פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת המדע והטכנולוגיה
21/02/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ג (21 בפברואר 2023), שעה 12:37

משבר תעשיית ההייטק בישראל בצל המהפכה המשפטית

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר
יאסר חוג'יראת
רון כץ
סימון מושיאשוילי
שלי טל מירון
עידן רול

אחמד טיבי
עופר כסיף
נעמה לזימי

איתמר גזלה - מנהל תחום בכיר, מחקר, כלכלה ונתונים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

רועי לבנון - מנהל תחום בכיר חדשנות, מחקר והייטק, משרד העבודה

צחי שנרך - המשנה למנכ"ל וראש החטיבה הטכנולוגית, רשות החדשנות

רועי גולדשמיט - ראש תחום, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אלה רוזנברג - יועצת רגולטורית, איגוד התעשיות הביטחוניות

רים יונס - חברת אלפא אומגה, נצרת

ענת נשיץ - נציגת חברת 9 xchange - חברת הייטק וביוטק

מייסם ג'לג'ולי - מנכ"לית, ארגון צופן

ארז שחר - מנהל קרן הון-סיכון, קומרה קפיטל

אורלי אלידן הראל - עו"ד, מנכ"לית סרנוס, חברת סטארט-אפ

עירן קייס - מנהל קשרי ממשל, מיזם קו-אימפקט

יוסי שפיגל - פרופ' לכלכלה, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב, ונשיא האגודה הישראלית לכלכלה

חמי פרס - מנהל ומייסד הקרן פיטנגו

מיכאל אזולאי - חבר ועד, איגוד עובדי ההייטק

איילת חאקימיאן

א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

משבר תעשיית ההייטק בישראל בצל המהפכה המשפטית

חברות וחברים, חברי הכנסת, האנשים שעוסקים בתחום ההייטק, מייצגי גם החברה האזרחית, שלום לכולכם, זה נושא חשוב ביותר מן הסתם. בעקבות ההפיכה השיפוטית יש כל מיני עמדות בעולם, בחברות בין-לאומיות שמדברות על החרמה. אנחנו התבקשנו לדון בנושא החשוב הזה. כולם יודעים מה חשיבות ההייטק בכלכלה. 54% מהייצוא של המדינה זה מתחום ההייטק. 10% מהשכירים במדינת ישראל הם בתחום ההייטק למרות שזה לא שוויוני מבחינה אזורית, מבחינה לאומית, מבחינת מגזרים. הרוב מושקע באזור תל אביב. 2% מהאנשים בהייטק זה מהאוכלוסייה הערבית, 3% מהחרדים. אלה דברים שטעונים שיפור מיידי.

לגבי העמדה של החברות הבין-לאומיות, אני תמוה במשהו לגבי העמדה שלהם, האם היא עמדה ערכית או שהיא עמדה כלכלית? למה אני שואל? הרי הפגיעה בדמוקרטיה במדינת ישראל, הדבר הגדול ביותר זה לא ההפיכה השיפוטית, אז למה עכשיו? יש דברים שהם יותר קשים. למשל כיבוש עם אחר זה דבר יותר קשה מההפיכה השיפוטית. למשל האפליה נגד האוכלוסייה הערבית, למשל עצם העובדה שרק 2% מהערבים בהייטק, רק 3% מהחרדים. זה לא עשה כלום לגבי החברות הללו, לכן חשוב לי גם להבין. אחרי הישיבה הזו אנחנו נתבקש גם לשבת עם הקבוצות הללו ולהבין את המניע שלהן, האם הוא ערכי, דמוקרטי או פחד מחוסר יציבות ותו לא?

אנחנו נתחיל את הדיון. חברי הכנסת שירצו לדבר, ירימו את היד ואני אתן להם ממש בהקדם האפשרי.

יו"ר הוועדה, אפשר לשאול איזה רשויות הגיעו? מי מהמשרדים?

כן. אני מעביר את השאלה לכם. מי מהמשרדים הגיעו? בבקשה.

אני מנהל תחום בכיר, מחקר, כלכלה ונתונים במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

אהלן וסהלן. מי עוד?

אני ממשרד העבודה.

אהלן וסהלן, מעריכים זאת. איפה משרד הכלכלה?

והאוצר? הם תמיד לא באים. הם גם לא באו אתמול לכספים.

השר ניר ברקת מהליכוד, הוא החליט לא להגיע?

הוזמנו, לא הגיעו, גם משפטים.

אבל לא שלחו נציג. הכלכלה והאוצר לא שלחו גם לוועדה הזו נציג.

אני רק רוצה להגיד שזה קורה כל דיון שדנים בנושא הזה.

אוקיי, הערה חשובה, נעמה לזימי, חברת הכנסת.

שחי שנרך, בבקשה, תציג את עצמך ואת התפקיד.

שלום לכולם, אני המשנה למנכ"ל רשות החדשנות. המנכ"ל נמצא בחו"ל ואני אציג היום. למי שלא מכיר אותנו, אנחנו למעשה הגוף הממשלתי שאמון על החדשנות בישראל. אנחנו למעשה זרוע ההשקעות של מדינת ישראל והמטרה שלנו זה לקדם את החדשנות לטובת הכלכלה הישראלית, ובצורה הזאת לשמר את היתרון התחרותי של מדינת ישראל ביחס לעולם.

אני ארצה לגעת היום בשלוש נקודות. הנקודה הראשונה, הנושא של חשיבות ההייטק, התחלת לגעת בדבר הזה ואני אתן עוד כמה מספרים. הדבר השני הוא מצב ההייטק בישראל, והדבר השלישי הוא מיצוב של ההייטק הישראלי ביחס לעולם, התחרות וכן הלאה.

הכנו מצגת קצרה. בואו נעבור שקף.

(הצגת מצגת)

כמו שאמרת יושב-ראש הוועדה, 11% מהשכירים בישראל, זה קצת עלה, אחראים על 25% מתשלום מס ההכנסה בישראל.

אולי בתקופת הקורונה אפילו היה יותר גבוה, נכון?

אנחנו מטפסים לאט-לאט במספר הזה וכיום זה פחות או יותר סביב ה-11%. מעל חצי מהייצוא הישראלי, 15% מהתוצר וכן הלאה. אלה נתוני מקרו משמעותיים ביותר לכלכלה הישראלית.

אם אנחנו מסתכלים על סך הגיוסים, אז אנחנו רואים ששנת 2021 הייתה למעשה שנת השיא בגיוסים בישראל. כמעט 26 מיליארד דולר של גיוסים הגיעו למדינת ישראל. שנת 2022 היא השנה השנייה הטובה ביותר בגיוסים עבור מדינת ישראל, קרוב ל-15 מיליארד דולר. בסך הכול אלה נתונים טובים, אבל אם אנחנו מסתכלים על מגמות, אז אנחנו רואים שבערך 80% מהגיוסים שבוצעו בשנת 2022 היו בחצי הראשון, ובחצי השני הרבה פחות. אלה דברים שאנחנו מוטרדים מהם ואפשר להבין כמובן למה.

עוד פרמטר שאפשר להבין בו את החשיבות של ההייטק הישראלי הוא למעשה הפריון. אם מסתכלים על ממוצע ה-OECD, הוא עומד על כ-61 דולר לשעה. ישראל עומדת על קצת פחות, על 52.2 אבל אם אנחנו רגע בוחנים את המספר הזה טיפה יותר לעומק, אנחנו רואים שאותם 11% שהזכרתי קודם בעצם מייצרים פריון של כמעט 80 דולר לשעה, בעוד ששאר המשק ללא ההייטק הוא הרבה יותר נמוך כבר מהממוצע של ה-OECD ולכן שוב פעם, אני מדבר על החשיבות של ההייטק לכלכלה. אסור לנו להיות בלי הייטק. אם נגיע למצב כזה, אנחנו נדרדר באופן משמעותי גם בפרמטר הפריון.

עוד פרמטר שהוא בעצם מתחיל לאפיין את מצב ההייטק הוא הירידה בהקמת הסטארט-אפים. אנחנו מזה שמונה שנים נמצאים למעשה בנקודה הנמוכה ביותר בכמות הסטארט-אפים שנפתחים בישראל. הגרף הסגול הוא בעצם הגרף האמיתי שמציג נתונים שהם נתונים שכוללים לא רק את המידע שיש בידנו אלא גם איזושהי תחזית, אין לנו את כל נתונים 2022.

מה הסיבה של הירידה בהקמת הסטארט-אפים?

יש כמה סיבות. קודם כל זה תופעה גלובלית. יש תופעה של התבגרות של הענף הזה שנקרא הייטק בכל העולם, גם בישראל, ולמעשה המונח הזה של התבגרות הוא מתקשר הרבה פעמים להשקעה בחברות יותר בוגרות. השקעה בחברות יותר בוגרות מביאה לפעמים לזה שהמשכורות שם למשל עולות, שהתחרות על הטאלנט מתגברת ולמעשה הרבה יותר קשה לפתוח הסטארט-אפים כי אנשים מעדיפים לפעמים בגלל תנאים ובגלל כל מיני היבטים אחרים של חשש מסיכון לפתוח סטארט-אפ. סטארט-אפ בדרך כלל לא מצליח ברמה הסטטיסטית, אז מעדיפים להישאר במקומות שהם מקומות של חברות יותר גדולות, יותר בוגרות, יודעות לשלם משכורות יותר טובות, לתת תנאים יותר טובים. זאת תופעה גלובלית, היא קיימת גם בישראל, אלא שאני לא חושב שיש עוד מדינה בעולם שנקראת סטארט-אפ ניישן ולכן התופעה הזאת, למרות שהיא גלובלית, בישראל כשראינו את הנתונים של ההייטק, כמה הוא קריטי לכלכלה הישראלית, התופעה הזאת היא מאוד מטרידה. אין לי מה להוסיף, זה פשוט נתון מטריד.

יש לכם מידע על סטארט-אפים ישראלים שהוקמו בחו"ל?

אין כאן את המספרים של סטארט-אפים של ישראלים שהוקמו בחו"ל. יש לנו את הנתונים האלה, לא הבאתי אותם, אבל באמת רואים בין השאר גם לא מעט סטארט-אפים שהידע שלהם למשל הושג באוניברסיטה בישראל או הושג בשלבים מאוד מוקדמים ואז או שעברו לחו"ל או שנפתחו מחדש בחו"ל. זו תופעה שהיא קיימת ואפילו אפשר להגיד שהיא מתגברת.

עוד על מצב ההייטק, אז אני רוצה לגעת בנושא של הון אנושי. היום אנחנו נמצאים בסדר גודל של 370,000 איש שעובדים בתחום הזה של הייטק. זה נתון שיא, אבל אם מסתכלים רגע על המגמה, אז רואים שהגרף הזה היה מאוד בעלייה בשנים 2020–2021 וב-2022 התחילה למעשה איזושהי ירידה והתמתנות בגידול במשרות השכיר בהייטק.

פרמטר משלים לדבר הזה הוא למעשה המשרות הפניות של שכירים בהייטק, ואנחנו רואים שוב פעם שבשנים 2019 עד תחילת 2022 היה גידול בכמות המשרות הטכנולוגיות שפנויות במשק, גם בנושא של מהנדסים וגם בנושא של אנשי תוכנה, והחל מתחילת 2022 אנחנו רואים פחות דרישה למהנדסים ולאנשי תוכנה. גם זו כשלעצמה תופעה מטרידה. זה לא כי אנחנו היינו כמדינה כאלה טובים שהכשרנו עוד אנשים והקטנו את המחסור באנשי הייטק. זה יותר מהצד השני, הדרישה היא בעצם יורדת וזה איזשהו פרמטר שהוא מטריד.

כאן יש שקף שהוא מאוד מעניין לדעתי והוא מסתכל רגע על מי נמצא היום בשנת 2021, זה הנתונים שיש לנו, באותה שכונה הייתי אומר, של ישראל. אנחנו מסתכלים למשל על מספר חברות הסטארט-אפ ומסתכלים על מספר החברות השלמות, החברות הגדולות יותר.

אנחנו רואים שבסביבה הזאת של ישראל, אם אנחנו מסתכלים על המרובע המקווקו בגרף בצד ימין, זה היה מרובע שנדיר היה למצוא בו תחרות לישראל. אם אנחנו מסתכלים על האבים, אנחנו קוראים לזה האבים של חדשנות, מי שהיה מסביבנו זה היה לא הרבה חברות. כמובן היה תמיד את כל הנושא של הסיליקון ואלי והנושא של ניו יורק ולונדון ואחרים. אלה גדולים, אנחנו לא מתחרים איתם, הם תמיד יהיו יותר גדולים מאיתנו, אלא שמבחינת סדרי הגודל, אז אנחנו רואים שממש בחמש שנים האחרונות בעצם התפתחה תחרות מאוד מאוד משמעותית למדינת ישראל ויש הרבה מקומות שדומים לנו מהרבה מאוד פרמטרים, גם כמות החברות אבל גם התמ"ג לנפש ומספר תושבים ומועסקים בהייטק. הדבר הזה מבחינתנו אולי הוא הנתון המדאיג ביותר.

