בחיים לא באו המדינה ואמרו "בוא, ננסה לעזור לך לפתוח עוד מקומות תעסוקה". ואני רוצה לחדד את השאלה שח"כ מיכאל שאל, האם מישהו בדק פעם איזה מפעל בגליל נפתח ב-30 האחרונות? מישהו בדק פעם לאיפה הכסף באמת הולך, לאיזה השקעות, כמה צעירים באמת הצלחנו, עזבו להביא מהמרכז לטבריה, אלא שהצלחנו שהם לא יברחו מטבריה, שהם לא יעזבו את העיר לטובת מדינת תל אביב? האם מישהו פעם בדק את זה?

אני, ח"כ מיכאל, אתה מכיר אותי, ואני חוזר על הבקשה שוב פעם, המדינה חייבת לשנות את סדרי העדיפויות, חייבת להשקיע יותר ממוקד בפריפריה הצפונית והדרומית, לא בדיבורים, במעשים. כי אנחנו בטבריה לא ראינו שקל מכל המענקים שדיברו פה, ואני מחובר להרבה מאוד, ואני גם מכיר את המרכז חדשנות שאמרת שהם ספציפית למגזר מסוים, אבל אף פעם אותו הכסף לא בא לחברים שלי בני הגיל שלי, גילאי 20-50, אף פעם הם לא ראו את המדינה קמה, מכניסה את היד לכיס ומשקיעה בהם כדי שהם יישארו לגור בטבריה, והגיע הזמן לשנות את המציאות הזאת. תודה.

תודה לך טרבלסי. איתן טי בבקשה.

שלום, בוקר טוב, נעים מאוד אדוני יו"ר הוועדה. יש לנו מצגת גם שאפשר להציג אותה. אני אציג מה שחשוב. אני ריכזתי את הועדה להגדלת ההון האנושי להייטק בראשות דדי פרלמוטר, עם הרבה מאוד שותפים, וחשוב לי מאוד להגיד מה עלה בוועדה בהקשרים של נגב וגליל שהיו מאוד חשובים לנו, בייחוד לאור הנתונים שניתחנו, ומה שנראה לכם בהמשך.

אז קודם כל, הוועדה כללה גם כמובן את כל משרדי הממשלה הרלבנטיים, גם קרנות הון סיכון, גם חברות ובעצם המטרה שלה הייתה להגדיל את ההון האנושי להייטק ולתת יותר משרות לאנשים ברמה כלכלית גבוהה.

מה שלמדנו לאורך הדרך שאפשר לדבר על מיליון איש להייטק, ואפשר לדבר על הגדלה של הון אנושי להייטק, אבל מה שיותר חשוב זה שבעצם יש לנו שתי כלכלות. בקו העליון אפשר לראות את האוצר לעובד שמועסק בהייטק, בקו התחתון יש את כל שאר ענפי המשק כשבעצם יש לנו בישראל שתי כלכלות והמטרה שלנו זה לא רק להרים את הקו העליון ולהוסיף יותר אנשים שיעבדו בהייטק בשכר גבוה, אלא גם את הקו התחתון, אלה שכרגע מועסקים במשרות רגילות במשק, כמוני או כמו אחרים, ולא בהייטק, גם הם יכולים להגיע לרמות שכר כאלה ולהעלות את הפריון במשק'.

מה שאני מראה פה, זה בעצם השינוי תפיסה שבעיני הוא מהותי, שאנחנו מראים בעצם את זה בעבר, הנה תראו למטה את מקצוע הבנקאות, על כל מישהו שהועסק כבנקאי, ככלכלן או בדברים כאלה, על כל 14 בנקאים היה 1 שמועסק כאיש טכנולוגיה, איש מערכות מידע או טכנולוגיה. אחרי 10 שנים זה ירד ל-7.4.

מה שאנחנו אומרים פה, שכל הכישורים שנדרשים במשק משתנים. אם בעבר חקלאי, רופא, כלכלן היו פשוט כאלה, היום צריכים להיות עם כישורים טכנולוגיים כדי להצליח בעולם העתיד ואם אנחנו לא נצליח לשנות את הבסיס, אז בעצם לא נעשה שום דבר. למה אני אומר את כל זה? אנחנו עסקנו בשורש הסוגיה. כשדיברו על הגדלת ההון האנושי של ההייטק אפשר היה לעשות הרבה מאוד מיזמים מיידים שמביאים תוצאות מהר מאוד, אנחנו אמרנו שאם לא נשנה את הבסיס, והבסיס זה הילדים והנוער, ואדוני היו"ר לא צריך לספר לך כמה חשוב נוער וילדים בפריפריה ובירוחם ובמקומות כאלה שנשנה את הבסיס ואת הכישורים שיש לילדים, נוכל באמת לשנות את המושג פריפריה ושלא תהיה פריפריה יותר.

אתה יודע איתן לשמוע אותך אומר את זה ולראות מה קרה בשנים האחרונות עם הכסף שלכם זה קצת אגדה אורבנית. שלא תהיה פריפריה, אני לא יודע אם אתם באמת תביאו את הבשורה הזאת, גם בכסף הגדול שהיה לכם היה אפשר לעשות איתו מהפכה חברתית, ואני לא יודע אם אתם בכיוון, זה מה שמדאיג אותי במיוחד תיעדוף שלכם, בהקצאת הכסף, בחוסר נכונות אם אתה לא רוצה שתהיה פריפריה אז אתה משאיר רק 20% מהכסף שלך, אם זה היעד הלאומי שלך להייטק, אז למה אתה לא שם מיליארד שקל שם?

הלוואי שהיה לנו מיליארד שקל, אנחנו משרד צנוע.

יש לך מיליארד שלוש מאות.

לא, ברשות החדשנות. המשרד עצמו הוא חצי מיליארד שקל. הרשות שתחתיו היא 1.5 מיליארד, אבל רגע אני אתאר מה אנחנו באמת עושים.

מה המשרד לחדשנות ורשות החדשנות הם באותו משרד לא? עכשיו איפה אתם נמצאים, אצל איזה משרד ממשלתי?

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בראשות השר אופיר אקוניס. תחתיו יש גם רשות החדשנות, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק וטוב, אבל אנחנו שני גופים שונים. יש את משרד החדשנות והטכנולוגיה ויש את הרשות.

כן, אני מבין, אבל ה-500 מיליון של אקוניס זה למדע בכלל.

נכון, ומאוד מאוד חשוב לנו הפריפריה ואני רוצה להציג מה בעצם אנחנו עושים.

יש לכם, דווקא משרד המדע, עשה תכניות יפות בקרב בני נוער, אבל אם לא ייתנו להם הזדמנויות אז מה זה שווה. עשינו רובוטיקה עשינו רחפנים, עשינו הייטק. אבל מי אסף אותם אחרי צבא? תל אביב אספה אותם.

אז אנחנו מאמינים שיזמים מקומיים יתמכו במקומות האלה, ירצו, ויותר ירצו, לחזור לשם ולפתח את התעשייה המקומית.

אתה צודק, אם היתה אסטרטגיה לתת בעדיפות כסף למקומיים ולאנשים שנשארים לגור ולא כאלה שעשו עלינו סיבוב שעוד לא חקרנו איפה הם, היינו עושים מהפיכה. רק בעשור האחרון עם הקצת כסף הזה וכבר יש סימנים אתה יודע, בכל עיר יש חברת תכנות קטנה. יש חממה שקמה על בסיס תורמים, למה צריך להקים חממות על בסיס תורמים במדינה, ולא ממשלה שתלך ותיתן את הכסף? תודה בינתיים איתן.

אם תרצה שנציג את התוכניות שאנחנו עושים.

אני מכיר אותן.

יש לנו תכניות חדשות.

כדי לתת לכם כבוד שזה תכניות טובות, ננסה תיכף בהמשך אבל תכניות טובות. עבדתי עם משרד המדע והוא הגיע לירוחם בעשור האחרון ובזכותו הילדים בירוחם הגיעו להרבה מקומות בעולם ובזכותו ילדים בירוחם באופן עקיף לראשונה הגיעו ל-81 ו- 8200. לפני זה זה לא היה.

אז אני יכול לספר לך גם על תכנית חדשה לאחרונה ביחד עם החברה למתנ"סים אנחנו מקימים מרכזי המראה דווקא לילדים בני 14-18 שזה בעצם הזדמנות שלהם לפגוש משקיעים וקרנות הון סיכון, כי ילד במרכז שרוצה ויש לו רעיון טוב לסטרטאפ, אז הוא הולך לשכן שלו, הולך לחבר שלו, הוא מוצא את המקומות שלו איך להגיע, בפריפריה פחות.

אנחנו ביחד עם החברה למתנסים פתחנו פיילוט 8 מרכזים, שכל ילד שיש לו רעיון לסטרטאפ, שיש לו רעיון לאיזה שהוא כיוון יזמות, יכול לגשת אליהם הוא יקבל ייעוץ, יקבל הכוונה, יקבל רעיונות.

קודם כל זה דבר טוב, צריך להיזהר מגימיקים, מילים גבוהות כמו המראה זה מילה גבוהה. האם באמת ילד הקים משהו, האם יצא מזה משהו, האם מישהו עוקב אחרי הילד הזה אחרי צבא, בוגר התכנית הזאת. יש את יוניסטרים, יש כל מני דברים קרובים לדבר הזה, אבל התכניות האלה מאוד מאוד חשובות. אם יהיה זמן אני אתן לך לפרט.

