פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
13/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 15
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ג (13 בפברואר 2023), שעה 9:30

היערכות מערכת החינוך לשוק העבודה המשתנה - דוח שנתי 71ב

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר

יפעת שאשא ביטון (משתתפת פיזית ובאמצעים מקוונים)

בני גולדמן - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

אפרת צנגן - מנהלת אגף א' (אסטרטגיה ומדיניות), משרד החינוך

ליאם אריאל קוטק - מבקרת מועצת התלמידים והנוער הארצית

אילן מוריץ - מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

מורן וולף - עוזרת למנהלת החטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה, משרד מבקר המדינה

יובל אוליבסטון - סגן יושב-ראש המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

איריס וולף - מנהלת אגף בכיר הכשרה והתמחות עו"ה, משרד החינוך

מוהנא פארס - מנהל אגף בכיר תוכניות לאומיות מערכתיות, משרד החינוך

דוד רטנר - מנהל אגף הערכת פרויקטים בראמ"ה, משרד החינוך

בתיה הקלמן - אגף אקדמי, המועצה להשכלה גבוהה- המל"ג

אסנת אייל - מנהלת אגף חינוך, רווחה וקהילה, מרכז השלטון האזורי

פלורינה הלמן לוין
מיטל אליהו – סגנית מנהלת הוועדה

טלי רם


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




היערכות מערכת החינוך לשוק העבודה המשתנה - דוח שנתי 71ב

בוקר טוב לכולם. בהתחשב בנסיבות ובכך שהכנסת נראית כמו מבצר ויש קושי ממשי להגיע – גם מי שבא מחוץ לעיר וגם הגעה לכנסת עצמה – הפעם אנחנו נתפשר ולגבי כל המוזמנים, באשר הם, ובפרט משרדי הממשלה, אנחנו נקיים את הישיבה הזו בזום. היערכות משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה. משרד מבקר המדינה, בבקשה.

(שקף: מוכנות לשוק העבודה המשתנה). אנחנו מציגים שני דוחות, שניהם לפני הקורונה, אחד הוא המוכנות לשוק העבודה המשתנה, היערכות משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה, זה פרק מתוך דוח גדול על שוק העבודה המשתנה. הדוח הזה עסק למעשה ברמה האסטרטגית, בפדגוגיה, בשיטות הערכה. דוח נוסף במסגרת הפרקים האלה עסק בקטעים הפיזיים, במערכת. דוח נפרד שהתפרסם שנה לפני, עסק בכוח האדם בהוראה.

שני הדוחות האלה נותנים תמונה שלמה על האתגרים של מערכת החינוך כפי שאנחנו ראינו אותם, לפני הקורונה, את זה אנחנו צריכים להגיד מראש.

(שקף: ישראל במבט השוואתי – הישגים במבחנים הבין-לאומיים). אנחנו רוצים להתחיל קצת בהשוואה בין-לאומית, איפה אנחנו נמצאים ביחס לעולם. ההשוואה הבין-לאומית המקובלת זה ביחס ל-OECD.

לקחנו את מבחן פיזה – רק לסבר את האוזן, זה מבחן שמתבצע בגיל 15 – מ-37 מדינות ה-OECD ומדינות נוספות שמצטרפות, כ-50 מדינות ולפעמים גם מחוז.

אנחנו בשליש התחתון. זה מאוד בולט איפה אנחנו נמצאים, במיוחד אם תסתכלו על הציון הממוצע של מדינת ישראל בפתרון בעיות, אנחנו בשליש התחתון. אוריינות קריאה – בהתחלה ירדנו, עלינו, ובשני המבחנים האחרונים שיש נתונים לגביהם, 2015 לעומת 2018, אנחנו יורדים, ומה שמדאיג פה יותר זה השיפוע.

יש ירידה בממוצע. אני לא מדבר על המדינות שהן בשליש העליון, אני מדבר על הממוצע. השיפוע של ישראל, כפי שתראו, חד יותר, ואנחנו מדברים על כל מערכת החינוך בישראל, כולל ערבים. אם היינו שמים פה את החברה הערבית בנפרד, זה היה יותר קשה.

יותר קשה? זאת אומרת, הנתונים פחות טובים?

הרבה הרבה פחות טובים. עוד נקודה, רק להבין, שגם החברה החרדית בכלל לא משתתפת.

הבנתי מה אתה אומר. אם היית שם גם את החברה הערבית וגם את החרדית, היינו צוללים מטה.

עוד יותר. זה המצב. עוד משהו שחשוב להבין לגבי מבחן פיזה – במבחנים הנוכחיים ובהמשך זה יתגבר עוד יותר – הם בודקים יכולות קוגניטיביות, של כמה בוגר מערכת החינוך יוכל להשתלב בשוק העבודה, אנחנו קראנו לו המשתנה, אז חשבנו שזה יהיה עוד כמה שנים, אבל זה היה לפני הקורונה. זה קורה היום.

אתם רואים, ב-OECD, באוריינות מדעית זה אותו סיפור, עלייה, ומ-2015 ירידה ועוד פעם, השיפועים של ישראל חדים יותר. כלומר, אנחנו מתחת לממוצע, זה ברור, אבל גם השיפוע, הירידה היא חדה יותר. נכון, אלה שני מבחנים – נדמה לי שב-2021 היה עוד מבחן, בטח בחודשים הקרובים נראה את התוצאות – אבל זה מאתגר מאוד. כנ"ל באוריינות מתמטיקה. עוד פעם, מתחת, והמצב של ישראל, הירידה היא ירידה חדה. אני אומר עוד פעם, הסיפור הוא שזה כל מדינת ישראל.

מורן תמשיך מפה ותסקור את הממצאים בדוחות.

בוקר טוב לכולם. אני אדבר אתכם בכמה דקות הקרובות על הדוח הזה שבני הציג, המוכנות לשוק העבודה המשתנה. ראשית, אני אבהיר שמדובר בחמישה דוחות, חלקם עוסקים באמת במשרד החינוך, בסביבה הטכנולוגית והפיזית וביכולת שלה לאפשר הקניית מיומנויות לתלמידים, מיומנויות המאה ה-21, חלקם עוסקים בהקניית מיומנויות למבוגרים ולמידה לאורך החיים, בהגדלת מספר המשתתפים בתעשיית ההייטק, ובהקניית אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית לתלמידים.

עוד יצוין, שבמקביל לדוח הזה הישראלי, נעשה דוח בין-לאומי בהובלת משרד מבקר המדינה הישראלי. השתתפו בו מספר מדינות: פינלנד, איטליה, קוריאה, האיחוד האירופי ועוד.

הדוח הזה עסק בין היתר במדיניות של משרד החינוך להקניית מיומנויות המאה ה-21 ובהתאמת המסגרת הפדגוגית להקניית אותן מיומנויות, בין אם במסגרת תוכניות הלימודים ובין אם במסגרת שיטות מדידה והערכה, כשכל זה מלווה במידת הגמישות הפדגוגית שניתנת למנהלים ולבתי הספר על מנת להקנות את אותן מיומנויות.

(שקף: נתוני מפתח). אנחנו בחנו בדוח שמונה מיומנויות של המאה ה-21, שהן במסגרת מספר מחקרים נמצאו המיומנויות הנחוצות ביותר למאה ה-21, ובהן: חשיבה ביקורתית, יצירתיות וחדשנות, יכולת פתרון בעיות, למידה עצמית, אוריינות טכנולוגית דיגיטלית, ועוד.

כמו שבני הראה, מיקומנו ביחס לעולם במבחנים הבין-לאומיים לא מזהיר. 38% מהתלמידים שהשתתפו במסגרת שיתוף ציבור שביצענו במסגרת הדוח הזה, סבורים שמשרד החינוך, שמערכת החינוך בבתי הספר לא מכינים אותם לשוק העבודה המשתנה ולא נותנים להם כלים שיעזרו להם להשתלב.

גם המנהלים מצביעים על כך שאחת הבעיות העיקריות היא באמת בחינות הבגרות, בין אם במתכונת שלהן ובין אם בכמות שלהן.

(שקף: גיבוש מדיניות משרדית מוסכמת להטמעת מיומנויות המאה ה-21 במערכת החינוך). הדבר הראשון שהוא הבסיס לכול זה המדיניות של משרד החינוך. אנחנו רואים שלאורך שנים המשרד לא מצליח לגבש ולהטמיע מדיניות שנמשכת, והיא מתחלפת כל כמה שנים, כל כמה שנים יוצאת רפורמה חדשה, לא ממשיכה את הרפורמה הקודמת, היא לא מוטמעת כמו שצריך במשרד.

אחת הדוגמאות המובילות בנושא הזה, רפורמת למידה משמעותית, שהיא באמת רפורמה מאוד גדולה ומשמעותית בתחום הזה, ובפועל בשטח, בתי הספר והמפמ"רים – המפמ"רים זה המפקחים המקצועיים – ורכזי המקצוע סבורים שלרפורמה הזו לא הייתה השפעה רבה על הקניית המיומנויות.

גם מהלכים שעשתה מערכת החינוך כדי להטמיע את המיומנויות האלה, בין השאר גיבשו עשרות מסמכי מדיניות, המסמכים האלה לא מתואמים, הם לא מדברים בשפה אחידה, ומהם לא נגזרה תוכנית אופרטיבית להקניית המיומנויות.

אחד הדברים שהצבענו עליהם – וזו לא פעם ראשונה – זה החוסר במועצה לאומית שתשמש גוף מקצועי ואסטרטגי ותכלול מספר בעלי עניין, והיא באמת תוכל לקדם מדיניות מוסכמת, אחידה, שתימשך לאורך השנים.

(שקף: הקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידים). אנחנו רואים בצד שמאל את המיומנויות שדיברנו עליהן. מיומנויות שלא הזכרתי: ניהול מידע, שיתוף פעולה, הכוונה עצמית, את כל השאר הזכרתי קודם לכן.

הדבר הראשון למעשה כדי להטמיע בפועל את המדיניות בשטח, אפשר לעשות את זה באמצעות תוכניות לימוד. תוכניות לימוד זה מסמך מחייב של משרד החינוך, הוא מחייב את כל בתי הספר, ולמעשה הוא משלב בין הידע הדיסציפלינרי המקצועי שמלמדים את התלמידים לבין המיומנויות שנדרשים להקנות להם.

תוכניות הלימוד, למעלה מ-50% מתוכניות הלימוד לבתי הספר העל-יסודיים, חטיבות ביניים וחטיבות עליונות, עודכנו לפני למעלה מעשור, ולכן מן הסתם גם לא מתייחסות למיומנויות המאה ה-21, לפעמים בכלל, לפעמים ההתייחסות היא מעטה.

(שקף: הטמעת מיומנויות המאה ה-21 בתהליכי הערכה ומדידה). דבר נוסף ברמה הפדגוגית, מעבר לתוכניות הלימוד, זה שיטות ההערכה והמדידה. הערכה ומדידה, בעיקר הערכה חיצונית שבאה לידי ביטוי אצלנו בחטיבות העליונות בעיקר בבחינות הבגרות, שמהוות כמעט 50% מהציונים של התלמידים, זה למעשה מצפן למערכת כולה. אליה מתכווננים גם התלמידים, גם המורים, גם המנהלים, גם מערכת החינוך בכללותה, והם מתחילים להתכונן לכך החל משלב חטיבת הביניים. זה משפיע ממש על כל התהליך הלאה.

בעוד שהמבחנים הבין-לאומיים, מה שבני הציג קודם לכן, משנים את פניהם, שמים דגש יותר על נושא של הערכת מיומנויות, פחות על הערכה של ידע, בחינות הבגרות בישראל עדיין מתמקדות בנושא של שינון ידע. אם נסתכל בצד שמאל אנחנו נראה שמרבית המנהלים, 71% מהם, סבורים שהבחינות במתכונת הנוכחית שלהן מקשות במידה רבה מאוד על הקניית המיומנויות, ממש מהוות חסם, מכיוון שכמו אמרנו, כולם מתכווננים אליהן, אל החומר שבו הם נבחנים, אל הנושאים שבהם נבחנים והאופן שבו נבחנים, ולכן הם לא מתמקדים בנושא המיומנויות.

לעומת זאת, אם אתם רואים, הפער גדול מאוד בין מה שחושבים המפמ"רים, המפקחים המקצועיים בנושא. רק 18% מהם סבורים שהבחינות מהוות חסם במידה רבה או רבה מאוד. הפער הזה בעצם משקף הכול, זה הפער בין המטה - - -

יש בעיות תקשורת.