אם פעם היינו בעולם הזה של סטארט-אפ ניישן, היינו סוג של מובילים בעולם, מכאן גם זכינו לשם הזה, היום אנחנו נמצאים בתחרות. כולם למדו את הפטנט הזה של להקים סטארט-אפים וכן הלאה. חלק אפילו חיקו את העבודה של ממשלת ישראל ואפילו את של רשות החדשנות, הקימו חממות, הקימו כל מיני מנגנונים שמתחרים ובסופו של דבר מאוד מגדילים את השכונה הזאת, שכונת החדשנות שנמצאת במקומות אחרים בעולם.

עוד ככה לסבר את האוזן, אפשר לראות פה בעצם פרסומים של ממשלות זרות במדינות שהן בסך הכול מדינות שהן מקבילות לנו בכל מיני מדדים כלכליים. רואים את ההשקעות שהן באמת השקעות עתק בנושא הזה של טכנולוגיה, של הייטק. כולם למדו שזה מנוע שהוא מנוע שצריך לתת לו את ההשקעות הנכונות כדי לעמוד באותה תחרות.

צחי, בבקשה, זה הזמן לשאול. נכון שמדינת ישראל היא האחרונה ב-OECD בהשקעה בהייטק מבחינת המדינה עצמה?

כן. זה באמת שקף מוסתר בהמשך המצגת, אבל אתה צודק. אם אנחנו מסתכלים על ההשקעות במו"פ בישראל, מדינת ישראל היא הראשונה בהשקעות במו"פ ביחס לעולם, אבל ההשקעות האלה הן פרטיות. אתה מסתכל על ההשקעות של המדינה, אז אנחנו אחרונים.

אז החברות הפרטיות, יש להן אינטרס להגדיל את הכסף שלהן, אבל המדינה, יש לה אינטרס חברתי כלפי האזרחים כולם, לכן אפשר להבין למה בתל אביב ולא בפריפריה ולא במדינה כולה. המחויבות של המדינה, היא משקיעה הכי פחות מ-OECD, אז זה משליך על המצב בפריפריה.

אני אנסח את זה בצורה אחרת. אני חושב שהמדינה יכולה לקבוע לעצמה יעדים, ובאמצעות השקעות בין השאר לבוא ולקדם את אותם יעדים. אנחנו לעצמנו עשינו גם את הדברים האלה ואנחנו משקיעים הרבה באוכלוסיות של מיעוטים, נשים, חרדים, ערבים וכן הלאה. זה השקעות שלנו כמובן בסדרי הגודל של מה שאנחנו יכולים לעשות, ואני מחבר את זה לשאלה שלך. ההשקעה של מדינת ישראל היא הנמוכה ביותר במדינות ה-OECD.

זה נתון חשוב מאוד. הנתון השני, ביחס להשקעה של חברות אחרות, כמה ההשקעה של המדינה בהייטק במדינה, 10%, 20% והשאר פרטי?

טוב, בטח לא נוכל לקפוץ לשקפים המוסתרים.

אם אתה עוד תדבר על זה, אז לא צריך לענות עכשיו.

אני מכיר נתון של 9% השקעה במו"פ ממשלתי.

9% המדינה ו-91% - - -

50% מחו"ל, 40% מגזר פרטי, פלוס-מינוס.

אני אגיד ככה, למעשה פרקטית 90% מההשקעות שדיברתי עליהן שמגיעות להייטק הישראלי, 90% ממנו מקורו בחו"ל. רק 10% הוא כסף ישראלי ובתוכו הכסף של המדינה הוא באמת נתון זעום.

טוב, נתונים חשובים ביותר.

כמה חממות יש בישראל וכמה בחברה הערבית?

יש נדמה לי שלוש חממות בחברה הערבית.

מתוך?

15 אנחנו מפעילים היום. זה סדר הגודל.

ודווקא כי הרבה מהן בפריפריה, אני חושבת.

כן. המדיניות הייתה להעדיף חממות בפריפריה, בעבר. היום זה יותר נפתח בעצם על בסיס של תחרות, על בסיס של מצוינות.

אני רק רוצה לבקש מכם להסתכל על המספרים בצד ימין. בצד ימין זה החלטה של הנשיא ביידן בעצם בעקבות המתיחות הבין-גושית שהביאה בעצם גם למעין תחרות טכנולוגית על טכנולוגיות מפתח כמו למשל נושא של צ'יפים. בין גושית היא בין המזרח למערב, בין בעיקר סין לבין שאר העולם המערבי.

זה הביא למעשה להחלטה של חלק גדול מהמדינות המערביות כולל האיחוד האירופי ונוספים, להשקיע השקעות מאוד משמעותיות בטכנולוגיה כאלמנט שהוא אלמנט שמחזק את החוסן הלאומי שלהם. הטכנולוגיה האזרחית, אני לא מדבר על טכנולוגיה צבאית. טכנולוגיה אזרחית כחלק מהחוסן הלאומי, הכלכלי, וכאן זה דוגמה שהבאתי אבל יש אין-סוף דוגמאות כאלה של השקעה של קרוב ל-280 מיליארד דולר בנושא של צ'יפים בחמש השנים הקרובות בארצות הברית. אלה השקעות עתק וישראל היא שחקנית בעולם הזה של צ'יפים, ואם אל מול ההשקעות האלה אנחנו לא ניתן איזשהו פייט שהוא פייט שמתאים לישראל, אז בתחרות הזאת ומול ההאבים שהזכרתי קודם אנחנו עשויים למצוא את עצמנו בבעיה. אגב, השקעות כאלה אפשר למצוא גם באירופה.

אני אסיים בשקף הזה ואני רק אדבר על החשיבות של היציבות להייטק הישראלי בפרט בטיימינג הנוכחי. אנחנו מדברים על זה שהנכסים הגלובליים, בין אם זה מוסדיים בארץ, בחו"ל בעיקר, גופי השקעה אחרים מתרחקים מכל הנושא של הון סיכון. זה בגלל שהריבית עולה, זה בגלל שהשווי של החברות בשנים האחרונות היה שווי מאוד גבוה, יש מי שיגיד לא ריאלי. אנחנו מדברים על האטה וירידה בצמיחה העולמית ואנחנו מדברים על לא מעט חברות שבשנות השיא גייסו כספים מאוד גדולים. בעצם זה הטיימינג שבעצם הן צריכות לצאת לסיבוב של גיוס כספים נוסף. זה לגבי הטיימינג.

לגבי הנושא של חשיבות היציבות, אז יש פה אמירה שהיא אולי אמירה הכי חשובה במצגת הזאת, שגם המשקיעים וגם השווקים לא אוהבים אי-ודאות, ומכיוון שדיברנו על זה ש-90% מהמימון של ההייטק הישראלי הוא מגיע בעצם מחו"ל, בין אם זה קרנות ישירות מחו"ל או בין אם זה קרנות ישראליות שהמשקיעים שלהם נמצאים בחו"ל, אז הנושא הזה של יציבות הוא נושא שמאוד מטריד אותם בהיבט הכלכלי נטו, בהיבט של סיכון, בהיבט של איפה לשים את הכסף. יש להם הרבה אפשרויות. יציבות זה אחד מהדברים שחשובים להם כשהם מקבלים החלטה.

דבר אחרון שרציתי להגיד, לאור ההשקעות המאוד גדולות האלה בנושא של טכנולוגיה, בנושא של הייטק בעולם, אנחנו כמדינה, גם אם הכי נרצה, לא נוכל לשים את אותם מאות מיליארדי דולרים בהשקעות האלה, אבל אנחנו כן יודעים לעשות את זה גם דרך המדינה וגם דרך השוק הפרטי. אנחנו כן יודעים לרכב על הגל של ההשקעות העולמיות האלה, לחבור לשותפים, לעשות איתםJV וכן הלאה. כדי לרכב על אותו גל השקעות בעולם אנחנו צריכים להדק את יחסי המו"פ עם הארצות הרלוונטיות, עם אירופה, עם ארצות הברית, עם יפן, והאווירה צריכה להיות כדי שיקרה, אווירה תומכת שתייצר את אותן שותפויות לטווח הארוך. זהו.

השורה התחתונה, גם אנחנו שומעים למעשה את מה שכולם שומעים ויש להקשיב לאיתותים של השוק, כי אי הקשבה לאיתותים של השוק יכול להביא אותנו גם בטווח הקצר - - -

אתה יכול להסביר לנו מי החליט להחרים או אותת בכיוון הזה? כמה קבוצות? מה האחוז שלהם?

קודם כל אני לא יכול להגיד את זה ברמה הסטטיסטית כי אנחנו אוספים נתונים סטטיסטיים רק ברמה של שנה אחרי או רבעון אחרי. כל מה שאני עכשיו אגיד הוא לא באמת סטטיסטי, אבל אני חושב שכמו שכולנו שומעים, גם אנחנו שומעים, סדר גודל של 50 פעם בשבוע באינטראקציה עם תעשייה והון סיכון כי זה העבודה שלנו, אז אני חושב שאת מה ששומעים כולם, גם אנחנו שומעים. אנחנו יודעים על חברות שמעבירות IP לחו"ל. אנחנו מכירים קרנות שמהססות אם לבצע השקעות נוספות בישראל. אלה הדברים שאנחנו שומעים. אלה לא דברים שאנחנו שומעים אותם באופן בלעדי.

אשמח להשמיע כי אנחנו מהקרנות, אז אולי נשמיע אנחנו את מה שאנחנו משמיעים כבר כמה שבועות.

המסר היחיד שלנו, שכדאי להקשיב לאיתותים שאנחנו מקבלים מהשוק, כי זה מסוכן.

לפני הקרנות כי אני חייב לצאת.

בבקשה.

קודם כל תודה על המצגת. אין ספק שההייטק זה ענף כלכלי מאוד חשוב גם לכלכלת המדינה, אבל אני כחברה ערבית לא נהנה מזה, פעמיים. פעם ראשונה, כי כל ההשקעות של ההייטק וכל החברות הן בכלל לא נמצאות בפריפריה וביישובים הערביים. הדבר השני, גם בכוח אדם, בעצם 350,000 או 370,000 המועסקים בהייטק, אני לא יודע כמה, 3% מתוכם ערבים? הייתי שמח לראות מה אתם חושבים, איך לקדם את כל הנושא של ההייטק בחברה הערבית? זה אחד.

הדבר השני, יש היום תוכניות, כבוד היושב-ראש, שנקראות "פרחי ההייטק". אני גם ביקשתי לעשות דיון על הנושא הזה. אני אשמח לעשות דיון על הנושא של "פרחי ההייטק". זו תוכנית בחברה הערבית שבעצם היא מכשירה או מטפלת בתלמידים, לוקחת אותם בכיתה ח' ועוקבת אחריהם עד י"ב בשביל להכשיר אותם ישר למקצועות של מחשבים ותכנות בשביל שישתלבו ישר בתוך ההייטק. אני אשמח אם נקיים דיון על זה באחת מהישיבות של ועדת המדע. זה חשוב לנו. תודה.

חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, אחד, קיבלת. מתי שתרצה אנחנו נקיים את הדיון הזה.

אני רוצה לברך את חברי הכנסת עידן רול, אהלן וסהלן, ואת סימון מושיאשוילי על הגעתם.

בבקשה, איתמר בשם משרד המדע.

שלום, תודה אדוני היושב-ראש. אני אתייחס בעיקר לנושא של הוועדה של הון אנושי בהייטק שכידוע עברה בהחלטת מממשלה של הממשלה הקודמת בספטמבר שנה שעברה.

עכשיו נכנס לטיוטת חוק ההסדרים חלק נכבד ממסקנות הוועדה. כרגע בדיוני התקציב עובדים על לתקצב את זה ולהוציא את זה לדרך. בגדול, למי שלא מכיר, הדוח או המסקנות של הוועדה לקידום ההון האנושי בהייטק, מכירים את זה כוועדת פרלמוטר למי שמכיר בשם הזה, קבעה בעצם יעדים להגדלה של ההון האנושי בהייטק מ-11% ל-15%, ולהדגיש שלא מדובר רק בהייטק נטו אלא במקצועות טק.

