פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
15/02/2023


מושב ראשון
פרוטוקול מס' 14
מישיבת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ"ד בשבט התשפ"ג (15 בפברואר 2023), שעה 9:30

הצעה לדיון מהיר בנושא: 'חשש מפסילת תכני העשרה ליברליים ולהט"בים במערכת החינוך', של חה"כ יוראי להב הרצנו, חה"כ גלעד קריב, חה"כ יפעת שאשא ביטון, חה"כ יבגני סובה

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
נעמה לזימי
יבגני סובה
משה סולומון – מ"מ היו"ר
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן
יפעת שאשא ביטון

סימון דוידסון
מאיר כהן
גלעד קריב

עדי שמאי - מנהל היחידה לקידום אוכלוסיות להט"ב, המשרד לשוויון חברתי

יואב אנקרי - מנהל תחום פ"א, אוכ' להט"ב ויוצאים בשאלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אמרי זגורי - מנהל קשרי ממשל, ארגון הקהילה הגאה

אדווה ויינטראוב - צוות להט"ב ארצי, הנהגת ההורים הארצית

שרון מלמד - צוות להט"ב, הנהגת הורים ארצית

יותם ברום - מנכ"ל עמותת 'פנים'

מור נהרי - מנכ"לית ארגון חוש"ן

תום שרצר בר - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

אביגיל גלנץ הרץ - יו"ר מועצת התלמידים, התיכון ליד האוניברסיטה

אמרי טל - דובר מועצת התלמידים, התיכון ליד האוניברסיטה

ריקי שפירא רוזנברג - המרכז הרפורמי לדת ומדינה

נועם פרייס - המרכז הרפורמי לדת ומדינה

לילי הלפרין - ראש מרכז אמת לסובלנות

יגאל שתיים - פעיל חברתי, זכויות אדם ושוויון

בני פרץ - פעיל חברתי, יו"ר פנתרים חברתיים

צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

תמי סלע

יהודית גידלי

סמדר לביא, חבר התרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

'חשש מפסילת תכני העשרה ליברליים ולהט"בים במערכת החינוך', של ח"כ יוראי להב הרצנו, גלעד קריב, יפעת שאשא ביטון, יבגני סובה (מס' 16).

בוקר טוב לכולם. זה בוקר מאתגר כי אנחנו עכשיו עדים לאיזה שהוא פינוי של חווה חקלאית וחבל שהבוקר מתחיל ככה, אבל נקווה שהדברים האלה ייושבו בצורה טובה.

אני מתכבד לפתוח את דיוני ועדת החינוך, יום רביעי, כ"ד שבט, 15 בפברואר 2023. הנושא הוא חשש מפסילת תכני העשרה ליברליים ולהט"ביים במערכת החינוך, דיון מהיר של חברי הכנסת יוראי להב, גלעד קריב, יפעת שאשא ויבגני סובה.

אני לראשונה מנהל ועדה ואני שמח ואני מקווה שאת הוועדה הזאת נעשה בצורה גם מכובדת, אבל גם שנגיע בסופו של דבר לתת תשובות לשאלות שעולות וזה חשוב מאוד מאוד. ברשותכם אני אפתח בכמה מילים ולאחר מכן יוזמי הדיון ידברו ולאחר מכן כמובן כל אלה שהגיעו לכאן, לפי סדר נוכל לשמוע את כולם. חשוב מאוד שנשמע את כולם כדי שנגיע לעמק השווה וגם לתשובות הנדרשות.

אז כמה מילים שברצוני לפתוח בהן. לפני שנבחרתי לכנסת עבדתי במספר מקומות, כל מקום עבודה משאיר רושם, אך התחום שאני מרגיש שהמשיך איתי בצורה משמעותית ביותר זה תחום החינוך. עסקתי בזה הרבה מאוד שנים, תפקיד המחנך, בית הספר, מערכת החינוך כולה הוא התפקיד החשוב ביותר במדינה ובכלל בעולם, באנושות. ילדינו הם עתידנו ומי שיהיו בעתיד מעוצב כעת בתוך מערכת החינוך או בכל המסגרות.

מערכת גפ"ן, גמישות פדגוגית ניהולית באה לתת למנהלי בתי הספר, מובילי החינוך, את היכולת לבחור את התכנים הטובים ביותר והאיכותיים ביותר בעיניהם לחינוך של הדור הבא. יש שבחרו בהעשרה טכנולוגית, הכנה לעולם החדש, יש שבחרו בחיבור למורשת, בין המסורת, המקור ממנו אנחנו יונקים את הייחודיות של עמנו, כמו שאמר יגאל אלון, עם שאינו זוכר את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל. ויש שבחרו בתכניות המעודדות חשיבה פתוחה, קבלת האחר וקירוב בין חלקי העם.

מנהל מנהל ובחירתו, מנהל מנהל וגישתו, וזה חשוב מאוד מאוד, אבל חשוב לזכור שהחינוך אינו מתחיל ונגמר רק בבית הספר, החינוך מתחיל ונגמר בבית, ההורים, הסבים והסבתות, גינת המשחקים, הרשתות החברתיות, כולם משפיעים ומהווים חלק מחינוכו והתפתחותו של דור העתיד שלנו, כמה הוא חשוב לנו, בטח באתגרים שאנחנו נדרשים להם מעת לעת.

עלינו לשמור על שקיפות, על תיאום, זכותו של הורה לבחור כיצד לחנך את ילדו, אילו ערכים לשים בעדיפות ראשונה וכמובן לבחור את הזרם ומוסד הלימודים אליו הוא שולח את היקר לו מכול. בסוף כולנו כאן הורים, יש לנו ילדים ואנחנו רוצים לחזור אליהם ולתת להם את הקרקע הטובה ביותר להצלחתם בחיים.

על מערכת החינוך, מנהלי בתי הספר והמורים לקיים שיח עם ההורים, ליידע אותם בהתקדמות ובהתמודדות של הילד, עם אתגרים פדגוגיים וחינוכיים. הצלחת הילד בכל תחומי החיים תלויה בקשר הפתוח והכן בין ההורים למערכת החינוך. ילד החווה קשיים בבית צריך להיעטף על ידי הצוות החינוכי, וילד החווה חלילה פגיעה במערכת החינוך חייב, אבל חייב, לקבל תמיכה וגיבוי מהוריו. צורה זו של שיתוף פעולה תצליח רק באמצעות שיח פתוח ואמון מלא בין כל השותפים בכלל בחינוך ילד כזה או אחר.

אתמול נחשפנו כולנו לפוסט המרגש שכתב ערוץ 12, יאיר שרקי, שכולנו מכירים. כפי שביקש בעצמו לא ארצה לעסוק כאן בבחירתו, במה שהוא בחר לחשוף ולשתף אותנו, אך ארצה לגעת במהות של הדברים שלו. היו לו דברים מרגשים מאוד מאוד שהוא כתב אתמול. העיסוק בנושא הוא עיסוק בדיני נפשות ממש ומשכך הזהירות והרגישות הנדרשות חשובות במעלה. כל הורה, איש חינוך, נבחר ציבור ומנהיג קהילה צריך לזכור זאת, כל מילה, כל עלבון או זלזול עלולים לעלות בחיי אדם.

פתחתי בזה שאני איש חינוך, אני מכיר את הסוגיות האלה, לאן זה יכול להוביל אנשים לאורך שנים רבות. אין זה אומר שצריך להימנע מאמירת דעותיך, יהיו אשר יהיו, אבל עלינו לשים לב להשלכות ולהשפעות של הדברים. ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.

ולקראת הדיון אבקש מכל הנוכחים כאן להתייחס לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, זה מאוד מאוד חשוב כדי שבאמת נוכל להגיע לחקר האמת. כשם שאנחנו רוצים שדעותינו ואורח חיינו יכובדו ולא יותקפו כך עלינו לכבד ולא לתקוף את דעותיו ואורח חייו של האחר. אז כדי שבאמת ננהל את הדיון הזה בצורה טובה ונוכל לשים על השולחן את הנושא אני אבקש קודם כל מיוזמי הדיון לדבר לפי הסדר, נמצאים פה יוראי ויבגני ואם יגיעו גלעד ויפעת שאשא ניתן להם גם ואחר כך נעשה סדר דוברים לפי הבקשות שלכם.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, ואני גם רוצה להודות לחבריי יבגני סובה, יפעת שאשא ביטון, גלעד קריב וגם למאיר כהן שנמצא כאן איתנו.

אדוני, בהתאם להסכמים הקואליציוניים ראש הממשלה נתניהו העביר את האחריות על היחידה לתכניות חיצוניות לסגן השר אבי מעוז, אולי הפוליטיקאי הכי הומופוב, גזען ומסוכן במדינת ישראל. העניין הזה עוגן בהחלטת ממשלה מיום ה-15 בינואר 2023 שהעבירה את סמכויות היחידה ממשרד החינוך למשרד ראש הממשלה ולסגן השר. היחידה הזאת, אדוני, אני רוצה להזכיר, חולשת על 8,000 תכניות לימוד ועל תקציב של כמעט 2.5 מיליארד שקלים.

