פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



41
הוועדה לביטחון לאומי
13/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 4
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ג (13 בפברואר 2023), שעה 11:15

דיון מעקב אחרי התוכנית הלאומית למיגור הפשיעה בחברה הערבית "מסלול בטוח"
1. תכנון מול ביצוע
2. הישגים
3. לקחים ליישום

חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר
דן אילוז
שרן מרים השכל
נאור שירי

עמית הלוי
יאסר חוג'יראת
יואב סגלוביץ'
סימון מושיאשוילי
עאידה תומא סלימאן

טלל דולב - מנהלת מטה היישום, משרד ראש הממשלה

מלאכי חסדאי - מרכז בכיר תוכנית 549, משרד ראש הממשלה

שמואל שרביט - נצ"מ, ראש מת"מ, המשרד לביטחון לאומי

נסיה יודיץ - מנהלת תחום בכירה-תכניות, תכנון ובקרה, המשרד לביטחון לאומי

לילית ניצן טייבר - נצ"מ, מזכירות ביטחונית, המשרד לביטחון לאומי

פואד אחמד - אחראי על תקשורת ערבית, המשרד לביטחון לאומי

חיים טייב - רמ"ד תיאום מבצעי פנים, המשרד לביטחון לאומי

יניב הרפז - אגף תכנון, אחראי מדידה, המשרד לביטחון לאומי

קורין שבת - ממונה תקצוב, משרד הפנים

הדסה לעמל - סטודנטית, משרד הפנים

שרון ברגר - מנהל תחום בכיר מודיעין וחקירות, רשות המיסים

אמוץ רז - ממונה מפקח ראשי חקירות, רשות המיסים

גיתית זידנברג גוכמן - מנהלת תחום פרויקטים, מינהל של"מ, משרד הרווחה והביטחון החברתי

האני ואקד - עו"ד, ממונה פעילות בחברה הערבית, משרד המשפטים

קרן דהרי - משפטנית, משרד המשפטים

מוחמד מולא - עו"ד, פרקליטות המדינה

יוסי מימון - רח"ט מדיניות פנים מל"ל, משרד ראש הממשלה

תאופיק אגבאריה - מנהל תחום פיתוח כלכלי חברתי, המשרד לשוויון חברתי

נורית יכימוביץ'-כהן - ד"ר, מרכז המידע והמחקר של הכנסת

אברהם בנימין - ראש אגף מדיניות, תנועת רגבים

מחמוד נאסר - רכז המאבק באלימות ופשיעה בחברה הערבית, ועד ראשי רשויות ערביות

עידו בן יצחק

ליאת סעדון

אפרת שלמה - חבר המתרגמים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידה שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



דיון מעקב אחרי התוכנית הלאומית למיגור הפשיעה בחברה הערבית "מסלול בטוח"

אנחנו ביום עמוס בפעילות בכנסת, כל הוועדות עובדות, ועדת חוקה חוק ומשפט מושכת את כל תשומת הלב וזה בסדר, אבל גם לנו יש עניינים חשובים לדון בהם, אז קודם כל תודה רבה לכל מי שמצא את הזמן והצליח להגיע לכאן, אנחנו פותחים את הדיון הזה ברבע שעה איחור, אנחנו נסיים אותו עד השעה 13:45, אנחנו מחויבים לפנות את המקום ב- 13:45, מה שאומר שעד אחת ורבע יש לנו שעתיים לגמור את כל הסקירות, ואחרי זה לקיים איזה שהוא דיון על התהליכים להמשך.

אני ברשותכם כמה מילות פתיחה לדיון הזה: החלטת הממשלה החלטה 549, הייתה החלטה שבעצם הביאה ליידי ביטוי תוכנית חומש 2022 עד 2026, שנועדה להתמודד עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, היא תוקצבה ב- 2.4 מיליארד שקל, שהרוב היה אמור ללכת לאכיפה, בחלק מהכסף היה תקציב רך, שבעצם הוקצה לטובת חינוך, רווחה ותעסוקה.

תוכנית מסלול בטוח שזאת התוכנית שאנחנו הולכים להתמקד בה היום, היא חלק מהתוכנית חומש הזאת, והיא בעצם החלה באוקטובר 2021, והסתיימה הייתה אמורה להיות חצי שנה הוארכה בעוד חצי שנה, הסתיימה איפה שהוא באוקטובר 2022.

לכל התוכנית הזאת, לכל מסלול בטוח הוכתבו מראש, ואני חייב לציין את זה לטובה, מספר יעדים או מדדים שנקבעו כדי לעקוב באמת אחרי הצלחת התוכנית.

אני עברתי על החומר לקראת הדיון הזה, ומצאתי שם שישה יעדים או ממדים שנקבעו, הראשון היה תחושת הביטחון האישי ואמון הציבור, שזה משהו שהיה אמור להיבדק בסקרים או בכל דרך אחרת שבה אפשר היה לבדוק את הפעילות הזאת, פענוח תיקי רצח שזה משהו שהוא הרבה יותר מדיד, הרבה יותר קל לעשות אותו, הנושא השלישי היה דיווחים למשטרה, כמה באמת דיווחים למשטרה היו בתחומי העיסוק של המסלול הבטוח, הנושא הרביעי היה עבירות חמורות ואמצעי לחימה, פענוח תיקים כלומר לא סתם איזה תיקים עלו, אלא כמה מהם באמת פוענחו, הנושא החמישי היה אכיפה כללית משולבת, שבעצם באה לתת מענה לנושאים שלא נכללו בתוך המסלול הבטוח בהתחלה, כמו גורמים של שותפים, הפרקליטות, הרשות לאיסור הלבנת הון, סייבר, גורמים נוספים שנכנסו כדי לאפשר את ההישגים, והדבר האחרון, יעדים מבצעיים נוספים, שגם הם נקשרו בתוך המעשה הזה או התוכנית הזאת שנקראת מסלול בטוח, כללה בין השאר את הפרוטקשן וגם בריונות בדרכים.

כלומר, כשאני מסתכל באמת על כל ששת המדדים או היעדים האלה, אפשר לומר במסקנה דיי ברורה, שהתוכנית הזאת לקחה על עצמה הרבה מאוד משימות, כדי באמת להיות חלק חשוב או נתח עיקרי בתוך סך הכל תוכנית הממשלה או החלטת הממשלה 549.

המטרה שלנו בדיון הזה כאן היום, או עם מה אני רוצה לצאת פה בסופו של הדיון, זה להמליץ לגורמים השונים בממשלת ישראל, על המשך הפעילות או בתחום של מסלול בטוח, או לקחים ליישום בהחלטה 549. זה התוצר שאיתו אני רוצה לצאת מפה, ועל זה נקיים את כל השיח, גם בדיון וגם בהצבת הנתונים.

אני רק מבקש, לא חסר רעש בחוץ ולא חסרה אנדרלמוסיה בכל המקומות, אני לא מוכשר כמו חלק אחר של האנשים, אני צריך להקשיב, וכדי להקשיב צריך לתת לאנשים לדבר, כל אחד מהדוברים יוקצב לו פה זמן, יוכל לדבר, בסוף כל אחד מהדוברים, חברי הכנסת יוכלו לשאול שאלות ונעבור לדובר הבא, בסוף הדוברים אנחנו נקיים פה דיון חופשי, כדי באמת לגבש את ההמלצות, מי שבא לפה בשביל לעשות רעש או לצעוק או כל דבר אחר, חברים אנחנו במגרש הלא נכון, אז בבקשה נא להימנע מזה.

ראשוני הדוברים, המשרד לביטחון פנים והמשטרה, יש לכם עשר דקות בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש, בוקר טוב לכולם. אז אני אתן פתיח של משפט, אמרת שהחלטת הממשלה לגבי מסלול בטוח, הלחימה והטיפול בפשיעה במגזר הערבי הוארכה התוכנית, אז אנחנו כמשטרת ישראל עדיין ממשיכים מסלול בטוח.

ביקשו ממני להגיד לך, תציג את עצמך לפרוטוקול.

ניצב משנה שמואל שרביט, ראש מחלקת תיאום מבצעי בחטיבת המודיעין, אגף חקירות מודיעין.

אז כמשפט באמת, חילופי כנסות וכו', אנחנו ממשיכים במבצע בחלק שלנו, אני מדבר על החלק שלנו כמשטרה, כי ראינו שזה עובד בטוב, אז עם קשר למשרדים האחרים ובלי קשר למשרדים האחרים, אנחנו מנסים לגייס את מי שאנחנו יכולים, אבל אנחנו מבחינתנו, ההנחיה של ראש האח"ם ושל השר מהישיבות האחרונות, ממשיכים מסלול בטוח, אני מניח או יהיו התאמות כאלה ואחרות שירצה להכניס השר, להוריד או להוסיף דברים, אבל כרגע אנחנו ממשיכים מסלול בטוח אצלנו.

אז מבחינת משטרת ישראל כמו שציינת, אוקטובר 2021 התחיל מבצע מסלול בטוח, כחלק מנדבך מרכזי בתכנון החירום הלאומית בפשיעה במגזר. במבצע מסלול בטוח המשטרתי שותפים גורמי אכיפה נוספים, כמו רשות המיסים, ביטוח לאומי, משרד המשפטים, משרד האוצר, זה חלק משולחנות עגולים.

המטרה היא כמובן אכיפה ממוקדת משולבת כנגד יעדי אדם, שיטת המבצע היא בשלושה מדרגים, הכרזה של יעדים משפיעים על המגזר הערבי, טיפול בארגוני פשיעה מהמגזר הערבי וייעדי מקום, סומנו ייעדי מקום מהמגזר הערבי ששמה אנחנו מזהים את התופעות המרכזיות, וייעדי המקום האלו טופלו מאוקטובר שנה שעברה, אלה שלושת המדרגים.

כמו שציינתי משרדים נוספים איתנו משתפים פעולה כחלק משילוב זרועות, למשל שולחנות עגולים, מחליטים לעשות שולחן עגול ואנחנו מזהים שיש איזה שהוא עסק שמעורב בעבירה פלילית כזו או אחרת, או בסכסוכים או בסחיטות, אז אנחנו מגייסים את משרד המשפטים, את רשות המיסים, את משרד האוצר, מה שנקרא מניפות בפעילות משולבת כנגד אותם מקומות, יעדים וכו'.

אז כמו שציינתי, קצת מבחינת מספרים אדוני, אז אנחנו מתחילת המבצע, 1,223 יעדים טופלו.

מה זה יעדים?

אנחנו הכרזנו על X יעדים מתחילת המבצע, ככל שנמשך המבצע הוספנו עוד 100 הורדנו 50, הכל תלוי מודיעין, תלוי האם הבן אדם פעיל או לא פעיל, תלוי האם הוא משפיע עלינו כרגע יותר או פחות, תלוי בזה אם טיפלנו בו והוא נכנס לבית סוהר, אז אנחנו מכניסים יעדים חדשים, אז הרשימה הזו היא נושמת, יש תוכנית מודיעין שנתית, גם עכשיו שילבנו את זה עם התוכנית המודיעין השנתית של 2023.

בכל אופן עד עכשיו טופלו כמו שאמרתי 1,223 יעדים טופלו בצורה כזו או אחרת, חלקם זה חיפוש ומעצר, חלקם זה פעולות סמויות כאלה ואחרות, מהם כנגד 553 מחוללי פשיעה מרכזיים הוגשו כתבי אישום, 460 מהם נעצרו עד תום ההליכים, זה נתונים מאוד מאוד משפיעים, במיוחד שאתה סופר את זה ביחס לכמות האנשים שהוכרזו.

זאת אומרת אני 32 שנה במשטרה, כמעט כל שנותיי בתחום המודיעין, אתה מכריז X יעדים בתחילת השנה, אתה לא מצליח לפצח, זה מונח מבצעי, אתה לא באמת מפצח את כל ה- 100%, אבל אלה היעדים שאתה מתמקד בהם מבחינה מודיעינית, מבחינה מקצועית, אז כרגע אנחנו באחוזים גבוהים מבחינת המבצע הזה. אז זה קצת מבחינת נתונים.

כמו שאמרתי, אנחנו גם על פי הנחיית השר כרגע ממשיכים כמשטרת ישראל לעשות את המבצע הזה, המבצע הזה מבחינתנו הוא מכווין את כל כוחות המשטרה כנגד אותם היעדים, היעדים שסומנו והם אלה מחוללי הפשיעה מבחינתנו שזיהינו אותם כמשפיעים ביותר במסגרת הפשיעה במגזר הערבי, אז מעבר לשילוב כוחות של משרדים נוספים, אז שילוב כוחות משטרתיים, זאת אומרת כוחות משטרה שלא היו מוכוונים מודיעין, היום מוכוונים יותר מודיעין.

ראש אח"מ הוא מפקד המבצע המשטרתי, עושה ישיבה שבועית עם על הכוחות הרלוונטיים, שבו גם דיווחים, גם הנחיות חדשות, גם שקילה של ייעדי מקום חדשים, להוסיף להוריד וכאלה.

הערכות מצב כמו שאמרתי, אני עושה דיונים פעם בשבוע נוספים עם כל היחידות בארץ הרלוונטיות למבצע הזה, השר כרגע בחודש וחצי האחרונים, ימי חמישי מועבר לו דיווח הערכת מצב של מסלול בטוח. זה פחות או יותר לעניין שלנו.

אני יכול לתת נתון של קורבנות אירועי רצח בחברה הערבית, אז משנת 2016 אנחנו רואים את הגרף באמת עולה, זה התחיל ב- 59 ב- 2016. בכל מקרה עד 2021 מעל 15 אירועי רצח, וב- 2022, 101 אירועי רצח.

אנחנו יודעים שכל רצח וכל קורבן רצח זה אירוע בפני עצמו, אבל עצם בלימת העלייה, בלימת העלייה מעידה שהמבצע הזה הוא טוב, הוא נכון, וזה לא רק בלימה גם רואים ירידה, זאת אומרת קורבנות הרצח, אנחנו בשנת 2021 עמדנו על 126 קורבנות רצח, והשנה 2022 על 106, זאת אומרת ירידה של 16%.

זה לא רק בלימה של העלייה, כי אם אתה מסתכל אחורה ואתה אומר שנה ועוד שנה ועוד שנה, רואים את זה בצורה מאוד ברורה בגרף, אז היית מצפה או לא מצפה אם זה היה ממשיך, אז גם 2022 היה עולה למעלה, אבל לא רק שנבלמה העלייה, אנחנו רואים גם עלייה של 16%.

זהו באמת לסיכום אנחנו במשטרת ישראל, זה באמת היעד המרכזי של המפכ"ל בשנת 2022, היעד המרכזי של המפכ"ל בשנת 2023, לחימה בפשיעה במגזר הערבי, גם בארגוני פשע של המגזר וגם בסכסוכים אחרים שלאו דווקא קשורים לארגוני פשע, תפיסות אמל"ח, הברחות אמל"ח, שנה שעברה הייתה עלייה מאוד מאוד יפה בתפיסות, בסיכולים של אמל"ח שניסו להחדיר מהגבולות המזרחיים של המדינה, 40 תפיסות, בכל תפיסה היה עשרות כלי נשק, כלומר זה לא - - - וכו', זה באמת עשרות כלי נשק, וגם פה ממשיכים להשקיע את מירב המאמצים.

בתוכנית המודיעין השנתית הוגדרה הפשיעה במגזר הערבי כנ"ה מרכזי בטיפול של המודיעין ובכלל, וכפי שאנחנו מבינים, הסכסוכים הקיימים שהם אלה, רוב אירועי הרצח במגזר הם כתוצאה מסכסוכים, או של ארגוני פשיעה, או של כנופיות, או של סכסוכי חמולות וכאלה, וזה מרכז העשייה שלנו כרגע.

מה גרם לזה שהצלחנו להוריד או לבלום את מקרי הרצח? אנחנו יודעים לבוא ולהצביע על פעולה מסוימת שעשינו?

תראה, בסוף בסוף חבר הכנסת סגלוביץ' ליווה את התוכנית הזו במהלך כל שנת 2022, אולי קצת לפני אפילו, בסוף בסוף התוכנית הזו ממקדת כוחות, ממרכזת אותם לביצוע המשימות, זאת אומרת גם על סמך הכוונה מודיעינית, וגם על סמך הכוונת מצפן, כוחות, מאות שוטרים יס"מים וכאלה, המגזר הערבי מסלול בטוח, הנה היעדים שלכם בהם אתם מטפלים.

עכשיו בחיים קצת קשה למדוד את זה אמפירית להגיד, בגלל המצב של ההוא, נמנע הרצח של כזה או אחר, בגלל יותר אכיפה, יותר משילות, יותר נוכחות, יותר הרתעה, אתה יכול להגיד שמנענו כאלה וכאלה, זה מאוד מאוד קשה להוכיח את זה, להראות את זה אמפירית מספרית עובדתית, אבל כעובדה הקורבנות, כמות הקורבנות ירדה, אפשר להגיד בגלל מסלול בטוח, אפשר להגיד בגלל הרבה מאוד גורמים אחרים, אבל זו העובדה.

אני יכול לציין דבר נוסף, אירועי סיכול שגם אנחנו מתגאים בהם, היו 74 אירועי סיכול, סיכול הכוונה היא שיש לך מידע ש- X מתכוון לעשות אירוע רצח, אתה מיד מיד מתארגן לפעילות מבצעית ועוצר את הבן אדם, בדרך כלל אתה עוצר אותו עם אמל"ח, עם אקדח, עם נשק, עם מטען חבלה כזה או אחר, 74 אירועים בשנת 2022. תודה.

לקחים עיקריים מהשת"פ שלכם עם הגורמים האחרים, משרד המשפטים, פרקליטות, ביטוח לאומי כל הגורמים האלה, יש משהו שאתה יודע להגיד לנו על זה, איפה היה יותר טוב איפה היה פחות טוב?

תראה, בסך הכל ברגע, באמת אני לא אחמיא לבן אדם בנוכחותו, אבל בכל זאת, כשהיה חבר הכנסת סגלוביץ'.

האמת היא שזה טוב, כי אני יוצא מוועדת חוקה שמה היה לא פשוט.

אני ביקשתי מחבר הכנסת יואב סגלוביץ' להגיע לפה כי מגיע לו מחמאות וזה בסדר.

הוא כינס ישיבה פעם בשבוע, הרי בסוף בסוף אני משטרה, אני אחראי על המשטרה, אני לא יכול להנחות את משרד המשפטים, את הביטוח הלאומי, את משרד האוצר וכו', אני יכול לגייס אותם כחלק משת"פ.

איך אתה מרגיש את השת"פ הזה.

אז אני אומר, כשחבר הכנסת סגלוביץ' היה עושה את הישיבות השבועיות האלה אז כולם מיושרים, כולם מיושרים.

אתה מרגיש שקיבלת את השירות שצריך לטובת העניין?

כן לגמרי, לגמרי ואני חושב שחייב להמשיך את זה, אני חושב שחייב להמשיך את זה.

