פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת






20
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
13/02/2023


הכנסת העשרים-וחמש



הכנסת


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 3
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ג (13 בפברואר 2023), שעה 12:00

הצגת יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער

חברי הוועדה: אלי דלל – היו"ר
דבי ביטון
סימון מושיאשוילי
מיכל שיר סגמן

מיכל גולד - מתאמת ממשלתית לזכויות ילדים ונוער, משרד המשפטים

דינה רחל צימרמן - מנהלת המחלקה לאם ולילד, משרד הבריאות

ורדה רפפורט - ס/מנהלת שירות המבחן לנוער, מינהל תקון וסיוע לבתי ה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

טובה בן ארי - מפקחת ארצית ליישום חוק זכויות התלמיד, משרד החינוך

רחל דניאלי - אחראית ייצוג נוער, הסניגוריה הציבורית

עדי וולס - מנהלת שירות הרווחה, משרד העלייה והקליטה

נאוה כהן אביגדור - ראש אגף א' תיאום והכוונה אזרחית, המשרד לביטחון לאומי

עודד מזרחי - ק' הדרכה מדור נוער, המשרד לביטחון לאומי

בת שבע פיק - מנהלת רווחה מועצה אזורית גזר, מרכז השלטון המקומי

שירן יחיא - ס יור, ארגון ההורים הירושלמי

נעם וילדר - מנהלת תחום בריאות, המועצה הלאומית לשלום הילד

אייל מור - מועצת התלמידים והנוער הארצית


צמרת אביבי – סמנכ"לית חינוך

תמי ברנע

אתי אפלבוים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצגת יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה לזכויות הילד. על סדר-היום: הצגת יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער.

אפשרתי לחלק מהדוברים לדבר בזום כי הבנתי את הבעייתיות. קצת קשה לקיים דיון בזום, אבל היום אנחנו לא אמורים לקבל החלטות אלא רק לשמוע וזאת גם השתתפות גם בוועדה. אשמח, כמובן, שכל אחד יאמר את דברו בקצרה. לא להיכנס אחד לדברי השני כדי שנוכל לקיים כמו שצריך את ההידברות וההשתתפות בוועדה.

נתחיל לפי הסדר. מיכל גולד, מתאמת ממשלתית לזכויות התלמיד והנוער. נשמח מאוד לשמוע אתכם.

תודה רבה. אני מודה לוועדה על ההזדמנות להציג את היחידה. אני מתרגשת גם מכך שנמצאת פה יושבת-ראש הוועדה היוצאת.

האמת היא שהייתי צריך להזכיר אותה, כי היא גם המליצה לי מאחורי הקלעים כן לקחת את זה, למרות שמראש רציתי. אני מודה לך מיכל על פועלך בוועדה לפניי.

תודה רבה.

כשאציג את הדברים אני אדבר גם על הדברים שנולדו מתוך הוועדה. אחד מהדברים זאת גם היחידה אז זה ממש מתקשר.

שוב, תודה על ההזדמנות להציג את יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער. אני רוצה להגיד שבאתי לא רק להשמיע אלא גם לשמוע. נציג כמה דברים אבל חשוב לנו לשמוע את מי שנמצא פה ואת מי שנמצא בזום. אנחנו מעריכים מאוד כל מי שהגיע לפה ואני מקווה שנצליח יחד. בסוף, תיאום זה כלי והוא לא בא להחליף אף משרד או אף ארגון. הרעיון הוא להצליח לעבוד יחד טוב יותר ונכון יותר. לראות בצורה רחבה יותר לטובת הילדים והנוער. באמת – שלי שלכם. זה כלי שנועד לכולנו.

אני רוצה למקד את הדברים שלי בארבע נקודות עיקריות. הנקודה הראשונה היא, מה זה תיאום ואיך זה משפיע ישירות על ילדים ונוער? אני רוצה לתת דוגמה, שבעיניי היא גם היתה השראה להקמת היחידה.

הדבר השני זה כוחה של הוועדה לזכויות הילד להתניע מהלכים. יש לי שתי דוגמאות אבל אלה דוגמאות מיני רבות. אמרתי שבוע שעבר ואני אומר זאת שוב, שאנחנו כיחידה ממשלתית, הוועדה פה בכנסת וארגוני החברה האזרחית, כל אחד לוקח באמת את זווית ההסתכלות הרחבה על ילדים ונוער בשלוש הזירות והשיתוף יחד הוא הצלחה.

הדבר השלישי זה כמה דוגמאות לעבודה בין משרדית מתואמת שהביאה באמת לתוצאות שאפשר לראות אותן וללמוד מהן.

הדבר האחרון, החלטת הממשלה 1652 שעברה.

כמה זמן המצגת?

כמה שאדוני ירצה.

אנחנו רוצים לסיים בסביבות 13:15 ויש עוד דוברים שאני רוצה לשמוע.

נהיה ממוקדים וניתן דוגמאות.

(מוצגת מצגת)

כשאני מדברת על תיאום אני תמיד מתחילה מציטוט מדוח רוטלוי שמדבר על-כך שחייהם של ילדים אינם מסודרים על פי מבני משרדי הממשלה ועם דוגמאות איזה משרדי ממשלה הם רלוונטיים לילדים ונוער. באמת, הפונקציה הנדרשת ביותר בתחום זה תיאום בין כל הגורמים. אם שואלים מה זה תיאום, אז מבחינת חשיבות התיאום, אני אזכיר ארבעה דברים עיקריים:

אחד, ניצול מושכל של ידע שנמצא בכל גוף וקבלת תמונה רחבה. עבודה משותפת שמביאה לחשיבה שונה ופורצת דרך. גיוס שותפים למציאת פתרונות מחוץ לקופסה והבאת קולות מהשטח. חיבור שטח-מטה.

אני חושבת שהדוגמה הטובה ביותר לזה זה באמת השולחן הבין מגזרי שהיה בתקופת הקורונה. בעצם, כשפרצה הקורונה, משרד ראש הממשלה הקים כמה שולחנות משנה לאוכלוסיות שהיו זקוקות לקשב באותה תקופה. מן הסתם, האוכלוסייה הראשונה היתה אוכלוסיית הקשישים. בעצם, אני מטעם הממשלה, יחד עם המועצה לשלום הילד מטעם החברה האזרחית, הצלחנו להפנות זרקור לילדים ולנוער ולצורך לטפל בהם וההשלכות של משבר הקורונה על ילדים ונוער.

בזכות הראייה המשותפת והחיבור של קולות השטח עם קולות הממשלה, הצלחנו להביא גם לשינויים שבאו לידי ביטוי בחקיקה לשעת חרום. החזרה לעבודה עובדי נוער שהוגדרו כחיוניים. החזרת נוער בסיכון למסגרות החינוך גם בתקופה שלא היתה למידה.

אני חושבת שיצאנו מאותה הבנה, שבסוף באמת השלם גדול מסך חלקיו. היכולת לעבוד ביחד, ממשלה, חברה אזרחית, שלטון מקומי, מאפשר לזקק את הצרכים, להבין מה נדרש באותה עת וגם להביא לשינויים.

לאיזה משרד אתם כפופים?

למשרד המשפטים. אנחנו בחטיבה החברתית של משרד המשפטים. זאת חטיבה חדשה שהוקמה שמאגדת כמה יחידות תיאום.

הדבר השני זה התנעת מהלכים בעקבות פנייה של הוועדה לזכויות הילד. אני אתן שתי דוגמאות. דוגמה אחת היא הקמת ועדת מנכ"לים קבועה שקמה, בין היתר, בעיקר קריאה של יושבת-ראש הוועדה היוצאת.

דבר שני, שגם עלה פה בוועדה, זה הנושא של שחרור קטינים ממאסר. זה בזמנו אחד הדיונים פה בוועדה בראשות היושבת-ראש יפעת שאשא ביטון. היא אמרה שאנחנו יושבים כאן בחדר אבל המהלכים של כולם לא מביאים לשינוי. יש 75% רצידביזם של קטינים ובואו נעשה משהו יחד. זה אחד הדברים שהתניעו מהלך שהוא אחד הדוגמאות שאני רוצה להביא כדוגמה לעבודה משרדית מתואמת וטובה.

אני מברכת שוב אותך. אולי יש תקווה שדברים שמתחילים פה יש להם ממשות בהמשך. אני מקווה שכך יהיה גם הפעם.

כשאמרתי פה, זה אומר גם הדיונים שהיו לפניי.

