פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום עסקים קטנים ובינוניים
14/02/2023


מושב ראשון




פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום עסקים קטנים ובינוניים
יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ג (14 בפברואר 2023), שעה 13:00

קידום עסקים קטנים ובינוניים

חברי הוועדה: שלום דנינו – היו"ר
אליהו ברוכי

נעמה לזימי
סימון מושיאשוילי

תמר מירסקי - ראש תחום בכיר רגולציה וחקיקה, הסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה

מראם שחאדה - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

גל לנדו - הממונה על ערבויות המדינה, משרד האוצר

עמית גולדמן - רפרנט כלכלה, אגף תקציבים, משרד האוצר

עמיר כץ - מנהל מח' תשלומים ותפעול פנסיוני, רשות שוק ההון, משרד האוצר

שני סולטן - עו"ד, לשכה משפטית, רשות שוק ההון, משרד האוצר

תמר ראובני - מנהלת תחום הטמעה ובקרה ברישוי עסקים, משרד הפנים

מיכאל אטלן - עו"ד, הממונה על הרשות, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

יעקב בוריאקובסקי - מנהל תחום רישוי עסקים, משרד הבריאות

עמיחי דרורי - מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי

אבירם אלון - התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

כרמל גומא - חוקרת במכון, המכון הישראלי לתכנון כלכלי

רות זית - חוקרת במכון, המכון הישראלי לתכנון כלכלי

עופר חורש - סוכן ביטוח, לשכת סוכני הביטוח

ארל'ה פרסי - סוכן ביטוח, לשכת סוכני הביטוח

אלי שלום סתוי - יו"ר, פורום מזון ומכולות

רן מלמד - מנכ"ל, נקודת מפנה

ליאור גור - צוות כנסת, פורום העצמאים מבית ההסתדרות

רועי שינדלר - צוות כנסת, פורום העצמאים מבית ההסתדרות

יעל גויסקי - שדלנית, יועצת רגולציה, מייצגת את להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

צמרת אביבי
- סגנית הנשיא, להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

עידית חנוכה

אושרה עצידה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.





קידום עסקים קטנים ובינוניים

צוהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום עסקים קטנים ובינוניים. חברים, ברוכים הבאים. אנחנו שמחים שאתם מטריחים את עצמכם ומגיעים. מאוד אכפת לכם, וגם לנו מאוד מאוד אכפת. אנחנו באמת רוצים שתהיה לנו בסוף תוצרת מעשית, אמיתית, מתחשבת, מקשיבה ומיישמת, מכל המשאבים שאתם השקעתם ושאנחנו משקיעים.

אנחנו מקיימים פה דיון שהוא די שונה ממה שאתם רגילים פה בוועדת הכלכלה, בראשותו של חבר הכנסת דוד ביטן. הוא ביקש להקים ועדת משנה קטנה שתרכז את כל הנושאים שמעיקים על העסקים הקטנים והבינוניים, במטרה לקדם את דרישותיהם. במהלך השבועות האחרונים שמענו אתכם ואספנו. עם חלקכם נפגשנו, ועם חלקכם עשינו זאת בזום. קיבלנו גם מסמכים. ניסינו לתמצת כל הערה שלכם לאיזשהו קובץ של צו עשה. עידית, תוך שבועיים אנחנו נקיים דיון גדול עם דוד ביטן בכל הנושאים שריכזנו. היום בבוקר גם שוחחתי עם שר הכלכלה ניר ברקת. אני חושב שהוא בא עם תפיסות ועקרונות כלכליים מאוד עמוקים, וגם עם מחשבה מאוד מקורית. לאחר שנסיים פה בוועדה את הכול ונדון ונמליץ, אנחנו נעשה גם אצלו פגישה גדולה כי הוא הגוף המרכזי שמוביל את התחום הזה.

ברשותכם, אנחנו ממשיכים במסורת של דוד. הוא נותן זכות דיבור לחברי הכנסת, ולאחר מכן לאורחים. אנחנו נדלג על דברים שאנחנו יודעים ורשמנו. אנחנו לא בדיון של הרחבות, אנחנו ממש בדיון סופי של הערות אחרונות.

חבר הכנסת ברוכי, בבקשה.

שלום לך. קודם כול, תודה רבה על קיום הדיונים האלו בוועדה. הדיונים העניינים והקצרים הם מאוד תועלתיים. אשמח מאוד שגם אנחנו, חברי הוועדה, נוכל לקבל את הסיכומים האלה ושנוכל לראות אותם עוד לפני הדיונים הרחבים וללמוד אותם. תודה.

לדעתי, עד אמצע השבוע הבא יהיה לנו קובץ מוכן, פחות או יותר. כמובן שנעביר אותו. לקחנו גם את המסמך של נעמה. היא טיפלה בכל התנאים הסוציאליים. תמצתנו את זה לנושאים מאוד מאוד מדויקים. כמובן שהכול נעשה בתיאום עם חברי הכנסת. נעביר אליכם למבט אחרון.

