פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכספים
13/02/2023


מושב ראשון




פרוטוקול מס' 52
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ג (13 בפברואר 2023), שעה 10:00

המוכנות הכלכלית של מדינת ישראל לרעידות אדמה

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
יונתן מישרקי
חמד עמאר
יצחק פינדרוס

אסף וקסלר - אגף תקציבים, משרד האוצר

אוהד מעודי - רשות שוק ההון, משרד האוצר

אסף ברזילאי - ראש ענף ביטוח ממשלתי, משרד האוצר

אמיר יהב - מנהל ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה, משרד הביטחון

דניאל לנצו - נציג של ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה, משרד הביטחון

יוסף חיים שמחון - יועץ מנכ"ל, משרד הפנים

רחלי מרזל - מנהלת תחום תקציבים, משרד הפנים

אורי גולדשטיין - סמנכ"ל בכיר, ראש המינהל לתכנון ופיתוח ובינוי מוסדות בריאות, משרד הבריאות

רונן באום - מנהל תחום היערכות לחרום, משרד הכלכלה והתעשייה

ירון צוויק - ראש אגף חירום, ביטחון, מידע וסייבר, משרד האנרגיה

יונתן חסין - יועץ מינהל ההתיישבות, משרד הבינוי והשיכון

עינת גרינפלד - מנהלת קשרי ממשל, מחלקת תקשורת, בנק ישראל

סטיב לב - מחלקת מערכות תשלומים וסליקה, בנק ישראל

שירן מלול - ממונה על היערכות המערכת הבנקאית לשעת חירום, בנק ישראל

רועי גרוס - מחלקת מטבע, בנק ישראל

עמיחי דרורי - מרכז השלטון המקומי

ניצן פלדמן - סמנכ"לית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

גלעד שלורון - מנהל אגף מבצעים, איחוד והצלה

עינת גנון - סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית

שי שדה - יו"ר ועדה לביטוח אלמנטרי, לשכת סוכני ביטוח

תמר בנתורה

טמיר כהן

יפעת קדם


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



המוכנות הכלכלית של מדינת ישראל לרעידות אדמה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים היום את הדיון במוכנות הכלכלית של מדינת ישראל לרעידת אדמה - אנחנו כולנו מתפללים ומקווים שלא תקרה. צריך להיות מוכנים לדבר הנורא הזה, כי אנחנו רואים מה שקורה בטורקיה ובסוריה. אנחנו רוצים לדון על הנושא הזה של המוכנות הכלכלית, כי בכל אופן מדובר על אסון בסדר גודל כלכלי מאוד-מאוד משמעותי. אני מבין שהממשלה הקימה את ועדת השרים למוכנות העורף, הקציבה לעניין הזה כסף. משרד האוצר, האם אתם יכולים להגיד לנו מה התכניות בעניין הזה? האם יש תקציב לנושא? האם יש איזה שהוא תהליך שאתם אמורים לעשות על מנת שנהיה יותר רגועים מבחינת העניין הזה?

אנחנו תומכים מאוד גדולים בתחום ההתחדשות, שזה בסוף הפתרון המרכזי והיסודי לנושא הזה של רעידות אדמה. המדינה הלכה בשנים האחרונות לתהליכי התחדשות עירונית מאוד משמעותיים, שהבסיס שלהם התחיל בתמ"א 38 ובתהליך של פינוי בינוי שתפס תאוצה בשנים האחרונות. משרד האוצר הקים בשנת 2013 את הרשות להתחדשות עירונית. הרשות הזאת היא הרשות המרכזית לפתרון, היא זאת שמובילה את המאמצים של הממשלה.

האם יש תקציב מיוחד לעניין של רעידות אדמה? הרי התחדשות עירונית קיימת עם רעידות אדמה ובלי רעידות אדמה. מה יעשה אותו אחד ברעידת אדמה שלא נמצא בהתחדשות עירונית? עליהם אני שואל, על אלה שלא נמצאים בתכניות האלו. יש אזרחים במדינת ישראל שחלקם גרים במרכז הארץ, חלקם גרים בפריפריה, חלקם נמצאים בהתחדשות עירונית, חלקם לא נמצאים. מה אתם מתכוונים לעשות מבחינה כלכלית אם חס חלילה קורה אסון כזה? איך מסייעים לאנשים האלה שמאבדים את דירתם, שמאבדים את מקום מגוריהם, שמאבדים את פרנסתם, שמאבדים את הכל? מה מתכוונים לעשות להם?

בסוף זו שאלה מאוד רחבה, כי זה נוגע כמעט לכל משרדי הממשלה. גם במשרד הבריאות יש היערכות לרעידות אדמה, גם במשרד הביטחון, גם במשרד הפנים. התמקדתי בתחילת דבריי במקום המרכזי, אבל אם תרצו אפשר להרחיב על כל אחד מהנושאים האמורים. ב-7,10 השנים האחרונות הוקצו כשני מיליארד שקל לנושא הזה של התחדשות עירונית, חיזוק מבנים, מניעת קריסת מבנים, והסכום עולה בשנים האחרונות.

כמה זה היום?

בשנת 2022 היה סדר גודל של 300,400 מיליון שקל לכל העולמות של התחדשות עירונית. היו פרויקטים להבאת כדאיות כלכלית לפרויקטים בלוד, ברחובות. היה אירוע גדול של הסכמי גג, הסכמי מסגרת לעידוד התחדשות עירונית ב-12 רשויות שזכו באיזה שהוא קול קורא. יש תקציב בסיסי בסדר גודל של 50 מיליון שקל בשנה לחיזוק מבנים מסוכנים במשרד השיכון והבינוי. תוקצבו בהיקף של כחצי מיליארד שקל בשלוש, ארבע השנים האחרונות ברשות להתחדשות עירונית הליכים של תכנון שמאפשרים האצה של תהליכי התחדשות עירונית. תוקצבו בשנים האחרונות מינהלות ברשויות המקומיות בהיקף של 200 מיליון שקל שיקדמו הליכי התחדשות עירונית.

לא באנו לדון היום על המינהלות של ההתחדשות העירונית, באנו לדון על רעידות אדמה. מה אתה יכול להגיד חוץ מזה?

אפשר לדבר על הרבה דברים בעולמות הביטוח, בעולמות ההיערכות של פיקוד העורף, בעולמות ההיערכות של משרד הבריאות.

כל בעל נכס אחראי לבטח את הנכס שלו, כשהמאסדר של זה היא רשות שוק ההון. האחריות של רשויות המקומיות לבטח את הנכסים שלהן, כשהמאסדר של זה הוא משרד הפנים. את נכסי הממשלה, את המימון לשיקום שלהם אחרי אירוע קטסטרופה אנחנו מכסים באמצעות הקרן הפנימית שמנוהלת על ידי ענבל. אנחנו רוכשים את הביטוחים לממשלה בשווקים הבינלאומיים על ידי מבטחי משנה. לנו בחשב הכללי יש את הכלים המימוניים כדי להגיב לאירוע קטסטרופה, כשאנחנו משקללים בו מכלול של סיכונים, ביניהם גם רעידת אדמה.