דוגמה לעבודה בין משרדית מתואמת, שחלקה נולד פה, זה פיילוט של שחרור קטינים ממעצר ומאסר. הזכרתי ש-75% מהקטינים שנכנסו לכלא חזרו פעם נוספת. בעצם יצרנו מודל עבודה בין משרדי חדשני ומתואם של כל הגופים: שירות בתי הסוהר, שירות המבחן, הרשות לשיקום האסיר, משטרת ישראל, פרקליטות, סניגוריה, הנהלת בתי המשפט. התוצאה של אותה שותפות היא מגמת עלייה משמעותית בשיעור הנערים שמשתחררים עם תוכנית שיקום. אני אגיד שאחד הדברים שזיהינו זה שנערים לא רצו להשתחרר. לא היתה להם מוטיבציה והעדיפו להישאר בכלא. במאמץ משותף ובשיח משותף הצלחנו להביא לעלייה בהשתתפות ונתון של שליש הקטינים הגענו לכך שמעל ממחצית הקטינים משתחררים לאחר תוכנית שיקום. מחקרים מוכיחים שיציאה לתוכנית שיקום מובנית משפרת את הסיכוי לא לחזור לכלא.

האם יש בסוף תהליך שבו אנחנו מבטלים את הרישום הפלילי? זאת אולי אחת התקוות שאפשר לתת לאותם קטינים. עוד פעם, תלוי בעבירה עצמה, אבל לתת תקווה שאם תהיה בסדר ותעבור תהליך מסוים, גם לבטל את הנושא של הרישום הפלילי. אחת הבעיות היא שכאשר קטין מקבל רישום פלילי זה מהיום והלאה ואולי לנצח. זה יכול להשפיע גם על ההשתלבות שלו בחברה ולהשתקם.

בהקשר הזה אגיד שני דברים. אחד, הרישום הפלילי של הקטינים מקוצר יותר מאשר זה של המבוגרים. דבר שני, יש באמת ועדת קח"ר בצה"ל, שבסוף הגיוס לצה"ל יש אפשרות לבקש מתווה מיוחד למחיקת רישום פלילי אחרי גיוס משמעותי.

אני מכיר איזה תהליך יחד עם משטרת ישראל והצבא. בזמנו הוביל אותו מפקד מחוז ירושלים היום, דורון תורג'מן. קרוב ל-15 ילדים, בעיקר מהקהילה האתיופית שחלקם השתלבו בצבא והתקדמו. אני אפילו יודע שאחד מהם קיבל חייל מצטיין. תבינו איזו גאווה זה שאתה נכנס לתהליך כזה ואתה יוצא ממנו בצורה שהיא גאווה לתהליך ולאותו נער.

אני ממדור נוער במטה הארצי. רק להוסיף למה שעושה ניצב תורג'מן. אנחנו במדור, יחד עם קציני המניעה שלנו, עושים את זה בכל מחוז ומחוז.

מצוין.

כל הנערים בסיכון יודעים למי לפנות. גם אנחנו פונים לאותם מקומות שאנחנו יודעים שיש שם נערים בסיכון. למחוק רישום פלילי זה קצת בעייתי, אבל לסלול להם את הדרך הנכונה אל הצבא על-מנת לבצע שירות משמעותי מאוד שבסופו יש סיכוי סביר שהרישום שלהם יימחק בעקבות ההמלצות של ועדת קח"ר. אנחנו עושים את זה ובשנים האחרונות טיפלנו בכמה מאות נערים בסיכון, גם נערים שהיו באופק וגויסו לצבא. חלקם הגיעו ליחידות שהנערים מהשורה היו חולמים להגיע לשם והם סיימו שירות נפלא. זה נעשה בשגרה.

תודה.

אני נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית.

דיברת על מחיקת רישום פלילי אחרי הצבא אבל לפעמים נדפקים מזה לפני הצבא כי צה"ל לא רוצה לגייס בגלל רישום פלילי. במקרים כאלה מה אפשר לעשות?

זה בדיוק השקף הבא.

חשוב לי להביא ציטוט של נער שסיפר שבהתחלה הוא רצה הביתה אבל הוא שמע מחברים שלא כדאי כי זה יחזיר אותו למה שהוא עשה. הוא השתכנע והלך למכינה. אני חושבת שהשינוי הזה של השיח בין הנערים לבין עצמם הוא הצלחה גדולה של כל השותפים. אנחנו פה רק מתאימים אבל זאת עבודה מדהימה של כל השותפים יחד והיא מעוררת הרבה תקווה.

זאת דוגמה נוספת לעבודה בין משרדית משותפת, גיוס נוער עובר חוק לצה"ל או הכוונה לשירות לאומי. גם פה הצורך עלה מכך שראינו שהפיק הגדול של פתיחת תיקים יוצא בדיוק בגיל שבו הקטינים מועמדים לשירות צבאי, מה שנקרא מלש"ב. כמובן שיש את הליך הגיוס וגם ההליך המשפטי שלא רוצים להשפיע אחד על השני אבל בוודאי שיש להם השלכות.

קורה שלהרבה נערים יש אי ודאות לגבי אופק הגיוס שלהם. מנכ"ל משרד המשפטים היוצא ביקש מאיתנו להגיש המלצות. גיבשנו איזה דוח, שדנה שנמצאת איתי פה הובילה אותו. הכול בשיתוף פעולה צמוד עם יחידת מיט"ב בצה"ל. גם קידום של שימוש באמצעים טכנולוגיים ומנגנון מובנה. אני לא אכנס להכול אבל אגיד שני דברים. אחד, ברור לנו שמי שיכול וצריך לקבל הכוונה, זאת המטרה שהוא יקבל כדי להתגייס לצבא. שנית, מי שלא מתגייס לצבא אנחנו מכוונים אותו לשירות לאומי כדי שיהיה גם את האופק הזה.

המסגרות האלה מאוד חשוב. זאת צריכה להיות השאיפה.

אלה שתי דוגמאות שמראות נושאים שאנחנו מזהים שהם בין משרדיים. אנחנו לא נכנסים לנושא ששייך למשרד מסוים אלא לנושא ששייך לכמה משרדים וצריך עבודה מתואמת יחד. אלה הדברים שיחד עם כל השותפים מביאים לשינוי בשטח.

אחד הדברים שחשובים לנו זה גיבוש של קהילה מקצועית של מי שעוסק בילדים ובנוער. אני כן חושבת שאחד הנושאים שאנחנו צריכים אליהם לב זה מי יהיה דור העתיד שימשיך לעסוק בילדים ונוער בכל הדיסציפלינות ואיך אנחנו משמרים אותם ומחזקים אותם. אחת המטרות שלנו היא לגבש קהילה מקצועית גם מבחינת תכנים מקצועיים, גם מבחינת גאוות יחידה.

גם אצלנו בתוך משרד המשפטים יש לנו פורום של כל מי שמטפל בילדים ונוער ביחידות השונות. זה נראה לי דבר שהייתי שמחה שיקרה בכל המשרדים ושבכל משרד יהיה פורום של ילדים ונוער.

הדוגמה האחרונה היא תוכנית אסטרטגית ממשלתית שבנינו בשותפות עם 30 נציגים ממשרדי ממשלה השונים למניעת התנהגויות סיכון. ישבנו יחד עם המשרדים. היתה כמובן לפני כן היוועצות עם החברה האזרחית. סימנו מה מבחינתנו הן 4 המטרות העיקריות אותן אנחנו רוצים בשביל למנוע התנהגויות סיכוי.

תוצר של אותה תוכנית אסטרטגית זה מסע בין משרדי שאנחנו הולכים לצאת אליו בשנה הקרובה, שבאמת מסתכל מנקודת מבטו של הנער. אמרתי שילד לא מחולק לפי משרדי ממשלה, לפי השירותים שהוא צריך לקבל, אז יהיה גם איזה מהלך ממשלתי שנעשה יחד.

אני רוצה לסיים את ציטוט של השופט רובינשטיין שקרא להקים איזשהו פורום, שזה בדיוק ועדת המנכ"לים שאדבר עליה עוד רגע. "נושאי קטינים הם עניין מערכתי, הם כר לפעולה של משרדי ממשלה רבים. בתפקידיי כמזכיר הממשלה למדתי שפורומים קבועים וממוסדים של הידברות בין משרדית מצמיחים תוצאות טובות יותר. אם אין עדיין פורום כזה, הבה יוקם ויקדיש עצמו בתדירות קבועה בנושא ילדים ונוער במערכת הממשלתית".

