פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
13/02/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 20
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ג (13 בפברואר 2023), שעה 10:45

ישיבה בהשתתפות הקואליציה הישראלית לנסיעות חינוכיות - בחסות הפדרציות היהודיות צפון אמריקה - Israel Travel Alliance

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
אוהד טל

ג'וש שוורץ - מזכ"ל הסוכנות היהודית

שלי קידר - יחידת חיבור העם היהודי, הסוכנות היהודית

אריק פינגרהוט - מנכ"ל ונשיא הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

בקי כספי - הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

עופר גוטמן - מנכ"ל ארגון 'מסע'

גידי מארק - מנכ"ל 'תגלית'

ליסה קורסקי - 'תגלית', צפון אמריקה

הרב לורן סייקס - התנועה הרפורמית בארה"ב

ריטה אפשטיין - קנדה

גילי גלנוס



בן פרי - מומנטום

דיוויד ברייפמן - פרויקט חינוך יהודי בניו יורק

טום וויי - חב"ד בקמפוסים

טל גוזני - מנהלת Israel educational Travel Alliance

אליזבת

דוד רוט - סמנכ"ל, משרד החוץ

קרן גולדמן - מנהלת אגף הכשרה מקצועית, משרד התיירות

דלית אטרקצ'י - מנהלת אגף בכיר קשרי חוץ, משרד החינוך

אמנון שמואלי - מנהל ביקורת גבולות, רשות האוכלוסין וההגירה

רענן יום טוב - סמנכ"ל, משרד התפוצות-המטה למאבק באנטישמיות

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



ישיבה בהשתתפות הקואליציה הישראלית לנסיעות חינוכיות - בחסות הפדרציות היהודיות צפון אמריקה - Israel Travel Alliance

בוקר טוב לכולם, אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום יום שני, כ"ב בשבט תשפ"ג 13 בפברואר 2023. זו ישיבה משותפת עם הקואליציה הישראלית לנסיעות חינוכיות בחסות הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה.

אני מברך אתכם על הגעתכם לכנסת. אני אגיד כמה דברים באנגלית ואחר כך בעברית, יש לכם תרגום.

קודם כל אני רוצה לשלוח את תנחומיי לקהילה היהודית בטורקיה על האבדות בקרב הקהילה היהודית שם ולכל העם הטורקי. משלחת ישראלית יצאה מפה ועזרה להם ועשתה, אני חושב, את מה שהחזון של המדינה הזו שואף לעשות וזה להיות לעזר לאנושות בכללותה ואני מקווה שלא נראה יותר אבדות באזורים הללו.

ועכשיו נעבור לדיון שלנו. זה יום מאוד ייחודי בכנסת. אני מצטער, אבל אני קצת נסער אחרי שהייתי בוועדה אחרת, בוועדת החוקה, חוק ומשפט, כמה חדרים מפה. זה יום קשה פה, אני חושב שאנחנו רואים את תחילת הסוף של החזון הציוני שהאבות המייסדים שלנו ראו לנגד עיניהם ולצערי אני רואה את הדרך שבה אנחנו הולכים וזו לא דרך טובה, לא באופן שאני הייתי רוצה לראות את המדינה הזו, כמדינה דמוקרטית עצמאית, לא באופן שמממש את החזון הציוני של הרצל, ז'בוטינסקי, בן גוריון ואחרים.

לצערי אנחנו נמצאים בזמנים קשים למדינת ישראל, לעם היהודי, ואני מקווה, אני באמת מקווה, שקצת היגיון ייכנס לאנשים המובילים את התהליך הזה ואולי הם ישמעו את מה שהנשיא בישראל אמר, ביקש, התחנן, לעצור, לשבת ולהידבר בניסיון להגיע לרפורמה בתמיכה רחבה ולא רק תמיכה צרה שמוליכה אותנו לרפורמה שלמעשה תחסל את היכולת לחיות כאן כדמוקרטיה, עם איזונים ובלמים ושוויון לכולנו.

עכשיו אני אעבור לנושא העיקרי שלשמו התכנסנו היום - - -

(תרגום חופשי מהשפה אנגלית): היושב ראש, מה שאנחנו מנסים לעשות זה לחזק את הדמוקרטיה, לא להחליש את הדמוקרטיה. אני חושב שכדאי שנכבד את האנשים שהגיעו לכאן לדיון הזה ולא לדיון ש - - -

(תרגום חופשי מהשפה אנגלית): אנחנו יכולים לעשות את הדיון פה. אוהד טל, אנחנו יכולים לעשות את הדיון פה, אבל בסוף דמוקרטיה, שאין בה מערכת משפט ובתי משפט עצמאיים - - -

(תרגום חופשי מהשפה אנגלית): זה מה שאנחנו מציעים. אבל בוא נכבד את האנשים האלה, הם באו לפה ל - - -

(תרגום חופשי מהשפה אנגלית): אני רוצה לפתוח את הדיון, אבל אתה מפריע. אז אני חייב לענות לך, כי אני חושב שזה הזמן שאני לא יכול לשתוק ואני לא יכול לומר שאנחנו לא יכולים לדבר על זה בחדר הזה.

(תרגום חופשי מהשפה אנגלית): ממה שאני רואה אותך בחודשים האחרונים אתה לא שותק, וזה בסדר, זה דמוקרטיה וזה בסדר, אבל עכשיו אנשים אלה באו - - -

(תרגום חופשי מהשפה אנגלית): אתה מפריע. תהיה לך זכות דיבור ואתה תוכל לומר מה שאתה רוצה.

באמת.

(תרגום חופשי מהשפה אנגלית): אבל בסוף אנחנו בתקופה שמה שאתם מנסים לעשות זה לייצר מצב שהממשלה תשלוט לא רק על הכנסת, אלא גם על בתי המשפט. זו דרך חדשה של דמוקרטיה, לא הדמוקרטיה שאני רוצה לחיות בה.

(תרגום חופשי מהשפה אנגלית): זה פופוליזם טהור. אני מצטער, אדוני היושב ראש, אבל זה מביך, זה פופוליזם.

(תרגום חופשי מהשפה אנגלית): אבל אני רוצה לפתוח את הישיבה - - -

באמת שזה מביך.

(תרגום חופשי מהשפה אנגלית): אני רוצה לפתוח את הישיבה עם המשלחת שהגיעה לכאן מרחבי העולם, JFNA, שהגיעו לכאן אחרי זמן רב. אני חושב שאחת הסיבות שאנחנו נאבקים על הדמוקרטיה הזאת זה כדי לא לנתק את הקשר בין הקהילות היהודיות בגולה והעם היהודי שחי בישראל. אני חושב שמדינת ישראל שייכת לכל העם היהודי בכל העולם. אמרתי זאת כמה פעמים, אני חושב שלכל חבר בעם היהודי ובקהילות היהודיות יש תעודת ביטוח בכיסו שלא הייתה לו עשורים לפני כן. זו החובה שלנו, לשמור את תעודת הביטוח הזאת, זו מחויבותנו וזה משהו שאנחנו צריכים לעבוד עליו ביחד, בישראל ובכל מקום בעולם בו יש קהילה ויהודית. זו אחת המשימות החשובות שלנו, לשמור על הקשר הזה.

אחרי שנתיים, כמעט שלוש שנים אחרי שהקורונה התחילה ואנשים פסקו מלהגיע לישראל ומספר המשלחות הלך וירד, אני שמח לארח אתכם פה ולשמוע איך אנחנו יכולים לקדם את התכניות החינוכיות. אני חושב שזה מאוד חשוב כדי להמשיך את הקשר ולחבר את הדור הצעיר של העם היהודי למדינת ישראל, לערכים שאנחנו רוצים לקדם ולהבין את החשיבות שבשמירת החיים היהודיים והזהות היהודית בכל רחבי העולם. אני אתחיל איתך.

היושב ראש, אני הנשיא והמנכ"ל של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה. (תרגום חופשי מהשפה אנגלית): שמי אריק פינגרהוט, זה עונג וכבוד להיות פה היום. אנחנו מבינים שאנחנו נמצאים ביום חשוב וסוער, הדבר היחידי שאני אומר זה שאתם תלמדו יותר על הקואליציה הזו שבאה היום להיפגש איתכם ועם הוועדה, ובהקשר לחזון הציוני אני מקווה שתהיו יותר אופטימיים אחרי שתשמעו על העבודה שנעשית בחיבורים האלה ביחד. כמובן הדיונים שקורים פה משפיעים על כולנו ברחבי העולם ואנחנו מקווים שאתם מכבדים את העובדה שיש לזה השפעה גם עלינו.