המדינה עומדת מהצד כלפי האנשים הפרטיים?

האחריות של בעל הנכס היא לבטח את הנכס.

המדינה לא מטפלת בעניין של הביטוחים של הציבור הרחב?

אנחנו תומכים בלעשות מהלכים בעניין הזה.

מה למשל?

רשות שוק ההון צריכים להתייחס לדבר הזה, זה לא התחום שלנו.

אין פתרון לנושא של הביטוחים?

עבור נכסי הממשלה יש כיסוי מתאים שאנחנו רוכשים בשווקים הבינלאומיים. הנושא של שוק הביטוח נמצא באחריות רשות שוק ההון.

משרד הפנים, בקשה.

אנחנו מסייעים בחיזוק מבנים. בשנה שעברה סייענו בעלות של כמיליון ₪, ואנחנו רוצים בשנה הקרובה להגדיל את התקצוב.

אני לא מאמין למשמע אוזניי, אבל כנראה שזה המצב. מיליון שקל לחיזוק מבנים?

זה מה שיצא בשנה שעברה.

ביקשו מכם לחזק מבנה אחד?

לא, היו כמה.

במיליון שקל?

משהו כזה.

זה רציני הנושא הזה?

במשרד השיכון והבינוי יש תקציב בסדר גודל של 50 מיליון שקל.

היא אומרת שהם מסייעים לרשויות המקומיות.

אני מניח שהיא מתכוונת למבנים של רשות מקומית, לכך שהרשות המקומית היא בעלים של מבנה. משרד הבינוי והשיכון עושה פעילות בסדר גודל של 50 מיליון שקל בשנה בנוגע לחיזוק מבנים פרטיים בסיכון. חיזקו באזור ה-1,000 מבנים בשנים האחרונות.

יש הרבה מהלכים שהממשלה עושה כדי לקדם את ההיערכות, אבל יש עוד הרבה פערים. אמנם מחזקים את המבנים של מערכת הבריאות, אבל יש עוד הרבה מבנים שצריך לחזק.

אתה מדבר על מבני בריאות?

אני מדבר על בתי חולים, מרפאות וכדומה.

מה אתם עושים בזה?

יש החלטת ממשלה מ-2008 לגבי חיזוק מבנים, הוקדשו לזה 140 מיליון לשנה.

כמה יש היום?

כל משרד מנהל את התקציב שלו וקובע את סדרי העדיפויות שלו.

כמה מדינת ישראל משקיעה בסך הכל הכללי?

במשרד השיכון יש 50 מיליון לחיזוק מבנים, כאשר כל משרד ממשלתי מקצה תקציבים נוספים לחיזוק מבנים בבעלותו. זה תהליך שפרוס על פני מספר שנים, לכן זה משתנה משנה לשנה. קשה לי להגיד סכום מדויק, אבל מדובר בעשרות מיליוני שקלים שמוקצים בהתאם ליכולת לבצע ולסדרי העדיפויות של המשרד.

מחזקים גם בתי ספר, שזה תהליך ארוך וקשה. אנחנו פועלים גם בכל הקשור לחיזוק מבני מגורים, חידוש עירוני.

איך עושים את זה? איך בתים פרטיים מגיעים לסיוע הזה?

יש את תמ"א 38 שבתוקף עד אוקטובר, כשמכוחה גם יש תכניות עירוניות שמאפשרות המשך של התחדשות עירונית ברשויות. יש גם את חלופת שקד.

לפני כמה שנים הוחלט לבטל את תמ"א 38 ובמקומה נוצרה חלופת שקד. זה בעייתי, כי זה לרוב לא נותן מענה לאזורים שאינם בביקוש.

יש מישהו בממשלה שמתכלל את העניין של רעידות אדמה, מישהו שהוא מפקד של העניין?

ועדת היגוי בין משרדית להיערכות לרעידת אדמה.

אתם המפקדים של רעידת אדמה.

אנחנו מתכללים את הפעילות של המדינה בנושא.

כשקורית רעידת אדמה, האם אתם לוקחים פיקוד?

לא.

האם יש מישהו במדינת ישראל שלוקח פיקוד כשקורית רעידת אדמה?

כמו כל אירוע אזרחי - -

זה לא כמו כל אירוע אזרחי, זה אירוע שונה לחלוטין.

משטרת ישראל מובילה את הפעילות בעת אסון. אנחנו הגוף המתכלל להיערכות המדינה.

האם המדינה לוקחת אחריות על מה שקורה בארץ? מי זה שאליו אפשר לפנות ואיתו מדברים?

כל משרד אחראי על התחום שלו.

זה אומר שהמדינה לא לוקחת אחריות. כל משרד לוקח את מה שיש לו, אם זה מיליון שקל במשרד הפנים, אם זה שני מיליון שקל במשרד הבריאות.

נכון.

אתם יודעים מה החליטה הממשלה השבוע?

הוחלט להקים ועדת שרים להיערכות לרעידות אדמה.

הנושא הזה קיבל גם ביטוי תקציבי, לא רק שהקימו את ועדת השרים.

ועדת השרים קיימת מאז 1999, אם אני לא טועה. היא לא מתכנסת, לצערנו הרב, לעיתים קרובות מספיק.

במשרד הביטחון יש גוף שמרכז את ההיערכות לרעידות אדמה, את הראייה האסטרטגית. יש שם מעורבות מאוד גבוהה של פיקוד העורף בתור גורם מאוד מרכזי בנושא הזה של רעידות אדמה. יש מספר צוותים במשרד ראש הממשלה שמבצעים היערכות בסוגיות ביטוח, בסוגיות חיזוק מבנים. יש את הרשות להתחדשות עירונית שמרכזת את המאמצים של הממשלה בעולם של התחדשות עירונית, בעולם של התחדשות המבנים בישראל. במשרד השיכון יש את הפעילות של חיזוק מבנים אזרחיים.

כשקורית חס וחלילה רעידת אדמה, ואני מדבר על טורקיה, לא עלינו, יש הרבה מאוד משפחות שנפגעות, יש סדר גודל של כמעט מאות אלפים שנפגעים כלכלית. אין להם קורת גג, אין להם כלום, הם נשארים בעירום ובחוסר כל. מדינה מתוקנת לוקחת פיקוד על הדבר הזה. בסך הכל הכללי מדובר על זה שיצטרכו תקציב מיוחד בכדי לסייע לתושבים. אתה מוליך אותי לכל מיני החלטות שלא נוגעות לדיון הזה. זה שמשרד הפנים צריך לשפץ את המבנים שלו ומשרד הבריאות צריך לעשות את זה בבתי החולים או בקופות החולים, את כל זה אנחנו יודעים. האם זה פותר את הבעיה? זה לא פותר את הבעיה. מה עושים עם אותם עשרות ומאות אלפים שנשארים ללא קורת גג? האם יש לעניין הזה איזה שהוא מענה תקציבי? הרי צריך להביא כוחות, צריך להביא אנשים. יש כסף לנושא הזה? שמתם כסף?

