פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת

1

25
ועדת העבודה והרווחה
14/02/2023

הכנסת העשרים וחמש




הכנסת





מושב ראשון



פרוטוקול מס' 12
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ג (14 בפברואר 2023), שעה 13:00

היערכות שירותי הרווחה למתן שירותים קיומיים לאזרחים במצבי חירום

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

אימאן ח'טיב יאסין
יונתן מישרקי

שרה גורפינקל - מנהלת מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

טלילה דביר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אילן ברוש - מנהל אגף החירום, משרד הרווחה

רונן באום - מנהל תחום היערכות לחרום, משרד הרווחה

אלי מועלם - ראש אגף פס"ח, משרד הפנים

אופיר בן שלום - ס. מנמ"ר רשות האוכלוסין

רותם גבריאל - רע"ן משרדי ממשלה, פיקוד העורף, משרד הביטחון

חגית רפפורט - ראש תחום תקשורת בחירום אג"מ, המשרד לביטחון לאומי

כפיר אוחנה - רח"ט יעדים לאומיים- רשות חירום לאומית

יהודית בר און - ממונה (תוכניות תוספתיות וליווי רשויות), משרד החינוך

טל זימנבודה - ממונת נגישות ארצית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות

לילך יחזקאל - כבאות והצלה לישראל

מרים סימבליסטה שמואלי - מנהלת היחידה למדיניות, המועצה הלאומית להתנדבות בישראל

ענת אריאל זכאי - עמותת נגישות ישראל

אליקו שליין - ראש תחום נפגעי תאונת עבודה, ארגון הנכים זכויות נכים

בועז אחד העם - המרכז הישראלי לחרשות

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

נועה אומזגין

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.
היערכות שירותי הרווחה למתן שירותים קיומיים לאזרחים במצבי חירום

שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, כ"ג בשבט התשפ"ג ה-14 בפברואר 2023. הנושא היום הוא מאוד מאוד ארוך טווח אבל מאוד מאוד אקטואלי השבוע, היערכות שירותי הרווחה למתן שירותים קיומיים לאזרחים במצבי חירום. זה נושא שתמיד חושבים שזה לא יקרה, אבל כמו שראינו בשבוע שעבר שקרה באזור טורקיה וסוריה, שעשרות אלפי אנשים נהרגו ברגע אחד, דברים שאף אחד לא העלה על דעתו שזה אפשרי, למרות שהייתי חבר בוועדת העורף ותמיד דיברו על זה לצד המלחמות וההפגזות וטילים וסכנות, זרקו שיש אפשרות לרעידות אדמה.

רעידת אדמה, ברוך השם, בארץ ישראל, למרות שהיא נמצאת על קו השבר הסורי אפריקאי, היתה פעם אחת לפני כמאה שנים ופעם אחד לפני מאתיים שנים בתקצ"ח בצפת, ומאז היו כבר הרבה הרבה רעידות אדמה באזור וגם באזורים קצת מרוחקים יותר, בארץ היו רעידות, כל הזמן יש פעילות סיסמולוגית באדמה. אבל לידי סכנה עדיין לא הגענו.

אחת הסיבות, יכול להיות, שבירושלים בנו באבן כבר לפני 100 שנים, זה כדי שהמבנים יוכלו לעמוד ברעידות אדמה. כי אין הסבר למה בכל הארץ בונים ממש בלי אבנים, רק לבנים וטיט וטיח, אבל לא בונים באבן. ואף פעם לא הבנתי מה זה האבן הירושלמית, חשבתי שזה ליופי. זה יפה מאוד, אבל זה לא רק ליופי. שלא נדע, כי מישהו אמר לי, אדם שאיננו מומחה אבל בשם מומחים, שברעידה של 8 בסולם ריכטר שום בית אבנים לא יוכל לעמוד. אני לא יודע אם זה נכון או לא נכון, אבל מה שאנחנו כוועדת העבודה והרווחה צריכים לדאוג, זה כשקורה חלילה, אפילו לא בסדר גודל נוראי כזה, איפה הם האנשים הקשישים החולים והנכים שלא יכולים לברוח החוצה? ולפעמים אין אנחנו יודעים איפה הם נמצאים כי מדובר גם בהרבה אנשים בודדים. ואנחנו רוצים לדעת איך אנחנו נערכים בדל כוחותינו, לבוא ולהגיע לכל קשיש, לכל זקן, לכל נכה, לכל נצרך, גם במצב חירום. ולצערנו מצבי חירום בארץ זה לא רק רעידות אדמה, אבל עדיף לנו לדבר על רעידות אדמה שזה משהו רחוק. אבל בינתיים יש הרבה סכנות מסביב שלא צריך לפרט אותם, שצריך לקחת בחשבון מה עושים בעת חירום, איך מגיעים אל כל קשיש ואל כל אדם נצרך.

יש לנו מצגת של משרד הרווחה והביטחון החברתי. מי שהגיש את זה הוא אילן ברוש, מנהל אגף חירום במשרד הרווחה.

שלום. אם זו הפתיחה ואני אפתח, אז בסדר. למרות שיש לנו שותפים נוספים.

תציין מי השותפים כדי שניתן לכולם לדבר.

מטעם משרד הרווחה אני ראש אגף החירום. נמצאת איתי שרה גורפינקל שהיא הממונה במנהל מוגבלויות על כל נושא החירום והמוכנות של האנשים עם צרכים מיוחדים. ויש פה את הגופים של רשות חירום לאומית, פיקוד העורף, משרד הפנים, משרד הבריאות, משרד הביטחון.

אנחנו נעבור אחד אחד, אבל אתה המחותן הראשי. משרד הרווחה.

בשמחה.

כי אתם אחראים על אותם האנשים שלא יכולים לבד לצאת החוצה.

בסדר גמור. קודם כל בוקר טוב, תודה רבה. אני חושב שהדיון הזה הוא מאוד מאוד חשוב.

לא לכולם זה דווקא בוקר, כי אלו שישבו פה כל הלילה אז זה עדיין המשך של יום שני.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כנראה שזו הנורמה בכנסת ישראל.

נורמה חדשה שאנחנו בגילנו צריכים להתרגל לזה.

(הקרנת מצגת)

יש מצגת, אני לא אעבור על כולה. רק בנושאים המרכזיים. אני חושב שלא היינו צריכים תזכורת כמו שעברנו בשבוע האחרון בטורקיה, סוריה וכל הקשור ברעידת אדמה. ראינו את המראות, ראינו את המצב. כולל היום בבוקר המשלחות שנמצאות שם, אנחנו מקבלים דיווחים בתחילת פינוי ההריסות מה המשמעויות. ואני רוצה רגע להתייחס לשני הדברים. א' לסוגייה שכבר שנים רבות משרד הרווחה מטפל ועוסק בנושא של האנשים עם צרכים מיוחדים גם מהמסגרות וגם מהקהילה, והדבר השני שאני רוצה לברך עליו, זה על התקנות החדשות לנגישות, לחירום, לאנשים עם צרכים מיוחדים, שנחקקו בשנה שעברה, והם נותנים את הגושפנקה החוקית, לא אם רוצים או לא, אלא לחייב את הגופים לממש את האחריות ולבצע את המשימות כל אחד בגבול הגזרה שלו, על מנת שבמצב חירום, ולא משנה איזה, אתה דיברת על רעידת אדמה שנכון זה המצב הקיצוני, אבל גם בשלגים וגם בסופות וגם ברקטות המענה יהיה מסודר. בואו נרוץ רגע ואני אתייחס לדברים תוך כדי.

יותר מסודר זאת אומרת שהיום לא מסודר, לפי מה שאתה אומר.

היום זה מסודר, תמיד אפשר לשפר. מי אתה? מאיזה ארגון?

ארגון הנכים זכויות נכים ובמקרה תושב שדרות.

אליקו, אני רוצה לבקש מכל הנוכחים ולך גם, שאתה יודע את הכללים ואתם יודעים את הכללים. אף אחד לא מדבר כשהוא לא ברשות דיבור. אם הוא רוצה רשות דיבור או לשאול איזושהי שאלה הוא צריך להצביע ואם אנחנו נוכל, ניתן לו.

רק להערה של אליקו לומר, אני בתפקיד כבר 15 שנים, אנחנו משקיעים בזה המון. תכף תשמעו ותראו, חלק מהמקומות יודעים. אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד כסף בעיקר בשגרה על מנת שלא נופתע יותר מידי בחירום. אבל כמו שאנחנו מכירים את מצבי החירום, אין וודאות מוחלטת. אני בתפקידי הצבאי הייתי עד לפני שנתיים מפקד הנפה הצפוני של פיקוד העורף, מכיר את זה גם מהשטח. הייתי אחראי על כל הגזרה הצפונית. זה לא רק מהתיאוריה, אלא גם בפועל. בהרבה מאוד אירועים כולל במקסיקו הייתי פיזית שם, ואנחנו מכירים את זה, ואנחנו נתייחס לדברים. ואני אתייחס גם לפערים שקיימים. יש פערים, יש נקודות שאנחנו צריכים עוד לטפל בהן. אני אציג את כולן על המנעד הזה, אני אעשה את זה בקצרה ככל שניתן.

תתחיל לרוץ עם המצגת.