סליחה. אנחנו רואים את הפער הזה, והפער הזה בעצם מצביע על כך שהמטה של משרד החינוך, המפקחים, שהם אחראים בין היתר על בחינות הבגרות ועל תוכניות הלימוד, לא סבורים בכלל שיש בעיה עם הבחינות האלה, ולכן הסיכוי לעשות שינוי הוא קטן מאוד.

גם שינוי שכן עשה משרד החינוך, ועשה טוב, הוא הטמיע בבחינות הבגרות שאלות - - -

מורן, יש לי בקשה אלייך. אני בדרך כלל נותן לאנשי מבקר המדינה אינסוף זמן, אבל אני מבין שיש לך עוד דוח, ומכיוון שהמשתתפים, הם נמצאים בזום, הישיבה הזאת תיקח קצת יותר זמן. אז כל אחד ממי שיושב כרגע ושומע אותי, צריך להתכנס ולעשות איזשהו דוח מנהלים כדי שנוכל לקיים דיון הגיוני, אחרת נקבל את עיקרי הדוח, לא נוכל לעשות איתו שום דבר, וזה יחייב אותי, אולי במקום לעשות ישיבת בקרה וביקורת, לעשות ישיבת המשך. אם אפשר להתכנס, אני אודה לך, או לעשות משהו תמציתי, זריז, חד. אל תוותרי על כלום.

בהחלט. אני אקצר את דבריי, אני אעביר את הנקודות העיקריות.

אנחנו רואים שגם הבחינות, גם השינויים שנעשו הם מעטים, קלים, קטנים ולא יכולים להביא לשינוי.

דבר נוסף זה מספר בחינות הבגרות. כמו שאתם רואים בצד שמאל, ובישראל יש הרבה יותר בחינות בגרות מחייבות מאשר בשאר העולם – עשר עד 11 בחינות לעומת שתיים עד חמש בשאר העולם – כשאנחנו מדברים על בחינות חובה כדי שהם יוכלו לקבל זכאות לבגרות, והעומס הזה גם לא מאפשר לבתי הספר להקנות את המיומנויות.

(שקף: הערכה ומדידה). כמובן שהמלצנו גם לעדכן את בחינות הבגרות ואת המתכונת שלהן וגם להפחית את העומס ולחשוב על חלופות למתכונת הערכה, כך שבתי הספר יוכלו להקנות מיומנויות.

(שקף: גמישות פדגוגית כבסיס להקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידים). הנושא האחרון שאני רוצה לעסוק בו בדוח הזה זה הגמישות הפדגוגית. כדי שבתי הספר יוכלו להקנות את המיומנויות הם צריכים גמישות פדגוגית. הם גם הצביעו על הצורך הזה בעיקר בנושאים של תוכניות לימוד בהערכה ומדידה.

בפועל, הגמישות הפדגוגית שמוענקת להם היא קטנה מאוד וזה גם לא הולם את המדיניות של המשרד שהוא מצהיר עליה, שהוא רוצה לתת גמישות והוא נותן גמישות. בפועל, הגמישות שמקבלים בתי הספר מאוד קטנה ולא מספיקה להקניית המיומנויות.

(שקף: פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההייטק). אנחנו יודעים שלמעשה, ההייטק, הבסיס שלו מתחיל בבתי הספר. אנחנו רואים של-3,000 מהתלמידים שלומדים חמש יחידות מתמטיקה, שהם בעצם הפוטנציאל ללימודי מדעי המחשב, שאחר כך בהמשך ילמדו הייטק ומדעים טכנולוגיים שונים, אין אפשרות ללמוד מדעי המחשב בבתי הספר בגלל שאין להם מגמות, מכיוון שאין מורים שיכולים ללמד את זה. עיקר הבעיה כמובן בפריפריה החברתית ובפריפריה הגיאוגרפית.

תרשמי לעצמך שאני שואל אז מה האלטרנטיבה אם אין מורים. זה הקטר שמניע את המשק, זה היעד של מדינת ישראל ואנחנו במו ידינו פוגעים בקטר הזה. ברור לי לחלוטין – אני מקורב לנושא – שמי שלא שולט במתמטיקה חמש יחידות, מצטייני ארבע יחידות, לא יכול להשתלב אחר כך, ואם אין להם הנגשה בעודם לומדים בבית הספר תיכון – ותיכף תעלה שרת החינוך לשעבר, אולי נשאל אותה מה ניתן לעשות, לא מתוך ביקורת אלא מתוך דאגה לעתיד המקצוע הזה, כי הבינה המלאכותית, מדעי המחשב, הולכים וכובשים את העולם.

אני מכיר היטב את הדוח כי עסקתי בו. אנחנו קודם כול דיברנו פה על אנשים שכבר עושים חמש יחידות מתמטיקה, אבל הם בפריפריה ואין מורים למדעי המחשב. הצענו למשל לימודים מרחוק. יש את זה אבל משום מה, משרד החינוך, לגבי מדעי המחשב שאפשר ללמוד מרחוק, לא עשה. יש לנו המלצות.

כמה מתוך ה-5,000, חמש יחידות מתמטיקה, לומדים בפריפריה ואין הנגשה של מורים למחשב?

מרביתם.

מרביתם? אז קודם כול, אני מעודד. באמת, אני שונא את המילה פריפריה, לא הצלחתי למצוא משהו יותר מוצלח מזה כי זה מין סטיגמה נוראית בעניין הזה.

אז קודם כול זה מעודד, באמת מעודד, שמרביתם של חמש היחידות זה בפריפריה. זה פנטסטי, והשאלה איך מנגישים את מדעי המחשב בתיכון. זה לדעתי אחד מהיעדים שמשרד החינוך צריך להעמיד. נשאל את שרת החינוך לשעבר, אני לא יודע לתת תשובה. אני מתנצל, אבל זה היה מאוד חשוב לי. בבקשה.

אילן מוריץ ממשרדנו ימשיך מכאן לגבי הדוח השני.

שלום. תודה, בוקר טוב. (שקף: רקע, כוח אדם בהוראה – תכנון, הכשרה והשמה). הדבר השני זה הנושא של תכנון כוח אדם בהוראה, שגם אותו בדקנו.

בדקנו כמה נקודות. מודל החיזוי של משרד החינוך, הוא מנסה לחזות כמה שנים קדימה את ההיצע והביקוש למורים, בגדול את המחסור למורים או איפה יש עודפים.

הנושא הבעייתי ביותר זה המחסור האיכותי, זאת אומרת מורים שאין להם את ההכשרה הנדרשת ללמד את המקצוע שהם מלמדים. בייחוד בדקנו את זה במתמטיקה, עברית ואנגלית, וגם את הנושא של תנאי סף ללימודי הוראה ועד כמה הכשרת המורים היא מתאימה לצורכי מערכת החינוך.

(שקף: נתוני מפתח). הדבר הבולט פה, בעיקרון, מודל החיזוי הראה מלפני כמה שנים לגבי תשפ"א מחסור במורים במגזר היהודי ועודף משמעותי במגזר הערבי, אבל פה מדובר על מחסור שהוא לא מתייחס מה שנקרא להכשרה של המורים, וזו הבעיה המרכזית באותו מודל חיזוי.

אפשר לראות מבחינת שיעורי התאמה של מורים, הכוונה שיש להם את ההכשרה, את התעודות וההסמכות הנדרשות ללמד את המקצוע שהם מלמדים, שלמשל בתשע"ח, מתוך כ-9,000 מורים למתמטיקה, בחינוך העל-יסודי רק ל-39% הייתה ההכשרה הנדרשת. בעברית, בחינוך העל-יסודי, מתוך 8,150 רק ל-36% הייתה הכשרה נדרשת, ובאנגלית, שם הסתכלנו על כל הרמות, יסודי ועל-יסודי, רק לכ-40% הייתה הכשרה נדרשת. תיכף נאמר על זה עוד כמה מילים.

(שקף: תנאי הקבלה למסלולי הכשרת המורים). בנושא של תנאי סף לקבלת מורים למכללות ולאוניברסיטאות, ראינו בעיקר שני דברים. א', שמבחינת הציון הפסיכומטרי הממוצע של מורים במכללות, של סטודנטים להוראה במכללות, הם נמוכים מאשר סטודנטים במכללות במקצועות אחרים, וגם באוניברסיטאות הם נמוכים יותר מאשר סטודנטים למקצועות אחרים.

בנוסף, סטודנטים שנכנסים להכשרה להוראה לא עוברים – במועד שבדקנו – התייחסות למרכיב התנהגותי אישיותי במסגרת הליך הקבלה.

עוד מה שמצאנו זה ששלב ההכשרה המעשית שלהם בעצם לא ממש מספק, לא נותן להם את הכלים הנדרשים, לא מאפשר סטודנטים, שבהמשך לא יתאימו לשמש כמורים.

(שקף: הכשרת מורים). גם כאן ראינו שקיים פער גדול בין דרישות וכישורים שנדרשים ממורה, שאותם הגדיר משרד החינוך עצמו, בין השאר ברפורמות שהוא מוביל והצרכים בשטח לבין בסופו של דבר תוצרי ההכשרה.

המלצנו לבחון את הפערים האמורים, לגבש קווים מנחים למענה ולהתאים את תוכניות הלימוד וההכשרה למורים לדרישות מערכת החינוך.

(שקף: תכנון כוח אדם בהוראה). לגבי הליקויים המרכזיים בנושא התכנון, מצאנו את הבעייתיות במודל החיזוי, שגם לא מקיף את כל אוכלוסיית המורים, בזמנו לא התייחס במגזר החרדי ובשלב הקדם-יסודי, זאת אומרת לגננות. הבעיה העיקרית, הוא לא התייחס לנושא של המחסור האיכותי, שהוא מידת ההתאמה של המורים למקצוע שהם מלמדים, היקף חוסר ההכשרה.

כמו שאמרנו קודם והראינו את זה בחינוך העל-יסודי, שיעורם של המורים בעלי ההכשרה המתאימה, פה אנחנו מסתכלים על המורים חסרי ההכשרה. בחינוך היסודי המצב אפילו יותר חמור מהחינוך העל-יסודי, כמעט מחצית מהמורים לאנגלית, 60% מהמורים למתמטיקה ו-88% מהמורים לעברית, אין להם את ההכשרה המתאימה ביסודי.

בחינוך העל-יסודי מדובר על 35% מהמורים לאנגלית, 91% מהמורים למתמטיקה ו-64% מהמורים לעברית, כל אלה שיעורי חוסר ההכשרה.

הכלי המרכזי של משרד החינוך למורים שאין להם הכשרה והם מלמדים מקצוע, בעצם לתת להם את ההשלמה הנדרשת, להכשיר אותם, זה דבר שנקרא הרחבת הסמכה. אלה לימודים דו-שנתיים במכללה להוראה או באוניברסיטה, שהם בעצם מאפשרים את השלמת ההכשרה הנדרשת וגם קבלה של רישיון הוראה במקצוע. זה יותר מתאים לעניין של השלב העל-יסודי, רישיון הוראה.

בכל אופן, השימוש הוא נקודתי, הוא מצומצם. מדובר על היקפים מאוד קטנים של מורים שעושים את ההכשרה, הכוונה במימון של משרד החינוך, והאלטרנטיבה האחרת היא שהם יעשו את זה על חשבונם ועל חשבון זמנם, אבל אין בעיקרון למורים תמריץ לעשות את זה על חשבונם, והפעילות הממוסדת של משרד החינוך פה היא מאוד נמוכה.

(שקף: תכנון כוח אדם בהוראה – המלצות). מה שהמלצנו זה קודם כול לדייק את מודל החיזוי, לעדכן אותו כדי שהוא יכלול את כל אוכלוסיות המורים הרלוונטיות, וגם כמובן להכניס בו את רכיב המחסור האיכותי כדי שהוא יוכל לצפות כמה שנים קדימה את העודף או המחסור במורים שיש להם גם את ההכשרה המתאימה. בהתאם, גם לגבש תוכניות שיאפשרו את השלמת ההכשרה של המורים האלה ולהרחיב ככל האפשר את ההיקף של הרחבות ההסמכה שזה הכלי הטוב ביותר שיש כיום בידי משרד החינוך.

(שקף: סיכום). זה הסיכום. אנחנו מציגים את המשמעות, שלחלק ניכר מהמורים בחינוך היסודי והעל-יסודי אין את ההכשרה, זה בעצם פוגע בתלמידים ועלול לגרום נזק לטווח ארוך בכל הנוגע לאיכות הידע וגם למיומנויות שהם ירכשו להמשך הדרך. השלמת ההכשרה של המורים האלה צריכה להיות נדבך מרכזי בתכנון כוח אדם בהוראה.