בוודאי שיש תכניות ליום שאחרי רעידת אדמה.

תגיד לי מה.

לא נערכנו עם תשובה לזה, כי לא הבנו שנושא הדיון הוא פיקוד העורף.

אז על מה הנושא?

הערכנו שמדובר בהתחדשות עירונית, שמדובר בביטוח.

כתוב במפורש שמדובר במוכנות הכלכלית של מדינת ישראל לרעידות אדמה.

קיימים תקציבים שיופנו לנושא הזה במקרה הצורך. אחרי רעידת אדמה המשטרה תהיה הגוף שמוביל, יחד עם פיקוד העורף, יחד עם מערכת הבריאות. בוודאי שיש היערכות לדבר הזה מבחינת תקציב.

ברור שאחרי רעידת אדמה יצטרכו להשקיע כסף כדי להעמיד את האנשים על הרגילים, הם חלק מהחברה, זו האחריות שלנו. מה הסכום שעומד לרשות העניין ואיפה הוא נמצא?

השיטה שאנחנו מנהלים בה את תקציב המדינה היא לא שיטה ששומרת איזה שהוא כסף בצד. כספים מוקצים היום לצורך היערכות לרעידת אדמה. ביום שאחרי רעידת אדמה המשטרה, פיקוד העורף, גופי הבריאות תופסים - -

כמה כסף מוקצה לעניין הזה?

אין לי סכום להגיד לך בנושא הזה.

יש אבל דבר כזה?

יש תכניות.

אל תגיד לי שיש תכניות, כי תכניות אנחנו יודעים. כמה כסף מקצה מדינת ישאל לאסון של רעידת אדמה ואיפה הוא נמצא, באיזה מקום? הוא נמצא במשרד האוצר? הוא נמצא במועצה לביטחון לאומי? הוא נמצא במשרד השיכון?

תקציב המדינה מנוהל באופן כזה שאנחנו מנהלים סיכונים. הרבה פעמים פוגשים אותנו דברים שלא צפינו מראש בתוך שנת התקציב, ואז אנחנו מוצאים את הפתרונות במהלך השנה.

אני מכיר את תקציב המדינה, אני מכיר את הבורות האלה על דברים שלא ערוכים להם ומקווים שהם לא יקרו. רעידת אדמה זה משהו אחר, במיוחד היום על רקע טורקיה. הממשלה נדרשה לעניין הזה בימים האחרונים, היא נדרשה לעניין בין היתר בגלל מה שקרה בטורקיה. האם הממשלה הקצתה סכום מוגדר לעניין של רעידת אדמה? ואם היא הקצתה, כמה היא הקצתה ובאיזה מקום?

הממשלה היום מקצה משאבים להיערכות לרעידת אדמה. כשהקורונה פגשה אותנו בהפתעה ולא ידענו מה הממדים של התגובה שאנחנו צריכים לתת, באנו כמשרד האוצר לכנסת, לוועדת הכספים, ונפתחה קופסת קורונה שנתנה מענה. אותו דבר קרה אחרי מבצעים צבאיים ובמקרים מיוחדים. אני מניח שמקרה כזה ידרוש את אותה היערכות.

הקורונה לא הייתה ידועה. הקורונה זו דוגמה לאחד מהבורות שאנחנו מגיעים אליהם בלי שאנחנו יודעים עליו מראש. הקורונה לא דומה לרעידת אדמה. רעידת אדמה זה נושא שמדברים עליו כל הזמן, זה נושא שקיים על השולחן וצריך לדעת איך להתמודד איתו. איך המדינה נערכת כלכלית? התפקיד של ועדת הכספים זה התקציב. אל תיתלו את זה על איזה דבר לא ידוע שקורה וצריך להוציא כסף מתקציב המדינה, כי לא על זה מדובר.

רשות שוק ההון, משרד האוצר הפנה אותנו אליכם. כשקורית חס וחלילה רעידת אדמה, ונקווה שלא תקרה, אנשים מאבדים את מקום מגוריהם, את קורת הגג שלהם, נשארים בעירום ובחוסר כל. במה אנחנו עוזרים להם? האם יש תקציב לעניין? אם יש תקציב, איפה הוא מונח? איך מסייעים לאנשים האלה? אנחנו רואים מה שקורה במדינות אחרות כשיש רעידת אדמה.

הכובע שלי הוא לא בהיבטים של תקציב. נוח שהשוק הפרטי ייתן מענה, אבל חד משמעית אני מסכים עם כבוד היושב ראש שהמדינה צריכה לראות איך היא נותנת מענה כי בסופו של דבר מדובר בחיי אדם. הביטוח הוא פתרון משני. הפתרון העיקרי הוא קודם כל לחזק מבנים באזורי סיכון, שזה גם ייתן מענה לסוגיה הביטוחית. ברגע שמבנים יחוזקו הנגישות למחיר של הביטוח תהיה הרבה יותר גבוהה. אנחנו מפקחים על זה שיהיה כיסוי כמה שיותר אפקטיבי למי שרכש פוליסת ביטוח בשעת אסון, אבל אנחנו גם רוצים שהמחיר שלו יהיה שווה לכל נפש. חברות הביטוח הישראליות לא מכסות את רוב הסיכון, זה סיכון שהוא מאוד משמעותי וגדול מבחינת היכולת שלהן לספוג. רוב הסיכון מגולגל על מבטחי המשנה. כמעט כל הסיכון בביטוח נזקי טבע וקטסטרופה שמוכרת חברת ביטוח מגולגל על מבטחי משנה, בפיזור מאוד רחב, עם יכולת ספיגה מאוד משמעותית.

אתם מדברים עם התושבים ואומרים להם שצריך לעשות ביטוח? שקלתם פעם לחייב אנשים לעשות ביטוח? אנשים סומכים על הממשלה, סומכים על הגופים שעושים את מה שצריך לעשות. ברור שצריך לחזק את המבנים, זה הדבר הראשון במעלה שצריך לעשות, אבל על זה אנחנו לא מדברים עכשיו.

הוא נוגע גם לסוגיה הכלכלית והביטוחית.

ברור לגמרי. הדבר השני שצריך לעשות זה ביטוח כלכלי, כדי שאם זה קורה למרות שחיזקו את המבנה אנשים לא יישארו בלי כלום.

מבחינת המודעות של הציבור בישראל, מבחינת היקף הכיסוי של משקי הבית, מצבה של מדינת ישראל יחסית למדינות ה-OECD הוא מצב טוב. 65% ממשקי הבית בישראל ביטחו את דירתם. זה נכון שזה לא 100% ולא 80%, אבל אם אנחנו משווים את עצמנו למדינות אחרות ב-OECD, שם יש שיעורים של 20% ו-30%.