אבל אנחנו פה, זו Israel Travel Alliance, הארגונים שהתחברו בתקופת הקורונה, ארגונים שעבדו מאוד חזק על מנת להביא קבוצות יהודיות בכל הגילאים וקבוצות נוצריות ואחרות לישראל על מנת להמשיך לבנות את החלום הציוני גם בתקופה המאתגרת של הקורונה. אחרי הקורונה גילינו שלעבוד ביחד מסייע לנו לעמוד באתגרים המשותפים שעומדים בפנינו ויחד אנחנו יכולים לצמוח ולהעצים את המטרה שלנו, של המשלחות החינוכיות, שזה מה שאנחנו רוצים לעשות.

מה שאני רוצה לעשות בקיצור, אם היושב ראש יאפשר, זה להכיר את האנשים השותפים במשלחת, הם יציגו את עצמם ואת הארגון אותו הם מייצגים ועופר גוטמן ימשיך את הדיון בעברית.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): בבקשה, אבל אנא בקיצור משום שיש פה ממשרדי הממשלה בזום והייתי רוצה שהם ייתנו לכם מענה לכמה מהבעיות שאתם נתקלים בהן. נעשה סבב קצר.

(סבב נוכחות)

עופר, לפני שאני אתן לך אני אבקש שתתייחס בדברים שלך לכוונה לבטל את הפטור ממע"מ על תיירות, כמה זה משפיע גם על ארגון 'מסע'.

לגמרי, זו אחת הנקודות המרכזיות אצלנו. תודה רבה קודם כל, אדוני היושב ראש וחברי הוועדה, שהזמנתם אותנו לכאן, אנחנו בהחלט קואליציה רחבה של ארגונים, יותר מ-90 ארגונים שמביאים למעלה מ-100,000 צעירים בשנה, לפחות לפני המגפה הבאנו למעלה מ-100,000 צעירים בשנה לחוויות חינוכיות בישראל, קצרות וארוכות, בני נוער, תיכונים, סטודנטים, אקדמאים, משתתפי פוסט קולג', יותר מבוגרים, באמת כל הגוונים, יהודים ולא יהודים.

המטרה שלנו לחבר יהודים לישראל, לחבר שותפים פוטנציאליים ואוהבי ישראל לארץ הזאת ואנחנו מאמינים שבהחלט אין כמראה עיניים ואין כמו חוויה חינוכית בישראל ולכן הוקמה הקואליציה הזאת, קואליציה לתיירות חינוכית בארץ. אחד הדברים שאנחנו שמים עליהם דגש גדול הוא גם המפגש עם ישראלים ולכן רוב הארגונים כאן עוסקים במהלך התכנית במפגש פורמלי ובלתי פורמלי עם ישראלים בזמן שהם נמצאים כאן.

אני אגיד עוד מילה ואז אני אגיע לאתגרים. הקואליציה עשתה סקרים ועושה מחקרים, גם על כל ארגון בנפרד וגם על הארגונים ביחד, אנחנו רואים את ההשפעה גם מבחינת התרומה למשק הישראלי ממה שעושות כאן התכניות האלה, מדובר כאן על מאות מיליונים אם לא יותר של דולרים בשנה שהיא תרומה ועזרה למשק בארץ שגם אליה צריך להתייחס.

מה הכוונה? הכנסות מעצם זה שהם מגיעים לכאן?

מעצם זה שהם מגיעים לכאן, אוטובוסים, מדריכי טיולים, לינות, הדברים שהם עושים כאן.

לאיזה סכומים הגעת?

מאות מיליונים של דולרים.

של כל הקואליציות ביחד?

כן, אפילו יכול להיות שיותר מזה. אנחנו מאוד רוצים לחזור לתקופה שלפני הקורונה ולהביא אפילו יותר משתתפים לארץ לתכנית הזאת.

כמה עכשיו הירידה?

לפי הסקר שנעשה רוב הארגונים נמצאים בין 60% ל-75% מכמות המשתתפים שהם היו מגיעים לפני המגפה.

מה מונע להגיע חזרה למספרים?

כמה דברים. קודם כל ההתייקרות הגדולה מאוד של ההוצאות. הטיסות התייקרו ב-25%, הוצאות הקרקע ב-25%, זה המון כאשר התכניות שלנו הן תכניות חינוכיות שהן גם מסובסדות. יש כאן מעט ארגונים שהם גם בשותפות של סבסודי הממשלה כמו 'תגלית', 'מסע', מומנטום, אולי אחרים, אבל רוב הארגונים כאן זה במימון פילנתרופי מלא.

זאת אומרת אם נניח היה עוד תקציב היו מגיעים יותר.

חד משמעית כן.

המשמעות היא שאם יבטלו את הפטור ממע"מ לתיירים אנחנו גם חותכים את מספר בני הנוער שיוכלו להיכנס לזה.

בנוסף על המצב הקיים הזה הפטור ממע"מ זה אסון גדול מאוד לתיירות החינוכית. אנחנו קראנו את המחקרים של משרד האוצר לגבי איך זה יעזור למשק. אני לא מתווכח, אני לא יודע מה זה יעזור לתיירות, אבל לתיירות החינוכית ולארגונים שלנו זה יהיה מכה גדולה מאוד. אנחנו מדברים כאן על התייקרות של 17% בהוצאות כאשר אין לנו יותר הכנסות וזה נוסף על זה שיש כבר התייקרות גדולה גם ככה בכל ההוצאות שלנו. זה אומר שאנחנו בתקציבים הקיימים שלנו נוכל להביא פחות.

המצב הוא שלהרבה ארגונים כאן יש רשימת המתנה, יש יותר אנשים שרוצים לבוא מאשר יכולים להביא לארץ. אנחנו באמת באנו לכאן בשביל להעלות את החסמים האלה ולנסות לבקש שותפות ועזרה לראות איך אנחנו פותרים.

יכול להיות שאני פספסתי, יש עכשיו קריאה לבטל פטור ממע"מ ממה?

מתיירים.

היום תיירים שמגיעים למדינת ישראל פטורים ממע"מ, בבתי המלון הם לא משלמים מע"מ, בהוצאות שלהם.

זאת יוזמה של מי?

של שר האוצר.

משרד האוצר רוצה לבטל את הפטור.

אגב, זה המקור התקציבי שסימנו לביטול המס על הסוכר. זאת אומרת כדי שהילדים ישתו יותר משקאות ממותקים במדינת ישראל נביא לפה פחות תיירים.

ואני אומר חד משמעית שלפחות בארגונים שלנו זה יפגע אנוש, אנחנו נוכל להביא פחות משתתפים ומשתתפים רוצים לבוא. כולנו יודעים כמה חשובה החוויה החינוכית בישראל, כמה היא משנה חיים, כמה היא מחברת אותם לזהות היהודית, לישראל, היא גם מעודדת עלייה, כל הדברים שכולנו כאן נורא רוצים שיקרו.

מי הגורם המתקצב שלכם מבחינת הממשלה? מי בממשלה המוביל? מי הכתובת?

קודם כל רוב הארגונים לא מקבלים תקצובים ממשלתיים, הארגונים שמקבלים תקצובים ממשלתיים, 'תגלית' ו'מסע' - - -

המסה הקריטית של המגיעים זה 'מסע' ו'תגלית', נכון?

נכון, אבל יש פה עוד הרבה שמגיעים גם במספרים משמעותיים מאוד, גם של הארגונים האחרים. התקצוב מגיע היום או ממשרד ראש הממשלה או ממשרד התפוצות, אלה שני המשרדים הגדולים שמתקצבים חוויות חינוכיות בישראל.

מי ממשרד ראש הממשלה נמצא איתנו? לא הזמנו. ג'וש, אתה יושב ראש 'מסע'?

כן.

מה עמדתכם מול הממשלה בסיפור הזה של הפטור ממע"מ על התיירות? אתם הוצאתם משהו כתוב בסוכנות היהודית?

לא, עוד לא. אנחנו כמובן נגד כל דבר שיפגע בתיירות החינוכית ואני חושב שמה שיש פה היום, הקואליציה הזו, זה משהו באמת מדהים. אם אנחנו מסתכלים אחורה לפני 25 שנה, לפני 'מסע', לפני 'תגלית', היו מגיעים אלפים בודדים ואנחנו מדברים עכשיו על מספרים שאולי יתקרבו ל-100,000 בעוד כמה שנים, וזה שינוי אסטרטגי שישנה את העתיד של העם היהודי, גם מקור לעלייה, 30% ממשתתפי 'מסע' עולים בסוף.