גם בנושא המיומנויות שנדרשות ושהוצגו קודם לכן על ידי מורן, מערכת החינוך צריכה להטמיע, לצד ידע בתחומי דעת שונים, גם את המיומנויות שיהיו להם נחוצות בכל תחומי החיים – חברתיים, אישיים ומקצועיים.

הנושא של ההערכה החיצונית, בעיקר בחינות הבגרות, עדיין משמש מצפן למערכת החינוך כדי להתוות מדיניות. לכן המשרד גם יכול לעשות שימוש בכלי הזה כדי בעצם לכוון את המערכת להקניית יותר מיומנויות בזה שהוא ישלב את הנושא הזה בצורה יותר הדוקה בבחינות הבגרות. תודה רבה.

תודה רבה. סביר שהייתי נותן עכשיו לאנשי משרד החינוך להגיב אבל מכיוון שהשרה לשעבר - - -

היא רוצה להגיע פיזית.

היא רוצה לבוא פיזית ולהגיב, מאה אחוז, אנחנו נמתין לה ברצון. אני מבקש להעביר את זכות הדיבור לאנשי משרד החינוך. אני רק יכול להגיד, נאמר פה ככה בחצי פה על ידי אנשי משרד מבקר המדינה שבהינף יד מבטלים תוכניות לימוד שהושקעו בהן שעות, ימים, חודשים, לפעמים גם שנים, ראינו את זה וזה ממש מתסכל אותי, וזה לא פוליטי, אני רק אומר את זה כעובדה. ביטול תוכניות לימוד, ראינו לאחרונה בחילופי השרים, ממש בהינף יד, ממש ממש מתסכל.

חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון רוצה להתייחס.

אני מבקש את סליחתם של אנשי משרד החינוך. אני גם אבקש את השרה לשעבר, אם היא שומעת אותי, להתייחס האם בחינות הבגרות, ריבוי בחינות או הקטנה שלהן מגדיל את הפער מן העולם או למידה משמעותית מצמצמת את הפער מן העולם. בוקר טוב, יפעת, ברוכה הבאה. בבקשה, הבמה שלך.

בוקר טוב לכולם. תודה על הדיון החשוב הזה. אני גם אגיע פיזית לאולם הדיונים, אבל היה חשוב לי להתייחס לכמה סוגיות שעלו כאן.

אתחיל דווקא מהסוף, ממה שאתה הצגת, אדוני היושב-ראש, לגבי הנושא של מיומנויות, ובכלל הרלוונטיות של מה שלומדים היום בתוך מערכת החינוך להכשרה שבאמת הילדים צריכים כשהם יוצאים אחר כך לחיים האזרחיים, לחיים המקצועיים שלהם, לחיים האקדמיים שלהם.

ומה שעשינו בשנה וחצי האחרונות, שמתכתב גם עם מה שמופיע בדוח המבקר, הוא הפיכה של מערך הלמידה לרלוונטי יותר למציאות של היום, ומכאן נגזרה בעצם הרפורמה בבגרויות שהתייחסה לא רק לידע אלא בעיקר למיומנויות שהילדים מקבלים.

צריך לומר את האמת, וכל מי שנמצא כאן – אני רואה גם בזום וגם סביב השולחן – יודע שבסוף, אנחנו נמצאים במציאות שיש בה התפוצצות של מידע. זה לא משנה כמה אנחנו נלמד – נלמד שנה, שנתיים, חמש, עשר, נלמד 24 שעות ביממה – אנחנו לא נוכל לעולם להקיף את כל הידע שיש. ולכן, מה שאנחנו צריכים לעשות זה שהלמידה שמתרחשת בתוך מערכת החינוך תהיה משמעותית יותר, תהיה חווייתית, כדי שהילדים יוכלו לקחת ממנה לטווח הארוך, ובעיקר כזו שתעניק להם מיומנויות כדי שהם יוכלו ללמוד לבד כל נושא, כל תוכן שהם פוגשים, לדעת לארגן את כל המידע שהם פוגשים כל הזמן – בין אם זה בסמארטפון שלהם ובין אם זה במחשב או בטקסטים כתובים או בכל מקור מידע אחר – להיות מסוגלים להביע את זה בעל-פה. הנושא של הפרזנטציה, יכולת ההבעה של הילדים, במיוחד בעידן הדיגיטלי שאנחנו יודעים שהם לרוב מתכתבים בווטסאפים ואנחנו מכירים גם את השפה שם. היכולת שלהם לבוא ולהביע את עצמם בעל-פה ולתת רעיון בצורה מסודרת זו מיומנות כל כך חשובה היום בעולם התעסוקה, שגם לזה אנחנו התייחסנו.

כמו שאמרת, אנחנו ראינו את השר החדש נכנס ואמר שהוא לא מאמין בדברים האלה והוא מבטל את זה. אני לא רוצה להיכנס כאן לפוליטיקה אבל אני מאמינה שככל שהוא ישב וידבר עם אנשי המשרד, שאת חלקם גם אני רואה כאן על המסכים, הוא יבין שאין מנוס, אין דרך אחרת אם אנחנו רוצים להצעיד את מערכת החינוך קדימה ואם אנחנו רוצים לתת מענה טוב ונכון למה שהעלה המבקר גם בדוח שלו, שהוא מאוד חשוב ואני חושבת שגם מאוד מדויק מבחינת איך שהוא הציג את הדברים.

לגבי העניין של מדעי המחשב, שמעתי שדיברתם עליו, אנחנו בשנה שעברה נתנו אפשרות שמדעי המחשב יילמדו גם שלוש יחידות. עד היום, מדעי המחשב נלמדו רק חמש יחידות, ואז זה בעצם היה מכוון לאוכלוסייה מאוד מסוימת. כדי לצמצם את הפערים, כדי לאפשר ליותר ילדים לחוות את הלמידה הזו פתחנו את זה לשלוש יחידות ואנחנו רואים את ההבדלים גם בשטח.

מבחינת הכשרת מורים, אין שאלה שכל תהליך שקורה בתוך מערכת החינוך חייב להיעשות במקביל גם במסלול של הכשרת מורים, זה גם ההתאמה של מסלולי ההכשרה וגם האם אנחנו מתייחסים למחסור במורים. אנחנו יצרנו קיצור הכשרה וטיוב שלה באופן כזה שיש מסלול ללימודים של חמש שנים, ששם אתה בתואר ראשון, שני ותעודת הוראה ביחד. רק כדי לסבר את האוזן למי שלא מכיר ויודע, B.Ed שזה תואר ראשון ותעודת הוראה זה ארבע שנים, זאת אומרת אם אנחנו נותנים את המסלול של חמש שנים אנחנו גם מכניסים לתוך המערכת מורים עם תואר שני, שזה כבר השכלה אחרת, וגם אנחנו מאפשרים אקדמיזציה גבוהה יותר של מערך עובדי ההוראה, שזה משפיע על המעמד, על השכר ובכלל על כל המעטפת, שזה היה תהליך חשוב, אני מאוד מקווה שישמרו עליו.

לגבי העניין של הרחבת הסמכה, בסוף, הרחבת הסמכה זה הסבת אקדמאים. הסבת אקדמאים היא לא רק למי שנמצא בתוך מערכת החינוך. כל אדם שעשה תואר בדיסציפלינה ורוצה לקבל תעודת הוראה, הוא הולך ועושה הסבת אקדמאים.

אני מסכימה שזה אחד המסלולים המהירים שבעיניי עוד אפשר לקצר אותו לנוכח המחסור שיש לנו היום בכוח אדם כדי להכניס יותר עובדי הוראה לתוך מערכת החינוך, אבל זה לבדו – אגב, זה מערך שעובד הרבה מאוד שנים, אני בזמנו גם ניהלתי מערך כזה – זה לבדו לא עושה את ההבדל.

בתוך מערכת החינוך אנחנו פעלנו כדי להגדיל את שכר המורים. אם אתם זוכרים, הסכם השכר, דיברנו על מעמד המורה ועל כל מערך היחסים של הורים, מורים, תלמידים, הקשר שבין המטה לבין השטח, הנושא של הגמישות הניהולית והפדגוגית שגם היא מופיעה אגב בדוח המבקר והיא נקודה מאוד מאוד חשובה. עשינו הרבה מאוד צעדים ויש עוד המון המון לעשות כדי שאנחנו נוכל להגיע למצב כזה שיותר אנשים ירצו להגיע ללמוד הוראה וכאלה שירצו לעשות הסבת אקדמאים להוראה ולהיכנס לתוך מערכת החינוך.

אלה הרבה מאוד ערוצי פעולה מקבילים, אין לנו את הפריבילגיה במציאות שבה נמצא היום מערך החינוך להגיד נעשה את זה בשלבים – קודם את זה ואחר כך את זה ואחר כך נתקדם. לא. אנחנו חייבים לפעול בהרבה מאוד ערוצים מקבילים אם אנחנו רוצים באמת לתת מענה למערכת החינוך ולא להעמיק את המשבר שקיים היום.

אלה פחות או יותר הסוגיות שראיתי שהתייחסתם אליהן. אני כמובן אמשיך ואקשיב בזום, ומייד כשאגיע אני אכנס פנימה לתוך הדיון עצמו, אבל חשוב לי לומר שמערכת החינוך, היא נמצאת במשבר מתמשך של הרבה מאוד שנים. הקורונה באה ונתנה סטירה חזקה מאוד למערכת, היא הציפה הרבה מאוד דברים, היא גם הייתה הזדמנות מאוד טובה לקחת את הדברים שעוד אפשר לתקן ולהתחיל לעשות את התיקונים עכשיו.

וזה מה שעשינו, ואני חושבת שמי שיבוא וייקח את זה יחד עם החינוך המיוחד ויחד עם עוד הרבה מאוד סוגיות שיש במערכת וימשיך את התהליכים שאנחנו התחלנו, רק ככה נוכל לייצר יציבות, נוכל להעלות את המערכת באמת על מסלול של התפתחות קדימה, והכי חשוב, להפוך את המערכת לכזו שהיא רלוונטית לילדים. אם היא לא תהיה רלוונטית לילדים, אני אומרת לך, אדוני היושב-ראש, אנחנו נאבד את האוכלוסיות הטובות בתוך המערכת הציבורית ואנחנו לא באמת ניתן לילדים שלנו את מה שאנחנו רוצים, ואתם תמשיכו לראות, זה משפיע על קשב וריכוז. קשב וריכוז זה לא רק חינוך מיוחד, זה גם ילדים שמשתעממים כי הם לא מוצאים את עצמם בתוך המערך הזה, וזה משפיע על ההתנהגויות וזה משפיע על הלימוד ויש לזה כל כך הרבה אדוות, שבעניי זו הליבה של הכול, לראות איך אנחנו הופכים את מערכת החינוך לרלוונטית עבור הילדים, עבור המורים, וגם ההורים ירגישו שהם יכולים להיות בשקט כשהילדים שלהם מגיעים לבית הספר.

תודה רבה על הדברים החשובים שלך. אנחנו נצפה לך בכיליון עיניים כדי שתשמיעי גם את קולך, אם תספיקי להגיע, באולם הוועדה. אני מבקש להעביר את זכות הדיבור למשרד החינוך. בבקשה, אפרת. שלום וברכה. ברוכה הבאה, הצלחת להגיע.

שלום. אני אפרת צנגן, מנהלת אגף אסטרטגיה במשרד החינוך. יתייחסו לדוח של היערכות לשוק העבודה המשתנה גם יובל אוליבסטון מהמזכירות הפדגוגית, מוהנא פארס ממינהל חינוך טכנולוגי, וגם דוד רטנר מראמ"ה נמצא כאן איתנו.

אני אתייחס בקצרה, התבקשנו להתייחס בקצרה. קודם כול, לדברים שנאמרו לגבי המדיניות המוסכמת, זה דוח שאנחנו נמצאים לגביו בדיונים עם המבקר, בהלוך ושוב עם המבקר כבר מלפני שנתיים וחצי, ובזמן כתיבת הדוח בעצם הסתיים גיבוש של מדיניות, של מסמך תפיסת למידה שכולל בתוכו המשגה והגדרה של 13 המיומנויות שמשרד החינוך רוצה להקנות ולפתח אצל התלמידים של מערכת החינוך ואצל הבוגרים, 13 מיומנויות שנאמר בדוח, הן בעצם מדיניות מוסכמת ושפה משותפת בתוך משרד החינוך ובתוך מערכת החינוך.

זו השפה המשותפת, היא גובשה במשך שנתיים, מ-2018 עד 2020, היא פורסמה ונמצאת בפורטלים של משרד החינוך ונמצאת בתהליכי הטמעה בכמה ערוצים. ידברו על זה המזכירות הפדגוגית, על תוכניות הלימודים, והטמעה בתוכניות הלימודים, מדידה והערכה, ראמ"ה ידברו על זה, וגם ידברו במינהל חינוך טכנולוגי על מספר תהליכים ומספר תוכניות שמקדמות מיומנויות, אבל חשוב כן לציין את אותה מדיניות ואת אותה תפיסת למידה שמשרד החינוך מקדם להקניית מיומנויות.