אדוני, עולה חשש כבד שהממשלה מניחה את התשתית שתאפשר הסרת תכני חינוך ליברליים ולהט"ביים מתכניות הלימודים במערכת החינוך הממלכתית ולהחליף אותם בתכנים שתואמים את משנתו הרעילה של אבי מעוז. אני אומר את זה כי לאחרונה התחדש המכרז לאותה יחידה ובו שלושה קריטריונים חדשים ועמומים. קריטריון אחד, ואני מצטט, 'מי שנמצא כי הוא פועל בניגוד לחוקי מדינת ישראל ויש בפעילות זו, במעשיו ובהתנהגותו חשש לפגיעה או להשפעה מזיקה על התלמידים'. אני רוצה לשאול את משרד החינוך או את משרד ראש הממשלה, את מי שהוציא את הקריטריון הזה, אני רוצה לשאול שתי שאלות - - -

יש לך התנגדות למשפט הזה?

אני רוצה לשאול שאלה, למה חוקי מדינת ישראל ולא חוק חינוך ממלכתי? האם הממשלה הזו מתנערת מערכים שקבועים בחוק הנהדר הזה? ואני רוצה להקריא את סעיף 2(א)(2) בחוק חינוך ממלכתי שבו כתוב שמטרת מערכת החינוך היא להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות אדם, לחרויות היסוד, לערכים הדמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים גם בין בני האדם וגם בין עמים. למה לא להפנות לחוק חינוך ממלכתי? לאיזה חוקים אחרים רוצים בממשלה להפנות?

ולגבי החלק השני של אותו קריטריון, אדוני, אני רוצה לשאול מי יקבע מה מזיק לתלמידים? אבי מעוז? האדם שכבר הצהיר שתלמידים בעלי נטיות הפוכות צריכים להישלח לטיפולי המרה? את זה הוא אמר באולפן שישי בפני כל עם ישראל.

הקריטריון השני שנוסף והוא חדש זה שהתכנים או ההתקשרויות ייבחנו לפי שיקולים מקצועיים. אני רוצה לשאול מה זה שיקולים מקצועיים, מי יחליט, מי קובע, בסמכות מי זה? בסמכות שר החינוך? בסמכות סגן השר מעוז?

והדבר האחרון, ואולי לשיטתי המטריד ביותר: בהתאם לשיקול דעת מקצועי של הגורמים הרלוונטיים במשרד ו/או בהתאם לנתוני בקרה והערכה, לעדכן את נתוני התכנית במאגר לפי פריסה גיאוגרפית, מלאי, התאמה לשכבות גיל, התאמה למגזר, התאמה לסוגי פיקוח. אני רוצה לשאול אותך, משה ידידי, איזה סוג תוכן הממשלה הזו חושבת שרלוונטי לתלמידי תיכון עירוני ט' בתל אביב שאינו רלוונטי לתלמידי ותלמידות דנציגר בקרית שמונה? מדוע לעשות חלוקה מלאכותית מכוונת על בסיס גיאוגרפי, על בסיס מגזרי? מה זה הדבר הזה?

ובאופן כללי אני רוצה לשאול, מאחר שיש סתירה מובנית בין ההצהרות של שר החינוך קיש מעל בימת הכנסת לבין ההחלטות שמועברות בממשלה לבין הדברים שמפורסמים בתקשורת. מי אחראי על היחידה להתקשרויות חיצוניות, האם מדובר במשרד ראש הממשלה, במשרד החינוך? איך זה יתנהל? כי זו יחידה חשובה עם השפעה חשובה.

תודה רבה. יבגני.

קודם כל אני מברך אותך ומאחל לך הצלחה, זה תמיד מרגש כשאתה פעם ראשונה מנהל ועדה. אז שיהיה לך בהצלחה. אני גם חבר ועדה, שיהיה גם בהצלחה לוועדה שאנחנו פה כולנו פועלים.

תודה רבה.

אתה, אדוני היושב ראש, ביקשת לא להתייחס לגופו של אדם, להתייחס לגופו של עניין, אבל אני לא יכול שלא להתייחס לגופה של הממשלה שקמה לפני כחודש וחצי ולכן כשחברי יוראי להב הרצנו פנה אליי אני אמרתי בוודאי שאני אחתום בבקשה לקיים דיון, כי גם אני חרד, גם אני חושש, וגם כשאני מסתכל על התכנים וכשאני מסתכל על הכוונות של הממשלה, ואני לא רוצה דווקא ספציפית להתייחס לגופו של חבר הכנסת אבי מעוז, אלא באופן כללי להסכמים הקואליציוניים שנחתמו לפני חודש וחצי, אז אני יותר ויותר משתכנע שהמילה חושך לא זרה לממשלה הזאת. אני הייתי אומר שהיא קרובה מאוד לממשלה הזאת.

ישנה פה פגיעה בציונות, אדוני היושב ראש. הפגיעה בציונות מתבטאת בין היתר בפגיעה למשל בנושא של ערכי צה"ל. הרי אנחנו יודעים שהשותפים הקואליציוניים רוצים להעביר חוק יסוד: לימוד תורה שאין לזה שום קשר ללימוד תורה, אלא זה חוק השתמטות משירות צבאי. אני אמרתי את זה גם לחבריי במפלגות החרדיות, אמרתי שבמדינה יהודית לא צריך להיות חוק יסוד: לימוד תורה, כל מי שרוצה ללמוד תורה יכול ללמוד תורה במדינה יהודית ודמוקרטית. ברגע שאתם שמים תנאי להעביר את החוק לפני העברת התקציב - - -

אם אתה רוצה שהמדינה היהודית תישאר מדינה יהודית יש בה בסיס להיותה יהודית.

אני חושב שכולנו יהודים וכל אחד שרוצה ללמוד תורה יכול ללמוד תורה.

אז צריך לשמור על זה.

תקשיב, משה, גם ילדיי לומדים במסגרת דתית ושום דבר לא מגביל אותם ללמוד תורה, אבל ברגע שאתה מחוקק חוק יסוד: לימוד תורה אתה לא מחוקק את זה בשביל לקדם את התורה, אתה מחוקק את זה בשביל להשתמט משירות בצה"ל כי החוק הבא שלך יהיה חוק גיוס שבעצם לא יאפשר לבג"צ להתערב. לכן כל מסך העשן הזה שמנסים להסתתר מאחורי התורה ולהגיד שאנחנו דואגים לתורה ולמסורת ישראל זה שטויות, אין פה שום דאגה למסורת ישראל, יש פה דאגה רק ל-200,000 אנשים שלא רוצים לשרת בצה"ל ולא רוצים גם לצאת לשירות התעסוקה.

לכן גם לזה אני חושב שוועדת החינוך צריכה להתייחס. אני לא יודע אם זה בבקשה הזאת, אבל זה מדאיג אותי מאוד. זה מדאיג אותי כי אנשים שלומדים בבית הספר, כשהם מסיימים את בית הספר הם הולכים לצבא וישנה מערכת וממשלה שמסבירה לאנשים האלה ששירות בצה"ל זה לא חלק מהציונות. אז לכן אני חושב שזו פגיעה בציונות כי כולנו פה בכל זאת רוצים שהמדינה תמשיך להיות דמוקרטית, יהודית, יהודית ודמוקרטית, תעשה את הסדר איך שאתה רוצה, אבל שהיא גם תהיה ציונית והשתמטות משירות בצה"ל זה פגיעה בציונות, זה מה שאני חושב.

ואם אני רואה היום פגיעה בליברליות, פגיעה בחופש המחשבה, פגיעה בתכנים שאני חושב שצריך לקבל כל ילד באשר הוא, כל ילד באשר הוא, ולא לנסות לשנות אותו, אם הילד הזה זקוק לתכנים שהוא קיבל עד עכשיו אין שום סיבה שאתם תבואו ותשנו לו את התכנים האלה. אני חושב שיש פה שכרון כוח, יש פה כוונות לקחת את החופש, כולל גם חופש מחשבה, ואני חושב שזה מסוכן. זה הרי לא מסתיים בשירות בצה"ל, זה גם אחר כך יילך לנטל כלכלי, זה גם יילך אחר כך לדברים שמותר להגיד ובסוף אני אגיד לך איך זה ייגמר, בסוף ייגמר גם בסתימת פיות וחופש הביטוי, יגידו לך שהיום אתה יכול להגיד את זה ומחר אסור לך להגיד כי אוי ואבוי אם תגיד את זה, כי זו תהיה גם פגיעה במדינה כולה. לכן יש להתייחס ברצינות לכוונות גם אם כרגע הן לא מומשו ולא התממשו כי אם אנחנו לא נעצור את זה עכשיו ולא נתריע כשזה יבוצע זה יהיה מאוחר.

אני רק רוצה משפט אחד, אני מראש מתנצל, אני חייב לצאת לדיון בוועדת העלייה והקליטה כי שר הקליטה מציג שם דברים וזה גם חשוב. אני חושב שיש פגיעה גם בנושא של הקליטה, ביטלו מענקים, ביטלו הרבה דברים, גם תכנים שקשורים לדור הרביעי שמגיעים עכשיו. אז אני מראש מתנצל, היועץ שלי יישאר פה, הוא יעדכן אותי על הדיון וכל דבר שצריך אני פה ואני מאחל לך, יוראי, הצלחה בדיון הזה.

אני רק אגיד לך, אני מסכים איתך שכל אחד צריך לקבל את מה שהוא צריך לקבל והציונות היא באמת בסיס להיותנו כאן, אני לא בטוח שהעובדה שאנחנו מאפשרים במדינה יהודית לאנשים ללמוד תורה ולקבל כלים כדי ללמוד תורה היא פגיעה בציונות.