אני ארוץ, אני אתן רק מסגרת לנושא. החזון הוא ברור, זה הדבר הראשון שחשוב לי לעשות הסברה.

למה דילגת על הפירמידה?

אפשר לחזור.

אני מכיר את הפירמידה.

יש בראש הפירמידה את רשות חירום לאומית ופיקוד העורף שהם הגורם המנחה למרחב האזרחי. מתחתיו זה כל המגיבים הראשונים משטרת ישראל, מד"א.

מה השותפות רח"ל ופיקוד העורף?

אני לא רוצה להיכנס, אבל אחרי ועדת מזרחי נוצר חיבור די מסודר שלא היה לפני, שיוצר חיבור וסינרגיה והגדרת אחריות ברורה בין מה פיקוד העורף אחראי ומה רשות לאומית אחראית. במילה אחת פיקוד העורף נותן מענה לרשויות המקומיות, לאזרחים. רשות חירום לאומית מתעסקת עם משרדי הממשלה ועם האחריות הרגולטוריות והטיפולית של משרדי הממשלה למרחב הזה. זה ממש במשפט אחד.

זה ממש חלוקת תפקידים, כן.

בהקשר של המגיבים הראשונים זה משטרת ישראל, היא בטח תתייחס, כיבוי אש, מד"א. והכנסנו פה גם את המגזר השלישי שבעיניי הוא פקטור רציני מאוד בסיוע במצבי חירום. אנחנו רואים את זה גם עכשיו בטורקיה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הם גם נמצאים בשטח.

גם בשטח, ואני אתייחס לזה אחר כך גם בכמה דוגמאות. משרדי הממשלה, כל משרד חתום, כל שר חתום על האחריות שלו אל מול האוכלוסייה, אם זה משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד הפנים, משרד החינוך. לכל משרד יש אחריות על אוכלוסייה מאוד מוגדרת שהוא אמור לתת לה את המענה. הרשויות המקומיות, אנחנו מדברים על לבנת היסוד. בהקשר של משרד הרווחה, יש את המחלקה לשירותים חברתיים שהיא בעצם הזרוע הביצועית ב-256 רשויות שהיא נותנת את המענה לאזרחים. תכף אגיד לכם במספרים שתבינו את סדר הגודל, כמובן האזרחים ובסוף, בעיניי, החולייה החלשה בשרשרת, שהיא בעצם המבחן האמיתי שלנו, אלו אותם אזרחים עם צרכים מיוחדים על כל הקשת.

אנחנו בסוף, לדעתי, נימדד כמדינה וכחברה ביכולת שלנו לטפל באותם אזרחים ובאותה אוכלוסייה. כי אזרח רגיל פחות או יותר ידע לתת מענה. אם אנחנו כמדינה ניתקל בקשיש שנמצא באיזה מקלט ועם צרכים במכנסיים ולא הגענו אליו, זאת בעיה. ולשם אנחנו לא רוצים להגיע.

למשרד הרווחה הוגדר חזון, משרד הרווחה אחראי על שלושה מעגלים, חשוב להגיד אותם. אחד זה על מסגרות החוץ ביתיות, כל בתי האבות, ההוסטלים, המוסדות והדיור. יש בישראל 670 מסגרות כאלה שהם מסגרות גדולות, ועוד 4,200 מסגרות קטנות שזה הוסטלים ודיור בקהילה ודירות לווין. אני לא רוצה לפתח את כל הרעיון של איך משרד הרווחה מאמין בחזון לגבי הטיפול באותן אוכלוסיות. סך הכול 47,000 דיירים שוהים בתוך המרחבים האלה שהם מסגרות חוץ ביתיות. המעגל השני זה המחלקות לשירותים חברתיים, יש בישראל 256 מחלקות לשירותים חברתיים, רשומים במחלקות מעל מיליון מאתיים לקוחות רווחה. אלו בעצם אוכלוסיות שפתחו תיק במחלקת הרווחה ויש להם עובדת סוציאלית שמסתכלת עליהם, שמטפלת בהם. אני לא אפרט את כולם, אבל מקשישים ועד חד הוריות ואנשים עם מוגבלויות שכלית, ונכים, וכל מה שנמצא בתוך הסיפור הזה.

כולם רשומים במאגר הזה לחירום?

כן, במחלקות כן.

לא במחלקות הרגילות.

לא, ניגע עכשיו במי שלא רשום.

זאת השאלה. איך אתה ניגש, גם לאלו הרשומים איך אתה מגיע אליהם, וגם לאלו שלא נמצאים.

זה הלקונה, האלה שלא נמצאים, ואני אתייחס אחר כך בפערים.

אבל קודם לאלה שנמצאים.

אלה שנמצאים, לכל מי שפתח תיק, יש לו עובדת סוציאלית שהיא קצה חוט שלו. זו לא הבעיה, אני לא מדבר על האירוע, איך מגיעים אליו. אני מדבר על בכלל לדעת שהוא קיים. אחד המאמצים הראשונים זה לדעת מי הבן אדם, האם הוא קיים, הכול בסדר.

ואיך מאתרים אותו. זו השאלה, זה הנושא של הדיון שלנו. איך מאתרים אותו בזמן חירום? היום אתה יודע.

יש מנעד שלם של איך מאתרים. לצורך העניין, אנחנו מתחילים בעובדי המחלקה לשירותים חברתיים שיוצרים קשר. בהמשך באנשי פיקוד העורף, מתנדבים, כל המנעד. עוד לא הגעתי למענה, אני רק שם את המסגרת הכללית.

אוקיי, אני לא אפריע לך.

אני חושב שזה ייקח הרבה זמן.

תמשיך, תמשיך, תלך בדרכך.

האוכלוסייה השלישית שאני רוצה להתייחס אליה והיא קצת מצריכה התייחסות, זה נקרא אוכלוסיית תל"ם. תל"ם זה תשומת לב מיוחדת, אלו אותם אנשים שמקבלים קצבאות מביטוח לאומי, והם לא רשומים במחלקה לשירותים חברתיים, והם גם לא נמצאים במוסדות. הם בקהילה, אבל הם יכולים להית מוגבלים.

מתמודדי נפש. אני אעזור לך.

אני האפוטרופוס של הכספת הנצורה של מדינת ישראל. אני חתום על זה. אני מקבל כל חודש מביטוח לאומי קובץ, נכון להיום בבוקר 875,000 אנשים רשומים בכספת הנצורה. מתוכם 340,000 רשומים במחלקות לשירותים חברתיים שאנחנו מכירים. האחרים לא רשומים, והם כאלה שמקבלים קצבה מביטוח לאומי על כל מיני תבחינים.

אני אשמח להתייחס אם תרצו.

לא עכשיו.

הלקונה היא לקונה משפטית. אנחנו על זה עם ועדת הכנסת, שבעצם יש לנו את הנתונים, אנחנו מקבלים אותם מביטוח לאומי, רק הם חונים תחת החקיקה של צנעת הפרט. אלו אנשים שלא תמיד מסכימים שהפרטים שלהם, בעיקר מתמודדי הנפש, יסתובבו ברשות המקומית.

אבל אצלכם הם נמצאים?

אצלי הם נמצאים. בביטוח לאומי הם נמצאים - -

מאוד חשוב, זו ממש בשורה בשבילי.

- - והאופציה שכרגע פתחנו אותה כאפשרות, זה לכל רשות מקומית, לכל מחלקת רווחה שרוצה לדעת כמה כאלה נמצאים ומה השמות שלהם, כבר הצלחנו להבקיע את הנושא הזה בהקשר המשפטי. מה שחסר כרגע ואנחנו עובדים על זה, זה לאפשר למנהלת מחלקת הרווחה, שהיא חתומה על הסכם סודיות לצנעת הפרט, לקבל את כל התיק. כלומר, מי הבן אדם, איפה הוא גר, מה הכתובת, מה הלקות ואפילו מה התרופות שהוא מקבל, על מנת שבשעת חירום היא תוכל להגיע אליו. כי כרגע אנחנו לא על זה בסוף.

מדובר בחצי מיליון אנשים.

סדר גודל של 400,000, כן. פחות או יותר. על כל האבחון שלהם.

חשוב לומר יש לנו תורה סדורה שאנחנו בכל שנה ממשמים אותה באמצעות תרגילים, באמצעות ביקורות, באמצעות פיקוח.

אני חושב שדילגת קצת על דברים, שלך ברורים כמו אשרי יושבי ביתך. אבל הציבור זכאי ורוצה לדעת. אז תחזור למעגל ראשון, מעגל שני, איך מגיעים אליהם.

המעגל הראשון הוא המסגרות החוץ ביתיות. יש לנו בישראל סדר גודל של 670 מסגרות גדולות פלוס מינוס. מסגרות זה אומר דיור בקהילה שזה בית לחיים לאנשים. בירושלים יש לנו 124, בצפון בין חדרה לקריית שמונה 326. סך הכול סדר גודל של 47,000 דיירים. לכל מוסד כזה יש ממונה חירום. לכל מוסד יש מנהל, יש לו צוות. התקינה ממשרד הרווחה זה על כל דייר שניים-שלושה אנשים צוות. אני לא אגע עכשיו בתרחישים של לילה, שבת, שתיים בלילה, אירוע. אני מדבר עכשיו על ההבנה, שבכל מסגרת כזו יש צוות חירום מוסדי עם ממונה שעובר הכשרה בפיקוד העורף, עושה קורס ממונה הג"א, יש לו ערכת חילוץ קל ברוב המקומות, הוא מקבל הנחיות, הוא עושה פעמיים בשנה תרגיל. התרגיל האחרון היה בדצמבר. תכף תראו את הממצאים של התרגיל. 670 מוסדות תורגלו בדצמבר 2022 בתרחיש רעידת אדמה. היו ממצאים טובים יותר, פחות טובים, צריך לתקן חלק מהדברים, אבל זה בפועל מה שהיה.