כשאתה מדבר על 65%, האם אתה מדבר על כלל האוכלוסייה, או רק על האוכלוסייה היהודית שיש לה דירות?

אני מדבר על משקי הבית.

במגזר הערבי הנושא הזה בכלל לא מפותח, לא נגיש.

יש לך את הפילוח של יהודים וערבים?

אין לנו חלוקה כזאת. החברות לא עושות אפליה במישור הזה.

אומר חבר הכנסת חמד עמאר, שהיה שר במשרד האוצר, שהאחוזים במגזר הערבי הרבה יותר נמוכים. האם לא הגיע הזמן לטפל בזה?

בצוות בין משרדי דיברו בעיקר על האוכלוסייה החרדית ועל האוכלוסייה הערבית בהקשר של מודעות.

איך הגענו לחרדים?

גם שם צריך לראות שיש את המודעות הנדרשת ואנשים רוכשים.

אתה מדבר על סמך נתון שיש לך? אני לא מכיר דבר כזה. החרדים שונים מהציבור הרחב בעניין של ביטוח?

אני מדבר בהקשר של מודעות. בצוות של ההכלה הפיננסית הייתה התייחסות למודעות. חד משמעית צריך להגביר את המודעות, וגם זה עניין של תקציבים.

היה בצוות הזה גם אדם חרדי?

כן. גם הייתה חוקרת שהיא במקרה - -

היא הסכימה שאין מודעות לעניין של הביטוח?

אני מדבר באופן כללי.

עזוב את החרדים, דבר כללית.

צריך לראות שכל האוכלוסיות מודעות לעניין הזה. יש את העניין של הגברת המודעות, אבל זאת לא רק האחריות של רשות שוק ההון. יש היבטים של קמפיינים, של תקציבים.

מי צריך לעשות את זה?

יש צוות בין משרדי שעסק בזמנו בהיערכות פיננסית וביטוחית לרעידות אדמה.

מי עמד בראשו?

הגברת מיכל עבאדי בויאנג'ו, לשעבר החשבת הכללית. אני אשמח לשלוח לוועדה את הדוח של הצוות הזה מ-2012. ההמלצות שהיו בתחום הביטוחי יושמו על ידי רשות שוק ההון לא הרבה זמן אחרי, אבל ההמלצות של הצוות הזה, לצערי, לא עלו להחלטת ממשלה וגם לא יושמו על ידי הרבה מאוד משרדי ממשלה.

אתה יכול להעביר לי את הדוח הזה ולכתוב לי את עצם העובדה שהיה צריך שתהיה החלטת ממשלה ולא הייתה?

כן.

אני יבוא עם זה לראש הממשלה.

אני אשמח. היו סוגיות מול משרד הביטחון בכל מיני היבטים של ביטוח כי רצו לוודא שיש לכולם ביטוח. יש גופים שאומרים שהם יכולים לספוג כשיש אסון, שהם לא צריכים לקנות ביטוח. דרך אגב, הנקודה שנדונה בצוות הייתה לוודא שרשויות מקומות מבוטחות כנגד רעידת אדמה, כי לא כל הרשויות היום מבוטחות.

משרד הפנים, אתם יודעים לענות על זה?

האם יש חובה על רשויות מקומיות להיות מבוטחות?

אני לא יודעת אם יש חובה, אני רק יודעת שבגלל הפרמיות המאוד גבוהות רוב הרשויות המקומיות לא מבוטחות.

מה שאמרת, והיא מצדיקה את זה, זה שיש כאלה שאומרים "אנחנו נסתדר בלי ביטוח".

נכון. יכול להיות שעיריית תל אביב יכולה לספוג את זה.

מרכז שלטון מקומי, אתם מסתדרים בלי ביטוח?

לא. הרשויות המקומיות רוצות להיות מבוטחות, ואנחנו בקשר עם מנהל מינהל שלטון מקומי במשרד הפנים בנושא, אבל חברות ביטוח מסרבות לבטח את הרשויות המקומיות. יש מצאי מאוד נמוך, עד כמעט אפסי.

למה?

אלה השיקולים של חברות הביטוח.

אתה בטח יודע למה לא רוצים לבטח.

חברות ביטוח לא רוצות לבטח רשות מקומית שרוצה לעשות ביטוח?

בהרבה מקרים הן לא רוצות לבטח. הרשויות המקומיות רוצות להיות מבוטחות, והן גם פונות במכתבים בנושא. רק לאחרונה ראיתי מכתב של ראש עיריית פתח תקווה בנושא.

מכתב למי?

למשרד הפנים.

הבעיה זה שחסר תקציב?

לא.

מה זה קשור למשרד הפנים? ראש העיר פתח תקווה יכול לפנות לחברת ביטוח. אם יש לו כסף, הוא יכול להגיד שהוא רוצה לבטח.

מצאי חברות הביטוח שמוכנות לבטח מאוד נמוך, עד אפסי.

רשות שוק ההון, זה נכון?

הקושי העיקרי הוא לגבי ביטוח חבויות או ביטוח אחריות של רשויות מקומיות. כאשר מישהו נופל במדרכה ותובע את הרשות, מבטחי המשנה כמעט ולא מעניקים כיסוי ביטוחי. אנחנו לא מכירים שיש איזה שהוא קושי לגבי הנושא של נזקי טבע. אנחנו יודעים שמתוך כלל חברות הביטוח יש כארבע או חמש חברות שמציעות את הביטוח בנושא של נזקי טבע. המרכז לשלטון המקומי יוצא במכרז וגם הרשויות החלשות שלא מצליחות להשיג ביטוח בגלל ההתנהגות שלהן בתביעות או בגלל היכולת הכספית שלהן אמורות לקבל מענה. בעבר היו דיונים עם משרד הפנים בשביל לראות אולי אפשר לייצר סבסוד או חלוקה יותר הוגנים.

מה אתם מציעים לעשות כדי להתגבר על זה?

היו דיונים עם החשב הכללי ועם מרכז השלטון המקומי. הנקודה הקריטית והמורכבת ביותר היא לגבי ביטוחי אחריות, לאו דווקא בהקשר של נזקי טבע.

אני מדבר על רעידת אדמה. אני מבקש שמשרד הפנים יבדוק למה לא עושים ביטוחים ברשויות המקומיות. מי שאחראי על הרשויות המקומיות זה משרד הפנים. אולי הרשויות המקומיות, כמו שנאמר קודם, לא רוצות לבטח, כי הן אומרות: "אנחנו נסתדר גם בלי ביטוח, למה לנו להוציא כסף", ויכול להיות שהרשויות המקומיות כן רוצות לבטח, רק הן רוצות שמשרד הפנים ישפה אותן, הן רוצות שאת ההוצאה של הביטוח מישהו יכסה. לא מדובר על הרשויות הגדולות, העשירות, ששם הנושא של הכסף לא משחק תפקיד. אני מבקש שמשרד הפנים ייתן לי בתוך חודש ימים דוח על למה הרשויות המקומיות לא עושות ביטוח, אולי דרך זה נוכל להגיע לנושא של הציבור הרחב.