כמה מגיעים מ'מסע' בשנה?

בין 12,000 ל-13,000, בין חודשיים לשמונה חודשים.

וכמה 'תגלית'?

'תגלית' זה היה כמעט 50,000 והשנה זה יהיה 23,000 בגלל התקציב. יש לנו 20,000 בקיץ הזה שהם ברשימת ההמתנה.

מאיזה סיבה הירידה הדרמטית?

כסף.

שמה קרה?

גם 30% זה יותר ביוקר וגם תורמים פחות.

למה תורמים ירדו כל כך באופן דרמטי?

נדבר אחר כך.

יכול להיות שיש פה סיבות שהן מהותיות לדיון.

מחסום נוסף שקיים זה כל התחום של התיירות הנכנסת, בטח התיירות החינוכית, שקפא ודי הצטמצם וכמעט נעלם בזמן הקורונה, ועכשיו כשהוא נפתח מחדש חסר כוח אדם מיומן בארץ לתחום, בעיקר מורי דרך. יש עדיין בעיות גם מבחינת הלינות, אין מספיק בתי מלון, אין מספיק מיטות, לא כל בתי המלון חזרו לתפקד, בטח לא באופן מלא, אז ככה שגם התחום הזה זה חסם עבורנו. ואלה הדברים שהיינו רוצים להעלות ולראות איך יכולים לפתור מול משרדי הממשלה השונים.

משרד התיירות. תגידי לנו מה אתם עושים כדי שלא ייפגעו התכניות. תתייחסי בקצרה לפעולות שעושה משרד התיירות כדי למנוע את הפגיעה בתקציב של התכניות החינוכיות, שיש להן השלכה משמעותית על התיירות, כולל נושא ביטול פטור ממע"מ בתיירות שזה ממש נוגע בכם.

אני אומרת שמשרד התיירות מנסה כמובן לסייע לכל מהגופים שתורמים לעולם התיירות. בהיבט של התכניות החינוכיות הממשקים שלנו, ואני כמנהלת אגף הכשרה מקצועית, קורים בדרך כלל בכל נושא מורי הדרך, שהאגף שלי הוא הרגולטור על מורי הדרך. אני לא יודעת להגיד לגבי תקציב ואם יש איזה שהן דרישות מיוחדות - - -

את יכולה להגיד מה עמדת משרד התיירות לעניין ביטול הפטור ממע"מ לתיירים?

כמובן שעמדת שר התיירות שהמס הזה באמת יחריב את עולם התיירות ואנחנו מתנגדים לו בכל תוקף ואנחנו מקווים ששר האוצר יבטל את ההחלטה הזאת.

תודה. משרד החינוך, דלית אטרקצ'י.

שלום, בוקר טוב. לנו יש מספר תכניות שממומנות, אם באופן מלא ואם באופן חלקי, על ידי משרד החינוך, הן בשלב זה לא קוצצו, אבל אכן העלויות של השהות בישראל וגם עלויות כרטיסי הטיסה, שבחלק מן המקרים אנחנו משתתפים בהן, מייצרות מצב שאנחנו יכולים להביא פחות משתתפים גם לתכניות של תלמידי תיכון וגם לתכניות של סטודנטים שאנחנו שותפים להן.

הארגונים שלכם סובלים משהו מול משרדי הממשלה מעבר לסוגיית התקציב? יש בעיות נוספות?

בוקר טוב. כן, אנחנו גם ערים לבעיית הכניסה לארץ, לפעמים לאנשים שהם מהווים את מגוון הקהילה היהודית, לפחות בצפון אמריקה, והם לא אולי נראים כמו שהפקידים בבן גוריון היו מצפים שהם ייראו. המחסום הזה הוא גם מביך וגם בעייתי וגם בדיוק פוגע בייעוד התכניות האלה.

למה את מתכוונת? את יכולה לתת דוגמה?

שאם יהודי כהה עור מגיע לפעמים הוא מעוכב או היא מעוכבת בכניסה בצורה מאוד לא הולמת. הם מגיעים עם הזכאות המלאה להשתתף בתכנית, כמו 'תגלית' או 'מסע' או כל תכנית אחרת ובגבולות מדינת ישראל לפעמים מעכבים אותם ומפרידים אותם משאר הקבוצה וזה דבר מאוד בעייתי.

זו תופעה חוזרת?

כן.

(תרגום חופשי מהשפה אנגלית): רואים את זה, ולא רק ויזואלית, גם אם רק אפילו שאלות ששואלים אותם, מה השם העברי שלך, למרביתם אין שם עברי כי הם לחלוטין לא קשורים לבתי כנסת. מתי בר מצווה או בת מצווה שלך, אין להם, לא היה להם, זה כל הרעיון. אז הם חשודים ופשוט מטרידים אותם ושמים אותם בצד. אנחנו מביאים אותם כדי לחבר אותם לזהות היהודית שלהם ולישראליות, וזאת הבעיה. תודה, בקי, שהעלית את זה.

לפני התגובה לזה, שזה מאוד מאוד חשוב ואנחנו מבקשים מהנציגים שנמצאים בזום, רציתי רק להגיב רגע לחבר הכנסת טל ופשוט להגיד שמטעם הפדרציות היהודיות ושאר הפילנתרופיה, לפחות מצפון אמריקה, יש עשרות מיליוני דולרים שזורמים כל שנה לתכניות האלה. אנחנו מאוד גאים בזה במיוחד בהתחשב בכל שאר התכניות והיעדים פה במדינת ישראל שאנחנו תומכים בהם.

תודה. אמנון שמואלי, רשות האוכלוסין.

בוקר טוב לכולם. ראשית, אני מוחה על מה שאמרה הדוברת האחרונה. עם 'מסע' וגם עם 'תגלית' דאגנו בתקופת הקורונה למסלול עם שטיח אדום וגם היום יש מסלול עם שטיח אדום. זה שהם לא מקבלים אותם בשדה התעופה, לא מלווים אותם, לא מודיעים שהם מגיעים, זה שיבדקו, שיעשו בדק בית אצלם מה קרה, לא אצלנו. 'תגלית', 'מסע', נכנסים במסלול חלק, אין דבר כזה עיכובים. כשמישהו מגיע ואנחנו לא יודעים ואין עליו איזה כובע שאומר שהוא איש של 'מסע' אז אנחנו קצת בבעיה.

יש עוד תכניות חינוכיות חוץ מ'מסע', אמנון.

לא, אני אומר, כשהם מדברים על 'מסע', איך אני יכול לדעת מי זה 'מסע' ומי מגיע לתכנית הזאת ומי הולך לבית לחם ומי הולך לחברון, את זה אני לא יודע. כשזה מתואם איתנו אנחנו יודעים לתת להם מסלול בטוח, נכנסים במהירות. אין דבר כזה, אני לא מכיר את התופעה שהיא מדברת עליה. היו כמה מעוכבים שהגיעו למטרות לא כשרות ואיתם אנחנו נעכב אותם, אין ברירה, אם זה ביטחונית ואם זה הגירתי ואם זה פלילי.

מבחינתכם יש שטיח אדום, כפי שאתה מתאר את זה, לכל התכניות שיושבות כאן, או שזה רק ל'מסע' ו'תגלית'? זאת שאלה ראשונה. ושאלה שנייה, בקי, אני אשמח לשמוע ממך אם יש לך נתונים קצת על ההיקפים של הבעיה הזאת.

אני מעדיפה שנציגי התכניות עצמם ידווחו.

אני אענה לך באופן ישיר, 'תגלית' ו'מסע' הם יותר מסודרים, הם מעבירים רשימות, הם מעבירים אלינו ואנחנו מטפלים בצורה הכי מהירה והכי טובה שניתן לעשות.

עופר, אתם מרגישים את זה?

אני רוצה להגיד קודם כל המון תודה לאמנון, באמת אני מסכים עם כל מילה שהוא אמר לגבי 'מסע', אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם רשות האוכלוסין ועם שדה התעופה ובאמת באמת בתקופת הקורונה הוא עזר לנו בצורה בלתי ניתנת להערכה, באמת תודה רבה.

בלתי רגילה הניתנת להערכה.

כן. אני מניח שההערה הייתה פה לחברי הקואליציה האחרים.