תת אלוף ודמני חברי שבשבילי הוא יש דבר כזה ראש אכ"א בישראל, ואלוף יניב עשור הוא ראש אכ"א והלב שלו במקום הנכון, אבל ודמני הוא המוח של אכ"א והעוצמה של אכ"א ועבדתי איתו המון. אני רוצה למקד אותך ודמני גם שתסקור לנו ברגע הנתון הזה, נניח מתוך התיכונים בנגב, לכמה מתוכם הכנסנו תכנית שתפתח את הדלת לצעירים האלה להגעה למודיעין, בעוד 6 שנים לבסיס המודיעין בליקית, וגם את ההתייחסות הזאת וגם איזה דרכים מתוקנות להגדיל את ההשתתפות של בני הפריפריה ב-81, 8200 ביחידות הטכנולוגיות הנוספות.

אותו מקרה שזימנו אנשים לראיון בשמונה בבוקר מירוחם לתל אביב. ילד משפחת רווחה, כבר התגבר, כבר למד והריאיון שלו בשמונה בתל אביב, האוטובוס לא מגיע בשמונה, איך הוא יגיע לריאיון במודיעין? אז זה יותר בכיוון של נגישות, של הליכה לרשויות, של איתור הון אנושי, של פרו אקטיביות, זה דברים שאני רוצה שתתמקד בהם.

אוקיי, אז אני בקצרה. קודם תודה על הדברים ח"כ ביטון, אני אגיד מספר דברים. ראשית, אנחנו כפי שאמרת שינינו את כל התפיסה של העבודה בתוך הרשויות, זה נקרא מודל רשותי, ופועלים ככה למעלה משנה ברשויות גם בדרום וגם בצפון.

המודל התחיל מלשכת גיוס ב"ש שאחראית על כל הדרום טבריה שאחראית על הצפון, ואחרי זה חיפה ורק לאחר מכן, עכשיו אנחנו מכניסים את המודל במרכז. זאת אומרת, עבדנו הפוך בדיוק מהטעם הזה של לחזק ומיצוי ההון האנושי בפריפריה.

אני יכול להגיד שממש לפני שבוע כדוגמא, היה ראש אכ"א בעיר אשקלון, יחד עם כל מנהלי התיכונים והעיר כמובן, ורואים את שיתוף הפעולה הזה ואת ההשלכות שלו, גם בהתייצבות יותר גדולה למיונים, גם בהעלאות במסגרת צו אחוד מגיעים על הכיתה, כל השכבה לבית הספר.

תהליכים בעולם הפרט שפותרים את בעיות הת"ש של האנשים עוד לפני שהם מתגייסים, אבל בעיקר בעיקר, וזה הנקודה שהעלית ח"כ ביטון, זו הסוגיה של המיונים. אנחנו כבר בשנה השנייה של המדיניות הזאת. שינינו בכלל את שיטת המיון בצה"ל, באופן ששיטת המיון שמה דגש לא רק על יכולות קוגניטיביות אלא גם על כישורים ביצועיים וגם הנגשנו את תהליכי המיון לפריפריה, אני מתכוון גם בדרום בבאר שבע, גם בטבריה, גם בחיפה, גם בירושלים, כדי שאנשים לא יצטרכו להגיע למיונים בשמונה בבוקר בתל אביב, אלא יעשו את זה במקומות שלהם.

כמו כן גם שינינו חלק ניכר מהמיונים. כמעט 2/3 מהמיונים למיונים מקוונים כך שלא צריך לזוז מהבית ועושים אותם מרחוק, כך שרמת ההנגשה השתנתה בצורה משמעותית, אז זה נקודה ראשונה.

הנקודה השנייה, ואני חייב לציין פה את השיתוף גם עם משרד הביטחון כמובן, עם מינהלת המעבר דרומה, עם משרד החינוך, עם השלטון המקומי, עם יו"ר השלטון המקומי ועוד גורמים נוספים פילנתרופיה וכו'. אנחנו הרחבנו משמעותית את היקף התוכניות הטכנולוגיות בפריפריה מחטיבת הביניים דרך תכניות מצוינות בתיכונים ודרך העתודה האקדמית ואני אגע ממש במספר תכניות ואני אפרט אותן.

אז התוכנית אולי הכי מעניינת זו תכנית גשרים. תכנית גשרים היא תכנית שמי שמוביל אותה זה יחידה 8200 יחד עם חיל החינוך ויחד עם אגף כוח אדם כמובן. כמובן מתואמת עם משרד החינוך, התוכנית הזאת מגיעה לצורך העניין כיום, מבחינת היקף בתי ספר לסדר גודל של 25,000 תלמידים השנה, התוכנית הזאת רק עולה ובשנה הבאה 36,000 ובשנת 2025 - 48,000.

מספטמבר 2023 כבר ב- 35 רשויות, עד עכשיו ב- 21 רשויות, והיא בעצם חושפת לטכנולוגיה.

באיזה ערים זה קורה וכמה דרומה וכמה צפונה.

כל הערים בשלב הזה הם או בדרום או בצפון.

אבל כמה רחוק בדרום וכמה רחוק בצפון?

אנחנו פותחים אותם בכל המקומות, גם יש בדימונה, בירוחם. בכל עיר.

קריית שמונה, שלומי, חצור?

כן, בכל המקומות. אנחנו מרחיבים גם את התוכנית - - -

טבריה, מה עם טבריה?

כן גם בטבריה. אנחנו מרחיבים את התכנית עכשיו גם למיעוטים כדי באמת לייצר כישורים טכנולוגיים שהם בסיס למה שקורה לאחר מכן בתיכון.

הדבר השני זה באמת תכניות מצוינות בשלב התיכון שגם הן מוכוונות פריפריה. יש גם במרכז, אבל העיקר מוכוונות פריפריה. תכנית כמו מגשימים, שבעצם היא כבר לא מעט שנים, שהיא עוסקת בעולמות של סייבר ו AI, לה הוספנו גם תכנית ממריאות, שהיא תכנית שמכוונת לנשים, שהמטרה שלה היא למצות יותר נשים לעולם הטכנולוגיה. אנחנו רואים שינוי גדול בצה"ל בסוגיות של שילוב נשים בעולם הטכנולוגי, וגם נשים מהפריפריה.

התכנית השנייה היא ניצנים שהיא עוסקת בעולם התוכנה. אני רק אתן דוגמא, שאם בעבר היו לנו משהו כמו 25-30% נשים בעולם התוכנה, כבר עוברים את ה-50%. אני מדבר על תכניות שהן מכוונות קודם כל פריפריה.

התכנית הנוספת, השקנו אותה עם משרד החינוך מחוז דרום ממש לפני מס' שבועות. זה תכנית של עתודאים מלמדים פיסיקה, 176 עתודאים שמלמדים פיסיקה דווקא בדרום ובעצם המטרה היא גם לחשוף את צה"ל וגם לסייע בלימודי פיסיקה ומתמטיקה, כדי להביא להישגים יותר גבוהים.

יש עוד שורה של תכניות נוספות שהמטרה שלהם היא באמת להרחיב, אני לא אמנה את כולם, אבל בשורה התחתונה, המטרה שעומדת מאחורי הדבר הזה היא באמת להביא לשיעור של בני הפריפריה כשיעורם באוכלוסיה, בתוך היחידות הטכנולוגיות, בתכנית תלת שנתית.

אני רוצה לחבר עוד שני וקטורים מאוד חשובים, אחד זה העתודה האקדמית, במסגרת העתודה האקדמית פועלת תכנית עתידים, אנחנו מדברים כבר על 35% מהעתודאים בצה"ל, אנחנו מדברים על למעלה מ-1000 עתודאים בשנה שנרשמים לצה"ל, אז 35% למעלה מ-350 עתודאים בשנה הם מגיעים מהפריפריה, ואנחנו מדברים על בשנה הבאה כבר 38%, זה גבוה מהשיעור שלהם באוכלוסיה, והמטרה היא להמשיך ולהעמיק את זה, גם תכניות מצוינות לאקדמיזטורים שלומדים כבר תואר ראשון במהלך התיכון וממשיכים לתכניות מצוינות, גם לתואר שני ולחזק את הנושא הזה של הרחבת העתודה מהפריפריה.

תכנית עתידים גם מפעילה תכניות נוספות, חלק מכירים, ח"כ מנית אותם כמו, סוגיית הרחפנות שקורית בירוחם, אבל יש בעוד הרבה מאוד מקומות אחרים כך שהיא גם מעודדת לעתודה וגם לתכניות טכנולוגיות אחרות.

אני אסיים כי באמת אפשר לדבר לא מעט על הדבר הזה בעולמות דווקא שהם פחות מדברים עליהם וזה שער היציאה. ח"כ ביטון שאלת על זה. היום צה"ל מפעיל מספר תכניות שהן מכוונות לטכנולוגיה גם בשחרור בצה"ל תחת מינהלת שבנינו שנקראת מינהלת שער לעתיד. אני רק רוצה לתת דוגמא, היום יש תכנית "לוחמים להייטק" התכנית הזו הושקה לפני כשלוש שנים. השנה הקרובה כבר ילמדו בה למעלה מ-1300 לוחמים, התכנית הזאת היא בסופו של דבר מכוונת לעבודה בעולם ההייטק עם העשרה, למעלה מ-85% השמה, אותו כנ"ל תכנית ממדים ללימודים שאנחנו מדברים על כ-4000 תלמידים בשנה ש-50% מהם הולכים לעולמות הטכנולוגיים ומכינות קדם אקדמיות כ- 3600 בשנה שכ- 50% הולכים לעולמות הטכנולוגיים, כמובן התכניות האלה הן מובלות ע"י אגף חיילים משוחררים במשרד הביטחון יחד אתנו.

מה שאני רוצה לומר זה בשורות תחתונות את הדברים הבאים: האחד, אנחנו ממוקדים בפריפריה דרך תהליכי המיון וההכנה לצה"ל בצורה הרבה יותר משמעותית. הדבר הזה מביא למיצוי בתפקידים הרבה יותר משמעותיים.

רואים את השינוי? יש איזה נתון? אותי מאוד מעניין, אני יודע על העיירה הקטנה שלי והטובה שפרצנו דרך לראשונה ב81 ו-8200 בעשור האחרון, אבל האם אנחנו רואים את זה גם בדימונה, גם במצפה רמון, גם בקריית שמונה. איזה מדד, מבט רב שנתי על הגעה ליחידות הללו?