שנייה רגע יואב, אתה רוצה לרוץ?

יש לי הצבעות ב- 13:45, אז אם אפשר חמש דקות.

בוודאי איזה שאלה, רק תן לי עוד שאלה אחת.

אמרת בהתחלה וזה מאוד משך את תשומת ליבי, שהלכתם על התמקדות אזורית, כלומר על נקודות, אתה יודע לבוא ולהגיד מה הייתה ההשפעה של נקודות אזוריות שבחרתם על כלל האזור?

למה בחרנו את הנקודות האלה?

והאם זה השפיע באמת על האזור?

קודם כל בחרנו את הנקודות האלה, סוג של הוט ספוט, אתה רואה איפה יש הכי הרבה אירועי ירי, איפה יש הכי הרבה אירועי רצח.

אני מזכיר לך שהייתי חמש שנים בטובא, כן.

אני יודע, ואז אתה מסמן את המקומות האלה, המקומות האלה נבחרו גם, כי רצית להראות, לא אגיד שלא הייתה שמה משילות, אבל כשאתה נכנס לכל מקום גם עם הוצאה לפועל, וגם עם משרד האוצר, וגם עם רשות המיסים וכמובן משטרה, ובאמת יש הרבה הרבה מאוד פעילויות ביעדי מקום האלה, יעד מקום יכול להיות מוכרז שכונה או איזה כפר, או איזה אזור כזה או אחר, ואנחנו עשינו שם הרבה מאוד פעולות.

לגבי השאלה שלך, אני יכול לבדוק סטטיסטיקה, נסיה אין לי את זה.

אוקי, זה נתון שאני אשמח לדעת, זאת אומרת נתון כזה כמו משפחת אבו לטיף עכשיו שנעצרה אחרי עבודה מאוד יסודית שעשיתם, מה ההשפעה של זה על האזור?

אני אגיד לך, פעם עשיתי עבודה והייתי אחראי על סוכנים במשטרת ישראל, אמרנו אוקי, מה הסוכנים משפיע על הציבור, על החברה, על העיר, מסתבר וזה לא רק בסוכנים, עיר קטנה שאתה מכניס 20 עבריינים לבית סוהר בלילה אחד, אז אתה מרגיש שקרה משהו, כי זה עיר קטנה, 20 איש מתוך, אתה מרגיש שקורה משהו.

אבל בעיר גדולה או במדינת ישראל אתה מכניס 20 איש, אז הוואקום מהר מאוד מתמלא, אני חושב שבמקומות הקטנים יותר אמורים להרגיש את זה, גם בכמות האוכלוסייה, וגם במבנה של העיר או של הכפר, אבל זה נתון מחקרי שצריך לבדוק איך לעשות את זה, לראות איפה יש לנו עלייה ואיפה יש ירידה ודברים כאלה.

הבנתי, עוד משהו מהמשטרה? משרד? חברי הכנסת שאלות בבקשה, יואב.

א' אני מתנצל שלא הייתי בהתחלה, אני רק אוסיף כמה דברים לדיון, בגלל שאני צריך לרוץ ואני מניח שיהיו דיונים נוספים.

אז קודם כל אני ארצה להגיד, הזדמנות טובה להגיד מילת תודה לכל משרדי הממשלה, וודאי למשטרת ישראל שמובילה.

אני רוצה להוסיף עוד שלוש נקודות שאולי עלו ואולי לא, ואני רוצה לשים אותם פה.

תראו, מסלול בטוח יש לו כמה רבדים, אחד זה רובד אופרטיבי שלפחות כשנכנסתי על זה מדברים, הרובד השני הוא תהליכי, הרובד השלישי הוא חקיקתי.

שלושת הרבדים האלה טופלו במקום אחד, כאשר המטרה המרכזית שלי הייתה כמי שקיבל את המנדט לטפל בזה, לשבור את האורך שבו עובדים ארגונים ולייצר תהליכי רוחב, והיו שני פורומים קבועים, האחד שצוין קודם, ישיבה שבועית יחד עם ראש אגף בשירות הביטחון הכללי, ראש אגף חקירות במשטרה, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עמית מררי, אלון אלטמן מהפרקליטות וראש ראשות המיסים.

זה פורום שקיבל החלטות אל מול שלושה דברים, אל מול יעדי מקום, יעדי אדם, ורשימת עבריינים, את רשימת העבריינים המשפיעה המשטרה מייצרת, אני מבחינתי הכלל הוא שלכל אדם יש כתובת, ויכול להיות שבכלל מה שמשטרת ישראל מסמנת כיעד יטופל בכלל על ידי רשות המיסים, או על ידי רשות ההגבלים העסקיים.

חלוקת העבודה נעשתה בשולחן הזה, שם נעשתה חלוקת עבודה, שבעיקר העול כמובן על משטרת ישראל, אבל יש הרבה מאוד תיקים, שהתפתחו בכלל מכיוונים, המשטרה שמה יעד ובכלל הטיפול היה של רשות המיסים, מבחינתי לא משנה על מה הבן אדם זז. זה הרובד המבצעי.

הרובד השני שחשוב לי לגעת בו זה הרובד התהליכי, התהליכי כלל את כלל משרדי הממשלה שנראו לי מתאימים לשיתופי פעולה, ופה חשוב לי להלכות עתיד ופחות להלכות עבר, היה צוות גדול שעבדתי איתו במשרד הפנים שסיים את העבודה שלו כבר, ויש תהליכי עבודה במשרדים ששווה לבדוק אותם כחלק ממסלול בטוח, לא כחלק ממשרד הפנים, זאת אומרת מנכ"ל משרד הפנים היה "ראש צוות" אצלי, שבו הוא ייצר תהליכים שקשורים לדברים שקשורים לשלטון המקומי, כי השלטון המקומי, ואפרופו אני פה אני נותן אזהרה, באוקטובר בחירות ברשויות המקומיות, וצריך לוודא ששמה אנחנו לא נופלים, צוות עבודה שהביא תוצרים אופרטיביים, אבל בתחומים שהם לא תחומים רגילים, הם תחומים לדוגמה רגולטורים שזוהו כבעיות של הפשיעה בחברה הערבית, ואני טיפלתי בזה דרכו.

אותו דבר משרד האוצר, שוק שחור, חשבוניות פיקטיביות, שוק המזומן, נושא המשכנתאות על הצד השני על מנת שתהיה אפשרות לתת משכנתאות, הצוותים האלה סיימו את העבודה שלהם, בזמנו גם אני אומר פה הם נכנסו לחוק ההסדרים הקודם שלא עבר בכנסת, מקווה שסמוטריץ' יכניס אותה אז איז לחוק ההסדרים.

הדברים האלה עושים מזה רבדים יותר רחבים שלעיתים נציגי משרד רוה"מ היו איתי, שהייתי מזהה בעיה שהיא לאו דווקא בעיה של משטרה, נכנסנו אליהם פנימה, דברים שהם חברתיים, וחלק מהדברים באמת, גם לא מתוך איזה שהוא מינוי פורמלי, "פלשתי אליהם" מה זה "פלשתי" כולם שמחו שזה קרה.

ולכן חשוב לי להבין, שאלת לגבי רמת שיתוף הפעולה, אני רוצה להגיד משהו אחד לטובת השירות הציבורי ולטובת השרים שהיו, אני מקווה שהשרים שיהיו כי המשרדים נשארים.

אי אפשר לעשות את זה בלי הבנות והסכמות, הרי מה קורה בפועל, כשאני "מפעיל", "מפעיל" מילה לא טובה, אבל כשאני "מפעיל" את מנכ"ל משרד הפנים מכוח, היה לו כתב מינוי ממני לפעול עבור משימות שאני נתתי לו, בסוף מי שהשרה היא שרת הפנים, שהיא לא מהמפלגה שלי, ואני אומר את זה פה בכנסת, היא לא מהמפלגה שלי, אני צריך להגיע איתם לשיתופי פעולה, שאכן הוא "יעבוד אצלי" למרות שהוא לא כפוף אלי, ולייצר, לא לפגוע בכפיפות הפיקודית נקרא לזה כך, אבל לייצר כפיפות מקצועית רוחבית, שבסוף מה שאני אומר קורה, בלי לבקש אישור מהשרה.

אותו דבר היה עם משרד האוצר, עבדתי עם מנכ"ל משרד האוצר בכל התחומים האלה, והאנשים שלו מהחשב הכללי, מי שיש כל יום ראשון בבוקר 11:30, מנכ"ל משרד האוצר ישב בישיבה על זה, כי מינוי ממני כאשר השר הוא ליברמן, אנחנו לא מאותה מפלגה, הייתה הבנה רוחבית, וצריך להבין מסלול בטוח גם מבחינת המבנה הארגוני שנבנה, אם יבדקו את החלטת הממשלה 549, אז יראו שהיא כתובה בצורה כזאת, ואני אומר לך את הסעיף אני פחות או יותר כתבתי, כשאני עבדתי במסלול בטוח, זה היה מכוח החלטה של צוות שרים בראשות רוה"מ, אני לא חס וחליל לא מייתר את תפקידו של השר לביטחון פנים, אבל אני פעלתי מכוח ועדת שרים, הדיווח היה לוועדת שרים כי עבדתי מול משרדי הממשלה.

משרד המשפטים במילה אחת, דיברתי על חקיקה, אמרנו יעדים שזה דובר כאן, תהליכים וחקיקה, יש שורת דיברי חקיקה מוכנה, אני פה בדיונים בכנסת אתה יודע, אני כל פעם תוקף גם אותך וגם את המפלגה, תביאו אותם כבר, האייר סופט רק להביא אותו, חוק חברות השמירה מוכן רק להביא אותו, זה אמור לעשות שינוי פרדיגמה לגמרי בכל הנושא של דמי חסות, שנה פלוס עבדו על החוק הזה, הוא מוכן, מתחייב עכשיו להצביע בעד, הוא מוכן, יש את הנושא של כלי נשק מהותיים, נמצא, ממתין.

סליחה חבר הכנסת, יש שבע הצעות חוק שרלוונטיות.

אני יודע אני אתן את כולם, ואני אומר חלקן גם מוכנות שצריך דין רציפות, את העניין של חיפוש ללא צו, שהיית עליו התנגדות גם בכנסת, הועבר בקריאה ראשונה, שנייה שלישית, הוא צריך לעבור וייכנס מחר בבוקר לספר החוקים, מחר מוחרתיים לא משנה, אפשר לעשות את זה.

הדבר הרביעי שלא דובר פה מספיק, ואני חושב שזה פחות נמצא בסיי או בעיסוק היום יומי וודאי של האנשים, אבל כן העסיק אותי מאוד, זה איך לייצר או להעלות את רמת האמון, בסוף אנחנו מדברים על הפשיעה בחברה הערבית, צריך לעבוד עם החברה הערבית עם מנהיגיה, ואתה חייב להיות בתקשורת כל הזמן איתם, ואני מאוד מוטרד שאין תקשורת כזאת היום, אני אגיד לך את האמת, אני לא מדבר על המשטרה, למשטרה יש תקשורת כל הזמן, הרובד הממשלתי חייב לדבר בענייני עבודה עם החברה הערבית, עם מנהיגי הציבור שלה, לא קשור מה הדעות הפוליטיות זה לא רלוונטי.

ואני חושב בעניין הזה יש חסר מאוד גדול, כי שום דבר מהדברים האלה, גם כשהיו עתות משבר והיו עתות משבר, דוגמה שבהחלטה 550 נקבע שהכספים שמגיעים בתוכניות החומש, לא יעברו ישירות לרשויות המקומיות, היה קושי גדול, אני נפגשתי תוך כדי התהליך עם ועד ראשי הרשויות הערביות כל הזמן, היה ויכוח בינינו הם לא הסכימו, הם היו אצלי פה במשרד, אני ישבתי עם עודה, אמרתי להם תקשיבו, זה לא בא מקטע פוליטי, אני מאמין בזה כי זה נמצא ברמה המקצועית בכל הגוש, צריך לשים יד על הכסף כי לא עלינו יש עבריינים שמשתלטים על זה, כן ולכן זה נכנס להחלטה ותראו זה עבר עם הבעייתיות של זה, כי היה כל הזמן שיח, אם לא זה היה הופך לקטע פוליטי, כי בעיקרון זה היה כאילו איילת שקד, אבל זה לא באמת איילת שקד, זה הייתה החלטה של צוות ממשלתי שאני ריכזתי אותו.

ויש משמעות גדולה לדיבור, להיפגש, לדבר ביום יום, בסוף זה מאפשר גם כשהיו תקלות פה, הכנסת גם כן, אני אומר לך צביקה פה, אני אתן לך את השירות הזה באמת, שהמקום הזה לא פעם ולא פעמיים, הנה יושב פה ליידי, לא פעם ולא פעם תשמע יואב תראה מה קורה, יש איזה בלאגן באיזה שהוא מקום, לא הייתי מודע לזה בכלל, אז בכובע השני שלי או השלישי שלי, הייתי מרים טלפון למפכ"ל, אומר לו בוא שים עין פה, פה יש פעילות שעשו אותה חזק מידי והיא הייתה פחות אפקטיבית, ותראו הפעילות הזאת קיבלה תהודה חיובית, עזבו רגע את העניין, כל מקום איך אומרים, אתם צמחתם על זה שאני הצלחתי, אבל נכשלתי בדברור של זה.

אבל אני אומר עזוב, בשורה התחתונה לא זה מה שחשוב פה, מה שחשוב פה שהתהליך הזה ימשיך, ולא רק בעשייה של המשטרה מול רשות המיסים, כי תראו, רשות המיסים אני אתן לכם דוגמה, היה לי כלל מול ערן יעקוב מרשות המיסים, יש פה רשות המיסים? הכלל היה כזה. הרי רשות המיסים מטבע, אני רוצה להגיד מילה טובה עכשיו על כולם, אני אקח את רשות המיסים כדוגמה, נכון לכולם, אני אומר על כולם, לא היה דבר אחד שלא היו פה תהליכים מהירים, תמיד אומרים שלאט, הכל היה מהר, שינוי החקיקה היו מוכנים מהר על ידי משרד המשפטים, משרד לביטחון פנים, עם בעיות, עם ויכוחים, עם עניינים שהיו בדרך.

רשות המיסים היה כלל עם ערן יעקב, אני אומר את זה ככלל אצבע, אם יש בן אדם שמעלים מס שזה עבירה פלילית, אין שאלה בכלל, מעלים מס בסכום גבוה אבל הוא לא יורה הוא רק מעלים מס, או יש אחד שמעלים מס אבל הוא גם יורה, רשות המיסים נותנת עדיפות לרשימה הזאת שאנחנו נותנים לה, זה לא מובן מאליו, עיקר תפקידה של רשות המיסים היא לגבות מיסים, עשו שיפט גדול, זה נכון לגבי כל משרדי הממשלה, משרד הבריאות, אין מנכ"ל, לא מנכ"ל, ברמה של מנהלי מחוזות, יושבת איתי, איפה משרד רוה"מ, הנה ישבנו ביחד להתעסק בנושאים של תל שבע בבאר שבע, עם כל מנהלי המחוזות של משרדי הממשלה לפתור בעיות שכאילו הם לא במנדט, לא שלי לא של אף אחד, אבל בסוף זה הסיפור האמיתי של מסלול בטוח, זה לא רק אופרציה, איך לקחת את הדבר הזה וכן צריך אורך נשימה.

משפט אחרון מקצועי לפחות להבנתי, לגבי ירידה באירועים או עלייה באירועים, אי אפשר לעשות הרבה פעמים קשר, גם אם יהיה דיון נוסף, בין רצח נשים לארגוני פשיעה, זה שווה לדיון אחר, אבל אני מאמין בדבר אחד והוא גם תמיד נכון.

כשאתה מפעיל גשטלט אחד גדול בכל העוצמה באזורים אתה מיצר השפעה, החוכמה היא לא להוריד את הרגל מהגז, אתה מוריד את הרגל מהגז זה יתרומם עוד פעם.

ומה שקרה פה ופה אני רוצה לסיים כי גזלתי יותר מידי זמן, זה להודות לכל האנשים שפה ולא נמצאים פה על שיתוף פעולה בלתי רגיל, אני ממש מקווה למרות שאני רוצה שהממשלה הזאת תיפול מחר בבוקר, בתחום הזה אני מקווה מאוד שהממשלה תמשיך את הדבר הזה, לא רק בהיבט האופרטיבי, ההיבט האופרטיבי על הכיפאק, ואני באמת מאחל והסיפור של אבו לטיף מבחינתי, אני לא אגיד הגשמת חלום, יש לי חלומות אחרים, אבל זה משהו שאני מאוד רציתי שיקרה ואני שמח שהוא קרה, אני גם יודע איזה תהליכים שנעשו שם, רק מאוד עבור המשטרה, אני גאה על השיתוף פעולה שקרה שם בין כל הרשויות.

אבל אחרי שאמרתי את זה, חייבים להמשיך ואי אפשר לעשות את זה מלמעלה, צריך לדבר אל החברה הערבית ולא על החברה הערבית, וזה חייב לעבוד ברמת המשרד, מהכנסת מכל המקומות האלה, בלי זה קשה מאוד, הרבה תהליכים קשים "הובלתי" זה לא אישי אלא דרך התהליך הזה, בהידברות של מאחורי הקלעים, של פעילות אופרטיבית של המשטרה לעיתים, שהמשטרה תמיד מדברת עם ראשי הרשויות, אבל עדיין יש נופך נוסף כשפונה מישהו מהדרג הממשלתי, ויודע לייצר את הקשר המתאים, ולייצר את התקשורת המתאימה עם ראשי רשויות ועם חברי הכנסת פה בבית הזה.

אני ממש מתנצל, אני מבטיח להגיע לכל הזדמנות שתהיה פה, אני פשוט חייב שמה.

קודם כל תודה רבה, זה מאוד חשוב שהגעת והסקירה שלך מעצם היותך מעורב ומוביל את העניין הזה, אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה אישית, איך הוועדה שבראשותי צריכה להיות מעורבת בעניין הזה, מה אתה היית רוצה שיקרה?