אוקיי, אז אני חושב שמה שאומר - - -

שנייה רגע, אוהד. בבקשה.

בתור ארגון שהוא לא 'מסע' ולא 'תגלית', ואנחנו מאוד שמחים ומעריכים את 'מסע' ו'תגלית' ומה שעשיתם, למי שלא, המסלול היה ללא שום עזרה חוץ מהסוכנות היהודית, תודה רבה לכם על כל העזרה. אז צריך למצוא דרך שיהיה שוויון בכניסה לכל הארגונים פה ודרך קלה להכניס את התלמידים שרוצים להיות כאן.

אתם יודעים מראש על מישהו שמגיע במסגרת התכנית, נכון?

נכון.

יש אפשרות שהסוכנות היהודית, ג'וש, תרכז את כל המידע מכל הארגונים ותעביר? הרי יודעים שבשבוע הבא צפויים להגיע האנשים האלה והאלה, אם יש רשימות למה לא להעביר את הרשימות האלה מראש לרשות האוכלוסין ולחסוך את הבעיה?

ככה הם עשו בתקופת הקורונה, עזרו לנו המון, אבל עכשיו אנחנו אחרי - - -

מי זה הם?

הסוכנות היהודית.

אז למה הפסקתם? ג'וש, למה הפסקתם? תמשיכו את זה ותמנעו את הבעיה.

אנחנו מוכנים לסייע בכל עניין בזה. אם יש צורך אנחנו מוכנים להירתם לזה.

אבל אז צריך להיות שותף במשרד ה - - -

אומר אמנון שמואלי מרשות האוכלוסין, אתה יכול לעשות כן עם הראש אם אני צודק, הוא יקבל רשימות מהסוכנות היהודית ומבחינתו הם יקבלו שטיח אדום, נכון?

ראשית אנחנו מעודדים את התופעה הזו שתגיע ואנחנו משתדלים לעזור במידת האפשר וכולכם יודעים שאנחנו לא התאוששנו מהקורונה. כולכם התאוששתם, אנחנו טרם התאוששנו, אנחנו עם 50% מהסד"כ ועם שחיקה של שכר בלתי אפשרית, למרות זאת אני רואה את הקבוצות האלה שמגיעות, אנחנו נותנים להם תעדוף בכל הדרך, מנסים לעזור להם. מה שאני מנסה לומר, יש לנו פה את מארגני התיירות הנכנסת, יש להם נציגות, הם מומחים לנושא הזה של הובלה והוצאה, תשתמשו בהם, אנחנו נעשה את הכול כדי לתת להם את ההרגשה הכי טובה.

אז אני שואל שוב, אמנון, אם אתה תקבל רשימה מהסוכנות גם לגבי התכניות האחרות, לא 'מסע' ו'תגלית', יש פה עוד שורה ארוכה של תכניות, אתם תעבירו אותם בצורה הגונה?

הגונה כולם עוברים, כל קבוצות התיור עוברות בצורה הגונה, למעט ממדינות שהן מסוכנות, נקרא להן. באופן עקרוני, מה זאת אומרת נעביר? יש - - -

איזה מדינות מצפון אמריקה מסומנות כמסוכנות?

לא, צפון אמריקה לא, כל זכאי השבות לא.

תשמע, הסיפורים פה לא מומצאים, שואלים אנשים: היה לך בר מצווה, לא היה לך בר מצווה, צבע עור, לא צבע עור. אני שואל עוד פעם, אם תהיה רשימה שתועבר מהסוכנות היהודית האם הם יקבלו שטיח אדום?

הנה אני מתחייב שכל מי שהוא זכאי שבות שמגיע לפה והם מצביעים עליו שהוא זה שמגיע אז בסדר, הוא יקבל, אמרתי, שטיח אדום.

מה זה זכאי שבות? איך אתה תדע שהוא זכאי שבות? הוא צריך לקבל כבר תעודת עולה?

הסוכנות יודעים שהם זכאי שבות, אני לא יודע.

הסוכנות מעבירה את הרשימה.

כן, היא מעבירה רשימה של זכאי שבות. אם הוא מביא לי מישהו מאירן שהוא לא זכאי שבות הוא לא ייכנס.

(תרגום חופשי מהשפה אנגלית): שמי ריטה אפשטיין מקנדה, לא מצפון אמריקה, מקנדה. זה עולם בפני עצמו, תאמינו לי או לא. אני חושבת שחלק מההבנות בין הסוכנויות הישראליות והסוכנויות שלנו בצפון אמריקה, אנחנו צריכים להבין את הליברליות של התלמידים שלנו. כשאנחנו מביאים לפה סטודנטים מתיכון או מאוניברסיטה או אחרי אוניברסיטה כל הרעיון כאן למעשה, אלה של הפרופיל הגזעי, בנמל התעופה כששואלים אותם זה פוגע בהם וזה כבר נותן להם טעם רע ברגע שהם רק נכנסים לישראל. מה שהם חשים זה שזו חברה לא ליברלית מבחינתם. זה עובד כנגד הרעיון שלנו בסופו של דבר לחבר אותם לישראל. אני חושבת שלהבין מהי מנטליות ליברלית אמיתית של הנוער שלנו, זה חשוב, זה מאתגר בשבילכם, אני יודעת, אבל זה מה שזה.

אני רוצה לסכם את החלק הזה של הדיון. מבחינתי הסוכנות היהודית תצטרך לרכז פה יחד עם בקי, עם הפדרציות, רשימות שיועברו מעת לעת לרשות האוכלוסין וההגירה. אני מבקש שכל מקרה פרטני שנתקלים בו אנא להוציא מייל מסודר לוועדה וגם נלך מהפרט אל הכלל.

כמי שמייצג ארגון שמביא כ-4,000 לא יהודים בשנה לישראל אז כמה דברים. אחת, אנחנו לא עובדים עם הסוכנות או לא עבדנו עם הסוכנות, אני לא יודע אם הם יכולים להעביר את הרשימות שלנו, אבל הם לא יהודים אז בטח כל הנקודות שנאמרו פה לא רלוונטיות עבור הקהל שלנו. הם כן מגיעים גם מאירופה, זה לא רק צפון אמריקה, והם מגיעים ממעל 100 מדינות.

מה המטרה שלהם בהגעה לפה?

המטרה שלנו בתור ארגון זה לחבר אנשים שהולכים להיות משפיענים עם ישראל. הם באים ללמוד על ישראל, הם באים להבין את המורכבות, את המדינה.

אבל פה זה לא הסוכנות היהודית, זה יותר משרד החוץ. גם פה, אני אייצג דווקא עכשיו את הצד של משרד הפנים, של רשות האוכלוסין וההגירה. ככל שתקדימו, תייצרו מנגנון מסודר מול משרד החוץ, שתיכף אני אבקש מהשגריר דוד רוט להתייחס, ככל שתעשו הליך מסודר מול משרד החוץ, ותיכף נייצר איזה שהוא נקודת מפגש במשרד החוץ כי זה משהו שכבר נוגע להסברה, זה לא נוגע לקהילות היהודיות, אז זה יקל.

אני יכול להבין את זה שבסוף רשות האוכלוסין וההגירה עומדים בשער הכניסה לישראל וצריכים לבדוק את כל האלפים, עשרות אלפים או מאות אלפים שמגיעים כדי לראות מי מגיע לכאן כדי לעשות דברים טובים ומי מגיע לכאן כדי לעשות פחות. לכם יש יתרון, אתם ארגונים. ככל שאתם מאורגנים, מעבירים מראש את השמות, יש לזה גם אחריות כי אז גם כשיש בעיה יודעים למי לפנות, זה לא מישהו שמגיע מבחוץ. אז אני אומר, העבודה המשותפת פה היא מאוד מאוד משמעותית.

אני רק אוסיף, בדרך כלל הבעיה היותר חמורה זה כשמנסים לעזוב את ישראל. אחרי עשרה ימים שהם בישראל הרבה מהם נעצרים ומתושאלים ולוקחים להם את המחשבים ואומרים להם שיטיסו להם את זה בטיסה נפרדת שזה מבחינתנו הכי גרוע שיכול להיות.

אני חושב שהיושב ראש אמר לך בדיוק מה צריך לעשות, תהיו מאורגנים. אי אפשר לא להיות מאורגנים ואז לבוא בטענות לרשות האוכלוסין שעושה את תפקידה. היא עושה את תפקידה, וזה בסדר, ותפקידכם להיות מאורגנים, להיות בקשר עם הרשויות ולהעביר את הרשימות בצורה מסודרת. זה כל מה שאמרו לכם, נראה לי סביר ביותר.