מצוין.

נעמה, בבקשה.

תודה רבה, חבר הכנסת דנינו. אתה לקחת את המשימה הזו ברצינות. גם אנחנו ישבנו. אני וצוות הלשכה שלי גיבשנו מסמך יחד עם הפורום של ההסתדרות ושל העצמאים והפרילאנסרים. בחנו כל סוגיה - מה ריאלי, מה אפשרי. אני שמחה שהגעת בלב פתוח ובנפש חפצה לגבי סוגיות אקוטיות, שהגיע הזמן שיוסדרו. אני חושבת שאם כל אחת מהסוגיות תוסדר אזי כל אחת תהיה מהפכה בפני עצמה. כמובן שלאחר רעידת האדמה בטורקיה, אנחנו מבינים שהסיפור של נוהל חירום הוא דבר שנוגע בכול: לחימה, מגפה עולמית, ובטח באסונות כאלו שיכולים להיות גם אסונות לאומיים. הגיע הזמן שתהיה ודאות לכלל העצמאים והעסקים הקטנים גם בעיתות חירום, וכל זאת לצד רשת ההגנה הסוציאלית. אני מברכת על הכינוס הזה ומקווה שאכן יהיו בשורות ממשיות. תודה.

רועי כהן, האם הוא ישנו?

רועי איננו. אני כאן מטעם להב. אני מלווה את להב ואת ארגוני להב למעלה מ-12 שנה. קודם כול, אנחנו, כמובן, כמו שאמר רועי, גם בדיון הקודם וגם בפגישה עם כבוד היושב-ראש, מברכים על כך שוועדת הכלכלה נתנה לזה חשיבות עליונה. אנחנו פירטנו את הדברים בפעם הקודמת גם בפניך. כמו שאמרה חברת הכנסת נעמה לזימי, אנחנו, כמובן, נשמח אפילו אם רק נושא אחד או שניים יקודמו. זה כבר יהיה הישג ובשורה לעסקים הקטנים והבינוניים.

אני מוכרח לומר לך שאני לא מסתפק בנושא אחד או שניים בתנאים הסוציאליים. זה לא סביר, זה לא מוסרי, זה לא הגיוני, שלעצמאים שמשלמים 17.9% ביטוח לאומי לא תהיה זכות אבטלה, אבל ומחלה. זה פשוט לא מתקבל על הדעת. עד שלא הגעתי לכנסת, לא הבנתי כמה עניין דמי האבטלה לא הגיוני, לא סביר ולא בא בחשבון. אם הדברים האלה לא יעברו, ואם לא נצליח לעשות פה בוועדה הזו את הדברים האלה, אז כמו שהמלצתי לדוד ביטן, אנחנו נזדכה על הוועדה הזו אצל היושב-ראש. אין טעם שלא נקדם פה, יחד עם משרד הכלכלה ועם משרד האוצר, את הדברים הסופר חשובים האלה. אני לא הולך לעשות מסחרה של: תנו לנו אחד ונהיה מבסוטים. זו סוגיה אחת גדולה שבה צריך לטפל.

אני מברכת על הדברים. אני מלווה גם את ארגוני להב. יושבים פה לפחות שניים או שלושה ארגונים: אלי מהמכולת, מגני האירועים, ארגונים בתוך להב. חברת הכנסת לזימי דיברה על תקופות חירום. לצערי הרב, הן יחזרו. זה לא רק וירוס קורונה, זה מבצעים, מלחמות, שיטפון בנהריה. לא חסר. זה באמת הזמן של העצמאים. לעסק הקטן אין שום אבא ואימא. אני מלווה כאן כמובן גם פורום העצמאים, וליאור ירחיב. יש לנו - - -. המון המון תודה.

האם ברוך שניר ישנו? הבנתי שרמי בג'ה יהיה איתנו בזום.

אנחנו מקווים שהוא יצטרף עוד מעט. אני ליאור גור, פורום העצמאים מבית ההסתדרות. קודם כול, כמובן שאנחנו מברכים על הדברים שאמרת כרגע בנוגע לביטחון סוציאלי לעצמאיים. אנו מחזקים גם את ידיה של חברת הכנסת לזימי שעושה כל מה שאפשר כדי שהעניין הזה באמת יוסדר. כמו שאתה יודע, חבר הכנסת דנינו, הגשנו לך, וגם הסברנו לך בהרחבה בפגישה איתך, את כל הדברים שחשוב לנו לקדם ולהוביל בעניין הזה. ביקשת תוספות, אבל אין לנו מה להוסיף. בהצלחה לכולם ותודה רבה.

תודה לך. כרמל גומא, בבקשה.

אני כרמל גומא, ונמצאת איתי גם רות זית. אנחנו מהמכון הישראלי לתכנון כלכלי.

אה, איתכם ישבתי.

נכון, ישבנו ודיברנו על המחקר שערכנו.