היום אנחנו בעולם שגם בבנקים, גם עורכי דין, גם רואי חשבון כולם כבר צריכים משרות טכנולוגיות בתוך החברות והמשרדים שלהם. סתם כדי לסבר את האוזן, אם בבנקים, אם אני לא טועה זה היה 5% מקצועות טכנולוגיים שהועסקו בבנקים, היום זה כבר סביב ה-9% וזה רק עולה, כלומר כל הסקטורים במשק בעצם צריכים משרות טכנולוגיות, והוועדה בעצם שמה לה למטרה להגדיל את האנשים שיכולים לעבוד במשרות כאלה בעיקר באוכלוסיות בייצוג חסר שזה אוכלוסייה ערבית, אוכלוסייה חרדית, יוצאי אתיופיה. נשים במקצועות STEMהן גם לא מיוצגות כגודלן באוכלוסייה.

כמה אחוז נשים?

כמה אחוז נשים בהייטק?

כן.

אם אני לא טועה זה סביב ה-20%.

35%.

אני לא זוכר את המספר בעל פה, אז 35%.

אבל רק אחוזים בודדים מקבלים השקעות, נשים.

מתוך ה-370,000 שדיברתי עליהם קודם, 240 זה גברים ו-120 זה נשים. שליש.

רים יונס, את יודעת מה אחוז הנשים הערביות בהייטק?

אחוז הנשים הערביות עובדות בהייטק הוא אחוז אפסי, הוא פחות מ-1%.

1,500 נשים ערביות.

כן, 1,500 נשים ערביות בהייטק.

גם ביחס לגברים ערבים, שזה 2%.

גם ביחס לגברים הערבים, וזה אחד הדברים שוועדת פרלמוטר ממש התריעה עליהם. כשיגיע תורנו לדבר אנחנו גם נציין את העובדות האלה.

המספר הוא 5,000 גברים ביחס ל-240,000 גברים סך הכול.

טוב, אני רוצה לברך את חבר הכנסת רון כץ שהגיע. אהלן וסהלן.

תודה רבה.

שלום חברת הכנסת שלי מירון. אהלן וסהלן.

כפי שהתחלתי לומר, חלק מהתוכניות עדיין מחכות לתקצוב ואנחנו מאוד מקווים שזה יקרה עכשיו בתקציב הקרוב. חלק מהתוכניות התחילו לפעול מתקציבים קיימים של המשרדים. אצלנו במשרד יש מספר תוכניות משמעותיות שפועלות וכבר מתוקצבות ומקווים שיתוקצבו בהמשך, כמו הייטקלאס שזה בעצם תוכניות שנועדו לעודד בגרות טק אצל אוכלוסיות בייצוג חסר. יש תוכניות של משרד העבודה שרועי יכול אולי להרחיב עליהן אחרי זה. משרד החינוך גם הגדיל כיתות תמ"ת שזה עתודה מדעית-טכנולוגית, שזה גם אמור ביעדים להכפיל את המסיימים שהם בוגרים של מקצועות שהם רלוונטיים, אחרי זה להשתלב בתעשיית ההייטק.

אנחנו בכלל כוועדה, דובר על זה שהמקומות שמאוד חשובים להתערבות במיוחד באוכלוסיות בחסר הם בשלבים המוקדמים יותר, בשלבי החינוך. אפילו יש תוכניות של גן חובה אבל גם מקפידים על כיתות ח' ו-ט' שזה רגע אחד לפני שבוחרים את המגמה לבגרות ומה רוצים ללמוד.

יש עוד תוכניות שאנחנו מפעילים יחד עם החברה למתנ"סים, מרכז המראה שזה נועד לעודד יזמות בפריפריה ובתוכם גם בחברה הערבית. יש תוכניות של אנגלית דבורה שזה גם דגש מאוד חשוב ששמו עליו, של קידום וחיזוק השפה האנגלית, אז גם באקדמיה יש תוכנית להגדלה דרך ות"ת וגם בפעילות שלנו של המשרד יש תוכניות, גם קורסים באנגלית דבורה וגם תוכניות שיעודדו מצוינות, אולימפיאדת אנגלית, יעודדו מצוינות באנגלית.

עוד תוכנית שהיא משמעותית בות"ת, הם לא נמצאים פה אבל כחלק מהוועדה הם העבירו גם הגדלה ל-40% נשים בלימודי טק באקדמיה. העבירו יעד בעצם אצלם ותקצבו אותו, והם גם עשו מצבור של קורסים וחיבורים בין קורסים טכנולוגיים וגם מקצועות אחרים, כמו שאמרתי שזה חשוב, אז כשמישהו ילמד נגיד משפטים ומדעי המחשב, משהו שהוא לא היה קיים עד עכשיו. הם שמים על זה דגש של לעודד גם אינטרדיסציפלינריות בתוך האקדמיה. חוץ מזה שגם משקיעים במחקר יישומו בכלל, גם בתחומי עדיפות לאומית וגם בנושאים אחרים.

בבקשה, ד"ר טיבי.

תודה רבה. מכודי היושב-ראש, רבותיי, בהתאם לכותרת והזימון לדיון, האם יש מישהו מהנוכחים שיכול לתת לנו נתונים מדויקים או הערכות לגבי מה הפסד המשק והנזקים למשק בישראל ממה שקרוי רפורמה או ההפיכה המשפטית? אם יש מישהו, נציג ממשלה, נציג שוק פרטי אפילו?

נציג שוק פרטי, אני אשמח לתת.

אוקיי.

אני אגיד כממשלה. חברי שיושב לידי כמובן ידבר, אבל עוד מוקדם, כלומר אין לנו שום יכולת לדעת מה קורה.

האם יש מישהו מנציגי הממשלה שיש לו דאגה מהעתיד למשל?

זה שאלה שאני לא יכול לענות עליה.

למה לא יכול לענות עליה? אתה לא רואה את התנודות? אתה לא רואה את ההשקעות שירדו בסטארט-אפים? יש מגמה ברורה.

אז התשובה היא שאני עדיין לא רואה. אני רואה את מה שהציג חברי מרשות החדשנות, שהיא מגמה שמתחילה כבר לפני שנה-שנה וחצי.

לא, לא, המגמה לא התחילה לפני שנה וחצי ואתה שומע גם את כל החברות בחודש האחרון, ואם אתה רוצה אני אעביר לך נתונים, אם אין לך אותם. יש נציג של משרד האוצר פה?

לא.

בדיוק, זאת הסיבה שאתה לא רואה נתונים, כי שר האוצר לא רוצה שתראה נתונים וככה מתחיל כל הבעיה.

אולי תציג את עצמך ותגיד את דעתך בנושא.

אני מנהל קרן הון סיכון שנקראת קומרה קפיטל. אנחנו משקיעים בחברות ישראליות טכנולוגיות בשלבים בוגרים כשהן כבר מגיעות למכירות משמעותיות, ואנחנו עוזרים להן to scape כי אנחנו עברנו בשנים האחרונות מסטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן ובנינו יותר ויותר חברות גדולות, משמעותיות שגם הונפקו בשווקים בין-לאומיים וייצרו ערך אדיר לכלכלה הישראלית. למשלמי המיסים הישראלים זה באמת היה גיים צ'יינג'ר משמעותי.

לשאלה לגבי הנזקים שכבר נראים היום, אנחנו מתריעים בערך מהיום הראשון ששמענו את תוכנית ההפיכה המשפטית, אנחנו מתריעים על הנזק העצום שהולך להיגרם לשוק הטכנולוגיה, אבל צריכים להבין כאן איך הנזקים האלה יבואו ולמה קשה עדיין לכמת אותם.

אנחנו נמצאים כפי שנאמר כאן בתהליך של שנה וחצי של משבר לא קטן בשוק ההייטק העולמי. ישראל יחסית לשוק ההייטק העולמי במצב לא רע. אני חושב שהשוק האמריקאי ספג יותר מאשר השוק הישראלי ספג בירידות ההשקעות בהייטק בשנה וחצי האחרונות.

למה האמריקאי ספג?

קודם כל כולם ספגו, והשוק הישראלי, יש לו קורלציה מאוד גדולה לשוק האמריקאי. אני חושב שהיו פה חברות שהיו קצת פחות בועתיות, אם אפשר לומר, מהשוק האמריקאי. זה הכול, זה הבדל לא מהותי.

מהסתכלות קדימה, אם ההפיכה המשפטית כפי שהיא כרגע מדוברת, תגיע בסוף לקו הסיום שלה, הנזק להשקעות בהייטק הישראלי יהיה מדהים.

על סמך מה אתה אומר את זה?

אני אסביר.

אגב, פיטורים, אני כבר מעל חצי שנה, שמונה חודשים אני רואה. חברת הייטק מסוימת מתכננת לפטר וגוגל ראינו. זה לא קשור לרפורמה המשפטית.

לא קשור בשום צורה לרפורמה המשפטית.

אנחנו מנהלים בקרן שלנו מעל מיליארד דולר ש-90% ומשהו כספים של משקיעים אירופאיים ואמריקאים. המשקיעים האירופאים והאמריקאים לא ישקיעו במקום שבו אין הגנה משפטית ברורה על זכויות, גם זכויות קניין - - -

ארז, אם תוכל לחדד גם את הריספקטור שהולך להיכנס לדוחות, שלא היו לפני זה במדינת ישראל. זה החידוד החשוב.

יש כבר פעולות שנעשות כרגע בפיילינג של F20 שזה הפיילינג השנתי שכל חברה ציבורית בארצות הברית צריכה לעשות, כבר עכשיו מכניסים הערה לגבי סיכון משפטי בישראל, פעם ראשונה בהיסטוריה. זה רק ההתחלה. אם החקיקה ממשיכה כפי שהיא, אני מבטיח לכם שתהיה פה עצירה כמעט מוחלטת של ההשקעות הזרות בתוך ההייטק הישראלי.

עצירה כמעט מוחלטת כשאנחנו מדברים על שוק שסופח אליו כ-15 מיליארד דולר בשנה, בשנה שעברה, אני לא מדבר על שנת השיא ב-2021. 15 מיליארד דולר בשנה כשמתוכם בקלות 13.5 הן השקעות זרות, עצירה כזאת ביום אחד הופכת את המשק הישראלי למשק אחר לגמרי ממה שהכרנו. אנחנו הולכים אחורה 40 שנה מבחינת מבנה הכלכלה שלנו.

ההייטק הישראלי, מעבר לעובדה שהוא מעסיק כבר לא קטן, 11% מהאוכלוסייה בישראל, הוא באמת תורם ל-55% מהייצוא הישראלי, 25% מכספי המיסים. אנחנו לא נראה את הנזק קורה בן יום. זה ייקח טיפה יותר זמן שאנחנו נרגיש את זה, כל אחד על כיסו, והסיבה היא מאוד פשוטה. החברות, חלקן הגדול יישאר פיזית כאן. אנחנו נראה את אותם הייטקיסטים עם התן ביס הולכים לארוחת צוהריים מתחת למשרד, אבל החברות יהיו וירטואלית כאן. הן יעברו לארצות הברית. המטות שלהן יעברו לארצות הברית, הקניין הרוחני שלהן יראה שהן בארצות הברית מכיוון שאנחנו חייבים להגן על עצמנו. זה לא איום, זה לא שאנחנו עושים פה איזה מהלך פוליטי. אנחנו חייבים להגן על הנכסים שניבנו כאן. אם לא תהיה הגנה משפטית ברורה, חד משמעית שאפשר לסמוך עליה ב-100%, גם על קניין רוחני אבל גם על זכויות אזרח וזכויות פרט, המשקיעים שלנו כולם חתומים על אמנות של ESG. הם כולם משקיעים במקומות שבהן יש זכויות פרט, שיש בהם זכויות אזרח. אין סיכוי שהמשקיעים האלה ישקיעו כאן ביום שבו החקיקה הזאת עברה.

תודה רבה ארז.

אני רוצה להשלים. זאת הייתה הנקודה הראשונה.

אני יכולה להוסיף משהו?

ברשות היושב-ראש.

כבוד היושב-ראש, אני יכולה להוסיף משהו?

בבקשה.

אני משקיעה ויזמת במדעי החיים וחלק מההייטק שארז דיבר עליו. לענות ספציפית של השאלה שכבוד היושב-ראש שאל קודם, מה האיום בדיוק בשביל משקיעים זרים? למה הם לא רוצים להיות פה? אני רוצה לומר לכם שכמשקיעה ראיתי כבר קודם משקיעים זרים מסתכלים על מערכת המשפט הישראלית ושואלים האם הזכויות שלנו תהיינה מוגנות? האם עובדה שהחברה הזאת מאוגדת כחברה ישראלית היא לטובתנו או לא? שמים כבר זכויות בהסכמי ההשקעה לאפשר לעצמם להפוך את החברות האלו לחברות אמריקאיות כשהם רוצים. זה היה לפני ההפיכה המשטרית.

הערה חשובה מאוד, מבהירה הרבה דברים.

כן, וזה כבר קורה. הדבר השני שאני רוצה לומר לכם, שוב, להשלים את הנקודה על ההון האנושי. ההון האנושי בהייטק, אמנם זה 370,000 אנשים ועוד 600,000 כמו שחברי אמר, בארגונים שהם לא חברות הייטק אבל בכל זאת בנקים וכאלה. הרבה מאוד מהאנשים האלה הם מאוד מוביליים. מאוד מאוד קל להם בדקה וחצי לעבור לאן שבא להם.