אנחנו מודעים בהחלט למצבנו בפיזה, ודווקא משום כך ודווקא בשביל הדברים האלה אנחנו מקדמים את אותה מדיניות. השרה לשעבר ציינה את הרפורמה וגם את התהליכים שקורים בתוך תהליכי הערכה, בתוך בחינות הבגרות אבל גם מחוץ – משימות שונות, כלי הערכה פנימיים וחיצוניים להערכת מיומנויות. צריך לציין את כל הדברים האלה ולהדגיש אותם, המשרד נמצא בתהליכים מתמשכים ומאומצים לקידום הנושא של מיומנויות וגם קיימת אותה שפה משותפת ואחידה למשרד.

תודה רבה. תגידי לי מי מבחינתכם – ד"ר אהרון שחר?

ימשיך אותי יובל אוליבסטון מהמזכירות הפדגוגית לגבי הטמעה בתוכניות לימודים.

אז אם מי מכם ייתקל בשאלה שלי שיוכל להשיב עליה, האם ריבוי בחינות הבגרות – החזירו אותן עכשיו – או למידה משמעותית יעלו את הרמה שלנו בפיזה או יקטינו את הרמה? אם יש בכלל מחקר בעניין הזה או חוות דעת, אני אשמח מאוד לשמוע.

אולי אני אציין בקצרה.

כי ראיתי איך מבטלים, בצ'יק.

אני אציין בקצרה שקידום מיומנויות לא נעשה. צריך כלי הערכה מגוונים, אנחנו יודעים להגיד על פי המחקר, יש אצלנו – גם נעשה בעולם וגם בארץ מחקר די רחב, וגם משרד החינוך הסתמך על המחקרים האלה – כלי הערכה מגוונים נדרשים להערכת מיומנויות ולקידום מיומנויות, בכלל להוראה ולמידה של מיומנויות, לא רק בחינות אבל גם בחינות – בחינות, משימות, מטלות, עבודות.

אבל נראה לי שהשארתם בסך הכול את הבחינה ברמה מושכלת.

יש גיוון של כלי הערכה והמשרד גם מודע לדברים האלה ועובד על הדברים האלה, יתייחסו גם בהמשך, אבל גם צריך גיוון של כלי הערכה וזה מה שמדובר גם בעולם במחקר.

בבקשה, הדובר הבא ממשרד החינוך. בוקר טוב.

בוקר טוב. יובל אוליבסטון, סגן יושב-ראש המזכירות הפדגוגית. אני אציג את הזווית הפדגוגית של העשייה. במזכירות הפדגוגית יש לנו מטרה כפולה. מצד אחד, לכוון את המורים לרף גבוה ולפתח את המקצועיות שלהם, ומצד שני, ליצור עבורם כלים מקצועיים פשוטים לשימוש כדי לעודד ולקדם את השינוי המתבקש בתרבות ההוראה.

הדוח שהוצג פה, אני חייב לומר שמאז הוא הוצג ולמדנו אותו, יש התקדמות מאוד משמעותית בכמה מישורים, ואני רוצה להציג אותם.

ראשית, כמו שיפעת ציינה, הייתה עבודה מאוד משמעותית בעיצוב מדיניות והוכן מסמך מיומנויות מפורט של דמות הבוגר והבוגרת, עם 13 מיומנויות מפורטות, עם רכיבי ליבה, עם תיאור של הטמעת המיומנויות האלה ורכיבי הליבה בכל אחת מחטיבות הגיל.

ביצענו תהליך למידה מאוד מעמיק של המסמך, כל המפמ"רים בנפרד וביחד, וניתחנו את המשמעויות שלו בכל תחומי הדעת. פתחנו במהלך העמקת ההטמעה של המיומנויות בכל תחומי הדעת. יש לומר שבכל תוכנית לימודים, גם הישנות, יש מיומנויות אבל שם בעיקר היו מיומנויות תחומים. במהלך הזה הדגש עובר למיומנויות גנריות, כמו פיתוח לימוד עצמאי, אוריינות לשונית, מתמטית, דיגיטלית, חשיבה ביקורתית, עבודה שיתופית וכל מה שהוזכר קודם, עם דגש עיקרי על חטיבת הביניים.

פתחנו במהלך מעמיק של התאמת תוכניות הלימודים להטמעת המיומנויות. דוגמאות קטנות אני אתן מאגף מדעים. גם מתמטיקה וגם כל מקצועות המדעים השונים עשו את ההתאמה הזאת, באגף שפות נעשתה עבודה מאוד רצינית. בסופו של דבר, כל עשייה באגף שפות מתרחשת סביב עבודה על מיומנויות. יש התמקדות בשפה דבורה, בחינות הבגרות שונו לבחינה מתוקשבת באנגלית, יש תוכניות של צמצום פערים, אוריינות לשונית בחברה הערבית בכל השפות, גם ערבית וגם בעברית. הרבה תוכניות לימודים עודכנו בסטנדרטים בין-לאומיים כמו CEFR מי שמכיר, התאמת ספרי הלימוד בשפות וכל חומרי ההוראה שנכתבו מאז, גם ביסודי, גם בחטיבה וגם בבגרות, תוך עבודה משותפת עם ראמ"ה וכמובן שינוי של הפיתוח המקצועי שאני אזכיר עוד רגע.

שינוי תוכנית לימודים זה מהלך ארוך, הוא כולל עבודה מאוד מורכבת עם יועצים ואקדמאים ומומחים מכיוונים שונים, והוא דורש המון המון זמן. אלה שחודשו בינתיים, מעבר למה שהזכרתי בשפות ובמדעים – גם אזרחות חטיבת הביניים, מתמטיקה ממש לאחרונה, עם דגש על אוריינות מתמטית בחטיבת הביניים ובשלוש יחידות לימוד כמו שגם השרה הקודמת הזכירה, תנ"ך חמ"ד לחטיבת ביניים וחטיבה עליונה, מולדת חברה ואזרחות ביסודי, כל אלה כבר שונו, והמיומנויות הוטמעו בהם בצורה דרמטית.

עכשיו, תוך כדי עבודה נמצאים גם ביולוגיה בחטיבה עליונה, היסטוריה בחברה הערבית, מתמטיקה ביסודי, ותוכנית לשינוי האקלים.

מכיוון שהסיפור של שינוי תוכנית לימודים לוקח המון המון זמן, במקביל פיתחנו המון חומרי למידה והוראה. הרבה משאבים הוקצו – גם פדגוגיים וגם משאבים אחרים – לטובת הטמעה של המיומנויות בתוך תוכניות ההוראה והלמידה, הרבה מאוד תוכניות במתמטיקה, שפות ומדעים, השתנו. יש שימוש הולך וגובר, היום כמעט 20% מהתלמידים משתמשים בקורסים שפיתחנו בשנה הקודמת, קורסים דיגיטליים במקצועות האלה, פיתחנו קורסים לבגרות בספרות, בהיסטוריה ובתנ"ך בכמה מגזרים והשימוש בהם עולה פי 3.5 בשנה האחרונה.

פיתחנו מעל 400 יחידות הוראה מקוונות, שהן מעל 2,000 שיעורים ב-14 תחומי דעת שונים, ביסודי ובחטיבת הביניים, בפלטפורמה מיוחדת ששם יש דגש של טיוב מיומנויות בכל פריט הוראה. כל פריט הוראה מטויב באופן נפרד, יש בו את כל המיומנויות שהוא מקדם ואפשר לבחור מיומנות שאותה רוצים לקדם בשיעור ואז עולים לך באופן אוטומטי כל הפריטים שרלוונטיים לאותה מיומנות ואפשר ככה לקדם באופן מאוד מאוד מקצועי את הוראת המיומנויות.

הפלטפורמה הזאת נמצאת בשימוש של אלפי מורים בכל תחום דעת בנפרד, סך הכול עשרות אלפי מורים בכל תחומי הדעת.

פיתחנו בשנה האחרונה עשרות משימות ביצוע דיגיטליות יחד עם ראמ"ה, הן בעצם המרה של בחינות הבגרות, הן ממוקדות בידע, משימות ביצוע שממוקדות במיומנויות. שלב ראשון במקצועות ההומניסטיקה, בהמשך אני מקווה שיהיה בשאר המקצועות, נכתבו בעבודה משותפת עם ראמ"ה, כמו לדוגמה: כתיבת נייר עמדה, הכנת פרזנטציה, הקלטת הסכת פודקאסט, וכדומה.

בכלל בשנה האחרונה בוצעו המון שינויים בגמישות, גם במספר בחינות הבגרות, גם במרכיבים הפדגוגיים שלהם, ובדגש בעיקר על הערכת המיומנויות.

מילה על הכשרת המורים, שזה הדבר המרכזי מכיוון שבסופו של דבר צריך לשנות את תרבות ההוראה. היום אנחנו עובדים בכמה פלטפורמות, בין השאר גם בכוורת וגם באיחוד מול ייחוד, ובעוד כמה תוכניות מיוחדות של הכשרות מורים שמשתתפים בהן עשרות אלפי מורים בשנה, הדגש הוא על התמקצעות במיומנויות, חלקן רק על זה וחלקן בשילוב שלהן בתוך תחומי הדעת השונים.

אני אסיים ואני אומר שהצגנו כאן שינויים משמעותיים שהתרחשו מאז פרסום הדוח אבל בהחלט נדרשת עוד עבודה רבה לפיתוח תוכניות נוספות ובעיקר בהטמעה שלהן בתוך אולם המורים. זה דבר שלוקח המון שנים, זה לא דבר פשוט אבל אנחנו עובדים על זה מאוד קשה כי אנחנו מאמינים מאוד במסקנות של הדוח שהוצגו כאן. תודה.

תודה רבה. אני מבקש – אני לא יודע אם ממך או מהדוברים אחריך – להתייחס לשני נושאים נוספים שהוועדה מבקשת. איך מתגברים על המחסור שמלווה אותנו לאורך שנים במורים למתמטיקה ולאנגלית, שזה הבסיס למדעי המחשב, ובכלל לפריצת דרך בחוץ, כמעט בכל סוגי העבודות שנדרשים אליהן?

ונכון, ירדו הבחינות הפסיכומטריות, המאוד מאוד מפחידות לחלק מאיתנו, רק חוגים מסוימים עדיין עושים למיטב ידיעתי בחינות פסיכומטריות, רפואה - - -

לא. כולם עושים.

כולם ביטלו?

לא. כולם עושים.

אולי במכללות.

יכול להיות, בסדר, אז טעות שלי. אבל, למיטב ידיעתי, בחינות קבלה למקומות עבודה. אתם יודעים מה, בחינה של שלושה ימים לקבלה לאל על, קורס דיילים. לקורס דיילים קשה להתקבל בלי לעבור את הבחינה הזאת. אני אומר לכם את זה מידיעה – לא אישית שלי, של הבת שלי או של אחד מהיועצים שלי שיושב פה. האם זה נלקח בחשבון? כי זה התאמה לשוק העבודה, ממש.

נמצאת פה איריס ממינהל עובדי הוראה, אני חושב שהיא תתייחס לנושא חוסרי המורים והמשמעות של כניסה להוראה.

בסדר. יכול להיות שאין תשובה. כל מיני מכונים מכשירים, לא לפסיכומטרי אלא לאותה בחינה לקבלה לעבודה, לקורס דיילים, לקורס אני לא יודע איזה, כמעט כל מוסד עושה התאמה כזו. בוקר אור, ברוכה הבאה.

בוקר טוב. שמי איריס וולף, אני מגיעה ממינהל עובדי הוראה, אני עומדת בראש אגף בכיר להכשרה וכניסה להוראה. אני אתייחס ברשותך לחלק הראשון של השאלה שלך, אני מניחה שאחר כך עוד אתבקש להתייחס בסוגיות האחרות שאילן העלה במצגת שלו.

לגבי המחסור, שהוא כאמור כמו שאמרה השרה לשעבר, אירוע לאומי אקוטי חשוב ואנחנו מטפלים בו בהרבה מאוד ערוצים, אני אתייחס למתמטיקה ולאנגלית, ששאלת באופן ספציפי.

הדרכים שלנו הן הרבה פעמים בפנייה לאוכלוסיות ספציפיות שאנחנו מאתרים, אנחנו עושים ממש ריצ'ינג אאוט גם למוסבי הייטק ומעבירים אותם תהליך של הסבת אקדמאים כדי להכשיר אותם להוראה. אנחנו עובדים עם משרד הקליטה למול עולים חדשים ממדינות אנגלוסקסיות כדי להעביר אותם אלינו ובעצם להפנות אותם להסבת אקדמאים לאנגלית.