חזרתי על המצגת אחר כך. עשיתם עבודה יוצאת מהכלל. זו ממש עבודה איכותית וחשובה. היא באמת פותחת עיניים. אנחנו ניקח מכם גם את העמוד הראשון לגבי מה קורה בכל היחידות שמתקצבות במשרד הכלכלה. זה סבך אחד גדול.

מצוין, נכון. הראנו באמת שהסיוע הממשלתי הוא מאוד מורכב, מפוצל, קשה להבנה לעסקים. הוא גם לא באמת עומד בהיקפים ובכמויות של העסקים. הוא לא מספיק להגיע לכולם.

אנחנו כתבנו בהערות שאתם תציגו בוועדה הגדולה, שתנוהל על ידי דוד ביטן, חלק מהסעיפים שם, ולקחנו את המרכזיים שבהם, כי יש לו שיניים גדולות שיודעות לנשוך וללחוץ. כדאי לנצל אותו לטובת האירוע הזה.

תודה רבה.

עופר חורש, בבקשה.

אני מלשכת סוכני הביטוח. קודם כול, תודה לך. אנחנו נפגשנו אצלך במשרד לפני שבועיים. העלינו מספר נקודות. אני אחזור בקצרה. דיברנו על המסלקה הפנסיונית, ועל כך שזה מכשיר חשוב מאוד.

רשמנו. הבנו.

רק נקודה אחת בנושא המסלקה. אנחנו בדקנו. המסלקה הפנסיונית באירופה ממומנת על ידי חברות הביטוח והמדינה.

כמו שהיה עד עכשיו, הם סיפקו את המידע. מהרגע שפתחו את המסלקה, 500 שקל לסוכנות פחות או יותר בממוצע.

כן, הכול נופל עלינו. חצי שקל על כל הורדת פרודוקציה. 1,000 לקוחות, 500 שקל בחודש.

אוקיי, זה ידוע לנו.

שנית, העלינו בפניך את נושא האגרות שאנחנו משלמים.

כן, רשום.

שלישית, אני לא רואה פתרון פה לנושא ממשק מעסיקים שעומד לצאת כבר בשבוע הבא למעסיקים עם מעל שלושה עובדים. עד היום זה היה למעסיקים מעל עשרה עובדים. אני מדבר על כלל המעסיקים. זה עלויות גדולות לאותם מעסיקים. אנחנו פנינו ל - - -

האם יש פה מישהו ממשרד האוצר או ממשרד הכלכלה שנוגע בדבר?

אני עמיר כץ, מנהל מחלקת תשלומים וטיפול פנסיוני, רשות שוק ההון. אני רוצה לומר כמה דברים לגבי המעסיקים: ראשית, אנחנו בתוך הרפורמה הזו כבר שבע שנים עם מעסיקים גדולים. התחלנו ב-2016 עם מעסיקים של מעל 100 עובדים. אנחנו מרגישים מאוד בנוח לעשות זאת. אין שום סיבה שמעסיק גדול ייהנה מכל היתרונות של ממשק מעסיקים ושהכספים ייקלטו מהר, ומעסיק קטן לא.

לא הבנתי איפה היתרון בכך שאתה רוצה לחייב את הנהלת החשבונות של עסק קטן עם שלושה עובדים, לעשות את זה עם עובד מתוך החברה. האם תוכל להסביר זאת?

ממשק מעסיקים מוודא שהכספים נקלטים טוב ומהר. ברגע שזה מוחל רק על מעסיקים גדולים, רק הם נהנים מזה. אין שום סיבה שעובד אצל מעסיק קטן לא ייהנה מזה ושהכספים שלו ייקלטו לאט באופן ידני. אנחנו לא רואים סיבה לדחות את זה.

אני באמת לא מבין איפה הבעיה. האם מהר מאוד תראו שהמעסיק לא הפקיד ואז תוגש נגדו תביעה מטעם חברת הביטוח על השהיית העברת התשלום, ואת התשלום הזו הם ייקחו כמובן לקופה הכללית ולא לאותו עובד שהם לכאורה תובעים עבורו? האם באותו זמן להעמיס על העסק הקטן עוד מטלה? איפה היתרון לעובד ואיפה היתרון לעסק? אני רואה שזה קורה הפוך.

היתרון לעובד מאוד ברור. אנחנו מקבלים דיווחים שוטפים מהגופים לגבי הכספים.

מה זה "שוטפים"? תן לי נתונים.

בכל חודש אנחנו מקבלים דיווחים. אנחנו רואים שהכספים שמופקדים באמצעות הממשק נקלטים הרבה יותר ובצורה הרבה יותר טובה.

הכספים מועברים על פי מועדם. יכול להיות שאתה תראה אותם חודש אחרי. אני לא מצליח להבין איפה היתרון שמצדיק הוצאה על עסק קטן?

לעניין ההוצאה - קודם כול, בדקנו. יש סוגים רבים של מתפעלים. אפשר ללכת למתפעלים שלוקחים גם הרבה פחות. יש סכומים נמוכים. יש במסלקה באמצעות שקל בתעודת זהות. אפשר להיכנס לאתר של הגוף המוסדי.