כבוד היושב ראש, גם חשוב לבדוק כמה רשויות מבוטחות.

אני רוצה לדעת מה היקף הבעיה, למה היא קיימת. האם לא מבטחים בגלל שאין חברות ביטוח שרוצות לבטח, או לא מבטחים בגלל שמשרד הפנים לא משפה את השלטון המקומי ואין מספיק כסף לעניין הזה? צריך לדעת את כל הדברים האלה כדי לקבל החלטה. אם תעשו את זה תוך חודש, יכול להיות שנוכל להכניס תקציב בתקציב המדינה.

יש ביטוח לגבי הנושא של רעידות אדמה שכאזרח פרטי אני יכול לעשות והוא נקרא ביטוח מבנה ורעידות אדמה. הוא אמנם עולה קצת יותר יקר, אבל אפשר לבטח. יש קושי כשרשות מקומית רוצה לבטח על רעידת אדמה, כי אז יכולים לקום תושבים ולתבוע את הרשות על חוסר מעש בנושא של רעידת אדמה. לגבי ביטוח של מוסדות העירייה, אם זה בתי ספר וכך הלאה, אין בעיה, כל עירייה מבטחת. אני מניח שכל העיריות מבטחות מוסדות ציבור. הבעיה היא עם צד ג', כשפה נדמה לי שאין פתרון מבחינת הרשויות וחברות הביטוח.

האחוז של האנשים שרוכשים ביטוח על דירה במדינת ישראל הוא יחסית גבוה, וזה בא בעקבות העובדה שהרבה מאוד אנשים בישראל לווים משכנתה מהבנק שמחייב אותם בביטוח שכולל גם כיסוי לרעידת אדמה. יש בעיה בפוליסה הזאת, היא לא מושלמת עד הסוף, כי חברות הביטוח מחייבות את אותו מבוטח אחרי נזק, בטח אחרי נזק כזה גדול של רעידת אדמה, לבנות ולתקן את הדירה תוך שנה. אף אחד לא מתאר לעצמו שאחרי אירוע של רעידת אדמה מישהו באמת יצליח לבנות את הבית שלו תוך שנה. אם זה לא יקרה תוך שנה, אותו מבוטח יהיה בחסרון כיס די גדול. גם בעניין של חיזוק מבנים יש כשל שוק, כשל ביטוחי, כי גם שם מספר חברות הביטוח שנותנות ביטוח הוא כמעט אפסי, הוא כמעט ולא קיים במדינת ישראל. גם אם כבר יש מבנה שמוכן לעבור תמ"א 38 או חיזוק כזה או אחר, יש לו בעיה כאשר הוא בא לבטח את עצמו.

מי מחליט שצריך לשפץ את הדירה בתוך שנה? מי קבע את זה?

הפוליסה התקנית.

יש בן אדם שעומד מאחוריה, היא לא נכתבת לבד.

מי שכתב את התנאים הבסיסיים לפוליסה התקנית זה רשות שוק ההון.

פוליסה תקנית נכתבה בשנת 1986, כאשר מאז רשות שוק ההון עשתה לא מעט שינויים צרכניים בפוליסה התקנית.

אנחנו לא בשיעור היסטוריה.

לפעמים ההיסטוריה חשובה, היא נותנת את הרקע.

ההיסטוריה חשובה, אבל במקרה הזה חשוב לנו משהו אחר. המציאות של לשפץ את הבית בתוך שנה היא מציאות כמעט בלתי אפשרית. צריך להקל על האנשים, לתת להם מרווח זמן יותר גדול. אתה בעצמך אמרת שבין יתר הדברים גם דיברתם על העניין הזה. למה לא משנים את זה?

תקופת הכינון שנכתבה בעבר הייתה חצי שנה. ב-2015 היא הוארכה לשנה. תכנית העבודה של רשות שוק ההון היא לעשות רביזיה ובחינה מחדש, בין השאר גם בנושא של תקופת הכינון. זה לא שאם הלקוח לא הספיק לכונן את הנכס תוך שנה הוא לא יקבל פיצוי או פיצוי חלקי. הלקוח יקבל פיצוי כאשר יהיה עיכוב שלא באשמתו. ברוב המקרים, אם לא ב-90% מהמקרים, עיכובים בבנייה זה לא באשמת מבוטח. צריך רק לקחת בחשבון, כמו שאמרתי מקודם, שזה משליך על מבטחי משנה ומשליך על מחיר הביטוח. מחיר ביטוח ממוצע הוא 500 שקלים או 600 לשנה - 50 שקלים בחודש. אני חושב שזה מחיר שווה לכל נפש. לשאלה של מה עשינו מבחינת מודעות - פרסמנו מחשבון ביטוח דירה ואנחנו מאפשרים במסגרת ממשק הר הביטוח לכל אחד לדעת אם הוא מבוטח או לא.

אין אזרח במדינת ישראל שראה בשנים האחרונות איזה פרויקט פרסומי של ממשלת ישראל או של רשות שוק ההון לגבי רעידות אדמה והצורך החיוני בביטוח דירה. צריך להקל על האנשים שעושים את הביטוח, להקל עליהם ברגע שקורית רעידת אדמה, ברגע שקורה אסון גדול, שלא יצטרכו לבנות בתוך שנה. אני מתאר לעצמי שמה שהיה אז, לפני הרבה שנים, הוא אנכרוניסטי לגבי מה שקורה היום. האם אתם יכולים בתוך כמה שבועות לבוא עם הצעות לשינויים?

כבר יש שינויים שנבחנים. דרך אגב, גם פרסמנו טיוטה לפני כמה חודשים בעקבות הקריסה של הבניין בחולון. גם שם סייענו.

מה זה "סייענו"? מה עשיתם בחולון?

היינו בהתנהלות מול חברות ביטוח.

גם אני יודע להתנהל. מה עשיתם?

דיירים שלא קיבלו כספים, קיבלו שכר דירה לתקופה - -

מי נתן להם?

חברות הביטוח נתנו למי שהיה מבוטח, רק שלא היו הרבה כאלה באותו בניין. הפוליסה התקנית נותנת פיצוי לשכר דירה חלופי.

לא עשיתם פרסום?

העניין של פרסום זה עניין תקציבי. בנושא הזה אמרו לנו: "חפשו את החברים שלכם, לפרסומים אין לנו כסף". אם תיתן לנו תקציב - -

אני אשם, כי כמפקח על עבודת הממשלה אפשרתי לממשלה לא לעשות שום דבר, כלום. זה מה שקורה עכשיו.