ולצד הדברים שאמרה השרה לשעבר, כמו הסכם השכר ונושאים גדולים וחשובים שקשורים למעמד המורה, הדרך שלנו היא לטרגט אוכלוסיות ובעצם להביא אותם אל ההוראה ואחר כך כמובן להפנות ככל שניתן לאזורים שבהם יש מחסור.

לגבי שאלת המיון, נמצאים פה גם נציגי מל"ג, אני רואה כאן את בתיה הקלמן שאולי תרצה גם להרחיב. אני רק אומר שמתווה ההכשרה העדכני החדש, מתווה ודמני-ענבר, מדבר על כניסה להוראה שנשענת על מיון אישיותי, שבודק בעצם מיומנויות מסוג אחר, והמוסדות האקדמיים בעצם נדרשים מזה שנתיים – יש להם עוד שנה להטמיע את התהליך עד תום – נדרשים לעבור למיון אישיותי כאיזושהי תפיסה שמסתכלת על מיומנויות ועל יכולות הוראה בהרבה מאוד רמות, לצד מיונים קוגניטיביים שהכרנו עד כה. בתיה, אולי תרצי להרחיב כאן.

שלום. נעים מאוד. יש פה איזושהי תקלה.

יש פה מישהו מהמל"ג שיכול לדבר? שירה אפרת. יש פה מישהו נוסף שיוכל להתייחס במקום בתיה בשלב זה?

אם אין קשר, בואו נמשיך עם הדוברת הנוכחית. בבקשה.

אני אשמח להמשיך, לעבור בעצם לנושאים שאילן העלה.

תעברי. אנחנו נחזור אליה אחר כך.

אני ממשיכה להתייחס על פי סדר המצגת. הנושא הראשון שעלה היה סוגיית החיזוי. אני אגיד שבהמשך להמלצת הדוח, אכן בוצע מהלך אינטנסיבי בתוך המשרד שבנה איזשהו מודל חיזוי וניבוי אל מקצועות ההוראה ובאמצעות המודל הזה נבנה רמזור.

הרמזור מחלק את מקצועות ההוראה לשלושה צבעים, ובעצם עוזר לנו גם לקבוע מדיניות וגם להפנות את המשאבים שלנו בהתאם לרמזור. רק כדי להדגים, אם מוסד אקדמי פתח עכשיו מסלול לאזרחות, שהוא מקצוע שאין בו מחסור, הוא יתוקצב באופן מובהק נמוך יותר מאשר אם הוא פתח עכשיו מסלול לאנגלית, לפיזיקה, למדעים, וכדומה.

בהמשך לכך, אנחנו גם נותנים מלגות לסטודנטים שלומדים במקצועות החוסר, כסוג של תמריץ, וזו הדרך שלנו בעצם באמצעות המדיניות שאנחנו יכולים להשפיע על המוסדות האקדמיים, ובאמצעות הקצאת המשאבים הללו בעצם לווסת את הלומדים ולגרום לפתיחה או לסגירה של מסלולים בהתאם למה שמודל החיזוי הראה.

סוגיה נוספת, לאור מה שעלה בדוח המבקר, הוקצה תקן לממונה תכנון, שזה תפקיד חדש במינהל עובדי הוראה. ממונה התכנון הזה עובד גם על אלמנטים של חיזוי וגם על אנליזות קבועות כדי לאפשר לנו לתכנן.

הוזכר כאן, נדמה לי שאילן הראה את הנושא של חברה ערבית למול חברה יהודית, בעצם אנחנו מנסים להיעזר בוויסות כזה או אחר בין המגזרים, ויש לנו באמת תוכנית שמשלבת עובדי הוראה מהחברה הערבית בבתי ספר דוברי עברית, היא נקראת "משלבים ומשתלבים". הם כמובן מלווים בתהליכים של התמודדות באוריינטציה בתוך חדרי מורים דוברי עברית, ויש לנו גם יוזמות מקומיות מהסוג שתיארתי של אוכלוסיות ספציפיות בשת"פים אסטרטגיים גם עם צה"ל, עם הרבה מאוד עבודה מול חיל החינוך, גם כמו שאמרתי בהסבת אקדמאים מסוגים שונים.

בימים אלה אני אגיד שהמשרד פועל עם חברה חיצונית בשם MNS כדי לדייק את כל האנליזות האלה ולתת מענה מבוקר ומדויק לשאלות שהעלה אילן. אני אעצור כדי לאפשר לחברים אחרים להתייחס, ואם יש שאלות, בשמחה.

בתיה, בבקשה. וגם תגידו לי, בעקבות הביטול או החזרה של חלק מהבחינות, הוועדה שואלת איך המשרד מתגבר על זה, תיכף נשמע גם נציגה של התלמידים עצמם, של מועצת התלמידים. מה התלמידים אמורים להבין? מה התלמידים אמורים לעשות עכשיו? אני, אם הייתי תלמיד בבית הספר תיכון, בוודאי שהייתי מבולבל, מה לעשות. יש לי נכדים בבית ספר תיכון, הם שואלים אותי: סבא, מה יהיה? אין לי תשובות. בבקשה.

שלום לכולם, סליחה על התקלה. שמי בתיה ואני - - - באגף האקדמי במועצה להשכלה גבוהה, מעורבת בתהליכים - - - שנוגעים להכשרת המורים ולמוסדות האקדמיים להכשרת מורים. המועצה להשכלה גבוהה כבר כמה שנים טובות - - -

אני נאלץ להפסיק כי אנחנו לא מבינים כלום. אם את רוצה לשלוח לנו בצ'אט או משהו כתוב, אנחנו נקריא את זה. אם אפשר לעשות דוח מנהלים קצר או אולי לעבור ללפטופ, לא במסגרת המערכת של משרד החינוך.

המל"ג.

לא שומעים אותך טוב. אם יש לך אפשרות להתחבר ממקור אחר.

אז למי לעבור?

להתייחס בקצרה לשאלתך השנייה?

בטח. זה נורא מטריד.

השר הכריז עם כניסתו שהוא יצא לתהליך של חשיבה על מתווה ביחס לביטול שהוא הצהיר עליו והכריז עליו, ואנחנו נמצאים במהלך החשיבה של השר במפגשים ושל המנכ"ל במפגשים עם גורמים מקצועיים ומהציבור, עם שותפויות ושיתוף ציבור. יצאנו במשרד לזירה מקוונת גדולה שהשתתפו בה אלפי אנשים והביעו את דעתם ואת עמדתם לגבי הנושא של מתווה הבגרויות ומתווה הבחינות.

אנחנו נמצאים בימים אלה בעבודה מקצועית בתוך המשרד. השר התחייב להכריז על מתווה ועל מתווה חדש בחודש מרס, אז גם התלמידים יודעים ואנחנו נפגשנו איתם ונפגשים במהלך התקופה הזו עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי לגבש מתווה.

מתווה חדש בחודש מרס. צר לי, הייתי גם תלמיד תיכון פעם, ומתווה חדש בחודש מרס משאיר מספיק זמן להתארגנות של התלמידים – ותיכף נשאל אותה – כדי להכין את עצמם לשיטה חדשה, לסגנון חדש, למסגרת חדשה? או אולי היה ראוי, ואני קטונתי – חוץ מזה שאשתי מורה, אני בחינוך קטונתי להגיד לכם מה לעשות – האם לא היה ראוי שאותם מומחים יגידו: אוקיי, מסיימים את השנה ומתכננים תוכניות בתפיסת עולמו של השר, ולשנה הבאה מסדרים את זה?

רק לדייק. השנה פורסם מתווה מאוד מדויק לגבי כיתות י', כשמה שקורה איתם השנה, אין ודאות בנוגע לדבר הזה. פורסם מתווה מדויק באמת לשנה הבאה, מה שהצעת הוא בדיוק מה שהמשרד עושה.

זאת אומרת, כל השינויים ששמענו עליהם, אם יחולו, יחולו מהשנה הבאה.

נכון.

זה כבר אחרת. נשמע תיכף גם את נציגת התלמידים, מה דעתה על זה. כמה זמן תוכננה הרפורמה הקודמת? סתם להשכלה כללית.

החל מחודש אוגוסט ועד לחודש מרס שבו היא פורסמה, אבל על בסיס עבודה אסטרטגית שנעשתה.

שנים קודם.

תפיסת הלמידה נעשתה כבר שנים קודם.

זו רפורמה שתפיסת הלמידה נעשתה שנים קודם לכן, לאורך שנים, במחי יד הלכה לאיבוד.

התפיסה עוד נמצאת בבסיס עבודתו של משרד החינוך. יש הבדל בין האיך למה, וצריך להדגיש את את ההבדלים בין איך למה. התפיסה נמצאת בבסיס עבודה של משרד החינוך, התפיסה גובשה והייתה עוד קודם הרפורמה הזו, גם הופקו לקחים וזה היה חלק גם מדוח המבקר. הופקו לקחים מרפורמות קודמות שהיו, מרפורמת למידה משמעותית על דברים שהיו צריכים להיעשות.

חברת הכנסת ביטון, השרה לשעבר, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה להתייחס, ברשותך, לנקודה שנגעת ברפורמה. הרפורמה שאנחנו גיבשנו בעצם ארכה מספר חודשים, כשצריך לומר, אנחנו לא הבאנו שום חוכמה חדשה מהבית. לקחנו את מה שדובר בו כל כך הרבה שנים בתוך המערכת, היה ברור לכולם מהו כוכב הצפון, מה המיומנויות שנדרשות, איך תהליך הלמידה צריך להתבצע. אם אתם זוכרים שדיברו על תפקיד המורה שמשתנה כבר לפני יותר מעשור, שתפקיד המורה משתנה והוא הופך להיות מנחה ומלווה ולא זה שמקנה את הידע בגלל השינויים שיש.

ארזנו את הכול ויצאנו לדרך, הטמעה של שלוש שנים, חשוב מאוד להדגיש את זה. לא זרקנו למים אף אחד, יצאנו לדרך כשכיתות י' מתחילות היום בשיטה מסוימת וכשהם מגיעים לכיתה י"ב, רק אז הם מממשים את העבודה ואת כל התהליכים, כשבכל הדרך הזו גם הם לומדים, גם המורים עוברים תהליכי הכשרה.

אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, עכשיו כשאנחנו מדברים, תהליכי ההכשרה ממשיכים, אנחנו יודעים שהרכזים ממשיכים לקבל את התגמול. יש הרבה מאוד גלגול בשטח כי מצד אחד הם משדרים שהתהליך ממשיך, ומצד שני מדברים על כך שעוצרים ויוצאים לדרך אחרת. יש בתי ספר אגב שהועבר אליהם סקר האם הם רוצים להמשיך ברפורמה או רוצים לעבור לשיטה מיושנת, זאת אומרת יש פה משהו שצריך להתייחס אליו מבחינת האפקט של זה על השטח כי בסוף מורים מבולבלים, תלמידים מבולבלים, שטח שלא באמת יודע לאן הוא הולך ומה באמת קורה. אני חושבת שיש לזה השפעה מאוד גדולה על המערך החינוכי וגם הנקודות האלה זכו להתייחסות בדוח מבקר המדינה.

אם את כבר על הקו, אני אשאל אותך בקשר לאמירות החוזרות ונשנות לכך שלימודי התנ"ך הופסקו.

קודם כול, יש פה את נציגי משרד החינוך. לימודי התנ"ך לא הופסקו. להיפך. כל המקצועות שלקחנו ברפורמה – תנ"ך, אזרחות, ספרות והיסטוריה – אלה מקצועות שחיזקנו אותם בגלל השיטה החדשה שאנחנו הבאנו. אנחנו יודעים – גם אנחנו כאנשים מבוגרים, גם באקדמיה – תהליכים שעשינו, של עבודה, של מחקר, כל הסמינריונים, אלה דברים שנשארים הרבה יותר זמן מאשר המבחנים שנעשו בשיטה המסורתית הישנה.

אז נכון, מערכת החינוך נותנת תמהיל מגוון של שיטת הערכה ומדידה, יש גם מקצועות שיש בהם הכלים המסורתיים, אבל בואו נגיד את האמת. המבחנים המסורתיים לא רלוונטיים, לא באמת מקנים ידע, בטח לא לטווח הארוך. אנחנו יודעים את זה מחקרית ולכן אנחנו עשינו את השינוי ובחרנו את המקצועות האלה דווקא משום שהם היו במעמד מאוד נמוך, הם הלכו ונשחקו עם השנים – אגב, גם במערכת החינוך, גם באקדמיה ולא רק במדינת ישראל – ולקחנו אותם כדי להרוויח שתי ציפורים במכה. פעם אחת לחזק אותם, ופעם אחת להכניס באמת את הרלוונטיות לתוך מערכת החינוך ולתת לילדים את המיומנויות שמדברים עליהן גם בדוח המבקר.