האם זה שקל לעובד?

כן.

אתה אחראי על מה שאתה אומר?

בנוסף, אפשר להיכנס לאתר של הגוף המוסדי ולדווח שם בחינם באמצעות הממשק.

אני ארל'ה פרסי מלשכת סוכני הביטוח. בגדול, אנחנו רוצים פרנסה. מבחינתנו, שכל המעסיקים יצטרכו לדווח. באנו כרגע לייצג את העסקים הקטנים. הרי מוכר פלאפל או בעל דוכן פלאפל, לא יכול, גם אם הוא רוצה, להיכנס למסלקה הפנסיונית ולשדר בשקל אחד עבור העובד שלו שעובד אצלו כמה שעות. זה לא ייתכן. אין ספק שחשיבות ממשק התשלומים היא רבה. זה עשה סדר במשק בצורת הדיווח וכו'. אבל אין להשוות בין עסק שיש לו חשבי שכר או מחלקת כספים לבין עסק כמו פנצ'רייה.

במה זה מחייב עסק קטן עם שלושה אנשים שהוא לא דוכן פלאפל?

אדם כזה לא יכול לדווח בעצמו.

האם הוא יבקש מהנהלת חשבונות לעשות זאת?

לא. צצו עכשיו כמו פטריות כל חברות התפעול. הן כבר שלחו פרסומות לכולם, ואפשר זאת לראות בפייסבוק. הן אומרות: בוא, אנחנו נדווח עבורך. יש מינימום. 200 שקלים, וזה המינימום של המינימום עבור עובד אחד, וזה יגיע בקלות ל-500 - 1,000 שקלים. ואם אתה מחליף עובד אז כל פעם, וטופס קוביות. כלומר, יש פה עלות אמיתית עבור עסק קטן. אולי אפשר למצוא פתרונות. למשל, לשדר בהוראת קבע לעסק עם שני עובדים, ואולי אם זה קרן פנסיה. הרי היום בקרן פנסיה קולטים כמו שזה.

אנחנו בדקנו ויש מתפעלים שלוקחים 25 שקל לעד שלושה עובדים, 6 שקלים לתעודת זהות. יש סכומים הרבה יותר נמוכים. תבדקו את זה, אנחנו בדקנו.

זה לא ישים.

אני מבקש שלפגישה הסופית תבואו עם עבודה קצת יותר מדוקדקת. אני גם אעשה בדיקה מול גופים פרטים אחרים. אני מבקש שזה יהיה רציני.

יש גורם מתפעל וגם הוא רוצה להרוויח כסף. ברגע שיש לי גוף עם 100 עובדים, הוא יכול לקחת 10 שקלים לעובד. אבל ברגע שיש לי גוף עם שלושה עובדים, הוא אומר: המינימום שאני רוצה הוא להרוויח פה 150 שקל. זה יוצא 50 שקל לעובד. אני לא מכיר מתפעל שלוקח שקל לעובד. עמיר, אם יש לך דוגמאות, אנחנו נשמח לשמוע על זה.

אפשר להיכנס למסלקה הפנסיונית, ואפשר לעשות גם בחינם באתר של הגוף המוסדי. התחלנו עם זה לפני שבע שנים. התחלנו עם מעסיקים של 20, 50 ו-100 עובדים. אנחנו מרגישים מאוד בנוח להיכנס עכשיו למעסיקים של שלושה עובדים ומעלה. הטיוטה הסופית הזו פורסמה לפני שנה וחצי, ואנחנו רק לפני חודש קיבלנו פנייה ובקשה לדחות את זה. רשמנו להם בתגובה שאנחנו לא רוצים לדחות את זה ושאנחנו לא רואים סיבה שעובד אצל מעסיק קטן לא ייהנה מהיתרונות של ממשק מעסיקים. אנחנו גם חושבים שזה לא רציני.

סלח לי, אבל עד הרגע לא הבנתי ממה הוא נהנה.

הוא נהנה משני דברים: ראשית, הוא נהנה מזה שהכספים נקלטים באופן מהיר. באופן אוטומטי מקבל היזון חוזר ויודע אם זה נקלט או לא, אם יש שגיאה למה זה לא נקלט. שנית, זה אוטומטי. הוא לא צריך.

מי יוזם את אי הקליטה אוטומטית וזה? הוא הולך לבדוק?

ברגע שזה מועבר באמצעות הממשק, יש היזון חוזר ורואים אם הכספים נקלטים. שוב, אנחנו מקבלים דיווחים בכל חודש. אין ספק שהקליטה היא יותר טובה ויותר מהירה כשזה באמצעות הממשק.

אני מסכים איתו בזה.

אני מבקש שתעשו בדיקה לגבי העלויות. במקביל, אני אעשה בדיקה משלי. אני מבקש שלפגישה עם דוד, שתהיה תוך שבועיים, שהעניין הזה ומה שאתם אומרים יהיה ברמת אמינות גבוהה. קשה לי להאמין שיש שקל לעובד. אף אחד לא ירים טלפון אליך בשביל שקל לעובד. זה לא סביר ולא הגיוני.