אז אני אגיד, אנחנו רואים כמה דברים שיתוף פעולה הרבה יותר גבוה בתהליכי המיון והרחבה של אנשים שמגיעים לתפקידים איכותיים, זה דבר ראשון.

הדבר השני שאנחנו רואים, זה כפי שציינתי במהלך תלת שנתי, עליה עד ל-30% אנשי פריפריה ביחידות הטכנולוגיות, כמו שיעורם באוכלוסייה, אנחנו רואים כבר גידול גם באמ"ן וגם בתקשוב במהלך תלת שנתי, כחלק מהדברים שאמרתי עכשיו, ואנחנו גם רואים שילוב הרבה יותר משמעותי בתהליכים של שער היציאה של בעצם תהליכי הכנה לאזרחות, גם זה קורה בשיתוף עם השלטון המקומי והרשויות הרלבנטיות.

וגם בעתודה, שבסוף 35% בעתודה זה נתון מאוד משמעותי, צריך להגיד שעתודאי – 25% מהסא"לים בצה"ל הם בוגרי עתודה, אז יש פה גם ענין של מוביליות חברתית מאוד משמעותית כשאנחנו מדברים על אחוז כזה גבוה של עתודאים דרך תכנית עתידים. ככה שכל הדברים האלה קורים בפועל ואפשר להצביע עליהם כמגמות מאוד חיוביות שכמובן אנחנו נמצאים במה שנקרא במהלך האירוע, אנחנו עוד עוסקים בלהרחיב, לחזק, להמשיך ולבנות דברים נוספים.

אמיר, תודה. אני רוצה לבקש בדיון הבא סקירה חמש שנתית של הערים המרכזיות בנגב הדרומי ובצפון באזור הצפוני ביותר ובגולן, על פני 5 שנים מגמות של הגעה ל-8200, 81, עתודה, יחידות טכנולוגיות אחרות שתומכות בפעילות יפתח ודברים אחרים שיש לכם, ממש סקירה חמש שנתית בטבלה פשוטה. שמות הערים המרכזיות, חצור, קריית שמונה, שלומי, עכו, נהריה, קצרין, ירוחם, דימונה, שדרות, נתיבות, אופקים, מצפה רמון, ערד כל החגורות האלה, דרום צפון, גם לתת לנו מועצות אזוריות ששכנות להם על ההשתתפות וההגעה למודיעין וליחידות האלה בחמש השנים האחרונות, ולראות שהמספרים מדברים את המאמצים שאתם עושים.

ח"כ יוסף עטאונה בבקשה.

תודה רבה כבוד היו"ר, אני גם מצטרף לדבריך לגבי הצורך בשינוי סדר העדיפות גם בתקצוב ובמיוחד בנושא הזה, לגבי הפריפריה, לגבי הנגב והגליל ובמיוחד לפריפריה שבתוך הפריפריה הזו, במיוחד בנגב. כולכם, וגם אתה כבוד היו"ר, מכיר את המציאות מקרוב לגבי החברה הערבית, הבדואית בנגב על כל מה שקורה וגם על הפערים שקיימים ועל הצורך בלקדם נושא התעסוקה בכלל והייטק בפרט, לצורך הדיון.

כמי שבא מתחום החינוך ועסק כל חייו בקידום מערכת החינוך והכנת ההון האנושי שהילדים והתלמידים אכן יגיעו לאקדמיה ויכולים להשתלב בשוק העבודה, אני יכול להעיד מהמקום שבאתי ממנו, ממועצה מקומית חורה, שכל שנה מסיימים אצלנו בתיכונים כמעט 400 בוגרים תלמידים, לפחות אנחנו מזהים כמעט 70-80 תלמידים מהבוגרים שלנו שאנחנו הכשרנו אותם וגם הגיעו שיכולים להשתלב גם באקדמיה במקצועות המדעיים וגם אחר כך בשוק התעסוקה בהייטק, ולכן אני גם מתחבר למה שאמרת לגבי הצורך בתקצוב גם דרך השלטון המקומי, כי אני נכנסתי לתוך הדיון כשהמשרד מציג ש-600 מיליון שקל ש- 50% מהם אין לו תשובה לאן הכסף הלך, ואיזה חברה ומה עשתה. בעיני כבוד היו"ר זה מאוד חמור שמישהו צריך לתת את הדעת והדין לפי דעתי על זה.

אני אומר שהאירוע הזה לא נבדק אין עליו בקרת עומק של אף גוף של בקרה, אני בכלל קורא למבקר המדינה לחקור את ה-600 מיליון הללו. אנשים לא נתנו את הדין. זה אירוע שעבר מתחת לרדאר, אפילו התקשורת לא התעניינה בזה. אתה יודע, לפעמים על מישהו בודקים אותו על סיגרים של 200,000 שקל, אבל חברה שקיבלה 324,000,000 שקל איפה היא, וכמה עובדים יש ולאן היא נעלמה. זה מספרים, 600,000,000 שקל. אם היו נותנים את זה סתם כסכום ל-30 ערים בנגב, כל עיר 20 מיליון ליזמות חינוכית, היא היתה הופכת את העיר. סכומים עצומים.

אני בדיוק התחלתי לדבר על זה כי מתוך 70-80 פוטנציאל של בוגרים שיכולים גם להשתלב גם באקדמיה ובתעסוקה, במקרה הטוב, במציאות של היום 3,4,5 גג ואז בכסף הקטן הזה אם זה יהיה ייעודי ובשיתוף בתוך הרשויות אפשר להגדיל משמעותית את המספרים.

אני לא רוצה שהאירוע הזה יעבור מתחת לסדר היום כי הוא לא מספיק מהדהד ולא קיבלתי תחקיר מסקנות. על אירועים הרבה יותר קטנים, וכסף יותר קטן יש תחקיר פנימי שאומר חקרנו, בדקנו, טעינו, עשינו. אלה נמצא איתם את הדין ועם הפנים לעתיד אלה המסקנות.

מה היתה הטעות בהקצאה הזאת, אפילו על השאלה למה חברה אחת קיבלה חצי מהכסף, באיזה זכות, במקום לחלק עוגה. הרי סקרת בפנינו, חנן, אמרת שנתתם השנה 300 מיליון ל-150 חברות, זאת אומרת בממוצע 2 מיליון לחברה. פה חברה אחת קיבלה 324 מיליון. מה קרה בדרך?

אני נמצא ברשות קצת פחות משנה, בתפקיד הקודם שלי הייתי יו"ר עמותה שמקדמת פריפריה.

חנן, זה לא עובד! קודם כל תספר לנו על העשייה שלך, זה בסדר. אבל אני הייתי ראש העיר ירוחם והחלפתי איש דגול, עמרם מצנע, והוא התנצל בפני, הוא הביא לי עיר עם הלוואות וגירעונות, אבל הוא בא לצעוד איתי ולהיאבק איתי, אז באתי למשרד הפנים אמרתי להם, אני ראש עיר צעיר בן 39 חסרים לי פה איזה מאה מיליון שקל. מה הייתי אומר להם, אני פה חודש, אני שנה?

תפקידי להוציא את ירוחם מגירעונות, יש לנו אחריות כללית, אנחנו מייצגים ארגון, אני לא מטיל עליך אישית את האחריות למה שקרה, זה וודאי לא נכון, אבל האחריות לחקירה, האחריות לתת תשובה איפה החברה הזאת, האחריות האם היא מעלה האמון של הכסף, האם מיצית את הדין, זה שלך האחריות הזאת, לא של קודמך.

אז כמו שאמרת אנחנו נחזור אליכם עם עוד נתונים, אבל חשוב לי להגיד, בתפקיד לפני כן אנחנו הקמנו את החממה. הייתי בקרן שקרו לה JVP והקמנו את החממה בבאר שבע בשנת 2012, בעצם לא היה שום דבר בבאר שבע, כמעט רק חברה אחת, חברת הייטק.

כשאתה מסתכל היום, אני מניח שהלכת לביקור בגב ים שם בפארק, מעל 3000 עובדים, חברות גדולות שנמצאות, או חלקם חברות שקיבלו מענקים ועוד חברות נוספות שהגיעו לשם בשנים האחרונות, אז יכול להיות בתקופתו, שאמרו שצה"ל יורד דרומה לנגב, וזה לקח הרבה יותר שנים ממה שחשבו, האמינו שזו תהיה בירת הסייבר מהר מאוד, וככה העבירו כסף לחברות.

הבעיה שלי עם ההקצאה של ה-600 מיליון זה שלא הייתה בקרה והייתה אולי פזיזות והפרופורציות לא נשמרו שם.

הרבה פעמים נותנים כסף זמני ומאמינים שהחברות ישמרו את העובדים האלה גם לאחר מכן, מסתבר שכשנותנים כסף לשנתיים לסבסוד שכר, זה באמת לא מחזיק אחרי זה.

זה אירוע קל. אבל אני טוען שהיה פה זדון, אני טוען שיש פה חברה שבאה לקחת הרבה כסף ולהעלם ואת זה אני רוצה לחקור. איפה היא? כמה היא קיבלה, מה היא הבטיחה לעשות, מה הופיע בחוזה מולה, האם היא עמדה בחוזה?

אתה יודע, בדקנו באינטרנט כמה עובדים יש לחברה הזאת, מצאנו שהיא מדווחת על 100 ובדו"חות שלכם היה כתוב שיש לה 80 עובדים ושאלתי איפה הם, כי אני רוצה לנסוע לנגב למצוא אותם. אמרו לי, אין לאן לנסוע. בדו"חות כתוב שיש 80 עובדים בנגב, אני רוצה לפגוש אותם, מה את אומרת? את יכולה להגיד במיקרופון.