הערות חשובות.

הדבר השני, הרבה מהם חזרו לכאן מבחירה, ממקומות שבהם הכשירו אותם, מאוניברסיטאות מובילות בחו"ל, מחברות בין-לאומיות שהכשירו אותם על פני שנים רבות. הם באו לכאן והם בחרו כאן להקים את החברות הבאות שלהם. על האנשים האלה יש לחץ כבר עכשיו, כבר קודם, למה אתם יושבים בישראל? תעברו לסיליקון ואלי, תעברו לבוסטון בחברת ביוטק. למה אתם בישראל? והאנשים האלה נלחמים בשיניים במשקיעים שלהם שאומרים להם לעשות את הדברים האלה. יהיה להם הרבה יותר קשה להצדיק את ההחלטה שלהם להישאר בישראל מוחרתיים בבוקר כשהדבר הזה יעבור. ההון הזה, ה-stickiness של ההון הזה הוא מאוד חשוב.

דרך אגב, בהתייחס לנתונים שידידי הציג קודם, הסיבה שבישראל יש סטארט-אפ ניישן ובהרבה מההאבים האלה אין, זה בדיוק הצפיפות הזאת של יזמים מוכשרים שיודעים לזוז מהר עם הון שיושב שם ומייצג ומחובר להון גלובלי. הדבר הזה, דווקא הקטנות מידה הזאת והצפיפות הזאת היא הסוד. ברגע שזה מתחיל להיפרם וזה כבר מתחיל להיפרם, אני אומרת לכם כבר, הרבה חברים שלנו כבר מחפשים לאן לעבור. הרבה כסף כבר עזב גם ברמות מדינתיות. מענקים לישראל כבר עזבו. אני יודעת את זה כי אנחנו מדברים איתם ברמה היום-יומית, וגם קרנות כמובן, חלק פרסמו את זה וחלק לא, וגם חברות, אז הדברים האלה קורים מאוד מהר. רובם כבר קרו. אנחנו פשוט עוד לא שמענו את זה בעיתונים כי העיתונים תמיד מגיעים אחרי המציאות, מה לעשות.

תודה רבה לך, ענת.

חבר הכנסת טיבי, בבקשה.

תודה. אני רוצה להמשיך בשאלה. אני מייחס חשיבות לפרויקט שדיברת עליו, בגרות טק. דיברת שזה בפריפריה. אני מבקש נתונים, איפה זה נמצא למשל בחברה הערבית? כמה ביחס לפריפריה, ביחס לחברה היהודית?

סליחה שאני קוטעת אותך, כבוד חבר הכנסת, אני חושבת שהשאלה פה היא לא בנושא של ערביי ישראל או לא ערביי ישראל. הנקודה פה היא מאוד מאוד ברורה ואני זועקת את זעקתם של - - -

מי את, סליחה?

אני מאיגוד התעשיות הביטחוניות.

אני אתן לך לדבר עוד מעט. בבקשה.

תענה בבקשה.

אני מודה שאין לי את הפילוח כרגע. התוכנית הייטקלאס שאליה התייחסת היא עובדת בכ-90 בתי ספר, קרוב ל-400 כיתות ואת הפילוח, אני אצטרך לחזור אליך על זה.

אוקיי. ברוך הבא חבר הכנסת עופר כסיף.

אנחנו עוברים עכשיו לחמי פרס שנמצא איתנו בזום. חמי, ברוך הבא. בבקשה.

תודה רבה, שלום, בוקר טוב לכל הפורום המכובד. אני רוצה להתייחס למשבר האזרחי, החברתי, הפוליטי, הדמוקרטי במדינת ישראל והמשמעות שלו על תעשיית ההייטק. אנחנו נמצאים עכשיו בתהליך חקיקה שהצליח להוציא את אנשי ההייטק מימין ומשמאל, מכל המגזרים לרחובות ולמחות כנגד ההליך הזה.

קודם כל אני אציג את עצמי. אני הקמתי ומנהל את פיטנגו, זאת קרן הון סיכון הגדולה בישראל שמשקיעה הן בסטארט-אפים בשלב ההתחלתי, הן בחברות צמיחה והן בתחום הרפואי. אנחנו מנהלים קרוב ל-4 מיליארד דולר. השקענו עד היום בלמעלה מ-300 חברות. המשקיעים שלנו הם משקיעים גלובליים שבאים מכל העולם, מארצות הברית, מאירופה, מסין, מהמזרח בכלל.

אנחנו יושבים במשרדים בתל אביב ובהרצליה. יש לנו קבוצה בסין, קבוצה ביפן. אני גם יושב-ראש מרכז פרס לשלום ולחדשנות, ואני רוצה כמה נקודות להגיד, אבל אני רוצה להתחיל קודם כל בחקיקה שהייתה אתמול ובתהליך שנמשך, שאנחנו קוראים להידברות ולהגיע לרפורמה בהסכמה מפני שהתהליך כרגע הוא תהליך של הפיכה משטרית.

אני לא רוצה להתעורר יום אחד ולשאול את עצמי האם אני רוצה לגור במדינת ישראל או במדינה דמוקרטית, כי התשובה צריכה להיות אחת. מה שקורה זה שנזק כבר נגרם. הנזק הוא מתמשך ואת החקיקה הזאת צריך לעצור במהרה מפני שבקרוב הנזק יתחיל להיות בלתי הפיך.

ברגע שמדינה לא מאפשרת ליזמות ולטכנולוגיה לצמוח באווירה של חופש, באווירה של שילוב, באווירה של גיוון, מה שיקרה זה, תעשיית ההייטק לא תיגמר. היזמים הישראלים ימשיכו להקים חברות וימשיכו להקים חברות נהדרות, רק הם לא יעשו את זה בישראל.

כשאני התחלתי להשקיע לפני 30 שנה, היה דיסקאונט מאוד גדול על ישראל. ישראל הייתה מקום מסוכסך, ישראל הייתה חלק ממזרח תיכון שהולך אחורה, ישראל הייתה מקום שנתפס כמקום של טרור. אף אחד לא רצה להשקיע בישראל. אני מספר לכם את זה מניסיון כי אני כיתתי את רגליי שנה בניסיון לגייס כסף ולהשקיע אותו בהייטק ישראלי. בסופו של דבר הצלחתי על ידי גיוס קרן בבורסה בישראל ממשקיעים ישראלים ולאט-לעט העולם נפתח והתחיל להשקיע כאן.

בשנים האחרונות היה פרמיה לישראל. ישראל נתפסה במקום מתקדם, כמקום שמוביל בתחומי הסייבר, בתחומי הבינה המלאכותית וכן הלאה וכן הלאה. מה שקורה היום זה תהליך שקט של עזיבה, של נטישה שהוא הולך ומחריף מיום ליום. הוא לא נעשה בעיתונים, הוא לא נעשה ברעש. לצערי הרב אנשים נוטים להסתכל עלינו כסקטור פריבילגי שכל מה שמעניין אותו זה לגייס כסף ולחיות טוב, אבל אני וחבריי, אנחנו בסך הכול אזרחים, אני חושב מאוד מאוד טובים. אנחנו גם משרתים, גם עובדים, גם משלמים מיסים וגם מצייתים לחוק. אנחנו עושים את כל הדבר הזה תחת מגילת העצמאות, תחת ההבנה שאנחנו חיים במדינה שהיא גם דמוקרטית.

מה שקורה היום זה שהמשקיעים, ואני לא רוצה להתייחס למשקיעים הזרים. המשקיעים הזרים ללא ספק יברחו מכאן, אבל זאת לא הבעיה. הבעיה היא שהיזמים יצאו מכאן, והבעיה היא שהקרנות המקומיות לא יוכלו להשקיע כאן. אני היום יושב בדירקטוריונים של חברות שיש להן בקופה מאות מיליוני דולרים. אלה הן חברות שגם השקיעו בהן משקיעים זרים, וכל מה שהם אומרים, זה הם רוצים לראות את הכסף בחוץ. לא רוצים לראות אותו בישראל. כמויות הכספים שיוצאות מישראל הן מאוד גדולות. כמויות החשבונות הפרטיים שאנשים פותחים וגם חברות בחו"ל הוא כל כך גדול עד שהבנקים הבין-לאומיים היום מחזיקים את הסניפים שלהם פתוחים גם בסוף השבוע כדי לעמוד בביקוש.

אתם יודעים שבתקופת הקורונה הייתה תופעה בארצות הברית שקראו לה the great resignation. 2.5 מיליון איש בארצות הברית התפטרו בחודש אחד והפסיקו לעבוד. עזבו הרבה מאוד תעשיות ועברו לעבוד בתעשיות אחרות, תעשיות מתקדמות יותר מפני שהם הבינו שהמקום שבו הם עבדו לא ישרוד יותר במשבר. אחר כך האנשים שהתחילו לעבוד מהבית יצרו תופעה חדשה שנקראת quiet quitting, התפטרות שקטה. ברגע שאתה עובד מהבית, אתה הרבה פחות נאמן לחברה שאתה עובד בה. אתה יכול לעשות הרבה יותר דברים.

מה שאנחנו רואים עכשיו זה זליגה שקטה של תעשיית ההייטק. ברגע שתהיה הבנה ויש הבנה כזאת, שמדינת ישראל הולכת לחקיקה שתחבל בהיותה מדינה דמוקרטית, יותר ויותר אנשים יקימו את החברות שלהם בחוץ, וכמו שארז אמר, יהיו פה מרכזי מרכז ופיתוח אבל הם יהיו מרכזי מחקר ופיתוח קטנים ועיקר ההשקעה ועיקר המיסים לא ישולמו במדינת ישראל. זאת הבעיה הגדולה. אנחנו נאבד כמדינה תעשייה שמחבקים אותה בכל העולם. רק רוצים שנבוא לכל מקום בעולם. מציעים לנו מיסים אפס, מציעים לנו מענקים, מציעים לנו הליכים מהירים לזירוז הביזנס ורק במדינת ישראל מתייחסים אל תעשיית ההייטק כדבר מובן מאליו, כחבורת פריבילגים שעושה הרבה כסף ומתבכיינת כי לא נוח לה.

החקיקה הזאת היא חקיקה מסוכנת לחברה הישראלית, היא מסוכנת לכלכלה הישראלית. לצערי הרב הממשלה בחרה לאטום את אוזניה ואנחנו משמיעים את הקול, אבל לצערי הרב לא מצליחים לחדור דרך מעטה האטימות, דרך השנאה, דרך הנקמה, עוד הרבה מאוד דברים שלצערי הרב באים לידי ביטוי. זאת בעיה גדולה.

הבעיה השנייה המאוד גדולה זה שאנחנו כמדינה לא מצליחים לשלב אוכלוסיות, לא חרדים, לא ערבים ולא נשים באופן שנכון וראוי לעשות את זה, ואם לא נצליח לעשות את זה, גם כוח האדם שיש לנו במדינת ישראל ילך ויקטן.

היום אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה העולם מסתכל ואומר, חוסר ודאות בישראל. כשהוא שומע חוסר ודאות זה אומר מבחינתו סיכון עולה, להתרחק ולחפש מקומות אחרים פחות מסוכנים. על הרקע הזה יש גם משבר גלובלי. יש אינפלציה של מחסור שגורמת לעליית ריביות גם בארץ ובארצות הברית ובמקומות נוספים, וכאשר הריביות עולות הכסף נשאב חזרה לפיקדונות בבנקים והוא מושקע פחות בתעשיית ההייטק.

חמי, דיברת דברי טעם, משנה סדורה. יש לך דקה שלמה, בבקשה.

אוקיי. בשנת 2021 הייתה ריבית מאוד מאוד נמוכה ושיא הצמיחה במדינת ישראל בתעשיית ההייטק הוביל לכך ש-25 מיליארד דולר הושקעו בחברות סטארט-אפ. בשנת 2022 ראיתם את המספרים שהציג כאן צחי שנרך, המספרים ירדו. המספרים יורדים מפני שהריבית עולה ופחות כסף זורם באופן כללי לחברות הייטק ולקרנות הון סיכון. על הדבר הזה אנחנו מוסיפים את המשבר של החקיקה הנוראית שעושים היום, וזה יגרום להפחתת ההשקעות במדינת ישראל, ככה שאם לא נעצור את הדבר הזה, לצערי הרב יהיו פה פחות מקומות תעסוקה, יהיה קשה יותר לשלב אוכלוסיות אחרות ומדינת ישראל תחווה מצב כלכלי לא טוב שיגרום גם ליוקר המחיה לעלות וגם למיסים לרדת ובסופו של דבר יפגע בכל אזרחי מדינת ישראל באשר הם. תודה.