לא, משה, לא דיברתי על לימוד תורה, דיברתי על חוק יסוד: לימוד תורה, יש הבדל. הציבור לא מבין את המשמעות, למה הם מתעקשים על חוק יסוד: לימוד תורה? לא בגלל שמישהו מפריע להם ללמוד תורה, בגלל שהם רוצים אחר כך להשתמש בכלי הזה בשביל לחוקק פסקת התגברות נגד בית המשפט העליון, זה הכול.

אני שומע את החשש, אני רק אומר שיש זכות למדינה יהודית כן שיהיה מקום ללימוד תורה, ואני מבין מה שאתה אומר, לאן זה יכול להוביל.

אני אמרתי פעם, כל ילד בישראל צריך לדעת מה זה תורה וללמוד גם אם הוא רוצה, אבל לא על חשבון שירות בצה"ל, עם כל הכבוד.

תודה רבה.

אני מודה לך ואני יוצא לוועדת הקליטה.

חבר הכנסת מאיר, בוקר טוב.

בוקר טוב, בוקר טוב לכולם. אדוני היושב ראש, בהצלחה, חבר הכנסת סלומון, אתה איש ראוי.

תודה.

אני רק רוצה, ברשותכם, להגיד דברים מאוד פשוטים ולהחזיר את זה לנושא שלשמו התכנסנו, ואני מודה לך, יוראי, שהעלית את זה. יש גמישות ניהולית שהולכת ונפגעת והיא קשורה בהחלט לכל המציאות שבה הקהילה הלהט"בית נמצאת, לצערי אצל כל מיני אנשים, על הכוונת כאילו האנשים האלה הם אנשים חורגים לאלוהים, לכן אני רוצה לדבר על זה.

אני רוצה להגיד שאנחנו כאן לא רק על המשמר. מבחינתי זה בדיוק כמו הרפורמה המשפטית, אם יהיה מישהו שיעז בבתי הספר לפגוע בילדים שנטייתם המינית לא מוצאת חן בעיניו אז אנחנו נהיה שם ולכן הדיונים האלה בכנסת, יותר משהם יורדים לפרטים הם הצהרה חשובה מאוד שלנו כחברי כנסת, ואני חושב שגם שלך, אדוני היושב ראש. לא יעלה על הדעת שמישהו ייכנס למשרד החינוך ויחליט, ויבוא למנהלים ויגיד להם שכל מה שמטפל בקהילה הלהט"בית או כל מה שמספר הוא מחוץ לחוק מבחינתנו, הוא מחוץ לשיח. זה לא יהיה ובאתי להגיד לכם את זה, לאנשים פה, זה לא יהיה, שיהיה לכם ברור.

ההיפך, בשנה וחצי שהייתי במשרד הרווחה, גם אני וגם מירב כהן וגם עוד הרבה מאוד אנשים, גם במשרד החינוך, זה לא איזה משהו שהוא שלנו, הייתה פתיחות יוצאת מן הכלל. הצלחנו בתוך הפריפריה להקים תאים, דיברתי עם מנהלי בתי ספר, 25 שנים ניהלתי בפריפריה, אין דבר יותר טרגי ויותר כואב מילדים בפריפריה שבאו מבתים שהם בתים שמרניים יותר ושזהותם המינית לא התיישבה, לא עם המשפחה ולעתים לא עם היישוב, ואם הם לא מצליחים לקבל בבתי הספר את החיבוק, אויה לנו, כאנשי חינוך, ואני לא מקנא בילדים האלה.

לכן אחרי מהפכה, אני לא רוצה לקרוא לזה מהפכה, אבל אחרי שינוי מבורך שהצלחנו לעשות בעבודה משותפת עם הארגונים ובהקצאת כספים רבים, להעלות על הדעת שמישהו היום במשרד החינוך יפגע בזה אני פשוט מודיע, זה לא יקרה. יוראי, אנחנו כולנו, מכל המפלגות, נתייצב אחריכם, גם ממפלגת הליכוד, תאמין לי, וגם אתה. אין בין זה לבין לימודי תורה דבר וחצי דבר.

נדמה לי שאתמול קראתי פוסט מרגש של אחד מאנשי התקשורת, אני חושב שחצי המדינה דמעה מהפוסט הזה.

מדינה שלמה.

אנשים שישבו איתי התחילו לבכות מהתרגשות.

ממש ממש.

יש ועדת חוץ וביטחון וברחתי מהוועדה לבוא לפחות להגיד את הדברים האלה. החברים שנמצאים כאן, אני תמיד איתכם, שלא יהיה לכם שום ספק, אל תרגישו חלילה, אני יודע שזה מין רגעים כאלה ש – ואנחנו פה. יוראי, יישר כוח, תודה רבה.

תודה רבה.

חבל, אדוני השר, שאתה נותן איומים וכל זה ואנחנו חוזרים על אותו דבר, אפשר לבוא ולהתווכח.

תפסיק איומים, איזה איומים?

ממשיכים באיומים.

אף אחד לא מאיים.

חברת הכנסת לזימי, אחר כך יוזמת הדיון, חברת הכנסת שאשא ביטון.

תודה רבה. תודה על הדיון הזה, היוזמים ויוראי בפרט, חשוב מאוד. אני רוצה קודם כל להגיד שלא צריך לחכות שיפגעו בתקציבים ושדברים יקרו בפועל ואז לנהל מלחמה על בדיעבד. אני דווקא מודאגת וחושבת ששווה לשים זרקור על הלך הרוח שיתחיל להפוך את המציאות הזאת לקיימת הלכה למעשה, מנהלי בתי ספר שיבינו שלא כדאי להם להזמין תכנים שקשורים לנטייה מינית או מגדר או כל דבר שייתפס פרוגרסיבי כי הקִדמה היום נמצאת כשק החבטות של הממשלה הזו. הרי על מה הם יוצאים? על הנאורות? על הקדמה? על היכולת שלנו להכיל כל אדם, כל אישה, כל מי שחלק מהחברה שלנו באשר הוא?

זה בדיוק מה שקורה פה עכשיו ואני כבר שומעת עדויות כאלה. אני מודה שזה לא עדיין משהו שנראה כמוחלט או סגור, אבל אתם מהנהנים, כנראה גם הגיע אליכם, אני חושבת שיהיה שווה גם לעשות פה דיונים נוספים על ההשלכות של התפיסה ושל הרוח השלטת כבר על צמצום המרחב וצמצום היריעה שעוסקת בזכויות של כל נער או נערה לחיות לפי נטייתה המינית ולפי תפיסתה וגם להבין שהכול בסדר. אני ממש חושבת שכבר עכשיו הדברים שקורים צריכים להטריד אותנו ולא צריך לחכות לפגיעה בגפ"ן ובצמצום התכנים.

אני כן אשמח גם לאחר מכן, לאחר הסבב של הח"כים, לשמוע מה התחושות בשטח ולא רק הדברים הקונקרטיים, כי חשוב להבין מה התהליכים שהולכים לייצר הלכה למעשה. אם לא יתחילו להזמין תכנים ואז להגיד טוב, הגפ"ן פחות ניצלו השנה, בשנה הבאה נצמצם את התקציב ונתחיל להוריד תקציבים בגלל שיש תת ניצול, בגלל הלך הרוח שלא מאפשר להביא עוד קבוצות לשיח בבתי הספר.

אני מאוד דואגת דווקא כי הייתה פריחה, דווקא כי ראינו את בתי הספר נפתחים ומבינים שזה בסדר, שבית ספר הוא לא יהיה רק המקום בו לומדים דוגמתית מקצועות כאלה ואחרים, אלא גם המקום שמחנך והופך אותנו לבני אדם וליצורים חברתיים שיודעים להכיל את כל מי שנמצא סביבנו באופן מכבד ואמיתי. זה מה שמדאיג אותי יותר, יותר מהכול, כי אלה דווקא התכנים שבעיניי הכי חשובים שצריכים להיות במערכת החינוך הישראלית. מה שמייצר אותנו אנשים ביקורתיים, אוהבי אדם, מלאי חמלה. אם אנחנו נוציא את המקום הזה, מהחשש, מהלך הרוח, מהמשטור הדורסני שכבר מרגישים אותו, כבוד יו"ר הוועדה, אז מצבנו רע מאוד.

חברת הכנסת נעמה, חשוב להדגיש שאנחנו דנים פה באיזה שהוא חשש. גם אתמול, כשהבנתי שאני הולך לנהל את הדיון הזה, עברתי על החומרים, צריך לשים לב שמדובר פה על חשש ולא על שום דבר שהוא – וחבל באמת שאין נציג ממשרד החינוך שייתן גם תשובות לזה ואנחנו נדרוש את זה, אבל אני אומר, להתייחס לדברים, להנכיח אותם, אבל בסוף מדובר פה על איזה שהוא חשש.

אני עברתי על כל החומרים שלפחות אתמול הצלחתי לראות והדבר הזה הוא לא ברור, לא ברור שיש באמת איזה שהיא פגיעה. אני שומע את השאלות ששאלת, יוראי, וצריך לתת עליהן את הדעת, אבל לדעת שאנחנו כרגע מנכיחים סוגיה שהיא נובעת מחשש ולא מאיזה שהן עובדות שהן קיימות.

העובדות הקיימות הן שסגן ראש הממשלה הוא אבי מעוז שקיבל סמכויות להצר את צעדי - - -

לא, אני דיברתי אתמול, מי שאחראי על התכניות האלה זה משרד החינוך, זה שר החינוך יואב קיש. אבל תיכף נשמע, אז תודה.