אני הייתי א' מכניס את זה לשגרת עבודה של פעם בחודש וחצי חודשיים לפה לוועדה, זה תמיד מרענן את האנשים לבוא לקראת דיון, דבר שני האנשים, מי שנמצא פה אני רואה את הפרצופים, זה אנשים שמחוברים לעניין זה חשוב, הדבר השני להביא את המשרד ולשאול אותו מה נעשה, והדבר הנוסף הכי חשוב מבחינתי, לבדוק את אלמנט הרוחב, לראות מה קורה עם משרד הפנים, האם באמת הקימו, האגף לביקורת הוקם ממה שיש, האם הוקם אגף לביקורת מלא עם כל התקינה, לעשות ביקורת לא רק חקירות אלא גם ביקורת, האם הנושא של חשבוניות פיקטיביות עבר כבר, אם הוא נמצא בתוך חוק ההסדרים, אני בדקתי הוא כנראה שם, רק לראות שהוא יעבור, כי תהיה לו התנגדות פוליטית, תהיה לו פה התנגדות פוליטית ממקומות אחרים על הסיפור הזה, כי הנושא של שוק שחור ושוק המזומן לא רק חי בחברה הערבית, אני עוד פעם אני מעריך אני לא יודע, אני אומר המעורבות בתהליכים הנוספים לגרום לחקיקה להגיע, וכשהיא לא מגיעה לוודא שוועדת השרים לחקיקה שמה את זה בסדר עדיפות עליון ולא בסוף, לא צריך להגיד לך, כנראה אנחנו נצביע על דברים הזויים מחר, לא הזויים מבחינתך אולי, אבל הם לא קשורים למאבק בפשיעה הם לא קשורים לכלום, יהיו קשורים לדברים אחרים.

אני חושב שכל הדברים האלה, ואם תרצה בלי כל קשר עכשיו לזמן הזה, אני חושב לקחת את כל משרדי הממשלה המעורבים, ושהם יבוא לפה ויגידו מה עשינו.

עכשיו לבדוק גם את תוכנית 550, לבקש דיון על זה בוועדה אצלך, לא רק על 549, 550 זה התוכנית הגדולה של המשאבים של המדינה, כי טיפול בפשיעה הוא לא רק דרך המשטרה ודרך רשות המיסים, אלא גם דרך חינוך בלתי פורמלי.

עכשיו הסמכות של ועדה בכנסת או היכולת של ועדה בכנסת, היא מאוד מאוד גדולה להמריץ חלק ממשרדי הממשלה לבצע, עכשיו זה תוכניות שקיימות, זה כסף שנמצא, רק צריך לראות את לוחות הזמנים. ויש פה נציגות של משרד רוה"מ שמטפלת בזה בכובע הזה, וגם לחדש את החלטת הממשלה, זאת אומרת בסוף, תראו אני לא יודע מי מטפל בזה היום, כרגע אין מישהו שבסוף מתעסק בכל האירוע היותר רחב, אז כל זמן שאין, אני חושב שהוועדה הזאת יכולה למלא את המקום הזה, במידה מסוימת לא בתהליכים.

תראו, מעבר לפעם בשבוע שנעשה פה, אני הייתי עושה חיתוך פעם בשבועיים עם כל שאר משרדי הממשלה בזום בשביל לא להטריח את כולם, כל יום ראשון פעם בשבועיים, 09:00 היו עולים לזום כולם, מנכ"ל האוצר, והייתי שומע מה קורה בתהליך, מה הכיוון, ומעדכן אותם מה קורה בצוות האופרטיבי, מייצר רשת של מסלול בטוח בתוך כל משרדי הממשלה, וזה אפשרי אם רוצים, צריך לרצות. בינתיים אני חושב שהוועדה הזאת צריכה לעשות יותר דיונים, ולקבל יותר עדכונים ויותר חומר, ולאט לאט יצטבר פה גם ידע בתוך הוועדה, עד שהדברים האלה יהיו אחרת, אני לא בטוח שצריך להיות, אם הממשלה הזאת תחליט למנות איזה שהוא מישהו שיתעסק בזה, לא בהכרח צריך להיות במשרד לביטחון פנים בכלל, אבל זה צריך להיות מישהו, לא משנה מי, מישהו מישהי שיכול לעשות את החיבורים, כי המשטרה יודעת לעבוד, הם עובדים בשוטף היום, יש איזה ליין של עבודה כבר.

שאר המקומות צריך לעשות איזה אופרטור, אבל זה צריך להיות המישהו המתאים, כל האילוצים הקואליציוניים וכל הדברים האחרים שזה כבר סיפור של פחות לחבר'ה של פה, ואני אשמח לסייע איפה שאני אוכל.

אנחנו נשמח לנצל את הידע הזה, ואני מעריך שגם נאמץ את המלצתך, תודה רבה יואב.

תודה רבה ואני מתנצל עוד פעם, הייתי נשאר עד הסוף.

שאלות מחברי הכנסת למשטרה, למשרד לביטחון לאומי?

כן.

עמית בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש, אני רוצה רק לשאול לגבי שלושה נושאים במסגרת הרחבת היריעה כמו שאמר כאן יואב, הראשון זה תביעות אזרחיות, אני מכיר דוח של מבקר המדינה לאחרונה, נניח אם ניקח את שומר חומות, אבל אני אומר את זה גם בהקשר של פשיעה פלילית, אפס תביעות אזרחיות עד דצמבר, מי פה במשרד המשפטים? יש פה נציגי משרד המשפטים?

יש יש.

יש, עד כמה אני אשמח לקבל דוח, אני אשמח שתעקוב אחרי זה אדוני היושב-ראש, עד כמה ההיבטים האזרחיים, קרי קנסות כספיים, חילוטים אם מדובר על הלבנת הון, צווים לאו חילוט רכוש או צווים לתפיסת כסף, וכמובן תביעות אזרחיות, אדם עשה עבירה פלילית, בדרך כלל יש בה גם נזק ויש בה גם עונש, שני דברים, פיצוי עונשי, פיצוי עונשי פלילי, פיצוי נזקי, כל הדברים האלה, אם היחידה כמה היחידה הזאת עובדת, אני אומר את זה בגלל שהגענו למקום שזה לא סתם סכסוך מקומי אלא יש צורך בהרתעה, אז כשאתה מדבר על ממד ההרתעה, אז חשוב מאוד גם כשהמדינה חושבת שאולי המאמץ לתבוע איזה שהוא סכום הוא לא שווה את המאמץ, בהיבטים כאלה של פחות פשע או של מצב כללי כזה, אז ראוי לעשות הרתעה, זה נושא ראשון לגבי הממד האזרחי של ההיבטים הפליליים.

הנושא השני חינוך, הזכיר פה יואב חינוך, מי עוקב אחרי זה במדינה, כלומר אחרי מערכת החינוך, חוק חינוך חובה שמונה כידוע את כולנו חינוך לחוק וכיבוד המדינה, וכל הדברים שהופיעו, שנמצאים בחוק החינוך שלנו, האם זה קורה, אני אומר את זה כי יש כל מיני דוחות על תופעות שונות בתוך מערכת החינוך הפורמלית, וכמו שהוא אמר גם הלא פורמלית, שמנוגדות לרוח החוק בלשון המעטה, כלומר אם אנחנו רוצים להגיע למצב שאדם בסוף שומר חוק, זה מתחיל גם מהחינוך הבסיסי לזה במערכות, לא רק בנקודת הקצה שהוא בא, זה נושא שני, האם יש מישהו שמטפל בזה?

ודבר שלישי, הזכרת 34 סיכולים, מבלי להיכנס, כלומר האם כל תחומי המודיעין, סייבר, רשתות, האם המשטרה עברה שלב, פעם זה לא היה אם אני זוכר נכון לפני כמה שנים, כלומר איפה אתם עומדים ביחס להיבטי המודיעין, בוודאי כשמדובר על משפחות פשע וכל הדברים, לא חדירה מעבר למותר בחוק לרשותו של האדם.

אז גם חינוך, גם מודיעין וגם עניינים אזרחיים, אני חושב שזה דברים שיכולים לתת תשתית ולא רק לפגוע בפושע בנקודת העבירה.

תודה לחבר הכנסת עמית, חברת הכנסת עאידה סולימן בבקשה.

תודה רבה כבוד היושב-ראש, אני חייבת להתחיל בזה, שהתוצאות של העבודה בשנה האחרונה ויישום התוכנית הזו, הוכיחה מה שאמרנו כבר שנים רבות, אנחנו חברי הכנסת הערבים, שכאשר המשטרה מתמקדת ושמה את זה בסדר העדיפויות, היא כן תוכל ליישם את העבודה, וכן תוכל להגן על חיים של האנשים ועל הציבור האוכלוסייה הערבית באופן מיוחד, אבל על הציבור באופן כללי.

כל הטענות שהיו בתחילת, אני עדיין זוכרת את תחילת השיח על הפשיעה באוכלוסייה הערבית, כשהיינו מדברים על חוסר תפקוד מטעם המשטרה במאבק החשוב הזה, היו תמיד אומרים אין שיתופי פעולה, לא משתפים איתנו פעולה, בעצם כאשר נותנים את המשאבים שצריך, ומדגישים את החשיבה איך למגר את התופעה, או לפחות לעצור אותה ולהוריד אותה, כן יש דרכים והמשטרה כן יודעת לעשות, וחלק מזה זה לא להעדר מתוך האוכלוסייה, כלומר שהמשטרה תהייה קיימת ותהיה בתוך העשייה הזאת.

לצערי הרב אני לא בטוח מהניסיון הקודם שלי במעקב ומאבק ברצח נשים, אני אף פעם לא בונה על סטטיסטיקה של שנה אחת, שנה אחת זה לא מדד, אי אפשר להגיד עצרנו או הורדנו, צריך לחכות לראות עוד שנה ועוד שנה, כדי שנראה באמת שהעקומה ממשיכה לרדת, וזה לא עניין של אולי מקריות ספציפית.

אני מודאגת מאוד, מצד אחד אני שמחה על זה שמכים ביד קשה, דבר שאנחנו התחננו למענו על ארגוני הפשע, אני לא רוצה להגיד משפחות, ואני מציע לכבוד היושב-ראש לא להשתמש במילה משפחת זו או משפחה זו, כי (החיילים) של ארגוני הפשיעה, הם לא מאותה משפחה ולא כל חבריה ובני המשפחה מעורבים.

הערה נכונה מאוד.

וכדאי לא להוציא שם למשפחה בכללותה, אני יודעת שיש אנשים טובים בכל משפחה, ואנשים שלא היו מעורבים או יהיו מעורבים בזה.

אבל כולנו יודעים שחלק ממקרי הרצח האחרונים בנצרת בשנה האחרונה, בחודשים האחרונים, זה תוצר של יד כבדה על אחד מארגוני הפשע, וניסיון של ארגון פשע אחר לזלוג לתוך הטריטוריה של מי שנמצאים תחת מעקב, אני מאוד מקווה שזה לא יקרה גם בצפון, בגליל המערבי לאחר המעצרים האחרונים, השאלה איך מתמודדים עם מצב כזה ומונעים עוד רצח ועוד רצח על סמך זה.

הדבר השני הוא, כולנו יודעים שהמעורבות הכי גדולה היא של הצעירים, נכון בינתיים וזה טוב, שעד עכשיו הייתה הנטייה ללכת על הדגים הרקיקים, כלומר לקחת את מה שנקרא החיילים הקטנים, עכשיו הולכים יותר על ראש הפירמידה ועל אלה שיושבים מלמעלה, זה משאיר אנשים בחוץ עם נשק, לא ברור איך יפעלו, כל אחד יתחיל לארגן לעצמו קבוצה כדי להמשיך להרוויח כסף, זה משהו שצריך לטפל בו במחשבה רבה, איך מטפלים בעניין הזה.

הצעירים הם אי אפשר, אני הייתי מציעה ליושב-ראש גם לייחד דיון מיוחד על התגייסות וסנכרון בין כל המשרדים בלטפל בצעירים, ולתת להם אופציות חוץ מאשר להיות מגויסים, תוכניות הנערים, נוער בסיכון על הפנים בעיני, אני לא חושבת שיש עבודה טובה במקרה הזה, אולי באמת לייחד, ושוב, אני מסכימה עם חבר הכנסת שסנכרון בין המערכות השונות, זה דבר שבלתי, שלא יכולים לוותר עליו, חייבים לעבוד, לדבר עם האוכלוסייה הערבית, לא עליה, ואנחנו לא מגזר, אנחנו אוכלוסייה, יש לה הנהגה, יש לה מוסדות שצריך לדבר איתם ולבדוק את דעתם בכל הצעדים של התוכניות המתוכננות.

אני מאוד מקווה שבאמת, הגישה שאנחנו רואים היום בחלק ממשרדי הממשלה, במיוחד במשרד הכי אחראי על הנושא, נושא הפשיעה, אני מאוד מקווה שיהיה איזה שהוא שינוי בגישה הזו, שיסתכלו על האוכלוסייה הערבית כאזרחים שמגיע להם ביטחון אישי, ושהמשטרה אמורה לשרת אותם ולא לדכא אותם.

תודה רבה לחברת הכנסת עאידה סלימאן, נאור שירי בבקשה חבר הכנסת.

תודה, אני לא אאריך, גם כי מרגיש שאין לי אנרגיות אחרי היום, ואולי זה השיטה לעשות ועדת חוקה בבוקר, מרוקנים לכולם.

פעם ראשונה אין לך כוח כחבר כנסת, סוף סוף לא שלושה אנשים בבית ממול ייקחו לך את הכוח, סוף סוף אתה חבר כנסת אמיתי נאור, חבר כנסת אמיתי.

אני מת שתסביר לי איך אתם נותנים כוח לכנסת אבל זה כבר דיון אחר, אין כנסת יש לי חדשות גם בשבילך, אתה חבר כנסת כלום, אין כנסת יש ממשלה, אבל עזבו זה לא הדיון, אפשר לפתח את זה.

חבר הכנסת נאור שירי הבמה שלך.

כן אז באמת תודה, תודה על הדיון אדוני היושב-ראש ועל ההזדמנות לדבר, קודם כל אני חושב שאחרי הדברים של סגן השר לשעבר חבר הכנסת סגלוביץ', נותר לכולנו סביב השולחן להצטער שהוא לא זה שממשיך את העבודה ובטח הוא יוזם הרעיון, אז אני חושב שכולנו מצטערים על זה.

באמת רק שאלה כי אני לא רוצה להאריך, דיבר פה סגן השר לשעבר חבר הכנסת סגלוביץ' על האופן הוורטיקלי והרוחבי, ומהדברים שלך, סליחה השלט שלך הפוך, סליחה ניצב משנה.

ניצב משנה שרביט.

ניצב משנה שרביט, אז אני הצלחתי להבין שאתם כן ממשיכים בעבודה, אבל אנחנו יודעים שהאיכות, גם איכות הפעולה וגם האפקטיביות של התוכנית, היא תוכנית שבעצם עובדת בצורה רוחבית, אני רוצה רק לשאול ואני אשמח לקבל על זה תשובה, אם יש שולחן שיושבים סביבו כל אותם גורמים שאמורים לתרום לאפקטיביות של התוכנית, האם זה מתקיים? מי מרכז את זה? ומה תדירות המפגשים?

תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת.

תודה צביקה, שומעים אותי?

כן, אני התותחן שומע אותך כן.

אני אתחיל בעצם מזה שבגלל החשיבות לטיפול ומיגור הפשיעה זה אחד השיקולים שהביאה גם חברת הכנסת וביחד עם הקואליציה שהאמינה שאין דרך אחרת להשפיע בלשנות את החברה הערבית, נאור בעצם האשים את - -, אבל מה שחשוב בעיני הוא בעצם להמשיך את התוכנית 549 שקודם סגן השר לשעבר סגלוביץ' אמר, זו תוכנית מורכבת שבעצם לוקחת את כל המרכיבים בשביל לטפל בארגון הפשיעה בחברה הערבית.

אנחנו רואים כן ניצנים כמו שנאמר כאן שיש יריד של 16% ואנחנו אומרים שכל אדם זה עולם ומלואו ואני מקווה שהירידה תמשיך ואנחנו נגיע לאיזה נקודת זמן שלא יהיו מקרי רצח בחברה הערבית, אבל לצערנו אנחנו עדיין רואים את נתוני הרצח שאנחנו רואים בחברה הערבית.

מה שהדהים אותי, בעצם אנחנו מתקרבים למה שרואים באווירה הכללית, שגם משפחות הפשע מתחילות להיכנס איך שהוא גם לשלטון המקומי ומשפיעים איך שהוא על הרשות המקומית כי בעצם השלטון המקומי זה יכול להיות מקום אולי להלבנת הון אולי להעברת כספים.

אז אני אשאל, האם למשטרה יש תוכנית להתמודד עם המקרים האלו?
והשאלה השנייה, ראינו שיש ירידה של 16% והשאלה בעצם היא כמה מקרי רצח פוענחו עד עכשיו?

אני אזכיר, באווירה באקלים שנמצאת בה החברה הערבית, עדיין אין אמון מלא במשטרה וביכולות האמיתיות של המשטרה למגר את הפשיעה. אני אתן דוגמאות, המקרה המצער שהיה לפני שבוע שבועיים, מקרה האונס שהיה בגדרה, כמובן אנחנו מכירים ומגנים אותו בתוקף, אבל תוך זמן קצר, תוך 24 שעות התוקף שעשה את האונס נעצר, האונס תוך 24 שעות נעצר, ואנחנו רואים הרבה מקרי רצח בתוך החברה הערבית, אין אנשים שנעצרים, אין אנשים בהליך משפטי, ובגלל זה המצב עדיין נשאר, שאני כערבי כחברה, עדיין לא מאמין שהמשטרה כן עובדת בצורה רצינית בשביל למגר את הפשיעה.

הדבר הזה זה חלק מהבעיה, ואני אשמח לקבל תשובות איך בעצם אפשר לחזק את האמון בין החברה הערבית לבין המשטרה? דבר שני, מה שנאמר כבר חשוב מאוד לערב את החברה הערבית, לדבר עם החברה הערבית.

יש הרבה גם פעולות מסביב לפעולות של האכיפה הישירה, זה כל הפעולות של החינוך, המשטרה עוסקת בתחום הזה ומשרד החינוך, לדוגמה אני אתן, יש לנו חמישה מרכזי נוער שהוקמו בכמה שנים האחרונות, ותוך חודש חודשיים הם נסגרים, ומרכזי נוער זה חשוב מאוד לנוער, שזה ייתן לנוער בית חם בשעות שאחרי הבית ספר, להעסיק אותם, ללמד אותם, וזה חשוב מאוד לטפל בכל הנוער הזה, כי אם לא יטפלו בו, זה יכול גם לשמש כמקור בעתיד, גם לשמש כחיילים בארגוני פשע.

תודה רבה לחבר הכנסת יאסר חוג'יראת. אנחנו נשנה רגע את הסדר, ניתן לניצב משנה שרביט לתת תשובות, ומיד אחרי זה נעשה רצף של סקירות ורק אחרי זה נשאל שאלות ונשלים, רק ניתן לניצב משנה שרביט להשיב בסדר?

אני רק אגיד שגם יש לי חלק מהתשובות לשאלות ששאלו חברי הכנסת, ויש לי כמה תשובות להגיד להם בעניין של האמון.

אני אתן לך את הזמן מבטיח לך, לא יצא מפה מישהו בלי לדבר, גם על חשבון הזמן שלי. ניצב משנה שרביט בבקשה.