תודה רבה לך, חמי.

אני עובר עכשיו לחבר הכנסת רון כץ, בבקשה.

תודה רבה אדוני ותודה רבה על הדברים החשובים של כל מי שהגיע לפה. אני מאמין גדול בתעשיית ההייטק. אני חושב שזה הקטר האמיתי של הכלכלה במדינת ישראל. אני חושב שמדובר גם באנשים ציונים שאנחנו רואים את הכאב האמיתי שלהם, והכאב האמיתי שלהם הוא לא אישית להם.

צריך להבין מי נמצא פה. נמצא פה ארז, שמענו את חמי. נמצאים פה אנשים שברמה האישית שלהם כנראה שלא יקרה להם כלום. הם היו יכולים מחר בבוקר להגיד, חבר'ה, המדינה השתגעה, לא לוקחים בזה חלק, תעשו מה שאתם רוצים, אנחנו מספיק חזקים, נסתדר לבד, אבל הם לא אומרים את זה. הם אומרים, המדינה חשובה לנו, אנחנו רוצים להיות פה, אנחנו רוצים לומר לכם שמה שאתם עושים עכשיו ירסק את הכלכלה, אמיתי, לא בסיסמאות ובדיבורים, כי אם היה לנו עכשיו נציגים של משרד האוצר, היינו שומעים כמה מאות מיליונים בדולרים, אם לא יותר, כבר יצאו ממדינת ישראל. המשמעות של היציאה של הכסף הזה זה אומר שיהיה פה הרבה פחות מקומות עבודה. זה אומר שכל דבר שקשור לתעשייה הזו יתייקר, וכל דבר שקשור למיסים ולשירותים שהמשלה אמורה לתת, ילך ויהיה פחות טוב.

אנחנו מפספסים את בין השורות של מה שהאנשים הנפלאים האלה אומרים, ואני נמצא איתם בקשר יום-יומי. הם אומרים, חבר'ה, תשמעו, אנחנו האמיצים שבאו לפה לדבר איתכם. אותנו אתם שומעים. כמונו יש עוד הרבה שלא באים לדבר ולא רוצים להיחשף ולא רוצים להיות באור הזרקורים, שפשוט הולכים כי טיבעו של כסף הוא להית במקום שנוח לו והוא בטוח בו. אף אחד לא ישקיע כסף במקום שהוא לא חושב שתהיה לו הגנה, וזה האמת. זה מה שקורה פה.

מדינת ישראל הופכת להיות מקום שמשקיעים לא יאמינו שיש להם יכולת לקיים פה עסקים, כי ברגע שהממשלה שולטת בשופטים והממשלה שולטת בחקיקה וכל חוק אפשר לבטל בלילה, אז איזה גוף, איזה משקיע, איזה בן אדם נורמלי ישקיע במדינה כזאת? אנחנו הופכים להיות יותר גרועים ממדינות שאנחנו ממש לא רוצים להיות בהם במזרח התיכון.

תמיד התגאינו שמדינת ישראל היא הדמוקרטיה של המזרח התיכון ושפה במדינת ישראל אנחנו הפכנו לסטארט-אפ ניישן שזה נכון, והתעשיות הביטחוניות שלנו הן מצוינות ויש להן ביקוש רב, ואולי על זה משרד האוצר בונה כי אני רואה שהוא לא חושב שהדיון הזה מספיק חשוב, אז הוא אפילו לא הגיע, אבל הזעקה הזאת היא זעקת אמת ולא יהיה לנו הזדמנות שנייה, כי ברגע שהחבר'ה האלה יעזבו, אז הם יבנו גם משרדים במקומות שהם יעזבו, והם יעסיקו עובדים במדינות שהם יעזבו, והם לא יחכו שהרפורמה הזאת כנראה תיפול או שמישהו יעצור אותה בשביל לחזור למדינת ישראל, כי הם כבר השתקעו במדינות האלה. ככה זה עובד.

כשעושים עסקים במדינה ונשארים בה, זה מה שקרה בישראל. ככה הפכנו לבירת ההייטק. ברגע שהחבר'ה האלה יפסיקו להגיע לדיונים האלה ויפסיקו להשמיע את קולם, אז נדע שבאמת אבדה תקוותנו ואני באמת לא יודע מה יקרה. אם שוק ההייטק של מדינת ישראל ייצא ממדינת ישראל, אני לא יודע מה יקרה לכלכלת ישראל. זה יהיה רע מאוד. הכול יהיה יקר יותר ומי שישלם בסופו של דבר יהיה הציבור.

אני רוצה לסיום לומר לכם שאני באמת מצדיע לכם ואנחנו נעשה כל מאמץ יחד אתכם לעצור את הדבר הנורא הזה. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת רון כץ.

עכשיו אורלי אלידן אריאל שהיא מנכ"לית חברת סירונוס.

איימן, רק משפט קודם כל. תודה רבה על הדיון החשוב הזה. זה לא מובן מאליו. זה אחד הדיונים הכי חשובים שאפשר לקיים. תודה.

מאה אחוז. תודה רבה חבר הכנסת.

שלום לכולם, צר לי שלדיון חשוב שכזה על השפעת המהפכה המשפטית לא טרחו להגיע נציגים ממשרד הכלכלה, ממשרד האוצר. כנראה שההשפעה על ההייטק לא נוגעת להם.

אני מנכ"לית ומייסדת חברת סטארט-אפ המתמחה בפיתוח בינה מלאכותית לתחום הבריאות. פיתחנו כלי תומך החלטות לשיפור טיפולים רפואיים ותעדוף תורים.

השמש אתמול שקעה בערב והשאירה בחושך רבבות מפגינים אשר צעדו מול הכנסת שעות ארוכות בקור, מתוך אהבה לארץ הזאת. רבים מהצועדים היו מתחום ההייטק הישראלי כאשר לנגד עיניהם לא רק השמש שקעה אלא גם העתיד של החדשנות הישראלית, חדשנות שמהווה את הסמל של המדינה בעשורים האחרונים ואת הקטר של המשק.

המשקיעים והקרנות הזרות שאנחנו מדברים איתם, היזמים והיזמיות מעורים ומבינים את התהליכים שקורים בישראל, ומידי יום אנחנו שומעים על קרן נוספת שממליצה לנו להקטין את החשיפה לשקל או להעביר כספים לחשבונות בחו"ל. הם עושים זאת לא מטעמים פוליטיים או אידיאולוגיים, כי אם מטעמים כלכליים גרידא.

כלכלנים בכירים ובנקי השקעות בין-לאומיים מזהירים באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי דירוג האשראי של ישראל ייפגע עקב התמורות המשפטיות, והתוצאה של צעד כזה תהא הרת גורל לכלכלה הישראלית בכלל ולענף ההייטק בפרט.

אנחנו בתקופה של צמצומים בחברות ההייטק ופיטורים כלל עולמיים, אלא במקום שהיזמים והיזמיות ילכו יד ביד עם הממשלה כדי לקדם ולפתח דור נוסף של חברות מובילות בישראל, אנחנו מוצאים את עצמנו נלחמים באטימות, בהתעלמות ואפילו בזלזול. ענף ההייטק אקראי לכרבע מתקבולי מס הכנסה בישראל בשנה, והוא מאופיין בפריון גבוה, ואין לנו את הזכות לסכן אותו מבלי שראשית הפכנו כל אבן ופעלנו למציאת פתרון מוסכם מתוך פשרה לשאלות המשפטיות כבדות המשקל שכרגע על הפרק.

פניתם למישהו בממשלה ולא קיבלתם תשובה או נתקלתם באטימות?

הם לא הגיעו. הם לא פה.

כל ועדה אנחנו שותפים לה בכנסת ונתקלים בזלזול.

אני נמצא בוועדת כלכלה. לא יודע, לא נתקלתי בכם.

נשמח להגיע לוועדה הבאה.

לא, את אומרת כל ועדה, אז ועדת כלכלה היא ועדה לא מבוטלת.

חבר הכנסת, עכשיו אני הזמתי את כולם כולל משרדי ממשלה ואף אחד לא הגיע למעט משרד המדע, משרד העבודה.

עניין אותי העניין של האטימות.

הפגיעה הכלכלית איננה רק למגזר ההייטק אלא לכלל אזרחי ישראל. כפי שאנחנו רואים כבר בימים האחרונים, שחיקת השקל, עליית הריבית, עליית מחירים, אובדן מקומות עבודה ולא רק בהייטק, פגיעה בכספי הפנסיה ועוד.

לאחיי ואחיותיי שאתמול צעדו והקיפו את הכנסת בקור, באמצע יום עבודה, אני אומרת לכם, אתם לא אנרכיסטים ואתם לא יוצרים כאוס, אתם הגאווה של המדינה. מדובר בהמון רב.

בהחלט.

ללא הבדל גיל, מין, דת או מוצא, למען מטרה משותפת ומתוך אחריות לאומית.

לכם חברי הכנסת שכאן, ולשרים הרלוונטיים בקואליציה, עליכם מוטלת האחריות המיניסטריאלית והמוסרית לעתידה הכלכלי של ישראל. האם תמשיכו לתמוך בשקיעתה של הסטארט-אפ ניישן או שתפעלו לעצירת הטירוף? לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', לשר הכלכלה ניר ברקת, לשר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, הקשיבו למאות מנכ"לי החברות שפנו אליכם, הקשיבו ליזמים וליזמיות, הקשיבו למאות אלפי האנשים שקוראים לכם לעצור, ועזרו לעצור את מחול השדים הזה. כולנו כאן אחראים על הארץ שנשאיר לילדים ולנכדים שלנו. תודה.

תודה רבה לך, אורלי. דברים חשובים.

חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.

תודה. אני קודם כל מתנצל שגם הגעתי באיחור, גם אצטרך לצאת כי ככה זה, רצים בין ועדות. אני מברך גם על הדיון החשוב הזה. קודם כל אני מתחבר למה שאמרה אורלי ומה שנאמר קודם, גם שהספקתי לשמוע. אני אספר לכם ששלשום בוועדת החוקה דיברה מישהי בשם רונית הרפז כמדומני. באמת דיברה מדם ליבה ודיברה גם כן בנושא של איך ההפיכה המשטרית הזאת פוגעת, וכל מה שהיה למי שניהל את אותה ישיבה באותו זמן, שהחליף את היושב-ראש הקבוע, מי שניהל את הישיבה באותו זמן היה חבר הכנסת חנוך מילביצקי, וחוץ מלהשתלח בה בגסות, באטימות, בכוחנות, לקרוא לה פריבילגית, להשפיל אותה בפני המצלמות ובפני הנוכחים, לא היה לו שום דבר חוץ מזה, מה לעשות. אני מצר על כך בלשון המעטה.

אמר קודם חמי פרס דבר מאוד נכון. מה שמוביל את ההפיכה המשטרית הזאת זה שום דבר חוץ משנאה. שנאה ונקמנות כנגד מערכת המשפט, כנגד אנשים שנחשבים בעיניהם כפריבילגים. זה מה שמניע אותם. זה מזכיר לי שהכלכלן קיינס אמר פעם שאין דבר יותר מסוכן מהשקעה רציונלית בחברה בלתי רציונלית, וזה מה שאנחנו עכשיו רואים.

תחת הממשלה הזאת החברה שלנו הופכת לפחות ופחות רציונלית. מה שמניע את ההפיכה הזאת, עם כל הטיעונים והתירוצים לכאורה שנותנים, זה לא רציונליות, זה לא שום שיקול של אמצעי כדי להגיע למטרה שכלתנית כלשהי. זה רק שנאה ונקמנות קטנונית, וכולנו נשלם את המחיר, בראש ובראשונה הציבור המוחלש, בין השאר משום שגם האנשים שיושבים פה ואחרים שעוסקים בתחום ההייטק גם יפגעו.

אין לי שום ציפייה מאדם כזה או אחר בהייטק או בתחום אחר, אפרופו הדברים של קיינס, שינסה להשקיע באופן רציונלי בחברה שמתנהלת באופן לא רציונלי. התוצאה ברורה. אני מאוד מקווה שאנחנו ביחד ועם כוחות אחרים, המפגינים המופלאים ששטפו את הרחובות ואני מקווה שישטפו עוד יותר. אני מקווה שכולנו נצליח לעצור את האסון הזה ולהוביל את החברה שהיא חברה של כולנו להיות חברה טובה יותר, חברה דמוקרטית באמת ששייכת לכל מי שחי פה בלי יוצא ויוצאת מן הכלל. שיהיה בהצלחה. תודה וסליחה שאני צריך לזוז.

תודה רבה לך. עכשיו אנחנו עוברים למיכאל אזולאי. זה גם חשוב כי כל מי שמדבר, זה משקיעים או מנהלים. עכשיו נשמע גם את חבר ועד העובדים. חשוב מהמקום שלך. בבקשה, מיכאל, יש לך שלוש דקות.