תודה רבה, אדוני יושב הראש. אני דווקא שמחה על מה שאמרת כי זה יכול להתכתב טוב עם מה שאני רוצה לומר ואני רוצה לומר לך שהעניינים זה לא רק חשש. בסוף צריך לזכור שזה גם לא עניין של כסף. אני אפילו לא רוצה לדבר על התקציבים, זה לא רלוונטי, העניין זה האווירה שנוצרת כאן, העניין זה הדה לגיטימציה שנעשית, אגב לא רק לעניין של הלהט"בים. כשאנחנו מדברים על תכנים ליברלים אנחנו מדברים על הזכות של נשים להתגייס, לשרת היכן שהן רוצות, לדעת שהן יכולות להגיע ולעשות מה שהן רוצות, הן לא פחות מגברים, לפרק את כל הנושא המגדרי ולהתחיל את הנושא של שוויון בין המינים כבר מגיל הגן.

ואגב, התכנית שהכנסנו לשוויון מגדרי בגן קיבלה איזה שהוא צבע כזה שאנחנו עכשיו מחנכים לזהויות מיניות. לא, אנחנו באנו לומר שגם נשים יכולות להיות מהנדסות ויכולות להיות טייסות ויכולות להיות רופאות והן יכולות להיות גם בבית והן יכולות לעשות מה שהן בוחרות. יש להן את הלגיטימציה לבחור בדיוק כמו לגברים. אותו כנ"ל לגבי הנושא של הקהילה הלהט"בית.

הסיפור הזה, אני חושבת שאתמול מה שהיה יפה בפוסט שפורסם שהוא בא כל כך מבפנים. הוא הציג את כל הדילמה החברתית ואת הקונפליקט שנמצא בתוכו הבן אדם, עד כדי שהוא מבין מצד אחד את הצער שהוא גורם מסביב, אני לא מבינה למה הוא צריך להרגיש צער, זאת אומרת בנוי בדיפולט שלנו החברתי כאילו אנחנו גורמים צער לסביבה שני, ומצד שני הצורך שלו לשחרר את עצמו מהכבלים שהוא נמצא בהם.

אני חושבת שאנחנו במערכת החינוך יש לנו תפקיד אמיתי לתת לכל ילדה וילד את התחושה שזה המקום שלהם, שזה הבית שלהם, שזו החברה שלהם, שיש להם לגיטימציה להיות שם. כשמנהלים שיח כמו שמנהל אבי מעוז ושותפיו וכשאנחנו בכזו קלות מעבירים מוטת שליטה כל כך גדולה, אגב אל מחוץ למשרד החינוך. שיפסיקו לבלבל את המוח, שיבואו ויגידו: חברים, ההסכמים הקואליציוניים לא רלוונטיים, מי ששולט בתכנים האלה במשרד החינוך - - -

החלטות הממשלה לא רלוונטיות.

החלטת הממשלה לא רלוונטית, מי ששולט זה משרד החינוך ובואו נדבר עכשיו מה הגורל של הדברים האלה. אבל זה לא קורה, בפועל זה נמצא בידיים של בן אדם שכולנו מכירים את העמדות שלו והעניין הוא איזה אווירה זה יוצר, איזה דה לגיטימציה זה יוצר עוד לפני שנכנסנו להיבט התקציבי.

ועכשיו בוא נצלול פנימה גם, לא רק לאיזה תכניות בוחרים, זה לא רק איזה תכנים יש שם, זה גם מי הגופים שמעבירים את התכנים האלו וזה לא פחות חשוב, כי בסוף נכנסות לשם קבוצות עם אג'נדה ואנחנו צריכים לוודא שאין פה אג'נדה, לא פוליטית ולא חד חד ערכית, אלא משהו שבאמת מאפשר את הפלורליזם ואת המקום לכל ילד וילדה להיות במרחב הזה וגם לזה צריך לשים דגש.

אני אשמח לדעת אם יש פה נציג של אבי מעוז. אתה אומר של משרד החינוך אין, כי זה לא שם. שים לב, אגב, הם אפילו לא מצאו מקום - - -

לא, אבל אתם מובילים את זה למקום מסוים, הדיון הוא בנושא חינוכי משמעותי וחשוב. ופתחתי, את לא היית בתחילת דבריי - - -

אני שמעתי את הדיון.

כן, אני אמרתי כמה הדבר הזה באמת חשוב והוא דיני נפשות.

איפה הנציגים?

לכן מי שהיה צריך להיות כאן זה משרד החינוך.

איפה הם?

אני אמרתי, זה לא תקין שהם לא פה.

הם לא כאן כי - - -

אין פה נציגים של משרד החינוך?

אין פה נציגים של משרד החינוך וצריך לראות - - -

הם לא כאן כי זה לא בידיים שלהם.

בסדר, נשמע את הדברים ונראה מה אנחנו מסכמים.

אז מי יענה לנו, משה?

יוראי, אני חושבת שאם משרד החינוך לא פה אתה צריך לבקש דיון המשך. זה לא הגיוני שדיון שיזמת ונציגי המשרד לא נמצאים בו, זה לא מס שפתיים, עם כל הכבוד.

לא הבנתי, מי אמור לענות על זה?

אני אסביר.

אז צריך שיבואו להגיד את זה כמו שצריך.

שנייה, חברים, אני מסביר. יש כאן סוגיה שלטענת משרד החינוך אין בה חדש במובן של אותו סעיף שאנחנו מדברים עליו.

שיבואו להגיד את זה.

אסור להם לא לבוא לדיון, אתה יודע את זה, יו"ר הוועדה.

שיגיעו להגיד את זה.

חברים, תנו לי לסיים את דבריי.

אני בהלם.

אין בה משהו שהוא חדש ומשנה מציאות ולכן החשש הזה הוא חשש מבחינת המכרז שיצא הוא לא חשש סביר שעשוי לקרות איתו משהו מסוים ולכן לא שלחו. יכול להיות שבסוף הדיון הזה כן נבקש דיון נוסף כדי שהם ייתנו תשובות.

אדוני היושב ראש, עם כל הכבוד, ויש לי הרבה כבוד - - -

שנייה, סליחה, סליחה.

לא, רגע, אדוני היושב ראש - - -

סליחה, אבל אני מנהל את הדיון כאן, חכי.

אוקיי, אני אחכה.

אני מסביר את העניין. אני אמרתי בתחילת דבריי שזה שאין כאן נציג של משרד החינוך זה לא תקין.

אני לא שמעתי את זה בכלל, זה הזיה, זה ביזיון של הכנסת. זה ביזיון שלנו, אנחנו חברי כנסת, יש לנו שאלות, אנחנו דורשים תשובות.

אחרי שהנכחנו את זה - - -

לא, אבל אדוני היושב ראש, אני רוצה לעזור לך רגע. אנחנו קיימנו השבוע כאן בוועדה הזו דיון בנושא החינוך המיוחד, שום דבר בו לא היה חדש, לא העניין של תיקון החוק, לא הקטסטרופה שיש בשטח, לא זה שיש מצוקה של גננות והכול, הגיעו לכאן נציגי משרד החינוך, אפילו השר בכבודו ובעצמו הגיע, ישב כאן וסיפר כמה קשה בחינוך המיוחד. וואו, ממש חיכינו שהוא ייכנס כדי לדעת שקשה שם, והם באו. היה צריך להיות פה נציג של משרד החינוך. אגב, אני יכולה להבין למה הם לא נמצאים, כי זה לא שלהם.

כן, כי זה לא באחריות שלהם.

והשאלה היא מי מייצג את הממשלה בדיון הזה.

יוראי, זה לא עובד ככה.

כי אם אין פה נציג ממשלה צריך לעצור את הדיון.

טוב, אני שומע.

יוראי, אתה צריך לקבל דיון נוסף, זה לא יכול לעבור ככה.

אני שומע את הדברים, בואו ניתן עכשיו, יש לנו מעט זמן, אין לנו המון זמן ויש פה המון דוברים.

אבל מי מייצג את הממשלה? מי עונה?

שנייה, חברים, בואו נקיים את הדיון - - -

אבל, אדוני, הפלטפורמה הזאת היא לא כדי לתת פורקן לבעיות שלנו, זה לא ונטילציה כאן. אנחנו חברי כנסת, אנחנו מייצגים ציבור, אנחנו רוצים לקבל תשובות מהממשלה. זה התפקיד החוקתי שלנו, לשאול את הממשלה, לפקח על הממשלה.

יש פה נציג ממשלה?

שנייה, חברים.

זה פשוט ביזיון של הכנסת. אדוני, אתה יושב ראש הישיבה.

חברים, אם אין נציג ממשלה אין מה לנהל את הדיון הזה. במחילה מכבודם.

אני אומר ככה, אני אומר שהדיון הזה הוא דיון שאתם יזמתם אותו ואנחנו רוצים לדון בו, אני רק אומר, בסוף יכול להיות שאנחנו נדרוש – שוב, אני התוודעתי לזה אתמול בערב - - -

משה, אדוני, אני שואל שאלה. אנחנו שואלים מי יענה לנו.

אבל שאלת פה ארבע שאלות מאוד משמעותיות וחשובות, אנחנו נבקש ממשרד החינוך שייתן תשובות עליהם. בוא כרגע, כדי שנוכל - - -

יש פה נציגי ממשלה שיענו לנו?

רגע, משה. יו"ר הוועדה, סליחה, אתה מנהל פה ועדה ללא הנציג שאמור לענות, אתה מנהל ועדה עם עצמך, עם הארגונים ועם הח"כים שיזמו, זו בדיחה, זו יריקה בפרצוף של הארגונים שממש מועלים על הכוונת.