אם יורשה לי להעיר, יש מסלול דרך משרד החוץ שהם בודקים את זה, פשוט הם לא מחוברים נכון וזה בעייתי. משרד החוץ לקח על עצמו לארגן את כל המשלחות האלה, להעביר אותם, לדאוג לזכות אותם ושהם ייכנסו בצורה חלקה. אני מציע שתתחברו למשרד החוץ. מה שלא זכאי שבות זה דרך משרד החוץ.

איזה עוד דברים אתם מתמודדים איתם? מישהו רוצה לדבר על בעיות אחרות שאתם מתמודדים איתן?

מי שלא גר קרוב לקונסוליה ורוצה את ויזת הסטודנט זה מוסיף על תכניות מאוד יקרות את ההוצאות שהם צריכים לטוס לאיזה שהיא קונסוליה לקבל את ויזת הסטודנט. כשזה קטין זה מעלה את העלויות בגלל ששני ההורים צריכים ללכת איתה או איתו כדי לקבל את הוויזה. בעולם כל כך טכני אם נוכל למצוא דרך - - -

הם לא יכולים לקבל את זה און ליין, להוציא את הוויזה און ליין?

עד כה לא.

הדברים השתנו בזמן האחרון, לקטינים אי אפשר, אבל ללא קטינים יש שיפור גדול.

ולקטינים אי אפשר להוציא את הוויזה און ליין?

לא.

למה?

אתם יכולים לענות לזה?

זה משרד החוץ גם, או שזה רשות האוכלוסין? אמנון, זה אתם או משרד החוץ, הנפקה של הוויזות און ליין?

הוויזות, כל מי שמחו"ל רוצה להנפיק ויזת סטודנט זה דרך הקונסוליה או דרך המוסד שנמצא בארץ. מוסד שנמצא בארץ יכול גם הוא להגיש את הבקשות.

שלום, בן פרי ממומנטום. קודם כל אני רוצה לציין לחיוב את העבודה עם רשות האוכלוסין בזמן הקורונה. חלק מאיתנו, ארגונים שיש לנו צוות בארץ וידע וקשרים ויכולת לעבוד ביחד איתכם, עשינו עבודה מדהימה ביחד ואני רוצה להודות לכם על זה, זה היה לא פשוט וכולם נערכו, גם ממשרד התפוצות הצוות תמך בנו במומנטום וגם יכולנו לעזור לאחרים וגם עבדנו. זו אחת הסיבות שאנחנו ביחד, יושב ראש הוועדה, זה שלמדנו שאנחנו יכולים לעבוד ביחד, 'מסע' עזרו לנו, הסוכנות היהודית עזרה לנו, כולנו באנו ועזרנו אחד לשני, ג'וש כמובן.

אני רוצה רק להגיד שאולי אחד הרעיונות שיכולים לצאת מכאן ולחבר דווקא את הארגונים הלא יהודים שהם חלק מהקואליציה שלנו ורעיון אולי גם לחשוב עם הסוכנות ביחד זה אולי דרך ה-IETA. אנחנו יכולים לעשות מסלול יותר נוח ויותר יעיל לאישורים ולבקשות האלה, כי הידע הצבור יהיה באיזה שהוא מקום, נחליט בדיוק איפה הוא יישב במנעד שבין סוכנות לביןIETA ואנחנו נדע לרכז את כל הקואליציה שלנו כארגונים ולעבוד יותר יעיל איתכם וזה יכול להיות טוב לכל הכיוונים.

(תרגום חופשי מהשפה אנגלית): אני רוצה לוודא שאתם, באמצעות זה שהזמנתם אותנו לכאן, כל הנקודות שאנחנו מדברים מאוד חשובות כמובן, הן טכניות, חלק מהמקרים הם טכניים, אבל אנחנו מעבירים לכם את ההבדל בין הקבוצות האלה. זה למעשה מאמץ חינוכי, אלה נסיעות חינוכיות לישראל עם אנשים שאנחנו מביאים אותם לישראל, כולם עוברים תהליך שאנחנו רוצים לחזק את הקשר שלהם לישראל בהתחלה ולהמשיך הלאה והלאה כשאנחנו מדברים על מערכת היחסים בין התפוצות לישראל. הדברים האלה ייצרו קשר עמוק מאוד בין היהודים שחיים בעולם לבין ישראלים וחברים וקהילות לא יהודיות. על זה אנחנו מדברים, זה לא רק ויזות, כל אדם שמגיע למדינה הזאת הוא עוד חבר, עוד שותף.

(תרגום חופשי מהשפה אנגלית): אני חייב לומר שאנחנו מבינים את זה ואני חושב שהממשלה בישראל מבינה את זה, מה שאתם צריכים לעשות זה למעשה לארגן היטב, זה לייצר איש קשר כלשהו שיעבוד עם משרד הפנים או מה שזה לא יהיה או משרד החוץ למשל. תהיה לכם הזדמנות לפתור חלק מהבעיות האלה שאתם מתמודדים איתן. המפתחות ליצירת נקודת הקשר הזה מול הממשלה כדי לעבוד מולם ואז לשלוח רשימה שבוע מראש, אתם יודעים מי מגיע. אני מניח שרבים מהם מגיעים בקבוצות ובמשלחות, הם באים ביחד, זה מה שהופך את זה יותר בעייתי כשרואים מישהו מהמשלחת שמפרידים אותו ולוקחים אותו הצדה מהמשלחת, זה הרבה יותר חמור כמובן. אבל אם תשלחו רשימה, אולי זו תהיה רשימה באמצעות הסוכנות היהודית, אולי דרך עוד נקודת קשר אחת שתהיה לכולכם.

(תרגום חופשי מהשפה אנגלית): אחד הדברים שהם כל כך קריטיים בקמפוסים בארה"ב, אנחנו רואים עלייה באנטישמיות בקמפוסים וכמובן בעיקר זה למעשה משהו שמתודלק על ישראל, הם משתמשים בזה כתירוץ על מנת לייצר אווירה אנטישמית. בארגון ברנדייס למשל 50% מתלמידי המכללה מסתירים את הזהות היהודית שלהם, הם לא רוצים להיות מזוהים בתור יהודים, הם לא רוצים לעבור ליד שום דבר שקשור בכלל לישראל כי הם חוששים מה זה יגרום, לחרם שיכולים לעשות עליהם.

מה שדיוויד ברייפמן דיבר עליו קודם, החלק החינוכי, זה כל כך חשוב בשבילנו ולתלמידים שלנו ולילדים שלנו, הם חייבים להיות מסוגלים להבין מהי ישראל, מה הקשר לישראל, מה ההיסטוריה של ישראל לפני שאנחנו בכלל ניתן להם לשקול להגיע לכאן. ברגע שאנחנו מצליחים לסגור את הפער הזה הם רוצים לבוא, הם באים, באים בעשרות, וזה המקום הכי טוב להיות. אז אני רוצה להגיד כבר תודה רבה לכם על העבודה שאתם עושים, אתם יצרתם את מוזאיק יונייטד, זה כלי מאוד חשוב, אנחנו צריכים יותר כלים על מנת להביא את החינוך הזה לתלמידים שלנו, לילדים שלנו בארה"ב על מנת שנוכל להעצים אותם להגיד כן לישראל וכן ליהדות.

תודה. עוד מישהו?

(תרגום חופשי מהשפה אנגלית): היושב ראש, קודם כל תודה על ההזדמנות שנתתם לנו ועל הדיון המאוד רחב הזה, המאוד רובסטי, וגם תודה על כך שאספתם היום נציגים של מספר ארגונים ומשרדים חשובים, אנחנו בקשר עם המשרדים האלה.

ושוב, אני רק רציתי לומר, ביקשתם עוד אתגרים, זה לא כל האתגרים שיש לנו, העבודה של הקואליציה הזאת למעשה חוצה כל כך הרבה מגזרים בממשלה, כל כך הרבה אזורים, אנחנו עובדים עם התיירות כי אנחנו צריכים ללמוד את התשתית של הנסיעות בארץ, היא כל כך קריטית לנו, המלונות ומדריכי הסיורים ובכלל כל המרכיבים. אנחנו עובדים עם משרד החינוך, אנחנו עובדים עם דיוויד ברייפמן וכמובן משרד התפוצות על בניית היחסים בין התפוצות וישראל כדי שנוכל להמשיך להביא לפה יותר אנשים.