תודה, אני אנסה לענות על חלק מהשאלות, אני לא בטוח שאני הכתובת אבל אני בהחלט אנסה.
נתחיל במה שאמר חבר הכנסת סגלוביץ', אז באמת יש שבע הצעות חוק שמונחות או במשרד המשפטים או כבר בכנסת, ובשלב כזה או אחר לאישור של חוקים רלוונטיים למבצע מסלול בטוח, אפשר לתת לך סקירה של ההצעות אם תרצה, למשל חיפוש ללא צו של מצלמות, למשל בנושא סחיטה, למשל בנושא אמל"ח וכו.

אתה מדבר על הצעות חוק?

הצעות חוק כן.

כדאי מאוד להעביר אותם אלי.

חלקם בהצעה ראשונה, חלקם רציפות מה שאמר חבר הכנסת.

אז אני כבר אומר לך, כדאי מאוד להביא אותם אלינו, אנחנו נזרז את התהליך שלהם בהחלט, אפשר להגיש את זה מהוועדה, הצעות חוק של הוועדה.

הצעת חוק של האייר סופט הוועדה טיפלה, אישרנו אותה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, זה פשוט הכנסת התפזרה וזה לא עלה להצבעות, ברגע שהממשלה תבקש אפשר. לא הייתה ועדת הסכמות

אנחנו נעשה את זה, אני אעשה את זה, אם זה הצעות חוק חכמות, אין שום סיבה שלא נמשיך בהם, אין לנו מונופול על השכל, גם לא לקואליציה הנוכחית.

גם אני רוצה שזרז את העניין של חיפוש בלי צו.

קדימה סליחה שרביט.

כן, לגבי הדברים הנוספים, אז אמר חבר הכנסת סגלוביץ' באמת, המשטרה עושה, יותר טוב פחות טוב, זה המשימה שלה, בסוף בסוף היא עושה כי זה המשימה שלנו.

אמר חבר הכנסת סגלוביץ' שהוא איגד גורמים נוספים, משרדים נוספים שהוא איך אומרים לקח סמכויות שלכולם זה התאים, ורשות המיסים וכו', השאלה האם יש רציפות לזה, אז כרגע השר בדרך כלל בימי חמישי מקיים דיונים בהקשר של מסלול בטוח, עם נציגים של משרד המשפטים , של פרקליט המדינה, של רשות המיסים, של נציגי שב"כ ונציגים נוספים, זאת אומרת עדיין אנחנו ממשיכים את זה ומנסים לקחת, לא לקחת לגייס או לחייב את המשרדים הנוספים, למרות שהחלטת הממשלה כביכול מסלול בטוח הסתיים, אבל מבחינתנו אנחנו מנסים להבחין את הנושא הזה.

רגע יש לי חידוד כי זו הייתה שאלה שלי, לקיים דיון זה לא, לקיים דיון זה גם אנחנו עושים, מקיימים דיון, יש פה עבודה.

אני מסכים איתך, אבל גם חבר הכנסת סגלוביץ' אמר, שאין לו אחריות על - - אין לו סמכות עליו, אז הוא ברגע שהוא עושה את הישיבה אז כולם מגויסים לו.

לא, אבל ישיבה הפורום מתכנס מתוקף החלטת ממשלה, שניתן לו מנדט.

עדיין הוא לא יכול להנחות אותו תכנס לזה, או תצא ממנו. אבל ברגע שמקיימים דיון, ואני מסכים איתך שצריך להרים את זה להחלטת ממשלה, האם ממשיכים.

אז אני אחדד ואני אשחרר, אז יש דיון אין עבודה?

אני לא אמרתי שאין עבודה ממש לא, יש דיון, יש עשייה.

אני אחדד שוב, יש הבדל בין השולחן שהתכנס, שולחן העבודה או הדיון בין סגן השר לבין עכשיו? הדיונים שמתקיימים בנושא?

אני לא יכול להגיד לך אם יש הבדל בנושא כזה או אחר, יש אנשים, הנציגים שעכשיו ציינתי הם מתייצבים לישיבות האלה.

מי מסמן?

משרד הבט"פ.

זה לא הבט"פ.

אם אני יכולה רגע?

כן את יכולה בבקשה.

אני לילית, אני מהמזכירות הביטחונית של המשרד לביטחון לאומי, ואני יכולה לומר שהשר לאור ההבנה של הנחיצות והדחיפות, מתעתד וממשיך בפרויקט, ובמסגרת זה גם מתקיימות ישיבות שבועיות עם פורום שלם, גם עם משרד המשפטים, הפרקליטות, רשות המיסים, המשטרה כמובן.

אין החלטת ממשלה חדשה דרך אגב או הארכת תוקף.

יש שר או סגן שר אני לא יודעת יש?

אני יכולה לומר שכרגע הפורום שמתקיים פה עוד שבוע, זה הפורום שהיה גם בתקופתו של סגלוביץ'.

אני יודעת, אבל כולנו יודעים כאשר יושבים משרתי ציבור, את לא תוכלי להגיד משהו למשרת ציבור ממשרד אחר, לתת לו איזה שהוא הוראה או לבקש ממנו משהו, כי בסופו של דבר כולכם פה - - אם לא נמצא מישהו מהרמה שיכול לעשות את השילוב הזה ולבקש מרשות המיסים, לבקש משהו ממשרד אחר, אז זה לא מתקיים.

הדיונים האלה כשמסתיימים. כשהדיונים האלה מסתיימים, יש הנחיות לפעולה?

בוודאי, ואני יכולה לומר שכרגע מידי שבוע בימי חמישי, מתקיימות ישיבות שכותרתן זה מסלול בטוח, הלחימה בפשיעה בחברה הערבית, ממש המשכיות, כשהכוונה היא באמת לכנס את כל הפורום הרלוונטי של כל העוסקים במלאכה, ולדאוג לכך שהעבודה והפעילות הטובה תתמשך, תוך כדי דגש על פעילות מניפה, זאת אומרת שיתופי פעולה של כל גורמי האכיפה, מרשות המיסים, הפרקליטות, ממש להמשיך באותו תהליך של שיתוף פעולה, שיש הבנה עד כמה הוא חשוב.

בנוסף יש גם פורום במחוז הדרומי, שגם הוא הולך להתקיים ולהתחדש, אז זה כרגע נכון להיום, אני יכולה להגיד שאני עדה, ואני נוכחת בישיבות כאלה ברשות של השר לביטחון לאומי, לאור ההכרה בחשיבות של הפעילות ללחימה בפשיעה הערבית בכל ההיבטים.

תודה רבה, מיצינו אני חושב את העניין הזה, שרביט עוד משהו?

כן עוד שני נושאים, לגבי אמון המשטרה, חבר הכנסת, אז במסגרת כל תפקידי במשטרה, גם כמפקד יחידה וגם - - בחיים לא מסתכלים על הקורבן אם הוא קורבן ממגזר כזה או אחר, נותנים את כל המאמצים לטפל בכל תיק חקירה, אם זה אונס בגדרה או לא עלינו במקום אחר, אין אצלנו כמובן את זה, אמון במשטרה אני מקווה מאוד כמה שיותר יתחזק.

האמון במשטרה לא יתחזק אם תמשיכו לתת תשובות כאלה, כי כולנו יודעים שזה לא נכון מה שאמרת בממשלה הקודמת, לצערי הרב.

לגבי סטטיסטיקה אדוני, אז אנחנו באמת, אי אפשר למדוד שנה מול שנה, אנחנו מצפים שיהיה זמן.

תודה רבה, ניצב משנה שרביט, חברים בואו נתקדם אחרת אנחנו נשאר תקועים.

יש ליקויים כל כך חמורים במודיעין המשטרתי, יש דוח שלם של המבקר.

חבר הכנסת עמית, בואו נשאיר את זה רגע, אני מבטיח לכם אנחנו נקיים על זה עוד דיונים, לא נסתפק בזה, אבל איזו שהיא תמונת מצב ראשונית בואו נגבש לעצמנו, משרד ראש הממשלה בבקשה.

בוקר טוב.

עכשיו כבר צוהריים.

עכשיו כבר צוהריים, אפשר לשים את המצגת?

אפשר.

בגדול, חלק מהדברים כבר כיסינו, וכן אני רוצה לתגובות של חלק מהאנשים, חברת כאן לומר פה, שפתחת בדברך, ההחלטה הזאת יש לה נתח מאוד נכבד של שני שליש מהתקציב שהולך לנושא אכיפה, יש לה עוד נתח של קצת יותר משליש מהתקציב שהולך לנושאים רכים, אז בנושא של טיפול בצעירים, הפחתת אלימות בבתי ספר, זה עוד תחומים שקיימים בהחלטה 549 ותיכף קצת ניכנס אליהם.

בגדול אלה היעדים של כלל ההחלטה, שזה השישה היעדים של המשטרה, פלוס הנושא של הפחתת אלימות בבתי ספר, והבחנה של כמות הצעירים חסרי המעש, שני הדברים האלה כמו כבר צוין פה סביב השולחן, הם עוד מוקד לעשייה.

אם תעביר לשקף הבא, אז בעצם אנחנו מדברים על תוכנית שמורכבת מהנושא של האכיפה המשולבת מסלול בטוח עליו דיברנו עד עכשיו, יש לו מרכיב של הגברת הנוכחות המשטרתית והמשילות בישובים עצמם, שזה פחות מאבק בין פשיעה חמורה אלא באמת שמירה על הסדר הביטחוני של האזרחים ביישוב, שוב המשטרה מאוד מגויסת גם לנושא הזה, ואנחנו נגיד על זה כמה מילים.

יש את המענים לבני נוער בסיכון ומענים חינוכיים, היקף המענים בהחלטה 549 הוא קטן, כמו שהזכיר סגן השר, יש שם את החלטה 550 ויש גם תוכניות נוספות ביישובים, שהישובים יכולים לבנות עליהם בשביל לתת מענה בתחום הזה, והנושא של טיפול בחסרי מעש ושיקום עבריינים מכורים, שזה הצד השיקומי של ההחלטה, כדי לראות שמישהו שכבר היה בפשע או עומד להיכנס לנושא של הפשיעה, או נמצא על הגבול של הנושא של הפשיעה, יהיה לו איזה שהוא טיפול ומענה.

ושלושת התחומים שאינם אכיפה משולבת, אנחנו גם מקימים ומטמיעים בראשות הרשות לביטחון קהילתי של המשרד לביטחון לאומי שלא נמצאים פה היום, אנחנו גם מטמיעים מנגנונים שהם מנגנוני תיאום שעובדים ברוחב, יש מודל יישובי שאמור לפעול בכל אחד מהיישובים, שלושת הקודקודים שלו, זה הרשות לביטחון קהילתי, שזה הזרועה האזרחית של המשרד לביטחון לאומי, מפקד תחנת משטרה, ו/או מנכ"ל יחידה, שסביב השולחן יושבים כלל השותפים ביישום החלקים השונים של ההחלטה, ותיכף נדבר על זה.

קודם כל כמה פרטים יותר טכניים. אנחנו מדברים על סדר גודל של 51 פעולות שאינם אכיפה משולבת בתוך ההחלטה בתחומים שדיברנו עליהם, השנה שנת 2022 מבחינתנו הייתה יותר שנת התארגנות של המשרדים, דאגנו לתקצוב המשרדים, אישור תוכניות עבודה, העברת התקציבים למשרדים, בימים אלה אנחנו באמת רואים יותר ויותר פעולות שכבר נפתחות בשטח, אז אנחנו היינו עכשיו ביחד עם הרשות לביטחון קהילתי בסיור ביישובים, אנחנו רואים שירותים של משרד הרווחה שמתחילים לעבוד, שירותים של תעסוקה שמתחילים לעבוד, שירותים של משרד החינוך שמתחילים לעבוד בבתי הספר, אנחנו מאוד מקווים שעכשיו בשנת 2023, נוכל למלא את החלקים האחרים של המשפך ונראה יותר ויותר פעולות שמגיעות לכדי ביצוע.

אנחנו רואים שכבר מחצית הפעולות נמצאות בביצוע או בביצוע חלקי, ביצוע חלקי יכול להיות שביישוב או שניים זה לא עובד אבל באחרים כן, ואנחנו מקווים באמת בחודשים הקרובים, להשלים את ההערכות בכל היישובים. נסיה את רוצה?

אני אשמח, אני נסיה יודיץ' מנהלת מחלקת תכנון במשרד לביטחון לאומי, יש גם כן מצגת שלנו אני אשמח אם יהיה אפשר להעלות אותה.

אני כן אומר שמבחינתנו, אתה ככה התייחסת אדוני היושב-ראש להפקת הלקחים וללינקג' שבעצם שצריך לעשות בין העשייה שהייתה.

מה שבאמת רציתי לבוא ולומר, זה שהחלטת הממשלה 549, ועכשיו אנחנו יכולים לראות אותה גם כן על המסך, זו בעצם החלטה שמתייחסת לא רק להיבטים האופרטיביים התפעוליים כפי שהם מובאים ליידי ביטוי בתוך ראש החץ של החלטת הממשלה הזאת במסלול בטוח במבצע האופרטיבי, החלטת הממשלה מסתכלת על כלל ההיבטים המערכתיים והממשלתיים, על אף שהם גם באים ליידי ביטוי בתוך מסלול בטוח עצמו.

החלטת הממשלה למעשה עוסקת בכמה צירים מרכזיים, ראשית מדובר במאבק בפשיעה המאורגנת והחומרה, אנחנו לאו דווקא נוקטים במונח משפחות פשיעה, אלא מסתכלים על המאבק בפשיעה המאורגנת והחמורה, וכאן אחד מהבשורות שהגיעו בהחלטה הזאתי, זה בעצם חיזוק מאוד משמעותי של המערכים הייחודיים למאבק בפשיעה, הימ"רים, היל"פים, היאכ"לים, הוקצו סך הכל 800 תקנים כפי שציינתי, ואף יותר מזה הוקדמו תקנים גם כן מהשנה הנוכחית, ומתוכם כ- 100 תקנים בהקשר של הימ"רים והיל"פים וזה מהבחינה הזאת.

בנוסף היה רכיב שהתייחס לעיבוי הנוכחות ברחוב הערבי, כלומר גם כן תוגברו הכוחות בתחנות, בתחנות בחברה הערבית, בוצעו מבצעי אכיפה ממוקדים, וגם ניתן ביטוי להיבטים הטכנולוגיים, שאני חושבת שלא ניתנה מספיק הדעת בדיון עד עכשיו להיבטים האלו, יש פרויקט בשם סייף סיטי, שמופעל בעיר עכו ובעיר לוד, שזה פרויקט טכנולוגי, שאנחנו חושבים שזה בהחלט מוקד שיהיה אפשר ללמוד ממנו.

שאמור לתת מענה למה?

הוא בעצם אמור לתת מענה כולל לבעיות של פשיעה ואלימות בחברה הערבית באזור מסוים, כלומר אנחנו שוב פעם מקדישים תשומת לב למענה האזורי הנקודתי, אבל כפי שוודאי אתם יודעים גם קיימת בעיה של דיווח, ואחד מהמדדים שניתנו על ידי המשרד לביטחון הפנים דאז בשנת 2022, מתייחס להיקפי הדיווח בחברה הערבית, אנחנו ראינו שהנתונים לא מניחים את הדעת, ומהבחינה הזאת שימוש באמצעים טכנולוגיים, יכול לסייע באיסוף ראיות לעניין הדיווח, גם כאן הדברים לא חפים מצורך בהסדרה משפטית, וגם כאן יש לנו אתגר משפטי.

אז כמו שדיברנו, יש את כל ההיבט האכיפתי שכולל - -

הנושא של האמצעים הטכנולוגיים הוא מאוד קריטי כשאנחנו מגיעים לעבודה בתוך הרשויות המקומיות, כי יש פה איזה סוג של מאזן רע, כי הציבור לא מדווח אז אי אפשר לתפוס את העבריינים, אבל לא תופסים את העבריינים אז הציבור מפחד לדווח.

עכשיו הנושא של מצלמות, שם לך איזה שהוא מקום אובייקטיבי, מאפשר למשטרה לעבוד, מביא הוכחות גם לציבור שקרה משהו ואפשר לעשות איתו משהו, וכל הנושא הזה של אמצעים טכנולוגיים, ככל שאנחנו נמצאים יותר ביישובים, הופך להיות בעיננו יותר ויותר חשוב, לצד אמצעים רכים ואמצעים קהילתיים ושיקום, יש פה משהו שיכול להיות מבחינת גיים ג'נג'ר מבחינת בניית אמון הציבור.

שאלה, למה אין באמת? למה מבצע התקנה, הרי בערים רבות בישראל, הרשות המקומית יש לה מצלמות שבכל העיר את רואה שמנגנון מיוחד, מי נכנס, מי יכול להיות בצוות, למה שגם אם הרשות המקומית לא משתפת פעולה, שהמשטרה תשים?

אני חושבת שבשרד לביטחון פנים יענו על זה יותר טוב, אני באה ומסתכלת מהצד מההיבט של תכלול, אני חושבת שאנחנו לומדים, ואני חושבת גם שהרשויות המקומיות לומדות, עם הצד של כן לקחת יותר אחריות ומה האמצעים שאנחנו יכולים לעזור, לאפשר להם לקחת יותר אחריות, ואיך שהוא לשבור את המעגל הרע הזה שנוצר בנושא של אמון המשטרה.

יש מבצע כזה, אני שואל שאלה מעשית, האם יש מבצע התקנת מצלמות, בוודאי באזורים שהם אזורים אדומים כמו שאת אומרת, שיהיה מוקד שליטה גם מחוץ לעיר אם זה בלתי אפשרי בתוך העיר?

אז אני שנייה אתייחס לרכיב של הטכנולוגיות ואני אתייחס אליו בשני מובנים, אבל אני ברשותך אנסה שנייה להציג את התמונה המלאה, ואז אני אעשה עוד זום אין לגבי ההקשר הטכנולוגי.

אז במסגרת 549 יש לנו את ההיבט שמדבר על ההיבטים האכיפתיים, יש היבט שמדבר על תיקוני חקיקה, כלומר על ההיבטים ההסדרתיים, וגם יש לנו נדבך שהוא נדבך מאוד משמעותי, שבא ומתייחס, אני לא אוהבת להשתמש במונח המענים הרכים, כי אנחנו לא מדברים כאן על מענים רכים, אנחנו מדברים כאן על מענה משלים שמדבר על מניעת אלימות בקרב הקהילה.

כחלק מסל המענים הזה, אנחנו מתייחסים גם לאפשרות להקים יחידות לשיטור עירוני במסגרת החלטה 549, נקבע כי יוקמו תשעה יחידות לשיטור עירוני, מתוכם כבר שתיים קמו בפועל, בג'לג'וליה ובכפר יאסיף, אנחנו מתמודדים עם אתגרים בשאר הרשויות, אבל אנחנו כן צופים שהדברים יגיעו ליידי מימוש בשנה הנוכחית.