תפיסת העולם שלנו אומרת, שב-48 שעות הראשונות אף אחד לא יבוא אליכם. מה שתצליחו לעשות בכוחות עצמכם זה מה שיגרום לכם להציל את עצמכם. כמי שהיה מפקד נפה בפיקוד העורף עם ארבעה גדודים, אני יכול לומר לכם שזה אולי יכול לקחת מעט זמן, אבל הנחת העבודה היא שילכו למקומות יותר דרמטיים, קריטיים, עם כוחות החילוץ, ואין למדינת ישראל יכולת בתרחיש רעידת אדמה מלא להגיע לכל המקומות. לכן בכל מסגרת כזו יש ערכת חילוץ קל שכוללת אמצעי פיסוק, אמצעי הגבהה, חילוץ, והצוות עצמו יציל את עצמו. איפה שזה מצב שלא ניתן וצריך אמצעים כבדים, שם זה יקרה.

נלך למעגל השני, שזה בעצם שירותי הרווחה ברשויות המקומיות. גם שם התפיסה אומרת שהרשות המקומית היא לבנת היסוד.

יש לכם שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות?

בוודאי. קודם כל חשוב לומר, יושבים פה נציגים של משרד הפנים, רשות חירום לאומית ופיקוד העורף. זה גוף אחד לנושא הזה, שעובד בשיתוף פעולה הדוק. פיקוד העורף מכשיר בבית הספר לאיתנות, הוציא מדינות התגוננות. מבצע ביקורות, רשות חירום לאומית מתכללת את האירוע- - -

טרייבר עוד שם?

לא.

יורם לרדו ראש רח"ל.

במעגל של אוכלוסייה בקהילה יש כמה לקונות שכדאי שנשים אותם על השולחן ושנכיר. בעיקר אנשים מטופלים אמבולטוריים או מונשמים שנמצאים בקהילה בבתים הפרטיים שלהם, ויש עכשיו אירוע וצריך לפנות אותם, למדינת ישראל אין מספיק כלי רכב ייעודיים, גם לא מד"א וכל הארגונים, לקחת את מספר האנשים עם צרכים מיוחדים סיעודיים, ולפנות אותם בצורה מהירה, בצורה מסודרת. אנשים שאפשר בצורה כזו או אחרת להעלות אותם לאוטובוסים או על רכבים ולנייד כי זה הצלת חיים, זה בסדר. אבל הפער הראשון שאני שם אותו על השולחן זה רכבים ייעודיים לפינוי מונשמים, מטופלים סיעודיים, ששוכבים, שצריכים פינוי בשכיבה.

אני מניח שבמוסדות רפואיים או סוציאליים יש חדרים או מקלטים מוגנים ששם הם יכולים להיות.

אני תכף אתייחס לנושא המיגון.

אתה מדבר על מי שנמצא בבית הפרטי והוא סיעודי.

אני מדבר על הבית. במוסדות אנחנו תקפנו את זה בשלושה אלמנטים. דיברתי רק על הקהילה.

צריך לציין את זה, כי האנשים הסיעודיים האלה צריך גם לברר, אם אתם יודעים, בכמה מדובר.

אנחנו יודעים בדיוק לא רק על כמה מדובר. תכף למשרד הבריאות נתייחס, אבל לגבי משרד הרווחה, אנחנו יודעים להגיד בדיוק מי האנשים שנמצאים.

100 אלף?

לא, לא, הרבה פחות מ-100 אלף.

100 אנשים?

לא. אמרתי פחות. אני לא יודע להגיד לך מדויק.

כי אם אתה מדבר על רכבים מיוחדים, אז אם מדובר ב-100 אנשים בארץ, זו בעיה שאפשר לפתור.

לא, מדובר באלפים.

אבל אם תגיד לי שזה אלפים- - -

כן, הרעיון הוא שמדובר באלפים.

אלפים סיעודיים מונשמים שלא נמצאים בשום מוסד, רק בבית? אז זו בעיה אמיתית.

דרך אגב, יש במדינת ישראל חמישה אוטובוסים שהם ללא כיסאות, והם אוטובוסים שטוחים שעליהם אפשר להכניס מיטות. ויש לצורך העניין אני אקח את משרד הרווחה שעליו אני אחראי, אני חתום על אוכלוסיית הרווחה. יש לנו 22 רכבים ייעודיים, אבל זה רק לטובת המוסדות. אני מדבר על הקהילה, על הרשויות המקומיות, שם זו הלקונה הראשונה שצריך לגעת וצריך לראות איך אנחנו מתמודדים איתה.

אני זורק רעיון, אם כל רשות מקומית תחזיק אוטובוס אחד בלבד, אני מניח שזה יספיק.

מצוין. יש רעיון יותר טוב, הרי בנתב"ג יש קרוב ל-90 אוטובוסים כאלה שמסיעים את האנשים מהטרמינל.

זה גם מתאים.

בזמנו עשינו בדיקה. איפה הבעיה? שהאוטובוסים מאוד נמוכים, ובעלייה לצפת הם משתפשפים בקרקע. אלו האוטובוסים שהגובה שלהם בין הגחון לבין הכביש הוא נמוך מאוד.

אז אתה כבר מצמצם את הבעיה יותר. באותם אזורים צריך שהרשות המקומית או המועצה האזורית יהיה לה לפחות אוטובוס שאפשר להתקין אותו בתוך כמה דקות לעשות אותו - - -

לגמרי. בסוף זה עניין של כסף, אבל אני לא רוצה עכשיו - - -

שמתי את זה במאמר מוסגר כדי שזה יהיה בסיכום.

בוא נתקדם, אלא אם זה משהו חשוב אז תעצור אותי.

היערכות המשרד.

המשרד נערך בשלוש תקופות, יש את תקופת השגרה שבעיניי זה היום. זה להכין את הכול, לעשות את הישיבות האלה, להוציא את המסקנות, להעביר דיווחים לשרים שיראו שזה מתבצע. תקופה שניה זה אם קורה משהו, וזה כבר היה לנו לא מזמן. שלוש הרעידות שהיו בשלושה ימים האחרונים דרכו את המערכת, הוצאנו מהר הנחיות ולשמחתי לא קרה שום דבר, אבל אנחנו עדיין עם יד על הדופק כל הזמן. והתקופה הכי חשובה, אנחנו קוראים לזה יממת הזהב. ברגע שקורה האירוע איך המערכת לא מגמגמת, איך היא נותנת מענה מהיר, מקצועי, ככל הניתן.

יש לכם מקומות שכבר ערוכים?

בטח.

נתקדם למקומות קליטה. זו האוכלוסייה שאנחנו מדברים עליה כרווחה. אני חושב שכל משרד שיש לו אוכלוסייה צריך לצבוע אותה בשמות ובמספרים. הראשונה זו האוכלוסייה של המסגרות בקהילה, השנייה זה מחלקות הרווחה ברשויות, השלישית זו אותה אוכלוסייה במרכזי היום, גם השיקומיים וגם מרכזי יום לקשיש ברשויות, הרביעית, זו אוכלוסיית תל"ם שדיברתי עליה ואחרונה חביבה שגם ממנה אנחנו לא מתחמקים ולא שמים עין עצלה, זו אותה אוכלוסייה שכתוצאה מאירוע משברי הופכת להיות נזקקת רווחה.

הצורה הבולטת ששם הכי הרבה למדנו זה אסון השריפה בכרמל, שפתאום תושבי יישוב עין הוד, שזה יישוב בסוציואקונומי מאוד גבוה, אנשים שלא רשומים במחלקה לשירותים חברתיים, הבתים שלהם נשרפו והם הפכו להיות נזקקי רווחה. כל מי שהיה בתקופה מכיר את זה וזוכר, הם ירדו לחוף הכרמל, קיבלו שמיכות, אוכל, רק כדי שנתחיל לטפל בהם. זו אוכלוסייה שאנחנו לא יודעים לכמת אותה במספרים, היא תלויה תלוי אירוע. על זה משרד הרווחה חתום. זאת האחריות השיוכית שלנו כמשרד לממש אותה אל מול אותן אוכלוסיות.

אלה חמשת המשמעויות שאנחנו איתם צריכים להתמודד, בכל התרחישים שמנו תרחיש אדמה קיצוני כאבן בוחן, וממנו אפשר רק לרדת. אחד, זה היעדרות של עובדים ומטופלים כתוצאה מחוסר יכולת הגעה, ועוד הרבה מאוד דברים שאני לא רוצה פרט. שתיים, זה פגיעה תשתיתית, אם זה מרקטות, אם זה מרעידת אדמה במסגרות עצמן כתוצאה או מקריסה, או מפגיעה, או מסדק. ראינו מה קורה ברעידה בטורקיה. מאות של מבנים- -

כן, פירטתם, חשמל, תקשורת, דלק, הסקה, ניקיון, כביסה, רפואה. זה דברים שיצטרכו את זה.