אנחנו מאוד מעריכים, ראינו את ההבנה בינך ובין הוועדה לבינינו, שהנושא הזה הוא נושא בעל חשיבות עליונה שחוצה את כל ההיבטים של ממשלות ישראל ואנחנו מקווים שהאיסוף של כל אותן הנקודות ביחד זה משמעותי לכם ולוועדה ולכנסת בהבנת הסט המדהים של הארגונים. כמובן זה לא רק בתחום הנסיעות, זה גם בניית תודעה וזהות יהודית וזו התחלה בעינינו של מערכת יחסים ארוכת טווח בין הארגון שלנו והכנסת כדי שנוכל להבין כיצד נוכל לעבוד ולגדול ביחד על מנת להיטיב עם המגזר החשוב הזה של חינוך יהודי, הבניית זהות.

(תרגום חופשי מהשפה אנגלית): אני רק רוצה לברר עוד שאלה פה. שוב, כיוון שיש פה את משרד התיירות כאן איתנו, עוד אתגר, ועוד הזדמנות מצד שני, זה המדריכים שלנו, אנחנו איבדנו עשרות מהם בזמן הקורונה כי הם עשו עבודות אחרות וכרגע יש לנו דור חדש, אפשר להגיד, שהם לא בהכרח מנוסים מספיק, יש להם הכשרה שונה ויש הרבה מאוד סוגי הכשרה שהיינו רוצים לראות מתרחשים, יותר רלוונטיים, יותר מתאימים למגוון של הקבוצות שאנחנו מביאים לישראל. אנחנו רוצים לנהל שיחות עם האנשים שאחראים על הרגולציה של מדריכי תיירים, לדבר על סוגי ההכשרה שהם מקבלים, במיוחד כאלה שרוצים להתמודד עם הקהל הצפון אמריקאי על מנת שיהיה להם את היכולת למעשה לתקשר עם האוכלוסיות האלה. אני רוצה להוציא את זה החוצה פה.

משרד התפוצות. איך אתם בקשר עם התפוצות? כי גם הסיפור של ההסברה, לא יודע בדיוק איפה זה נופל בין משרד התפוצות למשרד החוץ, אבל אני חושב שזה לא פחות נוגע אליכם גם.

אז קודם כל אני רוצה להודות לך על הדיון החשוב ולהודות גם לחבורה הנפלאה שהתקבצה ולפורום הנכבד שהתכנס כי באמת היכולת לשפר את המצב ולעשות ביחד דברים שגילינו את זה אולי – אי אפשר לומר על הקורונה שהיא הייתה תקופה טובה, אבל יצאו ממנה דברים טובים, זה בוודאי אחד מהם כי באמת מדובר בחבורה נפלאה של אנשים שעושה עבודה חשובה ודרמטית, גם בקשר עם התפוצות, גם בתחום הזהות היהודית והחינוך והקשר לישראל. תודה גדולה, זה קודם כל.

אנחנו במשרד התפוצות מאוד מאוד מאמינים בתהליך הזה. מבין חברי הקואליציה יש פרויקטים שאנחנו בשותפות הדוקה איתם יותר, שהם פרויקטים שאנחנו ממש שותפים בהם, זה מומנטום וסיורי תיכון, דיוויד ובן, ובהקשר הזה רציתי להוסיף, אפרופו הקורונה, שבאמת בקורונה, עם כל הקשיים של הכניסה לישראל בהרבה עבודה טובה ומאומצת מול רשות האוכלוסין מצאנו את הדרכים להכניס קבוצות חינוכיות ואת הדרך לייצר את הקשר הישיר הזה בין ארגוני התיירות החינוכית לבין רשות האוכלוסין ואני חושב שזה מודל שלא שווה לאבד אותו, אלא שווה לשמר אותו ולחדש אותו אפילו ולראות איך אנחנו באמצעות הקשר הישיר הזה בין הקבוצות לרשות האוכלוסין פותרים גם את יתר הבעיות שהוצגו כאן בדיון החשוב.

אנחנו מאמינים שלחוויות האימרסיביות יש משמעות מאוד מאוד גדולה לעתיד של הצעירים היהודים ובכלל ליכולת של מדינת ישראל לספר את הסיפור שלה בעולם, וזה כלי מאוד מאוד חשוב ומשמעותי.

מה אתם תעשו בעניין? איזה פעולות יעשה משרד התפוצות לטובת הנושא?

אז אני אומר, קודם כל אנחנו שותפים מלאים, כלומר יש לנו תכניות שעובדות שנים ואנחנו גם בשותפות עם משרד ראש הממשלה ל'מסע' ו'תגלית' ואנחנו מלווים. בתקופת הקורונה ליווינו מאוד מאוד צמוד, כל בעיה שמגיעה לשולחננו אנחנו רתומים לגמרי ומרגישים שגרירים של ארגוני התיירות החינוכית בממשלה כי אנחנו מאמינים מאוד מאוד בחשיבות של הדבר הזה. יש חברים פה בשולחן שאנחנו עובדים ממש ברמה היום יומית ודלתנו והטלפון פתוח בשמחה רבה לכל דבר ואנחנו נפעל בכל מה שצריך בשביל לייעל, לשפר ולהעצים את התחום שהוא קריטי מאוד ליחסי ישראל-תפוצות.

תודה רבה. הצטרף אלינו דוד רוט ממשרד החוץ. עלו פה שתי סוגיות שרלוונטיות למשרד החוץ בהקשר של התכניות החינוכיות. האחת היא משלחות שמגיעות לכאן כמשלחות הסברה של לא יהודים, לא זכאי חוק שבות, שמגיעים לכאן כדי לעבור חוויה במדינת ישראל באופן מסודר ולצאת ממנה כדי להיות שגרירים שלנו אחר כך בחוץ. פה צריך לייצר קשר מולכם כדי שהרשימות האלה יועברו לרשות האוכלוסין וההגירה עוד קודם כדי לאפשר לאנשים האלה כניסה ויציאה נוחות. הדבר השני שעלה מהתכניות פה זה הוצאת ויזת סטודנט לבני נוער, מה שמצריך להגיע רק למקום שיש בו קונסוליה ואי אפשר לעשות את זה און ליין, מה שמאוד מייקר את העלויות.

לגבי השני אני צריך לבדוק. לגבי השאלה הראשונה אנחנו עושים את זה הרבה פעמים. זו חשיבות עליונה מבחינתי, אני גם אנסה לקדם יותר.

מי איש הקשר אצלכם לטובת הדבר הזה מבחינת רשימות, מול מי עובדים?

ההודעה המשמחת היא שראש מינהל האוכלוסין החדש היה עד אתמול סמנכ"ל קונסולרית אצלנו. גם בעבר היה לנו קשר טוב, אבל עכשיו יש שם מישהו שמכיר את הסוגיות מנקודת מבט ממש של משרד החוץ ומכיר את כל הנושאים האלה.

אצלנו זה תלוי באיזה נושא. אם זה מארה"ב אז זה האגף שאני אחראי עליו, זה אגף צפון אמריקה, יש אגפים אחרים, כל אחד עם הקבוצות שלו, אבל זה האגף הקונסולרי במשרד החוץ. זה עובד בסדר, יש גם מערכת ממוחשבת של מבקרים, זה לא פותר את הבעיה שבן אדם נכנס ומעלה, בצדק ולפעמים שלא בצדק, איזה שהן שאלות לגבי הגעתו ואין ספק שזה אולי הבעיה מספר אחת שיש לנו עם אורחים, ברגע שקורה אירוע כזה זה הורס, לא רק לבן אדם שמעוכב, אלא לכל הקבוצה וזו בעיה מאוד משמעותית.

לגבי אשרות סטודנט, האמריקאים לפחות מגיעים ללא אשרות, אבל אנחנו אולי מדברים על דברים יותר ארוכים, יש כל מיני דברים, אני צריך לבדוק את זה ולהפנות לאגף הקונסולרי שלנו. הרבה מאוד מהדברים היום נעשים, בעיקר אחרי הקורונה, בלי נוכחות, אבל יש דברים שאי אפשר לעשות ואני לא יודע את התשובה לשאלה שלך.

אתה רוצה לחזור על הבעיה עוד הפעם?

אני מניח שזה רק מספר קטן של אנשים, אבל מי שלא בגיל מבוגר שבא לתקופה של יותר מחודש, לארבעה חודשים, הוא צריך לצאת מהמדינה ולחזור אחרי שלושה ימים, או לקבל ויזת סטודנט. כדי לקבל ויזת סטודנט עד כה לקטינים, הם ושני ההורים, לא חשוב אם הם נשואים או התגרשו, צריכים להופיע בקונסוליה.