היי שלום, שמי סלעית לב, אני מנהלת תחום הנבטה ויזמות ברשות החדשנות, תושבת באר שבע לשעבר ואני כמובן מאוד מאוד שמחה שהנושא הזה עולה לסדר היום, דרך אגב סתם ככה תוך כדי הדיון נכנסתי לאתר של החברה, הם מגייסים ממש ברגעים אלה. תפקיד בבאר שבע אני לא יודעת להגיד כמה עובדים יש להם.

אבל את מבינה שאת בבעיה, זה לא בעיה. נושא הדיון זה עובדים בהייטק בנגב. אתם באים לדיון ואתם לא יודעים להגיד כמה עובדים הבאתם בחברה ספציפית, זה הרי המינימום של הכנה לדיון. זו התייחסות לא רצינית לכנסת. אתם באים בלי טבלה שאומרת, הנה החברה הזאת קיבלה 600 מיליון הביאה X עובדים 200 מיליון, זה המינימום ואיפה הם נמצאים.

תראה, אני רוצה שניה להתייחס למה שנאמר פה. אין ספק שמה שנעשה בעבר צריך להיבדק ולהיחקר ואני נמצאת איתך, אבל אנחנו גם מסתכלים פנינו קדימה, אנחנו גם בתכניות כי את כל נושא הבדיקה האחורית צריך לעשות, אבל אנחנו פנינו קדימה.

כשאנחנו מסתכלים מה אנחנו רוצים לעשות ואיך אנחנו רוצים לקדם, אנחנו נמצאים בוועדות, אנחנו נמצאים בצוותים בין משרדיים בהובלת משרד ראש הממשלה, בהובלת הרשות משאד המדע ואנחנו בהחלט נמצאים במקומות ורוצים לקדם את אותם אזורים.

היום היה אמורה להתקיים ישיבה, שלצערנו בגלל השביתה המתוכננת במשק בוטלה, שכל המטרה שלה הייתה בחודש וחצי האחרון אנחנו נמצאים בפגישות עם רשויות מקומיות כמו ירוחם, מצפה רמון, ודימונה כל מנת לבוא ולשמוע מהעיריות עצמן מה הן צריכות, מה הצרכים שם, מהתושבים עצמם.

להביא אנשי עסקים, להביא אנשי פילנתרופיה לא כנדבות, אלא גופים עם ערך מוסף על מנת לייצר מקומות תעסוקה איכותיים שיישארו שם לאחר מכן, סנסטנבילי. וגם בבאר שבע.

אני רוצה להגיד שמה שאת אומרת הוא נכון, הקשבה לקהילות, הקשבה לרשויות, עבודה משותפת עם רשויות מקומיות ואיתור המקומיים הפוטנציאליים, הם לא יברחו, מי שגר בירוחם ויוזם הייטק, הוא לא יברח וזה הטעות שנעשתה בכסף הקודם, אבל אם לא ייחקר האירוע הקודם לעומקו, המסקנות שלכם לא מספיק טובות וגם עם הפנים לעתיד אתם לא בכיוון.

לקחת רק 20% מהכסף שלכם לנגב ולגליל, כנראה לא תעשו את המהפכה. האומץ לב של הממשלה היה צריך להיות חצי ויותר מהכסף לנגב ולגליל, כשאתה רוצה לתקן עיוותים, אתה לא שם בעקרון פארטו, את מכירה את עקרון פארטו, שכשמטפלים בבעיה חשובה, אז 80% מהמאמץ הולך לנושא המרכזי.

אז אתם לא יכולים לנאום פה שעות בנגב, בכנסת ולהגיד הבעיה היא שהייטק לא זלג ולגליל, לא זלג לערבים ולחרדים ואז אוקיי, בפארטו, כמה שמה, כמה כסף, 20%. בפארטו שמים 80% על הבעיה המרכזית, אז אני קורא לכם, וזה גם יופיע בסיכום, עם הפנים קדימה, שימו שם 50% ומעלה, שימו יותר וחכם יותר.

ח"כ ביטון, כמו שראית, אין קורלציה בין כמות הכסף ששמים לבין ההצלחה. צריך לשים אותה בצורה ממוקדת, עוד פעם לא בתור נדבות, ולא להוריד את הרף, אלא למצוא את הטובים ביותר וזה מה שאנחנו עושים.

חשוב לי להגיד משהו אחד חשוב שקורה עכשיו.

זה לא רק למצוא, אני אתקן אותך חנן. זה ליצור, זה לייצר, זה להיות פרו אקטיבי. זה להיות מוטמע בקהילות הללו. אתה מכיר את מיינדסט?

בוודאי.

כמה כסף היא קיבלה?

היא עכשיו קיבלה כסף בפעם הראשונה.

כמה?

אני לא יודע.

אז תדע, אל תבוא לוועדה בלי לדעת. תבוא עם נתונים. כמה כסף בערך? כמה מאות אלפי שקלים, זה מה שהיא קיבלה. MindCET קיימת מעל עשור, ו- MindCETקיימת על בסיס תורמים. גייסנו ל- MindCET 7.5 מיליון דולר ועוד 5 מיליון דולר מתורמים והחברה הזאת הוציאה חברות השווי מיליארד דולר מירוחם שחלק מהחברות גם פועלות מתוך ירוחם, ותורמים.

בזמן שהלכו לאיבוד ה-600 מיליון מתורמים עשינו. איך יכול להיות שרשות החדשנות - - -

אז השנה הכשרנו 2500 עובדים חדשים לאזורים האלה. אנחנו גם תמכנו בתכנית של השנה שתומכת בבדואים.

כמה כסף בערך? כמה מאות אלפי שקלים זה מה שהיא קיבלה. MindCET קיימת מעל עשור. MindCET קיימת על בסיס תורמים. גייסנו ל-MindCET 7.5 מיליון דולר ועוד 5 מיליון דולר מתורמים והחברה הזאת הוציאה חברות בשווי מיליארד דולר מירוחם שחלק מהחברות גם פועלות בתוך ירוחם בתורמים, בזמן שהלכו לאיבוד ה- 600 מיליון בתורמים עשינו, איך יכול להיות שרשות החדשנות לא שמה שם מיליון דולר ראשון? עשרה מיליון דולר?

אבל בצד השני של הכביש נמצאת חממה שלנו שקוראים לה קאנגב שאני מניח שאתה מכיר אותה.

כן, אבל זה היה טעות, אתה צריך להעצים עוצמה קיימת, אני לא אכנס לקנאביס ולקשיים שלו. הוא לא הביא את הבשורה, יש לך חברה קיימת, עובדת בנגב ובגליל ואתה לא אומר, איך את מצליחה? מתורמים. בוא ניתן לכם 2 מיליון דולר, תגדלו, תרחיבו. זאת חברה בינלאומית בלי ממשלה, פעם ראשונה שנתת לה כסף זה השנה.

כי פעם ראשונה שהיא הגישה לנו זה השנה.

לא נכון! היא הגישה חממה, היא לא קיבלה חממה, לא תיעדפתם אותה, זה לא נכון מה שאתה אומר חנן.

MindCET שותפה באחד - - -

אני לא צריך שותפה, אני צריך כסף.

הם מקבלים כסף.

הם לא מקבלים. הפעם הראשונה שהם מקבלים זה לתכנית חינוכית, הם את כל המהפכה של חברות בשווי מיליארד דולר עשו מתורמים. מתורמים. תחשבו 12 וחצי מיליון דולר, כמה זה בשקלים? כמה כסף זה? זה קרוב ל-50-60 מיליון דולר.

אז מיליון שקל, מתורמים, ואז אתה שואל בעשור הזה, מה המדינה נתנה לנגב טלקום 300 מיליון. לא יכולה היתה לתת 10 מיליון? יש פה לקות, יש פה ליקוי מאורות. היה לכם מתחת לאף מוצר, ולא הלכתם אליו, ולא שמתם שם, ויש עוד מוצרים כאלה.

יש בתל חי חממה, יש בהרבה מקומות מוצרים כאלה וזה הלקח כשאת אומרת הפקת לקחים ופנים לעתיד, זה מה שצריך לחקור. איך טעינו, איך מתחת לאף יש יזמים מקומיים ולא קיבלו וחברות גדולות עשו עלינו סיבוב. איך זה קרה לנו, ואיך זה לא יקרה לנו שוב? וזה צריך להדהד כל יום וצריך יותר כסף, אבל למקום הנכון, לא למקום הלא נכון.

אני לא אוותר על הדבר הזה, יהיה CASE STUDY פה, עדיף היה שמבקר המדינה היה חוקר את ה-624 מיליון, עדיף היה שאתם. מבינים כמה זה כואב לי הנושא הזה, הייתם מביאים תחקיר פנימי, זה יו"ר ועדת כלכלה הנה תחקיר פנימי של רשות החדשנות, מה עשינו, מי קיבל, מה חקרנו, מה אכפנו, מי רימה אותנו ולאן פנינו. זה לא נעשה, אנחנו נעשה את התחקיר פה, עם מנכ"ל רשות החדשנות ואני דורש שתביאו את החברות שקיבלו במסלול 15, אתם תדאגו שהם יהיו פה, אתם נתתם להם כסף, אתם תביאו אותם אתכם.

אם לא יבואו תפעילו סנקציות. תמחקו אותם מרשימת הקשר. מי שלא בא לכנסת ולא מכבד את הכנסת, הוא לא מגיע לו שקל מהמדינה.

מתן חמו.

תודה על ההזמנה וההזדמנות להתייחס. בעצם אני ממשרד העבודה, התגלגלות של זרוע העבודה. אני אדבר יותר מהזווית של פיתוח ההון האנושי. כמה מילים על משרד העבודה ומי אנחנו בעצם יש מספר אגפים רלבנטיים לטובת הדיון, אני ממינהל תעסוקת אוכלוסיות, אני מחזיקים מרכזי הכוון בכל רחבי הארץ.