נעים מאוד, אני חבר ועד עובדי S.I.P אני לא מדבר בשם העובדים בכוונה. יש לנו מעט שהם בעד ההפיכה הזאת.

מיכאל, תציג את עצמך בבקשה. איפה אתה עובד?

אני עובד בחברת S.I.P, חברת תוכנה גרמנית, מעלה מ-100,000 איש בעולם. אני חושב שכולם פה מכירים אותה. אני אתחיל בקצרה על הקמת הוועד כדי שתבינו, כי ועד זה דבר מאוד נדיר ומוזר בהייטק. אנחנו הקמנו את הוועד ב-2014 אחרי פיטורים שהיו לנו, שסגרו לנו את הסניף כרמיאל. 80 עובדים הלכו. דווקא שם היה ייצוג גדול מאוד למגזר הערבי למרבה הצער. הבנו שהמצב בהייטק לא יכול להמשיך ככה. הקמנו את הוועד, שלוש שנים. ב-2017 חתמנו הסכם קיבוצי ראשון. ב-2019 היה לנו גל נוסף של פיטורים שהצלחנו לעצור, להפוך את הקערה מ-118 פיטורים ל-46 פרישה מרצון, אמיתית, עם תנאים שלא נשמעו בשוק כמעט. כולם היו מרוצים, גם החברה, גם אנחנו. בימים אלה אנחנו גם נמצאים בגל פיטורים. אני חייב לציין, אני לא יודע איך הוא יסתיים אבל נראה הרבה יותר טוב. יש שיח והכול מדובר.

כשהקמנו את הוועד בהתחלה שאלו אותנו למה צריך ועד. כולם פה יודעים, התנאים שלנו טובים, השכר שלנו ברוך השם לא נמוך. ההסתדרות, הם גם הופתעו בכלל שהגענו. הוועד הוקם לטובת זכויות העובדים, לשמור עליהם. אנחנו מכירים את הגילאות שיש בהייטק. אנחנו מכירים את האפליה המגזרית שיש בהייטק. היא אולי לא מכוונת אבל היא מציאותית, ואנחנו שם כדי לעזור.

אתן דוגמה קטנה, דווקא ברמת המגזר אם זה חשוב. היה לנו בית כנסת בבניין. יש לנו גם חבר'ה מהמגזר. הקמנו להם שם בית תפילה למוסלמים. זה סתם דוגמה קטנה. אשמח להרחיב על זה עוד, אבל זה לא נושא השיחה.

אני כן רוצה להגיד שלקח לנו הרבה זמן להקים ועד ולגייס אנשים. היום אני רואה ואני שומע את האנשים כי אני בקשר איתם ואני יודע מי הם. אני יודע מה הם מדברים. אני רואה אותם מתנגדים. בחיים לא ראיתי עובדים מתנגדים בצורה כזאת עם חשש כזה גדול, אמיתי לשוק ולדמוקרטיה שלהם. הם מודעים בדיוק. הם מכירים את הסיכונים. העובדה שאנחנו ואני איתם, פעיל בהייטק והעובדה שאני מצליח להוציא אותם לרחובות, זה אומר משהו גדול. אני רואה שם ימנים ושמאלנים ודתיים וערבים.

טוב, תודה רבה לך.

אני עובר לחבר הכנסת עידן רול, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. תודה על קיום הדיון ועל הדרך האדיבה שאתה מקיים את הדיון. אין כבר הרבה מקרים כאלה בכנסת באחרונה. תודה לחברים המכובדים שלנו שהגיעו לכאן.

נאמרו פה הרבה דברי טעם ואני אנסה ברוח הדיון הזה לא לחזור עליהם, ולגעת בזווית נוספת שאם תעשיית ההייטק תיהרס, אנחנו ניפגע גם בה. אין ספק שהרפורמה הזאת היא לא פחות מהרס של תעשייה, שאולי אנשים שמגיעים מחוץ לתעשייה מרגישים שהיא בטוחה, יציבה ותמיד הייתה פה. מי שמכיר את תעשיית ההייטק, ויצא לי במשך שנים גם להיות עורך דין של ההייטק וגם לאחר מכן לעבוד בהייטק בעצמי, מבין שהכול מאוד פריך ובסופו של דבר אנחנו מפתחים בשביל שווקים אחרים גדולים יותר. אנחנו לא מתייחסים לישראל כשוק מרכזי שמחזיק את עצמו. אנחנו תלויים בזירה הבין-לאומית ולכן הדברים יכולים פה לצערי לקרוס מהר בהרבה ממה שלקח לכולם פה להקים אותם.

אין ספק שתעשיית ההייטק מאופיינת בריכוז מוחות וכישרון יוצא דופן, אבל באותה מידה גם אנשים מאוד מבוקשים בשווקים אחרים, שיוכלו למצוא מאוד בקלות מקום אחר במחירים טובים יותר, בתנאים טובים יותר. רבים נשארים פה ונלחמים פה על התעשייה הזו מתוך באמת פטריוטיות, אבל כסף הוא לא פטריוטי וכסף הוא לא ציוני. כסף הולך לאיפה שהוא יניב את התשואה הכי גבוהה, והרפורמה כביכול, ההפיכה המשטרית הזאת אומרת לכסף, פה אתה פחות בטוח, עדיף שתלך למקום אחר.

אני בתפקידי הקודם כסגן שר החוץ נחשפתי יותר מתמיד לכוח האדיר של ישראל כסטארט-אפ ניישן בזירה המדינית. כמעט ולא הייתה פגישה מדינית במסגרת הקדנציה שלי שלא נכלל בה נושא ההייטק והחדשנות. זה נכון להסכמי אברהם, זה נכון למדינות במזרח אסיה, זה נכון למדינות אפריקה. תמיד רצו, תמיד פתחו בזה את הדיונים. חלק רצו דברים מורכבים יותר, חלק שאלו שאלות מעורפלות יותר של איך מפתחים אקוסיסטם כמו שלכם, וחלק רצו דברים ממש ממש התחלתיים, ממש חקלאות חכמה ברמה הכי בסיסית, משהו שיזניק את הכלכלה שלהם.

אנחנו בתמורה ידענו להתגאות אבל גם למנף את החדשנות שלנו, כי כשאני ישבתי עם שגריר שבא ואמר או עם שר חוץ שבא ואמר, אנחנו רוצים קשרי מסחר והייטק, אז ידענו לשאול אותם, ואיך זה מתכתב עם רקורד ההצבעות שלכם נגד ישראל באו"ם בשנים האחרונות? ההייטק הישראלי הוא לא רק קטר למשק הישראלי, הוא גם כלי מדיני ראשון במעלה והוא מדינת ישראל.

פה בארץ יש ממשלה כרגע שמזלזלת ורומסת בגסות את הסטארט-אפ ניישן, אבל ממשיכה להיבנות עליה ולהתגאות בה בחוץ, ובעולם מעריכים את הכישרון, את התעוזה, את הגמישות המחשבתית ואת הפעולה המהירה שיש להייטק הישראלי. כל הדברים הנפלאים האלה יכולים להיעלם מאוד מהר ואנחנו ניאבק בכל דרך אפשרית כדי לוודא שאנחנו מגינים גם על הכלכלה, גם על ההייטק וקודם כל על הדמוקרטיה. תודה רבה.

תודה רבה, עידן. סלח לי, אני רוצה לשאול אותך שאלה שחשובה לי ואני חושב שחשובה לחלק גדול מהציבור. כשאתה מדבר על דמוקרטיה במדינה ועל האנשים המוסריים שכועסים בגלל הפגיעה בדמוקרטיה, אני שואל אותך שאלה רצינית וממש אני רוצה תשובה רצינית ממך. זה שמדינת ישראל כובשת עם אחר, זה לא מזיז להם ולא מזיז לך אתה? באמת חשוב לי להבין, כי אני רוצה להיות שותף במאבק על מלא, למען דמוקרטיה אמיתית לכולם, לשני העמים ולכל האזרחים. מה אתה חושב?

א', אני חושב שזה חוטא לדיון פה. אני חושב שלא לשם כך האורחים שלנו הגיעו. ב', אני חושב ויודע שאתה אזרח ישראלי, נכון?

כן.

אוקיי. אתה אזרח ישראלי, אתה חבר פרלמנט במדינת ישראל.

לכן אני רוצה לחיות במדינה שוחרת שלום.

אתה לא חושב שזו מדינה שאתה חלק ממנה, שאתה מייצג בציבור, חבר כנסת, נהנה מהביטחון שהיא מעניקה, נהנה מהכלכלה המשגשגת שאנחנו מדברים עליה כרגע? אתה לא חושב שזה חלק מזה?

אתה שמעת את התשובה שלך? עם תשובה כזו חלק גדול מאוד מהערבים יגיד, אני לא חלק מהמחאה הזו. אנחנו צריכים להיות חלק מהמחאה הזו למען דמוקרטיה לכולם. תודה רבה לך.

אני רק רוצה שנייה להוסיף וזה דיון אחר שאני לא חושב שזה הזמן לפתוח. אני באמת חושב שמי שצריך, בטח המגזר הערבי שיודע שהוא יהיה המגזרים שיפגעו אם הרפורמה תעבור, אני לא חושב שזה הזמן עכשיו לבוא בדין ודברים ולהציב תנאים. אתם עושים את זה קודם כל עבורכם. אתם עושים את זה עבור הציבור שלכם. אני לא חושב שמישהו צריך תמריץ נוסף או התחייבות כדי להילחם בהפיכה משטרית שהולכת לפגוע בכל קבוצת מיעוט וגם אני קבוצת מיעוט.

אתה צודק. זה שהחברה הערבית לא רוצה שהמצב יהיה יותר רע ויהיה עוד צמצום במרחב הדמוקרטי, אתה צודק. אנחנו חלק מהמערכה הזו, אבל אני מרחיב את היריעה כי אני רוצה דמוקרטיה אמיתית לכולם. תודה רבה לך.

רים יונס, בבקשה.

תודה. אני לא הכנתי את עצמי לדבר אבל אני אדבר על כמה נקודות פשוט שאחרים לא נגעו בהן. שלום לכולם, אני מחברת אלפא אומגה, חברה לפיתוח ציוד רפואי בתחום המוח. החברה הוקמה מ-Bootstrap לפני 30 שנה בלי כסף של משקיעים, והחברה היום היא משהו כמו 150 עובדים. אנחנו מוכרים בכל העולם. אנחנו נחשבים ללידרס בתחום שלנו.

אולי נגעתם בנקודה הזו אבל מי שמחליט להקים חברת סטארט-אפ, להקים חברת הייטק בישראל, ברור שהוא מקים את זה מתוך פטריוטיות. סליחה שאני לא אשתמש במילה ציונית. מאוד חשוב לנו להקים את החברה במקום הזה למרות שאנחנו יודעים שהרבה יותר קל להקים אותה בארצות הברית, והרבה יותר קל להקים אותה באירופה, אבל אנשים מגיעים לפה ומקימים מתוך בחירה. בחירה, למרות שהם יודעים שגם השוק הוא לא השוק הכי גדול. אנחנו מקימים את החברה ומסתכלים ישר על השווקים שהם בחוץ.

אחרי שאנחנו מקימים את החברה אנחנו פותחים לנו סניפים בחוץ ואחר כך מתחילים להעסיק את האנשים הזרים. הדבר הזה הוא כל כך נזיל שאפשר להפוך את זה ישר. עכשיו אני יכולה להעביר את המרכז של אלפא אומגה שהוא מעסיק 100 אנשים שהם מהחברה הערבית וגם מהחברה הישראלית בכלל, ולהעביר אותו לחו"ל ולתת קצת שירות בתוך בתי החולים פה בישראל. אנחנו נסתדר עם זה. השאלה איזה ביטחון המדינה הזו נותנת לי ואיזה עידוד היא נותנת לי כדי להישאר פה וכן להעסיק את האנשים?

מאוד חשוב להבין שהשוק הוא לא פה. השוק הישראלי הוא שוק אפסי וחברות לא מסתכלות על זה אפילו. זה לא מגיע משפיע על השורה התחתונה של דוח הרווח וההפסד. מאוד חשוב להגיד שהייטק הוא הדבר השני אולי אחרי הרפואה שמאחדת את האנשים ביחד. בהייטק אנשים עובדים ביחד, מתחילים להכיר אחד את השני וזה משהו שמדינה וממשלה צריכה לשמור עליו, צריכה לשמור על המקום שכל האנשים מגיעים אליו ביחד. יש להם מטרה אחת, להצליח את החברה הזו. למטרה הזו כולם מתחברים וכולם עובדים כדי להצליח. זה מה שרציתי להוסיף לכל מה שדובר. תודה רבה.

תודה, רים יונס. רים, אנחנו מעריכים אותך מאוד מאוד. כל הכבוד על כל מה שאת עושה.