- - בדיוק. דבר שלישי זה כמו שדיברתי קודם, זה הפינוי בעיקר מהקהילה של האנשים עם צרכים מיוחדים ברשויות המקומיות. אני שם את זה על השולחן, יש רשויות חזקות שעושות את ההשתדלות ומשקיעות לא מעט במוכנות לעורף ולהתמודדות עם האזרח. יש רשויות שהן בינוניות ויש כאלה שהן חלשות. אנחנו מנסים לשים את רוב ההתייחסות לאותן חלשות ולחזק אותן. אם תרצה אני אוכל להביא לך את הרמזור רשויות, איפה זה יותר חזק, איפה פחות.

אם תוכל לשלוח לנו את זה, זה מאוד חשוב.

בשמחה.

כי כשדנו על תאונות עבודה, גילינו שהרשויות המקומיות מתחמקות לגמרי מהפיקוח על מקומות עבודה על שמירה על בטיחות - - -

אני אומר שבחירום הן לא מתחמקות, הן עובדות. חלקן ממש טוב, וחלקן ממש - - -

לכן טוב לשמוע שלפחות בעניין החירום אתה אומר שאתם עובדים בשיתוף פעולה איתם. אני רוצה רק לקבל את הרשימה של הרשויות שצריך עוד לתקן.

בסדר. אני אומר שזה גם בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי. יש לנו פה נציגות של השלטון המקומי? שהם שותפים איתנו לתהליך? כמובן כמו שאמרתי פיקוד העורף.

מחסור במתנדבים. סוגיית המתנדבים אני לא אפתח אותה, אבל בחלק מהתרחישים אנחנו יודעים שיש גופים קבועים שנמצאים ישר בתוך האירוע. מתנדבים זה כוח. נמצאת פה איתנו מהיחידה להתנדבות לאומית, שהם איתנו בכל האירועים האחרונים, היו שותפים מלאים לגיוס מתנדבים, תתייחסי גם לאירוע שהיה עם אוקראינה, זה היה מאוד חשוב. הם מביאים מתנדבים, הם מארגנים את אולם ההתנדבות.

יש מוסדות גם שערוכים לפעילות הזו?

אם תרצה, את תתייחסי לזה בכמה מילים. ודבר אחרון זה מקומות לינה מוגדרים מראש לתרחיש קיצון של חסרי עורף משפחתי.

מקלטים.

בדיוק. אני אגיד מה אנחנו היום נותנים מענה. אלה שלושת המאמצים, אני לא אלעיט אתכם, רק אומר שלנצח אירוע כזה, אתה צריך לרכז מאמץ בשלושה מאמצים על ציר הזמן. אחד, זה לראות שיש תורה סדורה, כתובה ברורה ומונגשת לרמת האדם הבודד. שתיים, שיש נהלים, שיש תרגילים, שיש פיקוח ובקרה. הדבר השלישי בעיקר בתרחיש של רעידת אדמה, זה לראות שיש חיזוק של אלמנטים ובדיקת מקומות שמועדים לפורענות, והדבר האחרון שעולה המון המון כסף, ופה ועדת ה- - - שאני חבר בה משקיעה מאמץ, זה כל הסוגייה של חיזוק מבנים לרעידות אדמה, לא לשיפורי מיגון לרקטות, אלא חיזוק מבנים. ואנחנו מכירים את זה על כל - -

דיברנו על תמ"א 38 ועל כל הדברים הטובים- - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שאין באף ישוב ערבי.

- - העתק ים המלח, שבר יגור, על המקומות האלה יש בעיקר אני מדבר על טבריה, בית שאן, חצור, צפת, אפילו קריית שמונה. המבנים הישנים של הרכבות שעומדים על עמודים, ככל שלא נחזק אותם ומהר ומהר ומהר, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו נוברים בהריסות שם ועובדים מאוד קשה. אני רוצה להגיע למענים ולהשאיר זמן לחברים האחרים.

הנושא הזה של פינוי, במצב של פינוי אוכלוסייה יש פקודה לאומית שנקראת מלון אורחים. מלון אורחים זו התשתית החוקית לפנות אנשים מאזור אירוע לאזור אחר. זו התשתית החוקית שמדינת ישראל מפעילה. לצורך העניין, פס"ח, משרד הפנים הקצה לאנשים עם צרכים מיוחדים שמונה מתקנים שתכף אני אראה אותם פה.

רק בהכרזת מצב חירום בעורף?

כן. בתרחיש כזה מן הסתם יוכרז או מצב חירום או מצב מיוחד בעורף.

השאלה נכונה, אבל זה מפריע לי ברצף.

ברגע שמוכרז מצב מיוחד בעורף, או מצב חירום אז החוק הזה נכנס לתוקף. כשזה לא מופעל, וזה אירוע חירום אזרחי תחת המשרד לביטחון לאומי, אז החקיקה פה עוד לא נכנסת, ולזה גם יש לנו איזשהו מענה במידה ולא מופעל המצב הזה.

אלה המלונות שרשות פס"ח הקצתה למשרד הרווחה. חשוב לומר שבכל אחד מהמלונות האלה עשינו כבר סקר נגישות, בכל אחד מהמלונות השקענו באמת הרבה כסף. יש תיק שנקרא תיק נגישות לאנשים עם צרכים מיוחדים. האחרון שבהם הוא אנ"א עין גדי שנמצא בעין גדי, מבחינת רקטות הוא טוב, מבחינת רעידת אדמה פחות, אז לכל דבר יש את היתרונות והחסרונות, יש בו מתחם שלם שהוא מתחם מונגש, ובשביל זה לקחנו אותו לצורך העניין. יש לנו את המרכז הלאומי שלווה בירושלים. מרכז שלווה, מי שמכיר, הוא מרכז החירום של מדינת ישראל ואנחנו משקיעים שם לא מעט, וכל המרכז בשעת חירום הופך להיות מרכז קליטה לאנשים עם צרכים מיוחדים.

אתה מדבר על מרכז שלווה, זה המרכז של הילדים?

של משפחת סמואל, שלווה.

זה שהדליק את המשואה. אז יש להם גם בחירום? הם מכסים רק את ירושלים?

לא, את כל הארץ. במקום הזה יש להם 1200 מיטות. בקריאה של 3 שעות הוא הופך להיות מרכז קליטה לאומי. יש שם ימ"ח, יש בה מיטות, מזרנים, חדרים, צוות מדהים. אפילו יש שם מרכזי בריכה מחוממת, מרכז סנוזי, לכל הנושא של טיפול ארוך הטווח. אנחנו בשיתוף פעולה מלא עם מרכז שלווה.

לאנשים עם מוגבלויות, כן?

רק לאנשים עם מוגבלויות. לצורך העניין, תפעלנו את זה כבר באירועים האחרונים, היו שם משפחות שהגיעו והתארחו. המקום הוא ברמה מאוד גבוהה, והוא נותן מענה. כל התווך התת קרקעי שלו מקומה אחת עד מינוס שלוש הוא מרכז קליטה לאומי לתרחיש של מלחמה. ומקומה ראשונה עד קומה חמישית לכל התרחישים האחרים.

למשרד הרווחה יש מוסדות קולטים, שכל אחד מהמסגרות האלה יודע לקלוט בזמן נתון אוכלוסייה אחרת. יש לנו סיירת ג'יפאים, אנחנו לקחנו עמותה מדהימה מדהימה של אנשים שמתנדבים בכל יום שישי ומסיעים אנשים עם צרכים מיוחדים לטיולים. עשינו איתם התקשרות של 100 חבר'ה מדהימים שיש להם ג'יפים. אנחנו מתקצבים אותם במעט מאוד כסף אבל הם זמינים לנו 24/7 , וכשהיינו צריכים אותם בזמן אמת הם ידעו להתייצב. זה הרעיון של מגזר שלישי ושל התנדבות, ושל אנשים שהם אזרחים, אבל אזרחים טובים אבל עם לב במקום הנכון.

מה זה השדכן? מי פה השדכן?

זה מפקד היחידה. לכל מחוז יש שדכן שהוא בעצם האיש קשר. במקרה שלנו זה ערן בוג שהוא המנהל והוא גם המנכ"ל של העמותה, והוא גם חלק מהצוות של משרד הביטחון.

הוא מחבר את המתנדבים למערכת?

המתנדבים נמצאים. דרך אגב לכל אחד מהג'יפאים רכשנו ערכה אישית מתקציבנו שיש בה את כל הסט. זה קיט כזה לג'יפ. אנחנו עושים להם מידי פעם ערבי מתנדבים עם ארוחה, עם מפגש, עם הערכה. זה מה שמשמר אותם בסוף. יחידה מדהימה, שמדינת ישראל לא יודעת בטווח אפס להביא 100 ג'יפים. זה קרה גם בשלגים. אותם מתנדבים בקריאה של שעה מתייצבים.

הג'יפים הפרטיים שלהם?