שוב, יש הרבה רמות של שירות. יש שירות מלא, יש אפשרות לדווח באמצעות הממשק, רק באמצעות המסלקה, ויש אפשרות לפנות לגוף המוסדי עצמו.

אני מבקש שתעשו את הבדיקה. נרחיב בזה כי העניין הזה רשום לנו לטיפול. בבקשה, לא להוסיף הוצאות, שאין להן שום תרומה, לעסקים קטנים.

אלי סתוי, ענף המזון, בבקשה.

תודה רבה לכבוד היושב-ראש. בהזדמנות זו, תרשה לי להודות לך באופן אישי על ההשתתפות שלך בוועדת הכלכלה שעוסקת בתחום יוקר המחיה בענף המזון. לנו, ל-10,000 העסקים הקטנים בענף המזון, אין ספק שפתרון כשל השוק בענף יכול להוזיל משמעותית את יוקר המחיה בענף המזון, בדומה מאוד למה שנעשה בזמנו בתחום התקשורת הסלולרית. יש לנו אתגר עצום. אני מברך את משרד הכלכלה על כך שהעמיד לרשותנו תוכנית מצוינת. התוכנית עצמה היא מודל מצוין לשכפול לעוד ענפים שהם לא מזון.

מה התוכנית?

אני אקריא: תוכנית נוהל מנכ"ל 469 - יוזמה מבורכת בחסות משרד הכלכלה המציעה למעשה ובאופן אחראי, ההוגן והראוי ביותר, את הפתרון האולטימטיבי לצורך תיקון כשל השוק בענף המזון הריכוזי ביותר בעולם שקיים בישראל לצורך הוזלת יוקר המחיה.

איך עושים את זה עכשיו?

אנחנו כבר סיימנו את כל סעיפי התוכנית. הקמנו עמותה. לעמותה הזו יש חברה בבעלותה שמתפעלת את שרשרת האספקה. גייסנו קרוב ל-2,000 קמעונאים לצורך הפיילוט. יש לנו מחסן מרכזי שעומד לרשות שרשרת האספקה. אנחנו מחכים להצלחה הגדולה של יושב-ראש ועדת הכלכלה דוד ביטן. ושוב, זו הזדמנות להודות לו על כל מה שעשה בחודש האחרון לתועלת העניין. ברגע שהחוק החשוב או הוראת השעה שאתם מתכננים לעשות בנושא שתיאלץ את היצרנים הגדולים והיבואנים הגדולים, שהתרגלו להרוויח מאות אחוזים על העסקים הקטנים, הם התרגלו וקשה להם מאוד לוותר על זה, בזכותכם יהיה שוויון הזדמנויות במסחר.

דוד עשה עוד משהו. איפה חבר הכנסת ברוכי? הוא מינה אותו בעניין הסופרים והרשתות, והוא קשור בזה. אעביר לחבר הכנסת ברוכי גם את המסמך שהעברת לי.

אנחנו שלחנו דף עמדה מסודר לוועדה, והכול מצוין ומפורט שם.

אוקיי. הוקדש דיון. דוד פירק את זה לכמה נושאים.

נכון. אנחנו היינו בדיונים ואנחנו יודעים שמתוכנן בקרוב דיון ממצה.

אני חושב שהנושא שלכם ייכנס לפרויקט של חבר הכנסת ברוכי.

הוא הבא והוא המשך לנושא של - - -

אני רוצה להדגיש, כבוד היושב-ראש, שאנחנו מוכנים לקראת מהפכה שתוזיל משמעותית. כשאני אומר "משמעותית", אני לא מתכוון ל - - -

כמה זמן יהיה הפיילוט? אנחנו רוצים לדעת מתי נראה את זה.

אנחנו מוכנים. אנחנו יכולים כבר ממחר בבוקר. הבעיה שלנו היא שאותם יצרנים ואותם יבואנים גדולים התרגלו להרוויח המון כסף. הם לא מוכנים לוותר על הצ'ופר הזה שהרגולציה אפשרה להם. אנחנו אומרים דבר פשוט.

השוק החופשי אפשר להם את זה.

הרגולציה אפשרה.

סליחה, לא רק הרגולציה. היא נופלת על כולם. חבר הכנסת ברוכי קיבל את המשימה הזו מדוד. הוא ירכז את כל נושא המרכולים. קח בחשבון שגם הספקים האלה, במקום לספק עשרה משטחים במשאית, צריכים לקחת משאית לעשרה אתרים ולמחסן המרכזי.

פתרנו את הבעיה. משרד הכלכלה מימן עבורנו. הם הבינו את המשמעויות ואת הפתרון והם העמידו לרשותנו להפעלת מחסן. המחסן הזה פתר את כל נושא הלוגיסטיקה. הוא מאפשר.

כולל מוצרי חלב?