תודה רבה על תשובתך המקיפה. מי הדובר הבא ממשרד החינוך בבקשה?

בנוגע לאיזו שאלה?

התייחסות לדוח המבקר. הנה, היא הצליחה לעלות, בבקשה.

תודה רבה. שמי בתיה הקלמן, ממונה בכירה באגף האקדמי במועצה להשכלה גבוהה ושותפה כבר מספר שנים בתהליכי רוחב ותהליכים אסטרטגיים בנושא הכשרת המורים.

המועצה להשכלה גבוהה לא אחראית על מערכת החינוך, היא אחראית על האקדמיה, ובתוך האקדמיה יש מספר לא מבוטל של מוסדות אקדמיים שמכשירים מורים – המכללות האקדמיות לחינוך וגם האוניברסיטאות שמכשירות לתעודת הוראה.

בשנים האחרונות המועצה להשכלה גבוהה מטפלת בנושא של טיוב הכשרת מורים בכמה ערוצים. הערוץ הראשון והמרכזי זה הערוץ שנוגע לייעול המערכת, נוכח העובדה שמספר המוסדות המכשירים כיום הוא רב מדי ולא מאפשר באמת יצירת מוסדות בעלי מסה קריטית של סטודנטים ושל סגל ושל בסיס איתן דיסציפלינרי.

אנחנו כבר כמה שנים עסוקים בלמזג בין מכללות לחינוך בינן לבין עצמן או בין מוסדות אקדמיים אחרים, ומעברן מתקצוב ותכנון משרד החינוך לתקצוב ות"ת על מנת לבטל את השניות שהן היו בה כל השנים, שבצד אחד הן היו מתוקצבות על ידי משרד החינוך ומצד שני, מפוקחות אקדמית על ידי המל"ג. זה צעד אחד מאוד מאוד חשוב להבנה איך אנחנו מטפלים בנושא הכשרת המורים ומקדמים אותה לעבר המאה ה-21.

עניין נוסף זה עדכון התכנים בתוכניות הלימודים בהכשרה להוראה. איריס וולף ממשרד החינוך הזכירה את זה, שרת החינוך לשעבר גם הזכירה את זה, היא גם הייתה מעורבת מאוד בתוך יישום המתווה החדש שאימצה המועצה להשכלה גבוהה לפני מספר שנים בעקבות דוח ועדה שעמדו בראשה פרופ' רבקה ודמני ופרופ' עפרה ענבר. זו ועדה שעבדה מספר שנים במטרה לטייב את הכשרת המורים ולעדכן אותה דרך שילוב מיומנויות של המאה ה-21.

יש מספר חידושים עיקריים בתוך הדוח הזה שאנחנו כרגע עסוקים ביישום שלו. אחד מהם זה טיפול במסלול הכשרת מורים לחינוך היסודי, כאשר היום, מי שמעוניין ללמוד להיות מורה ליסודי חייב לקחת, מעבר לחוג הדיסציפלינרי, גם חוג חינוכי, חינוך ליסודי, שזה חוג ששם דגש על כל המיומנויות הרכות והכישורים שנדרשים למאה ה-21 – אם זה שילוב למידה דיגיטלית ואם זה העניין של חינוך רגשי-חברתי ואם זה העניין של אוריינות שפתית, ועוד כיוצא בזה.

חידוש נוסף במתווה שאומץ על ידי המל"ג זה הכשרת מורים למסלול חמש-שנתי לתואר שני, ובמסגרתו קיצור הלימודים של התואר B.Ed מארבע שנים לשלוש שנים. הזכירה את זה שרת החינוך לשעבר. זה למעשה יקנה בסוף המסלול גם תואר ראשון, גם תעודת הוראה וגם תואר שני, ובכך יביא את הבוגרים של התוכניות למערכת הרבה יותר בשלים, הרבה יותר מיומנים ועם בסיס פדגוגי חינוכי רחב.

חידושים נוספים שאנחנו מקדמים גם, לא רק מנקודת המבט של מערכת החינוך אלא באופן רחב יותר, המועצה להשכלה גבוהה מקדמת כבר הרבה מאוד שנים דרך ות"ת קולות קוראים שמתמרצים את המוסדות לשלב יותר למידה דיגיטלית בתוך תוכניות הלימודים שלהם, להציע תוכניות לימודים רלוונטיות לשוק התעסוקה, דרך חיבור אקדמיה ותעסוקה. אגב, גם תוכניות הלימודים להכשרת מורים, אחד החידושים העיקריים שבהן זה הגדלת ההתנסות המשמעותית בהיקף נרחב לעומת המתווה הקודם, כך שהיום סטודנט שלומד בהכשרת מורים לומד בהיקף של 18 שעות שנתיות התנסות מעשית בשדה ודרך שילוב לימודים שהוא היה רגיל ללמוד ולצרוך אותם בשיעורים פרונטליים רגילים, היום הוא לומד את כל הדברים האלה בחיבור בין תיאוריה לבין פרקטיקה, מה שקוראים קורסי תפר, ועוד, אם תרצו לשמוע עוד דוגמאות מהכיוון הזה.

באופן כללי, אנחנו מודעים לזה שהדרך עוד ארוכה אבל בראש ובראשונה אנחנו מאמינים שהעבודה האמיתית היא קודם כול בלארגן את מערכת הכשרת המורים בצורה שתהיה יעילה יותר, איכותית יותר ושם אנחנו כרגע עסוקים.

תודה רבה לך. מר פארס, אתה מתעסק בלימודים טכנולוגיים? בבקשה. התוכניות של משרד החינוך להחיות את בתי הספר, שפעם נקראו מקצועיים כמין סטיגמה, שיניתם להם גם את השם והענקתם להם קצת יותר חזות ראויה ומכובדת. בבקשה.

בוקר טוב. אני מוהנא, סמנכ"ל חינוך טכנולוגי במשרד. עסקתי בשנים האחרונות בקידום מתמטיקה חמש יחידות, מדעים ואנגלית. אני אגיד קודם בפתיחה, שיותר קל ללמד דיסציפלינה מאשר ללמד מיומנויות, כלומר מורה – פעם הייתי מורה – קל ללמד חשבון דיפרנציאלי וכל סוג של מתמטיקה, לעומת עכשיו נלמד לימוד עצמאי או עבודה בקבוצות.

אלה מיומנויות קשות להוראה והן קשות אצלנו גם באקדמיה, גם ברמה העולמית, ותיכף אני אספר איזה מהלכים עשינו כדי בעצם למתן את הקושי הזה במתח בין דיסציפלינה לבין מיומנויות.

אני אגיד, עלה הסיפור של חמש מתמטיקה, לפני עשור היה משבר ענק במספר בוגרי חמש מתמטיקה בישראל, היינו ב-9,000 תלמידים, רק 9%, כיום בשנה האחרונה סיימו מעל 20,000 תלמידים חמש מתמטיקה, כ-17%.

וואו. יוצא מן הכלל.

אנחנו ממש דומים עכשיו לאירופה המערבית. עלייה מאוד יפה בפיזיקה חמש יחידות וכימיה חמש יחידות בשנים האחרונות. דרך אגב, אפרופו תעסוקה ושוויון הזדמנויות, כיום בישראל 50% בנות, 50% בנים בחמש יחידות מתמטיקה.

ראינו שכולם נהנו, כולם עלו, אבל בפריפריה הגיאוגרפית כולם עלו אבל עדיין הפערים נמצאים, מצטמצמים לאט לאט. לכן, יצאנו לתוכנית קידום מצוינות בפריפריה ב-26 יישובים, צפון, דרום, בכל המגזרים. אנחנו רואים שם עלייה מאוד יפה בגלל ששינינו את האסטרטגיה של לא רק דיסציפלינה אלא גם לעבוד על הציר המנטלי. בדיוק כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש, פריפריה הוא מושג לא טוב, להגיד לכל תלמיד בקרית גת, בטייבה, בשדרות – אתה לא פריפריה, אתה תלמיד רגיל וצריך לקבל ציונים רגילים – ואכן, רואים תוצאות מאוד יפות. אני ביקרתי בבית שאן לפני שבוע. בית שאן כיום, משהו כמו 18% מתמטיקה חמש, 20% פיזיקה חמש, אנחנו בדרך הזו.

יפה מאוד.

אפרופו מיומנויות, כמו שהזכרתי קודם, לא קל ללמד מיומנויות ולכן יצאנו לדרך עם פיילוט של 50 בתי ספר – בשיתוף פעולה בין משרד החינוך, צה"ל, הטכניון, מל"ו ועוד מכללות – ללמוד מהשטח איך מלמדים. אנחנו התמקדנו בשלוש מיומנויות שהן מאוד קשורות לעולם התעסוקה: פתרון בעיות מורכבות ופתוחות, עבודה בצוות, וכמובן למידה עצמית, איך ללמוד לבד. יצאנו לדרך, אנחנו בפיילוט של 50 בתי ספר, אני מקווה שתוך שנה יהיו לנו תובנות איך מלמדים תחומים מאוד מאוד מורכבים כאלה.

במקביל, חטיבות הביניים, הכנה לתיכון, יש לנו פיילוט של 100 בתי ספר, תוכנית של הייטקלאס, ששם מלמדים אותן מיומנויות אבל בפלטפורמה דיגיטלית של מחשבים כדי להכין אותם גם לעולם מדעי המחשב שדובר וגם לעולם התעסוקה האקטיבית.

אני אגיד מילה לגבי מורים. הנושא של הרחבת הסמכה הוזכר באופן שולי. אני חייב להגיד, מתמטיקה חמש יחידות ביחד עם אגף עובדי הוראה אצלנו במשרד, הכשרנו מעל 800 מורים כאלה. אלה מורים מתוך המערכת שחסר להם ידע מתמטי. היום הם בעצם מלווים את התלמידים בבתי הספר בחמש יחידות מתמטיקה.

נכון, עדיין יש מחסור, וכדי לטפל במחסור במורים בישראל, שהוא בעיה לא קשורה הרבה למשרד החינוך – תרבותית, של שכר, של סטטוס – אבל יש לנו שני דברים במקביל. מצד אחד, הרחבות הסמכה, הסבות, מה שאיריס דיברה, אבל היום אנחנו מנסים לבנות מרחב וירטואלי. תלמיד שיושב במקום רחוק, בדרום או בצפון, ואין מורה, אנחנו ננסה לתת לו מורה וירטואלי, מורה הכי טוב שיש, אבל ילמד מרחוק. אנחנו בתחילת הדרך, אני מקווה שתוך שנה נתחיל לדבר על מורים כאלה שילמדו תלמידים גם מרחוק.

יש היום. יש את הבית ספר הווירטואלי.

אני כל כך שמח שנתתי לך לדבר. אתה מופיע אבל עודדת אותנו, גם בעלייה של מספר התלמידים שלומדים מתמטיקה, פיזיקה ואנגלית, גם לגבי ההתייחסות – איך נגיד פריפריה? אולי נמציא איזו מילה, זה משגע אותי – אותן ערים חשובות שנמצאות בדרום ובצפון המדינה וגם במזרחה, ותשומת הלב שנותן משרד החינוך לנושא הזה, מעט מרגיע שאנחנו מתחילים לצמצם את הפערים בינינו לבין מדינות מערביות באירופה. גברתי השרה לשעבר, אני אמרתי שמה שימצב אותנו – לפחות ממה שאני קרוב ויודע – זה הנושאים האלה של הלימודים הריאליים, מדעי המחשב, בינה מלאכותית, זה יכבוש את העולם. יכבוש את העולם, לא יעזור כלום. כן, הלימודים האחרים להשכלה כללית בהחלט חשובים לנו, גם ההיסטוריה שלנו כעם.

זה לא רק.

ולא רק. איפה עומד הלימוד - - -

החינוך הטכנולוגי?

החינוך הטכנולוגי והמורה הווירטואלי למדעי המחשב, איפה זה עומד? אני לא מומחה, תסלחי לי, את מומחית, קטונתי לידך, אבל איפה מגייסים מורים וירטואליים מחברות ההייטק, שהם יודעים את המשמעות, שכל אחד ייתן שעה בשבוע, שעתיים בשבוע? כי זה קל לו, הוא נשאר בתוך החממה שלו. כשהייתי סגן שר האוצר ביקרתי בכל כך הרבה חממות למדעי המחשב שקמו בדרום תל אביב, יושבים בחדר חבורה של חכמים ומנסים לעשות משהו.