אתה צודק בהחלט, יש פה חוסר מידע וחוסר יידוע של האוכלוסייה. בדירות או בבתים צמודי קרקע אפשר תוך שנה או שנתיים, אין עם זה בעיה, הבעיה היא בבניינים של כמה קומות. במקרה של פיצוץ הגז בנתניה, למשל, כבר למעלה מעשר שנים שום דבר לא מתקדם בגלל בעיות של ביטוחים ובעיות של אנשים. לפעמים גם לוקח חמש או עשר שנים למצות את הנושא הזה. שנה זה באמת לעג לרש, זה כמו לא לעשות ביטוח.

גם שנתיים לא יספיק, כי כמו שאתה רואה, פרויקטים של תמ"א לוקחים בין ארבע לחמש שנים.

אין בעיה עם חמש שנים.

צריך למצוא את האיזונים בין היקף הכיסוי למחיר הביטוח.

משרד הבריאות, האם אתם יכול להגיד לנו מה קורה בהיערכות לרעידות אדמה? האם איחוד הצלה, מד"א, זק"א בקשר איתכם בהיערכות לרעידת אדמה? אנחנו משבחים את העבודה שהם עושים בטורקיה, באמת עבודה יוצאת מן הכלל שבכל העולם משבחים. האם הארגונים הם חלק מהמערך?

אני אתייחס לבינוי ותשתיות, אחרי זה לארגונים. זה לא סוד שכל מה שנבנה לפני 1985 לא עמיד לרעידות אדמה וכל מה שנבנה משם והלאה, לפחות במשרד הבריאות, נבנה כהלכה. יש לא מעט מוסדות בריאות שאינם בהתאם לתקן, שאינם אמורים להיות עמידים. הבשורה הטובה היא שבמשך הזמן מקצרים את הפערים, בונים מבנים חדשים, והבשורה הרעה היא שעדיין הפער גדול מאוד.

הייתי מחלק את ההיערכות לשלושה רבדים. הרובד הראשון זה מה קורה כשיש רעידת אדמה וצריך לפנות החוצה, שבזה אנחנו מתורגלים על ידי פיקוד העורף. פיקוד העורף וגם מד"א מפנים החוצה. לרוב בתי החולים יש ציודים לזה, לחלקם עדיין אין, והתקציבים לזה הם מעטים. הייתי ממליץ להשלים את הפערים בנושא של גנרטורים ניידים, תאורה וכן הלאה.

כמה פער תקציבי יש?

פחות מ-10 מיליון, משהו כזה. להיערכות זה באמת תקציבים קטנים. הרובד השני הוא חיזוק מערכות לא סטרוקטורליות, ואמיר יהב מכיר את זה.

למה אמיר יהב מכיר את זה?

עשינו תדריך לחיזוק מערכות לא סטרוקטורליות, חידשנו אותן. נעשו הרבה מאמצים במשך השנים - מי שיראה את צוברי הגז בבתי החולים, עם חיזוקים צולבים, גנרטורים - ועדיין הפער קיים. אני לא יודע להגיד מה הפער פה, אבל אלה לא סכומים גבוהים. הדבר השלישי זה המבנים עצמם, כשפה מדובר על מאות מיליונים עד מיליארדים. לפני רעידת האדמה האחרונה פנינו לפיקוד העורף כדי להקים מדור מיגון למוסדות בריאות שייתן מענה לטילים ולרעידות אדמה. המדור הזה התחיל לפעול. עשינו לא מעט פרויקטים לחיזוק מפני רעידת אדמה ביוספטל, בבני ציון, בזיו, ברמב"ם, ויש לנו פרויקטים כרגע בביצוע. בזיו בצפת כל החיזוק בנוי מחמישה אגדים שהולכים מהיסודות עד למעלה, אחר כך חיזוק תפרים. האגד השלישי נמצא כבר בסיום בינוי. אנחנו יכולים, וזה כמובן תלוי תקציב, כבר לתכנן ולבצע את שני האגדים הנותרים. ככל שהמבנה מחוזק חלקית, כך הוא פחות טוב מאשר בהתחלה, לכן יש חשיבות להשלים את המהלך הזה כמה שיותר מהר.

אם חס וחלילה קורית רעידת אדמה משרד הבריאות ערוך לזה? אני לא מדבר עכשיו על חיזוק מבנים.

זה כבר בתרגולת של האגף לשעת חירום ופיקוד העורף. כל בתי החולים מתורגלים באירוע של רעידת אדמה - יוצאים החוצה, יש נוהל צוותים, עובדים בלי טלפונים, יש מכשירי קשר במטה מנהל בית חולים ובמטה מהנדס בית חולים. האמצעים לדברים האלה, כפי שאמרתי בפתיח, עדיין חסרים.

כמה כסף אתם צריכים כשקורית רעידת אדמה?

זה תלוי בבית החולים, זה תלוי במי שייפגע. בכל מה שנוגע למחסני שעת החירום כדי שאנשי ההנדסה יוכלו לצאת החוצה ולפעול קיים ציוד חלקי.

כמה כסף צריך כשקורית רעידת האדמה?

קשה לי להעריך, כי תלוי איזה בית חולים ייפגע.

זה לאו דווקא בית חולים. לפעמים קורית רעידת אדמה גם במקום שהוא לא בית חולים וגם בבית חולים, ואז אין לך לאיפה לפנות, אתה צריך לפתוח משהו שיהווה מעין בית חולים שדה. כמה כסף לדברים האלה צריך?

זה באחריות מד"א, הם אמורים לפתוח.

כמה מדינת ישראל מקציבה לעניין של רעידת אדמה ואיפה הכסף הזה? זה כולל גם את משרד הבריאות. אנחנו מדינה שצריכה לעמוד מול רעידת אדמה. אנחנו מתפללים שזה לא יקרה, אבל אם זה קורה, צריך תקציב לעניין הזה. מה לגבי הארגונים?

ההיערכות לרעידת אדמה היא בשיתוף מד"א, פיקוד העורף.

איחוד הצלה גם בפנים?

כן.

אני שומע כאן שהם לא בפנים.

אתמול בלילה חזרתי מטורקיה ומה שראיתי שם היה תוהו ובוהו. אין ספק שמה שקרה שם יקרה ביום מן הימים גם פה. אנחנו, בניגוד למה שמשרד הבריאות אמר, לא מקבלים שקל בתקצוב להיערכות לקראת רעידת אדמה, הכל אנחנו עושים על בסיס תקציב פנימי שלנו.

האם אתם שותפים לכל ההיערכות?

שלילי. אנחנו עושים מה שאנחנו מבינים, אנחנו מנסים לדלות מידע מכל גוף. אנחנו היום מדברים על כמעט 7,000 מתנדבים בארגון, מתוכם כבר 1,000 עברו הכשרה 02 של פיקוד העורף, של מחלצים. יש לנו שלושה יתרונות בולטים. יתרון אחד זה הקהילה, שאנשים שלנו נמצאים בתוך הכפרים, במוסדות, בקיבוצים ובמושבים. בעת רעידת האדמה היתרון הגדול זה שהאנשים שמוכשרים כרופאים, פרמדיקים, חובשים ומחלצים יהיו באותם מקומות, יש להם ציוד רפואי, הם יתנו מענה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

איפה הם נמצאים?