יש מרכזי הזדמנות, מרכזי תעסוקה עירוניים, גם בערי הפריפריה בירוחם, באילת, יש בהקמה בטבריה, בעפולה. מרכזי הזדמנות שפרושים בכל הארץ וגם בערי הפריפריה. יש את מרכזי ריאן, לחברה הערבית, פריסה מאוד גדולה בנגב ובגליל, יש בה ייצוג מאוד גבוה של החברה הערבית והבדואית.

מחזיקים את פיתוח ההון האנושי בחברה הערבית מכוח החלטות הממשלה 550 ואחרות. האגף להכשרות מקצועיות שמקיים הכשרות מקצועיות במגוון מסלולים ותחומים. ומה"ט של המכללות הטכנולוגיות פרושות בכל הצפון תל חי, כנרת וצפת עד הדרום באר שבע, אופקים ואילת שמנגישה השכלה טכנולוגית וקבלת תואר הנדסאי, מדובר בתואר מאוד מבוקש גם בתעשיית ההייטק.

שיעור ההשמה של בוגרי מה"ט מגיע ל-90% הנדסאי תכנה בוגרים מרווחים בממוצע 15.6 אלף ₪, הנדסאי אלקטרוניקה 13.9 אלף ₪. זה רק ככה כדוגמא. בעצם בהיותנו זרוע העבודה, לקחנו חלק גם בוועדת פרלמוטר.

יש לכם שולחן משותף עם רשות החדשנות?

בהחלט.

על איזה בסיס אתם יושבים? מה צורת העבודה?

צורת העבודה היא בבסיס של הקצאות. הייתה הקצאה משותפת בחברה הערבית והחרדית. עכשיו אנחנו עובדים ביחד - - -

מה זה אומר הקצאה משותפת?

אני רוצה אולי להסביר על המסלול שבתוך הון אנושי?

כן יש לנו מסלול משותף של רשות החדשנות עם זרוע העבודה שבאה בעצם בתקצוב שווה, אנחנו מתקצבים תכניות לקידום הון אנושי, תכניות טובות בדגש על אוכלוסיות בתת ייצוג. בתכנית העבודה שלנו לחצי שנה הקרובה.

למה אתם לא מכניסים את הנגב והגליל.

יש תיעדוף. אנחנו מכניסים לשם את מה שאנחנו מתעדפים תכניות שנמצאות וכמו שציינתי קודם מעל 2500 הכשרות היו בשנה האחרונה לטובת אזורי פריפריה בשדרות, בנגב, בצפון.

הכשרות להייטק?

הכשרות להייטק. בחברה הערבית הרבה מהפעילות מתקיימת בפריפריה, בגליל ובנגב. בתכנית שלנו למקצה הקרוב, מקצה שגם ישלב צעירים מפריפריה חברתית וגיאוגרפית, אבל חשוב להגיד משהו לגבי התקציבים.

המשרד מקצה מתקציבו בבסיס לטובת פעילות אם רוצים לעלות מדרגה, צריך להכניס את זה לתקציב המדינה בצורה יותר רחבה ומקיפה.

תכניסו. אתם הממשלה.

אנחנו מעלים את הדרישות.

אנחנו נתמוך בהחלטות טובות של הממשלה.

זה במסגרת הדרישות שלנו לדיוני התקציב. כן, גם לטובת שיתופי פעולה עם משרדים אחרים, חשוב להגיד משפט סיום.

הייתם מעורבים במסלול 15, הייתם שותפים לדבר הזה?

אנחנו שותפים בפיתוח ההון האנושי, זה מסלול אחר.

אז אין לכם חלק ונחלה שם במסלול הזה.

אנחנו מסתכלים מנקודת המבט של הפרט, לחבר אותו לצרכים של המשק והמעסיקים ולהביא לו את ההכשרות הנדרשות בשוק.

תודה מתן.

אני רק רוצה להוסיף נקודה נוספת שהיא כן חשובה לנו, לבית הזה. יש הרבה מאוד משרדי ממשלה שעוסקים בתחום התעסוקה לצעירים, אני חושב שזה מייצר עבודה לא סדורה ומיטבית.

יש שולחן עגול לצעירים של ממשלה.

אני לא מכיר אחד כזה ואני אחראי על תחום תעסוקת צעירים.

אז תקים, יש לנו דיון על התיישבות של צעירים מחר, אז תבוא לדיון הזה ונקים את השולחן הזה, ניתן לכם את השולחן של הועדה.

נכנס את המשרדים השונים.

אני מבין משהו בצעירים, הקמתי עמותה לצעירים, הייתי צעיר פעם ועובדים, נעבוד גם על זה. טליה ישפה, רפרנטית של האוצר. אני קודם כל נוזף באוצר, לא בך, שוועדה ראשונה של נגב גליל אתם לא נוכחים, למרות שהוזמנתם. התירוץ של הפגנות ושביתות לא מתקבל, עובדה שהחדשנות כאן והכלכלה כאן, ומי שמכבד אותנו כאן.

בזמן הדיון הזה התכתבתי עם שר האוצר, ואמרתי שאני רואה בזה ביזוי הכנסת ושיעשה סדר בבית לפני שאנחנו נפעל גם נגד האוצר והכבוד שלו לנגב ולגליל, אבל הוא תיקן את זה בזמן אמת ושלח אותך, לא היית בדיון, אז את לא יודעת מה נידון כאן, אבל אני רוצה לשאול אותך על מסלול 15, כמה אתם הייתם מעורבים ואיזה תחקיר אתם עשיתם על אותם 600 מיליון שקל שהלכו ל-5 חברות ומה קרה עם הכסף הזה.

אז קודם כל, סליחה על שהגעתי לקראת סוף הדיון, אני לא הייתי כשהמסלול הזה יצא לדרך, אנחנו למדנו אותו ואת מסקנותיו ואת הגלגולים הנוספים שלו גם פעילות של מערך הסייבר בקריית הסייבר בבאר שבע, וגם את המסלולים של משרד הכלכלה, ובעצם אנחנו עובדים היום.

את לא הקשבת לשאלה, רציתי תשובה על מסלול 15, מה המעורבות שלכם, מה הבקרה שלכם, מהתחקיר שעשיתם על ה- 624 שהלכו לחמש חברות בעיקר ומה המסקנות שלכם מהאירוע הזה. לא רוצה דברים אחרים.

אני לא יודעת להתייחס מה היתה המעורבות שלנו בשעתו כשהוא יצא לדרך.

כמה שנים את עובדת שם?

אני נמצאת בתפקידי שנתיים, זה אחרי שמסלול 15 הסתיים.

את אמונה על הקשר עם רשות החדשנות עכשיו?

נכון

ידעת על האירוע הזה?

יחד עם הקולגות שלי ברשות החדשנות אנחנו עושים הפקת לקחים על הפעילות של העבר לקידום תעסוקה איכותית בפריפריה, ואנחנו מקדמים עכשיו צעדים חדשים גם עם זרוע העבודה וגם עם הקולגות שלי במשרד החדשנות.

כשעשיתם הפקת לקחים דנתם בתכנית 15?

רשות החדשנות הציגה לנו את התובנות שלה וההמלצות שלה להמשך.

מה שהיא חושבת שמעתי, אני שואל מה האוצר חושב על האירוע הזה של תכנית 15 ומה הפעולות שהוא נקט. יכול להיות שיש פה גם פעולות משפטיות או אכיפתיות, מישהו קיבל פה מאות מיליונים וצריך לבדוק מה קרה, אז אני שואל, אתם האוצר, אתם לא משחררים בקלות כסף, אתם לא קלים על ההדק.

הלכו פה 600 מיליון, לא באו אלפי עובדים ב- 600 מיליון, הנתונים על ה- 600 מיליון מדברים על אולי 200 עובדים, ואם לא עשית את התחקיר, אני אעזור לך. 624 מיליון חלקי 200 עובדים זה 3.1 מיליון לעובד נכון? זאת אומרת, אם הממשלה הייתה עושה תכנית, בוא נבנה לבן אדם בכל מקום שהוא רוצה במיליון וחצי שקל, 250 מ"ר, על אדמה בנגב ובגלל ואחרי זה ניתן לו משכורת של 7000 שקל לעשרים שנה, זה היה מגיע ל-3 מיליון, זאת תכנית יותר טובה מתכנית 15.

ולכן במוקד הפעילות שלנו כרגע, זה גם מה שדיברנו עליו בעבר בשולחן הועדה הזו, הוא בעצם להסתכל על הפערים שנצברים בין אוכלוסיית הפריפריה האוכלוסיות בייצוג חסר ככלל, לבין אוכלוסיות שמיוצגות בייצוג גבוה בתעשייה עתירת הידע, להבנתנו הפערים האלה מתחילים כבר בגיל מוקדם יותר, במערכת החינוך, לשם עכשיו אנחנו מפנים את הכסף שלנו.

את יכולה שרשות החדשנות תיתן כסף למשרד החינוך? היא לא יכולה לתת.

רשות החדשנות עושה את מה שביכולתה לעשות במסגרת.

אז למה יש רק 20% מהמענקים לנגב ולגליל, האם אתם תשקלו להגדיל את כמות הכסף לנגב ולגליל?

אנחנו עובדים יחד עם רשות החדשנות.

ואם את אומרת שהבעיה היא בתיכון וביסודי, שיהיה להם כלים, אז כמה כסף תתנו למשרד המדע השנה הבאה, לתכניות או לצבא שהולך לתיכונים האלה?

אנחנו עכשיו בוחנים את הדברים בשיח מקצועי יחד עם השותפים שלנו במשרדים השונים, כל אחד במסגרת הכלים האפקטיביים שהוא יודע להפיק.