אין צורך במוצרי חלב. במוצרי חלב אין שום יתרון. אני לא יודע אם אתה יודע, אבל המרלו"גים של הרשתות לא משנעים מוצרי חלב. הדבר ההגיוני הוא שמוצרי חלב יגיעו ישירות מהמחלבה לנקודת המכירה. אותו דבר גם לגבי העסקים הקטנים. אני טוען, וחשוב מאוד להדגיש את זה, שאין ספק שהפעילות המבורכת שלכם בעניין הזה תצליח לאפשר שוויון הזדמנויות ל-10,000 עסקים קטנים שמשרתים את האוכלוסייה הנזקקת בישראל ואת מי שאין לו רכב וכרטיסי אשראי.

דיברנו על זה. לסיכום: קודם כול, אנחנו מודים למשרד הכלכלה ומודים לך על התודות. בוא נשלים את המהלך בזה ושהמחירים אליכם יהיו המחירים שמקבלים העסקים הגדולים, כפי שדוחף דוד.

בהצלחה גדולה.

תתחבר לחבר הכנסת ברוכי כי הוא יהיה האחראי על הפרויקט של הסופרים. אני מקווה שגם משם נרכז עבודה מסודרת.

הוא ליווה את כל הדיונים, הוא בהחלט פעיל בנושא. אני מוקיר לו תודה אישית על הפעילות שלו.

צמרת אביב, סגנית נשיאי להב, בבקשה.

תודה רבה על זכות הדיבור, וברכות על הוועדה החשובה הזו. בהמשך לדבריה של עו"ד יעל כנציגת להב, אני רוצה להסב את תשומת ליבך לכמה נקודות חשובות כדי שתדע שזה המאבק שמתנהל כרגע. ראשית, ההחזרים של מענקי הקורונה. כמו שאתה יודע, אנחנו קיבלנו את המענקים במהלך משבר הקורונה, כמו שהשכירים קיבלו את החל"ת. אנחנו נדרשים במשך זמן ממושך להחזיר את המענקים בגלל שחסר אחוז או שניים. אם במקום 40% ירידה במחזור, העסקים הגיעו ל-38%, הם צריכים להחזיר את כל המענקים. עסקים שנסגרו בין 2020 - 2022 אמורים להחזיר. עסקים שהיו במחלה ממושכת ובאשפוזים ב-2019 ושנת הבסיס שלהם היא אפס, גם צריכים להחזיר.

מפה אני שולחת לך בקשה לבדוק מול ראש הממשלה, לא פחות ולא יותר, שנתן הבטחת בחירות שאף עצמאי לא יצטרך להחזיר את המענקים. אנחנו רוצים לראות את זה יורד באמת לשטח, הלכה למעשה, ושרשות המסים תוריד מאיתנו את החרב המונחת על צווארנו השכם והערב.

שנית, בהמשך לדבריו של אלי סתוי, המודל שהוא יצר עם הסוכנות לעסקים במשרד הכלכלה זה מודל שאפשר לקחת לכל ענף שמוכר סחורה. יש כמובן ענפים שהם לא מוכרים סחורה אלא נותנים מהידע שלהם כמו: מדריכים, ואז זה לא רלוונטי. אבל לגבי עסקים שיש להם אפשרות להוזיל את כל יוקר המחיה לכל שאר האזרחים במדינת ישראל, אפשר לקחת את המודל הזה שסתוי יצר ולהנגיש אותו לכל שאר העסקים. זה מודל מאוד מאוד חשוב, וחשוב שתדע על המודל הזה, כבוד היושב-ראש. כמו כן, איך אפשר לאגד את העסקים הקטנים החלשים והשקופים האלה ולא לתת מונופול לעסקים גדולים ולתת לנו להתפורר.

אני רוצה להסב את תשומת ליבך לענף שלי. אני מקדמת את כל נושא החינוך המשלים. כל מי שנותן שירותי הדרכה, הרצאה, למוסדות החינוך בתחום החינוך הבלתי פורמלי. יש חוק משנת 1972 שנקרא "צו סיווג מבוטחים", שבתחילת משבר הקורונה גיליתי אותו במקרה. המדינה פשוט לא טרחה לספר לנו על זה, וגם המייצגים שלנו לא ידעו על זה בכלל. זה חוק שמאפשר לנו לקבל דמי אבטלה בחודשי פגרה. זה משהו שהוא באמת יכול להציל נפשות. מדובר גם על מי שנותן הדרכות, גם על מורי דרך, שחקנים, אומנים. אני מבקשת, אם אפשר. אנחנו רוצים להסדיר ולעשות תיקונים קטנים לצו הזה כדי שנוכל לממש אותו. הרשויות במדינת ישראל כלל לא יודעות על הצו הזה. אנחנו באים ואומרים: יש חוק ואתם צריכים לעמוד ב-א', ב' ו-ג', והם בכלל לא יודעים על מה אנחנו מדברים. אני מבקשת, אם תוכל, לתת את הדעה גם על הדבר הזה. אשמח לתת לך גם נייר עמדה על הדבר.