של הציבור.

הציעו פה ועדה, הנשיאות אישרה את הוועדה, אתם לא מביאים פה את הנציג ואתה מסביר שזה דיון לגיטימי? זה לא דיון לגיטימי.

אתה צריך לסגור את הדיון הזה. אם אין סביב השולחן נציגי ממשלה שיענו לחברי הכנסת ולציבור על השאלות אין מקום לדיון הזה.

הדיון צריך להיסגר.

אבל אנחנו כן רוצים להגיד את עמדתנו.

אתם תגידו, אבל זה פשוט - - -

זה לא העניין, זה פשוט ביזיון.

חברים, את העמדות אנחנו משמיעים כבר הרבה מאוד זמן.

זה בושה וחרפה, אני לא הבנתי שאין פה נציגים.

אנחנו מעלים אותן מעל כל במה, כולל מעל במת הכנסת.

בפעם הבאה לא יאשרו דיון כזה.

חברים, חברים.

זה ביזיון.

אם אין נציג ממשלה אין טעם לדון בזה.

אנחנו מבינים את העניין, הבנתי, אפשר להמשיך לדבר על זה עוד ועוד, הבנו את הנקודה. אנחנו נבקש, בוא נשמע את כל הדוברים - - -

נבקש מה?

נבקש, אם נצטרך, בסוף הדיון הזה, לזמן דיון נוסף שהם ינכחו בו.

אבל מה זה הדבר הזה?

לא, לא, לא, זה דיון של הכנסת.

זה מבזה אותך, יו"ר הוועדה. זה מבזה אותך שמנהל את הדיון שהרשות לא הגיעה לתת את הדעת, משרד ממשלתי פשוט לא הגיע, אין פה אף נציג ממשלתי.

למרות שהוועדה זימנה אותם.

הדיון הזה אושר. זה מבזה קודם כל אותך. אני חושבת שאתה צריך לנהל דיון נוסף עם נציגי הממשלה.

יש נציג מהממשלה?

אני ממשרד הרווחה. רוב הדיון פחות רלוונטי.

לא, לא, לא. אגב, זה אומר הרבה שמי שאמון על התכנים האלה לא נמצא כאן כדי לומר את הדברים, אני חושבת שזו פשוט יריקה בפרצוף של הכנסת, לא פחות מזה.

אולי כל מה שקורה - - -

גלעד, אתה הגעת עכשיו.

זה ביזיון של הכנסת.

אני אתן לך לדבר. אתה יוזם הדיון, אני אתן לך לדבר.

לא, אין מה לדבר. אבל אתה יודע, כרגע יש פשוט בשטחים עוד פעם ריב סמכויות על הגב של חיילי צה"ל בין סמוטריץ' לגלנט, אז אולי פשוט אבי מעוז ויואב קיש לא גמרו להתווכח הבוקר על מי צריך להיות בדיון, בגלל זה. אז תדחה בחצי שעה, אל תבטל, תרים טלפון לאבי מעוז, תרים טלפון ליואב קיש ותבקש מהם לסגור מי אמור לבוא לייצג.

אבל מה עם הכבוד לארגונים? לקחנו ימי חופש להגיע לפה.

מה עם הכבוד לארגונים? מה עם הכבוד - - -

זו בדיוק הנקודה, שלא מכבדים אתכם.

חברים, יקרה, אנחנו יכולים לשבת באותה מידה במזנון ולדבר על הדברים. אין שום משמעות לדיון שיתקיים כאן אם אין כאן נציגוּת ממשלה.

לא, אני באתי לפה לקבל תשובות.

חברים, חברים, אני ביקשתי - - -

נציגי הממשלה צריכים לשמוע גם אותנו.

אבל הם לא באו.

חברים, חברים, אני רוצה - - -

לא, זה לא יכול להיות, משה.

יוראי, הבנתי, הבנתי - - -

זה מבזה אותך, יו"ר הוועדה, זה מבזה אותך.

תנו לי להחליט מה מבזה אותי ומה לא מבזה אותי.

זה מבזה את כל חברי הכנסת.

לדעתי אנחנו צריכים כולנו לקום וללכת.

בהחלט נקום, רק שהוא יגיד שיהיה עוד דיון. הוא קיבל דיון מיוחד, הוא צריך לקבל אותו.

אני לא רוצה להוציא אנשים. אני ביקשתי כרגע לבדוק את העניין - - -

אנחנו תיכף יוצאים לבד, כי אם אין פה נציגי ממשלה אין לנו מה להישאר כאן.

נדבר עם עצמנו, נגיד מה הבעיה.

אני ביקשתי כרגע לבדוק את העניין.

נעביר את זה ללשכה שלי.

אני מבין את החשיבות, אני לא אומר שזה לא נכון, גם אמרתי את זה בעצמי, שזה לא תקין שאין פה נציגי משרד החינוך. אמרתי את זה.

לא, אבל, משה, מה הטעם?

יוראי, זה לא מקדם אותנו, בואו נתקדם הלאה. הבנתי וזה נכון שכשיש דיון בנושא חינוך צריך להיות נציג משרד החינוך וכרגע אין כאן, אני ביקשתי שיבדקו למה אין כאן ואולי מישהו יכול - - -

לא, אבל צריך להיות נציג שאמון על זה.

זה הלך הרוח, מה שאמרת, זה ברור.

מי אמון על זה?

או שיבואו ויסבירו בעצמם.

אבי מעוז אמון על זה? שיהיה פה. החינוך אמון על זה? שיהיה פה. לא אלה פה ולא אלה פה.

חברת הכנסת שאשא, אני לא רוצה לעבור לקריאות כאלה ואחרות - - -

לא, אני יוצאת כי אם - - -

כולנו מבינים וכולנו מסכימים, אנחנו מבינים את זה, אז אין צורך לטחון את אותו עניין.

אז תסגור את הדיון.

לא, אני לא סוגר את הדיון, ביקשתי - - -

זה פשוט דיון לא לגיטימי.

תגיד שאתה סוגר את הדיון ואתה דורש נציגים שיגיעו לכאן לדיון שיתקיים מחדש.

זה מבזה את הארגונים שהגיעו לכאן.

זה מה שאתה צריך להגיד.

בדיוק.

את רוצה לצאת לבד או ש –

לא, אני יוצאת לבד.

אז חבל, אני מכבד אותך.

כולנו נצא, משה.

אני מכבד פה את כולם, הבנתי את הנקודה שחשוב שיהיה כאן נציג, ביקשתי גם שיבדקו אם מישהו יכול לעלות בזום או לא. תיכף נבדוק את זה.

אוקיי, אז בואו נחכה.

אז בוא נחכה, אין טעם להמשיך.

כי אנחנו מבזים גם את אלה שיושבים כאן.

חברת הכנסת שאשא, קריאה ראשונה. חברת הכנסת שאשא, זה לא מכובד.

היושב ראש - - -

אני עוזרת לך, רק שתדע.

תודה שאת עוזרת לי, אני לא צריך את העזרה שלך כרגע. את מפריעה לי כרגע.

כי עם כל הכבוד זה בסוף - - -

כרגע את מפריעה לי, תודה.

רק אולי לומר, בוודאי שזה לא תקין שמשרד החינוך שהוזמן והוא הגורם הרלוונטי לא הגיע וגם לא הודיע מראש שהוא לא מתכוון להגיע. הוועדה כוועדה מוסמכת לקבל החלטה לחייב את השר או גורם אחר מטעם המשרד - - -

מי שאמון על זה.

נכון, השר הרלוונטי.

אגב, יכול להיות שזה אבי מעוז ולא באמת משרד החינוך ואנחנו רק סתם תוקפים את המשרד.

להתייצב ואם הדברים לא מבוצעים יש גם סמכות לפנות בהחלטת הוועדה לנציבות שירות המדינה בעניין הזה מבחינת הסנקציות לפי תקנון הכנסת.

אבל תפעילו את זה.

גם משרד ראש הממשלה הוזמן.

כרגע באמת כדאי לברר אם יש מישהו שיכול לעלות אולי בזום לפחות ולהגיד את עמדת המשרד.

אז אנחנו בודקים את זה.

ואם לא, אפשר לקבוע דיון ולקראתו לקבל החלטת ועדה שתחייב את התייצבות השר או מי מטעמו.

אני רק רוצה לומר שצריך לחייב את מי שאמון על הנושא, זאת אומרת שאם משרד החינוך עולה לכאן ונותן תשובות הוא לא עולה כגוף שנותן ייעוץ, כי משרד החינוך כמו משרד הרווחה שנמצא כאן רשאי להגיע ולתת את דעתו. אם מעוז אחראי שיעלה מישהו מטעמו ואם משרד החינוך אחראי שיעלה מישהו מטעמו, אחרת כל השיח הזה הוא - - -

ממש ככה.

זה דיון מהיר, זה דיון שהוסכם בנשיאות, זה לא הגיוני שלא יבואו.

אנחנו נעשה הפסקה של חמש דקות עד 10:12 ואז אנחנו נחזור, בינתיים אני אברר את הנקודה.

תודה רבה.

אני מציע מראש שתיקח יותר מחמש דקות כי לא תהיה לך תשובה תוך חמש דקות.

אנחנו מוגבלים בזמן. יכול להיות שנקבע דיון נוסף.

אז אולי כדאי על דעת היושב ראש לקבוע כבר עכשיו דיון נוסף. מה, נגמור את זה בשלושת רבעי שעה?