ג'יפים הפרטיים שלהם. בוא נמשיך, יש הרבה דברים זו מצגת ארוכה. אז רוצה לעצור רגע, ולהגיד שלושה דברים לסיכום. בהקשר לטיפול באוכלוסיית האנשים עם צרכים מיוחדים, במסגרות החוץ ביתיות, אני חושב שאנחנו די על הנושא הזה, אנחנו נותנים כמדינה וכמשרד הרווחה, אני מדבר על אוכלוסיית הרווחה, אני לא מדבר על משרד הבריאות, לא על מתמודדי נפש, ולא על בתי חולים. אנחנו שם, אנחנו משקיעים בזה. אני יכול לומר שהתקציב שלי כאגף החירום - - -

אילן, אני רוצה להגיד לצופים ולציבור שכל מה שאמרת ושלא אמרת יעלה אחרי הישיבה באתר של ועדת העבודה והרווחה שכולם יוכלו לראות את המצגת.

בשמחה רבה, זה גם מופיע באתר של משרד הרווחה, כמעט רוב המצגת. אם יש פה נקודה של צנעת הפרט אז אני אטשטש אחר כך עם הוועדה נתונים שלא רלוונטיים.

אני רוצה רק לסכם ולומר, יש עדיין מה לעשות על מנת לשפר את המוכנות בעיקר לתרחיש של רעידת אדמה, אנחנו רואים את זה. זה מצריך קודם כל רצון, זה מצריך תקציבים, וזה מצריך איגום מערכות. אני חושב שהצעד הגדול שנעשה זה שילוב הזרועות של פיקוד העורף ורשות חירום לאומית בהגדרה המסודרת של כל אחד מה גבולות הגזרה ותחום האחריות שלו מסדרת את זה.

החלק השני זה תקנות הנגישות שתכף שרה תציג ותדבר עליהם, ואני מדבר בהקשר למשרד הרווחה. חשוב לדייק שיש פה עוד משרדים שאמורים לתת את הערך המוסף שלהם לאנשים עם מוגבלויות שהם גם בקהילה וגם במוסדות, ואז זה בעצם יוצר לנו מעגל שלם בהתמודדות. תודה רבה.

תודה רבה לך אילן ברוש, מנהל אגף חירום. ככל שזה תלוי בכושר הביטוי שלך והצגת הדברים, אז אנחנו יכולים להיות קצת רגועים, בעזרת ה'. אבל לפני שאני אתן לעוד משרדים לדבר, אני רוצה לאפשר לחברת הכנסת יאסין, להגיד את הדברים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

צהריים טובים לכולם, תודה רבה כבוד יושב הראש על הדיון. תודה לאנשים שהגיעו לכאן. צבטה בלב שאנחנו כל פעם שקורה כזה מקרה מזעזע – אז מתוך פחד אנחנו יושבים, מתדיינים, ומדברים על הדברים. ואיך שאמרת, באמת אם זה היה תלוי בהצגה זה היה מעולה.

נקרא לזה ההגשה, כי להצגה יש משמעות אחרת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אוקיי, אני מתכוונת להצגה של הדברים. אני רוצה מאוד לקוות ואני חושבת שצריך גם לפעול למען זה שהמצגת הזו תהיה במציאות ריאלית ומהניסיון והמצב הקיים בתוך מדינת ישראל בכלל, ובתוך היישובים הערביים באופן ספציפי המצב מאוד מאוד מאוד קשה.

יש שיתוף פעולה בין הרשויות?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש שיתוף פעולה, במקרה במקומות שהייתי מעורבת להכנת תיקי חירום. המצב מאוד קשה. אין תשתיות, אין משאבים, ואנחנו נתחיל בדו"ח האחרון שיצא של המבקר שמדבר על היישובים שהם במקומות הכי מסוכנים, ויכולים להיות, חס וחלילה, שיקרה בהם הכי חזק רעידת אדמה. מעורר פליאה שהיישובים המדוברים שם, כל עשרת או שלושת עשרה היישובים הם ישובים יהודיים. אנחנו מדברים על קריית שמונה, ואחר כך בית שאן, ואחר כך טבריה, עפולה, וממשיכים. אבל בתוך המעבר הזה יש יישובים ערביים שהם לא מוזכרים בכלל.

איזה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

למשל טובא זנגריה, קרובה לטבריה. למשל איכסאל שהיא ליד עפולה ואחר כך ממשיכים למג'ידו.

איכסאל זה על ההר?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

איכסאל זה על ההר, מתחת להר זה נצרת. היישובים האלה נמצאים על קו השבר האפריקני. אני חושבת שצריך גם להיות מציאותיים. לא הוגנים, מציאותיים. לפחות במה שאנחנו כותבים. וחבל שזה קורה ככה. וכאן אני חייבת להגיד שאנחנו במצב כאילו נורמטיבי, בחברה הערבית אנחנו יכולים לעשות פלאים. וכאן אני רוצה לציין את עמותת אלראזי 48 שיצאה במשלחת לעזרה בטורקיה, ועשתה עבודה שמדינה שלמה לא יכול לעשות אפילו. גם צוות רפואי וגם צוות של עזרה במקום, אם זה בגדים, אם זה אוכל, אם זה שמיכות. כל הדברים הבסיסיים שאנחנו צריכים. ובאמת מגיע להם תודה ענקית, וזה אומר שאנחנו כחברה כן יכולים. אבל במצב חירום כשזה חס וחלילה קורה אצלנו, ואין לנו את התשתיות אז אנחנו לא נוכל, כאילו, להתמודד עם הבעיה.

ומכאן אני פונה בפניה, בזעקה, שתיקחו אותנו בחשבון. יש משאבים בתוך החברה הערבית שצריך לכוון אותם למקום הזה. למשל, על מה שדיברת עכשיו, פעם ראשונה שאני שומעת שיש 100 ג'יפים שאנשים פרטיים נמצאים מוכנים, יש להם את הערכה, מוכנים לצאת, יכולים לצאת. השאלה כמה מתוכם מהחברה הערבית?

זו שאלה שאנחנו שואלים אותך אם את יודעת?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני לא יודעת. הם צריכים לדעת, כי הכתובת זה הם, לא אני.

אני מניח שיש מספיק ערבים שיש להם ג'יפים והם רוצים להתנדב.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בטח, ואני יכולה להניח שהם גם רוצים לעזור. השאלה אם אנחנו מכינים אותם קודם, שיהיו פעילים בדבר הזה?

את השאלה הזאת אני חושב שנפנה את זה - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עוד דבר שאני חייבת לציין כאן, זה לגבי אנשים בעלי צרכים מיוחדים. כל המכלול הזה של חסרי ישע, בתוכם גם קשישים. במקרה של חירום, ואם אנחנו נדבר על רעידת אדמה, כל אחד ינוס על נפשו. אפילו בני משפחה לא תהיה להם יכולת לטפל באותו חסר ישע, באותו רגע. ואני חושבת שאנחנו, גם בגלל הטופוגרפיה בתוך החברה הערבית ובישובים הערביים, וגם בגלל חוסר מוכנות לדבר הזה, אני חושבת שהנושא הזה הוא מאוד אקוטי וצריך לטפל בו. וכל הרשימה נמצאת בלשכות. השאלה מה אנחנו עושים בשביל זה?

דבר אחרון, אני יודעת שיש הרבה מתנדבי, ויש ניסיון לקבוצות התנדבות, אבל צריך גם להגביר ובטח יש מוכנות. ותסלחו לי יש עוד נושא חירום בוועדה לזכויות הילד על ילדים עניים שאני צריכה גם להיות שם.

תודה רבה. אם את תרצי לשמוע את התשובה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן, אני אשמח מאוד.

מהדברים של חברת הכנסת יאסין יש לי שתי שאלות. א' האם אתם מקושרים עם הרשויות הערביות באותה מידה או שאתם לא יודעים או שיש לכם בעיה עם זה? דבר שני, האם חשבתם על סיוע לארגוני מתנדבים ג'יפאיים ערבים שרוצים להיכנס למסלול הזה?

אני אגיד מילה אחת ואז רותם תשלים. בימים אלה במלון קיסר בטבריה מתקיים קורס חירום למנהלות מחלקות הרווחה. 50% מהם כולל טובא, בית ג'אן, ראמה, סאג'ור פעילות מלאות בקורס הזה. חד משמעית הן שם. אני נפגשתי איתן ביום שני, עשיתי להן הרצאה. לא רק שהן פעילות, הן שותפות.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הן הכי טובות בעולם. אני יודעת. אבל אני אומרת על היישום של הדברים, על המשאבים שמוקצים.

הוא עונה לך בדיוק על זה, הם עכשיו יושבים.

בהקשר הזה השיתוף פעולה הוא הרבה מעבר לביחד. הרבה הרבה מעבר, זה בהקשר לרווחה- -

ומה עם ארגוני מתנדבים כמו הג'יפאים?

- - ופה רותם אם תרצי להתייחס.

אני רותם גבריאל, רע"ן משרדי הממשלה בפיקוד העורף. אני אתייחס לשאלה ששאלת לגבי החיבור לרשויות. גם הרשויות הערביות, אנחנו מתייחסים אליהם כמו כל רשות במדינת ישראל, אנחנו בקשר גם באימונים, גם בהכשרות. אילן נגע בזה בהכשרה שקורית עכשיו.