יעל, את תרכזי את המסמך?

אני ארכז. אני מכירה את הנושא של הצו מאוד מאוד טוב.

אתם נעזרתם בבית משפט אם זה לוקח הרבה זמן? האם יש איזושהי פסיקה?

לא, זה מדבר בענפים מסוימים, כפי שאמרה צמרת. זה בהחלט רלוונטי לכם, למורות. גם למורי הדרך זה רלוונטי. זה רלוונטי לחלק מהעוסקים במקצועות מול גופי התקשורת. אני ארכז את זה ואנחנו נשלח חומר לוועדה עד לדיון הבא.

בסדר, אבל דחוף.

בסדר.

חבר הכנסת דנינו, אני מבקשת שעניין המענקים יהיה באמת בראש מעיינך. לבדוק את זה מול אש הממשלה ולהגיד לנו מה הוא מתכנן לעשות.

לידיעתך, הנושא הזה מטופל בוועדת הכספים. אבל אנחנו נתערב בזה.

אני יודעת. תודה רבה.

אנחנו נכניס לדוח, ונבקש מוועדת הכספים ונאמר שזה עלה גם פה.

תודה רבה.

אין על מה. יום טוב. חבר הכנסת סימון, אתה רוצה לדבר?

לא.

אדוני, בבקשה.

שלום, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת. אני עמיחי דרורי, ממלא מקום ראש מינהל כלכלה במרכז השלטון המקומי. אני מבין שהיו גם פגישות עם אדוני. יש מהלכים שאנחנו מוכנים לקדם. כבר התחילו מהלכים שקידמנו בשנים האחרונות מול הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, הן בנושא עלויות מוסכמות לרכישת מסמכי מכרז, לערבויות. אפשר לחשוב גם על פתרון בנושא העיכבון של העסקים הקטנים והבינוניים. ניתן גם לתת, כמו שיצא לפני למעלה משנה, עדיפות מסוימת לעסק מקומי זעיר או קטן מבחינת אפשרות להשוות הצעה להצעה זוכה. אנחנו כבר כן משתפים פעולה עם הסוכנות. אנחנו איתם בקשר תדיר, ונשמח להמשיך בכיוון. אנחנו בקשר גם הסוכנות לגבי חוק מוסר תשלומים.

אני מבקש להציף את הבעיה לגבי חוק מוסר תשלומים. הרשויות המקומיות, כאשר הן באות לבצע מטלות שלטוניות בתחומן, הן למעשה צינור בין משרדי הממשלה לבין הספקים. ישנם עיכובים, ולעיתים עיכובים ארוכים מאוד, חודשים רבים, ולפעמים שנים, בהעברת תקציבים ממשרדי ממשלה לרשויות המקומיות. צריך לוודא את העברת התשלומים במועד על ידי משרדי הממשלה. ככל והם יועברו, לא יהיה עיכוב, וזה גם מעוגן בהוראת תכ"ם מפורשת, אצל הרשויות המקומית.

אתמול ישבתי עם חיים ביבס, יושב-ראש השלטון המקומי. ראיתי את העמדות שלכם וקראתי אותן על העיכבון וכל השאר בעיון. הגדרתם יפה מאוד את העמדות שלכם. בתבונה רבה ובהיגיון כלכלי רב. הן כבר רשומות אצלנו בדוח. מאידך, בנושא חוק מוסר התשלומים - חיים ואני ולא הצלחנו להבהיר שני דברים. אנחנו מדברים על תקציב לעסקים קטנים כמו: ניקיון, שמירה, ביטחון. אנחנו מדברים על התקציב השוטף של העיריות, כשהחוק של מוסר התשלומים שם הוא שאתם חייבים לשלם שוטף פלוס 60, ויש בקשה אפילו לקצר את זה לחברות שעיקר ההוצאה שלהן היא כוח אדם ומשכורות. ואם יש תקלה, צריך באמת להשאיר חלק מהתשלום לבירור סופי. אתה מדבר על תקציבי מדינה לפיתוח ברשויות מול קבלנים גדולים, וזה מיליונים ומאות אלפים.

לא רק.

נניח וחברת ניקיון באה לעיריית מודיעין. אתם יוצאים למכרז כשיש לכם את הכסף בקופה, אתם לא מחכים שהממשלה תעביר לכם. יש לכם תקציב שנתי, אתם מאשרים את התקציב. אם אני מנחש נכון, זה יכול להיות בתב"רים ובפרויקטים משמעותיים.

אבל לפרויקטים האלה נתנו יותר זמן בחוק מוסר התשלומים. תמר, את בטח זוכרת. לכל הדברים האלה של בנייה נתן המחוקק. אני לא זוכרת בדיוק. תמר, את בטח זוכרת. אבל נתנו לו הרבה יותר ימים.

80 יום לעבודות בנאיות.