פה זה אמירה כללית ויהיה דיון מעקב, אז שם ארצה אתכם מבוססי נתונים ומספרים וזה יתקרב לתקציב המדינה, אז אתם גם תצהירו מה המדיניות שלכם לתקציב 2023. יניב פרץ, ראש אגף מעסיקים, רשות התעסוקה.

תודה מיכאל ידידי. ראשית כל ברצוני לברך על כך שאתה מוביל את הועדה החשובה הזאת, בעיני אין יותר ראוי ממך. אני ארצה להתייחס, כמו שאתה אוהב, קצר וממוקד, דווקא משהו שאתה תאהב.

אנחנו מקיימים החל מחודש אוגוסט 2021 שיתוף פעולה הדוק עם רשות החדשנות. לרשות החדשנות יש הכשרות, יש תקציבים. בשירות התעסוקה יש מידע רב שנצבר במשך השנים על ההון האנושי ובעצם מה שאנחנו עשינו החל מאוגוסט 2021, עשינו חיתוכים ופילוחים על קהל דורשי העבודה שקיים אצלנו במאגרים, זיהינו מי יש לו פוטנציאל ללכת להכשרות במקצועות ההייטק השונים, והחל מאוגוסט 2021 הפנינו מעל 3200 דורשי עבודה למגוון התכניות של רשות החדשנות, 55% מתוכם נקלטו כבר בתוך חברות ההייטק, ומה שאתה תאהב יותר מכל – 926 מהם מגיעים מהנגב והגליל, שזה למעלה מ 30% מאותם דורשי עבודה שהפנינו, מתוך 39 רשויות בנגב ובגליל, מתוך 71 רשויות ששירות התעסוקה מייצג, אני חושב שזה שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה מאוד מוצלח. אנחנו מקדמים אותו ביתר שאת.

מה זה המשפט 71 רשויות?

לשירות התעסוקה יש לו משרדים, לשכות, ב- 71 ערים בארץ. מתוך אותם 71 לשכות, 39 לשכות שבהם בתוך רשויות, כל אחת בתוך רשות, השתתפו במיזם הזה והפנו למעלה מ 930 דורשי עבודה לבד בנגב ובגליל.

בשנה מסויימת?

מאוגוסט 2021 עד נובמבר 2022.

שנה בערך. והתכנית היא להגדיל את זה?

לגמרי. ככל שהתקציבים ימשיכו להיות מוקצים.

היו פעם ויכוחים, יש איזה מידע סודי, אני לא יכול לתת לך נתונים, זה מידע אישי? איך פתרתם את הדבר הזה?

אני לא מכיר את הסוגיה הזאת.

אתה מתאר שיח וסינרגיה ותיאום טוב בין רשות התעסוקה. לפני חמש שנים, 10 שנים זה היה פחות טוב. אז אחת הבעיות היתה שרשות התעסוקה אמרה שהיא לא מסוגלת לתת נתונים למישהו אחר, אסור לה. פתאום אני שומע שזה עובד, אז רציתי להבין איך התגברתם על העניין הזה.

אז אל"ף זה עובד מיכאל, הלכה למעשה מה שנקרא, והראיה לכך היא שמונחת לפני טבלה עם פילוחים מדויקים ברמת רשות, כולל נגב וגליל והמחוזות הנוספים שקיימים בארץ.

שוב אני חוזר, ככל שיוקצו תקציבים, כי לנו אין תקציבים ייעודיים לטובת הפעלת תכניות מהסוג הזה, ככל שיהיו כאלה, גם כאלה שנמצאים במשרד הכלכלה, אבל ודאי גם כאלה שנמצאים במשרד החדשנות, אנחנו נמשיך לפעול למען עידוד תעסוקה בקרב אוכלוסיות ייעודיות בדגש על נגב וגליל, אני חושב שהמיזם הזה והשותפות שקיימת עם משרד החדשנות היא עדות לכך שמכוונים את הדברים בצורה נכונה, הדברים גם קורים ומתרחשים בסוף.

ובכובע השני שלי, מיכאל ידידי, כשאיש פריפריה אל איש פריפריה, כחבר מועצת העיר שדרות, אני יכול לספר לך שאתה לא מבין כמה אני מסכים איתך עם האמירה הזאת שאלמלא השיתוף פעולה בין ראשי הרשויות למשרדים היה עובד בצורה שהכסף עובר ממשרדי הממשלה ישר לרשויות, היה מניב תוצאות חיוביות. אני חושב שהעיר שדרות היא עדות חיה לכך.

5 חברות הייטק שנכנסו יזמים חדשים, קוואליטסט ועוד כל מני חברות, קלטו למעלה מ- 400 עובדים. חברת אמדוקס מ- 300 למעלה מ- 900 עובדים היום קיימים במבנה שלה, וזה רק כתוצאה מחיזוק ועידוד של היזמות בקרב הרשות ואגב, אמדוקס קבענו להם מדד, העסקה של למעלה מ 20% מהעובדים מקרב תושבי שדרות והעוטף הם חצו כבר מזמן את הרף הזה, ולכן אני חושב שהשיתוף פעולה עם רשויות הוא לגמרי הדרך הנכונה, הראויה, להגיע להישגים גדולים ורחבים. תודה

תודה יניב. מישהו רצה עוד להגיד משהו ולא קיבל? יותם עיברי, מנהל הצמיחה הכלכלית בתנועת אור. בבקשה יותם.

צהריים טובים. טוב להיות פה. תנועת אור, עמותה העוסקת בפיתוח הנגב והגליל 20 שנה, אני מנהל את הצוות לצמיחה כלכלי. בגדול הצוות שלי נמדד על יצירת משרות איכות, בעיקר הייטק, בנגב ובגליל. אני רוצה לגעת בשתי דרכים שאנחנו עובדים בהם בעיקר בשלוש שנים אחרונות, לדעתי מראים כבר הרבה תוצאות, ואפשר לאמץ אותם.

יש לכם קשר עם תנועת אור, חנן?

אני לא מכיר שיש, אנחנו מכירים את הפעילות המקסימה שלכם, אני לא בטוח שיש.

כדאי שיהיה לכם קשר, זה גוף שגם בנגב וגם בגליל. יש לו דטא בייס ויש לו רצון טוב לעשות דברים טובים. תמשיך יותם.

אני אגע בשתיים וחצי נקודות של איך אנחנו מייצרים משרות איכות בנגב ובגליל, חלק מהם כבר עובדות ואפשר בכסף קטן לעשות את זה בכל עיר בנגב ובגליל, דרך אחת, דיברו עליה פה הרבה, עיר כאקו סיסטם, כבסיס לבניית האקו סיסטם כלכלי בעצם, כשזה עובד די פשוט, מתחילים תכני אסטרטגית עם ממשלה, עם הרשות המקומית, עם היזמים במרחב. בוחרים צמיחה כלכלית. הדוגמא של אופקים נוחה.

בחרנו אגרוטק ביחד עם העיר, מבוסס על נכנסים מקומיים, בשלב הבא צריך לייצר פרויקטים ועוגנים שנותנים סיבה לחברות לבחור בעיר, לא כי משלמים להם, כי יש להם את התנאים הכי טובים. בספטמבר אנחנו מקימים, פותחים את מרכז החדשנות עם שרונה פרטנרס, הכנסנו הרבה השקעות של שוק פרטי.

אזור תעשיה מתמחה אגרוטק, כבר 10 חברות אגרוטק ניגשו, אנחנו מדברים פה על סדר גודל 500 עד 900 משרות שיפתחו בשנים הקרובות.

אתם עושים את זה בכסף של תורמים?

לא, גם עם תורמים. אגב זה מיזם שהוא משותף עם ממשלה 2 מיליון שקל כל העלות שלו בשלוש השנים האחרונות הבסיס, שמלווה את זה, המיזם הזה קורה כרגע בשלוש ערים, מתרחב לארבע נוספות השנה.

מינפנו גם תקציבי ממשלה, אזור התעשייה בנו אותו לצורך העניין, עשינו פטור ממכרז לחברות אגרוטק, ייצרנו עוד יתרון יחסי. יש שני פרויקטים של מו"פים שמקימים עכשיו באופקים, אחד בשיתוף עם מועצה אזורית מרחבים, גם כן לאגרוטק ומרכז הכשרות, 80 חבר'ה שהוכשרו מחקלאות מדייקת, רחפנים. עכשיו יש קורס 32 בקורס פול סטאק.

אז אני אומר, יש פה מגמה של לייצר עוגנים, ייצרנו ביחד, היום המון חברות אגרוטק מגיעות לאופקים. יש להם כבר מגוון הצעות יפה, ועוד חלק מהעוגנים עוד לא הסתיימו. כל אחד שמוכן נותן לנו עוד תנופה.

צריך להדק את הקשר עם אור משימות של משרד הממשלה ויש להם הצלחות מוכחות בעידוד התיישבות של בני המקום וחדשים, התחדשות עירונית וזה מצטרף למאמצים. אף אחד לא יגור בנגב ובגליל בלי פיתוח כלכלי.

אנחנו מוציאים החודש קול קורא לטכנולוגיות מתקדמות בדיוק בנושאים האלה בחקלאות, פודטק, תחומי העתיד של ישראל, אני אשמח שתגישו ושנוכל לתמרץ.

זה ממש אחת הנקודות

אני סקרן למשפט. אתה מוציא קול קורא עכשיו ועדיין אין תקציב מדינה, אז איך אתה עושה קול קורא?

אנחנו מקווים שהוא ייצא בהמשך השנה, אנחנו יכולים להוציא קולות קוראים גם בתקציב תוספתי.

על בסיס התקציב הקודם שהוא לא בניצול מלא?

על בסיס תקציב המשכי.

על בסיס 1/12?

כן.

הבנתי אותך. יעקב דור מנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע בבקשה.

שלום כבודו, מיכאל חברי. אני הגעתי לפה היום כי עברתי אתמול על מסמכי הרקע לדיון שהועברו לחברים ולא ראיתי כמעט התייחסות לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראלי, שזה ההנדסאים.