אני אסיים בהחלטת ממשלה 1652 שעברה ביוני האחרון, שקובעת שלושה דברים עיקריים: הקמת פורום קבוע לוועדת מנכ"לים לתיאום מדיניות ופעילות ממשלתית. מטילה עלי גם לגבש תוכנית רב שנתית ופתרונות לנושאים שדורשים תיאום בין משרדי. נמצאים שם מנכ"ל משרד המשפטים, שהוא יושב-ראש הוועדה, יחד עם המשרדים הרלוונטיים. היא עוד לא התכנסה. עברה החלטת הממשלה ואז התפזרה הממשלה הקודמת. אנחנו מביאים את הדברים בפני המנכ"ל החדש ונצא לעבוד.

תודה רבה, מיכל.

ד"ר דינה צימרמן מנהלת המחלקה לאם ולילד, משרד הבריאות.

(בזום)

שלום. היתה קצת בעיה לראות את המצגת. נשמח אם יהיה אפשר לשלוח למשתתפים. בגדול, זאת נשמעת יוזמה נהדרת ונשמח לשתף פעולה.

יש לכם הערות? שאיפות? תקוות? הארות?

קודם כול, אני שמחה שכתוב זכויות הילדים ונוער, כי במערכת הבריאות יש הרבה פעמים קצת יותר פוקוס לגיל הרך ולנוער באמת יש צרכים של רפואה מונעת. יש את המודל הביו פסיכולוגי שילדים בריאים יותר בגופם, גם יותר בריאים בנפשם ולכן כדאי שנעבוד יחד. קודם כל, למנוע את הבעיות.

דיברו קודם על תיאום בין משרדים. איפה אתם משתלבים בתיאום הזה?

במשרד הבריאות יש את המחלקה לאם, לילד ולמתבגר, שאני עומדת בראשה. אני מנהלת את המחלקה. נראה לי שאני אשמח ללמוד כמה שיותר על היוזמה. זאת עבודה משותפת ובהתאם למשימות נראה איך עוד המשרד צריך להשתתף.

תישארי איתנו בזום. אבקש מחברת הכנסת מיכל שיר סגמן, יו"ר הוועדה לשעבר.

תודה רבה. אני מתנצלת, אני חייבת לרוץ לדיון שחיכיתי לו הרבה זמן. אתחיל בחבר הכנסת אלי דלל. קודם כול, המון בהצלחה. זה כבוד מאוד גדול לשבת על הכיסא שאתה יושב עליו. זאת הוועדה כי חשובה בכנסת. אני מאחלת לך את כל ההצלחה שבעולם מכל הלב. כל עזרה שאני מהמקום הקטן שלי יכולה לתת, אני אשמח מכל הלב וברוחב לב.

הדיון הזה הוא הגשמת חלום. שנה שלמה ישבנו בדיונים ופעם אחר פעם ראינו איך ילדים נופלים בין הכיסאות עד שיחד עם המועצה לשלום הילד ויחד עם הצוות המדהים והיוצא מן הכלל של הוועדה לזכויות הילד ומיכל גולד, שברגע שישבנו יחד ההחלטה היתה שלוקחים אותה ומשכפלים. זאת הגשמת חלום לראות את היחידה הזאת קמה, עובדת ופועלת. מייצרת מצב שבאמת יהיה גוף ממשלתי אחד שיראה את הילדים ולא קשור לכך שהכנסת מתפזרת או לא מתפזרת. באמת גוף שקיים ויראה את הילדים מתוך הרשות המבצעת.

דבר שני, לייצר מצב שבו הגופים ומשרדי הממשלה מדברים אחד עם השני ופותרים בעיות בצורה מהירה ואיכותית. מיכל, אנחנו כולנו סומכים עליך. עשית עבודה נפלאה לפני כן ואין לי ספק שתעשי גם בהמשך.

אדוני היושב-ראש, הוועדה הזאת היא רגל בדלת ואני מאחלת למיכל משהו שאני לא כל-כך חושבת שמאחלים לה. כמו שאמרתי, זאת רגל בדלת אבל היא הולכת לקרוס כי כמו בכל מדינה מתוקנת צריך שני דברים. אחד, שהוועדה לזכויות הילד תהפוך להיות ועדה סטטוטורית קבועה. דבר שני, שיקום משרד ממשלתי לילדים ונוער כמו בכל מדינה מעברית מתוקנת, כי ילדים הם לא רק חינוך. ילדים הם הכול. הם כל משרדי הממשלה, כפי שמיכל הציגה אותם.

אני מאחלת לך שתקרסי כדי שמדינת ישראל תתעורר וזה יהפוך להיות משרד ממשלתי ולא רק יחידת תיאום, כפי שראוי לילדי ישראל. תודה רבה.

תודה מיכל, אני מקבל את שתי ההצעות האלה ואני מוכן להיות השר.

אתה יודע מה? אני תומכת.

תודה רבה.

דינה, עדיין נמצאת בזום? רציתי לשאול אותך. איך ההתייחסות של משרד הבריאות לנערים וילדים שמתאבדים או שהם לקראת מעשה התאבדות, או שהגיעו למיון בעקבות ניסיון התאבדות?

יש תוכנית מובנית בתוך המשרד למניעת אובדנות בכל הגילאים. אפשר לשלוח אחר-כך יותר פרטים על מה כרוך בזה.

פה אתם מתואמים עם הוועדה הממשלתית לזכויות הילד? יש לכם תיאום?

אנחנו מכירים את הנושא, נפגשנו איתם.

תודה רבה דינה.

טובה בן ארי, משרד החינוך. דרך אגב, לא בטוח שיראו אותנו בשידור ישיר בערוץ הכנסת כי אנחנו פה לא מתפרעים, לא עולים על שולחנות. זה פשוט לא יאומן מה שקרה - - -

אולי כדאי שתתחיל.

אני לא יכול לעשות את זה, אולי מישהו אחר שיעשה את זה. לי זה לא מתאים, לצערי.

בבקשה, טובה.

תודה רבה. לכבוד הוא לי להשתתף. צר לי שאני לא יכולה להיות פיזית.

רציתי קצת לפרוס את הכנפיים של משרד החינוך ומה הוא עושה בתחום של זכויות ילדים ונוער. ראוי להזכיר את כבוד השופטת סביונה רוטלוי שהגתה יחד עם משרדי הממשלה את ההמלצות שלה ליישום האמנה הבינלאומית לזכויות הילד. אכן, משרד החינוך משנת 2000 מקים תוכניות משותפות עם משרדי ממשלה, אבל במיוחד לתוך מערכת החינוך, בנושא העמקה של הידע של זכויות ילדים ונוער. שידעו את זה גם מורים, מנהלים, אנשי חינוך ואנשים שעוסקים בחינוך ברשויות. את זה אני מקווה להרחיב יחד עם מיכל גולד הנפלאה שעומדת בראש היחידה.

אנחנו מתמקדים יותר בילדים. אגב, חוק זכויות התלמיד שנחקק בשנת 2000 והוא חוק ייחודי בעולם, חובה על כל בית ספר להכניס אותו לתוך התקנון הבית ספרי.

כשאנחנו מדברים על זכויות ילדים, תחום האחריות שלי הוא מגיל 4 עד גיל 18 ברמה הארצית. אנחנו עובדים על תוכניות לימודים שמונגשות גם בנייר, גם ברשת, גם בסרטים, גם בפעילויות מגוונות, להעמקת זכויות הילדים במצבי חיים משתנים.

אנחנו שותפים לחקיקה, אנחנו שותפים לקביעת מדיניות בתוך משרד החינוך. כמובן אני מברכת לא רק את מיכל אלא גם את כל השותפים שלי במשרדי הממשלה. אני רואה פה את רחל דניאלי מהסניגוריה הציבורית לנוער, שאיתה יחד אנחנו עושים כ-15 שנה נושא של מיזמים לתוך בתי הספר בשני המגזרים בנושא זכויות קטינים, זכויות ילדים בעת עבירות פליליות כאלה ואחרות. יותר אני מתמקדת איך אנחנו נמנע את אותן עבירות פליליות דרך תהליכים חינוכיים שבנינו יחד עם רחל דניאלי והצוות שלה במחוזות השונים. על-כך אני מודה לך, רחל.

יש לנו תוכניות יחד עם הוועדה לזכויות הילד באו"ם. אני מאוד אשמח לחבר אותך לוועדה הזאת, שאולי ביחד נרקום חלום חדש, גם עם מיכל. מיכל היתה אצלנו בכנס האחרון שעשינו עם נציג הוועדה לזכויות הילד בבין תחומי. שם דנו על זכויות של ילדים בעתות משבר.