ויש מתנדבים ערביים גם בארגונים האלה?

יש גם מתנדבים ערביים בתוך הרשויות, יש את המיפוי שלהם, הם חלק מהרשת המשותפת. אנחנו מכשירים אותם להכשרות שאילן נגע בצוותי - - - . גם כיתות י' של בתי הספר בחברה הערבית, גם הם נמצאים בתוך פרויקט שנקרא פרויקט דורי במשרד החינוך שמכשיר את כיתות י' לחילוץ קל. יש שיתוף פעולה מלא אל מול הרשויות. אני רואה שהיא - - -

כן, אבל הכי חשוב שאני שמעתי. תודה רבה. שרה גורפינקל מנהלת תחום חירום ופיתוח במנהל מוגבלויות, בבקשה.

אני אומר שאנחנו היינו שותפים בכתיבת תקנות הנגישות, תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. כתבנו נוהל להפעלה במסגרות ובעיקר במסגרות הדיור של משרד הרווחה, אנחנו מטמיעים את התקנות. ב-17 לאפריל יהיה לנו יום למידה והיערכות לתרגול של פינוי מסגרות בחירום במצבים של רעידת אדמה וכדומה. הדגש הוא, עוד פעם, על תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. כפי שאמר אילן קודם, אנחנו מתורגלים לגבי הנהלים באופן כללי, באופן ספציפי לגבי הנגישות אנחנו עובדים על זה. כל הנהלים שאילן דיבר עליהם אנחנו במסגרות דיור עובדים עם הדיירים בהכנת הדיירים, על פי פישוט לשוני. כלומר, אנחנו מנחים אותם, מסבירים להם, באמצעים של פישוט לשוני, על מנת שהאנשים יהיו מוכנים. יש גם אפליקציה מתואמת עם פיקוד העורף להתראה לאנשים שיש להם בעיות שמיעה.

יש פה שתי תקנות שעדיין לא אושרו.

הן לא הגיעו.

מה ההבדל בין אלו שאושרו לאלו שלא הגיעו? נתמקד באלו שלא הגיעו. מה הן צריכות לעשות? תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות צרכים קיומיים חיוניים במצבי חירום. על מה מדובר פה?

עוד פעם?

יש שתי תקנות שאושרו בשנת 2022, של שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. ויש שתיים שעדיין לא אושרו, שעוד לא הגיעו אליהם.

השתיים שעוד לא אושרו, אנחנו לא עובדים עליהם באופן ישיר, אבל אנחנו שותפים בוועדות, בדיונים. יש לנו ועדה פנים משרדית שדנה בהטמעה וכתיבת נוהל לתקנות, של נגישות לשירותי רפואה בחירום. וברגע שאנחנו נסיים את כתיבת הנוהל אנחנו כמובן, נפיץ אותו ונטמיע אותו. וכפי שאמרתי קודם אנחנו גם עסוקים בהטמעה של הנוהל של 2021, שעיקר המהות שלו זה לשמור על רציפות תפקודית במסגרות, ואנחנו עסוקים בהטמעה שלו.

אני רוצה לבקש תשובה ממשרד הביטחון. רותם גבריאל פה? את מכירה את התקנות בטח. יש שתי תקנות שאושרו ויש שתי תקנות שעדיין לא. קודם כל מה ההבדל ביניהן והשאלה מתי אתם חושבים להגיש את זה?

התקנות שעכשיו פירטת? על אילו תקנות אתה מדבר?

יש שני סטים של תקנות שממתינים להן כבר הרבה שנים.

אני לא משרד הביטחון, אני פיקוד העורף. אין פה נציג של משרד הביטחון.

יש פה כפיר אוחנה?

כן, אנחנו רשות חירום לאומית.

ואתה כן יודע על מה מדובר בתקנות האלה?

אני אסביר, תקנות מאגר מידע זה אחד מהם. זה קשור לאותה הכספת שדיברת עליה. והתקנות הנוספות אלו תקנות לאספקת שירותים קיומיים לאנשים עם מוגבלות.

השאלה היא מתי הם מביאים את זה?

מתי הם מביאים, ובאיזה שלב העבודה? אנחנו כבר הרבה שנים שומעים שעובדים עובדים, והשאלה היא באיזה שלב אנחנו נמצאים? קודם הצגת שאתה מדבר על אוכלוסיית רווחה, ואתה לא מדבר פה על אוכלוסיית בריאות, אנשים מתמודדי נפש לא נמצאים אצלך במערכת.

אני חושב שנציגות שוויון, ויהודה מירון שכתב את התקנון ישב איתי שעות על גבי שעות, היה צריך להיות פה ולהציג את הסטטוס. כרגע אלה שתי הפערים ש- - -

הוא מוביל את זה כבר 15 שנה.

נכון.

אנחנו הבנו שהוא לא קיבל אישור להגיע, אנחנו הזמנו אותו.

הוא האדם לדבר על התקנות.

אם תהיה המשך לוועדה, שיבוא להציג את הסטטוס של מה היה ומה עשינו עד עכשיו מה, ומהם שני הדברים שצריך- - -

אז אנחנו נוציא מכתב של הוועדה לגורמים האלה שאתם מכירים שאנחנו מבקשים שהם לא הגיעו לוועדה, אז לפחות שיגיעו אלינו וישלחו אלינו את החומר. והשאלה הפשוטה היא מתי הם מתכוונים להביא את התקנות כדי שהכול יהיה מושלם?

אנחנו עוברים למשרד החינוך. יהודית בר און, השאלה הטבעית אל משרד החינוך זה איך אתם נערכים לגבי ילדים שיש להם מוגבלויות ואיך אתם נערכים לקראת מצבי חירום?

בעת חירום יש לנו שלוש מטרות חינוכיות, שמירה על הרצף הפדגוגי חינוכי של כלל התלמידים, בוודאי גם של תלמידים עם מוגבלויות, יצירת סדר יום חינוכי ככל שניתן והמציאות מאפשרות, וחיזוק החוסן של המורים והתלמידים. בד בבד כמובן הדבר הזה נותן מענה גם להורים, ונותן אפקטיביות להיבט המשקי שהם יכולים לצאת לעבודה.

אבל בגלל הדיון אנחנו מתמקדים בילדים עם מוגבלויות, ולא ילדים רגילים שזה בוועדת החינוך.

בשלב הראשון של מצב חירום אנחנו קודם כל רוצים לדעת איפה כל תלמיד נמצא ככלל, בוודאי תלמידים עם מוגבלויות. אז יש לנו 4,900 בתי ספר, מתוכם 4,200 בתי ספר יש להם ממשק ותוכנה לניהול פדגוגי, ובתוכנה הזו הם יכולים לבדוק איפה כל ילד נמצא, והאם הוא נוכח או לא נוכח. רק לידיעה, 700 בתי ספר בעיקר מהחברה החרדית הם ללא ממשק כזה ולכן הנוכחות שלהם נבדקת במנגנון אחר.

תלמידים עם מוגבלויות בשלב הראשון, ככל שניתן לתת להם מענה של למידה מרחוק, תלוי באפיון ובצורך שלהם, השלב הראשון זה מענה של למידה מרחוק. ככל שזה לא ניתן, יש הרבה מקרים של תלמידים כאלה שלא לומדים באזור המגורים שלהם אלא מונגשים לערים סמוכות. אם הם לא יכולים להגיע לבית הספר שלהם, נבדקת האפשרות למקם אותם בבית ספר סמוך, בשלב הראשון בית ספר שמתאים לאפיון שלהם, בשלב השני בית ספר רגיל אבל באישור הפיקוח שבאמת הילד מתאים להיות עם חברת ילדים בחברה הרגילה. ובשלב השלישי מסגרות מיוחדות שמותאמות שמחליפות את בית הספר, כמו למשל מתנ"ס או מבנה אחר של משרד החינוך. ובשלב הרביעי גם מענה פרטני לבית. זה איזשהו מדרג שככל שהקושי, התרחיש, חמור יותר, כך מתאימים את המענה לתרחיש המסוים למציאות בשטח.

בכל אופן יש לכם תיק מוכן למצבי חירום?

יש לנו נוהל אב, מוכן, אנחנו קוראים לזה פק"ל. כל אחד יודע בדיוק מה תפקידו בעת חירום, באיזה תרחיש, למי הוא פונה ובאיזה אגף.

תודה רבה.

גם אתם מתרגלים פעמיים בשנה? במסגרת תרגיל כללי של פיקוד העורף?

בוודאי. יש לנו כבר ב-20 לפברואר יש תרגיל משותף של למידה בחירום ובדיקת נוכחות, ויש לנו כמובן שיתופי פעולה עם פיקוד העורף וכל גורם אחר. יש לנו ביקור של רח"ל ב-26 לפברואר במשרד החינוך, אנחנו מציגים את הפק"ל, את כל המסמך עב הכרס.

תודה רבה. משרד הפנים, אלי מועלם, ראש אגף פס"ח. פתח פיך ויאירו דבריך בעיקר בקשר בין הרשויות המקומיות בין רח"ל לפיקוד העורף, איך אתם מתמודדים?