חברי ממשרד העבודה ציין לפני רגע משפט שזה עבר לכולם פה בצורה אקראית, הוא אמר ש- 91% מבוגרי לימודי ההנדסאים עובדים במקצוע שהם למדו. אני לא חושב שיש אח ורע לרמת ניצול משאבים באפס עלות של המדינה ואני אסביר למה אני מתכוון.

50% מלומדי ההנדסאים בישראל, שהם בערך 35,000 נמצאים בפריפריה הצפונית והדרומית, 50%. סך התקציב שהמדינה מפנה להשכלה הטכנולוגית בישראל עומד על 400 מיליון ₪, עבור 35,000 סטודנטים, זה 1/100 מהתקציב שמופנה להשכלה הגבוהה וזה בעצם הסיפור האמיתי של הפערים והמשאבים הניתנים, או סדרי העדיפויות.

עולם ההנדסאים מהווה היום 11% מהאוכלוסייה המתוקצבת בישראל וזוכה קצת מעל אחוז מסך התקציב של המדינה שמפנה להשכלה הגבוהה, וזה קובע בסופו של דבר את סדרי העדיפויות, מה שיוצר ש-90% מהצעירים רצים באטרף לכיוון האקדמיה ורק 10% רצים לכיוון ההשכלה הטכנולוגית, בעוד שכולם יודעים, כולם יודעים, שהניצולת והשילוב של בוגרי ההשכלה הטכנולוגית בכל המרחב הוא שילוב משמעותי. אני יכול כן להגיד שבלי השכלה טכנולוגית לא יהיה הייטק, לא בארץ ולא בנגב, ההשכלה הטכנולוגי זה לא רק תוכנה. זה תוכנה, וזה אלקטרוניקה, וזה מכונות, וזה חשמל וזה כמה עוד מקצועות שאתה מיכאל מכיר היטב שנדרשים ונזקקים למפעלים באזור הדרום כדי להתפתח ולצמוח, אבל המשאבים שהמדינה מקצה למערכות הללו גורמים לייבוש שיטתי. גורמים לכך שהצעירים לא בוחרים ללמוד השכלה טכנולוגית כברירה ראשונה, אלא מגיעים לשם כברירה אולי שלישית או רביעית, לאחר שהתנסו במערכת ההשכלה הגבוהה.

הפתרון היום להרבה מתחלואי החברה זה השקעה בהשכלה הטכנולוגית, וזה יהיה מנוע הצמיחה המרכזי של המדינה. אנחנו נמצאים כיום שבוע וחצי לפי טיוטת חוק ההסדרים שהמדינה הולכת לאשר, במסגרת החלטת ממשלה, ואנחנו צפויים לרפורמה נוספת בהשכלה הטכנולוגית שאם לא תתבצע בצורה נכונה, ואם לא יוקצו משאבים נכונים, המערכת תקרוס לתוך עצמה. אתה מכיר את זה טוב מיכאל, שלפני עשור מנענו בגופנו, כל המכללות הטכנולוגיות, ואני בתפקידי מנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע ומרכז את הפורום הארצי של כל בתי הספר להנדסאים, הובלנו מאבק ארוך שנים בשביל למנוע את הכניסה של המערכות הללו, גם היום הבעיה לא השתנתה, גם היום סדרי העדיפויות הם לקויים ואנחנו נמצאים בתת תקצוב ובייבוש. אתה ציינת פה על ה- 600 מיליון ₪ שהלכו לא יודע לאן, בעוד שכלל מערכת ההשכלה הטכנולוגית מתוקצבת ב- 400 מיליון ₪, אז אני שואל מהם פה סדרי העדיפויות האמיתיים.

תודה, אני רק אשבח דבר אחד שאנשים לא מבינים, רבים מחברי בראשית הדרך, בשנות ה-70, 80 וה-90 בודדים אצלנו למדו הנדסה, גם בגלל בגרות נמוכה וגם בגלל חובר הכוונה למקצועות ריאליים בתיכון.

אבל חברים שלי שעשו איתי גולני ונהיו הנדסאים, הם אחרי 10 שנים נהיו מהנדסים והם לא זזו ממקומות העבודה שלהם, לא בקמ"ג, ולא ברותם, ולא בוישיי, ולא כל מיני חברות טובות והם הפכו מהנדסאי למהנדס ומי שלא מבין את האפשרות של המדרג הזה, לצמוח מהנדסאי למהנדס, ואגב הנדסאים מבריקים הם עושים עבודה של מהנדס, והם אנשי מקצוע שלא זזים, וההון האנושי לא בורח כשאתה הנדסאי, ומהנדסים אחד גונב לשני מהנדסי חשמל, מהנדסי מכונות,

ולכן אתם, הכשרות זה אתה לא? מזרוע העבודה אתם צריכים, אני דורש ממך, זה לא מופיע בפרוטוקול, דיון עם המכללות, על הנתונים. הם הביאו לך נתונים כמה הנדסאים נהיו מהנדסים, כמה אנשים בזכות הנדסאים הגיעו רחוק וזה כשאתה עושה הכשרות, לפעמים מחפשים לעשות מתכנת, לעשות ככה, בחברות פרטיות, תשתמש במכללות כמשדרגות הון אנושי, תשקיע בהם ואתה תרוויח, כי האדם הזה כבר עובד, הוא לא מתפנק. הוא עובד ובלילה הוא רוצה להיות מהנדס ואפשר להגיע ממאות משתתפים בתכניות כאלה, לאלפי משתתפים.

או מישהו שהיה הנדסאי מכונות יכול לרצות להיות מהנדס תכנות, יכול לעשות שינוי בחיים, אבל אתה צריך לעשות פגישה עם האיגוד הזה והאנשים הבכירים בממשלה צריכים ללמוד את התרומה של המכללות ואת הנגישות להשכלה גבוהה בפריפריה, הרבה מהנדסים בישראל חייבים , היום כולם גאים בסמי שמעון כמכללה להנדסה שפועלת טוב בבאר שבע ובאשדוד, אבל איך נולדה סמי שמעון? ממכלה להנדסאים, מהמכללה הטכנולוגית. ככה היא נולדה, אני הייתי חבר הנהלה בשניהם, אני יודעת את ההיסטוריה, בלי המכללה הטכנולוגית לא היה היום אקדמיה סמי שמעון למהנדסים, לא באשדוד ולא בבאר שבע וחוסר ההבנה של החוליה הזאת כנגישה מגשרת, הוא דבר משמעותי.

מיכאל ברשותך משפט אחד חשוב שלא נאמר כאן ורציתי להוסיף, אולי חלקנו טעינו איפה שהוא שם בדרך בהבנה שהנגב והגליל עדיין הבעיה של המדינה, חשוב לי להגיד כאן בשולחן הזה, שלא רק שהנגב והגליל הם לא הבעיה של המדינה, הם ההיפך הגמור, הפתרון של המדינה, במיוחד בתחום ההון האנושי, תעסוקה והתפתחויות של אזורי תעשייה, ויש המון המון דוגמאות, כמו שאתה יודע.

אני אגיד את מה שאתה אומר בשפה אחרת, כל פעם יגידו לך חוקרים שיש מחסור בעשרות אלפי מתכנתים בישראל. אבל הם לא מיצו את ההון האנושי בנגב ובגליל, אם היו הולכים לשם ומכשירים מתכנת, הוא גם לא היה מחליף חברות, אנשי הנגב והגליל יותר יציבים במקום העבודה, אין מיצוי פוטנציאל של הון אנושי קיים בישראל, כי כולם רבים במרכז על עובדים, במקום ללכת לייצר שם הון אנושי, ויש בוגרי 5 יחידות והם לא מקבלים את ההזדמנויות.

יש חברות שאני אתן להם מילה טובה כמו רד בינת שעשתה בערד הכשרת מתכנתים וקמביום שהתחילה בירוחם ועכשיו גדלה בדימונה ועוד גופים גם בצפון יש כמה נקרא לזה בוטיק כאלה, אלה הבוטיק חנן, היה צריך להכפיל פי 10 ואף אחד לא היה בורח לך.

מיכאל, שיווי המשקל הוא המדינה הוא ש-90% מופנים ומוסללים להשכלה האקדמית, לא כולם מוסללים להנדסה.

הנדסאי זה אקדמאי. צריך לשנות את השפה. הנדסאי לומד שנתיים, שלוש, כמה?

שנתיים לימודי הנדסאים.

אני יכול להגיד משהו קטן? אנחנו היינו בסיור בשדרות בשבוע שעבר והלכו למפעל שקוראים לו טופ גאם, זה בעצם מפעל שקם כמפעל לממתקים לסוכריות גומי, הפך להיות מפעל של 700-800 מיליון שקל בשנה, ובתמיכה של הרשות אנחנו בעצם הפכנו, נתנו להם תמיכה ככה שהגומי הפך להיות תרופות, הם מייצרים תרופות. אתה אוכל גומי ובעצם אתה נתת תרופה, וזה מדהים.

שאלתי שם את המנהל, כמה אתם משלמים? הוא אמר שהממוצע הוא 22,000 לעובד כלומר, החבר'ה האלה שמגיעים מהעולמות של הנדסאים ולומדים את התוספת הזאת שהופכת אותם נגיד לנקרא לזה ביוטק והייטק, מרוויחים כמו בהייטק, וחלק משמעותי מהפעילות שלנו בפריפריה היא לעולמות של מפיתוח לייצור.

זה הדיסוננס, יש לך כמה מוקדי מצוינות בנגב ובגליל ומשאבי הענק של המדינה ריחפו להם מעל הראש, וכשאני אומר לך, אתה לא אמור למצוא חברות, אתה צריך ליצור חברות, לייצר חברות, ממש להכיר בכל עיר מה ההזדמנויות שלהם, במי כדאי לנו להשקיע בכל עיר ואז האמירה של רשות מקומית וחברה כלכלית וקשב לקהילות, לא לזרוק עליהם מלמעלה חברות, קיבלו את הכסף ונעלמו.