אני מאוד אשמח, אם אתבקש, לשלוח תכנים. גם תמי ברנע, מנהלת הוועדה היתה בכנסת והיא בטח תשמח לחלוק איתך קצת מהתובנות שהיא ספגה שם.

יש את התוכנית שאנחנו עושים עם האו"ם, שגרירי זכויות. אנחנו מחפשים אופנים איך להטמיע את האמנה לזכויות הילד בחוק זכויות התלמיד. מצאנו דרך שיעורי אנגלית. בשיעורי אנגלית בארץ, לומדים מכיתה ה' עד ח', את הנושא של אמנת זכויות הילד בשפה האנגלית. דנים על קושיות וסוגיות וקשיים של ילדים בצוותי החיים, או לחילופין, בזכויות שאפשרו להם במדינות אחרות. דנים על זה עם שגרירים. הילדים מסיקים את המסקנות והילדים הם אלה ששותפים ומציגים את זה בפני הוועדה לזכויות הילד.

אחד הדברים הבולטים באמנה, שאנחנו מקפידים עליהם במיוחד זה הנושא של הזכות להישמע והזכות להשתתף בקבלת החלטות, מעבר לכל הנושאים העצומים שיש באמנה.

קבלת החלטות באיזה פורומים?

בכל הזירות, ברשות המקומית, בבית ספר, בדברים אישיים, בדברים ציבוריים. למשל, עכשיו אנחנו בונים תוכנית מיוחדת על שיתוף ילדים בנושא של התחדשות עירונית. אני חושבת שילדים, למשל, מבינים קצת אחרת, אולי גם יותר מאיתנו המבוגרים, למרות שלמדנו והשכלנו ויש לנו ניסיון חיים. הם יודעים יותר טוב מה טוב להם ומה טוב לילדים שלהם שיהיו. לכן זה חשוב שזה יקרה.

יחד עם אמדוקס, למשל, אנחנו בונים תרחישי עתיד יחד עם תלמידי מגמות העיצוב לחמש יחידות בגרות. יש לנו מנעד רחב של פעולות שאנחנו עושים, בין אם לבחינות בגרות ובין אם לגנים.

האמת היא, שהנושא של התחדשות עירונית זה חשוב לי לשמוע. אם כן, איך משלבים אותם? איפה משלבים אותם? האם יש תהליך כזה או פרוצדורה כזאת?

יש תהליך שלאט לאט קורם עור וגידים.

זה נכון שילדים יודעים איזה מתקן משחקים הם רוצים ומה הם אוהבים יותר. האם היו רוצים לראות חדר משחקים או ג'מבורייה כזאת או אחרת. זה מסוג הדברים שמאוד חשוב לדעת ולהקשיב. השאלה, האם באמת ניתן איזה ביטוי לרצון של הילדים ובאיזו מסגרת, ממה שאת יודעת.

יש לנו מגמת אדריכלות במשרד החינוך, שגם התחילה בבחינת הנושא הזה. אנחנו מדברים על חמש יחידות בגרות. אבל התחלתי את התהליך בראשון לציון בכמה בתי ספר, גם יסודיים וגם על יסודיים, כדי ללמד ילדים איך מסתכלים על צרכים משתנים, איך מזהים צרכים של קהילות, כדי לדעת מה יהיה להם טוב יותר במבנים קיימים, או ליצור מציאות חדשה, כלומר, ליצור מבנים חדשים, ליצור מקומות בקהילה שישמש אותנו, גם ילדים וגם אנשים מבוגרים אחרים. הם צריכים ללמוד על ערבות הדדית לא רק בין ילדים אלא בין כל הרבדים של החברה הישראלית.

לכן השיתוף שלהם מחנך אותם, או מעצב את האישיות שלהם, לצאת ולסייע גם במקומות שלכאורה נראים ערטילאיים.

אם תרצה, אנחנו נתאם מפגש עם הילדים. או שהם יבואו אליך או שאתה תבוא אליהם.

אני שמח. לפחות מהשיחה הזאת אני רוצה לצאת בקריאה או בהחלטה לרשויות המקומיות, לוועדות תכנון ובנייה. אני הייתי אחד מהם בנתניה. אני חייב לומר שמעולם לא חשבתי, עד שהגעתי לפה, לשתף נערים או ילדים בוועדות תכנון ובנייה בהתחדשות עירונית, כדי להבין מה בעצם הילדים זקוקים. אנחנו מחליטים עבור הילדים איזה מתקנים יהיו, איפה הם יהיו. יכול להיות שאנחנו עושים משהו שהוא שאולי טוב או לא טוב לילדים ולא שמענו אותם, כשהם בעצם הלקוח בנושאים האלה.

מפה אפשר לצאת בקריאה לשתף ילדים ובני נוער בהתחדשות עירונית. זה דבר נהדר.

תודה טובה, עזרת לנו.

עשינו גם עם אמדוקס תוכנית עם ילדים, מה ראוי להיות בבית ספר מבחינת מבנים. מה ראוי להיות בבית הספר לילדים של התלמידים שלנו.

אז הנה, נרחיב את זה גם לבתי ספר לא רק בהתחדשות עירונית.

נשמח לבוא ולהציג את התוצרים באחת הוועדות. תודה לך.

אני עובדת סוציאלית ומנהלת את אגף הרווחה של מועצה אזורית גזר. אני נמצאת פה היום כנציגת השלטון המקומי ומתחברת לדברים שנאמרו פה. ברשויות המקומיות אנחנו יודעים היטב להתגבר על חסמים והדברים קורים באופן טבעי. ילדים שותפים בהרבה מאוד שולחנות עגולים והיוועצות.

בכל זאת, אני קוראת מפה אל חברתי המתאמת ומבקשת שהתיאום יכלול גם את השלטון המקומי. בסופו של יום, זרועה הארוכה והמבצעת של יחידת התיאום הזאת ובכלל החלטות לגבי מדיניות, אלה הרשויות המקומיות. מיותר להגיד שאנחנו מצטיינים ביציבות שלטונית ואנחנו גם באמת טובים בשיתופי פעולה אזוריים ובשטח. לכן אנחנו יכולים להיות פרטנר מצוין ונהדר. ילדי הרשות, בסופו של דבר, עומדים בראש סדר העדיפויות של הרשות.

אני מסכים עם ההערה.

אנחנו מציעים את עצמנו כשותפים נלהבים ומחבקים כל קריאה לשיתוף פעולה.

אנחנו נרשום את זה לפנינו. אני חושב שזאת הערה חשובה מאוד כי בסופו של דבר השלטון המקומי הוא אי של יציבות והוא גם הזרוע הביצועית בהרבה מאוד דברים. זה מאוד חשוב. תודה, בת-שבע, על ההערה.

אני אגיד שבתוכנית האסטרטגית שבנינו באמת היו נציגי רשות מקומית שבהחלט כיוונו את התוכנית לכיוונים חדשים שלא חשבנו עליהם.

תודה.

נאוה, בבקשה.

צהרים טובים. אני ד"ר נאוה כהן אביגדור ואני מהמטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, 105. אנחנו נוכחים בדיונים של הוועדה החשובה הזאת. אני שמחה על המפגש הזה ועל הדיון הזה. באמת יש לנו פה שיתוף פעולה עם הרבה גורמים.

אני רוצה להצטרף לאמירה ברורה שעולה כאן. שיתופי פעולה הן מכפיל כוח. שיתופי הפעולה צריכים להיות לא רק בין משרדי הממשלה אלא גם עם חברה אזרחית וגם עם חברות טכנולוגיה, לנושא שלנו של הגנה על ילדים ברשת. זה צריך להיות גם ברמה הלאומית וגם ברמה הבינלאומית וזה עלה כאן.

נקודה נוספת חשובה שציינת בדבריך. אנחנו צריכים לשתף את קהלי היעד שלנו כשאנחנו מקבלים החלטות. במטה הלאומי 105 יש לנו פורום הורים ופורום נוער. אנחנו עם פורום הנוער וגם עם פורום ההורים, כי הם גם פונים אלינו ל-105. אנחנו יושבים בישיבות קבועות ועושים פעילויות מאוד משמעותיות ביחד. כמו שציינת, כששומעים אותם מבינים מה הצרכים שלהם ואנחנו בסופו של דבר פועלים למענם.