רשות פס"ח אחראית על שני תחומים. אחד התחומים שרשות פס"ח אחראית עליהם זה תחום של קליטת אוכלוסייה, כפי שציין אילן, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הרווחה. אנחנו הקצנו עבור משרד הרווחה שמונה מתוך מתקני הקליטה הארציים שאותם אנחנו מאתרים לטובת קליטת אוכלוסייה. והמתקנים האלה עברו תהליכים של בקרה וסיור על ידי משרד הרווחה, מתוך כוונה לתת את הפתרונות לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים, אוכלוסייה בעלת מוגבלות שנמצאת ברשויות המקומיות. דבר נוסף זה נושא תקנות הנגישות, תקנות פינוי וקליטת אוכלוסייה. זה בתחום של קליטת אוכלוסייה, גם כאן הנחנו את הרשויות המקומיות להיערך. אנחנו ממפים את כל מתקני הקליטה המקומיים שהם בתי ספר, ואת הארציים שהם מלונות, פנימיות ואכסניות בהיבטים של יכולות הנגישות. אנחנו בעיצומו של תהליך במיפוי כלל הנתונים, ועובדים בהתאם למה שהוגדר בנושא תקנות הנגישות.

תודה רבה. עכשיו נפנה לעמותת נגישות ישראל, ענת אריאלי זכאי.

צהריים טובים, תודה על רשות הדיבור. אני רוצה לברך על כל ההתגייסות לנושא של אנשים עם מוגבלות במצבי חירום. אנחנו רצינו להדגיש שחבל שיהודה ממשרד הביטחון לא פה, וגם את הנושא שמה שמדברים פה על הטמעת של שתי התקנות שחיכינו להן מעל 15 שנה, את ההטמעה בפועל. כל הדברים שנאמרו פה מאוד חשוב לי לשים דגש על מספרים, על בתי המלון שדוברו, על ההסעות במצבי פינוי, לאורך כל הדרך באישור התקנות הונחה על השולחן בעיית המספרים, מספר האנשים עם מוגבלות שצריכים את זה, והמחסור. המחסור באוטובוסים, מחסור בהסעות, מחסור בבתי מלון, וראו פה במצגת את בתי המלון משירותי הרווחה, אבל אם הבנתי נכון כתוב שהמקור מתחייב לתת רק 10%, וזה עדיין מספרים קטנים יחסית שכל הזמן שמו על השולחן, חסרים.

בעיקר מעבר להטמעה של התקנות שהותקנו, אנחנו מדברים על שתי התקנות שעוד לא אושרו ועוד לא הונחו על השולחן, שהיו בהן גם הדיונים בעבר הרבה בעיות. לפי פסיקת בג"ץ הן צריכות להיות מונחות כבר ולהיות מאושרות כבר 15 שנה, עוד פעם. גם האורכה האחרונה שניתנה, זה צריך להיות מאושר כבר. תקנות מאוד מהותיות.

אני רוצה לציין שאתם הגשתם לנו מסמך מפורט בעניין, וכבר שאלתי את השאלות, והיועצת המשפטית כבר דיברה על זה שתהיה איתם בקשר על שתי התקנות שעדיין לא אושרו.

אנחנו נשמח גם לקבל תשובה מה קורה עם זה.

בבקשה משרד המשפטים תשובה לשאלות שלה. וכל השאלות שלנו, מה, מתי, אולי אפשר תאריך לתקנות?

שלום לכולם, טלילה דביר, אני ממשרד המשפטים ממחלקת ייעוץ וחקיקה. אני אציג את המצב המשפטי ואגיד איפה אני יודעת שזה עומד. כי מי שמוביל את התקנות האלה זה משרד הביטחון, בשיתוף פעולה מלא, קודם כל של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, וגם בשיתוף שלנו כמשרד המשפטים. מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שר הביטחון הוא זה שאחראי להתקין את כל התקנות שנוגעות לשעת חירום, והכוונה הייתה להתקין חמישה סטים של תקנות ב-2021-2022 שלושה סטים מהם במכתב לא צוינו אבל כבר אושרו, שניים נותרו בפעולה. אני יכולה לומר מה הסטטוס שאני מכירה, כי מי שמוביל את זה, זה משרד הביטחון. יהודה לא נמצא פה אבל אני עובדת איתו על זה בחודשים האחרונים לא מעט, וזה מתקדם.

סט אחד, תקנות של מאגר מידע שהוא הסט היותר מתקדם כרגע מבין השתיים. המטרה של אותן תקנות היא מטרה חשובה ליצור משהו שהוא חדשני יש מאין, ליצור מאגר מידע של אנשים עם מוגבלות, כאשר הרצון של הסט הוא להתמקד גם באנשים עם, אחד, מוגבלות חמורה, שתיים, גם להתמקד בעיקר באנשים שאין להם עורף חברתי, כלומר הם גם עם מוגבלות חמורה, הם גם לא נמצאים במסגרת יומיומית ובפרט אם אין להם עורף חברתי, שהם אלה שההבנה היא שבשעת חירום יהיה צריך להכיר. זה נמצא בעבודה יחסית מתקדמת, יחד עם השותפים.

יש לך תאריך מתי נקבל את הדבר הזה?

תאריך אני לא יודעת, אני יכולה להגיד שבחודשים האחרונים התקיימו פגישות ויש גם פגישות נוספות.

יש משהו שנקרא טנטטיבי, מתי את חושבת שזה יהיה?

את זה צריך להפנות למשרד הביטחון. אני רק אציג את המורכבות. מצד אחד בעולם החירום ומכוח חוק השוויון משרד הביטחון הוא אחראי על התחום של החירום. מצד שני, וכמו שהציגו את זה פה מאוד יפה, החירום מערב המון המון גופים, מהרשויות המקומית שהן הרבה פעמים הראשונות שרואות את אותם אנשים דרך משרד הבריאות, מסגרות- -

זאת אומרת שתאריך אנחנו לא נקבל פה?

- -אנחנו גם מתקדמים יחד עם זה ומבינים, זה לגבי הסט של מאגר המידע. הסט הנוסף ממה שאני עודכנתי, כבר עברו כמה טיוטות, הוא בשלב קצת פחות מתקדם.

טוב, אז אנחנו נעקוב אחרי זה. אני רוצה לאפשר למשטרה, למשרד לביטחון לאומי, רב פקד חגית רפפורט.

שלום לכולם, רב פקד חגית רפפורט בן חמו. אני מדברת בשם המשטרה, ולא בשם המשרד לביטחון פנים. ראש תחום תקשורת בחירום במחלקת החירום של משטרת ישראל. אני באתי כדי לשתף את אנשי הוועדה ואת היו"ר בפרויקט שמאוד חשוב שמשטרת ישראל עשתה יחד עם הרבה מאוד גופים, ואני תכף אפרט את כולם.

באוגוסט האחרון עלה פורטל היערכות לחירום שמנגיש גם רקע, גם את ההנחיות כתובות, וגם סרטונים ממוקדים, שזה בעצם מידע לכלל האזרחים. בכל אירועי החירום האזרחיים שמשטרת ישראל אחראית על הפיקוד והשליטה בהם. היא אחראית על הפיקוד והשליטה אבל היא לא עושה את זה לבד, היא עושה את זה עם כבאות והצלה, עם מגן דוד אדום, עם פיקוד העורף, עם העיריות, עם בתי החולים. בדיוק כמו שנאמר כאן, אין אפשרות לעשות ולא צריך גם. כל גוף בא ועושה את מה שהוא מתמחה בו.

אנחנו עלינו עם פורטל היערכות לחירום, ועם אפליקציה שכולה מוכוונת לאזרחים, לאנשים. זו אפליקציה משטרתית לשירותים מקוונים לאזרח, שכל המידע הזה באמצעות סרטונים קצרים, ממוקדים, בערבית ובאנגלית, כל המידע מונגש לכלל הציבור, אבל בוועדה הזאת באתי לדבר על פרויקט ספציפי בתוך זה.

אחד מאירועי החירום זה רעידת אדמה. זה אירוע החירום האולטימטיבי, ראינו עכשיו מה קרה בטורקיה ובסוריה, והפקנו יחד עם משרד הרווחה והביטחון הקהילתי, יחד עם פיקוד העורף, יחד עם וועדת ההיגוי, להכנה של משרדי הממשלה לאירועי רעידת אדמה וצונאמי, יחד עם משרד הבריאות, עם משרד החינוך, ונציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, עם משרד המשפטים. בקיצור זה ממש פרויקט ענק. עשינו הפקה של סרטון שפונה ספציפית לאנשים עם מוגבלות, למטפלים שלהם, לבני המשפחות שלהם.

הסרטון עוסק ספציפית בהיערכות של האוכלוסייה הזאת לרעידת אדמה. זה בהשתתפות של אנשים עם מוגבלות, עם מוגבלות ראייה, עם מוגבלות קוגניטיבית, לאנשים שהם נכים. זה תורגם למספר שפות, זה הונגש ספציפית על פי סוג המוגבלות. למוגבלות ראייה, למוגבלות שמיעה, למוגבלות קוגניטיבית, וזה היה לפני כמה חודשים ועכשיו קרתה רעידת אדמה, ואני מחזירה אתכם לאירוע שהיה לפני שבוע. לא ידענו אם זה יקרה גם בישראל, אבל, כי השבר הסורי האפריקאי עובר בשטחים שלנו, זה בהחלט יכול לפגוש אותנו, משטרת ישראל יחד עם וועדת ההיגוי, למוכנות לרעידת אדמה. יצאנו בקמפיין ממומן לאנשים עם מוגבלות גם בפייסבוק וגם באינסטגרם, את אותו סרטון. היו לו המון צפיות. הצפיות הם לא רק לאנשים עם המוגבלות, אלא גם לאנשים שמטפלים בהם.