איך אפשר לגייס? איך אפשר לעשות יותר בנושאים האלה של מדעי המחשב? אז גם הצד הטכנולוגי, שאנחנו לא נותנים לילדים – ואני שומע את הדאגה שלה לחלק מהילדים ללכת לאיבוד – וגם הצד של מדעי המחשב. אם אתה לא יודע, זה בסדר, אני אשאל אותה.

אני אתייחס – ברשותך, מוהנא – אלה שתי סוגיות שאני רגע אפריד אותן ואני אתייחס לכל אחת מהן בנפרד. העניין של לימודים וירטואליים, היום יש את בית הספר הווירטואלי.

לימודים מרחוק.

כן. שנותן היום מענה בעיקר בהכנה לבגרות. זה עובד יפה, זה הולך ומתרחב, זה ביחד עם המשרד לחדשנות, זה בא בעצם ביחד. זה נושא שהוא הולך ומתרחב בתוך המשרד, אגב בעקבות הקורונה זה אפילו קיבל איזשהו בוסט כי הבנו שזה מענה שיכול להיות נכון ואמיתי.

אני רוצה רגע לשים את זה בצד כי אנחנו כל הזמן נמצאים או במדעי המחשב או במתמטיקה. אני אומרת לך, לא כל ילדי ישראל הם חמש יחידות מתמטיקה והם יכולים להגיע להישגים.

הגעתם למספרים אדירים.

ועדיין, תיקח אותם, זה אלפים בודדים, ביחס לכל תלמידי ישראל, שמגיעים להישגים פנומנליים בחיים שלהם אחר כך בלי שהם היו בחמש יחידות מתמטיקה או ארבע יחידות מתמטיקה – ואומרת לך את זה כמי שכן אוהבת מתמטיקה, כן עשתה בגרות ריאלית – ובכל זאת, אנחנו צריכים לראות איך בתוך המערך הבית-ספרי אנחנו נותנים מקום ובמה לכולם.

וכאן אני מגיעה לעניין של החינוך הטכנולוגי. החינוך הטכנולוגי בשנים האחרונות פשוט הולך ונכחד מתוך המערכת. כל מה שאנחנו הכרנו בעבר – ואגב, זה בגלל חטא העבר – שלקחו את כל הילדים שקצת לא הסתדרו בתוך המערך העיוני והוציאו אותם לבתי ספר אחרים שנקראו מרכזי נוער או כל מיני שמות אחרים, והם פשוט היו מתויגים, במקום לראות איך אנחנו נותנים להם את המענה הייחודי שלהם בתוך המערך הבית-ספרי.

אז נכון שאמרתי שאני רוצה לבוא לשמונה שנים ולא יצא לי שמונה שנים, אבל בתוך הזמן הזה כן צריך לראות איך אנחנו בונים מחדש את המערך הטכנולוגי.

היום במדינת ישראל, לפחות 30%, 40% מהתלמידים לא מקבלים תעודת בגרות, וגם מי שמגיע לתעודת בגרות, תעודת הבגרות לא בהכרח תעודה אקדמית, זאת אומרת שהוא לא ככה במסלול ישיר לאקדמיה.

בהרבה מאוד מדינות פיתחו את המערך הטכנולוגי כמקצוע, זאת אומרת תלמידים יכולים לצאת – אז אם לא תעודת בגרות, גם תעודה מקצועית – ואגב, הם יכולים לצאת גם וגם. יש הרבה מאוד מדינות שנותנים גם את תעודת הבגרות וגם את התעודה המקצועית. היום זה בעיקר נמצא במשרד הכלכלה, מעט מאוד שנמצאים במשרד החינוך, והם בעיקר לנוער בסיכון, ואני חושבת שאת התפיסה הזאת – אתה דיברת על פריפריה – את התפיסה הזו של החינוך הטכנולוגי צריך לשנות.

זה יושב על דעות קדומות, זה יושב על זה שכאן בתוך הבית מי שהיה אומר חינוך טכנולוגי – אם אתה זוכר את סילבן שהוא איש יקר, אמר: מה, אנחנו חוטבי העצים ושואבי המים? – לא, אבל אני חושבת שיש לנו אחריות לתת לילדים, כמו שיש חלק שהולכים לספרות וחלק להיסטוריה וחלק לפיזיקה וחלק לביולוגיה וכל אחד בוחר את המקום שנוח לו וטוב לו, אנחנו צריכים לאפשר גם את הבגרות הטכנולוגית, שהיום היא גם דורשת מיומנויות מסדר גבוה. זה לא החרטות של פעם. CNC של היום זה משהו אחר לגמרי, זה מתמטיקה אחרת וזה אנגלית וזה הרבה מאוד דברים. מכונאות רכב – מכונאות רכב זה מחשוב, זה הכול מחשבים, זה דבר שונה לחלוטין ממה שהוא היה בעבר.

אז צריך פחות לפחד לגעת בזה, צריך כן להכניס את זה לבית הספר ולתת את זה כבחירה לכל התלמידים שנמצאים. אתה יכול לעשות חמש יחידות פיזיקה וגם לעשות מכונאות רכב.

לא סותר.

זה לא צריך לבוא בסתירה אבל צריך לבנות את זה טוב, כחלק מהמערך הבית-ספרי. משרד החינוך לא שם, אנחנו עדיין לא שם, אני אומרת את זה בכאב. אולי פעם כשאני אחזור - -

את תחזרי.

- - אנחנו נוכל להתעסק בזה, אבל הסיפור של החינוך הטכנולוגי, בעיניי דורש ביקורת כשלעצמה כדי לראות איך אנחנו מחזירים את זה למסלול, שנותן בפרקטיקה כלים ועבודה ותעודות מעשיות למי שלא ילך לאקדמיה.

מה שאומרת יפעת, טוב היה עושה משרד מבקר המדינה שיעשה איזושהי בקרה מיוחדת רק לנושא של החינוך הטכנולוגי.

שהוא לא פיזיקה מתמטיקה חמש יחידות, כי היום כולם אומרים – כן, יש לנו פיזיקה, יש לנו כימיה. לא. תיקחו את זה לחינוך הטכנולוגי המקצועי שאנחנו מדברים עליו.

נגענו בזה בעוד פרק בשוק העבודה.

כן, ראיתי את זה.

נגענו באנגלית למשל, כמה האנגלית של השלוש יחידות לא מתאימה לאנשים שעובדים במקצוע.

גם אנגלית חמש יחידות, אני אפתיע אותך.

אני לא מדבר על החמש יחידות. אני מדבר על אנגלית. זה אולי משהו שאנחנו למדנו תוך כדי ביקורת, דיברת על מכונאי רכב. דיברנו עם מוסכים, הם אומרים: אנחנו מקבלים אנשים, הם לא יודעים אנגלית, אבל הכול היום באנגלית.

נכון.

פעם היה אחד והיה מסביר לכולם, אבל כל ה-Manuals זה באנגלית.

אבל זה מה שאני אומרת. גם חמש יחידות אנגלית, הם לומדים, הם יוציאו הישגים גבוהים. אגב, אני אפתיע אותך, מרבית התלמידים עושים ארבע וחמש יחידות באנגלית. הם לא יודעים לדבר, ולכן אנחנו הכנסנו את האנגלית הדבורה מגיל גן – גם מוהנא פארס שותף לזה ושותף גם בחשיפה למקצועות ההייטק כדי לטשטש את ההבדלים המגדריים כבר בגיל צעיר ולהראות לילדים שהייטק זה לא רק המהנדסים, זה עולם שלם של תוכן.

אז נכון, אני מסכימה איתך, בלי אנגלית היום, לא המתמטיקה ולא הפיזיקה ולא כלום, אתה לא יכול להתקדם לשום מקום, צריך לתת לזה דגש מהתחלה. צריך לשנות את השיטה.

תודה רבה. מועצת התלמידים ממתינה בסבלנות. ברוכה הבאה, ליאם, בבקשה.

תודה רבה על זכות הדיבור. שמי ליאם, אני מבקרת מועצת תלמידים והנוער הארצית. אני תלמידת כיתה י"ב מהרצליה.

נגענו פה בהרבה נקודות אבל אם נתייחס לדיון של הוועדה, לשם שלו, התאמת מערכת החינוך לשוק העבודה המשתנה, קצת קשה לי עם השם כי כרגע מערכת החינוך לא מתאימה לשוק העבודה הקיים. לא מלמדים במערכת החינוך איך לקרוא תלוש משכורת, איך בונים קורות חיים, איך ניגשים לריאיון עבודה או איך אני בכלל בוחרת את המסלול של מה שאני רוצה לעשות בחיים.

עכשיו בתיכון אני מרחיבה שני מקצועות הומניים, אני בתוכנית דיפלומטיה, לא בטוח שאני אלך וארצה עכשיו – אני לא מהתלמידים שילכו לתוכניות הטכנולוגיות, וכאן יש גם אמירה – אסור לזנוח גם את המקצועות ההומניים, לא משנה כמה השוק משתנה, המקצועות ההומניים עדיין יישארו פה כי אי אפשר להחליף בן אדם, את הפנים, את האנושיות.

מעבר לזה, אם נתייחס לרפורמה ולביטול של הרפורמה, אני לא הייתי רוצה להיות עכשיו בכיתה י' עם שנתיים בחטיבה בקורונה, לעלות לתיכון כשאני לא זוכרת בכלל מה הייתה החטיבה ואז להגיע, אומרים לי, הנה מתחילים משהו חדש, ואז אחרי מספר שניות עוד פעם מבטלים. אם היינו עכשיו בתוכנית הקודמת, התלמידים האלה או היו שנייה לפני שהם מסיימים את החומר לבגרויות חורף שלהם או שהם סיימו את ה-30% שלהם ומתחילים את החומר ל-70% ולבגרויות הקיץ.

כלומר, כרגע התלמידים האלה גם נמצאים באי ודאות של איפה הם נמצאים, הם הולכים לרפורמה החדשה שהולכת לצאת? הם הולכים להישאר ברפורמה הישנה? מה הם הולכים לעשות? באיזו סיטואציה הם הולכים להימצא?

אם נדבר על המחסור במורים, יש לנו נציגה במועצה שיום אחד אמרה, אני בכיתה קטנה, יש בה 28 תלמידים. זה לא רק מחסור במורים מקצועיים, זה גם מחסור במחנכים, בכיתות. אני נמצאת בכיתה שיש בה כמעט 40 ילדים. ללמוד בה זה נורא קשה, מעבר לזה שאנחנו לומדים בקרוואנים כי הבית ספר בשיפוץ. פיזית, מורה לא יכול להשקיע את מה שהוא יכול, הוא לא יכול ללמד 40 ילד בבת אחת. כל תלמיד מתקדם בקצב אחר, כל תלמיד יש לו את החוזקות האחרות, כל תלמיד צריך שהדבר יהיה מותאם לו. 40 ילד בכיתה זה חוסר מורים שלפי דעתי אולי הוא קצת יותר חשוב מהמורים למתמטיקה כי מורים למתמטיקה גם יכולים להיות מחנכים. יש חוסר בכיתות.

אם נדבר על ההרצאות שנותנים לנו של בואו נעזור לכם, זה רשות, בית ספר בוחר אם לקיים אותן אם לא. בית ספר בוחר מה לקיים אם לא. איפה say לתלמידים? מעבר לזה, איפה להגיד, זה מה שחשוב, זה חשוב שיהיה במערכת החינוך? בכל זאת, יש סיבה שבית ספר נקרא בית ספר. הוא הבית השני שלנו. לא משנה מה ולא משנה כמה שנכחיש את זה, לא משנה כמה לא ניהנה שם, זה הבית השני שלנו, אנחנו נמצאים בו עד אחר הצהריים, מצאת הזריחה עד צאת השקיעה לפעמים, גם לפני בגרויות.

המקום הזה צריך להוציא אותנו מוכשרים לכלים. כרגע, ההתייחסות – אני תלמידת כיתה י"ב –לא קיבלתי שום הכשרה למה אני עושה אחרי שאני מסיימת את הצבא. קיבלתי הכשרה של בואי נעזור לך, נמצא מה תהיי בצה"ל, אבל בסדר, מי יכין אותי לאחרי צה"ל? הרי בצה"ל מה שאני אהיה, אני אהיה עסוקה בלתרום למדינה, שזה לא פחות חשוב ויש לזה חשיבות אדירה, אבל מה אני עושה אחרי צה"ל? איך אני מגיעה לזה? יש פה המון שאלות שעולות לבני הנוער, אנחנו יוצאים פשוט חסרי כלים.

מדהימה. תודה רבה לך.

תודה.