נכון.

אז מי שגר באמצע ויאומינג צריך לטוס לסן פרנסיסקו בתכנית שכבר עולה 21,000 דולר ואז מוסיפים עוד כמה אלפי דולרים, זה לפני שמוסיפים 17% של מע"מ שדובר עליו, זה כבר יהיה 30,000 דולר לארבעה חודשים בישראל, זה פשוט בלתי אפשרי. ואלו תכניות שמאוד משפיעות על הנוער והם חוזרים כשגרירים של מדינת ישראל לקהילות שלהם.

את זה אני מאשר. דרך אגב הנושא של קטינים זה גם אמנות בין-לאומיות בהקשר לילדים.

עוד פעם, זה לא לבטל את הוויזה, זה לעשות את זה בהליך מקוון, לא הליך שיצריך ממישהו לטוס טיסה בין מדינות בארה"ב.

כן. אני לא רוצה להישמע כמו שאני אשמע, אני פשוט מהאגף המדיני במשרד החוץ, אני אעלה את הנושא הזה ואני מבטיח שנבדוק.

אנחנו נוציא לכם את זה בצורה רשמית מהוועדה ואנחנו נבקש גם תשובה טובה לעניין הזה.

לגבי השאלה הראשונה לא ברור לי שקיבלתי את התשובה כמו שצריך. אם יגיע אליכם ארגון מסודר ומוכר שאתם יודעים שהוא מביא לכאן אנשים, אמנם שהם אינם ידועים, אבל הם משפיענים ויש למדינת ישראל אינטרס שהם יגיעו לכאן, לחבר אותם כדי שהם יהיו שגרירים בסופו של דבר של מדינת ישראל, והם מגיעים עם רשימות מסודרות, תוכלו לאפשר להם מעבר חלק, יציאה וכניסה?

כמשרד החוץ, קודם כל אנחנו רואים בזה חשיבות מאוד גדולה, ולא רק יהודים, כמו שאתה באמת אמרת. מה שאנחנו יכולים במקרים כאלה דרך הקונסוליות זה ליידע את רשות האוכלוסין, ליידע את מערכת הביטחון, ליידע את - - -

הרצון שלנו כוועדה זה שזה יהיה נוהל מסודר, קבוע.

אז רק אני אומר, אנחנו פה בצד שיכול לתת את אותה stamp of approval, את הסטמפה שאומרת שאנחנו מכירים את הארגון, מכירים את האנשים. תהליך הכניסה לארץ זה כבר גורמים אחרים, בין אם זה משרד הפנים או - - -

בסדר, אז אפשר לשבת, הארגונים הרלוונטיים ומשרד החוץ ורשות האוכלוסין סביב שולחן ולהגיע לאיזה שהוא נוהל מסודר? נראה לי שזה מה שצריך לעשות פה.

יש פעם בשבוע בנושא פטור מאשרות, אנחנו בטח יכולים לעשות את זה גם בנושא הזה.

יש נוהל מסודר ואני מציע שתתעדכן אצל אורית, מנהלת חדר מצב, גם תקצבתם את הנושא הזה, לעשות את זה בדרך אחרת. הנושא סגור מול כל הגורמים, איך לעשות את זה, איך מעבירים את הרשימות, אורית יודעת היטב, אני מציע שנתעדכן ונעדכן את הגופים האלה איך - - -

אורית כבר נסעה לניו יורק וחזרה מניו יורק, אני מכיר את הדבר הזה, אני מכיר ש - - -

תודה. אני מציע שהממשלה תקיים דיון פנימי בין המשרדים כדי לתאם את הדברים האלה.

אני מנכ"ל 'תגלית' ואני גם הייתי בעוונותיי קונסול בעבר. אני חושב שאפשר לפתור את הבעיה אם למי שבאמת מגיע מארגונים כאלה ייתנו אשרת תייר עד ארבעה חודשים ואז הם לא צריכים אשרת סטודנט ואז הם לא צריכים להביא את שני ההורים לקונסוליה. זה הרבה יותר קל. זה לגבי השאלה השנייה.

שייתנו אשרת תייר לארבעה חודשים.

כי מה שהחבר'ה האלה צריכים זה להיות כאן ארבעה חודשים ולא להוציא את האנשים אחרי שלושה חודשים ליומיים. זה אחת. שתיים, אנחנו הבאנו עד היום 800,000 משתתפים לישראל, אנחנו רוב התיירות החינוכית לישראל.

מהנקודה שלנו אני יכול רק לתת שבחים לרשות ההגירה והאוכלוסין בתקופת הקורונה ובאמת תודה רבה. אני יודע שיש הרבה מאוד יוצאים מן הכלל שניזוקו, אבל לפחות מהזווית שלנו באמת הייתה עבודה 24/6 שמאוד מאוד עזרה לנו להכניס אנשים לארץ, גם שלהם וגם של משרד הבריאות.

לגבי הכשרת מחנכים בסיור, אנחנו בזמנו השתמשנו או שהעסקנו אנשים שנקראים תו תקן. תו תקן זה מורי הדרך של מערך החינוך של משרד החינוך. בשלב מסוים ארגון מורי הדרך הפגין נגד זה ומאז נקבע שכל מי שמגיע מחו"ל חייב להשתמש בשירותיהם של מורי דרך מוסמכים של משרד התיירות. מכיוון שמבחינתנו האנשים האלה הם לא מחנכים מספיק טובים 'תגלית' הקימה מכון - - -

מי, מורי הדרך?

מורי הדרך.

זאת אומרת הייתם מרוצים יותר מאנשי תו התקן?

כן, כי הם באו בתור מחנכים, אבל מכיוון שראינו שחסרים להם דברים, מי שגומר את הקורס של משרד התיירות לא בהכרח יודע להוביל קבוצה בנושא של קבלת שבת, בנושא של הבדלה, בנושא של זהות, בנושא של יהדות, אנחנו הקמנו מכון שמכשיר אותם והופך אותם ממורי דרך למחנכים בסיור.

של מי ההחלטה להגביל אתכם בשימוש בתו תקן?

זה משרד התיירות בעקבות לחץ של ארגון מורי הדרך. וזה בסדר, אנחנו פשוט לקחנו את מורי הדרך שיש להם תשתית - - -

לא, אבל אתם מעלים פה מצוקה, שיש פה חוסר, גם במורי הדרך יש חוסר, אז אולי נשמע את משרד התיירות, איך פותרים את זה.

אני רוצה להגיד שאנחנו ב'תגלית' נהיה מוכנים לבדוק את האפשרות לתת שירותי אימון להדרכה לכאלה שבאים מארגונים אחרים.

תודה. בבקשה.

(תרגום חופשי מהשפה אנגלית): אם אנחנו כבר מדברים על לוגיסטיקה, הקושי לפעמים להגיע לישראל, להיכנס, יש לנו ילדים של ישראלים שנולדו בצפון אמריקה, ההורים שלהם ישראלים, כשהם מגיעים לפה מעבר לגיל 18 הם צריכים לקבל דרכון ישראלי שמעולם לא היה להם לפני זה ואז הם צריכים ללכת ולקבל פטור מהצבא כיוון שאחד מההורים שלהם נולד בישראל. אותו סיפור, הם צריכים פיזית ללכת לקונסוליה על מנת לקבל דרכון ישראל ופטור מהצבא והם צריכים שיהיה להם כרטיס עם תאריכים שהם עוזבים כדי לעשות את זה ואנחנו לא נותנים להם את הכרטיסים האלה. זה מסובך, אולי זו צריכה להיות אג'נדה של מישהו.

אני חייב לומר משהו. אחת הבעיות המרכזיות פה זה תיאום, בסיכום אני אתייחס לזה. לפני שאני מסכם ולפני שאני נותן לחבר הכנסת טל מישהו פה עוד רוצה להוסיף משהו?

כן, לא להוסיף הרבה. (תרגום חופשי מהשפה אנגלית): רק להדגיש שוב את הצד השני, דיוויד דיבר על זה, אולי ברמה האסטרטגית של הבעיה הזאת. הרבה מאוד מהדברים האלה הם טכניים ואפשר לפתור את זה רק באמצעות תקשורת ושיפור התהליכים, אך למרות זאת ובאותו הזמן יש עוד רובד של הכשרה ושל הדרכה ואנחנו עושים את העבודה, אם יש דרך ללמד אותם דיוקים תרבותיים כיצד לפנות אל אותם אינדיבידואלים שמגיעים.