יש בעיה שנכון להיום ראשי רשויות וראשי ערים לא יודעים מה יש להם בתוך העיר.

חנן זה לא נכון, זה מעליב ראשי עיר. הייתי ראש העיר בירוחם, אתה תגיד לי משהו שאני לא יודע בירוחם? עד היום אני יודע, יש דור של ראשי ערים מצוין בנגב ובגליל, ערים שהיו בוועדות קרואות, שזה חידלון תפקודי: ירוחם, ערד, אופקים, שדרות ורשויות בדואיות כולם לפני עשור נוהלו ע"י המדינה, הם עברו לניהול של נבחרי ציבור והם במצב כלכלי יותר טוב והם צומחות בדמוגרפיה ובבינוי וביזמות, אני אומר לך שהאנשים האלה מדהימים.

אם ראש רשות לא עושה את העבודה שלו, תדלג עליו. אבל ראש רשות והצוות שלו, ברשויות הצלחנו להכניס מאות עובדים של עתידים לשלטון המקומי והעובדים האלה מוקצים לפיתוח כלכלי, אתה לא צריך את ראש העיר בכלל, תמצא מנכ"ל חברה כלכלית טוב, תמצא עובד מעתידים לשלטון המקומי, שזה התחום שלו, תאמין לי כל מידע שאתה רוצה, כל מתכנת שיושב בבית, פתחנו את מיינדסט עם מט"ח, פתאום מצאנו 10 מתכנתים שעובדים מהבית, בואו תעבדו אצלנו ותקבלו מקום. ברגע שאתה יוצר סצנה או מיקרו אקו סיסטם, כי אין אקו סיסטם עדיין בנגב ובגליל מסיבי להייטק, מיקרו אקו סיסטם, אתה לא מאמין מה מתרחש.

בנקודה הזאת של דטא חשוב להגיד, אנחנו עבדנו כל הזמן כסיילו, זרוע העבודה עבדו בנפרד, רשות התעסוקה עבדו בנפרד, אני חושב שהעובדה שאנחנו יודעים היום לשתף מידע בין מועסקים פוטנציאליים, יש לכם מאגר מידע מדהים, שמשתמשים בו אתה יכול לעל כל עובד במדינה ישראל, ואיפה הוא נמצא.

השיתוף פעולה בינינו גם זרוע העבודה הוא באמת מייצר תכניות שהם הרבה יותר אפקטיביות.

חברים, תם ולא נשלם. הבשורה הרעה שהדיון הזה לא מיצה את עצמו. הבשורה הטובה שיהיה לו דיון המשך והוא יהיה בטבריה, חלק מהמקצוע ואנשי המקצוע זה לנסוע לגליל ולנגב. אנחנו נעשה סיור של הועדה בטבריה בסופו יהיה דיון מעקב על ההייטק בגליל ובנגב ושם אנחנו נעקוב אחר ההחלטות שעכשיו אני מציין, אני מבקש מהנוכחים להגיע לסיור הזה ומהאנשים הנוספים שביקשתי, כמו מנכ"ל רשות החדשנות וכו'.

אז ככה, הנזיפה של אי הגעת נציג האוצר נרשמת בפרוטוקול, אני מודה לשר האוצר שתיקן את זה בזמן אמת. בוועדה הזאת תמיד יהיה נציג אוצר ונציג אוצר שיודע לתת תשובות ולא נציג זוטר, נציג שאמון על התחום.

אנחנו מבקשים לבצע דיון אחד שבו גם נקבל תשובות מרשות החדשנות, ניתוח CASE STUDY של תכנית 15, כולל נציגים של חמש החברות שקיבלו את הכסף. כמה עובדים כל חברה השאירה בנגב, זה נועד רק לנגב תכנית 15 או שהיה גם לגליל.

רק באר שבע.

כמה עובדים בפועל בכל חברה, כמה כסף היא קיבלה והאם יש חקירה או בדיקה שאגן היא ניצלה את הכסף כראוי ועל פי ההסכם שחתמה עם המדינה ומה המסקנות האופרטיביות של רשות החדשנות CASE STUDY הזה כלפי השקעות עתידיות שלה ב- 2023, כל זה אני מבקש שיוצג ע"י מנכ"ל רשות החדשנות.

אנחנו קוראים לממשלה ולשר האוצר בתקציב הבא של רשות החדשנות, לפחות 50% מההשקעות ומענקים לפיתוח וחדשנות, לתת לנגב ולגליל, אי אפשר לתת את זה ב-20%, לתת הרבה יותר 50% ומעלה, אם זה דורש לשנות את החוק, להביא תיקון בחוק ההסדרים שמאפשר לכם להקצות יותר מ- 50% לנגב ולגליל.

אם בעיית הזליגה של ההייטק בנגב ובגליל ואצל הערבים אז גם הערבים הם בנגב ובגליל הם לא בהוד השרון ולא ברמת השרון, אז מי שרוצה לתקן את האי שוויון הזה, צריך לתת יותר.

אני רוצה לשבח את צה"ל על הסקירה ועל העשייה שלו להנגיש את המקצועות הטכנולוגיים בצבא ובמודיעין, אני כן מבקש שבדיון הבא שיתקיים יציג ודמני או נציג מטעמו את המגמות הכמותיות על פי חמש שנים בנגישות של בני הנגב והגליל ליחידות הטכנולוגיה העילית של צה"ל ובכלל 81, 8200, יפתח ודומיהם. כמה הגיעו בכל שנתון, מאיזה ערים, במיוחד הערים המרכזיות בנגב ובגליל.

אני מבקש להדק את הקשר עם ההנדסאים והמכללות ולקיים ישיבת עבודה של רשות החדשנות ושל משרד הכלכלה וזרוע העבודה, כיצד המכללות יכולות להוות את המקום להכשרה מקצועית ולשדרוג מקצועי במיוחד בדגש על הנדסאים שרוצים לשדרג את העיסוקים שלהם, או לגוון אותם לעולמות ההייטק.

אני רוצה לשבח את משרד המדע והחדשנות על התכניות הלימודיות שהוא מבצע לעידוד טכנולוגיה ומדע בנגב ובגליל, אני מכיר את המורכבות עם משרד החינוך, אני רוצה שתשימו על זה יותר, השר אקוניס הוא שר המדע, הוא היה בעבר שר המדע, הוא מבין את זה היטב, אני קורא לו לשים פי 3 כסף השנה על התכניות הללו, אבל אני קורא לו לעשות עוד דבר, לא לשים כסף על אף אחד שלא מתחייב לדווח לו על פני עשור מה קרה עם אותו ילד, אם הכנסתם ילד בחברה למתנסים לתכנית מדעים או ברובוטיקה, או ברחפנים או בכל תחום אחר, ההסכם והחוזה מול המפעיל ידרוש דיווח על פני העשור מה קרה עם הילד הזה.

סיים תיכון, איך התיכון נראה, לאיזה יחידה צבאית הגיע והאם הגיע לאקדמיה לתפקיד שיפתח לו דלת בעולם הטכנולוגי. יש גופים כמו חינוך לפסגות, כמו יוניסטרים, כמו אחרים שעושים בקרה של עשור על תלמיד, הם מחויבים לילד הזה, להבטיח את עתידו. לתת להם כסף לתכנית חינוכית לשנתיים שלוש והם ייעלמו, זה לא בר קיימא, זה לא ססטנביליטי. להוסיף בחוזה מעקב ובקרה ודיווח על פי העשור של בוגרי התכנית, כולל הקצאה של 5-10% מהתכנית לליווי הבוגרים ויעוץ והכוונה. שווה לשים בתוך 100% תכנית חינוכית 5-10% למרכיב הבוגרים, והמעקב והבקרה, זה הדבר היחיד שייתן ססטנביליטי ואני מבקש שתתנו לי תשובות האם הכנסתם את העיקרון הזה בתכנית עבודה שלכם ל- 2023 ובתקציבים שאתם הולכים.

אני רוצה לשבח את שיתופי הפעולה של רשות התעסוקה, רשות החדשנות וזרוע העבודה, זה באמת נותן תקווה למדינה, זה חדש יחסית. תרחיבו את זה ותעשו את זה כמו שצריך.

הועדה שמעה את ההערה על חוסר שולחן עגול בנושא צעירים ובדיון על ההתיישבות יהיה פעולה להקמת שולחן עגול ממשלתי לסוגיית הצעירים.

אנחנו נקיים סיור בהייטק בחברה הערבית בהובלת רשות החדשנות וגם ישיבת ועדה, אנחנו נסייר בטבריה וכל מה שנאמר פה ייבדק בטבריה כישיבת עבודה. מוזמנים גם לסיור המקדים, אבל מי שלא יכול לא חייב, אבל לבוא כן כדי לעזור גם לטבריה. עיריית טבריה שתקבל התייחסות טובה ושם נעשה מעקב אחר כל ההחלטות שהצגנו, כולל CASE STUDY של תכנית 15, ואם אני אקבל תשובות טובות אז אני כנראה אספיק לדבר על תכנית 15, אבל אם לא, אני לא אוותר, כי זה אירוע בחברה הישראלית. דין פרוטה כדין מאה ופה זה 624 מיליון, מה קרה איתם, הציבור צריך לדעת ומי שטיפל בזה צריך לתת תשובות טובות, גם אם הוא לא היה בזמנו בתפקיד, איזה אכיפה ובקרה ואולי ענישה, אולי יש חברות שצריך להוציא אותן מפוטנציאל קבלת מענקים, אם על פי מה שהם עשו בעבר לא ביצעו את חובתם, זה גם דבר שצריך לבדוק אותו. את כל התשובות האלה אני רוצה בדיון שנקיים.

תודה רבה, אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 10:40.