וכמובן שחייבים להזכיר את מה שטלל ממשרד רוה"מ התחילה לעסוק בו, את הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי היא זרוע משמעותית בתוך המשרד לביטחון לאומי, שתפקידה לעסוק במניעת אלימות, ועל מנת לעשות את זה גם במסגרת 549 התמקדנו בשני צירים מרכזיים.

ציר אחד מדבר על המודל היישובי, שבמסגרתו נעשות פעולות משולבות למניעת אלימות בכלל יישובי המגזר הערבי, כמו כן אנחנו מתמקדים בהחלטה 549 על פרויקט שנקרא פרויקט עוצרים את הדימום, שבמסגרתו ניתן מענה נקודתי, ייעודי, ממוקד, ייחודי לשבעה יישובים בחברה הערבית, שמתמקד לא במניעת אלימות באופן כללי, אלא במניעת אלימות חמורה, ומהבחינה הזאת אנחנו שוב פעם נראה את שילוב הזרועות בציר האכיפתי, פרקליטות משטרה לצד שילוב זרועות של כל ההיבטים, של רווחה, חינוך, רשות מקומית בשביל לייצר גם כן את האקלים הקהילתי, ואני יכול לומר עוד הרבה על הפרויקט הזה, אבל אני כאן אעצור, ואני אנסה להשיב על ההיבטים הטכנולוגיים, ואז אני אשמח אולי להתייחס קצת עם הפנים קדימה, וגם כן לחיבור למבצע האופרטיבי למסלול בטוח.

ההיבטים הטכנולוגיים, אנחנו נראה אותם מגיעים לידי ביטוי בהקשר של 549 בשני מופעים, פעם אחת כפי שציינתי בפרויקט עיר בטוחה, פרויקט סייפ סיטי, הפרויקט הזה ממוקד בעיר לוד ובעיר עכו, בעיר עכו הדברים כבר הגיעו לידי מימוש ונחנכה נקודת המרינה. בעיר עכו קיימת פריסה של מצלמות ושמרוכזות לכדי מוקד אחוד בעיר, אבל גם שמה הדברים עדיין לא הושלמו לחלוטין, בלוד אנחנו נחשפים לאתגרים רבים יותר, מדובר בעיר גדולה יותר, אבל גם שם אנחנו צופים שבשנה הנוכחית, אנחנו נראה התקדמות שהיא התקדמות משמעותית.

בגלל שאנחנו מבינים שהסייפ סיטי הוא פרויקט שהוא פרויקט מוצלח, כבר בשנה הנוכחית במסגרת תיקון להחלטת ממשלה 549, הרחבנו, ניסינו להרחיב ככל הניתן את הפרויקט מלוד לעיר רמלה, וגם לשם הוקצו משאבים, חשוב להגיד שהפרויקט סייפ סיטי, הוא לא פרויקט טכנולוגי גרידא, מדובר כאן גם כן בפריסה של כל המערכים הטכנולוגיים כפי שדיברנו עליהם מצד אחד, ומצד שני בהקצאת המשאבים, התקנים שידעו לתמוך את הדבר הזה, את המהלך הזה.

זה היבט אחד של טכנולוגיה, היבט שני של טכנולוגיה מגיע כחלק אינטגרלי מתוך התוכניות של הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, עוסקת פעם אחת בציר הקהילתי באמצעות תוכניות ייעודיות, באמצעות הקצעת כוח אדם ייעודי לרשויות המקומיות, ופעם שנייה באמצעות גיבוש תוכניות טכנולוגיות של פריסת מערכים טכנולוגיים, יחד עם הרשות המקומית, יחד עם משטרת ישראל עם מפקדי התחנות בשטח.

ואנחנו יכולים ראות שאדוני היושב-ראש, שפרויקט עוצרים את הדימום בשבעת הישובים, ששמה התעקשנו שיהיה סנכרון מלא בין משטרת ישראל לבין הרשות הלאומית לביטחון קהילתי לבין הרשות המקומית, שזה מצריך קשב ארגוני לא פשוט, אנחנו רואים שגובשה שם תוכנית שהיא תוכנית טובה, ואנחנו מאוד מקווים שהחסמים הבירוקרטים שיוכלו להביא לפריסה של התוכניות האלה, יוסרו כבר ברבעון הנוכחי, ואנחנו נראה את הדברים קורים בשנת 2023.

אני אגיד משהו, במסגרת עוצרים את הדימום, את שבעת הערים הללו כמובן תוקצבו על מנת להגביר את הביטחון, זה אומר גם התקנת מצלמות, ויש המון שילוב של משתתפים בתוך שבעת הערים הללו, ואמרו באמת, אמרו את זה גם לתקשורת שאנחנו צריכים עוד, שהפרויקט הזה יימשך לא לכמה שנים, כי באמת הרגישו במהלך הפרויקט הזה, שקיבלו עוד צרכים, הרכבת מצלמות אבטחה - - ועוד הרבה תחת הפרויקט הזה.

אנחנו נלך לבקר באחת הערים האלה כדי לראות את הפרויקטים האלה בהחלט.

ועוד פרויקט שנקרא ערים ללא אלימות.

אני אתייחס לזה רק שנייה בבקשה אני אתייחס לזה.

דקה ואנחנו ממשיכים.

בסדר גמור, ואז אני אומר איזה שהיא מילה אחרונה עם הפקת לקחים קדימה.

בבקשה.

עיר ללא אלימות, זה בעצם פרויקט שהיה קיים בעבר, בעצם הפרויקט הזה נכנס תחת הפרויקט, זה היה מערך שהיה קיים בעבר, הפרויקט הזה היום חוסה תחת הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, יחד עם פרויקט מצילה, עם מערכים נוספים, עם הרשות סביב אלכוהול, הכל אוחד תחת הבית הזה.

אם אנחנו מסתכלים עם הפנים קדימה, אני חושבת שלמסלול בטוח ולמהלך האופרטיבי שנעשה, יש מקום ייחודי ומשמעותי, וגם השר לביטחון לאומי כפי שצוין מקודם על ידי המזכירות הביטחונית שלנו, אנחנו רואים כמובן את החשיבות של ניהול הדברים הלכה למעשה.

בנוסף אני חושבת ש- 549, והיום אנחנו מבינים את הצורך בביסוס תשתיות פעולה בין ממשלתיות, בגיבוש תוכנית לאומית שמתבססת על ראשית צירים, שמסגרתה משטרת ישראל מגדירה יעדי אדם, יעדי מקום ויעדי תופעות, וכל הממשלה מסונכרנת סביב זה, ואנחנו צריכים לדעת בהחלטת הממשלה הבאה, אני באמצעות הוועדה הזאת, איך אנחנו מצליחים לייצר תהליכים כאלו, שהם לא מבוססי כריזמה, שהמגזר הממשלתי יודע איך לנהל את הדברים האלה בצורה שוטפת.

ותובנה נוספת בהקשר הזה, שאנחנו מבינים את הייתרון היחסי גם כן של פעולה אזורית, ולא רק של ההסתכלות האזורית על הצורך באכיפה מקומית, תודה רבה.

נהדר תודה רבה על הסקירה, אני אתן לך עוד רגע בסדר שנייה. מחכה לנו על הקו יוסי מימון מהמל"ל, אני רוצה לשמוע אותו ואז נחזור אליכם, הוא רק בזום בסדר, יוסי אנחנו איתך. פואד אתה רוצה? יאללה בבקשה.

פואד אחמד, אני אחראי התקשורת הערבית בדוברות המשרד לביטחון לאומי, אני רוצה להתייחס לקמפיין התקשורתי של מבצע מסלול בטוח, בנוסף לכל ההד המבצעי שהיה בשטח, אנחנו פעלנו ביחד עם מערך הסברה לאומי במשרד ראש הממשלה, קמפיין תקשורתי גדול, באמת גדול בגלל ששמו הרבה מאוד תקציב לראשונה, לקמפיין ייחודי לחברה הערבית, בנושא הפשיעה והאלימות בחברה הערבית.

אז מטרת הקמפיין כמו שאתם רואים במצגת, זה לחשוף את הפעילות של מסלול בטוח, לחזק את הביטחון האישי ותחושת הביטחון האישי, לגרום לשיתוף פעולה של החברה הערבית עם הרשויות ובראש ובראשונה עם משטרת ישראל, וגם בכך להגדיל את כמות הדיווחים למוקד 100 של המשטרה.

מטרת הקמפיין זה לחשוף את העבודה המבצעית בשטח של המשטרה, כדי להגביר את האמון של האזרחים בחברה הערבית, שיראו שהנה, הממשלה והמשטרה פועלת על מנת למגר את תופעת האלימות והפשיעה בחברה הערבית, כי כולם סובלים מחוסר אמון.

אז אנחנו חשבנו וראינו שדרך - - -

כמה זמן זה פועל? כמה זמן התוכנית הזאת פועלת?

הקמפיין התחלנו לבסס אותו בחודש מרץ.

לפני שנה?

כן בדיוק, והקמפיין עלה מ- 19 במאי עד אוקטובר, והוא יחזור בעזרת ה', הוא הופסק בגלל - -

אתה יודע להציג לנו מה השגנו?

כן בדיוק.

בבקשה.

אז יש לנו פה סיכום כללי, קודם כל אני אגיד שבחודש ינואר הקמתי את מערך הדוברות בשפה הערבית במשרד לביטחון הפנים, שזה אומר הקמת דף פייסבוק, אינסטגרם, טיק-טוק, אפילו טיק-טוק אין לנו בעברית, הקמנו אותו בערבית, יש לנו עכשיו בפחות משנה מעל 22 אלף עוקבים בטיק-טוק בשפה הערבית של המשרד לביטחון פנים, ואתם רואים פה את הנתונים של הקמפיין כמה הגענו.

הגענו למעל 36 מיליון חשיפות לקמפיין באתרי חדשות האינטרנט לחברה הערבית, כמו פאנט ווסקם בוקרה כל אלערב וכל אתרי החדשות, יצאנו גם בשלושת תחנות הרדיו המרכזיות, תאגיד השידור בערבית, שמסק ואינסק והגענו למעל 20 מיליון חשיפות לחומרים של הקמפיין ברשתות החברתיות, באתרים של המשרד לביטחון הפנים, שזה פייסבוק, אינסטגרם והטיק-טוק.

אתה יודע להשוות את זה לחשיפות של קמפיינים אחרים?

לא עשינו את זה, אבל את הכמות הזו קיבלנו אותה גם מלב"מ, לב"מ הם אלא שמתפעלים, אנחנו שמים את האסטרטגיה, הם אלה שמתפעלים ועושים את הקידום, הם חברת יח"צ ייעודית מחברה ערבית, כדי שגם תיתן לנו ייעוץ נוסף על איך ממש להעביר את המסר בצורה נכונה לחברה הערבית ולהגביר את תחושת הביטחון.

אני גם אגיד עוד משהו, אנחנו היינו מתכנסים מחודש אוקטובר לפני שאני נכנסתי למשרד, ועד דצמבר, עד כניסת הממשלה החדשה, כל יום שלישי דיון של כלל משרדי, בראשות גד עזרא, מנהל מטה הסברה לאומית ממשרד רוה"מ, עם דובר השר, עם דוברות הפרקליטות, משרד המשפטים, רשות המיסים מעל עשרה משרדי ממשלה, וכל ימי שלישי היה לנו דיון שבועי, והיינו מגבשים אסטרטגיה, הולכים ורואים מה הלכי הרוח, איך חושבים, האם השתנתה תחושת הביטחון, וגם הפקנו שני סקרים, סקר לפני הקמפיין וסקר אחרי הקמפיין, לצערי הסקר לא היה חיובי ואנחנו לא מופתעים, כי זה שוב קמפיין ראשון, עדיין צריך עוד להמשיך בפעילות ההסברה, כי אני הייתי גם אחרי כל קמפיין, הקמפיין הוא היה של כמה קמפיינים בתוך הקמפיין, של כמה סרטונים של כמה פעילות, ואחרי כל פעילות שהייתה מסתיימת באוויר, הייתי עושה דוח למנכ"ל של הלכי רוח, איך התגובות, האם מאמינים או לא מאמינים.

יש כזה דוח?

כן.

אנחנו נוכל לראות אותו?

במצגת אחרת.

לא פה, אבל נוכל לראות אותו?

אני אעביר לך אותו, ויש בתוך המצגת מה באמת חושבים, איך תחושת הביטחון, איך צריך לתפעל ולחזק, ואנחנו גיבשנו עוד אסטרטגיה עם חברת הפרסום, כדי לצאת מחדש לקמפיין, אבל אנחנו חיכינו שהממשלה החדשה תיכנס וייכנס הנהלה חדשה למשרד ומנכ"ל חדש, כדי להחזיר את הקמפיין לרשתות החברתיות, כי זה מאוד חשוב להמשיך ולהקשיב.

והדבר באמת הכי חשוב, זה לא רק היה לתפעל סרטים וסרטונים ולשים אותם, אלא היינו עוקבים ורואים כל תגובה ותגובה, ושמים אותם בדוח כדי להמשיך ולראות את תיעוד של התגובות מסרטון לסרטון, האם יש יותר תחושות ביטחון, פחות, האם הסרטונים האלה אמינים בעיני הציבור בחרה הערבית, ואת כל זה עשינו במסגרת הקמפיין.

עוד דבר חשוב שיצא במהלך הדיונים של כל פורום התקשורת הכלל משרדית שמתעסקת במסלול בטוח, עשינו כמה יוזמות בבתי ספר, למשל, בגלל שדיברו חברי הכנסת על מה אתם עושים גם בשטח, אז יצאה יוזמה מתוך הפורום הזה, משרד המשפטים יחד עם משרד החינוך, הלכו פרקליטים דוברי השפה הערבית לבתי ספר בחרה הערבית, כדי מגיל קטן לדבר איתם על החוק, על שמירת החוק, על לשמור ביטחון, על כל הנושאים האלה, אז גם את זה עשינו בהרבה בתי ספר, שהלכו פרקליטים וגם גורמים מהמשטרה, שהלכו ועשו הרצאות בשפה הערבית לבתי ספר בחברה הערבית, וזה באמת רק חלק, לא כל החלקים שעשינו הלך הדיון הזה בהד התקשורתי וההסברתי למסלול הבטוח.

בהיענות של הציבור למסע פרסום הזה, לקמפיין הזה, אתם יודעים גם לעשות את זה בחתך גילאים? זאת אומרת כמה מבוגרים היו משותפים למשל לתהליך הזה?

הקמפיין היה מופנה מבחינת קידום ממומן, אנחנו - - שיגיע לאנשים מעל 18 בחברה הערבית, כן מעל 18 היה מותאם מבחינת הרשתות החברתיות אבל בטיק-טוק זה היה מגיע לכל הגילאים, כי היה מותאם גם בטיק-טוק, אתה יודע טיק-טוק זה שונה קצת מהפייסבוק, גם הפייסבוק והאינסטגרם פנינו יותר למעל 18 בטיק-טוק, פנינו לכל הגילאים בחברה הערבית.

אני אתייחס לזה בסיכום אז כדאי לדבר על זה, אני אתן לך עוד שנייה שרן.

ומשהו אחרון שמראה את החשיבות, רק בתקופת הקמפיין ממאי עד אוקטובר, יש כניסה לאתר של המשרד לביטחון לאומי בשפה הערבית, מעל 50 אלף צפיות וכניסות, וזמן שהיה בממוצע 3.17 דקות, זה אומר שלא רק נכנסים ויוצאים, אלא יושבים וקוראים ומסתכלים על הצעדים של האתר, על התוצאות של הקמפיין, כי אנחנו היינו מעדכנים כל שבוע את תוצאות הקמפיין, את תפיסות של המשטרה, כל הגורמים, רשות המיסים מאוד שיתפו פעולה גם והכל היה מעודכן באתר, והכל היה בשפה הערבית.

תודה פואד, נשארתי רק עם חברת כנסת אחת, אז על אחת כמה וכמה ניתן לה לדבר, שרן בבקשה.

תודה רבה, קודם כל בטח שבתקופת פיגועים שאנחנו רואים עכשיו, כשלא מעט מהמפגעים הם ממש נערים בני 13 14, אני חושבת שחשוב לתת דגש ולראות איך אנחנו במהירות בזק מטפלים בהמון המון פערים שהוצפו כבר לדעתי כבר בשנה האחרונה, בטח בשנים האחרונות, אנחנו מכירים את המגמה.

כיושבת ראש ועדת החינוך, עלו אצלי שתי בעיות עיקריות, שהייתי שמחה לשמוע קצת איך התקדמו מבחינתם, הבעיה הראשונה היא בעצם אי הגעה של ילדים לבתי ספר, נשירה ונשירה סמויה, וכשאנחנו עשינו סיור בנגב, כמות הקב"סים שהיו לאזור הנגב פר תלמיד, או לפחות תלמיד שנמצא בנשירה הייתה מזערית, זאת אומרת שיש ילדים במגזר הערבי שנמצאים בבית, שאף אחד לא יודע מה הם, מי הם , למה, כמה מה קורה איתם והשד יודע מה הם עושים.

אז חלק מהמסקנות היו, שחייבים לאייש ולתת יותר תקנים לקב"סים, כדי ללכת בפזורה, בכפרים להיכנס לשמה ולראות איפה הם נמצאים ומה הם עושים, האם נעשה משהו בעניין הזה? לדעתי עברו לפחות שישה חודשים מאז אותו סיור, מאז אותן מסקנות.

הדבר השני, תושבי נגב שהעלו בעיה קריטית אל מול המשטרה, שאותם נערים שלא מגיעים לבתי ספר, מסתובבים במכוניות עם עבריינים, ואותם עבריינים מנצלים את הילדים הקטנים האלה כדי לבצע פשיעה, אני אתן דוגמה של מנהל תחנת דלק בבאר שבע ששוחח איתי, שאמר לי הם מגיעים, אוטו מאחורה יושבים שלושה נערים עם כלים מחודדים, זה לא נחשב כלי נשק, או כשהוא רצה להגיד תלונה, לפחות אמרו לו שזה לא נחשב לכלי נשק, בתור כלי מחודד זה מוט ברזל משונן, או בקבוק זכוכית שבור, מאיימים על אותו מנהל תחנת דלק, לוקחים את כל הכסף שמה, ובורחים, כשמגישים תלונה או אפילו אם תופסים, מדובר בקטינים, ולכן הרבה פעמים לא עוצרים, לא מעמידים לדין, יוצאים עם דברים כאילו באמת, שפשוט חוזרים לאותו מעגל פשיעה, זאת אומרת שההרתעה לא נמצאת שמה.

אז השאלה שלי איך המשטרה, עברו כבר כמה חודשים, מתמודדת עם אותה תופעה של פשיעת קטינים, שאותם פושעים מבוגרים מנצלים אותם בעניין הזה, כי בסוף אותו ילד שלא נמצא במערכת החינוך, שיוצא ומבצע את הפשיעה בגיל כזה צעיר, מבין שהוא חי במדינה ללא חוק. איך אתם מתמודדים עם זה? מה הכלים שבעצם אתם נתתם לאותם שוטרים בשטח כדי להתמודד עם זה? מה אתם עושים אל מול אותם בעלי חנויות, אנשים שמסתובבים ברחובות, תושבים שבאים אליכם ומגישים את התלונות ובסוף לא קורה עם זה כלום?