(הישיבה נפסקה בשעה 10:07 ונתחדשה בשעה 10:12.)

כרגע אני מבין שאין באפשרות משרד החינוך לעלות. אני רוצה לנעול את הישיבה הזאת ולקבוע דיון מהיר בזמן הקרוב להמשך הדיון הזה בנוכחות משרד החינוך, בנוכחות גורם רלוונטי, אבל אני רוצה להציע, הגיעו לפה הרבה גופים, אני מכבד את האנשים שהגיעו לכאן, והנושא הוא חשוב וראיתם בתחילת דבריי שהנושא הזה הוא חשוב. אנחנו קודם כל נקיים דיון מהיר, אולי בשבוע הבא, תיכף נראה מתי אנחנו נקבע אותו.

משה, עכשיו שמעתי בהודעה של משרד החינוך שהם מסרבים עקרונית וקטגורית לשלוח נציגים גם לישיבה הזו וגם לישיבה הבאה, זו ההודעה, נכון?

אנחנו נחייב - - -

אבל מה ההודעה של משרד החינוך?

כרגע הם לא יכולים.

מה זה לא יכולים?

הם לא רוצים ולא יכולים להשתתף - - -

הם לא רוצים, לא בפעם הזו ולא בפעם הבאה גם?

היה לנו חמש דקות, ניסיתי לטפל בסוגיה הזו כדי שיהיה פה נציג, כי בעיניי זה נכון שיהיה פה נציג שצריך לתת תשובות לשאלות שעולות כאן והשאלות חשובות.

מה משרד החינוך השיב?

משרד החינוך כרגע אמר שהוא לא יגיע לכאן, לא ישלח נציג לכאן, לא בזום ולא בנוכחות פיזית ולכן אני רוצה לנעול את הישיבה, כדי לכבד את נושא הדיון, לנעול את הישיבה ולקיים ישיבה חדשה בזמן אחר, אבל בסוף הגיעו לכאן נציגים ואנשי מקצוע ממקומות שונים, קיבלתי פה הרבה מאוד פניות לדבר ולכן יש לנו 25 דקות לסיום הוועדה הזאת בלי קשר לסוגיה, אני רוצה לתת להם לדבר. אתם תוזמנו גם לישיבת ההמשך שתיקבע במהרה ולכן אני אבקש כרגע לא לדון בסוגיה למה משרד החינוך לא הגיע לכאן. זה לא תקין, כולנו תמימי דעים בנושא הזה, ולכן בואו נמשיך לנקודה הבאה.

אין בעיה, אני רק רוצה לחדד ולהבין, כי יש הבדל בין הם לא הגיעו כי קרתה איזה שהיא אי הבנה או תקלה או משהו לבין: אנחנו לא שולחים נציג לדיון הזה ואנחנו לא שולחים נציג לדיון הבא. יש הבדל מהותי ואני חושבת שאנחנו צריכים לדעת.

שאלתי את השאלה הזאת אתמול בלילה, כשקיבלתי את האפשרות לנהל את הדיון הזה, ואתמול בלילה נאמר לא רלוונטי, החששות הם לא רלוונטיים ולכן זה לא היה. כרגע ביקשתי - - -

מאתמול בלילה? אנחנו הגענו לפה כשאתם יודעים מאתמול בלילה שהנציגים - - -

שנייה, בבקשה.

מאתמול בלילה אתם יודעים את הדבר הזה?

איך הסכמת לנהל דיון בלי משרד החינוך?

מאתמול בלילה ואתם הבאתם אותנו לכאן לכנסת?

לא, אני לא יודע מאתמול בלילה שלא יגיע נציג, זה אני יודע מהבוקר, מהרגע שהתחלתי פה. רק שהסוגיה היא לא חדשה, זה מאתמול בלילה.

זה לא אצל משרד החינוך, זה במקום אחר, חברים.

יוראי, אתה יוזם הדיון, אני רוצה לכבד אותך, יש אפשרות אחת, זה לנעול את הדיון עכשיו וזה מה שאני רוצה לעשות ולקבוע דיון חדש מהיר באותו נושא עם הנוכחים שנמצאים כאן כרגע. אפשרות שנייה זה לדרוש ממשרד החינוך כבר לדיון הבא להגיע ובינתיים לכבד את אלה שהגיעו - - -

אבל זה לא בהכרח משרד החינוך, אנחנו נופלים פה באיזה שהוא כשל שהוא עניין פוליטי לחלוטין. אם זה בידיים של אבי מעוז הוא חייב להגיע הנה.

חברת הכנסת שאשא, נפנה לכל הגופים הרלוונטיים.

אדוני, הדיון הזה נקבע - - -

כבוד היושב ראש, יש לי עצה, תן לנער לדבר, בזמן הקצר שלך שהם ידברו.

סליחה, אני מבקש עכשיו לדבר. משפט אחד. החשש שלנו שאנחנו לא יודעים כרגע, בגלל המורכבויות של הממשלה הזאת, איפה הנושא הזה נופל, כמו שחברתי חברת הכנסת שאשא ביטון אומרת, לכן הדיון הזה מתקיים. עצם העובדה שהדיון הזה אושר בנשיאות לפני שבוע וחצי, ביקשנו שהגורם הרלוונטי מהממשלה יגיע, בין אם זה הגורם ממשרד ראש הממשלה של אבי מעוז ובין אם זה ממשרד החינוך. הגיעו לפה חברי כנסת, הגיעו לפה ארגונים של החברה האזרחית, מי אמור להשיב לנו תשובות?

יוראי, הגורמים הוזמנו ולא הגיעו.

זה ביזוי הכנסת.

אנחנו מבינים את העניין, אי אפשר לחזור על זה עוד פעם ועוד פעם.

מי נותן לנו ערובה, משה, שבדיון הבא שייקבע יגיעו גורמים שיכבדו אותנו?

זה אנחנו נדאג ונראה, אנחנו נדרוש את זה מהם ואנחנו נסדיר את העניין הזה. יוראי, בגלל שאתה יוזם הדיון - - -

שתבינו שבידיים האלה נמצאים הילדים שלנו. זה הדבר הכי כואב.

אני באתי כהורה לילדה בתיכון ואני רואה שמלמדים אותה על חיסורים בכנסת. אתה שם לב? איזה אחריות יש לבת שלי לבוא לבית ספר אם האנשים ממשרד החינוך לא טורחים להגיע לוועדה בכלל? אני אבא מודאג לילדה בתיכון.

אני מבין. תציגו את עצמכם, שם ותפקיד, אני אקרא לכם פה. אני ממש מבקש, יש לנו מעט זמן, אני רוצה לכבד את האנשים כאן, שתי דקות לכל אחד וככה נוכל להספיק את מרב האנשים שנמצאים כאן. שרון מלמד, הנהגת הורים ארצית.

אנחנו שרון ואדווה, ראשי צוות להט"ב בהנהגת ההורים הארצית ואימהות לילדים טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות.

זכותו של כל ילד להרגיש בטוח ומוגן בכל מקום בו הוא נמצא ללא הבדל דת, גזע, מין ומגדר, בטח ובטח במערכת החינוך שבה הוא מבלה חלק משמעותי מהזמן. השיח והתכנים בנושא מגדר ומיניות הקיימים היום במערכת החינוך נבנו על ידי אנשי המקצוע בקפידה ובמחשבה ועם התאמה לגילאי הילדים ולצוותים החינוכיים. אלו תכנים מצילי חיים עבור הילדים שלנו, הבסיס לבריאותם הנפשית והפיזית, תכנים שתורמים ליצירת חברה סובלנית ומכילה יותר ובכך לצמצום אלימות בתוך כותלי בתי הספר ואף צמצום נשירה ואובדנות בקרב בני הנוער.

האלימות הגואה בארץ לצערנו לא פוסחת על מערכת החינוך ועל כן, במיוחד בימים אלה, ישנה חשיבות יתרה לתכנים של סובלנות, שוויון וקבלה למען הילדים של כולנו. פגיעה בתכני המגדר היא פגיעה ישירה בילדים שלנו, אנו רואים בחומרה כל ניסיון לצמצם או לפגוע בתכנים אלה במערכת החינוך וקוראים לשר החינוך לשמור על הלגיטימיות של כל מגדר ומגדר לבחור את התכנים התואמים את אורח חייו.

תודה רבה. בני פרץ, פנתרים חברתיים.

אז עכשיו ארגוני הלהט"ב לא יקבלו זכות דיבור? ככה ארגוני הקהילה הגאה לא יקבלו זכות דיבור בדיון הזה?

אני רוצה להעביר להם את הזכות, אני פה בכנסת, תן להם את הזכות לדבר.

זכות הדיבור מופיעה כאן, אני לא קובע את הסדר. הסדר נקבע על פי פנייה.

בתור אלו שחשפו את הקריטריונים אנחנו נשמח להתייחס.

אם לא נתפרץ וניתן לכל אחד לסיים את דבריו נוכל להספיק את כולם. אני רוצה לתת לכל אחד לדבר כאן, חשוב שכל אחד ידבר כאן, זה נושא מאוד חשוב.

אז אני חייבת להגיד שבתור אלו שחשפו את הקריטריונים, אני מור נהרי, מנכ"לית ארגון חוש"ן, ארגון לחינוך של הקהילה הגאה, אנחנו אלה שחשפנו את השינוי בקריטריונים ואני אשמח להרחיב על זה.

מור, נרשמת?

כמובן. אני גם טרחתי להגיע בניגוד למשרד החינוך.