יש מתנדבים בכל הארץ. את שואלת אם הם נמצאים אצל הערבים? התשובה היא כן.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אין מספיק.

אני הייתי באירועים של איחוד הצלה, ראיתי הרבה ערבים שמתנדבים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו יודעים שיש, רק לא הרבה.

אדרבא, רוצים לעבות.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו רוצים לדעת מה המצב בתוך החברה ערבית, כי אנחנו נמצאים בחצר האחורית של החברה הישראלית מבחינת המוכנות לרעידת אדמה. אין לנו ביטוחים, יש לנו בתי ספר מאוד ישנים. אפילו לבתי הספר החדשים אין מרחבים ואין מגונות כמו שצריך. המצב ברשויות הערביות הוא על הפנים מבחינת המוכנות למקרי אסון, לא רק לרעידת אדמה.

אמיר יהב, משרד הביטחון, בקשה.

ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה היא הגורם שאמור להכווין את פעילות הגורמים השונים בכל הנוגע להיערכות לרעידות אדמה. רעידת אדמה כמו שראינו בטורקיה יכולה להיות אצלנו, כשמה שהופעל בטורקיה יכול גם לפעול אצלנו. מה שאנחנו רואים זה שהרעידה פוגעת במרקם החיים כולו. זה לא רק בניינים, זה לא רק בתי חולים, זה כל מרקם החיים של המדינה ותושבי המדינה, ולזה צריך תקציב. הבשורה שיכולה לצאת מפה, אם כבוד היושב ראש יקבל את זה, היא שכל משרד ישים בתקציב שלו כל שנה איזה שהוא נתח לנושא הזה של היערכות למניעת נזקים. נכון שאחרי רעידת אדמה יהיה את פיקוד העורף, תהיה הצלה, אבל זה מאוחר מידי. הרעיון הוא למנוע את הנזקים ככל הניתן, לצמצם את הנזקים.

בוא לא נשכח שכל משרד נלחם כל שנה על הכסף שלו, שכל משרד מבקש כל שנה עוד תוספת תקציבית. כשאנחנו מדברים על משרד הבריאות שיש לו צרכים של בתי חולים, אנחנו מדברים על הון עתק. אתה לא יכול להגיד לו שישים משהו בצד, כי הוא צריך עכשיו, הוא לא צריך לעוד 10 שנים. הוא צריך מעכשיו להיות ערוך לעוד יום, לא לעוד 10 שנים, כי אנחנו לא יודעים מה יקרה מחר. יכול להיות שמה שאתה אומר נכון לשים כתכנית כך שכל שנה יורידו 10%,5% או 2% מהתקציב, אבל עכשיו השאלה היא מה עושים מחר אם חלילה יש רעידת אדמה.

להגיד לכל משרד לשים בצד זה פחות מעשי. אנחנו צריכים שהמדינה כמדינה תעשה את זה.

המשרדים זה המדינה. אני מבין ומכיר את הגישה ואת מה שאתה אומר, אבל אם אנחנו מחפשים איזה שינוי כדי לא לראות את מה שראינו שם - -

אתה עומד בראש הצוות של משרד הביטחון?

אני מנהל ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה.

לא הייתה הצעה שאומרת שהמדינה תקציב סכום מסוים לנושא של רעידות אדמה?

הייתה החלטה לפי נושאים. יש עבודה שעשה משרד האוצר בנוגע להערכה של כמה יעלה לנו הנזק מרעידת אדמה, ומדובר על 150 מיליארד שקל.

אנחנו מדברים על למנוע.

המניעה תהיה הרבה יותר זולה. קראתי היום בבוקר הערכות לגבי העלות של הרעידה בטורקיה - מדובר ב-85 מיליארד דולר, וזה רק מה שהם מעריכים עכשיו. מה שאנחנו רואים זה שכל השקעה של דולר בהיערכות חוסכת לנו בין שישה ל-10 דולר אחר כך.

האם יש ישובים שלפי דעתכם נמצאים בסיכון גבוה יותר?

יש בניינים שמצויים באזורים שהסיכון הסיסמי בהם יותר גבוה.

מה הם הישובים לפי מבקר המדינה?

זה לא לפי מבקר המדינה, זה לפי עבודה של ועדת ההיגוי שנעשתה ב-2015. מדובר ב-10 ישובים שנמצאים באזור הסיכון הגבוה ביותר.

אין בהם אף ישוב ערבי?

לא. עברנו על כל הישובים. אני יכול לשלוח לך את העבודה שנעשתה שבה תראה את הקריטריונים האובייקטיביים.

האם לפי הקריטריונים האובייקטיביים אין ישובים ערביים בסכנה?

הישובים שהוצבע עליהם הם הישובים שנמצאים באזורים היותר מסוכנים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא יכול להיות שרק מגדל העמק ועפולה נמצאים ברשימה אבל לא יפיע, נצרת או אכסאל שהם במרחק - -

האם ברשימה שלכם יש רק ישובים יהודיים ואין ישובים ערביים שנמצאים באותו אזור?

בעשרת הישובים האלה אין ישובים ערביים. לפי העבודה שנעשתה ב-2015 הגורם המוביל היה הסיכון הסיסמי לפי תקן 413.

איך נצרת יצאה החוצה כשיש ישוב לידו שנמצא בסיכון?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אכסאל נמצאת באמצע.

יש עוד קריטריונים, זה לא הקריטריון היחיד.

מה הקריטריונים? למה אין ישובים ערביים?

זה לא קשור לישוב ערבי או יהודי. יש מפה של משרד הפנים שמראה איפה הקו האדום, הכתום והצהוב.

חבר הכנסת דלל, אתה מאמין למה שאתה אומר?

מדובר באזורים שצפויות בהם תאוצות קרקע גבוהות בהתאם לתקן הישראלי 413, מדובר באזורים שיש בהם מבנים שנבנו עד 1980 של שלוש קומות ומעלה, ומדובר באזורים שלא מכוסים על ידי תמ"א 38. במבנים צמודי קרקע הסיכון בתנודות הקרקע נמוך מאשר במבנים של שלוש קומות ומעלה. מכל הישובים שנסרקו אלה הישובים שיצאו.

אדוני היושב ראש, אני אקריא את הישובים.

מאיפה אתה מקריא?

מדוח מבקר המדינה. מדובר בבית שאן, טבריה, צפת, קצרין, קרית שמונה, חצור הגלילית, ראש פינה, עפולה, מגדל העמק ואילת. אלה עשרת הישובים שנמצאו בעבודה שלהם ושפורסם על ידי מבקר המדינה שהם בסיכון הכי גבוה. איך ישובים ליד עפולה, כמו אכסאל, כמו נצרת, לא מופיעים? הרי ליד כל ישוב יהודי יש ישוב ערבי.