אנחנו ניתן לך עוד מעט את ההזדמנות לתת על זה תשובה.

וגם משרד החינוך לדעתי צריך.

משרד המשפטים בבקשה.

תודה רבה, שמי האני ואקד, אני הממונה על פעילות משרד המשפטים בחברה הערבית, אני בעצם מתכלל את כל החלטות הממשלה שקשורות בחברה הערבית, לא רק החלטה 549, גם החלטה 550, גם החלטה 1279.

אל תעמיס עלי יותר מידי, 549 חשבתי מספיק לי, נוסף לי 550.

אתה רוצה גם 550 אני יכול, יש לנו עשרה פרויקטים נהדרים שמה אגב.

אני לא אאריך במילים, כי גם חלק מהדברים שנאמרו, אנחנו שותפים מרכזיים ומלאים בתוך הפעילות שנעשית שם, אני כן אדבר על הדברים שאנחנו עושים שלא הזכרנו, וגם אציין את היעדים המשותפים שיש לנו במסגרת החלטה 549, וגם נשאיר זמן ומקום שגם קרן תוכל להציג את כל נושא החקיקה שהמשרד שלנו מוביל בהקשר הזה.

מאוד חשוב.

אז כמו שאמרתי, יש לנו כמה חיצים שאנחנו חלק מהם, אחד זה החץ של האכיפה, דיברו כולם, הכניסו את הפעילות שלנו פנימה גם בהקשרים, גם מה שעשינו במסגרת מסלול בטוח, אבל גם במסגרת 549 יש לנו יעדים משותפים לנו ולמשרד לביטחון לאומי, ואלו יעדים מדידים, יעדים שאנחנו כל חודש מודדים וכל רבעון בודקים איפה אנחנו עומדים ביחד לתוכנית הממשלתית וביחס ליעדים שאנחנו צריכים לעמוד בהם.

חבר הכנסת שאל קודם על פענוח תיקי הרצח, יש לי את הנתון, אומנם הנתון רלוונטי לרבעון השלישי רק, עדיין אין לנו את הנתונים המעודכנים לשנה הזו, אבל גם אגב לישיבה הבאה, אני מקווה שכבר נוכל להציג את כל הפעילות של היעדים המשותפים.

לא נוותר לכם.

אין שום בעיה, אני יכול להציג אגב אם תרצה כבר עכשיו את היעדים של הרבעון השלישי נכון, הרבעון השלישי יש לי את הנתונים המלאים של כל היעדים המשותפים שלנו, זו הפעילות בתוך היעדים המשותפים, ששמה זה כולל בין היתר, פענוח תיקי רצח, פענוח תיקי אלימות חמורה, תיקי אמל"ח, אכיפה משולבת שזה כל נושא השולחנות העגולים, חילוט, אכיפה כלכלית, הפעילות שרשל"ה מבצעת, הרשות לאיסור הלבנת הון, על אלו צריך להוסיף, אלו הדברים שנמצאים בתוך החלטה 549, יש את תוכניות העבודה של התוכניות עצמן.

יש לנו נקודת השוואה, אנחנו יודעים למה להשוות את זה בעבר? יש לנו נתונים מן העבר?

למשל בפענוח תיקי רצח, יש לנו את הנתון של שנת הבסיס ועליו הוספנו 12%, ככה זה נקבע בהחלטת ממשלה, זאת אומרת שהיינו צריכים להגיע ליעד של 36%, נכון לכרגע לרבעון השלישי שוב, אנחנו עומדים על 21.4 פענוח תיקי רצח, אגב באלימות חמורה מצבנו אחר, שמה אנחנו היינו אמורים להגיע ליעד של 28% פענוח, שזה 10% יותר ממה שהיה בשנה הקודמת, וכרגע נכון לרבעון השלישי אנחנו עומדים על 27%, זאת אומרת אנחנו מאוד קרובים לביצוע היעד, אבל בתיקי האמל"ח שהיינו אמורים להגיע ליעד של 32%, אנחנו ב- 32.1%, ושוב רבעון שלישי, אז עוד נכונו לנו עוד תיקים שייכנסו.

אתה יודע להצביע איך זה שהצלחנו להגיע ליעדים האלה? מה עשינו כדי שזה יקרה?

תיכף אולי נציג הפרקליטות יוכל להתייחס קצת יותר לזה, עכשיו או אחר כך איך שאדוני ירצה, מולא אתה רוצה להגיד משהו?

מתי שאתם רוצים.

כן, אז שלום לכבוד יו"ר הוועדה, אני עו"ד מוחמד מולא מפרקליטות המדינה, למעשה תוכנית העבודה שלנו של הפרקליטות בתוך החברה הערבית, אחד אבני הדרך שקבענו לעצמנו, זה ליווי יותר צמוד של החקירות שהמשטרה מביאה לנו, ושימת דגש על אותם תיקים, שהם תיקים שהוגדרו מלכתחילה כתיקי מדידה בחברה הערבית, שזה תיקי הרצח, האלימות החמורה והנשק.

אגב אנקדוטה נוספת למה שהאני אמר מקודם, האני ציין שבעברות האמל"ח אנחנו עברנו את היעד, היעד היה 32% פענוח ואנחנו עומדים על 32.1%, אבל הערה מאוד חשובה שחשוב לי לציין אותה, אנחנו כבר במחצית הראשונה של שנת 2022, הוגשו יותר כתבי אישום מכל שנת 2021 בעבירות נשק, הנתונים היו נתונים מדהימים, למיטב זיכרוני, אין לי את הנתונים המדויקים כרגע, אבל בשנת 2021 הוגשו 495 כתבי אישום בעבירות נשק, ובמחצית הראשונה של שנת 2022, הוגשו 498 תיקים של נשק.

לעניין הרצח, אז כפי שהאני ציין אנחנו מדברים על נתונים של רבעון שלישי, הנתונים השנתיים של רבעון רביעי, נמצאים היום בהליך של איסוף ופילוח, אנחנו גם מחויבים לפי החלטה 549, לאחר שאנחנו נקבל את היעדים השנתיים, לעשות הליך סדור של בחינת היעדים של שנה קודמת, וקביעת יעדים חדשים לשנה הנוכחית, לעשות גם שינויים ככל שנצטרך לעשות שינויים בהם, אנחנו מתכוונים לקיים את ההליך הזה בחודש מרץ, אבל אני גם מציע לא להתעלם מנתונים האכיפה האזרחית המשולבת, אנחנו מדברים על 118 אמצעי אכיפה משולבת ב- 70 יישובים בחברה הערבית, עם תוצרים שהם תוצרים פשוט מצוינים, בין אם זה הטלת קנסות, בין אם זה גביית חובות, פתיחה בחקירות של מס הכנס וכו'.

אז אלה מבחינת הנתונים, עכשיו אני רוצה להתעכב טיפה גם על הנושא של הרצח, כי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן דיברה על גל הרציחות שהיה בעיר נצרת בחודשים האחרונים.

אני נולדתי וגדלת בעיר נצרת, ואני יודע מה המשמעות של גל הרציחות שהיה שהגיע בתחילת חגיגות הקריסמס של שנת 2022, אגב רק על מנת לסבר את האוזן, אחד ממקרי הרצח התרחש בכביש שמפריד בין מטה מרחב גליל במשטרת ישראל, לבין בית המשפט המחוזי בנצרת, ואם זה מצביע על משהו, זה מצביע על התעוזה ועל האומץ שיש היום לעבריינים, אבל אחד הלקחים שעלו לאורך כל הדרך, זה שתיקי הרצח היום מזמנים לנו תיקים מורכבים, הן ראייתית, הן חקירתית מבחינת המשטרה, והן משפטית.

ולכן כשחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן דיברה על אירועי הרצח שהתרחשו בחודש נובמבר ותחילת דצמבר, אנחנו לא באמת מצפים מהמשטרה לפענח את התיקים, ומהפרקליטות להגיש כתבי אישום עד ל- 31 דצמבר, למה? כי אנחנו יודעים שמדובר בתיקים גדולים, תיקים שדורשים זמן.

ולכן אחת המסקנות שהגענו אליה, היא ששיטת המדידה שנקבעה בהחלטה 549, במיוחד בעבירות רצח, אבל גם בעבירות נשק ואלימות חמורה, היא שיטת מדידה שלא משקפת את העשייה של הפרקליטות, אנחנו כינסנו בחודש ספטמבר ישיבת עבודה בהשתתפות נציגים ממשטרת ישראל, נציגים למשרד לביטחון לאומי, וכן גורמים בפרקליטות.

ושיניתם את שיטת המדידה?

שינינו את שיטת המדידה, ואנחנו מתכוונים ליישם את השינוי הזה בשנה הנוכחית, זאת אומרת הנתונים של הרבעון הרביעי יהיו עדיין בשיטה הישנה, כי כבר התחלנו את השיטה הישנה בתחילת השנה, אז אנחנו לא נשנה אותה רק ברבעון הרביעי, אבל שיטת המדידה תשתנה החל מהשנה הנוכחית, ואנחנו מצפים שמה לראות נתונים שהם קצת יותר טובים, במיוחד בעבירות הרצח.

כמה מהנתונים שאתם מקבלים תלויים בשותפות של הציבור? בהעברת נתונים, בדיווח.

אז את הנתונים אנחנו מדווחים לצוות מעקב ובקרה, אולי האני ידע לענות אם בצוות יש דברור של הנתונים או הוצאה כלפי החוץ.

בכל הנושא של דוברות, כמו שגם ציינו קודם, זה חלק מהמסקנות של הדברים שאנחנו גם צריכים לטפל בהם ולעשות, וכמו שגם אמר חבר הכנסת סגלוביץ', זה דברים שאנחנו צריכים לעבוד עליהם קצת יותר חזק ויותר טוב, אבל מתחילים לעשות ומתחילים לטפל בזה, גם אצלנו במשרד נעשית עכשיו עבודה לגייס פנימה מערך של הסברה, מערך שיטפל בכל הנושא של תקשורת בחברה הערבית.

כי ברור לכם איפה המידע נמצא.

בוודאי, בוודאי בוודאי, אנחנו שם ואנחנו נטפל גם בנושאים האלה, וזה חלק מהמסקנות שלנו משנת 2022 לדברים שאנחנו נתחיל לעשות ב- 2023, אבל לא נתחיל מאוחר, זאת אומרת כבר עובדים על זה, המכרז כבר באוויר, אנחנו על זה לגמרי.

אנחנו נוכל לראות בעוד חודשים כבר איזה שהוא נתון ראשוני משהו?

אני מקווה מאוד שנוכל כבר לבחור את החברה שתוכל להניע את זה מבחינת משרד המשפטים, שוב העבודה שבל"מ עושה כבר הוצגה כאן עכשיו על ידי פואד, אבל זו עבודה, גם נעשה עבודה משותפת מן הסתם, אז אני מקווה מאוד שנוכל לבוא עם בשורות טובות בעניין הזה.

רציתי לשאול שאלה לגבי מה שכבר נאמר, שתי שאלות בעצם, אחת זה האם יש נתוני פענוח מהחברה היהודית שיהיה לנו איזה סדר גודל

השוואתי?

השוואתי כן.

אני פה.

מי אתה?

אני יניב, אני מאגף התכנון אני אחראי על המדידה, היעד נקבע, הסתכלנו בעצם מה היה אחוז הפענוח במגזר היהודי, והשוונו אותו למגזר הערבי, ראינו שיש באמת פערים, ולכן שמנו שמה יעד, באירועי הרצח היה שם יעד להעלות, באמל"ח ובתקיפה החמורה - -

היעד ששמנו על מה התבסס?

על נתוני עבר.

נתוני עבר מהחברה הערבית?

והיהודית, השוונו.

אוקי בהשוואה.

כן.

בחברה היהודית בעבירות רצח יש אולי 60 ומשהו אחוזי פענוח של רצח.

כמה?

67% אם אני לא טועה, אלה נתונים שנמסרו לוועדה לפני שנה בערך, ואז הוחלט להרים את אחוזי הפענוח מ- 24% ל- 36%, זה איפה שהוא בדרך, אני מניחה שלא התכוונו בבת אחת להגיע.

12% זה שנתי.

כל שנה 12% יותר?

כל שנה זה נמדד מחדד, אבל השנה ב- 2022 זה היה 12% על מה שהיה קודם, זאת אומרת ב- 2022 היינו צריכים להגיע ל- 36%.

אנחנו יודעים להסביר לעצמנו למה בחרה הישראלית היהודית אנחנו מגיעים ל- 67% ובחברה הערבית לפחות משליש? מישהו יודע להסביר לי למה? אתה רוצה לענות שרביט? בבקשה.

בסוף בסוף אישום על עבירת רצח, הגשה של כתב אישום הוא עבודה לאורך זמן, אז דבר ראשון מה שנאמר נכון, שיטת המדידה כמדידה של שנה הוא מאוד מאוד בעייתי, כי לפעמים מקרי רצח, שלוש ארבע חמש שבע שנים אחרי האירוע יש לך גילוי או כתב אישום.

לגבי אחוזי כתב האישום במגזר היהודי ובמגזר הערבי, יש חשש של האנשים למסור עדות, לתת עדות, להביא עד ראייה, או סתם עבר ברחוב וראה משהו, יש חשש כבד.

יותר מזה, אנשים אם יש להם מצלמות שתיעדו, מוחקים את זה.

זה החוק שאנחנו מבקשים לקיים, אתה מגיע לזירה, דבר שהוא לא מעורב, לא מעורב נמחק.

מכיר את זה.

אז אני רק אסיים, לגבי היעדים, אז אחד הדברים ששאלת מקודם, איך זה יורד לשטח ואיך אנחנו מקדמים את זה, אז יש מערכת מדידה מפכ"לית, שבה בעצם המפכ"ל קבע לתחנות מסוימות את האמל"ח כיעד, לתחנות אחרות את התקיפה החמורה, וכדי שזה לא יהיה סתם הגשת כתב אישום, אז נקבע שבעצם זה רק תיקים שהחשודים שם קיבלו תום הליכים, שזה אומר שיש גם ביקורת שיפוטית על המעצר ועל התיק, ולכן אנחנו רואים גם את העלייה הזאת, זה בא במכלול, גם הימ"רים וגם התחנות הקיפו את זה מכל הכיוונים.

אני רק אשלים אדוני את החלק שלנו, אז כמו שאמרתי בחלק של אכיפה והיעדים המשותפים, אני לא ארחיב עוד, נביא גם את הנתונים המלאים של 2022 לישיבה הבאה אני מאוד מקווה.

התחלתי להגיד על תוכניות העבודה, ובתוכניות העבודה של משרד המשפטים יש לא רק פרקליטות, הפרקליטות יש לה אגב נוסף על היעדים המשותפים עוד פרויקטים שקשורים בזה, למשל חיזוק מערך התביעה העירוני, שזה משהו שהוא סופר חשוב ומאוד מאוד קריטי בכל הנושא של טיפול בחיי היום יום של אזרחים בחברה הערבית, אז גם לזה יש לנו פרויקט מאוד מיוחד של יחידה להנחיית תובעים שנמצאת תחת פרקליטות המדינה.

יפה מאוד.

אגב זה לא רק היחידות כמו שאמרתי הפרקליטות, גם רשות לאיסור הלבנת הון, אבל גם יחידות כמו יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי, גם הסנגוריה הציבורית עם ראש חץ של הליכי שיקום, לא רק אכיפה, ושמה אנחנו למשל מודדים את כל הנושא של בתי משפט קהילתיים, מעבירים לשם עוד ועוד נושאים ומחזקים את המערך של הסנגוריה, עוד כלים לשיקום של עבריינים, גם צעירים גם מבוגרים מהחברה הערבית, שצריכים לקבל עוד ירייה נוספת של כלים שיקומיים, לא רק ענישה כבדה, אז זה בחלק הזה, ובחלק של החקיקה אני אעביר לקרן שתספר על הפעילות שלנו בנושא של חקיקה, תודה רבה.

רגע לפני קרן, אחד הדברים שברור לנו שיכול להשפיע על היעילות של העבודה שלנו ועל ההישגים, זה הפעילויות הכלכליות, עד כמה אתם מצאת שיתוף פעולה עם הגורמים שאחראים על ההיבטים הכלכליים?

יש פה שני כובעים לזה, אני אענה על זה בכובעים שאני מטפל בהם גם ב- 549 אבל גם ב- 550, ואני אקח את זה לכלכלי שאמרת עליו, אבל לא בהיבטים של עבירות כלכליות רק אלא גם בעיות כלכליות שיש לאנשים.

אז במסגרת החלטה 549 גם ביעדים המשותפים שלנו, יש את כל הנושא של הטיפול בעבירות כלכליות, ויש להם יעדים ספציפיים במסגרת גם שולחנות עגולים, אבל גם בחילוטים, יש לנו יעד ספציפי מאוד לגבי כמות הבקשות שנבקש לחלט, ומה נקבל מתוך אותם חילוטים, אז יש לזה יעד מאוד מסודר, אגב גם ברשות לאיסור הלבנת הון, יש להם יעדים שלהם שהם מקבלים בקשות מהמשטרה ומגופי מודיעין לתת מיידעים מסוימים, והם בעצמם מוציאים כתבות על אותן פעילויות שצריך לבצע או לעשות, ונותנים שם כיווני חקירה כאלה ואחרים על מנת שנוכל להתמודד עם בעיות כלכליות, כסף שחור דברים מהסוג הזה.

בכובע האחר של בעיות כלכליות במסגרת החלטה 550 כמו שאמרתי, יש לנו שלושה פרויקטים שמשרד המשפטים מקדם בנושא הזה בכדי לעזור לאותם אנשים שיש להם בעיות כלכליות, לא ניכנס לנתונים, אבל הנתונים הם מאוד מאוד קשים בחברה הערבית בחלק היחסי באוכלוסייה, 21% מהאוכלוסייה בישראל הם ערבים, 36% מתוך החייבים בהוצאה לפועל הם מהחברה הערבית, והנתון שם הוא קשה מאוד, ושם יש לנו שלושה פרויקטים שהעיקר שלהם הוא הנגשת זכויות לאנשים, שפשוט לא יודעים איך סוגרים תיקים, איך סוגרים את זה.

עשינו פיילוט בדרום לדוגמה, ובפיילוט הזה רק מתוך 70% מהאנשים שהגיעו בכלל רק לשמוע איך סוגרים תיקים, סגרו את התיקים שלהם במקום, כי אם למישהו יש חוב של 300, 400 שקל לאחת מחברות התקשורת למשל והוא לא יודע איך סוגרים אותו, והתיק שלו פתוח ויש עיכובים ועניינים, פשוט אומרים לו תשמע, ככה וככה עושים את זה, בגלל שהאתר לא נגיש לו בערבית או בגלל שהוא לא יודע לאן ללכת או איך משלמים, ואותו נציג בשטח הגיע אליו ואומר לו תשמע, 300 שקל ככה סוגרים, הוא סוגר את התיק, רק ככה סגרנו כמעט 70%.