כבודו, זה התור שלי, קראת לי, אני פעיל חברתי, אני בכנסת נמצא כל חיי, תן להם לדבר. אני מוותר כי אני אהיה פה בסיבוב הבא.

אין בעיה. אנחנו נותנים לאנשים לדבר.

אני אומר לך, אני נותן להם את הדיבור, בוא נדבר על הילדים. כבודו, אני רוצה לתת את הזכות לאנשים האלה.

אין בעיה, קיבלתי, תודה רבה. מור. אני רק מבקש, שתי דקות.

אל תדאג, אני לא מעוניינת לחרוג. אני מור נהרי, מנכ"לית ארגון חוש"ן, ארגון החינוך של הקהילה הגאה, אני קוראת פה בצורה ברורה לכל החברים והחברות שלי לא להתייחס ולא להביא את הדברים שאתם עבדתם והכנתם לטובת הדיון הזה כשמשרדי הממשלה הרלוונטיים לא טרחו לכבד אותנו בנוכחותם. אנחנו עבדנו מאוד מאוד קשה כדי להגיע לדיון הזה ואני כן אשמח להתייחס.

אני לא מתכוונת להתייחס לאף אחד מהדברים פה, אני אגיד שכמו שאנחנו לא קיבלנו תגובה להשגות שהגשנו בצורה מסודרת מתוקף המכרז ממשרד החינוך, זה להמשיך מגמה.

מתי הגשתם?

אנחנו הגשנו התייחסויות וקיבלנו איזה שהיא תשובה מעורפלת שלא נותנת מענה לאף אחת מהשאלות והסוגיות. וזה להמשיך בדיוק את אותו קו וזה לטרטר אותנו ולכלות את זמננו בלהגיע לדיונים כשלא מתכוונים לתת לנו תשובות ולא מתכוונים להתייחס אלינו. וזו בדיוק אותה מגמה שלא סופרת אותנו בקביעת הקריטריונים, שמגדירה אותנו כהשפעה מזיקה לנוער ושלא טורחת להגיע לפה לפחות כדי לייצג את עמדתה מאף אחד משני משרדי הממשלה הרלוונטיים.

ממש, בושה.

ואני אבחר להתייחס לשאלה של חברת הכנסת נעמה לזימי ששאלה מקודם, כי את הדברים שלי בנוגע לדיון אני ממש לא מתכוונת להציג עכשיו. אני אציג אותם בדיון ההמשך כשיהיה לי בפני מי, כי לדבר בשביל עצמי יש לי את הרשתות החברתיות בשביל זה. זה לא הפייסבוק האישי שלי פה ואני לא באה ליומני היקר שלום.

אני אגיד רק דבר אחד, אנחנו רואים בצורה מאוד מאוד ברורה מאז הבחירות אקלים ציבורי מאוד מאוד מאוד קשה, אנחנו רואים עלייה של עשרות ומאות אחוזים בדיווחים לפי פילוחים שונים לקו הקשב של האגודה למען הלהט"ב, אנחנו רואים מצוקות מאוד מאוד קשות של בני ובנות הנוער, אנחנו רואים ירידה בהזמנת סדנאות של חינוך לסובלנות, למערכת החינוך, בתי ספר ששנים על גבי שנים הזמינו אותנו ופתאום אין להם זמן ופתאום הם לא מעוניינים. שנים על גבי שנים של קשרים שהממשלה הזאת מצליחה להרוס ולשבור במו ידיה.

ואני אגיד כאן בצורה ברורה, אנחנו לא הולכים לשום מקום ואנחנו נדרוש את התשובות שמגיעות לנו ואנחנו לא נסתפק בדיונים שכאלה שאנחנו באים לדבר בשביל לדבר לעצמנו ושנציגי הממשלה לא מגיעים לתת את הדעת על הדברים.

תודה, מור.

בושה. תודה רבה רבה.

אני מבחינתי סיימתי פה. יוראי, נתעדכן על הדיון הבא, תודה.

בואו נכבד את האנשים שהגיעו לכאן. בבקשה.

שלום. קוראים לי אביגיל, אני בת 17.5, באתי לפה מבית ספר.

את הכי חשובה כאן עכשיו.

אני לא עומדת לדבר עכשיו כי אין לי כל כך על מה ואין לי כל כך למי. אני אגיד שזאת אחת החוויות המבישות והמביכות שהייתי חלק מהן בחיים שלי. אני הגעתי לפה, הפסדתי לימודים כדי לבוא ולדבר מהלב שלי על החוויות שלי. אני בעוד ארבעה חודשים מסיימת תיכון, זה כבר לא ישפיע עליי, באתי לפה כי חשוב לי לזעוק זעקת כאב אמיתית שלי ושל החברים והחברות שלי. אני באמת באמת חסרת מילים כרגע ואת כל הדברים שהיה לי חשוב להגיד אני אגיד לאנשים כשהם יטרחו להגיע ולכבד אותי בנוכחותם. ממש מאכזב.

יישר כוח, אביגיל.

אני מבין מה שאת אומרת. אני כן אבקש ברגע שנקבע דיון אם תוכלי כן תגיעי ותאמרי את הדברים שלך, זה חשוב מאוד מאוד שנשמע גם אותך, אבל תודה על הדברים.

תודה לכם.

לילי הלפרין.

אני מצטרפת לדברים של הנערה הצעירה שריגשו אותי.

אני מציע, סליחה, לילי, בואו תתייחסו לגופו של עניין כי אפשר עכשיו לחשוב - - -

באמת, היום אי אפשר, אי אפשר להגיד לגופו של עניין.

אז אני אומר שוב, אמרתי בפתח דבריי, אפשר לא להתייחס למה שאני אומר, אפשר להתייחס. אני אומר, תתייחסו לגופו של הנושא, עכשיו להזכיר את העובדה שמשרד החינוך לא פה לא יתרום עוד כי גם אני אמרתי את זה ואני גם דרשתי את זה.

אין שום טעם כרגע להתייחס לגופו של נושא.

אז אפשר לנעול את הישיבה.

אפשר לנעול את הישיבה, ראוי לנעול את הישיבה.

חד משמעית אפשר לנעול את הישיבה.

אנחנו פועלים שנים במרכז שלנו לקדם את הסובלנות משני טעמים, לא רק מהטעמים המוסריים שלא לפגוע באחר, אלא במחקרים שלנו עולה שאדם סובלני שמקבל את האחר הוא אדם שמממש את יכולותיו יותר, וזאת הנקודה הבסיסית בפסיכולוגיה חברתית. אנחנו רוצים שאנשים יהיו סובלניים ויקבלו את האחר ויש לנו גם אינטרס אחר, לא רק המוסרי, לטובת זה שעשוי אולי להיפגע מחוסר סובלנות, אלא מכיוון שהאדם שנוהג כך הוא מממש את יכולותיו יותר.

אנחנו יודעים שכל המחקרים, ותסתכלו גם על האנשים הליברלים יותר, החופשיים יותר, הנה המחקר שיצא על חתני פרס נובל שרובם, 90%, עם תפיסה ליברלית. אדם שהוא פתוח במחשבתו הוא גם מגיע להישגים יותר גבוהים, גם במדע. ואם יש לנו אינטרס כזה שהמדינה שלנו תתקדם כל ההגבלות האלה שאנחנו מרגישים בשטח באוויר, חלקם כתובים וחלקם לא כתובים, הם גורמים לנזק איום לצעירים ולמבוגרים כאחד.

לכן אני מרגישה כעס נורא, לא רק על אובדן יום שבאתי לפה עם החברים שלי אלא זה שלא מכבדים אותנו. איזה מסר יש לזה? איזה מסר זה שמישהו מעביר משהו לא ברור באוויר שמעורר חשדות ואי נחת? אני רואה, אני מתפקדת חצי מאז כל הסיפור הזה, פשוט הראש לא פנוי לעבוד ולחקור ולא מעזים לבוא לפה ולשמוע אותנו? יש לי דברים ארוכים לומר, מקצועיים, אבל ביקשת שתי דקות, זה מה שאני אומרת. תודה.

תודה רבה, לילי. תום שרצר בר. תלמידה?

כן, שלום. קוראים לי תום, אני נציגת מועצת תלמידים והנוער הארצית, חוץ מזה אני גם תלמידה בתל אביב יפו ויצאתי מהארון בסביבות כיתה ז'. אני רוצה להתחיל ולהגיד שאני עכשיו בת 15 ואני נחשפת לכמויות אין סופיות של אלימות הומופובית, גם פיזית וגם מילולית. אני מקבלת הערות על בסיס יום יומי מתלמידים בבית הספר שלי שאני צריכה להרוג את עצמי כי אני לסבית, שזה מגביל ושזה סוטה ושמשהו לא בסדר איתי.

מאיפה את בארץ?

תל אביב. בעיקר בבית הספר, אגב. דחיפות במדרגות, יריקות לידי כשאני הולכת, דברים שאני לא מאחלת לאף אחד ובטח לא לילדה בת 15 כמוני. כמובן שלא רק אני חווה את זה, הרי הקללה הכי נפוצה בבית ספר היא 'הומו'.

חוץ מההיבט החיצוני של השיעורים האלה, שהם כל כך חשובים, של הפחתת הומופוביה, יש גם את ההיבט האישי של נוער להט"ב, שמתמודד עם כל כך הרבה שאלות בנושא מיניות ומגדר עוד בגילאים יחסית מוקדמים וחשוב לדבר על זה, חשוב להראות לתלמידות ולתלמידים האלה שיש עוד אנשים כמוהם, שזו תופעה קיימת וטבעית ונורמלית.