עכשיו אני רוצה רגע קצת לחזור להתחלה. המבנה הייחודי של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, 105, הוא באמת מבנה שהמהות שלו היא שיתופי הפעולה. הוא בהובלה של המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, להב 433. זאת יחידה שיושבת בלהב אבל שותפים בה: משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד הבריאות ומשרד המשפטים. זאת אומרת, שוועדת ההיגוי, שהיא הגוף העליון של המטה הלאומי, בראשה עומד מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי ושותפים בה המנכ"לים של כל המשרדים שציינתי. היא זאת שקובעת יעדים ומטרות. הייחוד שלנו כ-105 ברמה העולמית, הוא בזה שאנחנו יושבים יחד אזרחים ושוטרים במקום אחד ובעצם נותנים מענה מתכלל והוליסטי לכל טווח הפגיעות בקטינים במרחב המקוון.

בדברים שנאמרו יש יריעה מאוד רחבה. הפריזמה שלנו היא הגנה על קטינים במרחב המקוון, אבל מתוך הפריזמה הזאת אנחנו לומדים הרבה מאוד דברים.

זאת הבעיה השכיחה?

אני לא אומרת שזאת הבעיה השכיחה, אני רק אומרת שככל שאנחנו נכנסים יותר ויותר לעולם המקוון – אני אולי אסבר את האוזן. פעילותו של מוקד 105 החל בפברואר 2018 והיום אנחנו בפברואר 2023 וחגגנו 5 שנים בשבוע שעבר. למעלה מ-43,000 אירועי פגיעה בקטינים ברשת טופלו במוקד 105. שליש מהם פגיעות על רקע מיני. חמישית פגיעות אזרחיות שאינן עוברות את הרף הפלילי, חרם, בריונות, נידוי, שיימינג וכדומה. כ-12% אירועי אובדנות וחשש לחיי אדם. יש עוד הרבה נתונים שאפשר לשתף.

אני רוצה רגע לחזור לרציונל של ההקמה של 105. ההבנה היא שלמשטרה יש את תפישת העולם שלה ולכל אחד מהמשרדים יש את תפישת העולם שלו ואת היכולות שלו והידע שלו. כשיושבים יחד ומדברים ועובדים יחד, כל אחד מביא את הטרמינולוגיה המקצועית שלו. בסופו של דבר, כשאתה פועל, בין אם זה בטיפול באירוע פגיעה ובין אם זה בהפצה של חומרי הסברה, מניעה וקמפיינים. כי אנחנו בייחוד שלנו לא רק מטפלים בפגיעות בקטינים ברשת, אנחנו גם מטפלים במידע ומחקר, במניעה והסברה ובשיתופי פעולה. אנחנו עושים הרבה מאוד דברים.

רוחב היריעה של מידע, מחקר, מניעה, קהילה, שיתופי פעולה, הסברה וניהול מדיה – כל הדברים שאנחנו עושים, כל אחד מביא את הטרמינולוגיה המקצועית שלו. בסוף, כשאתה מוציא תוצר, בין אם זה טיפול באירוע פגיעה בקטין ובין אם זה חומר הסברה או קמפיין, השפה מזדככת לדבר הנכון.

אני יכולה להגיד שכשאנחנו נותנים טיפול לקטינים ברשת, זה לא רק פן משטרתי. זה דסק שותפויות אזרחי שיושב בתוך מוקד 105. אז הטיפול הוא גם של חינוך, גם של רווחה, וגם של בריאות ויש גם מעטפת של משרד המשפטים לכל העניין הזה.

לכן באמת חשוב המסר של שיתופי פעולה, של העברת מידע. למשל, המידע שנצבר אצלנו ב-105 הוא מידע שבאמצעות דוחות ונתונים עובר לתוך המשרדים עצמם. על בסיס המידע הזה נבנות תוכניות התערבות.

הוא מגיע ליחידת התיאום?

יחידת התאום כמשרד המשפטים היא חלק משיתוף הפעולה.

כן, אבל הנתונים של 105 מגיעים אליהם?

הנתונים שלנו עולים לרשת. יש לנו שלושה אתרים בעברית, ערבית ואנגלית. אנחנו בעד גישה של שיתוף המידע. כל החומרים שלנו עולים לרשת וחשופים לכולם. כמובן הם מוצגים בוועדות הכנסת השונות. הדוח האחרון של מרכז המידע והמחקר של הכנסת הסתמך על נתונים שלנו. יש שיתוף פעולה מאוד הדוק בעניין הזה.

למשל, במשרד החינוך בונים תוכניות התערבות על בסיס הנתונים שאנחנו לומדים. למשל, ש-70% מהפוגעים בקטינים ברשת הם קטינים בעצמם. הגיל שבו יש הכי הרבה אירועי פגיעה בקטינים ברשת זה 12, 13, 14 וזה גם פוגעים וגם נפגעים. אז אתה מבין שיש לך קבוצת גיל שהיא הקבוצה שאולי אליה בשלב הראשון צריך לייחד את הפעילות. אנחנו גם מאמינים במניעה ומניעה זה מהשלב המוקדם ביותר.

אסיים רק במשפט אחד, ברשותך. אנחנו עכשיו בחודש פברואר, חודש לאומי להגנה על ילדים ברשת. זאת השנה השלישית שאנחנו מובילים את זה. זה מביא לידי ביטוי את כל שיתופי הפעולה עם כל הגורמים, כולל שלטון מקומי, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, שהיא חלק מהמשרד לביטחון לאומי. באמת השיתוף של המידע ושיתוף הפעולה יצמיח את כולנו לתת מענים טובים יותר לילדים בכלל המישורים.

מה חתך הגילאים שפונים ל-105?

קודם כול, כל אחד יכול לפנות אלינו.

מאיזה גיל פונים אליכם? אולי היו מקרים חריגים? אני לא יודע, אני שואל.

הפניות יכולות להיות מגיל 9, 10. יש מן הסתם גם פניות בגיל צעיר יותר ועד גיל 18 ולמעלה, כי כל אחד יכול לפנות.

איך אתם עושים את ההסברה כדי שילדים יופנו אליכם? אני מניח ש-105 נגיש, אבל באיזו צורה הוא נגיש? האם הילדים יודעים ומכירים, מבינים על מה מדובר? איפה אתם עושים את הפרסום?

יש לנו קמפיין שהתחיל ב-1 בפברואר. אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להיות איפה שהילדים נמצאים. לכן אנחנו עושים את עיקר הקמפיין ברשתות החברתיות, אם זה בטיקטוק, בפייסבוק או במקומות נוספים, כולל במדיה המסורתית ובכלל. אנחנו עובדים עם לשכת הפרסום הממשלתית ואנחנו בודקים כל פרסום כזה ומפיקים את הלקחים להמשך.

תודה, נאוה.

יש פה נציגות של המועצה לגיל הרך?

הוזמנו ולא שלחו נציג.

חבל שלא. הם היו גם אמורים להגיש דוח לכנסת.

אבקש שתרשמי פה הערה שהמועצה לגיל הרך מגיל אפס עד שש, הוזמנו ולא הגיעו. הם גם היו אמורים להגיש דוח וגם לא הגישו. אבקש להוציא מכתב או מייל בנושא הזה. אני חושב שהדיון חשוב והם צריכים להיות פה אם הוזמנו.

חשוב לומר שוועדת מנכ"לים היא מכיתה א' ומעלה כדי באמת לא לפגוע במועצה לגיל הרך. אנחנו ניצור איתם קשר.

אוקי, אז תעבירו את המסר ותצרו קשר. אנחנו מדברים פה על גיל אפס עד גיל 18, אז אנחנו לא יכולים להסתכל רק גיל 6 ומעלה.

ורדה רפפורט בזום, בבקשה.

(בזום)

צהריים טובים. אני רוצה לברך את מיכל חברתי, שעומדת בראש היחידה לתיאום הממשלתי למניעת התנהגויות בסיכון. אני גם מברכת את הדיון בוועדה החשובה הזאת. אני נציגת שירות המבחן לנוער. אני רוצה לומר כמה משפטים שמאוד חשוב לי לומר אותם.

לשירות המבחן מגיעים כל הנערים שנחקרו במשטרה על ביצוע עבירה פלילית.

כמה ילדים בשנה?

מדובר על 14,500 קטינים שמופנים אל שירות המבחן לנוער.

בשנה?

כן.

זה מספר לא הגיוני אפילו. זה מספר מדהים, גדול מאוד.