למה טובא-זנגרייה לא מופיעה ברשימה שלכם?

לפי המידע שהיה לוועדת ההיגוי ב-2015, גם על מבנה הקרקע וגם על המידע - -

היה ערבי בוועדת ההיגוי?

אני לא יודע, לא הייתי בוועדה.

יש את הקריטריון של תמ"א 38. אף ישוב ערבי לא נכלל בתמ"א 38.

עלה פה לדיון לפני שש או שבע שנים העניין של הטבות המס לישובים. היה דיון על אם בית שאן, מטולה וכל הישובים האלה נמצאים בהטבות המס. אמרנו אז שאם הם נמצאים בתוך הקריטריון, גם הישובים הערביים שנמצאים לידם צריכים להיות כלולים.

עוול שתוקן בוועדה באופן חלקי.

הם אזרחים בדיוק כמו כל האחרים. ברגע שמתפרסמת רשימת ישובים שנמצאים בסיכון לרעידות אדמה, צריך להגיד גם את הישובים הערביים שנמצאים באותו מקום. למה הם לא נמצאים? דוח מבקר המדינה לא מדבר על הישובים הערביים.

אתה יכול להגיד שבגלל שהישובים הערביים שנמצאים באזור הם לא בקומות, הם לא עומדים בקריטריונים, הוציאו אותם החוצה, אבל גם את זה אתה לא אומר לנו, מה שאומר שזה לא נבדק.

הוא דיבר על צמודי קרקע, שזה עדיין לא אומר שהם לא אמורים להיות בפנים.

הם דיברו על קריטריון של שלוש קומות. בכל הישובים הערביים יש ארבע, חמש, שש קומות, שאלה בניינים בסכנה.

מר יהב, לא הייתי מודע לעניין הזה, זה עלה פה באופן אקראי. אני רוצה לדעת אם ביישובי הסיכון כלולים גם ישובים ערביים. אתה יכול להגיד שאין, שערבים בונים רק קומה וחצי.

אני אעביר לך את הרשימה.

אני רוצה להפתיע אותך בנתון נוסף. יש במדינת ישראל 120 תחנות סיסמיות. האם אתה יודע כמה יש בישובים ערביים?

כמה?

אפס. הערבים מקבלים התרעות רק במקרה. תמ"א 38 לא חל על הערבים, וגם תחנות סיסמיות אין אצל הערבים, לכן אין ישובים ערביים.

אנחנו לא יכולים לחיות אם יש אפליה.

אין אפליה.

אני מעריך שאין אפליה, אבל אני לא יודע. או שאתם מפרסמים את זה, או שאתם מעבירים אלינו את רשימת הישובים שיש בהם סיכון. תעביר גם את הרשימה של התחנות הסיסמיות, שזה מה שהעלה חבר הכנסת טיבי, וגם את רשימת הישובים, אני רוצה לדעת האם ישובים ערביים נמצאים באותם אזורים שעליהם אתה מדבר.

אני אעביר לוועדה.

ואם הם לא נמצאים, למה הם לא נמצאים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אולי שתיעשה גם בדיקה איפה הרגישו את הרעידה שקרתה בטורקיה, באיזה ישובים הרגישו אותה.

כולם הרגישו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא כולם.

מר יהב, אני לא מאשים אותך בשום דבר, אני מבקש רק נתונים.

אני אעביר לכם את הנתונים.

אני מבקש שלא תהיה אפליה, אני מעריך שאין אפליה. אני רוצה לדעת את הנתונים, בגלל שלפי מה שהקריא חבר הכנסת טיבי רשימת הישובים כוללת רק ישובים יהודיים. מאיפה אני יודע שיש ליד הישובים היהודיים האלה ישובים ערביים? בגלל שבישובים היהודיים האלה יש הטבות מס, כשבהטבות המס כלולים גם הישובים הערביים, הם נמצאים ברשימה הזאת.

רשות שוק ההון, אני רוצה לדעת לגבי העבודה שאתם עושים בכל הנוגע לביטוח, בכל הנוגע להקלות. אני רוצה לדעת האם הולכים לעשות פרויקט פרסומי כך שכל אדם במדינת ישראל ידע שהוא צריך לעשות ביטוח כדי שבבוא העת הוא יוכל לעמוד בעניין הכלכלי.

משרד האוצר, אני רוצה לדעת בתוך שבוע כמה כסף יש במדינה לנושא הזה של רעידת אדמה, איפה הכסף הזה נמצא, כי כשיגיע לפה תקציב המדינה זה כבר יהיה באירוע כירורגי, נצטרך לעצור כל מיני דברים שאתם מביאים. אני רוצה לעשות את זה מסודר, נורמאלי. אתם יכולים להגיד שאין כסף ויכולים להגיד, כמו שמר יהב אמר, שכל אחד מהמשרדים יעשה. אנחנו יודעים שהמשרדים לא יקציבו לעניין כסף. משרדים זה הדבר הכי טוב לברוח אליו. אם תגידו למשרד הבריאות לשמור שני מיליארד שקל בצד, הוא יגיד שהוא צריך בשביל זה לבטל את חדר המיון בהדסה. המדינה צריכה לשים כסף. אני מעריך שהיה דיבור כזה, שיש תכנית כזאת. אני מבקש לדעת על כמה כסף מדובר והיכן הוא נמצא.

משרד הפנים, אני מבקש לדעת למה אין ביטוח ברשויות המקומיות, אם זה בגלל שהחברות לא רוצות לבטח אותן, אם זה בגלל שאין תקציב לרשויות המקומיות, או אם בגלל שמשרד הפנים לא משפה את הרשויות האלו. אני מבקש בתוך חודש לדעת על כמה רשויות מדובר, לכמה יש ביטוח, לכמה אין ביטוח.

משרד הבריאות, אני מבקש תכנית של הארגונים. אומר פה נציג איחוד הצלה, ואני חושב שזה נכון, שהם לא נמצאים בתקצוב. ראינו את העבודה שהם עשו בטורקיה. אנחנו, לצערנו הרב, לומדים משם. אנחנו צריכים אותם פה. אני רוצה לדעת כמה תקצוב ניתן להם ולמה הם לא נמצאים בתוך התרגולת או בתוך המערך של משרד הבריאות. אני מבקש על זה תשובה בתוך שבועיים.

אני אסכם ואומר שלצערי הרב מדינת ישראל לא ערוכה לרעידת אדמה. אני מקווה שעכשיו, אחרי מה שקרה בטורקיה ובסוריה, ילמדו לקח אצלנו. הממשלה התכנסה והקימה את ועדת השרים בנושא של מוכנות העורף לרעידת אדמה, אבל זה לא מספיק. אנחנו נמשיך לפקח על העבודה הזאת. אני מבקש על ארבעת הדברים לקבל תשובות. תודה רבה, הסעיף הזה הסתיים.


הישיבה ננעלה בשעה 11:35.