בסופו של דבר לכולנו, גם למשרד החינוך וגם לאנשים שמתנגדים לקהילה הגאה מסיבות כאלה ואחרות, לכולנו יש אינטרס משותף לשמור על התלמידים והתלמידות במערכת החינוך ולשמור על אזרחי ואזרחיות ישראל. בקרב התלמידים האלה יש גם תלמידים להט"בים, מדובר פה בביטחון אישי ונפשי ובאוכלוסייה שיש בה שיעורי התאבדות גבוהים יותר, נטייה להתנהגויות סיכוניות ומשמעותית יותר בריונות.

אז חשוב לי לציין שהשיעורים האלה הם לא רק על מיניות, הם מדברים על קבלה, על כבוד, על הכלה, על שוויון, סובלנות והבנה והם עושים שינוי ענק. אנחנו תולים במערכת החינוך כל כך הרבה תקוות, אז הנה עוד אחת. אני מאמינה שהפתרון יגיע אך ורק מהחינוך, מחינוך לערכים, חינוך לאהבה וחינוך לקבלה עצמית.

גם אני הפסדתי יום לימודים היום כדי להבטיח לתלמידות ותלמידי ישראל כל כך הרבה ימי לימודים אחרים שהם יהיו משמעותיים בשבילם ושהם ילמדו אותם על כבוד ועל הכלה, גם תלמידים להט"ביים. תודה רבה.

תודה, תום, תודה על הדברים, דברים חשובים מאוד. אני מוסיף כאן עוד עשר דקות לדיון הזה כי באמת חשוב לשמוע אתכם. אני רק מבקש, בואו נעשה את זה קצר, קשה מאוד לעצור אנשים באמצע דברים שהם באמת באים מהלב אז אני מבקש, תחסכו ממני את זה. יגאל שתיים. בבקשה.

אני באמת אקצר מאוד, לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו קודם, אבל אין לי ספק שהיום אני אחזור הביתה ואני אספר לבתי שנציגי משרד החינוך לא הגיעו, כמו שהיא יכולה לא להופיע בבית הספר, אבל הם לא ייענשו.

בקצרה, הניסיון המקביל להפיכה המשטרית לקחת דברים בסיסיים כמו פלורליזם וזכות הגדרה של צעירים ולהחשיך את הדבר הזה, זה לא יעבור, לא ברמה האזרחית, לא ברמה ההורית. יכולים להמשיך לנסות לצמצם את המרחב של הנוער, את הספקטרום הזה של הגדרה עצמית, אנחנו נעמוד ולא ניתן לזה לקרות ואנחנו גם נבוא להמשך הוועדה ואני אסביר דברים שהבאתי וכל חבריי איתי. אי הופעה פחדנית לוועדה לא תסייע בשום דבר ואנחנו נילחם בכל האמצעים.

נשמח שתגיע גם לדיון הבא, הדברים שלך הם חשובים, אנחנו ננתח אותם בצורה טובה.

תודה רבה.

ריקי, שפירא רוזנברג. אני מבקש שיהיה קצר, שנספיק את כולם.

כן, אדוני, אני לא אכנס לגופו של עניין כי אני מבינה שהדיון יהיה בפעם הבאה כשיהיו פה נציגים. אני רק אומר בקצרה שאני מאוד מופתעת מזה שהנציגים לא הגיעו מכיוון שמטרות החינוך הממלכתי שקבועות בחוק שזה עקרונות שוויון, כבוד האדם, אהבת האדם וסובלנות, גם היום יש בעיות במימוש שלהם בחינוך יהודי פלורליסטי ובאופן שבו הוא מתבצע. אז לבוא ולומר שהחששות שביקשו להעלות כאן בישיבה הם לא רלוונטיים זה פשוט התעלמות מהמציאות ומהצורך להתמודד עם מה שקורה. אז אני מאוד מקווה שבדיון הבא הנציגים האלה יופיעו.

תודה רבה. עדי שמאי. לצערי מי שמקשיב לנו מבחוץ לא נספיק להעלות אנשים בזום, אני אשמח שבדיון שייקבע אם תוכלו להגיע תגיעו לכאן, ואם לא אז תבקשו לעלות בזום.

אהלן, אני עדי שמאי, מנהל היחידה לקיום אוכלוסיות הלהט"ב במשרד לשוויון חברתי, יחידה שהוקמה בשנה וחצי האחרונות במשרד במטרה לקדם את האוכלוסייה.

זה נשאר במשרד לשוויון חברתי?

זה נשאר במשרד לשוויון חברתי. מי שלא יודע, המשרד מתעסק בקידום אוכלוסיות בעקבות פערים ואתגרים שחווים מכל מיני סיבות, נשים, חרדים, ערבים, ותיקים, חלק מהמשרד התפצל למשרדים אחרים.

היה חשוב לי לדבר כי אני חושב שהחשש מהסרה של תכנים שמעודדים לסובלנות כלפי להט"בים הוא חשש שהוא באמת מאוד מאוד מטריד, אבל בפועל אני אגיד שהמציאות היום בבית הספר גם עם הקיום של תקנת החינוך לסובלנות היא לא מספיקה כדי להצליח לייצר אקלים בטוח ואקלים נכון לתלמידי ותלמידות במערכת החינוך. היחידה פוגשת את כל אותם פערים בעקבות אותה תופעה, פוגשת את הפערים האלה בהמשך, בין אם זה בתעסוקה, בין אם זה ביכולת לתפקד בצורה מיטבית כאזרח ובין אם זה בכלל בחוויית השייכות והביטחון של אלפי אזרחים ואזרחיות.

היחידה מפעילה ב-100 רשויות תכניות לקידום הלהט"ב, 100 רשויות מאוד מאוד מגוונות, קרית שמונה, נתיבות, אריאל, אפרת, ראשי ערים מבינים את האחריות שלהם כלפי האוכלוסייה, הם מבינים שילדים קופצים מגגות. אני מקבל דיווחים שבמהלך 35 ימים התאבדו חמישה נערים ונערות בקיץ האחרון ברצף וזו סוגיה שמטרידה מאוד והתפקיד הראשון של בית הספר לפני הכול הוא לא לפגוע.

היום כשתלמיד פוגש שעה במחזור חייו כתלמיד שבה מדברים על סובלנות כלפי להט"ב, שעה אחת, וגם זה תלוי ברצונו הטוב של מנהל בית הספר, זה לחלוטין לא מצליח לייצר את מה שאמורים לייצר לאותו תלמיד ואנחנו ביחידה פוגשים את זה אחר כך בשאר הפערים. אז אני מקווה שהדיון הבא ייעשה לא רק על החשש של לבטל, אלא על התכנית שצריכה לקרות במערכת החינוך.

תודה, עדי.

עדי, רק לנו חשוב לדעת שלא נפגע התקציב להמשך העבודה שלכם בשנה הקרובה ואם יש פגיעה אז חשוב שתיידע אותנו.

תודה. רק כמה מילות סיכום, יוראי, יוזם הדיון, ואני אסכם.

בקצרה מאוד. אדוני יושב הראש, אני מתבייש. איזה מסר זה שולח לילדים, לתלמידים ולתלמידות, ביזוי הכנסת, זלזול מופגן ובוטה בציבור, יריקה בפנים של חברות וחברי הקהילה הגאה. זה הפרצוף האמיתי של הממשלה הזאת, על ראש הגזען בוער הכובע. אני קורא ליושב ראש הכנסת, אמיר אוחנה, לדרוש את כבודה של הכנסת ולקבוע בהקדם דיון חדש. אני מקווה שאתה תעמוד בראש הדיון הבא, אבל שהנציגים הרלוונטיים של הממשלה יגיעו לכאן וייתנו לציבור ולחברי הכנסת ולארגונים המדהימים שעושים עבודה מופלאה תשובות. מגיע לנו תשובות, המדינה הזאת עדיין דמוקרטית ובמדינות דמוקרטיות - - -

המדינה הזו דמוקרטית והיא תישאר דמוקרטית.

אם ההפיכה המשטרית הזאת תעבור היא לא תהפוך לדמוקרטית.

היא תישאר דמוקרטית.

אנחנו רואים מגמה מטרידה של דריסת הכנסת, אפילו בשביל תשובות לשאלות שלנו לא טורחים להגיע לכאן ולענות? זה ביזיון. אני אומר לך, לא בהרבה מאוד ישיבות אני מרגיש בושה, היום אני מתבייש.

תודה רבה. אני באמת מודה לכל מי שהגיע לכאן לדיון. כפי שפתחתי בדבריי, אמרתי שסוגיית החינוך היא חשובה מאין כמותה, שכל ילד וכל אדם בישראל ירגיש שהוא מקבל את ערכיו ואת האידיאולוגיה שממנה הוא מגיע וזה באמת דיון חשוב.

אני לא מקבל את אי ההגעה של נציג ממשלה לדיון הזה ולכן אני אדון מיד אחרי הישיבה כאן עם יושב ראש הוועדה כדי לחשוב על תגובה ואיך מתמודדים עם הסוגיה הזאת. אני מבקש לקבוע דיון נוסף כהמשך לדיון הזה, אני גם מזמין את כל מי שנמצא כאן ומי שלא הצליח להגיע היום כן להגיע לדיון הבא ואולי שם נוכל למצות את הדברים.

אני מודה לכולם, תודה רבה, אני נועל את הישיבה.



הישיבה ננעלה בשעה 10:39.