אכן. אני רוצה להגיד שמצבם בכלל של בני הנוער הוא לא טוב. בעקבות הקורונה מצבם הוחמר מצבם ולכן ביקשתי את רשות הדיבור כדי לומר כמה משפטים לגבי האוכלוסייה הזאת.

קודם כול, נערים עוברי חוק זה בעצם אוכלוסייה בקצה רצף הסיכון. לצערי, כיום אין להם לובי וסנגור חברתי מספק בחברה. היו שנים טובות יותר ובשנים האחרונות פחות ופחות רואים את המצוקה, את הקשיים שהם עוברים ואיזה המענים הניתנים להם. מדובר בנערים שעל רקע משבר גיל ההתבגרות, מצבי חיים מורכבים, חוסר השגחה הורית, רקע של עוני, הם מגיעים להתנהגות ולמצבי סיכון ובעצם עוברים על החוק.

יש לך איזה גרף של מגמה של אותם ילדים בסיכון, שמגיעים למספר של 14,500? האם אנחנו יודעים מה היה לפני שנה, שנתיים, שלוש או חמש, כדי לראות איזו מגמה וממה היא נובעת? את יכולה גם להעביר לנו אם אין לך כרגע. חשוב לדעת מגמות וממה זה נובע.

בהחלט, ככל שתבקשו ומה שתבקשו, נשמח להעביר. בגלל משבר הקורונה הרבה מאוד מהם נשרו ממערכת החינוך, הם נמצאים במצבי סיכון גם עם אלכוהול וגם עם סמים. גם הנושא של חקיקה ואי הפללה מאוד משפיע על בני הנוער. לצערי אין מספיק מענים לטיפול בבני הנוער.

אני רוצה להגיד משהו שהוא מאוד לטיפול בבני הנוער האלה. רובם לא יהיו עבריינים כשהם יגיעו לבגרות. המצוקות והקושי זה על רקע משבר גיל ההתבגרות. 90% מהם לא יבצעו עבירות אם הם יקבלו את הטיפול ואת המענה המתאים. לכן אני רואה את החשיבות העמוקה של התיאום של היחידה הממשלתית הזאת. צריך לשלב ידיים וצריך כפר שלם.

אני רוצה לסיים בתקווה שהועלתה פה, על הקמת משרד ממשלתי לטיפול בילדים ונוער. בעיניי זה יהיה פשוט כמעט חזון אחרית הימים. הלוואי, כי אני חושבת שצריך להתייחס לאוכלוסיית ילדים ונוער באופן רחב, מערכתי של כל משרדי הממשלה. זה בעצם העתיד שלנו. תודה.

תודה רבה, ורדה.

אני פה בכמה כובעים. אני מארגון ההורים הירושלמי, חברה בארגון ההורים הארצי, ממקימי מטה המאבק למען הילדים בגיל הרך.

אני שומעת פה את כל הדברים וזה מאוד יפה, אבל אחד הדברים שצריך לשים על השולחן זה ההורים. בסוף, מי שנמצא הכי קרוב לילדים, מי שיכול לזהות את הסימנים הראשונים, מי שיכול לראות את הנורות האדומות, שיכול למנוע את הדברים, שיכול להוביל לטיפולים, זה בעצם ההורים.

אני חושבת שאין מספיק מודעות להורים. אין מספיק נגישות של מידע מה לזהות ואיך לזהות. למשל, איך אפשר לזהות אנורקסיה או בעיות חברתיות או התחלה של דיכאון? אפשר לזהות את זה לפני. במידה והיה לנו פרסום ונגישות של מידע, ההורים היו יכולים לפעול בצעדים הראשונים ולא לזהות את זה שכזה כבר אור אדום זועק.

אחד הדברים שההורים חוששים ממנו זה המון סטיגמות שיש לנו מהעבר. ברגע שאתה מדווח אז עלולים לקחת לך את הילד, עלולים לקטלג אותו או להרחיק אותו. יש הרבה מקרים שזה לא נכון. אחד הדברים שאנחנו צריכים לעבוד עליו זה להנגיש את המידע להורים. להדריך אותם מה השלבים.

דברים חשובים מאוד.

זה מאוד חשוב.

מה שדיברנו קודם, החשיבות של פרסום המידע. אם הילדים נמצאים ברשתות, ההורים לא תמיד נמצאים ברשתות לכן הנושא צריך לעבור בצורה שונה.

כל שבוע, כל יום רביעי בשמונה, נותנים הרצאה לכל הציבור ומפיצים אותה.

מאוד חשוב ארגון ההורים, לערב את ארגון ההורים.

אחד מהדברים שארגון ההורים עשה זה לצאת בכמה קמפיינים. אלה סרטונים שבעצם מראים להורים איך אתה צריך להתמודד ואיך אתה צריך לגלות עירנות. אם ראית סרטון שאחד מהילדים שלך הפיץ והוא לא טוב, האם תתעלם או לא תתעלם? אם אתה מזהה מצוקה או הפרעת אכילה, או אתה רואה שיש קשיים מסוימים, ההורים הם הכתובת הראשונה.

אני חושבת שהמידע והנגשת המידע ושיתוף הפעולה עם ההורים, יותר הידברות והוצאות הסטיגמות, הבנת השלבים והבנת ההשלכות על העתיד, יוכלו לסייע ואנחנו נוריד הרבה מכמות המקרים שנמצאים פה כי השלב הראשון יהיה מטופל.

תודה רבה לך, הערה מאוד נכונה.

אני עורכת הדין מהמועצה לשלום הילד.

אני מברכת על הדיון החשוב הזה. הוא חשוב מאוד וגם מרגש. זה באמת מחדד, קודם כול, את הנחיצות בתיאום בין משרדי בנוגע לזכויות ילדים. ילדים לא מוקמים באף משרד ובאף תוכנית משרדית. נאוה הציגה כאן תוכנית יפה ומדהימה לתיאום בין משרדי בנושא מסוים. באמת המטרה של היחידה היא לתאם המון נושאים שנוגעים לילדים. אנחנו חושבים על הזכות לחינוך, זה לא רק משרד החינוך. כאשר לילד יש מצב כלכלי קשה בבית, שמונע ממנו להגיע למערכת החינוך, אז משרד הרווחה צריך להיכנס. כשהוא חווה קשיים נפשיים, אז לפעמים משרד הבריאות צריך להיכנס. זאת דוגמה הכי קטנה ופשוטה למצב שבו כל המשרדים חייבים להיות בשיתוף פעולה בעזרה לילד.

המועצה באמת היתה שותפה להקמה של היחידה הזאת ואנחנו מאוד שמחים שהדיון הזה קורה. צריך לציין גם שמיכל היא האדם הנכון במקום הנכון.

אני רוצה לומר כמה נקודות שלדעתנו צריכות להיות על סדר-היום של היחידה. אחד, זה הנושא של בריאות הנפש. דיברנו על זה קצת בדיון הקודם, על התוכנית הבין משרדית של משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד הרווחה. יש שם כל מיני נושאים וכל מיני תוכניות שקשורות לכל המשרדים. צריך לראות, קודם כל, שהתוכנית הזאת יוצאת לפועל, שהיא מתוקצבת ושכל המשרדים שמים את זה בראש סדר העדיפויות. צריך לראות ללוות את התוכנית הזאת, לראות איך היא מיושמת בפועל. יש כל מיני דברים קטנים שלא קשורים לתוכנית הלאומית, שקשורים לוועדת הנפש.

דרך אגב, בוועדת הרווחה והעבודה, ממש לפני כשנה, היה דיון בנושא הזה אבל מגיל 18 ומעלה. בדיון הזה ציינתי את הצורך, כיושב-ראש הוועדה גם לגילאים 18 ומטה וטוב מאוד שאת מעלה את זה.

זה חשוב.

אני אתן דוגמה קטנה. במוסדות הפוסט אישפוזיים נמצאים ילדים. זה שייך למשרד הרווחה אבל תחתם יש בתי ספר ששייכים למשרד החינוך. התיאום בין המשרדים לגבי היסעים, לגבי ועדות אפיון, כל הזמן יש שם קשיים.

בואי נתחיל שיהיה לזה את אותו קוד מספרי.

ממש, ממש. זה דורש שמשרד החינוך ומשרד הרווחה יישבו יחד עם יחידת התיאום ויוציאו נוהל. זה נושא הכי איזוטרי אבל הוא משפיע על חייהם של המון ילדים. צריך שישבו ויוציאו נוהל מסודר של כל המשרדים הנוגעים בדבר. שיהיה פרוטוקול מסודר של עבודה. זה דבר קטן וכל-כך חשוב. אז נושא בריאות הנפש זה נושא אחד.