אני תמיד אומרת, אחרי שהילדים מדברים כבר לא צריך להוסיף כלום.

אני יכול להגיד לך, כשהייתי סגן שר האוצר ביקשתי שלפחות בחלק מבתי הספר ינהלו שיעורים פיננסיים. נתתי 50 מיליון שקל והיה ויכוח על עוד 30 מיליון שקל. שר חינוך ממפלגתי – תתחיל, רק תתחיל. אז היו צ'קים או לפתוח חשבון בנק, איך פותחים? מה פותחים? איך מתנהלים? האם נכנסים למינוס? מה התשלום שהמינוס גורר לאחר מכן? איזה מחזור חיים זה גורם לך? איך תתנהלי בחיים אם תתחילי לחיות עם מינוס? עוד כל מיני דברים. כרטיסי אשראי, זה נורא קל, משלמים בכרטיסי אשראי, איזה כיף. בסוף החודש מגיע משבר, והמשבר גורר אותך. אני יכול לתת 20,000 נושאים.

צר לי שלא הכניסו את החינוך הפיננסי לבתי הספר. אני בא מהצד לא של החינוך, אני לא מבין בחינוך, קטונתי, אני מבין במספרים.

אני אגיד ששנה שעברה מועצת תלמידים כן קידמה, יחד עם משרד החינוך, תוכנית לחינוך פיננסי. -

אני שמח.

אבל היא כרגע נופלת בין הכיסאות בגלל כל המעברים במערכת.

יש תוכנית מובנית מגיל גן, זה מדהים לראות איך בגן כבר מתחילים ללמוד את הנושא הזה, וזה הולך בצורה מודולרית ומתרחב משנה לשנה עד שזה מגיע לתיכון, אבל מקווה שלא יפילו את זה.

אני אומר לך שאני אוסף לנכד שלי את הבקבוקים, אני לא זורק אותם למיחזור, לוקח אליו בניילון עד לרמת ישי כדי שהוא ילך לסופר להחזיר, הוא בגיל ארבע, וכשהוא מקבל 15 שקלים, אין מאושר ממנו. הוא מכניס לקופה והוא סופר והוא כבר מבין.

זה אוריינות.

כן. כשאת אומרת מגן הילדים, זה מדהים. עודדת אותנו אבל גם בצד אחד, יש לי למה לדאוג. יש למה לדאוג. אני חייב להגיד שמר מוהנא פארס, הוא מאוד מאוד עודד אותנו, גם מספר התלמידים שניגשים לצד הטכנולוגי וגם ההתקדמות שנעשתה.

בלי כלים ומיומנויות. היא אומרת פה בכזה אומץ, אני יוצאת בלי כלים. בסוף, וגם אמר מוהנא, קשה ללמד מיומנויות. לא מלמדים מיומנות. דרך הלמידה הילדים מקבלים את המיומנויות.

כשאנחנו יצאנו לרפורמה של הבגרויות ודיברנו על זה שילד יצטרך לחשוב איזה שאלת חקר הוא בוחר ואחר כך ללכת ולחפש את החומרים הרלוונטיים ומתוך החומרים שהוא מוצא לדעת במה הוא יכול להשתמש ובמה לא כי צריך בסוף לסנן את הדברים ולדעת מה אמין יותר ומה לא, זו גם אוריינות כשלעצמה, והיכולת שלו אחר כך לארגן את זה בכתב ואחר כך להביע את זה בעל פה כי הייתה אמורה להיות בחינה בעל-פה שהיא פרזנטציה, כמו שעושים פוסטרים באקדמיה.

כל הדברים האלה, זה אתה לומד תוך כדי תהליך למידה, אלה דברים שהם נרכשים. אין להם את זה, ואני מאוד חוששת שבביטול של הרפורמה עכשיו, יחזירו חזרה למה שאתם מבקרים בתוך דוח המבקר כי הרי דוח המבקר מדבר על כמה זה היה חסר בעבר. המשמעות של זה שאנחנו חוזרים אחורה בזמן, מה שכתבת עכשיו יהיה נכון גם לעוד שלוש-ארבע שנים.

אבל מה שאמרו אנשי משרדך לשעבר, לפחות היא, שכרגע לא מבטלים אלא עושים חשיבה עם בעלי מקצוע. אני לא יודע לאן החשיבה תלך אבל לפחות זה לא במחי יד בהחלפת שרי משרד החינוך.

לא, אני מקווה. בסוף אין דרך אחרת, זה יהיה חייב להתקדם קדימה ולהשאיר לפחות משהו מזה, ואני מקווה שתצליחו להחזיק את זה.

יש מישהו – גם בזום וגם מהנוכחים פה – שרוצה להגיד משהו? אולי השרה לשעבר, אז בבקשה.

אני רוצה לסכם.

משהו שאת מקווה לעתיד לבוא.

אני רוצה להתייחס ברשותך לנקודות שעלו כאן, ועדיין לא התייחסתי. העניין של מיומנויות פיזה. אנחנו כל פעם מגיעים לפיזה – וואו, התלמידים שלנו לא עומדים בציפיות.

הסיבה לזה היא פשוטה. התלמידים שלנו לא פחות חכמים מאשר במקומות אחרים והמורים שלנו לא פחות מוכשרים מאשר במקומות אחרים, אבל לא מלמדים למיומנויות של פיזה, אז איך אתה יכול לבחון על משהו שאתה בכלל לא לומד אליו?

יש לי שאלת המשך בעניין הזה. כשהם משתחררים מן הצבא – סתם, היועץ שלי גיא, והבת שלי, שהלכו להיות דיילים באל על, היו צריכים ללכת לבחינה – אז מה עשינו? לקחתי לה מכון לשלושה ימים כדי שיכין אותה.

נכון, כי במבחני שינון בכיתה לא תקבל שום דבר מהדבר הזה.

ואותו דבר לגבי הפסיכומטרי.

גם מבחני מיון לחטיבות עובדים על הבסיס הזה.

מה שעשינו, התחלנו את זה השנה – ואני מעריכה שזה יישאר כי זה כבר ממש טבוע בתוך תוכנית הלימודים – שינינו את לימודי המתמטיקה באופן כזה שהם לומדים בחטיבות הביניים את המיומנויות שעליהן נבחנים בפיזה ואני מקווה שבפעם הבאה אנחנו כבר נוכל לראות את התוצאות.

אגב, צריך לומר שיש דברים מדהימים שקורים בתוך מערכת החינוך, לרוב הם קורים בחטיבות הביניים כי שם אין בגרות, ושם אפשר לפרוח וליזום וליצור ולעשות דברים שאנחנו חולמים עליהם, ומה שקרה זה שכשהגיעו לכיתה י' הכול נעצר כי כבר הבגרות משנה לך את הדרך שבה אתה צריך ללמוד כי אתה נבחן בצורה אחרת. את זה אנחנו ניסינו לשבור כדי שהחדשנות שנכנסה למערכת תישאר עד הקצה.

לגבי העניין של מחסור במורים, אני אפתיע אותך. עיקר המחסור במורים הוא במרכז. אני שבאה מהפריפריה, כל הזמן – אתם יודעים, באה מקרית שמונה, תמיד נדמה שכל בעיה שיש במרכז, אצלנו היא שבעתיים. במחסור במורים וגננות זה הפוך. מאוד קשה לחיות במרכז, עם שכר מאוד נמוך. רובם הולכים לפריפריה של המרכז – ליישובים הפריפריאליים שם – ואז שם הם בעיקר עובדים. מחסור אדיר של גננות בחינוך המיוחד, של גננות רגילות, של מורים בכל המקצועות, אתה פוגש את זה בעיקר במרכז הארץ וגם שם עיקר הכיתות הגדולות. בפריפריה אתה תמצא כיתות יותר מאוזנות, יותר קטנות, במרכז אנחנו חווים את הקושי.

מילה אחרונה לגבי עניין הפער בין הכשרת המורים לבין המציאות. מה שקורה זה שהכשרת המורים הלכה והתקדמה בשנים האחרונות, מלמדים איך להיות מורה בעידן החדש, עם כל החדשנות, עם כל הטכנולוגיה, עם כל המשמעויות של זה, כיתות חדשות שיש בתוך המסגרות להכשרת מורים, ואז הם מגיעים לבית הספר, ומה קורה? החלום ושברו. בית הספר נראה בדיוק כמו שהוא נראה לפני הרבה מאוד שנים, ואני חושבת שכל השינויים שהתחלנו להוביל במערכת החינוך זה כדי לייצר את ההתאמה בין ההכשרה לבין המציאות ולראות איך אנחנו יוצרים רצף כדי שההכשרה תהיה רלוונטית, וגם בעיקר כמו שאמרתי קודם, שמערכת החינוך תהיה רלוונטית, ובעיניי זו מטרת העל שלה. תודה רבה.

תודה רבה לשרה לשעבר, אני מאוד מקווה שהתוכניות האלה לא ירדו מהמדף, כמו שאמרת, אלה תוכניות שתוכננו במשך שנים, לא המצאתם את הגלגל.

נכון. לגמרי.

רק הבאתם אותן לכלל ביצוע. שכלל תלמידי ישראל לא יתבלבלו, זאת עבודה שלכם וחלק מעשי שלכם לבוא מבחינה מקצועית – תעזבו את הפוליטיקה, היא לא מעניינת – מבחינה מקצועית מה טובת תלמידי מדינת ישראל, מה הטובה שלהם דורשת מבחינת ההשקעה, מבחינת העתיד שלהם. צריך לשאוף ולא לבלבל אותם.

מה שמצביע חלק מהדוח של מבקר המדינה, צריך ללכת באיזושהי תוכנית מובנית. מה שהשרה לשעבר אומרת, צריך לדבוק בתוכניות המובנות כי אם כל יומיים וחצי אנחנו נשנה אותן, אנחנו נבלבל אותך ואת חברייך, ולא זו הכוונה אלא הכוונה היא לתת מיומנויות ומקצועיות לעתיד לבוא.

אני רוצה להודות למשרד מבקר המדינה. יש עוד מישהו?

דוברת אחת מהשלטון האזורי.

ובכל זאת, תודה רבה גם למשרד מבקר המדינה. אני מתנצל, כנראה פספסנו אותך, אסנת אייל, מנהלת אגף חינוך, רווחה וקהילה בשלטון המקומי. בבקשה.

אני ממרכז השלטון האזורי, לא המקומי. אני רוצה ברשותכם לחזק את דבריה של חברת הכנסת ד"ר יפעת שאשא ביטון על הרפורמה במועצות האזוריות. הרפורמה בחינוך בכלל מאוד התאימה למרחב הכפרי, אנחנו עובדים ככה כבר הרבה מאוד זמן ופשוט אין אפשרות לחזור אחורה לשיטת שינון, להרבה מאוד בגרויות, ואני מאוד מאוד מקווה שבאמת משרד החינוך ישכיל להמשיך את המתווה הזה של עבודה על פי מיומנויות, עבודה שמחזקת גם מיומנויות רגשיות וגם מיומנויות קוגניטיביות, ושבאמת ייתנו לנו לעבוד. תודה.

אני שמח שנתתי לך כי סוף סוף מישהו אומר: עזבו, תנו לעבוד, הפוליטיקה לא קובעת. יש כאן את טובת התלמידים עצמם, אל תשנו לנו. באמת, שהפוליטיקה תפסיק להרוס כל חלקה טובה.

אני רק רוצה להודות למשרד מבקר המדינה על הדוח הזה, המאוד מאוד חשוב, לאנשי משרד החינוך שלקחו אותו ברצינות יתר, קיבלו אותו לפני כן, חלק היו כבר תשובות מובנות בתוך הדוח עצמו. נשאר לנו להמשיך ולהקפיד על התיקונים עצמם.

אל תיתנו – אני פונה לאנשי המקצוע, הוועדה פונה, אין בכוחה לבוא ולהכריח, אבל תביעו את הדעה המקצועית שלכם כדי שמה שטוב, לא ייפול ולא ילך לפח האשפה של ההיסטוריה כי מדובר בטובת הילדים שלנו, בחינוך הילדים שלנו, ובזה אני פונה לאנשי משרד החינוך, אנשי המקצוע, עזבו פוליטיקה, לא מעניין. מה שלא טוב, תורידו, הנה אני אומר.

גם אני אומרת.

גם חברת הכנסת ביטון אומרת עכשיו, מה שלא טוב תורידו. מהניסיון, מזה שבחנתם את זה פעם נוספת, אבל אל תעשו שינוי של 180 מעלות ותמשיכו לבלבל אותם. היא דיברה מתוך דם ליבה ממש, ותודה רבה לך שבאת.

חברים, תודה רבה לכולם, אני מודה לכם. בהצלחה לכולנו. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:10.