עוברים לפרופ' יוסי שפיגל מאוניברסיטת תל אביב.

תודה רבה לכם. אני פרופ' לכלכלה מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ואני נשיא האגודה הישראלית לכלכלה.

נאמרו כאן הרבה דברים מאוד חשובים. רק לחזק. לפני בערך ארבעה שבועות אנחנו ארגנו מכתב של כלכלנים. חתמו עליו בעצם כמעט כל הכלכלנים האקדמיים בישראל, מתריעים על היוזמות של החקיקה ועל ההשלכות שלה לכלכלת ישראל. אף אחד לא יכול להגיד בשלב הזה מה יהיה גודל הנזק וכמה מהר הוא יתממש, אבל כולנו בטוחים שיהיה נזק גדול והוא יתממש, בזה אין שום ספק. הסיבה היא שבכל כלכלה מודרנית מאוד חשוב לכלכלה עצמה שיהיו מוסדות שתומכים בה, והמוסדות שתומכים בה זה מערכת משפט. אם יש לך סכסוך משפטי אתה יודע שאתה יכול ללכת למישהו והוא יפתור לך, ויש רשויות פיקוח ויש רשות לחדשנות ויש בנקים.

ואיך ההפיכה המשפטית תפגע בזה? אתה יכול להסביר לנו?

כן, בהחלט. כשיש לך איזשהו סכסוך, אם זה על קניין ואם זה על קניין רוחני ואם זה דיני חוזים ואם זה דיני עבודה ואם זה עניינים של הגבלים עסקיים, בכל הדברים האלה אתה נאלץ להסתמך על בתי משפט. אם אתה יודע שהחוק היום כשהקמת את העסק ושמת את הכסף שלך, יכול תוך חודש להשתנות, ואנחנו מדברים כאן לא על שינויים מינוריים, לא על משהו בשוליים. הכול יכול להתהפך עליך תוך חודש, אז אדם יגיד לעצמו, למה אני צריך לשים את הכסף שלי במקום שאני לא יודע מה יקרה הלאה, לא יודע מה יקרה לעובדים שלי.

הונגריזציה כזו.

נכון. באמת הדברים האלה קרו גם בהונגריה וגם בפולין. ברוסיה קרתה להם קטסטרופה עוד הרבה יותר גדולה ובאמת מה שקרה במדינות האלה מלמד אותנו. במדינות האלה אין להם תעשיית הייטק, יש להם יותר תעשיות מסורתיות, ואם אתה הקמת מפעל גדול, אתה לא יכול לקחת את המפעל הזה ולהזיז אותו לגרמניה כי מדובר כאן בהון פיזי. בארץ מדובר על הון אנושי. הון אנושי הוא כמו חולות נודדים. הוא יכול להיות היום כאן, הוא יכול להיות מחר שם.

דבר מאוד חשוב שעוד לא הזכירו בדיון ואני חושב שהוא מאוד מאוד חשוב להבין אותו זה שתעשיות הייטק הן אקוסיסטם. אתה יכול להתקיים בתור אחד בתעשייה, שניים בתעשייה, עשר בתעשייה. אתה צריך את כולם שיתמכו בך. אתה צריך את אלה שיש להם את הרעיונות ואתה צריך את העובדים שאתה יכול לגייס ואתה צריך את הקרנות הון שיודעות לממן אותך ואתה צריך את האנג'לים שיפתחו לך דלתות. כל הדבר הזה הוא דבר שנורא קשה להקים אותו. אם הדבר הזה יפגע, האקוסיסטם יפגע, אז גם אם יישארו כאן חברות, יהיה להן קשה מאוד להתקיים. הנזק יכול להיות מאוד גדול.

כשיצאנו עם מכתב הכלכלנים, עם ההתרעה שלנו, אנחנו לא תיארנו לעצמנו, אני מחזיר את עצמי לפני ארבעה שבועות. לפני ארבעה שבועות אני לא העליתי על דעתי שתוך שבוע יצטרפו אלינו מנכ"לים של המשק. לא תיארתי לעצמי ששני נגידי בנק ישראל, שראשי המועצה הלאומית לכלכלה. לא תיארתי לעצמי ש-13 חתני פרס נובל מארצות הברית יצטרפו אלינו. לא תיארתי שה-OECD יצא בהצהרה. אגב, ה-OECD זה מוסד וולונטרי. הם מאוד לא אוהבים להתערב. הם הרגישו שהם לא יכולים לשבת על הגדר.

לא ידעתי בכלל שקיים ועדת ונציה שישראל חתומה עליה, שקבעה כבר עוד לפני שישראל הצטרפה, וישראל הצטרפה ב-2008. יש להם מסמך מ-2007 שאומר שבוועדה לבחירת שופטים 50% מהחברים צריכים להיות שופטים. ישראל הצטרפה לזה, ידענו את זה. לא תיארתי לעצמי שנשיאת ועדת ונציה תצא בהצהרה, כמובן עם כל הרגישות המתחייבת ולא להתערב, למה? כי מדינת ישראל מהווה דוגמה להרבה מדינות אחרות, כי אנחנו באמת הקמנו פה דבר מפואר. מדינות אחרות מתקנאות בנו, רוצות לדעת איך עושים את זה.

אני רק אגיד לגבי חברה ערבית ואחרים. הכספים היום אולי לא מתחלקים בצורה שווה אבל זה אנשים שמביאים את הכסף הפרטי שלהם, שמים אותו איפה שכדאי. ברגע שהדבר הזה קורה, זה נותן אופק לאנשים אחרים. גדל מישהו בפריפריה ואומר לעצמו, אני לא חייב להיות תקוע פה. אם אני אלמד, אני אתקדם, יש לי לאיפה ללכת, כי הוא יודע שיש לו לאיפה ללכת. ברגע שהדבר הזה ייהרס, האנשים בפריפריה גם יאבדו את התקווה ואנחנו נחזור אחורה, וכמו שנאמר כאן, ברגע שאתה הרסת, הרסת. אני לא יודע אם מישהו אחרי זה כשהכול יחזור לעצמו, יגיד לעצמו, טוב, בוא נחזור לישראל ונתחיל הכול מחדש. כנראה זה לא יקרה. יש דברים שנפל עליך כזה דבר, אתה צריך לשמור אותו ולחבק אותו.

תודה רבה לך פרופ' יוסי שפיגל.

רועי לבנון, בבקשה.

אני מנהל תחום בכיר חדשנות, מחקר והייטק במשרד העבודה. שלום לכל חברי הכנסת והשותפים.

רוב הדברים נאמרו פה למעשה בתחילת הדיון על ידי צחי ואיתמר. ראינו ברמת המגמות, אני מסתכל רגע כמשרד העבודה על שוק העבודה. היה מגמות מאוד חיוביות של התפתחות ההייטק גם במספר המועסקים, גם במשרות הפנויות ואנחנו רואים ירידה מאוד משמעותית של זה. אנחנו עדיין לא רואים את הפיטורים. הגם שיש פיטורים הם עדיין לא במגמה המקרו-כלכלית אבל יש ירידה עקבית שמדאיגה את כולנו. קשה לחזות, בטח במצב כלכלי שהיה קיים עוד טרום הדיונים על השינויים. אנחנו חוששים מזה.

אני אגיד ביתר שאת, אנחנו פועלים יחד עם כלל השותפים בממשלה, במל"ג וכו' לשילוב אוכלוסיות בהייטק. אמרו את זה קודם, גם עם מייסם ועם צופן ועוד עם רבים וטובים פה, ויש אותות חיוביים לשילוב אוכלוסיות. דיברתם על נשים ערביות, אז פתחתי רגע כדי שנהיה מבוססי נתונים קצת. 33.4% מהנשים נכון לסוף 2022, נשים בהייטק. המגמה הזאת עלתה לא מספיק. אבסולוטית עלה באחוזים ואנחנו משקיעים עוד משאבים בנושאים האלו.

מה זאת אומרת עלתה? לפני עשור כמה הייתה מבחינת אחוזים?

31.9%.

ועכשיו?

33.4%. מתקדמים לאט אבל תזכרו שהגידול האבסולוטי הוא גדול. אתה צריך לרוץ מהר יותר ביחס מסך הגברים. יש מחקרים.

אתה מסכים איתי שלא מספיק.

מסכים לחלוטין. נשמח לקבל תקציבים נוספים להפעיל תוכניות. נאבקנו עליהם בממשלה הקודמת ונשמח לעזרת חברי הכנסת ושאר הגורמים.

גם לגבי החברה הערבית אנחנו רואים שינויים משמחים. 2,100 נשים ערביות נכון לסוף 2022 שמשולבות בהשוואה ל-700 לפני כן. זה לא מספיק, צריך להאיץ את הקצב. רק עכשיו הוצאנו קול קורא משותף יחד עם הרשות בנושאים האלו, פעילות משותפת עם צופן, עם איט וורקס, עם עוד שותפים לדברים האלו. ציר החינוך הפורמלי, הבלתי פורמלי, אקדמיה וכו', וכנ"ל לגבי החברה החרדית.

החשש שלנו הוא שהמצב הגלובלי יפגע בפרט באוכלוסיות. הן עוד יותר פגיעות בשוק העבודה. אם עד כה התמודדנו עם סוגיית הג'וניורים, להכניס מישהו ללא ניסיון היה קשה גם ב-2017–2018 וגם ב-2021 המשימה הזו הייתה קשה להכניס אנשים ללא ניסיון. ככל שמגיעים עם רקע ופערים המשימה הזו קשה יותר, והחשש הגדול שלנו שאנחנו נראה הליכה אחורה במדדים של שילוב החברות האלו, גם פריפריה, גם יוצאי אתיופיה, אנשים עם מוגבלות.

אנחנו משקיעים לשילובם בהייטק, מתחבר מאוד למה שאתה ציינת כרגע, ואנחנו נראה הליכה אחורה גם ברמת האופק של אותה אוכלוסייה צעירה. בוגר שסיים עכשיו ולא יצליח להשתלב כשהוא אחד, זה קורה, אבל כשאנחנו נראה מסות כאלו זה יהיה מאתגר. אנחנו בסוף מדיניות ממשלתית אבל השוק הוא שוק חופשי שמושפע מדברים אחרים, בשונה מהמגזר הציבורי לצורך העניין.

יש תוכניות ופעילויות שונות שאנחנו מבצעים. אני חושב שזה לא המקום לפרט אותם גם מפאת קוצר הזמן, אבל האמירה היא חד משמעית שצריך לעשות מה שאפשר על מנת להגדיל את הגדילה של ענף ההייטק או לכל הפחות למנוע את הליכתו לאחור. חלק מהגורמים תלויים בנו, חלק לא.

תודה רבה לך, רועי.

מייסם ג'לג'ולי, בבקשה.

תודה רבה, רועי. אני מאוד שמחה שאתה דיברת לפניי כי חסכת ממני חלק מהדברים שאני צריכה להגיד. אני רוצה להגיד שאנחנו כארגון צופן היום, אני ובוזי, סמנכ"לית אסטרטגיה ופיתוח משאבים בצופן, באות לכאן עם לב מאוד כבד. אנחנו מאוד חרדות. החרדות שלנו נובעות משני דברים בעיקר. אנחנו מאוד חרדות ממהלכי הממשלה, מההפיכה המשפטית, מההפיכה המשטרית כי אנחנו יודעים שהיא קודם כל תפגע במיעוטים ובמיוחד בנו, במיעוט הערבי בישראל. אנחנו לא קיבלנו סעד בצורה טובה מבתי המשפט בישראל אבל המעט הזה שהיה הוא בסכנה מאוד גדולה וזה לא יפגע רק בנושא של זכויות, זה גם יפגע בנושא של שילוב בתעסוקה, של שמירה על אנשים במקומות תעסוקה. זה כבר משפיע.

אם יש היום הגנות בחוק על אנשים עובדים, אנחנו מאוד מפחדים שההגנות האלה כבר ייעלמו. אנחנו גם מקבלים אותות על כל הנושא של העדפות של אוכלוסיות מסוימות על פני החברה הערבית גם באקדמיה וגם בלימודים האקדמיים. אנחנו כבר מקבלים איומים על אי הכרה בלימודים אקדמיים במוסדות מסוימים שהם מחוץ לישראל. זה באמת הולך לפגוע קשות בשכבה שצופן עובדת איתה, ובכלל אנחנו מאוד מפחדים שתקציבים ממשלתיים שבאמת ארגוני חברה אזרחית וחברי כנסת עבדו המון, וגם משרדי ממשלה עבדו המון על מנת להביא אל תוך החברה הערבית, ובעיקר אני אדבר על תוכנית הכלכלית 550 שבתוכה היה מרכיב מאוד חשוב לפיתוח וקידום ההייטק בחברה הערבית ושכבר אושרה.