הנושא השני שמאוד מאוד חשוב לנו זה הנושא של שיתוף פעולה והעברת מידע בין רשויות שמטפלות בילדים בסיכון. היתה ועדת ויטנר שהוקמה ב-2009 בעקבות הרצח של הילדה רוז פיזם. ב-2010 הוגש הדוח ואת המסקנות העיקריות היתה שצריך לחוקק חוק שיגן על ילדים בסיכון באמצעות שיתוף פעולה אינטנסיבי בין הרשויות של העברת מידע. הם אמרו בסופו של דבר, שאם טיפת חלב היתה בקשר עם קופת החולים, היו בקשר עם משרד החינוך, עם משרד הרווחה, עם המשטרה, אם הרשויות האלו היו מדברות, אולי היה ניתן למנוע את הרצח הזה ורצח של ילדים אחרים. יש ילדים בסיכון שנופלים בין הכיסאות ואין תקשורת בין המשרדים. אז קודם, יחידת התיאום יכולה להיות איזו גורם מתכלל. ליצור מנגנון לשיתוף מידע, כמובן תוך שמירה על פרטיותם של הילדים ושל המשפחות.

אגב, הזכרת בדיון האחרון את החשיבות לקדם חקיקה. אני חושבת שחקיקה כזאת שנוגעת להעברת מידע בין משרדים בנוגע לילדים בסיכון יכולה להיות משהו שהוועדה מקדמת. בהחלט נושא מאוד חשוב.

הדבר האחרון, הנושא של חיזוק אנשי המקצוע שפועלים עבור ילדים. ורד, המנכ"לית של המועצה דיברה על זה בקצרה בשבוע שעבר. חסרים תקנים, יש אנשים שלא רוצים להגיע למקצועות הכל-כך חשובים האלה כי הם לא מספיק מתגמלים. בסופו של דבר, אנחנו רוצים שהילדים שלנו יהיו בריאים ויהיו שלמים בגופם ובנפשם, אנחנו צריכים לחזק את הצוותים.

תודה רבה.

אני קצין במדור נוער. אני קצין במדור נוער. אני אחראי על הדרכה של כלל מערך הנוער במשטרת ישראל.

אני רוצה לגעת בכמה דברים בקצרה בשביל לא להאריך. אנחנו מסתכלים יותר על ההיבט האכיפתי של העבירות שנעברות על-ידי הנערים. אנחנו חושבים שזה כמו מסלול של אוטובוס כשיש תחנות בדרך כאשר כל תחנה זה משרד ממשלה אחר שצריך לטפל. אנחנו בדרך-כלל התחנה האחרונה אליה מגיע הקטין, כשהוא כבר עובר את העבירה. אני אומר את זה כי מערך הנוער נבנה בצורה כזאת שהוא גם מטפל באכיפה, אבל הוא גם מטפל במניעה לפני כן.

לאחרונה התחלנו לסייע לאותם קטינים שכבר עברו את העבירות, נשפטו חלקם, או שיש להם תיקים פתוחים.

חברי דיבר על זה שנפתח תיק לקטין. חלק גדול מהעבירות של אותם קטינים, אנחנו משתדלים שלא לפתוח להם תיק פלילי אלא למצוא חלופת תיק פלילי שנקראת טיפול מותנה, תיק ט"מ. הוא לא מופיע בשום מאגר אלא אם כן הוא הולך להתגייס לטייס או לשיירת ואז רואים את זה, אבל למאגרי הצבא הוא לא רואה את התיק שפתוח.

מפה אני רוצה להמשיך למה שאמרה ורדה על חוק אי ההפללה. ברגע שזה ייכנס לגבי קטינים, אני כמשטרה לא אוכל להפנות לטיפול את אותם אלה שמשתמשים כי אני לא אחקור אותם. פה אנחנו נמצאים באיזו בעיה. אני חושב שצריך לתת את הדעת לנושא הזה כי אנחנו מדברים על קטינים. אותו קטין הוא בעצם עוד לא פיתח את הנפש העבריינית ועדיין יש מקום לתקן את זה. אני חושב שאנחנו צריכים לפעול בכיוון הזה.

לגבי חודש ההגנה על ילדים ברשת, עליו דיברה נאוה. אנחנו שותפים מלאים בנושא הזה בנוסף למה שהם עושים. הם עושים עבודה נפלאה. מערך הנוער בכלל המשטרה, כ-500 עובדי נוער, קצינים, שוטרים, חוקרים, בלשים ורכזי מודיעין, מעבירים הרצאות במהלך החודש הזה בכלל מוסדות החינוך לכלל הגילאים, כך שכולם נחשפים. כל הנערים והבוגרים יותר נחשפים למה שיש להם ולמי לפנות.

ההורים שותפים לזה?

ההורים לא שותפים לזה. הילדים מקבלים את הכול.

יכול להיות שכדאי לעשות את ההרצאות יחד עם נציגות של הורים כדי שההורים ידעו מה קיים ברשת ואיך ניתן בעצם - - -

יש לנו פרויקטים במניעה שעובדים מול הורים ומכניסים אותם לתוך המעגל הזה. זה לא בקנה מידה גדול כמו החודש הזה שמאופיין באלפי הרצאות.

אני שמח, אני חושב שזה חשוב.

יש גם פרויקט של הרצאות במקומות העבודה, בדיוק כדי למצוא את ההורים במקומות העבודה.

אמרה קודם נציגת ההורים שחשוב מאוד לשתף. נניח שהילדים יודעים והם חשופים לנקודות האלה. אבל יש ילדים שלמרות המודעות הם כן נכנסים לפינות מסוימות. ההורים צריכים להבין, לראות ואולי גם לזהות משהו. אם יהיו להם את הכלים אז הם יזהו את אותן נקודות.

אני רק זורק את זה פה באוויר. כדי להגיע לכמות כמה שיותר גדולה של אנשים, אני חושב שאנחנו יכולים להיעזר במדיה. אולי תקציב שייצבע לצורך זה, לעשות איזה סרטון או הרצאה.

אני לא אומר איך. על הדברים האלה צריך לחשוב יחד עם ההורים עצמם. גם הם לקוח של אותן בעיות. הלקוחות הם באמת הילדים ונוער אבל הבנו שגם בהיבט של ההורים הם חייבים להיות שותפים כי בסך-הכול הם הכי קרובים לאותם ילדים והם יכולים לזהות כל מיני תופעות שאולי ללא הדרכה לא היו יכולים לזהות.

אני ממועצת נוער ארצית.

אתם מדברים פה הרבה על נוער. עד כמה אתם עובדים עם הנוער בעצם? כמה הנוער שותף איתכם ביצירת התכנים שמועברים לנוער שמנסה להיגמל או בתיאום משרדי? יש איתכם נוער או שאתם מנותקים מהם לגמרי.

אני מניחה שאתה גם יודע על שיתוף הפעולה שיש לנו עם המועצה. אמנם היא צריכה להתחזק אבל בהחלט יש את רן, את מרטין, היו אצלנו גם בכנס. אנחנו בוודאי בשותפות ונמשיך.

יש צורך לערב נוער בהליכי חקיקה וזה בעצם איתכם. לגבי רישום פלילי בצבא, אבל אני מציע להקים את נערי רפול מחדש. נערים שיכול להיות שיש להם תיקים פליליים קשים אבל בצבא הם יכולים להסתדר מצוין. אלה אנשים שלא הסתדרו עם מסגרות, לא הסתדרו עם ההורים ועם השכונה. ברגע שתיקחו אותם לצבא או למשטרה, הם יכולים להפוך לרמטכ"לים הבאים. זה רעיון שאולי כדאי לשקול או משהו בסגנון.

אני עובדת סוציאלית ראשית לפי חוק הנוער מהמשרד הרווחה והביטחון החברתי.

צהרים טובים. תודה על ההזמנה, על הנושא ועל החשיבות שנתתם לעניין הזה בדיון. אני רק רוצה להתייחס בגלל שנאמרו כאן כמה דברים ואולי כדאי לדייק אותם כשירות לציבור, אפרופו למסר של נציגת ההורים.

משרד הרווחה מפעיל הרבה מאוד שירותים לטובתם של ילדים נפגעים וילדים במצבי סיכון, אבל גם מתוך תפישה שרואה את המשפחה ככתובת העיקרית עבור הילדים, תהליכי עבודה עם המשפחה, שיקום משפחות, כאחת מהתפישות העיקריות שאנחנו פועלים על פיהן.