זה לא רק חינוך, זה גם זהות, אנחנו עובדים על זהות יהודית ואם הם יודעים שהם עוסקים בדיני נפשות והם מגלים רגישות שהם באים לפה לישראל, הם מגיעים מעולם מאוד משמעותי והם מחפשים זהות מאוד משמעותית והם צריכים לדעת איך להתמודד, זה לא בצורה טכנית אלא ברגישות. דרך אחת לפתור את הבעיות האלה זה תקשורת, זה הכשרת רגישות, מודעות, שאנשים מגיעים לפה לחפש משהו מאוד חשוב להם. אם זה יהיה חלק מההכשרה לדעתי אנחנו נהיה במקום הרבה יותר טוב.

היושב ראש, אני רוצה לבקש משלי קידר, שהיא מנהלת היחידה לחיבור בין ישראל לתפוצות בסוכנות להגיד כמה מילים על איך אנחנו עובדים עם עובדי ממשלה בתחום הזה, כי אנחנו עושים יוזמה טובה בעניין הזה.

אז אני אגיד בזריזות שאנחנו מפעילים כמה תהליכים חינוכיים, תהליכי עומק, רבים מהם בשיתוף עם משרד החינוך, ואני שמחה שדלית פה, וגם עם אנשי ציבור, עם חברת המתנ"סים, עם אנשים שהם מנהלים גורמים שונים כולל בקרוב גם כוחות הביטחון, כדי ללמד אותם קודם כל על הנושא שיש עם יהודי, שאנחנו עם אחד ושיש לנו יחסי עמיות יהודית בינינו ואנחנו נשמח כמובן להמשיך את זה, כפי שאתה אומר, גם עם אנשי מינהל האוכלוסין ועם אנשים אחרים.

תודה רבה. חבר הכנסת טל.

(תרגום חופשי מהשפה אנגלית): אני לא רוצה להתווכח עם מה שאת עכשיו אמרת, אבל אני רוצה להגיד את הדברים הבאים. כשאני הגעתי לאמריקה, או גם לארצות אחרות, הרבה פעמים אני פגשתי את הגורמים הרשמיים בשער והם לא תמיד היו נחמדים כמו שציפיתי או קיוויתי, זאת אומרת זה לא רק דבר שקורה רק בישראל. זה דבר אחד.

אני כן חושב שהקואליציה שלכם היא דבר חשוב. אני לא אומר שלא צריך לתקן, צריך לתקן כמה שאנחנו יכולים. אני גם אומר בואו נהיה ריאליים בסופו של דבר ואני כן חושב שהקואליציה שלכם ככל שאתם תעבדו מסודר ומאורגן אל מול הגופים הרלוונטיים בממשלה זה בהחלט יכול להיות דבר משמעותי ביכולת לתת מענה לכל האתגרים שהעליתם.

אני רוצה להתעקש בכל זאת, ברשותך אדוני היושב ראש, גם מול משרד התיירות, לקבל תשובה. אם אנחנו שומעים שיש פה מצוקה במספר מורי הדרך ואחרי הקורונה עוד פי כמה וכמה ואתם עוד מגבילים אותם שלא לעבוד עם אנשי תו תקן, למרות שהם מעידים שזה היה דבר יעיל וטוב, מה שגם גורם להם לעלויות נוספות, אני מניח שהכשרה נוספת זה עוד עלויות, דיברתם על העלות היקרה של התכנית, אז עכשיו אנחנו מוסיפים עוד עלות של לקחת את מורי הדרך וגם להם לעשות עוד איזה אוריינטציה? זה נשמע לי דבר לא סביר ולא הגיוני, למה אנחנו מגבילים את היכולת שלהם לעבוד עם כמה שיותר מדריכים פה בישראל?

אוקיי, תודה רבה. אני רוצה דבר ראשון להגיד תודה רבה.

אבל הם לא - - -

לא, אנחנו נעשה את זה בכתב, אני אוציא להם את זה בסיכום, נעלה את הדרישות שלנו בסיכום שנוציא להם.

אוקיי, מצוין.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה שבאתם. מה שאתם עושים זה דבר מאוד חשוב לעם היהודי, זה אתגר וגם הזדמנות וזו הזדמנות להתחבר לדור הצעיר ושוב, אנשים שמביאים את המראות היפים האלה של ישראל, שוב מנקודת המבט שלי, כל חברי הכנסת תומכים בזה וגם הממשלה, אתם עושים עבודה מאוד חשובה. בואו ניקח את ההזדמנות הזאת, בואו נקל על החיים שלהם.

הסוכנות היהודית תרכז את כל המשלחות הנכנסות לישראל במובנים של משלחות של קהילות יהודיות, זכאי חוק שבות, ותעביר רשימות באופן מסודר לרשות האוכלוסין. תייצרו ממש נוהל מסודר, אחת ל-, שאתם מעבירים איזה משלחות אמורות להגיע בשבוע או בשבועיים הבאים, לא רק לגבי 'מסע' ו'תגלית', אלא גם לגבי שאר התכניות.

סליחה, אם הסוכנות היהודית תרכז, אנחנו מביאים לארץ בין 20,000 ל-50,000 - - -

אני מחריג את 'תגלית', 'תגלית' ימשיכו לעבוד כמו – הבעיות הן לא ב'מסע' ו'תגלית', הבעיות הן בשאר הארגונים. נפתרה הבעיה.

אני מתלבט לגבי שר התפוצות או לא, כי צריכה לקום ועדת תיאום של הסוכנות היהודית, הפדרציות, IETA, משרד החוץ, תפוצות ותיירות, מתכנסת אחת לחודשיים, מעלים את הבעיות האלה מסביב לשולחן ופותרים אותן מסביב לשולחן. אלה בעיות תיאום, פשוט בעיות תיאום. אני אפנה לכל הארגונים, בעיניי הדבר הנכון הוא ששר התפוצות יגיש הצעת מחליטים בנושא הזה לממשלה, יחליטו על הקמת ועדת תיאום כזאת שתתכנס אחת לחודשיים וזה יקל על כל התהליך.

פנייה לשר החוץ להעביר את נושא ויזות הסטודנט באופן מקוון ובאופן כזה שהן יהיו לארבעה חודשים, מה שלא יחייב כניסה ויציאה. בנוסף פנייה לשר החוץ להעביר רשימות של משלחות משפיענים לא יהודים לרשות האוכלוסין בנוהל מסודר וכתיבה של נוהל מסודר לטובת הדבר הזה. פנייה לשר התיירות לגבי תו התקן של מורי דרך ל'תגלית' כדי לחסוך בעלויות.

דבר נוסף, פנייה גם לשר החוץ וגם לשר התיירות וגם לשר החינוך לפעול לביטול התכנית של אגף התקציבים והאוצר לגבי המע"מ על התיירות. אני אבקש גם מחבר הכנסת טל, שהוא חבר בקואליציה וחבר במפלגה של שר האוצר, להעביר את המסר הזה.

אנחנו נסכים. התחלנו במחלוקת ואנחנו מסיימים בהסכמה.

אני חייב לומר, ואת זה צריך להבין ואת זה הרבה פעמים באגף התקציבים פחות מבינים, החשיבות של הפעילות הזאת, דווקא לפריפריה, דווקא לנגב ולגליל. בהיבט הזה אני רוצה להוציא פנייה גם לשר וסרלאוף, לשר פיתוח נגב גליל, האזורים האלה אלה האזורים שנהנים מהתיירות הזאת, ממשלחות של 'תגלית', של 'מסע', לא מעט מהם חיים ומתפרנסים מזה בפריפריה והפגיעה בהם תהיה פגיעה קשה, קשה מאוד, בפריפריה. רשתות המלון הגדולות שמרוכזות בעיקר באילת לא ירגישו, אגב שם יש פטור ממע"מ גם ככה, אין להם בעיה, אבל כל הרשתות הקטנות, המלונות של 70-60 חדרים שמפרנסים כמה משפחות פלוס העובדים שנמצאים באותה עיר, על המשמעויות של הנסיעות, מדריכי הטיולים, החנויות שנהנות מזה ורשות הטבע והגנים בוודאי, הדבר הזה הוא חשוב מאוד.

תודה רבה.

תודה רבה לכם וניפגש בקרוב.



הישיבה ננעלה בשעה 11:55.