בעיקר בגלל שהם לא יודעים עברית, אבל נתקדם לזה גם בעתיד.

בעיקר וגם הנגשה, ושוב שלושה פרויקטים מהסוג הזה אנחנו מריצים בעניין.

קרן רצית להוסיף משהו? בבקשה.

צוהריים טובים, אני עו"ד קרן דהרי, ממחלקת ייעוץ חקיקה המחלקה הפלילית, אני מטפלת בנושאים של פשיעה ואלימות בחברה הערבית.

אני רוצה בעצם לברך על ההתכנסות היום, שזה נושא מאוד מאוד חשוב שמשפיע למעשה על החיים ועל הביטחון של כולנו כאן.

אם אני אתחיל מהסוף דווקא מהלקחים לעתיד, מה ששמענו פה לדעתי מרוב הדוברים, זה כמה המבצע מסלול בטוח באמת יצר בשנה האחרונה, דפוסי עבודה ושיתופי פעולה מאוד מאוד משמעותיים, מאוד פרודוקטיביים וחשובים, וחשוב להמשיך את הטיפול בנושא באותו אופן.

בעצם השוני עד לסוף דצמבר 2022, מבצע מסלול בטוח פעל מכוח הנחייה של ראש הממשלה, כחלק מעבודתו בראש צוות שרים לטיפול בפשיעה באלימות בחברה הערבית, ועכשיו זה בעצם ממשיך בישיבות, כמו שתיארה לילית מהמזכירות הביטחונית, בישיבות שבועיות בראשות השר עצמו, השר לביטחון לאומי.

נכון.

אבל אין לנו עדיין את המעטפת הזאת של החלטת ממשלה וכו', אלא בעצם עובדים מכוח החלטה 549, בגדול לא רק לגבי המבצע של מסלול בטוח שהוא המבצע האופרטיבי.

המחלקה שלי, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים מלווה את עבודת מסלול בטוח מתחילת הדרך, אני בעצמי יושבת בישיבות השבועיות האלה בימי חמישי, לאורך כל השנה ועכשיו מינואר בעצם, ומבחינת העשייה שלנו בקידום חקיקה, בעצם הייתה עבודה מאוד מאוד מואצת במהלך השנה האחרונה, סגן השר לשעבר סגלוביץ' שתיאר בעצם עשייה, גם של החקיקה שהושלמה ואני לא אחזור עליה, נמצאת פה חברת הכנסת שרן השכל, שבעצם הצעת החוק הפרטית שלה לקביעת עונשי מינימום הייתה הראשונה לדעתי בחבילה הזאת שעברה.

יש הצעות חוק שכמו שהזכיר עו"ד עידו בן יצחק, בעצם עברו בקריאה ראשונה, וגם עברו בוועדה שלכם, ממש השלימו את ההכנה לשנייה ושלישית, ורק בגלל התפזרות הכנסת לא הגיעו להצבעות.

אנחנו נטפל בזה.

כרגע יש שר משפטים חדש ושר לביטחון לאומי חדש, והם צריכים להחליט שהם רוצים להחיל דין רציפות על ההצעות, או להביא הצעות אחרות מטעמם.

אנחנו נשכנע אותם.

בסדר, אז פה אני אסיים אם כך, תודה.

מי רצה לדבר? נאסר הוא בזום? הנה הוא שלום נאסר.

שלום לכולם, שלום אדוני יושב- הראש, תודה על ההזדמנות, אני הייתי אמור להיות נוכח, אבל בגלל ההפגנות בירושלים.

עשית בשכל שלא באת לירושלים תאמין לי היום.

דווקא הדיון מאוד מעניין ואני אוהב להגיע.

אני רוצה לדבר על שתי נקודות חשובות ועוד בקשה.

נאסר תנסה לראות שאתה מדבר יותר קרוב למיקרופון בבקשה, שנשמע אותך.

שומעים אותי?

כן דבר בבקשה.

אז ככה, תודה לכל הדוברים, נציגי המשרדים המקצועיים, שאני גם נפגשתי איתם ועבדתי איתם מידי פעם, ואני מציין לטובה שבעצם הייתה עבודה משותפת בחלק מהמשרדים, משרד המשפטים וגם כן משרד ראש הממשלה שמוביל את הוועדה הבין משרדית, אנחנו כוועד ראשי רשויות, משתפים ועובדים בשותפות עם נציגי המשרדים, כדי לקדם ולמטב את יישום התוכנית.

ברור לנו שבעצם היה הרבה איטיות ביישום התוכנית, ההחלטה התקבלה באוקטובר 2021, ועדיין אנחנו בחצי הדרך אפילו פחות, ואני לא אדבר כאן על מדדים ויעדים, חלק מהמשרדים עדיין אפילו לא התחילו ליישם את התוכניות שהם כבר גיבשו, כמו משרד הרווחה, או שאנחנו לא יודעים שזה עוד בעיה שצריך לדבר עליה.

אנחנו בוועד ראשי הרשויות, ואני שומע את זה מראשי הרשויות, גם היה מפגש או שני מפגשים עם ראשי הרשויות, וסיכמנו שיהיה מפגש קבוע עם משרד ראש הממשלה, הוועדה המשרדית עם ראשי הרשויות, כדי בעצם להביא לוועדה ולמשרדים את השטח, להביא את הקול של השטח.

והקול של השטח, ואני כאדם שעוקב אחרי הנושא השה מזה שנים, עדיין תחושת הביטחון האישי עדיין רעועה מאוד ביישוב הערבי, ביישובים הערבים, והאזרח הערבי לא מרגיש את הפעולות שעושה הממשלה במשרדים השונים, ולא מרגיש שיש עשייה.

נכון שהיה שיפור בשנה האחרונה, חלק מהתוכניות החלו ושמעתם עליהם כאן וזה מבורך, אבל אנחנו עדיין אומרים, כדי לחזק את תחושת הביטחון, חשוב להמשיך בשיח ישיר, מקצועי, ענייני, עם ראשי הרשויות, עם המנהיגות הערבית, ועם אנשי מקצוע ועם ארגוני חברה אזרחית בחברה הערבית, זה רק יחזק את האווירה, שבעצם תחושת הביטחון משתפרת.

הנתונים של מקרי הרצח ושל הירי היום יומי של יישובים ערביים, לא מוסטים לתמונה העגומה הזו, ועדיין שומעים שבעצם המשטרה כשלה וכושלת בטיפול בקשר לאירועי ירי ביישובים הערביים, ומקרי הרצח וניסיונות הרצח מעידים על זה.

אבל לא רק במקרה הרצח, אני חושב שאנחנו מושיטים יד לכל משרדי הממשלה, כפי שעשינו עד עכשיו מאז הקמת הצוות, צוות המנכ"לים, ומאז שהתקבלה ההחלטה, אנחנו מוסיפים להושיט יד לכל משרדי הממשלה, כדי ליישם את התוכנית והחלטת 549, ואנחנו מביעים חשש וגם ציינו את זה במכתב על ידי ראש הוועד שהופנה לראש הממשלה, מביעים חשש שחלק מהמשרדים לא ימשיך בשיתוף העבודה וברצון הטוב לטפל בבעיה המאוד מאוד חשובה לאזרח הערבי, והיא בעיה הפשיעה והאלימות שגוברת.

אנחנו מבחינתנו חושבים שאין, יש דבר שצריך להמשיך בו, הוא שיטת העבודה שהגה והוביל סגן השר סגלוביץ' והוא דיבר עליה, אנחנו בירכנו על זה, אנחנו ראינו שיש תוצאות, אנחנו ראינו שהאזרח הערבי דווקא כשנשאל על התוכנית הממשלתית דיבר על המסלול בטוח, זאת אומרת באופן ישיר, גם באמצעי התקשורת הערבית, זאת אומרת כאילו מיצו את התוכנית שהיא הרבה יותר גדולה בעניין של מסלול בטוח וזה אומר דרשני.

אם הממשלה תמשיך בשיטת העבודה הזאת, ואני גם שמעתי מדוברי המשרדים שהם גם מציינים לטובה את שיטת העבודה, חשוב להמשיך בה, וזה יביא תוצאות טובות מכל מה שקשור לפשיעה והאלימות.

דבר אחרון שאני רוצה לציין, שדיברתם כאן בוועדה וזה חשוב, על כל הזרוע של האכיפה, והיא אכן רלוונטית לכל מה שקשור לפשיעה חמורה ורצח וירי ולחימה וכו', אבל הזרוע השנייה היא לא פחות חשובה, מה שהמורים והתחילו לעשות משרדים, כמו זרוע עבודה עם הצעירים וחסרי המעש, כמו משרד החינוך, כמו משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי וכל המשרדים האחרים, גם משרד הפנים הם לא פחות חשובים, ושם העבודה או שהיא הולכת באופן איטי, או שאנחנו לא מודעים כוועד ראשי רשויות במה שקורה, למשל בעיקר במשרד הרווחה, כי אני לא רוצה לחזור על הפעולות, יש יותר מ- 100 פעולות של כל המשרדים, אני מבין מהוועדה הבין משרדית שאנחנו באמצע הדרך, אבל יש תוכניות שהחלו.

אנחנו כוועד ראשי רשויות, גם ראשי רשויות ערביות, מוכנים לא רק דרך המודל היישובי, אלא גם באופן ישיר עם נציגי המשרדים, להמשיך לעבוד בשותפות ובשיתוף פעולה, כדי להגיע למצב הרבה יותר טוב מבחינת היישום, בגלל שזה בסופו של דבר, שנה שנתיים לא יודע כמה, אבל זה יביא תוצאות גם ברמה של תחושת הביטחון, וזה הדבר החשוב יותר, ואני גם מאמץ את הגישה שהייתה והועלתה, שצריך לראות כל הזמן את החיבור בין 550 ו- 549, ושווה דיון גם בוועדה המכובדת הזאת, בקטע הזה של שילוב בין שתי ההחלטות, שיש בהן משאבים גדולים, פחות מבחינה תקציבית, וגם מבחינת עשייה בתוך המשרדים, זאת אומרת שווה דיון בתוך הוועדה למצוא את החיבורים, ולראות את שיתופי הפעולה גם בין מה שקשור ל- 549 ול- 550.

אני לא שמעתי כאן נציגים של החינוך והרווחה, למרות שזה היה חשוב לנו כי זה תוכניות לא פחות חשובות, שמדברות על גורמי הרקע והגורמים העיקריים של האלימות בחברה הערבית, והם לא פחות חשובים ממה שעושה המשטרה ומה שעושים בזרוע האכיפתי וגם הנושא של החקיקה הוא מאוד חשוב, אני חושב שהחברה הערבית תמכה ככה בגדול, בכל מה שקשור בהחמרה לענישה למחזיקים באמצעי לחימה, נשקים בלתי חוקיים, וגם בהחמרה לכל מה שקשור לעבירות שהן עבירות אלימות חמורה, בגלל שעניין ההרתעה הוא נושא קריטי, ובינתיים אנחנו לא רואים שהעוסקים בפשיעה בחברה הערבית נרתעים ממה שעושה המשטרה, אני יודע שזה לוקח זמן, אני יודע שזה תהליך, אבל כל הזמן צריך להסתכל על הנקודה הזאת, האם מה שאנחנו עושים, ואתה שאלת אדוני היושב-ראש הרבה שאלות ענייניות בקשר למה קשור מה שאנחנו עושים כמשרדי ממשלה, מה שאנחנו עושים כרשויות מקומיות, האם זה קשור ישירות להורדת רמת האלימות והפשיעה, וכל הזמן צריך לראות את זה, זאת אומרת שאנחנו מכוונים את הפעולות שלנו שיביאו תוצאות מעשיות בשטח.

תודה רבה על הסקירה המקיפה שלך, שאלה אחת ברשותך, אם היו נותנים לך אפשרות להשפיע על דבר אחד, על מה היית משקיע את מירב המאמץ עכשיו?

מבחינת הרשויות המקומיות?

בוודאי.

כן אז תשמע, מה שאני שומע מראשי הרשויות בישיבות הרבות שאנחנו עושים, שראשי הרשויות רוצים שיח ישיר גם ברמה הבכירה ביותר במשרדים, וגם לשתף פעולה תוך כדי התכנון, לא רק לדווח להם על מה שנעשה, זאת אומרת ברגע שאתם בונים מדדים או יעדים, או הוגים איזה תוכנית מסוימת, לשלב את הרשויות המקומיות, לשלב ארגוני חברה אזרחית שפועלים בחברה הערבית, זאת אומרת שזה דבר שיחזק דווקא את התוכניות, ויביא אותם לשטח בצורה הרבה יותר מיטבית, זו נקודה מאוד חשובה, להמשיך את השיח הישיר, הענייני, האובייקטיבי, הלא פוליטי עם ראשי הרשויות והמנהיגות הערבית, וזה רק ייטיב עם הכל.

מצוין, הבהרת את זה בצורה מאוד ברורה, תודה רבה לך.

תנועת רגבים בבקשה, יש לך שלוש דקות כדאי שתהיה ממוקד.

שלום תודה רבה, אני רוצה ברשותכם להתייחס למה שמתרחש בנגב, כי רוב הדיון כאן נסב, הרבה מתוכו על מנת להבין מה שקורה בערים, גם בנושא של פרויקט המצלמות, גם בנושא תחנות המשטרה, אבל בנגב יש את סוגיית הפזורה, שמטבעה שונה לחלוטין, ולו רק בשל העובדה, ש- 46 אלף מתושבי הנגב רשומים בנקודה אחת, ברשות הבדואים, ובמילא אין יכולת לרשויות השונות לעקוב אחרי פעילותם.

אז הביטוי לפשיעה בנגב ולפשיעה הכלכלית בנגב, מתרחש בשלוש נקודות שאני רוצה להזכיר בקצרה, אחת תעשיית הסמים, בשנה האחרונה יש התקדמות משמעותית מאוד של האכיפה בתחום רמות הסמים בנגב, יש את האש עם שילוב פעולה מיוחד של המשטרה וצה"ל, ועלייה של מאות אחוזים בהשמדה תחנות סמים, אבל זו דוגמה טובה לכך שאין שיתוף של הרשויות הכלכליות בחקירות הכלכליות, כי בסופו של דבר שיטת הסיכול עובדת בצורה של כיסוח דשא, ולא בהגעה לראשי משפחות הפשע, שלוקחים את הכסף הגדול בסופו של דבר.

זה סיכון מקצועי כשהורסים תחנות סמים וזה נזק גדול, אבל לא מגיעים למי שבעצם מוביל את כל המהלך הזה, וזה דבר שבהחלט צריך ונכון להכניס אותו.

נקודה שנייה, דובר פה על חוק חברות השמירה, והדבר הזה מתקשר בצורה מאוד מאוד חזקה לרשויות המקומיות, ואפילו משרד החינוך בנושא של תקציבי שמירה ואבטחה, שמועברים בעצם למעשה כתשלום פרוטקשן בתוך רשויות בדואיות, וזה הרבה פעמים קשור גם לסיפור של ראשי הרשויות המקומיות, ואנחנו מדברים על 10 מיליון שקלים בשנה למוסדות חינוך במועצות מסוימות, שאפילו אין בהם בוטקה בכניסה לבתי הספר בחלק מהם, אז זה סדר הגודל של תקציבי השמירה.

ודבר נוסף, הנושא של תחנות הדלק הפירטיות, שזה מנוע כלכלי עצום של משפחות הפשע, דוח מבקר המדינה משנה שעברה מדבר על נזק של 400 מיליון שקלים בשנה לרשויות כתוצאה מאובדן הכנסות מתחנות הדלק הפירטיות, כולנו רוצים שהדלק יעלה קצת פחות אבל אין מה לעשות.

בסופו של דבר בנגב אפשר לראות שאין עדיין מספיק את החיבורים האלה עם הנושא של הפשיעה הכלכלית, לפחות מהמבט שלנו, וזה בהחלט דבר שחייבים להכניס אותו לפעולה בשנה הבאה.

יפה מאוד, תודה רבה.

מי מרגיש שיש לו עוד משהו להוסיף לדיון מוזמן בבקשה כן.

נעים מאוד, אני גיתית זידנברג גוכמן ממשרד הרווחה, אז הרבה דובר פה באמת- -

איך פספסנו

אז הרבה דובר פה על רווחה, אז אני רוצה להגיד כמה מילים על מה עשו במשרד הרווחה, מה עושים בעקבות 549.

לפני זה אני רוצה להגיד שעשינו מחקר כמובן בעזרת חברה שחוקרת חברה ערבית, ובאמת מצאנו שהרבה מאוד מהצעירים בחברה הערבית, הם נמצאים במצב שאנחנו קוראים לזה סיכון לסיכון, זאת אומרת חלק גדול מהצעירים הערביים הנמצאים במסלול לכיוון חיים נורמטיביים ומוביליות חברתית, יש קרח דק שמפריד בינם לבין אלו שבמסלול לסיכון, זאת אומרת, המצב בחברה הערבית הוא גם כזה שיש חוסר בתחושת ביטחון, אבל זה גם מפתה צעירים ללכת למקום הזה.

בעצם יש גם המון המון צעירים, אם בחברה היהודית בערך 10% מהאוכלוסייה הם בין גיל 18 ל- 25, אז בחברה הערבית אנחנו מדברים על 15%, וזה גם חלק מהעניין בטח כשאנחנו מדברים על חוסר מעש, אלימות, עוני, נשירה כל הדברים שנאמרו כאן.

אז אני רק אזכיר ממה בכמה מילים, מענים במסגרת החלטת 549 במשרד הרווחה, אז יש לנו מרכזים חדשים שהרוב זה בשלבי בנייה, יש חלק מהדברים שהתחילו לפעול, הרוב בשלבי בנייה, גיוס כוח אדם, מציאת מקום ודברים כאלה, יש לנו מענים לטיפול בהתמכרויות, שכמובן טיפול בהתמכרויות כל החלק של שיקום ומניעה כשאנחנו מטפלים בבעיה ואומרים לכולם איך זה מפחית אלימות, יש לנו מענים לצעירים בסיכון מה שאנחנו קוראים לו תוכנית יתד, בתוכנית יתד יש שם כמה מענים, יש מענה ספציפית מופרד מגדרית לבנים, לגברים צעירים, למעורבות חברתית, לכל הנושא של תעסוקה, של מוביליות.

יש תוכניות איתור, יש תוכנית שבונים לשירות אזרחי, זאת אומרת שצעירים יוכלו להשתלב בשירות אזרחי, במד"א, בכיבוי והצלה, יש עו"סים ברשויות לליווי נפגעי עבירה, ומרכזי קישור ודיאלוג, בעצם להכניס לחברה תהליכים של גישור ופתירת בעיות דרך תהליכים לא אלימים כבר מבתי הספר, תודה.