בעצם זה לכולם, לכל אחד יש מישהו שהוא צריך לדעת איך לטפל בו.

בהחלט, ממש לכולם, כי האוכלוסייה של האנשים עם מוגבלות היא קרוב ל-20% מהאוכלוסייה. אנחנו מאוד נשמח להשאיר את הסרטונים האלו עם ההנגשות שלהם בשפות השונות, לוועדה, על מנת שתוכלו להראות את זה למשלחות. זה משהו מאוד ייחודי, אין אותו כמעט בעולם.

בבקשה, תשלחו לנו את זה, בשמחה.

אני מאוד אשמח לשלוח את זה, בשם כל הגופים שעשינו איתם את זה יחד.

תודה רבה באמת. אנחנו צריכים כבר לסיים כי יש לנו כבר דיון שני.

נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות מעלה את זה והיא בקשר עם כלל הארגונים. דרך אגב, נגישות לישראל היו שותפים לסרט הזה. לנגישות לישראל זה הופץ על ידינו, אבל כעיקרון, דרך נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות וחטיבת הקהילות.

הארגונים לא שמעו מזה. אנחנו מדברים פה רק על הדברים הפורמליים. בסדר, זה משהו פורמלי, אנחנו לא משהו פורמלי, אנחנו דורשים להיות חלק מהסיפור הזה.

בעזרת השם, ברגע שזה יעלה לוועדה, בוועדה אתה ממש חלק פורמלי מהוועדה, אז תוכל לראות את זה בפורטל.

כבוד היו"ר, אני חייב חצי דקה. ארגון הנכים זכויות נכים שותף לכל התהליכים, כולל משרד הביטחון, כלל כל הדברים. הוא לא מגיע סתם, אנחנו מגיעים פה בהתנדבות, ולא יכול שיהיו כאלה שידעו כי הם גופים פורמליים, ואנחנו כארגון התנדבותי על מלא לא נדע על הדברים האלה. במיוחד שאנחנו שמחים על שותפות עם המשטרה בנושאים נוספים שאנחנו עושים, ועם משרד הביטחון בנושא של חירום, לא יכול להיות שיש פה פערים. גם יש פה פערים עם משרד הרווחה.

תודה לך אליקו. בדיוק בנקודה שלך אנחנו עוברים לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, טל זימנבודה.

צהריים טובים, אני ממונת נגישות ארצית, וציינו אותנו פה בכמה פורומים. אנחנו שותפים מלאים, גם נועה שותפה שלנו כל הדרך, טלילה, והגופים השונים גם בכתיבת התקנות וגם בחשיבה על הפתרונות. למשל, ציינו פה שיש בעיה עם המאגר עם אנשים שמתמודדים עם תחום בריאות הנפש, איך אוספים את המידע עליהם? זה לא כזה פשוט בגלל המורכבויות השונות. צריך לקחת בחשבון שחלק מהעיכוב זה המורכבות של הדבר הזה.

בנוסף, אני מוכרחה להגיד שאנחנו כבר התחלנו באכיפה על הגופים השונים, כדי באמת לוודא שבזמן שיגרה מטפלים בדברים האלה. אז בתקנות שכבר נכנסו לתוקף התחלנו באכיפה כדי לוודא שהארגונים עושים את מה שמחיוב.

זה הזמן להתכונן, כמו שאת אומרת זה - - -

דובר אחרון למרות שגלשנו כבר שלוש דקות לדיון הבא. בועז אחד העם מהמרכז הישראלי ללימודי חירשות, תסכם לנו ואחרי זה אני אסכם.

תודה רבה. קודם כל מברך. אני חושב שהתפקיד של הוועדה לעשות פיקוח ולתכלל כמה נושאים. בהקשר הזה יש לפעמים דברים שקורים שיד אחד לא יודעת מה היד השנייה עושה. ואני אזכיר את זה למשל בעניין של תזכיר חוק הריסון שאמור להסדיר את כל הנושא של קשירה ונעילת אנשים עם מוגבלויות. בעצם אם אתה קושר אותם מצד אחד, איך אתה יכול להיערך ולפנות אותם בזמן חירום? לכן צריך לעשות את התכלול הזה, הוועדה הזאת זה המקום הנכון כדי לתקן, כי מה שקורה, שכל משרד, ולפעמים גם בתוך המשרד עצמו, עושים דברים שונים.

ולכן הוועדה, וזו האחריות הכבדה, ואני מברך אותך ומקווה שתוכל לקחת ולשאת את הדבר הזה ולפתור אותו, כי אחרת כשאתה משאיר כל דבר בנפרד מה שיישאר בסוף זה לא רעידת אדמה, אלא שאריות של רעידת אדמה. כי כשיגיע המצב, התזכירים והגישות השונות אם הן לא מתוכללות, או שהן לא מתוקצבות, או שהן נשארות בלי מתנדבים, או שהן משאירות אנשים במצבים של קשירה, חוסר אונים. ובכך, לא רק שחטאנו בכך שמדינת ישראל מתחייבת לפעול מול האנשים. חטאנו בצורה אנושית, אוניברסלית וגם יהודית. תודה רבה.

תודה רבה. מישהי הוזכרה פה בדברים של אילן ברוש, המועצה הלאומית להתנדבות, הגברת מרים סימבליסטה.

אנחנו ארגון גג שמקדם את ההתנדבות בישראל בשגרה ובחירום. אני רוצה להגיד שבשלוש השנים האחרונות יחד עם פיקוד העורף ומשרד הרווחה הקמנו פורום ארגוני התנדבות שביחד אנחנו גם מכירים וגם עובדים ביחד לאורך הקורונה, לאורך אירועי החירום האחרונים, כדי שנוכל לסייע לארגוני הרווחה, בגלל שמדובר בחסרי ישע, יש צורך שזה לא יהיו מתנדבים ספונטניים כמו שיש בעת חירום, ושנדע שאותם המתנדבים יש להם את כל האישורים וגם היכרות עם קהל היעד. הרבה פעמים מוסדות הרווחה מתקשים בשגרה לגייס מתנדבים כי יש חסמים. ולכן ככל שנצליח מראש לדעת את הצרכים ולהתאים את ארגוני המתנדבים, ולהכשיר את המתנדבים מראש, נוכל לא להגיע בעת חירום עם טלפון שאנחנו צריכים מתנדבים ואז אנחנו נתקלים בזה שבתוך החירום צריך לאשר את המתנדבים, להכיר להם את אוכלוסיית היעד, זה כבר מאוחר מידי.

יחד עם שיתוף הפעולה, שיש עם פיקוד העורף ומשרד הרווחה, מאמינה שיותר הדרכות והכשרות יהיו בנושא. משרד הבריאות, מוסדות גריאטריים ונפש, לפני הקורונה עשינו הכשרה יחד עם הקב"טים ואחראי ההתנדבות, והייתה הצלחה טובה ואני מאמינה שנוכל לשכפל את המודל.

תודה רבה. אני מקדם בברכה את חבר הכנסת משריקי. אנחנו עוברים לדיון הבא, בטח תרצה להיות שם. עכשיו אנחנו מסכמים את הדיון הזה.

אנחנו דיברנו על היערכות הרשויות המקומיות לאמצעי תחבורה לפינוי סיעודיים. אלו הנקודות, שאני מציין רק נקודות שאנחנו רוצים שיתוקנו הלאה. אנחנו נפנה למשרד הבריאות שצריך להיערך ברשויות המקומיות, שיהיה אפשרות של תחבורה, במקרים כאלה, לאנשים סיעודיים. אנחנו נקבל, ביקשנו, רשימה של הרשויות המקומיות שבהן יש קושי בפינוי, למצוא מענה בשעת חירום ונראה מה חסר בהן ומה צריך להוסיף. הדבר השלישי, אנחנו נפנה למשרד הביטחון שהיה חסר פה בדיון הפרויקטור של משרד הביטחון, ואנחנו נבקש לקבל דיווח מתי נקבל את הסטים הנוספים של התקנות? כדי שבמקרה, חלילה, בשעת חירום, הכל יהיה מעוגן בתקנות מסודרות.

אנחנו מציינים חשיבות התיאום בין כלל הגורמים באופן שיאפשר מתן מענה לכל יחיד בעתות חירום. עכשיו אנחנו יושבים בניחותא, אבל במקרה של חירום זה חירום לכולם, וזה חירום במיוחד לאוכלוסיות מיוחדות, קשישים נכים, חולים, גם במסגרות וגם בקהילה, וגם במסגרת חוץ ביתית, אני מקווה שבהיערכות משותפת נצליח.

"סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה". אנחנו צריכים להיות מוכנים שהכול יהיה מוכן והקדוש ברוך הוא יצילנו מכל נגע ומחלה ומכל מצב חירום. תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:08.