80 יום, - - - ב-30. אני הייתי בדיונים כשזה חוקק לפני מספר שנים. לקחו את השלטון המקומי במוסר תשלומים לפרויקטים שהם לא בשוטף ולא בשגרה, כמו שחבר הכנסת דנינו אומר. ולכן, צריך להיות איזון. אני כאן אומרת, ואני כאן גם עם פורום העצמאים וגם עם הארגונים, שיש נושאים נוספים. נשמח אם הוועדה תדון בכלל בממשק הזה של שלטון מקומי ועסקים קטנים. למשל, נושא הארנונה. יש את ועדת להב, שהוקמה בזמנו במשרד הפנים לבחינת הנושא, סיווגי ארנונה. יש המון נושאים שהם בממשק משותף גם לרשות המקומית וגם לשלטון המקומי וגם כמובן לארגונים. זה נושאים רוחביים לכלל הארגונים. נשמח מאוד שיהיה שולחן עגול רק בנושא, גם איתכם, תמר, של עסקים קטנים ושלטון מקומי.

נגעת בשני נושאים: גם חוק מוסר תשלומים וגם ארנונה עסקית אחרת. לגבי חוק מוסר תשלומים - הוגדרו באמת ימי אשראי ארוכים יותר לאותן עבודות בנאיות. הוגדר 80 יום. הלוואי והממשלה היתה עומדת ב-80 יום. אנחנו מדברים על סדרי גודל הרבה הרבה יותר גבוהים שהתקציבים מועברים לרשויות המקומיות ממשרדי הממשלה. הבעיה הזו ידועה גם לחשכ"ל, ואפילו החשכ"ל נכנס לנושא מבחינה זו שהיה שם חוסר סדר משמעותי. אף אחד לא ידע בכלל איפה במשרדי הממשלה עומדים התשלומים האלה, מי תוקע אותם, בגלל אלו סיבות. לאור הבקשה שלנו, ועל מנת להקל ולצמצם את ימי האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים, בונה החשכ"ל, יחד עם מערכות המרכב"ה, מודול נפרד לרשויות המקומיות כדי שנוכל באמת לדעת איפה העניינים תקועים במשרדי הממשלה.

עמיחי, החוק הזה נחקק פה בוועדה לפני שנהייתי בכלל חבר כנסת. הוא חייב את משרד האוצר, ואני חושב שגם גורמים נוספים, משרד האוצר, לבוא ולדווח על העניין הזה אחת לכמה זמן איך זה קורה.

הם היו אמורים לדווח כבר. נציגי החשב הכללי, זה לתשומת ליבכם.

אנחנו הצפנו את הבעיות לאורך שנים. זו לא בעיה שאנחנו מציפים פה לראשונה. אנחנו הוצאנו באמת הרבה הרבה פניות, בין חמש לעשר פניות, לחשב הכללי בנושאים הללו. אם תרצו, נוכל להעביר את כל המסמכים על מנת שהממשלה באמת תייעל תהליכים בתחום. אנחנו יותר מאשר מוכנים להירתם לנושא הזה.

אני אציע לדוד היושב-ראש את הסוגיה הזו. אתה תעביר את החומר. קיבלתי חומר דרככם דרך המזכירה של חיים ביבס. אם החומר לא שלם, ואם יש עוד חומרים בתחום הזה, בטח שתעביר. אני אעבור עליהם. אם זה יהיה בתחום שלי, אני אטפל. אם זה יהיה בתחום היותר גדול של ועדת הכלכלה, אני אעביר לדוד. אני חושב שמיצינו גם את הנושא הזה.

בסדר גמור. האם לענות לגבי ארנונה עסקית?

לא, עזוב. אני לא רוצה להיכנס לזה.

גברתי, בבקשה.

תמר מירסקי, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. יש דיווחים מהמרכב"ה של האוצר, של החשב הכללי, לגבי עמידה בחוק מוסר תשלום.

לא. לא הבנת, גברתי. על פי חוק מוסר תשלומים, ועל פי התקנות מכוחו, נדרש החשב הכללי במשרד האוצר להעביר דיווח לכנסת. הדבר טרם נעשה. זה כל מה שאמרתי. זה לא קשור לדיווחים בתוך מערכת מרכב"ה. דיווח על פי חוק.

מה זה מערכת מרכב"ה?

זה מערכת פנים ממשלתית לתיעוד - - -

המערכת המרכזית של משרדי הממשלה, המערכת הכספית הלוגיסטית של משרדי הממשלה.

מי רואה מה קורה שם?

החשב הכללי.

רק החשב הכללי?

בכל אופן, לתשומת ליבכם, העברת הדיווח הנדרש על פי חוק.

כן, וזה כתוב בחוק.

וחשבי המשרדים, כמובן, שהם שלוחה של החשב הכללי.

הם מעבירים לחשב הכללי והוא מעביר.

האם עוד מישהו רוצה לדבר בדיון השקט הזה?

אני מאוד מודה לכם. תודה רבה, יום טוב.


הישיבה ננעלה בשעה 13:45.