יפה מאוד עוד מישהו בבקשה.

רשות המיסים כאן.

או נהדר.

אם למישהו יש שאלות אלינו אנחנו נשמח.

מה אתה יודע להגיד לי על תרומתכם למסלול הבטוח, למלחה הזאת שאנחנו מנהלים בתוכנו.

אני שרון ברגר ממטה הנהלת חקירות במודיעין ברשות המיסים - -

ונחבאת שם מאחור כן.

אנחנו עושים את העבודה שלנו בשקט, ואנחנו שותפים טובים של המשטרה כבר לא מעט שנים, השילוב הזה התכונה הזאתי היא מכפיל כוח טוב, הוא הוכיח את עצמו והוכיח את עצמו גם הפעם, כמעט בכל אחת מהפעולות המבצעיות, מאחורי הכתף של הבלש פנימה אתם יכולים לראות אישר רשות מיסים שנכנס פנימה, רק בלי אקדח אלא עם עט ועם כל הטופסולוגיה שלו.

אנחנו הפעלנו את ארגז הכלים שלנו במסלול בטוח כמו שאנחנו עושים בכל הפעילות השגרתית שלנו, שזה מורכב מארבעה כלים עיקריים, פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ, חוק איסור הלבנת הון, וחוק איסור השימוש במזומן, במסלול בטוח יש לזה פירות שניתן לספק אותם בקלות, מולם זה חמש שש ושבע ספרות בשקלים, אולי גם קצת במטבע חוץ.

אז אם יש לי שתי מסקנות שאני יכול להביא בפני הוועדה, זה אחד כמו שאמר חבר הכנסת סגלוביץ', לא להוריד את הרגל מהגז, כי איך שאתה תוריד את הרגל מהגז, אני נותן לשוות את זה לפצע מדמם, כל מי שראה פעם בסרט כשמניחים יד על פצע מדמם אז הדימום עוצר, הורדת את היד אז הדימום ממשיך אז חייבים להמשיך ללחוץ.

מסקנה שנייה זה אנשים, אנחנו מעטים מול רבים, ואנחנו תמיד נהיה מעטים מול רבים, אבל אנחנו ביי פאר, אנחנו צריכים הרבה הרבה אנשים.

אתם כלי נהדר בהחלט, בבקשה.

רק התייחסות קטנה להערה שאמר נאסר מוועד ראשי הרשויות המקומיות, הערה מאוד חשובה אגב, ולגבי שיתוף ציבור ולגבי לשמוע את הציבור בחברה הערבית, אז אני אספר שבמסגרת החלטה 549, לנו ולמשרד לביטחון לאומי, יש צוות מעקב ובקרה ששנינו שותפים בצוות הזה, ובמסגרת הצוותית הזו, מתכנסים אחת לרבעון, גם ממליצים למנכ"לים של המשרדים, משרדים ובל"מ על הפעילות שלנו, הקמנו בתוך הצוות הזה הקמנו צוות שיתוף ציבור, עשינו קול קורא לשמוע ארגונים, ארגוני חברה אזרחית, רשויות מקומיות, כל מי שהיה רלוונטי לתוך הפורום הזה, כבר התכנסנו אפילו פעם אחת, שמענו דברים, אנחנו נראה איך אנחנו מעבדים ומה אנחנו עושים עם הפעילות הזאת, אבל בהחלט חלק מהדברים שאנחנו עושים, אגב בלי קשר ל- 549, גם ב- 550 במשרד המשפטים אנחנו עושים את זה, אני עושה את זה יחד עם מחקר מלווה ויחד עם כנסים שאנחנו נארגן ונעשה, אבל בהחלט שומעים את הציבור ורוצים לשמוע עוד, ואנחנו שמים לב לנקודה הזאת והיא נקודה מאוד חשובה.

חשוב מאוד, עוד מישהו? בבקשה עידו.

שתי שאלות לגבי נושאים שעלו כאן בדיונים בכנסת הקודמת, אחת עלתה סוגיה של השתלטות של ארגוני פשיעה, על מכרזים ברשויות המקומיות, והתחלנו את הנושא של פינוי אשפה והסעות, ואז עלתה איזה שהיא הצעה של בעצם סוג של הלאמה של המכרזים האלה שיבוצעו על ידי המדינה, אז שאלה ראשונה איפה זה עומד, אני לא יודע אם יש פה נציג של משרד הפנים, יש?

שלום וברכה אני קורין, ממונה תקצוב במשרד הפנים, בעצם הוועדה סיכמה את הסוגייה הזאת, כדי לאפשר לרשויות - - ואת היכולת הביצועית שלהם מבחינת התקשרויות והליך תחרותי, וכדי למזער את הבעיה בתחום הזה, נקבעו אמות מידה וגם שיהיה מאגר על ידי המשטרה, וזה מתקשר להחלטת ממשלה 550, הוועדה מצאה שהכי נכון שזה יתבצע דרך חברת ערים החברה הממשלתית, יש כבר גורם מקצועי, הוועדה הגיעה להחלטות ומסקנות איך הכי נכון שזה יתבצע, ובכלל וגם המשרד בוחן איך אפשר לעשות את ההתקשרויות, את העברת הכספים לרשויות ומהרשויות לחברת ערים שבעצם היא תנהל את כל הנושא הזה, דברים כבר ממש - -

הוועדה זה אותה וועדה בראשות יאיר הירש שסגן השר לשעבר סגלוביץ' הזכיר, אותו הצוות שעבד תחתיו ועסק בנושא המכרזים ברשויות המקומיות.

עסק בנושא הזה?

כן כן, ויש דוח שלו.

יש דוח, נצטרך לראות אותו גם את הדוח, שאלה מצוינת עידו, עוד משהו?

שאלה נוספת, זה אולי האני יוכל לענות, הזכרת את הנושא של פתרונות חלופיים לאוכלוסייה, בעצם אחת הסוגיות שעלו זה שלחברה הערבית יש קושי בקבלת משכנתה, והרבה - - לעבור את זה בעקבות זאת, וזה גם סוג של מקור מימון שאני מניח שמפעילים את אותם שווקים אפורים, והאם נעשה איזה שהוא, זאת אומרת למצוא כיוון של פתרון של הסוגייה הזו.

אצלנו בפרויקטים שלנו ב- 550, לי אין פרויקט כזה, אבל יש פרויקט שנקרא לזה בבסיס שלו, שזה כל הנושא של פרצלציות כששם יש אחת מהבעיות שבעצם אין פרצלציות, אבל זה יש לנו פרויקט במשרד המשפטים של רישום תצ"רים נרחב מאוד בחברה הערבית, יעדים מאוד מאוד יפים וגם פעילות מאוד מאוד יפה שנעשית שם, מתוקצב גם במסגרת החלטה 550, אבל לגבי מתן אשראי ספציפית זאת לא פעילות שאנחנו, קרן אולי את?

כן, גם את הנושא הזה סגן השר הזכיר, סגן השר לשעבר, בעצם היו שני צוותים של משרד האוצר תחת מסלול בטוח, אחד היה צוות של שוק שחור ובנקאות, שזה היה בראשות מנכ"ל המשרד בלינקוב, הצוות השני היה בראשות יהלי רוטנברג החשב הכללי, אני לא ראיתי דוח סופי של הצוות הזה, אבל הוא בדיוק עסק בנושא הזה של המשכנתאות, וצריך להתניע מחדש את עבודת הצוות הזה כדי לראות מה היו התוצאות שלהם.

יש דוח לא סופי, היו עליו הרבה מאוד הערות, היה עליו דיונים גם במשרד האוצר, גם עם נציגי ציבור, גם עם המשרדים האחרים, יש פה המלצות, אבל צריך איכשהו לכנס אותם לאיזה שהיא פשרה.

מדובר על חוות דעת מיעוט או משהו מהסוג הזה.

כן, היו שם הרבה מאוד מחלוקות גם לגבי זה, גם לגבי שיטות מימון, איך מתייחסים לקרקע, דברים מהסוג הזה.

אנחנו נתכנס לזה בהמשך, תודה עידו. עוד מישהו מכוחותינו, אז מי רצה לעלות המשרד לשיווין חברתי, אז קדימה בוא ניתן לו שתי דקות, תאופיק בבקשה. ה

שלום כבוד היושב-ראש שומעים?

בוודאי, זממנו קצר אז תנסה להיות מאוד ממוקד, אני מצטער שדחינו אותך לסוף.

בסדר גמור, אני תאופיק מהרשות לביטוח כלכלי של המיעוטים, המשרד לשוויון חברתי, עלו כמה נקודות וסוגיות שקשורות ל- 550 והחיבור עם 549.

חשוב לציין שאנחנו נמצאים כגוף שמתכלל ועושה את המעקב והבקרה אחרי 550, אנחנו נמצאים בכל הוועדות הבין משרדיות, של משרד ראש הממשלה, של המתכננים, של 549, מקיימים עם כל המשרדים הרלוונטיים, כמובן עם המשרדים שיש להם את המענים המניעתיים ולא רק האכיפתיים.

קיימים מספר משרדים וגופי ממשלה שהם נמצאים בשתי ההחלטות, חשוב לנו כגוף שכן מכלל את ההחלטה הגדולה מבחינת היקף תקציבי, שגם עם מענים חברתיים כלכליים ופחות מענים של אכיפה, כן לדעת לשמור על אי כפילות במענים לשתי האוכלוסיות, למרות שגם בהתאם למה שנאמר קודם, יש קושי בחברה הערבית לעשות את ההבחנה של האנשים שנמצאים במעגל הפשיעה כמו נוער בסיכון או תוכניות של 360 ויתד והכל ביחד עם האוכלוסייה הרגילה.

ויחד עם זאת אנחנו כן יודעים לעשות את זה בפגישות שאנחנו עושים בינינו לבין צוות היישום של 549, דבר שכן עוזר לנו לאי כפילות במענים גם תקציביים, גם באוכלוסיות.

הזכרתם גם את הנושא של צעירים חסרי מעש, חשוב לציין שאחת התוכניות בתוך 550 שכן פונה לאוכלוסייה הזאתי, שנת מעבר שעכשיו אנחנו בתהליכים מאוד מתקדמים להתנעת התהליכים בכל היישובים הערבים.

עוד גם אני אתייחס לפן של הביטחון האישי, הרשות אצלנו לביטוח כלכלי, היא גם אחראית על הכנת החלטות ממשלה למספר אוכלוסיות של המיעוטים, אם זה האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות, אם זה תוכניות ייעודיות ליישובים כמו ג'אסר עזרקא שאנחנו עכשיו מתעסקים ביישום של החלטה 1804 לקידום היישוב, אחד היישובים הקשים מבחינה כלכלית חברתית בתוך החברה הערבית.

ואני אקח את האמירה שתמיד אומרים ברשות הכבאות, הדרך הכי טובה לכבות שריפה זה למנוע אותה, והחיבור בין הדרג או הנושא של הביטחון האישי לבין שאר התחומים בממשלה, זה משהו שחייב להישאר, אנחנו כן החלטנו אותו גם בהחלטה של ג'אסר גם בערים המעורבות, אנחנו כן בתהליכים מול משרד ביטחון לאומית לבדוק את זה מחקרית, אם המשתנים של ביטחון אישי עם מישורים אחרים של ביטוח חברתית כלכלי, אכן משפיעות על קידום החברה, וכולנו יודעים שהתשובה היא כן, אבל אנחנו כן רוצים לדעת מאיזה כיוונים זה בא.

תודה רבה לך תאופיק.

אני רוצה להודות לכם על השותפות, ההאזנה, הדיון, הנכונות לקחת חלק בתהליך שהתחלנו אותו היום, לפחות פה בראשותי בוועדה הזאת, אני יכול להבטיח לכם שאנחנו נמשיך.

אני מקבל את ההצעה של חבר הכנסת סגלוביץ', אנחנו נקיים אחת לחודש וחצי חודשיים פיקוח ובקרה על התהליכים שמתבצעים, נקדם את תהליכי החקיקה החכמים שכבר התחילו, איפה שאנחנו יכולים לסייע ולרתום את השרים כי זה מאוד חשוב.

חברים וחברות או חברות וחברים, 21% מהאוכלוסייה במדינת ישראל, מהחברה הישראלית זה האוכלוסייה הערבית, זה חמישית מהמדינה, הם כבר נטועים בתוכנו בכל מקום, אנחנו חלק אחד, כמעט כבר לא ניתן להפרדה.

אם אנחנו לא נוודא שהחברה הערבית, או האוכלוסייה הערבית באמת מאמצת סטנדרטים שהחברה היהודית חיה בהם, אז אנחנו צפויים לעתיד הרבה פחות ורוד ממה שאנחנו באמת מסוגלים לאחל לעצמנו.

ולכן לקראת המפגש הבא, הדבר הראשון שכולנו צריכים להשתפר בו, המפגש הבא אנחנו מגיעים עם נתונים, ואנחנו נכתיב לכל אחד איזה נתונים אנחנו רוצים, יש חודשיים, נא להתאמץ לבוא לפה עם נתונים, כי על בסיסם באמת בסופו של דבר אפשר לבנות איזה שהוא תהליך.

אנחנו גם נלך לבקר בחלק מן המקומות כדי ללמוד, לראות את הדברים מקרוב, נשתף פעולה, אני חושב שחלק חשוב מהאמון של הציבור, זה אם נשתף פעולה עם המנהיגים שלו, נרתום אותם גם לעניין, אני לא נכנס לפוליטיקות של העניין, אלא לניסיון לראות איך אנחנו כן מייצרים אמון ציבורי, ופועלים בשני המישורים העיקריים, גם מניעה וגם אכיפה, ועל שניהם נצטרך לעשות את המאמץ.

אני ארצה בנוסף לדיון הבא לקבל את המלצותיכם, כלומר אוקי שמענו, או נראה נתונים, שמענו את הסקירה הראשונית, אני רוצה לשמוע המלצות, בסופו של דבר התפקיד שלנו כוועדה, זה לקחת את הדברים שעולים פה, ללכת למשרדי הממשלה הרלוונטיים, לדפוק להם בדלת או על הראש או איפה שצריך, כדי לקדם את הדברים האלה, לקדם את הנושאים האלה, כי אם אנחנו נקיים רק דיונים בשביל האווירה, כנראה שלא נצליח להגיע לשום מקום.

תראו, אני רוצה לומר לכם את זה והפעם מניסיון אישי, הזדמן לי, באמת הזדמן לי להיות ראש מועצה ביישוב ערבי חמש שנים בטובא זנגירייה, אז בואו נמחק רגע את הירי והרימונים וכל הדברים האחרים, אלא באמת לעשייה, ואני אומר לכם שאם אנחנו לא נשנה חלק מההסתגלות שלנו על מה שקורה שם, אנחנו פשוט לא מבינים את התמונה האמיתית.

המודל לחיקוי לילד בבית הספר התיכון או לילד בחטיבת הביניים, זה מי שנוסע עם הרכב המפואר, יש לו נשק ליד הבית ומצלמות מסביב לבית, זה היום המודל לחיקוי שלו, אם אנחנו לא נשנה את זה, אנחנו נזניח את החברה הזאת, ויהיה לנו כיסי התנגדות בתוך מדינת ישראל.

אז מי שחושב ששומר החומות היה אפיזודה, חברים המעבר מפלילי לפח"עי יכול להיות ככה, זה רק עניין של אינטרסים, דחף ופיתוי, זה הכל, אלה שלושת הדברים שיעבדו, ואנחנו רוצים למנוע את זה, ולנסות להגיע למקום אחר, לא להיגרר למקום שבו הגענו, אני חושב שיש לנו עדיין סיכוי לשנות את זה.

טכנולוגיה דובר על זה פה לא מעט, אנחנו נצטרך למצוא את הדרכים החכמות לעשות את זה, אני ניסיתי בזמנו להכניס לטובא טכנולוגיה, כל מיני מצלמות, אז הם הפכו להיות מטרה לצלפים שירו על זה, או לעמודים שהורידו כי שמה הייתה מצלמה, אבל לאט לאט גם העולם הזה מצליח להיכנס ולהחדיר אותו, והוא כלי נהדר ביצירה שלנו איזה שהיא אווירה של ביטחון לתושבים, כי 90% מהאוכלוסייה שאיננה מעורבת בתוך התהליכים הפליליים, רוצים חיי שגרה נורמליים, אני רוצה לנסות להקנות להם את הכלים לעשות את זה.

אחת השאלות שאני שואל את עצמי, אני אשמח מאוד אם תעזרו לי במעה בעתיד, אותן נקודות שיטור בתוך היישובים הלא מעורבים, אני מדבר על היישובים הערביים, מי צריך להיות השוטרים שם? השיטור העירוני על מה צריך להיבנות? חלק מהבעיות שאני ראיתי בזמנו, זה חוסר היכולת של שוטר מהמגזר, אני בכוונה אומר מהמגזר, לתפקד כראוי בתוך יישוב ערבי, יש עליו לחצים, יש עליו איומים, יש עליו כל מיני דברים אחרים, בואו נחשוב על זה ביחד, תייעצו לי מה לייעץ לגורמים האחרים כדי שהעסק הזה יעבוד יותר טוב.

שיטור עירוני זה משהו שאני מאוד מאמין בו, השאלה אם הוא באמת יכול לעבוד כמסגרת , אני לא רוצה להגיד התנדבותית, למרות שיש בה אלמנט התנדבותי בתוך היישובים הערביים, ולראות אם אנחנו באמת יכולים להביא את זה ליידי ביטוי.

אני לא מתייחס לנגב למרות שגדלתי שם, גדלתי בבאר שבע, רוב צעירותי הייתה באר שבע ומיתר, אז אני מכיר את כל האלמנטים של הנגב, גם שירתי הרבה מאוד שנים בנגב, אני מכיר את כל הבעיות שיש בנגב, נדמה לי שצריך לפעול שם בשיטות שונות או מגוונות יותר כדי להגיע לאוכלוסייה, בעיקר בגלל מי שציין פה את העובדה פה שהם פזורה וזאת הערה נכונה מאוד.

דבר אחרון, בסופו של דבר יש כנראה מכנה משותף לכולנו שעובד על כולנו וזה ההיבט הכלכלי, ככל שנשכיל יותר להשתמש בו נכון כאמצעי כוח, יש לנו סיכוי גם בהיבט של הגזר וגם בהיבט של המקל, ככל שנשכיל להשתמש בו יותר נכון, אני חושב שנצליח להגיע להישגים טובים יותר.

הדיון הבא יהיה בערך בעוד חודשיים, אנחנו נוציא סיכום לדיון הזה, כל אחד מכם ידע מה הוא צריך להכין לפעם הבאה, שוב אני מודה לכם על שיתוף הפעולה ועל הנכונות, לצוות המשפטי ומנהלות הוועדה, תודה רבה לכם על הכל, סעו בזהירות הביתה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:37.