היום אנחנו לא בטוחים מה יקרה עם התקציבים של תוכנית החומש הזו בהייטק. תוכנית החומש בכלל, אבל בעיקר אנחנו מדברים על הייטק, לכן מבחינתנו המצב הזה מאוד מדאיג. אם תהיה ההפיכה המשפטית הזו, אני מניחה שגם סעד לא נקבל בבתי משפט ואנחנו נהיה במצב עגום.

בנושא של כל המשבר שקורה עכשיו, אני רוצה גם לקשר אותו למשבר הפוליטי. כל העניין של גיוון והכנסת כמה שיותר עובדים וטאלנטים ערביות וערבים אל תעשיית ההייטק הוא נושא שנכון, מטופל בממשלה ואנחנו מאוד שמחים על העבודה מול זרוע העבודה, באמת עבודה מדהימה וגם מול רשות החדשנות על קידום האוכלוסייה הערבית. כולנו מסכימים שזה לא מספיק, שזה עדיין מעט מאוד. 3% של ערבים בהייטק זה בהחלט לא הגאווה שלנו.

במקומות אחרים 2%.

יש שוני בין נתונים של רשות החדשנות לבין - - -

אני אגיד שזה תלוי על איזה נתון אתה מסתכל. ככל שאתה מסתכל על האוכלוסייה הצעירה, גילאי 25 עד 35 אתה רואה מגמות חיוביות. כשמסתכלים על כל האוכלוסייה יחד עם המלאי הקיים שם, אז הנתונים מצטמצמים. זה תלוי פשוט על איזה נתון מסתכלים, אבל המגמות הם שמשתלבים אבל לאט.

ואי אפשר להגיד כמה אחוזינו מהעשייה האזרחית, חלק גדול ביטחוני.

הטיעון הזה שהחסם הוא התעשייה הביטחונית הוא לא קיים. זה לא החלק הארי.

אין נתוני מקרו אבל יש לנו נתוני מיקרו בצופן וגם בעוד ארגוני חברה אזרחית. נתוני המיקרו שלנו אומרים שאנחנו עכשיו מקבלים כל חודש כמעט 30 פניות מאנשים שפוטרו מתעשיית ההייטק, ערבים, כי אנחנו רק מתעסקים עם האוכלוסייה הערבית, וזה מאוד מדאיג אותנו. אם בחודשים שעברו קיבלנו שתיים, שלוש פניות בחודש על פיטורים, היום אנחנו מקבלים כמעט 30 פניות, רובם ג'וניורים אבל לא רק. אנחנו גם קיבלנו כמה פניות מאנשים שהם כבר שלוש שנים שתעשייה, אבל הרוב ג'וניורים.

אני רוצה לתת דוגמה לוועדה כדי שתבינו. זה אומר שבן אדם שרק לפני שלושה חודשים נקלט, שלושה חודשים אחרי הוא מקבל מכתב פיטורים. זה המצב. עד שאנחנו עשינו את כל המאמצים והתוכניות שלנו כדי שהוא ייקלט ויהיה עובד הייטק, שלושה חודשים, הוא מקבל מכתב פיטורים בגלל המשבר. שוב, אני לא טוענת פה לאפליה שהיא על בסיס לאומי, אבל אני יודעת שכיוון שרוב הטאלנטים שלנו, רוב הפונים אלינו הם ג'וניורים, אז הם הראשונים להיות מפוטרים. בעיתות משבר אתה מפטר את הבלתי מנוסה ואתה לא מוותר על המנוסה.

דבר שני, ופה אני פונה לחברות ולקרנות הון סיכון ולכל מי שדואג על הדמוקרטיה בישראל. אני רוצה להגיד, כי אנחנו כצופן רוצים שזה לא יהיה רק דיבורים. אנחנו רוצים שברגע שמדברים על דמוקרטיה וחשיבות דמוקרטיה וחשיבות גיוון ומה זה השילוב של אוכלוסיות בתת ייצוג בתעשיית ההייטק שכולנו הסכמנו פה שזה הקטר של המשק, אני רוצה שתוכיחו שאתם אפילו בעת משבר מחויבים לתהליכים הדמוקרטיים האלה בתוך החברות שלהם. נכון, אנחנו עובדים עם עשרות חברות אבל אלה אחוזים בודדים מאלפי חברות ההייטק שנמצאים בישראל ושבשבילם האוכלוסייה הערבית פה היא בלתי נראית, היא שקופה, היא כאילו עם כובע שאף אחד לא רואה אותם.

מייסם, נכון שאני מעריך אותך במיוחד אבל יש לך רק חצי דקה.

אוקיי, בסדר, אז מפה אני יוצאת עם קריאה גם לחברות ההייטק שתעשו יותר בשביל גם להביא את הדמוקרטיה ואת הגיוון לתוך החברות שלהם וזה מאמץ משותף.

אני חושב שאנחנו איתך לגמרי בזה ויש לנו היום גם ארגונים שאנחנו הקמנו מתוך התעשייה, power diversity, ארגונים שאנחנו מממנים אותם ואנחנו עושים מאמצים פרואקטיביים אמיתיים כדי לשלב ידיים.

אז אנחנו גם נשמח כחברה אזרחית לעזור למאמצים האלה כי אנחנו באמת רוצות להגדיל ולעשות scalling של הדבר הזה.

צודקת.

יופי. ערן, בבקשה.

אני מנהל קשרי ממשל במיזם קו-אימפקט שמקדם תעסוקה בחברה הערבית דרך ליווי חברות לגיוון והכללה. אנחנו מלווים את המגזר העסקי ומכאן אני רוצה להמשיך את הדברים של מייסם, שזאת האחריות של המגזר העסקי לקחת אחריות ולשלב את האוכלוסיות בתת ייצוג, במיוחד האוכלוסייה הערבית בתוך ההייטק. אם פה אמרו ש-90% מההשקעות הן לא תלויות בממשלה, אז זה תפקידה העיקרי.

עוד דבר בהמשך לנתונים כי אמרו פה הרבה דברים. 2021 הייתה השנה הגדולה שהשקיעו בה כסף לסטארט-אפים. שאלה, כמה ערבים השתלבו באותה שנה בתוך ההייטק? 230,000 לפי דוח רשות החדשנות. זו נקודה שצריך לתת עליה את הדעת, איך בשנה שבה ההייטק צמח, החברה הערבית לא השתלבה? איפה המגזר העסקי היה ולמה לא לקח - - -

230,000 דולר הגיעו לחברות - - - ?

25 מיליארד דולר הושקעו בהייטק הישראלי.

נכון.

גויס כסף להייטק הישראלי ובאותה שנה השתלבו 30,000 משרות חדשות בהייטק. מתוך ה-30,000 רק 200 מהחברה הערבית. זה נתון של רשות החדשנות.

עירן, אני רוצה לתקן. יש פה מחלוקת בין רשות החדשנות לבין זרוע העבודה. אנחנו גם כארגון שעושה השמות, אנחנו לבד ב-2021 עשינו השמות ל-500 איש וזה תועד. זה מחלוקת שאפשר להתווכח עליה. זה לא מספיק. זה עדיין רחוק מאוד.

חשוב לדייק את הנתונים, כי אם משרד ממשלתי מוציא נתונים שהם לא תואמים את מה שיש במשק, אז זה גם מטעה.

בנוסף, פה הזכירו את ה-STEM שזה גם מדע. לפי הלמ"ס שהתפרסם, הנתון שהתפרסם בשבוע שעבר רק 3.3% מהחברה הערבית הם עם ה-STEM והם רק 14% מתוך מעל 40,000, שזה גם התפקיד של המגזר העסקי לשאוף לשלב את האוכלוסייה הערבית. למרות שיש מגמת עלייה בבוגרי הייטק גם באוניברסיטאות ולא רק במכללות, זה תפקידו של המגזר העסקי. תודה.

עירן, יישר כוח.

אלה רוזנברג, בבקשה, איגוד תעשיות ביטחוניות.

תודה ליושב-ראש הוועדה שנתן לי את רשות הדיבור. אני חושבת שיש פה נקודה שפוספסה לאורך כל הדיון ובאמת חשוב להאיר את הנקודה הזאת. אנחנו מסתכלים פה ברמה של המיקרו, זאת אומרת ברמה של קרנות הון סיכון, סקטור פרטי מול סקטור פרטי. אני לא יודעת אם זה השוק השני בגודלו שאנחנו מייצרים אליו או השוק הראשון בגודלו.

האיחוד האירופי למשל כדוגמה, פתח תוכנית שלמה לייצוא ביטחוני בשם פסקו. מדינת ישראל, אפילו היום אם מבטלים את עילת הסבירות, לא רשאית בכלל לגשת למכרזים האלה, לא רשאית בכלל לתת איזשהו דין ודברים על הדבר הזה ולקבל פרויקטים כאלה ואחרים.

באמת חשוב לנו בתור איגוד גם להגדיר נקודה מאוד חשובה גם בתור אחת שחיה מספר שנים בחו"ל וראתה מה זה להיות ישראלית בחו"ל במיוחד במדינות לא תומכות מדינת ישראל. איך שהאיגוד רואה את זה, זה בצורה מאוד ברורה. כולנו ישראלים, כולנו חיים במדינה הזאת וכולנו רוצים לעבוד ולהרוויח כסף. ברגע שאין כסף, אין כסף לכולם.

כשנוצר מצב שבו יש הפיכה משפטית שבעצם אינה תואמת את אמות המשפט הקיימות בעולם, בין אם זה באירופה, בארצות הברית או לפי הדין הבין-לאומי, הכלכלה פה פשוט מושפעת באופן ישיר וגם התעשיות הביטחוניות שאנחנו עובדים איתם מושפעים באופן ישיר, זאת אומרת גם אם אנחנו מדברים על חברות יותר קטנות, חברות יותר גדולות, המטרה היא בסופו של יום וזה באמת המטרה של בואי פה היום בצוהריים, היא בעצם להראות שבמידה וההפיכה המשפטית הזאת תצא לפועל, לנו אין שוק משותף לעבוד איתו ואין לנו שוק אירופי לעבוד איתו. זה מאוד מאוד חשוב שתבינו, ואני יודעת שזו אמירה וזו אמירה כבדה אבל חשוב שתדעו את זה, וזה משפיע בין אם זה האוכלוסייה הערבית, האוכלוסייה היהודית. הם לא בוחלים באמצעים.

תודה רבה לך, אלה. למה אני שאלתי כמה אחוז ההייטק בביטחון וכמה אזרחי? כי כשאנחנו אומרים שהערבים הם 2% או 3% והחרדים הם 3%, זה מהאזרחי, כי 90% מהאזרחים הערבים, אין להם קשר ונגיעה לביטחון, לכן חשוב להבין כמה אחוזינו מהאזרחי.

נתונים כאלה ספציפית אני יכולה להעביר לך אחר כך, אין עליי כרגע. מה שאני כן יכולה להגיד לך, שאזרח ישראלי ערבי היום שפותח חברת סייבר, שגם אותם אנחנו מייצגים, ורוצה להגיש למענק של פסקו של האיחוד האירופי, איך שדברים עומדים כרגע הוא לא יוכל להגיש, זאת אומרת האיחוד האירופי לא ייתן לו תקציבים עם איך שמערכת המשפט נראית היום, כי הם לא רואים איזושהי תועלת. הם צריכים לראות בסופו של יום איזשהו הליך של שיח ושיג בינינו ובין האירופאים. הם לא יקבלו תקציבים.

טוב, תודה רבה לכם. תרשו לי לסכם בבקשה.

טוב, ההמלצה הראשונה של הוועדה, שהוועדה הזו, ועדת מדע וטכנולוגיה שהיא ועדה סטטוטורית עומדת איתנה נגד ההפיכה השיפוטית ותעשה את הכול בשביל לתרום את חלקה במאבק הכולל נגד ההפיכה השיפוטית הזו.

הדבר השני, המדינה עצמה צריכה להשקיע בהייטק ולא לחכות לגורמים בין-לאומיים, למה? אני מבחינה עקרונית מתנגד להפרטה וזו הפרטה גלובלית. חברות שמה שמעניין אותן זה כסף, המדינה, צריך לעניין אותה זה האוכלוסייה, לכן מטבע הדברים אם זה בא מהמדינה עצמה, אז אפשר לדרוש לגבי פריפריה, לגבי חרדים, לגבי ערבים וכל מיני קבוצות אחרות. צריך פה להשקיע שהמדינה עצמה תעשה.

בכל זאת לגבי החברות הפרטיות, אנחנו, ועדת מדע וטכנולוגיה נקיים ביקורים בקרב משקיעים פרטיים בשביל שיגבירו את ההשקעה בפריפריה וגם בקרב ערבים וחרדים.

תודה רבה לכם על דיון חשוב ביותר.


הישיבה ננעלה בשעה 14:17.