אני מסכימה עם מה שאמרה נציגת ההורים. הרבה פעמים אנחנו נתפשים בציבור כגורם שאם יפנו אלינו אז יהיה לזה דווקא השלכות שליליות כלפי המשפחה. יש לנו משימה משותפת להילחם בדבר הזה וכן להעביר את המסר שבסופו של דבר התפקיד של כולנו יחד הוא לתת את המענה המותאם. אנחנו שותפים בהרבה מאוד תיאומים בין משרדיים, גם בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות, גם במערך הלאומי 105, גם במרכזי הגנה שהמשרד הוא הגורם המפעיל באופן ישיר. זה גם שירות בין משרדי שמנסה לתת מענה לילדים נפגעי עבירות ואלימות. אנחנו באמת נמצאים בכל מקום. ברוב השירותים, גם אם אין איזה שולחן עגול ייעודי, נעשית עבודה בין משרדית די הדוקה עם משרד החינוך, עם המשטרה, עם משרד הבריאות, גם בתחום בריאות הנפש וגם בתחומים אחרים, על-מנת שנוכל לפתח ביחד מענים טובים יותר עבור ילדים.

המשרד מטפל בעשרות אלפי ילדים בשנה. אנחנו עצמנו, כעובדים סוציאליים לחוק הנוער, מקבלים כ-60,000 דיווחים בשנה, שזה היקף פעילות מאוד גדול שמחייב באמת את הכפר כולו לתת מענים.

דיברה קודם בת-שבע. עיקר העבודה היא ברשויות המקומיות. התפקיד שלנו זה לחזק את הרשות המקומית כדי לתת מענים, אבל גם שירותים שהמשרד מפתח בהתקשרות ישירה, גם שירותים חוץ ביתיים.

נמצאת איתי כאן חברתי רונית צור. אני לא יודעת אם תספיק לדבר, אבל היא מנהלת שירות בשירותים החוץ ביתיים. באמת יש הרבה מאוד פיתוח של עוד ועוד תחומים כדי שנוכל לתת מענים טובים עבור ילדים. עשינו עכשיו חשיבה משותפת עם מיכל על דברים שנרצה לפתח ביחד. יש דברים שכבר התחלנו לעבוד עליהם יחד בתיאום הבין משרדי.

בסופו של דבר, אני חושבת שאף אחד מאיתנו לא יצליח לבד. כן יש חשיבות שהקול הזה ימשיך ויהדהד מהוועדה החוצה, בעיקר לטובת ההבנה של הציבור שאנחנו רוצים לעשות טוב עבור ילדים. דיבר הקודם לי על הרמטכ"לים הבאים. אנחנו נשמח שיהיו רמטכ"לים, ושהם יהיו בכל מקום שיהיה בו טוב לילדים. בסוף זאת המשימה החשובה של כולנו כמדינה.

תודה רבה.

צמרת אביבי, בבקשה.

ׁ
אני רוצה להתחבר למה שאמרה נציגת ההורים ולמסר החשוב שלה. אנחנו בשנים האחרונות עדים לעלייה מתמדת במספר בני הנוער שמאובחנים עם קשיים אישיים, רגשיים, לימודיים וחברתיים. זה יכול לנבוע מטראומות, הפרעות אכילה, אלימות, דחייה חברתית, הפרעות אישיות קשות וכל מיני דברים כאלה.

אז בואו נדבר על הזכות של הילדים באמת להכיר עולם חבוי ולתת להם ביטוי למצוקות הנפשיות שלהם. להציף את המצוקות ולא לפחד להגיד, אני מתמודד עם קשיים נפשיים. זה באמת עולם חבוי עם סטיגמות רבות שאופפות ובושה שאופפת את העולם הזה. מערכת החינוך הפורמלית עדיין לא נתנה את הפוקוס הראוי לעולם מתמודדי הנפש. במקביל, אנחנו רואים את הגידול האסטרונומי אחרי הקורונה, עוד ועוד תלמידים שהם עם קשיים נפשיים כאלה ואחרים.

העמותה שלנו שמה למטרה לשבור את חומות הבושה והסטיגמה. בימים האלה אנחנו בונים מודל חינוכי שמתמודדי נפש בתפקוד גבוה ייכנסו לתוך בתי הספר וינגישו באמת את המסרים. הם יראו שהם אנשים רגילים שמתמודדים עם קשיים ויכולים לנהל אורח חיים רגיל לצד הקושי הזה.

בתכלול הזה יחד עם מיכל, אני מבקשת שבאמת אנחנו נגיע לדיונים בשולחנות עגולים כדי לתת גם את המבט הזה.

אני חושב שהיה דיון מאוד מעניין וחשוב ואני רוצה לסכם. אחד הנושאים שעלו כאן זה הנושא של שיתופי פעולה. הוועדה קובעת כי שיתופי פעולה ושילוב ידיים הם מכפיל כוח ומודה ליחידת התיאום לזכויות ילדים ונוער בראשותה של עורכת דין מיכל גולד על פעילותה ועל פעילות כל היחידה.

כן, אני מאוד מבקש שיהיה תכלול וכמה שיותר תיאומים. זה בעצם הכוח שלנו. נאמר פה, לפעמים משרד הבריאות יודע על משהו ולא תמיד משרד החינוך יודע וילדים יכולים להיזרק חס וחלילה ליפול בין הכיסאות וחבל שנגרום לעוול כזה. לכן התיאום מאוד חשוב.

הוועדה קוראת לשר המשפטים ולמזכירות הממשלה לפעול להקמת ועדת מנכ"לים לעניין זכויות ילדים ונוער, כפי שקבעה החלטת ממשלה 1652 שהקראנו פה בוועדה.

הוועדה קוראת ליחידת התיאום לשתף את נציגי השלטון המקומי ואת נציגות ההורים בפעילותם. דיברנו על זה, אני חושב שזה מאוד חשוב. זה גורם שיכול להשפיע רבות ולתת גם אינפוט לוועדה ולתיאום.

הוועדה קוראת ליושב-ראש הכנסת וליו"ר ועדת הכנסת לפעול לקביעת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת כוועדה קבועה, ועדה סטטוטורית של כנסת. זה נושא חשוב. לא צריך כל שנה מחדש לדון האם תהיה וועדה או לא תהיה וועדה. הרציפות בוועדה היא מאוד מאוד חשובה כדי שלא נצטרך לקיים דיונים חוזרים כל פעם שנבחרת ממשלה או כנסת חדשה.

הוועדה קוראת לראש הממשלה ולמזכירות הממשלה לפעול להקמת משרד לילדים ונוער. בהתחלה זה נשמע כאילו משהו מצחיק, אבל אם יש היום כל-כך הרבה שרים בנושאים שונים ומגוונים, אני כן חושב שוועדה כזאת שתתכלל את כל הנושאים ביחד על-ידי שר, זה דבר שהוא נדרש. דרך אגב, הוא גם קיים במדינות אחרות. אז זה לא לוקסוס.

אפשר לקרוא לזה המשרד לדור העתיד.

זה לא לוקסוס, זה משרד שהוא נדרש. אף אחד לא יכול להגיד שהמשרד הזה לא נדרש.

כמובן, למועצה לגיל הרך ולשר החינוך, הוועדה קוראת להגיש את דוח המועצה כפי שמתחייב מחוק המועצה לגיל הרך שזה מגיל אפס עד שש.

הוועדה קוראת ליחידת התיאום לילדים ונוער ולמועצה לגיל הרך לפעול בתיאום ומבקשת לעדכן את הוועדה על שיתוף הפעולה בין שני הגורמים.

למרכזי לשלטון מקומי. קודם כול, תודה על הנוכחות שלכם בוועדה. הוועדה מבקשת לשתף את נציגות של מועצת התלמידים והנוער בוועדות תכנון ובנייה של הרשויות המקומיות.

המרכז לשלטון מקומי, תפנו את הבקשה הזאת באמצעותנו.

לא רק, בכל תחומי החיים.

לא אמרתי רק. מאחר והנושא שתכנון ובנייה עלה פה, זה בסדר. אני מאוד אשמח שזה יהיה בכל תחומי החיים. זה יכול להיות גם בהקמת בית ספר, התחדשות עירונית וגם בהקמת גן משחקים, גם זה בסדר. בסך הכול, הרעיון הוא לשתף את הנוער, את הילדים ואת מועצת הילדים בקבלת החלטות ברשות המקומית. אני חייב לומר לכם, זה מקום נכון לשתף בו פעולה.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:15.